פרוטוקול של ישיבת ועדה

2הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
13/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 29
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ג (13 ביוני 2023), שעה 13:00

הצגת מגמות, אתגרים וזכויות נשים במערך המילואים

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר
מטי צרפתי הרכבי

משה טור פז
אלון שוסטר
יצחק קרויזר

סא"ל אבישג סבן ראובן - ראש ענף מילואים בצה"ל, משרד הביטחון

אייל הנס - ראש אגף ומנהל הקרן לחיילים משוחררים, משרד הביטחון

רס"ן נטלי ישעיה - ראש מדור תכנון מילואים בצה"ל, משרד הביטחון

אמיר ודמני - רח"ט תומכ"א, משרד הביטחון

הדר הקסטר - סגן יוהל"מ, צה"ל, משרד הביטחון

אלי קניגסברג - פיקוד העורף

רינת זקן - המוסד לביטוח לאומי

אורית פרץ - המוסד לביטוח לאומי

דינה כהן - המוסד לביטוח לאומי

סיגל אבנון סוויצקי - הרשות לקידום מעמד האישה

אופיר כהן - עו"ד, העמותה למען משרתי המילואים

אסף סנדרוביץ - העמותה למען משרתי המילואים

איתי נבו לנדסברג - העמותה למען משרתי המילואים

יצחק בראשי - העמותה למען משרתי המילואים

חנה דייני - העמותה למען משרתי המילואים

טל לוי דיאמנשטיין - מייסדת שותפה – פורום המילואימיות

אורטל לב ארי סיטון - מנהלת תפעול, פורום המילואימיות

שרה טל רחובי - מנהלת קהילה ודיגיטל, פורום המילואימיות

הלה איינהורן - עו"ד, פורום המילואימיות

רבקה אדלין - עו"ד, פורום המילואימיות

רביד שטיינפרס ארמיאץ - פורום המילואימיות

ליאור לינדר - פורום המילואימיות

יונת דסקל-דגן - פורום המילואימיות

כוכי בוסקילה - פורום המילואימיות

נעמה שריד - פורום המילואימיות

מירב אוחיון - פורום המילואימיות

אורטל סהר קויטל - אל"מ במיל', פורום דבורה – נשים ומדיניות בביטחון לאומי

ענת מימון

דלית אזולאי

דולב סאלם, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצגת מגמות, אתגרים וזכויות נשים במערך המילואים

צהרים טובים לכולם, אני שמחה לפתוח את הדיון של הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי. היום ה- 13.06.2023 כ"ד בסיוון תשפ"ג. הנושא הוא הצגת מגמות, אתגרים וזכויות נשים במערך המילואים, לציון יום ההוקרה למערך המילואים.

לפני הכל, אני אתנצל בשם יושבת ראש הוועדה הקבועה, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שהיא נאלצה ללכת להרצאה שתוכננה מראש. והיא כמובן אתכם ואתכן בעיקר בכל נושא של מערך נשות המילואים, אז זה לפני הכל. נברך את יוזמי היום הזה- קינלי חברי שנמצא כאן, אלון שוסטר, משה סולומון, יצחק קרויזר ושרון ניר שאני בטוחה שיצטרפו אלינו, כי במקביל נערכים עוד ועוד דיונים בוועדות אחרות בנושא יום המילואים שהכנסת מציינת היום, בנוסף לעוד ימים אחרים שהיא מציינת.

כמה מילים- קודם כל ראיתי את החלטת הממשלה שהייתה כאן לגבי שירות המילואים של הממשלה שלנו, שהיא נתנה הנחיה של המשרד יגבש תוך 90 יום של הרשות לקידום מעמד האישה. אז אם יש כאן נציגה גם של הרשות? אוקיי, אז רק תדעי שאני אבקש תיכף את ההתייחסות שלך. כמה מילים ככמה נתונים, על נשות המילואים, לפחות נכון לשנת 2022. אם יש תיקונים, אתם מוזמנים לתקן אותי. אני יודעת שכמעט 20% ממערך המילואים מהוות הנשים. משהו כמו 83,000 לעומת 13% בשנת 2010. כמובן שהתחזית הזאת תגדל, היות ובעצם יותר ויותר תפקידים פתוחים לנשים, אז מן הסתם זה מגדיל גם את מערך המילואים, עליה בשירות נשים עליה בכלל, בכל מה שקשור למקצועות. לצערי בתקופה האחרונה נחשפנו לכל מיני ביטויים אומללים על שירות משותף של אנשים בורים שלא מבינים דבר וחצי דבר בשירות משותף. אז אני גם גיניתי את זה במליאה וגם עשיתי שאילתה לשר הביטחון בשבוע שעבר. וצריך להגיד שגם הוא עלה ודיבר על חשיבות השירות המשותף, דיבר אפילו על הבת שלו ששירתה בברדלס או קרקל אל תתפסו אותי במילה הספציפית, השם של הגדוד זה משהו שהולך על ארבע.

בכוונה שאלתי את השאילתה מול שר הביטחון ויאמר לזכותו שגם הוא דיבר ובכלל אני חושבת שלא צריך לחשוש לדבר על שירות משותף ועל החשיבות שלו. להיפך, אפילו בהתייעצות שעשיתי עם אחד הקצינים בכירים כבר בדימוס, הוא אמר לי מה בכלל את מתייחסת אליו? זה השירות, יש נשים, יש גברים, משרתים ביחד שיתקדמו.

אז ננצל את הבמה הזאת להגיד להם שיתקדמו גם בעניין הזה. אני רוצה לברך ולהגיד קודם כל תודה, אני גם אגיד את זה בסוף. אני חושבת שזה לא דבר מובן מאליו, זו התנדבות. זה הרבה הרבה זמן אישי ומשפחתי, לימודים, עסקים, קריירה, שהאישה שמה בצד ובאמת יוצאת למילואים. אז זו הזדמנות של הוועדה לומר תודה, אני לא רוצה להכביד במילים כי יש לנו זמן קצר, אז אני אתן לך את זכות הדיבור- קינלי היוזם, ולאחר מכן נעבור לנציגי הצבא.

חברתי היו"ר, ממש תודה רבה באמת. כל חברי כאן וחברותי לדרך יום המילואים זהו יום חשוב בכנסת. כראש השדולה זו השנה השנייה. אני מאוד שמח על ההתקדמות שאנחנו עושים. אני חייב לשתף אותך, גברתי יושבת הראש במשהו אישי שנוגע לאיש חינוך, מעמד האישה ושירות קרבי. הייתי מגד בתחילת מבצע עמוד ענן, כשהתכוננו לכניסה וספויילר, הכניסה בסוף לא קרתה. ועמדתי עם 600 החיילים שלי ובתוכם היו שני תלמידים שלי לשעבר תלמיד ותלמידה. התלמידה בטי הייתה פרמדיקית. פרמדיקית לוחמת שהגיעה לגדוד והיא אחת משני פרמדיקים שיש לי בגדוד. ועכשיו עושים כוחות ומשימות, באה אליי בשקט השלישה של הגדוד אומרת לי- קינלי, לרשום את בטי במצב שניכנס לעזה? תשמעי, נראה לי כן ברור, זו אחת משני פרמדיקים שלנו. נוותר על 50% בגלל שהיא אישה? אבל רגע לפני כן הלכתי לבטי הצידה. זה היה בשטחי כינוס שלנו בנקודות ההתארגנות. אמרתי לה- בטי רק שנהיה סגורים אחד עם השני. זה לא מובן, אין פקודה מסודרת. בטח. מה זאת אומרת קינלי? ככה חינכת אותנו כמנהל בית ספר, עכשיו אני הגעתי אליך במילואים ואני לא אכנס איתך לעזה? זה משהו שמדגים גם דרך אגב, את העמימות, אבל גם את הריהוט ואת תחושת השייכות.

