פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



11
הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
14/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 14
מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
יום רביעי, כ"ה בסיון התשפ"ג (14 ביוני 2023), שעה 8:57

הברחות סמים לתחומי מדינת ישראל והקשר בין סמים וטרור

חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר

טל דהן - משרד הבטחון

עומרי טלר - ראש זירת דרום, אגף המבצעים, צה"ל, משרד הביטחון

רפ"ק אושרי אמור - יחידת גבולות מחוז צפון, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

אושרת טל נוי - יחידת גבולות מחוז צפון, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

גיא גדסי - ראש מחלק מודיעין, יחידת מג"ן, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

ליאל איפרגן - קצינת דסק, יחידת מג"ן, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

עדי בן יוסף - המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל

גדעון לוסטיג - רמ"ט מערך מדיני אסטרטגי, משרד החוץ

יערי כהן - לשכת ראש המערך מדיני אסטרטגי, משרד החוץ

אהוד אור-טל - מנהל תחום מבצעים, יחידת הסמים במכס, משרד האוצר

עוז מור - מנהל תחום בכיר, יחידת הסמים במכס, משרד האוצר

שלומית מדינה צרפתי - יחידת הסמים במכס, משרד האוצר

ד"ר רוני ברקוביץ - מנהל אגף אכיפה ופיקוח, משרד הבריאות

אלכסנדרה דרנבוים - עו"ד, מנהלת מחלקה, פרקליטות מחוז דרום - פלילי, משרד המשפטים

אלעזר שטרן

בת שבע פנחסוב

דולב סאלם, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

הברחות סמים לתחומי מדינת ישראל והקשר בין סמים וטרור

בוקר טוב, התחלנו. אני כבר מצטער, הישיבה היום תהיה קצרה מהרגיל. מניח שאתם קצת עוקבים שיש הצבעה חשובה היום. זה יותר דרמטיזציה, ולא צריך לעשות הצבעה כזו יותר מאחורי פרגוד: נלך, נצביע. יש נטייה לעשות את זה כאילו הדבר הכי חשוב בעולם, גורל האנושות תלוי בהצבעה הזו. רחוק מזה, דבר שקרה כל כך הרבה פעמים בכנסת. אבל פה יש איזה נטייה כזו, התמכרנו לכותרות מפוצצות. אבל הוועדה שלי נגד התמכרויות לא מטפלת בזה.

אז שוב שלום רב לכל המשתתפים, התכנסנו כאן היום לישיבה שנייה בוועדה בראשותי בנושא הברחות סמים לתחומי מדינת ישראל כאיום אסטרטגי, וכמובן הקשר בין סמים וטרור, דבר שכבר הוכח בעבר גם במקומות אחרים בעולם, שסמים זה אחד הדברים שמניעים את הטרור בעולם.

במרץ קיימנו דיון בנושא הברחות וחממות הסמים בגבול ירדן ובגבול מצרים. כל אירוע הברחה הוא ביטחוני, ויש מגמת עלייה בהברחות אלימות וחדירות גדר. רק לאחרונה, לדאבוננו הרב, לאחר סיכול הברחת סמים גדולה מאוד בגבול מצרים - שוטר מצרי חדר לישראל וביצע פיגוע טרור ורצח שלושה חיילי צה"ל: סמלת ליה בן נון; סמל ראשון אורי יצחק אילוז; וסמל ראשון אוהד דהן, זיכרונם לברכה. אנו מחזקים את ידי המשפחות ושולחים להם את תנחומינו הכנים בשם כל מי שיושב כאן.

נותני החסות למבריחי הסמים מעודדים טרור גלובלי ומשכללים את שיטות ההברחה. הברחות סמים - כולם פה יודעים, זה לא יהיה סקופ אם אני אגיד לכם - זה מניב רווחי עתק ותעשייה נלווית של הלבנת הון. נתיבי הברחות משמשים גם על הברחות אמל"ח, מחבלים ועוד. ומי שמממן החדרת סמים לתחומי מדינת ישראל פוגע בריבונות ובמשילות שלה, מציף את שוק הסמים, ומעלה את ההיצע שזולג ומרעיל גם את דור העתיד, את בני הנוער והצעירים שלנו.

נוכח הפגיעה בריבונות של מדינת ישראל ובמשילות, בדיון הזה נבקש לבחון סוגיות שונות, בין היתר הקשר בין הברחות סמים לטרור וכמובן מי נותן חסות לאותם מבריחי סמים, האם יותר קל להבריח סמים בגבולות של שלום כמו מצרים וירדן. ובכלל, אני אשמח לשמוע התייחסות על גבולות הארץ, כאשר ראש הממשלה בעצמו לא מסתיר את העניין של גבולות שצריך באמת להגביר את האבטחה בגבולות של מדינת ישראל. היום יותר קל להבריח סמים, כפי שאמרתי באותם גבולות באופן פרדוקסלי בגבולות שקטים, מה היקף הברחות הסמים לתחומי מדינת ישראל דרך מעברי הגבול הבינלאומיים, האם יש מגמת עלייה ומהן הסיבות לכך, אנחנו נבדוק אם יש נתונים לשנת 2022 ותחילת 2023 על סך כמות הסמים שנתפסו בכל הגבולות היבשתיים, גם פילוח לפי סוג הסם והגבול דרכו הסם מוברח.

בהתייחס לסם הפנטגון, ואם טעיתי בשם, אני אשמח שתתקנו אותי. סם הקפטגון. הבנתי שיש לו כינוי 'סם הג'יהאד'. נבקש לברר האם יש נתונים על היקף הברחות לפי נתיבי הברחות, מה מטרות השימוש בו, מי צורך אותו, מה היקף השימוש, מה הפילוח לפי הגבול, כפי שאמרתי - מצרים, ירדן, לבנון, סוריה. האם יש נתונים המעידים על זליגת סמים מוברחים גם לבני נוער וצעירים. נתייחס כמובן למאמצים, הרי יש מאמצים למניעת הברחות גבול, האם חסרים אמצעים טכנולוגיים לאיתור מוקדם וזיהוי מבריחים, האם גם ברמה הפרקטית חסרים כלבים לזיהוי סמים ואמל"ח.

ננסה גם להגיע לרמה הפרטנית של המחיר כי הכל זה גם עניין של עלויות של אותם כלבי סמים והאימונים שלהם, מהי מידת ההצלחה של תפיסות וסיכולים, מידת שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים, משרד החוץ גם כן כיבד אותנו בנוכחותו ואם הוא יכול לנדב לנו גם אינפורמציה, אולי אפילו דווקא אנשי הביטחון הלאומי לגבי שיתוף הפעולה עם מדינות שכנות בנושא הזה, עד כמה שאפשר. מה הם הקשיים המרכזיים בהתמודדות עם הברחות סמים בגבולותיה השונים של המדינה, מה המשאבים הדרושים לצורך שיפור ההתמודדות בתחום זה, או מי הגורמים שייצאו בעלויות.

