פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
13/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 16
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
ופרוטוקול מס' 21
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ג (13 ביוני 2023), שעה 13:30

הרחבת פוטנציאל ההון האנושי מהחברה הערבית לתחומי ההייטק

חברי הוועדה: איימן עודה – יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה
נעמה לזימי – יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
יאסר חוג'יראת

יוסף עטאונה

נעם דן - רכזת תקשורת, מו"פ והשכלה גבוהה, אגף תקציבים, משרד האוצר

יגאל דור - מנהל אגף מצוינות בחינוך הטכנולוגי, משרד החינוך

נאור גונן - מנהל תחום תכנון ותוכניות עבודה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

דנה לוי - מנהלת פרויקטים ורגולציה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

טליה לבבי ארליך - ראש מטה קהילות חדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה

פדיל סאלח - ראש תחום, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

ד"ר ניל נמיר - יועץ מדיניות מו״פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

רועי הרצוג - מנהל תחום תעסוקה בהייטק, מינהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה

ריקי כדורי - ראש תחום מדע וטכנולוגיה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד ראש הממשלה

חיר עבד אלראזק - מנהלת תוכניות נשים וערבים בהייטק ויזמות, רשות החדשנות

בן שי - צוות רשויות מקומיות, רשות הצעירים

מיכל אופיר - ממונה בתחום תכנון ומידע, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת

אורי זיו - ממונה תחום הנגשה לאוכלוסיות ייחודיות ומכינות קדם אקדמיות, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת

חוסאם אלדין אבו בכר - מנכ"ל אלפאנר - ריאן

ג׳והינה מוסטפא - מנהלת מרכז ריאן נצרת, אלפנאר - ריאן

מוחמד דראושה - מנהל אסטרטגיה, גבעת חביבה

אמל מדלג - מנהלת פרויקטים, גבעת חביבה

אורן ברקן - מנהל קשרי ממשל, גבעת חביבה

מיכל סלע - מנכ"לית, פרויקט פרחי הייטק, גבעת חביבה

יוסף ג'בארין - מנהל תוכנית פרחי הייטק, גבעת חביבה

יעקוב איברהים - מנהל המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם

אסף ברימר - מנכ"ל, מונא חלל לשינוי

פהימה עטאונה - מנכ"לית, סיראג' - לקידום הייטק בחברה הבדואית

רביע זיוד - מנכ״ל עמותת חאסוב

מייסם ג'לג'ולי - מנכ"לית, צופן

מירב בועז - סמנכ"ל אסטרטגיה שותפויות ופיתוח משאבים, צופן

סאמי אסעד - מנכ"ל קו משווה, תעסוקה בחברה הערבית

עירן קייס - מנהל קשרי ממשל, חברת co impact

סיון נויפלד - מנהלת פיתוח עסקי, איגוד ההיי-טק הישראלי

ארז שחר - שותף מנהל, קומרה קפיטל, קרנות הון סיכון

מיטל אורבך - מנהלת מדעית של הקרן, קרן גרמניה-ישראל, קרנות דו-לאומיות

אשרף ג'בור - מנכ"ל ארגון גג לקידום מצוינות אקדמית, קרן יד הנדיב

ד"ר אסף פתיר - כלכלן ראשי, Start Up Nation Policy Institute

ליטל שוורץ - ראש תחום שיווק, Start Up Nation Policy Institute

שמואל בן-טובים - מנהל הקהילה, קהילת החדשנות Fintech.IL

נועה אלפנט לפלר - דירקטור מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, חברת גוגל ישראל

אמיר באבאללה - סמנכ"ל מכירות, חברת "HAAT Delivery"

גל סלומון - יו"ר קלו מדיקל בע"מ

ענת נשיץ - מנכ״לית 9xchange

עינב חיים סייג - יזמת הייטק

שאדי חדאד - סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי

אירית טויטו - סמנכ"ל טכנולוגיה, מאבק ההייטקיסטים

אמיר גו-אמיס - מייסד ומנכ"ל, זרזיר-טק מרכז טכנולוגי

אברהים נעראני - טכנולוג, זרזיר-טק מרכז טכנולוגי

רחל בן דוד - שדלנית (גלעד לובינג)

איתן טי - סמנכ"ל תכנון, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

רינת שפרן - מנהלת אגף בכיר מדע וקהילה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

גיל אלוני - מנהל תחום מסלולי השקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

דוד (דדי) פרלמוטר - יו"ר משותף של צופן; יו"ר המועצה הציבורית לקידום היי טק בחברה הערבית

פרופ' יהושע דרור - ראש התוכנית לתואר שני בהנדסת מערכות, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, המכללה האקדמית להנדסה בראודה כרמיאל

עמרי בן חורין - מנהל קשרי ממשלה ומדיניות ציבורית, חברת גוגל ישראל

איילת חאקימיאן – מנהלת ועדת המדע
דפנה סידס-כהן – מנהלת הוועדה המיוחדת לענייני צעירים

אביבה יובל מויאל

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הרחבת פוטנציאל ההון האנושי מהחברה הערבית לתחומי ההייטק

שלום לכולכם אנחנו מתחילים, זה דיון משותף ביוזמת חברת הכנסת נעמה לזימי וביוזמתי. אני חייב לומר שחבר הכנסת, ד"ר יאסר חוג'יראת, גם הגיש בקשה בנושא מספר פעמים, לכן מבחינתנו אתה לגמרי שותף ביוזמה ותדבר אחרי חברת הכנסת נעמה לזימי.

חברים וחברות, האוכלוסייה שלנו, כלומר האוכלוסייה הערבית, נמצאת ב-20 השנים האחרונות במצב מורכב. מצד אחד יש כישלון – כישלון צורם, כישלון קשה מאוד, אפילו כישלון מדמם – וזו הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. מהצד השני יש הצלחה מסחררת ברמה של הלימודים, הסטודנטים באוניברסיטאות הם יותר מהאחוז שלנו מכלל האוכלוסייה, כך גם בצוותים הרפואיים בבתי החולים ובהייטק. ההצלחה היא בעיקר מבורכת, יחד עם זאת אני חושב שצריך לשים לב לפער החברתי הנפער בתוך החברה עצמה, בתוך האוכלוסייה הערבית עצמה.

אני זוכר תקופות. כשהיינו ילדים כולנו היינו דומים אחד לשני, דומים בהוויה החברתית- תרבותית: ראינו את אותם הסרטים; שמענו את אותה המוזיקה; היינו לבושים אותו הדבר; האוכל שמביאים לבית הספר היה דומה לחלוטין, אנשים מאותה השכבה בכל הרמות. ב-20 השנים האחרונות יש פער הולך וגדל. ההצלחה מבורכת, אנחנו רוצים לדבר עליה והיא עשויה להשליך לטובה גם ברמה של תיקונים בקרב יתר החברה. יחד עם זאת, צריך לשים לב לפערים החברתיים-כלכליים ההולכים וגדלים בתוך החברה שלנו.

דרך אגב, גם האלימות היא בדרך כלל לא עניין של עוני או עושר אלא בעיקר עניין של פערים כלכליים. אם מדובר ברמה הכלכלית, היינו הכי עניים בשנות ה-50 וה-60 ולא הייתה פשיעה. היינו הכי עניים כי היה ממשל הצבאי בשנות השבעים, היינו עניים אבל לא הייתה פשיעה. ברמה הכלכלית, אם צריך לשים את האצבע במקום מסוים, המקום הוא הפערים הכלכליים וזה הולך וגדל.

פה אני רוצה להביע ביקורת גם לגבי תוכניות ממשלתיות, שיש בהן הרבה היבטים טובים. למשל, 922 הייתה נקודת מפנה במובן הזה. יחד עם זאת, אם הממשלה מחפשת כסף טוב לאוצר, כלומר כסף שחוזר מהר לאוצר, בלי לחשוב על הסוגיות החברתיות – למה אין בתי חולים? כי זה לא כסף טוב; למה אין לגמלאים? כי זה לא כסף טוב; למה אין לשכבות מוחלשות? כי זה לא כסף טוב – בהייטק שמחזיר מיסים הכי מהר שיש, כן להשקיע. לכן צריך לשים לב לעניין הזה בשביל שנהיה חברה שהיא כמה שיותר שוויונית וסולידרית. זה מה שצריך להיות.

הצעירים הערבים בגילאים 18 עד 24 מהווים שליש מאוכלוסיית הצעירים בישראל. שליש מתוכם נמצאים בחוסר מעש, כלומר אינם עובדים או לומדים. שליש מהצעירים שלנו לא עובדים ולא לומדים. במקביל לעלייה במספר הצעירים הערבים חסרי המעש נרשמה עלייה של 50% בשיעור הפשיעה בקרב צעירים ערבים, מ-0.1% תיקים לנפש ב-2010 ל-0.15% ב-2021, כלומר גידול של כ-6,000 תיקים. זאת ועוד, נמצא כי 50% מהגברים הערבים הצעירים שהועמדו לדין ב-2017 היו חסרי מעש. 50% היו חסרי מעש.

מהצד השני, בתעשיית ההייטק אלו הן מילות המפתח: עושר, הזדמנויות, פיתוח. יותר מ-50% מהייצוא הישראלי הוא מתעשיית ההייטק וכרבע מהכנסות המדינה ממסים ישירים מגיע מהתעשייה הזו. השכר הממוצע במשק ב-2023 הוא יותר מ- 12,000 שקלים, השכר הממוצע בהייטק ב-2023 הוא יותר מכפול מהסכום הזה וחצה את רף ה-30,000 שקלים.

המצב הזה הוא אבסורד. מצד אחד, תעשייה מצליחה ועשירה שהיא הקטר של הכלכלה בישראל. מהצד השני, קהילה מדממת השקועה במעגל של עוני ופשיעה. בחברה הערבית יש פוטנציאל עצום, ענק, לקידום המדע והתעשייה אבל החשיבות של מימוש הפוטנציאל הזה היא הרבה מעבר לקידום המדע והתעשייה. החשיבות הגדולה היא להרים את החברה שלנו, החברה הערבית, מתוך השכול והכאב למצב שבו לצעירים ולצעירות יש אופק של חיים נורמטיביים.

לפני שאני נותן לחברת הכנסת נעמה לזימי לדבר, אני רוצה לסיים בנושא אחד. מאז ההפיכה המשטרית אני מדגיש בכל ישיבה וחשוב לי להגיד משהו בעניין הדמוקרטי. חברות וחברים, הצלחה של מיעוט במצב לא דמוקרטי עלולה להביא להסתה נגדם, מי יודע את זה טוב יותר מהיהודים בהיסטוריה שהיו מצליחים מאוד בכל הרמות: ראשי הבנקים, ראשי האוניברסיטאות, ראשי בתי החולים. במצב של חוסר דמוקרטיה דווקא הצלחה של מיעוט עלולה להביא להסתה נגדו. גם לאוכלוסייה הערבית חשוב להתברג ולהצליח בנושאים כמו ההייטק, שזה הנושא של היום, אבל גם חשוב לשים את הכוח שלנו במערכה למען הדמוקרטיה. תודה רבה לכם. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

תודה רבה ותודה לך חברי איימן עודה, ראש הוועדה. אני שמחה שסוף-סוף הוועדה ששנינו יושבים בה פיזית יום-יום גם מתכנסת במשותף, זה דיון שבהחלט ראוי לקיים אותו. תודה גם לך חבר הכנסת חוג'יראת, על הלהיטות לנושא וקידום הנושא. אני שמחה שזה מתקיים.

על פניו הדיון הזה הוא דיון שאמור להתחיל ממקום אופטימי יותר עם איזושהי תקווה לעתיד. אבל הוא מתערבב גם עם המציאות העכשווית הקיימת, עם מקרי הרצח הבלתי-פוסקים, עם גל העלייה ברצח, בפשיעה, עם ההפיכה המשטרית שבסופו של דבר כשהיא משפיעה על שקיעת ההייטק הישראלי, משפיעה גם על המגמות האלו של הייטק בחברה הערבית. כל הדברים שאנחנו רואים מתערבבים יחדיו. אני אפילו חושבת שצריך להגיד שכשעובר תקציב שהוא תקציב שבסופו של דבר גם מגלם אפליה כלפי החברה הערבית, יש פגיעה גם במנועי הצמיחה וההשקעה. למשל, קרן ארנונה שבה רשויות ערביות ישלמו אך לא יקבלו, גם פה מנועי הצמיחה וההגנה נפגעים.

אבל אני כן רוצה להגיד שזה דווקא מתחבר לדיון שהיה לנו פה אתמול על דור ראשון להשכלה גבוהה. זה כמובן מתכתב גם עם החברה הערבית, הבדואית ובכלל.

חברת הכנסת נעמה לזימי, הבדואים הם חלק מהערבים.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

נכון, אני רק אומרת שהחסמים בהשכלה הגבוהה הם אפילו יותר - - -

הערבים הם חלק מהבדואים.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

לא, לא, חלילה לא נכנסתי לזה פה. אני רק אומרת שחסמים לדור ראשון להשכלה גבוהה הם אפילו קשים יותר בקרב האוכלוסייה הבדואית בחברה הערבית וצריך לתת על זה את הדעת. לכן זה גם משפיע על אותם חסמים בהגעה להייטק. חשוב גם להגיד שהדיונים האלו על נתוני הפתיחה, על השקעה ממשלתית ועל היציאה אל שוק התעסוקה והעבודה, הם בסוף דיונים משותפים.

אני רוצה להגיד כאן משהו נוסף, גם ההייטק הוא כלי לחיים משותפים. שנינו פה אנשי חיפה, עיר משותפת שגם נעשו בה צעדים של מרחבים משותפים של הייטק בחברה היהודית ובחברה הערבית. לא מספיק, אבל נעשו צעדים ואני גם רואה את זה קורה בכל מיני אזורים בגליל. באמת טיפה בים אל מול מה שצריך אבל אלו בדיוק הזירות שגם מאפשרות לכונן פה איזושהי התכווננות לחיים משותפים מיטיבים יותר. חיים משותפים זה לא רק היום-יום שלנו במרחב הציבורי, זה גם הכלכלה המשותפת, זאת היזמות, זאת ההשקעה, זה גם המקומות האלה שיש בהם את הצמיחה העתידית. אני רוצה להגיד שהדיון הזה גם מגלם חזון אופטימי ליצירה, השקעה וכלכלה משותפת לרווחת כולם בסופו של יום. אני מודה על הדיון הזה. וכמובן חברנו פה, חבר הכנסת יאסר חוג'יארת, שהיה חלק מהיוזמים.

שלום לכולם, תודה. אתחיל בעצם בלהודות לאנשי גבעת חביבה כי הרעיון שלי ליזום דיון כזה בוועדת המדע והטכנולוגיה, הגיע משם. אתחיל בשני פתגמים בערבית אני אומר ככה:

מַע כֻּל אַלַם הֻנַאכּ אַמַל – למרות כל הכאב התקווה קיימת. אנחנו עם שלא מתייאש ואנחנו נתגבר על כל המציאות שקיימת, ובעזרת השם, אנחנו גם נגיע גם רחוק. את הפתגם השני אמר הח'ליפה השני באסלאם, עֻמַר בִן אלְחַ'טַּאב: כֻּל עַאלַם וּאַבְּנַאאכֹּם לְַזַמַאנהֻם עֵ׳יר זַמַאנכֹּם – אנחנו צריכים להכין את הילדים שלנו לא לתקופה שלנו, לא לזמן שלנו שאנחנו חיים בו, אלא גם לעתיד, לזמן שיש בו שינויים. והשינויים הם מאוד מאוד מהירים, מה שידעו ההורים שלנו, כל העולם כבר השתנה. מה שאנחנו יודעים היום הוא בטוח ישן, אנחנו רואים איך הטכנולוגיה משתנה.

אני רוצה להגיד לך משהו, אנחנו למדנו בבית הספר שמי שאמר את זה הוא הח'ליפה עלי בן אבי טאלב, אבל אני מצאתי ב"אִלְ עַד אִלְ פַרִיד" שמי שאמר את זה הוא מוּעַאוִיָה בֶּן אַבִּי סוּפְיָאן.

יש מחלוקת, נתקדם.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

נקלעתי לעין הסערה.

בשני העשורים האחרונים ההייטק הפך להיות ענף מוביל בכלכלת המדינה, למנוע צמיחה. הענף אחראי על כ-9% מהתעסוקה במשק ומתאפיין ברמה גבוהה של חדשנות, בפריון עבודה גבוה ובשכר הגדול פי שניים מהשכר הממוצע בשאר ענפי המשק. לחברה הערבית בישראל יש פוטנציאל אדיר – שטרם מומש עד תום – להעצמתה ושילובה בכלכלת המדינה. ענף ההייטק סובל ממחסור בכוח אדם במידה מסוימת, במידת הייצוג של אוכלוסיות רבות, באופן שמאתגר את המשק וצמיחתו.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות בקרב מעסיקים – בעולם בכלל וגם בעולם העסקי של ההייטק בפרט – לחשיבותו של גיוון תעסוקתי ומתפתחת התפיסה שהון אנושי המשקף את הרכב האוכלוסייה על שלל גווניה הוא יתרון גדול לארגון העסקי: הוא מגדיר את המשאבים הזמינים לארגון, מייצר סביבת עבודה עשירה בעלת פוטנציאל גבוה לחדשנות וליצירתיות ומייצר גשר לצרכנים ושותפים נוספים.

