פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



32
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
06/06/2023

הכנסת העשרים-וחמש
מושב ראשון



פרוטוקול מס' 27
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, י"ז בסיון התשפ"ג (06 ביוני 2023), שעה 12:00

התמודדות עם פגיעה בנשים טרנסג'דריות והמענים הקיימים לציון היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
שלי טל מירון
מטי צרפתי הרכבי

מירב כהן
יוראי להב הרצנו
שרון ניר

זהר סהר - מנהלת המחלקה לטיפול באלמ״ב ותקיפה מינית, משרד הבריאות

מירי כהן - מנהלת קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, משרד הבריאות

ישי שרון - מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסניגוריה הציבורית

רחל צימבר - ראש תחום קהילת להט''ב, המשרד לביטחון לאומי

רחל גרייבין - ראש חוליית סחר בבני אדם מ''י, המשרד לביטחון לאומי

דמיטרי חימנבלום - ק' חקירות, המשרד לביטחון לאומי

יואב אנקרי - מנהל תחום פ"א-אוכ' להט"ב ויוצאים בשאלה, מינהל של"מ, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל

ורד זליג מויאל - סגנית מנהל היחידה לקידום להט"ב, המשרד לשוויון חברתי

יניב מויאל - מנהל תחום הפעלת תוכניות הסיוע, משרד הבינוי והשיכון

איטה רייטר - רכזת תחום להט"ב באגף הסיעוד, קופות החולים

אריאלה מנקר - יו"ר בית גאה בבאר שבע, האגודה למען הלהט"ב

לינור אברג'יל - מנכ"לית טרנסיות ישראל

ירדן ג'יילן טומס צ’יצ’סטר - רכזת תחום בריאות, פרויקט גילה להעצמה טרנסית

מור נהר - מנכ"לית חושן, מרכז החינוך של קהילת הלהט"ב בישראל

ליבי דניאל בר - נציגה, טרנסיות ישראל

ליאורה אדרי - חושן

סטיבן - חושן

רתם שורק - מנכ"לית, מעברים - לקהילה הטרנסית

מיטל הבר - אמא, מעברים - לקהילה הטרנסית

חיה מושייב - מנטורית, מעברים - לקהילה הטרנסית

גל גלזר - מנהלת אופרציה, מעברים - לקהילה הטרנסית

נעמה זרביב - מנכ"לית, שוברות שוויון

שלומית בן חור - שוברות שוויון

תום שרצר בר - נציגה, מועצת התלמידים הארצית

מאיה עוראבי - אחות טרנסית

אמיר שרייבר - יועץ

עו"ד אלמוג דיין - קשת הצדק

ענת מימון

דלית אזולאי

איה לינצ'בסקי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

התמודדות עם פגיעה בנשים טרנסג'דריות והמענים הקיימים

בוקר טוב לכולם, נציגי משרדי הממשלה, גורמי אכיפה, לאורחות שלנו וכמובן לחברי וחברות הכנסת ולשרה לשעבר לשוויון חברתי מירב כהן שיזמה את הדיון הזה, התמודדות עם פגיעה בנשים טרנסג'דריות והמענים הקיימים לציון היום הבין לאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה.

אני רוצה להודות גם לכל הארגונים ששלחו אלי חומרים וניירות עמדה על האוכלוסייה הטרנסית, שלצערנו סובלת מהדרה חברתית, אפליה כמעט בכל תחומי החיים, בין אם תעסוקה, דיור, שירותים כאלה ואחרים, חשופים מאוד לאלימות מילולית ופיזית, בשכיחות גבוהה לצערי. המשטרה גם תיתן לנו סקירה של הדברים שנעשים והמענים שניתנים.

לפני שאעביר את רשות הדיבור לחברת הכנסת מירב כהן, אני רק אומר שלכל אדם, לכל אישה, בין אם טרנסית ובין שנולדה כך, יש את הזכות לחיות בביטחון, יש את הזכות להתהלך במדינה שלנו באופן חופשי, יש את הזכות לעבוד בכבוד, לקבל כבוד, יש את הזכות למוגנות, יש את הזכות להגשים חלומות.

דווקא כמי שנאבקת באפליה וגזענות הרבה מאוד שנים, אני יודעת כמה זה יכול להיות פוצע, כשבמקרה שלכם זה גם באופן פיזי, אלימות שלא רק פוצעת את הנפש אלא הרבה פעמים גם פוגעת בגוף. אנחנו כחברה מחויבים וצריכים להיות מחויבים, גם באופן פרודוקטיבי, לתת את ההגנה לכל אחת שבחרה בדרכה לחיות את חייה בחופשיות, עם הזהות שלה. אני שמחה שהדיון הזה מתקיים, חברת הכנסת כהן וחבר הכנסת יוראי להב, תודה לכם על היוזמה.

חברת הכנסת מירב כהן עושה כל כך הרבה לקהילה שאני שמח לתת לה את כל הקרדיט.

כמו שאמרתי, מדובר בזכויות הכי הכי בסיסיות, הזכות של כל אדם, בת אדם ואזרח להיות מוגן במדינת ישראל, גם פיזית וגם נפשית, בבקשה חברת הכנסת כהן.

תודה רבה על קיום הדיון החשוב הזה. זה מאוד מרגש לראות כמה דיונים התקיימו ואיזו נוכחות וכמה המשכן נרתם לנושא הזה. נושא הדיון היום, הטרנסג'נדריות, זה אולי האתגר הכי גדול שלנו. ניסיונות ההתאבדות בקרב חברות הקבוצה הספציפית הזו הם 40%. על פי סקרים, 40% מהטרנסג'נדריות והטרנסג'נדרים ניסו לפחות פעם אחת לשים קץ לחייהם. זה נתון שבעיני צריך לזעזע את כולם והוא מלמד על המצוקה האדירה שבני אדם נמצאים בתוכה ועל היעדר פתרונות טובים. אם בן אדם מגיע למצב כזה זה מלמד שאין לו לאן לפנות.

גם בעניין התעסוקה, קידמנו הרבה תוכניות להכשרות מקצועיות וסיוע לאנשים מקהילת הלהט"ב למצוא מקומות עבודה, בקבוצה הזו היה הכי קשה, הכי מאתגר, עם הכי הרבה דעות קדומות ואנחנו רחוקים מאוד מיצירת פתרונות מספקים.

גם במערכת החינוך, נערים ונערות טרנסג'נדרים נתקלים בקושי אדיר במערכת החינוך. בתקופה שהייתה לנו הזכות לפעול מתוך הממשלה, עשינו כברת דרך גדולה. פעם ראשונה קבלנו החלטת ממשלה שבמסגרתה ממשלת ישראל לקחה אחריות על הטיפול בקהילה. פתחנו מעל ל-100 בתים פתוחים, תמכנו בעמותות ועשינו לא מעט אבל זה לא מספיק. בתחום הזה זה האגוז הכי קשה לפיצוח, אני מרגישה שאין פה מספיק מענים ולא עשינו מספיק.

אפשר לראות עליה מטרידה מאוד במספר מקרי האלימות. עליה של 400% ממרץ השנה אל מול מרץ שנה שעברה וזה לא קורה סתם.

מאיפה הנתונים?

של האגודה, מאשתקד. אנחנו משווים את השנה הנוכחית לשנה שקודמת, עליה של 400% במספר התלונות. כל אחד מנבחרי הציבור או ממי שעובד בארגון כזה או אחר צריך לדעת שלמילים שלו יש משמעות. כשיושבים בממשלה שרים שאומרים אמירות כמו: אני הומופוב גאה, זה דבר שיכול להתפרש בזה שמישהו חוטף מכות ברחוב וזה קורה כל יום, גם במרכז תל אביב, אנשים מגיעים לבתי חולים.

הומופוביה זו שנאה.

גם אם כתוב בהסכם קואליציוני, חוק אפליה בשירותים, שאולי הוא עדיין לא חוקק אבל רואים את ההשפעות שלו, כי זה מתיר את דמם של חברי הקהילה. זה אומר שהם לא בני אדם שווים. בסוף זה מתבטא במקרי אלימות קשים ואנחנו מקבלים תלונות על זה יום יום. המשטרה עושה מאמצים אבל הטיפול רחוק מלהיות מספק. אנשים מרגישים לא בטוחים במדינה שלהם, בזה אנחנו צריכים לטפל.

תודה. חבר הכנסת הרצנו, בבקשה.

טרנסים וטרנסיות הם אולי הקבוצה הכי פגיעה, גם בתוך הקהילה הגאה וגם בחברה הישראלית. זו חברה שעדיין חשופה לאפליה קשה בהגנה מפני אלימות, בשוק התעסוקה, בקבלת שירותים חברתיים כמו בריאות, אפליה בחינוך, אפליה ברווחה. על גבי אותה אפליה קשה, ממסדית, יש עכשיו טרנד שמייבאים מאמריקה, אידיאולוגיה רעילה מאוד, שם היא ממוסדת, של גורמים פונדמנטליסטיים קיצוניים שמבקשים למחוק טרנסים, כאילו הם לא היו. מבקשים לעשות להם דה-לגיטימציה ואפילו דה-הומניזציה. לצמצם אותם לכדי הזהות המגדרים שלהם ואז להגדיר אותם כתופעה של פרוגרסיביות מטורללת לשיטתם.

יש סגן שר במשרד ראש הממשלה שהכריז על מסע צלב נגד הקהילה הטרנסית בישראל וקיבל עכשיו תקציבי עתק בשביל להפיץ את המשנה השטנית והרעילה שלו. טרנספוביה היא שנאה וטרנספוביה היא לא עמדה פוליטית לגיטימית. כמו שאסור לשנוא יוצאי אתיופיה, אסור לשנוא יהודים, כך אסור לשנוא להט"בים, ודאי שאסור לשנוא טרנסים.

העובדה שהיום ההסתה המכוערת הזאת נובעת ממסדרונות הממשלה, מהלשכות הכי רגישות והכי משפיעות בחברה הישראלית, היא בושה גדולה עלינו. הדבר הראשון שצריכים לוודא, הוא שכל השוטרים והשוטרות מקבלים את ההכשרה הראויה להתמודד עם טרנסים וטרנסיות, עם להט"ב באופן כללי. לוודא שהאפליה שמושרשת במשרדי הממשלה - - -

שמובילה, כמו שאמרה חברת הכנסת כהן, למצב ש-40% מנסים להתאבד לפחות פעם אחת בחייהם.

נכון. אנחנו צריכים לוודא שאותם אנשים, שהם אנשים עם חלומות, מקבלים את הכלים. את מדברת על למנוע רצח ולמנוע אובדנות ולמנוע אלימות קשה כלפיהם, אני רוצה שהחזון שלנו יהיה שטרנסים וטרנסיות יוכלו לחלום ולרדוף אחר החלומות שלהם ושהמדינה תהיה שם כדי להעניק גם להם את הכלים להצליח בחיים האלה.

כמו כל אדם ובת אדם במדינה הזו.

לצערי אנחנו עדים לרגרסיה בממשלה הזאת. יושבת פה השרה לשוויון חברתי לשעבר, בממשלת השינוי הלכנו כברת דרך משמעותית בהקשר הזה, ראו את הקהילה הטרנסית ובקשו להעניק להם את ההגנה ואת המאבק הנחוש באפליה כנגדם. היום אנחנו רואים רגרסיה ואסור לתת לזה יד. זה לא לגיטימי לשנוא בני אדם באשר הם רק כי הם נולדו כך. תודה.

תודה. נעבור ללינור אברג'ל, מנכ"לית טרנסיות ישראל, בבקשה.

תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה, הגברת פנינה תמנו שטה, חברות וחברי הכנסת. שמי לינור אברג'ל אני מנכ"לית עמותת טרנסיות ישראל, העמותה הינה עמותה לקידום נשים טרנסיות שמגיעות מקבוצות מודרות ומוחלשות: טרנסיות מזרחיות, אתיופיות, ערביות, ופליטות ממדינות תחת מלחמה ועוד.

הוועדה לקידום מעמד האישה איננה זרה לי. כל יושבת-ראש ועדה הכירה אותי, או אישית, או כאן בוועדה כמייצגת חלק נכבד מהקהילה הטרנסית. השאלה האם הוועדה הצליחה לסייע לנשים טרנסיות? אני לא יכולה לומר בוודאות שכן. הוועדה הזו קידמה המון דיונים שונים, אך בעיקר דיונים שרק פגעו בנשים מוחלשות בשם הפמיניזם או המוסר החברתי. ייבוא דעות טרנספוביות וכביכול מחקרים טרנספובים מארצות זרות, כמו שאמר חבר הכנסת יוראי, גרמו להרבה נציגות ציבור לדחוק נשים טרנסיות לשוליים.

אני אשמח לשמוע פירוט מה הכוונה? מה נעשה פה בוועדה שהרגשתם שפגע בכם. גם אם לא בתקופתי, כדי שנדע.

לחלוטין, נדבר על ההשתקה המפורסמת של הגברת מרב מיכאלי. בנוסף אדבר על זה שבוועדה הזו קדמו בעיקר מעמד האישה בזמן שהשתיקו הרבה טרנסיות, עובדות מין, שרצו לדבר על המקום שלהם, המקום שרצו לקבל זכויות, לקבל שיקום ואחר כך אכיפה.

נעשה דיון גם על השיקום וכמה מממשים את המעטפת שצריך לתת לנשים שורדות זנות. זו סוגיה משמעותית, היא על הפרק ונעשה על זה דיון. בסוף המטרה שלנו היא לתת את הכלים, לא להשאיר את הנשים האלה ללא פרנסה ולצפות מהן עכשיו לשרוד, כי זה תהליך. מדובר על מעטפת רגשית ומעטפת כלכלית שהמדינה כן החליטה עליה בעבר. נצטרך לבדוק את זה.

גם זה ייבוא של מחקרים מחו"ל לארץ. המטה למאבק כנראה ממומן על ידי אנשים שלא רוצים שגברי ישראל המדהימים יתבוללו עם נשים אוקראיניות לא יהודיות, אז הקימו את העניין הזה של סחר בבני אדם, אבל זה נושא אחר אנחנו מדברים עכשיו על טרנסיות.

דברים שנאמרים כנגד הקהילה הלהט"בית בוועדות הכנסת, במליאה ובתקשורת אינם נכונים ולרוב רק מייצרים נזק רב כלפי הקהילה מבלי להכיר אותנו. למשל ספר שעשה נזק בלתי הפיך, שהגברת נעמה מייצגת אותו, זה ייבוא של ספר טרנספובי לחלוטין והוא לא נכון ולא אקטואלי למדינת ישראל.

אני יכולה להגיב?

את תקבלי בהמשך זכות דיבור להגיב. גם אם לא נסכים, אני אתן לכולם להשמיע את הדעות שלהם, גם דעות שהם נגד. אבל כל אחד יכבד את השני. לא ממקום של התרסה, פגיעה או שנאה. אני מאמינה שאת תגידי את הדעות שלך, גם אם תספגי ריקושטים.

אנחנו חוטפות את זה מספיק ברחובות. החטא היחיד שנשים טרנסיות עושות במדינה הזו הוא ההגשמה העצמית שלהן. אנחנו לא פוגעות באף אחת, לא בנשים, לא במרחבים שלהן ולא בנשיות שלהן. אנחנו לא מבקשות יחס מועדף או לא כפפות של משי, אנחנו רק מבקשות להשתלב בחברה הישראלית כאחת האדם, בתעסוקה, בדיור, ובזכויות ובחובות.

הטיפול בנשים טרנסיות הוא טיפול בעוני, טיפול בעוני בפריפריה, טיפול בעוני בכפרים ערבים ובישובים חרדיים. טיפול בעוני של נשים, נכים, ומשפחות נזקקות. אסור שבשנת 2023 במדינת ישראל להיות טרנס יהיה שווה ערך לפדופילים וסוטים.

להיות טרנס או טרנסית במדינת ישראל בשנת 2023 זה לחיות בפחד מפשעי שנאה, מהדרה חברתית, מניכור משפחתי, מלהיות נושא ללעג ולחרם. להיות טרנסית בישראל זה לא להעז לפתוח את הפה בשירותי נשים, לא להיכנס למלתחות משותפות, לא להסתובב בערים מסוימות ולא לדבר בחנויות שלא ילחששו עלינו ויצביעו עלינו.

תקרות הזכוכית כבדות עלינו מאוד. אם לנשים יש תקרות זכוכית תחשבו איזה תקרת זכוכית יש לאישה טרנסית ועכשיו תוסיפו את זה לאישה טרנסית ערביה, אישה טרנסית מזרחית, אישה טרנסית אתיופית או עולה מחבר המועצות.

אנחנו מבקשות בכל לשון של בקשה די לדבר מעלינו. די לנתק מאתנו מגע. די לקבוע ולחוקק מעלינו חוקים אנטי להט"בים. אנחנו פה. יצרנו קהילות וארגונים, יצרנו פלטפורמות הכשרה, הסברה, יצרנו פרויקטים משותפים עם משרדי ממשלה. זוהי קריאה לכל חבר וחברת כנסת בבית הזה, אנחנו פה תדברו אתנו. אל תצאו מנקודת הנחה שיש לנו שרוול מלא בטריקים על מנת לפגוע בחברה הישראלית. בינתיים הראשונות להיפגע הן נשים טרנסיות וטרנסיות עובדות מין בפרט.

חברות וחברי הכנסת, יושבת-ראש הוועדה, חשוב לי לציין שהוועדה הזו צריכה וזה חשוב לנו מאוד, שתהיה זמינה לקהילה הטרנסית, כי מעמד האישה ושוויון מגדרי הוא שוויון לכל אישה. אישה בכל צורה, בכל צבע עור, בכל צד פוליטי ובכל מגדר. בסוף גם אנחנו כמו רבות אחרות, רוצות לחיות בשקט בביטחון, בכלכלה בבריאות ובדיור. תודה רבה.

(נשמעות מחיאות כפיים)

אין צורך במחיאות כפיים.

קבלי את זה באהבה.

זה לא כדי לנאום, זה באמת לדבר אליך מלב אל לב, אני מכירה אותך גם אישית, אז זה באמת מלב אל לב.

תודה על הדברים, שבאים באמת מדם לבך. אמרת דבר שמאוד חשוב שנשמע. אנחנו לא מבקשות זכויות עודפות, מבקשות להיות כאחת האדם, עם שוויון זכויות וזה משהו שצריך להדהד אצלנו. אף אחד לא יכול לקחת לכם את הזכות לשוויון. זה מתחיל בדברים הכי קטנים ותיארת פה סיטואציה שלא חשבתי עליה.

אני יכולה לספר מניסיון, אני יותר מ-20 שנה טרנסית, אני נכנסת לשירותים בפחד. אני לא מוציאה מילה מהפה כדי שלא יצעקו שיש פה גבר, כי הקול שלי לא תואם, הקול קול עשיו והמראה של רבקה. אבל זה פחד תמידי בכל מקום. גם פה, כשעבדתי כיועצת לעידן, היה לי פחד תמידי להסתובב במסדרונות הכנסת, במקום שאמור להיות הבית שייתן לי ביטחון.

תודה רבה. מנכ"לית מעברים לקשת הטרנסית רתם שורק.

תודה. לקהילה הטרנסית יש שתי בעיות. הבעיות שלנו הן אלימות ועוני. הבעיות האלה מגיעות בגלל שבחברה מסתכלים עלינו ולא רואים אותנו. רואים כל מיני המצאות, כל מיני סיפורי אימה שממציאים עלינו. במקום להסתכל עלינו ולראות בנות אדם שרוצות לחיות את החיים שלנו, מסתכלים עלינו ולא נותנים לנו להתקבל לעבודה. רק היום התפרסמה כתבה על נער שרצה לעבוד כבודק קורונה ואמרו לו שלא מקבלים אנשים כאלה. נער טרנסג'נדר שרצה לעבוד בזמן הקורונה כבודק, אם אנחנו לא יכולות להתקבל לעבודות האלה, מה נעשה כדי לחיות?

אנחנו לא צריכות הרבה והממשלה כרגע לא עושה הרבה כדי לעזור לנו לחיות. נכון להיום הממשלה מפעילה כמות מאוד קטנה של תוכניות שאמורות לסייע לקהילה הטרנסית לצאת מהבוץ הזה שהחברה הכניסה אותנו אליו. אנחנו מקבלות סיוע מאוד קטן, קצת ברווחה, מעט מהמשרד לשוויון חברתי, כשיש במדינת ישראל כ-50,000 אנשים על הקשת הטרנסית שסובלים יום יום מאלימות שמלבים אותה אנשים מכל מקום בחברה, בכל מגזר, בכל צבע, בכל מעמד. אנשים מלבים את האלימות נגדנו ואנחנו מקבלים טיפות בים כדי לסייע לאנשים למצוא עבודה, לחיות את החיים שלהם, לקבל טיפול רפואי. היום בישראל, רוב מוחלט של האנשים מהקשת הטרנסית נמנעים מלקבל שירות רפואי רגיל.

יש לך נתונים שאת יכולה להציג?

הכול נמצא בנייר העמדה ששלחנו.

אני מבקשת שאת תציגי לנו כאן בוועדה, זה בדיוק המקום.

אין בעיה, הנתונים חרוטים לי עמוק בראש. נכון להיום, אחד מכל שלושה ישראלים לא מוכן לעבוד או ללמוד ביחד עם בן אדם טרנס. 25% מהאנשים על הקשת הטרנסית לא עובדים במשרה מלאה. 57% דווחו שנמנעו מלקבל טיפול רפואי, טיפול רפואי בסיסי, לא משהו שקשור להתאמה מגדרית.

יש נציג ממשרד הבריאות?

אני נמצאת.

אז נשמע גם על הנתון הזה, 57% שנמנעים מלקבל טיפול רפואי.

למשל אנשים שמגיעים לגניקולוג ואומרים להם, ככה לא נראית אישה, אני לא מקבל אותך. אנשים שמסרבים להשתמש בלשון הפניה הנכון כדי לדבר עם בני אדם. אני מכירה ילד שהגיע עם יד שבורה לחדר המיון והרופא בחדר המיון לא היה מוכן לדבר אליו לשון הפניה שלו והוא הלך הביתה, עם היד השבורה שלו.

הדבר הזה קורה כל יום במדינת ישראל. יש מעט מאוד נהלים של המדינה במשרד הבריאות שי נוהל לבריאות הנפש שלא פגשתי עדיין אף צוות רפואי שמכיר אותו, לעבודה מיטבית עם הקהילה טרנסית במשרד הרווחה.

גם על הנוהל אני רוצה לשמוע, כדי שנוכל לתת תשובות לטענות. מה זה הנוהל?