אני חושב שכולם כבר מכירים את חלק מהנתונים. אין היום צהל בלי נשים, אין צבא מילואים בלי המילואימיות, וחלק מהדברים שדיברנו עליהם גם כאן בוועדה בשנה שעברה למשל, שינוי ברירת המחדל שאישה למשל שהיא יולדת, לא תצטרך עכשיו להתנדב, אלא המובן מאליו שהיא ממשיכה אלא אם כן, היא לא רוצה. כל מיני דברים כאלה שהם חלק מתהליך ההתקדמות וכך שזה יהיה מובן מאליו, ששותפות אנשים בכוח הלוחם של ישראל היא העניין ובטח לא נצטרך להתמודד עם כל מיני דברים הזויים כמו שציינת, אז תודה רבה לך על ההובלה. אני מתנצל שאני עוד מעט אצא לעוד משימה במסגרת היום הזה, אבל באמת, יום חגיגי וחשוב שיש לנו אירוע מרכזי באודיטוריום בשנתיים וחצי, אני מזמין כמובן את כולם להצטרף, תודה רבה.

תודה. שוסטר, אחד מיוזמי היום, בבקשה.

ברוכות וברוכים כל הנוכחים. אני רואה בדיון הזה לא רק דאגה לזכויות, אלא עיסוק בזכויות וכמובן שצריך לאפשר לנשים לבצע את המשימה הלאומית על ידי סיוע בבית, סיוע בעבודה, התקדמות במקצוע, כן בשירות הצבאי אני רואה בזה שינוי תודעתי או חלק ממהלך תרבותי פנימי ומכליל שמאפשר לנו עוד התבוננות, עוד זווית התבוננות על החיים בצוותא, החיים המשותפים על כל המורכבות שלהם ואני מאוד מעריך, מוקיר את מי שנמצאת בדרך כלל בקו המגע שבין ערכים שלא תמיד סותרים, אבל בוודאי עם וקטורים שונים בין המחויבות לבית, והמחויבות לעבודה, לצבא ולערכים הלאומיים. ואני רואה, כמו כולנו את הצבא כזירה, כפיילה גדולה שבה בין השאר שם במקביל, מוסדות השכלה ומקומות עבודה במרחב הציבורי שלנו. שם אנחנו נבחנים ביכולת שלנו להתמודד עם מי ששונה מאיתנו, חושב אחרת, מאמין אחרת. ואתם מבינים את הקושי האמיתי שאני אמפתי אליו אבל לא יכול לקבל שמדינת ישראל תעז לוותר על מי מאוכלוסיות כדי לחזק את המשאבים הבסיסיים שלה. אז תודה לכם שאתם בקו העימות, קו המגע הזה ותודה לכל מי שעוסק במלאכה.

קיבלתי עדכון שהמנכ"לית של הרשות לקידום מעמד האישה הודיעה על התפטרותה, לא שזה מפתיע אותי. אחת הנשים המצוינות ששלחנו אנחנו למגזר הציבורי, וגם היא הודיעה על ההתפטרות שלה היום. אז אני מתנצלת לשמוע, אבל בסדר, צריך להמשיך קדימה. צה"ל סגן אלוף אבישג סבג ראובן, בבקשה.

קודם כל שלום לכולם. זהו מעמד מרגש להיות בוועדה שמתמקדת בנשים, בעיקר כאישה שעוסקת בכל עולם המילואים. בשיתוף פעולה מתמיד עם המילואימיות, עם טלי, עם קרן, בצורה באמת אדוקה. אני יכולה להגיד שנעשתה בשנה האחרונה עבודה משמעותית בנושא שילוב הנשים במערך המילואים, ואני תיכף אסקור את זה. אני אדבר רגע שנייה למי שלא היה איתנו בוועדות הקודמות- קצת על הנבחרת המשרתת של המילואים ששם באמת אני אומרת- משרתים ומשרתות הכוונה לשניהם, כי צה"ל רואה באמת יחד ללא הבדל משמעותי, והיום יש כ-130,000 משרתים פעילים, מתוכם גם נשים שבעצם מבצעים 20 יום ימי מילואים בשלוש שנים. לצד השירות במילואים יש המון אתגרים שהם חווים גם הנשים וגם הגברים. חלקם נמצאים בעולמות ההכרה החברתית, חלקם נמצאים בלעזוב את הבית, לעזוב את האקדמיה ובאמת לצאת לשירות אינטנסיבי, וחלק מזה נמצא גם באיך אנחנו תופסים את המילואים וההוקרה והתגמול שיש עבור שירות מילואים. אם אני מתמקדת רגע בעולמות הנשים- שנה שעברה באמת עברה החלטה שהתחלנו לבצע מפגשים משותפים, לראות איך אפשר באמת לקדם את - - -

רגע לפני הכול, רק מבחינת מספרים. כמה אחוזים?

כ- 18% ממערך המילואים הן נשים. אז סך הכל אנחנו מדברים על עלייה משמעותית בין שנת 2010 ל-2022. בכל סוף שנה אנחנו עושים מדידה אקטיבית ובעצם יש עלייה משמעותית, מ - 13% באוכלוסיית משרתי המילואים שהם נשים ל 18%. צריך להגיד שאנחנו רואים אותם בהיקפים בכל המערכים - אם זה בקצונה, דיברו פה בוועדה הקודמת על קצונת הלחימה, אז נשים מהוות 10% מקצונת הלחימה ובקצונת התומכות לחימה הן מהוות 26%. הן נמצאות בהפעלה, הן נמצאות ב-48% במודיעין, נמצאות בעורף, נמצאות בנהיגה, בלחימה. בכל מקום שפתחנו ובאמת פתחנו את כלל התפקידים מלבד מה שאנחנו מכירים כלוחמה בסיסית כמו גולני גבעתי וכו'.

אבל אפשר לראות באמת את המגמה. מבחינת כמות המתנדבות, שזה גם משהו שאפשר לראות בו עליה- יש עלייה משמעותית. מדדנו מ-2018 ל- 2022 יש עלייה מ-7,300 לעשרת אלפים פלוס של נשים שהתנדבו לשירות מילואים. ואחוז המתנדבות הוא 22% שזה אחוז גבוה של נשים שמתנדבות לבצע שירות מילואים והמגמה בגידול מתמיד. אם אני משווה את זה לגברים, אנחנו די עומדים באותם האחוזים למול הכמות שלהם באוכלוסיה, בכמות המתנדבות. וצריך להגיד שנשים שהן אימהות- מתוקף החוק הן מקבלות פטור.

