פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



14
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
21/06/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 64
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ב' בתמוז התשפ"ג (21 ביוני 2023), שעה 9:30

עלייה במקרי האנטישמיות בקרב יהודי התפוצות

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

עידן רול

עמית אפרתי - מנהל אגף בכיר באנטישמיות וחוסן, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות

שלומית המר - ראש תחום בכיר קישור ותיאום, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות

ליאת לוסקי - ראש מטה מנכ"ל, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות

אלה סבן - סמנכ"לית עידוד עלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

דוריס קריאף - מנהלת תחום תיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה

רותי כהן-דאר - מנהלת המחלקה למאבק באנטישמיות, משרד החוץ

רחלי ברץ ריקס - ראשת המחלקה למאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית

ליאור אלימלך - מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות ההסתדרות הציונית העולמית

ויליאם דארוף - מנכ"ל ועידת הנשיאים

ניר קפלן - מייסד התנועה למאבק באנטישמיות ברשת

לורנס יוליוס - אורח מלונדון של התנועה למאבק באנטישמיות ברשת

רחל קידר - מנהלת תחום החינוך, הליגה נגד השמצה ADL

מתיו קריגר - Communications, טוויטר

יהודה בן יעקב - מנהל מדיניות, פייסבוק

נחליאל דיסון - מנכ"ל, איל"ר - ארגון יהודי עולמי להשבת רכוש

לירון ריפמן - מנהלת מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, טיקטוק

אבשלום בסקין - הרב יו"ר הארגון I Am Jewish

נתי קנטורוביץ' - ראש תחום מדעי מחקרי, נתיב משרד רוה"מ

עידית שבתאי סידיס - לוביסט/ית, חברת נהלה, מייצג/ת את TikTok

מייקל פינקל - מנכ"ל הקהילה היהודית במולדובה

שלומית אבינח

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

עלייה במקרי האנטישמיות בקרב יהודי התפוצות, של ח"כ עידן רול (מס' 980).

שלום לכולם, בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, היום ה-21 ביוני 2023, ב' בתמוז התשפ"ג, הנושא הוא דיון מהיר על העלייה במקרי האנטישמיות בקרב יהודי התפוצות. זה דיון ביוזמת חבר הכנסת עידן רול ומצטרף אלינו ומכבד אותנו בנוכחותו מר ויליאם דארוף, מנכ"ל ועידת הנשיאים.

ברוך הבא מר דארוף אלינו מלונדון. יש איתנו מספר אורחים שהם דוברי אנגלית, יש להם תרגום סימולטני, כך שכל השיחה תיערך בעברית.

כמו שאמרתי, מדובר בדיון מהיר של חבר הכנסת עידן רול שציין בהצעתו כי מדינת ישראל ויהדות התפוצות נמצאים בנקודת משבר נוכח עליית האנטישמיות. אנחנו רואים וגם בדיון שקיימנו כאן עם שר התפוצות לפני מספר שבועות הוצגו הנתונים לפיהם חלה עלייה של 48% בהיקף האירועים האנטישמיים האלימים בעולם.

אלה נתונים שראינו כאן מהמחקר שעשינו והצגנו גם את הבעיה המרכזית שהיא בעיקר בדור הצעיר ואת הבקשה שלי לשר התפוצות לקדם ביחד באוניברסיטאות בארה"ב את ההכרזה על הציונות כערך מוגן. למדנו וראינו שהרבה פעמים משתמשים באנטי ציונות כמסווה לאנטישמיות ויש איזה שהיא אמירה שלכאורה אין אנטישמיות, אלא רק מתנגדים למדיניות של ישראל, מה שבוודאי קשור אחד בשני.

הגדרת IHRA ואימוץ האנטישמיות לפי הגדרת IHRA היא צעד חשוב שעדיין יש להשלים אותו עוד במדינות רבות ובהיבט הזה עסקנו גם ואני חושב שגם זה יהיה חלק מהדיון, הנושא של החינוך היהודי בתפוצות שחשוב בחיזוק הזהות היהודית כחלק מהמאבק באנטישמיות.

מעל כל אלה כשאנחנו מדברים על הדור החדש אז כמובן שהרשתות החברתיות הולכות ותופסות יותר ויותר תאוצה באירועים אנטישמיים שמתחילים ברשתות החברתיות או מופצים באמצעות הרשתות החברתיות וכאן יש את החובה גם לנטר וגם להסיר תכנים של שנאה ומילות גנאי שמתבטאים אנטישמיות וכמובן גם לקחת את הצד השני של הרשתות החברתיות ולהשתמש בהן כמקור למידע כן חיובי ומדויק ובעצם להשתמש בהן כמקדמים של מאבק באנטישמיות וחינוך למען זהות יהודית.

ברשותך, חבר הכנסת רול, מכיוון שוויליאם איתנו כאן כדובר אני אתן לו לפני כן לומר כמה מילים. בבקשה מר דארוף.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה רבה לכם על ההקדמה. בתור חבר מארגון כה גדול בארה"ב אני שמח להיות כאן איתכם ולדבר על הביטויים השונים. סליחה, אני רוצה לברך את כל מי שנמצא כאן, אני רוצה להודות לחבר הכנסת עידן רול, לחברי הוועדה ולכולם.

אנחנו יודעים שלפני מספר שבועות נעשה פשע נורא ואנחנו יודעים שהפושע שמאחורי התקיפה כבר הורשע בעבר ב-53 תקיפות אחרות בפיטסבורג. הוא רצח 11 אנשים ולאחר חמש שנים נעשה צדק, אך אנחנו יודעים שישנם פשעים רבים אשר לא מדווחים. בהתבסס על לשכת הסטטיסטיקה מ-1,600 פגיעות בהקשר עדתי בערך 50% קשורות ליהודים. מדובר בעלייה של כ-50% לעומת אשתקד. אנחנו יודעים שישנם נתונים רבים שלא משתקפים בסטטיסטיקה הרשמית. אנחנו יודעים שהיו יותר מ-3,600 מקרי פשיעה ותקיפה.

לא תמיד מדובר כמובן ביריות, אך כל מקרה כזה מעליב אותי, מעליב את המדינה שלי ואת תושביה. אנחנו יודעים שיהודים עוברים תקיפות לעתים קרובות ואפילו סלבס ברחבי העולם מקדמים כל מיני אג'נדות אנטישמיות. הרבה פעמים מאשימים את היהודים בדברים שונים והופכים אותם לשעירים לעזאזל.

אני רוצה להדגיש, ברשתות החברתיות אפשר בלחיצת כפתור להפיץ מידע והשמצה למיליונים. חשוב מאוד שהרשתות יפעלו באחריות ויצטרפו אלינו במאבק שלנו באנטישמיות ובפשעי שנאה ולא יתמכו בתופעות הללו.

אנחנו רוצים להגן על יהודים מכל הרקעים. אנחנו יודעים שישנם אירועים שבהם שורפים דגלי ישראל ומפיצים תכנים נאציים והרבה פעמים בקמפוסים ברחבי ארה"ב ישנם אירועים שניתן לסווגם בתור דברי שנאה, כבר לא קוראים לזה יהודי, כעת יש אג'נדה שיוצאת נגד הציונות. במקום לקרוא למישהו יהודי מלוכלך קוראים לו ציוני מלוכלך וכמובן כדי להיאבק בתופעה הזו לא ניתן לפעול רק על ידי הקהילה היהודית.

