פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



5
ועדת הבריאות
06/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 55
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, י"ז בסיון התשפ"ג (06 ביוני 2023), שעה 9:33

הצעת תקנות הסמים המסוכנים (תיקון) התשפ"ג-2023 - דיון

חברי הוועדה: אוריאל בוסו – היו"ר

יוסף טייב

יובל לנדשפט - מנהל, האגף לפיקוח והסדרת מערך הקנביס הרפואי, משרד הבריאות

עידן בוק - יועץ לראש חטיבת רגולציה, משרד הבריאות

חן רביב - עו"ד, יועצת משפטית, משרד הבריאות

גאיה עפר - רפרנטית בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

אהרון שבי - מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות, מינהל תקןן וסיוע לב, משרד הרווחה והביטחון החברתי

רפ"ק טל פז מזרחי - עו"ד, קמ"ד אח"מ וטכנולוגיית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק אשר עובדיה - ראש תחום מצלמות גוף, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

כלאי ליאורה נהון - עו"ד, ראש תחום חקיקה, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי

איילה ויינשטיין - עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

יואב סטשבסקי - עו"ד, רפרנט בריאות, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ד"ר דניאל לנסברגר - רופא ראשי, חטיבת בריאות, מכבי שירותי בריאות

ד"ר ראשד קשקוש - רופא כאב, שירותי בריאות כללית

ד"ר ראובן דרסלר - רופא משפחה, שירותי בריאות כללית

ניסים מלכא - מנהל תחום קנביס, מכון מור, שירותי בריאות כללית

ד"ר יעל גילרמן - סגנית יו"ר, האיגוד הישראלי לרפואת משפחה, ההסתדרות הרפואית

ניצן אמיר - מנכ"ל, הסתדרות הרוקחים בישראל

אפי להב - יועץ, הסתדרות הרוקחים בישראל

ד"ר גלית מור נאור - מנהלת מחלקה סטרילית, פגרון מעיין חיים, ארגון הרוקחות בישראל

רות קרוטמן - חברת מועצה, ארגון הרוקחות בישראל

יעל שכטר-סיטמן - ראש תחום בריאות ומדעי החיים, התאחדות התעשיינים

יפעת קריב - סמנכ"לית, תיקון עולם

איתי רוגל - סמנכ"ל פיתוח עסקי, בזלת פארמה

מיכאל עופר - רוקח ראשי, בול פארם

גיל קיטאי - יו"ר, עלה ירוק

אדם שוסטר - מייסד ושותף,BH Synergy Group

גפן מלכי - מייסד, בריא בישראל

כארם שביטה - יו"ר, אוסרת אל איסלמיה

ניר יופיטרו - יו"ר, עמותת ליגלייז

עופר כהן - יו"ר, הפורום למטופלי קנביס רפואי

עדי רוזנפלד - עו"ד, ראש דסק הקנביס, משרד עו"ד הרצוג פוקס נאמן

פרופ' מיכל שני - יו"ר, האיגוד הישראלי לרפואת משפחה, ההסתדרות הרפואית

ד"ר איתי בסר - יו"ר, האיגוד לרפואת התמכרויות, ההסתדרות הרפואית

ד"ר אופיר לבון - יו"ר, החברה הישראלית לטוקסיקולוגיה

סיגלית קשת - מנהלת פעילות קנביס, קופת חולים מאוחדת

שרון אלמקייס - מנהלת אגף רוקחות ורשת מאוחדת פארם, קופת חולים מאוחדת

ענת מימון

מיכל דיבנר כרמל

ליאור ידידיה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.



הצעת תקנות הסמים המסוכנים (תיקון) התשפ"ג-2023

בב

בוקר טוב. היום יום שלישי, ז' בסיוון תשפ"ג, 06 ביוני, 2023. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות הבוקר בנושא הצעת תקנות הסמים המסוכנים (תיקון) התשפ"ג–2023. אנו ממשיכים היום בדיון שני בעניין תקנות הקנביס הרפואי שמונחות בפנינו. כזכור, מטרת התקנות המוצעות היא לשנות את המצב הקיים, כך שבהתוויות מסוימות, רופאים יוכלו לרשום למטופלים מרשמים למוצרי קנביס לשימוש רפואי, זאת בניגוד למצב כיום, בו השימוש במוצרי קנביס, בכל ההתוויות, דורש קבלה של רישיון מהמדינה.

המעבר למודל של מרשמים ברפואה ציבורית עתיד לספק רפואה טובה יותר, יאפשר שיפור הנגישות והקלה משמעותית למטופלים אשר קנביס יכול לסייע למחלותיהם. המהלך עתיד להכניס את הטיפול בקנביס כחלק מרצף הטיפול בקהילה ויגדיל את היצע הרופאים, ובכך ישפר את הנגישות ויוריד את עלויות הטיפול לאזרחים. כל זאת במקביל לשמירה על דגשים בריאותיים ורפואיים, תוך שימת לב אל החשש של שימוש ברעה בסם.

המהלך קודם במספר שלבים, כאשר כעת, הכללת ההתוויות המופיעות בתקנות המוצעות הנו השלב הראשון במהלך הכולל שאנו נרצה לקדם. בדיון הקודם, בשבוע שעבר, עלו מספר שאלות, בקשות הבהרה והצעות לתיקונים בנוסח המוצע, שלגביהם ביקשנו את התייחסות משרד הבריאות. ביניהן: שאלת העברת המידע; מספר ההתוויות שאושרו; סוגיות הייחודיות לשב"ס ועוד.

אנחנו רוצים להתחיל היום בהקראת נוסח התקנות. אני מבקש מעו"ד ענת מימון להתחיל בהקראת הנוסח, אלא אם כן יש למשתתפים בדיון משהו דחוף לומר, דווקא לפני ההקראה. אולי, לפני שהיא תתחיל את ההקראה, עו"ד מימון תנסה לתכלל אלו שינויים חלו מהנוסח הקודם שקודם.

יש כמה שינויים שהוכנסו בנוסח, ויש כמה סוגיות שכתבנו לדיון, כדי להעלות ולשמוע את העמדות. אני מציעה שכן נעשה את תוך כדי, וככל שיהיו דברים עקרוניים – אנחנו נפסיק ונדבר עליהם.

מישהו מהמשתתפים רוצה לתת התייחסות ראשונית, לאחר הדיון שהיה, לגבי הדגשים שהוא רוצה לשים במהלך הדיון, או במהלך ההקראה? או שאנחנו נתחיל את ההקראה של התקנות ונראה, תוך כדי, סעיף-סעיף? טוב. טוב לכם – טוב גם לי.

טיוטת תקנות הסמים המסוכנים התשפ"ג–2023

בתוקף סמכויותיי לפי סעיפים 7(א), ו-39 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973, ולפי סעיף 17א לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976, בהתייעצות עם שר המשפטים, בהתייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל – לעניין תקנה 17א המובאת בתקנה 5, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1
1.

בתקנות הסמים המסוכנים, התש"ם–1979 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 –




(1) בהגדרה "אסמכתא", אחרי פסקה (5) יבוא:




"5(א) מרשם למוצר קנבוס לשימוש רפואי לפי תקנה 17א";




(2) אחרי ההגדרה "אסמכתא" יבוא:




""בית חולים ציבורי כללי" – בית חולים ממשלתי כללי, בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים, בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית וכן כל בית חולים כללי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה; לעניין זה, "בית חולים ממשלתי" - לרבות פעילות המתבצעת בו בידי תאגיד בריאות;"




(3) אחרי ההגדרה "ייצור" יבוא:




""מוצר קנבוס" – מוצר המכיל סם מסוכן מסוג קנבוס שהוא - מוצר מוגמר שאישר המנהל לשימוש רפואי;




"מרשם אלקטרוני" – כהגדרתו בסעיף 21ד(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 (להלן-חוק ביטוח בריאות ממלכתי);"




(4) בהגדרה "מרשם רופא" בסופה יבוא:




"לרבות מרשם רופא למוצר קנבוס";




(5) אחרי ההגדרה "מרשם רופא" יבוא:




""קופת חולים" – תאגיד שהוכר לפי סעיפים 24 ו-25 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;"




(6) אחרי ההגדרה "רופא" יבוא:




""רופא מומחה" – רופא בעל תואר מומחה שאושר לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג–1973;




"רפואה ראשונית" – שירותי רפואה שנותנים רופא כללי, רופא משפחה, רופא פנימאי ורופא ילדים.""



אלה הם התיקונים בסעיף ההגדרות בתקנות.

בבקשה, מה השם?

איתי רוגל, בזלת פארם. בוקר טוב. קודם כל, שאלת הבהרה: לא ברור לי – מקריאה של מישהו שלא מבין – כשאתם מגדירים "רפואה ראשונית", יש בפנים רופאים, שהם רופאים מומחים שבוודאי גם יש להם עוד מקומות שבהם הם נותנים, או יכולים לתת, מרשם כזה? הכוונה היא אל המקום שבו הם נותנים, או שהכוונה היא בהגדרה למומחיות של הרופא?

אנחנו עוד מעט נגיע לסעיף שמשתמש בהגדרות האלה, ואז אתם תראו בדיוק מיהו הרופא המומחה שיכול לתת, ובאיזו מסגרת. כרגע, ההגדרה קובעת "רופא מומחה", ואתה צודק שחלק מרופאי רפואה ראשונית הם מומחים.

יש עוד הערות לגבי הגדרות? אז אני ממשיכה.

תיקון תקנה 4
2.

בתקנה 4 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "למעט סם מסוכן מסוג קנבוס".



תקנה 4 היא תקנה שמדברת על החזקת סם על ידי רופא, וכתוב שרופא רשאי להחזיק סמים מסוכנים בכמויות הדרושות למילוי תפקידו, למעט סם מסוכן מסוג "קנבוס".

הוספת תקנה 4א
3.

אחרי תקנה 4 לתקנות העיקריות יבוא:




"החזקה ושימוש מותרים במוצר קנבוס
4א.
החזקה ושימוש במוצר קנבוס מותרים אם המחזיק השיג את מוצר הקנבוס שבהחזקתו באמצעות מרשם למוצר קנבוס לפי תקנות אלה".

התקנות האלה נגזרות מפקודת הסמים המסוכנים, שם יש את סעיף 7א, שקובע שהחזקה של סם מסוכן תהיה אלא במידה שהותר הדבר בפקודה או בתקנות – שזה מה שאנחנו עושים עכשיו – או ברישיון מאת המנהל. כלומר, אנחנו מתקנים עכשיו את התקנות וקובעים את המסלול של המרשמים, אבל במקביל, כמובן שממשיך לחול המסלול לפי הרישיונות, לפי הפקודה, ואנחנו לא גורעים. התקנה הזו, בעצם, לא גורעת מהאפשרות להוציא רישיון למוצר של קנביס.

בבקשה.

גפן מ-"בריא בישראל". בעצם, היום, כשמטופל מקבל רישיון לקנביס, במידה והוא נתפס עם קנביס עליו – הוא צריך להציג את הרישיון. האם מטופל, היום, שקונה קנביס במרשם בלבד, יצטרך להציג את המרשם? הוא יצטרך לשמור את המרשם לאורך 30 יום כדי להציג איזו שהיא הוכחת קנייה לקנביס חוקי? איך זה יעבוד ביום שאחרי?

אני מציעה שמשרד הבריאות יענה.

בצורה זהה למה שיש היום. יהיה מרשם דיגיטלי. הוא יוכל להחזיק אותו ולהציגו.

זאת אומרת, המטופל צריך להמשיך להציג איזה שהוא מרשם דיגיטלי. הוא יצטרך להדפיס אותו בבית? כלומר, מגיע שוטר, אומר: "חבר'ה, מה זה הקנביס - - -

אגב, גם הרישיון מגיע דיגיטלי, ואם הוא רוצה להדפיס אותו – הוא מדפיס אותו. זה יהיה מרשם שהוא לשנה, או לחצי שנה, כך שממילא הוא לא יזרוק אותו אחרי הפעם הראשונה.

והוא יהווה את הרישיון, למעשה?

זה לא רישיון; הוא יהווה את המרשם.

את אותו מסמך להצגה, באם רשום בראשו: "מרשם", ובין אם רשום: "רישיון".

כשאתה רוצה להראות לו שההחזקה שלך היא חוקית. זהו סם מסוכן; לצורך העניין, הוא יכול לבקש ממך את זה גם על סמים מסוכנים אחרים, אבל אני לא אדבר בשם משטרת ישראל.

אני חושבת שזה ברור. אין צורך לענות על זה.

יש לנו זמן שזה יהיה מקביל, יובל? כלומר, המרשם ומי שמחזיק. תקופת מעבר.

התשובה היא כן.

כמה זמן?

להתוויות שיש רישיונות למחזיקים בהן – עד לפקיעתו של הרישיון, או למרשם חליפי שיהיה תמורתו. להתוויות שלא כלולות בתקנות אלה – עד שגם הן תתווספנה לרישיונות.

אם אדם שיש לו היום רישיון, והוא בהתוויות החדשות, רוצה להמשיך לחדש את הרישיון והוא לא רוצה מרשם. יש אפשרות כזו? או שמבחינתכם – אתם חוסמים את - - -

לא. כשההתוויות האלה – קיימות 13 התוויות מתוך 16 – עוברות למרשמים, והנגישות היא גבוהה בכל קופות החולים, בכל מועד חידוש או קודם לו, עד למועד החידוש – המטופל יקבל מרשם, כמו בכל תקופה אחרת.

שאלה נוספת: האם המרשמים שניתנו גם יהיו בתוך רשת היק"ר לניפוק? לא יהיה פיקוח על זה?

יהיה פיקוח, בדומה לכל שאר האופיאטים שמקבלים בקופות החולים.

זאת אומרת שהיום באופיאטים – אני יודע את זה מתוקף - - -

זה עובר למרשם קופה.

היום אפשר לסרוק מרשם ולקנות אוקסיקונטין בחמישה בתי מרקחת. מה יקרה עם הקנביס?

אמרה הוועדה, וזה גם חלק מהתקנות, ואנחנו עדיין עובדים על כך – שיהיה מודל להרשאות גישה לקופות, על מנת שהמרשמים יהיו דיגיטליים בקופה, על מנת למנוע את אותה האפשרות - - -

אני אחדד את זה. מה שכתוב בתקנות, שזה בשונה מאופיאטים, שאנחנו קובעים שמלכתחילה – זה יהיה רק מרשם דיגיטלי, מה שהיום אין - - -

ולא ידני, שאותו אמרת שניתן לשכפל.

רוב התרופות שמונפקות היום בקופות הן עם מרשם דיגיטלי. לפחות בכללית. ועדיין, אנחנו רואים זיופים של מרשמים דיגיטליים. אין מה לעשות - - -

יש מה לעשות: ממשק.

ד"ר קשקוש ראשד, כללית. אני רוצה להבהיר, כמו בפעם שעברה: יש כאן קצת אי הבנה לגבי מה זה מרשם; מה זה מרשם דיגיטלי ומה זה מרשם ידני. מרשם דיגיטלי הוא עדיין מרשם שמודפס. המטופל יכול להוציא אותו ולקנות באופן פרטי, ולא רק בכללית. זאת אומרת, העניין של זיוף לא נמחק. הוויכוח הזה מאוד חשוב, אבל אתה לא תוכל למנוע את זה ב-100%. אין מה לעשות. בשביל זה יש משטרה. תמיד יש עבריינים.

לא ניכנס לזה עכשיו, אבל אתה צודק.

אני אמיר ניצן מהסתדרות הרוקחים. אני רוצה לתקן פה כמה דברים: מרשם דיגיטלי, ברגע שהוא מונפק – הוא נחסם לניפוק נוסף במערכת. אין דבר כזה עותק של מרשם דיגיטלי. יש נייר שרשום עליו: "רשימת תרופות", שלא ניתן להפוך אותו למרשם באף בית מרקחת בישראל. לכן, הסיכוי שמזייפים מרשם דיגיטלי במערכת הדיגיטלית המוצפנת שקיימת בין קופות החולים לבתי המרקחת בישראל – הוא סיכוי קלוש ביותר.

