פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



18
הוועדה לביטחון לאומי
07/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 33
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום רביעי, י"ח בסיון התשפ"ג (07 ביוני 2023), שעה 9:00

הצעת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: סימון מושיאשוילי – מ"מ היו"ר
נאור שירי

בוסנה מהרט דסה - עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

שרה רובק - עו"ד במחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

איתן ישראלי - יועץ המנכ"ל, משרד האוצר

יוחאי וג'ימה - ראש מנהל בטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי

רונית עובדיה - מנהלת הרשות הלאומית לביטחון קהילתי בל"מ, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי

איילת נחום

לאה גופר

יונת מייזל

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


הצעת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2022, מ/1451

בוקר טוב לכולם, אני מעריך את אלה שהגיעו. אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה לביטחון לאומי, היום אנחנו ב-7 ביוני 2023, י"ח בסיוון התשפ"ג. הנושא הוא הצעת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, הכנה לקריאה שניה ושלישית. נדון ונצביע בעזרת ה'. בתחילת דבריי חשוב לציין שהצעת החוק הממשלתית הזאת עברה בוועדה בכנסת הקודמת, אך היות והכנסת יצאה לבחירות, לא הספיקו להצביע. גברתי, בבקשה.

אז באמת בוקר טוב לכלום, איילת לב נחום. כמו שאמר יושב ראש הוועדה באמת הצעת החוק הזאת נידונה בוועדה בדיוק לפני שנה בדיון שהתקיים כאן. ההצעה עברה את אישור הוועדה ועלתה אחר כך למליאה אבל בסוף לא הוצבעה. מה שהצעת החוק הזאת עושה היא בעצם משלימה איזשהו מהלך ממשלתי שנועד בעצם או מבטא את ביטול המשרד לחיזוק וקידום קהילתי.

בשביל זה התקבלה החלטת ממשלה, אני מניחה שהעבירו תחומי פעולה ולצורך השלמת המהלך אנחנו כרגע עושים כמה תיקונים טכניים מאוד בחוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, תיקונים שאמורים לבטא את זה שהמשרד לחיזוק וקידום קהילתי נמחק מהחוק והופך להיות המשרד לביטחון לאומי, כמו גם השר. השר שיהיה ממונה על הרשות זה השר לביטחון לאומי.

אנחנו לאט לאט נעבור על ההצעה ונדבר על תיקון תיקון פחות או יותר מה הוא עושה, אבל זה הרוח של הדברים. כמובן שיש גם תיקונים עקיפים שנועדו לבטא בדיוק את אותו רעיון. אני מניחה שגורמי המקצוע יתייחסו לזה בעתיד, אבל יש היסטוריה מאוד ארוכה לרשות לביטחון קהילתי. זו רשות שהתחילה בעצם, לפעול מסוף שנות ה-80 פחות או יותר, אחר כך עברה בין משרדים, באיזשהו שלב הגיעה לאחריות המשרד לביטחון פנים.

בתחילה עסקה הרשות הזאת במניעת סמים ואלכוהול, הוסף לה התפקיד של מניעת סמים ואלכוהול בשנת 2012. בשנת 2017 נעשה תיקון גם מאוד מסיבי בחוק שאיחד את פעילות הרשות ביחד עם גופים נוספים במשרד לביטחון פנים, כמו הנושא של מצילה והפרויקט של עיר ללא אלימות. וב-2020 הועברה האחריות של הרשות למשרד לחיזוק וקידום קהילתי ובאותו תיקון גם השתנה שמה לרשות הלאומית לביטחון קהילתי. ובעצם כמו שאמרתי, המטרה של ההצעה היא בעצם להחזיר את הסמכויות לשר לביטחון לאומי ולמשרד לביטחון לאומי. אני מציעה, אדוני היו"ר, שגורמי המקצוע יסבירו קצת על פעילות הרשות, האתגרים שעומדים בפני הרשות היום, תקציב והיבטים נוספים.

בהחלט, בבקשה.

שמי רונית אני מנהלת הרשות הלאומית מזה שנה, בדיוק ביוני. אז קצת על הרשות, באמת כמו שציינת אנחנו בעצם אוחדנו משלושה גופים, כאשר בעצם המשימה המרכזית שלנו היא עולמות המניעה והטיפול בתחומי האלימות, הסמים והאלכוהול, בעצם כל ההתנהגויות הממכרות והאלימות, כמעט על כל גווניה.

