פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



12
ועדת החינוך, התרבות והספורט
12/06/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 64
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ג בסיון התשפ"ג (12 ביוני 2023), שעה 12:00

הצעה לדיון מהיר בנושא: "הגנה על זכויות הסטודנט ושכר לימודו בעת שביתות של סגל אקדמי או מקצועי באוניברסיטאות הציבוריות" של חה"כ חוה אתי עטייה, יוסף עטאונה, זאב אלקין, אימאן ח'טיב יאסין, משה טור פז

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
משה טור פז
יסמין פרידמן

זאב אלקין
אימאן ח'טיב יאסין
חוה אתי עטייה

ראובן פרי - ראש חטיבת ההשכלה הגבוהה בהסתדרות

אריאל בובליל - מנהלת קשרי ממשל התאחדות הסטודנטים

ראובן לורנצי - יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת בר אילן

יהונתן מרגוליס - יו"ר אגודת הסטודנטים, האוניברסיטה העברית בהר הצופים

ערן בר עוז - ראש מערך דוברות וקשרי ממשל, מועצה להשכלה גבוהה

רות ארנברג - המועצה להשכלה גבוהה

תום ניסני - סטודנט למשפטים, המרכז האקדמי ר"ג

הדס קורמש בלישה - סטודנטית, אוניברסיטת בר אילן

איתי סתת - מנהל המחלקה הציבורית, ישראל חופשית

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה

אביתר כהן - אם תרצו

מתן אשר - אם תרצו

אליקו שליין - פעיל חברתי

צח בן יהודה

יהודית גידלי

דולב סאלם, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

"הגנה על זכויות הסטודנט ושכר לימודו בעת שביתות של סגל אקדמי או מקצועי באוניברסיטאות הציבוריות", של חה"כ חוה אתי עטייה, יוסף עטאונה, זאב אלקין, אימאן ח'טיב יאסין, משה טור פז (מס' 55).

אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך התרבות והספורט בנושא הצעה לדיון מהיר של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, חבר הכנסת זאב אלקין, חברת הכנסת חוה אתי עטייה, חבר הכנסת יוסף עטאונה וחבר הכנסת משה טור פז, בעניין זכויות הסטודנטים ושכר לימוד בעת שביתות של הסגל האקדמי או מקצועי באוניברסיטאות הציבוריות.

אני רוצה לומר שהייתי וזכיתי להשתתף בשדולה להשכלה גבוהה שעומד בראשה חבר הכנסת זאב אלקין. נחשפתי לחשיבות שאנחנו צריכים גם כאן בוועדה, להתכנס ולדון סביב הנושאים הרבים שנוגעים להשכלה גבוהה, אם זה ברמת התקצוב, אם זה ברמת מה שקורה בכלל. אני רוצה לומר בתחילת דברי שאני מתכוון גם לכנס ועדה סביב הנושא של הסיפור של המלגות, שנחשפתי למאות פניות שהגיעו ללשכתי לסיפור הזה של מלגו. פגיעה ישירה, פגיעה ישירה נוספת במזרח ירושלים. פנייה שקיבלתי מחבר הכנסת אחמד טיבי ואנחנו נפעל גם בנושאים האלו. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

צוהריים טובים לכולם. כבוד היושב ראש, חברי וחברות וחברי הכנסת, נוכחים נכבדים ואני לא יודעת אם יש כאן גם סטודנטים. אבל גם כאמא של סטודנט אני יודעת מקרוב מה קורה. וגם כסטודנטית לאורך החיים, אני יודעת כמה הסטודנטים עוברים וכמה אתגרים עומדים בפניהם, וכמה רצון יש כדי לסיים ולצאת לעולם לתרום ולהיתרם ולחיות גם בכבוד. ומה שקורה בשנים האחרונות, אנחנו היינו בתקופה מאוד מאוד קשה של הקורונה וגם כאן, היו דיונים והתרעתי כי סטודנטים משלמים ובעצם משלמים מלא והם לא מקבלים תמורה עבור מה שהם משלמים. אפילו הם שילמו על שירותים שהם לא השתמשו בהם בתקופת הקורונה כיוון שהם בכלל לא היו באוניברסיטה. אמרנו יאללה התקופה עברה למרות כל האותות שלה וההשלכות שלה אנחנו כעת במקום אחר.

אנחנו ראינו גם בשנה האחרונה שביתות חוזרות ונשנות בתוך האוניברסיטאות וגם בתוך המכללות. ועדיין, הסטודנטים משלמים וממלאים את החובות שלהם והם לא מקבלים תמורה עבור מה שהם משלמים. אני זוכרת בסמסטר הראשון שהייתה שביתה, לדוגמה הבן שלי עשה מבחן, ונותר עוד יום למועד ב', ובינתיים הסטודנטים לא קיבלו את הציונים שלהם. אז עם כל הסולידריות של המרצים ועם הדרישות שצודקות הרבה פעמים אבל לא אמור הסטודנט לשמש כלי ולא אמור לשלם מחיר. ולכן אני לא רוצה להרבות בדיבורים, אבל אני אומרת שזכותו של הסטודנט וגם של המשפחה שלו, שהיא עובדת ועושה כל מה שמוטל עליה כדי לאפשר את תנאי הלמידה, אז חובתה של האוניברסיטה לספק את התנאים האלו ואין ספק שזה קשור גם במדינה וברשויות של המדינה שצריך להסדיר את הדבר הזה. הלימודים במדינת ישראל, מהמדינות המאוד יקרות, ולצערי הרב אין הרבה גם אופציות מילגות לסטודנטים אז לפחות שנאפשר להם לימודים סדירים, ולא לגרור מהם ולהכביד עליהם עוד יותר, ואני יכולה להבין כאילו למה דווקא בתקופות מסוימות בלימודים כאילו בשנת הלימודים עושים את השביתה הזאת כי יש לה יותר השפעה אבל יותר השפעה זה אומר מכה יותר חזקה לסטודנטים.

ולכן כבודו, אני מבקשת שמהוועדה הזאת יצאו לא רק המלצות, אלא דרישות שיופנו למועצה להשכלה גבוהה שיהיו ברורים. וכמובן שאין מקום שהסטודנטים ישלמו מחיר אם הם משלמים את החובה שלהם בזה שהם משלמים שכר לימוד. הם מגיעים ללימודים, לפעמים גם עובדים מאוד קשה מחוץ ללימודים, ובסוף זכותם לסיים בזמן ולקבל את השירות הראוי, גם כדי שיצליחו. תודה רבה.

חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני יחד עם חבריי חברי הכנסת, ביקשתי את הדיון הזה. כמובן בעיצומה של השביתה, שברוך השם בינתיים הסתיימה, וטוב שהיא לא התארחה יותר מדי. אני רוצה בהזדמנות הזאת לברך גם את ראשי האוניברסיטאות וגם מל"ג ות"ת, וכמובן ראשי ארגוני הסגל, על כך שהגיעו להבנות והסכם טוב ונכון.

