פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט
לעניין הכרזה על מצב חירום, לפי סעיף 68 לתקנון הכנסת
08/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט
לעניין הכרזה על מצב חירום, לפי סעיף 68 לתקנון הכנסת
יום חמישי, י"ט בסיון התשפ"ג (08 ביוני 2023), שעה 11:00

בקשת הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד הממשלה

חברי הוועדה: יולי יואל אדלשטיין – היו"ר
עופר כסיף
שרון ניר

משה טור פז
מיכאל מרדכי ביטון
ניסים ואטורי

מיכל - יועמ"ש בשב"כ, משרד ראש הממשלה

אילן בכר - משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

ישי יודקביץ' - יועמ"ש, משרד הבטחון

גאל אזריאל - מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

הדס פיקסלר - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

אופיר גור - מנהל מינהל הפיקוח על היהלומים והייצוא, משרד הכלכלה והתעשייה

נאוה זקן - סמנכ"לית אכיפה ומדידה, משרד הכלכלה והתעשייה

מיכאל כהן - עו"ד, עוזר ראשי, משרד הכלכלה והתעשייה

יובל גל אביעד - ראש תחום בטיחות בעבודה, לשכה משפטית, משרד העבודה

ראובן מושייב - מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, משרד העבודה

שגית אלעזר - עוזרת ראשית - ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

דוד טמיר - לשכה משפטית, משרד התחבורה

עידו בן יצחק

שגיא חן

רעות חביב, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

בקשת הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד הממשלה

בוקר טוב לכולם. אני פותח את הישיבה של הוועדה המשותפת לוועדת חוץ וביטחון וועדת חוק ומשפט, לעניין הכרזת מצב חירום. תודה לכל המוזמנים שהגיעו אלינו ממקומות שונים, משרדי ממשלה. בבקשה, היועץ המשפטי, אתה רוצה להציג את הנושא? בבקשה, עידו.

כן. ככה. קצת אחרי קום המדינה הכריזה הממשלה על מצב חירום, באותם ימים שבהם פלשו צבאות מדינות ערב והיה צורך, היה מצב חירום של ממש והיה צורך, הממשלה הייתה צריכה כלים להתמודד איתו. מצב החירום אז הוכרז מתוקף פקודת סדי השלטון והמשפט שבינתיים הוחלף בחוק יסוד הממשלה. אבל, הכלי המרכזי שנתנה ההכרזה לממשלה היא סמכות להתקין תקנות שעת חירום שבכוחן גם לגבור על חקיקה של הכנסת. תקנות כאלה מוגבלות בזמן לשלושה חודשים, ובאמת בתחילת, בעשורים הראשונים לקום המדינה, הממשלה עשתה שימוש רב בתקנות חירום שבהן הוסדרו נושאים שונים. בעצם, מצב החירום שהוכרז בשנת 1948 מעולם לא בוטל, הוא עדיין בתוקף. עכשיו ההסדר הוא קצת אחר מאז שנות ה-90, כשנחקק חוק יסוד הממשלה בשנות ה-90, בעצם הועברה סמכות ההכרזה מהממשלה לכנסת לפי בקשת הממשלה, והיא מוגבלת לשנה. וכך נעשה בעצם משנות ה-90, לפעמים הכריזו לתקופות קצרות יותר, אבל זה פחות או יותר סדר הגודל.

עכשיו, השאלה המרכזית היא כמובן למה מתבקשת ההארכה, כאשר אנחנו לא באותה סיטואציה של 1948. הסיבה היא שבנוסף לתקנות שעת חירום, לאורך השנים נחקקו לא מעט חוקים שהתוקף שלהם מותנה בקיומו של מצב החירום. בשיא הדברים, לפני כעשרים שנה, היה מדובר בכמה עשרות חוקים וכמה מאות צווים שהוצאו מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, שהוא אחד החוקים שתוקפו מותנה בהכרזה. בעצם במשך שנים רבות לא נעשה יותר מידי כדי להתמודד עם הסיטואציה הזאת, ההכרזה הובאה פעם אחר פעם והוארכה. הוגשו גם עתירות לבג"ץ בנושא הזה ובג"ץ כל פעם נתן ארכות כדי לאפשר לממשלה להסדיר את החקיקה הזאת. ב-2008 הוא גם מתח ביקורת על הכנסת שלא פועלת מספיק מול הממשלה, ולכן גם ב-2009 הוקמה וועדת משנה בוועדה הזו, שהחלה בפיקוח יותר הדוק על עבודת הממשלה, כדי לראות איך מחליפים את החוקים והצווים האלה בחקיקה שלא תהיה תלויה במצב חירום. כי הרבה מאוד ממנה גם, חלק ממנה באמת קשור למצב החירום, כמו סמכות לתפיסת מקרקעין בשעת חירום או מעצרים מנהליים, אבל חלקה גם מאוד לא קשור יותר מידי. יש לנו חקיקה, צווים שמסדירים מנחים* שונים במשק, רכבלים, דבש, יהלומים, שאין קשר בין הדבר הזה לבין מצב החירום, הם פשוט הוצאו מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, שהוא כשלעצמו נועד לתת מענה למצב חירום.

מאז שהוועדה הזו התחילה לפעול ולהיכנס יותר לעומק, אז חלה התקדמות גדולה מאוד בדברים. אם אנחנו בשנת 2009 עמדנו על 9 חוקים ו-165 צווים, היום אנחנו עומדים על 5 חוקים ו-14 צווים. עדיין הדברים האלה, צריך להסדיר אותם. בשנה האחרונה, עקב הבחירות, הרבה מאוד דברים שכבר התחילו – נעצרו, או שהיה צריך להתחיל אותם מחדש. ולכן, ההתקדמות בשנה האחרונה היא מאוד קטנה. תכף אנחנו נשמע מהמשרדים מה הם עושים כדי להמשיך להתקדם בנושא הזה. עוד אני אגיד שמבחינת תקנות שעת חירום, אז כמו שאמרתי בתחילת, בעשורים הראשונים לקום המדינה, באמת התקינו הרבה מאוד תקנות שעת חירום. בעשרים השנים האחרונות, למעט חריג אחד מאוד גדול שתכף אני אתייחס אליו, הממשלה עשתה שימוש מאוד מצומצם בסמכות הזאת. למעשה, ב-15 או 20 שנה האחרונות הותקנו רק שתי תקנות שעת חירום, למעט החריג, בנושא של מניעת שביתה בוועדה לאנרגיה אטומית. המקרה החריג הגדול הוא בתקופת הקורונה, כשפרץ משבר הקורונה, הממשלה הייתה צריכה כלים מידיים להתמודד עם המגפה והותקנו 38 תקנות שעת חירום שהסדירו סוגיות כמו איסורי כניסה למקומות, הגבלות על כניסה למקומות, פיצויים לאנשים, דיונים בוועדות לתכנון ובנייה. קשת שלמה של דברים, עד שהדברים הוסדרו, חלקם בחקיקה ראשית וחלקם פקעו מאליהם.

הייתה עוד פעם אחת כשהתחיל האומיקרון אז התקינו עוד תקנה אחת שהייתה בתוקף לארבעה ימים, בנושא של הסמכת השב"כ, אבל מעבר לזה לא נעשה שימוש בסמכות הזאת, גם לא בשנה האחרונה. אז בעצם הממשלה להאריך את זה בשנה, ואני חושב שנשמע גם מהמשרדים מה הם עושים, כי המטרה שלנו היא בסופו של דבר להימנע מההכרזות האלה, כי אנחנו לא באמת במצב חירום.

טוב, תודה רבה, עידו. אני חושב שבאמת מבחינת המגמה, המגמה ברורה. נעשתה עבודה יפה. יאמר לזכותו, אם אני לא טועה, של חבר הכנסת דאז, אברהם מיכאלי, שהשקיע רבות ביחד עם וועדת המשנה, בטיפול וביטול דברים מיותרים, או הוצאה של דברים מיותרים. כפי שציין סגן היועצת המשפטית של הוועדה, אנחנו נשארנו עם 19 סעיפים, כן? 5 חוקים ו-14 צווים. אני חושב שהמגמה צריכה להימשך. ברור לגמרי שהסמטוחה של מערכות הבחירות שהיו אחת אחרי השנייה, לא נעשה הרבה, אז אנחנו נשמע תכף מהמשרדים. עכשיו, אם יהיה צורך גם להקים וועדת משנה לוועדה הזאת שתטפל באמת באופן יסודי בסוגייה, נראה איך אנחנו נתקדם. בינתיים, יש חברי כנסת שרוצים בשלב זה להתייחס? בבקשה, מיכאל.

קודם כל, טוב להיות איתך פה ביום חמישי. תראו, מדינת ישראל לא נראית טוב, כשהיא במשך 70 שנה אומרת שהיא במצב חירום. זה לא מסר לאזרחים, זה לא מסר ליציבות, זה לא מסר לעולם. גם אם זה טכני. הטכני הזה משפיע על דברים אחרים. עכשיו, יש מגמה יפה מ-174 חוקים ל-19 חוקים, וצריך למחוק את השיטה הזאת ולהפסיק להכריז מצבי חירום כל שנה. עכשיו, השאלה שלי אליך, מדוע אנחנו לא יכולים, למשל, להגיד את הדבר הבא – 19 חוקים שתלויים במצב חירום ייכנסו לתוקף ל-5 שנים ועוד 5 שנים, אחרי זה לא יהיו בתוקף, בחוק שנביא, מיוחד לדבר הזה, ומאותו רגע לא מכריזים מצב חירום. אז זה אחד. גם מצב הביניים, עד שמשרדים יעשו את העבודה ויחוקקו את החוקים המתאימים שמחליפים כל חוק כזה, יש להם תוקף ואנחנו לא צריכים להכריז מצב חירום. למה לא לעשות 5 ועוד 5, מותנה בוועדה הזאת שתאשר את ההתקדמות, יכול להיות גם 3 ועוד 3, שהוועדה תבדוק אחרי 3 שנים מה עשו המשרדים, ובעצם החוק הזה כבר לא נדרש. מעין חוק זמני שחוסך לנו את ההכרזה השנתית. כי אנחנו בסוף התהליך באמת. מ-100 אחוז ירדו ל-10 אחוז חוקים. זה המצב.