כפי שנאמר כאן לגבי המספרים, שיעור הצעירים הערבים בהייטק צמח מ-1,000 – שהם 1.3% מעובדי ההייטק, לקרוב ל-5,000 – שהם היום כ-4.4% מעובדי ההייטק. חלה עלייה בהשתתפות, גם של גברים וגם של נשים. מספר התלמידים והתלמידות הלומדים מתמטיקה ומדעי המחשב בהיקף של חמש יחידות בחברה הערבית הוא נמוך מאוד בהשוואה לחברה היהודית. עובדים רבים מהחברה היהודית, בעצם הרוב מהחברה היהודית, מגיעים לשוק העבודה – חלקם בוגרי צבא, 8200 – כשיש להם את הקשרים, את היכולות הטכנולוגיות, את הנטוורקינג וקל להם להשתלב בתוך העבודה. זה לא קיים באוכלוסייה הערבית ואצל הצעירים הערבים. לתלמידים ולסטודנטים בחברה הערבית אין כמעט מסלולים ורשת קשרים אנושית דרכה ניתן להגיע אל חברות ההייטק.

אני אתן דוגמה ובזה אסיים, דוגמה לתוכנית שמתמודדת עם הבעיות האלו. התוכנית נמצאת בגבעת חביבה ומשם בעצם הגיע הרעיון שלי ליזום את הישיבה הזאת. התוכנית נקראת "פרחי הייטק", בטח תכף ירחיבו על זה, זו תוכנית שבה מציעים לתלמידי תיכון מצטיינים ללמוד במהלך התיכון תואר ראשון במדעי המחשב במסגרת אקדמית. אחר כך מלווים את אותם תלמידים להשלים את התואר ועוזרים להכשיר אותם: להגיש קורות חיים, לחפש עבודה, לרשת אותם בשביל להשתלב בתוך העבודה. אנו בחברה הערבית צריכים עוד ועוד תוכניות כאלו כדי לקדם את הצעירים בחברה הערבית אל חברות ההייטק.

אני מקווה שהדיון הזה ייתן תקווה לצעיר הערבי. אנחנו רוצים שיותר ויותר צעירים ערבים ישתלבו בהייטק, וגם בתחומי תעסוקה אחרים במדינה, כמובן. תודה ושיהיה דיון פורה. יכול להיות שאני אצא כי יש לנו דיון אחר לעובדים סוציאליים, אני מתנצל מראש.

תודה רבה ד"ר יאסר חוג'יראת, חבר הכנסת יוסף אל עטאונה, ברוך הבא.

תודה רבה. אני חושב שהדיון והנושא חשובים מאוד. נעמה, הגענו מדיון שגם יזמת, לגבי ההשכלה הגבוהה והנגישות של - - -

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים):

כלכלית. היו גם פערים כלכליים. אתמול אני דיברתי על דור ראשון להשכלה גבוהה, והיום היה דיון על פערים כלכליים. יש גם ממשק בין הדברים.

בדיון העליתי נקודה שגם שר החינוך מדבר עליה, הוא נותן לכל התלמידים שוויון הזדמנויות בתוך מערכת החינוך עצמה. לצערי כשמציגים את הנתונים, מציגים את כל נתוני מערכת החינוך בארץ בצבעים שונים, לפי חברות, לפי מגזרים. כל חברה בצבע שלה. כל עוד אין שוויון הזדמנויות במערכת החינוך, שווה לכולם, קשה מאוד בסוף להגיע להשכלה מנקודת זינוק שווה לכולם. לכן כשבאים לדבר על השכלה וחשיבות ההשכלה יש שני דברים שצריך לקחת בחשבון.

הדבר הראשון, קיימת מודעות של החברה הערבית בכלל, לנושא של השכלה וחינוך ככלי שיכול להביא למוביליות ושינוי חברתי. מצד אחד, 18% מכלל הסטודנטים במערכת החינוך הם ערבים. מהצד השני, יש אחוז גדול מאוד של סטודנטים ערבים שנבצר מהם להיות חלק מהאקדמיה ולומדים בחוץ לארץ, ברשות הפלסטינית, כי אין להם אפשרות להשתלב באקדמיה בחלק מהמקצועות.

הדבר השני, לגבי ההייטק והחשיבות שלו. הנושא אכן חשוב מאוד אבל אי-אפשר לדבר על ההייטק בלי לדבר על שדרוג מערכת החינוך הערבית בצורה משמעותית, שהבוגרים בסוף י"ב יוכלו להיות עם נתונים שיאפשרו להם להתמודד עם שאר התלמידים במדינה על כל מקום: גם באקדמיה, גם בתעסוקה וגם בהייטק. לכן כבוד היושב-ראש ונעמה, אפשר וגם צריך ליזום תוכניות בנושא בבתי הספר התיכוניים, להראות את הכיוון ואת הדרך, להניח את התשתית ללימודי ההייטק וההשתלבות בהייטק בהמשך. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת יוסף עטאונה. חברים אנחנו מתחילים בדיון, כל אחד שמעוניין לדבר – איילת, את עוקבת אחרי זה – בבקשה. ראשון הדוברים אחרי חברי הכנסת – היה פה פעם חבר הכנסת נחמד, אַלְלָה יְרַחְמו, שאמר: ידבר חבר כנסת אחר כך אדם.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

אילן גילאון, זכרו לברכה.

כן.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

מתגעגעים.

דדי פרלמוטר, יושב-ראש המועצה הציבורית לקידום ההייטק בחברה הערבית, יושב ראש שותף של "צופן", בבקשה.

צוהריים טובים לכולם, תודה לחברי הכנסת, הם די הרימו לי להנחתה, הנושא הזה קרוב לליבי. כמו שציינת חבר הכנסת עודה, אני עוסק ב"צופן", אני יושב-ראש של חברת טכנולוגיה מתקדמת מאוד כשהיזם המנכ"ל הוא ערבי. אני גם מכיר גם את הבעיות שעלו פה, עוסק בנושאים האלה והנושאים קרובים לליבי. אני חושב שנאמרו דברים נכונים, בכוונה אנסה לדלג אבל אם אפשר, להציג את השקף הראשון שלי.

(מקרין מצגת)

אתחיל בכמה אמירות כי אני חושב שיש כמה דברים שכולם מדברים עליהם, חינוך וכל הדברים האלה, אבל אחד הממצאים החשובים של הוועדה הוא שיש אי-הבנה, יש תפיסה לא נכונה של מה המשמעות של העולם החדש הזה וכמה הוא משפיע על צורת החשיבה שלנו בכל נושא, של מה באמת התעשייה רוצה מבוגרי האוניברסיטאות ובוגרי ההכשרות במכללות, וזה לא רק הציונים.

הנקודה הראשונה שאני רוצה לדון בה היא הוועדה שהייתה להון אנושי בהייטק. הוועדה הגדירה שהיא מטפלת בנושא רחב הרבה יותר, הנושא של כישור טק עבור כלכלה מבוססת טכנולוגיה דיגיטלית ובינה מלאכותית. אין היום בעולם המודרני דבר שלא עוסק בדברים האלה ולא דורש אנשים עם מיומנות דרמטית בדבר הזה.

זה חשוב. מדינת ישראל מובילה בעולם ההייטק, בנושא הדיגיטציה של מדינת ישראל, מדינת ישראל נמצאת בתחתית של ה-OECD והיו על זה הרבה מחקרים, אני מציע לדון בנושא הזה. אחת המשימות של ממשלת ישראל צריכה להיות להגדיל את הדיגיטציה במדינת ישראל, היא דורשת אנשים מיומנים בנושאים האלה לא פחות מאשר אנשי הייטק.

מדובר על קצב השינויים, קצב השינויים דורש יכולות מולטי דיסציפלינריות, זו דרישה מספר אחת.

זה יפתיע רבים, העולם של בינה מלאכותית. כולנו עכשיו, בחודשים האחרונים, סביב ChatGPT ו-OpenAI, כולם מדברים על כך שאולי מכוניות אוטונומיות ייתרו את הצורך בנהגים. אני אומר לכם פה שגם המתכנת הפשוט, מתכנת שלמד פייתון בקורס של חודשיים, לא ישרוד את עולם ההייטק בגלל שזה מקצוע של איך המחשב יודע לתכנת לבד. מה כן נדרש? נדרשת יכולת חשיבה אלגוריתמית, ואני אדבר על הדברים האלה עוד מעט, זו חשיבה אחרת. זה לא שלא יצטרכו אנשים עם ידע במדעי המחשב – יצטרכו, הם לא יצטרכו אנשים שיודעים לעשות עבודה מכנית של לתכנת.

העולם הוא עולם של טכנולוגיה, העולם תלוי בטכנולוגיה. הסיכוי של מדינת ישראל לעשות את כל הדברים שחברי הכנסת דיברו עליהם קודם – אקפוץ לשקף הבא, כמה מילים על הוועדה. הטיפול בנושא של הון אנושי להייטק ולמשרות טק הוא נושא לא פשוט, הוא מקיף הרבה נושאים. אין זבנג וגמרנו, אין דבר אחד שנעשה אותו, איזושהי תוכנית ספציפית כזו או אחרת לשנתיים הקרובות, הבשורה שלי אליכם: החיים קשים. הוועדה דנה במגוון רחב מאוד של נושאים ודנה במגוון רחב מאוד של אוכלוסיות.

כמו שאתם מבינים, ולא יפתיע אתכם, יש הבדלים די גדולים בקשיים בכל אחד משלבי החיים, בהתאם לאוכלוסייה. כמובן שבחברה הערבית יש קשיים גדולים יותר מבחברה היהודית הכללית בכלל, ובוודאי בחברה היהודית במרכז הארץ.

הרבה אנשים יגידו שהשקף הזה פסימי, וחברי הכנסת המכובדים דיברו קודם על הפערים הגדולים. האמת שהם די מביישים אבל אני מסתכל על החלק האופטימי, מדינת ישראל היא כנראה הבודדה בעולם שיודעת למצות רבע מקבוצת האוכלוסייה ולהביא אותם לרמה הגבוהה ביותר בעולם בנושא של טק.

מה זה? בניכוי ערבים וחרדים או מה?

אם אתה מסתכל על השקף הזה, חבר הכנסת עודה, הוא מראה עבור כל קבוצת אוכלוסייה. אם אפשר לשים את השקף, אני אסביר אותו טיפה.

כן.

אם אתה מסתכל למעלה, על כל בר יש מספר.

לא, כי אני קורא גברים יהודים לא חרדים.

כן, זה אומר שהקבוצה הזאת מהווה כמעט - - -

אם יהודים אז לא ערבים, ללא חרדים אז - - - זה בניכוי ערבים וחרדים, כמו שאמרתי.

כן, כמו שאמרת. הם מופיעים בגרף אחר. מה אני אומר על האוכלוסייה הזאת? חשוב להבין, זו האוכלוסייה שמהווה היום את מרבית תעשיית ההייטק, כולנו יודעים את זה לא חידשתי פה שום דבר. רבע מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית עוסקת במקצועות טק. אגב, זה גבוה מכל סדר גודל שהוא בכל דבר אחר בעולם. אני רואה בזה תקווה, לאוכלוסייה הזאת אין IQ גבוה יותר, אין יכולות גבוהות יותר, ככל האוכלוסיות יכולים לעשות אותו דבר. מה שכן, והוועדה השקיעה בזה הרבה זמן, מה קורה בקבוצת האוכלוסייה הזאת שמוביל אותה ליכולות האלה? איך אנחנו משכפלים, עושים דברים דומים ברמה הזאת לקבוצות האוכלוסייה השונות שמצוידות הרבה פחות?

הגדרנו שלבי חיים עבור פיתוח הון אנושי. הכול מתחיל בחינוך, כמובן, חינוך, חינוך, חינוך, דיברו על זה קודם. תכף אדבר על אחת התוכניות הכי חשובות שאני חושב שהוועדה המליצה עליה. אתמול היה כנס ביחד עם שר החינוך בנושא של כיתות עמ"ט, כיתות עמ"ט זה עתודה מדעית טכנולוגית המיועדת לחטיבות הביניים. תכף אסביר למה חטיבות ביניים זו נקודה קריטית.

אחד הדברים שקיימים בחברה היהודית ולא קיימים בחברה הערבית – ויש המלצה חשובה מאוד של הוועדה שאני חושב שראוי לדון בה לעומק – הוא השירות הצבאי, אפילו לא הטכנולוגי. לשירות הצבאי יש חשיבות עצומה לנושא של פיתוח היכולות והכישורים שהם לא רק כישורי ידע בתחומי דעת כאלה ואחרים, אלא יכולות שאפרט אותן.

ההמלצה החשובה של הוועדה היא בנושא של קיום שירות אזרחי-טכנולוגי, משהו שמקביל ליחידות הטכנולוגיות ויעסוק בנושאים אזרחיים: תחבורה, בריאות, חינוך. אלו מערכות שנמצאות בפיגור ביחס לעולם ואם נביא כוח אנושי משמעותי, חזק, גדול ומיומן, לא רק נשפר את היכולות המקצועיות של האנשים שיעבדו בזה אלא הם גם ישפרו את המצב של המדינה בתחום הדיגיטלי. וכמובן, האוניברסיטאות. אחת הבעיות הגדולות ביותר היא המעבר, קשה יותר לחברה הערבית ולחברה החרדית להשתלב בתעשייה.

אני לא אחזור על המספרים, הפערים מתחילים בציוני הבגרות. אני בכוונה אומר בגרות טק ולא מתמטיקה, מתמטיקה היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק להשתלבות בתעשיית ההייטק. תכף אפרט מה כן חשוב. אנחנו רואים את הפערים בין האוכלוסיות. אגב, במתמטיקה יש סגירת פער, נשים לעומת גברים, בחברה היהודית סגרו את הפער וגם בחברה הערבית מתקדמים. אבל בגרות טק היא מעבר למתמטיקה.

למה חטיבת הביניים? חטיבת הביניים או ההחלטה מה הולכים ללמוד בחטיבת ביניים, זאת הנקודה הקריטית בתהליך הפיתוח. עד כיתה ה'-ו' יש רכישת ידע, אוריינות, היכולת לקרוא ולעשות דברים בסיסיים. הילדים בוחרים בחטיבת הביניים את המקצועות שבהם יתמחו. כמו שמראה השקף הזה – הוא נעשה עבור נשים אבל אותו דבר נכון לגבי ערבים ולקבוצות האוכלוסייה האחרות – ברגע שילדה, או צעיר או צעירה ערבים, בחרו לא ללמוד את מקצועות הטק במסגרת חטיבת הביניים, המספר הזה איתנו עד לקצה. כלומר, כל מי שחושב שהדבר הנכון זה לעבוד על בגרות, זה בוודאי חשוב, ולא יעשה עבודה משמעותית בכיתות התחתונות ובעיקר לא יאוחר מחטיבת הביניים, האנשים האלה פוספסו. כל אפשרות אחרת לעשות משהו אחר כך תיכשל. המספרים יהיו קטנים.

הנושא הדרמטי החשוב הוא כישורים. אנחנו שמים הרבה מאוד דגש על ידע. כשהייתה תוכנית "5פי2", לפני מספר שנים, דיברו על ידע. רוצים יותר ילדים שיפתרו בעיות במתמטיקה. אבל מה שתעשיית ההייטק אומרת לנו – וזה תוצאה של מחקר שנעשה על ידי מכון אהרן – היא אומרת שהתעשייה בוודאי מחפשת ידע, אבל היא מחפשת בעיקר כישורים. צעיר או צעירה שלא מוכיחים יכולת ללמוד, להסתגל וללמוד דברים חדשים, לא יתקבלו לתעשייה.
אתן סיפור קצר, ברשותכם. שאלתי את המדען הראשי של חברת Nvidia – אני בטוח שהיום כולם מכירים את חברת Nvidia – בחור שלימדתי בטכניון, עבד בשבילי באינטל: כשלמדת את הדברים שאתה עושה היום, הוא עוסק בעיקר בבינה מלאכותית, כמה למדת בטכניון? הוא אמר: אפס, אבל הטכניון נתן לי כלים ללמוד את כל הדברים שלמדתי אחר כך לבד. כלומר, בעולם שמשתנה כל כך הרבה הסיכוי שנלמד את מה שאנחנו צריכים למקצועות שעוד לא יודעים מה הם עוד חמש שנים, עוד עשר שנים, הוא בלתי אפשרי.

הנושא של יכולת עבודה בצוות, הנושא של פתרון בעיות, לא בעיות שהמורה כבר יודעת לפתור בעיות שאף אחד עוד לא פתר, זה כישורים שונים לחלוטין. כשאני הייתי סגן נשיא בכיר באינטל, קיבלתי משכורת כדי לפתור בעיות שאף אחד עוד לא פתר. הבעיות שמישהו כבר פתר לא מעניינות אף אחד. הדבר הכי חשוב בסביבה משתנה הוא הסיכוי להיכשל בפעם הראשונה שמנסים משהו. זה חשוב, אנחנו חייבים ללמד את הילדים שלנו להיות חזקים ולהבין מה קורה כשלא מצליחים, איך לומדים מזה ואיך ממשיכים הלאה. לדעתי, הדברים האלה חשובים יותר מאשר הידע, כי מי שיודע ללמוד יכול לרכוש את הידע.

את הידע הבסיסי צריך לרכוש, תאמינו לי שאותו CTO של Nvidia ידע הרבה דברים כשהגיע לטכניון וגם למד הרבה דברים בטכניון. הוא השתמש בידע הזה כבסיס לעשות את הצעדים הבאים. בוודאי שמתמטיקה היא קריטית וחשובה והאנגלית היא קריטית וחשובה, בתעשייה הזאת מדברים אנגלית, בעיקר עם העולם הרחב לא בהכרח במקום העבודה. מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב. לא תכנות, מדעי המחשב. אלו הנושאים הקריטיים שחייבים לדון בהם.