עו"ד טל פז מיועמ"ש המשטרה. אותו זיוף שהתייחס אליו כאן חברי – מדבר על זיוף בתוך אותה מערכת ממוחשבת של משרד הבריאות. יש גם התחזויות, או זיופים של אפליקציות דומות, ואנחנו מכירים את זה מנושאים מקבילים, ולכן הזיוף לא חייב להיות אינהרנטי, בתוך המערכת; הוא יכול להיות חיצוני לה, עם אפליקציה קיקיונית, שכל מפתח בן 17 - - -

הנקודות שהוא חידד, והם חידדו, זה מכסה?

ממש לא. אנחנו חושבים שהזיופים היו, וימשיכו להיות, ואנחנו עדיין לא נותנים לזה מענה כמו שצריך להיות במדינה מתוקנת. בסופו של יום, כשאני פוגשת אדם – כולי אמונה שהוא אכן חולה וזקוק לתרופה הזו, ואני רוצה להימנע מעיכוב ומהחלת הליך פלילי, כדי לא לעכב אותו ולא לגרום לו נזק נוסף.

אני מסכים איתך שעצם פתיחת שוק הקנביס הוא אירוע שאנחנו צריכים לפקוח עליו עיניים, אבל במסגרת התקנות הללו, לפיהן אנחנו הולכים לפתוח חלק מהיוזמות – האם זה משנה את התמונה, או שזה אותו אירוע?

העמדה שלנו, אדוני, כבר הוצגה בדיון הקודם. אנחנו מבינים את הצורך בתקנות ולא רוצים לעכב אותן, אבל יחד עם זה – אנחנו צריכים להציף את הנושא, להעלות אותו על סדר היום ולהגיד: עד עכשיו לא היה לנו ממשק שיבוא ויוכל לאמת לנו בשטח – כדי לא לגרום נזק לחולה וכדי להפיג את החשש שלנו, כמשטרה – שאותו אדם מחזיק, כדין, בקנביס שנמצא ברשותו. לכן, ממשק כזה, שגם לא חייב לחשוף פרטים, אלא יכול לתת תשובה של Go – No go באשר לאדם שנמצא מולי – הוא זה שיכול לתת את המענה, ולסיים את האירוע הזה לגבי הזיופים, שאנחנו יודעים שהם מכה, לא פחות מזה, והאחוזים רק עולים.

רק הערת ביניים: הממשק הזה לא קיים גם באופיואידים.

בעתיד יעברו, אולי, למרשם ביומטרי, אז זה יהיה יותר קל, אבל אנחנו לא שם. בעבר גם לא ידענו מי נכנס למדינת ישראל ויוצא ממנה, כי היו דרכונים, אבל עברנו לביומטרי.

נכון. אנחנו צריכים להתקדם. אנחנו צריכים להבין שההבחנה בין קנביס לצרכי פנאי לבין קנביס רפואי – הולכת ומטשטשת. יובל יכול להעיד על זה בטח יותר טוב ממני. כשאנחנו מדברים על היקפים כאלה – היכולת שלנו, כמדינה, לפקח על זה, היא בדיוק בצמתים הללו.

ד"ר גלית מור, ארגון הרוקחות. במה שאנחנו נתקלים בזיופים, כביכול, של מרשם דיגיטלי – אם עובדים כמו שצריך, מרשם דיגיטלי שנופק – לא יכול להיות מנופק שוב. אבל בהרבה בתי מרקחת, גם בסמים וכד', מדפיסים את המרשם הדיגיטלי והרופא שם חותמת ידנית. פה מתחילה הבעיה, כי אז - - -

כשהוא מגיע עם מרשם סרוק – זה נחשב דיגיטלי?

זה לא נחשב דיגיטלי, והרוקח לא צריך לקבל את זה, אבל בפועל – אנחנו רואים שהרבה מקבלים, במרשמי סמים, ואז מה שקורה זה שהמרשם הדיגיטלי נותר במערכת. חוץ מזה, אם הייתה מערכת מרכזית, שבה יודעים על הניפוק של הקנביס, ואפשר להשליך אותה על אופיואידים, שאפשר להודיע מבתי מרקחת פרטיים על ניפוקים לקופה – אז זו הייתה מערכת אחת מרכזית, שיודעים על כל בן אדם מה הוא מקבל ומתי. אני לא חושבת שזה קשה לעשות את זה.

ראש הוועדה, ברשותך, אין לי פתרון להכל. אנחנו לא עוסקים פה באופיואידים. אנחנו מנסים לעשות טוב לעולם הקנביס בנושא התקנות האלה. אכן, הנושא של זיוף בתרופות אחרות ובתכשירים רפואיים של מרשמים – הכנסת דנה בו יותר מפעם אחת. אכן ראוי שיימצא לזה פתרון, אבל זה לא האגף שלנו. האגף שלנו עוסק רק בקנביס; לא בתכשירים. אין להחיל את הצרה שקיימת בעולם ההוא, ועדיין לא ניתן לה פתרון, על עולם הקנביס.

בעולם הקנביס, מלכתחילה, המרשמים הם דיגיטליים. כשמטופל קונה את הקנביס בבית המרקחת – הוא נחסם, בדיוק כמו ברישיון דיגיטלי, וזה מה שהולך להמשיך ולהיות, גם בהתוויות החדשות במרשמים דיגיטליים. לא בהנחות שהרוקח עושה טעות, שמרמים אותו או שיש איזו רוגלה או סוס טרויאני. זהו עולם הפשע. אנחנו לא שם. אנחנו בעולם של מטופלים תמימים שקונים את מרשמיהם, ואנחנו לא רוצים שייקנו פעמיים, אפילו בטעות. קונים – והמרשם הדיגיטלי נחסם, ובמקביל, התוויות שלא נמצאות במעבר לתקנות מרשם – ימשיכו להיות בעולם של רישיונות. גמרו על מערכת ה-XRM בדיגיטלי. בכך תימנע הכפילות.

אוקיי. תודה.

אני רק רוצה להעיר שיש כרגע יוזמה של משרד הבריאות אכן גם לפקח על אופיואידים, ואז גם ייפקחו על אותם המרשמים. זה עדיין לא שם.

בזום נמצאת סיגל ממאוחדת. יש לה סוג של הצעה.

שלום. רק רציתי להגיד שככל שהמרשם הדיגיטלי יהיה כמרשם, להתוויות שיהיו מרשם – הוא למעשה קוד נשרף, כמו שאמיר ניצן אמר. ברגע שמשתמשים בזה פעם אחת – אי אפשר להשתמש בזה עוד פעם, כמו בכל מרשם דיגיטלי, אבל ככל שמערכת היק"ר נשארת פתוחה לצפייה עבור קופות החולים ומלווה את התהליך הזה – כמו שכל אספקה בבית מרקחת נרשמת במערכת היק"ר – ככל שיהיה אפשר לשמר את זה גם עבור אספקה דרך מרשם, ולא דרך תעודת מסירה או ניפוק, כמו שיש היום עבור רישיון – אני חושבת שזה יקטין את הסיכוי לזיופים; כמו שהיק"ר חוסם, כבר היום, ניפוק כפול, ניפוק טרם זמנו או ניפוק שאינו מתאים. יש להם מערכת בקרה. לא כל אחד שמגיע עם תעודת ניפוק לבית מרקחת מקבל. למה שזה לא יהיה כך גם עם מרשמים?

במסגרת התקנות – האחריות עוברת לקופות, וכחלק מהמערך הזה – הנתונים יהיו אצל הקופות. משרד הבריאות יפסיק להחזיק את המידע על מטופלים, בדומה לרוב מוחלט של הדברים האחרים. זה יעבור לאחריות המלאה של הקופות, והן ימשיכו לעשות את זה כמו את שאר הדברים.

זה נותן מענה למה שהיא אמרה? המערכת תישאר נגישה לקופות החולים?

ברגע שכותבים את המרשמים, דרך המערכת של כל קופה, זה לא אמור להופיע במערכת המרכזית של משרד הבריאות. בעצם, כל המהלך הזה היה כדי להנגיש את הטיפול בקנביס לתיק הרפואי של המטופל. אם נשאיר את זה במערכת – לא עשינו בכך שום דבר, בהקשר הזה.

אוקיי. נמשיך הלאה.

אוקיי.

תיקון תקנה 11
4.

בתקנה 11 לתקנות העיקריות, האמור בה יסומן (א), ואחריו יבוא:




"(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מוצר קנבוס יסופק רק על ידי רוקח מורשה בבית מרקחת ורק לאדם כאמור בפסקאות (4) או (5) לתקנת משנה (א)."



תקנת משנה (א) קובעת מתי מותרת החזקה, ותקנות משנה (4) ו-(5) קובעות שהדבר הורשה בתקנות לפי פקודה זו. למעשה, אנחנו קובעים שרק רוקח מורשה בבית מרקחת יוכל לנפק. היום, רק בתי מרקחת מסוימים יכולים לנפק קנביס לפי רישיונות. אני מניחה שהמצב הזה ימשיך. כלומר, גם עם מרשמים – רק בתי מרקחת מסוימים יוכלו לנפק, או כל בית מרקחת.

זה עדיין יצטרך להיות. בגלל שכל ההוראות בפקודת הסמים המסוכנים, שמתייחסות לעוסקים, נשארות אותו הדבר – גם בתי מרקחת שירצו למכור קנביס – יהיו חייבים להחזיק ברישיון, כמו שהם מחזיקים היום.

כלומר, הליך ההכרה בבתי מרקחת שיורשו למכור – ימשיך כמו שהוא מבחינת היק"ר. הוא ייתן את הרישיון לבית המרקחת.

שאלה, יובל: סופק - - - על ידי רוקח מורשה בית מרקחת, ורק לאמור, ככל שקודמה חקיקה, שהייתה ופוצלה – מה מעמדו של טכנאי רוקחות בהנפקה?

אני אחדד את הסיבה שבגללה עשינו את התיקון הזה. תקנה 11 קובעת כל מיני חלופות שבהן ניתן לספק סם מסוכן. כתוב שם שהוא יכול לספק לרופא, לבית חולים וכו'. אנחנו רק דייקנו את זה בהקשר של מוצר הקנבוס, כך שזה לא יכול להיות לרופא, כי רופא לא יכול להחזיק קנביס, אז אין סיבה שרוקח יוכל לתת לרופא את מוצר הקנבוס. בגלל זה רק דייקנו את זה.

זה גם מדויק וזה גם צופה פני עתיד. בעתיד, ככל שהתוויות נוספות תעבורנה גם הן, או שיחול שינוי בפקודה, שיעביר את הקנביס מהיותו סם מסוכן למקום אחר – זה פותח את האפשרות לאחרים. היום, המצב הוא שקנביס הוא רק ברישיון.

אתם יכולים להגיד כמה בתי מרקחת, שמורשים למכור, יש היום?

אמיר מהסתדרות הרוקחים. היו שתי שאלות: כמה בתי מרקחת יש? מעל 300, וזה גדל, פחות או יותר, בקצב של שבעה, שמונה, עשרה לחודש, בגלל שצריך לעשות רישום מסודר. לגבי שאלתו של יושב ראש הוועדה: גם בהצעת החוק של טכנאי בית מרקחת, אסור לטכנאי בית מרקחת לנפק סמים מסוימים בשום תנאי, אלא אך ורק לרוקח.

השאלה שלי הייתה בשביל שלא נצטרך לחזור ולתקן את הסעיף הזה.

מלכתחילה יש איסור בהצעת החוק, שמקובל על כולם, לפיו טכנאי בית מרקחת לא יוכל לנפק סמים מסוכנים בשום אופן.

אוקיי.

שאלת תם: למה אי אפשר, עכשיו, להוריד את הסיפור של רישיון העיסוק לבתי מרקחת, בכלל?

אלה הוראות שקבועות בפקודת הסמים המסוכנים. אנחנו עכשיו מתקנים את התקנות.

השאלה היא אם יש כוונה.

יש כוונה כזו?

את זה צריך להפנות למשרד לביטחון פנים.

הבנתי שעדיין יש חששות בנושא הזה.

זאת אומרת שכל בתי המרקחת הולכים להיות עם המערכת באונליין.

כל בית מרקחת שחפץ. לא כל בתי המרקחת רוצים לנפק קנביס, אבל כל בית מרקחת שרוצה.

חלק לא מבוטל מבתי המרקחת שמוכרים קנביס – לא מחוברים למערכת הקופה.

ד"ר קשקוש, אני מבקש לתקן אותך. על פי חוק תיקון בריאות ממלכתי משנת 2017, כל בית מרקחת שחפץ בכך – מתחבר למערכות קופות החולים. אני יכול להגיד לך שמעל ל-98% מבתי המרקחת במדינת ישראל מחוברים לכל קופות החולים.

גם הפרטיים?

כן.

יש לי שאלה. אתה אומר שיש 300, ושבכל חודש עולים בין שמונה לעשרה. אני לא מבין במספרים. כמה בתי מרקחת זה? הרבה? קצת? זוהי פריסה נכונה? זה מספיק?

הכיסוי היום הוא טוב, ויהיו יותר ויותר בתי מרקחת שייכנסו, וזה גם ישפר את מצב התחרות בענף, שזה דיון בפני עצמו. אם אתה שואל אותי – בטווח הרחוק, קנביס יהפוך להיות קטגוריה סטנדרטית בבית מרקחת, אבל בגלל שהנושא הזה הוא רגיש מאוד – תהליך הגישור הוא נכון להתחלה, על מנת שהדברים יעבדו חלק, ושמי שעוסק בתחום – גם יהיה לו את הידע.

תהליך כזה – שבו בכל חודש אתם מוסיפים בין שמונה לעשרה – עובר באופן תקין מול משרד הבריאות?

זה יותר פשוט מאשר בעבר, כי המערכות נעשות יותר ויותר משוכללות - - -

אל תפחד מזה שהם פה; תדבר חופשי.

אני לא ידוע בתור מי שחושש. קצב הגידול הוא משביע רצון. אנחנו מדברים על סדר גודל של 15%. זוהי גם פונקציה של כוח אדם, כי לא כל מי שרוצה לפתוח בית מרקחת לקנביס – יש לו את כוח האדם שיש לו את ההכשרה הרלוונטית לצורך הניפוק של הקנביס. כלומר, יש פה כמה מהלכים במקביל, הם לוקחים זמן, אבל קצב הגידול הוא יפה מאוד.

אוקיי. שרון אלמקייס בזום, מנהלת אגף רוקחות ברשת מאוחדת פארם.

שלום לכולם. אני רוצה להתייחס לשני דברים: קודם כל, לגבי מה שדובר קודם על מערכת היק"ר; מערכת מפוארת ונהדרת, שחבל שהיא תרד מהאוויר ברגע שהכל עובר לקופות חולים, אבל זה כבר נאמר בפגישה הקודמת. לגבי רישיונות לניפוק ומכירת קנביס בבתי המרקחת: כאשר אנחנו נעבור למרשמים, אני מאמינה שיהיו הרבה יותר שחקנים שירצו להיכנס לזה, ולכן, אם מדובר בסם מסוכן – והיום אנחנו לא צריכים אישור מיוחד לסם מסוכן – אני הייתי מבקשת שניפוק של מרשמים, בקופת החולים, יוכלו להיות מנופקים בכל בתי המרקחת של קופת החולים, ללא אישורים מיוחדים. כלומר, לעמוד במה שצריך, בתקנות ובפקודת הסמים, ללא אישורים מיוחדים של היק"ר ושל משטרה מעבר לכך.