ראשון הדוברים יהיה נציג משרד הביטחון טל דהן, מנהל ביטחון אזורי מרשות המעברים. בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. רק לדייק אנחנו אחראים על כל המעברים הפנימיים מאיו"ש לישראל, על המעברים לכיוון עזה שזה כרם שלום ומעבר ארז. בכותרת הכללית, קודם כל, מבחינת הסמכות העקרונית שאנחנו פועלים במעברים זה סיכול פח"ע ופחות בהקשר של סיכול פלילי או סמים ודברים בסגנון הזה. אנחנו בעיקר מונעים הברחת אמל"ח או הברחת מפגעים לתוך הארץ. יחד עם זאת, כשאנחנו נתקלים באירועים שקשורים לסמים ודברים פליליים, אנחנו כן מטפלים ולא מתעלמים. אבל זה לא איום הייחוס שעליו אנחנו ממונים ומוקנית לנו הסמכות.

כן אנחנו רואים הברחות של סמים, בהקשר של קפטגון כמו שאתה שואל אז אנחנו ראינו סיכולי הברחות אצלנו דווקא בכל ההקשר של הכנסה של הסם הזה לתוך עזה. זה סם שהוא ממריץ, משתמשים בו לפי ההבנה שלנו לחופרי מנהרות בעזה ודברים כאלו, ואנחנו רואים את זה דווקא בתוך רצון להכניס אותו מאיו"ש, ובסופו של תהליך הוא מגיע לעזה, דרך מעבר כרם שלום. תפיסה אחרונה משמעותית הייתה במעבר תרקומיא, שהייעוד שלו בסוף היה להיכנס למעבר כרם שלום ומשם לעזה.

דבר נוסף שחשוב להגיד מבחינת הקשר: הקשר הוא ברור. בסופו של תהליך, אותו נתיב הברחה יכול לשמש גם את הפח"ע, ואנחנו רואים שההשקעה היא השקעה מאוד מאוד גבוהה בהסלקות. לוקחים דפנות של מקררים, דפנות של רהיטים. זה לא איזה משהו שהוא על הדרך מעבירים אותו. ובאותה פלטפורמה, מן הסתם אפשר להבריח ככה אמל"ח או חגורות נפץ או מה שזה לא יהיה בתוך ההקשר הזה. והדבר הנוסף שאני חושב שיש את הקשר - שבסוף הכסף הזה, שהוא לא בהכרח יכול להישאר רק באזור הפלילי, הוא מן הסתם יכול לזלוג גם לאזור של הטרור. ולכן אלה שני הקשרים העיקריים שאנחנו רואים הרבה מאוד. אבל עוד הפעם, סמים בהיקפים קטנים אנחנו רואים את זה בעיקר במעברי הרכב אצלנו, אבל ההיקפים הגדולים זה במעברי הסחורות שזה בעיקר בתנועה לכיוון עזה.

אני רק רוצה לחדד, אמרת שהסמים באמת יכולים לממן את הטרור. אבל אתה יכול להגיד, כפי שנעשה למשל במקומות אחרים, נניח אל קאעידה שהיה עושה שימוש בגבולות האלה בין מדינות, לדוגמה שפשוט אני מכיר: מאוריטניה, מאלי, אלג'יר. זאת אומרת, שכאן הטרור היה השימוש העיקרי. זאת אומרת שהיית מבריח בשביל לממן טרור. האם כך גם במקרה פה? האם הייעוד של הסם זה לממן טרור?

לא יודע להגיד בהקשר הזה, אבל אני כן מעריך שבסוף בהקשר של מבריח שמבריח את הסם לעזה, אז אנחנו רואים שעולה מהמודיעין קשר מובהק - שזה הולך לחופרי מנהרות הסם הספציפי הזה, אז זה מעיד על הקשר הברור שבין סמים לטרור.

תודה רבה טל. סגן אלוף עמרי טלר, בבקשה.

עמרי טלר, אגף המבצעים. אנחנו תוצאה על משימתו להגן בגבולות בסוף, בעיקר מפני פח"ע וזה ברור. לשאלתך, אנחנו עושים את זה בכל הגבולות באותה מידה ובאותה רצינות בדיוק. לא הייתי מבדיל בין גבולות שלום בהקשר של הברחות סמים באיפה קל יותר או קשה יותר לעשות את זה, לפחות מבחינתנו ולפחות המאמץ שמושקע בזה.

כמו שאמרת בפתיחה, אנחנו רואים כל אירוע פלילי עם פוטנציאל לפח"ע שירכב עליו. אז כן, גם אירועים פליליים מקבלים קשב. השת"פ הרב-ארגוני בעיניי הוא בעלייה, והוא ממשיך ומתהדק בצורה מאוד מאוד טובה. אני בעיקר מדבר בדרום, אבל זה נכון גם לשאר הגבולות. גם מנגנונים שלא ניכנס אליהם פה, אבל במנגנונים שונים יחידת מגן פה ובאמת השיח הוא שיח צמוד, יומיומי, שעה שעה, עם מודלים שיודעים גם לחזות ביצוע של הברחות, וגם מעלים את המספרים של הסיכולים והשיבושים בסוף, ומצמצמים את המספרים. ויש ירידה בשנת 2023 עד כה - עד יוני - לעומת 2022.

גבול ירדן צריך להגיד שהוא במוקד כרגע, בהרבה מובנים של בדיקות של תהליכים בעיקר המכשול שקיים בגבול המערבי שלא קיים בגבול המזרחי, ולשם אנחנו בתהליך עמוק לתת מענה טוב יותר.

תודה. שאלה קצרה שגם שמסקרנת רבים, דיברו על זה הרבה באקטואליה עם מה שקרה לנו בגבול הדרומי שבו באמת 3 מטובי בנינו נרצחו שם: כאשר צה"ל עצמו מבצע את המשימות שיש לפניו, למשל פה בגבול הדרומי יש הרבה מאוד משימות שזה משימות שהייתי אומר - במירכאות או בלי מירכאות - שיטור. איך ההתייחסות של צה"ל לדבר הזה מבחינתך?

אני לא אכנס מן הסתם לפרטי התחקיר ולאירוע. אני אגיד שההגנה היא קודם כל מפני פח"ע. גם בגבול מצרים, גם בגבול ירדן, וככה אנחנו מתייחסים לזה. הכוחות קודם כל ערוכים לפיגועים חבלניים, בדומה למעברים, זה תרחיש הייחוס ולשם נערכים. במידה ויש אירועים פליליים נותנים להם את המענה.

תודה רבה. משרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל רב פקד אושרי אמור מנהל יחידת גבולות צפון, שלום בוקר טוב.

