פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



18
ועדת החינוך, התרבות והספורט
13/06/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 65
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ג (13 ביוני 2023), שעה 11:00

סטודנטים משרתי מילואים - לציון יום ההוקרה למערך המילואים

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
משה טור פז

רון כץ
אלון שוסטר

תא"ל אמיר ודמני - רח"ט תומכ"א, משרד הביטחון

סא"ל אבישג סבג - ר' ענף מילואים של צה"ל, משרד הביטחון

רס"ן מיכל פאתל - עוזרת קצין מילואים ראשי, משרד הביטחון

יוסרי זון אלדין - יועץ קצין מילואים ראשי, משרד הביטחון

איל הנס - ראש האגף ומנהל הקרן לחיילים משוחררים, משרד הביטחון

עומרי גולן - לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

ערן בר עוז - דובר, המועצה להשכלה גבוהה

דבורה מרגוליס - ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה)

פרופ' רוזה אזהרי - יו"ר פורום המנכ"לים ור"מ, ונשיאת מכללת עזריאלי

אופיר כהן - עו"ד, יו"ר העמותה למען משרתי מילואים

אסף סנדרוביץ - חבר בעמותה למען משרתי המילואים

אלון שוורצר - ראש אגף מדיניות, 'אם תרצו'

נועם אריאל - סטודנט לסיעוד במכללה האקדמית יפו

אור לרון - יו"ר האגודה לסטודנטים, סמינר הקיבוצים

אורטל לב ארי סיטון - רכזת פנימייה, פורום המילואימיות

רביד שטיינפרס ארמיאץ - קצינת התנהגות אוכלוסייה, פורום המילואימיות

טל לוי דיאמינשטיין - פורום המילואימיות

תמי סלע

יהודית גידלי

אורי אלפנדרי, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות


סטודנטים משרתי מילואים - לציון יום ההוקרה למערך המילואים

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך התרבות והספורט בנושא סטודנטים משרתי מילואים לציון יום ההוקרה למערך המילואים. אני רוצה להודות לחברי הוועדה, ח"כ טור פז, וחבר הכנסת שוסטר. 

אני רוצה לומר קודם כל להודות לחיילי צבא הגנה לישראל, למערך המילואים, שבאמת הולכים ומוסרים את נפשם. עוזבים את התעסוקה יומיומית למעננו, למען המדינה כולה. וכפי שהיה אומר הרב עובדיה יוסף, כשאתה רואה חייל או איש מילואים מחובתך לנשק אותו על מצחו. בלעדיהם אני חושב שזהותה היהודית גם הייתה נראית אחרת. ונותן לנו את האפשרות לבוא וללמוד תורה כמו שצריך. אז אנחנו מודים על כך. חבר הכנסת טור פז אתה רוצה להגיד כמה מילים?

תודה רבה אדוני היו"ר. שלום לחברי פה. חלק זה הדיון השלישי שלנו היום בנושא במסגרת יום המילואים. באמת כמו שאמרת - יום חשוב ביותר. מדברים הרבה על צה"ל, מה אתה נותן לו, אבל אני רוצה שנייה לומר, כמאמר הקלישאה, ישראל המציאה את הקולג' הטוב בעולם. נמצאת פה נשיאת מכללת עזריאלי, אבל כמו שאת יודעת, יש קולג' אחד יותר טוב מעזריאלי, אולי כמה אבל אחד בטח.

אבל רוזה יש רק אחת.

נכון. והקולג' הזה זה צה"ל. אין דבר יותר מבגר, יותר מלמד, יותר מגדל, מלתת לילד בן 19, 20 לפקד על אנשים אחרים לקחת אחריות על חייהם ולפעמים גם להקריב את הנפש.

 אבל אם נדלג למילואים, הייתי ילד בן 23, שיסלחו לי פה הצעירים יש פה כמה נראה לי באזור, כשקיבלתי את הפיקוד על מחלקת מילואים. הייתי כל כך לחוץ מהעניין שאמרתי לאשתי, הייתי כבר נשוי אז, אמרתי לה תקשיבי, שלומית אני נראה כזה ילד שיודע מה אני אעשה.

אמרה לי, היום זה יותר 'אין', אבל אולי תגדל זקן. אז באתי למילואים הראשון שלי עם זקן צרפתי כזה, כן, הם לא הפסיקו להסתלבט עליי שנים על זה. החבורה של הבנדיטים במילואים. אני רוצה לומר לך אדוני יושב הראש באמת, בוועדת החינוך האתגר שלנו בסוף, הרי ביטחון זה חשוב אבל הכול מתחיל ונגמר בחינוך. ואנחנו צריכים לחנך את הילדים, את התלמידים שלנו שתרומה במסגרת הצבא היא קידוש השם. היא הדבר הנעלה ביותר ותרומה במילואים על אחת כמה וכמה.

 כמעט, אתה יודע אדוני היושב-ראש הייתי מנהל בית ספר אבל כמעט לא קיבלו אותי לתפקיד מנהל בית ספר. כי כשבאתיי לראיון, עשיתי ראיון עם ההנהלה, הדירקטוריון דאז, ואז הגעתי לחדר המורים. ואז אחת המורות הוותיקות בצוות אמרה: "תגיד קראנו בקורות חיים שלך שאתה סמג"ד. אתה עושה בטח בטח המון ימי מילואים. איך תנהל את הבית ספר הזה שאתה כל היום במילואים". ואני התכוננתי להמון שאלות, לשאלה הזו לא התכוננתי. מה אני אגיד לה? ואז אחד המורים היותר ותיקים, אהרל'ה שחק זכרונו לברכה, הרים את היד ואמר: אני רוצה להגיד לכם, זה נכון הוא הרבה ימים לא יהיה בבית ספר. זה נכון נצטרך למלא את מקומו. זה נכון, זה יהיה קשה. וזה נכון כשהמנהל לא נמצא, וואלה, יש דברים שלא קורים. אבל אין חינוך יותר טוב לתלמידים שלנו משהם ידעו שמנהל בית הספר לא נמצא כי הוא נמצא במילואים. זה חינוך אמיתי.

ואת זה קיימתי בשש שנותיי בבית הספר למהדרין. הייתה שנה אחת, אדוני היו"ר, שהייתי בקורס מג"דים והיה מבצע עופרת יצוקה. אז הייתי בשנה אחת יותר מ-101 ימי עבודה במילואים. יותר מחצי שנה משנת הלימודים לא הייתי. היה לי צוות טוב שמילא את מקומי. 

אני אומר כאן בוועדת החינוך יש לנו הרבה עבודה בתחום החינוכי. גם להעלות על נס את השירות, גם את המילואים. בשנה שעברה סימנו בוועדת החינוך ובשדולת המילואים שאני עומד בראשה עם חברי שוסטר וחברים נוספים מספר משימות. אני חייב לומר, נשמע עוד מעט, בחלקן עמדנו, אפילו חלק יפה מתוכן. יש התקדמות יפה, יזכירו כאן יותר בפירוט, אבל אני מדבר על בעיקר בהקשר של הסטודנטים כי צריך לזכור שיותר ממחצית ממערך המילואים הוא סטודנטים. 

כל נושא בני 20 ומעלה - הם נושאים ברוב המניין, וגם הרבה מאוד מהבניין עומד על כתפי הצעירים בני העשרים. הנושא של המבחן אחרי 45 יום. נשמע כמה זה חשוב. יושבת כאן דבורה מנכ"לית ור"ה - ועד ראשי האוניברסיטאות, אבל יש לנו גם נציגת מכללות. נושא הקלטת השיעורים הוא קריטי לסטודנטים.  

כשחזרתי ממבצע חומת מגן, מעבר לזה שכשאתה חוזר מלחימה, לוקח לך חודש להתאפס על החיים שלך. לך עכשיו תזכור מבחנים, לימודים, מי נגד מי מה הפסדת מה אתה צריך להשלים. וכמובן החוק שלי שמוגש גם כאן לוועדה שמקטין מ-14 יום לעשרה ימים, את נושא שתי נקודות הזכות. מעגן את זה בחקיקה. גם קובע שזה לא דורש רצף ימי מילואים, וגם במפוזר כמו שקורה היום. אלה הדברים שעבדנו עליהם בשנה האחרונה.

יש עוד הרבה עבודה אבל גם על ההישגים צריך לברך. על כך ראשי שדולת המילואים, צה"ל בראשות ודמני כאן, יוסרי ממשרד הביטחון ועוד שותפים רבים תודה רבה לכם. נמשיך לעבוד גם בשנה הבאה כדי להביא את ההישגים הבאים. תודה.

תודה רבה. ח"כ אלון שוסטר בבקשה.