הצורך באישור משטרה וברישיון מהיק"ר קבוע בפקודה, וזה ספציפית לקנביס. זה מה שקובעת הפקודה; היא פשוט מתייחסת רק לקנביס. בגלל זה, אין את זה בסמים מסוכנים אחרים.

אבל עכשיו אנחנו מעבירים את הקנביס בפקודה מסעיף לסעיף.

אנחנו לא מעבירים אותו. אנחנו רק מתקנים את התקנות. בשלב הבא, אם וכאשר קנביס יעבור למרשמים, בכל ההתוויות – נעשה תיקון של התוספת; לא של הפקודה עצמה. זוהי שאלה אחרת, של הליך רישיון לעוסקים, וזה לא קשור לתקנות האלה.

אוקיי. תודה רבה. עוד מישהו רוצה להתייחס לפני שנמשיך? כן, בבקשה.

אני רק רוצה לענות לטענה של הסתדרות הרוקחים על כך שקל, היום, להוציא רישיון לבית מרקחת. מהרגע שבית מרקחת התחיל את התהליך של לבקש למכור קנביס – לוקח שנה. התהליך הזה נובע מעיכובים במשטרה, במתן אישורים ממשרד הבריאות ובכל מיני תהליכים. לפעמים בית המרקחת מחכה שלושה חודשים, כשיש לו את הכל כבר מוכן, בלי מכירה של גרם אחד.

הדבר הזה נובע מהרבה מאוד סיבות: רוקחות מחוזית, היק"ר או המשטרה, אבל להגיד שזה קל – זה לא. מדובר על שנה ומשהו של המתנה לכל בית מרקחת. בזמן הזה, בית המרקחת סופג מיליונים של הפסדים והוצאות. הדבר הזה מגולגל, בסוף, למטופל הסופי. כשבית המרקחת נפתח – המטופל סופג את העלויות האלה. כשמדברים בוועדות, אחרי זה, על להוריד את המחירים של הקנביס – צריך להתחשב גם בבתי המרקחת שסופגים את העלויות האלה, כמו בחברות קנביס, שבשביל להתחיל ולגדל בצורה מסחרית – לוקח להן כמה שנים טובות. אלה הם הדברים שמתגלגלים, בסוף, אל הלקוח.

עזוב את הנושא של חברות הקנביס, ייבוא או חברות, מבחינת רווח. אני פחות מכיר ומבין את התמחור ואת טווח הרווחים של בתי המרקחת. אני פחות מבין איך זה עובד בתרופות, ואני גם לא יודע מהו המדד בקנביס. מעבר לנושא הביטחוני, הבטיחותי, או הרצון להתעסק בזה – מהו האינטרס של בית מרקחת להתעסק בזה? אולי אתם יכולים להסביר לי. מה הביא אותי, כבית מרקחת, לבקש רישיון ולשווק קנביס?

קודם כל, כי ברמה הבסיסית – בית מרקחת רוצה לשרת מטופלים. זהו הייעוד שלו. אם יש אנשים שהם אנשים לא בריאים, וזקוקים לטיפול – קנביס הוא סוג של טיפול, שנותנים אותו כמו טיפול תרופתי.

ואחרי שאנחנו קוראים לבית מרקחת "ארגון חסד"?

זה לא קשור. זהו הייעוד של בית מרקחת.

אני מסכים איתך. אף אחד לא פותח בית מרקחת כדי להרוויח כמו הייטק. זה ברור לנו. הם עושים את זה, וזה ענף מיוחד, אבל בסוף – היום מוכרים גם שמפו בבית מרקחת בשביל תוספת רווח. תגיד לי, עכשיו, בטווח של הקנביס - - -

קנביס רפואי זה תחום של מוצרים שהוא בקטגוריות של מוצרים שנמסרים לבתי מרקחת. המוטיבציה היא מוטיבציה של להגדיל את כמות המטופלים, ויש גם רווח בצד הדבר הזה. לגבי האמירות שנאמרות על כך שהתהליך הוא ארוך, קשה וכד' – אסור לעשות הכללות. יש כאלה שעבורם זה הרבה יותר קל.

אני מסכים שאם פותחים בית מרקחת חדש, שאין עליו שום מידע ושום היסטוריה, והוא מעוניין למכור קנביס – התהליך הוא תהליך יותר ארוך, כי לא בהכרח יודעים מיהו בעל העסק ואיך הוא, ויש תהליכי הרשאה. כשיש בית מרקחת שעובד 30-40 שנה – למעשה, יש עליו את כל המידע, והתהליך, לגביו, הוא כנראה יותר קצר. יש גם תהליכים ארוכים ויש גם תהליכים קצרים. אף אחד לא אוהב לקבל רישיון; אני לא אומר שזהו תענוג כזה גדול, אבל ישנם מקרים לפה ולשם.

לקבל רישיון לבית מרקחת בלי קנביס, מול משרד הבריאות, כשאני רק רוצה לפתוח – זה תהליך אחד מול אגף רוקחות, משרד הבריאות.

נכון, וזהו גם תהליך שלוקח זמן.

במקרה הנוסף, זה סנכרון של אגף רוקחות עם היק"ר.

נכון.

זהו תהליך מסורבל עוד יותר, או שהוא נעשה במקביל? בלי כל קשר, למרות שזוהי לא מסגרת הדיון – אני מדבר אל יובל לנדשפט – למרות שאנחנו לא פותחים, כרגע, את כל נושא היק"ר, כי אנחנו מוציאים את מה שיוצא מהיק"ר, תיאורטית, והולך ישירות במרשם – ודאי שתהליך הוצאת הרישיון, למי שזקוק לו, הוא תהליך ארוך ומסורבל, שלפעמים לוקח חודשים. אני לא רוצה להגיד שאנשים שזקוקים לזה מגיעים עד כדי מוות, אבל פשוט אין להם חיים. זה משהו שצריך לעשות לגביו חשיבה. עד שבן אדם מקבל רופא של מרפאת כאב, ועד שהוא מעביר לכם את הבקשה – ההליך הזה צריך ללכת הרבה יותר מהר.

ברשותך, קצת התבלבלתי, כי אריכות התהליך, שדיברת עליה, היא לעתים של מטופלים שרוצים רישיון או מרשם.

גם וגם. אמרתי שזה לא במסגרת הדיונית.

זה יפשט את התהליך להרבה.

כרגע אנחנו לוקחים חלק מהפונקציות – בסך הכל, ש-15%-16% מקבלי הקנביס יעברו למרשם, מפשטים ומוציאים, ואז אתם פחות באירוע. בגלל זה העליתי את ה-85% שממשיכים וצריכים את האישורים שלכם. חייבים לפשט את האירוע ולזרז את זה.

האירוע, היום, של קבלת הרישיון, הוא די מפושט. בעבר, היק"ר טיפל בהכל, ומספר המטופלים עלה מכ-5,000 ליותר מ-120,000. כשאנשים עובדים בזה – צריך גם תקנים, במקביל. לכן, משרד הבריאות הוציא את זה במכרז – שלקח כשלוש שנים לדייק אותו עם רופאים – של חברה חיצונית, שמתכללת את כל הנושא המנהלתי והמנהלי של כל התיק הרפואי, ובכלל זה בדיקות של רופא, כאשר אנחנו, כעת, כיק"ר, עושים Drill Down לבדיקת נאותות הפרקטיקה הרפואית. במקביל – ואלה דברים שצריכים לקרות, כי לפני כן לא היה דבר – הכשרנו רופאים בקהילה, שהם אלה שחולה ניגש אליהם, והם מוסמכים לרשום לו רישיון, כבר.

זה הכל תהליך שנעשה, וזה יק"ר קטן מאוד שעושה את כל הדברים האלה. הנה, יושב פה רופא אחד, ויושב לידו גם ניסים, שמייצג את קופת חולים כללית, שהקימה בעצמה יק"ר לכללית, במסגרת חברת בת. מותר בתקנון. התהליכים הולכים ומיטיבים. היום, למטופל שמגיש את כל החומר הרפואי הנדרש – כי נדרש חומר רפואי, כמפורט בנוהל 106 – התהליך הוא לא ארוך. בבתי חולים רבים אישרנו מנהלים – זאת אומרת, רופא בעל הסמכת מנהל – במחלקות האונקולוגיות, הפליאטיביות. כשמגיע חולה נוטה למות, חולה במחלה אונקולוגית או חולה שמקבל טיפול כזה או אחר – יש מנהלים, בחלק ניכר מבתי החולים, שיכולים לתת.

כללית הקימו את חברת הבת הזו?

לא רק. גם מאוחדת, גם לאומית וגם מכבי.

ניסים מלכא ממכון מור. מכון מור היא חברת בת של הכללית. לפני כשלוש שנים, בחסות היק"ר, אנחנו הקמנו יק"ר של הכללית. יש ברשותנו רופאים, מנהלים, שמנפיקים רישיונות בתהליך מבוקר על ידי היק"ר. אנחנו מקלים באופן משמעותי ובירוקרטי על המטופל שרוצה רישיון קנביס. אני מקווה שהתקנות האלה יאושרו. אנחנו בתמיכה מלאה, בעניין הזה, עם היק"ר ועם משרד הבריאות.

תודה רבה. הבנתי, כמו שד"ר קשקוש אמר, שיש לכם רופאים שנמצאים בקהילה.

במקרה, ד"ר קשקוש עובד אצלי בתור רופא מנהל, ויש לי עוד כמה רופאים. העניין הוא כזה: לא כל הרופאים רוצים לעבוד במכון מור, דרך הכללית, בצורה מבוקרת, כי העולם הזה עוד לא מתגבש כמו שצריך, לכאורה. אני מאוד מקווה שהוועדה תצליח לעשות קצת סדר ולטייב את זה עם המטופלים.

זה נכון שלכל קופה יש את העבודה שלה ואת העולם שלה, אבל כשיש לנו חוסר ברופאים כאלה, ותורים במקומות אחרים – צריך, אולי, לעשות איזו שהיא "אמבטיה" של מומחים לנושא הזה. יש את הרופא הפרטי, את השר"פ, את העובד הציבורי ואת עובד הקופה, אבל בתחום הזה – יש לאפשר לפתוח, ולעשות סנכרון ביניכם. אם כל אחד יוכל לתת שירות למטופלים ולשים את זה ברשימה של משרד הבריאות, כדי שתהיה לחולה נגישות – גם אם הוא צריך לנסוע מהמרכז לצפון או לדרום, העיקר שיהיה לו תור, ולא לעוד ארבעה חודשים. יש לנסות להנגיש ולחבר בין כלל הרופאים המוסמכים. אין הרבה רופאים כאלה במדינת ישראל, כרגע. אנחנו עומדים על כ-80 פעילים. יש כ-400 מאושרים, אבל לא כולם פעילים.

קוראים לי גיל קיטאי. אני יושב ראש עלה ירוק. הבעיה המרכזית היא שחברות קופות החולים לא מוכנות לאפשר לאותם רופאים לעבוד. אני מכיר לפחות ארבעה רופאים שבית החולים, או קופת החולים – אני לא אגיד את שמם – אמרו להם: "אין סיכוי שאתה תקבל פה אישור כזה. לך מפה". יש כ-400, אבל כ-300 לא יכולים לקבל, כי קופות החולים לא מרשות להם, ואלה אותם הגורמים שאתם מעבירים עכשיו את כל המטופלים אליהם. תזכרו את זה. זהו אותו הגורם שאומר לרופאים לא, שאליו אתם שולחים עכשיו, לכאורה - - -

משרד הבריאות, תנו את הדעת על זה, כרגולטור.

בוודאי. אני רואה שגם קופות החולים רוצות להתייחס. אני כן אגיד שממה שאנחנו בדקנו, קודם כל – זוהי מטרת המהלך: להגדיל את מספר הרופאים שמעניקים את השירות. שקופות החולים יוכלו להעניק את זה בקופות החולים. כיום, יש כ-400 רופאים מוכשרים, וכ-110 מנפיקים את הרישיונות, כי הם מנהלים מוסמכים. מהבדיקה שאנחנו ערכנו, הסיבה שבגללה הרופאים לא עובדים היא לאו דווקא, בהכרח, כי קופות החולים לא מאשרות להם, אלא בגלל הבירוקרטיה הכבדה והעומס הרגולטורי, שבגינן לוקח להן הרבה זמן להתעסק בכך, והמרפאות מתמלאות.

אני מעלה לך את מספר הרופאים בכ-20% ביום אחד, אם רק תאשרו לי. מ-100 ל-120.

חלק מהמהלך הרוחבי של מעבר למרשמים אמור להפחית המון מהרגולציה.

אין ספק. אנחנו דנים פה, במסגרת דיונית, על מערך המרשמים, ואני עדיין מסתכל על המכלול. אני רוצה להביע את כאבם של אלה שנזקקים. ד"ר קשקוש, אם אני אתן לך לעבוד עם עוד קופות – אתה תוכל? אתה תסכים?

בשמחה.

אוקיי. קיבלנו תשובה.

כן חשוב להגיד, כפי שאמרנו בפעם שעברה, שבמסגרת המהלך הרחב – לאחר הוועדה הזו, אנחנו עוברים לוועדת הכספים, כדי להסדיר את כל הסוגיות התפעוליות. זה כן חשוב.

במקביל, נעשה דיון בוועדת הכספים, כרגע, על התשלום. אנחנו עושים תיאום מי מצביע לפני. אנחנו לא יודעים.

אם אני רק יכול להגיב. ד"ר לנסברגר ממכבי. ברגע שהתקנון יעבור ואנחנו נסכים על המתווה – אנחנו ערוכים לעלות עם רופאים שיכולים לאשר, והמטרה שלנו היא לתת אישור בתוך חמישה ימים למי שיש לו את כל המסמכים הרפואיים הנדרשים, וזכאי. הסיבה שבגללה רופאים בקופות – לפחות במכבי – לא עבדו בתחום עד עכשיו, היא לא כי לא כי היה איסור, אלא כי רופאים לא רצו להתעסק בזה; גם בגלל הבירוקרטיה המאוד מורכבת, וגם בגלל נושא הסדרי הגבייה. רופא לא יכול לגבות כסף, בקופת חולים, על שירות שהוא פרטי. זה אסור על פי חוק, והרופאים שעושים את זה – עוברים על החוק. ברגע שנסדיר כאן גם את נושא התקנון, ואת נושא הגבייה – בוועדת הכלכלה, נוכל לצאת לדרך. אנחנו ערוכים לצאת לדרך באופן מידי.

קודם כל, זוהי בשורה. תיאורטית, אם אני מאשר את התקנות היום – אתם תוכלו לבוא ולבשר לי, בעוד 60 יום, שעשיתם סנכרון - - -

מה שהגביל אותנו זה הנושא של המרשם הדיגיטלי, שצריך להסדיר. בטח יובל יכול לעזור לנו בזה. זהו תהליך מחשובי, מול מערכות המידע בבתי המרקחת. לא ברור לי כמה זמן זה ייקח, אבל מבחינת הרופאים, אנחנו - - -

אוקיי. אז אנחנו הולכים לשם.

אני רק רוצה להוסיף שאנחנו, במכון מור – שאני מגדיר את עצמי גם ככללית, עם כמות המטופלים הגדולה ביותר – לא רק שאנחנו ערוכים, אם התקנות יאושרו, בדיון שלנו עם יובל – אנחנו ערוכים ומוכנים, גם עם רופאים ממליצים וגם עם רופאים מאשרים. אנחנו שם, לגמרי.

תודה.

רק שתדעו שלקבל אוקסיקונטין – עולה כ-20 ₪ ביקור.

אוקיי. מי ביקש להתייחס?