אנחנו גם עשינו עבודה מעמיקה בנושא שהפטור לא יהיה פטור אוטומטי, אלא שכבר מהשירות שלהם בסדיר או לאחר מכן שנולד להם ילד הן יוכלו לבחור אם להמשיך במילואים, בלי לעשות איזשהו סיבוב רחב בהתנדבות והגשת בקשות, אלא באמת לייעל את התהליך. המערכת נמצאת בשלבים האחרונים של מבצוע והמטרה היא שכל מי שתלד או שיהיה לה ילד או שהיא תאמץ או משהו דומה היא תקבל sms שאומרים לה מזל טוב ואת יכולה להמשיך איתנו בשירות מילואים ואת יכולה לבחור לקבל את הפטור הוא שלך. וגם תינתן אפשרות לשנת הקפאה- שנה שבה היא מתארגנת על הבית ועל הילדים וחוזרת להמשך שירות. דבר נוסף שצהל מאוד עוסק בו זה בעצם ההכרה של המפקדים בנושא. שלא יגידו- אוקיי, אם זאת בהריון - אז אולי אני לא צריך להמשיך איתה את התפקיד, אולי אני לא אשקיע מספיק. אלא באמת עיסוק בזה שהם איתנו והם חלק מאיתנו. מבחינת נתונים נוספים אז מבחינת ביצועי שמ"פ, אפשר לראות בהתפתחות גברים הוא 36% בביצוע שמא ונשים כבר טיפסו, ל 22%.

זאת אומרת שהפער לאט לאט מצטמצם ואנחנו רואים שהפער נובע בעיקר מכמות האימונים שגברים משרתים במילואים מבצעים, בגלל יחידות קרביות אבל גם כאן יש גידול משמעותי. בלוחמה- דין גבר כדין אישה וגם שם אנחנו רואים שיש איוש גבוה מאוד. היעד שלנו שבהתחלה הגדרנו, היה להגיע ל- 60-70 אחוזים מכל הלוחמות שנמצאות ביעדים קרביים. אנחנו עומדים היום על 80%. נכון לבוקר הזה כשבדקנו- 83% של נשים שמשתחררות משירות קרבי, מגיעות ליעד הזה במילואים.

יש גם נשים שנגררות לפטור. זה גם מבחירה וגם מצרכי מערכת. כמו גברים לדוגמא שהמקצועות שלהם לא נדרשים בשירות מילואים, או שיש צורך בהתאמה גזרתית וכו. נשים בעולמות לחימה משולבות בכל המגזרים. תקשוב, חמן, חתם, פיקוד העורף, מגב, חיל האוויר, עגנה, חיל הים וכו ולכן אנחנו רואים מגוון רחב. אני רוצה להגיד כאן מהן הנקודות המרכזיות שצריך להתמקד בהן וגם דיברנו על זה אני והמילואימיות היות ובסופו של דבר אנחנו לא מחפשות לייצר איזשהו שונות בין הנשים לגברים, אנחנו באמת רוצות להתאים את השירות לתהליך שאישה עוברת במהלך החיים שלה. וכחלק מהצרכים, נולדה פקודת ההורות. אם זה יציאה מוקדמת, תהליכים שהן צריכות לעבור, שחרור המפקדים לבדיקות הריון וכו' בזמן מילואים. וכמובן פתיחת אפיקי השיבוץ הרחבים, והגברת המודעות בנושא. אני חושבת שאנחנו די בכיוון להצלחה בנושא ואפילו אפשר לומר שאנחנו מתקדמים בצורה משמעותית .

כמה אחוזים כיום נשים מתנדבות וכמה אחוזים גברים?

גברים כ-36% ונשים כ-22%. זה לא בדיוק יושב על אותה משבצת, אבל צריך לומר שאחוז הגברים הוא גבוה מאוד.

תודה, אני אתן ליוזמים, הדגשתי אתכם גם בקבוצה. אני אתן לקרויזר אחד מיוזמי היום ולאחר מכן מטי.

תודה רבה למירב יושבת ראש הוועדה. שממלאת את המקום של פנינה, שמובילה את הוועדה הזאת בשיגרה, ונבצר ממנה להגיע היום. אבל אני יודע שהנושא הזה גם חשוב מאוד, ומגיע לה גם כן. תודה, מקווה שיעבירו לה. בעקבות ריבוי באמת. הגדודים המעורבים בקרבות ברדלס קרקל, שדווקא תפסו כותרות בעקבות מצרים. הצבא יש לו יחידות ייעודיות מעורבות כאלה גם במילואים. זאת אומרת הלוחמות, שמשתחררות משם, חוזרות לגדודים יחד עם הצוות שלהם מהשירות הסדיר?

כן, לאן שהגברים הולכים הנשים הולכות. זה משהו שתוקן והורחב בשנה האחרונה בהמשך לעיסוק בנושא, ואם גבר ואישה משתחררים מאותה היחידה אז הם יגיעו ביחד גם לעולמות המילואים, אלא אם כן יש איזשהו צורך ספציפי, מבצעי או שירותי לדוגמא- מישהי שלא סיימה את המסלול וכו'. והיעד שלהם- מי שמשתחרר לדוגמא מחילוץ והצלה, הולך לחילוץ והצלה לא אפרוט את זה כאן, אבל יעדים הם יעדים מקבילים.

ביחידות הקרביות כמו קרקל, צוות שמשתחרר חוזר אח"כ לעבוד ביחד והשאלה השנייה היא איך הצבא בעצם לא גורע או פוגע בלוחמת שרוצה לחזור כאשר היא עם ילדים?

יש מודל הזנה קבוע, ומי שרוצה לחזור יש לה כמה דרכים, הסברתי אותם. היא יכולה לבקש להמשיך את שירות המילואים הפעיל שלה. ודרך אגב, מי שחותמת על 16א' היא גם מחויבת בהמשך לשירות המילואים שלה. זה בכלל מקל כי היא כאילו כבר תכננה את זה מראש שהיא הלכה לשירות הסדיר, שהיא תמשיך את זה גם במילואים. אבל הם ביחד. הם משרתים ביחד בסדיר, והם הולכים יחד למילואים.

אוקיי, אז עכשיו יש לנו עוד מצגת של טל לוי דיאמנט, שתתן מצגת של פורום המילואימיות .

טוב. אז רגע על פורום המילואימיות: זהו פורום שהוקם לפני שנתיים ואנחנו כבר ככה הוקם לפני קצת יותר משנתיים, אבל שנתיים הקמה רשמית ונספר לכם טיפה על מה שאנחנו עשינו כמו שאבישג גם אמרה עשינו הרבה מאוד שיתופי פעולה בפנים ובחוץ. אז נדבר על זה. ברמת העיקרון, אם אנחנו מדברות על החזון, אז החזון הוא בעצם לפעול לעולם שוויוני ויפה יותר, פועל לחיזוק מעמדן והיקף פעילותן של נשים במערך המילואים, מתוך תפיסה שרואה בשירות שוויוני, מפתח לקידום מעמדן של נשים בישראל. מי שמשרת במילואים בסוף זה מפתח בישראל שירות המילואים. גם אם ירד ונשחק מעמדו, בסוף הוא חלק ממה שנעשה בחברה וגם מאוחר יותר. וזאת נקודת המפתח שלנו.