תודה רבה. כמו חברי קינלי שמצוי בנושא מאוד, כמוך באתי גם מתחום החינוך, והייתי מחנך מאוד צעיר גיל 26, 27, י"א י"ב. ואני מסכים איתך שממני תראו וכן תעשו. דוגמה אישית שווה אלפי מילים ומאמרים. אני חושב שהמיקוד שלנו בנושא השכלה גבוהה הוא חשוב, מדוע? משום שבניגוד לנושאים אחרים שמדברים לאורך השנים וביום הזה, פה מדובר בסוג של התנגשות, נגיד ערכית. החופש האקדמי אל מול הרצון שלנו שההוקרה הזו למשרתי המילואים, לאותו פרומיל, או אחוז, תלוי מה סופרים, יבוא לידי ביטוי גם בתחום האקדמי.

 עכשיו, שלא יהיה ספק, אין מדובר בפגיעה כהוא זה, באיכות האקדמית. אבל כפי שאנחנו יודעים, בתחום החינוך החל מהגיל הרך, וזה מגיע גם בהמשך, ככל שנשקיע יותר, ככל שנתמוך וככל שנעודד נקבל תוצרת. לא נפגע כהוא זה באיכות האקדמית אם ניתן סיוע, מהסיוע הלגיטימי, שכאן חברי קינלי הציג איפה שנמצא על סדר היום. אם זה יבוא, יבוא לידי ביטוי.

אתם יודעים כל אחד עם נהג המונית שלו או מוכר החמוצים שלו. אני יש לי בן סטודנט. משרת במילואים עוד רגע שבוע שבועיים יוצא למילואים למספר סבבים באיו"ש. והוא יעשה את זה. והוא ישלם מחיר. ואבא שלו יספר לו סיפורי לחימה של שועלי שמשון על 100 ימים במלחמת המפרץ בסמסטר ראשון במתמטיקה ומחשבים. עשינו את זה, לא היה קל, אבל באווירה אחרת לגמרי. ואנחנו היום נמצאים בדור אחר ואנחנו צריכים להתגייס כולנו כל אחד ממקומו, כדי לוודא שמצד אחד שומרים על חופש אקדמי. אבל מצד שני עומדים במשימות הלאומיות הכלליות שלנו. תודה רבה.

תודה רבה. נמצא איתנו נועם אריאל. סטודנט לסיעוד ותלמידו לשעבר של קינלי.

אז אני נועם, משרת מילואים פעיל, בהווה חטיבה 11. בעבר לוחם ביחידת אגוז. נהניתי בשלושת השנים האחרונות ממלגת ממדים ללימודים. השנה הגשתי את הבקשה למלגה, שנה רביעית, ונדחיתי. בעצם בתואנה שהמקצוע הזה לא זכאי לשנה הרביעית. בלשון החוק רשום מקצועות הרפואה, אדריכלות והנדסה זכאים לשנה רביעית, ואנחנו לא.

הלימוד הוא 4 שנים?

הלימודים בברירת המחדל בכל מוסדות הלימוד הם 4 שנים ולכן משום מה לא קיבלתי. פניתי לקרן להכוונת חיילים משוחררים אמרו שזו לשון החוק. המלגה הזו היא אויר לנשימה בשביל הרבה מאיתנו במקצועות פרא רפואיים ועוד כל מיני מקצועות שלא מקבלים על השנה הרביעית.

תעביר למורה שלך ולחבר שלו את הנתונים.

וליו"ר הועדה גם.

מותר גם לך.

משפט אחרון. בסוף יש כמה עשרות רבות של לוחמים ולוחמות, משוחררים ומשוחררות, שהלכו למקצועות האלה מתוך שליחות גדולה והם מרגישים מופלים. יכול להיות שהלקונה הזו היא חוסר תשומת לב לפרטים האלה, שיש מקצועות שהם ברירת מחדל ארבע שנים ולא מקבלים את המלגה הזאת. ואנחנו כולנו נשמח לתיקון, אני מקווה שזה יגיע אליי עוד בשנה הזאת. ואם לא אז לפחות לא יבואו אחריי, תודה רבה.

תודה רבה נועם. פרופ' רוזה.

קודם כל אני מאוד שמחה על הדיון. ואני תמיד בוחרת את הדיונים, אבל לוח הזמנים שלי עמוס בצורה מאוד קפדנית, והיה לי חשוב להיות כאן היום. היה לי חשוב להיות כאן היום כי אני רוצה להביע את ההוקרה שלי, ולא רק שלי, אני יושבת כאן כיושבת ראש ועד ראשי המכללות המתוקצבות הציבוריות, ואני רוצה להביע את ההוקרה שלנו לציבור הסטודנטים המילואימניקים.

 אני חושבת שזאת הקבוצה הכי איכותית, הכי משקיעה, הכי ערכית שיש לנו במוסדות שלנו. ועצם זה שאני כאן היום זה כדי להביע את ההערכה הגדולה שיש לנו לכל הסטודנטים המשרתים במילואים. אני יודעת שהמוסדות שלנו עושים באמת את כל מה שאפשר כדי להקל על הסטודנטים מתוך הרצון הזה לעזור ולסייע ולגרום לכך שהבוגרים שלנו, שהם מילואימניקים, לא יפגעו כהוא זה מעצם השרות שלהם. אלא להפך, שירגישו שיש להם את התמיכה והעזרה.

 דיברו כאן על החופש האקדמי, אני לא חושבת שסיוע לסטודנטים פוגע בחופש האקדמי. אבל כן אני הייתי רוצה להפנות את תשומת הלב שחלק מיוזמות החקיקה שיש, לפעמים לא כל כך ריאליות בכל המוסדות. ולפעמים זה מתנגש עם דברים אחרים, כמו למשל אם מדברים על הנושא של הקלטות של קורסים. אז מדובר על פרטיות של מרצים, נושאים של IP שעדיין לא מוסדרים כל כך במדינת ישראל. ולכן צריך להיות קצת זהירים גם ביוזמות החקיקה ולהתייחס קצת להערות שלנו כי אנחנו באמת רוצים לעשות את הכול ואת המקסימום, אבל לפעמים יש אילוצים אחרים שבגללם אנחנו לא יכולים באמת לקיים את מה שרוצים להכניס כחקיקה. אז תשימו לב לדבר הזה. אבל שוב, כל מה שאפשר לעשות במסגרת המגבלות האחרות שיש עלינו. אז בהחלט המוסדות שלנו רוצים. יש אחוז מאוד גדול של משרתי מילואים וסטודנטים במכללות ואנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי ללכת לקראתם.

תודה רבה. אני כן רוצה לומר שהשולחנות העגולים וגם הפגישות שלי גם עם ור"ה וגם עם ור"מ בסוף ות"ת ומל"ג. אנחנו נזהרים מאוד באמת בנושאי החקיקה שהדברים יעשו בתיאום עד כמה שאפשר. עומרי גולן ממל"ג, אם תוכל על הדרך להתייחס גם למה שנועם הזכיר.

האמת מה שנועם הזכיר לא כל כך נוגע לסמכויות המל"ג. זו מלגה של משרד הביטחון. של הקרן לקליטת חיילים משוחררים.

מה העמדה שלכם. בעמדת פירוש החוק.

לא אנחנו לא נפרש חוק של משרד הביטחון. יש פה נציגים, הם יפרשו, חוק שלהם.

אוקיי אז תכף נפנה למשרד הביטחון.

בנוגע לפעילות שאנחנו עשינו השנה, מאז שהתכנסנו כאן בשנה שעברה. אז כמו שאתם כולם יודעים למל"ג יש כללי זכויות לסטודנט מילואים בהתאם לחוק זכויות הסטודנט כבר בשנת 2012. הכללים האלה קובעים הסדרים מפורטים, בכל מה שנוגע להתאמות להם זכאים הסטודנטים. בין אם זה היעדרות מבחינות, סמינריונים וסדנאות, הכשרות מעשיות, הארכת ללימודים וכל התאמה בעצם שצריך לקבל סטודנט שיוצא למילואים. 

בשנת 2018 המל"ג עוד ערכה תיקון לכללים, שבזכותו ניתנו זכויות נוספות לסטודנטים שיוצאים למילואים, שבני בנות זוגם יוצאים למילואים. וגם לסטודנטים שיוצאים למילואים בנסיבות חירום, במצב מיוחד - מה שנקרא סעיף צו 8. ובחודש מאי 2022 קיבלה הממשלה 36 את החלטה מספר 1441, בעניין הטבות לאנשי מערך המילואים. שם נקבע שיש לפנות למל"ג בבקשה לבחון את הצורך בהתאמות נוספות בכללים, לגבי סטודנטים שחייבים בשירות מילואים ושנקראו לשירות מילואים בהתראה קצרה, מה שנקרא צו חריג לשירות. ובהמשך להחלטה זו תיקנו את הכללים. המל"ג התכנסה ודנה בעניין הזה להחלטת הממשלה והחליטה לעדכן את הכללים גם בעניין הזה של צו חריג התראה. בראשון ביוני, שר החינוך ויו"ר המל"ג חתם על התיקון, ולדעתי הוא צריך להתפרסם ממש ממש בקרוב ולהיכנס לתוקפו. אז זה משהו חדש.