מה שנשאר פה בעייתי, זה חוקים שהם מצב חירום אמיתי, שדורשים הכרזת מצב חירום במשק. פה צריך להציע חקיקה שמאפשרת הכרזת מצב חירום בתחום או בזמן או במציאות מסוימת, והיא תוגדר לזמן מסוים. זאת אומרת, לא צריך עכשיו לטפל בקורונה, מצב חירום לכל המדינה. יש סמכות לוועדה הזו, בהליך מהיר אפילו, כמו שעשינו בקורונה, שהשר מכריז שבועיים מצב חירום והוועדה צריכה לאשר לו בחוק שאכן יש מצב חירום, והוא יהיה לנושא ולזמן. לחצי שנה, לשנה. ונעריך ונחליט, אם יש מלחמה, יש דבר. אבל לא שאנחנו צריכים להכריז מצב חירום כללי כדי שמישהו יוכל לפעול ביהודה ושומרון. זה לא בסדר. גם פעולות בט"ש לא צריכות מצב חירום. אם יש פעולת חירום, מלחמה, מבצע, אירוע, קורונה, רעידת אדמה – יוסמך השר להכריז מצב חירום ותוסמך הוועדה לאשר או לא לאשר תוך 3 שבועות מיום שהכריז. ואז אנחנו לא נכנסים לאילוץ הזה שבגלל כמה חוקי בטחון, עדיין צריכים את הכלי הזה. אלא כלי ייעודי בביצוע. אלה שתי ההצעות שלי. האם חשבתם על רעיונות או טיפלתם בכיוונים כאלה?

אז קודם כל, הצעת חוק די דומה למה שהצעת לגבי ניתוק הזיקה ויצירת הוראת שעה, חבר הכנסת גלעד קריב הגיש הצעת חוק כזאת בכנסת הקודמת - - -

עזוב אותי מחבר כנסת. אתם הריבון, אתם הכנסת וקואליציה וממשלה, ואתה רואה את הבעייתיות. למה אין הצעת חוק ממשלתית, מה? צריך את גלעד קריב שיביא חוקים?

אז אני, ההמשך של המשפט שלי היה שוועדת השרים לענייני חקיקה אמרה שבוא תמתין להצעת חוק ממשלתית בנושא. הצעת חוק ממשלתית בנושא, לצערי לא הגיעה.

אבל, היא אפשרית משפטית.

בוודאי.

שמחריגה את ה-19 האלה.

אני אגלה לך סוד שזאת הייתה אחת ההצעות - - -

אז תביא אתה יולי, אולי זה יתקדם.

בדיון המקדים עם הצוות המשפטי זאת הייתה אחת ההצעות ללכת בכיוון הזה, ואנחנו תכף נבדוק ונשמע את המשרדים, נראה כמה זמן צריכים באופן אמיתי. בבקשה, חבר הכנסת טור פז.

רגע, לגבי הדבר השני.

בעצם, החוק היום, בוא נגיד שאנחנו עכשיו נבטל את מצב החירום, החוק היום עדיין נותן את הסמכות להכריז, אם אכן יש צורך.

נכון.

אם באמת יש מצב חירום אמיתי, נותן את הכלים להכריז. אני גם אעיר שיש עוד חוקים שמסדירים לא מצבי חירום כללים, אלא מצבים יותר נקודתיים. יש, בוודאי מוכר לך הנושא של מצב מיוחד בעורף, ששר הבטחון יכול להכריז במקרה של התקפה רקטית. יש סמכות לשר לביטחון לאומי להכריז על אירוע חירום אזרחי במקרה של אירוע, של אסון - - -

אסון טבעי, אסון בריאותי. כן.

אסון טבע, וכמובן חוק - - -

אבל השאלה, הייתה פה שאלה. זה שאנחנו צריכים מצב חירום במשק לפעולות ביטחון שוטף בודדות שציינת אותן, האם אנחנו לא יכולים לבטל את התלות בהכרזה הזאת? זה לפי מה שהצעתי.

אז אם לצורך העניין, ניקח את הדוגמא של תפיסת מקרקעין בשעת חירום, שזה כלי שמערכת הביטחון עושה בו שימוש, אז המטרה היא, אחד הדברים, המטרה היא שהחוק הזה לא יהיה תלוי במצב חירום, לתת את הכלים הדרושים למערכת הביטחון לדברים שהיא עושה בשוטף בחוק בפני עצמו. עד אז באמת יהיה צריך לעשות את אותו הסדר שהצעת.

תודה.

בבקשה, חבר הכנסת, טור פז.

כן, בוקר טוב. אני, קודם כל רוצה להצטרף לקו שהציג כאן חבר הכנסת ביטון, שאנחנו צריכים לא להפטיר כאשתקד. כלומר, לא להכריז בצורה אוטומטית לעוד שנה ולומר "בואו נתמודד ונראה מה נעשה". המצב הזה שתואר, ההתקדמות שתוארה החל מ-2009 כשהוועדה לקחה על עצמה להקטין מ-174 צווים וחוקים למצב הנוכחי של 19, מראה שכשמחליטים בנחישות, אפשר להגיע להישגים יפים. נזכיר מצד אחד ברמה, נקרא לזה, החיובית, את העובדה שבתקופת הקורונה הממשלה נעזרה ביכולת הזאת לחוקק או לקבוע תקנות חירום שנדרשו לזמן הזה, אבל נציין שגם השנה ראינו אתגר של מה קורה כשהשלטון מחליט כל מיני דברים, שנקרא להם, יותר שרירותיים. ולכן, המצב של מצב חירום, אנחנו לא בשנה רגילה, בוא נגיד את זה ככה, בלי עכשיו לנקוט עמדה ואפילו לא להשתמש בטרמינולוגיה. רק לומר שזו לא הייתה שנה רגילה לחקיקה של מדינת ישראל, ולכן אנחנו צריכים לשאוף, כפי שהציג חבר הכנסת ביטון, להיפטר מהדבר הזה של מצב חירום על ידי הורדת הגיבנת של אותם 5 חוקים ו-14 צווים שתלויים בו.

אני הייתי מציע, קודם כל, לקצוב זמן, או לקצוב תהליך וגם זמן שמלווה אותו, לתהליך הזה, כדי שנייצר בעצם סוג של "פיידון" שגם קצת ילחיץ. ראיתי פה את התהליכים שעוברים פה משרדים - חלק אצים רצים וחלק בעצלתיים, אם הח"מ ייקרא כמו שכתוב *. וגם לומר שיש ערך לכך שבשנת ה-75 מדינת תראה את סופו של מצב החירום ולא תניח שהוא ימשיך לעד. תודה.

אתם מטפלים בחוקי החירום כאילו אין מצב חירום.

תודה. בואו נשמע נציגים ממשרדי הממשלה, ללא סדר. אולי נתחיל בכל זאת ממשרד הביטחון, מי מייצג את משרד הביטחון? בבקשה.

ישי יודקביץ', מהייעוץ המשפטי של משרד הביטחון. אני לא יודע ממה להתחיל, זאת אומרת, אנחנו יחסית, מבחינה מספרית, קליינטים קטנים של האירוע הזה. זאת אומרת, צומצמו החוקים, צומצמו וצומצמו החוקים, ונותרנו אנחנו כמשרד הביטחון עם שני חיקוקים. אחד זה חוק להסדר תפיסת מקרקעין בשעת חירום, זאת אומרת, לחוק שיחליף אותו. והשני זה הפיקוח לענף העיסוק בהצפנה. ויש התקדמות, זאת אורמת, אנחנו, מבחינת העיסוק בהצפנה, אני קצת מרגיש לא נוח כי זה באמת עיסוק בזבוב לעומת הפיל. הפיל הוא כל ההסדר כולו, כל הראייה הכללית של כל החוקים הללו - - -

אבל יש לנו מלא דברים שאנחנו צריכים להרוג את כולם.

כן, בדיוק.

האם אתם רוצים לרדת לרזולוציה של כל חוק וחוק מבין ה-19, זו השאלה שאני שואל את עצמי.

אני לא חושב שאנחנו צריכים עכשיו ללמוד את תוכן כל החוקים תוך כמה דקות. אבל, לפחות לשמוע את ההערכה שלך, איפה אתם עומדים וכמה זמן יידרש. במידה והוועדה עכשיו אמרה שאנחנו מכריזים על מצב חירום לחודש או לשלושה חודשים או לחצי שנה, מתי אתם תהיו מוכנים עם התחליף?

אז לגבי העיסוק בהצפנה, אנחנו מוכנים כבר לצאת לשלב הפומבי של הליך החקיקה. זה מחייב אותנו, החלטת ההנחה אצלנו היא שאנחנו לא נפקח על הצופן מקצה לקצה אלא נפקח רק על ייצוא מוצרי הצפנה. כמובן שמשרד הביטחון מפקח על ייצוא אמצעי הצפנה לשימושים צבאיים, וההסדר בחוק הפיקוח על ייצוא בטחוני הוא שמשרד הכלכלה מפקח על ייצוא לשימושים אזרחיים, כאשר אנחנו תמיד עובדים איתם במקביל כדי שלא ייוצרו פערים באסדרה. אנחנו עשינו עבודת מטה עם משרד הכלכלה. השלמנו את עבודת המטה ואנחנו מוכנים לצאת לשלב הפומבי, שזה אומר טיוטת צווים, ביטול הכרזת הפיקוח על הצופן לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, ולהוריד לכם איזה חיקוק אחד מהרשימה, אני קורא לזה כך. ולהגיע לוועדת חוץ וביטחון ולאשר את זה כצווי פיקוח על ייצוא בטחוני, את הנושא הזה של ייצוא מוצרי הצפנה לשימושים ביטחוניים.