בוקר טוב. אושרי אמור, מזה שנה וחצי מפקד היג"ל - יחידת הגבולות במחוז צפון. היחידה פועלת בגבולות לבנון, סוריה וירדן. כשבלבנון וסוריה אנחנו פועלים כשחקן יחיד, ובירדן ביחד עם יחידות נוספות. היחידה קיימת 30 שנה בווריאציות כאלה ואחרות, ככה שיש הרבה זיכרון ארגוני וידע. זה נכון שרק לאחרונה בגלל האירוע המצער זה ככה עלה לכותרות, בתחושה, הנושא של חיבור פח"ע והברחות הגדר. אבל מהשנה וחצי, ומהאלימות והידע, אני חושב שכן אנחנו נמצאים במערכה שצריך לתת עליה את הדעת בנושא של ההברחות בכל הגבולות. אנחנו ביחידה משנת 2018 מזהים עלייה קבועה בכמות ההברחות ובניסיונות לבצע הברחות למדינה. שנת 2022 כדוגמה הייתה שנת שיא ביחידה. סוכלה הברחה של 180 רימונים שהיו עתידים להגיע לתאים בשטח מדינת ישראל, 242 אקדחים, 30 נשקים ארוכים, עשרות קילוגרמים של חשיש. והמון אנשים שמצאו פוטנציאל רווח עצום בהברחה אל מול סיכוי סיכון. תכף אני אגע בשוני בין הגבולות.

אני חושב שהסיכוי של הברחה להצליח תלוי ב-3 משתנים. אחד זה מידע - זאת אומרת האם הצבא, המשטרה כוחות הביטחון יידעו שקורה שם משהו, ויש לנו תאי שטח מאוד גדולים, בייחוד בגבול הירדני שאנחנו לא נדע שקורה שם משהו. השני - זה מכשול. יש מקומות שאין מכשול בכלל. גבול ירדן, אני מניח שהם מכירים את הבעיה. והנושא השלישי - זה מדיניות. כי גם אם יש מכשול טוב ואתה לא אוכף ואתה לא עושה פעולות אגרסיביות, אקטיביות, למנוע את ההברחה גם כשאתה רואה אותה, זה לא פוגע בביטחון לעשות את זה. לדוגמא, בגבול סוריה מדיניות של הצבא זה כל מי שמתקרב לאזור הגדר - או שנשלח אליו רחפן או שיש ירי לכיוון. יש פחד עצום להגיע לגדר, וזה משפיע חד וחלק על היכולת להבריח שם. ככה לדוגמא הייתה לנו מתחילת שנה רק הברחה אחת שם. וגם נוצלה בצורה טובה. אבל יש קושי ואנחנו יודעים להגיד את זה והקושי הוא להבריח, בגלל המדיניות הקשה של הצבא שהיא אפס סובלנות. מה שלא קורה לא בירדן ולא בלבנון. אפילו שלבנון מוגדר גבול מפוקח יותר.

אני חושב שזו בעיה לאומית. לאחרונה באמת עושים מאמץ, גם הצבא, גם יחידות משטרתיות רבות – יג"ל, מגן, יל"פ, מחוז שי. זה גבול מאוד ארוך, את השטח שלו מי שלא עובד שם לא מכיר אותו, והפוטנציאל להצליח בהברחה שם, להערכתי הוא מאוד מאוד גבוה. ככה שגם אם יודעים שיש הברחה לא תמיד מצליחים לסכל אותה.

בנוגע לחיבור בין פח"ע לפלילי - אז אני יודע להגיד שהחיבור הוא מוחלט וחד משמעי. בהיסטוריה של היחידה וגם לא הארוכה יש מספר פרשיות ביטחוניות שבה צעירים של הברחה שבהתחלה נכנסו קצת סמים, אחר כך נכנסו אקדחים, ומשם זה עולה למטענים ואפילו לחדירת מחבלים. אז אין שום שוני בהבדל בין הברחה פלילית לביטחונית. מה שנכנס לארץ מבחינתנו, הכל הוא מניע ביטחוני כמו שאמר חברי.

כסף זה המנוע הגדול לתופעה הזאת. לזה מתחבר הביקוש העצום של תושבי מדינת ישראל להחזיק אקדח. ששואלים בסוף מה הכתובת ולאן זה הולך כל הנשקים האלה – לא נדבר כרגע על סמים – הביקוש לאמל"ח היום בארץ, בייחוד במגזר, הוא גדול מאוד. וזה יכול להגיע לכל דורש. זה יכול להיות ארגוני פשיעה, סוחר אמל"ח ואולי אפילו אזרח שניהל חיים תמימים עד אותו הרגע.

אז אצלנו בגבולות, בגבול הצפון, זה בעיקר חשיש והרואין, פחות הקפטגון. דווקא השנה הייתה מעין עלייה בהברחות הסמים. לפחות בתפיסות של היחידה. וגם בגבול הירדני ובגבול לבנון.

בנוגע לשת"פ, אז אני מסכים עם חברי שזהו שת"פ מצוין. גם עם הצבא, גם עם השב"כ, ועם יחידות משטרה אחרות. יודעים להתכנס, מבינים את הבעיה. אני חושב שעדיין יש פערים כמדינה ולהתמודד עם זה. פערים גם התראתיים - שהרבה מקומות כמו שאמרתי לא יודעים מה קורה שם. גם פערים טכנולוגיים, שהמשטרה פוגשת גם באתגרים אחרים, שיכלו לעזור במאמץ הזה, וזהו. עד כאן.

תודה רבה על הדברים החשובים. קודם כל אני רק חוזר על מה שאמרת באמת, על הגבול, על הגבולות הפרוצים, לעיתים מהגבול הירדני והבעייתיות של הגבול הזה. בשבוע שעבר בחדשות דיברנו על מה שקרה בגבול הדרומי, אבל גם על האלימות במגזר הערבי, וזה גם כן ריבוי הנשק. ולכן כל הנושאים שהזכרת ודיברת הם חיוניים לטפל בהם. ואפילו דחוף לטפל בהם. אבל אתה ציינת דבר מסוים על ההבדלים במדיניות ולמשל בהתנהלות מול מבריח בגבול הסורי, לעומת גבולות אחרים. אז אני שואל אותך עד כמה שאתה יכול לענות לי, ואני מכבד את התשובה גם היא תהיה מוגבלת, כי אני יכול להבין, הגעת במדים ואנחנו מכבדים לובשי מדים: והשאלה היא כמובן האם היית שואף ורוצה ומקווה לאותה מדיניות שיש בגבול הסורי, שתהיה גם בגבול הדרומי?

בוודאי. אני חושב שחלק ההתמודדות עם התופעה צריכה להיות שינוי המדיניות. גם בצד הישראלי וגם בצד הלבנוני-סורי-ירדני.

מעריך את התשובה שלך המאוד ברורה וחד משמעית. אני לא חושב שמישהו אחד מבין היושבים פה בחדר חושבים ההפך. צריכים להיות ערים לכך וגם לטפל בכך ויפה שעה אחת קודם.

