פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



16
ועדת הכלכלה
13/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 137
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ג (13 ביוני 2023), שעה 10:05

תמיכה במעסיקים של משרתים במילואים ובעצמאים - במסגרת ציון יום ההוקרה לחיילי המילואים

חברי הוועדה: אלון שוסטר – מ"מ היו"ר
אליהו ברוכי
שלום דנינו
אוהד טל

משה טור פז
שרון ניר

תא"ל אמיר ודמני - ראש ענף תכנון כוח אדם, אכ"א, משרד הביטחון

סא"ל אבישג סבג ראובן - ראש ענף מילואים, משרד הביטחון

לימור לוי - ראש היחידה לסיוע, משרד הביטחון

מצדה כהן - ראש היחידה להטבות, משרד הביטחון

רס"ן יעל אלקבץ - ראש מדור אכ"א וכ"א, צה"ל. משרד הביטחון

רס"ן נטלי ישעיה - רמ"ד תכנון במילואים, משרד הביטחון

דן נימני - רפרנט ביטחון, אגף התקציבים, משרד הביטחון

גולן יונתן טובי - מנכ"ל מעוף מרכז, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

אלון דסה - מנהל אגף גמלאות מחליפות שכר, המוסד לביטוח לאומי

מרקי בן חיים - מנהל תחום בכיר מילואים, המוסד לביטוח לאומי

חנן פוטרמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

מוטי עזרן - עו"ד, ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים

גיא קלרמן - עו"ד, התאחדות התעשיינים

דביר אינדיג - יו"ר עמותת צו 8, פורום המילואים של ישראל

אופיר כהן - עו"ד, יושב ראש העמותה למען משרתי המילואים

עודד מלניק - העמותה למען משרתי המילואים

אופיר טל - העמותה למען משרתי המילואים

יוסי אלקובי - נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה

שרה טל רחובי - פורום המילואימיות

הילה איינהורן - פורום המילואימיות

אורטל לב ארי סיטון - פורום המילואימיות

רביד שטיינפרס ארמיאץ - פורום המילואימיות

סא"ל (מיל) יוסי טובור - מנכ"ל ישרמאט שלפיטק

ד"ר עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



תמיכה במעסיקים של משרתים במילואים ובעצמאים

בוקר טוב. ברשות יושב ראש ועדת הכלכלה דוד ביטן, אני מתכבד לעמוד בראש הישיבה הזו שמבחינתי היא מחברת בין העולם הפרלמנטרי הנוכחי שלי - אני חבר הוועדה המכובדת - ויחד עם חבר הכנסת טור פז ונוספים אנחנו בראש השדולה להוקרת המילואים.

אני רוצה להודות לחברים ולחברות במדים ובאזרחי שחלקם משרתים במילואים ולאנשי משרד הביטחון ואחרים שיסייעו לנו כאן היום ועושים זאת בשוטף. אני מודה לחברי העמותה, ליושבי ראש עמותת המילואימניקים שנמצאים כאן ובמהלך היום הזה ילוו אותנו בוועדות ובהתכנסויות.

אנחנו משתדלים להיות יעילים ולעסוק בכל ועדה בנושא רלוונטי ונדמה לי שכאן בתחום הכלכלה הנושא משמעותי ביותר. ברשותכם אני אומר מילה. אני חושב שהגיע הזמן אחרי 75 שנים ואחרי שמיצינו את האנרגיה הראשונה של הקמת המדינה וההתנדבויות למיניהן ותחושת השליחות, ואחרי שבשנים האחרונות, בהובלת צה"ל ומשרד הביטחון ובליווי מסור של הכנסת והעמותה, התקדמנו בתחום ההוקרה של המשרתים עצמם, המפקדים והחיילים. אני חושב שהגיע הזמן לשים על סדר היום, בתמיכה של הביטוח הלאומי ושל משרדי הממשלה, את המעסיקים ואת העצמאים.

יש מוסכמה שאני יכול להבין מהיכן היא באה אבל אני חושב שהרבע האחרון של המאה הראשונה לכינונה של מדינת ישראל הגיע הזמן שמדינת ישראל תיקח אחריות על מלוא התשלום בגין יציאה למילואים. עסקים, בוודאי קטנים ובינוניים, חייבים לקבל מהמדינה את מלוא העלות. הם לא צריכים לשאת בנטל ההוצאות של המשכורת של מי שלא עובד ונקרא בשם הלאום למשימה כל כך חשובה. גם העצמאים צריכים להיות בעניין. אנחנו צריכים לעסוק בסוגייה הזאת. אגב, תג המחיר, כמו שנראה, הוא לא מיליארדים בשנה אלא הוא בסדרי גודל של המדרגות שהממשלה הקודמת והממשלה הזו מציגה ואני חושב שזה מה שצריך לשים על סדר היום.

ברשותכם, אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לחברי חבר הכנסת טור פז.

בוקר טוב. תודה ליושב ראש הוועדה דוד ביטן, תודה לך חברי אלון שוסטר על הובלת הנושא יחד איתי.

אנחנו באים מוועדת חוץ וביטחון, כמו חלק מהנוכחים כאן. שם דיברנו קלישאות, כבר הזהרתי, ודיברנו קצת על הרוח אבל בואו נדבר כאן קצת על הכסף. בסוף זה חלק מתפקיד הוועדה.

יש שני אתגרים כלכליים בנושא המילואים אבל אולי אתגר העל הוא שחייל המילואים לא יפסיד. זה נשמע כאילו מובן מאליו אבל זה ממש לא מובן מאליו. אני רוצה להתחיל דווקא עם דוגמה של חייל שהרוויח. היה לי חייל עצמאי, הוא היה וטרינר. הוא היה עושה הרבה ימי מילואים כי עשינו בשנות ה-90 וה-2000 המון ימי מילואים. הוא היה מרוויח ממילואים. פעם שאלתי אותו – הכינוי שלו הוא ג'מוס והוא עד היום וטרינר מעולה בתל אביב, אייל אברהמי – למה הוא בא למילואים בחדווה כזאת. הוא אמר שהוא עצמאי, הוא עושה ניתוחים לבעלי חיים ומזה הכסף הגדול שלו, אז הוא בא למילואים ומשחררים אותו לשש שעות, הוא קופץ, עושה ארבעה ניתוחים וחוזר. אבל ג'מוס הוא החריג.

