פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



3
ועדת משנה לבטיחות בדרכים
05/06/2023

הכנסת העשרים-וחמש



מושב ראשון



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת המשנה (של ועדת הכלכלה) לקידום הבטיחות בדרכים
יום שני, ט"ז בסיון התשפ"ג (05 ביוני 2023), שעה 10:00

תמונת מצב התכנית הלאומית לבטיחות בדרכים ופעילות משרדי הממשלה השונים

חברי הוועדה: בועז טופורובסקי – היו"ר
רון כץ

דבי ביטון
עופר כסיף

אבי דרוט - מנהל אגף בכיר תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

סוכר אוסאמה - מנהל תחום קציני בטיחות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ארז קיטה - מנכ"ל הרלב"ד, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מרב רפאלי - ר' אגף תכנון ומדיניות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יעל טלמון - יועצת משפטית, המשרד לביטחון לאומי

רפי וקנין - רמ''ד אכיפה דיגיטלית, המשרד לביטחון לאומי

יאיר מתוק - יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

שרית נשיא - מנהלת תחום בכירה, המשרד לביטחון לאומי

ירון ויינרב - ראש מדור תאונות דרכים אגף התנועה, המשרד לביטחון לאומי

שבתי גרברציק - דובר למגזר דתי חרדי, המשרד לביטחון לאומי

דנית גלעד - קצין הנחיה וחקיקה, המשרד לביטחון לאומי

אילן גורן - ראש מדור מחקר ומידע, המשרד לביטחון לאומי

מיכל בן דוד כהן - קצין הנחיה וחקיקה, המשרד לביטחון לאומי

מקס אבירם - מנהל אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח, משרד החינוך

דניאל שוורץ - רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר

חנית אברהם בכר - עו"ד, הנהלת בתי משפט

דנה ברק - מנהלת תחום בכיר אסטרטגיה ומדיניות, הנהלת בתי משפט

ליעד קייקוב - רכזת מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, עמותת אור ירוק

יניב יעקב - מנכ"ל, עמותת אור ירוק

מיכל חן - מנכ"ל, עמותת נתיב בטוח, אכיפה אזרחית בדרכים

ישראל גולדברג - מנכ"ל, קרן אביה לזהירות בדרכים

גבי בן הרוש - יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים

טובה בן הרוש - חברת הנהלה, מועצת המובילים והמסיעים

ששי שדה - משנה למנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית

ישראל גנון - יו"ר, ארגון הנהגים, הסתדרות העובדים הלאומית

מרים יאיר - משפחה שכולה, אימא של דור יאיר ז"ל

רפאל יאיר - משפחה שכולה, אביו של דור יאיר ז"ל

רון יאיר - משפחה שכולה, אח של דור יאיר ז"ל

משה בקר - מנהל אקדמי תחבורה, ITS מערכות תבוניות בתחבורה

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

עידית חנוכה

הילה לוי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

תמונת מצב התכנית הלאומית לבטיחות בדרכים ופעילות משרדי הממשלה השונים

שלום לכולם, תודה לכולכם שבאתם והגעתם לישיבה הראשונה של ועדת המשנה לבטיחות בדרכים. אני מודה קודם כול ליושב-ראש ועדת הכלכלה על כך שתמך במינוי שלי ליושב-ראש הוועדה, ועל כך שהבין את החשיבות של הקמת הוועדה. הוא הבטיח שאחרי התקציב נוכל לכנס את ועדת המשנה. אכן, התקציב עבר ואני שמח שהוועדה כונסה.

היום ה-5 ביוני 2023. לוועדה הזאת קדמו כמה דיונים, שהדליקו אצלי כמה נורות אדומות – דיונים בוועדת החוץ והביטחון בנושא מצב הכבישים והאכיפה ביהודה ושומרון; דיון בוועדת הכלכלה וגם דיון בוועדה לביקורת המדינה. שם התחוור לי שלמרות הדיונים הרבים שעשינו בשנים האחרונות בכנסות קודמות, ולמרות הבטחות שניתנו גם לוועדה הזאת, גם לוועדת הכלכלה וגם לכנסת, וגם בממשלת ישראל בישיבות הממשלה, הדברים לא קוימו במלואם בפועל, וזאת בלשון המעטה. יש 155 הרוגים בתאונות דרכים מתחילת השנה, כאשר הלילה היה הרוג ואנחנו לא רואים אף כותרת על זה. אף התקוממות.

לפני יומיים היה פיגוע איום ונורא, וכל המדינה מדברת עליו. מושקעים בו הרבה מאוד מאמצים, נעשים הרבה מאוד תחקירים, מאוגמים הרבה מאוד משאבים כדי שדברים כאלה לא יקרו שוב. איכשהו, בבטיחות בדרכים יש הרוגים, ואנשים מתייחסים לזה כאל גזרת גורל, ועליי זה לא מקובל. כל האנשים שנמצאים סביב השולחן יודעים שתאונות דרכים הן לא גזרת גורל. נכון, יש תאונות דרכים שאולי אי-אפשר לצפות ואי-אפשר למנוע, אבל חלק גדול מתאונות הדרכים אפשר למנוע. רוב תאונות הדרכים הן כתוצאה מטעויות אנוש, והרבה מאוד מטעויות אנוש אפשר לפתור באמצעים טכנולוגיים, או לחפות עליהן בתשתיות טובות. אפשר לטפל בהן מראש בחינוך, אפשר להרתיע על ידי אכיפה או על ידי ענישה – גם בתי המשפט וגם מערכת אכיפת החוק. אפשר לצמצם ולטפל ברוב הבעיות.

בכל פעם שאנחנו מתכנסים ואנחנו מדברים, בין אם זה על משא כבד, בין אם זה על אופנועים, בין אם זה על התשתיות, אני שומע סביב השולחן – זה לא אני, זה הרשויות המקומיות; זה כן אני, אבל זה משרד התחבורה; זה כן אני אבל זה הרלב"ד; אנחנו הצגנו לממשלה, הממשלה אמרה אבל לא התכנסה. עליי זה לא מקובל, ואנחנו הולכים לשקף עכשיו את המציאות. כאן הכול פתוח, הוועדה שקופה. בגלל שזאת ישיבה ראשונה נעבור על הגורמים הרלוונטיים, ואני רוצה שתשקפו לי את המציאות – גם את המצב אצל כל גורם, גם את התוכנית שאני אפרט בפנייה לכל גורם, וגם את שיתוף הפעולה בין כולם. אם יש תוכנית לרלב"ד והמשטרה לא מכירה אותה או לא עובדת לפיה, מה זה עוזר? ואם יש תוכנית למשרד התחבורה ולרלב"ד יש תוכנית אחרת, מה זה עוזר? אם יש רעיונות וקשיים במשרד החינוך, ואף אחד לא עוזר להם, מה זה עוזר?

אנחנו רוצים לתקן את זה. אנחנו רוצים שאם בשנת 2022 היו 351 הרוגים, וכמה פצועים?

2,500 פצועים קשה.

גבי, תודה. יש כאן מספיק אנשים עם המידע. אני רוצה שהשנה זה יירד, ואם הרלב"ד יציגו לנו את התוכנית לצמצם ב-50%, אני רוצה לראות איך כ-ו-ל-ם מסכימים עליה, או לא מסכימים עליה או שיש תוכנית אחרת שכולם מסכימים עליה.

לפני כמה שנים, כשהייתה שרת התחבורה הקודמת קודמת, שהיא גם שרת התחבורה והבטיחות בדרכים הנוכחית, היא הציגה לממשלת ישראל תוכנית מתוקצבת. ממשלת ישראל – אני ראיתי בפרוטוקול – רשמה לפניה. רשמה לפניה זאת מילה מכובסת יפה. היא לא תוקצבה. הרלב"ד החליפו עכשיו הנהלה, והם מנסים להביא תוכנית אחרת, אבל היא מתוקצבת באופן חלקי והאוצר לא מכיר את הכול.

הדברים האלה לא יכולים להיות. לא יעלה על הדעת שמערכת הביטחון תגיד שהיא צריכה X כסף, היא תקבל רק 10% מהכסף, והמדינה תהיה בשקט. על תאונות בדרכים כולם אומרים שצריך Y כסף, המדינה לא נותנת אפילו 10% מהסכום הזה, ואנחנו לא צריכים להיות בשקט. כולל האנשים שזאת האחריות שלהם. אם המפקד בצבא עשה טעות, וכתוצאה מזה מישהו איבד חיים, המפקד משלם מחיר. הדבר הזה יהיה גם בבטיחות בדרכים, גם אם נצטרך לפנות בעצמנו לבתי המשפט, גם אם נצטרך להקים ועדת חקירה שתזמן, תפיק לקחים ותציע מסקנות כלפי אנשים שאשמים.
נעשה כל מה שצריך כדי להציל חיים, כי משפחה שבה מישהו מת בדרכים בלי שום אזהרה מראש, זאת לא אותה משפחה לעולם. אף אחד מאיתנו לא צריך לישון בשקט, כאשר הוא יודע שיש מחדלים שלא מטופלים.

ברשותכם, נתחיל עם אסנת מהממ"מ. בישיבה הזאת ניתן לגורמי המקצוע, למשרדים הממשלתיים לדבר. אני רוצה שכולם יהיו מסונכרנים מה המצב, ואז נמשיך הלאה. אל תדאגו, הוועדה הזאת הולכת להתכנס כל הזמן, ככל שהיושב-ראש ייתן. בבקשה, אסנת.

תודה רבה. אנחנו נעלה את המצגת הקצרה. אדוני היושב-ראש, ברכות על הקמת הוועדה. אנחנו נדבר ממש בקצרה, בגלל שאנחנו עוסקים בנושא של תמונת מצב נוכחית. לפני שנדבר גם על השתלשלות התוכנית הלאומית, אני רוצה להציג תמונת מצב. אנחנו יכולים לראות שיש לנו שלוש סוגיות מרכזיות, שלא מנותקות אחת מהשנייה כשאנחנו מדברים היום על סטטוס פעילות הגופים ומצב התוכנית הלאומית.

כל התחום של בטיחות בדרכים מנוהל על ידי משרדי ממשלה וגופים רבים. התמונה שאנחנו רואים כרגע היא רק תמונה חלקית, אבל יש כל כך הרבה משרדים, גופים, עמותות וארגונים שעוסקים בנושא בטיחות בדרכים. זה מביא אותנו לנקודה הראשונה – הקושי למצוא גוף אחד מתכלל, שמנהל, מפקח ויכול לרכז את כל התוכניות, את כל מה שנעשה. בנוסף לכך, יש גם סוגיה של שקיפות.

זה לא אמור להיות הרלב"ד?

אנחנו מגיעים בדיוק לזה. קודם כול, קשה מאוד מבחינת שקיפות לקבל נתונים ומידע לגבי תוכניות עבודה בסיסיות של כל אחד מהמשרדים – תקציבים שהוקצו לאחרונה, תוכניות עבודה שנעשו, חסמים, מה חסר כדי להתקדם, מה כן נעשה, מה לא נעשה. אלה דברים שרק ממחישים לנו כמה הנושא הזה מפוזר ומבוזר בין הרבה גופים. יש גוף אחד שמכוח חוק ומכוח סמכויות שניתנו לו כבר בוועדת שיינין – הרלב"ד – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – אמור לתכלל, לפקח, לבקר ולתקצב את הפעילות של בטיחות בדרכים בגופים השונים. אנחנו יודעים גם מהרלב"ד שבשנים האחרונות חל קיצוץ תקציבי מאוד מהותי בתקציבים שלו. זה גוף שהתחיל בעצם כיחידת סמך במשרד התחבורה, והפך להיות מכוח ועדת שיינין ומכוח חוק ב-2007, לגוף שהוא רשות עצמאית, סטטוטורית, שאמורה לקבל סמכויות, תקציבים ושיניים כדי לפקח.

התוכנית הלאומית – הרלב"ד עמל עליו כבר ארבע שנים. התוכנית הראשונה שהממשלה אימצה במלואה והייתה מאוד מסודרת, הייתה התוכנית של ועדת שיינין. דוח שיינין ב-2005 קבע יעד מסודר, עם תקציבים, עם החלטות ממשלה. אחד היעדים שקבע הדוח בשעתו היה שעד שנת 2015, מספר ההרוגים ילך וירד, כאשר מ-2015 עד 2021 הדוח הציב יעד שבו לא יהיו יותר מ-300 הרוגים בשנה. אנחנו יודעים שבאף אחת מבין שש השנים האחרונות, היעד הזה לא התממש. גם לא בשנת הקורונה שבה ירדה הנסועה והיו הרבה פחות מכוניות בכבישים, עדיין היו לנו 305 הרוגים בשנת 2020.

ציוני דרך – ב-2007 קם הרלב"ד כגוף עצמאי. דוח מבקר המדינה שיצא ב-2016 ביקר את הנושא של היעדר סמכויות, תקציבים ופיקוח, וקושי של הרלב"ד לבצע את הפעילות שלו. ב-2019 הוצגה התוכנית הראשונה של הרלב"ד כאן בכנסת, תוכנית העשור. מה שנקרא 50 עד 30, שהיעד המרכזי שלה היה להפחית ב-50% את מספר ההרוגים עד שנת 2030. כמו שציינת, היושב-ראש, שרת התחבורה דאז מירי רגב, הקימה בנובמבר 2020 ועדת מנכ"לים בין-משרדית, והיא הטילה עליה לגבש המלצות ולאמץ את התוכנית. הוועדה הניחה את התוכנית הלאומית על שולחן הממשלה כעבור 120 יום, עם אומדני תקציב, עם סעיפים, עם תוכניות פעולה בכל התחומים. היו שם למעלה מ-16 תחומים. זמן קצר לאחר מכן התפזרה הכנסת.

בממשלה הקודמת, שבה שרת התחבורה הייתה מרב מיכאלי, הייתה החלטת ממשלה בספטמבר 2022, החלטה מס' 1864, שבה הממשלה רשמה לפניה את עיקרי התוכנית. רשמה לפניה – כלומר, עדיין לא אימצה את התוכנית בכללותה עם תקציבים מתאימים, אבל התחיל תהליך. התחילו להניע את הסעיפים של התוכנית, עם פעילות שהוקצתה לאשכולות של הרשויות המקומיות, עם 80 מיליון שקלים. שוב, זמן קצר לאחר מכן, התפזרה שוב הכנסת ובעקבותיה התפזרה הממשלה. כמובן שהבחירות החוזרות והנשנות וחוסר היציבות לא תרמו לקידום התוכנית.

נכון להיום, יוני 2023, יש תוכנית והיא מעודכנת לתוכנית חומש. הרלב"ד ירחיבו לגבי הסעיפים. יש בה שבעה סעיפים מרכזיים, תוכניות פעולה סדורות. תוכנית שהתחילה בעשור עם 50 מיליארד שקלים, מדברת כרגע על חמש שנים עם אותו יעד – היעדים נשארו 50 עד 30. חלון הזמנים לתוכנית הולך ומצטמצם, לצערנו. אם ניתן כמה דוגמאות מהתקציב האחרון שעבר כאן לפני שבוע, אנחנו יכולים לראות שיש תקציבים נקודתיים שהוקצו למספר תחומים – למשל, למוקדי הסיכון הבין-עירוניים – 180 מיליון שקלים; לתוכנית האשכולות של הרלב"ד – 120 מיליון שקלים למשך השנתיים הקרובות בכל שנה; 80 מיליון שקלים לסל פניות שמאלה וכולי וכולי.