עוד דבר שעשינו בחודש אפריל, קיימנו כנס בשיתוף עם צה"ל כמובן ומשרד הביטחון. זה נקרא כנס מלימודים למילואים. המטרה הייתה העלאת המודעות לזכויות של הסטודנטים והסטודנטיות שמשרתים בשירות מילואים, מכוח דברי החקיקה, העדכונים האחרונים שנעשו בדברי החקיקה. למעשה איזושהי הנגשה של הזכויות לציבור הזה. לציבור רכזי המילואים והסטודנטים והסטודנטיות. גם היה פאנל של שאלות ותשובות שענינו לשאלות של סטודנטים לגבי איך מיישמים מה עושים כאשר נתקלים בקשיים ביישום. אלה דברים שנעשו בשנה האחרונה.

משרד הביטחון.

צוהריים טובים, אני אייל, ראש האגף ומנהל הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון. אני אגיד רגע מילה שאני חושב שראוי שנגיד פה מילה טובה לגבי המל"ג. אני חושב שבשנה האחרונה ובכלל בתקופה האחרונה ישנה גמישות מאוד גדולה בחשיבה ובפעילויות למען החיילים המשוחררים שהם סטודנטים. אני חושב שנושא המילואים, אם כבר מדברים על החבר'ה הצעירים, הוא חלק מהעניין ועל זה אני מברך.

 באשר לשאלה שנשאלה אני אגיד כמה דברים. דבר ראשון, מדובר בחקיקה צעירה. אני מזכיר לכולכם זה חוק שרק לפני שנה נחקק. ואנחנו בעצם זו השנה הראשונה שמפעילים אותו. אנחנו מכירים את הסיפור הזה שחלק מהמקצועות משך הלימודים שלהם נמשך מעבר לשלוש שנים והם לא מקצועות שנקבעו בחקיקה כהנדסה, אדריכלות או רפואה - זה אחד הנושאים שנמצאים על שולחננו. זה נושא שהועלה לשר הביטחון. כמובן שלנושא הזה יש גם השלכות תקציביות. כי המשמעות היא הכנסה של אוכלוסייה נוספת. אבל אני מזכיר שבסופו של דבר המטרה שלנו זה להוקיר את מי ששירת, ולכן במסגרת כל התיקונים שאנחנו מתכננים וכל הפעילות של הוקרת השירות שמוביל שר הביטחון זה אחד מהנושאים שנמצאים על השולחן.

 אני גם באופן אישי ישבתי עם חבורה של נציגי הסטודנטים. דיברנו על הנושא הזה. אני מכיר את הנושא הזה. כולל לשיח בינינו למל"ג, בסופו של דבר ישנה פה גם אמירה של המל"ג על משך זמן הלימודים. לכן אני אומר זה נושא שנמצא על השולחן. ואני מתאר לעצמי שבשנה הקרובה הוא גם יכנס במסגרת התיקונים. תודה.

רק אומר שלהוקיר זה טוב אבל לפעמים צריך להכניס גם את היד לכיס.

דרך אגב ההוקרה שלי היא הוקרה של כסף. אני מזכיר בסופו של דבר קרן מחזיקה 2 וחצי מיליארד שקל שכולו, אפילו לא שקל אחד נשאר אצלי בכיס, וכולו הולך למען החיילים המשוחררים ובעיקר למען המשרתים במילואים.

שלום אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם.

סליחה ודמני, אני יוצא לחוץ וביטחון עם ראש הממשלה אני אשתדל מאוד לחזור. תודה.

אני אחסוך את כל המצגות ואדבר רגע בעל פה ואציג מה אנחנו עושים. צריך להגיד שהעבודה בנושא הקשר עם המל"ג מובלת על ידי קצין מילואים ראשי. הוא נמצא עכשיו בביקור עם שר הביטחון בגדוד מילואים. העומס על משרתי המילואים, הצגנו את זה גם בוועדות קודמות, הוא הולך ועולה בעיקר עקב האתגרים הביטחוניים. אנחנו מזמנים היום גדודי מילואים לתעסוקה מבצעית. חלקם פעמיים בשלוש שנים, מה שבדרך כלל היה מקובל שזה פעם בשלוש שנים. כמות האימונים גם גדלה, חלק מהצורך המבצעי וצרכי השירות. וחשוב לי לומר שאנחנו צבא הגנה לישראל ללא מערך המילואים זה אין לזה שום היתכנות. זה חלק מהותי מהכשירות והמוכנות.

אנחנו בשנה האחרונה כפי שהציגו כאן. עסקנו בכמה דברים אחד באמת בצורך להנגיש את הזכויות של הסטודנטים. והדבר השני, ביצירה של תהליכים משותפים, כדי באמת להביא למקסימום של מענה לאוכלוסייה הזאת, החשובה הזאת. שצריך להגיד שמסתכלים על הנתונים גם של העומס במילואים, אז אני בטח לא אפתיע אתכם שהתקופה של גילאי 24 עד 30, שזה פחות או יותר התקופה של הלימודים היא התקופה העמוסה ביותר ואנחנו רואים שם עליה מאוד משמעותית בהיקף השמ"פ. שירות מילואים פעיל.

יש זכויות והטבות לסטודנטים. אני שמח להגיד שבהחלטת הממשלה שאושרה בממשלה בשבוע שעבר, סליחה השבוע, ביום ראשון, סוכמו מספר דברים מאוד משמעותיים. הדבר הראשון, זה כמו שגם הצעת החוק של חבר הכנסת קינלי שיצא, זה הענקת שתי נקודות זכות עבור ביצוע של 10 ימי מילואים למשרתי מילואים פעילים. בעבר זה היה 14 ימים. הדבר השני זה קביעה למועד בחינה נוסף בתוך 45 ימים ממועד הבחינה האחרון. בקורס או בסמסטר העוקב, לפי הבחירה של הסטודנט. שזה גם דבר שלא היה קצוב בזמן. והדבר השלישי זה באמת יכולת לתת מענה בהאזנה או צפייה בשיעורים. או קבלת סיכום כתוב של השיעורים לסטודנטים שנעדרו מהלימודים בשל שירות מילואים. זה שלוש החלטות שסוכמו בממשלה ושר החינוך בממשלה אמר שהוא יממש אותם באמצעות כמובן דרך המל"ג לפי הנהלים הקיימים. אז זה דבר ראשון וזה קרה ממש בימים האחרונים.

 הדבר השני, שאנחנו על מנת לחדד את הזכאות, היה לנו פער בידע לגבי מי וסטודנט ומי לא כי אנחנו היינו תלויים על הדיווח של הפרט ולצערנו לא תמיד הפרט מדווח. ולכן אנחנו באמצעות הנהלים המקובלים מקבלים היום מידע, גם מהביטוח הלאומי, כדי באמת לשפר את בסיס הנתונים שלנו, כדי לתת מענה לסטודנטים. וכמו שאמרתי בוצעה עבודה משותפת עם המל"ג, שזו הזדמנות להודות להם על שיתוף הפעולה ברשות קמל"ר שבעצם יצרה מענה של מוקד ייעודי בלשכת קצין המילואים הראשי. לתת מענה לסטודנטים כאשר המוקד פועל בשיתוף בין המל"ג ללשכת קמל"ר. השאיפה היא באמת לתת מענה לסטודנט תוך שבוע מיום הפנייה שלו. וכמובן שגם סוכמו מנגנונים של בקרה אחת לחציון.

למעשה התהליך הזה התחיל בדצמבר 2022, וכמו שהוזכר כאן באפריל 2023 התקיים גם כנס בשיתוף בין המל"ג לקמל"ר. ולמעשה מה שקורה עכשיו, ביוני מוקם המוקד וכבר בדצמבר 2023 יש סיכום של החציון הראשון. 