לנושא הכלכלי. בשנת 2023 האתגר העיקרי שלנו הוא אתגר המינימום. אלה שמרוויחים מינימום והיום הם חלק גדול מאוד מהמערך. כ-50 אחוזים מהמערך הם למעלה מעיל 20 ורובם מרוויחים כלום ושום דבר, למעט ההייטקיסטים אבל הם בשוליים. הסטודנטים, אלה שעובדים באבטחה. בחור כזה שיוצא למילואים, הוא יוצא למילואים ומפסיד כסף. האתגר שלנו הוא שהוא ירוויח כסף. שבגיל 25 הוא יגיד לעצמו או לבת זוגו או לבן זוגו – בואו נזכור שיש לנו 20 אחוזים משרתות במילואים - שכדאי לו לצאת למילואים כי הוא מרוויח בגינם. כמה הוא צריך להרוויח בגינם? כפול משכר המינימום. באזור השכר הממוצע במשק. אם נגיע לשם, יהיה הרבה יותר קל לקרוא לאנשים למילואים. הם לא יבואו בגלל הכסף. שום סכנת חיים לא שווה את זה. במבצע חומת מגן, כשאורן צלניק נהרג, זה לא היה עוזר לו אם היינו משלמים לו כפול. זה לא היה עוזר להורים שלו. שום דבר לא עוזר להם עד היום. אבל לפחות כל אלה שנשארים בחיים, והם הרוב ברוך השם, שיקבלו תגמול ראוי.

יש לנו כבר אתגר לשנת 2024, אדוני יושב ראש ועדת הכלכלה. אחרי שנפתור את נושא המינימום, אנחנו צריכים לפתור את נושא המעסיקים. אני אומר בצורה לא פוליטיקלי קורקט, זה די מחורבן להעסיק אנשי מילואים. זו האמת. אתה מפסיד אותם בעבודה, אתה לא מקבל את מלוא העלות וזה באג שאנחנו צריכים לפתור אותו ומיד נדבר על כך, על עלות מעסיק וכולי. אתה גם משלם מחירים מקצועיים כי אם הוא איש טוב ואתה מחזיק אותו, כשהוא לא נמצא אתה מפסיד ואת זה גם כסף לא ישלים אבל בואו לפחות נכסה את שתי הפינות הכלכליות האלה, ששכר המינימום יוכפל ושהמעסיקים יקבלו אתה כיסוי הראוי. תודה.

תודה רבה. עקב הימצאות תת-אלוף ודמני בוועדת החוץ והביטחון, אני מבקש מסגן אלוף אבישג סבג ראובן להתייחס להיבטים הכלכליים שחלקם הועלו כאן.

שלום לכולם. ראש ענף מילואים של צה"ל. לפני שאני אתייחס להיבטים הכלכליים, אני ארצה לומר מספר דברים. חלקכם שמעתם אותם בוועדת חוץ וביטחון אבל חלק נכבד לא השתתף בוועדה.

מערך המילואים מונה כ-130,000 משרתים פעילים שמבצעים 20 ימים בשלוש שנים. המשמעות של ביצוע המילואים, זאת אומרת ביצוע שירות מילואים פעיל ותדיר. זה לא כל היקף מערך המילואים. מערך המילואים הוא גדול יותר מהיקף הפעילים והוא מופעל לפי הצרכים ולפי הכשירויות הנדרשות.

מדי שנה אנחנו עורכים סקר במערך המילואים ומגלים היכן הקשיים שיש לנו במערך ומה חושבים המשרתים. לאחרונה, הסקר האחרון ביצענו, אחד הדברים שעלו בצורה משמעותית היה כל עולם ההכרה החברתית והתחושה של המשרתים בהיבט התגמול וההוקרה עבורם. צה"ל פועל נמרצות, בשיתוף הרבה מאוד גורמים, לשיפור המענה והתאמתו למציאות המשתנה. אחד האתגרים המרכזיים שלנו הוא האמון שיש למשרתים במערכת והתפיסה של החברה עצמה. אתגר נוסף הוא אתגר הפיקוד. אנחנו נמצאים בשורות מפקדים מלאות אבל אחד האתגרים הוא באמת לייצר המשכיות ולהמשיך לפתח מפקדים וזה למול תקופת זמן בחייו של המשרת היא משתנה, בין אם זה כשהוא סטודנט, בין אם זה כשהוא התחיל עבודה חדשה, הקים משפחה. צה"ל ומערך המילואים הוא כשיר והכרחי למעמד צה"ל, הוא כשיר למשימותיו.

אנחנו רואים את עולם השירות הפעיל כעולם שמתחלק למערך משרת מילואים גם בקריה וגם ביחידות אחרות וגם מערך שהוא מערך קרבי. לכן ביצענו הגדרות ואיזושהי הבחנה בין המערכים. בגדול אחוז האיוש בצה"ל במערך הלחימה והקצינים עומד על 133 אחוזים שזה אחוז גבוה והשורות מלאות. אנחנו נמצאים בשנה השנייה של מבצע שובר גלים שעדיין מתמשך ויש בו עלייה בהיקף הנחיצות של משרתי המילואים וגידול משמעותי בכמות המסגרות המבצעות תעסוקה מבצעית כאשר חלקן מבצעות - בצורה שאושרה בכנסת עת הגענו וביקשנו לאשר – תעסוקה מבצעית שנייה. מכאן העומס שגדל גם על המעסיקים, גם על המשפחה, גם על מי שהוא סטודנט. אנחנו באמת עושים הכול ואפשר לראות את זה גם בהחלטה הקודמת שהובלנו ביחד עם השדולה ועם חבר הכנסת שוסטר בכל העולמות של טיפול במפקדים. השנה אושר בישיבת הממשלה האחרונה מענה רחב יותר שהוא אמור לגעת בהיקף רחב של משרתים, ב-130,000 המשרתים ולתת להם איזשהו מענה שלא היה עד היום שהוא נוגע בכל עולמות כלכלת הבית, עולמות הפרט, קייטנה, משפחה, סטודנטים.

גם כאישה וגם בכלל אני חושבת שנכון לציין את זה שמערך המילואים, בהמשך ישיר מעולמות הסדיר, גדל בעולמות הנשים. אנחנו רואים גידול. אמנם הגידול הוא תמיד מתון והוא באחוזים קטנים אבל נומינלית אנחנו רואים את הגידול בהיקף הנשים. יפה לראות שהן מתפתחות גם בעולמות המפקדים. אפשר לומר שהיום 26 אחוזים ממערך קצונת ה-טומכ"ל הן נשים, במערך הלחימה הן מהוות 10 אחוזים, נשים מפקדות.

במילואים.

במילואים. אני ראש ענף מילואים. אני יודעת לדבר רק מילואים.