כמו שאמרנו, מאז דוח שיינין לא אומצה בכללותה תוכנית שמקיפה את כל הסעיפים שנדרשים, למרות שיש לנו תוכנית כזאת, היא מונחת והיא נמצאת בממשלה. אני רק אציין שבמדינות שבהן אומצה תוכנית רב-שנתית לאומית, עם תקציבים, ראו בפועל ירידה משמעותית במספר ההרוגים. תודה רבה.

תודה רבה, אסנת. אני רק רוצה להבהיר – 35 אלף, 179 הרוגים מתחילת השנה ואנחנו ראינו עכשיו שנים של בקשת נדבות – תביאו לכאן קצת כסף, לכאן קצת כסף, במצב שבו יש הכי הרבה הרוגים, יותר ממלחמות ישראל ויותר מכל דבר אחר. ראינו שמדינות אחרות, כאשר הן אימצו תוכניות שאפשר ללמוד מהן, המצב ירד. כעת ישראל במקום בין האחרונים בהורדת מספרי ההרוגים בתאונות הדרכים ב-OECD. כלומר, בכל מה שקשור לבטיחות בדרכים, אנחנו חלק ממדינות העולם השלישי.

שלום, חברת הכנסת דבי ביטון. את רוצה לדבר?

אני רוצה להקשיב.

ארז קיטה, מנכ"ל הרלב"ד, לשעבר מנכ"ל אור ירוק, תאיר את עינינו ותספר לנו איך המצב הולך להשתנות.

אני אתחיל קודם כול, בועז, עם ברכות לך ולוועדה. בהחלט ועדה חשובה. היא נותנת ביטוי ומקום לצער, סבל וכאב של הרבה משפחות בישראל. ברשותך, אני אתחיל בהצגת נתונים ברמת הגרפיקה, ואני ארוץ על זה. אחרי זה אני אדבר על ישראל בהשוואה לעולם, אציג את התוכניות של הרלב"ד ושיתופי הפעולה שמתקיימים בין המשרדים.

אנחנו מדברים על שנת 2022, שהסתיימה עם 351 הרוגים. אנחנו עם ממוצע של 340 הרוגים בשנה, ו-2,300 פצועים קשה. כשאנחנו מסתכלים על אוכלוסיות, 747 הולכי רגל נפצעו או נהרגו בשנת 2022; 108 נהרגו ו-40% בגילאי 65 פלוס, כלומר אזרחים ותיקים. אני אומר את הדברים האלה כי זה יתחבר בהמשך עם משימות ותקציבים שאנחנו מקדמים בעניינים האלה. אנחנו רואים עלייה הדרגתית בהיפגעות אופנועים, רוכבי דו-גלגלי. שנת 2022 הסתכמה עם 77 הרוגים, ואנחנו רואים שהנפח שלהם בסך ההרוגים והפצועים הולך וגדל עם השנים. את 2022 סיימנו עם 24%.

רוב התאונות שהתרחשו בשנת 2022 היו במרחב העירוני – 61%, מה שבהחלט מתכתב עם הנושא של כבישים אדומים. ברשותך, אני אדבר על זה בהמשך. אנחנו רואים שהחברה הערבית היא חברה פגיעה בעולמות של בטיחות בדרכים, בייחוד כשאנחנו מדברים על ילדים וצעירים. הסיכוי של אזרח ערבי להיהרג בתאונות דרכים גבוה פי שתיים מאשר של אזרח יהודי. כשאנחנו מסתכלים על נהגים צעירים, אנחנו רואים 47 הרוגים בשנת 2022. הסיכוי של נהג צעיר להיות מעורב בתאונה גדול פי 1.5 מנהג מנוסה.

העלות הכלכלית למשק, הנזק המשקי עומד על 15.76 מיליארד שקלים. זה מנוהל פרט של משרד התחבורה. כאשר לכל הרוג, לכל גיל ולכל משתמש דרך יש העלות שלו. אנחנו אומרים שלא רק שזה מוסרי וערכי לטפל בזה, זה גם כלכלי.

ישראל בהשוואה לעולם – אני לא אבלבל אתכם עם נתונים, אבל אפשר להסתכל על הנתונים מכמה זוויות, ותלוי איך משווים. לפעמים אנחנו משווים נסועה, כלי רכב וכולי, אבל אני לא יודע איך מודדים נסועה. בכל מדינה מודדים נסועה באופן אחר – איך מודדים נסועה של תחבורה ציבורית? של רכבת? זה נושא בעייתי. בכל זאת, כשאנחנו מסתכלים על נסועה, אנחנו רואים שישראל נמצאת עם 5.6 הרוגים למיליארד קילומטר נסועה. זה דומה לממוצע באירופה, אבל כפול מהמדינות המובילות בעולם – נורבגיה, שבדיה, מדינות צפון אירופה.

כשאנחנו מסתכלים על ישראל בהשוואה למספר התושבים, אנחנו במקום ה-8 מתוך 32. תלוי איזה נתון אני בוחר. אם אני בוחר את נתון ההשוואה לאוכלוסייה – החברים מכירים – האוכלוסייה בישראל גדלה, האוכלוסייה באירופה קטנה ואנחנו נתקדם למקומות הראשונים בהשוואה לאירופה. כשאנחנו מסתכלים על שנת 2022 באירופה, נהרגו 20,600 אנשים – עלייה של 3% ביחס לשנת 2021. ובישראל היינו בירידה של 4%. זאת אומרת, אנחנו פחות או יותר ב-7%. ישראל תתקדם גם בהשוואה לאירופה לקראת 5 הרוגים למיליארד קילומטר נסועה, וזאת ההתקדמות הראשונה שלנו, פחות או יותר, מזה שבע שנים.

אם נסתכל על הדוח שיצא ממש אתמול על ידי המועצה לבטיחות בדרכים באירופה, ETSC, ושואלים איך מפחיתים ב-50% את ההרוגים, אנחנו רואים פה חמישה סעיפים: הראשון, הגברת אכיפה וטיפול בנהיגה במהירות מופרזת. אני רוצה להקדיש לסיפור הזה כמה דקות עם חברי רפי, שהוא ראש מינהלת אכיפה דיגיטלית. הנושא של השקעות בהליכה – אנחנו רואים שמיתוני תנועה מפחיתים את הסיכון, וזאת הדרך לטפל בהולכי הרגל. דבר נוסף, נהגים צעירים ורישיון נהיגה מדורג, והפחתת מהירות באזורים עירוניים ל-30 קמ"ש. אמרתי בוועדה לביקורת המדינה, שאם רכב מתנגש בהולך רגל במהירות של 30 קמ"ש, הסיכוי של הולך הרגל להיהרג הוא אפס או מתקרב לאס. לכן, זה משהו שהרלב"ד דוחף את משרד התחבורה ובאמצעים שלו לעשות. אני תכף אציג איך ומה אנחנו עושים. דבר נוסף זה מערכות בטיחות, אבל לא ניתן לו דגש עכשיו. זה בהחלט נושא שהוועדה צריכה להדגיש.

כשנכנסתי לפני שנה בדיוק לתפקידי, קראתי את 50-30. זאת תוכנית שנשענת על מתודה אירופית, על safe system, שאומרת שמשתמש הדרך הוא במרכז, והמערכת מטפלת ודואגת לו. כמו שאתה מבין, התיאום בין המשרדים השונים קשה, וגם לשבת כולנו סביב שולחן עגול. גם ועדות שרים שהוקמו בשנים קודמות לא התממשו. גם ועדות מנכ"לים. לכן, חיפשתי דרך איך כן לממש את התוכנית הזאת. תוכנית החומש לא באה להחליף את תוכנית 50-30. היא באה לזקק אותה. ב-50-30 יש 16 נושאים ובתוכנית החומש יש 7 נושאים. אם אני רוצה להתכתב עם המלצות בין-לאומיות, אני צריך לטפל בהן. לי, כרלב"ד, עם כל הכבוד, אין מה לתרום לתחבורה ציבורית. לכן, יש אגף שלם במשרד התחבורה, ואת האנרגיות שלי אני לא צריך להשקיע שם.

נמצא פה מקס אבירם מחינוך תעבורתי, ויש בינינו שיתוף פעולה נהדר. אני לא יכול להחליף אותו בכיתות. גם לא רוצה, אבל אני בהחלט נמצא איתו בקשר מתמיד וכולי. תוכנית החומש היא יישום, והדרך שלנו ליישם הייתה באמצעות אשכולות.

ועדת התיאום של הממשלה לא התכנסה איתכם עדיין?

ועדת התיאום של החלטת הממשלה האחרונה?

כן.

פנו נציגים, ואנחנו מכנסים אותה ממש בחודש הקרוב. תכף אני אתייחס לאשכול ספציפית, ואגיש דוח מסודר איפה הדברים עומדים.

אני לא משנה יעדים תוך כדי. אני חושב שזאת מתודה לא נכונה. אלה היעדים, ובסוף אני אצטרך לשבת פה ולתת דין וחשבון. זה בסדר גמור ואני לא מפחד מיעדים. אם נרד ל-35%, תבקרו אותי על 15% וזה בסדר. כל אדם הוא עולם ומלואו, ואני לא נסוג מהיעדים. יעדי המשנה, שהם נגזרת מהיעד הראשון, והם מ-15 מיליארד לרדת ל-8 מיליארד נזק משקי, ולשים את ישראל כאחת מחמש המדינות המובילות בעולם. זה יעד ששיינין שם בדוח הוועדה שלו.

אלה שבעת נושאי הליבה. כולם פה אנשי מקצוע ואני לא מחדש פה לאף אחד שום דבר. אם אנחנו נעסוק בדבר הזה יום-יום, שעה-שעה, אנחנו נביא לתוצאה. אלה שבעת הנושאים, ולמטה זה מעטפת – מידע ומחקר, מדידה והערכת טכנולוגיה, חינוך והסברה. אלה דברים שמזינים את שבעת המעגלים האלה כל הזמן.

כשבאנו ליישם את התוכנית הלאומית, נחשפתי למודל של אשכול. אשכול זה איגוד רשויות וולונטרי, ויש 12 אשכולות בישראל. 50% מהאזרחים מאוגדים באשכולות, ובעצם אשכול מאפשר לנו כרלב"ד לנהל תוכנית שהיא מיקרו תוכנית לאומית, בתא גיאוגרפי מסוים. שואלים אותי למה אשכול ולא משהו אחר – אני גר בחיפה ועובד בירושלים, אבל בסוף אנשים מתנועעים במרחב הגיאוגרפי 20 קילומטר לפה ולשם. אשכול זה גם פריפריה חברתית גיאוגרפית, סוציו-אקונומי 4.5 – תמהיל של החברה האזרחית: ערבים, דרוזים, יהודים, נוצרים, חרדים, חילונים. כולם ביחד. פוגעים ונפגעים. יש לנו אפשרות להשקיע באשכול על כל המדדים – אכיפה, חינוך, הסברה, תשתיות עירוניות ותשתיות בין-עירוניות. כך הרלב"ד פועל, ואותה החלטה על אשכול בטוח – 80 מיליון שקל. אנחנו מעוניינים להגיע לכלל האשכולות, ולא שכל אשכול יהיה 80 מיליון שקל. אנחנו עושים תכנון מפורט, ונצא לאשכולות. תכף אני אציג מה עושים ספציפית.

כשאנחנו מתייחסים לאשכול, מרבית הכסף זה תשתיות עירוניות. בסוף, אני רוצה להפחית מהירות ל-30 קמ"ש בערים. בתפקידי הקודם ויניב בתפקידו הנוכחי צועק כל הזמן בתקשורת ובצדק להפחית תנועה, במיוחד היכן שיש בתי ספר, קשישים וכולי. אני זוכר שהייתי חתום על ההודעות לתקשורת וכולי. זה מה שאנחנו עושים בערים, באשכול המפרץ, אנחנו מפחיתים מהירות ל-30 קמ"ש. אנחנו מקדמים 50 מצלמות אמז"ק – אי-מתן זכות קדימה להולכי רגל. זאת פעם ראשונה שעושים את זה בישראל. יש כבר מיקומים, אנחנו בדיון על זה, ואנחנו רוצים לבצע את זה השנה בעלות של 5 מיליון שקלים.

אלו הפעולות שאנחנו עושים, פעולות קטנות – במפרים, אוזניים, מעקות. דברים שמונעים מהולכי רגל לעשות טעויות. ואם הוא כבר עשה טעות, הוא לא ישלם עליה בחייו כי הרכב ייסע במהירות של 30 קמ"ש. זאת המתודה, היא פשוטה, היא פרימיטיבית, אבל היא עובדת. אנחנו רואים ערים בעולם – רובעים בפריז, בילבאו, שהפחיתו ממש לאפס את הנפגעים, את ההרוגים מקרב הולכי הרגל. אנחנו רואים את זה, וזה לא משהו שהומצא ברלב"ד. זה דבר שקיים ב-50-30, משהו שאנחנו מממשים פה.

אנחנו נותנים לזה מעטפת של חינוך והכשרה דרך פעילויות, הדרכה. אנחנו מקדמים תוכנית ליווי נהגים צעירים – הרלב"ד תשיק ברבעון הבא תוכנית ללוות את המלווים. אנחנו רואים שחוק הליווי לא ממומש ואנחנו הולכים לעשות את זה. אני מכיר את זה מעולם המחקר, וגם הדוקטורט שלי עסק בנהגים צעירים. כשיש ליווי, אנחנו מפחיתים את ההיפגעות של נהגים צעירים, והדבר היחיד שמונע מהם לעשות טעויות זה ניסיון. האפשרות שלהם לצבור ניסיון היא אך ורק בליווי באופן בטוח. שם אנחנו הולכים לקדם את הסיפור הזה. אנחנו הולכים לקדם הכשרת דו-גלגלי באשכול. הצעתי לך, חבר הכנסת טופורובסקי להקדיש דיון שלם לדו-גלגלי. לתפיסתי, אנחנו עושים בזה מהפכה, ונשמח להציג לך את זה. כמובן, כל זה מקבל מעטפת של הסברה וליווי.

במסגרת האשכול אנחנו נותנים לחברה הערבית בפעם הראשונה טיפול במוקדי סיכון, מה שלא קיים כבר עשרות שנים. זאת הדרך שלנו לטפל בחברה הערבית, דרך שיפור תשתיות, כמו שעושים בחברה היהודית באמצעות במפרים וכולי. בעצם, לעסוק בזה וטיפול באותם אלמנטים של הסברה באופן מוגבר, בהתאמה תרבותית ובשיתוף פעולה עם כלל הגורמים, לרבות אימאמים של משרד הפנים. תשתיות בין-עירוניות – אנחנו פועלים על פי המתווה של נת"י ומוקדי סיכון, בהתאם לקריטריונים שהוצגו. אם תרצו, אני אציג אותם פה, אבל הם מוכרים. עושים את זה באשכול, מתוך תפיסה שהאזרח נע גם בבין-עירוני וגם בעירוני. כמובן, אנחנו עוסקים בסוגיה כואבת שעוסקת בנושא של רכב כבד. זה הזמן לציין את שיתוף הפעולה הטוב של הרלב"ד עם איגוד קציני הבטיחות, עם המובילים וכולי.