אוקיי. תפיסת מקרקעין?

אבל כרגע יש לנו בעיה, משרד הכלכלה הודיה שיש לו בעיה משאבית לפקח על ייצוא אמצעי הצפנה לשימושים אזרחיים. ולמרות שהושלמה עבודת המטה, אנחנו כרגע בדילמה ויש עדיין שיח בין-משרדי על כיצד לנהוג לאור העובדה הזאת שלמשרד הכלכלה יש בעיה משאבית בהמשך ההליך.

מה סדר הגודל של הבעיה המשאבית?

אני לא איש הכלכלה.

מי מייצג? בבקשה.

כן. אז אופיר גור, מנהל מינהל הפיקוח על יהלומים והייצוא הדו-שימושי במשרד הכלכלה. אז אכן כמו שאנמר פה, נעשתה עבודה משותפת, וראינו שמבחינה מהותית יש מקום של העברה של התחום הזה אלינו. רק לפני מספר חודשים קיבלנו את סדר הגודל של הפניות, של הרישיונות שמבוקשים, וראינו שזה ככל הנראה ישלש את כמות העבודה שהאגף שלנו, אגף הפיקוח על הייצוא הדו-שימושי, אחרי עליה. ולצורך העניין, אנחנו זקוקים למשאבים, ברמת בעיקר כוח אדם.

והערכה שלך, כמה זמן היערכות כזאת יכולה לקחת?

ברגע שיאושרו לנו המשאבים אני מאמין שאפשר יהיה להמשיך ולהתקדם מהר. אבל הסוגייה היא סוגייה עקרונית, האם המשאבים האלה יאשרו.

מי אמור לאשר אותם?

משרד האוצר, אני מניח.

המשאבים למה?

לכוח אדם נוסף באגף.

נכון.

אבל עוד פעם, אני שאלתי - - -

מה? בשביל לעשות את החוק הזה?

לא, לא, לא. בשביל לפקח. אם אין מצב חירום, יצטרכו - - -

ההסדר החלופי שמצאנו זה פיקוח על ייצוא של מוצרי הצפנה לצרכים ביטחוניים לפי חוק הפיקוח על ייצוא בטחוני, שהוא לא תלוי בהכרזה על מצב חירום, ובמקביל, צו מקביל של משרד הכלכלה לפי פקודת הייבוא והייצור, לפיקוח על מוצרי הצפנה לשימושים אזרחיים. זה ההסדר החלופי.

ולמה לא עושים אותו?

יש בעיות משאבים, כמו שהציג הממונה במשרד הכלכלה.

אוקיי. אז אני שואל עוד פעם אותה שאלה. סליחה על האסוציאציות הלא יפות, אבל בסרט "אישה יפה" המוכר בחנות שואל "סליחה אדוני, עד כמה אתה הולך להשתגע", כן? אז אני שואל מה סדר הגודל של הבעיה.

שם הוא משתגע מאוד.

אז אני פחות אשתגע. אנחנו ממש לא מדברים פה על עשרות עובדים, אנחנו מדברים על מספר חד-ספרתי של עובדים באגף. בזה מדובר.

אבל, משהו מוזר פה, הקשר הלוגי הזה. סליחה, מדינת ישראל מתפקדת, יש לה עובדים והיא עושה פעולות. בגלל הצמדה לחוק צריך עובדים או לא צריך עובדים? לא הבנתי את הלוגיקה.

זה עניין של פיקוח.

יש לי כאן כשל לוגי.

זה מוסיף לנו פי 3 עבודה עם אותה כמות עובדים.

וכשיש מצב חירום לא צריך פיקוח? החוק לבדו מפקח? לא הבנתי. אני לא הבנתי, באמת, סליחה.

אתה מדבר, אתה שואל, אני שואל כדי לשאול.

איך נולדו לנו עכשיו תקנים לכוח אדם.

רגע, רגע. לא להיות ציניים.

לא ציניים, שאלה אמיתית.

אתה שואל ספציפית לחוק הזה או שאתה שואל ברמה העקרונית לגבי בכלל?

אני שואל על מה שאמרתם פה. איך בעיה של היצמדות לשער חירום ופרידה מהחוק הזה, יוצרת מחסור בכוח אדם? תסבירו לי את הלוגיקה.

ההסדר הקיים היום על פיקוח על מוצרי הצפנה, על אמצעי הצפנה, הוא מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים שתלוי בהכרזה על מצב חירום. יש צו פיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה). בגלל שזה מכוח חוק פיקוח, אז הצו תלוי בהכרזה על מצב חירום. מאחר והממשלה חושבת - - -

רגע, עצור רגע, בשלבים.

ולכן, לחבר הכנסת מיכאל ביטון, יש חברה שעוסקת בתחום והוא רוצה רישיון. הוא פונה למשרד הביטחון או מה קורה עם זה? כרגע.

כיום, למשרד הביטחון.

ויש עובדים שמטפלים בבקשה שלו?

אגף הפיקוח על ייצוא בטחוני לקח על עצמו לעסוק בנושא הזה.

70 שנה. 70 שנה הוא עושה את זה.

זה בסדר. אבל, זאת אומרת, יש היגיון בשאלה. זאת אומרת, הורדת נטל במשרד מסוים והעברת הנטל למשרד אחר. ככה אני מבין.

לא העברת הנטל. כרגע, גם היום, ההסדר הוא מאוד מאוד, מאז 1998, נעשתה רביזיה בהסדרה של הנושא הזה. יש הקלה משמעותית מאז 1998. הנושא עבר לאחריות משרד הביטחון, כשהיה בעבר בחיל הקשר ובצבא, אבל כמו שאתם יודעים הנושא של הצופן התפתח מאוד דרמטית. ואנחנו מעצמה עולמית, כמובן, בנושא הזה. יש הרבה מאוד אמצעי הצפנה שהם פטורים לחלוטין. אני לא יכול להרחיב בפורום הזה את הרציונל למה אנחנו בכלל צריכים לפקח על הדברים.

לא. אתה לא צריך להרחיב. הנושא מטופל ומפוקח, ויש מי שעושה את הפיקוח.

אבל זה לא נכון, ההסדרה היא לא נכונה.

מה נכון שיהיה?

נכון שתהיה רק הסדרה על ייצוא אמצעי הצפנה. זה נכון.

אז מה זה קשור למצב חירום? מה זה קשור למצב חירום? תשנו את מה שנכון לעשות. מה זה קשור למצב חירום? אתם מכניסים לנו עז ואז מוציאים לנו עז. אנחנו לא קשורים לתפקוד ואיכות הפיקוח ועל מה מפקחים. זה לא הדיון פה, הדיון הוא - - -

אנחנו רוצים לבטל את ההכרזה הקיימת שתלויה במצב חירום.

אז תבטלו. תבטלו.

ולהחליף, אותה באסדרה חלופית של פיקוח על ייצוא. רק פיקוח על ייצוא.

אז הקטנת עבודה.

ומה זה דורש? כמה זמן זה דורש? מה זה דורש? למה אי אפשר לעשות את זה עכשיו?

בגלל פערי משאבים שיש במשרד הכלכלה.

אבל זה מה שאמרת קודם – משאבים. וזה, אתה אומר שזה אמור לקחת, אפשר לפתור את זה בתוך זמן קצר, אתה אומר.

ברגע שיהיה לנו המשאבים, ברגע שיאושרו לנו משאבים, אז אני מעריך שנוכל להיכנס להסדר הזה - - -

יכול להיות שאני בעד מצב חירום כי אנחנו לא מגדילים הוצאות למדינה.

מספר עובדי המדינה - - -

יכול להיות שאנחנו משאירים את המצב - - -

טוב.

הייתי מציע להעביר תקנים מהביטחון לכלכלה, אבל נראה לי עדיף - - -

זה מה שרציתי לומר. שבעולם אידאלי אז לוקחים שני עובדים מהאגף ומעבירים לאגף אחר. אבל, זה בעולם שאנחנו לא חיים בו. כן. סליחה, חברים, יש עוד נושא של, כן.

חוק נוסף שמעניין את משרד הביטחון, זאת אומרת מעניינים אותנו עוד כמה חוקים שהם בהובלת משרד המשפטים, אבל בעניין הזה – הסדר תפיסת מקרקעין בשעת חירום. כאן אני חייב להגיד שכמעט 9 שנים מאז שהפצנו תזכיר חוק אנחנו נמצאים עדיין בדילמות, בדיאלוג מול משרד המשפטים. כרגע יש לנו מספר שאלות שמחייבות הכרעה גם של משרד המשפטים בראייה כלל ממשלתית, לגבי הצרכנים, אני קורא לזה. איזה משרדי ממשלה שיהיו צרכנים לגבי, בסמכויות התפיסה המיידית של מקרקעין. בין אם זה משרד הפנים, אולי השירות, כמובן המשרד לביטחון לאומי, סוגיות של תפיסת דירות להבדיל מתפיסת מקרקעין. יש סוגיות שנמצאות לפתחו של משרד המשפטים ואנחנו בדיאלוג איתם.

9 שנים זה דיאלוג מאוד מאוד ארוך.

הממשלות מ-2019 לא באמת הועילו לאירוע הזה. היו חילופי כוח אדם. אני לא בא לתרץ. אני מקווה שבשנה הקרובה תהיה פריצה, מה שנקרא, בנושא הזה.

טוב.

יש לי שאלה – מי הרגולטור לנושא? מי הרגולטור למדינת ישראל בשעת חירום? מי אמור להיות רגע המפעיל, משרד הביטחון או המשרד לביטחון פנים?

אין רגולטור, יש דברים ששייכים למשרדים שונים. ולכן, יש רשימה מכובדת פה של משרד הבריאות, משרד הביטחון, משרד הגנת הסביבה, משרד העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד התחבורה. מי עוד יש לנו פה? משרד המשפטים בוודאי, המשרד לתשתיות לאומיות וכן הלאה.