רק לחדד. 10 אחוזים מהלוחמים הן לוחמות?

לא. 10 אחוזים מהמפקדים הלוחמים הן לוחמות.

יישר כוח.

מבחינת התייצבויות לתעסוקות מבצעיות ואימונים, אנחנו רואים איזשהו גידול בהתייצבויות. אנחנו רואים שיש עמידה מלאה בתקנים ובכשירות הנדרשת גם בתעסוקות מבצעיות וגם באימונים וזה משהו שהוא באמת שייך גם ללכידות המסגרת ולחוסן של אותה פלוגה או גדוד המגיע לבצע תעסוקה מבצעית.

היבט התגמולים שגם אותו חשוב להבין. אנחנו השנה משלמים תגמולים בהיקף של 500 מיליון שקלים. זה הצפי לסיום שנה למשרתי המילואים. אני מדברת על התגמול הנוסף המיוחד והשתתפות בהוצאות. זה נוגע במספר רב של משרתי מילואים, מעל 100,000 משרתים שמקבלים את התגמולים.

אנחנו בעבודת מטה עמוקה בכל עולמות התגמול המזערי. זה מתבצע בשיתוף פעולה מלא עם ביטוח לאומי שחבריו נמצאים כאן והם שותפים לעבודה שלנו ביום יום. אנחנו בעבודה על מנת לבחון את הגידול בתשלום - אמרו 204 שקלים אבל היום זה כבר יותר, הסכום הוא 215 שקלים - ליום מילואים ולהתאים אותו לסכום הממוצע במשק. צריך להגיד שלעבודה הזאת כרגע אין תקציב שממש יושב מול העבודה. מדובר כאן בתקציב רב.

יש הערכה מה יהיה גובה התקציב?

אני פחות יודעת לתת לך הערכה תקציבית לזה אבל אני יכולה להגיד לך שזה תקציב מכובד.

אני מציע לקרוא לזה התגמול הבסיסי. המזערי, ממעיט את זה. מקטין את זה.

צריך להגיד שבסופו של דבר מניתוחים שעשה ביטוח לאומי וגם אנחנו זה אמור לגעת בין 70 ל-80 אלף משרתי מילואים. בעבודה שביצענו היום אנחנו נוגעים כמעט בכולם. זאת אומרת, התגמולים שאנחנו מביאים היום הם כן יגעו גם במשרתים שיש להם את הפער בשכר הבסיסי. זאת אומרת, אולי לא בקייטנות כי להם אין ילדים אבל הם כן יגעו בעולמות כלכלת הבית שזה חשמל וארנונה. זה משהו שמבוצע.

אחד הדברים שגם יסייעו והוא בתהליך הרבה יותר מתקדם כי הוא דורש רק את אישור פנים צה"ל, זה כל עולמות התגמול לכשירות מבצעית. אנחנו נמצאים בעבודת מטה מתקדמת על מנת לאפשר תגמול למי שמבצע בין ארבעה לתעשה ימים והיום הוא לא מקבל תגמול על הימים האלה אלא הוא מקבל רק את שווי השכר שלו, מה שאמרנו לגבי שלושה חודשים אחורה או התגמול המזערי אם הוא לא עובד או מועסק. התגמול הזה בא לתת עוד איזשהו בוסט לאלה שמבצעים בין ארבעה לתשעה ימים ולא מגיעים למדרגת התגמול הראשונה שהיא 10 ימים.

בתוך כל זה אנחנו צריכים להגיד שגם בשנה החולפת יחד עם הביטוח הלאומי בוצע תיקון משמעותי של כל נושא משפרי השכר שגם הוא נוגע לאוכלוסייה צעירה והוא אמר שכל מי שערב יציאה לשירות מילואים, שכרו עלה באופן משמעותי, יעלה באותה מידה, יעשו את החישוב לפי השכר הגבוה שלו. אם הוא הרוויח 5,000 שקלים וערב שירות המילואים, נגיד חודש לפני, השכר עלה ל-9,000 שקלים – יתקנו אותי חבריי אם אני לא מדייקת – יתחשבו בשכר הגבוה יותר. זה כבר נגע בהיקף רחב של משרתים. זה כמובן תקציב צה"ל שהועבר לנושא הזה.

אני אציין את ההחלטות החדשות. בנושא הסטודנטים, על אף שיש ועדה שמרכזת את זה, אנחנו מתכוונים להעניק הקלות משמעותיות לסטודנטים. העדפה בכל נושא פרויקט הדיור במחיר מטרה, להקנות אחוזים מסוימים במחיר מטרה שהם יהיו עבור משרתי מילואים פעילים. זה משהו שמשרד הבינוי והשיכון ממש התקדם בו.

כלומר, הכוונה לשריין מקומות או לתת תעדוף בניקוד, בשקלול?

זה יהיה תעדוף אבל יהיו אחוזים מסוימים שיוקצו עבור משרתי מילואים. לשון ההחלטה עוד לא יצאה ופורסמה לציבור. אני אומרת כאן את הכוונות ואני אומרת שגם אלו היו הכוונות של משרד הבינוי והשיכון. אנחנו נחכה לראות את הפרסום הסופי של זה.

אבישג, תחתרי אומץ ובנחישות להטבות הנוספות. אולי לנושאים שהם כלכליים פרופר. אני כמובן שומר לך את האפשרות להגיב בהמשך לדברים שתשמעי.

אני רוצה להגיד שבשנה האחרונה כן ביצענו איזשהו תהליך עם משרד הכלכלה, בעיקר עם הרשות לעסקים קטנים ובינוניים כחלק מהחלטת ממשלה שהובלנו. יש לנו את המאיץ העסקי, אקסלרטור. נבחרו 14 מיזמים של משרתי מילואים שמתעסקים משלב החשיבה על המיזם והם משרתי מילואים פעילים, עד הפיתוח שלו. זאת באמת תנופה לחבר'ה הצעירים. ראינו שם ממש את שכבת הצעירים שבאו עם רעיונות מאוד מאוד ייחודיים. נבחרו 14 פרויקטים. עמותת 8200 היא העמותה המלווה. זה משהו שהתחיל.

עולמות של הוקרת המעסיקים כשאת את הנושא הזה הוביל קמל"ר ואנשיו שיושבים כאן. הבנו שמקום, עסק או בעל עסק שהוא מעודד את היציאה למילואים או שיש לו מספר רב של משרתים במילואים, שהוא באמת מאפשר להם לצאת בחיוך, אנחנו צריכים לבוא ולומר לו תודה. קמל"ר מגיע לבעלי העסקים, נותן להם תעודה, אומר להם תודה, רותם אותם למשימה. כמובן שאי אפשר להגיע לכולם אבל הוא הלך למרכזיים בהם, לאלו שיש בהם ממש נבחרת של משרתי מילואים וגם למורכבים, לאלה שהיו מורכבים לנו.