גפן מבריא בישראל. מדובר פה על כ-110 רופאים מנפקים בפועל, על כ-120,000 מטופלים. זה אומר: רופא אחד לכל אלף מטופלים. זה מטורף, בגישה של משרד הבריאות, לחשוב ש-110 רופאים מנהלים יכולים לטפל באלף מטופלים, כל אחד. זה משהו מטורף, שנתפס רק בשוק הקנביס. גם כך מתלוננים, במשרד הבריאות, שאין מספיק תורים ושקשה מאוד לקבוע תורים. אני, בתור אתר קנביס, מקבל פניות בכל יום ממטופלים שלא מצליחים להשיג תורים, לא מצליחים לחדש - - -

יש לנו עוד כמה פערים. בכל שנה, מכניסים כשבעה רופאים על כל 100,000 אזרחים, כשב-OECD מכניסים כ-14.

נכון, אבל פה זה לא נובע מכך שאין מספיק רופאים, אלא מכך שאין מספיק רופאים שעברו את ההסמכה. תפריטו את ההסמכה. תפריטו את המערכת שמסמיכה את הרופאים להנפיק קנביס.

הסיכוי למות מקנביס הוא אפס.

לא יכול להיות מצב שבו יש כ-110 רופאים מנפיקים על כ-120,000 מטופלים. הרמה של חידושי המרשמים והרישיונות היא לא נורמלית.

אנחנו לא מדברים על למות מקנביס. במסגרת הדיונית, אתם שומעים פה גם את השב"ס וגם את המשרד לביטחון לאומי, וגם את שאר הגופים. הרי, גם ביחס למדינות אירופה – אנחנו נמצאים במספרים גבוהים מאוד בנוגע לאזרחים ולרישיונות. זה לא משנה אם אתה מחלק את זה לפי כאב, אונקולוגי וכו'. אנחנו כבר נמצאים באירוע, ואם אנחנו לא נשים את האירוע הזה במסגרת האחרונה, ונגיד שלא מתים – זו כבר וועדה אחרת, שרוצה לעשות לגליזציה בנושא הקנביס. לכן, במסגרת הדיונית כאן – צריך לשמור וגם להיזהר, ולדאוג שבמקביל לכאן שאנחנו מקלים ועושים סנכרון מערכות – אנחנו לא מפשטים את העסק בלא היכר.

אני לא מדבר על לפתוח את השוק, ואני לא נכנס לנושא של לגליזציה, אלא לנושא של הסמכת הרופאים. צריך עוד רופאים מוסמכים להנפקת קנביס.

בדיוק על זה דיברנו. אני מקווה שמספר הרופאים שיתעסקו בנושא, אחרי שהנושא הזה יופרט, יעלה מ-120, ושחלק מהמוסמכים שרשאים – ייכנסו. דבר שני, ברגע שנאפשר תיאום מערכות בין הקופות – זה יאפשר לאנשים, כי כללית היא הקופה עם מספר המבוטחים הכי גדול, וכן הלאה.

ד"ר קשקוש. קבלת השירות בקופה אמורה להקל על המטופלים. אני חושב שיש כאן שגיאה, מתוך הניסיון שלי. זה אולי משפר את מספר הביקורים, אבל אני לא חושב שמספר האישורים יגדל. כל תיק שהקופה התערבה באישורו – הפך להיות תיק קשה; גם למטופל וגם לרופא. לדוגמה: תאונות עבודה. כשהקופה מתערבת ישירות באישורים – כל תיק, כל רישיון וכל טיפול שאנחנו מחליטים – לפי ההתרשמות שלי, במרפאה שלי – שהוא לא תאונת עבודה – הולך חלק. אין שום בעיה. אין אף אחד שמציק לי. במצב שבו הקופה מתחילה להתערב – פתאום יש הוראות ותנאים, ויש מוגבלות בהתייחסות למטופל. אני לא חושב שמספר הרופאים שייכנסו לשירות בקופה יתרום לטובת המטופל.

אוקיי. דברים חשובים.

צריך להכניס לקופה, אבל בתנאים שלא מקשים. הדגשתי את זה גם בפעם שעברה. צריך לפרט מהי הכוונה שלנו בלהכניס את זה כמרשם לקופה. איזה מרשם? איך תהיה הנגישות של המטופל? לזרוק מטופל מקשה ליותר קשה – לא שירתנו את המטופל.

אני חושב שניתן לסכם את זה, היות וסיכמת די טוב את הנקודה הקודמת, לגבי העניין עם קנביס מסוכן או לא מסוכן. שאלת הלגליזציה הנה שאלה אחרת שלא נמצאת בדיון בוועדה. עמדת משרד הבריאות, המאוד ברורה, ניתנה כבר בעבר, וככל שיהיה דיון בנושא לגליזציה – המשרד יתייחס גם לזה.

דרך אגב, הקורסים פתוחים. ניתן להכשיר כל מספר של רופאים. הקורסים נעשים תחת הר"י, הסתדרות הרופאים, שמאחדת ומתכללת את כל הרופאים בארץ. נפתחים קורסים כל הזמן ובאופן תדיר. הקורסים הם דיגיטליים; הרופא לא צריך לצאת מביתו כדי לעבור את הקורס, ואנחנו פתוחים להכשיר כל מספר של רופאים. אלא מה? לא ניתן להכריח רופאים – אם הבנתי את נכון את דבריך, גפן – להיות מוכשרים או לעסוק בזה.

אני מציע להתקדם בדיון, כיוון שאני שומע שמלינים פה על צרות עבר שבאות להיות מתוקנות. בואו נתקדם וננסה לתקן, כי ברגע שזה יעבור להליך רגיל, של מרשמים – המטופלים יראו שזוהי לא צרה ויקבלו את התרופות בבית המרקחת. זוהי תכליתה של מדיקליזציה.

יובל, זה מה שאמרתם בפעם שעברה; זה מה שאמרתם לפני שלוש שנים וזה מה שאתם מנסים לספר לנו כבר עשר שנים. שום דבר לא השתנה. אתם טעיתם. תודו שטעיתם.

לא, סליחה, עובדי ציבור, מבחינתי, גם אם אני אחלוק עליהם – הם בדרגה הראשונה ועושים עבודת קודש. אתה לא ענית לו, אולי, לגבי מה שד"ר קשקוש אמר, לגבי הבירוקרטיה של קופות נכנסות.

אנחנו נמצאים בתחילת הדרך, כי הקופות רק נכנסו לאחרונה. כשמשהו נכנס – הוא קורה יותר לאט, אבל המערכות היום הן מטוייבות. רק השבוע ישבו איתנו מקופת חולים כללית, שמבוטחים בה כ-54% מתוך 124,000 המטופלים - - -

62%.

ישבנו כבר ביום ראשון, כדי לבדוק את כל הנושאים הקטנים, ועדיין, אנחנו יודעים שכשתתחיל הדרך – תמיד תהיינה תקלות. נשתדל לטייב אותן ולעשות את הכל כדי שבסופו של דבר – כן יהיו מרשמים לקנביס.

אני רק אוסיף דבר אחד לגבי הממשק בין הקופות: בעבר, רופאים בכללית יכלו לאשר למטופלים בקופות אחרות, בגלל אורכי התורים בקופות. זה יהיה מצוין אם נוכל לפתוח את זה מחדש, ושהרופאים בקופות יוכלו לאשר לכלל המטופלים, בלי שייכות לקופה. את זה אני אומר בתוך הקופה הגדולה, עם כמות המטופלים הגדולה ביותר.

אוקיי. נמצא פה מיקי עופר, הבעלים של בית המרחקת בול פארם. אתה רוצה להתייחס?

כרגע אין לי מה להגיד. יש לי רק דבר אחד, אבל עוד לא הגענו אליו.

נגיע אליו.

את רוצה לשאול משהו לגבי התשלום, כרגע?

הנושא של התשלום רשום לי כהערה לאחר כך, אבל אם כבר זה נפתח – אני חושבת שכן חשוב להציג אותו. אמנם זה יאושר, בהמשך, בוועדת הכספים, אבל למען השלמת התמונה, כדי שנדע מה יהיה התשלום עבור מרשם של קנביס – הבנתי שאתם רוצים לעשות שינוי גם לגבי הרישיון, ולהעלות את התשלום. רק נדייק את הדברים ונגיד את הסכומים.

בסדר. הנושא יידון בהרחבה ובהעמקה, אני מניח, בוועדת כספים. עבור מרשם – התשלום יהיה כ-220 ₪. עבור רישיון – 360 ₪.

כמה היום משלמים עבור רישיון?

היום אנחנו נמצאים במצב שהיתרי הגבייה הם פגי תוקף, ולכן התמונה היא קצת יותר מורכבת. בחלק מהקופות זה קצת יותר, ובחלק – פחות.

אבל ההסדר הישן, שפקע - - -

ההסדר הישן היה 282 ₪ לכמה שנים. בוועדת הכספים ובמשרד הבריאות הציגו בצורה מפורטת את הסיבה לסכום הנוכחי - - - . זה בהיבט הזה. הייתי שמח להתייחס, ברשותך, לשאלה שנשארה פתוחה. בהיבט של ההכשרות, גם בתקנות שעומדות לפניכם, יש הקלה נוספת. המטרה של משרד הבריאות היא שיהיו כמה שיותר רופאים שיוכלו להנפיק את המרשמים, ולכן, במסגרת התקנות שעומדות לפניכם – קופות החולים בעצמן יוכלו להכשיר את הרופאים. כיום, קורס ההכשרה עבור רישיונות הוא רק על ידי המנהל והר"י – כלומר, משרד הבריאות והר"י – ובתקנות שעומדות בפניכם, גם קופות החולים יוכלו להעביר קורסים, שיהיו - - -

זה לא כתוב במפורש. כתוב שזוהי הכשרה שיכיר בה משרד הבריאות. אתם, בעצם, באים ואומרים: "עכשיו אנחנו מתכננים - - -

זוהי המשמעות של זה. גם בבקשות ההסבר שהוגשו פורט, במפורש, שקופות החולים יוכלו לערוך הכשרות פנימיות, אני מניח שיעילות יותר, למספר גדול יותר של רופאים. אנחנו, כמובן, נשמח.

תודה.

טוב, אז נמשיך.

הוספת סימן 3
5.

אחרי תקנה 17 לתקנות העיקריות יבוא:




"סימן 3: מרשם למוצר קנבוס




דרכים למתן מרשם למוצר קנבוס
17א.
מרשם למוצר קנבוס יינתן באחת מן הדרכים האלה:







(1) בידי רופא מומחה הפועל בתחום מומחיותו, שהשלים הכשרה בעניין קנבוס שהכיר בה משרד הבריאות, ומתן המרשם נעשה במסגרת עבודתו בקופת חולים; ואולם, מרשם למוצר קנבוס לא יינתן על ידי רופא מומחה כאמור במסגרת רפואה ראשונית;







(2) בידי גורם מוסמך במסגרת עבודתו בקופת חולים, לאחר קבלת המלצה מרופא מומחה הפועל בתחום מומחיותו במסגרת הרפואה הפרטית או במסגרת עבודתו בבית חולים ציבורי כללי; לעניין זה, "גורם מוסמך" – רופא מומחה, שהשלים הכשרה בעניין קנבוס שהכיר בה משרד הבריאות, ואשר המנהל הרפואי של קופת החולים או המנהל הרפואי במחוז של קופת החולים הסמיכו לשם כך;







(3) בידי רופא מומחה הפועל בתחום מומחיותו, שהשלים הכשרה בעניין קנבוס שהכיר בה משרד הבריאות, ומתן המרשם נעשה במסגרת עבודתו בבית חולים ציבורי כללי.







(4) בידי גורם מוסמך במסגרת עבודתו בבית חולים ציבורי כללי, לאחר קבלת המלצה מרופא מומחה הפועל בתחום מומחיותו במסגרת עבודתו בבית חולים ציבורי כללי; לעניין זה, "גורם מוסמך" – רופא מומחה, שהשלים הכשרה בעניין קנבוס שהכיר בה משרד הבריאות, ואשר המנהל הרפואי של בית החולים הסמיכו לשם כך."

(1) זה על ידי רופא מומחה במסגרת קופת חולים, ושם החרגנו את הרפואה הראשונית – רפואת משפחה ורפואת ילדים. (2) זה על ידי גורם מוסמך בקופת חולים. זהו איזה שהוא גורם שכל קופה תגדיר, ואותו גורם יוכל לאשר, לאחר שהוא מקבל המלצה, מרופא פרטי או מרופא שעובד במסגרת בית חולים ציבורי. כלומר, באים לקופה עם איזו שהיא המלצה, ואז הגורם המוסמך יוכל לאשר את זה. (3) זה רופא מומחה בבית חולים ציבורי, ו-(4) זה גורם מוסמך בבית חולים ציבורי, שאליו גם מגיעים אחרי המלצה של רופא מומחה במסגרת בית החולים הציבורי. אלה הן ארבעת האפשרויות. אני מציעה שנפתח את זה לדיון.

ד"ר יעל גילרמן מבקשת להתייחס לסעיף. בבקשה.

למה הוחרג רופא מומחה פנימית?

אם אני מבינה נכון, מה שזה אומר זה שרופאים מומחים יוכלו לרשום קנביס בתנאי שהוכשרו, ובלבד שבכל מקרה, זה לא יקרה בחדר של רופא או רופאה כשהם עובדים ברפואה ראשונית. זה מה שמשתמע, וזה מקובל עלינו. זהו מה שאנחנו חושבים שנכון לעשות. אנחנו חושבים שזה לא נכון שהמרשמים של קנביס יהיו בחדר של רופאת המשפחה, בקו הראשון.

אני רוצה לחדד. מבחינתכם, רופא משפחה כן יכול להיות רופא מוסמך שמאשר, בהמשך, את המרשם שניתן?

ה-Setting הוא חשוב. זאת אומרת, בהכשרתי, כרופאה מומחית ברפואת משפחה, אני יכולה לשבת במוקד שמטפל בקנביס או במרפאת כאב. אני יכולה לעשות הרבה מאוד דברים בתוך ה-Setting הנכון. בעבודתי כרופאה ראשונית – זהו לא המקום לטפל במרשמי קנביס, ואנחנו מבקשים שזה לא יהיה.

הנוסח כרגע הוא בדיוק מה שאת מתארת.

מהי המשמעות של כך שהחרגתם רופאי ילדים? לאן החרגתם אותם?

רופא ילדים לא נחשב רופא מומחה שיכול לרשום מרשם לקנביס.

אבל אם בהתוויות הספציפיות האלה, שבחרתם בהן, אתם נותנים את הנושא של אוטיזם ואת הנושא של שיתוק מוחין, ואנחנו יודעים שבתוך המחלות האלה יש הרבה מאוד ילדים – רופא ילדים לא יוכל להמליץ לילדים שהוא מטפל בהם?

הוא יכול לתת המלצה במסגרת רפואה פרטית או בית חולים ציבורי, ואז זה עובר לגורם מוסמך.

למה אתם מקשים יותר דווקא על הילדים?

אני אסביר. הכוונה ברפואת ילדים היא לכך שהיא רפואה ראשונית, כמו רופא משפחה. רופא ילדים שיש לו תת התמחות – לצורך העניין, בנוירולוגיה – יוכל לתת את זה.

נמצאת בזום פרופ' מיכל שני, יושבת ראש איגוד רופאי המשפחה.

תודה על ההזדמנות. גם לגבי השאלה על רפואת הילדים, הכוונה שלנו – ואני חושבת שזה נכון – היא להתייחסות בזמן רפואה ראשונית. אני קוראת ובכל זאת שואלת, כייעוץ משפטי. בכל התהליכים האלה, מהניסיון שלנו, מה שקורה זה שמגיע מכתב מבית החולים, ואז אומרים: "רופא המשפחה יתעסק עם זה". זה צריך להיות ברור שכשמגיע מכתב מבית החולים – ההמלצה לתת קנביס היא ברורה, וזה לא בתוך הקופה, אז צריך להמיר את זה לאיזו שהיא המלצה בתוך הקופה. כל התהליך הזה צריך להיות מחוץ לעיסוק של רופא המשפחה.