המקצועות האחרים חשובים וכשדיברתי עם מוהנא פארס, שהוא האחראי על החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, הוא אמר לי: מה עם ביולוגיה? אם ילדים צעירים שלומדים ביולוגיה ילמדו מדעי המחשב וידעו לעשות עבודה אינטגרטיבית, הם יהיו המוצלחים בעתיד. "פייזר", פתחו מרכז פיתוח בישראל לא בגלל בוגרי ביולוגיה, הם פתחו מרכז פיתוח בישראל בגלל יכולות של בינה מלאכותית במדינת ישראל. אני חושב שאנחנו, כולנו, נצטרך להבין את הדבר הזה ולכן גם הלימודים באוניברסיטה צריכים להיות מולטי- דיסציפלינריים. בשבוע שעבר הייתי בטכניון והסבירו לי שהם מכניסם לכל פקולטה מודולה של מדעי המחשב, מדעי הנתונים ודברים מהסוג הזה.

דיברתי על הנושא של כיתות עמ"ט, כיתות עמ"ט זאת הזדמנות נדירה בהמלצות של הועדה, ולשמחתי הרבה משרד החינוך קיבל את המלצות הוועדה להתמקד בראש ובראשונה בחברה הערבית, בפריפריה, ובעיקר גם להביא יותר נשים לתוך המעגל הזה של כיתות עמ"ט. כמו שאמרתי, זאת ההזדמנות האחרונה. זאת הדקה ה-90 בהתפתחות של ילד לכיוון של חינוך מדעי-טכנולוגי, לכיוון של עולם טכנולוגי.

הדגש צריך להיות על מספר נושאים. אחד החוסרים שקיימים בחברה היהודית, בעיקר במרכז הארץ, זה החינוך הא-פורמלי. הוא קיים הרבה פחות בחברה הערבית. בכל הנושא של תוכנית עמ"ט צריך להכניס לא רק חלקים של המורה בכיתה שעובד בצורה פורמלית, אלא גם את כל הכישורים של העבודה אחרי, הא-פורמלי, לא משנה אם זה ברובוטיקה או אפילו בללכת לצופים.

הנושא השני, שהוא קריטי, הוא הנושא של הכנסת יכולות דיגיטליות. יש חוסר במורים, אחד הפתרונות הוא להכניס מורים, להכניס וללמד. עמ"ט וירטואלי היה נושא לדיון אתמול, בכנס שסיפרתי עליו והיה בו שר החינוך.

נושא אחר שהוא קריטי הוא נושא של קהילה. אני בכוונה מדלג על הדברים. בגיל הזה הגורם הכי משפיע, ובחברה הערבית עוד יותר מאשר בחברה היהודית, זה הנושא של ההורים. אני חושב שחלק מהתהליך שאנחנו צריכים לעשות זה לעזור להורים להבין את העולם הזה – כי בניגוד להורים בתל אביב ובהרצליה שחיים את העולם הזה ומבינים אותו, אני לא צריך לספר להם שום סיפור – אני לא בטוח שההורים בחברה הערבית מבינים את הקושי הזה, את הצרכים האלה, והם לא בהכרח מכוונים את הילדים שלהם בצורה אופטימלית. למרות שאני לא מכיר הורה אחד, בשום חברה, שלא רוצה את הטוב ביותר עבור ילדים שלו.

כמובן, הכול עובד לפי מטרות. מה לעשות? אני מנהל ואני חושב שיעדי הבגרות, בגרות טק, לא רק מתמטיקה - - -

דוד, כמה זמן אתה עוד צריך?

אני יכול בשתי דקות לסיים.

ב

בבקשה.

יש לי שני שקפים חשובים שאני רוצה להציג ועל השאר אני אדלג.

דובר על החינוך האקדמי. רוב עובדי ההייטק, למרות כל הסיפורים על - - - וכל הדברים האלה, עדיין מירב העובדים הם אנשי אוניברסיטה. החברה הערבית עשתה התקדמות עצומה במספר הסטודנטים, במיוחד בטכניון. נאמר לי בשבוע שעבר על ידי פרופסור חוסאם חאיק, שהוא הדיקן ללימודים לתואר ראשון בטכניון, כי מספר הסטודנטים הערבים במדעי המחשב ובהנדסת חשמל עולה על חלקם בתעסוקה.

יש פה "אבל" גדול ואני חושב שצריך לשים עליו דגש. הנשירה של סטודנטים ערבים כפולה משל הסטודנטים היהודים.

אבל גם היא פחות מבשנים שעברו.

דרך אגב, יש ירידה יפה מאוד.

נכון.

מקוצר זמן – אני יכול להראות לכם. יש ירידה עצומה, האוניברסיטאות עושות מאמצים עצומים בנושא הזה.

אני מדבר על שירות אזרחי-טכנולוגי. אני חושב שחלק מהסיבות לנשירה היא שסטודנט ערבי מגיע ללימודים בגיל 18 וצריך להתחרות בסטודנט יהודי שיש לו ניסיון חיים נוסף של 4-3 שנים. אגב, לא משנה אם הוא או היא היו ביחידה 8200 או אפילו ביחידה אחרת, קרבית או לא קרבית. ניסיון החיים שנצבר בשנים האלה הוא עצום. אני חושב שהיכולת למצוא את הטובים ביותר, כמו ש-8200 מוצאים בחברה היהודית, לשירות אזרחי-טכנולוגי שהוא לא שירות של שנה אלא שירות של שנתיים-שלוש – נביא את האנשים הטובים ביותר כדי שיכשירו אותם, ויעשו משימות כדי להציל את מדינת ישראל בתחום הדיגיטלי, לא בהייטק, מתחתית הרשימה ב-OECD, מסוף הרשימה.

הנושא האחרון שחשוב לי לדבר עליו. כל סטודנט לרפואה יודע שעושים סטאז' ועושים התמחות, זה לא קיים בעולם ההייטק. במיוחד האוכלוסייה הערבית לא מכירה את העולם, לא מכירה את עולם התעסוקה, לא יודעת מה זה לעבוד בחברת הייטק, לעומת צעיר יהודי שמוקף מסביבו בהרבה מאוד אנשים שמבינים מה זה. יש עכשיו תוכנית של התעשייה ואני חושב שיש כל מיני דרכים בהן הממשלה, הכנסת, יכולות לעזור לעשות התמחות בתוך חברות, לאו דווקא לקבל עבודה. אני מאמין שזה אפילו יקרה בשנת הלימודים האחרונה באוניברסיטה, עם דגש ותיעדוף לחברה הערבית, להביא את האנשים האלה לעבוד בתעשייה, לקבל נקודות זכות אקדמיות בתחום הזה. ואם הם לא נכנסים לתעשייה, אז כדי שכשהם יגישו מועמדות הם כבר לא יהיו לא מוכרים, לא ידועים, התעשייה תכיר אותם והם יכירו את התעשייה.

אני רוצה לסכם. המשפט האחרון הוא הכי חשוב בעיניי כי תוכניות יש למכביר והרבה כסף נשפך, למכביר. חלקו עם תוצאות טובות, חלקו הלא קטן בתוצאות פחות טובות. העולם הזה הוא עולם חדש לכולנו אפילו לי שחי כבר 40 שנה בהייטק, החיים בעולם רווי בינה מלאכותית חדשים לכולנו. מה זה אומר על כל אחד מאיתנו? מה זה אומר על מערכת החינוך? מה זה אומר על כל הכלים הנדרשים? איך אנחנו מתווכים את הידע ואת ההבנה הזאת, במיוחד לאוכלוסיות בחברה הערבית שהשיח הזה לא קיים בתוכן? לא בגלל שהם פחות חכמים, לא בגלל שהם קוראים פחות עיתונים אלא בגלל שהילדים גדלים בעולם שפחות מכיר את הדברים האלה וצריך לתווך להם אותם.

שיטות עמ"ט בבתי הספר, זה חלק. גם להביא את הגורמים הטובים ביותר לשירות אזרחי-טכנולוגי שיגרום להם להבין את זה, שיגרום להצלחה גבוהה יותר באוניברסיטה בגלל שהתלמידים מגיעים מוכנים יותר, לא רק עם ידע במתמטיקה וציונים גבוהים. אגב, ממוצע הציונים בבגרות של סטודנטים ערבים גבוה יותר משל סטודנטים יהודים, אבל ממוצע הציונים בשנה הראשונה באוניברסיטה גבוה יותר אצל יהודים מאשר אצל הערבים. כלומר, יש משהו בבגרות הזאת, ביכולת הזאת.

אסיים פה, אני יכול לדבר על כל נושא כזה שעות. תפיסה שונה של מה נדרש: זה לא הציונים, זה לא בהכרח הידע הפורמלי. הידע הפורמלי, החשיבה הפורמלית, יכולת החשיבה, יכולת הלימוד והמעבר המסודר מאוד. אי-אפשר לדלג על שום שלב מההתחלה, ממערכת החינוך ועד השלב של החינוך האקדמי ואלך. תודה רבה.

תודה רבה לך, דדי, תודה רבה. עכשיו אנחנו עוברים לעמיתה, מייסם ג'לג'ולי, בבקשה.

תודה רבה, שֻכְּרַן ג'זילן. אני מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית ארגון "צופן". כבוד הוא לנו שדדי פרלמוטר, ביחד עם פרופסור זיאד חנא, הם יושבי-ראש המועצה הציבורית לקידום ההייטק שהוקמה על ידי "צופן". הם שותפים אמיתיים לכל מחשבה ולכל עשייה עתידית שלנו לקידום הצעירים הערבים בהייטק.

הגשנו לוועדה נייר עמדה, אני רק אתייחס. לא אגיד הרבה על "צופן", "צופן" הוקמה לפני 15 שנה ואתמול ציינו, בכנס משלנו, 15 שנה לקיום "צופן". "צופן" הוקמה כשאף אחד לא חשב על שילוב הערבים בהייטק ומה זה עושה לתעשייה ולכלכלה בישראל. אבל היום אני שמחה מאוד שהתברכנו בעוד ועוד ארגוני חברה אזרחית ששמו להם למטרה לקדם את ההייטק בחברה הערבית, חלק מהארגונים השותפים נמצאים פה. אני שמחה שאנחנו היום כוח גדול ושותפים.

אני כן רוצה להתייחס למה שקורה בחברה הערבית ולקשר את מה שקורה היום בחברה הערבית – הקשיים, האתגרים והתמודדויות עם הפשיעה והאלימות – לחזון שלנו, לחזון של קידום צעירות וצעירים ערבים. בחודשים האחרונים אנחנו רואים שההקשר היחיד שבו מוזכרת החברה הערבית הוא הפשיעה, האלימות. זה עצוב, מקומם, מתסכל, כואב ובעיקר לגמרי לא משקף את החברה הערבית שיש בה הרבה יותר. החברה הערבית היא גם מהנדסים ומהנדסות בהייטק, היא גם רופאים ורופאות, היא גם עובדים קשיי יום שיוצאים כל יום לעבודה כדי להתפרנס בכבוד. והיא גם סטארט-אפים, האקתונים, מאיצים, אנג'לים. זה כל מה שקורה היום בחברה הערבית.

אנחנו יהודים וערבים שעושים ביחד את העשייה הזו, למען כולנו. אנחנו שותפים ומשתתפים בקידום פתרונות וקידום החברה הערבית, כי הקידום הכלכלי הוא האלטרנטיבה לפשיעה ולאלימות. ככל שאנחנו כחברה נתקדם כלכלית, ככל שאנחנו נהיה בטופ של הטופ של המשק בישראל, הדברים יֵרָאוּ אחרת. אני חושבת שזה הווה שחייב להשתנות ואנחנו חייבים לברוא את העתיד שאליו אנחנו שואפים ביחד. התחלנו כבר אתמול אבל אנחנו צריכים להאיץ את כל התהליכים שאנחנו עושים היום.

אסור להסכים למה שקורה היום, אסור להסכים שבנות ובני הנוער מאבדים את התקווה, שבנות ובני הנוער פשוט בגלל חוסר מעש ובגלל שמערכת החינוך לא מצליחה לתת להם את המענים, מוצאים את עצמם ברחוב ומוצאים את עצמם כטרף קל לארגוני הפשיעה שמגייסים אותם כחיילים ועוד דברים.

צריך להתייחס גם לעובדות ואני חושבת שצריך להתייחס לעובדה שעדיין עם כל מה שאנחנו עושים האחוז היחסי של המהנדסות והמהנדסים, ואני עכשיו מתייחסת למהנדסות ולמהנדסים ולא לכל עובדי ההייטק – אחוז המהנדסות והמהנדסים הערבים בהייטק הוא 3%, זה האחוז הנכון. זה 3% מהנדסים ומהנדסות ערבים ולא 4%. זה לא 5,000, זה כמעט 10,000 מהנדסים ומהנדסות ערבים בהייטק. אני מתקנת את הדברים שאמר חבר הכנסת.

אני רוצה להגיד שעדיין, כמו שדדי אמר, מרבית הילדים בחברה הערבית אינם רואים את העתיד שלהם במקצועות האלה. עד היום. הם לא רואים כי אני חושבת שמרבית החברה מסביב לא רואה הייטקיסטים בסביבה. אין פה roll models של הייטק, אנחנו לא פותחים את החלון ורואים חברת הייטק מעבר לכביש, כמו שאחרים כן עושים. כמו שאמרנו, לרוב ילד ערבי לא פוגש את המהנדסים.

לכן חשוב מאוד שמערכת החינוך תתגייס. אנחנו ב"צופן" מתחילים לעבוד במערכת החינוך אבל זו לא עיקר העבודה שלנו. אנחנו, ואני מתייחסת לשני השקפים האחרונים שדדי הציג, מתייחסים ועובדים קשה מאוד בקרב הסטודנטים, בקרב הבוגרים, כדי שיוכלו להשתלב בתעסוקה. כי אפילו אם בחרת ללמוד את מקצוע ההייטק, עדיין הסיכוי שלך למצוא עבודה הרבה יותר קטן מהסיכוי של הקולגה היהודי שלך, שלמד יחד איתך על אותו ספסל. במיוחד אם אתה בוגר מכללה ולא בוגר אוניברסיטה, אבל גם באוניברסיטאות אנחנו נתקלים בקשיים. לכן יש לנו תוכניות מצוינות עם משרד העבודה, עם זרוע העבודה, שאני מקווה שרק יגדלו בעתיד, על מנת לתת את הכלים והאפשרויות למהנדסים הצעירים האלה להיקלט בתעשייה. אתמול אמרנו בכנס שלנו: לא רק להיקלט בתעשייה, לא רק לעשות את ההשמה אלא לעשות הכללה, שהם יישארו, שהם ירגישו שהם חלק מהתעשייה, שירגישו שזה שלהם ולא ינשרו אחרי תקופה קצרה. דרך אגב, אנחנו רואים, לצערי, גם אחוזי נשירה בקרב מהנדסים שנקלטו.

אני לא רוצה להתייחס היום למצב הנוכחי, כשאין השמות בהייטק בגלל המצב בעולם ובישראל, כי אנחנו יודעים שזה ישתנה בקרוב, זה לא יישאר באותן רמות מחסור בגיוסים. אבל צריך לקחת את הנושא הזה בצורה הוליסטית. חינוך, חינוך, חינוך, זה נכון וזה טוב, אבל ההשכלה הגבוהה ואנשים שכבר נמצאים בתוך המקצועות האלה גם צריכים להיות בפוקוס רציני מאוד. אם סטודנט שלמד ארבע או חמש שנים מהחיים שלו, יוצא, לא מוצא עבודה ובעל כורחו הופך להיות מורה לפיזיקה – זה לא רע, זה טוב, אבל לא בשביל זה הוא הלך לאוניברסיטה – התלמידים שלו בתיכון רואים את המהנדס הזה, מהנדס החשמל שמלמד פיזיקה בתיכון, ולא ילכו ללמוד הנדסת חשמל. אפילו אם נכניס עכשיו תוכניות של טק לבתי הספר ונקים כיתות עמ"ט וכולי, ברגע שהמורה יהיה מהנדס שלא מצא עבודה בתעשייה – התלמיד לא יפנה לשם, הוא לא ירצה ללמוד את המקצוע, הוא ילך ללמוד רפואה כי ברפואה יש תעסוקה והוא גם לא יפוטר אחרי כמה שנים.

אנחנו מתייחסים לחברה הערבית שמבחינה סוציו-אקונומית היא חלשה מאוד. לצעיר הערבי חשוב מאוד לסיים את הלימודים ולהתפרנס. הפרנסה פה חשובה מאוד, הוא לא בן אדם שהלך ללמוד כדי ש-18 חודשים הוא לא ימצא עבודה. אם הוא לא ימצא עבודה תוך שישה חודשים, הוא פשוט יעזוב. עובדה, שליש ממסיימי מקצועות הטכנולוגיה לא עובדים בסוף בהייטק, זה אחוז גדול מאוד בחברה הערבית. לא למדת בשביל הכיף שלך אלא בשביל למצוא עבודה, זה אחוז מדאיג, כשליש לא מוצאים תעסוקה בהייטק.

הנתונים האחרונים שהוצגו על ידי מכון אהרן מצביעים על זה שהסיכוי של צעיר יהודי מרקע חלש להיות מועסק בהייטק, אם מנקים את הפריפריה, צעירים מרקע חלש – אם אתה יהודי הסיכוי שלך להיות מועסק בהייטק גדול פי חמישה מהסיכוי של צעיר ערבי.