אני פניתי לנשיא ביידן בנושא וכמובן שהוא תומך במאבק באנטישמיות ומדובר בכלי מאוד חשוב גם עבורנו. משרדו של ביידן תומך במאבק באנטישמיות וכמובן שמדובר לא רק באג'נדה יהודית ישראלית, אלא גם זו של ארה"ב. אנחנו נעביר כלים לבתי חולים, לעסקים גדולים. ישנה מערכת שפועלת עם ארגונים פדרליים רבים, אנחנו עובדים על תכנית רחבה שתאפשר לנו לקדם את ענייננו.

האסטרטגיה הלאומית שלנו חשובה ויישומה חשוב אף יותר. אנחנו חייבים לתרגם את רעיונותינו למעשים ואנחנו רוצים להוות השראה לאחרים ברחבי העולם, כך נוכל גם ללמד אחרים ברחבי העולם כיצד ניתן לצאת למאבק נגד האנטישמיות.

לכנסת כמובן שיש תפקיד מאוד חשוב ואתם יכולים לתרום לרשת שלנו על מנת למצוא את הרוע האנטישמי. אני מקווה שנוכל לשתף פעולה. אני מייצג 51 ארגונים יהודיים מארה"ב. יחד נוכל להדגים שהקהילות היהודיות מרשימות אפילו יותר מחלקיהם בנפרד. אנחנו ניאבק במגפה הזו. ואני שמח לראות אתכם כאן, הקולות שלכם חשובים, אנחנו חייבים ללמוד מהעבר, אנחנו יכולים ללמוד מתקדימים נוספים של שיתוף פעולה ואנחנו חייבים לקדם את הקהילה שלנו למקום בו לא יהיה יותר חשש מפני אנטישמיות ודיסקרימינציה.

תודה, מר דארוף. בבקשה, חבר הכנסת עידן רול.

בוקר טוב לכולם, תודה רבה ליושב ראש הוועדה על קיום הדיון. אני גם רוצה להודות לחברי הטוב, ויליאם דארוף, מנכ"ל ועידת הנשיאים על הצטרפותו לדיון היום. אני חושב שזה מדגים עד כמה חשוב הדיון שלנו.

בנושא של אנטישמיות כלפי קהילות יהודיות בחו"ל, זה בעצם נגזרת של כל מערכת היחסים בין ישראל ליהדות התפוצות ואני תמיד חוזר ואומר שטיב הקשר הזה וטיב המחויבות של ישראל כלפי אחינו ואחיותינו ברחבי העולם צריך להשתנות. אנחנו היום כמדינה חזקה עם מערך מאוד גדול של משאבים וניסיון במגוון תחומים, מאבטחה ורשתות ו-AI וחינוך והסברה, צריכים לקחת כמה צעדים קדימה ולהתחיל ולספק מערך מתקדם יותר של שירותים שישמרו על קהילות יהודיות בתפוצות.

ויליאם אמר, ובצדק, שבאמת יהדות ארה"ב היא קהילה מאוד מאורגנת ורחבה, אבל יש לנו גם קהילות חלשות יותר ברחבי העולם, או כאלה שאין להם את אותם אמצעים. מול האתגר העצום הזה של אנטישמיות ברחבי העולם שיש לו קשר ישיר ובלתי ניתן להפרה למה שקורה כאן בארץ ולאיך ישראל נתפסת בעולם, וכשאנחנו נאלצים לצאת למבצע צבאי כדי לשמור על אזרחי ישראל יש לזה אדוות גם ברחבי העולם שמשפיעות על אחינו ואחיותינו.

אני חושב שנדרשת פעולה רחבה יותר. משרד התפוצות עושה עבודה יפה, אבל הוא לא משרד גדול מספיק לטפל בסוגיה כל כך רחבה. אני חושב, אדוני היושב ראש, שבחסות ועדה כמו הוועדה הזו צריך לעודד תכנית בין משרדית בהובלת משרד התפוצות שתרתום מגוון יכולות כדי להתמודד עם האתגר הזה של האנטישמיות, כי זה גם חינוך וגם קמפוסים וזה גם הסברה וזה גם אבטחת מוסדות, זה המון המון דברים, זה גם מניעה ואיתור מוקדם ברשת. לכן נדרשת ועדה בין משרדית בהובלת משרד התפוצות שתשב באופן תקופתי יחד עם נציגי הקהילות היהודיות בעולם, בצפון אמריקה ועד כל שאר העולם, גם כדי ללמוד מהם, גם כדי לטכס יחד תכנית יעילה יותר וגם כדי, כפי שאמר ויליאם, לבדוק את האפקטיביות.

אני מברך על היוזמה של הנשיא ביידן, זו יוזמה חשובה ואני מקווה שהיא תישא פרי. לצערי לא כל המדינות רתומות באותה צורה עבור הקהילות היהודיות שגרות בשטחן ולא לכל המדינות יש את המשאבים לייצר תכנית כזאת. זה תפקידה של מדינת ישראל לקחת צעד קדימה ולספק את הפתרונות ולתת מענה. אני חושב, שוב, שהדבר הזה חייב להתבצע במשותף יחד עם הקהילות היהודיות בעולם שיש להן את הניסיון ואת הייחודיות למרקם החיים שלהן שם. תודה רבה.

סדר הדיון יהיה כזה שאני אתן לאורחים שלנו שנמצאים פה מחו"ל, גם כדי להציג את החוויות שלהם בהיבטים של אנטישמיות. נמצאים כאן גם אורחים מלונדון וגם נמצא איתנו בזום מנכ"ל הקהילה היהודית במולדובה. נתחיל עם מי שנמצא כאן. לורנס, בבקשה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): שמי לורנס ג'וליוס, אני סגן של יו"ר איגוד לאומי יהודי בבריטניה, אני גם בעל תפקידים נוספים בקהילה. לפני שש שנים הלכתי לפגישה ראשונה אחרי התקיפה הנוראית בצפון קנזינגטון וייצגתי את הקהילה היהודית המקומית. בפגישה אנשים אמרו: איפה היהודים היו? היהודים גרמו ליריות? ברשתות החברתיות אף טענו שהיה מדובר באיזה שהיא הקרבה ריטואלית יהודית. זה הביא אותי ישירות לעולם של אנטישמיות מכוונת ורדיקלית.

ברשתות החברתיות ישנם שלושה מרכיבים שבהם הנרטיב של אנטישמיות מקבל תמיכה. לפני שבועיים בארה"ב אישרו תכנית שנועדה למנוע שני מקורות עיקריים של אנטישמיות. מדובר בגורמים עיקריים לאנטישמיות, מדובר בהשמצה מקוונת ברשתות וגם בעיות נפשיות. בבריטניה זאת בעיה קיימת ואנחנו נעשה את כל מה שביכולתנו על מנת להיאבק בה.

תודה רבה. מייקל פינקל.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): שלום, בוקר טוב, זה כבוד גדול שהזמנתם אותי למפגש הזה, מדובר בנושא חשוב מאוד, גם עבורי, קודם כל משום שזה קשור מאוד לחיים האישיים שלי, למשפחה שלי, יהודי מולדובה, וכמובן גם לניסיון שלי התעסוקתי והמקצועי. אני עובד גם כעת עם קהילות יהודיות במולדובה.