אנחנו בנוסף לדבר הזה מדברים על שורה נוספת של פעולות אחת זה הרחבה והעלאה של מלגות הפרח ל-900 סטודנטים, העלינו הסכום ב 10% בהחלטת ממשלה קודמת. כנס של מלימודים למילואים שדובר עליו פה. אנחנו בתהליך מאוד מתקדם של עבודת מטה מתקדמת להעלות את התגמול המזערי למי שאיננו עובד. יש הרבה מאוד מקרים שזה נופל במקרה של סטודנטים. ולהעלות את ערך התגמול, היום 204 שקלים, לסכום משמעותי יותר. העבודה מדברת על להביא אותו לגובה של השכר הממוצע במשק זה דבר שמתבצע עכשיו בעבודה משותפת של מערכת הביטחון עם משרד האוצר. מעבר לכך אנחנו עוסקים בשימור הזכויות של הסטודנטים בכל מה שקורה כתוצאה מהעלאת היקף התעסוקות המבצעיות. אנחנו משתדלים מאוד לשמור על הזכויות עד כמה שניתן.

 והדבר האחרון שאגיד בהקשר הזה, זה הקמות של סביבת למידה לסטודנטים במוצבים. אנחנו התחלנו כבר במוצבים של יהודה ושומרון וזה תוכנית שהיא תתרחב לכלל המוצבים. לכן אם אני מסכם את דברי. אנחנו מעוניינים: אלף, לטייב את התנאים וההטבות ואת התגמול לסטודנטים. הדבר הזה יתבצע בעיקר דרך חיזוק הקשר בין צה"ל לאקדמיה כפי שאני פירטתי. ואנחנו נעשה את כל מה שיכולים כדי לשמור על הזכויות של הסטודנטים גם אל מול הגידול בהיקפי התע"מ והצורך המבצעי. תודה רבה.

תודה רבה אני באמת רוצה להודות ודמני, גם על הפירוט וגם על השיתוף פעולה מלא. ולברך גם על החלטת ממשלה שעמד בראשה שר החינוך, ראש המל"ג. חושב שזו יוזמה מבורכת. כל כסף שאנחנו נשקיע שם הוא גאוה למדינת ישראל. אסף סנדרוביץ', עמותה למען משרתי מילואים.

שלום לכבוד היו"ר, שמי אסף סנדרוביץ', אני רב-סרן בחיל הים, מרצה בקריה האקדמית אונו, וגם חבר בעמותה למען משרתי המילואים. קודם כל אני רוצה לברך את הצבא על כל השינויים, באמת ישר כוח. אנחנו עובדים גם בשיתוף פעולה הדוק. 

אני מאוד אוהב מילואים, מחנך את הילדים שלי לנתינה ואהבת הארץ, ובגלל זה אני כאן בעמותה ועושים המון פעולות לטובת אנשי המילואים, באשר הם. השלישיה הפותחת שלנו שבעצם אותה אני רוצה להציג לך. יישום נושאים שהועלו בשנה שעברה בוועדה הזאתי שהיושב ראש המחליף היה קינלי. השני, זה רכזי מילואים. והשלישי זה הפיקוח על המוסדות האקדמיים. אני אתחיל קודם כל ביישום של הדברים שהועלו כאן בשנה שעברה. 

אז הצבא לא ידע לומר, אלא אם כן הסטודנט פנה אליו - מיהו סטודנט. והיום אנחנו יודעים לעשות את העבודה הזאתי שביטוח לאומי מעביר את המידע לצבא והדבר הזה מוזן אוטומטית. ואיך זה עוזר לסטודנטים? סטודנט היום שמבצע ימי מילואים זכאי לשתי נקודות זכות לפי חוק מעורבות חברתית. אם הוא לא דורש את זה, למרות שהוא זכאי הוא לא מקבל את זה. עכשיו אנחנו דואגים שרשימות של אנשי המילואים יעברו מביטוח לאומי לצבא, למוסדות אקדמיים- כמו ארנונה, והדבר הזה יוזן אוטומטית. וככה אנחנו שומרים על הזכות של אנשי המילואים.

דבר נוסף שעשינו שעלה שנה שעברה. זה גם קשור לחוק מעורבות חברתית. אנחנו בעצם בשיתוף התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית דאגנו שעכשיו זה עלה במרץ במליאה להפחית את הכמות ימים מ-14 לעשרה ימים ואין שום רלוונטיות אם מבצע את ימי המילואים ברצף או לא. יש מוסדות שאמרו לאיש המילואים - אתה סטודנט? תבצע 14 ימים ברצף. מה זה רלוונטי אם הוא עושה 14 ברצף או שלא ברצף. ועכשיו למוסדות המטרה - שלא יהיה להם שיקול דעת.

 הנושא השני שלי זה הנושא של הפיקוח על המוסדות האקדמיים. תראה, יש מוסדות שלא כפופים למל"ג. לא מחויבים לכללים שעכשיו הוא הוצגו פה. זה וולנטרי. וזה דבר שאתה צריך לצאת פה בקול קורא לאמץ אותם. כי בסוף יש המון סטודנטים, בדרך כלל במקצועות התרבות שעושים מילואים כמוני, אבל לא חייבים לתת להם את הזכויות הללו והם נפגעים וחבל. דבר נוסף בנושא הפיקוח על המוסדות, זו העובדה שלא רבים, ואני אומר את זה בהתחייבות, הסטודנטים וגם בעיקר המרצים שמכירים את הזכויות של אנשי המילואים שהם סטודנטים.

אני אומר לך, אני היום סטודנט. עושה ככה עוד תואר בשביל התענוג. והייתי עכשיו 11 ימי מילואים באגרוף המחץ, הייתי גם במגן וחץ שישה ימים. נפל לי הגשת מטלה בדיוק על ימי המילואים. אני פונה למרצה. נתן לי הארכה קטנה. אבל אני אומר לו תקשיב יש חוק, תן לי לפי כמות ימי המילואים. סעיף 5 א'. שבוע שלם אני רודף אחריו, עד עכשיו הוא לא חזר אלי. מה אומרים לי מהמוסד, לא משנה איפה אני לומד, זה במשא ומתן עם המרצה. עכשיו, שנה שעברה העלה פה עומרי, שאף אירוע לא הגיע אליכם. של אנשי מילואים שנפגעו. זה מה שמצוטט. מעט מאוד עד אפסי. אין דבר כזה. אף סטודנט לא נפגע? אף סטודנט לא מגיע למצב שלא מקיימים את הזכויות שלו?

אני כמרצה באקדמיה, סטודנט שיוצא למילואים, השבוע. התקשרתי אליו אמרתי לו תגיע לפני השיעור. אני אתן לך שעה על חשבוני. סטודנטים שהם במילואים יש להם זום איתי מתי שהם רוצים, אבל אף אחד לא מתקצב את זה. 

יש את סעיף 9 שנותן באמת הטבות של שיעורי עזר, חונכות, הדרכה. זה יפה באמירה אבל אם אני פורט את זה לתכל'ס. מי מתקצב את זה? איזה מרצה באמת מישהו ישלם לו שישב עם איש מילואים. וזה משהו שצריך למצוא את התקציב המתאים. וזה מוביל אותי אל הנושא האחרון שלי. שזה רכזי המילואים. 

נכון מוגדר בחוק, בכללים סליחה, שזה חקיקת משנה סמכויות של רכז מילואים. אבל לא רשום מי האפיון, איך מאפיינים את רכז המילואים. רכז המילואים יכול להיות ילד בן 18, יכול להיות משתמט מהצבא. יכולים להיות כל אחד שרק רוצה להיות רכז מילואים. מה קורה היום בפרקטיקה. אני הייתי בכנס ב-19 לאפריל. הייתי שם ודיברתי עם כל רכזי המילואים. רוב רכזי המילואים הם מאגודות הסטודנטים. הם לא מהמוסדות. עכשיו אם אתה מהמוסד כנראה שיש לך תואר ראשון, כנראה שאתה אדם בגיר שיודע לטפל בנושאים. נותנים לילד בן 19, 20 להתמודד מול דוקטור מול פרופסור איך הוא יכול?

 אין הסמכה. לא מסמיכים אותם. אם אני פורט את היום היפה והחשוב הזה שהיה - מלימודים למילואים, הייתי אומר שהוא באזור שעה וחצי שעתיים נטו של חומר עיוני. והם צריכים להתמודד פה עם אנשים שהמרצים לא תמיד מכירים את החוקים. לאו דווקא מרוע לב. ולכן חשוב להסדיר מיהם אותם רכזי מילואים ושיהיו מהמוסדות, לא מאגודות הסטודנטים, כי עובדה היו מלא מאגודות הסטודנטים.

לפני שאתה מסכם אני אתן לך טיפ. כל בעיה שיש לך. יש פה ועדת חינוך שפעילה מאוד. כל בעיה שיש לך אתה יכול להפנות לוועדת חינוך. תאמין לי, תוך ימים מספר אתה תקבל מענה לכל שאלה עם תשובה שמגיעה לך. טיפ לעתיד.