אם אני יושבת במוקד – אין שום בעיה. יש לנו הרבה רופאים שיכולים לעשות את זה, ועושים את זה מצוין. אם אני יושבת בחדר שלי, כרופאת משפחה, אני לא מתעסקת עם המעבר או עם העברת אינפורמציה. כל התהליך הזה – צריך להיות ברור שהוא נעשה ישירות מול קופת החולים.

זוהי הכוונה בנוסח.

מה לגבי הרפואה הפרטית? ירדנו מזה לחלוטין?

הרופא הפרטי יכול להמליץ, ואז זה מגיע לגורם המוסמך. בנוסף, בבית חולים זה יכול להיות גם דרך שר"פ, ממה שהבנתי. נכון?

בבית חולים ציבורי.

זאת אומרת, זה אפשרי גם בשר"פ.

כן.

אם זה בבית חולים דרך השר"פ – זה יכול להיות בקופות חולים דרך השב"ן? זה אותו הדבר?

לא. ברגע שהיתרי הגבייה יעברו – אי אפשר יהיה לגבות כסף בשב"ן עבור משהו שקיבל היתרי גבייה.

טוב. אני עוברת לתקנה 17ב.

התוויות למתן מרשם למוצר קנבוס
17ב.

(א) (1) למטופלים במחלה אונקולוגית פעילה, או בעת טיפול אנטינאופלסטי פעיל;




(2) למטופלים הסובלים ממחלת מעי דלקתית פעילה ומוכחת;




(3) למטופלים המאובחנים בכשל חיסוני נרכש (AIDS);




(4) למטופלים המאובחנים בטרשת נפוצה (Multiple Sclerosis);




(5) למטופלים המאובחנים בפרקינסון;




(6) למטופלים בגירים המאובחנים בתסמונת טוראט;




(7) למטופלים חולי אפילפסיה;




(8) למטופלים הסובלים מבעיה רפואית חשוכת מרפא ותוחלת חייהם
הצפויה, אף אם יינתן להם טיפול רפואי, אינה עולה על שישה חודשים;




(9) למטופלים מעל גיל 5 המאובחנים עם הפרעה בספקטרום
האוטיסטי;




(10) למטופלים המאובחנים כסובלים מדימנציה.



אני רק רוצה להדגיש: למעשה, מבין ההתוויות הקיימות היום, יש לנו אחר, כאב ופוסט-טראומה שלא נמצאים פה. למעשה, כל ההתוויות האחרות עברו לפה, ללא הגבלת גיל. רק בעניין האוטיזם אתם מבקשים מעל גיל חמש. שאלה נוספת שחשוב להתייחס אליה כשאנחנו פותחים את זה לדיון, וזה עלה גם בדיון הקודם: יש את הספר הירוק; את הנוהל שקבוע במשרד הבריאות לעניין מתן המרשמים בהתוויות. מבחינת משרד הבריאות, הנוהל הזה ימשיך לחול במקביל להתוויות האלה? אם כן, אני חושבת שצריך יהיה, אולי, להעביר את זה בנוסח.

הנוהל ימשיך לחול. הוא יהיה אמות מידה מקצועיות, שנקבעות על ידי ועדה מקצועית במשרד. העמדה שלנו, בדומה לשאר הדברים, היא שלא נכון להכניס את ההתוויות הרפואיות, כי זה דבר שמשתנה בשגרה, לאור העבודה המקצועית שנעשית.

השאלה היא אם לא צריך להגיד שהמנהל יקבע אמות מידה למתן המרשם. שיהיה ברור שאדם התוויה מסוימת, שבא לבקש את המרשם – צריך לעמוד בתנאים.

מה שחשוב לנו, בשורה התחתונה, זה שמצד אחד יש את ההנחיות המקצועיות האלה, שהמשרד מפרסם, ויש להן משמעות, ומצד שני, אנחנו לא רוצים לקבע את התוכן שלהן בתוך התקנות. אין לנו בעיה להוסיף לתקנות אמירה שאומרת שהמנהל יפרסם נוהל, ועוד הצעה, שהיא קצת יותר ניסוחית, אבל אם אנחנו כבר מדברים על זה פה: אנחנו כתבנו: "מרשם למוצר קנבוס יינתן בהתוויות הבאות". אולי אפשר לכתוב: "מרשם למוצר קנבוס יכול להינתן בהתוויות הבאות", ואז אף אחד לא יכול לפרש את זה ככך שאפשר לתת את זה תמיד, בהתוויות האלה. זוהי אחת השאלות שעלו.

אני רוצה לשאול את משרד המשפטים: מבחינתכם, כן יהיה אפשר להוסיף הוראה, אחרי ההתוויות האלה, שהמרשם בהתוויות האמורות יינתן לפי אמות מידה שייקבע המנהל?

יואב סטשבסקי, משרד המשפטים. אי אפשר. הסמכות להתקין תקנות, לפי הפקודה, ניתנת לשר הבריאות. הוא לא יכול להעביר את הסמכות למישהו אחר, ולהתנות את זה בשיקול דעתו, כדי שהוא ייקבע תנאים - - -

אבל זה מה שקורה בפועל. נקבעו תקנות, אבל בפועל – יש נוהל שמאוד מגדר את ההתוויות האלה.

לא. אני אסביר את זה, ומשרד הבריאות גם יכול להשלים ולדייק את הדברים. התקנות פה הן לפי הפקודה – המרשם יהיה חייב להינתן למטופלים האלה בלי קשר לשיקול דעת רפואי. כמובן שברגע שמוגדרים תרופה או מרשם, לפי שיקול דעת רפואי – הרופא יהיה חייב לעמוד באמות מידה ושיקול דעת רפואי - - -

שנקבעות מכוח מה?

מכוח זה שרופא לא יכול לרשום תרופה לחולה לב, למשל, שמזיקה לו ושהוא לא צריך.

ומשרד הבריאות הוא זה שקובע את זה?

משרד הבריאות קובע את זה, על פי נהלים וחוזרים שלו.

אני אחדד את זה. חזקה על הרופאים שהם מפעילים שיקול דעת רפואי בכל פעם שהם באים לתת טיפול רפואי. שיקול הדעת הזה מושפע רבות ממידע אקדמי ומנהלים שמפורסמים על ידי האיגודים הרפואיים הרלוונטיים. במקומות שבהם יש ואקום – גם משרד הבריאות, כרגולטור, מפרסם אמות מידה.

זה לא קורה רק בקנביס. אמנם זוהי לא דרך המלך, אבל כאמור, אנחנו נמצאים באיזה שהוא ואקום, ובגלל זה משרד הבריאות פרסם את אותן אמות מידה. אנחנו לא רוצים שהספר הירוק ייכנס לתקנות כמו שהוא. מבחינתנו – זה יהיה אסון. אנחנו רוצים לאפשר גמישות, וחוזר מקצועי לא יכול להיכנס כתקנות בכל תחום. היו"ר אוריאל בוסו:היו"ר אוריאל בוסו: חן

אין בעיה, אבל האם אפשר במקביל לתיק של היק"ר? אני קורא פה, למשל, על אופציה של - - -

סתם לדוגמה, בגסטרו, מיצוי של טיפולים רפואיים אחרים. מי מגיע כקו שלישי, רביעי - - -

"מטופלים עם הפרעות - - - שאין להן הוכחה, מוצו ונפסלו טיפולים רפואיים מקובלים, של לפחות כך וכך, כבר שישה חודשים, בנוסף לשלושה טיפולים לפחות" – וכן הלאה.

מהי השאלה בהקשר הזה?

אין שאלה. אנחנו קובעים פה התוויות, אבל למעשה, זה לא שבכל התוויה כזו אפשר ישר לקבל מרשם - - -

להכניס אותו לסטטוס הזה ייקח לו - - -

אנחנו נסביר שוב. אלה ההתוויות שיוכלו להעניק במרשמים. משרד הבריאות מפרסם אמות מידה שכל רופא, במסגרת שיקול הדעת הרפואי שלו, צריך להתחשב בהן. לכן, אנחנו חושבים - - -

להתחשב בהן, או שהן מחייבות אותם?

זהו חלק מהתהליך. עד שהוא מכניס אותו לסטטוס של זכאי, למשל, בתחום שנקרא "גסטרולוגיה", כי הוא סובל מדלקת כלשהי – הוא צריך לעבור תהליך. התהליך הוא קצת ארוך יותר.

נכון. מה שאתם מבקשים זה להכניס את אמות המידה האלה בתקנות.

לא, זה לא מה שאמרנו. השאלה היא אם יש כוונה לעכב קצת את הנהלים - - -

אתם מכירים את הדיונים שלי. אלה הנקודות במסגרת הדיונית, ואני נכנס אליהן. אחרי שאני רואה את השורה הזו, אני נכנס לפקודות החוזר, ליחידה של היק"ר ולכל ההתוויות, כמו שעו"ד ענת אומרת. יש פה סרבול ובירוקרטיה, וצריך לעדכן את זה.

אז התשובה היא כן. משרד הבריאות בוחן את הנושא, וגם את העדכון של הספר הירוק. הנושאים האלה נידונים.

מתי נדע בשורה?

אנחנו באמצעה של עבודה מקצועית. בנושאים האלה – אנחנו עדיין לא יודעים לתת דד-לליין, אבל הנושא כן נבחן ברצינות. במיוחד ההיבט של קו טיפול ראשון. הנושאים האלה נבחנים ברמה המקצועית אצל גורמי הרפואה.

נוכל לקבל עדכון, בתוך 60 יום, לגבי איפה זה עומד?

כן.

טוב. ד"ר איתי בסר, יושב ראש האיגוד לרפואת התמכרויות, נמצא בזום, ורוצה להתייחס.

בוקר טוב. התייחסנו להתוויות, ואין לי הרבה מה להוסיף לגבי זה. לגבי הקווים הטיפוליים – זוהי עבודה שצריכה להיעשות במשרד הבריאות, אבל אני חושב שמעל הכל – אנחנו צריכים להחזיק את כל המורכבות שקיימת סביב השימוש בקנביס. היום, אנחנו יודעים את זה כבר כ-Evidence Base. אנחנו יודעים שמעל 15% ממי שמקבל טיפול בקנביס לצרכים רפואיים – עונה להגדרה של התמכרות. דרך אגב, בחלק מהמקרים – ההתמכרות היא לא פשוטה בכלל.

זה מחבר אותי לדבר החשוב שרציתי להגיד עכשיו, ושאמרתי גם בסוף הישיבה הקודמת: ההסתדרות הרפואית נתנה כבר את התייחסותה ב-2022, ב-Bold, עם קווים וכן הלאה, אבל אין שום התייחסות לתצורת המתן.

נגיע לזה.

במיוחד במדינת ישראל – במדינות אחרות בעולם קצת פחות – יש נטיית יתר להיעזר בקנביס בתצורה של תפרחת, כשהג'וינט או הסיגריה, לא משנה איך קוראים לזה, משולבים בטבק ב-30%-70%. אנחנו יודעים שמעל 60% ממי שמתחיל לעשן טבק גם מתמכר לטבק, ובכל שנה, לצערנו הרב, אנחנו מאבדים כ-8,000 אנשים במדינת ישראל, רק בגלל סיבוכים של עישון. במילים אחרות: אנחנו קצת מייתרים את כל המאמץ הגדול שאנחנו עושים פה, שנים רבות, כדי להילחם בהורדת אחוזי העישון באוכלוסייה הכללית.

ההצעה שלנו, ההסתדרות הרפואית בישראל, וגם האיגוד הפסיכיאטריה בישראל, היא תצורת ברירת מחדל. ה-Default, להערכתנו, חייב להיות בתצורה אחרת: שמן, או אידוי, במקרים מסוימים, כשישנם מקרים מוחרגים. דרך אגב, נתנו המלצות למקרים המורכבים - - -

יש התייחסות של משרד הבריאות?

זוהי שאלה טובה. אנחנו נתנו התייחסותנו. דרך אגב, לפני הישיבה הקודמת העברנו עוד התייחסות של תשעה או עשרה יו"ר איגודים שונים, בנוגע לנושא הספציפי הזה. אנחנו חושבים שהתצורה שצריכה להיות ברירת המחדל היא שמן. מה שאנחנו עושים מייתר עבודה של הרבה מאוד אנשים בארץ לאורך שנים רבות. כקלינאים, אנחנו רואים את הנזקים פה, אצלנו, בין אם זה בבתי חולים פסיכיאטריים או בבתי חולים כלליים.

זה מוביל אותי לדבר הבא, ואולי זה משהו שצריך, אולי, להתייחס אליו דווקא בתקנות: מה קורה במהלך אשפוז? אם אדם מתאשפז וצריך לעבור ניתוח להוצאת תוספתן, או ניתוח אורתופדי, ויש לו רישיון לטיפול בקנביס לצרכים רפואיים. מי אחראי לספק את זה? איפה הוא יכול להשתמש בזה, אם בכלל?

אתה שואל על מרשם?

מרשם או רישיון? כי היום כבר יש רישיונות, ואני מניחה שברור איך נוהגים במצב כזה. השאלה היא: זה ישנה שיהיה מרשם?

קודם כל, המילה "ברור" – גם היא נתונה לפרשנות. זה לא ברור. בכל משרד קורים דברים אחרים, אבל משרד הבריאות יוכל להתייחס לזה.

אנחנו נתייחס, כיוון שהמילה "ברור" היא מאוד ברורה. יש נוהל, שמפורסם באתר המשרד, של איפה מותר להשתמש, ובכלל זה – לחולים באשפוז. חולה מטופל בקנביס, שמתאשפז לצורך אחר – איך הוא יוכל להמשיך את הטיפול בקנביס גם במהלך אשפוזו. יש על זה נוהל כתוב. צריך, וניתן, פשוט לפתוח את האתר ולראות.

ברשותך, אגע בסוגייה של השמן. מה ששמענו כעת זה את השאלה: האם ניתן לעבור רק לשמן? שזה יהיה ה-Default, ורק במקרים ספציפיים – יהיה שימוש בתפרחות. הסוגייה הזו עלתה במספר דיונים בעבר, גם ממקורות אחרים, ולא רק מאיגודי רופאים. גם באנחת מניעת זליגה, היות והתפרחות נחמדות יותר בשוק השחור מאשר השמן. כמשרד הבריאות, עדיין לא נחה דעתנו שהפרופיל הפרמקוקינטי של ספיגת הקנבינואידים בדם הוא בפרופיל זהה, דהיינו, בתצורת השאיפה. אנחנו מייחלים לכך שלא יצטרכו לעשן, ושתהיה תצורת שאיפה אחרת, כגון משאפים ייעודיים, אבל ככל הניתן – יש, בינתיים, רק אחד: המשאף של סאיקי, והוא עדיין לא פתוח ונגיש לכל השוק. לכן, אנחנו עדיין מאפשרים את תצורת השאיפה בעישון.

המשאף הזה הוא לא יעיל.

אני לא מדבר עליו. השאלה היא: למה לא רק שמן? כיוון שהספיגה מהפרופיל הפרמקוקינטי של הקנבינואידים בצורת שאיפה מביאה להגעה לריכוז גבוה מאוד, בתוך פרק קצר מאוד של זמן, בעוד שבתצורת שמן, או מתן תת-לשוני, לא ניתן לעלות. זה נידון בעבר בדיונים במשרד, גם על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, הפרופ' רוני גמזו. בעת הזו, לדעתנו – לא ניתן לוותר על תצורת השאיפה.