אנחנו עובדים בקרב למעלה מ-250 רשויות ברחבי הארץ, יש לנו בעצם ששה מחוזות. המחוזות שלנו מקבילים למחוזות המשטרה, בכל אחת מהרשויות האלה יש לנו מנהלת פעילות שלנו, ועוד עובדים נוספים שמנהלים תוכניות ספציפיות שבעצם אנחנו אמונים על עולמות המניעה, הן הפיזיים והן הוירטואליים. וכמו שאתם יכולים להבין מהתחומים שציינתי, משימות רבות לפנינו.

אנחנו עובדים הן ברשויות ובחברה הערבית כמובן, מנהלים של תוכניות משמעותיות, כמו עוצרים את הדימום. משתפים כמובן, פעולה עם המת"חים, עם תחנות המשטרה בכל אחת מהרשויות המקומיות, וכמובן כל עולמות ההתמכרויות על הגוונים שלה.

אנחנו עומדים על תקציב של כ-150 מיליון שקלים, כאשר בעצם למעלה ממחצית 87 מיליון, הולך לרשויות המקומיות, 48 החלטות ממשלה. אנחנו שותפים במרבית החלטות הממשלה המשמעותיות שמדברות על העולמות התוכן הללו. הן 549-550 של החברה הערבית, וגם ספציפיות לאזורים מסוימים. אפשר ללכת לעבור החלטה של אשקלון אנחנו נהיה שם, שדרות ועוטף עזה וכו'.

עוד מרכיב נוסף שיש לנו מעבר למרכיב הקהילתי, יש לנו את המרכיב של כל הנושא של הביטחון האישי ברמה של מוקדים ומצלמות, את זה גם אנחנו עושים בעצם, זו עוד רגל אחת של הפעילות שלנו. חלק מהמוקדים האלה הם בהחלט מחוברים למוקדים של המשטרה.

מה הכוונה מצלמות?

מצלמות של אכיפה במרחב הציבורי, של הרשויות המקומיות, כחלק מהתפיסה שבעצם כאשר יש מצלמות במקומות מסוימים, יש גם הרתעה, אבל יש גם הבנה היכן נמצאים ה-hot spot, הנקודות החמות של האלימות או כל דבר כזה, ואז בעצם אנחנו מפעילים, הן משתפים פעולה עם המשטרה, והן גם את הפעילות הקהילתית. זאת אומרת יש לנו רגל אחת של עולמות המוקדים, עמודי המצלמות, רגל אחת הפעילות הקהילתית, והנושא של כוח אדם שעובד ברשויות המקומיות.

אבל סליחה, המצלמות שלכם לא מחוברות למשטרה?

בחלקם אנחנו משתפים פעולה עם המשטרה באמצעות - - -

אני שאלתי את זה דווקא.

כי אחרת אנחנו דנים על היכולת של המשטרה להתחבר למוקדים, אתם זוכרים?

דיברתי על זה פעם שעברה בדיון שהיה, שכל הנושא של החיבור לתחנות המשטרה - - -

שרוצים לקבל גישה ועכשיו.

היית בדיון האחרון? היית בהתחלה.

הייתי, הייתי

אז אני אומר שדיברתי שם, כי יש היום אמנה שאנחנו מסדירים את כל המעמד בין הרשויות המקומיות.

כן אבל היום זה לא מוסדר.

כן כן אני אומר, יש אמנה היום שמנסים להסדיר את זה בין המשטרה לבין הרשויות המקומיות. אנחנו ביקשנו לעשות את זה גם עם הרשות לפרטיות, שכולם יהיו שותפים כדי שלא יעבור שום מידע. עכשיו, יש שלושה מצבים, שאני אמרתי לכם גם פעם שעבר, בהעברת מידע. יש העברת מידע בדיעבד, כלומר באה משטרה אומרת תשמע, התרחש באיזשהו אזור אני רוצה את הצילומים, יש טופס מיוחד שהם מחתימים על המידע, איזה מידע אתה לוקח ומה השימו שאתה עושה בו? וזה מה ש - - - יודעת לעשות.

הערה קטנה, זה לא מוסדר מה שאתה אומר.

זה כן. העברת מידע בין גופים זה כן מוסדר כאשר מדובר בדיעבד.

טוב אוקיי תמשיך.

עכשיו את כל הנושאים האחרים שזה כלומר לחבר את המוקד הרשותי בלק מהמצלמות לצורך העניין למשטרה, והמשטרה תצפה כאשר אתה לא יודע מי צופה, מה עושים במידע הזה והכל, זה מטיל איזושהי אחריות על הרשות המקומית כי היא זאתי שאחראית על מאגר המידע, כי המצלמה היא שלה. בסוף, גם אם הרשות מממנת, לצורך העניין, ביחד עם הרשות המקומית את המצלמה, המצלמה בסוף היא של הרשות המקומית, היא אחראית עליה. כלומר, על זוויות הצילום, על שעות הצילום.