רב פקד גיא גדסי, בבקשה.

בוקר טוב. אנחנו יחידת מגן בדרום. אנחנו מתעסקים עם 230 ק"מ של גבול בצד המערבי במצרים, 250 ק"מ גבול בצד הירדני רק בחלק הדרומי. כשאתה בא ושואל לגבי כמות ההברחות: אז מ-2019 ל- 2023, אנחנו מזהים ירידה בכמות ההברחות. אבל אני חייב לומר שאנחנו מדברים על מה שאנחנו יודעים, זאת אומרת שיש הברחות שחורות, ויש הברחות שאנחנו לא מכירים, בעיקר בעיקר בצד הירדני, שזה גבול
שהוא פרוץ ונגע בזה אושרי לפני.

לעניין המכשולים ואם זה האמצעים הטכנולוגיים שאני אגע בהם תיכף וכל מה שקורה בגבולות ישראל, לפחות בצד הירדני. אנחנו מגדירים את הגבול הירדני כגבול שחור ואת הגבול המצרי כגבול שקוף. אני אגע בזה בשני משפטים: הגבול המצרי גם סגור במכשול, גם באמצעים טכנולוגיים, גם הצבא נמצא שם יותר חזק, ולכן אנחנו מגדירים אותו כשקוף. אנחנו יכולים ע"י שת"פ מלא עם הצבא להגיע למצב של חיזוי, אנחנו יכולים לחזות על בסיס יומי באיזה נקודות ומה הכמויות של אותם האירועים שאנחנו צפויים להם באותם השעות של הפעילות. לעומת זאת, בגבול הירדני זה גבול שחור לחלוטין. אנשים יכולים לחצות חופשי - לחזור וללכת, ללכת ולחזור. ובחלק לא קטן מהמקומות שכמובן הם מכירים אותם, אז התנועה היא חופשית לחלוטין.

אז יחידת מגן בעצמה יחידה כמו היג"ל, היא יחידה ייעודית להברחות. אנחנו עובדים בשת"פ עם חפ"ק אחוד, הוא נקרא החממה. זה החפ"ק של הצבא. הוא נמצא אצלנו במשת"פ המחוזי. הוא נותן שירות גם לצבא, גם למשטרה. אנחנו יודעים לדבר אחד עם השני, אנחנו יודעים באמת להגיע למצבים שבו אנחנו מגיעים לשת"פ בזמן אמת בדקות. אנחנו יודעים להגיע לפחות לרמת השיח, ומשם לרדת לרמת הפעילות בשטח. וזה דבר שהוא מקפצת מדרגה מבחינתנו.

ההגדרות של היעדים שלנו בנושא הברחות הסמים: יש לנו שת"פ מול השב"כ, תקיפות כלכליות שאנחנו מבצעים ברגע שיש מעצרים כאלה ואחרים בנוגע להברחות, אז ניסיון להגיע למקסימום אבל להגיע לפגיעה כלכלית באותם גורמים. שזה למעשה מה שבסופו של דבר אחד המניעים שלהם. יש שת"פ של הצבא בעיקר אל מול הירדנים והמצרים. אבל אנחנו בסופו של דבר נהנים מזה לפחות ברמת השיבושים.

שת"פ משביע רצון?

ממה שאני נתקל בו כן. אני יכול לגעת רק ברמת מה שאנחנו נוגעים שזה ברמת השיבוש. בהנחה ואני לא יכול להגיע כרגע לנקודת קצה בגבול ולהגיב לה. אז כן, אנחנו גורמים לשיבוש וזה בעזרת הצבא, דרך הצבא ודרכם. ואנחנו מתעסקים, מנסים להגיע לחיזוק בעניין הטכנולוגי בגבול. זה קצת לוקה בחסר, בלשון המעטה, אם זה בנוגע לאמצעים טכנולוגיים, ואם זה בכל הנושא ההנדסי - עבודות הנדסיות בגבול.

נגעתי בזה ואני ארחיב טיפה בעניין השת"פ מול הצבא. אנחנו עובדים מול חטיבת יואב. אוגדה 80 מול חטיבת יואב ומול חטיבת פארן. כמעט בכל פעילות גדר אנחנו ביחד. חפ"קים משותפים ביחד. האינפורמציה, האינדיקציה, כל הנגיעות לגדר הם בשותפות מלאה. אנחנו יודעים לדבר, אנחנו יודעים לעכב אירועים, יודעים לזרז אירועים. וגם כנ"ל לגבי חטיבה 417, שלמעשה זה הגבול גזרה בינינו לבין היג"ל, גם איתם אנחנו יודעים לדבר.

פחות אגע בעניין פגיעה במשילות, אבל בסופו של דבר צריך להבין את זה ואושרי נגע בזה ואני גם אגע בזה בהמשך. מי שמגיע לגדר יודע שזה משתלם לו. החשש או הפחד זה משהו שפחות מעסיק אותו. אני אגע בזה בעוד כמה משפטים בהמשך, בשביל שתבין באיזה רמה זה מגיע. זה משחק חתול ועכבר. מי שרוצה לבצע היום הברחה בגבולות- ואני אגע בדרום - מי שרוצה לבצע היום הברחה בדרום הוא מגיע לגדר ונניח לא מסתדר לו, אז הוא נכנס לעומק השטח ק"מ-שניים וממתין. נכנס עוד פעם, ואם מפריעים לו אז שוב הוא יוצא החוצה ואח"כ נכנס עוד פעם. והוא כן יבצע את ההברחה. היום, מחר, בסוף הוא יבצע. וצריך להכיר את זה. וכשאנחנו נכנסים לתמונה כיחידה ואנחנו מדברים עם הצבא. אנחנו יודעים לעשות פעילות סמויה על מנת לתת להם להגיע עד לגדר ולבצע את ההברחה - ולבצע מעצר. אבל אם אנחנו לא שם, בסוף עומדים שם חיילים עם יכולת התמודדות לא רחבה. כשאנשים מגיעים עם כלי רכב 4 על 4, רייזרים, ג'יפים, שמגיעים עד לגדר והולכים. אז כשאושרי מקודם נגע בנושא הפתיחה באש, זה גם נושא הפתיחה באש, וזה גם המודעות של האנשים מה הסיכון שלהם להגיע לגדר, ובעיקר בעיקר לגעת בעניין הענישה ובעניין שינוי חקיקה.

אם אנחנו מדברים על זה שיש פלטפורמה של הברחת סמים, אז אותה פלטפורמה משמשת להברחת אמל"ח וכמובן שאותה פלטפורמה תשמש לטרור. ואם אנחנו מבינים את זה, אז הגדר צריכה להפוך להיות עניין ביטחוני ולא רק עניין פלילי. ומי שמגיע לגדר צריך להתעסק איתו בענישה בעניין ביטחוני ולא בעניין פלילי. זו דעתנו וזה חלק בלתי נפרד מההרתעה.