לגבי הנושא הספציפי שהעלית כאן. צה"ל עשה עבודת מטה - נמצא כאן גם חברי שהיה שותף לעבודה - שהיא עבודת מטה נרחבת כדי לעמוד על מה הפיצוי הנדרש למעסיק. אני חייבת לומר שהנושא הזה הוא מאוד מורכב גם בחישוב שלו, גם בהבנת הצורך ובעיקר בהיבט התקציבי. בסופו של דבר יש משאב, צריך לחלק אותו ולהגיד מה ראשון ומה שני ואחד הדברים שעלו בסדר עדיפות גבוה יותר זה הנושא של התגמול המזערי שבקדימות זה משהו שיבוצע. נכון יהיה לעסוק בנושא של הכלכלה מכאן ואילך אבל זה לא נמצא כרגע בעבודה שהיא ברת ביצוע או הצגה, אבל זה משהו שצה"ל מכיר ועוסק בו.

תודה רבה. שימו לב לשעון. כלכלת הזמן שלנו נותנת לנו עוד 35 דקות לדיבור. אנחנו מתכבדים גם ביושבת ראש נוספת של השדולה, תת-אלוף שרון ניר, חברת הכנסת, שנמצאת אתנו וחברי כנסת נוספים. מי מחברי הכנסת שירצה להתבטא, תאמרו לי ותשתלבו.

נשמע עכשיו את אופיר כהן שהוא מנכ"ל עמותת המילואים. בבקשה. תמקד את הנושאים לדיון. לפי היושב ראש של הוועדה הזו, שרוחו מרחפת מעלינו, אנחנו חייבים להיות ממוקדים. כולנו חכמים, כולנו יודעים את התורה ועכשיו מה צריך לעשות.

בוקר טוב. אני יושב ראש העמותה למען משרתי המילואים. אני ממוקד בדברים שלנו. יש לנו רשימה ארוכה מאוד של דברים כלכליים שאנחנו רוצים ומנסים לשנות עם השנים אבל כאן באמת חשוב לדבר על שני דברים שכבר הזכרתם אותם בעבר אבל אני אגיד למה הם חשובים בשנתיים האלה יותר מאשר בעבר.

יש שינוי מצב. אנחנו לא נמצאים באותו מצב כמו שהיינו לפני ארבע שנים, חמש שנים, עשר שנים. בשנתיים האחרונות כמות התעסוקות המבצעיות גדלה בערך פי שלוש. זה נמצא גם בגרף שלך אכ"א שהצביע על זה קודם לכן. זאת אומרת, אם בעבר יחידת מילואים רגילה הייתה עושה תעסוקה מבצעית אחת לשלוש שנים, היום הן עושות אחת לשנתיים ולפעמים גם אחת לשנה וזה הגדיל בצורה משמעותית מאוד את כמות ימי המילואים שאותן יחידות עושות.

אני אתייחס ל-מ"פים ולמג"דים של אותן יחידות. כאשר מ"פ ומג"ד עושה תעסוקה אחת לשנה, הוא עסוק כל השנה בתעסוקה המבצעית הזאת. מהרגע שהצו יוצא, תכנון כוח האדם, ועד הרגע שהוא מסיים את התעסוקה וגם אחרי זה, הוא מתעסק בתעסוקה. הדבר הזה הכביד בצורה בלתי רגילה על אותה אוכלוסייה. למה אותה אוכלוסייה נפגעת? אם אותה אוכלוסייה מקבלת שכר מינימום בגלל שהיא סטודנטים או בגלל שהם פרשו מאיזשהו תפקיד בצבא ולא גררו את השכר וכן הלאה, אז הם מקבלים כסף לפי התגמול המזערי עליו דיברנו לפני כן. זה אומר שכל שנה במשך חודש-חודשיים הם משתכרים בתגמול שהוא תגמול שלא רלוונטי לפוטנציאל ההשתכרות שלהם. זה פוגע בהם. מי שנמצא בבית שואל אותם למה הם עושים את זה, הוא אומר שלא יכול להיות שאנחנו תורמים למדינה כל כך הרבה - - -

אופיר, אני עוצר אותך כי אתה נכנס לפינות. תמשיך. נושא אחד הוא התגמול, זה שקראנו לו המזערי.

תודה רבה על המיקוד. עכשיו אני ממש מרגיש בבית. כמו שאשתי אומרת לי, תתמקד.

הדבר השני הוא עניין המעסיקים. בעבר לא התעסקנו בעניין המעסיקים אבל עניין המעסיקים גם הפך להיות כבד. אנחנו עמותה שמקבלת פניות מאנשי מילואים. ברצף השנים אנחנו מקבלים עשרות פניות כל שנה. בשנתיים האחרונות אנחנו מקבלים מאות פניות כל שנה בגלל אנשים שהמעסיקים שלהם לא רוצים להעסיק אותם יותר בגלל כמות ימי המילואים שהם עושים בגלל התעסוקות המבצעיות. למה הם לא רוצים להעסיק אותם? כי הם מממנים סדר גודל של 30 אחוזים מהשכר שלהם בזמן שהם עושים תעסוקה מבצעית. אם זה עסק קטן, הוא לא נפגע רק מזה שהוא מסבסד את מדינת ישראל ואת המילואים של אותו חייל, אלא הוא נפגע גם מהנזק הישיר שהעובד שלו נמצא במקום. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. אנחנו חייבים לשנות אותו. אני לא רואה אותו באיזשהו מדרג חשיבות נמוך. זה מדרג חשיבות מאוד גבוה, בטח בתקופה הנוכחית.

אני רוצה להודות לביטוח הלאומי שנציגיו יושבים כאן שעובדים איתנו בשיתוף פעולה במשך השנה ועוזרים להרבה מאוד אנשים ונותנים תשומת לב מיוחדת לאנשי המילואים. תודה רבה.

תודה רבה. מוטי, ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים. ראיתי את הצעת החוק שגיבשתם. על זה בדיוק אני מבקש שתמקד את הדברים. תודה.