גם נושא האכיפה מקבל ביטוי באשכול עם תוספת ניידות שמבוססות על מתנדבים. כמובן, תגבור של מיזם שומרי הדרך, והשנה ביולי נשיק את האפליקציה החדשה. הפרויקט הזה יקבל בוסט.

תסביר לי על תוספת ניידות באשכול. תן לי דוגמה.

אנחנו מקצים שמונה ניידות שהתקבלו בתקציב הזה. מפעילים את זה על בסיס מתנדבים.

שמונה ניידות לאשכול? והכול רק עם מתנדבים? מי יכול לתת דוח? מתנדב יכול לתת דוח?

כן. מתנדב צריך לעבור שתי הכשרות. הכשרה ראשונה של חודש, שלב א', ואחרי תקופה מסוימת עוד הכשרה ואחרי זה הוא מתפקד כמו שוטר מלא. אנחנו בקשר עם לינה, וגם כל הנושא של הסדרי תנועה – יש המון הסדרי תנועה סביב התשתיות, וכל הסיפור הזה עובד. יש מדידה והערכה של הפרויקטים, והרל"ב גייס את מדען ראשי, את פרופ' הלל בר גרא, מהמובילים בעולם, אחרי תקופה ארוכה שבה לא היה לנו מדען ראשי. הוא מלווה ברמת המעטפת המחקרית.

אנחנו רוצים לקדם מודלים של ערים בטוחות, ואני מקווה שנצליח לצאת בקול קורא עם הסיפור הזה השנה.

מה זה רוצים? יש תקציב?

תכף נדבר על תקציב, ואני אענה על כל שאלה.

ערים בטוחות – זה כמו אשכול, אבל בעיר. עיר שהיא בינונית ומעלה שלא מקבלת מענה במשרד התחבורה. אני בקשר עם משרד התחבורה ואם הוא לא במאיץ, במשתלם, ברשות השינוי – הוא יקבל ביטוי פה. כמובן, הקריטריונים הם שהיכן שייפגעו אנשים, שם תהיה עדיפות ביצוע. בנושא של תוכנית לאומית שאנחנו רוצים לקדם, ברמת אכיפה, נהגים צעירים, רכב כבד והיסעים וחברה ערבית.

יש דברים שמקבלים פה ביטוי. נהגים צעירים – יש את חוק הליווי, יש את החינוך התעבורתי, ואנחנו משנים קצת את עולם הספקים וכל התוכניות העודפות, בשיתוף עם משרד החינוך. אנחנו עושים את הנושא של תוכנית הליווי עם כלים דיגיטליים ותפיסת סיכון – ללוות את ההורים בתהליך הליווי. מבחינתי זאת התקדמות.

אכיפה – הנושא של אכיפה דיגיטלית מקבל בוסט רציני ושיתוף פעולה. שמנו מצלמות בכביש 90, שמודדות מהירות ממוצעת. אנליטיקה קו לבן, אנליטיקה אור אדום, ויש גם אנליטיקה להולכי רגל. אמז"ק – אי מתן זכות קדימה. כל הדברים האלה הם בשיתוף פעולה מלא עם מינהלת אכיפה דיגיטלית ואגף התנועה. בנושא של אגף התנועה, ואני אומר את זה, לדעתי, הם לא מקבלים תקציב השנה, ואותי זה מטריד. כשראינו את האפשרויות, ובעצם אפשר לקדם את החומש הזה, אכיפה זה מספר אחד.

עוד מעט נגיע לאגף התנועה. ביקשנו מהם לבוא. הפער מהתקציב השנה ובשנה שעברה – אני מקווה שהם באו.

נפגשתי עם הרפרנט של האוצר, ונאמר לי שהם לא מתועדפים בתקציב. אצלי זה נורה אדומה, כי בסוף אנחנו יכולים לזעוק כבישים אדומים, כבישים אדומים – רוב האנשים לא נהרגים בכבישים עירונים. הם נהרגים בכבישים עירוניים והם נהרגים בכבישים בטוחים. כשזועקים על כביש 4, ועל המקטע בין טירת הכרמל לפרדיס, אני ער לזה.

אגף התנועה יגידו שזה לא אצלם, זה בתחנות המשטרה. זה לא התוך המשטרה.

בסוף אנחנו צריכים שוטרים, ניידות, תובעים משטרתיים. אנחנו צריכים לרוץ על כל הדבר הזה. התשתיות, יש להן את הזמן שלהן. בועז, אתה מכיר את זה. יעשו את כביש 90, זה ייקח חמש שנים ועד אז אנשים ייהרגו. אני חושב שצריך לתת להם אפשרות לפעול, וזה אחד האמצעים העיקריים שאפשר באמצעותם להשפיע, גם באמצעים דיגיטליים וגם באמצעים של שוטרים, ניידות, בוחנים, תובעים וכולי.

רכב כבד והיסעים – אני אשאיר לחברים להתייחס. מדובר בכל הנושא של רפורמת המטענים שמקודמת, הנושא של טכוגרף – תשמע מאנשי המקצוע. אני יודע מה קורה, ואם תרצה לשמוע את דעתי, אני אומר, כמובן. החברה הערבית מתוקצבת, והרשות הלאומית מקצה 27% מתקציבה לחברה הערבית, למרות שהם 21% מהאוכלוסייה, אבל 30% מהנפגעים. אנחנו מקדמים את החלטה 550, ואם תרצה, נרחיב על זה בהמשך.

מיקוד הפעילות שלנו זה תוכנית אשכול בטוח. אנחנו מסוכמים עם אגף תקציבים ומשרד התחבורה על 120 מיליון שקל לשנה, בסך הכול 240 מיליון שקל. זה מעבר ל-70 בבסיס ועוד תוספות, כך נגיע פחות או יותר ל-90-85 מיליון שקל השנה. וזה על זה.

זה נותן לך אפשרות של כיסוי כמה מהמדינה? אתה מגיע בסך הכול ארבעה אשכולות?

יכולים להגיע לחמישה, כי אחד כבר עשינו. עוד ארבעה.

כמה אשכולות יש בסך הכול?

12.

12 האשכולות הם 50% מהאוכלוסייה. כלומר, ארבעה הם שישית?

תלוי כמה רשויות מאוגדות באשכול. אנחנו נעשה קול קורא.

אם הכול ילך כמו שצריך, בשנתיים הקרובות ניגע רק בשישית מהאוכלוסייה. אם הכול ילך כמו התכנון.

באלמנט הזה.

אבל זאת התוכנית המרכזית, לפי מה שאמרת. זה החלק המרכזי מהתוכנית הלאומית, אשכול בטוח.

אשכול בטוח היא תוכנית מרכזית שלנו. מעבר לזה יש את הבסיס שלנו, ויש את 550 – חברה ערבית. נושא נוסף זה ערים בטוחות בעדיפות לפריפריה, וקידמנו תוכנית ייעודית ביהודה ושומרון. נפגשתי עם כל ראשי הרשויות, עם מועצת יש"ע, עם אשכול יהודה ושומרון, והגשנו תוכנית סדורה, שעוסקת הן במוקדי סיכון, הן באכיפה, חינוך והסברה. הגענו עד ממש לנושא של מרכזי חוסן ואנשים שנפגעים מחרדה עקב יידוי אבנים כנהגים.

בנושא מידע ומחקר מינינו מדען ראשי – דיברתי על זה. הקמנו ועדת מחקר מייעצת עם טובי המומחים בתחום מכלל האוניברסיטאות. אנחנו רוצים לקדם, וזה תהליך שאנחנו מתחילים ממש בחודש הבא, מודל לחיזוי תאונות דרכים. אני לא רוצה להסתכל יותר אחורה על מה שהיה, רוצה להסתכל קדימה על מה שיהיה. חיכיתי לפרופ' בר גרא, והוא יקדם את זה. בסוף השנה נהיה עם מערכת ניהול בטיחות במרחב העירוני. זאת מערכת אלגוריתמים שתוציא את כל מוקדי הסיכון ללא מגע יד אדם, ותוכל לתת עדיפות לגורמי המקצוע איך לתעדף מוקדי סיכון במרחב העירוני.

בנושא האופנועים, אנחנו משנים את מודל הכשרת רוכבי האופנוע. מדינת ישראל קיימת 75 שנה, ואין תורה כתובה לרוכבי דו-גלגלי בישראל. אנחנו עושים את זה יחד עם אגף הרישוי ומשרד התחבורה. המידע עובר מפה לאוזן, תורה שבעל-פה. אין משהו כתוב, ואנחנו הולכים לשנות את הכול. הפיילוט יתחיל ברבעון האחרון של השנה, פחות או יותר בעשרה מגרשי רכיבה בישראל.

הפיילוט היה גם בשנה שעברה. זה לא אותו פיילוט?

הפיילוט דיבר על רכיבה מתקדמת, ואנחנו מדברים על הכשרה.

אתה מדבר על הכשרה בסיסית?

כן. אני רוצה להפסיק את המודל של קבלנות.

מצוין.

ושהם לא יוצאים ממגרש ההדרכה עם האופנוע. הם יצאו ממגרש ההדרכה עם המורה, עם מערכת תקשורת. אנחנו מעבירים חלק לדיגיטלי כי לא רוצים להעמיס יוקר מחייה על האזרחים. אנחנו רוצים לתת להם אפשרות להתנסות ברכיבה עצמה. לשם זה הולך, ואנחנו נתחיל את זה בשנה הבאה. כל זה, כמובן, בשיתוף פעולה מלא עם אגף הרישוי.

מה זה קידום אכיפה באופנועים?

זה עולם ומלואו. המשטרה לא רודפת אחרי אופנועים בגלל עניינים של בטיחות. לוחית הרישוי שלהם, אם היא קטנה מדיי, לא קולטים אותה במצלמות. אנחנו עושים עבודת מחקר בעולם לראות מה עובד ולא עובד, ולעשות יום למידה משותף עם אגף התנועה כדי לראות איך לקדם את זה. יש פתרונות, ורפי יציג אותם. אני רוצה להשאיר קצת לאחרים, לא נעים לי.

אתה הרלב"ד, ומבחינתי אתה מתכלל את הכול.

אני באמת יודע, פחות או יותר, מה קורה על כל המגרש ומכיר את כולם, אבל בשמחה אני אתן ביטוי ואתערב כשצריך.

החברה הערבית – באמצעות 550, גם טיפול בכשלי בטיחות, וזה מטופל ברמת האשכולות, אבל מטופל גם ברמת התקציבים. הכספים הקואליציוניים שאתה נתת, בועז, לפני שנה, 20 מיליון שקל – אנחנו נסיים את הפעילות השנה. השנה יש מיקוד על החברה הערבית ומשרד התחבורה במסגרת 550 נותן מיקוד בחברה הדרוזית – עוד 24 מיליון שקל, שאמורים להתבצע באמצעות נתיבי איילון השנה. כמובן, תגבור פעילות הדרכה בחברה הערבית.

אכיפה – מצלמות מקטע, מצלמות אמז"ק בערים ומצלמות אנליטיקה. אני חושב שזאת מהפכה שאנחנו מקדמים. חלק מזה מתקציבי הרלב"ד עצמו, כלומר הרלב"ד מממן את המשטרה כדי לקדם את הפעולות האלה. לדעתי, זאת יכולה להיות מהפכה. כמובן שזה לא stand alone. צריך תוספת שוטרים, כי בסוף צריך לתת דוח או לייצג בבית משפט. זה עולם ומלואו.

כביש 90 – אני רוצה לתת את זה כביטוי לעבודת הרלב"ד. הרלב"ד מוביל יחד עם משרד התחבורה את כל הנושא של מקטעי דרך אדומים, כבישים אדומים. התוכנית תוצג לוועדת הכלכלה, והרלב"ד בהחלט מוביל את זה יחד עם משרד התחבורה. בכביש 90 – ביצוע פעילות מאילת עד צומת קטורה כבר דו-נתיבי, דו-מסלולי. עד שיטה יש עוד 20 קילומטר לביצוע עכשיו, ועוד 20 קילומטר הלאה לצומת כושי רימון, שאושרו עכשיו. כל השאר הולך להיות עד צומת הערבה ריץ'-רץ'. יש כבר שני מקטעים של מצלמת מהירות ממוצעת שהוצבו, וגם מקטע פס לבן. כביש 90 נהיה שדה הניסויים של ישראל ברמת טכנולוגיית אכיפה, ואפשר לשרשר את זה לכל ישראל.

מעבר לזה, אני רוצה לציין כמה דברים ברמה כללית. מוקדי סיכון בין עירוניים – זה לא 180 מיליון שקל, זה 240 מיליון שקל. לפני שנה זה היה 130 מיליון שקל, והשנה זה 240. זה לא רק ה-180 אלא השנה זה 260 מיליון שקל, כולל 80 מיליון שקל קשרים ברשת. נהגנו לקרוא לזה פניות שמאלה, טיפול במוסדות חינוך בין-עירוניים וכולי. אלה מוקדי סיכון. מעבר לזה, נעשית מהפכה בכביש יהודה ושומרון, ויש ריבוי היפגעות. כמעט שליש מההרוגים שלנו בבין-עירוני, זה ביהודה ושומרון. יש שם מהפכה תשתיתית שבהחלט תיתן מענה לסיפור הזה של - - -

המזרח הפרוע.

זה ביטוי שלך. יש חוצי יישובים – 95 מיליון שקל בחברה הערבית, וכמובן את החומש שדובר.

בבין-עירוני יש בפעם ראשונה 60 מיליון שקלים נתוני תנועה בשכונות ותיקות בערים, וזאת בשורה שצריך להמשיך אותה. הוועדה צריכה לדאוג שזה ימשיך, כי יותר מ-50% מההרוגים הם במרחב העירוני. אנחנו עושים נתוני תנועה באשכולות, והביטוי של נתוני תנועה מקבל גם בהסכמים גדולים שמשרד התחבורה עושה – המאיץ, משתלם וכולי. אנחנו כמו קאטו הזקן רוצים להפחית את המהירות ל-30 קמ"ש. אני מחבר את זה עם 50 מצלמות אמז"ק שאנחנו רוצים להציב במקומות שאין בהם נתוני תנועה, כדי להגדיל את הפריסה והכוח.

אתם מעדכנים את התושבים בזה? זה חלק מההרתעה, עצם זה שהם יודעים שיכולה להיות מצלמה.

כן, כן. הכסף של האשכולות מתחיל את הביצוע. ה-60 מיליון עוד לא יצאו, וייצא קול קורא, אבל הרלב"ד קבע קריטריונים לנתוני תנועה, יחד עם גיל קרומר שממונה על זה במשרד התחבורה. בוודאי, הכסף יהיה כסף חכם, לא כסף טיפש, והוא ילך למקומות שנפגעים. כמובן, כל זה מקבל מעטפת באשכול. ברגע שהתחילו עבודות, אשכול מקבל הסברה. קמפיין ההסברה כבר מוכן ואם תרצה, אני אציג אותו.