כן, זה בעיקר הרתעה. אני קוטע אותך לשנייה - אני זוכר כשהייתי ילד היינו מבקרים עם משפחתי בקרית שמונה, אז חלק מהביקור היה לבלות בגדר, שהייתה נקראת 'הגדר הטובה'. ואתה מזכיר לי אותה שוב, מבחינתם זה גדר טובה – נכנס, יוצא, נכנס, יוצא.

עיקר ההברחות שאנחנו מתעסקים איתם, כשנגעתם בשאלת הפילוח - אז ממצרים אנחנו מזהים בעיקר את נושא הסמים אם זה קוקאין, חשיש, מריחואנה, אמפטמינים, בעיקר מהצד הזה. הגבול הירדני הדרומי פחות אנחנו רואים בו נגיעה לסמים. עיקר ההברחות היום בגבול הירדני זה אמל"ח בכמויות גבוהות מאוד. אני לא יכול לדבר על השחורות כי אנחנו לא מכירים. אבל מה שאנחנו כן מכירים זה כמויות גדולות. אנחנו מתחילת השנה עד עכשיו עומדים על 86 נשקים שתפסנו עם העצורים. אני לא מוסיף את מה שנתפס עם העניין של המעבר גבול עם הדיפלומט. וזה תפיסות שלנו כמעצרים ביחידה. זה כמויות אדירות. אני לא נוגע בשנים אחורה, כי בשנים אחורה עמדנו על 200 פלוס, גם יג"ל עם תוצאות כאלה. זה המון נשקים, המון.

אז בעיקרון לא יושבים חוקרים שלנו במעברים. החוקרים שלנו מוכשרים. אנחנו עובדים בעיקר ב-3 מעברים שהם ניצנה, כרם שלום וטאבה כשעיקר הפעילות שלנו היא בכרם שלום. אנחנו מתחילת השנה עם 3 תיקים, אבל בשנים אחורה לדוגמא בשנת 2020 היו 24 תיקי הברחות, ב-2021 היו 30 תיקי הברחות, 27 תיקים לאחר מכן. השנה אנחנו עם 3 תיקי הברחות. ההברחות האלה בעיקר הם של אמל"ח ושל דו שימושי - מה שנכנס לכם בייסורים. אז אנחנו יודעים לדבר עם כרם שלום, הם יודעים לדבר איתנו, ואנחנו בתגובה לאירועים האלה.

אז גדר כמובן זה אחד המכשולים הכי-הכי רלוונטיים, אם לא לגמרי בכדי להגיע לאפס אירועים, אז זה בוודאי שמעכב. אז בצד הירדני, אתה צריך לבקר שם בשביל להבין שיש גדר, אבל היא כאילו איננה. כי היא יותר פתוחה מאשר סגורה. אז צריך להכיר את זה. כל העניין הטכנולוגי יש שם המון בעיות קליטה, המון בעיות תקשורת, אם זה אמצעי קשר או טכנולוגיה שאמורה לשדר אחורה, דבר שפוגע בנו, פוגע ביכולת שלנו. ונגעתי בנושא ההרתעה אז אני לא אחזור על זה אם זה בעניין שינוי חקיקה או רגישות לגבי הגדר.

משאבים, ברשותך אני אומר על זה משהו ששאלת לגבי הכלבנים. אז זה לא לגבי כלבים. בהברחה אנחנו פחות נתעסק עם כלבים, כי בהברחה עצמה אין לכלב מה להריח. אבל באופן כללי כשאנחנו מגיעים להסלקה באזור הגבול וצריכים להגיע לכלבנים או לכלבים, אז המחסור הוא לא בכלבים. המחסור הוא בנוהגים, כלומר בכלבנים. זה נקרא נוהג המחסור הוא בנוהגים. אם אתה מתייחס לכל המחוז הדרומי - מאשדוד עד אילת, כולל מרחב אילת, יש רק 5 כלבנים. במרחבים האלה, בפזורה הבדואית - בשמש עם המדבר והכל מסביב. אם הוא יוצא לחיפוש יזום, זה בין חיפוש אחד לאולי שניים עם מנוחה. ותרחיב את זה לאן שצריך מבחינת הפעילות, אז אתה מבין את הפערים.

בפילוח הסמים אם תרצה, אנחנו ניגע בזה. יש לי פה טבלה שיכולה לפרט את הפילוח של הסמים, אבל בגדול אנחנו מדברים על חשיש, מריחואנה, אמפטמינים. אנחנו כיחידה לא נתקלנו בקפטגון כתפיסה. אנחנו מכירים את הסם. אנחנו יודעים שהוא נתפס על הגדר על ידי הירדנים, לפחות בשתי הברחות שנתפסו על הגדר הקפטגון נתפס שם. זה סם שהוא ממריץ. הוא לא מגיע אלינו, הוא יותר מגיע לשטחים.

לגבי משאבים הייתה השאלה איזה משאבים. אז בגדול, היום משהו שיכול לשרת לדעתי גם את גם את היג"ל וגם אותנו - זה פעם אחת שליטה רצופה אווירית. מה שאנחנו לא זוכים לה על הגדר. המכשולים שנגענו בהם, שליטה טכנולוגית. אושרי לא נגע בזה, אבל אנחנו סובלים מאותה מחלה. אבל צריך להגדיר ולהגדיל את היחידות היהודיות לנושא הברחה בגדר. הצבא לא יכול להתמודד עם זה. הצבא יודע לטפל בפח"ע ויודע טוב לטפל בפח"ע. הצבא לא יודע לטפל פלילי. הם איתנו ביחד, מצליחים להתעסק עם זה, אבל זה לא אותם ממדים. ולכן היום, כשאנחנו מדברים על הברחות גדר, צריך לדעת שהיחידות האלה צריכות לגדול. היחידות האלה צריכות להיות מוגדרות נטו גדר ולעבוד גדר.

תודה. אני חייב להגיד הערת ביניים. אני התחלתי את הדיון הזה באופן טבעי מודאג. אבל הכנות שלכם, הפתיחות ואתם פה מצביעים על ואקומים. זה מה שאני שומע. אני כרגע יותר מודאג, אבל אני מאוד מעריך עד עתה את הכנות של המשתתפים. ועד כמה אתם יודעים להצביע באמת על הליקויים שמחייבים טיפול בהול.

פקד ליאל איפרגן, גם מיחידת מגן, בבקשה.