יחד עם זה, האירוע הזה ראוי עדיין לתשומת לב, למרות שהסיבה המיידית נעלמה משתי סיבות. אחת לגבי האירוע עצמו - אומנם זאת הייתה שביתה לא ארוכה, אבל עדיין סטודנטים נפגעו ונכון לשמוע מנציגי המוסדות להשכלה גבוהה איך בדיוק הם מתכוונים להשלים את הלימודים לסטודנטים כדי שבאמת לסטודנטים לא יהיה פה צד שנפגע.

הדבר השני זה כמובן הסתכלות מערכתית על המערכת הזאת. לצערי היא למודת ניסיון מהשביתות, בגלל שמדובר גם על ארגונים שונים. פעם זה ארגון בכיר, יש מחלקות עם ארגוני סגל זוטר וגם שם יכול לפרוץ שביתה. פעם בשנתיים-שלוש אנחנו מוצאים את עצמנו בשביתות מהסוג הזה, ולפעמים ממושכות מאוד, שהסטודנטים בהם יכולים להיפגע מאוד, וכדאי לתת את הדעת איך בכלל צריך לעבוד מנגנון כדי שהסטודנטים כל החשיבות של המאבק על השכר, והוא חשוב כדי לשמר את הכוחות הטובים לאקדמיה הישראלית, גם צעירים יותר בסגל זוטר וגם הבכירים יותר. אבל עדיין גם לראות שהסטודנט הוא לא זה שמשלם את המחיר של המאבקים האלה, וגם איך לראות מול נציגי המדינה שזה בד"כ הממונה על השכר במשרד האוצר, למה אי אפשר להגיע להסכם שנחתם אחרי שביתה לפני השביתה. הרי בסוף כולם יודעים פחות או יותר לאן מגיעים ואפשר לעשות את זה בלי להביא את זה לנזק לסטודנטים. למה צריך את המסורת הישראלית, שקודם שובתים ואז מגיעים לנקודה שהיה אפשר לסמן אותה עוד לפני תחילתה של השביתה.

כנראה חלק מהשיטה.

אבל יש מי שמשלם מחיר משמעותי על השיטה הזאת, ולכן כדאי לחשוב על שינוי השיטה. ואגב, יש לנו סכסוכים פתוחים לפי מה שאני יודע לכן זה לא סתם היסטוריה אחורה.

חברת הכנסת חוה אתי עטייה, שבעצם יזמה את הדיון, והצטרפו בעקבותיה אני רואה מספר רב של חברי כנסת, יוזמה ברוכה בבקשה.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש על קיום הדיון החשוב. אתה ציינת שהשתתפת בשדולה למען ההשכלה הגבוהה. אז אני רוצה לומר שיש 3 שדולות בנושא. אז אני חושבת מן הראוי, ותציע את ההצעה למזג את שלושת השדולות לשדולה אחת. זה יהיה יותר ערך מוסף, היתרון לגודל.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השאלה איך הכנסת אישרה שיהיה 3 שדולות?

זה לא שדולות באותו נושא. תמיד בעולם בכנסת היו שדולות שעסקו בסטודנטים באופן ממוקד. רק בנושא הסטודנטים שהוא נושא ראוי וכבד ומשמעותי ושדולה להשכלה גבוהה, שעיקר עיסוקה היא גם עסקה בסטודנטים כמובן, אבל עיקר עיסוקה היה במוסדות בתקציבים, במעמד המערכת בארגון הפנימי שלה, ולכן זה לא אותו דבר. ויש הבדל ביניהם לכן הכנסת אישרה כי זה מסורתי. אני הרבה שנים בכנסת תמיד הייתה שדולה אחת ולפעמים יותר מאחת בנושא הסטודנטים שהוא נושא יותר גם פופולרי בקרב חברי כנסת, והייתה השדולה להשכלה גבוהה שעסקה במערכת כולה על כל היבטיה המוסדיים.

אז ככה, אני יזמתי את הדיון בעקבות סטודנטים שפנו אליי, ולאחרונה התקיימו 3 שביתות באוניברסיטאות ברחבי הארץ. הראשונה היתה ב-27/03, השנייה הייתה ב- 01/05-03/05 והשלישית הייתה ב- 21/05-05/06. 15 ימים, שזה הרבה. אז אני אומרת, מי שסובל זה כמובן הסטודנטים. אני אתן לך דוגמא, סטודנט שלומד שנה א' שהוא משלם 11,950 ₪ שכר לימוד בשנה הראשונה, הוא לומד 6 ימים בשבוע ולא למד 16 ימים מתוך בערך 155-160 ימי לימוד. ועל זה הוא משלם. 75-77 ₪ ליום. ולכן למעשה שילם מ-1200-1232 ש"ח על ימי לימוד שלא התקיימו. אז כאן צריך, אני הגשתי הצעת חוק בנושא אז אם לא ניתן להגן בחקיקה בחוק זכויות הסטודנט אז יש פה להיכנס למשא ומתן עם הסגל האקדמי למל"ג וצריך להסדיר את זה. כי שביתות על תנאי השכר של הסגל זה תמיד זה יהיה בעתיד. אז אני חושבת שאחת ולתמיד צריך להסדיר את הנושא. תודה רבה.

רות ארנברג המועצה להשכלה גבוהה.

נעים מאוד, אני אתייחס לחלק שנאמר אכן היו השנה כמה שביתות ואנחנו מאוד מצרים על כך בעקבות שביתות חברי הסגל בגלל תנאי העסקתם. אנחנו שמחים לומר שנחתם הסכם שכר שהוא טוב, והוא טוב במיוחד לסטודנטים. זה הסכם שככה מחייב את הסגלים להיות יותר באוניברסיטה ויותר להנחות. לגבי שביתת הסטודנטים בתשלום שכר הלימוד בכל האוניברסיטאות מה שנעשה בעצם, זה הם משלימים את כל החומר שהסטודנטים הפסידו במהלך כל ימי השביתה. חלק מזה בהוספת ימי שישי כימי לימוד נוספים, חלק באמצעים טכנולוגיים של למידה מרחוק.

השנה לא הוארכה בעוד שבועיים בהתאם לשיטות שהיו, בגלל בקשות הסטודנטים שביקשו לא לפגוע להם בחופשת הסמסטר. חלקם קנו כרטיסי טיסה, יוצאים לחופשות מבחנים וכדומה. ולכן בעצם כל האוניברסיטאות עושים אצלם את העבודה הפנימית, ומשיבים לסטודנטים את מלוא החומר שהם צריכים ללמוד ואת כל מה שהובטח להם. כך שזה נכון שהם לא למדו שבועיים בגלל השביתות, אבל את כל החומר הנלמד ואת ההכנה לבחינות והכל הם עושים בדיוק כנדרש, כמו בכל שנה האקדמית בה אין שביתות.