בוקר טוב. אני אמקד את הדברים בנושא אבל אני אקדים ואומר שהתאחדות התעשיינים, חוץ מזה שהיא מברכת על היוזמה והקידום של הנושא המאוד מאוד חשוב הזה, היא רואה באחריות נושא הנטל במילואים מעמד מאוד מאוד משמעותי בחברה והיא מקדמת את זה ומעודד את זה בכל דרך אפשרית. ההתאחדות בעבר חתמה על אמנות לשמירה על זכויות של עובדים והיא לא מלינה חלילה לא על הירידה בפריון שחווים מעסיקים, לא על אובדן ימי עבודה ולא על הפגיעה המשמעותית בתפעול של כל עסק קטן כגדול במדינת ישראל, ואנחנו נמצאים במחסור מאוד מאוד גדול של כוח אדם בתעשייה וזה מורגש כל יום.

אנחנו רוצים להעלות את הנושא שגם היושב ראש דיבר עליו וגם חבר הכנסת טור פז דיבר עליו וזה המימון. מעסיקים של משרתי מילואים בעצם מממנים את המדינה בכל העלויות הנלוות להפרשות לפנסיה, הפרשות לתגמולים. הערכה כלכלית שעשה אגף כלכלה בהתאחדות הביאה להערכה שמגיעה ל-1.3 מיליארד שקלים בין השנים 2014 ל-2021.

בוא נדבר במונחים של שנה.

כל שנה בממוצע, אנחנו מדברים על שנת 2021 עם 210 מיליון שקלים, על שנת 2020 – אבל זו שנת קורונה – עם 144 מיליון שקלים. כל שנה מאות מיליוני שקלים יוצאים מכיס המעסיק למימון של עלויות שהמדינה אמורה לשאת בהן כדי שעובד יוכל לשרת במילואים ולעשות את זה בלי להירתע מהעסקת משרתים במילואים.

אני עוצר אותך רק כדי לכבד את הגעתו של תת-אלוף ודמני מאכ"א שמסיים בקרוב את התפקיד הממושך והחיוני מאוד. רק אומר לו שאנחנו כרגע מתמקדים בסוגיית המעסיקים. תרומתם של המעסיקים מתבטאת בתחילת העשור השלישי של המאה הזאת בכ-200 מיליון שקלים בשנה. זה סכום גדול אבל הוא סכום שלדוגמה היום סדר גודל ממנו הועמד כבר בהחלטת ממשלה מלפני מספר שבועות לטובת סיוע לחיילים, למשרתים עצמם. כלומר, זו לא נקודה מופרכת במערך התקציבי הכולל שלנו. לכן הצעת החוק שלכם.

כמו שאמרתי וכמו שאמר כבוד יושב ראש הוועדה, אנחנו הצענו כבר בכנסת הקודמת הצעת חוק שתביא לפתרון ובעצם לביטול או השתתפות במימון של המעסיק בשירות המילואים של העובדים שלו. הצענו שאת חלקו של המעסיק בהפרשות הסוציאליות, בעלויות הנלוות, המדינה תממן באמצעות הביטוח הלאומי וכך גם מעסיקים יוכלו להיות יותר מכילים בחלק הזה שיעסיקו עובדים שמשרתים במילואים וגם לא יישאו בנטל שבסופו של דבר לא אמור להיות על חשבונם.

תודה רבה. בהמשך נגיע לחברים מהביטוח הלאומי ויהיה כדאי להתייחס, כולל לסוגיית העצמאים. סא"ל במילואים יוסי טובור שבמבצע האחרון קרע את גיד אכילס והוא הגיע מדדה אבל רב נחישות.

תודה רבה על ההזדמנות לדבר כאן בוועדה. אני אדבר בשני כובעים – כובע אחד שלי בתור מפקד בצבא והכובע השני שלי הוא כמנכ"ל של שתי חברות, מעסיק למעלה מ-400 עובדים מתוכם אחוז לא קטן שמשרת במילואים ברמה כזאת או אחרת.

אני חייב להגיד שכחייל מילואים - יש לי שישה ילדים - כאשר היו לי חמישה ילדים כבר יכולתי לקבל פטור מהצבא אבל בכל זאת אנחנו נותנים את כל כולנו למען המדינה בכל הזדמנות שיש. אני רואה את זה על כל אחד ואחד מהחיילים שלנו. זה גם אצלנו בפלוגה תנאי לקבלה, לגדוד שהייתי והיום אני בחטיבה הדרומית.

כמעסיק אנחנו נפגעים מספר פעמים. קודם כל, 40 אחוזים מההפרשות הסוציאליות שמועמסות עלינו לא משולמות. שנית, עובד שלי מחזיק רכב שלי, הוא נוסע איתו לכל קצוות הארץ. אמר כאן אופיר, זה לא מתחיל בצו אלא מתחיל בהיערכות, בחפיפה בגזרה וכולי.

זה נכון. רכב חברה מאוד חשוב במילואים.

זה תנאי לקבלת תפקיד מ"פ ומג"ד.

הדלק וההוצאות האלה, גם הן מושתות על המעסיק ובסופו של דבר העובד לא נמצא במפעל בזמן העבודה, לא נמצא בחברה ואני לא מקבל את התפוקה שאני צריך לקבל ממנו. זה מסתכם במשך השנה בהרבה מאוד כסף שיוצא מצד המעסיקים כאשר בפועל – ואמרו כאן מאגף כוח אדם – יש אחוז אחד מסך אנשי המילואים שעושים עד 20 ימים בשנה.

זה לא מה שאמרנו.

יש 130,000 משרתי מילואים, מה שנקרא משרת מילואים פעיל.

אני מתקן את הנתון הזה. אני חושב שכמו שיש תעדוף של חייל שמשרת מילואים פעיל, צריך להיות גם מעסיק מועדף. זאת אומרת, יש מעסיקים שמעסיקים ברמה מסוימת מספר אנשים, יש כאלה שנותנים יותר אפשרות ומקבלים את זה יותר בחפץ לב ולכן צריך ליצור איזשהו תעדוף כזה.

הפתרונות יכולים להיות במגוון תחומים. כמו שאמרנו, פיצוי בגין יום העסקה. הפעם השנייה יש לנו את ההתמודדות של חיילי המילואים כאנשי משפחה. זאת אומרת, היום יום העבודה שלך אמנם מתחיל ב-8:00 בבוקר ונגמר ב-5:00 בערב, ובגין זה אתה מקבל פיצוי, אבל כשאתה לא מגיע הביתה, אשתך צריכה לטפל בילדים לבד.

או בעלך.

או בעלך. אני יכול להגיד שאשתי עובדת בנק בינלאומי ואם אני עושה חמישה ימי מילואים ברציפות, היא מקבלת אפשרות לאחר שעה בבוקר שזה סוג מסוים של פיצוי.

בנק לאומי ייתן יותר.