משק לשעת חירום זה לא, משרד הביטחון.

אני חושב שכעקרון, אם ננסה לחפש תשובה, אז כנראה שמשרד המשפטים הוא זה שרואה את התמונה הכוללת. תכף אנחנו נשמע. הבנו. אז יש לנו עניין עם שני חוקים שאנחנו מדברים עליהם שהם של משרד הביטחון. בואו נשמע את משרד הבריאות. בבקשה.

היי, אני עורכת דין שגית אלעזר, מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות. יש שני צווים שנוגעים למשרד הבריאות – אחד זה צו בעניין תכשירים להרחקת מזיקים מגוף האדם, והשני זה צו בנושא מכשירי קרינה לטיפול רפואי. לגבי הראשון, צו בעניין תכשירים להרחקת מזיקים מגוף האדם, אז יש כבר נוסח סגור של הצעת החוק. ניתן אישור נוסח ממשרד המשפטים. והתחלנו בתהליך לצורך העלאה לוועדת שרים לענייני חקיקה. וזה יהיה כנראה בשבועיים הקרובים.

זאת אומרת, תזכיר החוק הופץ למשרדי ממשלה או לא?

תזכיר החוק הופץ כבר לפני שנה. כתוב שהופץ ביוני 2022.

אוקיי.

לעניין הקרינה, אז בעקרון התחלנו בכתיבת הצעת החוק וההערכה היא שתוך חמישה חודשים נוכל לפרסם אותה. יש גורם מקצועי, אחת מגורמי המקצוע אמורה לבוא לפה ולהסביר אם יש שאלות מקצועיות בעניין, לעניין הצורך בתהליך.

אבל למה חמישה חודשים? מה?

זו בדיוק, יש כאן כל מיני אספקטים מקצועיים שדורשים עוד ליבון. ושוב, מישהו מגורמי המקצוע אצלנו אמורה להגיע כדי להרחיב.

טוב, אני נמתין לה. רק חמישה חודשים זה קצת. טוב. בסדר גמור. המשרד להגנת הסביבה.

שלום. עורכת דין הדס פיקסלר, מהמשרד להגנת הסביבה. אז לנו יש חוק אחד בעצם שכבר עבר וועדת שרים לחקיקה והונח על שולחן הכנסת הקודמת זמן קצר מאוד לפני התפזרות הממשלה ולכן נעצר. הצעת החוק הוצגה לשרה החדשה והיא מתכוונת להגיש אותה בהקדם שוב לוועדת השרים לחקיקה.

אוקיי. מה הצעת החוק אצלכם?

זה נקרא חוק הסדרת העיסוק בקרינה מייננת.

אוקיי. משרד העבודה.

עורך דין יובל אביעד, ממונה תחום בכיר בלשכה המשפטית במשרד העבודה. אנחנו נשארנו עם חוק אחד, שזה חוק המעליות. חוק שלא אמור להיות בחקיקת חירום.

כלשון המעטה.

הצעת החוק מנוסחת, היא נמצאת כרגע בייעוץ וחקיקה. הוקצה רפרנט ייעודי בייעוץ וחקיקה ורפרנט ייעודי אצלנו כדי להביא את זה לסיום. אנחנו ניצלנו, בין הכנסות, עדכנו קצת את הנוסח שוב פעם. כלומר, הכנסנו דברים נוספים. ובעקבות זה גם עלו שאלות של הסדרת עיסוקים, אז אנחנו נמצאים כרגע בעניין של הסדרת עיסוקים. אז כרגע זה נמצא, גם עבודה של משרד המשפטים, וברגע שנסיים את שלב הניסוח נוכל להביא את זה לוועדת שרים. זה נמצא בתוכנית העבודה של המשרד, כלומר זה בסדר עדיפות גבוה אז ככה שזה משהו שצריך לעשות אותו. וזהו, אנחנו במעקב מאוד ספציפי על זה. אנחנו לא מזניחים את זה. התיקונים שנעשו הם היו צורך שעה. כלומר, לא היה טעם להעביר הצעת חוק כשהטכנולוגיה משתנה, יש דברים שמשתנים, ואם כבר היה פתוח ולא הייתה כנסת אז היה צריך לעשות.

לא, זה דווקא, למה להביא חצי עבודה כשאפשר להשלים אותה. זה נכון.

כי חשבנו, הייתה באמת מחשבה אם באמת אנחנו נתקן או שנביא את הנוסח ואחר כך נתקן. החלטנו ללכת בדרך הזאת. אבל התיקונים גם יצרו שאלות של הסדרת עיסוקים פה ושם, ולכן אנחנו נמצאים בייעוץ וחקיקה בלב העניינים שקשורים להסדרת עיסוקים.

יש לך הערכה? שני הרפרנטים הנכבדים, תוך כמה זמן יוכלו לסיים עם זה?

לגבי הערכה, אין לי. הישיבות נקבעו. כלומר, יש ישיבות רצופות, זאת אומרת שזה לא משהו שאנחנו קובעים, יש לנו ישיבות שקבועות כבר. אני מקווה שזה יסתיים, אני שואה שזה יסתיים, אני עובד על זה שזה יסתיים, אבל זו הדינמיקה מול משרד המשפטים. ואני מקווה שזה יסתיים כי יש חשיבות בחוק הזה. כלומר, גם המנכ"ל החדש מודע, אנחנו, בתוכנית עבודה זה קבוע, זה משהו שצריך לעשות אותו.

טוב, בסדר. תודה רבה.

בבקשה.

בבקשה, משרד הכלכלה. התחלת כבר להגיב, בואו נשמע אתכם.

כן, אז כבר הצגתי את עצמי קודם. עכשיו, לגבי יהלומים – גיבשנו תזכיר חוק והוא הוצג לאישור ההנהלה החדשה של המשרד. לאור המדיניות של השר הנוכחי להפחית את הרגולציה ולרדד את ההסדרה, התבקשנו לצאת להתייעצות חוזרת עם הציבור ועם העוסקים בתחום. תזכיר החוק עלה לאתר התזכירים להערות הציבור ביום ה-16 במרץ השנה, ההערות הגיעו עד לתאריך ה-20 באפריל. הבורסה ליהלומים וחברת "לוסיקס", שמגדלת יהלומי מעבדה, ביקשו לקיים גם פגישות פרונטליות ולהציג בהרחבה את הערותיהן. נפגשנו עם שתיהן. הפגישה האחרונה עם הבורסה הייתה ב-28 במאי, לפני כשבועיים. אנחנו כרגע בשלב של פנייה לגורמים הרלוונטיים, כדי לברר חלק מהטענות שהועלו במסגרת ההתייעצות. אנחנו מקווים לסיים את הליך ההיוועצות וקבלת ההחלטות בדבר אופן קידום החקיקה, עד סוף חודש יולי.

סוף חודש יולי. בסדר גמור. ואז הכנסת יוצאת לפגרה, ואז אנחנו באוקטובר. כן, בבקשה.

כן. נאוה זקן, אני סמנכ"לית אכיפה במשרד הכלכלה. אנחנו מדברים על חוק צעצועים מסוכנים. חוק שנדון בהרבה מאוד וועדות, גם אצל כבוד חבר הכנסת מיכאל ביטון שבאמת עזר לנו לקדם הרבה מאוד דברים בנושא ה"איירסופט". אנחנו בעצם עשינו הרבה מאוד פעולות בעקבות, גם האכיפה של הוועדה זו, אבל גם פעולות שאנחנו חושבים שזה בכלל לא צריך להיות פה במקום הזה. כבר לפני יותר מ-4 שנים החוק היה מוכן, העלנו אותו לקריאה ראשונה. הכנסת נפלה, לצערי, ואז קריאה שנייה ושלישית, לא הגענו אליהן. ואחרי, עוד פעם, היו עוד פעם בחירות ועלינו וירדנו, ולא אישרו לנו רציפות. ויצאנו - - -

מי לא אישר רציפות?

לא אישרו רציפות במשרד המשפטים.

כי החוק עבר יותר מכנסת אחת.

כי החוק לא היה רלוונטי כבר.

החוק לא מאפשר.

כן, כן. אני אומרת שזה תהליך של ארבע שנים.

רגע, רגע, רגע. הכנסת ההיא, שלא בעצם, שלא התחילה לתפקד, הייתה החלטה מיוחדת לגבי כן העברת דין רצינות בכנסת הבאה. או שזכרוני מטעה אותי?

לא, לא. זה כבר, עבר יותר מידי זמן.

טוב, יהודה, תבדוק אותי. הייתה סוגייה אחת, שאני חושב שהיא הייתה חוות דעת לגבי מתן רציפות בכנסת שבעצם לא הקימה מעצמה קואליציה, אופוזיציה, ממשלה. אבל טוב, בסדר.

אבל גם הכנסת שאחריה, לא הייתה - - -

אה, יכול להיות שגם הכנסת שאחריה.

כן, כן. ואחריה, היו שלוש כנסות, לדעתי, כבודו. ולכן יצאנו ל-RIA חדשה ואז בעצם הנושא של צעצועים מסוכנים, כל הפשיעה שהתחילה להתגבר וגם בנושא של החברה ערבית, הייתה החלטה למגר את כל הנושא הזה של הצעצועים המסוכנים – זיקוקים, כוורות, הרמדאנים למיניהם. כל נושא ה"איירסופט" שעושים להם שימוש ומשמישים אותם לנשקים ונשק חי. ואז עצרנו את היבוא של "איירסופט" לכל סוגיו. רק את הגדולים, את רובי הסער. והנושא הזה עובר למשרד לביטחון לאומי. והם בעצם צריכים לחוקק את החוק שלהם, להעביר את הצעצועים המסוכנים לאחריותם, לחוק כלי ירייה. וזה עומד להתבצע, יש להם דד-ליין עד דצמבר 2023. את הזיקוקים, שיש להם ארבע קטגוריות, מ-1 עד 4. 3 ו-4 מטפלים חברינו ממשרד העבודה. אנחנו ביקשנו לצרף את קטגוריה 2 בזיקוקים, אין טעם שמרד הכלכלה יעשה פיקוח על חומרי נפץ תחת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. זה לא, זה ממש לא צעצוע מסוכן. אגב, צעצוע מסוכן זו המצאה ישראל. יש "toy safety", זה צעצוע בטוח. זה המגלשות, זה הנדנדות, אבל לא חומר נפץ.