דבורה מרגוליס, בבקשה.

שלום, נעים מאוד. דבורה מרגוליס, ראש מינהל ור"ה - ועד ראשי האוניברסיטאות. קודם כל, רק הערה: ב-27 למרץ לא הייתה שביתה. הייתה עצירת לימודים שהוחלטה על ידי האוניברסיטאות. במקביל, בעצם לשביתה שהתקיימה בכלל המשק, ההסתדרות השביתה את כל המשק באותו יום, שביתה של יום אחד.

היו עוד שני ימי ההשבתה ושביתה של 15 יום של במסגרת העיצומים שנקט הסגל הבכיר. אנחנו כמובן מאוד הצטערנו על הדבר הזה. מו"מ עם הסגל נמשך לאורך כל הזמן גם בתוך השביתה דברים שבדרך כלל לא נעשים. לשמחתנו, זה הסתיים במאמצים מרובים של כל הצדדים: גם משרד האוצר, גם ות"ת, גם ור"ה וגם הסגל הבכיר. נשארו עוד 3 שבועות עד לתום הסמסטר, למעט אוניברסיטה אחת שבה זה פחות זמן. כמובן שכל הרקטורים כבר הינחו את כל המחלקות, הדיקנים, ראשי החוגים, ראשי בתי הספר תוך כדי השביתה להפעיל את כל מה שצריך כדי להשלים לסטודנטים את החומר. החומר יושלם, המוצר שעליו הסטודנטים משלמים לעניין שכר הלימוד זה המוצר השלם, המלא, האקדמי המלא ביותר. רקטור לא יחתום על סיום שנה אם הוא לא יחשוב שהסטודנטים קיבלו את כל החומר הנלמד. מהנדס צריך להנדס, אדריכל צריך לדעת לבנות, ורופא צריך לדעת מה שצריך לדעת. אף אחד פה לא יעשה הנחות ולא קיצורי דרך, רק מעירה שההתאחדות הסטודנטים בתוך השביתה השבוע לתוך השביתה של הסגל האקדמי, העבירה אלינו דרישה על סף אפילו אולטימטום, שבשום אופן לא להאריך את הסמסטר כדי להשלים חומר אקדמי לסטודנטים, מסיבה שהיא מצד אחד מובנת, הסטודנטים נערכים לקיץ לעבוד או לעשות דברים אחרים, מצד שני אם השביתה הייתה מתארכת ברור לחלוטין שלא הייתה להנהלות יותר מדי ברירה. לשמחתנו, אין בזה צורך. הסמסטר לא יוארך, והחומר יושלם באופן מלא ושלם.

תודה רבה. הדס קורמש, סטודנטית באוניברסיטת בר אילן.

שמי הדס קורמש בלישה, ואני פה בשל 3 דרישות ובקשות שבאות מהשטח עצמו. משיחות שאני עושה יום יום עם סטודנטים וסטודנטיות, אנחנו באנו בעצם קודם כל לדבר פה על מתווה ההשלמות. סטודנטים בשנה א' וב' לומדים בין 8-12 שיעורים בשבוע. ההשלמות האלה נופלות גם על קורס נוכחות חובה. ואין לנו פה בעצם גב והתחייבות, צריך איכשהו באמת לקדם את השינוי של מתווה ההשלמות האלה, אם זה להוריד את החומר, לצמצם את ההשלמות, לקדם בעצם מתווה אחר שכן יכפר על החומר שהפסדנו אותו, וכדי שגם לא נפסיד את החומר אבל גם זה לא יפגע בזמן העבודה שלנו, בזמן השיעורים שאנחנו צריכים להיות נוכחים בהם.

דבר שני, כל העניין של הכספים ששילמנו. שכר הלימוד מתבסס על שכר בסיס והשכר הנוסף על בסיס כמות השעות שאנחנו לומדים בשנה. זה כסף שהלך לנו על שיעורים שבוטלו. אני אומרת אם הכסף לא יחזור לחשבון הפרטי שלנו, אז לפחות שיגיע לנו בתור כיתות משופצות, נק"זים, בונוסים, להביא עוד מתרגלים בפקולטות שחסר בהם מתרגלים.

דבר שלישי ואחרון, זה באמת ליישר קו עם איך השביתות האלה מתנהלות לשנים קדימה. אנחנו לא יכולים, אנחנו הסטודנטים להישאר בערפל, תלויים באוויר בלי לדעת מה קורה איתנו. לחכות כל יום ל-12 בלילה לראות אם תתבטל השביתה או לא תתבטל. צריך איכשהו לקדם פה איזה נוהל סדור, שבו בעצם בשביתות כאלו, אנחנו נדע שיעלו חומרים, מתנהלים משעה כזו ואחרת, שבאמת סטודנטים יידעו מה הזכויות שלהם בזמן שביתה, ומה מותר ומה אסור מטעם המרצים והאוניברסיטה כלפי הסטודנטים. תודה רבה.

תודה רבה. אני רק רוצה לפנות למל"ג ו-ור"ה - רות ודבורה. אם אפשר לפרט איך הם הולכים לקבל חזרה את הקורסים האלה, כי בסוף אנחנו רואים שזה בא לכאורה על חשבון קורסי חובה נוספים ויש התנגשות בשעות, איך האוניברסיטאות מתכננות את ההשלמה של הפער הזה? וזה יענה אולי גם על השאלה של הדס, על הסיפור של השיעורים שבוטלו. ואם אכן הם יקבלו את אותן שעות? את אמרת מקודם דבורה שכן, השאלה איך הדברים מתבצעים.

קודם כל אני אשמח לדבר איתך הדס אחרי הדיון, אני אבדוק עם דיקן הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן האם נקבעו שיעורי השלמה על שיעורי חובה עם נוכחות חובה, זה די ברור שמדובר כאן באיזושהי טעות וצריך להסב את תשומת הלב. ואני בטוחה שאלו דברים שאפשר לטפל כי זה מקרה נקודתי וקונקרטי לסנכרן שעות. נטפל בזה בשמחה.

תודה לאל הקורונה לימדה אותנו ואפילו גם לפניה, אפשרות לעשות הרבה מאוד דברים באופן דיגיטלי. בחלק גדול מהשיעורים ישנן הקלטות, ישנם חומרים. הסטודנטים יקבלו את הדברים האלה. אני מניחה שאתם מבינים שלהשלים שיעור שמתקיים במעבדת פיזיקה זה לא דומה להשלים קורס בהיסטוריה של ימי הביניים. לא ניכנס עכשיו בדיוק לרזולוציות הנקודתיות של כל תחום ותחום. שוב, כמו שאני אומרת הרקטורים ישבו על הדבר הזה מהיום הראשון שהשביתה הזאת פרצה כי לכולם היה ברור שככל שהזמן עובר, הדבר הזה מהווה קושי אקדמי. יש פתרונות בכל תחום ותחום, בהתאם למה שאפשר לעשות, וגם בהתאם למוסד. כל מוסד והיכולות והאפשרויות שלו. יינתנו פתרונות ויינתנו מענים. שוב, לא יצא מכאן סטודנט חסר בידע, לפחות מבחינת האוניברסיטאות, לא יהיה דבר כזה שמישהו פה יסיים שנה ללא הידע הנדרש. כמובן שיהיה פה מאמץ הדדי של שני הצדדים.