לא עכשיו. בסופו של דבר, אתם תעשו כל הזמן פיקוח ובקרה על כל פעולה, ותטייבו אותה?

אמת. הרלב"ד יש לו מערך מטה שטח, שבעצם פרוס בכל הרשויות בישראל. כל רשות מחויבת למנות מנהל מטה מתקציביה, תלוי בגודל הרשות. ערים גדולות – 100%, ערים בינוניות – 50%, ו-25%. זה לא מספיק, אבל זה מספיק טוב. אנחנו עובדים עם מה שיש.

סליחה שאני מפריע לך באמצע. אתה מרגיש שאתה מקבל אוזן קשבת ושיתוף פעולה מכל משרדי הממשלה, או יש לך בעיות שאנחנו יכולים לעזור לפתור?

אנחנו מכירים לא מעט שנים, ואני אגיד לך שאבי לימד אותי משפט: עדיף לבקש סליחה מאשר רשות. אני חצוף. אני חושב שאין אף אחד שיושב בשולחן הזה, שלא הייתי אצלו במשרד, שאני לא יודע מה קורה אצלו, שלא היה אצלי. אני מקיים פורומים עם החברה האזרחית, וחלקם נמצאים פה. כולם יודעים מה קורה כל הזמן. יש לי פורום קציני בטיחות, ואני מעדכן. אני מנסה להחזיק את השוק הזה כמה שיותר קרוב, מצד אחד, ומצד שני, אני חושב שבסוף יש לי השפעה. מדינת ישראל מבוססת הרבה על קשרים אישיים, אבל אני 15 שנים בתחום ואני מכיר את כולם לפניי ולפנים. אני לא רואה פה דמות אחת שאני לא מכיר.

תודה, ארז.

אני יודע שאני לא בעולם מושלם. נכון, צריך כסף והכול נכון. אני חושב שהרשות קיבלה התקדמות ואני עובד באמת קשה, והרלב"ד יחד איתי, כדי לקדם את התחום הזה.

טכנולוגיה חדשה שחברות הזנק מעוניינות להראות לכם, יש לכם מערך שבודק אותה?

כן. יש לנו אדם שממונה על זה בחטיבת המחקר. אנחנו גם מוציאים ניוזלטר אחת לחודשיים, שנותן סקירה על כל הטכנולוגיות. עשיתי חיבור לפני שבוע בין מינהלת אכיפה דיגיטלית לבין המינהלת במשרד התחבורה של טכנולוגיות, כי בסוף המדינה יכולה להציב מצלמה בצומת להזרמת תנועה, ומצלמה לאכיפה. היום המצלמות חכמות, והן יכולות לעשות גם וגם. עשיתי את החיבור הזה, והרלב"ד יודע לעשות כי הוא רץ על כל המגרש לעשות את החיבורים האלה. מפה מתחילים לעבוד ביחד, ואנחנו גם שותפים בוועדה, כמובן. בועז, טכנולוגיה מקבילה לחיסון קורונה. אם כל הרכבים יהיו עם טכנולוגיה, אנחנו נהיה בעולם נפלא. אתה יכול לחסן את האוכלוסייה בחודש בקורונה, את הרכבים ייקח לנו עשור-שניים.

אני לא יודע אם ההשוואה לקורונה כל כך נכונה.

כחיסון.

הטכנולוגיה יכולה לקצר תהליכים, והיום היא גם חוסכת המון כסף. פעם היית צריך להעלות מסוק ב-50 אלף שקל, והיום אתה יכול להעלות רחפן. יש בזה פערים מאוד גדולים, ואפשר לעשות רחפנים כל הזמן. בצבא כבר עושים את זה, אז אולי אפשר לעשות את זה גם בנושא בטיחות בדרכים.

אתה מדבר על רחפנים, וכבר מתחילה אכיפה באמצעות רחפנים. יש עכשיו פיילוט.

העברנו תקציב לזה. גם לזה היה תקציב קואליציוני.

גם הרלב"ד הקצתה עכשיו רחפן לכביש 90 וגם רחפן ליהודה ושומרון. בסוף צריך שוטרים שיתפעלו אותם, ואנחנו בוחנים פעילות של בוחני תנועה עם רחפנים.

ארז, יש לך משפט לסיום?

לא. אני פה לרשותכם.

מי נמצא ממשרד התחבורה ורוצה לדבר? אני רוצה להבין קודם כול מה המצב. ארז תיאר עכשיו מצב, שנראה יותר טוב ממה שמצופה. אני רואה שיש כמה נציגים ממשרד התחבורה. נעשה את בקצרה אחד-אחד, רק תציגו את עצמכם.

בוקר טוב לכולם, אני מנהל תחום קציני בטיחות במשרד התחבורה. תחום קציני בטיחות זה אחד משלושה תחומים שכולם מרכיבים את האגף לפיקוח ובקרה על רכב, בהנהלת הגברת דלית רגב. האגף תכנן וכבר מתחיל בביצוע את התוכניות למטענים, ואני אתן כמה דוגמאות. ראשית, שקילה בתנועה. התחלנו את התוכנית של שקילה בתנועה, ואנחנו נציב משקלים לשקול משאיות תוך כדי תנועה. משאית שחורגת מהמטען המותר, תקבל דוח.

עם כמה ניידות ששוקלות?

אלו לא ניידות ששוקלות. המשקלים בכביש.

בכמה מקומות?

זה בכמה מקומות במדינה, בעיקר בכבישים שמובילים לנמלים.

ברשותך, אני יודע שיש בערך 2,000 קציני בטיחות וארבע ניידות פעילות לבדיקת רכב, מתוך שבע שכבר יש להן תקציב.

יש גם ניידות של המשטרה לרכב כבד, חבר הכנסת טופורובסקי.

אנחנו מקדמים גם מפרצי מנוחה, כדי לאפשר לנהגים מקומות להתרעננות ולנהיגה על פי תקנה 168. יש לנו 24 מפרצים לכל אורך המדינה. אנחנו מ קדמים שטר מטען דיגיטלי, במקום הניירת שיש בכל משאית, ובמיוחד נתחיל פיילוט עם הובלת חומ"ס. משאית שתוביל חומ"ס, במקרה ותהיה תאונה, חס וחלילה, כוחות החילוץ יהיו מודעים לחומר המובל ואיפה נמצאת המשאית המובילה. המשרד מקדם פתרונות לגודש תנועה.

זה לא קיים עד היום?

לא. אנחנו עובדים על זה עם נת"י. זה עדיין לא קיים, עדיין משתמשים בניירת בארבעה העתקים שצריך לשמור לשנה. אנחנו מתחילים את הפרויקט עכשיו, להפוך את זה לדיגיטלי. נהג שמוביל חומ"ס, ימלא את הפרטים לפני הנסיעה באפליקציה והכול יהיה ידוע.

המשרד מקדם תוכניות לגודש תנועה, למשל, משאיות ייסעו פחות ביום. נתיבי זחילה – במקומות שיש בהם עומסי תנועה בגלל אופי הדרכים, במיוחד בצפון – עליות וירידות ומשאיות שגורמות להרבה פקקים – נתיבי הזחילה למשאיות יאפשרו הזרמה יותר טובה ויגבירו את הבטיחות בנסיעה. פחות עקיפות מסוכנות.

חניוני לילה למשאיות במגזר הערבי. כולנו יודעים שהמשאיות חונות בכבישים וברחובות של הערים והכפרים במגזר הערבי. אנחנו מקדמים עכשיו חניונים מחוץ לכפרים ולערים, במיוחד למשאיות שמובילות חומ"ס. קיבלנו תקציב של 24 מיליון שקל לשנת 2023 ועוד 24 מיליון שקל לשנה הבאה. אנחנו מחכים לעוד תקציבים כדי להשלים את התוכניות.

התקציבים האלה לא מספיקים?

אני חושב שלא.

מה תעשו איתם?

לחניון אחד למגזר הערבי. ליהודים גם אין חניונים למשאיות. אל תפלה את היהודים.

אני לא מפלה, אבל זאת התוכנית כי יש שם יותר בעיות. הם חונים ברחובות, במיוחד מכליות שמובילות חומ"ס.

- - -

גבי, גבי, אני מניח שיש לך הרבה מה להגיד על זה. תן לי שנייה, אני רוצה לשמוע את הסקירה ואני רק רוצה להבין את המצב. תיארת פעולות חיוביות וחשובות. דרך אגב, זה אבסורד שחלק מהדברים האלה לא קורים, אבל אז סיימת בזה שהתקציב לא יספיק בשביל לבצע אותן.

כן. אנחנו נדרוש עוד ועוד תקציבים בשביל לקיים את כל התוכניות האלה. לעניין כוח האדם באגף, יש לנו שבע ניידות בטיחות, ומתוכן רק ארבע פעילות בגלל חוסר בבוחנים. קציני בטיחות בשנה שעברה – מנהל התחום מרץ 2022, התחלנו עם מפקח אחד, היום יש לנו שלושה מפקחים. ב-1 ביולי נקבל עוד מפקח. המפקחים שלי מפקחים על כ-20 אלף חברות.

איך אתה יכול לעשות פיקוח אפקטיבי?

מתרוצצים. עושים.

אתה מבין ש-30% מתאונות הדרכים הן עם רכב כבד.

אנחנו יודעים. למפקחים שלי אין רכבים צמודים, והם מתניידים בתחבורה ציבורית עם הרכבים הפרטיים שלהם.

אתה צוחק עליי.

לא. לצערי לא.

הוא נוסע ליעד, מגיע וחוזר הביתה.

יש לנו 4,300 קציני בטיחות, ומתוכם 2,300 פעילים ויותר מ-300 שטחים תפעוליים לכל אורך המדינה.

מה עם הטכוגרף הדיגיטלי?

אנחנו מקדמים את העניין. יש תוכניות.

יש תוכנית מ-2002, והשאלה מה קורה עם זה.

מקדמים את זה, ואולי יתחילו בשנה הבאה עם תוכנית להדרכת נהגים לטכוגרף דיגיטלי בשנה הבאה.

לא הבטיחו לנו שזה יהיה השנה?

סוכר, תגיד אם יצא מכרז או לא לטכוגרף דיגיטלי?

עדיין לא.

מתי אמור לצאת המכרז?

אין לי מושג.

יצא, יצא. היו צריכים להגיש ביום חמישי, ואני מאמין שיש חברה אחת שהגישה.

יש התקדמות עם זה, ויש כבר תוכנית הכשרה לשנה הבאה.

ארז, איך אתה תוכל להוריד את כמות ההרוגים עם מה שהוא תיאר לנו? ארבעה על 20 אלף?

רכב כבד זאת הזדמנות, מבחינתי, כי בסוף זה 3% ממצבת כלי הרכב בישראל, ו-24% מההרוגים הם במעורבות של רכב כבד. אני אגיד את האמת, כמדינה אנחנו קצת באפלה. הרלב"ד יממן למשרד התחבורה הקמת מערכת CRM כדי שנדע לפחות איזה תקלות יש ברכבים כבדים. לא שימצאו עשרים רכבים עם תקלה, אלא ספציפית כדי לבנות תוכניות התערבות טובות יותר ולראות אם יש רצידיביסטים. סוכר נכנס לפני כשנה לתפקידו, והוא עושה שם טרור. הרלב"ד המליץ שהם יקבלו אור אדום למשטרה, כאכיפה, כדי לקדם אותם, שתהיה להם נוכחות ויהיו להם סמכויות.

כבר קיבלנו סמכות לעצור רכבים בדרך.

בנושא קידום חקיקה, הוועדה בהחלט יכולה לסייע.

עיצומים כספיים.

גם השבתת משאיות או השבתת מפעל או אחריות בעל מפעל.

תביא לי את כל החקיקה ונקדם אותה.

אנחנו כבר בחקיקה של עיצומים כספיים כנגד קציני בטיחות ובעלי חברות שלא מקיימים את סדרי הבטיחות בחברות, או מפריעים לקציני הבטיחות למלא את תפקידם. יש חקיקה וזה לפני פרסום להערות הציבור.

ברשותך, בועז, אני אספר לך בדיחה. משאית שחורגת מהמהירות המותרת, אתה יודע מה גובה הקנס? 250 שקל. בעל מפעל שמקבל דוח, אומר: אני אשלם את הדוח, ותמשיך.

אנחנו חייבים לקיים דיון וגם נקיים דיון רציני גם על כל מה שקשור למשא כבד. אתה די אומר שאין לך מספיק כלים בשביל לבצע את המשימות שיש לך ואת מה שאתה רוצה לעשות. גם ארז מסביר את זה, ואני גם שומע דברים שנכונים ל-1960. אף אחד לא יודע מה התקלות, אין מערכות, זה בארבעה העתקים. טכוגרף דיגיטלי זה כבר שיא הזה, ויום אחד נגיע לזה. ההסבר למה יש כל כך הרבה הרוגים במשא כבד נמצא מול העיניים שלנו.

בשביל להספיק, קיבלנו אישור לעבוד גם בימי שישי. הרבה עבודה.

אבל בלי רכב. אני מנסה להגיד שזה בדיוק מה שאנחנו מנסים לפתור. אנחנו רואים שכולם כאן יש להם רצון טוב, אבל אם זה לא יתקדם מהר, ואני רואה שזה לא מתקדם. זה מחדל. התרענו על זה כאן בוועדה בכנסת הקודמת, ואמרתי לכם כאר אז, גם כשהיינו בקואליציה, תביאו חקיקה – הייתי יו"ר הקואליציה – ונעביר אותה מהר. עכשיו, כמנהל האופוזיציה, נדאג שהיא אותה מהר. תביאו לנו, תנסו אותנו. אין יותר דחוף מהצלת חיים. אין יותר דחוף. לא מעניין אותי שום דבר אחר ולא צריך לעניין אתכם שום דבר אחר.

אנחנו מאוד מעוניינים לקדם את הנושא של עיצומים כספיים.

אנחנו נטפל בזה. תודה רבה. גבי, אנחנו עוד נגיע לזה. אני כועס לפחות כמוך.

מראים פה נתונים ותוכניות, ואני לא אוהב לחיות במצב וירטואלי.

הבנתי שהתוכניות האלה לא מיושמות. תכף תקבל זכות דיבור ותסביר לנו את זה בצורה יותר ברורה ממה שהבנתי. תן לי רק לנסות להבין את המצב הקיים, כי רכב כבד זה תחום אחד, ואני רוצה להבין את הכול.

אני מנהל אגף תשתיות במשרד התחבורה, וחבר מועצת הרשות. קודם כול, אני שמח מאוד להיות חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה. אנחנו, כמובן, מקדמים הרבה מאוד דברים שקשורים לבטיחות בדרכים, בעיקר באחזקה של כבישים, בטיפול בכבישים חדשים דרך תוכנית החומש שלנו, בנתינת שירות מאוד טוב לרלב"ד. אנחנו עובדים בצורה מאוד צמודה והדוקה.

אני באמת חושב שצריך לשים דגש רב יותר על מקומות אחרים כגון משטרה, רכב כבד והרבה דברים אחרים. תשתית, לשמחתי, היא הבעיה הפחות גדולה. גם אם יש קשיים בקצוות, הכסף הגדול מגיע למקומות הנכונים, ואנחנו מאוד משתדלים להקצות נכון.