נוהל לעבודה מיטבית עם אנשים על הקשת הטרנסית בבריאות הנפש, במשרד הבריאות. אני לא מכירה צוותים רפואיים שמכירים אותו. במשרד הרווחה התפרסם נוהל לעבודה מיטבית עם אנשים על הקשת הטרנסית, עדיין, רוב מסגרות הרווחה לא מוכנות לקבל אנשים על הקשת הטרנסית, אלא אם כן הם יעמידו פנים שהם חיים במגדר הקודם שלהם. אם אני אגיע לבקש סיוע בדיור במכון גמילה יגידו לי שאני לא יכולה לקבל כי אני לא מספיק אישה. כך ברוב מקומות הרווחה בארץ.

זה מצב בו אנחנו לא מצליחות להוציא את הראש שלנו מעל המים כדי לחיות חיים נורמאליים. זה מצב בו הקהילה הטרנסית נמצאת מתחת לקו העוני במספרים שקשה לי להגיד אותם. יותר משני שליש מהאנשים הטרנסים נמצאים בעשירונים התחתונים. הקהילה מונה בין 50,000 ל-100,000 אנשים בישראל, הטווח הגדול במספרים הוא בגלל שאף אחד לא טרח לבדוק בצורה מקיפה. אנחנו עושות השלכות מארצות אחרות.

תודה רבה לך רתם. אם יהיו עוד נתונים שתרצי להציג במהלך הדיון אנחנו נשמח לשמוע. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.

תודה רבה גברתי. קודם כל, עצם העובדה שאנחנו מתכנסים כאן לדון דיון ייעודי בנושא זה אומר שאנחנו כחברה לא במצב טוב. מה שצריך להגדיר את הנשים הטרנסיות זה לא עצם היותן נשים טרנסיות, זה עצם היותן מי שהן, ככה כחברה אנחנו צריכים לקבל את זה. אנחנו צריכים לעבור פזה, להגיע למצב שנשים באשר הן ונשים טרנסיות, זוכות לשוויון הזדמנויות ואנחנו רחוקים משם לצערי.

בשנת 2020 הייתה ועדה בין משרדים במשרד הרווחה, שבדקה את הנושא. ועדה בין משרדית שעסקה באוכלוסיית הטרנסים. הם מצאו שיש פערים גם באלימות שהאוכלוסייה הזו לצערי סופגת, גם בנושא שוק התעסוקה, הקושי בכלל להתקבל למקום עבודה ואחרי זה הקושי לשרוד את מקום העבודה זה משהו שטעון בדיקה. יש קשת של התמודדויות שנשים צריכות לעבוד מעצם היותן נשים ועוד קשת נוספת מעצם היותן טרנסג'נדריות.

להבנתי, אנחנו כחברה צריכים לעבור טרנספורמציה ביכולת שלנו להכיל את העניין הזה. זה מתחיל בחינוך, דיברנו על זה בוועדה למעמד הילד, אבל כולנו כחברה צריכים לעבור פזה, זה חייב לקבל זום אין, הסתכלות מיוחדת, גם במשרד הרווחה. לכן אשמח גברתי לראות איך אנחנו בעניין הזה הופכים את הנושא לנון אישיו. צריך להעביר מסרים מאוד ברורים במקומות העבודה.

כרגע זה אישיו, אנחנו רואים את האלימות, את האפליה הזועקת, הן לא מוגנות בדברים הכי בסיסיים, בריאות רווחה ועוד.

משפט אחרון, דווקא בגלל הניסיון שלי כיועצת רמטכ"ל לענייני מגדר בצבא, הצבא עבר טרנספורמציה בכל ההתייחסות שלו לאוכלוסיית הלהט"בים ובתוך כך לאוכלוסיית הטרנסג'נדרים. ברגע שהצבא הבין שהוא צריך לייצר שוויון הזדמנויות מלא ואמיתי ועדיין יש בעיות, אבל גם לאפשר תנאי מגורים, גם סביבת שירות בטוחה ומכבדת, גם לחנך את החיילים, אז צעדנו למקום קצת יותר מקום בהיבט של הקליטה, היכולת לקלוט ולהביא לידי ביטוי את האוכלוסייה הזו במיטבה. הגיע הזמן שנתקדם.

תודה חברת הכנסת ניר. חברת הכנסת מטי צרפתי, בבקשה.

תודה רבה גברתי יושבת הראש על הדיון. הסיבה שאנחנו יושבים בבית הזה, בבית הנבחרים, בו יש מפלגות שבהגדרה יוצאות נגד הזכות של כל אדם לחיות את חייו כמו שהוא רוצה, זועקת לשמיים. אני כחברת כנסת הרבה פעמים מתביישת בחלק מנבחרי הציבור שיושבים בבית הזה ומדירים אוכלוסיות שלמות. אם כנשים, אם כלהט"ב, אם כטרנסג'נדרים, אם אלה ערבים, אם לפי צבע עור.

מה שעוד כואב, כאישה שומרת מסורת שבאה מבית מאוד דתי, כואב גם שלוקחים את זה למקום של חילול השם להיות במקום שמעודד שנאה ומסית. אפילו להיות במקום לא זהיר שאחר כך גורם לאנשים לפגוע.

זו לא יהדות. אני רוצה לחיות בחברה ליברלית. אני רוצה לחיות בחברה שבה כל אדם יכול לחיות את חייו כרצונו. מי שמני שאשפוט מישהו בבחירות שהוא עושה בחיים. קטונתי. זה הרצון שלי כחברה ולכן אני יושבת בבית הזה.

הזכירו חבריי שזו אוכלוסייה הכי מודרת. אני חווה הדרה על עצם היותי אישה, אני לא יכולה לדמיין לעצמי מה קורה לאוכלוסיות מודרות אחרות ברמות יותר גבוהות. גם כאישה סטרייטית בחברה שלנו נדחקים לאחורי האוטובוס.

אני מצטערת וכואבת את העובדה שכל חברי הכנסת שיושבים כאן, הם חברי כנסת מהאופוזיציה. לא נמצא ולו אחד מהקואליציה, לשבת כאן ולשמוע את הדברים כהווייתם.

אני מבקשת ממך גברתי יושבת הראש לקרוא לתוכנית אסטרטגית של כל משרדי הממשלה לטיפול בזכות לשוויון מלא של כל אזרחי המדינה באשר הם. הוזכר נושא החינוך, אני לא בטוחה שבדור שלנו נעשה את השינוי, אנחנו צריכים לשאוף שבדור הבא זה יהיה וזה חייב לבוא דרך מערכות חינוך והסברה, שבדור הבא זה בכלל לא יהיה עניין, שלא יהיה נושא שמדברים עליו, שלא נצטרך להישאר בחברה שלא מאפשרת לאדם שנוצר בזכות לחיות חיים חופשיים כשווה. תודה.

תודה, אני מבקשת לעבור למשרד הרווחה. היה לכם דו"ח עם המלצות?

אני אומר כמה דברים ביחס לדברים שנאמרו פה קודם וגם למענים שאנחנו מפעילים עבור טרנסים. שמי יואב אנקרי, מנהל תחום להט"ב ויוצאים בשאלה במשרד הרווחה והביטחון החברתי. אני אתחיל מהמענים שאנחנו נותנים עבור טרנסג'נדרים ובכלל עבור קהילת הלהט"ב, אבל אנחנו הולכים ומתכנסים להתמחות גם בתחום הזה.

אתחיל מעו"ס להט"ב, עובדים סוציאליים שפרושים ברשויות רבות ברחבי הארץ. אתמול הסתיים קורס שלישי של עו"ס להט"ב בבית הספר המרכזי לעבודה סוציאלית. הקורס עבר שינוי וניתן שם הרבה יותר התייחסות ולמידה לקהילה הטרנסג'נדרית. מעבר לכך יש הדרכות ייעודיות לעובדים הסוציאליים.

לפני שנרד לרזולוציה של מה נעשה. האם יש תוכנית סדורה ברמה הארצית? מישהו מתכלל את זה בממשלה?

במשרד הרווחה, זה התפקיד שלי.

זו התוכנית ברמה הלאומית מבחינת הרווחה. כמה עו"סים עוסקים בזה?

עו"סים שנמצאים ביותר ממאה רשויות מקומיות. אנחנו כל הזמן נמצאים בגדילה במענה הזה. זו ועדה שלישית שלי היום ואני יכול להגיד בהתייחסות לוועדות קודמות שהיו שההתייחסות היא גם לאוכלוסיות נוספות כמו החברה הערבית, החברה הדתית ואנחנו יודעים שצריכים לתת את המענה גם במקומות האלה.

זה עו"ס לאוכלוסיות מיוחדות?

זה עו"ס מיועד לאוכלוסיית הלהט"ב שנמצא ברשות המקומית ועובד ברשות המקומית וכיום נמצא ב-100 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. גם לתוך המקום הזה אנחנו מבינים שאת המענה הזה אנחנו צריכים, הוא נמצא בחלקים מסוימים ואנחנו צריכים להרחיב אותו לאוכלוסיות נוספות, זו הייתה האמירה.

נניח טרנסית שנכנסת למצוקה, לאור המציאות בשטח והנתונים על עוני או מצוקה נפשית, יש להם קו שהם יכולים לפנות אליו? טרנסית מפתח תקווה למשל שנכנסת למצוקה?

אני אגיד את השתלשלות הדברים שיכולה לקרות. מי ששנמצאת במצוקה יכולה קודם כל לפנות לקווי הקשב שיש לנו, התקשרות עם אגודת הלהט"ב שנמצאת פה, גם בשפה העברית וגם בשפה הערבית. הם יכולים לפנות למימוש זכויות ודברים נוספים - - -

קווי הקשב האלה מפורסמים? עשיתם קמפיין שידעו שיש להם כתובת?

קווי הקשב מפורסמים. אנשים יודעים ופונים. אפשר לראות את זה גם לפי מספר הפניות.

כמה פניות?

אני לא יודע לשלוף את המספרים המדויקים, אני יכול לנסות לבדוק את זה.

תבדקו בינתיים. אתה אומר שזה בהתקשרות עם האגודה, אז אשמח לשמוע כמה פניות יש. אז אותה טרנסית מפתח תקווה נכנסה למצוקה, מגיעה לקווי קשב.

היא יכולה לפנות או לקווי הקשב או שהיא תפנה למעברים למימוש זכויות - - -

ואז יודעים להפנות אותה לעו"ס הרלוונטי?

אז היא יכולה להפנות אותה לעו"ס הלהט"ב וזה מה שהם עושים הרבה פעמים.

כמה פניות אתם מקבלים מהם שמופנים לעו"סים?

זה לא מופנה אלי ישירות, זה מופנה לעו"ס ברשות המקומית.

אבל אתה מתכלל, אני רוצה לדעת כמה הגיעו?

אני יודע מנתון שנמצא לפני כרגע, שלמעברים פנו 3,000 אנשים בשנת 2021.

פנו למעברים ואז הופנו לעובדים הסוציאליים?

לא, אלה אנשים שפנו למעברים, ממעברים הרבה פעמים הם מפנים לעובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות.

בסוף אתה צריך לדעת כמה פונים אליהם ובסוף מגיעים לעובדים הסוציאליים, כמה התיקים באמת מטופלים וכמה הם מקבלים מענה. מה שעולה פה, שהרבה פעמים הם צריכים שירותי רווחה ויכול להיות שזה נופל בין הכיסאות. אתה חייב להיות במדידה דווקא בגלל שהמצב שלהם לא טוב. אני רוצה לקבל בהמשך את הנתונים וזה יהיה חלק ממסקנות הדיון הזה, אני רוצה לראות מדידה ומעקב ולראות אם יש לך דיווח על זה.

הנתונים נמצאים אצלי, אני אאסוף אותם ואשלח אותם.