אני באמת אצטרף רק למה שנאמר כאן, אני באמת מסכימה. הנקודה שבעיניי הכי חשוב לחדד פה זה שבאמת אירוע גדר חייבים להתייחס אליו כאירוע ביטחוני. זה לא פעם ראשונה שקורה אירוע גדר שמסכן חיי חיילים. אני זוכרת שלפני 3 שנים היה אירוע גדר בגבול המצרי, על מבריח מהצד הישראלי שתכנן לבצע הברחה. על מנת לבצע את ההברחה הוא ביצע שם איזשהו חיתוך של אחד מהכבלים שהצריך מענה של הצבא. הצבא נתן מענה, ובמהלך המענה הזה איזשהו כלי צבאי התהפך אם אני לא טועה, וחייל נהרג. זאת אומרת, אירוע הגדר שהוא הברחה פר-אקסלנס יכול להיגמר בעצם באירוע ביטחוני. ולכן אני לא אוסיף יותר מידי, רק שבאמת יש להתייחס לכל אירוע גדר כאל אירוע ביטחוני שיכול להתחיל ממשהו קטן ולהתגלגל למשהו גדול.

כשהיא נגעה בעניין של הגבול ושל הסכנה, הגדר הרי היא לא קיר בטון. זו גדר. אנחנו עדים לאזור מסוים, לאזור ה-200, ככה אנחנו קוראים לו. זה קו דיווח 200 ימינה שמאלה שלו. ההברחות שם הן הברחות אלימות. זאת אומרת שהצד המבריח מהצד המצרי מגיע חמוש בגלל שיש לו בעיה עם השוטרים והחיילים המצריים. וברגע שהוא מגיע לגדר החיילים, המצרים פותחים עליו באש. זאת אומרת שיש מוצבים שנמצאים בצד הישראלי – אבל אני מכיר יותר מחמישה אירועים מתחילת השנה שבה בסיסים ומוצבים צה"ליים נורו במהלך הברחה. וצריך להכיר את זה. זה פסע מפגיעה בחיי אדם.

תודה, תודה על ההבהרה. עדי בן יוסף? לא נמצא.

אז נמצא איתנו גדעון לוסטיג, ראש מטה המערך המדיני אסטרטגי במשרד החוץ. בבקשה.

אז אני רק אגיד כמה דברים באופן כללי. כי כמו שאתם יכולים לשער האירוע של סמים בישראל הוא פחות מה-'לחם והחמאה' של משרד החוץ. אבל אנחנו בהחלט בתמונה ובהחלט עוזרים. באופן כללי אם אנחנו מדברים על סיפור של סמים והברחות סמים לישראל, התפקיד שלנו הוא לנסות לטייב את שיתופי הפעולה הקיימים בינינו ומדינות אחרות. מצד אחד להציע למדינות אחרות אפשרויות שאנחנו מכירים להתמודד איתם, מצד שני ללמוד דברים. אבל בסופו של דבר אנחנו עושים את ההכנה הבסיסית כדי לאפשר לאותם אנשים גם במכס, גם בכוחות הביטחון, לעשות את החיבורים הישירים עליהם את האבטחה. ואנחנו גם מייצגים את מדינת ישראל בארגונים בינלאומיים, ארגוני אמנות בינלאומיות שעוסקות בסוגיית סמים, ובפעילות בינלאומית של תיאום בינלאומי על התמודדות עם סוגיית סמים והברחות.

ספציפית על האג'נדה של 'סם הג'יהאד', הקפטגון. כאן אני אגיד שבסופו של דבר כמו ששמעת פה ואני מניח שגם עמיתיי האחרים התייחסו, הסוגיה של הקפטגון זו סוגיה אזורית. הסם הזה נצרך בכמויות מאוד גדולות באזור שלנו, בירדן, בערב הסעודית, במדינות המפרץ. הוא מוצא דרכו גם ליעדים בדרום אירופה. אבל דווקא אצלנו, כמו ששמעת כאן - הוא פחות מיועד לצריכה מקומית בתוך הארץ, ומיועד יותר לצריכה בשטחים. ועדיין, אנחנו מדינה שהסם הזה עובר בה אך לא בכמויות גדולות. מכיוון שזו סוגיה אזורית, אנחנו רואים בה אג'נדה אזורית, וכיוון שמדינת ישראל עושה מאמצים להשתלב באג'נדות האזוריות. אנחנו מנסים לקדם בערוצים אזוריים מול מדינות האזור שיתופי פעולה בנושא הזה, ובידע שלנו על איך מתמודדים עם סם והברחות סמים באופן כללי, כדי לאפשר שיתופי פעולה אזוריים מה שאנחנו רואים כיעד מדיני ראשון במעלה.

ברמה הבינלאומית, הקפטגון נמצא בהחלט על הפרק. יש עיסוק לא מעט בזירה הבינלאומית. רק לפני מספר שבועות ארה"ב, בריטניה והאיחוד האירופי יצאו ברשימות ארוכות מאוד של גורמים שעוסקים בהברחה ובייצור של הסם הזה. הכלילו אותם ברשימות סנקציות בינלאומיות, רוב הגורמים שבהם דובר וטופל זה גורמים בסוריה, כולל גורמים רשמיים בסוריה. ובעצם יש התגייסות של הקהילה הבינלאומית ומשרד החוץ, ובכלל מדינת ישראל היא חלק מהמאמץ הזה, כדי לצמצם את היכולת להפקת הסם הזה ולהברחת הסם ברמה האזורית. יש קשר מסוים לטרור, ושוב אני לא איש מודיעין ואני לא איש כוחות ביטחון, רק לציין שיש את הזיקה הזאת שהיא בין ארגוני טרור לבין סם, אז הזיקה היא כמו שאתה ציינת והיא ידועה מהעבר. ספציפית בדזגנציות של ארה"ב, צוינו מספר גורמים שקשורים לחיזבאללה. זה לאו דווקא אומר שחיזבאללה כארגון הוא זה שמבריח את הסם הזה, אבל גורמים שקשורים לחיזבאללה עוסקים בהברחה ובייצור של הסם הזה. וזה בהחלט דבר שנמצא אצלנו על הרדאר.

תודה. לגבי שיתוף הפעולה עם מדינות האזור - מצרים, ירדן, האם זה נושא שבכלל עולה? עד כמה באמת אתה רואה שיתוף פעולה בתחום הספציפי הזה, האם מבקשים מכם התערבות או שמבקשים מכם להדק את הקשר? עד כמה שאתה יכול להיכנס לפרטים בבקשה.

אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אני רק אגיד שיש כמה דרגות של שיתופי פעולה. יש לנו פורום בין סוכנותי שמתכנס אצלנו במשרד החוץ, עם כלל הסוכנויות. רבים מהחברים שיושבים פה בשולחן נוכחים בעצמם, ואנחנו מנסים לראות באיזה אמצעים אנחנו יכולים לקדם שיתוף פעולה כזה.

תודה רבה. כהן יערי ממשרד החוץ רוצה להוסיף? אתם יחד. יש לנו כאן משרד חוץ מאוחד, מיוחד.

משרד האוצר מיחידת הסמים במכס, אהוד אור-טל כאן איתנו, בבקשה.