לסיום דבריי אני רוצה לומר משפט אחד. אמר כאן אופיר, ובאמת אני מחדד את הדברים, שאנחנו בתקופה קצת שונה מזו שהייתה בעבר. התקופה הזאת ניכרת בפילוג הזה שיש בעם והמילואים, עוד משהגענו מהשירות הסדיר שלנו, זה הדבק שמאחד גם אם אתה נמצא בשני קצוות המפה הפוליטית וגם אם אתה לא מסכים. המילואים ימשיך את זה. ככל שאנחנו נחזק את מערך המילואים, אני חושב שזה יהיה עוד אמצעי ברמה הכללית לחבר את הדבק הזה בתוך העם.

תודה רבה. בשולי הדברים אני אומר שהפילוג בעיני מי שמשרת. כמובן העניין הגדול הוא מי שלא וצריך למצוא בחדרים אחרים את התשובה לשירות המשותף.

נעבור לנציגי ממשלה - משרד האוצר, ביטוח לאומי, משרד הכלכלה. נתחיל עם האוצר.

אגף התקציבים. לגבי כל הדברים שאמרו כאן, גם על המעסיקים וגם על התגמול המזערי, כפי שציינה אבישג מאכ"א, אנחנו עובדים כרגע, בימים האחרונים וגם סביב התר"ש, על בחינה של כלל ההטבות גם לחיילים משוחררים וגם למשרת מילואים, בפרט ללוחמים המשרתים. בתוך זה גם על הסוגייה של המעסיקים והתגמול המזערי.

תחדד את הנושא של המעסיקים. מה שדובר כאן בתחום המעסיקים, מה נמצא אצלכם?

הסוגייה של ההפרשה של המעסיק. נאמרו כאן סכומים שונים. יחד עם ביטוח לאומי אנחנו מכירים בסכום העדכני שהוא סביב ה-300 מיליון שקלים שזאת עלות מאוד משמעותית.

זה כולל את עובדי המדינה.

לא.

300 מיליון שקלים ללא עובדי מדינה.

300 מיליון שקלים, שיפוי למעסיקים.

זה כולל עובדי מדינה. כולל הכול.

יכול להיות שבלי זה, הסכום הוא 200 מיליון שקלים.

בלי זה, הסכום הוא 160 מיליון שקלים.

צריך לראות את המספרים. מה שברור הוא שלא מדובר כאן במיליארדי שקלים אלא מדובר כאן בסדרי גודל שאתם מתמודדים איתם. אני מפרגן להחלטת הממשלה הנוכחית שהיא עוד לא מיושמת. אני ודאי אמצא שותפים בבית הזה כדי לעצור את חוסר הצדק המובנה כאשר במשך 75 שנים המעסיקים מתגייסים כי זה החלק שלהם להתגייס. אולי הם לא משרתים במילואים כמו שאמר יוסי אבל זה חלקם. אנחנו צריכים לשנות את זה. זה חלק מההתבגרות שלנו.

ביטוח לאומי. אני מנהל גמלאות מחליפות שכר שאחראי גם על התחום של המילואים. אני מצטרף לכל הברכות לפורום המכובד ולדיון החשוב שמתקיים כאן, לקולגות שאנחנו איתם בקשר אמיץ - גם עמותת המילואים, אופיר, אסף, אטקה – ועובדים על תיקוני חקיקה חשובים.

פנית אלינו לגבי עצמאים. העצמאים קיבלו מענה בחוק המילואים האחרון, כאשר כבר מ-2016 יש לנו תגמול של 25 אחוזים פיצוי שמקבלים כתוספת על התגמול הרגיל שמבוסס על השומה שלהם. זה משהו שכבר קיים. ככל שרוצים לגעת בזה, כמובן יש כאן את העלויות הנלוות למהלכים כאלה.

לגבי הסוגייה השנייה שעלתה כאן, עלויות מעסיק, פיצוי או שיפוי תגמול לעלויות המעסיק על ההפרשות הסוציאליות. סדרי גודל של 30 אחוזים. זאת אומרת, אם אנחנו עושים את החשבון, אלה סדרי גודל של 300 מיליון שקלים. חברי דיבר על התאחדות התעשיינים אבל זה לא כולל את כל השכירים במשק.

מעסיקים קטנים.

ההערכה שלנו כוללת את כלל המשק בלי הבחנה בין תעשייה או לא.

בסדר. לנו יש הערכה טיפה יותר. אצלנו זה סביב ה-300 מיליון.

כשנגיע לחידוד, נדע מה לעשות. תודה רבה. משרד הכלכלה.

אני מנכ"ל מעוף מרכז. אני מייצג את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. כמו שאבישג תיארה קודם לכן, אנחנו יצאנו לאחרונה בשני פרויקטים למשרתי מילואים פעילים. האחד, פתחנו מחזור ראשון של אקסלרטור ליזמים בתחומים הטכנולוגיים יחד עם צה"ל ועמותת בוגרי 8200. בימים אלה אנחנו מתכננים לפתוח את המחזור השני.

יישר כוח. מה הפרויקט השני?

בעזרת השם גם את המחזור השלישי נפתח בתחילת שנה הבאה. הפרויקט השני הוא אות למעסיקי משרתי מילואים פעילים. גיבשנו כבר תקנון, גיבשנו כמעט הכול, אבל אנחנו צריכים לתת ערך למעסיקים. לא לתת רק תו ותעודה.

תהיו שותפים איתנו במהלך הזה, לתת תוקף כספי לתעודה. תודה רבה על מה שעשיתם ועל מה שעוד תעשו.

ברשותכם, אנחנו עוברים לדוברים נוספים. עמותת צו 8. דביר.

שלום. עמותת צו 8. אנחנו מייצגים את האחוז האחד שעושה מילואים במדינת ישראל. פחות ופחות עושים. אמרתי את זה קודם גם בוועדת החוץ והביטחון. יש כיום הרבה פחות משרתים מכפי שהיה בעבר, לפני 15 ו-20 שנים.

אנחנו מדברים בעיקר על המעסיקים ועל התגמול המזערי. על שני הנושאים האלה אני רוצה לדבר.

על המעסיקים דיברו כאן. אם לעצמאים המדינה נותנת 25 אחוזים תוספת לכל עצמאי, כלומר, מכירים בזה שהשכר הברוטו הוא לא השכר היחיד, אז גם המעסיקים צריכים לקבל. הבעיה היא שהתוספת הכלכלית גדולה. עד היום המעסיקים נדרשו לממן את זה מכיסם. זה הזוי שבשנת 2023, ובמשך 75 שנות מדינת ישראל, כל המעסיקים צריכים לסבסד שירות של כל איש מילואים, למעלה מ-25 אחוזים משכרו כאשר מדובר בהבראה, בפנסיה ופיצויים. כל זה על חשבון המעסיק ולכן מעסיקים לא רוצים לקבל עובדים.