אחד הדברים הראשונים שעשינו כפורום בעצם זה לשבת עם למעלה מארבע מאות נשים ולחדד מה העקרונות, מה הדברים שחשוב לנו להתמקד בהם אז המשרתות עצמם, גם אתגרים פרטניים, שקשורים לאופי השירות, בעצם קצת, מתייחס למה ששאלת מה שקורה בשטח שירותים, מקלחות, אתגר פשוט מגדרי, גם המערכת הצה"לית שפה כמו שנאמר, יש פה שיתוף פעולה מלא להעלות את הדברים לחשוב ביחד מה צהל יכול לעשות מה לא. הקולגות, המפקדים, ההבנה שיש פה איזשהו איזה שהיא מציאות שכבר שנים, זאת המציאות והמציאות החדשה שצהל צריך לייצר כי אין מה לעשות, הוא צריך לייצר נתפסת לפעמים בהתנגדות, ולכן אנחנו צריכות להתמודד גם שם. ובסוף מה שדיברנו עליו, בערך בכל ועדה היום- התפיסה החברתית, האווירה הציבורית גם סביב מערך המילואים עצמו הוא בוודאי ובוודאי. סביב מערך משרתות המילואים. אם זה מעסיקים, אם זה מעגלי תמיכה, בסוף מי שנשאר בבית לשמור על הילדים לא בהכרח תמיד מבין או מבינה למה היא צריכה לעשות את זה. אז הסיפור של התפיסה החברתית הוא אחד הדברים שאנחנו מתעסקים בהם מאוד.

בפועל, מה אנחנו עושות כדי לשנות את זה? אז הדבר הראשון זה קהילה חזקה, היום היא קהילה שבעיקר הויזואליות שלה היא בפייסבוק, אבל היא כבר הולכת ונבנית, המון מפגשים. ככה שקורים בעולם האמיתי של השפעה, מינוף וידע עבודה בשיתוף פעולה עם צה"ל והגורמים הרלבנטיים, קמלה רטקה וכו' ושיפור של בכלל המצב מבחינה תודעתית, מבחינת כל מה שקשור בתקשורת של משרתות המילואים במרחב הציבורי.

מי ייסד את הפורום הזה? אתם עמותה? כמה חברות אתן? ואיך העבודה שלך עם הצבא?

זהו פורום פרטי לגמרי יוזמה שבאה מהשטח. יש יותר מאלפיים נשים שחברות, אנחנו פועלות בתוך מצב נתון. אנחנו לא איזה גוף עכשיו שצריך ללחוץ על הצבא. אנחנו תמיד אומרות אנחנו לא גוף לאומתי, אנחנו מציפות פערים שאנחנו פוגשות בשטח בכמעט כל זרוע שבה נמצאת אישה בן אם היא אחת ובין אם יש 30% נשים משרתות. בסוף, המטרה היא לשבת ולהגיד מה אפשר לעשות יותר טוב כדי שזה ישתנה. שנה שעברה ישבנו ממש כאן, ביום ההוקרה למערך המילואים, וזאת הייתה אבישג פה שאמרה הסיפור של הפטור האוטומטי יבוטל. זה בעקבות עבודה משותפת שעשינו. אז אנחנו נדבר על כמה דברים מהותיים. הקמה של דף משרות ציבורי בפייסבוק, אחד צווארי הבקבוק הקשים של נשים במערך המילואים הוא בעצם למצוא תקן. היות והרבה נשים יצאו לפטור מגיעות לגיל 30, הילדים גדלו או פתאום קיבלו איזשהו מקצוע מעניין שהצבא צריך אותו, הן לא יודעות אפילו מאיפה להתחיל. אז אחד הדברים הראשונים שעשינו זה להקים דף משרות ציבורי שבו כל מי שמחפש אשת מילואים יכול פשוט לשים שם מודעה וכל מי שרוצה לחזור לשירות, לעבור, להתקדם יכולה לעשות את זה. אני כבר יכולה להגיד לכם שהדף הזה הוא פחות משנה- בערך 4-5 חודשים ויש לנו שם איוש מטורף למרות שהוא קטן. אבל זה רק מעיד על הצורך. אז רק להגיד את זה. כל הצוות עובד בהתנדבות, ולכן כולן עובדות בצוותים, ויש פה צוותי עבודה סביב כל נושא. אחד המיזמים החשובים מילואימיות בתעשייה.

אנחנו כל הזמן מדברים על מילואים כמועדון סגור, כזה שדרכו גם מגיעים לאזרחות ומתקדמים ולוקחים אחד את השני, אז מיזם מילואימיות בתעשייה לוקח את הבחירות במשק ובחברה שעושות בכל מיני מקומות, שעושות חיל ובעצם המטרה היא להביא אותן וגם להביא גם את האחרות ולקדם אחת את השנייה. כנס מילואימיות שנתי שהוא כנס עבודה. שבעצם בא להציג את הפערים, בא לשאול את הפערים בה להבין רגע מה השטח צריך. בסופו של דבר, גם בשנה החולפת עבודה צמודה כדי להבין את הפערים במסגרת הוועדות השונות מול המעסיקים, מול המשפחות. לא רק של נשים. אגב, אלא של כל משרתי המילואים, שחלק מההטבות אתם כבר מכירים היום ואנחנו שמחות שזכינו להיות שותפות.

בנושא של המעסיקים, מול מי אתן פונות כאשר לוחמת מילואים צריכה לצאת ומן הסתם יש בעיות בעבודה, עם המעסיק. מה הכתובת שלכן?

אין לנו כרגע איזה שהוא ייעוץ משפטי מסודר, יש לנו איזשהו הסכם עם נעמת שבמידה ואנחנו נצטרך אז הם יסייעו. היום הדברים נפתרים בשטח עצמו ככל שזה מתאפשר, לא תמיד זה מתאפשר. אבל בשטח עצמו. זו לא בעיה נקודתית, זו בעיה גדולה יותר והיא גם הבעיה של המעסיקים כאילו לא רק של הנשים, אז הטיפול צריך להיות גדול ורחב יותר ולא נקודתי. אני כן אגיד שאנחנו מקפידות להוציא סקר ביום האישה. הוצאנו ביום האישה. הוצאנו השנה מעל ל 300 נשים שמשרתות במילואים שנדגמו, והדברים החשובים שעלו מתוך הסקר שלנו ולא מתוך נתונים של אבישג, אז קחו את זה בפרופורציות. כמו שצריך מעל ל 27% ממי שענו על הסקר- בנות 40 ומעלה שזה לגמרי שונה ממה שאנחנו חושבים ומכירים. 10% העידו על עצמן שהן נשים דתיות ומעל 40% הן אימהות לילדים, כמעט 80% אקדמאיות ו-87% מהנשים העידו כי הן גאות לשרת במערך במידה גבוהה מאוד.