כל עו"ס ממלא תיק אישי, זה מצוין? אפשר לשאוב את המידע מהמערכת הארצית? הרי זו מערכת מאוד מפוקחת עם הרבה מידע.

אני יכול לאסוף את המידע הזה. אני אסייג את זה ואומר שיש בסיפור הזה גם רגישות רבה מאוד. יש אוכלוסיות שנמצאות בסיכון והרישום שלהם לא יהיה ברשות המקומית. אנחנו מאוד רגישים לזה ובמקומות מסוימים אנחנו מאפשרים השמות ארציות שלא מפרטות.

אבל לפחות ברישום ברשות המקומית זה נתון שאפשר לגזור מתוך המערכת?

הוא יביא לנו פילוחים ואז נוכל להבין את זה.

דברו על נושא התעסוקה, אנחנו נמצאים בפתחו של התחום הזה ואני חושב שהוא מאוד חשוב ומשמעותי. אנחנו מפעילים עם אגודת איגי מכללה שנקראת "מכללת מרשה" שמיועדת לאוכלוסיית הלהט"ב באופן כללי. אחוזים מאוד גבוהים מהאנשים שנמצאים שם מהקשת הטרנסית לומדים ומקבלים מענה. מדובר בהכשרות מקצועיות בתחומים מגוונים בהתאם לבחירה של האנשים.

כמה יש שעשו את זה?

אנחנו במהלכה של שנה שנייה, זה מענה די חדש שהתחיל לפני כשנה וחצי ובכל מחזור יש כ-80 אנשים וזה מענה מאוד חשוב ורואים אותו כמשמעותי לא רק ברמת הלמידה, שהיא עבודה עם ליווי מאוד צמוד, גם של עובדים סוציאליים וגם של מדריכים. אנחנו נמצאים בתהליך של הרחבת המענה הזה גם ברמה הכספית וחושבים שיש יותר ויותר צורך במענה הזה. אחרי שאנשים מסיימים את הלימודים יש המשך ליווי גם של עובדים סוציאליים וגם של מדריכים של שילוב בתעסוקה.

אני רוצה לעבור אתך לנושא הדיור. יש הרבה טענות על טרנסיות שמגיעות למצב של חוסר קורת גג, דרות רחוב ואין להם מענים. לינור הסבה את תשומת לבי שיש כאלה שנשלחו למקלטים לנשים מוכות.

אני לא מכיר מקרה ספציפי כזה או אחר, אני אשמח לשמוע ולראות איך אנחנו נותנים מענה. אני יכול להגיד שלמשרד הרווחה יש כמה וכמה מענים לנשים טרנסג'נדריות. לפני יומיים ביקרתי בבית לינה שזו מסגרת לטרנסג'נדריות שנמצאות במעגל זנות וזה מקום שנכנסים אליו עם קריטריונים מאוד בסיסיים כדי להיכנס למסגרת הזו.

כדי להוציא אותן מהזנות או שאלה נשים שנמצאות במעגל הזנות?

הן נמצאות במעגל הזנות, הרבה פעמים במקביל יש שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים וזה מקום להיות בו, מקום לישון, מקום שמאפשר להם מענה טיפולי וקורת גג. יש גם דירות מעבר והוסטלים שנמצאים בכמה מקומות ונותנים מענה לטרנסג'נדריות, מקומות ייעודיים להם.

מעבר לכך, אני רוצה לומר משהו חשוב שאולי הוזכר קודם, משרד הרווחה הוציא תע"ס-תקנון עבודה סוציאלי, שזה אחד המסמכים היותר מתוקפים ויותר חשובים עבור העובדים הסוציאליים, לקשת הטרנסית. התע"ס הזה מסדיר שילוב של טרנסג'נדריות במסגרות רווחה כלליות, שהן לא ייעודיות רק להן.

כי הן אמרו שלא מקבלים אותן.

נאמר פה קודם שיכול להיות שיש מקומות שלא מקבלים אותן כי כנראה יש שם מורכבות נוספת בסיפור הזה. אם יש מקרים פרטניים אני ממש אשמח לבדוק את זה.

המורכבות הזו צריכה להיפטר, צריך להחליט. זו שאלה אגב, בתחום האתיקה, שנמצאת על השולחן. האם טרנסית, שהיא אישה מבחינתה, אתם מצפים ממנה ללכת למסגרת שכולה גברים, היא לא יכולה ללכת לישון עם כל הגברים האלה. צריך להבין את זה, לתקף את זה בתקנון, לראות מה הקריטריונים. אני מבינה שאלה סוגיות מורכבות, אף אחד מאתנו לא חושב שזה לא מורכב. אבל אי אפשר להשאיר את זה לשיקול דעתו של אותו מנהל מוסד.

אני מסכים לגמרי וזה תפקידנו כמשרד הרווחה, לפקח על מקרים כאלה ואחרים ולמצוא להם מענה. אני לא מכיר כרגע מקרה שהגיע לפתחי שלא ניתן לו מענה. אתמול הגיע אלי מייל, בהתכתבות עם עובדת של רתם, אשמח לדעת אם יש דברים שלא קבלו מענה ולבדוק אותם במשרד ולראות מה אנחנו יכולים לעשות כדי לתת מענה.

נמצאת אתנו כאן אחת מהמקרים האלה.

אנחנו ניתן לה תכף לדבר. מה התקציב של האגף שלך?

לדעתי קרוב ל-30 מיליון בשנה. אשמח לאסוף את הנתונים המדויקים.

אנחנו מדברים על 30 מיליון גמישים? כמה מה-30 זה על העו"סים? חשוב לדעת את זה.

יש שם רכיב של כ-7 מיליון על העו"סים ויש עוד רכיבים נוספים. אני אשמח לבדוק נתונים מדויקים ולתת אותם ולא לשלוף מהמותן. שני דברים שחשובים לדעתי, האחד, קבוצות חברתיות לאוכלוסייה צעירה יותר שמפעילה עמותת איגי בהתקשרות עם המשרד, שם ניתן מענה גם לקבוצות של טרנסג'נדריות וגם תוכנית תהיל"ה שנותנת מענה להורים ללהט"בים, לקבוצות מגוונות.

זו סוגיה כי מה קורה לילד שמודר מהמשפחה? נוח לנו לחשוב שאין ילדים ונוער שישנים רוחב, אבל יש, אנחנו מכירים את המציאות. מה קורה לילד כזה שמוצא את עצמו חס וחלילה מתגלגל ברחובות, שהוא בטח לא בגיל המתאים לעבד את מה שקורה לו מבחינת הזהות המינית ושיקבלו אותו בחרה אבל הוא נמצא גם במצב של סיכון.

ראשית, לא פירטתי פה את כל המענים שמשרד הרווחה נותן, פירטתי את המענים היותר רלוונטיים. מכלול המענים האלה, גם ברמה האישית ובשלבים מסוימים של האדם בחיים שלו, גם מענים של מסגרות חוץ ביתיות, נותנים מעטפת ראויה ונותנת בכל שלב את המענה הראוי. משרד הרווחה מלכתחילה, בהגדרתו, לא נותן מענה לכל אוכלוסיית הלהט"ב בארץ. הוא נותן מענה לאוכלוסיית הלהט"ב שנמצאת בסיכון. זו האוכלוסייה שהשירותים שלנו מכוונים.

זה ברור לי כרווחה, הרבה דברים נמצאים לפתחם של משרדים אחרים, זה שאתם נוגעים גם בתעסוקה זה יפה בעיני. כל המשרדים צריכים לתת את השירותים, כל משרדים באופן רלוונטי לתחום העיסוק שלו. אבל רווחה זה המקום הרגיש ביותר כי אנחנו מדברים על מצב של עוני, פה פחות קבלתי תשובה ממך מלבד תוכנית התעסוקה וגם במצבים נפשיים קשים, מורכבות משפחתית, הרבה פעמים צריכים לתת השמות חוץ ביתיות וקורת גג, לא רק לנוער, גם לטרנסיות שנמצאות בתוך הזנות או ביציאה ממעגל הזנות. דברים שאני מקווה לקבל עליהם יותר פירוט.

בסך הכול מורגש שאתה לוקח את התפקיד שלך ברצינות. אני מקווה שתצליח בו ושתמשיך לעשות את זה בשליחות יתרה כי מדובר בהצלת נפשות.

תודה.

מצטערת שאני מתפרצת, יואב באמת עושה עבודת קודש, אבל חשוב להוסיף שמתוך 100 העובדים הסוציאליים האלה, עו"ס להט"ב, יש היום בארץ ארבעה עו"ס טרנס שמתמחים ספציפית בנושא והן עובדות אתנו ומתוך עו"ס הלהט"ב, הרבה מהם לא מקבלות את ההכשרה המספיקה על האוכלוסייה הטרנסית, הם הרבה פעמים באחוזי משרה נמוכים וצריכות ללמוד את כל אוכלוסיית הלהט"ב כך שהרבה פעמים ההתמחות הספציפית הזו באוכלוסייה טרנסית נדחקת לסוף והרבה פעמים השירותים שהן יכולות ומסוגלות לתת לא מספיקים לצורך.

הוא דיבר על קורס חדש שנכנס עכשיו שנותן את המיקוד לרגישות לאוכלוסיית הטרנס.

הקורס נותן דגש לאוכלוסיית הטרנס ויותר מזה, מעברים, שאנחנו נמצאים אתם בהתקשרות, נותנים מענה לעובדים סוציאליים ברשויות המקומיות בתחום. אני לא חושב ששם נגמרת העבודה שלנו, יש לנו עוד הרבה עבודה.

קרה שעו"סים לא רצו לטפל בטראנס?

לא. אני שומע שזה עולה בקבוצות ההדרכה, כל עובד סוציאלי זכאי להדרכה, ההדרכות קבוצתיות והם מקבלים מענה גם עבור האוכלוסייה הזו בקבוצות הדרכה ומביאים הרבה פעמים את המקרים האלה. אנחנו מבינים את המורכבות והיא באמת דורשת התמחות ספציפית והתמקצעות.

תודה. לא הרבה זוכים למחמאות ממני. קבלת כי נראה שאתה ניגש לזה באמת ברגישות. נציגת המשטרה בבקשה.

בוקר טוב, רפ"ק רחלי צימבר, ראש תחום קהילת הלהט"ב במשטרת ישראל וחטיבת הקהילות. ראשית אציין ערכה רבה לארגונים שאני עובדת אתם. אני עובדת כמעט עם כל הארגונים של הקהילה הלה"טית, לרבות הקהילה הטרנסית. אני עובדת הרבה עם לינור, ביקרתי בבית הטרנסי, היא עושה עבודה נפלאה לכולם.

אני מדגישה את זה כי אנחנו כמשטרה רגישים לחלק המוחלש של הקהילה הלהט"בית. בכל הרצאה שלי יש סעיף שמדגיש את האחוז, כ-41% מחברי הקהילה שחוו לפחות ניסיון אובדני אחד והכיתה מזועזעת.

כמה מתוכן חוו תקיפה פיזית? מה הדיווחים שיש אצלכם?

אני לא ערוכה להציג תיקים של תקיפות.

למה?

לא נתבקשתי.

אני מבקשת לדעת כמה תלונות יש על רקע טרנסי.

מבחינת אלימות במשטרה, האלימות מסווגת ולא רלוונטי מי זה שהותקף, מה ההעדפה המינית שלו ומה המגדר שלו. אלימות זה תיק של אלימות.