אהוד אור-טל, מנהל תחום מבצעים במטה הסמים, אוטוטו בגמלאות. אני משנת 1995 נמצא ביחידה, והיחידה שלנו מטפלת ארצית על פי החלטת ממשלה כבר משנת 1994, במעברים הבינלאומיים בלבד, ושם נמצאים חוקרי סמים מיומנים שלנו. לשאר הנתונים וכל הנתונים - אני אשמח להעביר את רשות הדיבור לעמיתה שלי שנמצאת פה בשם שלומית מדינה, ממערך ניהול סיכונים ביחידת המכס. והממונה שלי, מר עוז מור - הממונה של יחידת הסמים.

בוקר טוב לכולם. עוז מור, מנהל יחידת הסמים של המכס. חודשיים בתפקיד, חדש-חדש מהניילונים. מינהל המכס בתוך רשות המיסים יושב בכל מעברי הגבול הבינלאומיים המוסדרים, הלגיטימיים, הסחורות שנכנסות - ייבוא ייצוא. אנחנו כמכס רוצים להפעיל כמה שיותר קידום ותרומה לסחר החוץ של מדינת ישראל, לצד אכיפה מיטבית ושירות יעיל והוגן ומהיר. אנחנו עובדים בשיטות מסוימות, אנחנו לא נוגעים בכל הסחורות. מדינת ישראל רוצה להיות מדינה מערבית שהסחר זורם. אנחנו נוגעים רק איפה שיש לנו עניין בו.

בתוך כל מעבר אנחנו מנסים להביא את כל היכולות הטכנולוגיות המתקדמות שיש בעולם, ולהביא את הפעלת הכוח המיטבית לתוך המעבר. בין אם זה שיקופים בין אם זה חוקרים וכוח אדם שאנחנו מכשירים באיזושהי תכנית עבודה מסודרת, וכלבים. ככלל, תפיסת העבודה שלנו שמבריח הוא מבריח: היום אתה יכול להבריח אמל"ח, מחר אתה מבריח סמים, מוחרתיים חוקיות יבוא. הכל משחק מבחינתנו. אני לא קם בבוקר ואומר אוקיי, זה רק אמל"ח או זה רק סמים. אנחנו פתוחים לכל הכיוונים. כל האיומים מבחינתנו על השולחן כי זו הפלטפורמה, זה מה שמעניין למעשה. כי אם אתה רוצה להסליק בסחורה X אתה יכול לשים אמל"ח, סמים או חוקיות יבוא.

מבחינת שיתופי הפעולה עם עמיתיי משטרת ישראל, רוב העשייה והפעילות ושיתופי הפעולה זה יחד איתם. אנחנו במטה הארצי מבחינת תמונות מודיעין ומחקרים, אנחנו מנסים לזקק את זה לתוך מעברי הגבול בשביל להיות ממוקדים ולהיות מפוקסים. בתוך כל הדבר הזה אנחנו יכולים לבוא ולהגיד שתפיסות קפטגון ספציפיות לא היה לנו משנת 2020. היה לנו בניצנה 5 תפיסות משמעותיות של קפטגון שמועדות לעזה.

לגבי תרקומיא משרד הביטחון דיברו, לי אין מה להוסיף. לגבי התפיסות באלנבי, נהר הירדן, ניצנה, במעברי גבול הלגיטימיים - אנחנו לא יודעים להצביע על כמויות גדולות באופן כללי של סמים חוץ מהתפיסה שהייתה שבוע שעבר, תפיסה משמעותית של קוקאין. אבל בסך הכל אנחנו עובדים טוב במעברים.

אנחנו לא נמצאים 24/7 בכל מעבר מפאת כוח אדם. אנחנו על זה מבחינת סיכומים תקציביים, מרחיבים את היכולות, מרחיבים כוח אדם, עושים הכשרות נוספות של כלבים לנושא סמים ואמל"ח. זה שיטה שלעניות דעתנו היא לא מושלמת, אבל היא הכי טובה מבחינת כלים הקיימים. זאת אומרת לקחת כלב שהוא סנסור טכנולוגי ולרוץ על סחורות. יש לנו תפיסות טובות, יש לנו תפיסות משמעותיות. מה אנחנו לא יודעים? אני לא יודע מה שאני לא יודע. אבל תמונת המחקר והמודיעין ושילוב שיתוף פעולה עם המשטרה.

אנחנו יודעים שלא עוברות אותנו הברחות משמעותיות. שיתוף פעולה הוא לא רק עם המשטרה, גם עם משרד הבריאות, רוני, ידידי. אלו נושאים שמתעדכנים. אם זה סמים מעוצבים, סמים סינתטיים שינוי תרכובת כזאת או אחרת. אנחנו צריכים תמיד להיות במרדף אחרי איתור הכימיקלים של סחורה כזאת או אחרת. אנשים שלנו בשטח מוכשרים, בעלי יכולות ובעלי אמצעים. אבל זה תמיד המאבק הזה של סחורה מפה, סחורה משם, מספק כזה, ממדינה אחרת וכו'.

תודה, עושה רושם אבל שגם המבריחים מוכשרים וזו אחת מהבעיות שלנו. אמרת שאתה חדש מהניילונים; דווקא בגלל שאתה חדש – 'אורח לרגע רואה כל פגע' – ומאידך לא באת כאורח אלא לעבוד לזמן ארוך, אז השאלה שלי אליך היא האם אתה כבר מרגיש שחסר כוח אדם? ואם אתה יכול לדבר איתי על מספרים, למשל בתחום שלך.

אנחנו כבר היום השנה נמצאים בשני קורסים של הכשרות גדולות של חוקרי סמים אצלנו, עם הכשרות, עם פרוצדורות פליליות ועם סמכויות תפיסת הסמים וכו'. אם הייתי יכול הייתי מביא עוד, ועוד כלבים לעוד תחומים להברחות של אמל"ח וטבק. אבל גם לנו, יש לנו איזשהו - - - מסוים שאנחנו יכולים לעבור בו ובתוכנית העבודה השנתית שלנו השנה, אנחנו נרחיב בעוד הרבה חוקרים. עוד כלבים, שאנחנו יוצאים לקורס בארצות הברית בקרוב.

מאה אחוז, תודה, הוועדה מאחלת לאהוד הצלחה בהמשך דרכך ותודה על העבודה. בכל זאת, עבודה חשובה אתם מבצעים.

משרד הבריאות, רוני ברקוביץ, הוזכרת. בבקשה.