ולכן, אנחנו ביקשנו להעביר את זה למשרד העבודה. משרד העבודה כבר התחיל בתהליך ואני מניחה שעד דצמבר, יגיד פה חברי, עד דצמבר 2023 הם יסיימו את העבודה אצלם. ברגע שתסתיים העבודה בשני המשרדים, כן? יישאר חוק צעצועים מסוכנים רק על הדברים שם פלסטיקה ולייזרים, ובאמת צעצועים ולא משהו שהוא הורג. ולכן, אנחנו מחכים לשני המשרדים, גם למשרד לביטחון לאומי וגם למשרד העבודה, שהם יסיימו, ואז החוק שלנו יצומצם והוא יצא מפה לדרך חדשה. אנחנו כבר בינתיים עשינו את ה-RIA, אנחנו בעצם כבר על המסלול. אנחנו יותר מחכים לשני המשרדים האחרים. זה בעצם הדיווח.

טוב, תודה.

אני רק יכול להגיד לגבי ה"איירסופט" שבעצם החוק כבר אושר בכנסת הקודמת בוועדה לביטחון פנים אז, ולא עלה לקריאה שנייה ושלישית עקב התפזרות הכנסת. ולאחרונה החילו עליו רציפות ואני מקווה שנוכל לסיים אותו עד סוף כנס הקיץ.

טוב.

תודה.

תודה לך. משרד התחבורה.

כן. דוד טמיר, סגן בכיר ליועצת המשפטית. צהרים טובים. למשרד התחבורה יש שלושה צווי פיקוח שעדיין, מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים שעדיין בתוקף. הראשון שאני אתייחס אליו בעצם, זה צו הפיקוח על מצרכים ושירותים – רכישת מונים למוניות, התקנת ושירותי החזקתם. זה צו משנת 1984. כאשר אנחנו בעצם ביוני 2022 פרסמנו תזכיר חוק שאמור בעצם להחליף את צו הפיקוח. תזכיר לתיקון פקודת התעבורה. לקח לנו חודשים ארוכים עד שקיבלנו את הערות משרד המשפטים, אבל אנחנו נמצאים כרגע בשיח עם משרד המשפטים ואנחנו מאוד מקווים שעד כנס החורף אנחנו כבר נהיה אחרי סיכום נוסח החוק ונוכל בעצם להביא את זה לוועדת שרים לחקיקה. זה ייתן מענה גם לנושא של המונים וגם לנושא של השכרת רכב, שזה צו הפיקוח הנוסף שאנחנו צריכים לבטל.

הצו הנוסף זה צו הפיקוח על מצרכים ושירותים – הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב. אז את הצו הזה בעצם, השכרת הרכב מטופלת במסגרת תזכיר החוק שציינתי עכשיו. והנושא של הסעות הסיור אמורות להיות מטופלות במסגרת תיקון לתקנות התעבורה שאנחנו בעצם גיבשנו את הנוסח, יצאנו להיוועצות ממשלתית, והייתה התנגדות של רשות המיסים לנוסח שגיבשנו. לאחרונה זה עלה לדיון אצל המנכ"ל בפועל של המשרד, שנתן לנו אור ירוק בעצם להמשיך בהליך קידום התקנות. ובזה אנחנו נקווה שנצליח גם לבטל את צו הפיקוח של הסעות מיוחדות. צו הפיקוח של הפעלת רכבל, בעצם זה מבחינתנו במצב הכי קשה. אנחנו בעצם הודענו לוועדה בקדנציה הקודמת שאנחנו מתעדים לקבל את אישור הוועדה במשרד המשפטים לצאת לייעוץ משפטי חיצוני לצורך הכנת טיוטת חוק בנושא. אנחנו נמצאים כרגע לקראת פרסום המכרז לקבלת ייעוץ משפטי חיצוני.

למה? זה מחסור בכוח אדם בלשכה המשפטית?

נכון. יש לנו עורכת דין אחת שעוסקת בתחום הזה והיא צריכה להתעסק ברכבות קלות וכבדות. ואנחנו בעצם צריכים את הסיוע הזה. אז אני אומר שאנחנו לפני הגעה לוועדת המכרזים עם המכרז. והנושא האחרון בעצם, הוא חוק הספנות, ביטחון וחירום. שזה תזכיר חוק שפורסם במקור ב-2017, אבל מאז בעצם אנחנו לא מצליחים להסכמות עם משרד המשפטים ומשרד הביטחון לעניין הסמכויות, חלוקת הסמכויות למעשה, בין משרדי הביטחון לבין מנהלי הנמלים. אנחנו עדיין באותו שיח מול משרד המשפטים ומשרד הביטחון. לאחרונה משרד הביטחון וצה"ל, למעשה, הביעו התנגדויות מהותיות, והשיח מתקדם.

יש דיאלוג שאמור להיות גם החודש הזה בנושא הזה, דיאלוג מתמשך. רשות הספנות, חיל הים ורח"ל (רשות חירום לאומית). יש מספר גופים שעוסקים אצלנו בנושא.

בסדר גמור.

אני רק רוצה לשאול.

בבקשה.

לגבי הסעת סיור, אתם בעצם תתקדמו עם התקנות למרות התנגדות רשות המיסים?

למעשה, בדיונים שקיימנו מול רשות המיסים ומשרד התיירות, ששניהם נוגעים לעניין, אז משרד התיירות לא הביעה התנגדות נחרצת, ורשות המיסים למעשה ציינה שהם יצטרכו לעשות תיקוני חקיקה מקבילים אל מול נוסח התקנות כי למעשה אנחנו החלטנו שאנחנו מרדדים את הנטל הרגולטורי ביחס להסעות הסיור. יש שם נושאים שבראייה שלנו בעצם הם לא מחייבים הסדרה תחבורתית, שהם יותר קשורים למעשה להטבות המס שניתנות לבעלי רכבי אשכול. ולכן, בעצם ההנחיה כרגע אצלנו היא להתקדם הם תיקון התקנות, כשבמקביל רשות המיסים תפעל לתיקוני החקיקה שהם נדרשים להם.

ומתי אתם מעריכים שזה יתפרסם?

תיקוני התקנות, לדעתי זה כבר לא יהיה במושב הקרוב. אבל, אני מקווה שבמושב הבא אנחנו כבר נהיה עם אישור נוסח.

טוב. משרד התשתיות הלאומיות והאנרגיה.

שלום, אילן בכר, סגן מנהל מינהל הדלק. לנו יש בסך הכל צו אחד קטן שאנחנו מתכוונים לבטל אותו, להחליף אותו בחוק שאנחנו עכשיו מקדמים – חוק שמקיף נושאים שונים, בין היתר את הצו הזה. עשינו RIA, פרסמנו RIA, פרסמנו תזכיר חוק. ביצענו שימועים לחברות הדלק, חברות שיווק דלק שזה רלוונטי לגביהן, בתי זיקוק, כל מיני בעלי עניין בנושא הזה. יש לנו פרק אחד אחרון שממש לפני בקשה לפרסם את החוק הזה, זה כניסה למקרקעין לצורך טיפול בצינורות דלק. יש צינורות דלק שהוקמו פה בימי המנדט הבריטי ועדיין הסטטוטוריקה שלהם לא הושלמה. אנחנו צריכים, באמצעות החוק החדש הזה, להיות מסוגלים להיכנס ולטפל, בסך הכל לטיפול בצינורות במידה וצריך. אנחנו גם עושים עבודה על זה ואנחנו מקווים מאוד מאוד להתקדם עם זה. ואנחנו, אני מקווה שבחצי השנה הקרובה אנחנו נהיה מסוגלים לצאת עם החוק.

טוב. משרד ראש הממשלה גם נמצאים?

שלום, שמי מיכל, אני יועצת משפטית בשירות הביטחון הכללי. אני אגיד שנכון להיום, שני דברי חקיקה שחיוניים לפעילות השירות תלויים בהמשך תוקפה של ההכרזה על מצב חירום. הראשון זה חוק סמכויות שעת חירום מעצרים שמקנה את הסמכות לעצור במעצר מנהלי את אזרחי המדינה ותושביה. והשני זה תקנות שעת חירום יציאה לחוץ לארץ, התש"ח-1948, שמקנה את הסמכות למנוע יציאה לחו"ל של אזרחים ותושבים ישראלים. מדובר בכלי סיכול חיוניים לפעילות השירות. אני אבוא ואני אגיד שנכון להיום מבוצעת עבודה לתיקון חוק סמכויות שעת חירום, שתכלול גם את נושא המעצרים, זה סמכות למעצר מנהלי וגם הגבלות מנהליות זו חקיקה מורכבת. היא כוללת מספר משרדי ממשלה והיא בהובלת המחלקה הפלילית בייעוץ וחקיקה. נשאל קודם נושא הזמן לגיבוש החקיקה. קשה לי לקצוב זמן, אני רק יכולה להגיד, אמרתי את זה מקודם, שזה כלי חיוניים לפעילות השירות. ולכן, אנחנו לא נוכל להיות במצב שאין לנו את הכלים האלה, ואנחנו מקווים להשלים את החקיקה בהקדם. זהו, עד כאן.

תודה. משרד המשפטים, בבקשה.