עברנו כבר כמה דיונים, ונמשיך אחר כך עם נת"י. התאונה שאני עברתי היא באשמתי, אבל אם הייתה תשתית קצת אחרת – תיקנו אותה מייד אחר כך – יכול להיות שהיה קצת פחות נורא.

נמשיך, ברשותכם. יש עוד מישהו ממשרד התחבורה? לא. נתיבי ישראל, ואחרי זה נגיע למשטרה, לביטחון לאומי. יש נציג לנתיבי ישראל? אין נציג מנתיבי ישראל. הם הוזמנו?

מה השאלות שאתה רוצה להפנות לנתיבי ישראל? אני בהחלט נציג.

אני רוצה לדעת כמה כסף חסר לכם בשביל לטפל בכל מה שאתם הגדרתם כתשתיות לקויות. כמה אתם מקבלים בסך הכול, מה פירוט תוכנית החומש, כמו שאושרה, לטיפול בתשתיות, ואיך זה מסונכרן עם המשטרה. כשהייתי בוועדה אחרת, המשטרה אמרה שלה יש תוכנית אחרת, ונתיבי ישראל אמרו שלהם יש תוכנית אחרת. המשטרה אמרה שיש לה חמ"ל, שהייתי בו, ונתיבי ישראל אמרו שלהם יש חמ"ל שהייתי בו. איכשהו היה ברור שאף אחד לא מדבר עם אף אחד. זה מה שאני רוצה לדעת. אם אתה רוצה לענות במקומם – עוד מעט המשטרה גם תגיע.

על חלק מהדברים אני אענה. קודם כול, העניין התקציבי. אנחנו מאוד שמחים תמיד לקבל עוד. אנחנו לא תמיד יודעים לבצע כשאנחנו מקבלים יותר מדיי. אחד הדברים הנכונים הוא לפרוס את התקציב על פני זמן, ולקבל במנות. ואת זה אנחנו משתדלים לעשות. הרבה פעמים יש לנו לא מעט פרויקטים שעולים, לדוגמה, התוכנית של דלית. היא עולה 700 מיליון שקל. תן לה 700 מיליון שקל, ואין לה מושג מה לעשות עם זה. תן לה 100 השנה ועוד 200 בשנה הבאה. אם אני אתן לה היום 700, לא יהיה לי 600 לדברים אחרים. וכולם רעבים לעוד ועוד.

אני רוצה להיות סדר עדיפות ואנחנו בעולם מוגבל תקציבית. אני לדעת מה דרך קבלת ההחלטות, מהם סדרי העדיפויות. בתקציבים כאלה, שהם מאות מיליונים ומיליארדים, ראוי שתהיה שקיפות מה המשקולות, איך מתקבלות החלטות, למה מעדיפים את צומת אריאל על פני הכביש בעפולה. אני לא קובע מה יותר חשוב; אני רוצה לדעת.

יש שני מנגנוני סדרי עדיפויות מאוד משמעותיים, שקשורים לבטיחות: 1. התוכנית האסטרטגית דרכים, שחלק משמעותי מהמרכיבים שלה זה גם מרכיבי בטיחות כמו גם מרכיבי גודש, כמו גם מרכיבי תנועתיות, כן גם חיבוריות, גיאוגרפיה וכולי וכולי. החלק של הבטיחות תפס נפח נכבד, וזה קשור לשאלה איך המדינה רואה את רשת הכבישים עד 2050, גוזרים מזה 2030, גוזרים מזה את החומש וכולי. זה ממד אחד. אם אתה רוצה את כל המודל, אני אשמח להציג אותו. הוא ארוך ומורכב, אבל יש. מודל שני זה מודל מוקדי סיכון, והוא מודל נקודתי. הוא בוחן קטעי דרך או נקודות ספציפיות שבהן יש מספר תאונות קטלניות כזה וכזה, ואת זה הציג רן קפלן בדיון הקודם בוועדה לביקורת המדינה. הכול שקוף, הכול פתוח. הקריטריונים מאוד ברורים, מאוד פשוטים. אלה שני המודלים העיקריים שאיתם אנחנו עובדים – אחד הוא מקטעי דרך והשני הוא נקודות ספציפיות.

האם אתה יכול לשלוח לוועדה את תוכנית החומש והמשקולות שלפיהם קיבלו את ההחלטות?

כן. צריך לזכור שהמשקולות לא עומדות כל אחת בפני עצמה, אלא זאת סכימה של משקולות. בדרך כלל, לא עושים כביש שהוא רק בטיחות, אלא צבר של דברים שעובר ניקוד מסוים ונכנס פנימה לפי מדרג.

ברור לי. כמו שבסל התרופות היינו רוצים לתת לכולם תרופות, אבל אנחנו במשאבים מוגבלים.

אנחנו יודעים להגיד שמתוך 20 הכבישים המסוכנים, פגענו ב-17. אנחנו יודעים להגיד לא רע בכלל שאנחנו מטפלים בכל מה שנמצא עליון.

אני רוצה שקיפות. ברגע שתהיה שקיפות, נוכל לקיים דיון ולהיות שלמים יותר עם מה שקורה. בסך הכול, אנחנו כולנו רוצים אותו דבר.

אבי, אם הבנתי אותך נכון, אלה שתי תוכניות שונות. תוכנית מוקדי סיכון, שהיא תוכנית חומש מתוקצבת, ותוכנית פיתוח – זה בעצם פיתוח כבישים, ולתוכה נכללים גם אלמנטים של בטיחות בדרכים, אבל גם אלמנטים נוספים כמו חיבוריות, פריפריאליות וכולי. אם הוועדה תוכל לקבל גם את התוכנית של הפיתוח, את הקריטריונים המנחים, זה יסייע לנו בהבנת העניין.

נאמר לנו כל הזמן: זה היה אמור להיות, הורידו את זה, את זה השרה הורידה. ברגע שיש שקיפות, הכול יותר פשוט וברור, ואין מקום לכל מיני קונספירציות שהן, בתקווה, לא נכונות.

סל פיתוח בעירוני עבר למשרד הפנים.

ובבין-עירוני נשאר.

מי נמצא מאגף התנועה?

אני ראש מדור מחקר ומידע של אגף התנועה. המנדט שלנו הוא אכיפה במטרה להוריד את תאונות הדרכים. האכיפה מונעת מנושא של מיידיות וודאות, ויש את הנושא של חומרת הענישה ומודעות. אלה נושאים של חינוך ומשרד המשפטים. אנחנו מתעסקים בעיקר עם ודאות ומיידיות. בנושא ודאות – זה נושא של כמות כוח אדם, אמצעים, אכיפה דיגיטלית. אנחנו מונחים על ידי המפכ"ל ויש לנו יעדים של הפחתת תאונות דרכים. זה נגזר לכיוון התחנות והיחידות הבין-עירוניות. כל אחד מקבל את תמונת המצב אצלו בגזרה, ומקבל את הבעיות שיש לו מבחינת האוכלוסיות, העבירות הנפוצות, והמלצות לפעולה. הדברים האלה נגזרים ונמדדים, והם מדווחים למפכ"ל אחת לתקופה. יש לנו מערכות תומכות החלטה לנושאים האלה, ואנחנו עושים את המיטב תחת מגבלות כוח אדם ואמצעים.

מתחילת השנה, בתחום העירוני נרשמו מעל 200 אלף דוחות רק על ידי כוח אדם, בלי מצלמות א3. המיקוד הוא בנושא טל"ס, הסדרת תנועה בנושא חניות, אופניים חשמליים, קסדות וחגורות. בבין-עירוני אנחנו מתמקדים בעיקר בנושא של טלפון סלולרי ומהירות, נהיגה בחוסר זהירות – כל הדברים שגורמים לתאונות דרכים, במטרה להפחית אותן.

אני לא יודע אם אתה הגורם או מישהו מהמשרד לביטחון לאומי, אבל הוצאנו פנייה בבקשה לדעת מה היה התקציב של אגף התנועה ב-2022, ומה התקציב הצפוי ב-2023 ו-2024. אני מכיר את התשובה האוטומטית של המשטרה – זה לא עובד ככה, אנחנו מקבלים את זה דרך תקציבן במשטרה, אבל בסופו של דבר יש תקציב לאגף התנועה, ואת זה אנחנו רוצים לדעת. אני אשמח לקבל תשובה.

אני לא מכיר את המספרים.

מי מכיר את המספרים? בבקשה.

אני מהמשרד לביטחון לאומי. לגבי תקציב 2022, אין לי נתון. אני באופן אישי לא מכירה את הפנייה הזאת. אני יכולה לבדוק ולחזור לוועדה, כמובן. לגבי תקציב 2023, בימים אלה אנחנו מצויים בדיונים מול השר כדי לקבוע את סעיפי התקציב המדויקים, כך שהסעיף המדויק לנושא של טיפול בתאונות דרכים ולאת"ן בכלל טרם נקבע.

יש איזושהי תוכנית? כבר אישרנו תקציב כאן בכנסת, כולל התקציב למשרד לביטחון לאומי. מה התוכנית? תוספת ניידות? תוספת אכיפה אלקטרונית? תוספת מצלמות? יש איזו בקשה? סדר גודל, משה.

זה פרויקט שלם, נפרד.

אבל זה רק על המצלמות.

על אכיפה דיגיטלית בכלל.

כבר נדבר על אכיפה דיגיטלית. הוועדה תשמח לקבל מהמשרד לביטחון לאומי בדיוק את הדברים האלה, מה התקציב.

אנחנו נעביר את הפירוט המדויק לוועדה, ואין שום בעיה.

האם יש תוכנית שאגף התנועה כבר - - -

יש תוכניות שהועברו למשרד, וכרגע הן בתהליכי אישור. ברגע שהתוכנית תאושר, נשמח להעביר אותה לעיון הוועדה.

נקיים דיון כאן בוועדה הספציפית, ואני אבקש דיון גם בוועדה לביטחון לאומי בכנסת בנושא תקציב אגף התנועה. קיבלתי מכל מיני לשעברים באגף התנועה מידע ברור, שאגף התנועה מקבל את הפירורים. אנחנו נעזור לאגף התנועה לקבל קצת יותר מפירורים בשביל להציל חיים. כל המשטרה עובדת בהצלת חיים, אני יודע, ויש למשטרה המון המון משימות ומעט כוח אדם. אנחנו ביחד נעזור למשטרת ישראל להצליח. התפקיד שלנו הוא שהמשטרה תצליח ותעבוד. רצית להגיד עוד משהו?

אנחנו לא רואים באגף התנועה איזה אגף שיורי שמקבל פירורים. אנחנו בהחלט נותנים לו מקום והצרכים שלו ייענו, כמו יתר הצרכים של המשטרה שהם רבים וטובים. הם ייענו במסגרת התקציב.

השר לביטחון פנים, עוד לפני שבע שנים, קראו לו גלעד ארדן, הבטיח שיהיו 450 ניידות במשטרת התנועה במדינת ישראל ב-2017. אנחנו ב-2023 ויש בערך 250 ניידות ועוד כמה עשרות שוטרים רכובים על אופנוע. אני אשמח לראות את הפערים. המשרד קיבל עכשיו תוספות תקציביות ואני אשמח לראות איך המלחמה בתאונות הדרכים תקבל עדיפות.

אנחנו מודעים לצורך בהצטיידות הולכת וגוברת של המשטרה, אבל גם לפן הטכנולוגי יש משמעות רבה ויכולות שלא היו קיימות ב-2007 וקיימות היום, יכולות להחליף.

אני מסכים. כשהייתי בקואליציה והשגנו כסף, זה היה בדיוק בשביל זה, בשביל אמצעים טכנולוגיים למשטרה. אני באמת מאמין שאם יש רחפן באוויר עם צ'קלקה, ורואים אותו כמה קילומטרים לכל כיוון, אנשים ייזהרו בנסיעתם ויימנעו תאונות דרכים. במובן הזה יש למשטרה תפקיד קריטי. אנחנו מדברים גם על האכיפה, אבל זה לא רק זה. זה גם על התביעות – עוד מעט נגיע לבתי משפט – וזה גם על הדרך שעברייני תנועה חמורים יודעים שהם ייצאו עם עונש ולא ירחמו עליהם יותר מדיי. זה משהו שהוא קצת ידוע עם העומס בבתי הדין לתעבורה, יש עניין לתקצב גם בתובעים ובהכול. את כל הדברים האלה אנחנו נרצה לדעת, כמו גם בקשות של המשטרה או תקנות שצריך לשנות. אנחנו כאן בשביל זה, כי אנחנו רוצים לתת למשטרה כלים לעשות את עבודתה.

חבר הכנסת טופורובסקי, אני רק אציין ש-144 שוטרים עזבו את האגף.

ממכסה קיימת? כלומר, יש רכבים שחונים כי אין מי שייסע בהם?

עוד לפני שמדברים על הגדלה, בוא נמצה את הקיים. גם שם יש פערים.

גם כאן, הפערים הם בעיקר פערי שכר. פשוט לא מגייסים עובדים?

כן.

אני ראש מינהלת אכיפה דיגיטלית. זאת מינהלת שהוקמה במשטרה לפני כשנתיים לטובת אכיפה דיגיטלית. אני אגע בראשי פרקים, מכיוון שכדי לרדת לעומק צריך דיון נפרד של שעה וחצי כדי להבין את כל רכיבי הפרויקט, ואיזו מהפכה אנחנו מובילים.

אני מאוד מאוד מאמין בטכנולוגיה, ואנחנו נקיים דיון גם על זה.

אני ארוץ בכותרות לאן מובילה משטרת ישראל. כולם מכירים את א'3 – המצלמות הכתומות שעוברות לאחריות משטרת ישראל מחברה אזרחית החל מיולי 2024. בעקבות ההעברה של א'3 והטכנולוגיה המתקדמת שקיימת בעולם, עשינו בנצ'מרקינג בכל העולם עם מחקרים, ואנחנו רוצים להעביר אלינו את כל הטכנולוגיה הזאת לאכיפת תנועה. אנחנו הולכים להקים את מרכז הפענוח והאכיפה הדיגיטלית מהמתקדמים בעולם.

רצת על נתוני אכיפה. אם היום בגדול 80% מהאכיפה מבוצעת על ידי שוטר, ו-20% על ידי אכיפה דיגיטלית או אכיפה של שומרי הדרך וכדומה, אנחנו צופים שעם השלמת המערך הדיגיטלי יהיה היפוך מגמה – 80% מהאכיפה תהיה אכיפה דיגיטלית, ו-20% של שוטרים. לא שכמות הדוחות תרד, אלא כמות הדוחות שיירשמו על ידי אכיפה תגדל. אנחנו לא ניגע בנתונים, אבל בגדול, המטרה היא באמת לצמצם את תאונות הדרכים על ידי אכיפה דיגיטלית.

ציינתי את הבנצ'מרקינג שעשינו בכל העולם, כולל משלחות שהגיעו ואנחנו מתכוונים לקחת מכל מקום את הדברים הכי טובים והכי מתקדמים, ולהביא אותם לארץ.

אתה יכול לתת דוגמה שמשנה מציאות?