זה חשוב לי, למשל אם מישהו יתקוף אותי כי אני "אתיופית שחורה מסריחה", מי שלא מבין את זה, לא יכול להבין את גודל התופעה. אם מישהו יפגע בי כי אני שחורה אני רוצה שזה יהיה כתוב במשטרה שזה הרקע. כמו אנטישמיות. יש דוחות על פגיעה ביהודים על רקע יהודים ועל פשעי שנאה. אותו דבר, אנחנו חייבים לדעת את זה. אני בטוחה שהטרנסים והטרנסיות אומרים שפגעו בהם בגלל שהם טרנסים.

חצי מהאנשים על הקשת הטרנסית דיווחו שהם עברו תקיפה פיזית, 50%.

אני רוצה לדעת שהמשטרה יודעת שזה על הרקע הזה. כל אלימות היא חמורה, אבל זה יותר חמור כשמדובר בפשע של שנאה.

אם תתני לי לדבר, יש לי רשימה של דברים, אני אגיע גם לחלק הזה.

בבקשה, תנסו בינתיים לבדוק את הנתון הזה.

אתמול פורסם שהמשטרה היום מסווגת תיקים על רקע להט"בי. תמיד היא עשתה את זה והיום הדגש גדול יותר. אני מניחה שיהיו נתונים בעוד כמה חודשים.

מתי התחיל הסיווג?

בחודשים האחרונים. תמיד היה הסיווג הזה, אבל הדגש והפיקוח נהיה בחודשים האחרונים. חברי הקהילה נפגשו עם המפכ"ל, העלו את נתוני האלימות.

את משערת שעד דצמבר תהיה תמונת מצב מדויקת יותר?

אני מניחה שהחל מהרגע ששמו דגש יהיו הרבה יותר נתונים.

רק שלא יקימו ועדה בראשות ראש הממשלה.

היא אומרת שהתחילו לפלח ויציגו לכנסת את הנתונים. זה המקום הנכון הראוי והחוקי להציג את הנתונים האלה.

גם חברי הקהילה נפגשו עם המפכ"ל והעלו את הנתונים של הדו"ח של הלהט"ופוביה וגם סיווג האווירה שטופל, הדרכות שנעשות בכל האמצעים האפשריים, כולל סרטון שהפצנו בשבוע שעבר, סרטון חובה לשוטרים. כל שוטר חייב לראות את הסרטון הזה של שתי דקות על מפגש שוטר ואזרח הקהילה. יש אישור חתימה שהוא צפה בסרטון והחברים ראו את הסרטון יחד עם המפכ"ל.

במחוז תל-אביב יש מש"ק להט"ב, פעם ראשונה שיש כזה דבר. מש"ק להט"ב שמקבל בקהילה הלהט"בית. בנוסף, יש 12 נע"תים-נוסף על תפקיד, בכל תחנה יש שניים, אחד שנמצא בתחום החקירות ואחד בתחום הסיור וכל דבר שקשור לקהילה הלה"טבית מקבל את הליווי שלהם, הם עוברים הכשרות מתאימות.

דובר על השתלבות בתעסוקה, קודם כל יש אצלנו טרנסים, אז אנחנו גם תורמים לתעסוקה. יש לנו שני טרנסים שוטרים מגויסים, אז אנחנו תורמים לתעסוקה, שני שוטרים טרנסים. הגיוס למשטרה הוא פתוח, כי אזרח שרוצה להתגייס למשטרת ישראל יכול, צריך לעבור את הקריטריונים הנדרשים ויכול להתגייס. אני יודעת שזה לא קל - - -

אולי תפתחו מסלול - - -

שנייה - - -

סליחה, רחל.

אבל אני באמצע משפט.

גברתי, את כנראה לא מורגלת לכנסת ואם אני עוצרת אותך כי יש לי שאלה, את תעצרי ותעני. מה זה שניים? שניים זה מעט, זו האמת. יש מסלולים של ייצוג הולם, של מתן העדפה מתקנת. שניים זה מעט. אין שיתוף פעולה עם הארגונים לגיוס יותר נרחב?

אני יכולה לענות?

אני אגיד לך, את אישה בוגרת ואין מקום להיעלבויות פה, את יכולה לענות.

רציתי להמשיך את המשפט ואת קטעת אותי. לא קל לטרנסים להתגייס למשטרת ישאל לאור העבר. לא קל. יש לנו שוטר טרנסג'נדר רוי אוחנה שעושה עבודה נפלאה במהלך שינוי דברים מתוך המשטרה בעיניים מתוך המשטרה. לא קל לו אני רואה את הפרסומים, את הפוסטים במדיה שקוראים לו בוגד. עם זאת, לראות אותו עומד במצעד הגאווה בירושלים ביום חמישי שעבר בעמדת המשטרה ולראות את החיבוקים שהוא מקבל מחברי הקהילה שאומרים לו כל הכבוד על השינוי שהוא עושה, אז יש פה אמירה. משטרת ישראל קוראת לכל מי שרוצה להתגייס, הוא יכול להגיע ללשכת הגיוס, להגיש מועמדות, יעמוד בקריטריונים הנדרשים ויתגייס למשטרת ישראל.

חברי הקהילה, יש פה קריאה חשובה. בסוף תקרות הזכוכית לעיתים גם בתוכנו. אז קוראים לכם להתגייס ויש כאלה שרוצים לעבוד בתחום הביטחון, בבקשה.

הקריאה הזאת לא תמיד מספיקה. לרוי אין חיים קלים במשטרה. כמו הרבה קהילות מודרות אחרות, גם בקהילה הטרנסית יש דם רע. אבל עדיין לרוי אין חיים קלים בתוך המשטרה. האמירה שאפשר להתגייס לא תמיד מספיקה. רק האמירה הדקלרטיבית הזו שמותר ואפשר לעבוד לא תמיד מספיקה.

יש גם אופציה למי שלא יכול להתגייס או לא רוצה מסיבות כאלה ואחרות, יש אופציה של התנדבות. יש לנו יחידה שנקראת "משא ומתן", היא מצילה חיים של אנשים, גם על סף אובדנות. אני קוראת לקהילה, במיוחד הטרנסית, אם תהיו מתנדבים ביחידה הזו, זה לא משהו שצריך לעשות כל יום, זה על פי קריאה ולא צריך להיות שוטר במשטרת ישראל למי שלא רוצה, אבל זה מציל חיים. יקבל את ההכשרה המתאימה ויכול פשוט לעבוד עם היחידה הזו ולהציל חיים של כאלה שנמצאים על סף אובדנות.

דבר אחרון, משהו חיובי, הערב בחריש מתקיים מפגש של משטרה עם קהילה ולא רק קהילת הלהט"ב, הם קראו לכל התושבים של חריש להגיע, יהיו שולחנות עגולים וישבו על שיח פתוח, שאלת שאלות, הכרה של חברי הקהילה, להכיר את עבודת המשטרה ולחיות בשלום.

כאשר יש אירוע שאתם מקבלים במוקד 100, טרנסית שאומרת שהותקפה באופן אלים ומגיעה ניידת, האם מלבד הסרטון של שתי הדקות, האם הם עוברים הכשרה בבית ספר לשוטרים על הרגישות בטיפול ועל מניעת הסלמה של זה?

אנחנו עושים הכשרות לשוטרים, אני עושה באופן אישי וגם רוי, מעביר את ההרצאה נכון יותר עם הדגשים שלו, אבל בחפיפה אתי. עשינו מעל 140 הרצאות, זה תהליך של הטמעה וזה לוקח זמן אבל יש להם גם פנקסי כיס, אפליקציה בנייד עם הנחיות ויש את הסרטון. יש שיעור שבועי שהופץ ביום חמישי שחובה לעבור אותו במסגרת ההכשרות שלהם. זה תהליך שאנחנו עוברים אותו.

שהם מבינים שהם צריכים להתייחס לסוגיה הזו כתקיפה על רקע פשע שנאה, הם מבינים איך לגשת לעניין. את אומרת שכל שוטר עובר את זה?

התחלנו בבתי הספר, בהכשרות שלהם ובנוסף ביחידות כי יש שוטרים שסיימו את ההכשרות בבתי הספר, אנחנו מגיעים גם ליחידות. אנחנו עושים את זה לאט לאט.

אני מקווה שאתם עושים את זה טוב יותר מהטיפול באוכלוסייה של יוצאי אתיופיה, כי השבוע פורסם הסרטון של יעקב דגו עם השף תום אביב, פשוט בושה וחרפה. אזרח לבן שמותר לו להרביץ ליד שוטרים והוא אזוק בידיים וברגליים ובסוף עוצרים את הבחור האתיופי, משליכים עליו כתב אישום ולתום אביב, האלים והגזען, השוטרים לא עשו כלום. אני מקווה שבתחום הזה יש יותר הגנה.

מערכת היחסים של הקהילה הלה"טבית ואני מעריך שגם של הקהילה הטרנסית מול המשטרה היא מורכבת. אבל העבודה של רחל והצוות שלה ראויה לכל הערכה כי הם באמת עובדים עקב בצד אגודל כדי למוטט את המחיצות שקיימות ולראות איך אפשר להפוך את המפגש הזה שבין האוכלוסייה הטרנסית והלהט"בית לבין השוטרים ליותר נעימה, פחות אגרסיבית ולנסות לנתק את הדעות הקדומות.

בקרב שוטרים.

בקרב שוטרים וגם בקרב הקהילה הטרנסית.

ברור, כי כאשר נשבר האמון, גם הקהילה שבתוכה נשבר האמון, אני מבינה שהמתיחות היא דו צדדית כי הטיפול וההגנה שצריך לתת זה גם לדעת לפתור את משברי האמון בתוך החברה הישראלית, שהרבה פעמים זה מול הממסד, הרבה פעמים זה מול המטרה ואני יודעת את זה מאוד טוב והבאתי את הדוגמה של יוצאי אתיופיה שזו אחת הקהילות שהכי סובלת וסופגת אלימות.

את צודקת מאה אחוז, שמעתי את הדברים החשובים שלך אתמול במליאת הכנסת ואני מחזק אותך. אני רק רוצה לומר שבעיני השלב הראשון וזה לא מובן מאליו, שאת שומעת מהמשטרה שהם מבינים את הפער ואת המורכבות הזו והם עובדים כדי לפרק אותה. אני רוצה לומר לך רחל, תודה על הפעילות שלך, צריך לחזק אותה ולהרחיב אותה.

כל הכבוד יוראי על המילים הטובות שאתה אומר על המדור, מעניין אותי לדעת אם הם, שמסורים לעבודה, יודעים לקחת את הזה מהמטה שמסור לעבודה הזאת ולדעת להוריד את זה לשוטר שבקצה. לפעמים זה הקושי האמיתי. עשר שנים אני בפוליטיקה הישראלית, בזירת מקבלי ההחלטות, לא פעם ולא פעמיים, כולל שיחות עם המפכ"ל שאני יודעת שהוא מסור למאבק נגד פרופיילינג ואלימות נגד קבוצות מוחלשות או חלילה דעות קדומות ועדיין, להוריד את זה לקצה זה הדבר הכי קשה.

לכן אני חושבת ש-140 הרצאות זה יפה מאוד. זה שכבר התגייסו שניים זה נחמד, אפשר הרבה יותר כי גם בתוך ההילה צריך לעשות עבודה, כי הכי קל לתקוף את האנשים מבפנים. לצד זה, אני בטוחה שיש שוטרים שמרשים לעצמם או חלילה מזלזלים, אלא אם כן תגידו לי שלא.

ברור שיש, אבל צריך להיאבק בזה.

משרד הבריאות בבקשה.