יובל, קודם כל – אתה צודק. לא רציתי להיכנס לפרמקוקינטיקה ולדינמיקה, אבל דווקא בהקשר הזה, כשאנחנו מגיעים לפיק מהיר יותר – גם הסכנה להתמכרות עולה. אבל זה דיון אחר שלנו. אני כן הייתי רוצה להתייחס לאיזה שהוא תהליך שהתחלנו כבר לפני שלוש או ארבע ממשלות – אבל היו הרבה מאוד חילופים – מולקולת ה-CBD. יש הצעה להחריגה מתקנות הסמים המסוכנים, ואנחנו לא יודעים איפה הדבר עומד היום. אולי זהו, באמת, המקום להתייחס אליו. זה בדיוק מה שאנחנו מדברים עליו; אנחנו מדברים פה על כמה דברים, ולא רק על המרשמים, אז הייתי שמח שנתייחס לכך.

לגבי האידוי – יובל צודק. אם יהיה לנו מגוון גדול יותר של אמצעי אידוי – בוודאי שזה יהיה עדיף. אין לנו מגוון מספיק גדול של אידוי, ולכן אנחנו מאשרים את תצורת התפרחות בעישון רגיל. אני חושב שהתמונה פה ברורה.

נכתב בפירוש, בהחלטת הממשלה על המדיקליזציה, על תצורת העישון. בזה, אני חושב, נסגור את זה, כי עדיין עובדים על פיתוח של מספר משאפים. כתוב בפירוש שתצורת העישון, כשתהיה תצורה למתן בשאיפה שאיננה עישון – חובתנו תהיה להכניסה. בעת הזו – עדיין אין תצורה.

אנחנו ניכנס לזה בהמשך. כארם שביטה, יושב ראש אוסרת אל איסלמיה.

שלום. תודה על ההזדמנות. אני כארם שביטה, יושב ראש אוסרת אל איסלמיה, תנועה דתית חדשה שמקדמת שמחה, ביטחון וחופש, וגם בריאות בקנביס ובצמחים. אני חושב, תוך כדי שאנחנו מדברים על תקנות ועל החוקים של טיפול בקנביס, כמוסלמי, שקנביס זה ח'לאל, והתקנות שלכם, וכל הבירוקרטיה שעושים, זה חראם. זה פוגע בזכויות האדם לקבלת הטיפול שלו. אנחנו מאמינים ברפואה של אבן סינא והרמב"ם; ברפואה של החכמים, ומשרד הבריאות הרחיק אותנו מאוד מהרפואה של החכמים האלה. עכשיו אנחנו מאמינים בחברות תרופות שסיממו אנשים, וצריך לקבל חמישה סוגים של נרקוטיקה קשה בכדי לקבל את הקנביס.

קנביס ח'לאל, וצריכים לקבל לטפל בקנביס ובצמחים, ולא לגרום לאנשים להפוך לנרקומנים, כשאין להם מסגרות של גמילה. עד היום, משרד הבריאות לא קיבל אחריות על מרכז גמילה בחברה הערבית המוסלמית. אנשים הפכו לפוסט-טראומטיים ולנרקומנים. הם חשבו שבמידה והרופא נותן פרקוסט או אוקסיקונטין במרשם – זה ח'לאל, זה כשיר. הם לא ידעו מהם תסמיני גמילה ואיך מטפלים בהם. כולם הפכו להיות דרוכים, עד שהגיעו לידי כך שאנשים רוצחים את הנשים שלהם.

אתם מדברים על בירוקרטיה ועל נהלים. זהו בסך הכל צמח. בואו נראה אתכם מדברים על נרקוטיקה, ועל זליגה של פנטנילים ופרקוסטים לטלגראס. אתם יודעים כמה מיליארדים יש שם על תרופות מרשם? אישית, יש לי שכנים שמוציאים מסבתא, מדודה ומכל המשפחה, ומוכרים את זה בשוק השחור. 400 שקל לפרקוסט. מישהו מדבר על זה? על החומרים הכימיקליים, שגורמים לאנשים להתמכר ולהיות משוגעים? אף אחד לא מדבר על זה.

אני אומר לכם – קנביס זה ח'לאל. צריך לטפל בצמחים בצורתם הטבעית. חברות התרופות - - - לקחו את הידע של האנשים החכמים, של אבן סינא והרמב"ם, עשו פקודת סמים, הוציאו לנו חומרים סינתטיים במרשם, וזה מה שיש. אחר כך עשיתם לנו בירוקרטיה על קנביס, על זה שזהו צמח. מי מקבל אחריות על אנשים שמתים מדי יום, שלא מדווחים עליהם? אומרים: "דום לב". הרופאים נשבעו לשמור על בריאות העם. הרופאים שעושים את הבירוקרטיה הזו ומקשים – מתרחקים משבועת הרופאים ומעשרת הדברות. לאן הגענו?

אני חושב שבקדנציה הקודמת, מנסור עבאס בעצמו, כראש המפלגה האסלאמית, התנגד ללגליזציה.

מנסור עבאס הוא בזרם של אבן תימיה, ומשרד הבריאות הלך בזרם של אבן תימיה. אבן תימיה הוא בן אדם קיצוני שפירש את הקוראן. הוא אמר שמי שמשתמש בקנביס – צריך - - -

גם אצלכם יש חסידויות.

אלה אנשים שהטעו, ועשו את הזרם הסלפי, שאמרו על קנביס שהוא חראם. מה שעושה - - - לחברות התרופות היום – זה מה שאבן תימיה עשה, וגרם לעוול במשך דורות. מישהו צריך לקבל אחריות, היום, על כל הנרקומנים בחסות המרשמים של משרד הבריאות. אנשים לוקחים את הפרקוסט ומרגישים שהם סופרמן. אחר כך, כשאין את התרופה, הם עוברים תסמיני גמילה. הם לא יודעים מה זה תסמיני גמילה; למה הם דרוכים, רועדים ועצבניים. לא סיפרו להם מה זה.

תודה על הדברים. אנחנו בדרך לנסות לפשט את מה שאפשר, להכניס פונקציות נוספות ולהנגיש את הנושא הזה. בכל זאת, מדינת ישראל נמצאת בצעדים מאוד מתקדמים ביחס - - -

תודה רבה. תדברו על פרקוסטים ועל אוקסיקונטינים. מי מקבל על זה אחריות? אני רוצה שמישהו יקום עכשיו ויקבל אחריות על מה שקורה. אם אדם רוצח אדם – מכניסים אותו לבית כלא. מישהו פה צריך לקבל אחריות על רצח של אלפי אנשים.

אני חייב להגיד משהו קטן וחשוב בקשר למה שהוא אמר: יש כ-67,000 אנשים שהיו צריכים לעבור שנה של אופיאטים, בישראל, על כאב, לפני שהם קיבלו קנביס. אלה אנשים שניצלו. אלה אנשים שניצלו ממגפת הפנטניל. תעזרו לנו לעזור לעוד 150,000 שכבר פגועים, ולכל אלה שעוד ייפלו לפנטניל. תקימו יחידה שנקראת: "יחידה לנרקוטיקה רפואית", שתיקח בדיוק את מה שיש ביק"ר. אל תהרסו את היקר; תשאירו אותו, אבל תפעילו אותו על הנרקוטיקה; לא על קנביס.

חבר'ה, שוטרים גם מנצלים את ההזדמנות עם אנשים שיש להם רישיונות. אם שוטר ירצה לעצור מישהו – הוא ינצל את הרישיון לקנביס, ויגיד שהוא נהג תחת השפעת קנביס, כל עוד הוא לא רואה אותו. משתמשים בקנביס ככלי כדי להפוך אנשים לתלויים בידיים שלהם. קנביס הפך לכלי שגורם לחלק מהשוטרים, לצערי, לעצור אנשים בשביל לקחת מהם את הרכבים שלהם ולשלול את רישיון הנהיגה שלהם. בכך הם הופכים אנשים מחסרי מעש, כמו שאתם אומרים, לעוד יותר חסרי מעש. אין לנו יכולת שיקום לאנשים האלה.

אני מסכים איתך שהתדמית של מי שבעל רישיון וזקוק לכך – צריכה להשתנות. היה לנו דיבור, אגב, בנושא הנהיגה. תודה רבה על הדברים. השמעת את קולך.

תודה לכם.

אני אשמח להתייחס. יפעת קריב. ד"ר ויקטור נובק וד"ר ליהי בר-לב שליידר ערכו מחקר, בשנה האחרונה, בבית החולים סורוקה בבאר שבע, על כ-8,500 מטופלים – זהו אחד מהמחקרים הגדולים ביותר שנעשו בתחום הקנביס – בנושא של מעבר מתרופות פסיכיאטריות ואופיאטיות לקנביס. אני ממש ממליצה לוועדה לבקש מאחד משני הדוקטורים האלה לבוא ולהציג את המחקר, את התוצאות המדהימות של המעבר לקנביס מתרופות אופיאטיות ופסיכיאטריות, ואת ההשלכות על המטופלים. תציגו את זה לוועדה, וזה ייתן מענה בדיוק לדברים שנאמרו פה. התוצאות, חד משמעית, מדברות על מעבר לקנביס.

אני רוצה להתייחס בבקשה לסעיף. לגבי סעיף 17(8), רשום פה: "מטופלים הסובלים מבעיה רפואית חשוכת מרפא ותוחלת חייהם צפויה". אנחנו לא מבינים למה צריך את המשך המשפט. אם מטופל בעל מחלת חשוכת מרפא, והרופא אומר שיש לו בין שישה לשבעה חודשים – הוא לא יכול לקבל קנביס? אם יש לו בין שישה לשמונה חודשים – הוא לא יכול לקבל קנביס?

האמירה שלנו היא להחזיר לרופאים את הכוח לטפל במטופלים שלהם. כשמדובר בחולים פליאטיביים ובחולים בעלי מחלות חשוכות מרפא – למה אנחנו, כמדינה, והרגולטורים, בכלל, מקשים עליהם? לכן, אנחנו מבקשים שהמשפט יהיה: "למטופלים הסובלים מבעיה רפואית חשוכת מרפא ותוחלת חייהם צפויה". למה צריך את ההמשך?

אני חייבת להגיד שגם אם נוריד את זה – זה מופיע, ממילא, בנוהל 106.

זה מה שאמרתי בפעם שעברה. נוהל 106 הוא מקור הבעיה.

עידן הרגע אמר שתוך 60 יום הם יביאו תיקונים לנוהל 106. זה מה שביקש יושב ראש הוועדה.

הם אמרו שהם יעדכנו את הוועדה לגבי ההתקדמות.

אני פונה ליושב ראש הוועדה ומבקשת ממך, בשם המטופלים ובשם כל מי שעוסק בתחום הזה – במחלה פליאטיבית ובמחלה חשוכת מרפא – אין שום סיבה לתת לרופא המטפל להגיד: "אני מתנצל, יש לך רק שמונה חודשים לחיות, בשנה הקרובה תמות, אז לכן לא מגיע לך טיפול רפואי הולם".

זה מופיע בנוהל 106.

צריך בכלל לא להכניס פה זמנים.

אפשר להתגבר על הנוהל בתקנות. אנחנו יכולים לכתוב שבחולים סופניים, זה יכול - - -

שבמקרה כזה – זה יגבר על נוהל 106.

בדיוק. אפשר להתגבר על זה ולחשוב על הניסוח. השאלה היא אם רוצים.

אז אני יכול להכניס את זה בתקנות?

אתם אומרים את אותו הדבר. ב-106 כתוב בחמש מילים: "למטופלים סופניים (תוחלת חיים מוערכת של עד חצי שנה)". זהו.

אז תמחקו את הסוגריים.

מוערכת.

בואו נחוס על חולים פליאטיביים ועל אנשים נוטים למות, ולא נגדיר להם את תקופת המוות. זה אכזרי לעשות את זה; זה לא אנושי. הסעיף הזה הוא הסעיף הכי חשוב בכל החוק הזה, כי כל עוד הוא נמצא כפי שהוא נמצא – אנחנו מדברים, בערך, על כ-15,000 מטופלים.

לגבי סעיף (9), אנחנו מבקשים להוריד את "מעל גיל 5"; כמו בסעיף 7, שרשום: "למטופלים חולי אפילפסיה". היום, נותנים קנביס לילדים מגיל חצי שנה. במקרה הצורך, בהמלצת רופא נוירולוג, כמובן, או כל רופא שצריך – במקרה הזה זה נוירולוג – למטופלים המאובחנים עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי. שוב, במקרה הספציפי הזה, אנחנו מקשים על ילדים. הורים לילדים אוטיסטים, שגם כך כל כך קשה להם בחיים – אם הילד בין ארבע ושלושה חודשים ויש לו התקפים מאוד קשים – לא ניתן לו קנביס?

מדובר פה, כמובן, רק על טיפול בשמנים, ובשמנים שהם שמני CBD. זהו הטיפול שנותנים, על סמך מחקרים שנעשו בשמנים מאוד ספציפיים, בבתי חולים ישראליים, עם רופאים ישראלים. למה להקשות עוד על ההורים לילדים אוטיסטים? אנחנו מבקשים להוריד את: "מעל גיל 5". אם צריך לתקן בנוהל 106 – זה ברור. זוהי נקודה קריטית לחלוטין, שאי אפשר לוותר עליה.

אני רוצה, אדוני היושב ראש, להעלות את הנושא של מימון ציבורי. במחלות המאוד קשות שעליהן אנחנו מדברים – אוטיזם, אפילפסיה, דמנציה, או סרטן – אנחנו לא נותנים מימון ציבורי. אני חושב שבאותה הנשימה של ההתייחסות לסעיף הזה – צריך להכניס את המימון הציבורי, למען המשפחות שסובלות, ובעיקר משפחות לילדים או שיש להן הורים חולים.

בנוסף, בסעיף (7) רשום: "למטופלים חולי אפילפסיה". האפילפסיה נמצאת בתוך סל הבריאות. אנחנו מבקשים לאפשר פה בחירה להורים, או לחולי אפילפסיה, בין התרופה שנמצאת בסל הבריאות לבין מימון ציבורי של קנביס, בתוך סל הבריאות. מה שקורה זה שאם למישהו יש אפילפסיה – את התרופה הכימית הוא יקבל בחינם, ועל הקנביס – הוא יצטרך לשלם. בואו נאפשר להם לבחור; לא נגיד להם: "עכשיו אתם מחויבים לקחת את זה או את זה". היום, אנחנו מכריחים את המטופלים לקחת את התרופה האופיאטית, הפסיכיאטרית או הכימית. תנו להם לבחור. איך יכול להיות שבתוך המימון הציבורי תהיה, בחינם, רק תרופה כימית, ממכרת – כמו שנאמר פה על ידי הרבה מאוד אנשים בדיון – אבל הקנביס יהיה בתשלום מלא?

אנחנו רואים שעם השמן שניתן לחולי אפילפסיה – אין התקפי אפילפסיה, לעומת התרופה הכימית, שיש איתה מספר התקפים קטן. זאת אומרת, גם כשאין התקפים בכלל, ואנחנו רואים שזה משנה איכות חיים למטופלים – לזה אין מימון ציבורי. אני מבקשת, באותה הנשימה, בסעיפים הספציפיים האלה – להתייחס למימון הציבורי.

בגרמניה, לדוגמה – אבל ישראל תמיד נמצאת טיפה מאחור ממה שקורה בעולם – חברות התרופות והביטוח הרפואי נותן מימון ציבורי לשמנים, באופן מוחלט, כדי לעודד את המטופלים לעבור לשמנים, בטח במחלות. התפרחות נשארות במחירי השוק, אבל השמנים נעשים במימון של המדינה.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר, לגבי הסעיף הזה – אתה תדבר על PTSD – זה: א', לוח זמנים לשאר ההתוויות. מדובר פה בכ-16% מההתוויות. מה עם שאר ההתוויות? אני מבקשת שהוועדה תוסיף פה סעיף ותגדיר את לוחות הזמנים לשאר ההתוויות.