תודה רבה. לסיכום כל מה שעולה פה בוועדה אנחנו דואגים ליישם. ואנחנו בקשר עם אבישג מאתכ"א מילואים, עם ביטוח לאומי, ואלון דסא ומארק שעושים עבודה מדהימה ועם התאחדות הסטודנטים, אנחנו כולנו כעמותת מילואים עובדים לטובת הסטודנטים. הדבר השני זה הנושא שאנחנו באמת רוצים את הפיקוח. והשלישי זה רכזי המילואים - האפיון שלהם זה קריטי מאוד מאוד. תודה.

תודה רבה. עומרי אתה רוצה להתייחס לגבי מספר הפניות ואיך סטודנטים פונים אליכם בנושא הזה? כי השאלה הזו עלתה פה גם אתמול ונאמר שיש מערך מסודר שסטודנטים יכולים לפנות בכל מיני דברים.

אני אתייחס לכמה נושאים שעלו כאן. קודם כל לגבי מוסדות שלא כפופים לכללים. לא כל כך ברור לי על מה מדובר. מוסדות להשכלה גבוהה כפופים לכללי המל"ג. כמו שאמרתי שנה שעברה ואני אומר כל הזמן. זה ברמה של חקיקת משנה ואני לא מכיר מוסדות שאומרים שהם לא כפופים למוסדות שלנו. מעניקים תארים אקדמיים שאומרים על עצמם שהם לא כפופים. לא מוכר לי.

גם מוסדות תרבות?

אולי הם לא מעניקים תארים אקדמיים.

מה עם מוסדות פרטיים.

מה זאת אומרת פרטיים. מכללות לא מתוקצבות? מה הכוונה. בוודאי שהם כפופים לכללים.

גם מכללות לא מתוקצבות הן כפופות למל"ג.

כל המוסדות שמעניקים תארים אקדמיים.

זה לא חוק של המל"ג זה חוק של כנסת ישראל.

אבל מה עם מוסד שלא נותן תואר אקדמי.

תוכנית שהמל"ג התקינה בהמשך לחוק זכויות הסטודנט.

אבל חוק זכויות הסטודנט זה חוק בכנסת.

חקיקה ראשית שנתנה למל"ג לקבוע בחקיקת משנה.

אסף אתה יכול לפרט לנו. כי עומרי, עלתה פה נקודה חשובה והיא עלתה גם מקודם.

את הנושא שהוא הציג פה על המוסדות. יש מוסדות שלא נותנים תואר אקדמי. למה הם לא יכולים להיות. הוא סטודנט לכל דבר.

אז זה לא תואר אקדמי, הוא לא נכנס במסגרת זכויות הסטודנט. החוק יכול להתייחס למי שכפוף לזכויות הסטודנט. מה מוגדר סטודנט - מי שכפוף למל"ג.

יו"ר העמותה למען משרתי המילואים. את הנושא הזה אנחנו מעלים כפער. זה נכון זה לא נמצא בחוק, ואנחנו לא יכולים שהחוק יהיה רלוונטי למשהו שהוא לא קיים בו. יש מוסדות, מוסדות מקצועיים כמו מכללות טכנולוגיות או מקצועיות שהם לא נותנות תואר רשמי. בסופו של דבר יש שם ח'ברה שלומדים. צריכים לקבל תעודת הסמכה כלשהי. לא משנה אם זה תחת המל"ג לא תחת המל"ג - הוא צריך לקבל זכויות. יש פה פער שצריך לטפל בו בחקיקה ראשית.

אז אתם מעלים הצעה וזו לא ביקורת כלפי המל"ג.

חלילה.

רוצים שהדברים יהיו ברורים בסוף הם נרשמים בספר הימים פה.

בעניים הפניות, שבאמת שנה שעברה היו אפס או באמת משהו ספורדי. ערכנו כנס על מנת להעלות את המודעות ולהנגיש את הזכויות לסטודנטים. אנחנו מקווים שבעקבות הכנס וההנגשה של הזכויות נקבל עוד פניות.

יש גורם במל"ג שאם יש בעיה לפנות אליו ספציפית?

הממונה שלנו לפניות ציבור, ויש לנו את יאיר הראל, שעומד בקשר מול משרד הביטחון והצבא, יש שני גורמים במל"ג שמטפלים בנושאים האלה.

יצרנו אפליקציה עכשיו שבעצם משרת המילואים הסטודנט יכול לפנות שם ולהסביר את הבעיה שיש לו. ויש צוות של משרתי מילואים שלנו, שהוא צוות ממוקד, שהוא מטפל בפניות והוא יושב אצל קמל"ר.

האפליקציה הזו פורסמה?

מיכל, העוזרת של קמל"ר. היא לא פורסמה כי בדיוק השבוע אנחנו בפיילוט ראשון של השקה. בשבוע הזה היא בפיילוט. בגלל זה עדיין לא הפצנו כדי לא להעמיס פניות. אני רוצה להגיד שאני בקשר עם כל רכזי המילואים בקבוצה. זמינות מלאה ויש המון מחויבות ללמוד. אפילו פניות שהם לא בחוק המל"ג, לפנים משורת הדין, הן נענות בצורה מאוד טובה.

עד היום מה היה התהליך. אני רוצה לראות את ההשתכללות.

פונה לרכז המילואים והוא אמור לטפל לו בפניות. אם הוא חויב שהזכות שלו קופחה. תמיד היה יכול לפנות למל"ג גם בעניינים האלה. זו סמכות לפי החוק. וזה מחזיר אותי לנקודה האחרונה של מה שאמרת לגבי אפיון רכזי המילואים: הכללים שאנחנו קובעים בצורה מאוד ברורה. המוסד ימנה רכז מילואים לשם יישום הוראות המוסד. וקובעים בדיוק מה התפקידים ומה הסמכויות. וכמובן כל סטודנט שחושב שהוא נפגע והזכויות שלו קופחו יכול לפנות אלינו. ויש גם נציב קבילות. יש כמה וכמה גורמים שלהם אפשר לפנות בעניינים האלה.

אני חושב שעוד פעם, צריך לאפיין את רכזי המילואים. שיהיו אנשים בגירים. אנשים לתואר ראשון, שיהיה להם איזה מושג. שיעשה צבא לפחות. משהו שיהיה מינימלי. והדבר השני, אני נכנסתי לאתר של המל"ג - חיפשתי בן אדם שבאמת מטפל במילואים. לא ראיתי את המילה מילואים שם. תעשו את זה בצורה יותר מונגשת. אני חיפשתי השבוע. משהו יותר מונגש.

שלום, ערן בר עוז. הדובר של המל"ג ואחראי גם על פניות הציבור. יש באתר שלנו פירוט מלא כולל סרטונים.

ראיתי את הסרטונים.

וגם במלל וגם בכמה שפות.

יכול להיות שהנגשה לחומר ולפרסומים פשוט.

אנחנו נעבוד גם עם דובר צה"ל.

להעביר את זה למערך המילואים, למשרתים, שהם יוכלו לדעת בסוף איפה הם יכולים לפנות. באיזו צורה. זה שהם יכולים לפנות זה ברור לנו. השאלה באיזו צורה ומה התהליך. ואני מברך על היוזמה של האפליקציה. ומקווה שבשנה הבאה נוכל גם בעקבות כך לקבל את הנתונים המדויקים. כמה פניות הגיעו, מה היה המעקב של אותן פניות. באיזה נושאים פנו. ייתן לנו דאטה מפורט יותר. אלון שוורצר ראש אגף מדיניות תנועת "אם תרצו".

אלון שוורצר, ראש אגף מדיניות תנועת "אם תרצו". גם כמובן לוחם במילואים. חטיבת הראל, גדוד הנדסה. אנחנו באם תרצו עוקבים במשך כל שנה, באמת אחרי הנקודות זכות למשרתי מילואים באקדמיה. יש לנו דוח מעקב שאנחנו מגישים גם לכנסת. גם שנה שעברה היינו בדיון והצגנו את הנתונים. אז אני באמת כמובן מברך גם על החוק וגם על החלטת הממשלה להוריד את ימי המילואים בחוק לעשרה ימים.

יחד עם זאת, חשוב להבין נקודה כדי לשמוע את המספרים. בעצם החוק אשר נותן שתי נקודות זכות למילואימניק, הוא יש לו צד שני שזה גם נקודות זכות עבור מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית. עכשיו, כשמנתחים את הנתונים - ואנחנו שולחים בקשות חופש מידע לכל המוסדות, קיבלנו השנה תשובה מ 18 מוסדות - בעצם הממוצע שמילואימניק היה צריך לשרת בשביל לקבל את נקודות הזכות, שוב ממוצע בכל המוסדות שנענו לנו, הוא לדעתי 21 ימים. קצת יותר מ-21 ימים. כשהחוק מדבר כרגע על 14, מתוך הבנה פשוט שמי שפה עושה מילואים, שמי שזכאי זה רק מי שיעשה תעסוקה מבצעית. כי רק אז אתה בעצם עובר את הרף של 14 ימי מילואים. 