תני לי את שני האתגרים הכי מרכזיים היום של מילואימיות בלהיות נשים. חוץ ממקום העבודה מול המעסיק והנושא של ההורות שבאמת קידמתן את הנושא של הפטור.

אחד האתגרים המורכבים שלנו הם באמת המפגש בסופו של דבר, עם השטח. יש לנו הרבה מאוד מפקדים שבסופו של דבר צריכים לבחור. תראו, עולם המילואים זה עולם שבו שנה עוברת מאוד מאוד מהר. כי אתה נפגש עם מילואימית פעם אחת, אבל בפעם הבאה שאתה תיפגש איתה - היא כבר תהיה בהריון, או שכבר יש לה שני ילדים. אז הרבה מפקדים מסתכלים על זה ואומרים - אני לא אקדם אותך, כי את עוד שנייה תעזבי.

זה לא מקום עבודה שאני אפגוש אותה רצוף במשך שנה. אני לא אקדם אותך, אני לא אוציא אותך לקורס מסוים, אני לא אכשיר אותך, והרבה נשים נתקעות. אנחנו מדברים על תקרת זכוכית פיזית מורגשת, שהן מאוד נתקעות שם כי לא מאמינים להן שהן יחזרו. אז זה צעד אחד שאנחנו מוצאות את עצמנו כל היום במסע שכנועים לכולם כדי להבטיח שנחזור. ודבר שני, אני אגיד שגם כשאנחנו כבר יולדות ומביאות ילדים, אז אנחנו בעצם בתפקיד מסוים שהחברה החליטה שזה התפקיד שלנו. אז התפיסה או האווירה הציבורית סביב האירוע הזה של מילואים היא אתגר מאוד מאוד גדול, לנשים ובכלל למערך. נגיד את זה ככה- אם מערך המילואים חווה שחיקה במעמדו, אז מערך המילואים של הנשים המשרתות, חווה שחיקה כפולה כי אנחנו כאילו כל הזמן באיזה משפט של מה את מנסה להוכיח? ואני לא מנסה להוכיח כלום. יש לי אחלה מקצוע, ואני חושבת שאני חיונית מאוד למדינה והמדינה גם מסכימה איתי בגדול שאני חיונית לה.

אז הבעיה עכשיו זה לשכנע את החברה שאני לא סתם מתחפשת לחיילת, ואני חושבת שזה משהו שאנחנו פוגשות כל הזמן. שמתי פה מתוך הסקר מספר פסקאות מתוך ה-300 על זה ומי שירצה את הסקר המלא בשמחה. לצד המודעה הזאת שעברה מן העולם ביום שהיא נולדה, אבל היא נולדה והיא נולדה לא סתם. ובסוף אלה הם הדברים - התפיסה של איך נשים משרתות בצבא. בין אם הן בנות 18 ובין אם הן בנות 38, היא עדיין התפיסה של פעם, ואני חושבת שאפשר לגמרי להבין איך הדברים נקשרים אחד לשני. תודה רבה.

תודה לך, זה היה מאוד מעניין. האמת שגם לפי הסקר נראה שהדבר שהכי מטריד אותן זה תעסוקה והורות וילדים. אני רוצה לתת לסיגל אבנון סויצקי. מהרשות לקידום מעמד האישה, בבקשה.

שלום. סיגל אבנון סוויצקי, יועצת ברשות לקידום מעמד האישה. אני מדברת פה בשם מנהלת הרשות והנציגות שהיו חלק מהתהליך. אני אפתח בזה שהוועדה הזאת מכירה וגם אנחנו ברשות שאנחנו כל היום במאבקים ובניסיונות לייצר שיתופי פעולה ולשכנע שיש חשיבות. ובתחום הזה כשאפשר לפרגן מגיע לפרגן וצהל ואבישג שנכנסה לתפקיד לקחה את הדברים בשתי ידיים. והרשות היתה חלק מתחילת התהליך, אבל מהר מאוד הבנו שגם אנחנו יכולות לשחרר, כי לקחו בעלות על הנושא בצה"ל בשיתוף עם המילואימיות, והוא אף שאנחנו היינו בשלב החיבור עם ובאמת הרשות יצאה גם סקר משלה עם מדגם של 500 נשות מילואים. אנחנו אחרי הסקר הבנו שהיו גם פערים במדגם ושבעצם הסקר לא שיקף הרבה פערים ששמענו מן השטח, אבל כן עלו שם את הדברים שאנחנו באמת מכירות על זה שיותר משליש שעזבו את שירות המילואים כי הן לא זומנו לשירות מילואים, יותר משליש עזבו את שירות המילואים בעקבות הריון ולידה. הנתונים האלה נלקחו ישר לתוכניות עבודה.

אז באמת אנחנו היינו בחלק מהפגישות ומהצוותים והחיבורים של המילואימיות והצבא, אבל הם לקחו את זה קדימה. ואני חושבת שכל החלטות הממשלה נבעו מהעולם של הטבות לאנשי מילואים, ועכשיו תעשו ההטבות לנשות מילואים. ההבנה של מה שהנושא הזה פתח זה שזה לא רק עניין של הטבות כמובן, זה עניין של סביבת עבודה, כמו בהרבה הקשרים איך עושים סביבת עבודה שהיא גם אגב לא רק לנשים היא לנשים וגברים, וכדי לקדם שוויון מגדרי ולקדם נשים בעולם המילואים, אז צריך לקדם הורות בעולם המילואים וצריך לקדם שוק תעסוקה שוויוני. ואני באמת חוזרת על התודות לצה"ל שלקח את הנושא בשיתוף פעולה, ואנחנו איתם בזה. תודה.

ראיתי שוודמני הצטרף, בבקשה.

אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם. שמעתי שהציגו את הדברים, אז אני ממש אגיד בקצרה. אתמול יצא לי להיות פה בדיון אחר בוועדת חוץ וביטחון בנושא של הנשים הלוחמות. הצגתי שם שבסדיר יש עלייה של 180% בשבע שנים בהיקף הנשים הלוחמות, והצגתי עלייה דרמטית בהיקף הנשים במערכים הטכנולוגיים. אז אני אומר, כפועל יוצא של הדבר הזה, אפשר לראות את זה גם פה במילואים, במעבריות טבעית. ראינו גידול.

כמה אחוזים במערכים הטכנולוגיים?

הם מגיעים בחלק למעלה מ-50%. יש מקומות שהם היו אחוזים מאוד נמוכים. בעולם הסייבר כבר עברנו את ה 20%, בעולם התוכנה אנחנו מתקרבים ל 50%, בעולמות של התראה מעל 70% היקף מאוד משמעותי. מה שלי חשוב לומר שבאמת אנחנו רואים פה נתונים דומים בעולם המילואים של עלייה בעשור האחרון מ-13% ל 18%.