אני משוכנע ואני שמח שהרב הראשי של מולדובה, פנחס זלצמן, וגם הרב הראשי של ישראל, תומכים בפעילות זו, אך כשאנחנו רוצים לצאת למאבק נגד האנטישמיות אנחנו צריכים להשיק תכניות ופרויקטים שמערבים גם דיפלומטים, תקשורת, נציגים של החברה המקומית וכמובן הדור הצעיר. למשל השנה היו לנו פרויקטים שכללו תערוכה שמוקדשת לשואה, ב-27 בינואר ציינו את יום השואה בסמוך ליום העצמאות במולדובה והשקנו תערוכה. השתתפו באירוע נציגים מ-50 שגרירויות, שרים, חברי כנסת, תקשורת ומצד שני גם הזמנו 1,000 סטודנטים ותיכוניסטים שיהיו מעורבים בפרויקט.

פרויקט מעניין נוסף גם היה קשור בתקשורת, מדובר בסקר שעשינו ברחובות קישינב. ראיינו כ-50 אנשים ושאלנו אנשים מה הם יודעים על השואה, מה אתם יודעים על הטרגדיה של השואה, רק 25% לצערי אמרו שהם שמעו משהו ובעיקר אלה היו אנשים בשנות ה-40 ו-50, לא המבוגרים ולא הצעירים. כמובן שבברה"מ אנחנו יודעים שלא דובר בנושאים אלה והדור הצעיר לא לומד תכנים אלה בבתי הספר. רק לאחרונה השיקו כמה תכניות בבתי ספר ובאוניברסיטאות בנוגע לשואה, אך זה לא מספיק.

לכן חשוב מאוד לקדם אג'נדה זו במולדובה. תודה לאל, אין לנו אנטישמיות חזקה, אבל יש תופעה שנקראת אנטישמיות טבעית שהיא קיימת בכל מקום בו מתגוררים יהודים, לכן לא ניתן לעצור תופעות אלה כל עוד יהודים גרים במדינות האלה.

דבר נוסף שאפשר לעשות זה לא רק להשיק תכניות שבהן אנחנו מעבירים מידע לאנשים, יש פרויקטים כאלה במולדובה, אבל צריך גם לדבר על התרומה הנוכחית של הקהילה היהודית באותה מדינה בתחומים שונים, ואנחנו יודעים כמובן שבמדינות כה רבות הקהילה היהודית תורמת רבות למדינה. יש לנו פרויקטים עם משרד החינוך, משרד התרבות ומשרדים נוספים במולדובה כמו גם פרויקטים מעניינים עם ארגונים אירופאיים נוספים שמסייעים לנו בעבודתנו. לאחרונה השקנו תכנית משותפת ליותר מ-30 מדינות באירופה, בספטמבר אנחנו נחגוג אירוע שמוקדש לתרבות יהודית.

בהתבסס על ניסיוני אלו הדרכים היעילות שיוכלו לסייע לנו. כמובן שלא נצליח לנטר את כל המקרים של אנטישמיות שאולי ימשיכו ברמה היום יומית, אך עדיין אנחנו חייבים להתאחד, אנחנו חייבים להיות חזקים ואני מקווה שנמשיך, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעצור.

תודה רבה. רחלי ברץ ריקס, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית, אחריה אני אתן לרחל קידר מהליגה להשמצה.

תודה רבה. בנוסף על כל מה שהוצג כאן במדינות דוברות אנגלית אני רוצה להאיר נקודה שאנחנו פחות מדברים עליה, אני רוצה לדבר דווקא על ההשפעה של המלחמה בין רוסיה ואוקראינה על מה שקורה בעולם האנטישמיות.

בשנת 2021 אנחנו ישבנו פה ודיברנו על כך שרוסיה הייתה המדינה בין הבודדות שחלה בה ירידה בכמות האנטישמיות, אבל עם פרוץ המלחמה אנחנו רואים שינוי מגמה מאוד מטריד בכמות האנטישמיות משני צדי הגבול, גם באוקראינה וגם ברוסיה כלפי היהודים.

ברבעון הראשון של שנת 2023 אנחנו יכולים לדבר על זה שיש עלייה כמעט פי שלושה יותר בכמות האירועים האנטישמיים מאשר ראינו בשנה שעברה. אנחנו רואים הרבה מאוד תעמולה בתקשורת, וכאן יושבים פה נציגי התקשורת ואני פונה אליהם, תעמולה ברמת התקשורת, ברשתות החברתיות, פוליטיקאים ודמויות ציבוריות שמקבלים במה ובאופן תדיר מדברים על יהדותו של זלנסקי בהקשרים שליליים, מדברים על כל הנושא של השוואות בין היטלר לפוטין. אנחנו רואים באוקראינה הרבה יותר מקרי אלימות ואנטישמיות ישנה וגם אחרי הדברים האלה אנחנו צריכים לעקוב בדאגה ולא לתת להם לחמוק מתחת לרדאר. כאשר אנחנו מדברים על יוזמות חשובות כמו יוזמת ביידן צריכים לזכור גם את המדינות הנוספות שהן לא ארה"ב. תודה רבה.

בוקר טוב. אני רוצה לגעת בדבריי בכמה נקודות שעולות מתוך נתונים שפרסמנו רק בחצי השנה האחרונה. האירועים האנטישמיים, קודם כל בארה"ב, לפי הנתונים שלנו, כמו שציטט מר דארוף, עלייה של 36% באירועים אנטישמיים בארה"ב ואנחנו מדברים על 3,697 אירועים כאשר צריך באמת לזכור שאנטישמיות היא תופעה שלוקה בתת דיווח כך שיכול להיות שהמספרים יותר גבוהים.

העלייה באה לידי ביטוי בכל הקטגוריות, כולל הטרדה וונדליזם ואירועי תקיפה. מעבר לנושא של אירועים אני רוצה לדבר על הנושא של עמדות, כי האירועים לא מתרחשים בוואקום. אנחנו מזהים הכפלה מ-2019, אנחנו עומדים על 20% מהציבור האמריקאי שמחזיק בעמדות אנטישמיות, כך שאם עושים חישוב פשוט אנחנו מדברים על 66 מיליון אמריקאים שמחזיקים בדעות אנטישמיות.

נקודה שלישית, זרקור לאירופה, לפי הסקר שקיימנו ממש לאחרונה אחד מתוך ארבעה אירופאים מחזיק בדעות אנטישמיות.

אנחנו נמצאים בעידן שהממשלות, כמו שראינו ודיברנו על ביידן, יש הרבה יותר הקשבה ומחויבות לנושא האנטישמיות וישנן תכניות. התפקיד של כולנו זה לעקוב אחרי התכניות האלה, לסייע ביישום שלהן ולוודא שהיישום הוא יישום נכון ואפקטיבי ואיפה שאפשר ונכון לנו לסייע אז באמת לסייע.

והכי חשוב, להזכיר גם לממשלים שאנטישמיות זה לא בעיה רק של יהודים, היא לא בעיה יהודית, היא לא בעיה של הקהילות היהודיות, היא גם בעיה של כל החברה בה האנטישמיות רווחת. תודה רבה.

תודה רבה. ניר קפלן, בבקשה.

שלום, כבוד היו"ר וכבוד חבר הכנסת רול, חבריי ממשרד החוץ, מההסתדרות הציונית, ממטא, מטיקטוק וגם ללין ולורנס חברינו והתומכים שלנו מבריטניה וגם לכבודו מנשיאות הארגונים, זה כבוד גדול להיות פה.

התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, יש לנו כ-50 מתנדבים ברחבי העולם, אנחנו מנטרים בשמונה שפות בכל הפלטפורמות החברתיות, טיקטוק, אינסטגרם, פייסבוק, טוויטר וכו'. אנחנו גילינו שתי מגמות בשנה וחצי האחרונות, עלייה באנטישמיות, בהתחלה זה היה בקורונה, כי אלברט בורלא מנכ"ל פייזר הוא יהודי אז הקורונה היא וירוס יהודי, לאחר מכן זיהינו זינוק אדיר באנטישמיות סביב המלחמה באוקראינה כי גם זלנסקי הוא יהודי וגם אחד מהיועצים הבכירים של פוטין הוא יהודי ואז הקונספירציה אומרת שזו מזימה של היהודים להכחיד את הגזע הסלבי.

יש לנו בשנה האחרונה, בשנת 2022, עלייה של 180% בתגובות האנטישמיות בפלטפורמות החברתיות. אחד הדברים הטובים שאנחנו עכשיו עושים חוץ מלדווח, ואנחנו גם קיבלנו מעמד של חבר עמית בחלק מהפלטפורמות, אנחנו מעבירים ראיות פליליות לגורמי אכיפת החוק בגרמניה, אנחנו עומדים להגדיל את הפיילוט הזה גם לעוד מדינות באיחוד האירופי כי היום החוק באירופה מאפשר להגיש תביעות פליליות כנגד אותם גורמים.

אני מקווה שאולי יום אחד, חבריי חברי הכנסת, החוק בישראל יאפשר להגיש גם פה בישראל תביעות פליליות. אני לא מדבר כנגד הרשתות החברתיות, אני מדבר כנגד אנטישמים שמתחבאים מאחורי שמות ופרופילים לפעמים בדויים ולפעמים לא ולרדוף אותם, כפי שהחוק הפלילי לכאורה מאפשר זאת גם בחו"ל.

ממש בקצרה, אנחנו נשמח לסיוע. אנחנו מעריכים את משרד התפוצות, אנחנו מבינים שהתקציב עוד לא עבר שם, עם כל העניין הפוליטי הסבוך שאני לא אכנס אליו, אנחנו מאוד נשמח שיהיה תקציב ונצטרף לתכניות ואנחנו מאוד זקוקים לתמיכה של משרדי הממשלה ואני מקווה שהוועדה, כפי שהציע חבר הכנסת עידן רול, תערוך איזה שהוא מעקב אחרי התקדמות הטיפול הממשלתי בנושא. תודה רבה.

תודה רבה. אבשלום בסקין, מנכ"ל ארגון I Am Jewish.

בוקר טוב, כבוד היושב ראש, אורחים נכבדים. רציתי להעיר את תשומת ליבכם לקהילה שנמצאת בארה"ב, שהיא פחות מדוברת, אמנם במשרדי הממשלה מזכירים אותה מדי פעם, קהילת הישראלים שבארה"ב. אמנם היהודים, כפי שהזכירו פה, סובלים מאנטישמיות כללית כבר רבות בשנים, לקהילה הזאת של הישראלים שירדו לארה"ב נמצאת באיזה שהוא מקום במקום הרבה יותר נמוך ממקום אחר כי הם לא אמריקאים, they are immigrants, הם חדשים במדינה, ובנוסף על זה הם גם ישראלים, אז יש להם גם את הבעיה היהודית, כביכול, וגם את האתגר הישראלי פלסטיני ואת כל מה שעוברים רק מעצם זה שהם מישראל.

כנשיא של תשע קהילות ישראליות בארה"ב אנחנו רואים אתגר גדול מאוד בנושא הזה. אחרי מחקר מעמיק איך לטפל בזה בקהילות שלנו הגענו למסקנה שהכול מתחיל מהחינוך. אנחנו מפעילים מערכת בתוך בתי הספר הציבוריים ברחבי הקהילות שלנו, להעלות את המודעות גם בקרב בית הספר וגם בקרב הילדים היהודים שנמצאים בבית הספר, איך להתמודד, ובכך אנחנו מצליחים איכשהו לתת איזה שהוא מענה.

אנחנו מניחים שהכול מתחיל בחינוך, לשני הכיוונים, גם הכיוון של אלה שיוצרים את האנטישמיות וגם אלו שמקבלים ויכולים לעמוד חזק. אנחנו מפעילים תכנית גדולה ורחבה בשם מכבי פרוגרם, יש לנו תמיכה, גם מבן דודי, אייב פוקסמן, שתומך בנו במהלך. העניין הוא שזה מתחיל מהילדים, זה הדבר המטריד ביותר, ואנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים בשביל לגדוע את זה מן השורש. לחנך את הילדים שלנו ולוודא שאנחנו יכולים לתת את המקסימום לילדים שלנו ולדור הבא.

תודה רבה. אני רוצה לעבור למשרדי הממשלה. אני אתחיל ממשרד התפוצות ואחר כך משרד הקליטה, אבל לפני כן אני כן רוצה להתייחס למשהו שחשוב לי לשמוע את ההתייחסות שלכם, גם של משרד החוץ פה. זה נוגע גם בדברים של הדובר האחרון, כי אי אפשר להתעלם גם מהקהילה המאוד מאוד גדולה של ישראלים שחיים בחו"ל ולפעמים זה כבר דור שני או שלישי שחיים בחו"ל והם פחות מחוברים לקהילה היהודית המסורתית, בעיקר רואים את זה בארה"ב.

יש סוגיה שאנחנו עוסקים בה כאן, של חוק השבות. צריך להבין, חוק השבות בנוסחו בא לתת מענה בין היתר לסוגיות האלה של האנטישמיות, כי כשמישהו נתקל באנטישמיות לא עושים לו בדיקת דנ"א, הוא סובל מאנטישמיות כי אבא שלו יהודי או כי הסבא שלו הוא יהודי, וכשאנחנו מדברים על עלייה וקליטה, ודיבר על זה קצת חבר הכנסת רול בפתח דבריו, אז בעבר באמת מדינת ישראל נזקקה ממש ליהדות התפוצות לסיוע מאוד מאוד אינטנסיבי והרבה מאוד שנים יהדות התפוצות עזרה לנו לבנות כאן את המדינה לבאמת מדינה עם הרבה מאוד עוצמה ויכולות, וכל המהלך הזה הוא כדי שלכל בן לעם היהודי תהיה תעודת ביטוח בכיס.

לתעודת הביטוח הזאת קוראים מדינת ישראל. היא לא הייתה בדורות אחרים, ברוך ה' שיש אותה היום, והיא תעודת ביטוח לכל מי שהוא בן של העם היהודי וכל מי שהוא בן של יהודי ונכד של יהודי, ואם יש עכשיו בחור שאבא שלו יהודי ויש לו ילד בן 16, הוא יכול לעלות איתו לישראל ולקבל את האזרחות ולבנות כאן חיים יהודיים. אגב, זה גם אולי אחד הכלים הטובים למאבק בהתבוללות כי אחרת אנחנו הולכים ומאבדים את שרשרת הדורות הזו.