שלום, גאל אזריאל, משרד המשפטים. אז קודם כל, לפני שנגיע לחקיקה, לפי הסדר של הדברים, שלחתי אתמול מכתב, כרגיל, לוועדה. הדיון התכנס לבקשת הממשלה, אני מבקשת מהכנסת להכריז שוב על מצב חירום לתקופה של שנה. זאת הבקשה של הממשלה וחשוב להציג אותה. גם לפי התקנון של הכנסת אני מחויבת להציג בפני הוועדה שהשנה לא הותקנו תקנות שעת חירום לפי חוק יסוד הממשלה, ולכן העבודה הממשלתית מתקדמת אבל היא בתהליך של התנעה מחדש. לצערנו, העיכובים הרבים שנוצרו הם עקב מערכות הבחירות הרבות. וכרגע, כמו ששמעתם מהמשרדים השונים, באמת יש מדיניות חדשה, שרים חדשים, וצריך לראות איך מסדירים מחדש תחומי משק גדולים ומסובכים, ולכן הדברים אכן לוקחים זמן. הם בתהליך כולם, ואני באמת מקווה שבשנה הקרובה הדברים יתקדמו בקצב יותר מהיר. גם כחלק מהחלטת הממשלה, אני לא יודעת אם היא בפניכם, הממשלה גם החליטה לבקש מהמשרדים השונים הרלוונטיים גם להאיץ את העבודה ולשים אותה בסדר עדיפות וגבוה, וגם לעדכן את הממשלה פעמיים בחצי השנה הקרובה, גם בחודש יולי וגם בחודש נובמבר, על ההתקדמות בעבודתם לניתוק הזיקה של מצב החירום. מבחינת החקיקה של - - -

שאלת ביניים.

כן.

בזמן שאנשם דיברו, גם ראיתי את הבעות הפנים שלך, פחות חייכת כי הרבה אמרו "פנינו למשרד המשפטים ואין הערות, אין תגובה, לוקח חודשים". האם אתם, האם זה בעדיפות?

לא חייכתי כי הדברים לא תמיד מדויקים.

האם הדבר הזה הוא בעדיפות? האם יש לכם פרויקטור? האם אתם מרגישים אחריות כוללנית לפתור את הבעיות האלה?

מי שמשתתף בדיונים של הוועדה המשותפת ב-15 השנים האחרונות יודע, נראה לי, כמה הנושא הוא חשוב למשרד המשפטים. אני מרכזת את הנושא בתוך מחלקת ייעוץ וחקיקה. נראה לי שכל מי שנמצא פה ממשרדי הממשלה רגיל לקבל מיילים ממני כדי לנסות לזרז את הדברים, לנסות למצוא פתרונות. גם בעיות משפטיות וגם בעיות של באמת קושי בין המשרדים. כמו שאמרתי, בשנים האחרונות באמת בין מערכות הבחירות השונות לבין משבר הקורונה שדרש את ההקצאות של כל המשאבים שהיו לנו, לא יכולנו לתת את תשומת הלב הנדרשת והמחויבת לנושא הזה. גם לנו במשרד המשפטים, עצם העובדה שאנחנו עדיין במצב חירום היא עובדה בעייתית ואנחנו מתייחסים לזה בכובד ראש. מבחינה משטרית אכן זה קושי של ממש.

וייזום חקיקה ממשלתית זמנית תיתן תוקף ל-19 החוקים האלה עד שיסתיים התהליך? ביוזמת הממשלה.

זו יוזמה שנבחנה כבר בכמה הזדמנויות לאורך השנים האחרונות, ובאמת לפני שנה או שנתיים, כשהגענו למסקנה שבאמת אנחנו לקראת סוף התהליך ומספר החיקוקים הרלוונטיים מאוד הצטמצם, ואנחנו באמת רוצים להשלים את התהליך הזה ולהגיע למצב שאנחנו נהיה במצב חירום רק כשיש צורך באמת להכריז באמת על מצב חירום. אז הנושא נבחן והיה שיח עם משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי להתקדם להצעת חוק ממשלתית. לא סתם אמרנו שחבר הכנסת גלעד קריב הגיש הצעת חוק פרטית, שאנחנו חושבים שלא מתאים להצעת חוק פרטית והממשלה תגיש את זה כמו שצריך, כי צריך לבחון איזה זמן מתאים לאיזו חוק. הצעת 10 שנים, לדעתנו זה הרבה זמן 10 שנים, כשבעצם אותם חוקים קיימים היום, הם חוקים שבגלל שהם תלויים במצב חירום והם נחקקו מזמן, מדובר בחקיקה מאוד פוגענית לגבי חלק מהדברים. דברים שאנחנו רוצים שכמה שיותר מהר יוחלפו - - -

תראי, אני למוד היסטוריה כשאומר לי משרד ממשלתי שהוא יקים קרן מודרי אשראי, לוקח שש שנים, אז אמרתי 3 ועוד 3, 5 ועוד 5, כדי שלא תהיה בעיה לשב"כ. כי בסוף, יש חוקים שלא נוכל לחיות בלעדיהם. אבל האם אתם מכינים חוק כזה?

כן, אבל באמת המטרה שלנו כרגע, למשל מיכל הציגה את הנושא של מעצרים מנהליים, נראה לי שמרבית האנשים, נגיד ככה, לא היו רוצים שהסמכות של מעצרים מנהליים תישאר לעוד שנים רבות כפי שהיא קיימת היום בהסדר - - -

זה בלשון המעטה.

נכון, בצורה עדינה.

כשאמרת "מרבית"?

אני לא רוצה להגיד שכולם חושבים ככה כי תמיד יש דעות שונות, כמובן. ולכן המטרה היא להגיע למצב שאם צריך סמכויות, עדיין סמכויות שלא יהיו תלויות במצב חירום גם כדי להתמודד עם איומי הטרור, אנחנו רוצים לבחון את הדברים - - -

אז ירדתם מחוק כזה? מחוק שפוטר את הבעיה באופן כללי. חוק שיש לו תוקף זמני.

אז בממשלה הקודמת עבדנו על זה, כרגע בממשלה הנוכחית הנושא לא הובא בפני שר המשפטים המכהן החדש. אנחנו יכולים להביא את זה. נבחן את הבאת הנושא שוב בפני השר הנוכחי, כמובן.

תודה.

אני רק רוצה להגיד שני דברים בהיבט הזה. קודם כל, אין כזה דבר נושא שהוא לא מתאים להצעת חוק פרטית. כל חברי הכנסת יכולים להגיש הצעות חוק על כל נושא שהוא, וכל הנושאים - - -

מבחינה פורמלית אין הגבלה בדין.

גם מבחינה מהותית.

ועדיין לממשלה יש עמדה שיש נושאים שיותר מתאימים לחקיקה ממשלתית, למשל - - -

אבל, אם היינו מקדמים את הצעת החוק של חבר הכנסת קריב בכנסת הקודמת אולי לא היינו פה עכשיו.

הרבה חוקים פרטיים גורמים לממשלה לחוקק חוק ממשלתי. עשינו את זה אתמול. הרבה פעמים אנחנו מעודדים את הממשלה לעשות את החוק הנכון.

בבקשה.

ולגבי, בכל זאת, הנושא של המעצרים המנהליים והיציאה לחוץ לארץ הוצג כבר. אכן זה נושא שמשרד המשפטים מוביל אותו, ובממשלה הנוכחית הוצגו בקשות נוספות חדשות, ולכן עדיין יש צורך בהכללות אחרונות בעניינים באמת מאוד רגישים ומורכבים אלה מבחינה חוקתית. והחוק האחרון שנשאר הוא חוק הסדרי משפט ומנהל, שהוא חוק שנחקק אחרי מלחמת ששת הימים, כדי להסדיר נושאים אחרונים של הכלת המשפט והמנהל על מזרח ירושלים, והם תלויים במצב חירום רק מבחינה היסטורית, כי כדי להסדיר עוד קצת דברים ולעשות את זה מהר, עשו את זה בדרך של תקנות שעת חירום. ולכן, הצעתנו היא פשוט לבטל את הזיקה למצב חירום כי פשוט אין שום קשר למצב החירום. הצעת החוק נמצאת כבר בפעם השלישית בקידום הליך החקיקה. כרגע נמצאת על שולחן שר המשפטים כדי להביא את טיוטת החוק לאישור וועדת השרים לענייני חקיקה.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת כסיף.

תודה רבה. קודם כל, אני רוצה להתחיל מנקודה שאני חושב ומקווה שאין עלי המחלוקת. וגם גאל אמרה את זה. שהכרזה על מצב חירום, עוד לפני שמדובר אם כן מפעילים או לא מפעילים תקנות, מוציאים צווים וכן הלאה, היא דבר פסול. היא דבר מנוגד למהות הדמוקרטיה. יש על זה הסכמה מבגין שדיבר על זה, בשנות ה-50 כבר בגין דיבר על הסכנה שיש בזזה, ואני לא אשתמש במילים המאוד חריפות שלו על התקנות לשעת חירום, בין אם המנדטוריות שאנחנו לא עוסקים בהן או אלה שאנחנו כן עוסקים בהן. וכבר ב-2021 גם המכון הישראלי לדמוקרטיה דיבר על כך שמצב החירום הוא אחד מהא-נומליות הגדולות של המשפט החוקתי, בעיקר שמדובר על מצב חירום מתמיד, משום שגם זה נותן את הסמכות לממשלה להתקין תקנות שגוברות על חקיקה ראשית. הבעיה היא, כפי שנאמר באותו מסמך של המכון הישראלי לדמוקרטיה, זה הצ'ק הפתוח שיש לממשלה, גם אם היא לא משתמשת בו. זאת הבעיה.

כלומר, לבוא ולהגיד שהממשלה לא השתמשה, וזה באמת נכון, עד הקורונה השימוש היה מינורי בשנים האחרונות, אבל זה לא העניין. העניין הוא עצם זה שנותנים לממשלה את האפשרות להשתמש בזה. את זה צריך לסיים. ולא אמורה להיות על זה מחלוקת בין כל מי שבאמת נאמן לדמוקרטיה, מימין ועד שמאל. דמוקרטיה לא אמורה להיות מונופול של צד אחד בפוליטיקה. ולכן, אני חושב שהגיע הזמן, ואני מברך על התהליך באמת שקרה ב-14 השנים האחרונות, שמ-174 ירדנו ל-19. זה חשוב מאוד. זה אמנם נעשה מהחלטה של בית המשפט, אבל לא משנה.