אנחנו רואים את העלייה בשיעור של נשים במערכים עצמם. במערכי הפעלה והמודיעין במילואים, כמעט 50%, בעולם של קצונה ואטם קל ,26% בקצונה ולחימה כבר 10%. זאת אומרת, אני מדבר פה על תהליך שהוא גם מין הסתם יימשך כי ככל שהוא מתחזק בתוך העולם הסדיר, הוא גם עובר למילואים. והוצגו פה גם כל הפעולות שיש לנו כוונה לחזק את זה מהמקום שאנחנו רוצים למצות את ההון האנושי, ובהקשר הזה אנחנו עושים הרבה פעולות כדי שזה יהיה כמו בסדיר וגם במילואים. יתר הדברים אני מבין שהוצגו כאן.

תודה רבה. בבקשה חברת הכנסת מטי.

תודה רבה, גברתי יושבת הראש. קודם כל באמת להודות גם לצה"ל וגם למילואימניקיות. מעבר לברכות, רציתי לשאול שתי שאלות. אחת- אני חושבת שאחד האתגרים הוא שהסתכלתי בנתונים שיציאה לפטור אצל נשים היא בעשור פחות מגברים. האם זה אחד היעדים להסיט את גיל היציאה לפטור? זה דבר אחד, ועוד שאלה שככה הטרידה אותי אם מישהי שאחרי השירות הצבאי שנהנתה מפטור, האם היא יכולה לחזור למערך השירות הפעיל? אולי אמרתם ולא ראיתי, אבל שוב כל הכבוד.

הממוצע של גיל הפטור הוא פונקציה בעיקר של המערך. אז יש מקומות שדווקא גיל הפטור לא חייב להיות מאוד גבוה, כי אין צורך בגיל יותר גבוה מזה. אבל עניינית מה שיקרה לאורך הזמן, ככל שגם היקף הנשים יגדל, אז בהתאם גם גיל הפטור יעלה. הנשים מסיימות בגיל 29 מול גיל 38 בקרב הגברים. אבל אני חושב שזה יעלה. לגבי חזרה מפטור- יש את כל המנגנונים לחזרה מפטור אין עם זה בעיה.

האם בכל מקרה בגיל 29 היא מסיימת?

לא, זה נתון ממוצע.

ואם היא רוצה להמשיך, עד מתי היא יכולה להמשיך?

היא יכולה להמשיך כל עוד יש לה תפקיד וזה רלוונטי, אז היא יכולה להמשיך. אין לזה הגדרה, אפשר להמשיך גם בהתנדבות. ברמה העקרונית, רוב משרתי המילואים מסיימים את שירות המילואים שלהם עד גיל 40, למעט תפקידים ספציפיים שיש צורך ביותר מכך.

אוקיי, תודה, אוקי. מפורום דבורה ביקשה להתייחס, אלוף משנה במיל' אורטל סהר בבקשה.

אז קודם כל נעים מאוד. אני פה כנציגת פורום דבורה ואני פה גם כמילואימית אני עושה עדיין שירות, זה פורום של נשים בביטחון. נכון, קודם כל אני מברכת על היום. אני מברכת על העשייה גם של הצבא וגם של פורום מילואימיות. אני חושבת שהשיתוף פעולה הזה הוא מאוד מאוד משמעותי. אני רוצה לציין בעצם שלוש נקודות בהמשך, לכל מה שנאמר פה. ככלל, גם במילואים, גם בסדיר בתפיסה שלנו צריך להיות שוויון מלא בין נשים לגברים. זה ברור מאליו, אבל חשוב גם להגיד את זה פה. כנ"ל לגבי הגיל של הפטור, אישה לא צריכה לקבל פטור אוטומטי ללא קשר לגילה, למצבה המשפחתי ואני שמחה על מה שאבישג הציגה פה מקודם. ואני חושבת שהצבא צריך לפעול באופן אקטיבי יותר כדי להחזיר נשים שקיבלו פטור. אני מאוד מברכת על העבודה שבפורום מילואימיות עושה, אני נמצאת שם בפייסבוק ובמסנג'ר, אני מקבלת את כל ההודעות.

אני לא חושבת שנשים צריכות לחטט את רגליהן כדי למצוא לעצמן איזשהו תקן בצבא או איזשהו תפקיד בצבא, ואני רואה שם את ההודעות, ואני חייבת להגיד שבעיניי זה משהו שהצבא צריך לקחת על עצמו ולא לעשות את זה בצורה שהיא לא רשמית על ידי גוף שאינו חלק מהצבא. דבר נוסף בסוגיה של הקידומים שהוצגה פה, אני נתקלתי בזה בעצמי גם כן כמי שפיקדה על לא מעט נשים וגברים במילואים, יש לנו נטייה לקדם יותר גברים במילואים. אפשר להסתכל על העדשה של הצבא בהקשר הזה, של קידומים. אני מדברת בעיקר על דרגות בכירות ואין מה לעשות. זה עדיין סמל סטטוס במדינה. אם מישהו אלוף משנה במילואים זה סמל סטטוס, גם אם הוא השתחרר משירות סדיר כרב סרן וקודם לאורך השנים לאלוף משנה. ומבלי שבדקתי את הנתונים אבל מההיכרות האישית שלי, אני חושבת שיש מעט מאוד נשים שקודמו לדרגות בכירות כחלק משירות המילואים שלהן וזה גם משהו שצריך לקחת בחשבון. ודבר אחרון שהוא רלוונטי גם לגברים וגם לנשים, זה הסיפור של מימוש פוטנציאל יותר מדויק. כלומר, נשים משתחררות מתפקיד מסוים בצבא הן לומדות, הן רוכשות מקצוע. היום אני חושבת שהצבא לא מספיק מדויק בהקשר הזה של לגייס את האנשים האלה, אולי חוץ ממקצועות הרפואה לתפקידים רלוונטיים לעיסוק האזרחי שלהם. זהו, עד כאן תודה.

מעניין, תודה רבה. הדר הקסטר, סגנית היוהל"מ.

שלום, הדר הקסטר. אז כמה דברים. אחד עבורנו, או מהפרספקטיבה שלנו, החשיבות והמאמץ בעולם המילואים הוא חלק באופן כללי מהמאמץ לקידום שוויון מגדרי. ומנקודת המבט שלנו היא דרך הסיפור של מיצוי פוטנציאל ההון הנשי לטובת המאמץ המבצעי. ובעניין הזה אני חושבת שגם אני מתחברת למה שהציגה טל, שאנחנו כולנו מסתכלות על זה מפרספקטיבה של איך הצבא הוא מצוין יותר בזכות מיצוי ההון המעולה הזה. אנחנו רואים את האיכויות שלו בסדיר ואנחנו רואים אותו גם במילואים, ולכן זאת נקודת המבט. אני חושבת שהיוזמה של המילואימיות להקים את הקהילה שזה ככה אנחנו היינו בקשר לפני שנתיים עוד בכובע אחר, זוהי יוזמה יפיפייה ויש לה גם חשיבות רבה ושיתוף הפעולה שלה עם הצבא הוא מכפיל כוח מאוד גדול. אני ככה הייתי במחשבה איך אפשר לשתף פעולה ובכלל יש כבר שיתופי פעולה שהם מתקיימים וזה דבר מדהים.