שלשום עלה סרטון די מזעזע של ארגון שנקרא חותם, לא הכרתי את הארגון הזה עד אתמול כשראיתי את הסרטון, כנגד חוק השבות עם השמצות כולל סטריאוטיפים אנטישמיים שמופיעים בסרטון הזה. כשמראים קבוצה של אנשים מתדפקים על הדלת של מדינת ישראל וביחד איתם תמונות של שתי בבושקות, הבובות האלה, אז ברור לחלוטין שמסמנים גם קהילה מסוימת. אמירות של חבר הכנסת רוטמן שהשינוי בחוק השבות לא נוגע ליהדות ארה"ב אלא נוגע רק ליהדות מדינות ברה"מ לשעבר גם היא לכשעצמה מתכתבת עם המון מסרים אנטישמיים שאנחנו רואים.

אני חייב לומר שבנושא הזה אני הופתעתי שעדיין לא שמעתי גינוי לא משר התפוצות ולא משר הקליטה. אז אני כבר אומר שזה צריך להיות חלק מהעניין כי משרד הקליטה מוצג שם בצורה מזעזעת בעיניי, אבל זה משהו שחייבים להתייחס אליו גם בהקשר של המאבק באנטישמיות. הוויכוחים שלנו כאן מייצרים הרבה מאוד דלק למאבק הזה וצריך לזכור שבסוף לצערי יש אנשים שעלו לכאן כי קראו להם בכינויי גנאי בחו"ל, שם הוא היה ז'יד או כל מיני קללות אחרות וכינויים אחרים שכינו אותם, וכאן הוא הופך להיות גוי שהגיע לשדוד את המדינה מצדם של אנשים. זה בעיניי תופעה שגם בה חייבים להילחם.

משרד התפוצות, עמית אפרתי.

תודה רבה. קודם כל תודה רבה ליושב ראש הוועדה ולחבר הכנסת רול על קיום הדיון החשוב. אמנם קיימנו דיון דומה לא לפני הרבה זמן, אבל אני חושב שיש מקום לעוד ועוד דיונים בשביל להעלות את הסוגיה המאוד משמעותית וכואבת הזאת של האנטישמיות ברחבי העולם על סדר היום הציבורי.

אנחנו כמו כולם פה עוקבים בדאגה עמוקה אחרי הנתונים והמגמות. השר שיקלי הציג בדיון את העלייה המשמעותית ברבעון הראשון של 2023 בהשוואה לרבעונים קודמים. אנחנו מקיימים דיונים, רק בשבוע שעבר קיימנו דיון עם הקהילה היהודית בצ'ילה ועם הקהילות היהודיות באירופה ואנחנו רואים איך הנתונים שאנחנו מציגים כנתונים יבשים בסופו של דבר משפיעים על המציאות היום יומית של קהילות יהודיות ואנחנו עוקבים מאוד מאוד בדאגה.

בהמשך להצגה פה של השר לגבי תכניות העבודה של המשרד והאסטרטגיה, אני חושב שאנחנו בחודשים האחרונים מבינים יותר ויותר שלהציג נתונים ורק לדבר על הבעיה, חשוב ככל שיהיה, זה לא מספיק ואנחנו עובדים כרגע על תכנית עבודה, כפי שאמרתי, גם תהליך אסטרטגי כשהמטרה היא לבחון את מה שנעשה עד היום בהקשר של המאבק באנטישמיות, לפחות בכל הנוגע לזירה הממשלתית, ולטייב ולראות מה אנחנו יכולים לעשות הלאה, כמובן בשיתוף פעולה עם הארגונים ועם הקהילות בשטח שבסופו של דבר הם חיים את המציאות הזו ביום יום.

אני כן אגיד שאנחנו עובדים כבר הלכה למעשה ורואים את התשתית הפרויקטאלית על בסיס מיקודים שעשינו. מאוד חשוב לנו לייצר שותפויות בין ארגוני חברה אזרחית שפועלים גם בזירות עצמן ולראות איך אנחנו כממשלה מעצימים אותם. מאוד חשוב הסיפור של לשים דגש על קהלים שהיום לא לוקחים חלק במאבק באנטישמיות, קהילות שחורות, קהילות לטיניות.

בוא תספר לנו מה אתם עושים.

אחד מהדברים היותר פרקטיים שאנחנו עושים כרגע זה הסיפור של 'קונצרט', שהוקם עוד במשרד לנושאים אסטרטגיים והמטרה כרגע היא להחיות אותו ולפתח מאוד מאוד את התשתיות שלו כדי להעצים את הארגונים בשטח על בסיס מיקודים שהמשרד חושב שהם מאוד מאוד רלוונטיים.

אנחנו יוצרים עבודות מטה שהן פרויקטאליות בסוף, לצורך העניין הסיפור של האנטישמיות בקמפוסים, אז עבודת מטה שמדברת בכמה רמות, אחת בסיפור של האוניברסיטאות עצמן וההנהלות, שאנחנו רוצים שיעשו הרבה יותר בהקשר של מאבק באנטישמיות, גם בארה"ב, אבל לא רק. שתיים, הסיפור של אנשי סגל, ראינו סקר מזעזע של אוניברסיטת מרילנד ש-65% מהחוקרים למזרח תיכון ומדעי המדינה חושבים שישראל היא מדינת אפרטהייד. זה משהו שאנחנו צריכים להידרש אליו אתמול.

הנתונים ברורים, שמענו גם את הדברים מהאנשים פה, עכשיו הפנייה היא לממשלה, מה הממשלה עושה דה פקטו, מה אתם עושים, תפרט לנו קצת.

אנחנו כרגע, המשרד בתצורה הנוכחית שלו, עם המעבר של המאבק בדה לגיטימציה שמהווה מכפיל כוח למשרד, המטרה היא כרגע לייצר תשתיות. אני מקווה שתוך חודש, חודשיים, שלושה כבר - - -

מה הכוונה בלייצר את התשתית?

לייצר את תכניות העבודה לייצר את המיקודים.

עוד אין לכם תכניות עבודה?

יש לנו.

אז מה העבודה? תציג לנו.

אבל תמיד היו תכניות עבודה למאבק באנטישמיות במשרד התפוצות, את פסיפס, זה לא נושא חדש שנכנס.

אז אני אעיד על עבודתו המצוינת של עמית. אני אלך רגע על הקו הפרקטי ואחר כך אני אצטרף לקריאה של חבר הכנסת רול. אנחנו גם מארחים פה משלחות ביטחוניות, ואם עמית ירצה להרחיב בנושא, אז בעיניי זה ציר מאוד מאוד משמעותי.

מה זאת אומרת משלחות ביטחוניות?

לצורך העניין בהקשר של חוסן קהילתי שגם פה אנחנו מאוד מאוד מעורבים, השר גם הציג, אחת, בנושא של מיגון מוסדות קהילה, גם על בסיס - - -

זה קרן הקהילות של הסוכנות היהודית, היא הוקמה בעקבות הפיגוע מזמן.

והמשרד לוקח חלק פעיל ומשמעותי בסיפור של הקרן. שתיים, הסיפור של משלחות כוחות ביטחון. פרויקט שאנחנו הנענו אותו מחדש לאחרונה. אנחנו מארחים פה, לפני שבוע הייתה פה המשלחת של הדרג הבכיר של משטרת ברזיל שהגיעה לארץ, העברנו פה שבוע של סמינר מאוד ייחודי שמתעסק, חציו בלהבין מה זה העם היהודי ומה זו הסוגיה של האנטישמיות, בסוף כשהקהילה מבקשת מהמשטרה המקומית להציב שמירה ביום כיפור המשטרה צריכה להבין מה המשמעות של הדבר הזה, וחצי שבוע זו הכשרה שהיא יותר טקטית. אנחנו עושים את זה עם מכללת תע"ש לביטחון ולוט"ר.