הנקודה הנוספת היא התגמול המזערי אותו צריך להעלות. יש בעיה של סטודנטים שזה הקהל שמתחיל לעשות מילואים. זה הקהל שהכי קשה להכניס אותו.

אנחנו על זה. חבר הכנסת טור פז אמר. אנחנו לא נוותר בעניין.

מועדון בהצדעה. לדעתנו צריך לעבור שיפור. דיברנו על זה כמה פעמים. צריך לעבור לחיבור יותר חזק אולי עם חבר.

תת-אלוף ודמני שהצטרף ייגע בנקודה. מה עוד?

התגמול הנוסף שמחולק ב-1 במאי כל שנה. דיברנו עם אבישג מאכ"א מילואים. אני מבין שזה קשה. אם אפשר בכל זאת לבחון. ברגע שמגיע היקף הימים שמזכה את התגמול הנוסף, אם אפשר לעשות את החישוב הזה אחד לרבעון ולא אחת לשנה. אני כמפקד מילואים, אם אני אומר לחייל שלי שיגיע לתעסוקה בסוף הרבעון - - -

ברור. ההערה ברורה. תקבל תשובה.

דבר נוסף הוא חיזוק האימונים. אני לא יודע אם זה שייך לוועדת הכלכלה.

לא שייך לוועדת הכלכלה. תודה. דביר, תודה רבה על כל מה שאתה עושה.

עודד מעמותת המילואים.

אני אל"מ במילואים, בוגר קורס חובלים, משרת בחיל הים 52 שנים, בסדיר ובמילואים. השנה עשיתי 23 ימי מילואים. כשאני לא במילואים אני עוסק בהערכות שווי של חברות, חוות דעת כלכליות ותחת הכובע הזה גם הצטרפתי לוועדה שהקים קמל"ר כדי לבחון דרכים לשפר ולצ'פר את מערך המעסיקים.

אני אתן רק את השורה התחתונה של מה שאני המלצתי שם. מדובר על שלושה רכיבים כאשר האחד הוא הפרשות סוציאליות וכולם יודעים מה זה, השני הוא ביטוח לאומי מעסיקים והשלישי הוא איזשהו רכיב קטן מתוך אובדן הרווח שנגרם כתוצאה מזה שאיש מילואים יצא למילואים ולא עובד במקום העבודה.

אנחנו נשמח לקבל את העבודה, אם היא לא סודית.

לא. היא לא סודית.

אנא העבר אלינו.

בהחלט, אני אתן לכם את הפירוט. בשורה התחתונה ההמלצה הייתה לתוספת של 25 אחוזים על הברוטו שמקבל עובד המילואים כשכיר.

הנקודה הזאת ברורה.

2,4 מיליון ימי מילואים, זה מגיע לסדר גודל של 365, 370 מיליון שקלים.

אנחנו לא מתקטננים בין 160 ל-360. נמצא את המספר המדויק. תודה רבה.

אני קצינת התנהגות אוכלוסייה בפיקוד העורף, חברת פורום מילואימיות, נשים עושות מילואים. אתם מדברים על גמול למעסיקים. נשים נמצאות במלכוד כפול כי כשאני נמצאת מול מעסיק, לא רק שאני עושה מילואים אלא אני גם נמצאת בסכנה תמידי שאני אצא לחופשת לידה או אחליט להתרבות או אצטרך ללכת להוציא את הילד מהגן כי הגננת מתקשרת ראשונה אלי. אנחנו נמצאות כאן במלכוד כפול וזאת מורכבות תרבותית. אני יכולה להעיד מניסיוני האישי שבעוד שבעלי משתחרר עוד רגע ממילואים אחרי שלא זימנו אותו כבר עשור, בשנייה שהבן שלנו נולד המג"ד שלו ביקש שאני אשתחרר למרות שאני נמצאת בצו קריאה מיידי כקצינת התנהגות בפיקוד העורף.

המעסיקים שבראיונות עבודה לא יכולים לשאול אותי האם אני מתכננת ילדים נוספים אבל בהחלט שואלים אותי - - -

השאלה מרחפת באוויר בלי שישאלו אותה.

גם ילדים וגם מילואים? את לא רוצה להתבגר יום אחד? או מה יעשו הילדים שלך? אתם מדברים על החלק של שיפוי של בן הזוג אבל בן הזוג שלי עובד. זה אומר שאנחנו משלמים עבור בייבי-סיטר ולא רק ביולי-אוגוסט עבור הקייטנות. הילד שלי חוזר הביתה בשעה 15:00 ומישהו צריך להיות שם.

מה המסקנה? מה זה אומר?

זה אומר שיש קרוב משפחה כלשהו, במקרה הטוב, שלוקח ימי חופש ומסיים, במקרה שלנו, את כל ימי החופש שלו. כל ימי החופש של חמותי הולכים על המילואים שאני עושה החודש, כולל היום, כרגע, אני במילואים. בנוסף לזה, אם זאת לא היא, צריך בייבי-סיטר, מטפלות וכן הלאה. אנחנו כל הזמן במלכוד הזה כי בהקשר הזה אנחנו מופלות. נשים הן 18 אחוזים מתוך מערך משרתות המילואים. זה אומר ש-18 אחוזים, לא יספיק הפיצוי של הנשים האלו שהלכו למילואים כי אנחנו לפעמים גם נעלמות לילדים. אם על אחת כמה וכמה המעסיקים לא רוצים להעסיק משרתי מילואים, תחשבו מה קורה כשזאת אישה. אני מאוד אשמח לשמוע התייחסויות של הגופים שיושבים כאן שיאמרו איך אתם מתמודדים עם הסוגייה הזאת. כאמור, 18 אחוזים נשים במילואים זה לא אחוז מבוטל.

אני מלא הערכה. זאת הכרעה שלך שאני שמח לשמוע שהיא קיימת ואני שמח לשמוע, מהנתונים שצה"ל מביא, שהיא מתרחבת. זה לא זמן להגיד שזה יהיה בסדר כי עובדה שיש יותר.

אני חייבת להגיד לך בהקשר הזה שיכול מאוד להיות שהגיע הזמן לשקול שאלה שמעסיקים נשים שעושות מילואים – לא גברים אלא נשים - או הורים שעושים מילואים, לתת להם איזשהו שיפוי נוסף כי גם כך אנחנו נעלמים להם כל שני וחמישי כי שוב הילד חזר חולה מהגן.