הם נפגשו כמובן גם עם יוהל"מ. אני חושבת שהסיפור של שירות במילואים של נשים, מעבר לכל הדברים היפים שכבר קורים של ההסדרה של עניין הפטור ומתי הפטור והבחירה. ומה שהציגה אבישג זה גם עניין שדורש הטמעה תרבותית. כלומר, כמו בסדיר וגם במילואים של איך אנחנו, כחברה בתוך צה"ל, פועלים נכון יותר. והפרספקטיבה מבחינתי זה איך הדבר הזה משפיע על החברה הישראלית, מעבר לצבא. כי טל דיברה כאן על היבטים מאוד מאוד חשובים שנוגעים לחברה. אנחנו מסתכלים על זה גם ממקום מאד ערכי. אז באריזה של כל זה ביחד רק להגיד שזה באמת אוכלוסייה שהיא מאוד חשובה בעינינו, והמספרים הולכים ועולים, זה מאוד משמח אותנו ובשת"פ עם - - - גם לראות שזה הולך ומשתכלל מבחינת האופן שבו זה ממוצה. זהו תודה.

איתי נבו לנדסברג, עמותה למען אנשי מילואים. בבקשה

אני רוצה להגיד קודם כל שתי מילים כהקדמה. ואז אני אסביר למה שאני רוצה להגיד בוועדה הזאת. שום בן אדם לא יכול לוותר על חצי מהמוח שלו, חצי מהכישורים שלו, מהיכולות שלו, מהידע המידע שלו. פשוט אי אפשר לחיות ככה, ובאותה מידה החברה האנושית לא יכולה לוותר על חצי מההון האנושי שלה. על היכולות של החצי הזה, על הכישורים, על המידע, על הפוטנציאל המנהיגותי של החצי הזה, ואנחנו נמצאים היום במצב שמצד אחד הוא מצב טוב כי אני חבר במה שהיה פעם פורום מגדים אחת עם טייסים. מילואים. היום זה העמותה למען משרתי המילואים. התחלנו את דרכנו בשנת 95 ולא ישבו כאן נשים סביב השולחן הזה, גם לא בוועדות האחרות דרך אגב.

היום אנחנו במצב כמו ששמעתם פה מכל הנתונים שהצבא עשה צעדים מאוד מאוד גדולים קדימה, והבין את הפוטנציאל של שירות נשים. מה שאני רוצה להגיד את זה שהדיון שמתבצע כאן בוועדה, הוא בסדר מבחינת המסר לחברה האזרחית, ובבית הזה נשמעו הרבה דברים של הדרת נשים ואפילו התנגדות לשירות נשים. וזה בסדר גמור, שיהיה מסר שיוצא מכאן- מהוועדה. אבל הדיון היה צריך להתחיל בבעיות של המילואימניקיות ובבעיות בכלל של מערך המילואים בוועדת חוץ ביטחון. ולמה אני אומר את זה? כי אם בוועדת חוץ ביטחון היה מגיע כמו שחוק המילואים קובע ה רמטכ"ל ושר הביטחון מציגים את מה שנדרש מיחידות המילואים מבחינת אימונים - - -

זה לא דיון על יחידות המילואים והאימונים שלהם, תקרא את הנושא. זה לא דיון על מילואים, יש המון דיונים על מילואים. זה דיון על נשים במילואים וזה רק מה שאני רוצה לשמוע. אז יש לך דקה, תתכנס לזה כי אני באמת לא מבינה מה המטרה של הדברים שלך.

אני אומר שאם הדרישות של כשירות מערך המילואים היו כוללות גם את הצורך של הצבא בשירות הנשים במקצועות השונים- בחיל האוויר, בתותחנים, במודיעין ובכל היחידות שנשים משולבות, אז מתוך זה היו משמעויות של אימונים של תקציב של הרבה מהדברים שמוצגים כאן מאחורי, והם היו נידונות בוועדה שבה הנושא המקצועי והמבצעי קודם כל הוא זה שצריך את שירות הנשים. ומשם היינו מגיבים לנושאים האחרים של שוויון והדרה חוץ וביטחון.

הבנתי אותך. תאמין לי יש לי ארבע שנות וועדת חוץ וביטחון. זהו דיון בוועדה לקידום מעמד האישה וכאן מדברים על נשים שעושות מילואים. מה הצרכים שלהן? מה הן צריכות? ולגבי מה שהצבא צריך-יושבים פה ויודעים בדיוק מה שצריך . ועדת חוץ וביטחון שתעשה דיונים על מה הצבא צריך. פה יהיה דיון על מה נשים צריכות. תודה.

מי עוד ביקש לדבר? אני רוצה שאת תדברי שם עם הכיסוי ראש, מעניין אותי מה יש לך לומר.

קוראים לי שרה טל. זה השם הפרטי שלי. רחובי זה השם משפחה ואני אישה משרתת במילואים. יש לי ארבעה ילדים בבית. אני אהיה ממש עוד מעט תכף בת 39. אני מתקרבת לגיל, אבל לא יגרעו אותי אני חשובה במערך. רציתי להגיד קודם ששאלתם גם מה התפקיד שלכן, אנחנו יודעות לעבוד מול המערך הצבאי והמערכת יודעת לעבוד איתנו. וגם במקומות שיש אתגרים וחסמים וקשיים- יש אוזן ויש דלת פתוחה. אנחנו לא יודעות לעבוד מול אמירות חברתיות, תרבותיות שמדירות אותנו מהשיח. אנחנו לא יודעות לעבוד מול שולחנות, שאין בהן נשים בשולחן. אנחנו לא יודעות לעבוד מול תפיסות ביטחוניות שבהן לאישה אין אמירה, כי היא לא מספיק ביטחוניסטית. יושבות פה פורום דבורה שהן מקבצות באמת נשים מופלאות שמבינות ומתעסקות ביום יום בתפיסות ביטחוניות. ואנחנו רוצות להיות חלק מהמהלך הזה כי יש לנו מה לתת. כל אחת מאיתנו, שבוחרת להתנדב במילואים.

אגב, שאלת לגבי לחזור מפטור, אז אני שוחררתי מהסדיר שלי מפטור רפואי אחרי עשרה חודשי שירות. אפילו לא סיימתי את השירות הסדיר שלי, כי הייתי צריכה לעבור איזה הליך רפואי שזה לא הסתדר עם הצבא. ובזכות המקצוע שלי באזרחות, חזרתי לשרת במילואים, זאת אומרת שזה אפשרי והצבא רואה בזה ערך. אנחנו צריכות שאתם כנציגי הציבור שלנו כמובילי דעת הקהל והעמדות החברתיות והתרבותיות והפוליטיות בחברה הישראלית, תבינו מה הערך שלנו. תזמינו אותנו לדבר איתכם, תזמינו אותנו להגיד לכם מה הצרכים שלנו ואיפה אנחנו יכולות להיות יותר דומיננטיות ואיפה אנחנו יכולות לתרום באספקטים המקצועיים שלנו. כל אחת שיושבת פה ספציפית היום בשולחן הזה מתוך פורום המילואימיות, הן נשים שמביאות את המקצועיות האזרחית שלהן לתוך המערכת הצבאית. ובעיקר גם להודות רגע על היום הזה- לקינלי שלא נמצא פה, ולכל אחת ואחת מכן ולהגיד שהלוואי שלא נצטרך יום מיוחד בשביל זה והשיח הזה יתקיים בכל יום בשנה בבניין.