אלה נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה. השאלה שנשאלת היא: מדוע משני צעירים, אחד ערבי ואחד יהודי, שסיימו בציונים דומים את אותו מקצוע, אולי למדו באותה מכללה או אוניברסיטה, היהודי ישתלב בעבודה בקלות והערבי לא ישתלב. התשובות רבות ומגוונות, אנחנו לא נפתח את זה פה היום, אני חושבת שחלק גדול מהנוכחים כאן מודעים לסיבות. אבל יש מה לעשות ובשביל זה אנחנו כאן. יש הרבה מה לעשות ואלה פתרונות קלים, אלה לא פתרונות בשמיים שאי-אפשר להגיע אליהם. אנחנו מדברים על פתרונות קלים, על לצייד את הצעירים והצעירות האלה בכלים, כדי שידעו יותר להשתלב. יש לנו את הניסיון של ארגוני החברה האזרחית שיושבים פה, כולל "צופן", את הניסיון ואת הידע איך לעשות את הדבר הזה. אבל אנחנו צריכים גם את החברות איתנו. אתמול, בכנס שלנו, גם הצגנו נתונים על בוגרי "צופן".

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

וגם את המדינה.

וגם את המדינה, בטח.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

את החברות המדינה צריכה, זה אינטרס שלה.

נכון, והמדינה צריכה לעודד חברות לשנות.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

ממש, גם להשקיע.

בהקשר הזה, אני רוצה להגיד שאתמול במסגרת הכנס שלנו הצגנו נתוני מחקר של "צופן" על בוגרים שלנו, על 410 בוגרים של "צופן" לאורך השנים. דרך אגב, הם מהווים 4% מהמהנדסים הערבים בתעשייה, זה לא דבר של מה בכך. 75% מהם עובדים בחברות בין-לאומיות, זה אומר דרשני. אם 75% עובדים בחברות בין-לאומיות ואנחנו יודעים שיש אלפי חברות ישראליות שלא מוגדרות כבין לאומיות, אז איפה הערבים שם? למה הם לא נמצאים שם? למה בקרב חברות ישראליות, שמוגדרות כישראליות, אנחנו נוכחים-נפקדים? הם כן מחפשים כוח אדם בהודו, הם כן מחפשים כוח אדם במזרח אירופה, אבל לא מסתכלים מתחת לרגליים או בטווח שהעין רואה, על הערבים, אנחנו בהרגשה שאנחנו נוכחים-נפקדים. אני חושבת שהניסיון של החברות הבין-לאומיות והעבודה של החברה האזרחית והמדינה עם החברות הבין-לאומיות, צריך להיות המודל לשילוב ערבים בהייטק, הוא צריך להיות המודל שיועבר לחברות הישראליות. אנחנו צריכים את המדינה כאן, צריך לחשוב מה המדינה צריכה לעשות כדי שהחברות האלה יתגייסו לקלוט מהנדסות ומהנדסים ערבים.

נא להתכנס. "צופן", דיברתם.

אני רוצה להגיד משפט אחרון. בחברה האזרחית אנחנו יודעים מה צריך לעשות, אנחנו גם לומדים וברור שהעולם משתנה ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו לעולם המשתנה. אבל אני רואה בזה מרובע, לא משולש. מרובע של חברה אזרחית, מדינה, חברות וגם ראשי הרשויות המקומיות והשלטון המקומי, שצריכים לחבור יחדיו על מנת לעשות את השינוי המיוחל ולגרום לזה שכל מי שלמד ימצא עבודה. לא רק שימצא עבודה אלא שיתקדם ויהיה סיניור בחברות ההייטק, יהיה roll model לאחרים. כי הקהילה הזו, הקהילה של ההייטקיסטים הערבים, יכולה להיות מנוף גם לשינוי וגם לקידום תוכניות למיגור הפשיעה והאלימות. ברגע שהמהנדסים האלה יהיו מחויבים לחברה שלהם, יהיו מחויבים להתנדב בתוך החברה שלהם שהם באו ממנה ולהחזיר לילדים ולצעירים, אנחנו נהיה בדרך לשינוי. תודה רבה, שֻכְּרַן.

תודה רבה לך, מייסם ג'לג'ולי מ"צופן". עכשיו אנחנו עוברים לנעם דן, אגף התקציבים, משרד האוצר. אחריה שאדי חדאד. נעם, בבקשה, חשוב שנשמע גם ממך, מה אתם עושים בשביל לתמרץ חברות הייטק פרטיות לגייס עובדי הייטק ערבים? בבקשה.

תודה רבה. קודם כול, גם אני אתייחס למה שדדי אמר. אנחנו אימצנו במסגרת חוק ההסדרים האחרון את המלצות הוועדה שלו, הוועדה להון אנושי, במסגרת החלטת ממשלה 172 שבאמת מדברת גם על שינוי מבנה התמריצים לבגרויות מדעיות. בתי הספר יתוגמלו לפי מספר מסיימי הבגרות בחמש יחידות מתמטיקה, פיסיקה ומדעי המחשב. מעבר לכך, יהיה מקדם הכפלה גבוה יותר עבור ערבים. בנוסף, כיתות עמ"ט ומופ"ת. כבר יצא קול קורא וזכו 107 בתי ספר. 57, בערך כ-60, במגזר הערבי, מתוך 107 בתי ספר. היתר בפריפריה. העצמת רשויות מקומיות עם ריכוז בתי ספר קטנים, עם מרכזי מצוינות בהיבט של הקמת מרכזי פיזיקה אזוריים.

בנוסף לכך, בתחום ההשכלה הגבוהה, שיפרטו פה גם החברים ממל"ג ות"ת, בשנת הלימודים תשפ"א הועמדו כ-153 מיליון שקלים לטובת הרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה בחברה הערבית. תוכנית ההנגשה באה לידי ביטוי בכמה צירים: 80 מיליון שקלים עבור תמיכה בתלמידי מכינות, תוכנית הכנה לאקדמיה ומעטפת אקדמית; 14 מיליון שקלים עבור תוכנית בשלבי טרום האקדמיה, ייעוץ והכוון להשכלה גבוהה; 22 מיליון שקלים לטובת מלגות. מעבר לכך יש משאבים ייעודיים, כפי שאמרה חברת הכנסת, לטובת האוכלוסייה הבדואית ואוכלוסיית מזרח ירושלים שבאמת נמצאות באיזושהי פוזיציה, אפילו קצת יותר קשה.

לגבי השאלה ששאלת, במסגרת תוכנית חומש מקצה רשות החדשנות 250 מיליון שקלים עבור קולות קוראים להון אנושי, הכשרות והסבות לתעשיית ההייטק – גם תפקידי כניסה כמו ג'וניורים, גם הסבות – יש שלושה מרכזי חדשנות: בכפר קאסם, ערערה וסכנין. הם נועדו לטפח יזמות לוקאלית בתחומים שונים, גם רב תחומיים וגם ספציפית בתחום המדיקל.

ערערה שבנגב או ערערה שבמשולש?

בצפון. נמצאת פה נציגה של רשות החדשנות, נכון?

שאלתי, כי מי שנעדר פה זה הנגב.

ניקח את זה לתשומת לבנו.

הרשות משקיעה גם בנגב.

נראה לי שכדאי שאחרי זה נעביר את זה גם לנציגה של רשות החדשנות, שתפרט עוד יותר על מה שרשות החדשנות עושה בהיבטים האלה. יש גם מועדון אנג'לים בערערה – שם המטרה היא יותר לדרבן משקיעים להשקיע ביזמים ערבים – חממה בנצרת, מאיצים בשפרעם ובאוניברסיטת תל אביב.

ביקשתם שאציין גם את מה שמשרד העבודה עושה, לדעתי יש פה גם נציג של משרד העבודה ואני אגיד רק בגדול וכמובן, אשמח שתרחיב על זה: כ-20 מיליון שקלים לסדנאות תעסוקתיות, תוכניות חשיפה והכשרה. יש פה גם שיתוף של התעשייה ורשות החדשנות במסגרת מסלול ייעודי, מסלול 44, שזה קרן הון אנושי להייטק.

אלה, בגדול, כל התחומים שבהם גם השקענו בתקציב. חלק הם גם תוכניות חומש ונשמח לפרט.

נעם, תודה רבה לך. אנחנו עוברים עכשיו לשאדי חדאד. בבקשה, שאדי .

תודה רבה איימן. שמי שאדי חדאד, סמנכ"ל מעסיקים ב-co impact, השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית. אנחנו מלווים היום כ-60 מעסיקים בכל מה שקשור לתהליכי גיוון והכללה של החברה הערבית, דרך תהליכי עומק להעלאת מודעות ולמיצוב אטרקטיבי של המעסיקים מול החברה הערבית. כמובן, עם תוכניות ייעודיות.

כמו שאמרו קודמיי, לאורך כל מחזור חיי האזרח הערבי במדינת ישראל, מחינוך טכנולוגי בבית ועד בית הספר והשתלבות במסלול הלימודים ואחרי זה בתעסוקה – אנחנו רואים חשיבות קריטית לטיפול רב מערכתי לאורך כל הדרך הזאת, החל מהבית ועד להשתלבות באקדמיה ואחרי זה בתעסוקה. גם לעידוד תלמידים, כמו שדיברו קודמיי על בגרות טק ועל הכוון תעסוקתי עוד בתיכון. לדעתנו, ולדעתי האישית, כל זה לא יכול לקרות מבלי לשלב גם את המעסיקים בשלב ההטמעה הזה והעלאת המודעות.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

שאדי, וגם נעם, מה סך הסכומים? אם אפשר לדבר רגע במספרים.

סך הסכומים של מה?

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

של ההשקעה בכל ההקשרים הללו, בתוכניות, גם נעם.

אני פשוט יכולה לציין עוד פעם: לעניין החינוך, אמרתי, אימוץ מסקנות ועדת הון אנושי של דדי פרלמוטר – זה 650 מיליון שקלים למשך חמש שנים; השכלה גבוהה – יש לנו 153 מיליון שקלים לשנה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

150 מיליון בכל שנה.

כן, יש עוד סכום ייעודי לבדואים, וסכום ייעודי למזרח ירושלים.

שזה כמה? את יכולה להגיד?

הבדואים זה 22 מיליון שקלים ומזרח ירושלים 170 מיליון שקלים. תתקנו אותי - - -

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

אוקיי, תודה.

הבדואים זה 80 מיליון שקלים לחומש. ומזרח ירושלים, זה נגמר השנה, זה 90 מיליון שקלים לחומש.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

אורי זיו, השכלה גבוהה. כמה אמרת למזרח ירושלים?

אם אני לא טועה, 90 מיליון שקלים בהחלטת הממשלה.

90 מיליון שקלים, אבל יש מצ'ינג של האוצר לעוד, זה 170 מיליון שקלים ביחד.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

ביחד, תקציב. חשוב להבין, תודה. סליחה שהפרעתי.

הכול בסדר. אקח את זה מהנקודה של הכסף – ויש כסף ויש משאבים – ואקח את זה למנדט שלנו, של העבודה שלנו מול המגזר העסקי. אתייחס לשתי נקודות עיקריות. הנקודה הראשונה, לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2021, שיעור הסטודנטים הערבים באקדמיה הוא כמעט 19.5. אם עושים צלילה פנימה רואים שמתוך ה-19% האלה, 70% הן נשים ערביות שנמצאות בקדמה ולומדות.

תרומתנו כחברה ערבית לכלכלה ולצמיחה במשק היא קריטית. אנחנו חייבים לקחת את המשאב הזה שלומד ומשקיע במשך שנים, ומהמצטיינים והממשיכים גם לתארים מתקדמים, חייבים להשקיע בו ולהכניס אותו לתוך התעסוקה – תעסוקה הולמת כמובן – ולתת לו הזדמנות. אנחנו חייבים פה את המעסיקים, כדי לייצר את הגשר הזה בין האקדמיה לבין המעסיקים, עם תוכניות מותאמות, עם תוכניות כניסה של בוטקאמפים, תוכניות התמחות ותוכניות ייעודיות שיכניסו את האנשים האלה עוד משלב הלימודים, שיתנסו וידעו ויוסיפו שורות לקורות החיים שלהם, כי בסופו של דבר הם מזנבים מאחור כי אנחנו לא עושים צבא ולא לומדים היררכיה ותרבות ארגונית. אנחנו מסיימים י"ב ועוברים ישר לאקדמיה, במקרה הטוב אנחנו עושים שנת עבודה אחת, ואין לנו את המיומנויות האלה. אם משלב האקדמיה נתחיל להתייחס לזה ולשלב את האנשים בתוך התעסוקה, זה בעיני דבר קריטי מאוד.

דווקא בזמן הזה, כשאנחנו חווים משבר גדול מאוד בתוך ההייטק ויש התייעלות, דווקא בזמן הזה אפשר לקחת תוכניות ייעודיות עם המעסיקים ולהכניס יותר אנשים פנימה, כי הכוח הערבי המאוד מאוד גדול שנמצא ולמד ועשה, רק מחכה להזדמנות הזאת.

נקודה חשובה מאוד.

הנקודה השנייה מופנית למעסיקים. מהמנדט שלי כמי שעובד עם מעל 60 מעסיקים, מעסיקים בכללותם – ואני מדבר על כל המגזר העסקי – צריכים להיפתח להעסקה מגוונת ולא הומוגנית. כולנו יודעים שבהייטק כולם דומים, כמעט כולם נראים אותו דבר.

זה אותו פס ייצור.

זה ממש אותו פס ייצור. דרך ההתאמות התרבותיות, כשאנחנו מלווים בתוך הארגונים בעזרת שותפים שרבים מהם נמצאים פה סביב השולחן, נעזור לאותם מעסיקים לעשות את התאמות כי כוח האדם קיים, מחכה והוא רוצה את ההזדמנות הזאת.

שאדי, מה זאת אומרת התאמה תרבותית?

מי שסיים י"ב, הלך לאקדמיה ורוצה להתראיין כרגע, לשבת מול רכזת גיוס. כחברה ערבית אנחנו נותנים לדמות סמכותית כבוד. אם אני אתן את הדוגמה הזאת, כשאני יושב מול מראיינת ומרכין ראש זה לא אומר שאני ביישן זה אומר שאני נותן לה כבוד כדמות סמכותית. אם אותה מגייסת לא מכירה את המקום שאני מגיע ממנו ומה האלמנט הזה של הכבוד מהווה מבחינתי, היא לא תדע. היא תחשוב שאני ביישן ואני לא יכול למכור את המוצר שלה מול לקוח. אלה דברים שאנחנו עובדים עליהם עם המעסיקים, כדי להעלות את המודעות.

אנחנו משתכנזים בשנים האחרונות, אבל בסדר.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

מתמזרחים.

נכון, אבל עדיין יש אלמנטים תרבותיים שאותה רכזת הגיוס לא מבינה ואם לא מעלים לה אותם למודעות היא לא תיקח אותנו בחשבון. לסיום אגיד שאני מחזק גם את דבריה של חברתי והקולגה שלי, הגברת מייסם, ואוסיף ואגיד שהעסקה איכותית משפרת את הסטטוס של החברה הערבית ותורמת לכולנו. זה לא עניין של החברה הערבית, זה העניין של כולנו פה. היא מורידה את אחוז חסרי המעש, מעודדת תעסוקה הולמת והוגנת ומשפרת את איכות החיים של כולנו.

לצד הליווי שאנחנו נותנים ב-co impact, בעיני צריכה להיות תרומה ממשלתית מאוד מאוד גדולה לעידוד מעסיקים לעשות מהלכים כאלה, ואני חושב שאנחנו נגיע למצב הרבה יותר טוב מזה שאנחנו נמצאים בו היום. תודה.

תודה רבה לך, שאדי חדאד. עכשיו מיכל סלע, מגבעת חביבה, פרויקט פרחי הייטק. וכל אחד יציג את עצמו, בבקשה. דרישת שלום חמה למוחמד דראושה.

זו לא דרישת שלום, זה עוד שנייה. הוא המופע המרכזי, אני רק החימום. קודם כול, תודה רבה ליושבי-הראש, גם לחבר הכנסת עודה וגם לחברת הכנסת נעמה לזימי. וגם לחבר הכנסת חוג'יראת, שעזב אבל מאוד מאוד עזר בקידום של הדבר הזה. גבעת חביבה מקדמת חיים משותפים ושוויון כשני דברים שאנחנו לא יכולים להפריד ביניהם מבחינתנו. כשזה מגיע לנושא החינוך – שזה הכלי העיקרי של גבעת חביבה להשגת המטרות שלנו – אנחנו מדברים גם על החינוך וגם על גיל הנעורים כחלון קריטי ליצירת שוויון הזדמנויות, ובעיקר שוויון הזדמנויות בתעסוקה.

אם אנחנו מסתכלים על החברה היהודית, בדיוק כמו שראינו פה, יש בעצם איזושהי הסללה לא רק של האחוזון העליון הכי גאוני, אלא הסללה די רצינית של שכבות אוכלוסייה לתוך עולם ההייטק. אנחנו רוצים לייצר איזושהי הסללה כזאת גם עבור החברה הערבית, עבור צעירים בחברה הערבית כשאין את הצבא, לא רק לגאונים של הגאונים אלא לשכבה קצת יותר עבה של אנשים שזה הפוטנציאל שלהם, לממש אותו. בעבור זה התחלנו את תוכנית "פרחי הייטק", שהיא בעצם תוכנית אקדמיה בתיכון לילדים מחטיבת הביניים. מוחמד דראושה, מנהל האסטרטגיה של גבעת חביבה וגם מי שיזם והקים את תוכנית "פרחי הייטק", יציג אותה.