בעוד שבוע מגיעה לפה משטרת בלגיה, יש לנו תכניות עבודה לעוד משלחות עד סוף השנה, כמה וכמה משלחות מהמקומות המאתגרים ביותר בהקשר של המאבק באנטישמיות. אנחנו פועלים בארה"ב ביחד עם ה-JFNA, אנחנו פועלים בקנדה, אנחנו פועלים בהרבה מאוד מקומות שאנחנו מזהים כמאותגרים בהקשר של אנטישמיות.

אדוני היושב ראש, זה כמובן לא בחוסר כבוד אליכם, אתם עושים עבודה מצוינת, אבל אלה דברים נורא סימפטומטיים, אלה דברים נורא נקודתיים. אמרת, התכוונת טקטי במובן אחר, אבל זה באמת טקטי, זה לא אסטרטגי. אנחנו מדברים פה על מרחבי השפעה מטורפים, אנחנו מדברים פה על רשתות שהאתגר שלהם רק הולך וגדל. משלחות זה טוב ויפה, גם אני מארח משלחת שתיים כל שבוע, לא משנים ככה מציאות. משרד ממשלתי שזה ייעודו צריך לייצר תכנית פעולה תשתיתית שהיא מייצרת משהו גדול יותר בעיניי.

גם 'קונצרט', בתור מי ש'קונצרט' היה שלו אני חייב לומר, יש אתגר מאוד גדול לגייס כסף בגלל FARA, בגלל המון סיבות, וגם אם מגייסים כסף זה לא פעילות, זה רפרנט שמגייס כסף במצ'ינג של משרד התפוצות ונותן את זה לארגוני חברה אזרחית. זה חשוב, זה יהיה טוב אם זה יצליח, אבל זה לא גיים צ'נג'ר, זה פשוט להזרים עוד משאבים לארגונים קיימים שלא אמורים להחליף את עבודת המשרד. אתם אמורים להוביל מדיניות שהיא רחבה ביותר בעיניי.

אנחנו זיהינו כמובן את הפער הזה, הוא פער משמעותי מבחינתנו ואנחנו במאמצים להעביר החלטת ממשלה לתכנית בין משרדית שעוסקת במאבק באנטישמיות. גם אנחנו, כמוך, רואים באסטרטגיה בין ממשלתית עם תקציבים הרבה יותר גדולים, עם שותפים, עם משרד החוץ כשותף מרכזי שלנו, עם boots on the ground, אנחנו רואים בזה ערך מאוד משמעותי ואנחנו מבינים שזה שלב ראשון בלייצר תכנית אסטרטגית. אנחנו מנצלים את ההזדמנות הזאת באמת לקרוא למשרדים השונים לשתף איתנו פעולה ויחד להירתם לטובת המאמץ הזה.

לפני שאני אמשיך, תיכף אני רוצה לפנות למשרד הקליטה ומשרד החוץ, נמצאים פה גם נציגים של טיקטוק ופייסבוק, אבל אני חייב להגיד למשרד התפוצות, אחד הדברים שאני מצפה מכם לעשות זה לקדם גם הצעות חוק ממשלתיות שנוגעות לנושא הסרת תכנים פוגעניים מהרשת. זה לא רק אירוח משלחות.

אנחנו, כמו שאתם יודעים, אין לנו נציגים בתפוצות למעט הבתים הישראליים שפועלים בקרב הישראלים ומבצעים הרבה פעילויות רחבות תרבותיות ישראליות גם לילדים וגם מבוגרים. יכול להיות שנוכל להכניס גם תכנית שהיא ייעודית לפעילויות נגד אנטישמיות, או הגנה, או כמו שמישהו פה אמר, להתמודד מול זה שתוקף אותך. בקרב הקהילות היהודיות, כמו שאתם יודעים, זה הסוכנות היהודית והמוסדות היהודיים.

כן, אבל עדיין משרד העלייה והקליטה, אתם באמצעות חברת אופק ישראלי מפעילים –

ירידים.

לא רק ירידים, גם אולפנים בחלק מהמדינות, וזה בהחלט מקום שגם שם צריכים לבוא לידי ביטוי התכנים הרלוונטיים.

אני אדלג על תמונת המצב כפי שאנחנו רואים אותה ואתמקד בשתי מגמות עיקריות, האחת חיובית והשנייה שלילית. בצד החיובי אנחנו רואים עלייה במודעות בכל מיני היבטים בכל הרמות, החל מרמות ממשל גבוהות וכלה ברמות השטח, לא רק בקרב קהילות יהודיות אלא גם בקרב קהילות אחרות. בצד השלילי, דיברו פה על עלייה מאוד משמעותית שהיא הולכת ומכפילה את עצמה בהרבה מאוד קהלים. דיברו כאן בעיקר על ארה"ב, אבל זה לא פוסח לא על אירופה ולא על אוסטרליה וזה משהו שצריך להסתכל עליו, בוודאי בהקשרים של המלחמה באוקראינה, בשתי המדינות המעורבות יש עלייה, רחלי דיברה על זה.

האסטרטגיה שלנו היא בעצם היכולת שלנו להגיע ברמת השטח לקהלים שונים. אנחנו עובדים ב-108 נציגויות בעולם, הקשר הראשון בשגרירות או בנציגות הוא עם הקהילה היהודית, אנחנו עובדים ביחד עם הקהילה היהודית ולפי הצרכים שלה. את ויליאם אנחנו מכירים היטב, ברוך הבא, ויליאם, לישראל. אחד מעשרת היעדים במשרד החוץ זה המאבק באנטישמיות וזה לא סתם שיש מחלקה שלמה שמתעסקת בזה ובזיכרון שואה.

יש שני מישורי עבודה שאנחנו עובדים איתם. האחד זה שיתופי פעולה גם עם משרדי ממשלה אחרים, משרד התפוצות וגורמים ציבוריים אחרים. אנחנו עובדים עם ADL, אנחנו עובדים עם ארגוני חברה אזרחית, יושבת פה CyberWell והתנועה למאבק באנטישמיות, יש לנו קשר טוב גם עם הרשתות החברתיות בישראל, לא שזה משנה הרבה, תיכף אגיד משהו על זה גם, וכמובן אנחנו עובדים בשני ערוצים מרכזיים, האחד זה חינוך והשני זה הנושא של חקיקה וחוק. במגעים שוטפים שלנו עם ממשלות אנחנו מדברים על הצד של החינוך והחשיבות של החינוך ולא רק חינוך לזיכרון שואה. לא מספיק לדעת את השואה, צריך ללמוד מהי אנטישמיות, שהיא בעצם הכר הפורה שעליו צמחה השואה.

אנחנו מדברים על זה בדיאלוגים שנתיים. יש לנו דיאלוג בין ממשלתי, רק בשבוע שעבר היה לנו דיאלוג עם האיחוד האירופי ברמה של סגן נשיאת הנציבות ושר החוץ שהוביל את הדיאלוג הזה. שבוע קודם היה לנו דיאלוג עם גרמניה ועם ממשלות נוספות, צרפת, קרואטיה ואחרים. היכן שאנחנו מזהים בעיות אנחנו פונים ברמת הממשלה אבל גם יורדים לרמת החברה האזרחית, זאת אומרת מנסים לגייס גורמי חברה אזרחית, בסופו של דבר האחריות לביטחונם ולשלומם של היהודים היא על הממשלות במדינות שבהן הם חיים. זה המסר המרכזי שאנחנו מעבירים בכל מגע שיש לנציגים שלנו עם גורמי ממשל וגם ברמות של מתחת לממשל, אם זה בארה"ב ברמת המדינות ואם זה ברמה של רשויות מקומיות או אזוריות ברחבי העולם.