 ולכן זה היה רף מאוד מאוד גבוה. עכשיו שאם מסתכלים על הצד השני, בעצם שתי נקודות זכות אפשר לקבל על התנדבות באחד הארגונים, שזו יוזמה מדהימה כל הכבוד מצויינת, אבל מה שנדרש אליה זה רק 49 שעות התנדבות בשנה. כלומר, צריך להבין את הפער בין 21 יום בממוצע, אפילו נלך לחוק 14 ימים ובין 49 שעות. עכשיו גם אם אנחנו נלך לצמצום בחוק החדש של עשרה הימים. ניקח יום מילואים שהממוצע, בוא נגיד שזה לא 24 שעות, למרות שכולנו 24 שעות במילואים, אז 10 שעות או משהו כזה, זה עדיין יצא 100 שעות מול 50.

 עכשיו חייל מילואים, הוא לא הולך, שוב אנחנו הולכים לשם כי אנחנו אוהבים ורוצים ואוהבים את צה"ל ומדינת ישראל. אבל הוא מקבל צו, הוא לא עכשיו בכלל שואל שאלה לעומת מישהו שהחליט להתנדב באחד הארגונים המבורכים, ועושה את ה-50 שעות שלו.

 אז גם פה עם כל הערכה, ובאמת אני מברך והייתי שנה שעברה וגם אנחנו דוחפים כל הזמן להוריד את זה. צריך להסתכל על הנתונים ובסוף חייל שעושה שירות מילואים לא צריך להסתכל על חבר שלו שהלך להתנדב, ועושה את זה פעם בשבוע, שעתיים בשבוע ולא עכשיו עשרה ימים. שני שבועות של אימון או תעסוקה ברצף, ולהגיד למה הוא מקבל את זה ב 50 שעות ואני צריך עשרה ימים.

 אז גם פה אני כן חושב שצריך עדיין לעשות עבודת מחקר ומטה ולהשוות את התנאים. אף אחד כבר לא מבקש שעל יום מילואים אתה תקבל את הנקודות זכות. אבל בסוף אם זה 50 שעות התנדבות בקהילה, מן הסתם צריך להגיד 50 שעות על שירות מילואים. כמובן שאף אחד במילואים לא עכשיו יתחיל למלא דוח שעות אז לעשות את זה כמספר ימי המילואים השווים. אז כמובן אני מברך אבל בכל זאת אני מבקש לעשות עבודת מטה רצינית. לנו יש את כל הנתונים בשנים האחרונות. נשמח להעביר לצוות שיטפל בנושא.

 וזהו מבחינת המוקד לסטודנטים שעלה הטלפון. אז אני חושב, אני לא הכרתי את זה אז אם אפשר לפרסם אולי את הטלפון הזה החטיבות השונות. לא אפליקציה. אמרנו שיש מוקד משהו כזה.

מוקד המילואים שאליו כל סטודנט שיש לו בעיה ומשרת במילואים יכול לפנות. כל משרת מילואים מכיר.

וזהו. וכמובן עוד משהו שעלה שנה שעברה אבל אמרתם שטיפלתם בזה באופן עם צה"ל. זה רק מספר הסטודנטים משרתי מילואים. שאנחנו במחקר שלנו ניסינו להבין את זה, אם יש התאמה במספר הסטודנטים, מה שעלה פה, למספר הסטודנטים שמקבלים את הנקודות זכות. אז אני מקווה שדרך צה"ל והמל"ג שעובדים ביחד, ידעו לכמת את זה אם באמת המספרים נכונים ותואמים וכל הסטודנטים שזכאים מקבלים את נקודות הזכות. ישר כוח.

תודה רבה. דבורה מרגוליס, ור"ה, בבקשה.

תודה רבה. יום מאוד חשוב האוכלוסייה פה באמת אולי מהיקרות ביותר ללב כולנו. כאמא לחייל לוחם שעוד מעט יעשה מילואים. והאוניברסיטאות כמובן מייחסות חשיבות אדירה לאוכלוסייה הזו, מכל הסיבות שכבר נאמרו פה חבל לחזור. אני רק רוצה כמה אי דיוקים היסטוריים, נגיד את זה כך.

לפני שהחוק הזה חוקק. לא זוכרת באיזו שנה, לפני 5 או 7 שנים. עוד לפני החקיקה בכלל כבר אוניברסיטת חיפה והטכניון נתנו שתי נקודות זכות למשרתים בשירות מילואים לפני חקיקה ולפני ההסדרה.
 
העניין של 14 יום הוא מאוד מאוד פשוט. דובר על 14 יום ברצף או 21 יום לאורך השנה. הכוונה הייתה לחדד ולצ'פר באופן מדויק את המילואימניקים שעושים שירות מילואים ארוך משמעותי, שבאמת פוגע להם בלימודים. ולא מי שעושה יום בחודש או יום בשבועיים ויש לו סידור עם קצינת המילואים שלו והדברים משתלבים לו בתוך סדר החיים. 

הכוונה הייתה לעזור למילואימניקים שזה מוציא אותם לחלוטין מסדר הלימודים שלהם מתקופת בחינות וכו' וכו'. זה היה הרציונל הראשוני. הוחלט עם השנים להוריד את מספר הימים. האוניברסיטאות כמובן הם ארגונים שומרי חוק הם יעשו מה שהחליטה הממשלה, תחליט הכנסת, ובהנחיית ועדת החינוך והמל"ג. בכלל אין שאלה אבל להבין שזה היה הרציונל. לשם זה כוון. אחר כך שהשוו את זה למי שעושה עבודת פעילות חברתית, אז ברור לגמרי שנוצר פער אבל המחשבה הייתה שאולי את אנשי המילואים צריך לתת פה איזה דגש מיוחד.

 לגבי הדיקנאטים של הסטודנטים כי זה נאמר כאן. כל דיקן הסטודנטים באוניברסיטה הוא פרופסור. שלא תהיה אי הבנה. זה אדם שמחזיק בתפקיד אקדמי. בתוך הקריירה האקדמית שלו. לפחות ככה בכל האוניברסיטאות. יש פה נציגים של ור"מ שיגידו את החלק שלהם. 

לרכז המילואים בתוך אוניברסיטה, למיטב ידיעתי, יש תמיד גם איש מנהלה ששייך לדיקנאט הסטודנטים, כמו שנאמר, עובד אוניברסיטה, אדם קבוע שלא מתחלף. וכיוון שרוצים לשמור על שיתוף פעולה עם אגודות הסטודנטים המקומיות, ישנה גם החלטה לאפשר. דיקני הסטודנטים עובדים גם עם האגודות. יש להם באמת רכז שלהם, שמחובר לדיקנאט, ויש אגודות שיש איזושהי פעילות מקבילה ונפרדת. אבל היא לא נפרדת היא מקבילה. יש יידוע יש דיבור.

 עכשיו, גם מה שנאמר פה עכשיו לגבי הפניה למרצים. אם צריך לפנות למרצה, ממה שאני מכירה, אני כמעט לא מכירה תלונות מהסוג הזה. גם המל"ג מפנה אלי פניות ציבור. לא מכירה תלונות על הנושא הזה בשנים האחרונות. ושוב אני גם כתובת. ועד ראשי האוניברסיטאות, אתם יכולים למצוא אותי מאוד בקלות גם ברשת. אם צריך תפנו, אנחנו נעשה את כל הבדיקות ונדרוש את כל התשובות. זה בכלל לא שאלה.

 אבל אני רק אומרת, דיקן הסטודנטים בהחלט במעמד ולא רק במעמד אלא גם עושה את זה. ובפניות קודמות שיצא לי לטפל לפני כמה שנים, אכן, דיקן סטודנטים מרים טלפון לרחצה ואומר נשמע יש לך בקורס אדם כך וכך וזו בעיתו ובבקשה תמצא פתרון.

עוד מילה לגבי הקלטות של הקורסים. סיפור ההקלטות התחיל מאוד מאוד חזק בתקופת הקורונה, וכמובן כולנו התרגלנו שהכול אפשר להקליט. יש פה שתי סוגיות שמאוד חשוב להגיד כמו שאמרה פרופ' אזהרי. אחד, מדובר בזכויות יוצרים. שתיים, הנושא, רק לידיעה, נמצא אפילו בימים אלה כמו שאנחנו מדברים, במשא ומתן שמתנהל כרגע עם הסגל הזוטר באוניברסיטאות. סגל זוטר שמאוד מאוד חושש שיעשה שימוש לרעה בהקלטות האלה וייתר את העבודה שלהם. ולכן גם פה נדרשת מידה של זהירות. ככלל, האוניברסיטאות מקליטות קורסים, וההקלטות האלה נמחקות לאחר מועד ג' לאחר שכל הצרכים של כולם עם החומר הנלמד הסתיימו.