כן, ודאי. כדי להבין האת ההיגיון מה הוקם בתוך המשטרה ולהבין את הרצינות. בתוך משטרת ישראל הוקם צוות היגוי בין-אגפי. לכל צוות יש ייעוד כדי להביא את החזון הזה לידי יישום. יש צוות ייעודי בתחום אגף התנועה, ונמצא בו קצין בדרגת ניצב משנה ומוביל אותו בתחום אגף התנועה; בתחום הטכנולוגי – ראש אגף טכנולוגיה בעצמה מובילה את זה; בתחום הכלכלי – ראש מחלק תקציבים; בתחום המשפטי – היועץ המשפטי של המשטרה בעצמו הוא זה שמוביל את הצוות הזה. צוות היגוי בין-משרדי, שמנוהל אחת לרבעון על ידי מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, והמינהלת עצמה שמתכללת את כל הנושא הזה. כדי להבין, חילקנו תוכניות ויש לנו גאנט עבודה.

זה מחוץ לאגף התנועה?

אנחנו יושבים בתוך הג"תא ואנחנו מתכללים את כל האגפים מתחתינו. ממש כך.

הכוונה היא לטכנולוגיה בכל ענפי המשטרה, אבל אתה אומר שזה מה שיש באגף התנועה.

העיקר הוא אגף התנועה, כי הוא מחייב קשב מאוד ייחודי ואמצעים מאוד ייחודיים כדי שהם יעמדו בכללי הראיות בבתי המשפט. הדגש הוא על אפקטיביות, לגיטימציה ציבורית ויעילות. אני לא אגע בכל הדברים, אבל בגדול אנחנו עושים את הפרויקט הזה במקביל. כלומר, העברת מערך א'3, הרחבת סל הכלים והשיטות לאכיפת עבירות מהירות, מנעד האכיפה, סוגי העבירות – היום אנחנו אוכפים רק מהירות ורמזור אדום באמצעים דיגיטליים. היום יש לנו סל רחב של כלים ומרכז פענוח אוטומטי. המטרה שלנו היא להגיע לאכיפה מיידית, כאשר המיידיות פה היא הרעיון. מרגע ביצוע העבירה באופן אוטומטי לאזרח, ללא מגע יד אדם, כמו שמתבצע במקומות בעולם.

אני אתן דוגמה על עבירות המהירות. אם היום יש לנו טכנולוגיית א'3 של חברת גדסוו מהולנד שדרכה אנחנו רוכשים את המצלמות, אנחנו יודעים שזאת טכנולוגיה ישנה מלפני עשרים שנה. יש לנו לולאה מגנטית על הכביש, והיא מודדת בשיטה אחת. כולנו מכירים מצב שבו בית המשפט בחן את האמינות, והפסקנו עם דוחות התנועה כי לא הייתה אכיפה דיגיטלית במדינת ישראל. היה חוסר אמון ציבורי; הטיפול על ידי ספק חיצוני. התחייבו שם על 1,200 עמדות ו-300 מצלמות, ואנחנו רחוקים מזה. לא עמדו בקצב הזה. א'3 – אנחנו בוחנים את הדור הבא, אולי באמצעות מכ"ם או תוכנת לייזר. זאת טכנולוגיה הרבה יותר מתקדמת. מצלמות ניידות – ממא"ל – אנחנו בוחנים כלי שאנחנו יכולים להציב לאורך כביש, כמה כלים כאלה. זה כלי שלא מתחשב בשום מזג אוויר, חמישה נתיבים במקביל. כלי מאוד אמין וכרגע אנחנו לפני פרסום המכרז בתחום הזה.

מהירות ממוצעת – נגענו בזה גם בכביש 90. עשינו בחינת אמצעים איך זה עובד, ובחנו שתי מצלמות, אחת בצומת הערבה ואחת באילת. אתם מכירים את זה, שלא תמיד נושאים נסיעה רציפה לאילת, ותמיד יש משאיות שאתה מתעכב מאחוריהן עד שאתה עוקף אותן. למרות זאת ועל אף זאת, נמדדו מכוניות שנסעו במהירות של 134 בממוצע. יש כבר אישור של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה להתחיל אכיפה בתחום הזה. גם פה בנינו את הבנייה דרך המרכזיות, צוות בין-משרדי שהקמנו לכך, עשינו יום עיון עם כל הגורמים הנוגעים בזה, ויצאנו לפיילוט על כביש 90 על שני מקטעים בתחום של מהירות ממוצעת. זה יביא את הבשורה בתחום הזה, וזה רק על עבירות המהירות.

במודיעין עשינו פיילוט של מצלמות שהצבנו על רמזור אדום. במקום לשים את מצלמת א'3, שמנו מצלמת אנליטיקה פשוטה כמו שאתם רואים פה בצד ימין. זאת מצלמה שעומדת על תורן, היא יודעת לזהות מעבר באור אדום רק על בינה מלאכותית. אתם רואים דוגמה להולכי רגל שחוצים במעבר חציה, ולא נותני להם זכות קדימה. היא ידעה לזהות את זה. רק לסבר את האוזן, לקחנו שלושים דקות של סרטון, ובחנו כמה גילויי אמת יש לנו שם – 27 גילויי אמת בשלושים דקות. ולא לקחנו מקרי קצה, שבהם בן אדם רק עומד על מעבר חציה, או השלים והרכב היה אחריו. לא. רק כשבאופן מובהק אדם עומד לקראת מעבר חציה, וכלי הרכב לא נותן לו זכות קדימה. תבינו, זה שובר שוויון וזה סוג של כלי שכל עבירה הנראית בעין, אנחנו יכולים לגלות.

זה מאפשר דיוק של הגילוי.

זה נשמע באמת game changer. אני רוצה שנרחיב על זה בפעם אחרת. הכול מסונכרן עם אגף התנועה? מתי תהיה תוכנית שהיא גם ישימה?

זאת תוכנית ישימה. זאת שאלה מצוינת, ויש עליה שקף. נגיע אליה כשנקיים על זה דיון כי הזמן קצר. אנחנו מסתכלים גם על תשתית אחודה לכל הסנסורים שאנחנו מקימים.

זה כבר מאושר ומתוקצב?

יש תקציב של 65 מיליון לשנה שעברה, והשנה עוד 45 מיליון. צריך לזכור, שהתוכנית עצמה היא רק להכשרת המכשור, לא להתעצמות. על הדרך אנחנו עושים פיילוט עם הרלב"ד. דיברת על קשר, ואני לא מכיר קשר כל כך הדוק וחיבור כל כך טוב כמו שיש לנו עם הרלב"ד ועם שאר האגפים התוך המשטרה. אנחנו רואים עין בעין את התוכנית הזאת כדי לרוץ איתה ולהוביל אותה קדימה. אנחנו מדברים על תשתית אחודה, ואנחנו לא צריכים לרכוש תשתיות נפרדות, אלא מקימים בתוך הבית את מערכת אדי"ר – אכיפה דיגיטלית רוחבית. כל הסנסורים יתממשקו לתוך אותה מערכת אדיר.

מתי זה יוצא לדרך?

זה בדרך, זה במדינה.

אם אני נוסע מראשון לציון לירושלים - - -

אתה מדבר על פריסה וזאת שאלה אחרת.

מתי האזרחים יידעו שמישהו בודק את עבירות התנועה שלהם?

קודם כול, על כביש 90 יצאנו בסדרת כתבות עם ערוץ 12, כולל מודיעין. אתמול, בעקבות דיון שהיה בוועדת הכלכלה, עשינו את כביש 40, איפה אנחנו הולכים להתקין. לקראת כביש 40 מצומת אוהלים ועד כלא נפחה. עשינו מיקומים, ואחרי שנסיים את הפיילוט ונכשיר את זה, רק אז, כשהמערכת תהיה מבצעית - - -

כמה זמן הפיילוט?

אנחנו מכוונים לתחילת 2024 אבל יש עניין של תיקוף ראייתי ויש עניינים שצריך להסדיר מבחינה חוקית. לא ניכנס אליהם.

ביום רביעי אנחנו נפגשים עם הפרקליטות כדי להכשיר את זה.

הקמנו יחידת תפעול בתוך המשטרה שתתכלל את הכול במקום חברות חיצוניות שעשו את זה. מרכז פענוח – דיברת על רחפנים, זה לא רק רחפנים. זה רחפנים, שומרי הדרך, כל הצילום הטקטי. מצלמות אנליטיקה, ניידות, ממא"ל – כל זה יתממשק.

אני ממש רוצה להיכנס לזה וגם להבין את לוחות הזמנים. אנחנו נעשה את זה בפעם אחרת.

אם הפענוח היום ידני, שיטת הפענוח היא באופן אוטומטי. המערכת יודעת לפענח באופן אוטומטי.

הכול מסונכרן עם אגף התנועה? אני רואה אותם זזים קצת בחוסר נוחות שם. אולי אני לא רואה טוב, אבל אני רואה אותם זזים בחוסר נוחות.

בוודאי, הם חלק מצוות ההיגוי. לא הקשבת טוב.

הקשבתי, אבל לפעמים אני שם לב לכל מיני דברים.

דיברנו על תגובה מיידית. אם, לדוגמה, רכב דוהר ב-200 קמ"ש בכביש 6, ובמזל טוב נקלע לאיזושהי מצלמה, ואחרי שבועיים-שלושה עד חודש יישלח לו הדוח, כולנו מסכימים שזה רוצח פוטנציאלי. באופן אוטומטי, המערכת הזאת עם הבינה המלאכותית דרך מרכז הפענוח האוטומטי תדע להעביר למשל"ט ולניידות במקום דיווח – כרגע רכב נוסע 200 קמ"ש בכביש 6, תעצרו אותו. אל תחסמו את כל העולם, תעמדו במקום מסוים והוא יגיע אליכם. תעצרו אותו, ואז אפשר להפסיק את העבירה, אפשר לעשות השבתה מינהלית, להפעיל את כל הכלים המינהליים, לעשות פסילה, מעצר, שיפוט מהיר וכדומה. הדוח יישלח באופן אוטומטי. כל החומר הראייתי יהיה בממשק האישי בממשל זמין של אותו אזרח, ואפשר לראות את כל העבירה עם הסרטונים. שקיפות מלאה. ואנחנו מנסים להוביל גם רעיון של מדרג תשלומים כמו שקיים בהרבה מדינות באירופה. אדם שישלם את הקנס תוך 48 שעות, יוכל לשלם עד כדי 50% מערך הקנס הקבוע בחוק. זה גם יסייע לנו עם בתי הדין המינהליים.

נשמע מדהים. יש לך קשיים?

בוודאי, יש קשיים כמו בכל דבר טוב. יש תהליכים נוספים שאנחנו נוגעים בהם, יש אתגרים משפטיים.

אנחנו נשב ונראה מה אנחנו מקדמים. הזמן שלנו קצר, ואני מאוד מאמין בזה. אני רוצה לראות מה התוכנית לבין היישום שלה, ואיך אנחנו יכולים לעזור ביישום.

התחלנו כבר את היישום, ובוודאי נצטרך סיוע.

אגף התנועה, לא דיברנו הרבה, אבל נקיים ישיבה על התוכנית כי הבנו שעוד לא אישרו לכם תוכניות. יש כאן מישהו ממשרד המשפטים? אשמח לשמוע מהנהלת בתי המשפט איך מתמודדים עם עברייני התנועה ועם העומס.

שלום, אני מהנהלת בתי המשפט. בעיקרון, יש לנו בערך 160 אלף תיקים בשנה, וזה עומס מערכתי כמו שיש בכל המערכת. אפשר לראות שאנחנו מנסים להגדיל את התקנים והיה גידול מאז 2017 ונוספו עוד שישה תקנים. ב-2022 נוספו עוד תשעה תקנים.

הם אוישו?

כן. בגדול, למרות עומסים חריגים שמוטלים על בתי המשפט, אפשר לראות קיטון בממוצע באורך חיי התיק בבית המשפט. בין השנים 2020 ל-2023, אנחנו רואים שאורך חיי תיק שנפתח בבית משפט לתעבורה בתל אביב קטן מ-3.6 חודשים ל-3.2 חודשים.

הוא קטן כי הגיעו להסדר טיעון מהיר? אני מכיר את זה שעומדים בתור בבתי דין לתעבורה, ועורכי דין סוגרים עם התובע – תן לי כאן דוח, תן לי כאן זה. האם זאת הכוונה? עשינו רפורמה שאמורה לעשות בררת קנס בעבירות קלות.

זה בבתי משפט מינהליים.

אני פחות בקיאה בפרטים האלה. במחוז מרכז, אפשר לראות שצומצמו חיי התיק באותה תקופה מ-4.6 חודשים ל-3.7. כמעט חודש שלם. במחוז דרום מ-4.3 ל-3.2. המחוז היחיד שאפשר לראות בו גידול זה מחוז צפון, שם הוא עמד על 7.3 ב-2023 לעומת 4.2 ב-2020, וזה מכל מיני סיבות שאנחנו בודקים. בין היתר, סיום כהונה של שופט תעבורה באותה תקופה, והשתתפות של שופטי התעבורה בתורנויות מעצרים, בשל עומסי עבודה שהיו קיימים, והיה צורך בתגבור.

בשורה התחתונה, כיום אורך חיי תיק ממוצע עומד על 4.5 חודשים בלבד, וזה פרק זמן קצר מאוד ביחס להליך הפלילי. זה מתאפשר, בין היתר, בשל כל מיני יוזמות ניהוליות שנוקטים בתי המשפט.

יש דברים שאנחנו נוקטים בהם ברמה יותר משפטית, וחנית תוכל להרחיב עליהם.

שלום, אני מהלשכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט. כמו שאמרה דנה, ניכר איזשהו שיפור באורך חיי תיק, ואנחנו עושים כל מאמץ כדי שאורך חיי תיק יהיה כמה שיותר קצר ויסתיים כמה שיותר מהר. אנחנו נוקטים מספר פעולות לקיצור ועדיין מתמודדים עם העומס. שאלת אם תקנים אוישו, אבל לא מונתה עדיין ועדה למינוי שופטים.

כמה תקנים חסרים?

אין לי נתון של מספר השופטים החסרים, . יש נשיאים שזועקים ואומרים שחייבים למנות שופטים באופן כללי, וגם שופטי תעבורה.

הבנתי שחסרים 80 תקנים באופן כללי. השאלה כמה מתוכם הם לתעבורה. יכול להיות שהבנתי לא נכון.

אנחנו יכולים לבדוק, אין לנו נתון מדויק. חסרים תקנים בגלל הצורך בכינוס של הוועדה.