לא, זה כתוצאה מעבודה של הכנסת. זה כתוצאה מעבודה של הכנסת.

ועדיין הממשלה היא זו שמכינה את כל החוקים.

שיתוף פעולה של כל הרשויות.

בכל אופן, למה אני אומר את כל המבוא הזה, הארוך והמייגע אולי? משום שאני מסתכל על, עברתי על המסמכים השונים, ובעצם ההצדקה המרכזית להכרזה על מצב חירום היא לא משום שישראל נמצא במצב חירום, אלא משום שיש צווים וחוקים שיפקעו או שאי אפשר יהיה להפעיל אותם אם לא יהיה מצב חירום. זאת אומרת, זה לא, זה לא שמצב החירום מצדיק את החקיקה, אלא החקיקה מצדיקה את מצב החירום. זה דבר שלדעתי הוא מוסיף עיוות על עיוות. עכשיו, בסך הכל נשארו 19, אני לא נכנס כרגע אפילו לתוכנן, אני אתייחס רק לדבר אחד עוד מעט. עכשיו, אני מסתכל למשל על 5 החוקים, ובכולם בצעם יש תחושה של סחבת. כי נגיד בחוק ההסדר תפיסת מקרקעין בשעת חירום של משרד הביטחון כתוב, בסטטוס של 2022 כתוב "יש התקדמות אך היא טרם הסתיימה". בסטטוס 2023 כתוב אותו דבר. עדיין לא הסתיימה. עברה שנה. אותו דבר בחוק סמכויות שעת חירום מעצרים במשרד המשפטים – "העבודה על התזכיר בשלבי סיום" - סטטוס 2022. "חלק מהנושאים סוכמו אך עלו בקשות חדשות" - סטטוס 2023.

אני לא אכביר במילים. כלומר, ניכר שיש פה יותר מידי סחבת, בטח בחמשת החוקים אבל גם ב-14 הצווים. ולכן מה שאני טוען, ואני תכף אומר רק דבר אחד על מעצרים מנהליים ויציאות לחו"ל, אבל אני אנסה לקצר בהחלט. אני חושב שהגיע הזמן לשים סוף לכל הנושא הזה של מצב חירום מפאת פגיעתו האנושה בדמוקרטיה. ולכן, צריך לעשות הכל, ואני מציע שאנחנו נקבל פה את ההחלטה, שכל, אני לא מדבר כרגע על כל חוק כחוק, אני מדבר על הרעיון, כי יכול להיות שיש חוק פה וחוק שם שנניח והיה עולה להצבעה והייתי מתנגד לו. זה לא העניין כרגע, אני מדבר על העקרון. ברמה העקרונית, לעניות דעתי, אנחנו צריכים להחליט פה שהגיע הזמן לשים סוף לעניין הזה. ש-19 הצווים והחוקים האלה יעברו חקיקה מסודרת ולא יהיו בתוקף הכרזה על שעת חירום, ולא יהיו בתוקף כצווים או חוקים של חירום.

משפט אחד קצר אחרון על נושא של מעצרים מנהליים בפרט, ויציאות לחו"ל. מעצרים מנהליים זה דבר אנטי-דמוקרטי בעליל. ההתנגדות שלי ושל חבריי למעצרים מנהליים היא גורפת. גם כשהיא חלה על הרוצחים בדומא, בשלה מסוים נדמה לי שהם היו במעצר מנהלי, ואני לא צריך להגיד מה דעתי עליהם. מעצר מנהלי הוא דבר פסול ולא משנה על מי הוא חל. אי אפשר להגיד שבכדי שיהיו מעצרים מנהליים צריך מצב חירום. לא צריך מעצרים מנהליים. יש לכם ראיות כלפי מאן דהוא? לא משנה מי הוא, אני חוזר ואומר, לא משנה לי אם זה פלסטיני "חמאסניק", או אם זה "כהניסט". יש לכם ראיות? תעמידו לדין בצורה מסודרת. אין לכם ראיות? אל תעמידו לדין. מעצר מנהלי הוא כלי, אתם יודעים איך הגדיר אותו בגין? אני לא אשתמש במילה המאוד חריפה שלו, כולם יודיעם, אני מניח, איך הוא התייחס למעצרים מנהליים ובצדק. הגיע הזמן לשים לזה גם סוף, זה לא מצדיק. לכן, בשורה תחתונה, אני פונה פה לוועדה וליושב ראש הוועדה לא להאריך אמצב החירום ולפנות באופן חד משמעי לממשלה, ולומר, את כל ה-19, לא את כל ה-19 – ברמה העקרונית, כל מה שנותר, שזה לא הרבה, ובחלקם, בעיקר בחוקים זה רק עניין של מריחת זמן, תעבירו בחקיקה רגילה.

טוב, תודה. בבקשה, יש התייחסויות נוספות של חברי הכנסת? בבקשה, שרון.

אני חושבת - - -

אני רק רוצה להגיד משפט מפרגן כי אנחנו גם שאלנו שאלות קשות, אבל באמת לזוז בעשור מ-174 ל-19 זה תהליך יפה. פשוט צריך לגמור אותו.

אמרתי, נכון. שלא יגידו שאני תמיד שלישי, גם אני אמרתי.

תתחילו לדאוג אם קיבלתם מחמאה מכסיף.

זה היה בלחץ פיזי מתון של הוועדה. עם איומי מעצר מנהלי. בבקשה, שרון.

טוב, תמיד נשאלת השאלה מאיפה מסתכלים על הצד של חצי הכוס. ובאמת כשמסתכלים פה על הגרף משנת 2009 עד שנת 2023, אז רואים שיש פה באמת עבודה ורצון באמת מתוך הבנה שהמצב של הכרזת מצב חירום הוא לא טוב לכולנו, הוא פחות תואם. יש רצון כן להסדיר את זה, אבל עדיין התהליך מצריך לדעתי, אדוני, קציבה של זמן מצדך. וזה, לדעתי, הדבר החשוב ביותר בתכלית של הדיון הזה – איך קוצבים את זה בצורה שתביא לידי ביטוי את העשייה של המשרדים והתרגום של זה הלכה למעשה לחקיקה שתמנע מאיתנו את הישיבה הנוספת בעוד שנה, ואת הצורך להארכת ההכרזה על מצב חירום. אז זו הציפייה שלי באמירות שלך, לראות איך באמת קוצבים את זה למקום שבאמת מסליל את המשרדים למקום שיש יותר פתרונות מאשר סימני שאלה ובעיות. תודה.

תודה, שרון. עוד התייחסויות?

אני רק הייתי מציע לך, יושב הראש, אני יודע שידיך עמוסות, אבל לפעמים כשאתה רוצה לגרום למשרדי ממשלה לעבוד בקצבי זמן אז אתה מפרק את הזמן. יכול להיות שאפשר להאריך ל-4 חודשים ועוד 4 חודשים ועוד 4 חודשים, וכל 4 חודשים נראה מי עבד ועל מה עבד, וזה יגרום פה לאיזה קצב אחר של טיפול.

אוקיי. טוב, תראו, אני רוצה לומר כך, קודם כל, וודאי שהמגמה כאן מאוד מאוד ברורה, גם משרדי הממשלה וגם כל חברי הכנסת התייחסו לזה. נשארנו עם, כמה זה? לא עשרה, אבל 12 או 13 אחוזים של כל מיני דברים שהיו במסגרת הכרזה על שעת חירום. טוב שכך, וצריך רק, כפי שנאמר כאן, כבר לסיים את התהליך. תראו, יש דברים שאנחנו יכולים לבוא בטענות למשרדי ממשלה ויש דברים שפחות. משרדי ממשלה, בוודאי בדרג המקצועי, לא אשמים בכך שהיו פה חמש מערכות בחירות ובלגן טוטאלי, וכנסות שלא הוציאו מעצמן ממשלה, והדברים האלה מוכרים. ודווקא כאן, אני לפחות נושא באחריות, לפחות 1 חלקי 120 לכל מה שהיה, ולכן אין לי לבוא בטענות למישהו. היו דברים גם שלא היו תלויים באף אחד. צוין כאן גם משבר הקורונה שבוודאי שהשבית. מי כמוני יודע שהלשכה המשפטית, גם אם היית מבקש מהם, לא יודע מה, להעביר נייר משולחן לשולחן, הם לא יכלו לעשות את זה שבועיים כי היו צריכים באמצע הלילה להכין כל מיני תקנות וכל מיני שינויים בהחלטות ממשלה וכן הלאה וכן הלאה. אז הדברים האלה מוכרים. יחד עם זאת, אנחנו כרגע לא בקורונה, ואני לא נביא ולא בן נביא, אבל כרגע אנחנו בכנסת מתפקדת בממשלה קיימת, ולכן כשאומרים שצריך עוד חצי שנה וצריך עוד ארבעה חודשים, ושני רפרנטים וחמישה חודשים, זה לא משדר חירום. כן? זה לא משדר חירום, ואני חושב שבאמת כאן אפשר להזדרז קצת יותר. אין כאן דברים לא מוכרים, הנה יש טבלה שהדברים האלה מוכרים למשרדים, זה לא שפתאום קפץ איזה חבר כנסת ואמר שהוא דורש שיטפלו במשהו ונציגי המשרדים לא יודעים על מה מדברים.