תודה רבה, מיכל. תודה, חבר הכנסת עודה וחברת הכנסת לזימי. לא אכנס לאבחון של הבעיות אלא לפתרון, אנחנו מתמחים יותר במציאת פתרונות ולאו דווקא בשיח על בעיות. שני פרויקטים שהקמנו עוסקים בבניית יכולות בתוך החברה הערבית להשתלב בחברה הכלל ישראלית.

פרויקט אחד זה שיפור רמת העברית. יזמנו לפני תשע שנים פרויקט שבזמנו קראנו לו "יהיה בסדר" והיום הוא נקרא "השפה המשותפת", הפרויקט הוא למעשה הכנסת מורים יהודים דוברי עברית כשפת אם כמורים בחטיבות הביניים. אני מסכים עם הדובר שהיה לפני שהדגיש שעיקר העבודה צריך להיות בחטיבות הביניים, יש היום כמעט 50 או 60 בתי ספר, 60 חטיבות ביניים ערביות מתוך כ-150, שהן שותפות לפרויקט הזה.

צריך גם מורים ערבים בבתי ספר יהודיים.

זו תוספת על המורים הערבים. בסך הכול, תופעת המורים הבין-מגזריים, נקרא לה, גדלה באופן ענקי. כשהתחלנו בפרויקט הזה, חוסאם ואני התחלנו עם שישה מורים ב-2005 והיום יש 2,000 מורים ערבים במערכת החינוך העברית ו-500 מורים יהודים במערכת החינוך הערבית.

5,000 מורים יהודים.

2,000 מורים ערבים במערכת החינוך העברית ו-500 מורים יהודים במערכת החינוך הערבית. ל-93% מהמורים האלו זה המפגש המשמעותי הראשון שקורה להם עם האחר. אצל 68% זה גורם לשינוי עמדות לכיוון החיובי.

הפרויקט השני שאנחנו התמקדנו בו הוא איך אנחנו מביאים את המוחות הכי טובים למקצועות הכי נחשקים במשק, במקומות שיש בהם תת-ייצוג של החברה הערבית. כולנו שמענו את האחוזים בהייטק, אלה אותם אחוזים, פחות או יותר, גם בעולם הפיננסים. גם בעולם הפיננסים אחוז העובדים הערבים מתקרב ל-3%. יש פה כשל, יש פה אי של כישלון. המחשבה הייתה לחפש מה קורה בחברה היהודית. פרויקט "פרחי הייטק" הוא פרויקט שקיים בחברה היהודית מזה עשרות שנים. במקור זה רעיון של הצבא שרצה שכבר יהיו בצבא בוגרי אקדמיה, הוא רצה להעשיר את הכוחות הצבאיים בבוגרי אקדמיה. אנחנו עשינו לזה אזרוח עבור התלמידים הערבים, אנחנו מאתרים תלמידים ערבים טובים במתמטיקה בכיתה ח' ומכיתה ט' הם מתחילים ללמוד קורסים אקדמיים במדעי המחשב. במקביל הם מקבלים עוד שני דברים נוספים, ליווי גם בעברית וגם באנגלית. הם מקבלים קורס מיוחד שנקרא "עברית הייטק", נושאים שרלוונטיים ממש ללימודים שלהם.

אני מקווה שזה לא על חשבון הערבית.

לא, זה לא על חשבון הערבית. אלה קורסים אקדמיים בנוסף למה שהם מקבלים בבתי הספר שלהם, חבר הכנסת עודה.

בנוסף יש תוכנית שמשתרעת על פני ארבע שנים, מכיתה ח'-ט' עד כיתה י"ב. פעם בטרימסטר, שלוש פעמים בשנה, אנחנו הולכים איתם לסיורים אצל מעסיקים פוטנציאליים – אנחנו קוראים לזה "קשרי מעסיקים" – כדי שיבינו לאן הם יכולים להגיע פוטנציאלית. יש שם שני נושאים. קודם כול, הם פוגשים עובדים ערבים מצליחים באותן חברות, מה שקרוי models, כדי לראות אנשים שיכולים להיות כמוהם וגם קצת לדבר על כל תהליך המיון והקבלה, כבר מכיתה ט'. עד שהם מסיימים ללמוד בי"ב יש להם כבר 50% מהתואר האקדמי. התוכנית פועלת בינתיים באזור ואדי עארה, בשיתוף עם מכללת נתניה. עכשיו הגענו להסכם עם האוניברסיטה הפתוחה לעשות את זה בפריסה ארצית. בשנה הקרובה אנחנו מתחילים עם האוניברסיטה הפתוחה בקמפוס נצרת אבל משם אנחנו נעבור לכל הקמפוסים. יש לאוניברסיטה הפתוחה 16 קמפוסים, נוכל להנגיש את הפרויקט ואת הפעילות הזאת ברמה הארצית.

אחרי שהמודל עבד, מה זה "המודל עבד"? אנחנו מגיעים לאותו אחוז בוגרים כמו בחברה היהודית, כמעט 50% מאלה שמתחילים את הפרויקט בכיתה ט' מסיימים את התואר. אגב, אותם 50% נכנסים תוך חודשיים או לתעסוקה או ללמוד תואר שני. אחוז אלה שממשיכים לתואר שני הרבה יותר גבוה מהאחוז הסטנדרטי של בוגרים של תוכניות אחרות. הם מסיימים תואר ראשון בגיל 19.5 ועדיין פנויים לעוד לימודים, הם עוד לא התעייפו מלימודים. הרעיון הוא, כפי שמיכל אמרה, הסללת המוחות הכי טובים למקצועות הכי נחשקים, שמביאים גם הכי הרבה שכר לאנשים.

חברי הטוב מוחמד דראושה, אני יודע שכולכם נמצאים בתחום הזה של ההייטק אבל כשאתה מדבר דווקא על המוחות הטובים, זה נוגע לי במקום שחשוב לי מאוד, אני חושב שהוא חשוב לכל חברה. אני חושב שהתפיסה הקפיטליסטית לוקחת את כולנו למקומות מסוימים וזה על חשבון כך שהמוחות הטובים ילכו דווקא לנושאים שחשובים לחברה כולה, כמו למשל מדעי הרוח. למשל, אני רואה צמיחה ברפואה בקרב האוכלוסייה שלנו, המוחות הטובים ביותר, כל הזמן תורנויות בבתי חולים והכול כדי להצליח ברמה האישית, הפרסונלית: איך להביא 40,000 שקלים בחודש, איך להביא 50,000 שקלים בחודש. אנחנו מפסידים דווקא מהמוחות הטובים, למען החברה כולה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

ממש.

זו תפיסה קפיטליסטית שלוקחת את כולנו דווקא למקומות הללו. לכן זה צרם לי, לכן אני נכנס לדבריך.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

רגע, בגלל שאיימן הרים עכשיו לגמרי ואנחנו כנראה נסכים. אני חושבת שבסוף אתה גם מתאר הצלחה. הייתי רוצה לצאת מפה באיזו קריאה שהלוואי שהמדינה תעשה מה שהיא עושה בהייטק גם במקצועות מצמצמי אי-שוויון, זה מה שנקרא: צמיחה מכלילה, בעצם גם ללמוד מההצלחות של ההייטק הישראלי כדי לשקם את המערכות הציבוריות. שליחות זה לא תחליף לשכר, לתנאים ולהשקעה. הלוואי, מפה. אני גם מסכימה איתך באלף אחוז.

הלוואי שתהיה הצלחה בהייטק, גם ההייטק הוא עדיין לא הצלחה.

בואי תראי מה קורה בענפים של המקצועות החיוניים: הגיל הרך, סיעוד, עו"סיות ועוד. הכול בפרופורציות, ממש.

כאדם שבא ממדעי החברה, אני מצטרף אליכם בשתי ההערות האלו. אני לא חושב שהמטרה פה היא לייבש את המקצועות האחרים, המטרה פה היא להביא לסיפורי הצלחה במקומות שיש בהם חסר. יש לנו הרבה מאוד רוקחים, יש לנו הרבה מאוד עורכי דין, יש לנו הרבה מאוד רופאים, 24% מהרופאים. בהייטק ובפיננסים אנחנו עדיין ב-3%, כשנגיע לאחוז הרלוונטי שלנו, כשנגיע ל 20%, אני מבטיח לְךָ להפסיק את הפרויקט הזה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

צודק.

חוץ מזה, נראה לי שעכשיו המחאה הראתה שלאנשי ההייטק המובילים והאנשים שמחזיקים בהון במדינה יש אפשרויות להוביל גם חברתית.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

לגמרי, יזמות חברתית והשפעה חברתית.

אוסיף הערה אחת לקראת הסוף. התוכנית קיבלה עכשיו הכרה ממשרד החינוך כתוכנית "אקדמיה בתיכון". מקרב תלמידי התיכון שלומדים באקדמיה בישראל, רק 1% הם ערבים. רק 1% מהתלמידים שנמצאים באקדמיה בזמן התיכון, רק 1%, הם ערבים. אנחנו אחראים ל-1% הזה, פחות או יותר. האחוז הזה צריך לגדול באופן משמעותי מאוד. אנחנו מכניסים כמעט 100 תלמידים בשנה למנגנון הזה של "אקדמיה בתיכון", בשנה הבאה אולי נוכל לעשות את זה ברמה של 200 תלמידים אבל אנחנו צריכים להיות ברמות של כמעט 1,200-1,000 תלמידים.

חסרה הנגשה, ועל התשתית של האוניברסיטה הפתוחה אנחנו נוכל לעשות את זה, וחסר מימון לפעילות הזאת. העלות של תוכנית כזאת היא כמעט 8,000 ש"ח לשנה, לתלמיד. אנחנו יודעים שכמעט 47% מהחברה הערבית מתחת לקו העוני, זאת אומרת שחלק גדול מהמשפחות לא יכולות לממן את זה. בהיקפים הנוכחיים, של 100 תלמידים, אנחנו מצליחים – מפילנתרופיה, כן? – להביא מלגות, כמעט 60% מהתלמידים מקבלים מלגות משמעותיות. אבל אם אנחנו הולכים עכשיו ל-scales, להרחבה מסיבית בכל הארץ ומנגישים את זה גם בנגב וגם בצפון הרחוק, נצטרך גם את הסיוע של גורמי הממשל בכדי לממן את התלמידים האלו. תודה רבה.

תודה רבה לך, מוחמד דראושה. עכשיו ידבר חיר עבד אלראזק, מרשות החדשנות, ואחריו רועי הרצוג. בבקשה.

תדבר, מן הסתם.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

תדבר.

את צודקת, תפדלי. כי חיר יכול להיות גם זכר וגם נקבה.

נכון, זה שם שמתאים לכולם. אני חיר עבד אלראזק, מנהלת תוכניות בחטיבת הזנק, ברשות החדשנות. תודה לחברת הכנסת לזימי ולחבר הכנסת עודה, על הוועדה הזאת, הנושא חשוב. חשוב לנו כרשות החדשנות להיות פה ולייצג את הדברים שאנחנו עושים למען קידום ושילוב החברה הערבית בהייטק וביזמות. אתייחס רק להערה האחרונה שלך, לגבי עשייה למען החברה, הטכנולוגיה היום יכולה לפתור בעיות שהן גם חברתיות וגם גלובליות. טכנולוגיה יכולה לפתור עוני, בעיות במים, קיימות, אקלים וכל האתגרים שהם עולמיים, גלובליים. אנחנו מעודדים יזמות, המיקוד של הרשות הוא בקידום יזמות.

חיר, קודם כול, אני מקבל את מה שאת אמרת. אני מקבל אבל גם תסכימי איתי שאנחנו לומדים באוניברסיטאות על פי הציונים שלנו ולא לפי הנושא שאנחנו קרובים אליו יותר. זה מתחיל אפילו בכיתה ט' בבית הספר, מי שהולך ללמוד מדעים זה לפי הציונים ולא לפי הנטייה של הבן-אדם עצמו. אני רוצה שבן אדם שקיבל בפסיכומטרי 700 ואני לא יודע מה, ילמד פילוסופיה כי זה חשוב לחברה שלי שהוא ילמד מדעי הרוח.

אל תדאג, הם לומדים גם פילוסופיה.

לכן אני מקבל את מה שאת אמרת לגמרי אבל אני חושב שמה שאני אמרתי משלים. זה חשוב לכל חברה, זה לעצמך, שהמוחות הטובים יהיו גם בנושאים הללו.

אני מקבלת. גם לדור העתיד חשוב שיהיו מורים טובים, כדי שיצמיחו דור חושב ולומד שיכול להתקיים לבד, להתקיים גם בלי העזרה של המדינה והחברה האזרחית.

אני חייבת להגיד שכמו שאמרת, הדור הצעיר משתכנז, חלק מהם יודעים לעשות דברים. אני רואה את האחיין שלי ואיך הוא לומד לבד באוניברסיטה פייתון, כולי גאווה ואני רואה את השינוי.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

אני רק חייבת להגיד שמיומנויות טכנולוגיות-אקדמיות, השכלה, הן לא נחלה של עדה מסוימת, גם מזה צריכים להיגמל. להפך, התיקון הוא לשנות את העיוות של התפיסה הזו, להגיד שכולנו יכולים למצות את הפוטנציאל שלנו אם נקבל נקודות פתיחה טובות להתחיל איתן.

לשמחתי אנחנו לא בנקודת ההתחלה, יש אלפי מהנדסים ויש כבר סיפורי הצלחה, פשוט צריך להציף אותם. לענייננו, המיקוד של רשות החדשנות וחלק מהאסטרטגיה שלה זה גיוון דמוגרפי וגאוגרפי. יש לנו תוכניות לפריפריה ותוכניות לקידום אוכלוסיות בתת-ייצוג כולל או בייצוג חסר, זו המילה הנכונה, כולל נשים, ערבים, יוצאי אתיופיה, וערבים – כולל הערבים בדרום.

כמו שנעם ציינה, קיבלנו 250 מיליון שקלים כחלק מתוכנית החומש לחברה הערבית, חמש שנים. כמובן שרשות החדשנות משתתפת ב-20% מהתקציב הזה, גם היא שמה כסף. גם לפני שהתחלנו ליישם את תוכנית החומש השקענו בתוכניות לשילוב ערבים בתעסוקה, בקולות קוראים של מסלול קרן הון אנושי להייטק, קרן שבעצם תומכת בארגונים שמציעים תוכניות חדשניות לשילוב צעירים וצעירות מהחברה הערבית בתפקידי פיתוח ובתפקידי מעטפת בחברות הייטק.

אנחנו גם שמים דגש גדול מאוד על יזמות. כי אם אנחנו אומרים שהתמונה עגומה בהייטק, זה עוד יותר מחמיר כשמסתכלים על יזמות טכנולוגית ומספר היזמים שצמחו, מספר החברות בבעלות יזמים ויזמות ערבים שצמחו בעשר השנים האחרונות. ראיתי שאסף פתיר חילק לכם את הדוח שעשינו ביחד עם "חאסוב", SNPI ורשות החדשנות, שמצביע על מצב היזמות הטכנולוגית בחברה הערבית. בעשר השנים האחרונות צמחו אולי 100 חברות והפוטנציאל הרבה יותר גדול אבל מכל מיני סיבות, שצוינו קודם, המספר קטן.

אנחנו מקווים שבאמצעות תוכניות הנבטה – כמו שנעם ציינה, בשנה שעברה בחרנו חמישה פרויקטים, חמש תוכניות. שלושה מרכזי חדשנות אמורים להצמיח ולהנביט חברות ולעזור ליזמים צעירים שאין להם מושג איפה להתחיל ואיך להקים חברות ואיך לקדם, לעשות את הצעדים הראשונים. אם יש חברות שכבר בשלב מתקדם, לקחת אותן צעד קדימה, לחפש להן שותפים ולהציג אותן לקרנות. יש לנו במסגרת התוכנית הזאת שלושה מרכזי חדשנות, אחד מהם בערערה – ואדי עארה. יושב פה רביע זיוד, מנכ"ל "חאסוב לאבס'", מרכז חדשנות אחד והקבוצה של "חאסוב" גם מנהלת מועדון משקיעים, "חאסוב אנג'לס". יש לנו מרכז חדשנות בסכנין, NorthMed, שהמיקוד שלו הוא בתחום הרפואה וה-digital health. יש לנו מאיץ שמנוהל על ידי אגודת הגליל, ועוד מאיץ באוניברסיטת תל אביב.

ויש גם מרכז חדשנות בכפר קאסם, אזור המשולש הדרומי ו - - - "צופן".

נכון, נשכח. אני מתנצלת בפני מוחמד אבו נדא, מנכ"ל המרכז הזה, ששכחתי לציין אותו. זה חשוב מאוד, עוד מרכז חדשנות שקם.

היום בבוקר הייתה לי ישיבת עדכון סטטוס ואני רואה שהתוכניות האלה כבר מניבות תוצאות ויש לנו חברות שצומחות שם, יזמים שמשתתפים בתוכניות וגם מרכזי תעסוקה שאמורים לפעול במרכזים האלה ולקדם תעסוקה לוקאלית.