סגל שלא עבד יצטרך לעבוד קצת יותר קשה בהוראה להשלים את החוסרים, וסטודנטים יצטרכו לעשות גם את המאמץ מצידם, האינטרס פה סה"כ הוא משותף. סגל זוטר אגב, לא שבת. כך שתרגולים כן התקיימו. ומה שהסגל הזוטר נותן באוניברסיטאות זה מאוד משמעותי וזה התקיים לאורך כל התקופה. ככה שלהבנת אנשי המקצוע האקדמי באוניברסיטאות, הפער בהחלט בר השלמה בתוך מסגרת הסמסטר הקיימת.

תודה רבה. חבר הכנסת טור פז.

אדוני היושב ראש, תודה. אני רוצה להעלות כאן שתי נקודות. קודם כול נכנסתי בדיוק שהדוברת לפניי סיימה, ואתייחס בשולי דבריה. אני באמת חושב שהסיפור הזה של הפגיעה בסטודנטים הוא באמת לב האירוע, וכאן שני תסריטים. יצא לי בעבר לדבר על זה גם עם אנשי כלכלה באוניברסיטאות. הם אמרו לי את הדבר הבא- תראה, גם כששובתים, גם כשלכאורה נפגע חלק יחסי, צריך להבין שאנחנו כל הזמן מתמודדים עם גירעונות ועם אתגר לחלק את המערכת האקדמית. לכן אתה לא יכול לייצר אחד מול אחד או אפילו במקרה הזה אחד מול 5, את החשבון הכלכלי. ולכן, אני הייתי רוצה שברוח הדברים שנאמרו לפני, עיקר ההשקעה הכלכלית פה תעשה באמת עבור ההשלמה עבור הסטודנטים.

אמרה דבורה נכון - שלא דומה ההשלמה במעבדה להשלמה שצריך סטודנט בקורס במדעי הרוח, זה נכון. אבל אם אנחנו באמת נאחז בסיפור הזה של אובדן השעות, ואיך משלימים אותו, איך הולכים לקראת הסטודנטים, זה בעיניי הדבר העיקרי. כי בסוף, ואני אומר את זה שוב - סטודנט ששילם הרבה שנים שכר לימוד, אתה לא בא לחסוך כסף. אתה רוצה לצאת מהאקדמיה עם תואר טוב ככל הניתן. אם אתה יכול לחסוך על הדרך זה מצוין, אבל מה שיותר חשוב לך שתקבל תמורה לאגרה, במקרה הזה לשכר הלימוד. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לדרבן את ההשכלה הגבוהה ככל הניתן לייצר מפתחות, אני אקרא לזה כאן נדיבים להשלמות של חוסרים. כי לאוניברסיטה זה עולה פחות ממה שזה עולה לסטודנט. כלומר בסוף המתרגל הזה, לסטודנט זה עולם ומלואו ובאוניברסיטה זה סליחה על הביטוי, אבל יחסית זה הכסף הקטן. אני הייתי שם את המשקל שם, כי אני חושב שככה אנחנו נוכל להביא ערך רב לסטודנטים, סביב הנושא הזה של הביטולים וכו', ולא נפגע בחוסן הכלכלי של האוניברסיטאות והמוסדות האחרים שאנחנו יודעים שהוא בעייתי מאוד וקשה לכמת אותו אל מול השביתות. אבל אני אומר שוב, גם למוסדות האקדמיים יהיה נכון ללכת לכיוון הזה ככל הניתן של השלמות חומר יעילות, שנותנות מענה לסטודנטים. ומה שאמרה הדס, דורש כנראה עוד עליית מדרגה בנושא הזה. כלומר, יש מה לשפר, לפחות בחלק מהמוסדות. תודה רבה.

האוצר נותן הנחיה בכל שביתה לנכות שכר. האוצר מוציא חוזר ומודיע - נא לנכות מהשכר. מה אתם עושים בשכר הזה? הייתם מחזירים את זה לסטודנט בדרך כזאת או אחרת? תודה.

תודה. אביתר כהן יו"ר אם תרצו, באוניברסיטת העברית. בבקשה.

שלום רב, אני אביתר כהן, סטודנט לכלכלה באוניברסיטה העברית, ויושב ראש תא 'אם תרצו' באוניברסיטה. התכנסו כאן בכדי לדבר על השביתות ועל הסכמי השכר. אבל צריך לזכור שאחת השביתות השנה הייתה שביתה פוליטית, או בביטוי המכובס עצירת לימודים. הנשיא שמגר בבג"צ חטיב אמר שהשביתה הפוליטית יש בה כדי לפתוח פתח להשליט את רצונם של השופטים על המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים, ולכוון הליכים על פי כוח הכפייה של גופים חוץ שלטוניים ואף של קבוצות מיעוט בעלות יכולת כפייה הלכה למעשה. לא ייתכן שהאוניברסיטה תשתמש בסטודנטים - בנו - ככלי לקידום אג'נדה פוליטית, דבר שהוא אבסורדי. העובדה שלאוניברסיטה בכלל יש דעה פוליטית זה דבר שהוא אבסורדי. אבל זה שהיא משתמשת גם בשביתה פוליטית כדי לקדם את הדבר הזה ולפגוע בסטודנטים, זה בכלל דבר שהוא הזייה. נניח שאנחנו מקבלים פגיעה כלשהי בסטודנטים עבור הסכמי שחר, אבל עבור אג'נדה פוליטית זה דבר שחייב לפתור אותו עכשיו.

השביתה הפוליטית אסורה כבר היום על פי דיני העבודה. אבל כנראה שהתביעות שהוגשו על ידי שר האוצר מן הסתם לא מרתיעות מספיק את האוניברסיטאות. כנראה ששלטון החוק זה דבר שהוא לא מובן מאליו. חושבים שהפתרון הוא חקיקה. אם זה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, או משהו כזה. חוק שיאפשר סנקציות מטעם המל"ג מטעם יו"ר המל"ג של הליכים משמעתיים, שלילת תקציבים, סנקציות נוספות, יש הרבה רעיונות, אם אפשר גם במל"ג שתהיה אפשרות להתלונן על הדברים האלה. זה דבר שהוא לא יכול להמשיך. שביתה פוליטית כזו שבעצם משתמשת בסטודנטים בכדי לקדם הצעות חקיקה מטעם האוניברסיטאות, זה דבר שהוא לא ייתכן. תודה רבה.

תגיד, שביתה על הטרדות מיניות זה גם פוליטי בעיניך?