אז לכן, אני חושב שצריך פה לזרז את הקצב. אני מאוד שמח הממשלה מתכוונת לקבל דיווחים. אנחנו, מתי מארחים את ראש הממשלה פה? שבוע הבא? שבוע הבא. אז אני חשוב שאנחנו צריכים להעלות גם מול ראש הממשלה את הנושא הזה שכפי שאומרים בשפה פשוטה, ידפוק על השולחן. ושאנחנו לא נשמע מעובדי המשרדים "ואז השר יחליט מתי הוא מעלה את זה לוועדת שרים לחקיקה". אין פה, אין פה דברים, כפי שאמרתי, שהם חדשים למישהו. צריך מצד אחד לסיים את זה מהר ומצד שני להעלות את זה מהר בממשלה ולהעביר את זה מהר בכנסת, בלי לפגוע, ודאי, בתהליך החקיקה. תראו, נשארו גם, זה לא, חייבים לומר שזה לא שהתהליך היה שאת הדברים הקלים ביותר הוציאו ועכשיו נשארנו עם משהו נורא נורא כבד. זה לא בדיוק. אני לא יודע, בטח כל הדובים ביער יעלבו שאני מדבר על דבש בזלזול, אבל אני לא יודע מה דבש שייך למצב חירום ומה כל כך קשה באמת להעביר את זה לחקיקה רגילה.

כי הדבורים נעלמות, אולי בגלל זה.

אה, אולי בגלל זה. כן.

יש היום רחפנים בצורת דבורה.

אם אפשר להעיר, הדבש עבר קריאה ראשונה השבוע בכנסת, אז נשמח מאוד גם למאמץ מצד וועדות הכנסת.

אני יודע. לכן אני אומר שדווקא לקחתי את הדוגמא הזאת כדוגמא חיובית שאפשר להיפטר מכמה דברים מהר. אז יחד עם זאת, אני אגיד שזה נורא מפתה, ולא שלא חשבתי על זה, כמו שאמרתי, ישבנו עם הצוות המשפטי ותמיד עולה המחשבה של בואו ניתן שלושה חודשים, בואו ניתן ארבעה חודשים. אני שונא את המצב הזה שאנחנו אחר כך נתכנס ובניגוד לכל מה שהזהרנו, נצטרך להאריך עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם.

ומה עם חוק שפותר את הבעיה זמנית?

תראה, אנחנו, יכול להיות - - -

זה גם בשורה לעם ישראל שכבר לא צריכים להיות במצב חירום.

יכול להיות, אבל עוד פעם, אני חושב שאפשר, אבל גם כאן אנחנו, תראה, מיכאל, אני אגיד לך את האמת על עצמי, אני בוודאי שמרגיש לא בנוח עם כל מיני חוקי חירום של מצב חירום אמיתי, יחד עם זה אני לא טהרן. אני חושב שלצורך הדיון נגיד שאני עשיתי יותר שימוש בהכרזה על מצב חירום מאשר כל שר אחר בעשרים השנים האחרונות בטח, כן? אבל זה היה במשבר אמיתי ובמצב חירום אמיתי, ואני חושב שבאמת הצלנו גם חיים לא מעט על ידי התקנות האלה וההכרזות האלה. אבל, לכן דווקא, מבחינתי, אני בפוזיציה לומר שצריכים להמשיך עם התהליך. צריכים להתקדם עם התהליך. בהחלט, אם אנחנו לא נראה התקדמות אז נשקול, מיכאל, נשקול גם את ההצעה הזאת של חקיקה. וכרגע, מה שאנחנו נעשה זה שאנחנו באמת, אני לפחות מבחינת ההצעה שלי, אני חושב שאנחנו נעריך את המצב. אבל, אם אנחנו תוך שלושה או ארבעה חודשים לא נראה התקדמות אמיתי, אז אנחנו נשקול באמת דרכים נוספות, כולל ההצעה שלך של איזשהו חוק סל כזה שיאריך את התוקף לתקופה מסוימת.

יושב הראש, אולי יעד משותף שלך, של חברי הוועדה, לא זכינו פה להיות קבועים, אבל - - -

העתיד עוד לפנינו.

בזכות המושב הזה יגמר האירוע הזה. או בחוק, או בשנה של עבודה מואצת, נגמור אותו. זה, אתה תהיה חתום על זה, שגמרנו את הדבר הזה.

רגע, מה זה בסוף המושב הזה?

בסוף הכנסת הזאת. לא יודע, עוד שנה, שנתיים, מתי שיהיה.

אה, אז יש הבדל בין מושב - - -

לא, לא. אני התכוונתי כנסת.

קודם כל, אני כבר אומר, מיכאל.

בוא נסיים את זה.

אני אומר את זה בשיא הרצינות, לא עייני בפרוטוקולים של הדיונים הקודמים של השנים הקודמות, אבל אני אומר שאם אנחנו בעוד - - -

יולי, מותר בדיחות בוועדה? איזה מישהו הלך למסעדה והוא לא מיומן לקחת את הזיתים עם המזלג והזה, הזית בורח לו כל הזמן. ואשתו ככה דוקרת והוא אומר לה "עד שעייפתי אותו". עכשיו אתה יכול לדקור את הזית.

עייפתי אותו. לא, נכון, אני דווקא התייחסתי לזה לא כבדיחה. אני חושב שבאמת עשו פה עבודה מצוינת יחד עם משרדי ממשלה, והוציאו יותר מ-80 אחוז מהחוקים האלה. ואני, מה שהתחלתי לומר, אני לא אמצא את עצמי בזה שהכנסת תהיה במקום ואני, יושב ראש וועדת חוץ וביטחון, לא אמצא את עצמי בעוד 11 חודשים עוד פעם באותו דיון ועם אותם תירוצים. לכן, אני מאוד מציע באמת שגם היועצים המשפטיים ונציגי המשרדים שנמצאים כאן, בוודאי משרד המשפטים, תיקחו את זה בחשבון. תשלחי עוד יותר מיילים לכולם, ותבהירי גם למשרדים שיכול להיווצר מצב מאוד מאוד לא נעים כשיהיו זעקות שבר* ולא מספיקים וכן הלאה. אבל אני לא מתכוון בעוד שנה לשבת באותה פוזיציה ולראות שעכשיו "וואו, איזה כיף אין 19, יש 17" אבל צריכים להאריך לעוד שנה כדי להמשיך לטפל ב-17. אז זאת הגישה שלי וזאת ההצעה שלי – לאשר, לקבל דיווחים, ותזכירו לי גם מול ראש הממשלה להעלות את הנושא.

שאלה אחרונה לפני הצבעה.

כן, בבקשה.

יש לי שאלה אליך. נניח שמשרדי ממשלה עובדים, וניכר שהם עובדים.

כן?

ומשרד מסוים לא זז, וזה לא חוק כזה דרמטי לביטחון ישראל. אנחנו יכולים להגיד שעת חירום על כל אלה ואלה ולא על זה?

לא.

לא. זה הכל חבילה אחת.

או שיש הכרזה על מצב חירום או שאין הכרזה על מצב חירום.

הבנתי.

אבל זה כבר אנחנו נדע באמת לפעול מול אותו משרד. כרגע אני אומר, לצערי הרב, בהרבה מאוד משרדים, יותר מידי משרדים, היו דיבורים על חודשים ארוכים וכן הלאה וכן הלאה. אז דרך אגב, חבל שאין נציג האוצר בשביל לשמוע התייחסות על הסוגייה הזאת בין משרד הביטחון למשרד הכלכלה. אבל, עוד פעם, גם את זה אפשר לפתור, מה גם שמה ששמעו מנציג משרד הכלכלה, שלא מדובר פה בסכומי עתק שיעשו צורך בקיצוצים בכל משרדי הממשלה או משהו כזה. טוב, חברים, אז ההצעה שלי, כפי שהוצגה, היא להאריך את מצב החירום על פי בקשת הממשלה, עד שנה נוספת, תוך כדי הערות על כך שאנחנו נדרוש, שאני הייתי מציע לדרוש שלפני התפזרות הכנסת לפגרה, כן? זה אומר בסוף יולי, שנקבל דיווח על ההתקדמות כאן בוועדה. אפשר לחדש ישיבה, אפשר להעביר לנו בכתב. זה מה שאתם תסכמו. אני מציע, אם מותר לי להטיל על משרד המשפטים, שאת תרכזי, אם את ממילא מרכזת את הנושא הזה, תעבירי לנו דו"ח מצב בעוד חודש וחצי על מה התקדם ואם יש שביעות רצון מן ההתקדמות או לא.

דבר שני, אני כבר אמרתי, שאם לא תהיה התקדמות משמעותית אנחנו נהיה בסיטואציה מאוד לא נעימה מול בקשת הממשלה הבאה לגבי הארכת מצב חירום בשנה נוספת. וזהו, פחות או יותר אלה הדברים. אנחנו נעקוב, את הדיווח הראשון אנחנו נקבל עוד חודש וחצי. ומיד עם החזרה מהפגרה, שזה אחרי החגים, אנחנו נבקש דיווח נוסף, כי חוץ מן השבועיים באמצע, משרדי הממשלה ממשיכים לפעול בתקופה הזאת. אז עד כאן הצעתי. מי בעד?

הקראה.

אה, רגע, הקראה. הקראה, סליחה.

אז אני קודם אגיד שזה בעצם צפוי לעלות למליאה ביום שני, שזה 12 ביוני, ולכן הכרזה לשנה תהיה עד 12 ביוני 2024.

יפה.

והנוסח יהיה "בהתאם להוראות סעיף 38 לחוק יסוד הממשלה ועל פי הצעת הממשלה, מכריזה הכנסת על מצב חירום עד יום ו' בסיוון תשפ"ג, 12 ביוני 2024.".

תודה רבה. מי בעד? שירים את ידו.

אני יכול להצביע בעד מציג המפלגה, כן?

כן, כן. בוועדה הזאת מותר. כן. מי נגד? יש נמנעים?

הצבעה
ההצעה אושרה.

אנחנו אישרנו להעביר את ההכרזה למליאה. תודה רבה לכולם, תודה למוזמנים, וחברים אני מאוד מבקש באמת להתקדם בקצב מספק בתחום הזה. הישיבה הזו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:13.