ד"ר זהר סהר, מנהלת המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית במשרד הבריאות. אני אתייחס להערה שנאמרה - - -

לגבי הטיפולים, ש-57% נמנעים מלקבל טיפול רפואי.

אני מניחה שיש הרבה דוגמאות ואין ספק שזה משהו שצריך להתייחס אליו ברמה של חינוך.

הנתון הזה מוכר לכם?

מוכר לנו, יש קשיים בנושא הזה ברמה של דעות קדומות.

של רופאים?

צוותי רפואה.

מה עושים בעניין?

כרגע מבחינת המערכת, זה לא הנושא היחיד שיש קושי מבחינת הצוותים. היחידה שלי עובדת כרגע על הכשרות רגישות טראומה באופן כללי. יש טיפול מיודע טראומה סביב כל מיני אוכלוסיות. הדגש כרגע הוא על טיפול בנפגעי טראומה מינית - - -

קל ללכת לקצה, אני לא מדברת על זה. זה קל ללכת למקום של נפגעי תקיפה מינית, אבל יש טרנסים וטרנסיות שמגיעים ורוצים לקבל טיפול, רופא עור, מיון, גניקולוג, כל טיפול. אני רוצה לדעת למה 57% בסוף מדירים את עצמם מלקבל טיפול כי הם נמנעים מלהיפגע מראש או לחוש את התחושות שלא יטפלו בהם באופן שוויוני וזה הכי מפחיד.

יש לי גם שאלה, מה עמדתכם המקצועית? לעשות הכשרות במרפאות הכלליות, או לייצר גם הכשרות ייעודיות? מה האסטרטגיה?

מירי כהן, מנהלת קשרי ממשל ותוכניות לאומיות. הנושא הזה גם עלה בדיון בוועדה על הנגב והגליל הבוקר בהתייחסות לנושא הרפואה בפריפריה אבל היא נוגעת לכל אבל היא הכול תמיד חמור יותר בפריפריה. משרד הבריאות עושה מיפוי של הצרכים והמענים בתחום של רפואת הלהט"בים. המשרד לקח גורם מקצועי שעושה את המיפוי הזה.

את מבינה שזה שונה בין להט"ב לטרנסים?

כן, ברור. נעשתה עבודה, משרד הבריאות לקח חברה שעושה את המיפוי של הצרכים והמענים לכל הקהילה הלהט"בית שהיא שונה, כפי שאמרת, כולל הטרנס. יש צרכים ייעודיים לקהילה עצמה.

יצאו כבר התוצאות?

יש כבר מיפוי שנעשה. יש דיון שנעשה החודש על התוצרים שלה כדי לראות איך להתקדם.

איפה התקיים הדיון?

הוא נעשה עם אנשי המקצוע שלנו והגורמים שעשו את המיפוי. בגדול יש שלושה סוגים של מענים: אחד, המענים הייעודיים של הצרכים הרפואיים לקהילה עצמה, כמו למשל ניתוחים וטיפולים רפואיים וכו' שהם ייעודיים ונכונים יותר לטרנסג'נדרים ויש התייחסות ספציפית לזה. גם כאן נעשית עבודה לגבי הרחבת הפעילות של המרפאה, יש כוונה להרחיב את הפעילות גם בנהריה לגבי הוועדה שתיעשה. אגב, משרד הבריאות גם מממן - - -

לפני המימון, יש לארגונים כתובת לפנות אליה? אם מישהו נכנס לרופא או רופאה והפלו אותו רק בגלל שהוא נכנס, יש להם כתובת?

זו גזענות, יש ממונה - - -

נו, באמת, אני פעלתי עם דו"ח פלמור על הממונים, אני לא מזלזלת בעבודה שלהם.

אני אמשיך עם המענים שעושים, אחד זה לגבי הטיפולים הייעודיים. הדבר השני לגבי טיפולים שנוגעים לקהילה אבל לא רק לקהילה, טיפולים ייעודיים, למשל תחלואה שיש בה יותר סיכון, יש קבוצות למניעת מחלות וגם בסוגיית האובדנות שעלתה כאן, אנחנו מודעים לזה שזה נתון מאוד גבוה, זה עלה גם במועצה הלאומית למניעת אובדנות. יש החודש פגישה של היחידה למניעת אובדנות יחד עם המשרד לשוויון חברתי, בדיוק כדי לקדם את הנושא של ההכשרות של הצוותים והמניעה.

מה אומר פרופסור זלצמן?

אנחנו יודעים וזו המטרה. יש כאן סיכון גבוה יותר לאובדנות באוכלוסייה הזו.

בעניין המודעות אין ויכוח, אני רואה שהמודעות קיימת. רק אני לא מבינה אם יש כתובת. אני בן אדם פשוט, הגעתי מהמקום הכי נמוך ואני יודעת מה זה להיתקל בתקרות פלדה של ממסדים ומערכות גדולות. אני שואלת האם אתם נכנסים לנעלי הטרנסים שבדיוק יצאו מהרופא והופלו, האם יש להם כתובת? אין לי בעיה שזה יהיה הממונה על גזענות, אני רק צריכה לדעת שהרופאים יודעים שיש כתובת שיכולים להתלונן עליהם.

לתלונות יש כתובת קבועה בתוך המשרד.

אני לא רוצה את הכתובת הרגילה של נציב שירות תלונות לציבור, זה לא נכון להם. באותו רגע הוא או היא צריכים לקבל טיפול. אני רוצה שתהיה להם כתובת דווקא במקומות שיש אוכלוסיות שאנחנו יודעים שהם נפגעים באופן תדיר. אתם יודעים מה? איך 40% לא ירצו להתאבד אם מפלים אותם בדבר הכי בסיסי. בגלל שהם כל כך נפגעים צריך כתובת יותר זמינה שהיא מחוץ לכלל האוכלוסייה. הכתובת של כללה אוכלוסייה לא בהכרח תואמת את הכתובת שצריך לתת לאנשים שנפגעים מהם.

אני מבקשת להרחיב לגבי הפעילות כי הנושא של המודעות וההכשרה של הצוותים מאוד קריטית. יש פעילות שמשרד הבריאות משתתף בתקצוב שלה עם מרפאת איכילוב ועושים סימולציות להכשרות של צוותים רפואיים. זה לא רק רופאים ואחיות, זה כל המטפלים הרפואיים וגם האדמיניסטרטיביים כי גם פקידת הקבלה - - -

יש תוכנית כתובה?

הסימולציה הראשונה נעשית החודש באיכילוב וחלק מהדברים נראה בהמשך, אותה פעילות שנעשית כדי לראות מה הצרכים והמענים, על ידי מערכת הבריאות וגורמי מקצוע שמבינים בתחום הזה.

אפשר לקבל את התוכנית הסדורה שלכם בבקשה לוועדה?

נשמח להעביר לכם את כל מה שאנחנו עושים.

אני מבקשת את זה ללשכה שלי, לא לפה. תוך כמה זמן תוכלו לשלוח לי תוכנית כזו?

את כל הפעולות שאנחנו עושים וגם הפעילות שנעשית באמצעות אותה חברה שהתקשרנו אתה כדי למפות את זה, נעביר בשמחה רבה. תקבלו את זה כמה שיותר מהר.

תודה. קופת חולים כללית, בבקשה.

שמי איטה רייטר, אחראית על תחום רפואת להט"ב באגף הסיעוד בקהילה, של שירותי בריאות כללית. בחטיבת הקהילה, שאחראית על כל קופות החולים ועל הטיפול בשטח, מונה ממונה להט"ב. זה בדרגה מאוד גבוהה, מתחת לסמנכ"ל. זאת אומרת שההתייחסות היא ברמה מאוד מאוד גבוהה בכללית. נעשו הרבה דברים והתרגשתי מאד לשמוע את כל מה שקורה פה. אני יודעת, מכירה וחיה את זה יום יום.

תזכירי לי שוב בבקשה את התפקיד?

אני אחות וכחלק מהתפקידים האחרים שאני עושה, אני אחראית על תחום להט"ב בחטיבת הקהילה של הכללית.

דיברתי עם הממונה ד"ר צוקר, נערכות הכשרות בכללית גם לצוותים הרפואיים.

אני אספר את כל מה שאנחנו עושים בכללית ואנחנו עושים הרבה. אני אחראית על זה בהנהלה הראשית של הכללית. בשנתיים האחרונות עשינו כברת דרך משמעותית בנושא. שנים אנחנו עומדים במקום ובשנתיים האחרונות הנושא קיבל רוח גבית חזקה מאוד וכל האנשים שרוצים ומוכנים, נמצאים. יש לנו שגרירים בכללית, קבוצת ווטסאפ שכרגע מונה מאה אנשי צוות שעובדים בכללית. בקבוצה הזאת מספרים על כל מה שקורה, שואלים שאלות, נותנים מענה, אני מדברת על צוותים.

הקבוצה וולונטארית?

הקבוצה וולונטארית, אני לא וולונטארית, ד"ר רועי צוקר לא וולונטארי. חלק ממובילי הקבוצה הם לא וולונטאריים. כל הקבוצה הם אנשים שעובדים, רופאים, אחריות, אנשי מנהל.

הם משתפים מקרים ומתייעצים איך להתמודד אתם?

משתפים כל מה שקורה. התחלנו עם הכשרות, התחלתי בכנס מאוד גדול ואחר כך כל מחוז היה צריך להציג תוכנית. בכל מחוזות הכללית ובכל בתי החולים של הכללית, 12 במספרם, התכנס כנס גדול. כל הכנסים האלה מועדים ומסוקרים באותה קבוצת שגרירים. ה"אני מאמין" שלי וזה גם מה שאנחנו עושים, זו הכשרת לבבות. ברגע שיש הכשרת לבבות אנחנו משיגים מעברים של צדדים, אנשים שחשבו משהו מסוים והיום, כשיש להם יותר ידע, הם פועלים אחרת.

נגעתי קודם בסוגיות האתיות שעולות בענייני רפואה, בורות שקיימת, את קוראת לזה הכשרת לבבות.

כל ההכשרות לימי עיון לצוותים זה כדי להסיר את הבורות.

אני רוצה לקחת אותך למקום של נהלים. אם מגיעה טרנסית ומבקשת טיפול מסוים והרופא מסרב. האם יש כללים שמבהירים על סמכותו של הרופא לסרב?

זה נכון שזה קיים, לא צריך להתעלם ממה שקיים, זו המציאות בשטח ואתה אנחנו מתמודדים ובזה אנחנו נלחמים. אנחנו רצים על זה בשיא הכוח ובשיא המרץ.

כל הכבוד לך, מרגישים את הלהט.

מכל התפקידים המוגדרים שלי, זה אחד הדברים ששמתי למטרה להרים את זה הכי חזק והכי מהר שאפשר וכל מה שנצליח, זה טוב.

תודה. רפ"ק רחל את עוזבת אותנו?

אני משאירה פה שני נציגים והולכת לדיון נוסף.

בהצלחה. בבקשה, מאיה, אחות במקצועך.

שמי מאיה עוראבי בת 30, ערבייה מעכו, אחות במקצועי, האחות הטרנסית הראשונה בישראל. אני עובדת כאחות בבית חולים במרכז הארץ. כיף מאוד לשמוע את כל הדברים שאתם עושים, זה מבורך, אבל בשטח זה ממש אחרת, זה לא מורגש בכלל.