תודה. שרה, פורום המילואימיות.

השם הפרטי שלי הוא שרה טל. אבישג דיברה על תפקידי פיקוד ותפקידי פיקוד באזרחי מקבילים לתפקידי ניהול. אני חושבת שפיל תקרות זכוכית לנשים נמצא בחדר וכולם כבר מכירים אותו, ואנחנו גם מרגישות אותו בתוך שירות המילואים כל שכן כאשר אני מנהלת בתפקיד בכיר, בתפקיד האזרחי שלי, ואני יוצאת למילואים. רק החודש אני על 14 ימי מילואים.

איפה את משרתת?

אני קצינת התנהגות בדיגיטל הסברה בפיקוד העורף. המשמעות היא שיש כאן תפיסות תרבותיות שמושפעות ממגמות כלכליות. הסיפור הזה של רגע להחזיק את זה שדרך כל התהליכים הטובים שרוצים לקדם כאן, דרך התהליכים הכלכליים למעסיקים, יהיה כאן שינוי תרבותי, יהיה כאן שינוי תפיסתי.

אני רוצה לוודא שאני מבין ושכולנו מבינים. מה שאת אומרת זה לא לקיים הליך הוגן כלפי המעסיקים אלא דרך זה לבצע שינוי תרבותי בחברה הישראלית.

לגמרי. בשלוש השנים שאנחנו עובדות בפורום, אנחנו מלכדות נשים רבות שמשרתות במילואים ואנחנו שומעות את זה באמת מכל מקום. אישה רוצה לשרת במילואים, בין אם היא אימא לארבעה ילדים כמוני ובין אם היא לא. היא רוצה לתת מהערך שלה והיא יכולה להביא מהערך המקצועי שהיא מביאה מתוך האזרחות. הסיפור הסביבתי הוא בעיקר החסם.

תודה. אני מוסיף את הוקרתי לרביד גם אליך. את רק פה או פנים של רבות ומתרבות.

לקראת סיום הישיבה אני מבקש מתת-אלוף ודמני להתייחס לדברים שנאמרו כאן.

אני אגיד בקצרה את הדברים הבאים. קודם כל, אנחנו הצגנו גם עכשיו בוועדת חוץ וביטחון את החשיבות והנחיצות של מערך המילואים ואת הצורך בתגמול והוקרה של המערך הזה. לכן אנחנו נמצאים בתוכנית רב שנתית ומה שראיתם כבר, זה את החלטות הממשלה שהתקבלו בשווי של 200 מיליון שקלים שהם מצטרפים לכחצי מיליארד שקלים שהם ההטבות בגין תגמול נוסף ותגמול מיוחד בהחזר הוצאות. לצורך העניין, על פי סדר העדיפויות, אנחנו קבענו שהשלב הבא – ומתקיימת על זה כבר עבודת מטה מתקדמת על ידי שר הביטחון וצה"ל – זה העניין של התגמול המזערי שהוצג כאן. זה השלב הבא שאנחנו רוצים לקדם.

אנחנו מבינים את העניין ואת החשיבות בנושא של חיזוק המעסיקים, אבל זה סדר העדיפויות שאנחנו שמנו לטיפול.

לגבי דברים שהוצגו כאן, אני רוצה לומר שאנחנו לא יודעים לתת התגמולים אחת לרבעון. הדבר הזה גורם לכך שהנתונים הם לא מדויקים ואז אנחנו נכנסים כאן למורכבויות. אנחנו סיכמנו גם בהחלטת ממשלה קודמת שאנחנו עושים את זה פעמיים בשנה. אני חושב שזה נותן מענה. אנחנו לא יודעים לתת יותר מזה. דרך אגב, לאחרונה אנחנו הקדמנו את המענק שהיה אמור להינתן במאי והוא ניתן לפני פסח. אני חושב שזה היה מהלך מאוד חשוב.

בנושא מועדון בהצדעה. במסגרת החלטות הממשלה הכפלנו את תקציב מועדון בהצדעה מ-15 ל-30 מיליון שקלים ואני חושב שזה יעשה שינוי משמעותי בנושא של מועדון בהצדעה.

לגבי העניין של נשים במילואים. יש לא מעט החלטות שמסייעות בידי נשים במילואים לעשות מילואים. יותר מאוחר אנחנו יושבים בוועדה למעמד האישה ואנחנו נדבר גם על זה. אנחנו מעודדים. הוצגו גם נתונים לפיהם עלינו בהיקף המשרתות בצה"ל ל-18 אחוזים ולהערכתי המספר הזה ימשיך ויעלה לאור הנתונים של הסד"כ הסדיר.

עד כאן. תודה.

תודה רבה. חברים, אני רוצה לסכם את הדיון ולומר תודה קודם כל לכל מי שנושאת ונושא בנטל. אנחנו בחילופי עיתים, בנקודה שבה אנחנו צריכים לוודא שהרוח המגויסת למען המשימות הלאומיות בתחום הביטחון לא נחלשת ואנחנו צריכים לעשות את זה בסיטואציה הרבה יותר קשה. במובנים מסוימים לא היה קל לפני 75 שנים אבל הרוח במחצית המאה הקודמת, הרוח הלאומית, הקושי, השבר הגדול שבו עמדנו ויצאנו ממנו אל המדינה, נתן לנו דחיפה חזקה של דור וחצי או שניים. אנחנו כרגע נמצאים בעולם אחר שבו צריך לעודד בכל מיני דרכים את השירות למען הכלל.

יש שלוש נקודות שאני מבקש להצביע עליהן. ראשית, נושא התגמול שאתם קוראים לו המזערי, ואני חושב שזה ממעיט גם בהיבט הכספי של העניין וגם במהות. זה התגמול הבסיסי או המינימלי למשרת המילואים. הוא מאוד חשוב ואני מאוד מקווה שיימצא לזה פתרון.

נושא שיפוי המעסיקים. אני מניח שאנחנו נגבש את הצעת החוק ונביא אותה לבחינה משותפת עם הרשות המבצעת או רשויות שקשורות למבצעת.

קלטתי את הנושא של האישה המשרתת, האימא, ויש בזה ממד מאוד חשוב שקשור באספקטים נוספים אחרים של החברה הישראלית שמוכרים לכם.

אני ממליץ לבוא גם לישיבות הבאות. אנחנו נהיה בוועדת החינוך ואחר כך בוועדה לקידום מעמד האישה.




אני מודה לכולם על ההשתתפות. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.