הפעולות שאנחנו נוקטים לצמצום אורך חיי התיק, ליעילות דיונית. יש מבצעי צמצום עומסים בתקופת פגרה, אפילו בימי שישי למרות שזה הופסק לבקשת התביעה והשופטים; גישורים פליליים בתיקי תעבורה, דבר שמסייע לצמצם תיקים ישנים ומורכבים; יש מזכירות שיוזמת – יש הרבה מאוד תיקים שבהם הנאשמים לא מתייצבים, לא מגיעים, ואז התיק נדחה לפעם הבאה כדי לחפש את הנאשמים; סיבה נוספת היא חוסר בייצוג של סניגור במקרים שבהם יש תביעה למאסר. במקרים האלה אנחנו מנסים באמצעות מזכירות יוזמת, לצמצם את זה כמה שיותר מוקדם, עוד לפני שזה הגיע לדיון בפני שופט, לפני שבזבזנו זמן שיפוטי יקר; אנחנו מנסים להנהיג ימי מוקד מרוכזים גם בתעבורה; לצמצם תיקים ישנים, שכבר יושבים מספיק זמן במצבת השופטים; לתגבר שופטים – מאז חודש אפריל מתגברים שופטי תעבורה של מחוז תל אביב את בית המשפט לתעבורה במרכז, שהוא מאוד עמוס, או שמתקבלות החלטות ניהוליות להסיט עומסים מבית משפט לבית משפט על מנת לקדם דיונים.

שני פתרונות חקיקה, שאחד מהם דיברת עליו, ואני מבקשת להתייחס אליהם. קודם כול, התייחסת לחוק הפרות תעבורה מינהליות. זאת באמת רפורמה חשובה, שמסווגת בררות משפט ומעבירה אותן ממסלול פלילי למסלול מינהלי. זאת הצעת חוק שהוגשה בעקבות דו בין-משרדי, והובאה כאן לשולחן הכנסת בממשלה הקודמת. נעשו דיונים בוועדת הכלכלה, ולצערנו, בעקבות התפזרות הכנסת הקודמת, היא לא הגיעה לישורת האחרונה.

אישרנו את זה בוועדת הכלכלה. זה עבר דין רציפות?

בשבוע שעבר, לשמחתנו, עבר דין רציפות. עכשיו זה שוב מונח כאן על שולחנה של ועדת הכלכלה, ונשמח אם זה יסתיים בהקדם.

נטפל בזה. מה הצעד השני?

הדבר השני זה הצעת חוק בתי המשפט – שופט עמית. שופטים עמיתים הם שופטים שפרשו לקצבה. זה גם עבר רציפות, אבל זה מצריך דיון בוועדת החוקה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

נקדם את זה. אם אתם צריכים עזרה, גם אנחנו פה לרשותכם. מה עם בררת עבודות שירות בתחום בטיחות בדרכים? אני חושב שאדם שעבר עבירה והיה הולך לבית לווינשטיין כדי לראות מה ההשלכות של עבירות בתאונות דרכים, זה יכול להשפיע, גם יותר ממאסר. היה על זה איזשהו דיון?

ההרחבה של עבודות שירות, אם אני לא טועה, עברה משישה חודשים עד תשעה חודשים, ועבודות שירות חלות. במידת הצורך אפשר להטיל עבודות שירות.

תודה רבה. יש נציג מהשלטון המקומי? אין נציג. פנינו אליהם, נכון? הם גם נרשמו לדבר ולא הגיעו. משרד החינוך, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, ברכות על המינוי המחודש. יש לנו ציפיות ממך, שתדע.

גם לי יש ציפיות מעצמי. גם להורים שלי.

אני אומר בקצרה כמה דברים שקשורים למערכת החינוך, כדי לאפשר לחברים אחרים ולשותפים לדבר במעט הזמן שנותר. אני רוצה לומר שלנו, כאגף זה"ב בתוך משרד החינוך, יש שיתוף פעולה מלא וטוב עם כל הגופים שעוסקים בעניין בטיחות בדרכים, החל מהרלב"ד, אור ירוק, המשטרה, גופים אזרחיים, יחיאל. שאף אחד לא ייפגע, אם שכחתי מישהו. כולנו למען מטרה אחת – לקדם את נושא הבטיחות בדרכים, ובנישה שלי, את הנושא של חינוך לבטיחות בדרכים.

משרד החינוך, באמצעות אגף זה"ב, תפקידו לחנך את הדור הצעיר של מדינת ישראל להתנהלות נכונה ובטוחה במרחב התעבורתי. אנחנו עושים את זה בהמון המון שיטות, חלק מהן הן תוכניות לימודים סדורות, שנלמדות בבתי הספר. אנחנו מכשירים מורים, כותבים חומרי למידה, ומי מכם שרוצה קצת לדעת דברים, יכול להיכנס לאתר שנקרא המרחב הפדגוגי ברשת. תחת זהירות בדרכים אפשר למצוא שם המון המון חומרים והצעות לפעילויות.

הפסקה בהקלדה.

הנושא השני שאני רוצה להעלות כקושי. צריך לדעת שיש אחת ב-א-ב ואחת ב-ה. אחת ב-ט ואחת ב-י'. כבר נבחנו. למרות שהיו לנו קשיים שלא תלויים בנו, אבל בסוף העסק עובד. אנחנו מדברים על שלושה מועדים של תיאוריה, בכל מועד 30 אלף תלמידים שהולכים להיבחן. ברצף של התכנים, על מנת לממש את הרצון שלנו לחנך את התלמידים להתנהלות נכונה, תוכנית עוסקת בעיקר באופניים חשמליים. היא מתעסקת בכל הכלים שאנחנו מכנים ככלים לא שם יש לנו בעיית מימון. לאורך הרבה שנים קיבלנו סדר גודל של 500 שעות, מתוך

אני מזכיר לך שהצגת את זה בפני הוועדה בעבר. אני לא מזלזל, כמובן, ואנחנו יודעים על החינוך בבתי הספר ובגנים, אנחנו גם יודעים על התיאוריה שעוברים. אני מנסה להבין את הקשיים.

אני יודע, אני מגיע לזה. הקצבתי לעצמי שלוש דקות, לא יותר. אני חייב לומר את המסגרת. לצורך העניין הזה אנחנו עושים עבודה סיזיפית וארוכת שנים בתחום הזה במערכת החינוך. לא מזמן סיימתי שלושה ימי עבודה עם הצוות שלי בהכנת תוכנית עבודה לשנה הבאה, ולתוך תוכנית העבודה אנחנו הולכים להכניס אייטמים שקשורים ללידה עד שלוש. מערכת החינוך קיבלה על עצמה עכשיו את כל המעונות, הפעוטונים וכן הלאה, ואנחנו חושבים איך אנחנו נכנסים לנישה הזאת, לא בהיבט של הילדים, כמובן, כי הקוגניציה עדיין לא שם, אלא בהיבט של הורים – איך להשפיע שם או להעביר מסרים שקשורים לכיסאות בטיחות, נסיעה בטוחה וכן הלאה.

בתוך הסיפור של מה שאנחנו פורסים בתוך המערכת, יש פערים. יחד עם הגופים השותפים ויחד עם עצמנו, אנחנו מנסים לפתור את הפערים. אני אמנה את הדברים שהכי מטרידים אותנו כרגע: 1. משמרות הזה"ב. כידוע לכם, כבר למעלה מחמישים שנה פועלות בשטח משמרות הזה"ב, ועובדות יחד עם המשטרה, יחד עם יחידה באגף התנועה. יש שם קצין מדהים, יוני נגר, שקיבל על עצמו בשנה האחרונה את ניהול הסיפור הזה. קיים פער בין המדריכים או השוטרים שאמורים להכשיר את תלמידי כיתות ה', כדי שהם יהיו מוכנים לקיים את הפעילות הזאת בכיתה ו'. הוא קיים בגלל קיצוץ תקנים, הוא קיים בגלל כל מיני אופציות שניסו לעשות, והן לא צלחו.

יש הבנה מחדש?

כן. אנחנו עובדים יחד עם יוני ומנסים לפתור את הבעיה. אני מקווה מאוד שנגיע לפתרון.

מתי? אני מניח שאתה מדבר על שנת הלימודים הבאה.

כן, אני מקווה. הפער עדיין קיים. הפער אומנם הצטמצם, אבל הוא קיים.

אני מבקש שתעדכן אותי אם התקווה שלך בבעיה, כדי שנעזור לך כדי שמה שאתה מקווה, גם יקרה.

כן, ברור.

בתור ילד שעשה משמרות זה"ב, אני חושב שזה סופר-חשוב.

אני לא עשיתי.

כשאתה היית ילד, לא קמה המדינה עדיין.

לא צריך להגזים. היא קמה, אבל אני לא עשיתי משמרות זה"ב. קצת הפסדתי בעניין הזה, אבל השלמתי את זה בחיים הבוגרים שלי.

כמובן, הכול בהומור.

כמובן. במערכת החינוך יש ארבע תוכניות סדורות שפועלות – שתיים ביסודי, אחת בכיתות א'-ב' והשנייה בכיתות ה', ושתיים בעל-יסודי – אחת בכיתות ט' ואחת בכיתות י'. דרך אגב, היום, בשעה הזאת, כבר למעלה מ-120 אלף תלמידים נבחנו במועד הראשון של התיאוריה. ממש עכשיו, למרות שהיו לנו כמה קשיים, אבל בסוף העסק עובד. אנחנו מדברים על שלושה מועדים של תיאוריה שאנחנו הולכים לעשות בחודש הזה. בכל מועד יש כ-30 אלף תלמידים שהולכים להיבחן. אם תרצה, היושב-ראש, אני אעדכן אותך גם לגבי המהלך הזה. ברצף הזה של התכנים, על מנת לממש את הרצון שלנו לחנך את בני הנוער או את התלמידים בכלל להתנהלות נכונה ובטוחה במרחב התעבורתי, תוכנית ט', שהיא חלק מהרצף, עוסקת במוקד שלה בעיקר באופניים חשמליים, קורקינטים, הוברבורד וסגוואיי. זאת אומרת, היא מתעסקת בכל הכלים שאנחנו מכנים בשם הכלים שללא רישיון. שם יש לנו בעיית מימון. לאורך הרבה שנים קיבלנו ממשרד החינוך כ-500 שעות, שזה 500 כיתות, כי כל שעה הולכת לכיתה למשך שנה שלמה.

מתוך 5,000. כלומר, קיבלתם מימון ל-10%. וכמה עכשיו?

אותו דבר, זה לא משתנה. צריך להבין, כל המימון של הפעילות שלנו – הכשרת מורים, תוכניות, רכזי זה"ב שנמצאים בבית הספר וכן הלאה, כל זה ממומן על ידי משרד החינוך, למעט 17 מיליון שקל שאנחנו מקבלים מידידי הטוב ארז. 17 המיליון האלה משמשים אותנו לממן את תוכנית החינוך התעבורתי שעולה היום 27 מיליון שקלים בשנה.

כמה כסף חסר לך?

אדוני, תרשה לי לומר לך את זה אחר כך, כשאני אעשה את כל החישוב. אני אשלח לך.

אני אומר לך גם בתור אחד שיש לו ילדים במערכת החינוך, החינוך התעבורתי עובד. הם מגיעים, ואני רואה איך זה משפיע עליהם על ההסתכלות, הבדיקה, וההערות שהם מעירים. זה עובד, ולא בגלל שאני אבא שלהם שמתעסק בזה. זה ממש נותן להם עניין.

כמו שציינתי, יש פער ב-ט', אבל יש פער גם ב-י'. אנחנו מקבלים מהרלב"ד 17 מיליון, ואנחנו מממנים עוד 10 מיליון שאנחנו זקוקים להם על מנת לכסות שכבת גיל שלמה, כולל בחינת התיאוריה, שגם היא עולה כסף. 10 מיליון האלה יוצאים מהתקציב של האגף שלי לא ייעודי לחינוך תעבורתי. זה היה תקציב שעל חשבון זה שהוא הולך לחינוך תעבורתי, הוא לא הולך לדברים אחרים.

ארז ואני ידידים משכבר הימים.

קיבלת ממנו 17 מיליון, למה שלא תפרגן לו? אני לא קיבלתי ממנו 17 שקל.

אני לא קיבלתי. אלה תלמידי מדינת ישראל שקיבלו, לא אני. אני רוצה לומר דבר אחד, ומבחינתי זאת נקודה שצריך לחשוב עליה. כשמדברים על אשכול בטוח, על עיר בטוחה, הייתי שמח מאוד שהחינוך יהיה בפנים לא ככותרת של חינוך והסברה, אלא באמת שייכנסו לשם אייטמים שיקדמו וישדרגו.

על ארז יש לחץ עצום להביא תוצאות ועכשיו. הפעילות במשרד החינוך תמיד הכי קשה כי התוצאות לטווח ארוך. אין אפשרות אחרת וזה חייב להיות. בגלל זה אני רוצה שנדבר על זה, וגם על זה נקיים דיון.

תודה רבה.

אני מעריך את זה, ואני רוצה שתילחם, תגיד לי ותעדכן אותי מה יכול לעצור את הדעיכה שאנחנו רואים במשמרות הזה"ב. אנחנו חושבים שזה תהליך חשוב מאוד מבחינה חינוכית.

יש עוד נושא חשוב מאוד של משרד החינוך ולא התייחסו אליו, וזה נושא של הסעות תלמידים. בזה יכולות להיות תוצאות מיידיות. הסעות התלמידים, תקינות האוטובוסים. זה פרק נרחב, וחבל שלא מתייחסים לזה.

מקס, מה אתה יכול להגיד על זה?

יש אגף ספציפי במשרד שעוסק בהסעות תלמידים. הנציג שלנו לא נמצא כאן.

יש דיון על זה בוועדת הכלכלה?

הדיון שלנו מחר זה על מחסור בנהגים ושעות עבודה.

יש לנו דיון על זה מחר ב-11:30 – המשך ההסעות למערכת החינוך. זה לא היה לי בלו"ז.

יש נציג ממשרד הבריאות?

סליחה, לגבי התביעה המשטרתית, רצינו לומר כמה מילים. אני מחטיבת התביעות. אני לא אלאה במספרים על כמות ההליכים שהוגשו, כי הנהלת בית המשפט כבר דיברה על זה, אבל ביקשת לדעת מה הצרכים, איך אפשר לעזור. מאוד נשמח אם חוק הפרות התעבורה המינהליות יקודם; נבקש לקדם את חוק חזקת האמינות, שיש בו כדי לחסוך הרבה מהתייתרות ההליכים.

את צודקת. למי שלא מכיר, זה אומר שנטל ההוכחה עובר על הפוגע ולא על התובע.

במיוחד כאשר אנחנו שומעים שאנחנו הולכים לעידן הדיגיטלי והטכנולוגי.

נכון. בלי חזקת האמינות גם לך תהיה עבודה מאוד קשה, ואנחנו חייבים לקדם את זה.

תהיה דלת מסתובבת בבתי הדין המינהליים.

בנוסף, קידום תקנות השכרות. בדיון הקודם ראינו שיש התקדמות, ואפילו קיבלנו לשולחננו להגיב על התקנות, אבל גם אותן צריך לקדם כמה שיותר מהר.

תודה רבה. טוב שהוספת את חזקת האמינות.

יש נציג ממשרד הבריאות? ממשרד האוצר?

היה והלך.

אנחנו יכולים להבין למה הוא הלך. כל הדברים נוגעים בסופו של דבר למשרד האוצר, אנחנו מבינים את זה, ואנחנו נקיים פגישה גם עם משרד האוצר. אחרי שתשלחו את כל הדברים, אני אאגם את כל הצרכים התקציביים, ואני אלך לעבוד בשביל המלחמה בתאונות דרכים.