האוניברסיטה היא לא גוף שתפקידו לעבור על הצעות חקיקה.

אני שואלת אותך: האם שביתה או מחאה על הטרדות מיניות למשל, זה גם פוליטי בעיניך?

כל נושא שקשור לחקיקה, בין אם אנחנו אוהבים אותו ובין אם לא - הוא לא קשור לאוניברסיטה כמוסד. התפקיד של האוניברסיטה הוא להעביר ידע לסטודנטים. לא ייתכן שמרצה או רקטור, או כל גוף אקדמי יחליט שהוא מקדם הצעת חקיקה בדרך כזו או אחרת, או מבטל הצעת חקיקה ומשתמש בסטודנטים לשם כך.

אני פונה למל"ג ורוצה לשאול - האם יש במל"ג איזשהו אפשרות לפניות של סטודנטים שיכולים להתלונן על צורך של שביתה כזו או אחרת? או האם היה נכון באותו זמן לשבות או לא, ולא משנה מה הסיבה? בכוונה אני לא מתמקד בצד בשביתה כזו או אחרת ותאריכים כאלו ואחרים.

סטודנטים תמיד יכולים לפנות, יש לנו פניות ציבור. אנחנו עונים לפניות תדיר. ככל שעולה טענה שדורשת בדיקה, היא עוברת לצוות המקצועי. ואם צריך, היא גם מגיעה למל"ג ול-ות"ת. מקום לפנות תמיד יש.

איך סטודנט יכול לפנות אליכם?

יש דרך האינטרנט, שליחת מייל, יש מקום מאוד מסודר באתר המל"ג לפניות סטודנטים וגם יש לנו מענה טלפוני.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ומה עושים עם הפנייה הזו?

כמה זמן לוקח עד שאתם משיבים לפנייה?

כל הפניות שלהם שקשורות לאוניברסיטאות עוברות אליי ברמת הכמעט, אם לא באותו יום, אז יום למחרת. אני דואגת לענות, יש לי התכתבות ענפה עם אגף פניות הציבור של המל"ג, גם בנושא הזה הגיעו תלונות ברמה שנשיא ורקטור עלו באופן אישי. המל"ג איפשר להעביר לוועדה. אם אתם רוצים את ההתכתבויות, אז המל"ג פנה וקיבל תשובה מהבכירים ביותר במערכת שכופרים בהנחה הזאת שזה היה פוליטי ואסור. אז זה עניין של תפיסה שלך איך מתייחסים לעצירת לימודים הזאת.

אבל כן חשוב לי לומר, גברתי, חברת הכנסת שאנחנו עונים לפניות ציבור באמת בטווח של ימים בודדים, אלא אם כן מדובר בפניה מורכבת שדורשת בדיקות של צוותים מקצועיים, וגם אז אנחנו מעדכנים את הסטודנט בסטטוס של הפנייה שלו כל הזמן. זאת אומרת הסטודנטים, מקבלים מאיתנו מענה מלא כל הזמן.

אני אגיד לך את האמת, דבורה, יש לי קצת אלרגיה בתקופה האחרונה לסיפור הזה של האוניברסיטאות. שכל דבר אומרים לי אוטונומיה. לא משנה במה אתה פונה: בתקציבים – אוטונומיה; אתה מגיע ל-ות"ת – אומרים לך אוטונומיה; אתה מגיע לנושא מסוים – אומרים אוטונומיה; שולח מכתב – אומרים לי אוטונומיה. לא מקובל עליי. אני אומר לכם בצורה חד משמעית. ואם נצטרך לעשות מה שנצטרך לעשות בשביל לשבור את הסיפור הזה אני אשבור אותו. ואם צריך לכנס את הוועדה הזאת במשך מושב שלם סביב הנושא הזה, אני אעשה את זה. אני אומר לכם שזה לא מקובל עליי. אני מבין שיש אוטונומיה מסוימת, וצריך להיות אוטונומיה ברמה הלימודית וברמה התקציבית בנושאים מסוימים. אבל בכל הנושאים שעולים בתקופה האחרונה, גם סביב השביתות, גם סביב הרפורמה או המהפכה, גם בנושאים נוספים. אני חושב שאנחנו צריכים להגדיר את מסגרות האוטונומיה של ההשכלה גבוהה. זו דעתי ואפשר לחלוק.

בבקשה יהונתן מרגוליס, יו"ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטה העברית.

קודם כל, תודה על ההזמנה ותודה על קיום הדיון החשוב. שמי יהונתן מרגוליס, אני יו"ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטה העברית, בקמפוס הר הצופים. אני כאן כדי לייצג את קולם של הסטודנטים לפחות בהר הצופים אותם אני מייצג, ואני מאמין שגם את שאר הסטודנטים, ולתת זרקור על הנושא הספציפי שאנחנו מדברים עליו - על השביתה. הטענה שלי, והיא הטענה שבגינה היה לי חשוב להגיע לכאן ולהציג את העמדות - כשסטודנטים לא לומדים, הם עובדים. זה מה שסטודנטים עושים. אני רוצה להתעכב על הפרקטיקה של לקחת סטודנטים כבני ערובה בשביתה.

אנחנו כסטודנטים, חשוב לי להגיד בקצרה: אנחנו רוצים הוראה איכותית. אנחנו רוצים שהמרצים והמוסדות שלנו יקבלו שכר, שיהיו להם תנאים הוגנים. אבל אנחנו לא יכולים לתמוך בשביתה מן הסוג הזה. הנקודה כאן שמעבר לנזקי השביתה, שזה הפסדת חומר, שכר לימוד שמשולם לשווא, שינוי שגרה לסטודנטים, יש סטודנטים שאין להם איפה להיות אם לא בקמפוס, שאין להם סביבת למידה נוחה בבית והם צריכים להשכיר לפטופ מהאוניברסיטה וכו' וכו'. הנזק החשוב ביותר זה כשסיימנו את השביתה וחזרנו ללמוד, צריך להשלים את החומר.

השלמת החומר היא באה בהכרח על זמן העבודה של הסטודנטים. יש מרצים ומרצות שמבינים את הרגישות ומורידים קצת חומר, ועושים השלמות שהם לא בחובה. ויש מרצים ומרצות ובזה חשוב לציין את המרצים והמרצות של אוניברסיטה העברית בקמפוס הר הצופים - שרובם המוחלט גם מקליטים את שיעורי ההשלמה שהם עושים. אבל יש מרצים שלא עושים את זה. ואם מרצה או מרצה קובעים נוכחות חובה בשיעורי השלמה, ולא מקליטים את השיעורים שלהם, זאת אומרת בהכרח צריך לוותר על העבודה שלו, כשגם ככה אין לו כסף. וזה בעיניי. הנקודה החשובה ביותר שצריך לדבר עליה עכשיו. ועוד מילה קטנה לסיכום- הייתי רוצה להגיד שהייתי מצפה מארגון ור"ה ומהמל"ג לתת הנחיות חותכות. כמה חומר יורד מהמבחן, איך משלימים חומר, נוכחות חובה או לא נוכחות חובה וכו'. ולא להשאיר את זה החלטה של כל רקטור, וגם כשזה החלטה של כל רקטור יש חופש אקדמי למרצים. זאת אומרת שזה גם בעיה. לסיכום הדברים שאני אומר, בשורה התחתונה סטודנטים וסטודנטיות צריכים לעבוד והשביתה כאן פשוט פוגעת ביכולת לפרנס את עצמם גם בימים שאחרי השביתה. תודה רבה.