אני לא שוכחת, היא יושבת לידי, את פהימה, מנהלת עמותת "סיראג'" בדרום. אנחנו תומכים גם בתוכניות לחברה הערבית בדרום, יש לנו קול קורא שיוצא בסוף החודש ומזמין את השחקנים בדרום, וגם במרכז, אם יש להם תוכניות טובות לשילובם של התושבים מהחברה הערבית בדרום, בתעשייה. אני יכולה להמשיך לדבר, אבל אני רוצה לתת גם לרועי הרצוג, ממשרד העבודה – השותפים שלנו – לדבר ולהשלים על שיתוף הפעולה והתוכניות הממשלתיות, השלמות, עבור החברה הערבית. תודה לכם על ההזדמנות.

תודה רבה.

אם תוכלו, נשמח רק שתתייחסו – גם רועי – למספר המשתתפים בתוכניות, שנבין מה סדרי הגודל. להשלים את זה, תודה.

כן, אני אשמח.

חברים, אתם רואים את זה? זה סטופר.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

נהיה רציני.

נהיה רציני. מעכשיו, שלוש דקות כל אחד. רועי הרצוג, בבקשה.

תודה רבה, אשתדל לעמוד במסגרת הזמן שניתנה לי. הכנתי כאן כמה שקפים שיכולים לענות על השאלה של חברת הכנסת לגבי מספר המשתתפים. רק מילה, מינהל תעסוקת אוכלוסיות פועל לשילוב אוכלוסיות בייצוג בתעסוקה בכלל, בהתאם ליעדי התעסוקה של דוח תעסוקה 2030. במסגרת הפעולה שלנו אנחנו עומדים גם בשילוב אוכלוסיות בהייטק.

התוכנית הראשונה שאנחנו מפעילים לטובת האוכלוסייה הערבית נקראת "תוכנית פורסאתק" שמופעלת על ידי עמותת "צופן", שותפים אמיצים שלנו בצפון, ועמותת itworks שפועלת במזרח ירושלים, בדרום ובמרכז הארץ. מבחינת התוצאות, בחמש השנים האחרונות הפעולות במסגרת המכרז הובילו לכ-2,700 משתתפים בקורסים טכנולוגיים, בסדנאות תעסוקתיות, בדיקות חומרה כאלה ואחרות, מנטורינג. הפעולות האלה הובילו ל-1,600 השמות בתפקידים טכנולוגיים בתעשיית ההייטק. התקציב שעומד לרשות התוכנית הזאת הוא כ-5 מיליון שקלים בשנה. במהלך השנים הקרובות אנחנו מתכוונים לצאת למכרז חדש במסגרת יישום תוכנית החומש לחברה הערבית, החלטת ממשלה 550, שתוביל לשילוב של אותם בוגרים. עלה פה הרבה הגידול המשמעותי של היקף הסטודנטים והלומדים לימודי הייטק, צריך להבין שאותם בוגרים ללא תמיכה וללא ליווי, לא יוכלו למצוא עבודה. הם נפלטים לשוק כג'וניורים וזה יכול ליצור פעולות בעייתיות מאוד.

תוכנית נוספת שאנחנו משיקים בימים אלה נקראת "פריטק", לטובת חשיפת אוכלוסיות שרחוקות כיום משוק התעסוקה בהייטק. הן לא מכירות את העולם הזה, אין להן מישהו שלמד איתם או בן משפחה שיכול להמליץ להן ללמוד לימודי ההייטק. זה מיזם משותף שאנחנו משיקים עם "קרן רש"י", "קרן ביחד", "קרן קראון" ו"גוגל ישראל", ממש בימים האלה. הוא מבוסס על הפעילות של מרכזי "ריאן", שציינתי קודם שמופעלים דרך מינהל תעסוקת אוכלוסיות, לשילוב בתעסוקה. מבחינת יעדים אנחנו מתכוונים במהלך שלוש השנים הקרובות להוביל כ-650 משתתפים שיעברו מכינות ללימודי מתמטיקה וללימודי אנגלית, כל אותם פערים שצוינו כאן קודם, ולימודי מיומנויות רכות כאלה ואחרות שיצליחו לצמצם נשירה. בסופו של דבר התוכנית תוביל לשילוב של כ-320 אקדמאים באקדמיה או בהכשרות חוץ אקדמיות.

אני מקצר ממש, סליחה. מסלול נוסף – כפי שחיר ורשות החדשנות ציינו – קרן הון אנושי להייטק -מסלול 44, של רשות החדשנות. במסגרת המסלול הזה של הרשות הוצאנו קול קורא משותף, בתקצוב שלנו ושלהם, במהלך שנת 2022. במסגרת המסלול זכו 12 גופים שונים בתקציב המענק הממשלתי בהיקף של כ-12 מיליון שקלים. על גבי זה הם הוסיפו, התקצוב הכולל הוא 21 מיליון שקלים.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

זה שנתי, כן?

לא. כל המענק הוא בסך הכול כשנתיים. הפעילות של הגופים היא בסדר גודל של שנתיים, כל אחד בתוכנית שלו. כמו שחיר ציינה, באמת תוכניות חדשניות ומגוונות מאוד, במטרה להנביט את אותן תוכניות. מבחינת יעדים, בשנתיים הקרובות ישתתפו כ-2,000 משתתפים מקרב החברה הערבית. ההשמה היא בסדר גודל של 60% השמה, 60% מהם ישולבו בתעשיית ההייטק. עד כאן.

תודה רבה לך.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

תודה.

תודה רועי, עכשיו רביע זיוד, מנכ"ל עמותת "חאסוב", בבקשה.

תודה רבה איימן ונעמה, תודה רבה לכם על ההזמנה. אני שמח להיות פה עם כולם, עמיתים ושותפים. אגע בכמה נקודות שגם עמיתי נגעו בהן קודם אבל חשוב לי להדגיש כמה דברים. ההייטק הוא הקטר הכלכלי הכי מוצלח במדינה ואנחנו סוג של נעדרים ממנו. אנחנו נעדרים ממנו כי צריך לעשות כמה דברים ויש כמה סיבות לכך. לדעתי רוב הקהילה, או רוב החברה הערבית, לא מכירה את הענף. זה שכבות על גבי שכבות. איימן, דיברת על הנושא של הקפיטליזם העיוור. לצערי, היום ה-roll modell בחברה הערבית הוא מי שעושה כסף וכמה שיותר מהר. זה מתחבר להרבה דברים אחרים. העוני, כש-50% מהחברה מתחת לקו העוני ואין אפיקים להצלחה כלכלית ובאמת להתפתח בחיים, זו הסיבה, לפי דעתי, שאנשים נגררים לכל מיני מקומות של פשיעה ואלימות.

46% מהחברה הערבית לא שמעו על תחום היזמות, ו-78% לא מכירים עובד הייטק. זה גם מתחבר לנושא: למה לא יכולים להגיע לחברות הישראליות בסוף?

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

76% לא מכירים עובד הייטק?

78% לא מכירים עובד הייטק, זה לפי כתבה של דה מרקר מ-2001.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

מטורף.

אם אנחנו מדברים, מייסם אמרה – כמה? 10,000 עובדים? והם בדרך כלל – עוד בעיה טובה מאוד ואני מנסה להתכנס כי אני כבר מתפזר. רוב האנשים שהולכים ולומדים, כשהם חוזרים הם לא חוזרים לערים ולכפרים שלהם, הם נשארים בחיפה או בתל אביב או בכרמיאל.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

הנגשת תעסוקה.

הם לא חוזרים למקום שממנו הם יצאו ויש את ההיעדר של ה- roll modell.

ישובים ערבים מפסידים, אנחנו, החיפאים, מרווחים כל הזמן. כל הזמן, ממעמד הביניים ערבי ש - - - בכל שנה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

כן. פה אני משוחדת, העיקר שחיפה תרוויח.

נכון, יש הגירה חיובית לחיפה, אבל זה באמת משאיר את כל הערים והכפרים הערביים בבעיה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

בעצם אתה אומר שגם היעדר החזרה הוא מה שמונע מאתנו להכיר, בגלל זה הנתון המטורף הזה ש-78% לא מכירים.

נכון, וזה גם מתחבר קצת לנושא של האינדיבידואליזם, שאנחנו עוברים מחברה קולקטיבית לחברה קצת אינדיבידואלית. אם אני הצלחתי אז יצאתי מהמקום הקשה הזה, כי זה באמת נהיה גטאות.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

סליחה שאני נכנסת אבל אני רוצה להציע עוד תזה. בסוף, כשאין הנגשה תעסוקתית באותו מרחב גם קשה לשפוט את מי שעובר למקום שמציע לו תעסוקה. זה גם להגיד שבסוף, שוב, אחריות המדינה היא בדיוק על פיתוח הדבר הזה.

נכון מאוד, תודה רבה.

סליחה, אני רוצה להגיד עוד נתון מהסקר שהצגנו אתמול: 70% מההייטקיסטים הערבים רוצים להתנדב בחברה שלהם, רוצים להחזיר לחברה שלהם.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

בטוח שהם רוצים לגור ליד המשפחה שלהם, השאלה היא האם המדינה מאפשרת להם מרכז תעסוקה לידו.

הם גם צריכים לבנות שם בית.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

נכון, סוגית הדיור ברורה.

צריך והם רוצים להתנדב. אנחנו צריכים גם לבנות יחד קהילת הייטקיסטים, קהילת הייטקיסטים ערבים שמחזירה לחברה וזה ההפך מהאינדיבידואליזם.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

נכון.

סוגיית הדיור היא באמת סוגיה, התשתית, בכלל התשתית בערים הערביות.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

היא חסם.

אלך כמה צעדים אחורה. קודם כל צריך לדעת שזה קיים, אחרי זה צריך לדעת שזה אפשרי ואחרי זה צריך לראות מודל חיקוי, לראות כשזה קרוב לבית. זו לפי דעתי השרשרת, זה מתחיל מהחינוך ממש. דדי פרלמוטר הציג כמה פעמים את הנקודה של החינוך, חיר דיברה על הנושא של מרכזי החדשנות. אני באמת יכול לקרוא לזה נס, בערערה לקחנו בניין משנת 1944 – בניין שהיה נטוש לגמרי ב-30 השנה האחרונות – ושיפצנו אותו בלי גרוש מהמדינה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

יפה. מאיפה גייסתם? קרנות?

כסף פילנתרופי בעיקרו, אמריקאי וחלק ממנו מפה. שיפוץ שעלה יותר מ-8 מיליון שקלים. אני מזמין את כולכם לבוא למרכז היזמות בערערה, ל"חאסוב גראג'", מקום מדהים. למה אני מזכיר את זה? כי הכול קם ונופל על תשתיות. ברגע שיש, ברגע שפתחנו את המקום, אנחנו לא עומדים בביקוש. והמקום כבר משך אליו השקעות, גם זכייה של רשות החדשנות ב-18 מיליון שקלים לחמש שנים הבאות, וגם כל הפילנתרופים האמריקאים והישראלים כבר הגיעו לביקור במקום.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

מדהים.

ברגע שיש תשתית, התשתית מושכת ונותנת capacity. אם אין capacity, אתה לא יכול לבנות. באתי משם, באתי מערערה, עזבתי את המקום כשהוא מלא בצעירים, מלא בתוכנית "מסאר" של קרן דה רוטשילד.

אנחנו בקרוב נבקר אצלך.
נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

נשמע לי כמו משהו שאפשר לעשות יחד.

אהלן וסהלן, אשמח מאוד שתבואו. עוד דוגמה: חברי היקר אמיר, שיושב פה לידינו, מחברת "HAAT Delivery", חברה שנפתחה בחברה הערבית לפני שלוש שנים. היום היא מעסיקה 191 עובדים, 191 עובדים. זאת אומרת שאם אנחנו לא יכולים להגיע לשם – בנושא של הנטוורקינג יש נתון מטורף וזה נתון של HR של מיקרוסופט, 82% מהתעסוקה בהייטק זה חבר מביא חבר.

חביבי.

אני מסיים. בגלל זה בחברות הישראליות, שיש בהן אפס עובדים ערבים בדרך כלל, אין את ה-0 ל-1 ואין מי שיביא אנשים פנימה. צריך לעבוד על ה-0 ל-1, ואז ה-1 יביא עוד 10. זה התפזר קצת, תודה רבה על ההזדמנות.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

סליחה, יש לי רק שאלה אחת, אם אפשר. משרד הפנים, באשכולות, האם הוא גורם שמסייע להקמת מרחבים משותפים כאלה? מעניין אותי לדעת. למשל בגליל, באזורים האלו. זה לא חלק?

הם עוסקים בעיקר באיכות הסביבה ובדברים כאלה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

אני רוצה שנגיש בסיכום הדיון הזה שאלה למשרד הפנים ולאשכולות: איך הם חלק מיצירת מרחבי תעסוקה משותפים בהייטק? הרי הם מסייעים מאוד לאזורי תעשייה משותפים, אין שום הבדל, גם ההייטק יכול להיות אזור משותף. מועצות, ערים, רשויות ערביות, כולן יכולות לחבור יחד וליהנות גם מהפירות של המיסים על זה וגם מאפשרות תעסוקה. זה גם ימנע את הצורך בהגירה אל ערים גדולות כי אפשר להישאר באותם מרחבים. זו שאלה שהיא חשובה ממש, לא רק תעשייה גם ההייטק. תודה.

תודה רבה. עכשיו תדבר פהימה עטאונה, מסיראג'; ואחריה אשרף ג'בור, מקרן יד הנדיב. כל אחד שלוש דקות, בבקשה.

צוהריים טובים לכולם.

אהלן וסהלן.

תודה רבה על ההזדמנות להשמיע גם את הקול של הנגב. "סיראג' - לקידום הייטק בחברה הבדואית", בחברה הערבית בנגב, כעמותה אנחנו עובדים כדי לשלב אקדמאים מהחברה הערבית בתעשיית ההייטק. אתן רק את הנתונים, הנתונים לא ממש טובים אם אני משווה את מסיימי הטק מהחברה הבדואית – אנחנו מדברים על בסך הכול בין 50 ל-70 עובדים הייטקיסטים מהחברה הערבית בנגב – זה כלום כשאנחנו משווים את זה למספרים של רפואה, רוקחות.

יש 350,00 ערבים בנגב.

כן. אנחנו מדברים על מספרים - - -

אמרת 50 עד 70, בהייטק זה - - -

זה כלום ואני רוצה להוסיף גם נתון עוד יותר חשוב, בסיראג' אנחנו אחראים על 60% מהמספרים שנמצאים בתעשייה. הקמנו סטארט-אפ שהיום מתמחה ב-IT והוא אחראי על כל הגידול בהייטק, כשאנחנו מדברים על מספרים שהם די גדולים. אנחנו עובדים בכמה מישורים: אם זה בהעלאת מודעות בקרב תלמידי תיכון; אנחנו מלווים גם סטודנטים וגם בוגרים שאין להם את הניסיון, לשמחתי אנחנו רואים עלייה בבוגרים שצריכים הכשרה בסיסית כדי שהם יוכלו להשתלב בתעשייה.

פהימה, תגידי בבקשה, איך אנחנו יכולים לעזור? כשאנחנו אומרים שהמצב כל כך קשה, יש פה לאן להתקדם, אני חושב ששם צריך להשקיע.

השאלה מצוינת וגם יש לי את המספרים. היום, כשאני מדברת על נקודת הזמן הנוכחית, אנחנו צריכים מהממשלה – ובלי הממשלה אנחנו לא יכולים להתקדם לשום מקום – 25 מיליון שקלים למשך חמש שנים על מנת לשלב את כל הקהילה הבדואית בתעשייה, אחרת אנחנו נפספס את הרכבת. החברה הערבית בנגב צמאה - -

אנחנו נאבק ביחד למען זה.

- - ואנחנו חייבים לעשות את זה, אחרת אנחנו מפספסים את הקטר ויש לזה משמעות גדולה מאוד כי ארגון מהחברה האזרחית שהוא מתוך החברה הערבית בנגב, שלוקח אחריות, זה משהו שאנחנו לא נתקלים בו הרבה מאוד.

למדתי כימיה, עבדתי בכימיקלים לישראל והיה לי מודל לחיקוי שנמצא בבית. היום בחברה הערבית אין מודל לחיקוי שיכול להסביר לכולם את העובדה שהוא עשה את הדרך, לכן יש משמעות אם אנחנו מדברים על יצירת מודלים לחיקוי שיצרנו אותם היום בעמותת סיראג'.

אנחנו גם חייבים לקחת את הג'וניורס – אנשים שסיימו בלי ניסיון – ולעשות להם ממש הכשרה כי יש הבדל משמעותי בין האקדמיה לחיים הרגילים בתעשייה. לצעיר מהחברה הבדואית אין גם את הנטוורקינג, התעשייה לא מכירה את הצעירים, היא לא מכירה את העובדים.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

פהימה, יש לי שאלה אליך. מה שאת אומרת זאת אחת הנקודות הכי חשובות, את יודעת על נתונים – או מישהו שיש לו נתונים – לגבי כמה אנשים מוכשרים לעבוד בהייטק אבל יושבים בבית בלי עבודה בגלל סוגית הנטוורקינג? יש לנו איזשהם נתונים על הדבר הזה?

יש נתונים, המספרים מדברים על 30-20 איש שסיימו את הלימודים שלהם ואין להם את ההכשרה הבסיסית. זה לא רק נושא של נטוורקינג, האנשים מגיעים בלי מיומנויות. יש הבדל בין האקדמיה לחיים האמיתיים. רוב הצעירים גם מסיימים ללמוד במכללות ולא מסיימים באוניברסיטה, יש פה משהו שצריך לשים אותו על השולחן.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

משרד העבודה, האם יש לכם תוכנית – אפילו ליצירת התמחות – כדי שתהיה אפשרות להשתלב אחר כך?