מעבר לדיאלוגים אנחנו מקיימים גם פרויקטים רוחביים, אם זה פרויקטים שנוגעים לזיכרון שואה ואם זה פרויקטים שנוגעים למאבק באנטישמיות. מילה אחרונה היא הפעילות של מדינת ישראל בברית העולמית לזיכרון השואה, אנחנו מובילים אותה. אנחנו גם מובילים את האימוץ של הגדרת IHRA לאנטישמיות.

אחד המאמצים האחרונים שעשינו והרבה מאוד בשיתוף פעולה גם עם ויליאם וגם עם גורמים אחרים בקהילה היהודית היה בעצם עיכוב, שלא לומר משהו אחר, פרסום אסטרטגיה די נוראית שתכנן השליח המיוחד של מזכ"ל האו"ם השבוע בספרד. במסגרת האסטרטגיה שלו הוא שכח להתייחס לאנטישמיות והתייחס לכל מיני דברים אחרים. בעבודה משותפת שלנו כמדינה, של גורמים שלנו בתוך האו"ם וגם עבודה שלנו מול גורמי חברה אזרחית, הצלחנו לשנות את המהלך הזה. כמובן מעבר לאימוץ של הגדרת IHRA אנחנו פועלים הרבה מאוד לוודא שהיא גם מיושמת, לא מספיק לאמץ אותה.

תודה רבה. נמצא איתנו מהטיקטוק לירון ריפמן. במקרה הבת שלי נמצאת איתי כאן, היא בת 15, וגם היא נחשפת ברשתות החברתיות לאותם תכנים. כששוחחתי איתה על זה לא חשבתי שאני אקבל פידבק שבכלל עוסק בזה. היא גדלה פה בישראל, אין לה לכאורה את העניין, אבל ההשפעה והמעקב של נוער אחרי מפורסמים שונים בעולם שמפיצים תכנים אנטישמיים, מייצרים טראפיק כזה משמעותי, ופה המקום שלכם להיאבק בזה. הטענות שלי למשרדי הממשלה זה שהחקיקה פה לא מספיק אגרסיבית כלפיכם, אבל גם לכם יש אחריות.

רק מילה אחת, לא תספיק חקיקה רק בישראל.

ברור כן, רק יהיה יותר קל למשרד החוץ לפעול כשיש חוק בישראל ואומרים: תאמצו חוק דומה.

כבוד יושב ראש הוועדה, כבוד ועדת הנשיאים וחבר הכנסת עידן רול, אני רוצה להודות לכם מאוד על הדיון החשוב הזה וגם על ההזמנה שלנו לדיון.

בטיקטוק יש לנו אפס טולרנטיות לתכנים אנטישמיים ואנחנו משיגים את זה בשלושה אופנים. אופן אחד זה מדיניות מאוד מאוד נרחבת של כללי קהילה מפורטים שאני כבר אגע בהם, שבאמת מסדירים מה זה אומר שאנחנו לא מאפשרים תכנים אנטישמיים בפלטפורמה, אמצעי נוסף זה אכיפה נרחבת ואמצעי שלישי זה שיתוף פעולה גם עם משרדי ממשלה וגם עם ארגוני החברה האזרחית.

אני רוצה למקד את זה שאנחנו בשיתוף פעולה מאוד רחב עם התנועה למאבק באנטישמיות, הם גם trusted flaggers בתוך הפלטפורמה שלנו, הם פרסמו בדוח האחרון שלהם שטיקטוק הסירה 100% מהדיווחים שהם הציגו לנו. אני חושבת שזה הישג מאוד מאוד מרשים שמדבר גם את פעולות האכיפה שלנו וגם את כללי המדיניות הנרחבים שלנו.

תודה, אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב וכן צריך לציין את זה. מה המשמעות של trusted flaggers?

המשמעות היא שיש להם ערוץ ישיר של דיווח שמקבל קדימות.

יש לכם לתנועה הזאת רק לטיקטוק או שיש לכם גם ברשתות נוספות?

יש לנו גם עם הפלטפורמות של גוגל. היינו בעבר בטוויטר, אבל אילון מאסק עשה שם קצת שינויים ואנחנו מחכים למטא.

נמצא פה נציג של טוויטר, מתיו קריגר. לפי הדוח שאנחנו קיבלנו, שהתנועה למאבק באנטישמיות פרסמה, טיקטוק הסירה 100% מהתכנים, טוויטר הסירה רק 14%, פייסבוק ויוטיוב שיפרו את אחוזי ההסרה מ-23% בשנת 2021 ל-35% בשנת 2022. אגב, אצלכם ממש רואים ירידה, היה לכם 23% וירד.

אני לא מדבר היום, אני כאן בשמו של מאסק, אז אני אעביר את כל המידע.

אתה לא יכול לספר לנו מה עושה רשת טוויטר בעניין הזה?

אמרתי לשלומית שאני לא מדבר היום.

אתה לא חייב, אבל לדעתי גם בעניין הזה זאת אמירה. יהודה בן יעקב.

בוקר טוב ותודה על הדיון. אני חייב להגיד, העירה כאן רות ואתה גם הסכמת, רגולציה זה בהחלט דבר שיכול לעזור בהקשרים האלה ואם מדינת ישראל תסכים לקחת על עצמה לחוקק חוקים בהקשרים האלה אז זה כמובן יכול לעזור. אני חושב, גם לורנס אמר, שפעילות של עמותות בהקשר הזה היא חשובה ולעמותות מהסוג של FOA ו-CyberWell, רק בשבוע שעבר נפגשנו טל-אור ואני, יש את היכולת להחליף דברים.

מדיניות. יש לנו מדיניות מאוד מאוד חזקה שנלחמת בכל מיני צורות של שנאה, בוודאי באנטישמיות, אבל לפעמים הדרך שבה דברים מתבטאים היא מאוד דינמית, אם משהו אחד הוא טרנד היום הוא יכול להשתנות מחר בבוקר והיכולת שלנו להבין את הטרנדים האלה היא מאוד תלויה בעבודה של החבר'ה כאן שמציפים את הדברים האלה.

טל-אור רק בשבוע שעבר סיפרה לנו על דרך חדשה של קישור בין תיאוריית הבונים החופשיים ותיאוריית האנטישמיות והייתה לנו את היכולת ככה להבין את הדבר הזה יותר לעומק וגם לנקוט בפעילות נגד תכנים מהסוג הזה באופן מיידי אחרי שהדבר הוצף אלינו. אני חושב שזה מאוד חשוב.

ואם יורשה לי עוד מילה אחת בהקשר, גם אתה, אדוני היושב ראש, ציינת את זה, שהעבודה שקשורה גם בשימוש נכון בטכנולוגיה כדי להילחם בדברים האלה היא חשובה מאוד. אנחנו רק בשבוע שעבר השקנו בברלין חוויית מציאות מדומה של ניצולת שואה ב-VR, מציאות מדומה שמאפשרת לאנשים לחוות את הדברים האלה בצורה הרבה יותר רגשית. אני חושב שיש לזה משמעות אדירה בעולם שבו ניצולי שואה הולכים ופוחתים וטכנולוגיה צריכה להיות משהו שמשרדי ממשלה וגם הבית המכובד הזה מסתכלים עליו כחלק מהפתרון.