ראובן לורנצי, יו"ר אגודת הסטודנטים בבר אילן. בבקשה.

היה פה דיון מאוד מעניין, אבל בסוף אגודת סטודנטים שעומדת ומדברת בפני עצמה עוד לא היה לנו כאן. אז נעים מאוד, ראובן לורנצי יושב ראש אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת בר אילן. אציין גם שאני כאן מתוקף תפקידי בהתאחדות הסטודנטים הארצית, אני חבר הנשיאות וחבר וועד המנהל של ההתאחדות.

אני רוצה לפתוח בסיפור, אני רוצה לספר לכם על סטודנטית בשם נועה. נועה, סטודנטית לכלכלה, נרשמה לתואר אחרי שהשקיעה הרבה בשביל לעבור את הפסיכומטרי ולהגיע לתואר הזה. היא עובדת שעות על גבי שעות כדי לממן את התואר ואת המגורים שהיא גרה בסמיכות לקמפוס או במעונות. ויום אחד בבוקר היא מגלה שהמרצים שובתים ואין יותר לימודים, רק הסגל הזוטר עובד. ובעצם כל השיעורים של הסגל הבכיר מבוטלים, אין מענה למיילים, אין שעות קבלה. כל השירותים הבסיסיים שסטודנט מצפה לקבל כשהוא משלם שכר לימוד לאוניברסיטה, פשוט נחתכו יום אחד בבוקר. ולמה? כי מישהו החליט לנהל מאבק על הגב שלנו. אני לא נכנס לדיון, האם השכר של המרצים הוא טוב או לא טוב, אנחנו בעד שלמרצים יהיו תנאים טובים, כי אנחנו מאמינים שמרצים טובים מקדמים הוראה טובה. אבל לא יכול להיות שהמאבק הזה מתנהל על הגב שלנו, על חשבוננו ואנחנו צריכים לסבול.

אנחנו בסוף באנו לאוניברסיטה בשביל לקבל שירות ולרכוש השכלה ובסוף אנחנו חוטפים על הגב שלנו מאבקים פוליטיים, מאבקים של אינטרסים וכוח. ולא יכול להיות שאנחנו צריכים לסבול מזה. ומדברים פה הרבה על עניין שכר הלימוד. נכון, אנחנו משלמים שכר לימוד והפסדנו ימי לימוד בתקופה הזאת, ובאמת הייתי מצפה שמדינת ישראל תיקח אחריות על האירוע הזה. אני יכול לומר שאנחנו באגודת הסטודנטים של בר אילן, לוקחים אחריות על האירוע הזה. אנחנו גם עובדים על התאמות לסטודנטים, הקלות, התחשבות, ואני כבר אמרתי את זה לסטודנטים שלי אנחנו נדאג להם כמו שאנחנו דואגים כל שנה, אז השנה נדאג עוד יותר לתת תגבורים לפני תקופת הלימודים מטעם אגודת הסטודנטים ובמימון אגודת הסטודנטים. וההרגשה היא שרק אנחנו לוקחים אחריות, וכל הגופים האחרים, כרגע רק עסוקים בלזרוק אחריות. אז אני יכול לומר ואני מקווה שגם החברים שלי באוניברסיטאות אחרות פועלים כמוני, ואני בטוח שהם גם יעשו את זה. אנחנו לוקחים אחריות על הסטודנטים שלנו, אנחנו מצפים ממדינת ישראל גם לקחת אחריות בהקשר הזה. וזה לא רק ההפסד הכספי, יש פה גם משמעות לעומס הגדול שהסטודנטים האלה חווים. כמו שאמרתי, אנחנו אנשים עובדים. שכר לימוד- נכון, המדינה משתתפת בשכר הלימוד, אבל בסוף אנחנו צריכים לשלם גם על שכר הלימוד וגם על הרבה דברים מסביב.

אני אישית גר עם אשתי במעונות הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן, ושכר הדירה כמו שאתם יודעים, לא זול. כל דבר בארץ הזאת מתייקר והנטל נופל עלינו כשאנחנו צריכים בתקופה הזאת גם להשלים שיעורים, גם להמשיך לפרנס את עצמנו, וגם להרים את הראש מעל המים עד תקופת המבחנים שנמצאת ממש מעבר לפינה. אני חושב שהיה ראוי שמדינת ישראל תיקח אחריות על האירוע הזה גם במישור הכספי, ואני חושב שזה המקום לבוא ולומר את זה. אנחנו יודעים שהאוניברסיטאות זו לא הכתובת, אלא פה נמצאת הכתובת. וגם שאנחנו מצפים יותר להתחשבות. את השביתה הזאת אנחנו כבר לא נציל, אבל הדבר הכי חשוב זה שצריך לעשות סדר בנושא הזה להבא. לא יכול להיות שכל כמה שנים יהיה איזה מאבק על חשבון הסטודנטים, בגלל שהמרצים או מישהו אחר רוצה לגייס משאבים של המדינה עבורו. הסטודנטים יסבלו. היום זה היה הסגל הבכיר, אולי בעוד שנה זה יהיה הסגל הזוטר. צריך לשים סוף לדבר הזה. אנחנו לא מזלזלים בזכות השביתה, זו זכות מאוד חשובה בדמוקרטיה, אבל לא יכול להיות שאנחנו נספוג את המחיר הזה במלואו פעם אחרי פעם. ואנחנו מבקשים מכם חברי הכנסת לקחת אחריות על האירוע הזה, לעצור את זה עכשיו. לדאוג שפעם הבאה שאנשים ירצו לקדם אינטרסים, יעשו את זה על חשבון הזמן הפרטי שלהם. בלי לפגוע בסטודנטים, בלי לפגוע בשכר הלימוד שלנו, בלי לפגוע בזמן שלנו, ושלא יקדמו אינטרסים ואג'נדות או ענייני שכר על חשבון הסטודנטים. תודה רבה לכם.

איתי סתת, בבקשה.

נעים מאוד, קודם כל אני מברך על קיום הדיון החשוב. אני כאן בשני כובעים. האחד כראש המחלקה למדיניות ציבורית בתנועת ישראל חופשית, והשנייה פשוט כסטודנט. שגם חווה מה זה להיות סטודנט במדינה הזאת.