ב', ד"ר בסר אמר, מקודם, להחריג את ה-CBD. בואו נדבר, כולנו, בשפה הנכונה: לא להחריג את ה-CBD – זו טעות. להשאיר את ה-THC בתוך פקודת הסמים. לא יכול להיות שרופאים – ואני מאוד מעריכה את הדברים שד"ר בסר אמר – ידברו בשפה הלא נכונה. יותר, לא לומר: "להחריג את ה-CBD", אלא לומר: "להשאיר את ה-THC בתוך פקודת הסמים". ברגע שמחריגים רק את ה-CBD, כל שאר המולקולות, כמו CBN ו-CBG, עדיין נשארות בתוך פקודת הסמים, והן לא צריכות לשבת שם.

הדבר האחרון הוא להחזיר את הכוח לרופאים המטפלים, ולא להשאיר את זה לעוד החלטה, אחרי שרופא סיים כל כך הרבה לימודים. רציתי להגיד בהקשר של PTSD, אבל תגיד את זה אתה.

בבקשה.

מיקי עופר, רוקח ראשי של בול פארמה. אחת ההתוויות שיש עליהן הכי הרבה מחקרים, והמחקרים הוכיחו שאכן הקנביס – גם בצורתו בתפרחת, בעישון, וגם בצורתו בשמנים – משפיע מאוד לטובה על אותם מטופלים, היא PTSD. לצערנו, במדינת ישראל, על כל מלחמותיה במשך השנים, יש המון נכי צה"ל שנזקקים לקנביס, וקשה להם לקבל את זה. אני מבקש להוסיף את ההתוויה של PTSD - - -

אנחנו נבקש ממשרד הבריאות לוחות זמנים לגבי איך אנחנו ממשיכים לפתוח את זה לפונקציות נוספות, כי כרגע אנחנו - - -

הייתי מבקש לעשות את זה אפילו קודם – לנסות ולהוסיף את ההתוויה הזו עוד בדיון של היום, כי זוהי אחת ההתוויות היותר חשובות בנושא הקנביס - -

ומלווה אותה פסיכיאטר, שהוא רופא מומחה.

- - עם הרבה מחקרים שהוכיחו שזה עוזר, ומונע טיפול בתרופות פסיכיאטריות כאלה ואחרות. לא מדובר, כרגע, על אופיואידים, אלא על תרופות פסיכיאטריות שגורמות להרבה מאוד תופעות לוואי.

כבוד היושב ראש, אני אשמח להתייחס לנושא. נשמח להגיד את אבני הבניין הבסיסיות ביותר של הדיון, מבחינתנו. אנחנו מדברים על קנביס. קנביס הוא לא תכשיר; הוא לא עבר את כל הפרוצדורות וההוכחות הרפואיות בשביל להיות תכשיר. אנחנו עוסקים, בעצם, במוצר שיש בו תועלות רפואיות, שלא הגיעו לרמת הוכחה של תכשיר. משכך, נדרשת כל הזהירות. תכשיר הוא תרופה, בהגהה שבה אנחנו רגילים להשתמש.

כי זוהי תרופה ממקום צמחי, ומדברים פה על שמנים, שהם מאוד מדויקים. בואו נעשה את ההפרדה.

לא מדובר על תכשיר, ומשכך – נדרשת הזהירות שמשרד הבריאות נוקט. כן חשוב להגיד שבמסגרת זו – משרד הבריאות מקיים את ועדת ההתוויות, שקובעת את ההתוויות הרפואיות עבור קנביס, בזהירות הנדרשת, יש להגיד. נמצאים שם כל האיגודים המקצועיים, ארגוני הרופאים, והנושאים האלה נידונים בכובד ראש גדול. לכן, אני בטוח – בכל הכבוד למחקרים - - -

שנעשו על ידי רופאים ישראלים בבתי חולים ישראלים.

עם כל הכבוד, הטענה הזו יכולה להיאמר על כל ההתוויות. ההתוויה של PTSD קיימת. היא עברה את ועדת ההתוויות. עכשיו אתה מחריג אותה מהנושא של רישיונות מרשמים. זוהי הנקודה.

אתה יודע מהו הדבר הכי כואב ב-PTSD? שאנחנו שולחים את החיילים שלנו, את הלומי הקרב שלנו, לשוק השחור. אדוני היושב ראש, זה לא שהם לא צורכים קנביס; ה-PTSD צורכים קנביס, אבל הם צורכים אותו בשוק השחור, והגיע הזמן לעצור את זה. לתת להם קנביס בריא ומפוקח על ידי רופא.

אנחנו פותחים עכשיו דיון יותר רחב.

ה-PTSD צורכים קנביס. אף אחד לא יכחיש את זה. למה לשלוח אותם לשוק שחור ומסוכן?

היו לנו דיונים אחרים בנושא הזה, וצריך לראות איך מקלים על אותם האנשים.

ספציפית, לא עניתם לגבי העניין של תוחלת החיים של ששת החודשים, שביקשו להוריד, ועל גיל חמש לעניין - - -

זה במסגרת ההתוויות בספר הירוק.

אני יכול לרשום את זה בתקנות כבר עכשיו, ואז זה יתגבר על זה.

אנחנו יכולים לבדוק את זה, אבל עשינו בדיקה, וזו הייתה העמדה של הגורמים הרפואיים במשרד. אפשר לעשות חוות דעת שנייה, אבל אנחנו ביררנו את הנושא, וזו הייתה הדרישה של הגורמים הרפואיים במשרד.

מי ביקשה לדבר? בבקשה, פרופ' מיכל שני.

אני חושבת ששישה חודשים נובעים מההגדרות של החולה הנוטה למות, שנקבעו בחוק. יש לזה הגדרות מקובלות. אף אחד לא סופר ימים, בהקשר הזה, אלא יש הגדרה למהו הטווח שנחשב חולה במחלה סופנית שנוטה למות. אני אמנם לא מייצגת את משרד הבריאות, אבל אני מניחה שהמחשבה נבעה מההקשר הזה.

אני כן רוצה לומר משהו בקשר לסעיף כולו, ולהתייחסות להתוויות, מהצד שלנו, כמי שנמצאים בשטח יום-יום. העובדה היא שההתוויות האלה כתובות בלי שום הגדרה, ולא כתוב שזה בהתאם לתקנות שקבע משרד לבריאות, או בהתאם לספר הירוק. אני לא יודעת להגיד, משפטית, איפה צריך להגביל את זה, אבל אני אומרת שבפועל, כולנו יודעים שהשלב הבא הוא שבני משפחתו של כל מטופל עם דמנציה – יבואו לבקש קנביס.

יש הגדרות של מתי אנחנו נותנים למטופל עם דמנציה קנביס, בגלל שיש היום תרופות שיכולות לעצור את הדמנציה, במידה מסוימת. יש הגדרה לאיך התהליך הרפואי הזה מתנהל. צריך להיות ברור, בסעיף הזה, שזה מתבצע לפי התהליך הרפואי המקובל, וזוהי לא פתיחה של כל ההתוויות.

את מכירה את המחקר של ד"ר ורד חרמוש, מבית חולים לניאדו, יושבת ראש איגוד הגריאטריה בישראל, בנושא דמנציה? היא עשתה מחקר שלם על הנושא הזה.

בתור רופאה, אני מכירה הרבה מאוד מטופלים שחזרו אליי אחרי - - -

אנחנו צריכים לבחון, בנושא הזה, את משרד המשפטים - - -

אי אפשר להתייחס לזה כאל קסם, שהוא פתרון לכל דבר. זהו טיפול רפואי, וכטיפול רפואי – כמו כל טיפול רפואי אחר – יש לו יתרונות, חסרונות ותופעות לוואי. יש חולים שנהנים ממנו ויש חולים שלא סובלים אותו. צריך לקחת את זה בהקשר הזה. זה הכל.

מר ניר יופטרו, יושב ראש עמותת ליגלייז, מבקש להתייחס. בבקשה.

שלום, בוקר טוב. תודה על הוועדה הזו. זוהי ועדה מאוד חשובה, אבל אם לא נשנה את נוהל 106 – לא עשינו פה כלום. זה שעוברים למרשמים זה מעולה ומבורך; זהו צעד חשוב, אבל אם הכוח והשליטה בטיפול שלי לא יהיה אצל הרופא שלי – לא עשינו בזה שום דבר; לא עשינו בזה שום דבר אם עדיין נצטרך להיות מכורים לאופיאטים על מנת לקבל קנביס. לצורך העניין, גרתי בקליפורניה וחזרתי למדינת ישראל. בקליפורניה החזקתי בהיתר, ובמדינת ישראל – אמרו לי לא. קח משככי כאבים במשך שנה, תהיה מכור למשככי כאבים, שהם מזיקים מאוד, ולקנביס – אין כרגע.

כולם אומרים שזהו סם מסוכן. משרד הבריאות לא הראה מסוכנות משנת 2016; מאז שהתחום הזה קיים. מישהו מת מקנביס? נכון, יש אחוז באוכלוסייה שהוא רגיש, כמו לבוטנים, לבמבה או לכל דבר אחר. יש אחוז באוכלוסייה שלא צריך לקבל קנביס. אבל אם אני כבר מטופל בקנביס, ונמצא עכשיו במדינת ישראל – אני חייב להיות מכור לאופיאטים, או לקחת תרופות ביולוגיות או אימונותרפיות; כל מיני תרופות הזויות.

ילדים אפילפטיים מקבלים חמש תרופות שהוכח שהן פוגעות במוח. קנביס פוגע במשהו? הוכחתם? בדקתם ב-2006. יש נתונים למשרד הבריאות על המסוכנות של הסם הזה? אני מכיר את דעתו של המשרד לביטחון פנים. הסכנה היחידה שיש היום בקנביס היא שהוא ממלא ומנפח את הכיסים של ארגוני הפשע במדינה, במקום את המיסים בקופת האוצר. הדבר הזה לא יכול להימשך. עם כל הכבוד, גם אם נעבור למרשמים – זה עדיין לא יפתור את רוב הבעיות של השוק.

היום – אין הסברה. אני מגיע לבית המרקחת ויש לי למעלה מ-300 זנים באותה הקטגוריה; קראתם לזה: T20 Indica. מה זה אומר? הרוקח יודע להסביר לי? הרופא יודע להסביר לי? בדיון הקודם, אחד הרופאים אמר שהוא רוצה לרשום לפי מותג. לפי איזה מותג? היום, יש כ-300 מוצרים בשוק שאף אחד לא יודע להסביר עליהם; אין מערכי הדרכה מסודרים למטופלים. אני מגיע לרופא והוא אומר לי: "הנה, קח רישיון. בבית המרקחת יסבירו לך". אני מגיע לבית המרקחת והרוקח נותן לי את מה שטוב לשווק לי, מהכספת, כדי לרוקן אותה. זה First in first out שם. זה לא הגיוני שכך זה מתנהל.

אני מאוד מסכים עם העניין של מעבר לשמנים, ולא לתפרחות. תפרחת לא מדידה ולא כמיתה בשום צורה. כשאני מעשן ג'וינט – אף אחד לא יודע כמה שאפתי ומה לקחתי. בשמנים, או בנרות, אם יעברו לזה – זה הרבה יותר מדיד. זליגה – בטח שלא תהיה, כי אני לא מכיר מישהו בשוק השחור שייקח נר וישתמש בו להנאתו. יש דברים שצריכים להיפתר הרבה לפני המעבר למרשמים, על מנת שהמעבר הזה יהיה נכון, בטוח, אמיתי וטיפולי לחולים, כי היום, אין לי שום מושג מה אני עושה עם המרשם ל-T10/C10 שקיבלתי.

היום, רופא נותן לי 20 גרם T10/C10 על היום הראשון שבו אני מקבל רישיון לקנביס, במקום לחלק לי את זה ל-10 גרם של CBD ו-10 גרם של T10/C10, על מנת שאני לא אתחיל, בתור חולה מבוגר בלי ניסיון, עם סטלה. 6 מ"ג או 4 מ"ג לאדם בטיפה, בנטילה, בפעם הראשונה – זה הרבה. תכניסו לנו CBD קבוע בכל רישיון. תודה.

אוקיי. תכף נדבר כאן גם על מינונים, אז אולי תהיה תשובה. בבקשה.

שמי ראובן דרסלר. אני רופא משפחה, ונציג של קופת חולים כללית. דווקא רוב העניינים שרציתי להעלות פה, בדיון, כבר הועלו. עלו טענות על יעילות של כמה וכמה התוויות, וזה יותר מורכב ממה שהוצג פה. לצורך העניין, אני הולך למאגר הנתונים המעודכן שלנו, וקנביס לא הוכח להיות יעיל בטיפול ב-PTSD. זה משהו שעדיין נמצא בבדיקה. אני חושב שרק לזרוק PTSD וקנביס ביחד ולהגיד שזה עושה קסם – זה פשוט לא במקום. זה ראוי לדיון ענייני.

אוקיי. בבקשה. אנחנו רוצים להמשיך בהקראה של עוד סעיף אחד לפני שנסיים את הדיון להיום. אנחנו לא נצביע, כמובן, כי יש לנו כמה תיקונים. כמובן שמשרד הבריאות יחזור אלינו לקראת הדיון הבא, כדי שנוכל לסיים ולהצביע על הנקודות מול הסנכרון בנושא של נוהל 106. אתה רוצה לדבר?

שלום, מדבר כהן עופר, אני יושב ראש הפורום למטופלי קנביס רפואי. יש לי עמותה, ואני תבעתי את חברת פנאקסיה על כ-12 מיליון ₪ בתביעה ייצוגית, על כך שהם זייפו במינונים. זה כבר התקבל ומתנהל עכשיו. אני באתי לדבר על המינונים ועל ההסדרה. הרגולציה עשתה את שלה. מ-2016 ועד היום – עשו מה שרצו, יובל עשה מה שהוא רצה והשתלטו על השוק. היום זה ידוע; יש פה מלא שוטרים. יודעים שהסם ההתחלתי הוא קנביס. במשרד הבריאות – הפכו את הסם ההתחלתי לסם הסופי.

לא ייתכן שאני אצטרך לקבל ארבע או חמש מדבקת פנטה, בגלל שהורידו לי את המעיים, כשאני לא יודע מה זה, ואחרי זה – לקבל קריסת מערכות ולהפוך מכור לאופיאט שאני לא יודע להסתדר איתו. ואז נותנים לי חלופה. אני עברתי את כל זה. אני בחור נורמטיבי לחלוטין, בן 57. מה לי ולסמים? אף פעם לא עניינו אותי הסמים. לאט-לאט, מהחלופות האלה, פרקוסט ואוקסיקונטין – הגעתי לקנביס.

הקנביס צריך להיות בהתוויה הראשונה; לא בהתוויה האחרונה. מה אתם עושים פה? הון-שלטון. אתם דואגים לפארמה. יובל הוא רוקח. יש פה עוד רוקח, מבול פארמה, שהיה לי עניין איתו בפעם שעברה, כשהוא אמר: "מי שיש לו כסף – שיחיה, ומי שאין לו – שימות". בקיצור, עובדים עלינו בעיניים.

אל תגיד עליי דברים שהם לא נכונים, בבקשה.

לא משנה, אין בעיה. אני מתנצל. אתה אמרת את זה, אבל אני מתנצל אם אתה מתכחש. אם אתה נגד זה – זה בסדר. אני הבאתי לפה חולת סרטן דרגה 4, אורלי. לפני ארבע שנים היא החליטה שהיא לא רוצה את הטיפול – היא רוצה רק קנביס. היא נמצאת אחרי כריתת שד, שוקלת 40 קילו וקונה בשוק השחור כ-50 גרם. היא גרה בדיור מוגן ומקבלת קצבה של כ-4,000 ₪. היא משלמת כ-1,500 ₪ רק על קנביס.

שלחתי ליובל את המצב שלה ואת התנאים שלה. היא בכתה לו בשיחת טלפון. היא דוגמה לכך שהקנביס עובד; היא חיה. היא חולה סופנית מזה ארבע שנים, עם גרורות, והיא ממשיכה לחיות, ויובל לא נותן לה רישיון לקנביס. זה מה שהיא רוצה; רישיון לקנביס. כמה זמן היא תחיה? שנה? שנתיים? שלוש? היא רוצה למות עם הקנביס, עם חיוך על הפנים.