לעניין טרנסית שמגיעה לבית חולים, הגיעה טרנסית למחלקה שלי לאחר ניסיון אובדני, אני מגיעה למחלקה, רואה שהיא שוכבת במסדרון ולא בחדר כי יש לה איבר מין שלא תואם את המראה החיצוני שלה. ישר אני קופצת לרשומות הרפואיות כדי לראות באיזה לשון פניה הם דיווחו עליה - זכר. הטרנסית הזו מפחדת. היא רוצה לקבל טיפול רפואי. היא בטוח לא תדווח לאף אחד והרופא הזה שניצל את החולשה שהיא נמצאת בה כי יש לו השקפת עולם מסוימת או דת שמכתיבה לו מה לעשות ואיך להתנהג, אין באמת אכיפה או מדיניות ברורה כדי לתת לגיטימציה לאותה טרנסית לקבל טיפול כמו כל אזרח במדינת ישראל.

מגוחך שיש פה משרדי ממשלה שאין להם נתונים. אני אזרחית, עם תארים, למדתי, עשיתי דברים בחיים שלי, מגיע לי לחיות כמו כל אזרח במדינת ישראל. שיהיה שוויון זכויות ושאוכל להיות במקום לקבלת החלטות. אני יכולה לדעת מה טוב לי ומה חסר לי, אף אחד לא יכול להכתיב לי את זה ולתת לי את האישור האם אני לגיטימית או לא. אם החלטתי שאני טרנסית ואני אישה אז אני טרנסית ואני אישה ואף אחד לא יפקפק בזה ויגיד לי אולי אני טועה, כי לא.

אני פה כדי להישאר, כולנו נולדנו שונים, כל אחד בדרכו שלו, רוצים להכתיב את גורלנו בעצמנו. אני מצפה לשמוע תכל'ס מה עושים עכשיו בשטח. הבעיות כבר נמצאות פה, אנחנו לא צריכים כל הזמן להעלות אותם. זו כבר הוועדה העשירית שאני מדברת, שומעים את אותן בעיות, אבל איפה הפתרונות?

(נשמעות מחיאות כפים)

קודם כל כול הכבוד. במקום לשאול אותך מה היית רוצה לשמוע, אני אתן עבודה לארגונים, תמקדו - - -

אני רוצה לספר על דברים שאנחנו כן עושים כי חשוב שידעו. למשל יש בפייסבוק קהילת "הכי בריאים שיש" וזה פתוח לכל הקופות. יש שם רופאים שנותנים מענה.

בדיוק לחשתי לה שכללית עושים עבודה נהדרת.

קופת חולים כללית נמצאים כאן כי אתם עושים עבודה ואכפת לכם. כשצריך לפרגן אנחנו מפרגנים.

סליחה שאני מתפרצת, אני כותבת תוכן כל שבוע בשביל הקבוצה הזאת. רק לפני כמה חודשים התחילו להעלות תוכן בנושא טרנסים ספציפית. זו אני שכותבת את זה, לא אתם. אני אשמח אם נוכל להמשיך.

תשבי עם איטה ואולי יגייסו אותך למערך הדיגיטלי שלהם. תשמעו מה היא אומרת, אם היא בסוף מזינה את התוכן, אז זו לא המערכת, אני שוקלת לקחת את המחמאות בחזרה.

יש הרבה פעילויות שנעשות, הרבה מיילים שמגיעים אלי שאני צריכה להמשיך ולטפל בהם.

תודה, חברת הכנסת שלי מירון.

תודה רבה גברתי יושבת הראש. היום אנחנו מוצאים את עצמנו מוועדה לוועדה בנושאים שקשורים לקהילת הלהט"ב, אז אני רוצה קודם כל לברך על זה, אלה דיונים חשובים. אני רוצה לברך על הדיון הזה, להגיד תודה גדולה ליושבת-ראש הדיון וגם לחברי הכנסת מירב כהן ויוראי הרצנו שעשו עבודה מדהימה בכל הקשור לקהילת הלהט"ב ועדין עושים, במיוחד בעת הזו שכולנו צריכים להתייצב ולעשות עבודה.

יש לי המון נתונים והמון דברים שאני יכולה לציין אבל אני חושבת שהבמה באמת שלכם. אתם תדברו ותגידו את מה שיש לכם. רק אומר שהלב שלי, הלב שלנו פתוח ונשמח לעזור, לסייע ולהיאבק ביחד אתכם כדי לקדם את הדברים. לא סתם לדבר עליהם, אלא לעשות אותם. הדלת שלי פתוחה ואשמח מאוד לסייע בכל דב שאני אוכל.

תודה לך. נעמה זרביב, בבקשה

תודה רבה. הגעתי לוועדה, דווקא לוועדה לקידום מעמד האישה כי אני חושבת שכפמיניסטיות אנחנו צריכים לדבר על הנערות והילדות ולהציל אותן. הזכירה לינור חברתי, שיש לנו קשר מאוד טוב, הזכירה את הספר - - -

קודם כל זה שאתם בקשר גם אם אתן לא מסכימות - - -

זה ציני.

למה? לא דברנו היום?

נגיד שהיא לא הזמינה אותי אליה לשבת.

זה בסדר. חשבתי שיש פה תקווה לדיבור.

בעקבות הדברים שהיא אמרה הבאתי היום את הספר - - -

אני מבקשת לא לקדם פה ספרים. להוריד את זה.

ספר מסוכן מאוד. ספר לא מאומת משום מקום.

אני מבקשת שקט. אנחנו נשמע אותה גם אם לא מסכימים אתה, אבל את לא יכולה לקדם ספרים בכנסת ישראל. אני מבקשת לא לדבר על הספר, דברי על הדעה שלך.

רק בגלל שהיא דיברה על הספר קודם.

אני מבקשת, אנחנו לא מקדמים פה ספרים.

אני לא אדבר על זה.

תנו לה להביע את דבריה גם אם אנחנו לא מסכימים.

קיבלתי, לא נדבר על הספר. אני רק רוצה להגיד שבעקבותיו נחשפתי למידע. אני רוצה לדבר על שני דברים: אחד, ידוע לנו היום על אלפי נערות בארצות הברית ובקנדה שמתחרטות וכשהן מתחרטות, הגוף שלהם כמובן בלי חלק מהאיברים - - -

זה שקר ואת מסיקה פה הסקה פרועה.

זו אלימות שמתאפשרת בתוך כנסת ישראל.

את מסיתה נגד אנשים.

אתם תתנו לה להביע את דבריה גם אם אנחנו לא מסכימים.

היא משקרת. טרנספוביה זו שנאה, זו לא עמדה פוליטית לגיטימית.

את שונאת טרנסים? להט"בים?

לא.

מה את רוצה לומר? שיש כאלה שעושים את זה בגיל צעיר ואז מתחרטים? אבל זה לא עניינך, זה עניין של ההורים שלהם, זה עניין של הילדים האלה.

- - -

תנו לה להגיד את דבריה גם אם זה קשה. במדינה הזו נדע לנהל שיח גם אם זה שיח קשה. גם אותי מקומם לשמוע אנשים שאומרים דברים שהם בניגוד לדעתי. אם היא תגיד משהו של הסתה ושנאה, אני אוציא אותה. כרגע היא מביאה עמדה, תנו לה להשמיע אותה.

חברת הכנסת תמנו שטה, אני מעריצה אותך על הליברליות שלך ועל האפשרות שלי לדבר פה למרות שאני בעמדת מיעוט.

כי הבהרתי שלא תעשי פה קידום של ספר ולא תביעי דברי שנאה או הסתה. אם תביאי עמדה שאת חושבת, אין בעיה. אבל בלי דברים שחלילה פוגעים או מעודדים פגיעה. על סמך את אומרת את הדברים?

יש לנו היום בארצות הברית כבר 18 מדינות שאוסרות על ניתוחים - - -

לא מעניין אותי מה קורה בארצות הברית, שם גם אסור הפלות. אנחנו במדינת ישראל וכאן יש בחירה לכל אדם. יש להם הורים.

אני רוצה לדבר על הסיפור של טרנד שמגיע גם אלינו, בו בנות צעירות בגיל ההתבגרות שמעולם לפני כן לא הייתה להן שאלת זהות או בעיית זהות או בלבול, אלא בגיל תיכון, בגלל טרנד אופנתי וציור של הדבר הזה כמהמם - - -

דברנו פה על הפגיעות שהן סופגות, על חוסר בטיפול רפואי, מה את חושבת על זה?

מבחינתי, כל בן אדם פה ראוי לכבוד, ראוי לטיפול ולהגנה. אני אפילו לא צריכה להגיד את זה.

אבל את מבינה שאנחנו צריכים להגיד את זה בקול, בכל המגזרים. אם הבת שלי בת ה-13 אומרת לי שתוקפים ילד בצורה אלימה, זו בעיה.

אם עוד לפני שפתחתי את הפה היו אנשים שכשאמרו את המילה "שנאה" הסתכלו אלי, כי אני מייצגת את השנאה, אז אני אומרת, בואו נגיע לפתיחות בה אנחנו שמים פה את המידע, כל אחד קורא, לומד ומדברים על הדברים כי סתימת הפיות היא בעוכרנו. כשבנות צעירות תעשנה תהליכים בלתי הפיכים ותתחרטנה עליהן, כולנו ביחד נאכל את הלב על כל אחת שלא הייתה טרנסית ועברה תהליך של טרנסית.

כארגון החינוך נשמח להתייחס למידע שנאמר פה.

לא, תודה רבה. אני רוצה לעבור אל ליבי בר ואחר כך נשמע את מיטל, אמא לטרנסית ונתנצל בפני כל האנשים שלא הספיקו לדבר, אם נצטרך, נעשה עוד דיון, בבקשה.

שמי ליבי דניאל בר בת 37 מתגוררת באשקלון ובמקור מאופקים. בגיל 20, לאחר ששירתי בחיל האוויר עברתי את התהליך שלי להתאמה מגדרית. אחרי שתרמתי למדינה בחיל האוויר כמפקדת קורס לצילום אוויר, אחרי שעברתי את השינוי, בדיוק בגלל הדברים שנשמעים פה לצדי, המשפחה שלי מתנכרת אלי עד היום ואפילו סילקו אותי מהבית בגיל 20 בלי שקל. הייתי צריכה לחיות ברחוב, הוסללתי לדרך שכמוני עברו מלא, אני לא אגיד בפורום הזה לאן זה הוביל אותי ולאיזה מקומות הגעתי. אתם מדברים פה על תקרות זכוכית ואני מדברת על החיים עצמם. הדברים שעברתי במשך 17 שנה, התעמרות עם המשטרה - - -

מה היה לך עם המשטרה?

רציתי לשאול את הרפ"ק, טרנסיות שורדות זנות רשומות במסוף כבדוקאיות, האם נפתחו להן תיקים?

מה זה בדוקאיות?

אחת שעבדה ומוכרת כשורדת או כעובדת. אם נפתחו לה תיקים לשווא בעבר ולא נהיה תמימים, נפתחו תיקים לשווא בעבר לטרנסיות, האם תקבלו אותה למשטרה עם עבר פלילי כזה? אם היא בדוקאית?

את אומרת שלרוב הטרנסיות יש תיקים?

כן.

באמת? שלא קשורים בזנות? רק בגלל איך שהתלבשו?

לפעמים כי הן עובדות בזנות. הדם רע שאתם מדברים עליו הוא הדם הרע שאנחנו עברנו 17 שנים עם שוטרים שהיכו אותנו והכריחו אותנו לעשות דברים שלא רצינו ואלה דברים שקיימים.

מה זה היכו אותכם?

לא נהיה תמימות.

אני רוצה לשמוע.