כמובן שלסטודנטים במילואים ניתנים עוד עזרים. אני יודעת שיש אוניברסיטאות שנותנות דיסק און-קי עם חומרים. מנגישות. מבקשים ממרצים להיות זמינים. הדברים מאוד מאוד מגוונים. אפילו אתמול בדיון נאמר, אין דין קורס בכימיה, שצריך שיעורי מעבדה, ואתה צריך מה לעשות, להיות נוכח פיזית בקורס מעבדה לקורס בהיסטוריה של ימי הביניים, שאפשר להשלים הרבה פעמים לקרוא לבד להשלים לבד. אז הדברים האלה מורכבים. הדברים האלה נעשים. הלב של כל ההנהלות וכל מי שעוסק בדבר הזה נמצא עם הסטודנטים במילואים. אם יש חריגות פה ושם, ובכל מערכת יש חריגות, אתם ממש מוזמנים לפנות ולהפנות אנחנו נדאג לטפל.

תודה רבה דבורה.

אור לרון, יו"ר האגודה לסטודנטים בסמינר הקיבוצים.

שלום נעים מאוד לכולם. אני חושב שאני מכיר הרבה פרצופים מהשולחן פה, מאז יום המילואים לפני שנה, אני חושב שזה אומר הרבה על התהליכים שנעשו פה בשנה האחרונה. אז נעים מאוד שמי אור, יו"ר האגודה לסטודנטים בסמינר הקיבוצים. נציג ההתאחדות הארצית פה היום. וקצין במילואים. 

קודם כל כמובן להגיד תודה רבה לכל חברי הכנסת שמלווים אותנו, עמותת משרתי המילואים, המילואימיות, הצבא. יש המון הירתמות וענין סביב הנושא הזה של לטפל בסטודנטים שהם נקודת תורפה, ששירות המילואים הוא נקודת תורפה בתוך חיי האקדמיה שלנו. 

בשנה האחרונה הקמנו צוות חשיבה שעבד קשה, מיפה בצורה עמוקה את הבעיות, גם פתרונות. למדנו המון מהשטח ועשינו המון סקרים והגענו למסקנות ברורות וגם הכנו פתרונות. אחד הדברים הטובים בעיני שקרו בשנה הזו זה באמת הכנס שהיה באפריל האחרון, ביוזמה של הצבא, ביחד עם המל"ג, עם ההתאחדות הארצית שעשה פלאים. 

אני רוצה להתייחס לשני דברים שעלו פה. דיברנו על העניין של 4 שנים, לגבי סטודנטים לסיעוד. אני סטודנט לחינוך, גם הלימודים שלנו הם ארבע שנים. וכשמתייחסים לסיעוד אפשר להתייחס גם לחינוך בהקשר הזה, בטח במחסור במורים שאנחנו מכירים שקם אצלנו. 

בנוסף עניין הפניות שנגעו פה. עצם זה שלא היו פניות זה ממש לא כי לא היו בעיות. מאז שנפתחה קבוצת הווטסאפ במרכזי המילואים באפריל האחרון, מיכל פה יכולה להעיד, כמות הבעיות שפתאום יש להם כתובת, היא גדולה מאוד.

עד היום זה היה מגיע רק בתוך המוסדות ולא תמיד הם ידעו מה לעשות את זה. ועכשיו כשיש כתובת אנחנו רואים את הכמות האמיתית של הדבר הזה, ויש המון. פשוט עכשיו הם יכולים לעלות למעלה בצורה הרבה יותר מהירה.

לסיכום אני רוצה רק להגיד, שהממשלה אישרה לא מזמן מספר צעדים כלכליים שאמורים להיטיב עם משרתי המילואים, שאני מברך על זה מאוד. אבל חשוב להגיד שהציבור הסטודנטיאלי הוא ציבור עוד יותר מורכב בתוך משרתי המילואים, והוא צריך מענה ותשומת לב יתר על המידה כדי באמת להשאיר את הסטודנטים שיישארו סטודנטים, וגם להשאיר אותם שיבואו למילואים. אני מקווה שהחקיקה תמשיך ושיהיו עוד צעדים כלכליים לטובת הציבור הסטודנטיאלי שמשרת במילואים.

תודה רבה. אלון אתה רוצה להגיב עכשיו.

הערה מ"מוכר החמוצים הפרטי שלי", הבן שלי שיוצא למילואים. הוא אמר להגיד לחבר'ה שמאוד חשוב לסייע אחרי או אפילו תוך כדי. אבל לפעמים הסיוע הנחוץ הוא לפני. במרתונים, בכניסה לאתרים שמלמדים את הקורסים. וצריך לחשוב האם טקטית, הסיוע המקדים הוא המתאים.

תודה רבה. יוסרי, יועץ לקצין מילואים ראשי בבקשה.

רק במשפט אני רוצה להתייחס למה שנאמר פה לפני כן, לגבי זכויות יוצרים. קודם כל אפשר להגן על זכויות יוצרים גם בחקיקה. גם יש חוק שמגן על זכויות יוצרים ומסדיר את זה במדינה. כמו שהיום כל סטודנט יכול להקליט בפלאפון שלו את ההרצאה. ואז אם הוא רוצה לעבור על החוק לפגוע בזכויות היוצרים, אז אפשר למצוא איזה עניין טכנולוגי של לתת לו קוד חד פעמי שייכנס לצפייה בהרצאה, ואחר כך שתימחק ההרצאה. זאת אומרת, אפשר להגן על העניין הזה. זה יכול למנוע את השימוש לרעה בהקשר הזה. אנחנו ערים לחשש שעלה מהמוסדות. גם ישבנו עם המל"ג מספר פעמים, והסוגייה הזאתי עלתה שם. החשש הוא מובן, אז אפשר להגן על זה. אפשר גם להרגיע את הסגל הזוטר. ואפשר גם בתוך אותה חקיקה להגן על זה. מה גם שהכנסנו בתוך החלטת הממשלה בניסוח של הסעיף, לא בהכרח לבוא ולתת איזו הקלטה אלא, אפשר לתת חומר. בין אם הוא כתוב או בכל דרך כזו או אחרת.

 סוגייה של 45 יום. גם כן, לא עלתה פה, אבל היא באה למנוע את המצב שהיה עד היום. שסטודנט אם הוא פספס את הבחינה בגלל המילואים, החוק או התקנה הגדירה שאפשר לתת לו עד ארבעה חודשים מהסיום של הסמסטר, ואז זה בעצם פחות או יותר מביא אותו לסוף הסמסטר הבא. זאת אומרת זה דוחה אותו בעוד סמסטר, אבל גם לזה הגענו לאיזשהו נוסח אני חושב שהוא מוסכם ואפשר מפה להתקדם, תודה.

תודה רבה. טל לוי דיאמינשטיין, או מי שנמצאת מטעם פורום המילואימיות.

אהלן. טוב, אז רק ראשית אני רוצה להתייחס למה שאמרת פה קינלי לפני שיצא. סיפר את הסיפור שלו על היותו מנהל בית ספר, ואני אגיד שנייה. המורות, מילואמיניקיות, ויש לא מעט כאלה. יש עליהם פרצוף, לא אוהבים את זה במערכת, גם ככה יש חוסר כוח אדם, לא אוהבים את זה במערכת. זו סוגיה מאוד מאוד מורכבת. אני לוקחת את זה רגע צעד אחד אחורה - - -

תפרטי מה זאת אומרת לא אוהבים את זה במערכת?

מערכת החינוך, כל מה שקינלי סיפר כמנהל בית ספר. מורה שנכנסת היום לראיון אצל מנהלת, אני בנוסף, כל כמעט כל מקצוע, אבל זה מקצוע שהוא ממש מובהק, מורה שאומרת - אני גם בנוסף מילואימניקית, לא בהכרח תתקבל לבית הספר. או שיגידו לה את המילואים שלך תעשי בקיץ. מה שקינלי הציג כאיזה שהוא סיפור. יש לנו פה מורה מאחורה שיושבת פה. 