תודה רבה אדוני היו"ר. באופן אישי נורא חבל לי שאהוד עוזב. אנחנו עובדים כבר 15 שנה ביחד, ובאמת היה זמין ופעיל בכל מיני שעות, גם בלילה, גם בסופי שבוע. אנחנו זמינים, יש לנו קבוצת וואטסאפ 24/7, וכל תפיסה בכל מקום אנחנו מקבלים עדכון ישר. כלומר, לדעת אם זה סמים או דברים אחרים. שיתוף הפעולה הוא ממש כל יום. אין יום שאין לנו שיתוף פעולה איתם וגם עם גורמים אחרים אותו דבר.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות ספציפיות שהיו כאן בעניין הסמים, בעניין הקפטגון בעיקר. כשתופסים סמים, בעיקר המכס, גם המשטרה, אף אחד לא ירשום את השם קפטגון. כלומר, אם מחפשים קפטגון אף אחד לא מצפה שיהיה רשום קפטגון. מה שרשום זה או אבקה או כדורים שמגיעים ממוצר מוגמר. והיו פה כבר כמה מעבדות של סמים שגם עם המשטרה ומכס שכבר פעלו, כלומר המעבדות של סמים ובכלל למצוא בארץ. ואם בעבר בקפטגון החומר הרלוונטי זה חומר ממריץ סינתטי, היום הוא כבר לא פנתילין, היום זה אמפטמין. ואמפטמין גם שמעתי שהיו כאן תפיסות של אמפטמינים. וכיום זה מה ששמים בעולם, אמפטמינים ו-מת' אמפטמינים. לכן כל תפיסה שיש אמפטמינים אם זה באבקה, ואם זה בכדור, אני מבקש כמובן ליצור קשר איתנו וגם עם משרד החוץ והמכס כי כן יכול להיות דברים כאלה.

עכשיו יש את העניין שנקרא חומר מוצא, שגם חייב לשים את הדין. שזה חומר שהוא לא נמצא בפקודת הסמים, אבל אפשר להכין ממנו סם ואפשר להכין ממנו גם קפטגון. והחומר המוצא של הקפטגון יכול להיות אפדרין. אפדרין זה חומר שאין אישור של משרד הבריאות אבל הוא לא נחשב כסם. אבל כל כימאי יכול להכין מאפדרין גם קפטגון וגם סמים אחרים. לכן דרך הוועדה גם ובכלל אני קורא גם לשים לב לתפיסות של אמפטמינים עצמם וגם של אפדרין. יכול להיות שמפה אנחנו כן נגיע לידע שאין לנו כרגע. וכמובן אנחנו נמשיך.

מאה אחוז, תודה רבה. אני שוב מצטער על כך שהיום הישיבה תהיה קצרה, בגלל אילוצי הצבעה.

משרד המשפטים, עורכת הדין אלכסנדרה דרנבוים, מנהלת מחלקת פרקליטות דרום, נמצאת כאן איתנו. בבקשה.

בוקר טוב, אני חייבת לומר שמעבר להברחות ששמעתי פה, יש גם הרבה מאוד הברחות של דואר של אמפטמינים ו-מת' אמפטמינים. שזה גם משהו שאנחנו רואים עלייה גדולה בו, אבל זה לא הנושא המרכזי כאן. אנחנו מטפלים בעצם במה שמגיע אלינו. אז אנחנו כן רואים עלייה בכמות התפיסות של אמל"ח ושל סמים בתקופה האחרונה, באמת יותר אמל"ח מירדן ויותר סמים ממצרים. אבל לא יודעים כמה זה מתוך סך הכול. אנחנו כן רואים בהברחות ממצרים כפוטנציאל ביטחוני, יחד עם שיתוף הפעולה שיש לנו עם הצבא והמשטרה. אנחנו מבינים את הפוטנציאל האלים של הברחות שיכול להיות שם, ובאמת נתקלנו במקרים קודמים שהיו בהם יריות גם, והרבה פעמים ההברחות האלה הם ביחד עם ליווי שיש בו גם ירי. ובכל מקרה אמל"ח לאבטחה.

לגבי ירדן, אנחנו מבינים שאנחנו לא יודעים מה אנחנו לא יודעים, ושיש הרבה מאוד שאנחנו לא תופסים, ואנחנו לא יכולים לטפל במה שמגיע שם כרגע. אנחנו מרגישים שהיינו מאוד רוצים לטפל ביותר מקרים וביותר תפיסות, שאגב, יש הרבה מאוד תפיסות של אמל"ח ושל סמים שהם בלי נאשמים. כי הם פשוט נתפסים בשטח ואנחנו לא מוצאים את האנשים שביצעו את העבירות. וכמו שנשמע כאן הסיכוי להיתפס הוא לא גדול. לכן הם ממשיכים לעשות את זה וגם אם מפספסים משהו, זה לא אומר שלא תקרה הברחה בעוד יום יומיים, והרווח הכלכלי הוא מאוד מאוד מאוד גדול.

אנחנו מנסים להילחם בכלים שיש לנו, שזה ענישה מחמירה, עונשים כלכליים.

מה ההגדרה של ענישה מחמירה כדי לסבר את האוזן?

אומר ככה, לפעמים יש קשיים ראייתיים שמובילים להסדרים, אבל אני יכולה לומר שאנחנו מדברים על לא רק ענישה של שנים בכלא, אלא גם ענישה כלכלית, זאת אומרת זה חילוטים של כלי רכב אם אנחנו תופסים אותם, ענישה כלכלית נוספת כמו לפעמים נתפסים לנו דברים שאפשר לחלט שיש להם שווי משמעותי. הענישה הכי הכי גבוהה שמבריחים יכולים לקבל זה באמת באמל"ח ולא בסמים. אבל אנחנו כן משתדלים לדבר על שנים רבות של מאסר בפועל.

אני כן חייבת לומר שבנוסף לכל ההברחות האלה, אני לא ראיתי את ההקשר הביטחוני הממשי. זאת אומרת יש את הפוטנציאל אבל אנחנו לא ראינו את האנשים שאנחנו כן תופסים אותם כמבריחים, כמי שבאמת יש להם הקשר ביטחוני, לפחות ממה שאנחנו מבינים ויודעים. אבל אנחנו מבינים שהפוטנציאל הזה קיים. ואנחנו היינו שמחים לעוד משאבים גם אצלנו, כדי שנוכל לטפל בדבר הזה בצורה יותר טובה, כי כל טיפול בהברחה כזאת שנתפסים בה אנשים עם אמל"ח ועם סמים, זה אומר שדרושים עוד משאבים שלנו, של המשטרה, של הצבא, וזה משהו שהיינו שמחים שנוכל לטייב את הטיפול.

תודה רבה. אז שוב כפי שאמרתי, אנחנו נאלץ לסיים מוקדם, אבל אני רוצה להודות לכל המשתתפים. היו פה דברים מאוד מאוד חשובים היום, מאוד מעוררי דאגה, אבל שוב תודה על הכנות. הרבה עבודה לפנינו וגם הרבה עבודה לנו כמחוקקים. עם כל הכבוד, אנחנו יש לנו הרבה מאוד ציפיות ואנחנו אמורים לתת לכם את הכלים האלה. וכמובן זה אמור להיעשות גם בחקיקה לדיון המאוד חשוב הזה, ששוב אני אומר היה קצר מדי לטעמי. יהיה דיון המשך או שגם יהיה כאן מעקב על הדברים שאמרו ואנחנו עוד ניפגש בהמשך.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:44.