הנחת עבודה כאן בדיון, אם אני לא טועה, היא שסטודנטים צריכים לקבל יחס טוב מהמדינה, ושמצבם הכלכלי יאפשר להם ללמוד בכבוד ולהתקיים במקביל. ואני חושב שכן צריך לשים על השולחן את מה שקורה פה בשבועיים-שלושה האחרונים, ואת תקציב המדינה שעבר שבו יש שחיקה של 10% בתקציב ההשכלה הגבוהה, שבסופה בא לידי ביטוי בפגיעה באותם הסטודנטים ובהשכלה הגבוהה עצמה, והקצאת כספים קואליציוניים שבהם יש 0 ש"ח שמוקצים לסטודנטים. אז נכון שלקיים דיון זה חשוב ולאשר את ההצעה לסדר זה בהחלט נחוץ, ואני מקווה שתמשיכו לדון בנושא החשוב הזה. אבל המדיניות של הממשלה והקואליציה שכבוד היושב ראש הוא חבר בכיר בה, שבסופו של דבר לא תעדיפה את הסטודנטים. לא בטופ 100 של הדברים שחשובים לה. אם אנחנו מסתכלים על מעל 100 של סעיפים בכספים הקואליציוניים שעברו, בעוד שמקצים מעל 6 מיליארד שקלים למטרות מאוד מגוונות, שביניהן סכום אדיר של כסף הולך על מתן מלגה לכל החיים לאנשים שלומדים תורה במשך הרבה שנים, בסכום שאני כסטודנט הייתי רק יכול להתפלל לקבל אותו רק לתקופת זמן הלימודים שלי. וצריך לשים את זה בעיני השולחן. ואני מקווה שהממשלה והקואליציה לקראת התקציב הבא, אם היא אכן תעביר אותו, אכן תשים את הסטודנטים בסדר עדיפויות במקום ראוי באופן שוויוני למה שעושים לאוכלוסיות אחרות במדינה.

תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, רוצה להגיד כמה דברים?

סליחה שהגעתי באיחור, הייתי פה בשדולה. אבל קודם כל אני רוצה לברך את הדיון הזה. אני שמח שבחודש האחרון היו זה הדיון השלישי בנושא של השכלה גבוהה. בשבוע שעבר הוקמה השדולה להשכלה הגבוהה, רק אגיד לכם שבקדנציה הקודמת אולי היו שני דיונים בנושא של השכלה גבוהה. אמנם אנחנו לא נכנסים פה לנושא הפוליטי ולנושא של התקציב, ואני לא רוצה להיכנס לפה עכשיו למרות שאני מסכים איתך במאה אחוז - - -

אני לא מאמין שאתה מסכים איתו ב-100%, אולי ב90%.

מסכים איתו ב- 98.8%.

אני רק רוצה לומר דבר אחד לכל הסטודנטים שנמצאים פה והמובילים במכללות שלכם, באוניברסיטאות. אתם הקטר של מדינת ישראל בסופו של דבר. ואם מסתכלים קדימה 10 שנים ולא יותר מכך, אותם אנשים שלומדים בסופו של דבר יחזיקו את המשק הכלכלי. אין מה לעשות, אתם תרוויחו יותר כי אתם לומדים, ועובדים כמובן. ואתם תשלמו מיסים יותר, ועם המיסים האלו יהיה אפשר להחזיק את המדינה. אבל תזכרו דבר אחד - ככל שנשקיע פחות בסטודנטים בהשכלה הגבוהה, ככה המיסים בסופו של דבר בעתיד, יהיו גבוהים יותר. לכן אמרתי ואני אומר זאת שוב, עלינו כמדינה לדאוג לכך שהילדים בפריפריה ילמדו יותר ויהיו אקדמאיים יותר, כי זה האינטרס שלנו כמדינה. כי בסוף כמו שאמרתי הם ירוויחו יותר וישלמו יותר מיסים. אז אני שמח על הדיונים על ההשכלה הגבוהה, אבל בסוף צריכים להפוך את זה מבחינה פוליטית למעשים. לתקציבים, לתמיכה, לעזרה ולשים את זה על השולחן ולהבין כי ההשכלה הגבוהה היא העתיד של מדינת ישראל. תודה.

תודה רבה. יסמין, את רוצה להגיד משהו?

מצד אחד, אתם אומרים שאתם רוצים שיהיו למרצים שכר הולם וראוי, אבל אתם לא רוצים שזה יהיה על הגב שלכם. אבל זה אותו דבר יגידו המורים ששובתים וזה על הגב של התלמידים. לצערי, במדינת ישראל אין הרבה אופציות אחרות להפעיל לחץ על הממשלה להיכנס למו"מ. ונכון, זה נופל עליכם ואתם צודקים שאולי אתם רוצים בחזרה את החלק היחסי של שכר הלימוד. אבל אני גם אומר לכם עוד משהו, ומי שיש להם ילדים יודעים, שכשיש לך ילד בגן בחודש אוגוסט - אתה משלם על חודש מלא, אבל הילד נמצא בגן רק שבוע. אני רק אומרת שזה קיים בהמון מקומות - שלפעמים אתה משלם ואתה לא מקבל את מלוא התמורה. עכשיו, אני אומרת שיחזירו להם את שכר הלימוד שהם פספסו, אבל בעיקר אני חושבת שצריך להקל עליהם בחומר הלימוד ובעומס על התקופה שלא קיבלתם את מה שאתם אמורים לקבל. זהו, זה הכול.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חייבת משפט אחד. באמת, אני מאוד מעריכה אותך חברתי יסמין, אבל ההשוואה היא ממש לא במקום. כי בגן זה המבנה. ההורים יודעים כשנכנסים לגן, כשנרשמים - זאת המתכונת. מצד שני אנחנו מדברים על הסטודנטים וזה לא רק הצד הכספי, אני מדברת גם על הלחץ הנפשי ועל האובדן של החומרים ועל מקום העבודה שמשתבש. והרבה דברים מעבר לזה ואין ספק שהמרצים צריכים גם לקבל את מה שמגיע להם, אבל שלא יהיה ספק שזה לא אמור להיות על חשבון הסטודנטים. בשום פנים ואופן. יש נוהל, יש תעריפים שקובעים אותם, אז ללכת לפי הכללים. למה להשתמש בסטודנטים ככלי?

תתארו לעצמכם סטודנטים בשנה אחרונה שאמורים לסיים ולצאת לעבודה. הם מחכים בקוצר רוח כדי לסיים ואז יש שביתה והכל מתעכב. אתם יודעים מה? אפילו שעשו את המבחנים, מספיק שלא יקבלו את האישורים שלהם של הסיום. זה לא סיפור כזה קטן. והסטודנטים שילמו מחירים גבוהים בשנים האחרונות. ב-3 שנים האחרונות הסטודנטים שילמו הרבה מחירים כבדים. הסטודנטים שילמו שכר לימוד, שילמו מעונות שלא גרו בהם, שילמו על שירותים של אבטחה כאשר כלל לא הגיעו לאוניברסיטה, שילמו על שיעורים של מחשבים וכל מיני דברים כאשר הם לא היו שם בכלל.