כן, אני רק רוצה לציין לגבי הנתונים. ממש לאחרונה ראינו את נתוני ההשכלה של החברה הבדואית בנגב. בשנת 2022 למדו בסך הכול 57 סטודנטים למדעי המחשב, מתמטיקה סטטיסטית. אלה המספרים שאנחנו מדברים עליהם, לכן הפוטנציאל כאן הוא באמת מורכב מאוד.

לגבי תוכניות, כמו שציינתי, תוכנית "פורסאטק" והפעלה של itworks, עובדת בנגב ויש לה גם הצלחות. אני יכול לציין דוגמה לבוטקאמפ שהתקיים בשיתוף אמדוקס בשדרות, השתתפו בו 18 סטודנטיות מלימודי הנדסה בבן-גוריון ובסיום שלושה שבועות של הכשרה אינטנסיבית שמותאמת לצרכים של אמדוקס, התקבלו כשבע מהן לעבודה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

יפה.

אלה בהחלט אחוזי הצלחה יפים. כשאנחנו חוזרים למספרים, כמו שפהימה הזכירה, מ-50 להוסיף עוד שבע זה גידול משמעותי מאוד במצבת המהנדסים בנגב.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

כן אבל אני חושבת שהיעדים צריכים להיות שאפתניים יותר.

חד-משמעית, אנחנו גם שותפים ב - - -

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

ברור שהייתי רוצה עשרות אלפים אבל אפשר שהיעדים בשנה יהיו ברמת המאות.

אני אזכיר פה עוד שותפות שלנו, פורום של אשכולות הנגב, שציינת קודם, שהקים פורום אקוסיסטם לכל הנגב.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

אשכול הנגב הקים כזה דבר?

שני אשכולות הנגב. היעד של Co-Impact לקידום החברה הבדואית בנגב זה גם במימון של קרן רוטשילד, הוא להגיע מ-50 ל-500 עד 2030.

אני רוצה להוסיף עוד משהו, לפעמים לא צריך להמציא את הגלגל. יש פה יוזמה שנקראת סיראג', שלקחה על עצמה שילוב קהילה שלמה בתעשיית ההייטק. יש פה מיזם שאפשר ללמוד ממנו הרבה מאוד. בסך הכול אנחנו מדברים על סכומים שהם די קטנים בהשוואה לסכומים שהושקעו בעבר ולא השיגו את המטרה. למדינת ישראל 25 מיליון שקלים לחמש שנים זה כלום כסף כאשר אנחנו מדברים על אוכלוסייה צעירה מאוד, שהיא 60%.

פהימה, אנחנו ביחד איתך. את ואני, ותרשי לי, גם יוסף עטאונה, בגלל שהוא מהנגב. אנחנו נדאג, שלושתנו גם נפגוש את השר וננסה לעשות - - -

אשמח לקדם את זה.

תודה רבה.

אני רק רוצה להשלים מענה לפהימה.

כמה שיותר מהר, בבקשה.

כפי שחיר ציינה, בשיתוף איתנו, רשות החדשנות תוציא בסוף החודש קול קורא לחברה הבדואית. זו הזדמנות לגופים כמו סיראג', וגופים נוספים, להגיש ובהחלט להיות זכאים בהתאם לתנאים בתוכנית.

היא תגיש.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

אני לא רוצה לקחת זמן, רק להגיד משהו. אני הייתי רוצה שנצא מפה, חברי יושב-ראש הוועדה, עם איזו קריאה לשולחן עגול משותף של הארגונים שישנם כאן – אני אוהבת לבקש שולחנות עגולים, תדעו – חברות ההייטק, רשות החדשנות, משרד העבודה, ותגיד לי אם צריך עוד משרד או מישהו אחר. נדמה לי שיש כאן הרבה מאוד פתרונות שאפשר לעשות בשולחן אחד, אפשר גם לתת קצת השראה למשרדי הממשלה להתקדם. וזה ביחד.

מאה אחוז, וזה יקרה ביחד. אשרף ג'בור, בבקשה. אחריו, מיכל אופיר, המועצה להשכלה גבוהה, מהות"ת. אשרף, בבקשה.

קודם כול, אני מודה לך איימן יקירי, חבר הכנסת, יושב-ראש הוועדה, ולחברת הכנסת לזימי, על ההזמנה וגם על הדיון המשמעותי. אני חושב שהפתרון זה לקחת את הדוח – שאני חושב שמצוין – שדדי הציג פה ואנחנו מכירים אותו כבר מספר חודשים, ולהפוך אותו לתוכנית עבודה פרקטית. פשוט להפוך את מה שמוצג שם לתוכנית עבודה. איך עושים את זה? זו משימה לא פשוטה. זו משימה לאומית, אנחנו צריכים להגדיר אותה כמשימה לאומית. בסוף זה נכון לכל אחד שיושב פה כשזה במסגרת העבודה שלו, אבל זה טוב לכלכלת המדינה, אנחנו יודעים מה התל"ג מרוויח מזה, אנחנו יודעים מה החברה הערבית יכולה להרוויח במוביליות החברתית-כלכלית שלה ובטח הצעירים שלנו כשהם מתוסכלים.

למה הם מתוסכלים? אתחיל ממה שהציגו פהימה ורועי, המספרים הקטנים בנגב. בשמונה-תשע השנים האחרונות, בתמיכת המועצה להשכלה גבוהה – ואורי גם נמצא פה – עשינו את מה שצריך לעשות, את קידום החברה הערבית בכל מה שקשור להנגשת ההשכלה הגבוהה. הייתה השקעה טובה מאוד אבל הגיע הזמן, אחרי ההשקעה הזאת, לעשות את ההנגשה לאיכותית. מה זו איכות? איכות זה לקחת את התלמידים המצוינים שנמצאים היום במערכת החינוך ולהכין אותם.

דדי דיבר על זה ואנחנו מכירים את זה, אין מה לעשות, רוב דוברי השפה הערבית – נקרא להם בחברה הערבית כי חלק מהדוברים, מהדרוזים, חייבים כמובן, לעשות את השירות הצבאי – לא עושים את השירות. מה שמקבלים בשירות הצבאי, לא נפרט עכשיו על היחידות, מבחינת המיומנויות הרכות, ה-soft skills, שקוראים להן היום בעולם וגם בישראל power skills, זה מה שגורם לתלמיד המצטיין להיות סטודנט מצטיין.

יש עדיין פערים מדהימים בכל מה שקשור למתמטיקה, לפיזיקה ולמדעים במערכת החינוך ולכן הפתרון גם נמצא כאן, כאן במדינה, ואנחנו מכירים אותו ומשרד החינוך מכיר אותו. קיימות תוכניות למחוננים ומצוינים שמתוקצבות גם במיזם משותף, והחברה הערבית לא נמצאת שם. זה מה שבעצם אמרתי, אני חייב לעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות, בשותפות עם קרן "יד הנדיב" וקרן "קלרמן": להקים ארגון גג לקידום מצוינות אקדמית. בעצם להביא את התלמידים המצוינים האלה, התלמידים המחוננים, בעלי היכולות, כדי שנשלב אותם בתוך האוניברסיטאות.

אפרופו הנגב, בדיוק עכשיו סגרנו עם "חוסידמן", עם אוניברסיטת בן-גוריון, לתקצב תלמידים מתאימים בשביל להכפיל את המספרים האלה. האם יעלה על הדעת שיש 70 הייטקיסטים בדרום כשהפוטנציאל הוא הרבה יותר? ההשקעה בשלב החט"ב – שדיבר עליה דדי וזה נכון מאוד – עמ"ט הוא מצוין וסוף-סוף עמ"ט מגיע לחברה הערבית, ועוד יתרחב זה מצוין. צריך להיות רצף, הרצף הזה הוא בעצם בתוכניות שאני מדבר עליהן, תוכניות למחוננים מצטיינים שנשלב אותם יום אחד בשבוע באוניברסיטאות. תקציבים יש בינתיים מהקרנות, אני חושב שמשרדי הממשלה שאני גם מדבר איתם בתקופה הזאת, צריכים להיות שותפים, לקבוע יעדים אופרטיביים. אין שום קושי לפתור את הבעיה הזאת כי בסוף גם החברה הערבית רוצה להשתלב בהייטק. אבל אני מסכים עם מי שהזכיר, הם עדיין רואים את הרפואה כאלטרנטיבה כי שם אין את תקרת הזכוכית, שם יש גם השתלבות טובה ואפשרות להשתלב מבלי לעשות את ההשוואה.

למה הנתון המדהים הזה שהצגתם, לצעיר יהודי פי חמישה יותר סיכוי מצעיר ערבי? פשוט מאוד, בעיקר בגלל המיומנויות ובגלל המיומנות לעמוד בקשיים ולא לוותר. את המיומנות הזאת כנראה לומדים ומקבלים במערכת הא-פורמלית, לא בפורמלית. אני כמנהל בית ספר לשעבר זוכר שפשוט צריך ללמד לבגרות כי יש ציונים בסוף. אבל בחלק מהבגרות והתכנים שלימדנו, ועדיין מלמדים, יש מיקוד וחלק מהאתגרים שקיימים בחברה הערבית הוא שלא מלמדים את כל החומר. כשמגיעים לאקדמיה הפער הזה הוא אדיר ואי-אפשר לצמצם אותו. אי-אפשר לחכות לתלמיד, לסטודנט הערבי המצטיין, והוא הופך להיות סטודנט מתוסכל. לצערי, הנשירה בתחומים האלה עדיין אכן גבוהה. אני מסכים איתך, חבר הכנסת איימן עודה, הנשירה היום היא במצב הרבה יותר טוב אבל עדיין מאתגרת, היא כפולה מהחברה הכללית.

אם נסתכל על תחומי ה-STEM, המדעים, ההנדסה נשארה עדיין יחסית גבוהה, בפרט כשמדובר בתלמידים מצטיינים. לכן מה שצריך לעשות זה לקחת את העמ"ט, שמשרד החינוך גם מתקצב, להמשיך עם התלמידים המצטיינים וללוות אותם. יש השקעה של המל"ג, בטח גם בהמשך, והקרנות "יד הנדיב" ו"קלרמן" רוצות מאוד להשקיע בזה. אני בטוח שיהיו עוד שותפים, צריך לגייס אותם בשביל לקבוע יעדים אופרטיביים ואפשר להכפיל את המספרים בקלות בתנאי שעושים את ההכנה המתאימה. את זה ראינו בהנגשת ההשכלה הגבוהה כשנעשתה ההכנה.

אפרופו, לא הקלות. זה אחד הדברים שאני מדבר עליהם תמיד בהנגשת ההשכלה הגבוהה, ואורי מהמל"ג יכול גם להוסיף, לא הורדנו ציון אחד בסף הקבלה. פשוט מאוד, עשינו את ההנגשה, פתחנו את השערים. וזה מה שצריך לעשות. תודה רבה.

תודה רבה לך, חברי אשרף ג'בור. ככל שאתם מדברים אני מרגיש צורך שנמשיך מספר ישיבות ביחד.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

כן.

ביחד עם אנשים מהממשלה במקביל כי הישיבה הזאת אמורה להיות מכוננת לישיבות הבאות, בשביל להביא לידי ביטוי את ההמלצות והדברים שאנחנו מדברים עליהם. עכשיו תדבר מיכל אופיר, המועצה להשכלה הגבוהה, ות"ת. אחריה אמיר באבאללה מחברת "HAAT Delivery". מיכל, בבקשה.

שלום וברכה, אשמח שאור גם ימשיך את הדברים שאגיד, אגיד ממש בקצרה.

אני רוצה להגיד לכם מה הבעיה שלי, אני צריך להיות בשעה 16:00 בנווה שלום, יש לי פגישה עם מנהיגי המחאה נגד ההפיכה המשטרית.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

חשוב.

כל כך חשוב לי להיות נוכח ולהשפיע על מסרים, לכן אני מרגיש שהזמן - - -

אדבר בקצרה ממש.

כן, בבקשה.

דרך אגב, יש לך כמה מהם פה.

במסגרת פעולות ות"ת והמועצה להשכלה גבוהה בנושא הייטק ניתן דגש גם לחברה הערבית ובשנים האחרונות אנחנו רואים גידול משמעותי, כמו שגם נאמר פה, במספר הסטודנטים הערבים בתוכניות להייטק. גם בתואר הראשון, שנה א', וגם בתארים המתקדמים. כדי לסבר את האוזן, שיעור הסטודנטים הערבים בתוכנית הרב שנתית שחלפה עלה מ-12% ל-16%. התמיכה בסטודנטים הערבים, בפרט בתחום ההייטק, תמשיך גם בתוכנית הרב שנתית הקרובה של ות"ת ומל"ג ומעוגנת בהחלטת ות"ת מפברואר 2023 השנה, לפיה שיעור הסטודנטים הערבים לשנה א' בתחום ההייטק יגיע ל-20% בסוף התוכנית הרב שנתית הקרובה. קרוב מאוד לשיעורים באוכלוסייה. רק אגיד תיקון קטן למה שנאמר כאן, אם שמעתי נכון, מספר הסטודנטים הערבים בתחום ההייטק הוא כ-6,000, מתוכם 4,000 באוניברסיטאות ו-2,000 במכללות האקדמיות. תודה.

מה האחוז הכללי? מה המספר הכללי?

מה זאת אומרת מה המספר הכללי?

6,000 ערבים, וכמה במדינה כולה?

היום זה 16%.

זה גדל בחומש האחרון.

מ-12% ל-16%.

שיעור הערבים בתחומי ההייטק באקדמיה גדל בחומש האחרון מ-12% ל 16%, גידול של שליש.

לומדים או מסיימים?

סטודנטים, לומדים.

כן, בבקשה.

חברתי פרופסור מונא מארון, שעמדה בראש הוועדה שלנו הרבה שנים, אמרה שעד האקדמיה מה שהיא למדה בעברית זה שירים של ביאליק. אני אצטט את ביאליק, שלפעמים "אין רואים את הרוח, אבל היא הנוהגת את הספינה". אנחנו במל"ג השתדלנו לבנות ספינה שתאפשר לחברה הערבית להיכנס לאקדמיה ואנחנו רואים את התוצאות, הכפלה של מספר הסטודנטים בכל התארים בעשור האחרון.

זה הגיע ביחד עם רוח גדולה מאוד שנשבה בחברה הערבית בהקשר של נשים ערביות והציפייה מצעירות ערביות: מה מצפים מהן? מהי תמונת העתיד המוצלחת עבורן? להרגשתנו אנחנו צריכים ביחד עם זה את הרוח הנוספת הזאת בהקשר של הגברים הערבים הצעירים. אנחנו מנסים וגם נשים עליהם את הדגש יותר. אנחנו צריכים רוח ציבורית למה שצריך לעשות גבר ערבי צעיר מוצלח כדי להשתלב באקדמיה, אנחנו יודעים שתחומי ה-STEM הם תחומים שיש בהם היבט מגדרי משמעותי והסיפור הזה חשוב.

מעט על הספינה שאנחנו בונים. קודם כול, בתוכנית שלנו לחברה הערבית שאני לא אפרט אותה, אנחנו נכנסים כבר מהתיכון, מייעצים לקראת האקדמיה וממשיכים לקליטת סגל בסוף הדרך האקדמית. לתחומי ההייטק יש דגש, הם נמצאים ברמת העדיפות הכי גבוהה מבחינתנו. כמובן, אנחנו תומכים במוסדות, בסטודנטים במלגות, בדגש על תחומי ההייטק.

הדבר הנוסף הוא שיש לנו תוכנית שנקראת "הישגים להייטק", היא מיועדת לכלל הפריפריה החברתית ומשלבת את תחומי הסיסטם, הערבים מהווים בה שיעור משמעותי. אני מאמין ומקווה שנצליח להרחיב אותה בשנים הקרובות וזה ישפיע משמעותית גם על השילוב של החברה הערבית בתחומי ההייטק. תודה.

תודה רבה לך, תודה. אמיר באבאללה, תְפַצַ׳ל.

שלום לכולם, אַעְטוּ(א) אֶלְעַוַאפִי.

ספר עכשיו, בחצי דקה, על הפרויקט שלכם.

אנחנו פלטפורמה להזמנת אוכל עד לפני חודש, היום הכנסנו גם סופרים, בתי מרקחת, חנויות פרחים. זה סטארט-אפ שהתחיל רגע לפני הקורונה, בפברואר 2020.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

ברגע הנכון.

זה התחיל רגע לפני הרגע הנכון, לא זימנו את הקורונה אבל היה פשוט צירוף מקרים. זה סטארט-אפ שהוקם על ידי ד"ר חסן עבאס, עם דוקטורט במדעי מחשב, שהחזון שלו היה להזמין אוכל בעיר שהיא ללא תשתית, ללא כתובת, עם אפשרות לשלם במזומן. 80% מהחברה הערבית משלמת במזומן ולא באשראי, ההפך מהמגזר הכללי, ורק 40% מהם מחזיקים בכרטיסי אשראי. הוא הקים פלטפורמה שמאפשרת גם תשלום במזומן בערי הפריפריה וגם לשרת לקוחות שאין להם כתובות. הפסקנו עם הפח הירוק, סבלנו ממנו מספיק, היום אנחנו משתמשים באלגוריתמים שפיתחנו בחברה כדי לדייק את המיקום עד כמה שניתן, זה הבידול שלנו מפלטפורמות קיימות.