תודה מילים מאוד חשובות, הנה לא סתם בחרתי בך. יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו? אבל זה יהיה ממש קצר כי אני חייבת לפנות את החדר, הדיון הבא מתחיל בעוד ארבע דקות.

אני, נעמה, אני גם משרתת מילואים. אני במשך 12 שנה הייתי בפיקוד העורף בתור אוגדת. עזבתי שם כי אני ראיתי תקרת בטון ברמה שאמרו לי זה בעצם נותנת כאן את הקייס סטאדי שהוא אני, בשירות שלי. אמרו לי לא מעט פעמים במהלך התקופה הזו שאין טעם להכשיר אותי בעוד דברים ולתת לי סמכויות ולקדם אותי, כי עוד רגע אני אתחתן ואני אביא ילדים ואני אפסיק לבוא. לא משנה כמה ניסיתי לשכנע שזה לא יקרה. והנה, עברו כמה שנים מאז וזה לא קרה. וכנראה שגם אם כן, אני אמשיך לשרת במילואים. בסופו של דבר נמאס לי מזה, אני מיציתי את התפקיד ובחרתי לעזוב לתפקיד אחר באיתור נעדרים שגם שם אני יכולה שם להשתמש בכישורים שרכשתי באזרחות, וגם כאזרחית עובדת צהל. וזה משהו שאני חושבת שבמידה ובאמת חוסמים אותנו, צריך אולי להסתכל על המקצוע האזרחי ספציפית אצל נשים, ולנסות למצות את זה.

אני מאוד התלבטתי האמת אם לבוא לכאן מחיפה, אבל לפני יומיים אני קיבלתי שיחה מהמפקד שלי שהוא בן אדם מדהים. הוא התקשר להגיד לי הרבה שבחים על תרגיל גדול שהיה לנו עכשיו בצפון. הוא אמר שקיבלתי הרבה פידבקים מאוד חיוביים מכל מיני גורמים מסביב. אבל הוא אמר לי- חשוב מאוד שתדעי שנכון שאת נמצאת בצוות שטח, שזה באיתור נעדרים וזה מאוד קריטי לנו. אבל במידה ויקרה משהו, את לא יכולה לחצות גבול. אז תהיי בחמ"ל. עכשיו באיזשהו מקום זה קצת צורם לי, כי אנחנו יחידה של 30 איש. אני חושבת שעשרים מתוכם כבר חצו את גיל ההתנדבות, שזה מעולה לשימור ידע, והשאר כנראה לא בכושר טוב כמוני. עכשיו אני חושבת שזה משהו שמאוד פוגע גם במערך שלנו ואני רק רוצה להגיד שרואים בנו רחם.

חס וחלילה מה פתאום.

ליאור לינדר עושה מילואים בחטיבה 7 של חיל השריון בקדמית החטיבה. משהו שהוא לרמה הפרקטית שמאוד מאוד מתסכל אותנו את נשות המילואים של חטיבה 7 ובכלל אפילו שמספרנו גובר מאימון לאימון ואנחנו רק הולכות וגדלות. שוב ושוב, אין מגורים לנשים כמעט בכל בסיסי צה"ל שהייתי בהם במילואים, וזה משהו שצריך לדאוג לו. אפילו שירותי נשים זה משהו שלא קיים במקומות המרכזיים כמו חדר אוכל. כשאת מצפה ששם לפחות תוכלי ללכת להתפנות, לשטוף ידיים, לשטוף פנים. ואם יש מגורי נשים, המב"ס לרוב לא מאשר למילואימניקיות להשתמש בתשתיות של מגורי הבנות, והם נמצאים בדרך כלל בש"ג או במקום מרוחק בבסיס. וזה משהו שצריך לטפל בו. תודה.

תודה. הערה חשובה מאוד. כן, רשות הדיבור אלייך, תציג את עצמך.

רביד, משרתת בפיקוד העורף בהתנדבות כבר 5 שנים. אתם שואלים איך אנחנו צריכות את העזרה שלכם. עם הצבא אני יודעת להתמודד. הצבא ניסה לשחרר אותי וזה לא קרה. עובדה שאני פה עד היום. עם מי שאני לא מצליחה להתמודד זה עם המעסיקים הפוטנציאלים עכשוויים, שלא רק שאני עושה מילואים. אני גם עלולה להתרבות. אז אני פעמיים פסלתי את עצמי. ותמיד שואלים אותי- מה, גם אישה וגם ילדים וגם מילואים? אתם מדברים על לקדם ולתת הטבות למעסיקים ואני אומרת תנו הטבות למעסיקים שמעסיקים נשים שעושות מילואים. שלא פוסלים אותנו בגלל המילואים ולא פוסלים אותנו בגלל שאנחנו אימהות.

תודה. לדעתי זה המהות. אני חייבת לסכם כי ממש מתחיל פה דיון אחר ב-14:00. אני מציעה לך ודמני, וגם לך אבישג, אולי תקדישו להם כמה דקות בסוף הדיון ותדברו אם יש משהו ספציפי, כי הם כבר כאן.

אנחנו בקשר בשוטף.

דבר שני זה העניין הזה של המגורים, זה דרמטי. מגורים, שירותים, זה המינימום של המינימום שאישה מגיעה. אם היא כבר באה לשרת ואין הרבה מתנדבים ומתנדבות, אז חשוב לתת להם את כל הכלים כדי שיצליחו. תראו מכיוון שגם הזמן של הקיצור שלי ירד אני רוצה קודם כל להגיד תודה על היוזמים של היום הזה והצגתי את כולם. אני רוצה להגיד תודה באמת לצה"ל ולנשות המילואים – מתקנים אותי כאן שיש לומר מילואימיות, כלומר נשים שעושות מילואים, כי 'נשות מילואים' נשמע כנשותיהם של גברים שעושים מילואים.

זה דבר שהוא לא ברור מאליו. דיברנו על שינויים בחברה, פעם בכלל לא היו מציעים לנשים לעשות מילואים. נשים שעושות מילואים- להגיד לכן תודה על מה שאתן עושות, להגיד לכן שפעם אפילו לא היו מציעים בכלל לנשים שהשתחררו והיום מציעים ונותנים. אבל אם כבר הצעת ונתת ואישרת את הפלטפורמה- אז אחד, כמובן ההתייחסות אל הפטור ומה שאמרתם בפורום דבורה מאוד מאוד משמעותי. והדבר השני, שבעיניי זה לתת לה את כל הפלטפורמה שהשירות המילואים יהיה שירות טוב, נוח, נעים וכמובן את המקצוענות שלה היא תביא מהאזרחות, היא תביא מעצמה, זה ברור לי. אבל לתת את הפלטפורמה שמכבדת אותנו. שוב, תודה רבה. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:59.