אבל חולים אונקולוגים מורשים לקבל.

היא חולה אונקולוגית ולא מקבלת. הטיפול התרופתי, הכימותרפי, שהיא קיבלה, עשה לה כל מיני ריאקציות והיא לא רצתה להמשיך איתו. הרופא החליט שאם היא לא לוקחת כימותרפיה – היא לא תקבל קנביס. אתה מבין מה קורה פה? הפארמה שולטת על הרופאים. קנביס זה הסם הכי זול שיש. אני מבקש שיוציאו לאורלי רישיון.

תודה רבה.

רק דבר אחד לגבי הסעיפים, שקשור להתוויות: אני חושב שיש פה איזו שהיא כפילות של תקנות. מצד אחד, יש את נוהל 106, שקובע באיזו התוויה אפשר לקבל קנביס ואיך אפשר לקבל, ואז אנחנו, בתקנה, אומרים: בואו ניקח את נוהל 106, למרות שהוא לא מוסמך בתקנה הזו, ונוסיף על זה עוד תקנות אחרות. בסוף – זה מבלבל. המטופל ירצה לקבל רישיון לקנביס רפואי. הוא זכאי לו. לאיזה הוא ילך – לרישיון או למרשם?

צריך לעשות משהו מסודר. או שמסמיכים את היק"ר ואת משרד הבריאות לקבוע את התקנות האלה בצורה מסודרת, ולהגיש לוועדה מסמך שקובע אילו ועדות הן עבור המרשם, או שאומרים: אלה התקנות, ומשרד הבריאות לא יכול לגעת בזה. או זה – או זה. כולנו פה יודעים איך עובדים משרד הבריאות, הממשלה והכנסת. כבר מעל שנה מדברים על לעבור למרשמים. בכל פעם הדיון נדחה ומשתנה, יש עוד תקנות, ומחכים למידע.

"עוד חצי שנה ייכנסו המרשמים. רק בעוד חצי שנה נתחיל לדבר על עוד התוויות". גם אם יהיה לו"ז – זה בסוף יידחה ל-2025, ותתפרק הממשלה, אז זה יהיה ב-2026. צריך לעשות את זה מסודר, ולתת אפשרות, למשרד הבריאות, לפתוח את ההתוויות במרשמים, ולהסמיך את יובל לנדשפט או את מנכ"ל משרד הבריאות – לא משנה את מי – לפתוח את ההתוויות למרשמים על דעת עצמו, בשיתוף הוועדה או המנכ"ל. זה לא הגיוני לחכות, בכל פעם, לוועדה ולתקנות. זוהי בין הוועדות הכי חשובות שהיו, בהקשר של קנביס, מאז 2018, אבל צריך לקדם את זה.

אנחנו נבדוק את האופציה של הסמכה בתקנות.

רק משפט אחרון: מה עושים אנשים שיש להם, היום, משנע ברישיון? אין לזה התייחסות, כרגע, בתקנות. כלומר, שניתן להסמיך קרוב משפחה לקבל.

גם אנחנו מבקשים התייחסות לסוגייה הזו. זה לא מופיע בתקנות.

זה יתנהג כמו נוהל 128 של אגף הרוקחות, שמדבר על שינוע של סם מסוכן.

זה יאשר לקרוב משפחה גם להוביל את זה? אם עוצרים אותו משטרה באמצע – הוא יכול להגיד שהוא מביא את זה לאשתו, ויכול להחזיק את הקנביס?

יהיה צריך ייפוי כוח.

ייפוי כוח רגיל?

כמו בסמים מסוכנים רגילים. יכול להיות שקרוב משפחה של חולה הולך במקומו אל בית המרקחת כדי לקחת סם מסוכן מכל סוג אחר. בדיוק אותו הדבר.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה. אני רוצה להמשיך לקרוא, ואחר כך נשמע את ההתייחסות הסופית.

צורת מרשם למוצר קנבוס
17ג.
(א)
מרשם למוצר קנבוס יהיה מרשם אלקטרוני; לבקשת קופת חולים או בית חולים ציבורי כללי, רשאי המנהל לפטור מדרישת חתימה דיגיטלית מאובטחת, וזאת בתקופה ובתנאים שיורה לעניין זה לאותה קופה או לאותו בית חולים; לעניין זה, "חתימה דיגיטלית מאובטחת" – כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001;



(ב)
מרשם למוצר קנבוס יהיה למינון שלא יעלה על 60 גרם לחודש; מרשם למינון העולה על 60 גרם לחודש יינתן רק אם ניתן לשם כך אישור מנהל בית חולים, מנהל מערך בבית חולים או מנהל רפואי בקופת החולים או מנהל רפואי במחוז של קופת החולים שבה מבוטח המטופל, או מי שהסמיך המנהל הרפואי או מנהל המערך לשם כך;



(ג)
מרשם למוצר קנבוס יישא את חותמת הרופא, מספר רישיונו, מען מרפאת המוסד הרפואי שבו הוא מועסק ומספר הטלפון שלו וייכתבו בו כל אלה:




(1) שם החולה ומענו ומספר התעודה שלו בציון שמה;




(2) שם מוצר הקנבוס וסוגו;




(3) צורת מתן מוצר הקנבוס;




(4) ריכוז החומרים הפעילים THC ו-;CBD




(5) מינון;




(6) תאריך המרשם;




(7) חתימת הרופא;




(8) כמויות הקנבוס והמוצרים, ואלה יצוינו בספרות ובמילים.



(ד)
כמות הסם הרשומה במרשם למוצר קנבוס תהיה לתקופת צריכה של עד 30 יום מן התאריך הנקוב במרשם;



(ה)
מרשמים עתידיים למוצר קנבוס יינתנו לתקופה של עד שנה מיום כתיבת המרשם הראשון; אולם במקרה שבו המרשמים ניתנים למטופל בפעם הראשונה, יינתנו מרשמים עתידיים לתקופה של עד חצי שנה בלבד; לעניין תקנת משנה זו, לא יראו במרשם הניתן למטופל לאחר שהחזיק ברישיון להחזקה ושימוש בקנביס לפי פקודת הסמים המסוכנים, כמרשם הניתן בפעם הראשונה;



(ו)
רוקח רשאי לנפק למטופל מוצרי קנבוס על סמך מרשם בעל תוקף עתידי, החל מחמישה ימים טרם תחילת תוקפו;



(ז)
ניתן מרשם למוצר קנבוס בידי רופא במסגרת עבודתו בקופת החולים של המטופל, יירשם הדבר בתיקו הרפואי של המטופל; ניתן מרשם בידי רופא במסגרת עבודתו בבית חולים ציבורי כללי, יעדכן בית החולים, את קופת החולים של המטופל בדבר מתן המרשם ותוכנו, לצורך צירוף המידע לתיקו הרפואי של המטופל והמשך ליווי המטופל בקהילה."

ד"ר אופיר לבון וד"ר איתי בסר יוכלו להתייחס לנושא.

יש הרבה נושאים שעולים מפה.

אמיר מהסתדרות הרוקחים. אשמח לקבל הבהרה על הניסוח: "כמות הקנבוס והמוצרים". למה הכוונה במוצרים?

תיקנו פה: "צורת מתן - - -

אז למחוק את זה מ-(8)? הוא מדבר על פסקה (8): "כמויות הקנבוס והמוצרים, ואלה יצוינו בספרות ובמילים".

נכון. אפשר להוריד את המילה "והמוצרים", כי הכוונה היא להגיד כמה סוגים. למשל: מישהו מקבל 40 גרם – 20 בשמן ו-10 בתפרחות. זוהי הכוונה, אבל ניתן לנסח את זה טוב יותר.

ד"ר קשקוש.

אני רוצה להתייחס לשני דברים לגבי המרשם – ושלחתי כבר מייל בהקשר הזה – לבחון האם ניתן להוסיף אבחנה על המרשם, כמו באופיאטים. זה מקל על הרופא המנהל. בנוסף לכך, יש העברות בין האבחנות. מתחילים, נגיד, באינדיקציה מסוימת, ועוברים לאינדיקציה אחרת. זה מאוד חשוב ומקל עלינו אם אופציה להוסיף אבחנה על המרשם.

האבחנות נמצאות בתיק הרפואי. להוסיף את האבחנה על המרשם זה סודיות רפואית. זה לא מקובל, גם לא בתכשירים רגילים. כשהמטופל הולך לבית המרקחת – הרוקח לא יודע במה הוא חולה, ולא צריך לדעת.

למה אתם מוחקים אותם?

זוהי חובה.

בסמים מסוכנים, במינון שהוא מעבר למינון המותר, נדרש להוסיף את ההנמקה, שהיא האבחנה. פה, מי שעובר את המינון המותר – צריך לקבל רישיון. זאת אומרת, בית מרקחת לא יכול לנפק מעבר למינון המותר. בסם – הוא יכול לנפק, ובתנאי שכתובה אבחנה, וכתוב שההחלטה היא החלטה רפואית.

זה עדיין נשאר מוגדר כסם מסוכן.

סמים מסוכנים במתן כרוני – אנחנו נדרשים לכתוב אבחנה, לא במינון גבוה, אלא גם במינון התחלתי.

אתם צודקים. גם במינון התחלתי, כדי לקבל מרשם מעבר ל-10 ימים; מרשם ל-30 ימים.

הערה שנייה, לגבי מתן מרשם לשנה: אני, כרופא, לא רואה בזה היגיון לתת מרשם, באבחנה מסוימת, לשנה, ולהשאיר מטופל להסתובב שנה ללא מעקב. צריך למצוא איזה שהוא מנגנון שמחייב מטופל במעקב של פחות משנה – חצי שנה - - -

כתוב לתקופה של עד שנה. כמובן שאם הרופא רואה לנכון לתת לו - - -

כשזה עד שנה – הכל יהפוך לשנה. אני רוצה לראות רופא שמשאיר חולה סכרת שנה ללא מעקב.

זה לשיקול דעתו של הרופא. ככל שהרופא סבור. למשל, בתחילת הטיפול, כשצריך לראות את המטופל יותר, כדי להתאים לו את המינון – הוא ייתן לו מרשמים רק לשלושה או לארבעה חודשים. ככל שזה מטופל כרוני – הוא ייתן עד שנה.

יובל, התייחסתם גם למי שיש לו רישיון ועכשיו צריך לעבור למרשם? איפה הוא נמצא כאן? מה זה אומר, בעצם? זה נחשב למרשם ראשון או לא?

זה לא נחשב. זה כתוב במפורש בנוסח שהקראתי.

אוקיי. ד"ר אופיר לבון מבקש להתייחס בזום.

שלום רב. תודה רבה, שוב, על ההזדמנות. אני רוצה לחדד נקודות, שעלו, שהן בעלות ערך, לדעתי. אני רופא שעוסק בתחום הטוקסיקולוגיה, ורבים המומחים בתחום. אני רוצה לחדד את נושא הבטיחות. המטרה היא תמיד לראות שאנחנו מטפלים נכון באנשים, אבל הכלל הקובע הוא הנושא של מניעת נזק, בטח בעולם של תכשירים תרופתיים ודומים להם. הרצון לעזור לא צריך להיפגע מהפגיעה.

כפי שנאמר על ידי ד"ר בסר ואחרים, בהקשר לאופן שבו אנחנו נותנים את התרופות – צריך להיות מאוד מדויק בתצורה של הטיפול ובמינון. יש המון אתגר בקנביס, אבל זה רלוונטי לגבי כל תרופה – לא רק השם של התרופה, אלא המינון שלה, הדיוק שלה והדרך בה אנחנו נותנים אותה. גם יובל התייחס בהרחבה להרבה מהדברים, ובכל זאת, אני רוצה שייושם מה שהוסכם, ולוודא שהמרשם יחיל את הריכוזים של ה-THC ושל החומרים הפעילים, ולא רק את המינון הכולל. זהו חלק קריטי בתוך הדבר הזה, וזה לא חודד בגרסאות הראשונות של שינויי התקנות.

הוספנו את זה.

שנית, אני – יחד עם חברים נוספים – עדיין מתעקש על כך שתצורת העישון היא מאוד בעייתית, בטח בהסתכלות רחוקה. עם כל האתגרים – ולא צריך להגיד לי עליהם, כי זהו המקצוע שלי, כפרמקולוג – יש המון סיכונים בעישון קנביס, למרות היתרונות שלו, לעומת אכילתו או בליעתו. עצם העובדה שאתה מעשן חומר שנשרף – גם אם אלה חומרי בערה של נייר – היא דבר מסוכן.

יש יתרונות קיימים של מכשירים אידוי, שאפשר להמשיך ולתמוך אותם, אולי, בתקופת ביניים, זהו אחד הדברים החשובים ביותר, כדי שהמוצרים האלה יתנו מזור להרבה יותר אנשים, בלי לגרום לאיזו שהיא תחלואה מיותרת, ובעיקר כדי שלא יהוו מקור להטיה למקומות לא רלוונטיים ואפילו פליליים. יש לנסות להימנע כמה שיותר, ולגמרי, מהנושא של העישון. זה גם יוריד את הלחץ של אנשים שלא מעוניינים בקנביס כטיפול, אלא מנצלים את המסלול הרפואי לדברים אחרים, וגם ימנע את הנזקים של העישון, שהם נכונים לכל חומר שמעשנים.

גם אם זה יהיה, בסוף, סוג של אמירה של הוועדה כדבר לעתיד – אני מבקש, כבוד היושב ראש, שייאמר שזהו הכיוון. אנחנו רוצים לטפל בחולים בצורה בטוחה. תודה רבה.

תודה. יובל.

מדובר פה בנושא שהוא שיקול דעת רפואי. אמנם ניר יופיטרו נתן חוות דעת, מצד המטופלים, שתומכת במה שד"ר לבון הציג עכשיו, אבל אין ספק שהסוגייה הזו צריכה להיות נדונה בוועדה מורכבת של משרד הבריאות, שתכלול את כלל השיקולים הפרמקוקינטים ואת כלל השיקולים של המטופלים; אולי המטופלים כבר התרגלו לתצורת השאיפה? אין ספק שתצורת העישון אינה טובה, אבל אנחנו יודעים שנתינת קנביס בשאיפה היא טובה ומחייבת, מצד אחד, ועל כך חלוקות הדעות. אין ספק שניתן לקיים דיון, אבל אני מציע לא לדחות את התקנות עד לקיומו של הדיון, אלא להתחיל, ובמקביל – לערוך גם דיון כזה.

אנחנו בהחלט הרמנו לכם מספר נקודות. אנחנו נסיים את הדיון, ובדיון הבא, ככל הנראה ביום שלישי הבא, יהיו גם הצבעות. אני רוצה לסכם את הדיון. נשאר לנו לקרוא סעיף אחד אחרון בשביל שנוכל להצביע.

תודה רבה לכל המשתתפים בדיון. אנחנו נבקש ממשרד הבריאות, לקראת הדיון הבא, לערוך חשיבה ובדיקה של הנושאים הבאים: א', מתן התוויה למטופלים חשוכי מרפא, וגם מתחת לתחולת חיים של שישה חודשים. ב', מתן התוויה לילדים עם אוטיזם ללא הגבלות גיל; לא רק מגיל חמש. ג', עדכון על שינוי נוהל 106 של משרד הבריאות, שקובע את ההתוויות וההוראות השונות הקשורות לכך, כולל בין סוגי הקנבוס, וכן לבחון את ההפניה לנוהל 106 בתקנות, לאור העובדה כי כיום – אין בכלל קשר בין ההתוויות לבין הנוהל. ד', לוחות זמנים ברורים להחלת שאר ההתוויות שאינן כלולות בתקנות, עד כמה שניתן, כדי שנוכל לקבל עדכונים.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.