אחרי שסיימנו עם נציגי המדינה, אני רוצה לתת לכמה אנשים לדבר. יניב יעקב, אור ירוק. בקצרה, בבקשה, ואני יודע שנשארתם לסוף. זאת ישיבה ראשונה, ורציתי לשמוע את נציגי המדינה. עכשיו נוכל להתקדם וגם בישיבות הבאות נראה מה הפער בין מה שאומרת המדינה לבין מה שאנשים חווים.

אני מנכ"ל עמותת אור ירוק. כל השותפים הציגו עבודה מאוד יפה, עבודה מאוד משמעותית, אבל צריך לזכור שאם אנחנו עושים השוואה בין-לאומית, ישראל עדיין במקום האחרון בשינוי במספר ההרוגים, כמו שציינת, בהשוואה למדינות המתקדמות.

למרות שהמנכ"ל הקודם של אור ירוק חלק עליך.

אני אשמח להציג את זה. גם לגבי התקציבים אנחנו רואים ירידה. גם פה יש מחלוקת, אבל נשמח להציג לוועדה נתונים. מוקדי סיכון – יש ירידה; האשכולות – אנחנו רואים שזה התקציב שהיה לטיפול בעירוני; הרלב"ד – התקציב שלהם עומד על 70 מיליון – נשחק.

אתה אומר שאין בשורה?

אני אומר שיש בשורה, אבל כדי שהבשורה הזאת תוכל להתממש – שמחתי לראות מה שארז וכל השותפים הציגו – צריך שני דברים מאוד פשוטים: צריך החלטת ממשלה שתאמץ את התוכנית שראינו. זה כבר קרה, אבל צריך לעשות את זה. וצריך תקציב, תקציב שיגדל. כל מה שראינו זה תקציבים או שקוצצו או שקיימים. בשביל שאפשר יהיה לעשות כל מה שראינו, צריך לתת לגופים שעושים את זה את היכולת התקציבית לפעול. אנחנו חוזרים לזה – 16 מיליארד בשנה, ואפשר להגדיל את התקציב.

צודק. החלטת ממשלה ותקצוב.

ברשותך, עוד שני דברים קטנים. אם אנחנו מסתכלים על ארגון ETSC, ליטא זכתה בפרס של המועצה האירופית לבטיחות בדרכים, והוכיחה שאפשר להוריד את מספר ההרוגים ב-50% בעשור. זה אפשרי. במדינת ישראל היו ב-2012 – 290 הרוגים. אם נעשה את מה שצריך וניתן לארז, למשטרה ולמשרד התחבורה את כל הכלים בתקציב, אפשר יהיה לעשות את זה כי כבר עשינו את זה.

תודה רבה. ישראל, בבקשה, בקצרה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני יושב-ראש ארגון נהגי האוטובוסים. על כלי התחבורה הכי קטלני לא דיברנו עד עכשיו – האוטובוסים. פחות מאחוז ממצבת כלי הרכב בכבישים, ו-10% מההרוגים במעורבות אוטובוסים. הם חלק מכל הסאגה של כלי הרכב הכבדים, ואנחנו רואים בעיה שלא מטופלת. זאת החזית הכי קשה, החזית שתשפיע על כל עולם הבטיחות.

אני מנסה להבין מה לא מטופל?

יש תקנה 168 – שעות המנוחה והנהיגה של הנהגים.

זה עדיין לא נפתר? כלומר, כל אחד סופר את זה אחרת?

אנחנו נשב פה כולם, ונשמע פה 20 דעות. שר התחבורה משה כרמל חתם עליה ב-1969, ומינואר 1970 לא נעשה שום שינוי בתקנה הזאת. מה הקשר להיום? אין שום קשר. נהגים נוסעים היום על הכביש, לא יודעים אם יש להם הפסקות, אם אין להם הפסקות. המשטרה לא יודעת אם כן לאכוף או לא לאכוף. קטסטרופה.

אצל מי מתעכבת ההחלטה? משרד התחבורה?

קודם כול רגולציה. צריכים לבוא ולתת העברה. צריך גם לאמץ את כל הנושא של התקינה האירופית לקראת הטכוגרף הדיגיטלי. זה מחכה ומחכה וממתינים. אני לא מדבר על זה שזה עשר שנים אחורה. מה עושים קדימה? למה אנחנו לא פותרים את זה ל-2024? בואו נקבע כולנו ביחד שבינואר 2024 מאמצים תקינה אירופית ומתחילים להסדיר את כל העסק הזה. זה לא ייתכן, אנשים נהרגים מהדברים האלה. כל יום יש תאונת דרכים במעורבות של אוטובוסים. נהגים קורסים בגלל מחסור של נהגים, שאנחנו מכירים; נהגים לא יוצאים להדרכות; לא מנסים לשנות את תרבות הנהיגה בכלל, ואנחנו מדברים על כלי התחבורה הקטלני ביותר. ואם אנחנו רוצים במשמרת שלנו לעשות שינוי אמיתי, אנחנו צריכים לעשות את זה.

ישראל, אנחנו נקדיש ישיבה לרכב כבד.

דיברנו על הנושא של משרד החינוך והסעות ילדים, ומחר מדברים על תקציבים. אני חושב שהרלב"ד צריך להיות שם, אדוני היושב-ראש צריך להיות שם. אנחנו צריכים לצבוע כסף לעולם הבטיחות בעולם ההסעות של הילדים. זה חלק מהרכב הכבד, זה חלק מעולם האוטובוסים. ידברו שם על העברת כספים, בלי לצבוע את הכסף לעולם הבטיחות, לעולם הנהגים ולכל ההשקעה במשאב האנושי. אנחנו יכולים להשפיע, ואם זה יעבור בלי שאנחנו נתערב – כל מי שיושב פה בשולחן, פספסנו. בפעם הבאה שנוכל להתערב זה ייקח עוד כמה שנים ובינתיים, חס וחלילה, ייהרגו לנו נוסעים או ילדים, משהו שאנחנו לא יכולים לסבול בכלל.

תודה רבה. יחיאל מונטג, בבקשה.

ברכות לכולם, אני מייסד ומנכ"ל עמותת עיניים בדרכים, "נשק וסע". ראשית, ברכות על הקמת הוועדה וחזרתך בבריאות שלמה לתפקוד.

אנחנו חברים בפורום פעולה, ושם הקמנו תת-גוף שנקרא אזור בית ספר, school zone, וזה נותן מענה למה שמקס העלה פה. יש לנו תשובה די יפה ועונה לבעיה שיותר מ-50% בתי ספר ברחבי הארץ, שלא זוכים לטיפול בנושא משמרות הזה"ב. יש לנו את היכולת לטפל בזה. זה ו"נשק וסע" ביחד. היינו בפגישה עם מפקדת מדור שותפויות במשטרה כדי לקדם את יישום "נשק וסע" בחברה הערבית, ויש מקום לאופטימיות זהירה. הכוונה היא עידוד של היישום ברשויות ערביות. אנחנו נתקלים בקשיים רבים ביישום המיזמים בעקבות אי-שיתוף פעולה בין משרד התחבורה למשרד השיכון.

נבדוק את זה.

ההנחיות של משרד התחבורה לא תופסות באינפורמציה שמשרד השיכון מעביר, ואנחנו נתקלים בהרבה בעיות.

אחרון-אחרון, פרויקט אכיפה אלקטרונית – נשמח מאוד להשתלב כדי שתהיה אכיפה אלקטרונית בסביבת מוסדות חינוך.

רפי שדיבר על אכיפה אלקטרונית, הלך בדיוק. נחבר ביניכם כי זה מאוד מאוד חשוב. הכוונה לאכיפה אלקטרונית בסביבת בתי ספר, וזה מאוד חשוב. תודה. ישראל גולדברג, בבקשה.

שלום לכולם, גם אני מצטרף לברכות לבועז לבריאות טובה. אני מנהל קרן אביה לזהירות בדרכים. לפני 15 שנה, הבן שלנו אביה יהושע נהרג בתאונה. הוא התהפך עם הרכב כשהוא היה הנהג. חבר שלו יצא מהרכב ממש ללא פגע, אבל הוא נהרג במקום. אשר יגורתי בא לי. עוד שנים רבות לפני זה התחלתי להתעסק בזהירות בדרכים ועשינו קמפיינים. יש לי משרד פרסום גדול, והוצאנו קמפיינים בחינם, בהתנדבות, לעיריות כמו תל אביב ורמת גן. טבענו את הסיסמה חוצים לחיות, וזה רץ הרבה שנים. עבדנו יחד עם הרלב"ד והבאנו רעיונות.


אני רוצה לציין את ד"ר ארז קיטה, שעושה פעילות מופלאה – אני מעריץ את הפעילות של הרלב"ד – כמעט באפס תקציב. אני קורא להם שק חבטות – מכיוון שאיפה שאפשר לקצץ, מקצצים להם. אנחנו יודעים שיש עשרות אלפי פצועים בתאונות דרכים, ו-2,500 פצועים קשה, שמהם גם נפטרים במשך השנים. עשרות אלפי משפחות נכנסות מידי שנה למעגל הצער.

אנחנו כמשפחה שכולה וגם בועז יכול להגיד את זה, תאונת דרכים זה פיגוע רב נפגעים – אחים, אחיות, סבים סבתות, דודים, דודות. כל המשפחה נפגעת ולא רק המשפחה הגרעינית. במשך השנים פיתחנו ז'אנר שנקרא פארק הזה"ב – אנחנו לוקחים מתחם ענק כמו בנייני האומה, או בונים אוהלי ענק, ומביאים אלפי אנשים לאירוע שנקרא פארק הזה"ב. אנחנו מעמידים בין 30 ל-50 תחנות – סימולטורים, קורקינטים חשמליים, רכבים מתהפכים והכול ממוחשב. לתרגל אנשים לצאת ממצוקה על יבש, מה שאפשר, חס וחלילה לפגוע על רטוב.

אנחנו מעמידים עכשיו את פארק הזה"ב כאטרקציה לאומית ונקרא לזה מרכז חוויה לאומי. אנחנו מקימים מרכז ענק בלוד, שיתכלל את כל הטיפול בנושא של חינוך בתחום הזה. עשינו מחקר ואני רואה את התוצאות של אנשים שעברו את פארק הזה"ב. מרכז חוויה לאומי ייתן איזשהו עוגן לאומי שלא קיים בכל העולם כולו. זה יהיה במרכז הארץ למשפחות שיוכלו לבוא לשם, לתרגל, ללמוד, לעבור חוויה. סטודנטים, תלמידים, משפחות וגם מאמנים מקצועיים. אני מזמין אתכם לבוא לבקר בקרוב.

אני מאוד אשמח, ונתאם אצלכם ביקור בפארק. נשמע מדהים, אני אשמח מאוד ויהיה לי לכבוד לבקר ולראות איך אנחנו יכולים לשתף פעולה.

גבי, יש לך משפט להגיד?

זה כל כך מקומם. קודם כול, אני רוצה לברך אותך שאתה ממשיך עם הרצף של ועדת המשנה, אבל כשמדברים איתי על תאונות דרכים, אמות הסיפים שלי מתחילות – שים לב, חברי כנסת לא מופיעים פה. הכול סיסמאות. אני בוועדות האלה מעל עשרים שנה, הכול סיסמות. דובר פה על טכנולוגיה, על מה שאתה רוצה. 361 הרוגים, ואני אתקן את מי שניסה לתקן אותי. אחרי שלושים יום, אדם שנפטר לא נחשב שהוא נהרג בתאונת דרכים.

נכון, אתה צודק. אם מישהו נפצע ונפטר אחרי תום שלושים יום, זה לא נחשב פטירה כתוצאה מתאונת דרכים.

יש לי הרבה מה להגיד, גם על קציני הבטיחות, אבל אני אתן דוגמה אחת קלאסית. נהרגים 70 אנשים בשנה בשול הדרך. עתרתי ב-2003 לבג"ץ והמדינה התחייבה לקחת את זה כפרויקט לאומי.

עכשיו אמרו לך שאולי זה יספיק לשניים.

כמו סוכר. תסתכל באיזו מדינה אנחנו חיים. הנושא של תאונות דרכים אפילו לא על סדר-היום אצל ממשלת ישראל. ב-2006 קמה ועדת שרים לתאונות דרכים. לא היה דיון רציני אחד, ואנחנו חיים פה בעולם וירטואלי.

גבי, אנחנו נקיים ישיבה על משא כבד, ואני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כול, תודה רבה לכל מי שהגיע. הוועדה הזאת היא ועדה שבאה לעבוד. היא לא באה רק לפקח, היא באה גם לוודא שהדברים הולכים לקרות ולהתקיים. אנחנו נעשה מעקב אחרי כל ההצהרות שנאמרו כאן, אחרי כל התוכניות שהיו. ואפילו אחרי שאמרתי את זה, אנחנו מחכים – עוד לא קיבלנו – לקבל ממשרד התחבורה את תוכנית החומש לפיתוח ולטיפול במוקדי סיכון, יחד עם הקריטריונים לקביעת סדרי העדיפויות.

המשרד לביטחון לאומי מתבקש להעביר לוועדת המשנה הצעת תקציב, תוכנית מפורטת בכל מה שקשור למלחמה בתאונות הדרכים, ובכלל זה תקציב אגף התנועה, כמו גם השוואה בין תקציבי אגף התנועה בשנים 2022, 2023 ו-2024.

הנהלת בתי המשפט מתבקשת להעביר לנו כמה חוסרים יש בתקני שופטים.

בנושא התעבורה, כמה תקנים לא מאוישים וכמה תקנים חסר להם תקצוב.

משרד החינוך, אנחנו רוצים לקבל עדכון יותר מפורט בנושא משמרות הזה"ב, ומה התוכנית של משרד החינוך כדי להחיות את משמרות הזה"ב, בהנחה וכן. אם לא, אני רוצה לדעת למה.

אנחנו נקיים כאן מספר דיונים. נשב ונרד לעומקו של כל נושא ונושא. מעבר לזה, גם בשוטף אני אפגש עם כל אחד ואחת מכם שרוצה, עם כל משרדי הממשלה, ויחד נביא לכך שיהיה שינוי רציני ונכון בכל מה שקשור לתאונות דרכים.

לבסוף, ועדת המשנה קוראת לממשלת ישראל לקבל החלטה ברורה ומתוקצבת לתוכנית חומש לפחות עם יעדים מדידים ומתוקצבים, של המאבק של מדינת ישראל בנגע תאונות הדרכים. הכי הרבה אנשים נהרגים בתאונות דרכים, יותר ממלחמות ישראל. למעט סיבות בריאותיות, אין גורם חיצוני שמביא למוות מיותר כמו תאונות הדרכים. אנחנו לא נוותר לאף אחד. אני מצפה מכל מי שהצהיר כאן הצהרות להילחם ולוודא שהדברים האלה יוצאים לפועל, ולעדכן גם אותנו היכן שצריך בכל הקשיים. אני מצפה מכולם לעבוד בשיתוף פעולה מלא ומוחלט עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שכן היא הגוף שהמדינה החליטה שהיא מתכללת את האירוע, ומן הראוי שהוא יהיה על כל הנושאים האלה. תודה רבה ובהצלחה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.