תודה רבה. לפני שאני מסכם את הדיון, מר דארוף, האם תרצה להוסיף?

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני רק אשמח להוסיף בנוגע למה שאמרת לפני זה לגבי חוק השבות, רשת הבטיחות של ישראל שנמצאת שם עבור יהודי העולם, כמובן שזה מצוין, בזמן השואה לא היה לנו את זה, לא בזמן הפוגרומים ולא בזמן האינקוויזיציה. בעבר לא היה לנו את מדינת ישראל. הדבר השני בנוגע להערותיך זה לגבי החשיבות של חוק השבות והעובדה שיהודים יכולים לחזור הביתה למדינת ישראל כפי שכבר קרה במהלך עשורים רבים.

אז תודה רבה על הדגשת נקודה זו ותודה שהזמנתם אותנו, כבוד היושב ראש, כבוד חבר הכנסת עידן רול.

תודה רבה.

אני אישית יצא לי לעסוק בזה הרבה, אני חושב שיש עבודה טובה שנעשית במשרד החוץ, הייתה גם עבודה טובה שנעשית במשרד התפוצות, אין ספק שצריך תגבורת בעיניי לדבר הזה וצריך לעבוד טוב יחד. אין תחליף לדעתי, שוב, לתכנית בין משרדית.

לגבי הרשתות, יש באמת רשתות כמו טיקטוק שהן מאוד רספונסיביות לנושא ויש רשתות אחרות שהן טיפה אולי יותר מאחור. מעבר ליצירה של כלים מתקדמים וחוויה מתקדמת, שזה דבר חשוב, זה בסוף נישתי, זה בסוף המחר ואנחנו באנטישמיות של היום. האנטישמיות של היום בסוף המאבק בה מתחיל באיתור, בפלגינג של תכנים ובהסרה מהירה שלהם כמה שיותר. אי אפשר להפריז בחשיבות של הרשתות החברתיות על עיצוב השיח ועיצוב המוחות של צעירים ומבוגרים כאחד. אני באמת מפציר ומבקש גם טרם חקיקה שהפלטפורמות הגדולות ייקחו את זה על עצמן מתוך אחריות של להיות מעצבי שיח עולמי.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון וראשית להודות למשתתפים. מר דארוף, תודה לך שהצטרפת אלינו לדיון החשוב הזה.

אני חייב לומר שכפי שראינו בדוח, בנתונים של הדוח של התנועה למאבק באנטישמיות, רואים עד כמה יש יכולת לרשתות החברתיות לסייע ולהוביל את המאבק בתופעה הזאת. אני חושב שיש בעניין הזה שיתוף פעולה שהוא חשוב והוא לא מספיק, אבל ממנו צריך לרדת, ופה אני למשרדי הממשלה, לתכנית ממשלתית. תכנית ממשלתית של פרויקטים ושל אירוח ושל דברים שקשורים בחינוך הם חשובים, הם טובים, הם נכונים, הם נעשו בפורמטים כאלה ואחרים לאורך כל השנים, אבל צריך לקבוע סטנדרטים ברורים בהקשר של הרשתות החברתיות, שהיום זה אולי הכלי המרכזי להפצה של תכנים אנטישמיים שלעתים מובילים לפעולה.

אגב גם כאן בישראל ראינו פיגועים שנולדו ברשתות האלה ולכן הממשלה חייבת לקבל החלטת ממשלה סביב הנושא הזה, כוללת, שאני מסכים, ופה אתם צריכים להתקדם, אבל בעיניי שני דברים קריטיים חייבים להיות שם. אחת זה חקיקה שנוגעת לרשתות החברתיות, וזו צריכה להיות חקיקה כזו שמשרד החוץ וגופים שונים שפועלים ברמה בין-לאומית יוכלו לפעול במדינות נוספות בעולם כדי שיאמצו חקיקה דומה. אנחנו לא יכולים לפנות היום למדינות באירופה ולהגיד להם שיאמצו חקיקה כנגד תכנים אנטישמיים ברשתות חברתיות כשאצלנו הדבר הזה לא קיים. זה הדבר הראשון שאני מבקש.

הדבר השני זה להכניס, דיברנו על זה גם בדיון עם השר כאן, את הפעילות כדי להכריז על הציונות כערך מוגן באוניברסיטאות השונות בארה"ב. אני חושב שאחת ההתמודדויות הקריטיות למדינת ישראל היום זה באוניברסיטאות בארה"ב, זה הדור הבא של העם היהודי שנמצא בתפוצות, שלא תמיד יש להם את הכלים להתמודד מול מכבש שמופעל מכל הכיוונים שם כנגד הציונות והקשירה של הציונות והאנטי ציונות והאנטישמיות ביחד. אני אומר לכם, אנחנו נקיים על זה דיון ואני מציע שתגיעו מוכנים, כי זו הייתה בקשה והייתה אמירה גם בדיון הקודם.

דבר אחרון בהקשר של חוק השבות. אי אפשר לדבר על הנושא הזה ועל מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי בלי לדבר על חוק השבות והדיונים שמתקיימים סביבו. אפשר לנהל דיון ואפשר להפיץ סרטונים שיש בהם ניחוח אנטישמי. מה שעלה לרשת היוטיוב לפני כיומיים על ידי ארגון חותם זה סרטון עם ניחוח אנטישמי חד וחלק כנגד קהילה וכנגד אנשים שחיים כאן בישראל, אזרחי ישראל טובים, יהודים, משרתים בצה"ל, עושים מילואים, לוקחים כאן חלק ופתאום הם הופכים להיות איזה שהוא איום לכאורה על מדינת ישראל. הסרטון הזה ראוי לכל גינוי ואני מצפה גם משר התפוצות וגם משר העלייה והקליטה לגנות את הסרטון הזה ולקרוא להסרתו מהרשת.

הדבר האחרון, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהשתתף בצער משפחות הנרצחים בפיגוע הנורא שאירע אתמול בעלי. לצערי המאבק של העם היהודי בארץ ישראל לא תם, אנחנו נמצאים בעיצומו. הקמנו מדינה לפני 75 שנה, אבל עדיין המדינה הזו נאבקת על קיומה. זאת עוד דוגמה לפיגוע מזעזע, רצחני, שלצערי חלקו נובע מזה שפעמים רבות מגלים מדיניות פייסנית מול ארגוני טרור, נותנים חסינות לראשי חמאס שממשיכים לפעול כנגד מדינת ישראל ואפילו מסבסדים את הטרור הזה בכסף שיוצא כאן ממדינת ישראל כולל בשנה האחרונה, בחצי השנה האחרונה בעיקר.

הממשלה תקבל גיבוי מלא מכל סיעות הבית הציוניות, אני אומר את זה כחבר אופוזיציה, לכל פעולה שהיא שתידרש כדי לשמור על ביטחונם של אזרחי ישראל. אז כמובן שוב להשתתף בצער המשפחות ולאחל שלא נשמע עוד כותרות קשות כאלה על פיגועים קשים שלצערי הפכו להיות שגרה בחצי השנה האחרונה.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:40.