טרנסיות שעבדו במקומות שהיו מוכרים כמקומות זנות, שוטרים מסוימים בעבר ניצלו את זה לרעה, גם מבחינה מינית, או שתעמדי פה, או שנעצור אותך, או שתתני לי.

אלה האשמות מאוד קשות. אם זה קורה כל יום אני מבקשת לגשת למח"ש ולהתלונן. אתן אומרות פה דברים קשים, ניתן למשטרה להגיב, אני לא בטוחה שאתם רלוונטיים לתגובה כזו, יש לכם תגובה? אני אומרת חד וחלק, אנחנו מדינת חוק, אם יש שוטר שסורח ועבריין - - -

הן מפחדות ללכת למשטרה.

אתן מוזמנות לשלוח אלי שמות של שוטרים כאלה. דבר שני, יש מח"ש במדינת ישראל ויש גם את החטיבה למאבק גזענות ואפליה. היום זה לא מה שהיה בעבר.

אמרתי שרוב הדברים האלה קרו בעבר. כיום זה פחות קורה. אבל זה קרה בעבר וזה היה ידוע לכל הגורמים, גם במשטרה, אני בטוחה שאתם יודעים שזה קרה. גם בתקופה של גילה גולדשטיין ושל טרנסיות בוגרות שהיו אוספים אותן בזינזנות והיו מרביצים להן. זה קרה.

שמי רחל גרייבין, אני ראש חולית סחר בבני אדם בחטיבת החקירות במשטרה. ככל שדובר בדברים מהעבר, אנחנו נמצאים כאן, לדעתי המדינה בכלל, החברה ובטח המשטרה עברו הרבה שינויים ותמורות ביחס לאוכלוסיות שונות. גם לי מאוד קשה לשמוע את הדברים שהעלית. כמובן שכל פגיעה שיש צריך למצות באפיקים המתאימים, שגם את הזכרת, כדי לטפל בהם.

גם למדור שקיים, לאסוף מקרים ולהעביר אליהם שמות של שוטרים.

גם בהקשרים אחרים שלא הוזכרו אנחנו פתוחים ורוצים לשמוע על כל התנהגות לא נאותה, לא רק במישורים שהזכרת, שהיו קשים מאוד והיו צריכים להגיע למקומות המתאימים להם. אבל אנחנו גם עוסקים עכשיו בהרבה סוגיות של יישום אכיפת חוק צריכת זנות, שזה נושא שאני עוסקת בו בהיבטים אחרים. ככל שיש מקרים קונקרטיים שמאפשרים לבחון, לדון, להיפגש ולבדוק אותם, זה מאפשר לעשות אתם דברים. אנחנו כאן פתוחים לזה. יכול להיות שיש דברים שיאמרו כאן בדיון, אבל העשייה והאפשרות לטפל באמת ולא רק להגיב כאן בוועדה היא בשיחות הנפרדות.

שמי מיטל, אני באה מאפרת, הבת הגדולה שלי בת 26 טרנסג'נדרית מדהימה יצאה מהארון לפני שלוש שנים. בתקופה הזאת אנחנו מגלים שהיא מתמודדת עם המון בעיות נפשיות. יש לה התמכרות לסמים, הדחקת טראומה מינית, היא עם הפרעת אישיות גבולית, דיספוריה מגדרית, כל הבעיות הרפואיות שיכולות להיות, כולל להיות טרנסית, שזה אתגר בפני עצמו. היא מנסה להתמודד עם כל הדברים האלה בעצמה. שלוש שנים שהיא עוברת ממסגרת למסגרת, מנסה למצוא פתרון לבעיות שלה ולמצוא דיור קבע.

אני באה לפה ואומרת שאין דיור קבע לטרנסג'נדריות שסובלות מתחלואה כפולה, מהתמכרות לסמים, מפוסט טראומה, מקומות לטווח ארוך עם שיקום, תעסוקה, חברה. היום היא נמצאת בבית לינה, מקום של משרד הרווחה שמציל אותה. היא נמצאת שם שמונה חודשים במקום ארבעה חודשים. המקום זמני ואין לה לאן ללכת, דיור לטווח ארוך מכיוון שאחרי חודשים אינסופיים שאני כאמא מנסה ליצור קשר עם שני משרדים מאוד חושבים, משרד הרווחה ומשרד הבריאות. לבת שלי יש סל שיקום, יש לה את כל הדברים, היא עברה טלטלה גדולה כדי לקבל את כל הזכאויות, אבל לא מקבלים אותה למסגרות מתאימות מכיוון שהיא טרנסית. כרגע קבלנו תשובה סופית שלילית לדיור דרך סל שיקום בפתח תקווה שסרב - - -

אין דבר כזה "סופית", התשובה ממשרד הבריאות?

תודה, בשביל זה אני פה. אני לא יודעת אם זה ממשרד הבריאות, זה מהמקום עצמו.

סל שיקום זה משרד הבריאות, לא? זהר, תבדקי את זה בבקשה.

אני כאן גם בשביל כל הטרנסיות שיש להן מחלות כפולות כולל היותן טרנסיות, שאין להן מענה לדיור, שיקום לטווח ארוך, אני מבקשת מאוד לעסוק בנושא.

תודה. אני רוצה להגיד לך שאת מדהימה. איזה אמא לביאה. זה בכלל לא מובן מאליו.

הלוואי על כולנו.

את אמא לביאה.

אני גם בברית הלביאות. עמותה של הורים.

להיות אמא, עם דאגה עמוקה, את נותנת פה שיעור להרבה אימהות, איך לדעת לאהוב בלי גבולות את הילד שלנו ולתת לו את המעטפת. זה לא פשוט. אני מקווה שכל מי שרלוונטי מהמשרדים יעזרו לך.

אני אומרת שלא נורא שנשארה רק דקה להציג את המיזמים המשותפים שלנו כי זה כל כך חשוב לשמוע את הקולות וכשעושים דיון על טרנסיות בישראל אז הכי חשוב זה לשמוע את הטרנסיות. יש לנו מיזם משותף עם ארגון מעברים לקשת הטרנסית ועם לטרנסיות ישראל. מיזם שעוסק בליווי מוסדות תעסוקתיים, דברנו על תעסוקה, צריך גם לתת עזרה למוסדות איך קולטים טרנסים וטרנסיות. יש לנו יצירת חומרי הסברה פיזיים ווירטואליים. יש לנו קורסים וסדנאות לכישורי חיים. מדברים על הסללה, מדברים על אנשים בלי עורף משפחתי, זה מתחיל שם, בקורסים שמלמדים לכתוב קורות חיים, איך פותחים פרופיל בלינקדין. זו עבודה מדהימה שרתם ולינור עושות יחד אתנו.

יש קבוצות חברתיות וטיפוליות, כמענים קהילתיים. כל המיזם הזה הוא 1.3 מיליון שקלים לשנתיים, זה יפה אבל זה לא מספיק. כל תקציב שיכול להגיע ספציפית לטרנסים וטרנסיות צריך להיצבע ככה. כרגע כל היחידה, מקצה לקצה, מדברים על 36 מיליון שקלים לשנה ללהט"ב שכולל את המיזמים עם הארגונים הטרנסיים אבל יש עוד מיזמים משותפים.

יש כפל תמיכות?

שום כפל.

אז מהרווחה 30 מיליון ומכם 36 מיליון.

אצלנו לא מתעסקים רק ברווחה. יואב מגיע לאוכלוסיות קצה ואנחנו מנסים להגיע כמה שיותר רחב.

אבל יש שיתוף פעולה?

בוודאי.

זה הכי חשוב, שיד ימין תדע מה יד שמאל עושה.

יש שלוש זירות ביחידה: הראשונה היא זירה ארצית עם הארגונים, השנייה היא זירה מוניציפאלית והשלישית היא הזירה של משרדי הממשלה. כל שיתופי הפעולה שלנו עם משרדי הממשלה, מבחינתנו זו הדרך. המשרד לשוויון חברתי מקדם שוויון הזדמנויות של אוכלוסיות. אבל מה שמשרד הבריאות יכול לעשות זה מה שמשרד הבריאות יכול לעשות ולכן שיתופף הפעולה כל כך חשוב לנו וכנ"ל עם רווחה.

איזה אוכלוסיות יש לכם במשרד?

היו הרבה תנועות אבל כיום יש את הלהט"ב, שזו היחידה שלנו, רשות הבדואים והחבר הכלכלית לקידום החברה הערבית.

איפה האתיופים?

במשרד ראש הממשלה.

למה? לא צריך לעשות שוויון לשחורים?

המשרד לשוויון חברתי עבר הרבה שינויים בתקופה האחרונה.

אני רוצה שתתחילו לעשות גם שוויון שם. יש גם טרנסיות שחורות, הן בכלל סובלות.

אני מבקשת לנצל את ההזדמנות להגיד שבמשרד לשוויון חברתי יש מטה מאוד מקצועי, יש שר שתומך במקצועיות בכל מה שאנחנו רוצים לקדם. אם יש עדיין קולות שלא עלו, אנחנו כאן.

הרבה פעמים המשרד תלוי בשר או שרה טובה. אני רוצה לסכם, אני רוצה להודות לך לינור אברג'ל מנכ"לית טרנסיות, לרתם שורק, למיטל, לכל האימהות ולכולכם שבאתם להשמיע את הקולות. הקול מהשטח הוא מאוד חשוב. הוועדה הזו גם שלכם, בטח במקום שאנחנו רואים פגיעה ואסור שתהיה פגיעה. אנחנו כחברה לא יכולים להרשות לעצמנו מצב שאנשים ידירו עצמם מבריאות, רווחה מלחיות ולהגשים חלומות. כדי להגשים חלומות אדם צריך להיות עם קורת גג, במקום שהוא בטוח, שיודעים להגן עליו, שאנשים רעים לא תוקפים ופוגעים בו. לכן הוועד הזו תלווה אותכן במה שאתם צריכות ובמה שאפשר.

אני רוצה להודות גם למשטרה, גם למשרדי הרווחה והבריאות ולקופת חולים כללית שכל הכבוד לכם שהגעתם, למשרד לשוויון חברתי. בסך הכול נראה לי שאנחנו במקום יותר טוב מלפני חמש שנים. לצד זה חשוב כל הזמן לדייק את עצמנו במענים, בכתובות. אני מאמינה שצריך שתהיה כתובת. תמיד תכנסו לנעלים של האזרחית, של הטרנסית שמתמודדת עם זה יום יום. לקחת את המדיניות הגדולה ולהנגיש אותה כל הזמן. אחרת אפשר לעשות הרבה, להביא תקציבים אבל הם נעלמים בתוך הצנרת. הם נעלמים אם לא נגענו באנשים ושינינו להם מציאות.

לא הבנתי שיש שולחן עגול כלשהו שיושבים סביבו ודנים אתם. אתם, כמשרד לשוויון חברתי צריכים לייצר משהו, אפילו שיהיה פעם בחצי שנה, שנה. תזמינו את הארגונים, תשמעו אותם ותראו לאן מתכנסים שבאמת השקעה והאחריות הלאומית תהיה כזו שמייצרת להם מוגנות וביטחון. מהמשטרה ביקשתי את פילוח הנתונים ונכניס את זה לסיכום הדיון, כנ"ל ממשרדי הרווחה והבריאות, כדי שכוועדה נקבל את תמונת המצב העדכנית ואת התוכניות המפורטות. אז אעביר את זה לחברי הכנסת הרלוונטיים ונדע לשבת במידת הצורך עם השרים הרלוונטיים לדיון נוסף ולוודא שהדברים מתקדמים. תודה רבה לכולכם שבאתם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:48.