ואני רגע לוקחת אבל שניה צעד אחורה. כי בסוף דיברנו על אווירה ציבורית. ואנחנו, כל הזמן שואלים אותנו למה צריך פורום המילואימיות בכלל? מה הסיפור שלכם, תעשו מילואים. אז זה לא כזה פשוט להילחם על החובה הזאת. ואם אנחנו הולכות צעד אחורה למקצועות, הנגיד רגע, ורודים, סיעוד, אבל אני מניחה שאין הרבה גברים אצלכם, עבודה סוציאלית, הוראה. כל המקצועות האלה סטודנטיות שאומרות - אני שבוע הבא יוצאת למילואים. הן לא מקבלות אווירה מפרגנת בצילומים ובוא נשלים לך ובואי נשים לך דיסק און קי. כאילו כל מה ששמענו פה, זה אידיאליזציה כזאת שאחלה להגיד אותה ביום ההוקרה, אבל בשורה התחתונה סטודנטיות נתקלות בקשיים. כי האמירה היא - גברת, את בוחרת בזה. את מתנדבת, את לא אמורה, אף אחד לא הכריח אותך. יש לך תחביב - אחלה לא על חשבון הלימודים.

שניה ברשותך זה חשוב. דבורה - את יכולה להתייחס לזה.

אני ממש אשמח אם יש תלונות ספציפיות לאוניברסיטאות, אנא, זה דבר ראשון שאני עושה.

מעולה. קבענו.

תעבירי לי אני אשאיר לך את הנייד שלי. מה שצריך.

אז מעולה כי זו תופעה מאוד נפוצה.

ודבורה אני אשמח להיות מעודכן בהתפתחות של הנושא הזה, זה לא מקובל.

אז אנחנו נשמח לעדכן אתכם. ואני רוצה להגיד. בשורה התחתונה, הוצג פה הפטור, הרגע הזה שבו נשים מסיימות - 29, מול גברים בגיל 38. נשים בנות 29, 28, 26 זו הצומת הכי מכריעה שלהן כסטודנטיות. כאימהות, חתונה, שלב ראשון.

פה זה בדיוק הצומת שבו אם אנחנו נצליח כחברה לטפל. ואני אומרת אפילו פה בחדר הזה, השיח הוא סטודנטים לוחמים ומפקדים לא לוחמות מפקדות סטודנטיות. למרות שיש 18 אחוז נשים במערכת אם אנחנו כחברה או כשאנחנו - - -

אני חושב שהאמירה הייתה. השתמשו בלשון זכר. אין לי ספק שהתכוונו גם לחיילות.

אין לי ספק שחבר הכנסת לא יסכים שכל הדיון יעשה בלשון נקבה. אז אני אומרת רק מהצד שלנו. השיח פה.

קודם כל למה לא. אני לא קובע לאף אחד מה לומר ואיך לדבר. אבל אין מה לעשות שאנחנו כפופים לשפה העברית.

יש לוחמות וסטודנטיות, ומשרתות מילואים. יש הרבה מילים בעברית לספר עלינו.

בואי נסתכל בעומק הדברים. בוודאי שלא הייתה פה כוונה להחריג חיילות.

אני לא חושדת באף מניע. אנחנו רוצים ורוצות לייצר אווירה ציבורית אחרת. היא מתחילה בין היתר גם בחדר, או ביום ההוקרה למשרתי ומשרתות מערך המילואים. והיא רגע לוקחת צעד אחד קדימה ואומרת, יש צומת שזה הגיל שבו אנחנו צריכים, אם אנחנו רוצים בשביל - לא בשביל שאנשים ירגישו טוב יותר, אלא למען מדינת ישראל שתהיה חזקה וטובה והצבא שיהיה כמו שצריך. אנחנו צריכים גם לתת לסטודנטיות את המקום לעשות את זה אנחנו נשמח לכל שיתוף פעולה עם מי שיסכים לשתף פעולה כדי לתת לזה את המקום. תודה. רק יש פה איזה מקרה ספציפי שאני חושבת שהוא רלוונטי. אז אם רביד תוכל להגיד כמה מילים.

רק מהר מאוד כי אני עוד דקה צריך לסיים את הדיון.

אז כאמור רביד, מגיעה מתחומי החינוך, טיפול, עמותות. כל המקצועות האלה שמלכתחילה קיימת אליהם הסללה לנשים ומתאפיינים כמקצועות ורודים, הם מקצועות שבהם הפרקטיקום מתנהל תוך כדי הלימודים. עובדים סוציאליים, מורים, סליחה עובדות סוציאליות מורות, סיעוד. 

והפרקטיקום שלנו הוא הוא תהליכי. מבוסס על יותר ממפגש אחד. עכשיו אם אנחנו מקבלות מילואים באמצע דבר כזה, וזה בהחלט נוגע לאוכלוסייה הנשית, כי אלה המקצועות שאנחנו מוסללות אליהם כרגע, אז זה נהדר שעל 14 יום אני אקבל שתי נקודות זכות, אבל הפסדתי קורס או במקצועות הריאליים, מעבדה, שלפעמים הנ"ז שלו הוא 12 נקודות או בכלל מעבר לשנה שאחרי, ואני יכולה להעיד שמניסיון אישי, הבהירו לי יותר מפעם אחת, וזה הגיע לרמת ועדת האתיקה: "אם היית בהריון הייתי מקבלת את זה שהפסדת חמישה מפגשים ברצף. מילואים את בוחרת".

איזה מוסד?

בזמנו. מכללה לחינוך. אני אחר כך. גם באוניברסיטה בקורסים תהליכיים. כשאת שולפת משם סטודנטיות וסטודנטים אז שתי הנקודות האלה לא עוזרות לנו. איבדנו שנה. ואנחנו רואים סטודנטים שמגיעים לשנה השנייה והשלישית והרביעית של הפרקטיקום ואנחנו נאבד אותם. וזה כוח, שאנחנו רואים אנחנו רואים את זה בפיקוד העורף, אנחנו צריכים את העובדות הסוציאליות. אנחנו צריכים את כל אנשי החינוך, את כל מדעי החברה בכל התחומים שקשורים בלעבוד עם אוכלוסייה אזרחית. אנחנו לא יכולים מצד אחד למשוך אותם, מצד שני להכשיל להם את התואר.

אני מבקש גם לדבר.

לא לא. ברשותך אני צריך לנעול את הדיון. מצטער. פשוט יש לי דיון נוסף ואם הוא מתעכב אז אחרי זה כל היום מתבלגן.

הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון. לח"כ משה טור פז. לכלל חברי הכנסת שהגיעו. וחברות הכנסת. הועדה מודה לחיילי וחיילות צה"ל בשירות החובה והמילואים על תרומתם. מערכת החינוך צריכה לחנך שהתרומה למדינה וצה"ל הם חשובים ביותר.

הוועדה קוראת למצוא פתרונות לחיילים, לסטודנטיות המשרתים במילואים. במתן הפתרונות אין לפגוע באיכות האקדמיה. הפתרונות צריכים להיות לפני המילואים, תוך כדי ולאחריהם.

הוועדה מברכת את מתן המלגות ע"י הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, לסטודנטים ולסטודנטיות משרתי מילואים. יש להרחיב את המלגות גם לשנה הרביעית במקצוע שהלימודים בהם נמשכת כארבע שנים. הועדה רשמה לפניה את נכונות הקרן לבדוק את הנושא ואנחנו מברכים על כך.

הוועדה מברכת את מל"ג ור"ה וור"מ על נכונותם למצוא פתרונות לסטודנטים משרתי המילואים. הוועדה קוראת להעניק את הפתרונות לכל הסטודנטים והסטודנטיות, בכל מוסדות האקדמיה. הענקת פתרונות צריכה להיות חובה על אותם המוסדות. 

הוועדה מברכת את מל"ג ששינתה את הכללים עבור הסטודנטים והסטודנטיות, משרתים ומשרתות המילואים הנקראים לשירות מילואים בהתראה קצרה. הוועדה מברכת את המל"ג על האפליקציה לרשות הסטודנטים ואני מקווה מאוד שהפיילוט יצלח ואנחנו נוכל לראות את ההתייעלות בנושא הזה.

הוועדה מברכת את צה"ל על מוקד הטלפון לפניות סטודנטים. הטלפון היה 1111. על שולחן הכנסת יש הצעת על פיה תינתן נקודות זכות עבור שירות של 10 ימי מילואים ולא 14, כפי שקיים היום. החלטת ממשלה מתייחסת לזה?

כן.

אז דעתי שאולי הצעת חוק מיותר, אם ישנה החלטת ממשלה. אני לא מאמין שתבוא ממשלה בישראל שתפגע באותה החלטה. אבל יחד עם זאת, כל הצעת חוק לגבי המילואים מבורכת. יש לי דיון נוסף, אתה רוצה בדיון הבא להגיד כמה מילים?

פה אני מברך את מערך המילואים החשוב והטוב.

תודה רבה כולנו מצטרפים. אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 12:02.