אני רק רוצה להבין משהו חברי הכנסת. דבורה מ-ור"ה, אני יש לי כמה חילוקי דעות עם ור"ה. אבל בנושא הזה אני חושב שהיא אמרה את זה בצורה הכי ברורה שיש. התלמידים יקבלו את ההשלמה הזאת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הם עדיין מפסידים כבודו. זו לא השלמה. ישלימו להם את החומר, אבל איך אמר הסטודנט פה - יש סטודנטים שעובדים וההשלמה הזאת תבוא על חשבון שעות העבודה שלהם. ואז זה עוד הפסד.

אז אני רק אומר על הנושא של הקורסים, הדס העלתה את הנושא הזה ודבורה אמרה שתטפל ותבדוק את זה מול האוניברסיטאות. אכן, אם יש נושא של קורס שעומד על קורס שהוא חובה, לא כאן המקום של הוועדה לטפל בזה ואכן ורה יטפלו בזה ויסדרו את הנושא. דבורה, אם אפשר גם לקחת בחשבון את מה שהעלתה עכשיו אימאן - מה קורה עם הנקודה האחרונה שהעלית.

שוב אני אומרת- שנת לימודים באוניברסיטה סמסטר א' הוא 12-13 שבועות, סמסטר ב' 12-13 שבועות, אנחנו מדברים על שבועיים מתוך שנה. תשמעו, עם כל הכבוד ההנהלות של האוניברסיטאות לא אחראיות על הצעדים - - -

אני חושב שהכוונה לעיצומים שנעשו. היו עיצומים גם בסמסטר א', שבעצם לא נבדקו מבחנים והיו עיכובים במבחנים. זו הכוונה לדעתי.

והדברים אחר כך חזרו לעבודה רגילה. יושב פה נציג ההסתדרות. יש זכות לעובד לשבות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ויש זכות לסטודנט לקבל את הציון שלו.

לגמרי. השאלה האם אתם עושים דיון כזה גם לגבי מורים ששובתים?

אני קראתי פה לרן ארז, שהיה את הסיפור של השביתה בתיכונים. שתלמידים לצערי לא יצאו לטיולים. אני חושב שזה לא ראוי. נכון שזכות השביתה קיים ונכון שטוב שההסתדרות קיימת, אבל יחד עם זאת צריך לפעול.

רציתי להגיד בקצרה ממש, מערכת החינוך הרגילה היא מערכת חינוך חובה. האוניברסיטאות זה אנחנו בוחרים ללכת לשם ואנחנו משלמים את שכר הלימוד שלנו, בשונה ממערכת החינוך חובה. ואני חושב שההבדל הגדול זה שמערכת החינוך הרגילה של התלמידים שובתת, אז כל המדינה שומעת על זה. זה כואב לכולם. אנשים הולכים לעבוד, זה מפריע לכולם. וכשאצלנו שובתים, ואני אומר את זה בצער מניסיון - זה לא מעניין אף אחד. אנחנו ניסינו, אנחנו עבדנו גם במסגרת ההתאחדות וגם במסגרת שיתופי פעולה בין אגודות נוספות, והאמת היא שהייתה הרגשה שנגיד אפילו ברמה הציבורית התקשורתית - זה לא מעניין. ואני חושב שזו סיטואציה מאוד מאוד בעייתית. ודיברתם על איך בכל זאת אפשר לעשות?

אני אתן דוגמא, יכול שהיא לא קשורה בכלל, אבל למי שמכיר ומי שבקיא - אגודות סטודנטים נדרשות לחתום על הסכם דמי רווחה מול המוסד שלהם עד לסוף חודש אפריל. מה קורה אם אנחנו לא חותמים על הסכם כזה? יש לנו קיזוז של 5%. אז חברי הכנסת, אולי לכם יש דרך למצוא בצורה חוקית ולעגן בחוק איזושהי סנקציה שבמקרה וההסכמים לא נחתמים בזמן, כדי למנוע מצב שכל צד מנסה להעצים את האינטרסים שלו על הגב שלנו. אנחנו כשאנחנו לא חותמים על הסכם האוניברסיטה, אני יודע שלי יהיה 5% פחות מלתת לסטודנטים בשנה הבאה, אז יש לי אינטרס לחתום. אנחנו חותמים עד אפריל. והנה אני למשל, חתמתי לא מזמן על הסכם לטובת השנה הבאה. אני חייב לחתום עד אפריל השנה לשנת הלימודים הבאה, אחרת, אם חתמתי בראשון למאי, אני סופג 5% קיצוץ. ואני יכול להגיד שזה כבר קרה לי. כשנכנסתי לתפקיד לא היה הסכם בתוקף, אז חטפתי 5% קיצוץ וכבר לא יכולתי לשנות כי נכנסתי לתפקיד ביוני. אתם נציגי הציבור שלנו, אנחנו מצפים שתימצאו את הדרך למנוע את הפעם הבאה. את השביתה הזאת, וצריך לומר בכנות: כבר איבדנו. תודה רבה.

אליקו, אתה רוצה להגיד כמה מילים בקצרה?

שמי אליקו שליין ואני פעיל חברתי ונכה. אף אחד לא סופר את הסטודנטים הנכים ולא מפצה אותם. בסופו של דבר, יש המון בעיות עם הנושא הזה של סטודנטים נכים. אני מבקש שהוועדה הזאת תתכנס אם לא בדיון הזה, בדיון מסוים מיוחד על הנושא של סטודנטים נכים. תודה רבה.

הערה חשובה, ואכן הוועדה תתכנס.

טוב, ברשותכם. הוועדה מודה לחברי הכנסת. הוועדה קובעת כי אין מקום לפגוע בזכויות ובשירות שהסטודנטים זכאים להם ומשלמים שכר לימוד, והם זכאים למלוא השירות. הוועדה רשמה לפניה כי האוניברסיטאות ישלימו לסטודנטים את מלוא החומר החסר. לצורך כך נדרשת גם גמישות הסטודנטים למציאת פתרונות. ואני כן מציע גם למל"ג גם ל-ות"ת וגם ל-ור"ה, לנסות למצוא פתרון כדי להתחשב בסיפור הזה שסטודנטים צריכים במקביל לצאת לעבודה ולשבת בשולחן עגול עם נציגי האוצר.

אם אוניברסיטה לא משלימה את החסר, יש לפנות ל-ור"ה ולמל"ג והם יטפלו. ובכך כל סטודנט יכול לפנות באמצעים שונים ויקבל תשובה. אני אשמח לדעת מהו פרק זמן ההמתנה שסטודנט ממתין עד לקבלת התשובה. הוועדה תתכנס לישיבת נוספת בנושא מלגות לסטודנטים בזמן הקרוב. אני מקווה שזה יקרה כבר בשבוע הבא.

ברשותכם, אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.