היום, כמו שרביע ציין, אנחנו מעסיקים 192 עובדים, מתוכם בסביבות 130-120 יושבים באום אל-פחם וחלק קטן בחיפה. הזכרת את עיריית חיפה שמעודדת הייטק, קיבלנו מענק דרך תוכנית IN-VENTech , שכרו לנו משרדים ב WeWork -כדי לקדם תעסוקה. לצערי, לא הצלחנו למשוך עדיין צעירים מהמרכז לצפון, בטח לא לאום אל-פחם. אמרנו שאולי חיפה תעדן את הסטריאוטיפים, אבל בסוף זה עדיין לא קרה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

זה אתגר חדש, למשוך מהמרכז אל הצפון, אהבתי.

כן. בדרך כלל אני אומר: תעסיקו ערבים, אבל פה אנחנו חייבים להעסיק גם מהמגזר הכללי. לפני שלושה חודשים השקנו את הפעילות גם במרוקו ובגלל זה אמרתי שרק 130 עובדים נמצאים פה בארץ. חשוב לציין – כל הזמן דיברתם על ההייטק ומי שדיבר, דיבר על המוחות החכמים, על ההשכלה הגבוהה וכולי וכולי – ההייטק זה לא רק מהנדסים. יש לנו עשר מחלקות שהן לא מהנדסים: יש לנו שירות לקוחות, בניית תפריטים, מכירות, תפעול. זה הכוח המשמעותי. המהנדסים אצלנו הם 30% מהחברה, חשוב לציין ולשים את זה על השולחן, לא צריך השכלה גבוהה כדי לעבוד בשירות לקוחות, חברת הכנסת לזימי. אנחנו מתקשים לגייס נציגי שירות לקוחות כי הם לא יודעים לדבר עברית.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

כמה אתם משלמים להם?

33, קצת יותר משכר המינימום.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

אתה יודע מה דעתי, זה צריך להיות 40.

נכון, יש מה לעשות עם שכר המינימום, אני מסכים איתך. תעשי סיבוב באום אל-פחם, אנשים לא יודעים לתקשר בעברית על אחת כמה וכמה שלא נדבר על השפה האנגלית. נכון, מקור הבעיה הוא בתיכון וביסודי, כשאנשים יוצאים לשוק העבודה בלי לדעת את הדבר הבסיסי ביותר, להתבטא בשפה שונה שהיא לא ערבית. זה אחד הדברים שאנחנו מתמודדים איתו.

דבר שני, מתוך אידיאולוגיה המטה שלנו עדיין נמצא באום אל-פחם ו-90% מהעובדים נמצאים באום אל-פחם. אנחנו רוצים להקים סיליקון ואלי באזור המשולש, בוואדי עארה, יש את "חאסוב" שהקימו מרכז חדשנות ששווה ביקור ואנחנו נמצאים כמה קילומטרים ממנו בקו אווירי. ככה התחיל הסיליקון ואלי בארצות הברית וזה מה שאנחנו רוצים שיהיה. כדי שזה יהיה, אם אנחנו מדברים על פתרונות, אחד מהשולחנות העגולים – שאני אישית לא אוהב כי ברגע שיש יותר מדי אנשים כל אחד סומך על השני לעשות את העבודה ואף אחד לא עושה כלום – אחד מהאנשים שצריכים להיות שם, אחד המשרדים, זה משרד הפנים. עד היום אנחנו שוכרים בהון תועפות את המשרדים שלנו באום אל-פחם, כ-500 מטרים, ועכשיו אנחנו עוברים לעוד בניין שיכיל 300 עובדים. לא קיבלנו שום תמיכה או הקלה, בין אם זה בשכירות ובין אם זה בהטבות כאלה ואחרות, לא מהממשלה ולא מהעירייה. אני לא מאשים את העירייה כי יש את הגוף המממן שלא עושה את העבודה כמו שצריך, בטח ובטח כשיש עיר של 80,000-70,000 תושבים ואין בה אזור תעשייה אחד.

אלה חלק מהדברים שאני רוצה להגיד. ועוד משהו, לא הוזכר הפיל שבחדר. עד אתמול, לפני שהתחלתי לדבר גם בדקתי, מספר הנרצחים בחברה הערבית הוא 102. 102 אנשים נרצחו בחברה הערבית, זו לא שלוחה של כבאות והצלה, זה מספר הנרצחים עד אתמול, בעצם עד הרגע הזה. כחלק מהפרויקט שלנו באפליקציית HAAT אנחנו לוקחים חלק במיגור הפשיעה בחברה הערבית ואוספים את האנשים לעבוד אצלנו בחברה, גם כשליחים. אנחנו עובדים עם 1,500 שליחים שהם נותני שירות, שבקלות היו יכולים להצטרף למעגל הפשיעה. וגם בקרב העובדים אצלנו בחברה יש כאלה שהיו בבית סוהר ואנחנו נתנו להם את ההזדמנות הזו עכשיו - -

כל הכבוד.

- - עובדים שאמרו לי: אני בצומת, או שאני הולך לחַ'אוַה או שאני אקח עכשיו מסלול אחר. ואנחנו רואים בזה חלק משמעותי מאוד. לצערי, עד עכשיו לא הוזכר פה החלק של הפשיעה בחברה הערבית.

יַעְטִיכּ אלְעַאפְיֶה.

אללה יְעַאפִיכּ, שֻכְּרַן.

יְעַאפִיכּ אַלְף יְעַאפִיכּ. חוסאם אבו בכר, בבקשה.

יַעְטִיכּ אלְעַאפְיֶה., שֻכְּרַן.

בבקשה, אחרון, אחרון.

על פי כל הדיונים שהתקיימו כאן, מי שמנסה לזהות את תמונת המצב שקיימת רואה שבינתיים הצד החיובי של העניין הוא שיש השקעה, יש גם השקעה ממשלתית וגם השקעה של ארגוני החברה האזרחית הנתמכים על ידי הפילנתרופיה. זה הצד האופטימי, הצד הטוב של העניין. אבל הצד הפחות אופטימי הוא שההשקעה היא עדיין קמצוץ לעומת מה שנדרש. אם רוצים לשנות את תמונת המצב צריך השקעה מסיבית של המדינה, כי רק המדינה יכולה לשנות את תמונת המצב ולטפל בשני כיוונים של טיפול. אחד – לטפל בזרם, כלומר, בעיקר במערכת החינוך.

חבר הכנסת עודה, הזכרת את העניין של מדעי החברה. אם רוצים לייצר הצלחה זה מתחיל משם, אם רוצים לייצר הצלחה זה מתחיל משפת האם. השקעה בשפת אם ושיפור שפת האם זה הדבר שמנבא הצלחה, גם בלמידה של שפות נוספות וגם ביכולת לשלוט במקצועות נוספים. אנחנו יודעים בדיוק מה המצב במערכת החינוך הערבית מבחינת שפת האם.

נאמרו כאן הרבה דברים על השקעה במקצועות הנוספים הנדרשים כדי להכין להייטק, אני בהחלט מסכים לכך וחייבים להשקיע בזה. ארגוני החברה האזרחית הובילו את העניין לפני מספר שנים והצליחו לפצח את הפלטפורמה ולייצר את הפתרונות ואת המודלים, ואני חושב שצריך רק להתחבר למודלים כי בעניין הזה אי-אפשר לפתור את הבעיות שקיימות בחברה הערבית באותם הכלים שניתנים לחברה היהודית, צריכים להיות פתרונות מותאמים לחברה הערבית.

אתן דוגמה אחת של משהו שעשינו רק לאחרונה, עזרנו בהקמת Hub בזרזיר יחד עם עמותת "סמאנא". הפרויקט הראשון: עשינו הסבה ל-14 נשים שלא באו מתחום ההייטק, שהוכשרו להיות מורות במקצועות המדעים, עם 100% השמה בחברת הייטק שהסכימה לקלוט אותן. כולן התחילו לעבוד.

כל הכבוד.

אלה פתרונות נגישים שנמצאים בתוך החברה. מטפלים גם במצאי. אם יש לנו יותר מ-10,000 אנשים שהוכשרו להיות מורים – זה בעיקר נשים – פשוט מאוד, יש שם גרעין מסוים שאפשר לעשות לו הסבה מקצועית ולקלוט אותו.

זה חשוב ביותר.

זו דוגמה אחת מדוגמאות רבות. תודה רבה לכם.

בקשה, ד"ר ניל נמיר, מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח.

אני בן אדם מנומס, קשה לי להגיד לבן אדם לא, באמת. משפט אחד, בבקשה.

משפט אחד. שמענו היום מעל עשרה מאפיינים שעוזרים לבן אדם להיכנס להייטק. במקביל, שמענו פה על הרבה מאוד פעולות שיכולות לעזור, דברים מבורכים. נראה שהשולחן העגול, שחברת הכנסת ממליצה עליו, לא יספיק. לפי דעתי צריכים להקים צוות היגוי שירכז את כל הפעילות, למשל את כל המאפיינים שדדי אפיין. צריך לבדוק אותם כמו ש - - -

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

זו החלטת מדיניות ממשלה. אני כחברת כנסת יכולה רק לבקש שתתקיים פגישה, הלוואי שאני אוכל לעשות הרבה דברים נוספים. אני יכולה להגיד לך שבוודאי שצריך אסטרטגיה מתכללת, אבל ההצעה שלי עכשיו זה שתהיה כרגע ההתכנסות שתאסוף את הגורמים ותשמע אותם. זאת הצעה שהיא ברת ביצוע לשבוע הבא, וזו כוונתי.

מאה אחוז.

אפשר שתי מילים על אסטרטגיה, כי בדיוק דיברת על אסטרטגיה?

סיון נויפלד מאיגוד ההייטק , בבקשה.

אני ענת נשיץ, אני משקיעה ויזמת במדעי החיים. שתי הערות על אסטרטגיה: אחת, בתור אסטרטגיה של מדינה שרוצה לעודד צמיחה, ואפרופו ההפיכה המשטרית, נראה לי חכם יותר להשקיע בדברים שאנחנו מדברים עליהם היום מאשר לתת 15 מיליארד שקלים לכל מיני מתנות קואליציוניות שלא מעודדות צמיחה של כלום.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

ממש, זה לא פריון.

זה מאוד מעודד לראות את המוטיבציה פה.

מסכימים איתך.

הערה שנייה על אסטרטגיה, כשרוצים לעודד צמיחה בסקטור מסוים זה חכם לנצל את היתרון היחסי שלו. לדעתי 46% מהרישיונות החדשים לרופאים ועובדים במקצועות הרפואה בשנה שעברה, ניתנו לאנשים מהמגזר הערבי, וזה כ-16 - - -

כמה?

46% מהרישיונות החדשים לרופאים ולמקצועות נלווים.

- - - בחברה הערבית.

לטעמי חכם להתחיל שם. למה? א. כי יש כבר אקוסיסטם, יש recognition, יש אנשים שהם peers שיודעים לעבוד ביחד. לכן כשמחפשים מומחים או אנשים שאפשר להשתמש בהם כיועצים לחברות שלהם או להקים איתם חברות חדשות, נכון להם לפנות לאנשים שכבר יש להם את המומחיות ואת המעמד.

ב. יש כבר כמה תוכניות מוצלחות מאוד בישראל, ביניהן במדעי החיים יש הרבה הצלחות. למשל, חממת NGT בנצרת שיצאו ממנה כמה חברות טובות מאוד, אני השקעתי באחת מהן וזה מקום שחזרתי אליו עוד הרבה פעמים כדי לדבר ולעזור לאנשים, משום שיש שם פוטנציאל. למשל, יש תכנית 8400 ליצירת קהילה במדעי החיים שמשולבים בה professionals מהקהילה, זה דבר שאפשר להרחיב אותו ואני אשמח לדבר איתם על זה. יש תוכניות בבתי חולים, בשיבא למשל, יש את תוכנית ARC.

זאת אומרת שיש הרבה מאוד דברים שאפשר להשתמש בהם כתשתית כדי להשתמש ביתרון היחסי הזה. כדי שלא יהיה מצב, כמו שאמרו קודם, ש-78% מהאנשים לא מכירים אף אחד מהעובדים בהייטק.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

ממש.

זה מקום שמכירים בו, זה יתרון, זה חוזק והייתי משתמשת בו. נשמח לעזור.

תודה רבה לך סיון.

רגע, אני סיון, מישהי אחרת דיברה.

אפשר משפט על מעסיקים בינלאומיים?

סליחה, אני מבקש, אני באמת לא יכול עוד מבחינת הזמן. אבל יש לנו עוד ישיבה, בישיבה הבאה אתן תדברנה ראשונות. מי שיסכם זאת חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

תודה. קודם כול, אני רוצה להתנצל בפני סיון, שקראנו בשמך. לא דיברת, הכול טוב, אני חושבת שבדיון הבא אתן לך לפתוח, בסדר?

אין בעיה.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

מי שלא דיברו יהיו אלה שיפתחו בדיון הבא, מן הראוי. אני מתנצלת, אוקיי? נעשה את זה מהר בגלל שאיימן ממהר וכולנו פה בלוח זמנים קשה, אבל יהיה דיון נוסף.

סיכום ההחלטות מדיון משותף בנושא הרחבת פוטנציאל ההון האנושי מהחברה הערבית לתחומי ההייטק:

1. הוועדות מבקשות ממשרד החינוך להשקיע בכלל תוכניות הלימוד בחינוך מדעי, מתמטי וטכנולוגי טרם חטיבת הביניים – זה לא שולל מהמקצועות הומניסטים אבל כן הובנה בישיבה – של בחירת המקצוע הראשי בחטיבת הביניים.

1. כמו כן, הוועדות מבקשות ממשרד החינוך להעמיק את ההשקעה בלימודים לפיתוח כישורים אישיים הנדרשים בהייטק, ביניהם: למידה עצמאית, עבודת צוות, פתרון בעיות מורכבות, עמידה בקשיים ולמידה מכישלונות.

הוועדה קוראת למינהלת השירות האזרחי-לאומי לפעול להרחבת תקני שירות אזרחי. זה לא נאמר כאן, אנחנו לא ממציאים פה נקודות, אוקיי?

1. הוועדות מבקשות ממשרד החינוך להרחיב את כיתות העמ"ט לפריפריה בכלל ובחברה הערבית בפרט, במטרה לשפר נגישות לחינוך הטכנולוגי הפורמלי.

1. לצד ההשקעה החינוכית, ברורה משמעות ההשמה בפועל במקצועות ההייטק לבוגרי מסלולים טכנולוגיים בקרב החברה הערבית. הוועדה קוראת למשרדי הממשלה הרלוונטיים, העבודה והמדע והטכנולוגיה, לפעול מול חברות ההייטק להגברת שילובם בהם ואף לגייס למשימה הזאת את ראשי הרשויות המקומיות.

1. הוועדות פונות למל"ג ולמשרדי הממשלה הרלוונטיים ליזום גשר בין מעסיקים במגזר הפרטי לבין האקדמיה.

רק אגיד שכשני שלישים מהמוכשרים להייטק בחברה הערבית לא מועסקים. זה נתון מטריד, חייבים לתקן אותו.

שליש. לא שני שליש, שליש.

נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים):

לי נאמר פה מערן, שני שלישים, מהדוח של דדי פרלמוטר, ואני אומרת.

1. הוועדות פונות למשרד החינוך ולמל"ג לפעול להרחבת היקפי התיכון באקדמיה, הן בהנגשה לאוניברסיטה הפתוחה והן בהגדלת התקצוב הנדרש לכך, נוכח העלות הלא מבוטלת לכל תלמיד, שאינה שווה לכל כיס, בטח בחברה הערבית ששיעורי האבטלה והעוני בה רחבים.

1. הוועדות מבקשות ממשרד הפנים התייחסות לפעילות לפיתוח מרכזי יזמות הייטק לפי אשכולות. כאמור, הוועדות מבקשות מהמשרד להוביל פיתוח באשכולות הנמוכים באופן שיאפשר פיתוח מרחבים אלו, שרבים מהם של יישובי החברה הערבית.

וכן, אולי לעדכן את חוק עידוד השקעות הון. אפשר להסתכל גם על זה.

1. הוועדות קוראות לשולחן עגול של משרד העבודה, רשות החדשנות והארגונים שנכחו בישיבה, לטובת יצירת קשר ישיר ושיתופי פעולה בין הצדדים, הנדרשים להרחבת ההכשרות וההשמות בהייטק.

1. הוועדות מברכות על העשייה האזרחית לקידום שילוב החברה הערבית בהייטק. מדובר ביזמות חשובה בתרומה לחברה הערבית בפרט, בנוסף לצעירים בחברה הערבית ולחברה בישראל בכלל.

1. בכוונת הוועדות לקיים ישיבות המשך בנושא ואנחנו נשמח להתעדכן שאכן קוים שולחן עגול מתכלל לכל ארגוני החברה האזרחית, יזמים, אנשים בעלי עניין, משרדי הממשלה והרשויות. לא פעם אנחנו צריכים ללמוד מכם וזה תפקידנו.

תודה רבה. תודה חברי איימן עודה, חבר הכנסת, יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, על שיתוף הפעולה הזה.

תודה רבה, חברת הכנסת נעמה לזימי. חברים וחברות, אני רוצה להגיד לכם שלמדתי רבות. יש לכם את המקצועיות, את המיומנות, את הידע מהשטח. לנו יש את המעמד הזה וגם את הנגישות לשרים ולמשרדי ממשלה. הכול תלוי בנו. במידה וזו תהיה ישיבה אחת ויחידה הכול יתאדה, גם הסיכום הזה. לכן המבחן של כולנו זה בהמשכיות, שזו תהיה ישיבה מכוננת למען הדבר הטוב וזה חיזוק ההייטק בקרב האוכלוסייה הערבית. תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 15:45.