גם העובדים, המוקדנים וכו', הם עובדי הרשות המקומית, זה גם חשוב.

אז את כל הנושא הזה, אמרתי את זה בדיון הקודם.

אמרת שצריך להסדיר.

אמרתי שצריך להסדיר את זה במסגרת - - -

אבל אני רק מציין, אתה היית נוכח, אנחנו דיברנו על זה שזה לא מוסדר היום בחוק, והמשטרה, מכוח איזו סמכות היא שואבת מצלמה, לוקחת אפשרות לצפות במצלמות של עיריות?

אני אומר, אני - - - אני המלצתי לכל הרשויות.

אני יודע, אני פשוט פונה. איילת, דיברנו על זה. הוצג בפנינו אז, הושגה תמונה שונה, הוצג שצריך להסדיר את הנושא הזה בהקשר יותר רחב, שאני מסכים. אבל דה פקטו זה קורה היום.

אפשר להתייחס?

כן בבקשה.

זה נושא מאוד רחב, עולם תוכן מאוד שונה ממה שהתכנסנו אליו. זה גם גורמי מקצוע שלא יושבים פה. אני מהלשכה המשפטית וגם מלווה את הנושא הזה של הצבת מצלמות במרחב הציבורי, אז אני גם מכירה את הנושא הזה, אבל שוב, אני רק מהלשכה המשפטית. הנושא הזה, בעצם סמכות המשטרה, מעוגנת בפקודת המשטרה, כל הנושא של מניעת העבריינות, ותפיסת עבריינים.

שימוש במאגר מידע של הרשות?

זו סמכות שהיא נגזרת.

לא נכון.

נגזרת ממה?

אני מציע שהוועדה תקיים דיון נפרד בנושא בהשתתפות גורמי המקצוע הרלוונטיים.

אני רק רוצה לומר לכם, זה לא קשור. אבל זה נאמר לנו, תקשיבו יש פה משהו שנאמר לנו בפירוש שלא קיים, ואני גם חושב, מחילה, שזה לא חוקי. אני לא חושב שזה מוסדר בפקודת המשטרה. נאמר לנו שזה לא קיים מתוך הצורך להסדיר את הנושא, שלא תבינו ש אני בעד או נגד לא קשור, זה לא חוקי.

החשיבות של הנושא ידועה.

המשטרה צופה במצלמות עירוניות. זה לא חוקי.

צריך להסדיר את זה.

ברור, לכן צריך להסדיר את זה. דיברנו על זה בהקשר - - - מצלמות.

חבר הכנסת נאור אני לא לחינם שאלתי, אני לרגע קטעתי את גברת עובדיה, אמרתי לה באילו מצלמות מדובר? בכוונה. אבל זזה היה כהערת אגב, כשאלת אגב. לא קשור להצעת החוק הזו.

אני רק למען הבהירות חשוב לי לציין לעיין המצלמות במרחב הציבורי בסמכות המשטרה להתחבר למוקדים ולמצלמות של הרשויות המקומיות, יש אמנה שגובשה עם כלל הגורמים הרלוונטיים, בישורת אחרונה. אני מציעה שפשוט נקיים דיון פרטני בנושא, כי זה לא קשור להצעת החוק הנוכחית.

כן, זה לא קשור לדיון. אני כהערת אגב אני אומר שקיים חשד לעבירה פלילית, אז למה לא בעצם? זה עוד כלי עזר.

אין שום בעיה בדיעבד לוקחים.

גם אני אמרתי, באים לרשות המקומית, מבקשים את המצלמה הזאת והזאת.

אני מבין אותך.

הם צופים בלייב.

אין כוח אדם למשטרה לשבת ולצפות במשטרה. יש רק במקומות מסוימים. שווה דיון.

עורך דין דסה, הוא מדבר על יכולת. זה שאין לה כוח אדם יותר לצורך הביצוע של זה, בסדר. גברת עובדיה אנחנו נמשיך בדברים שלך?

רגע הגענו לשאלה שרציתי לשאול. כל נושא האמצעים, המצלמות, אתם נותנים אמצעים דיגיטליים, מצ'ינג, נכון? סלים כאלו ברשויות שונות?

כן נכון.

התקציב של זה בתקציב הזה, מה היה בשנה שעברה ובשנתיים האחרונות?

התקציב הזה של האמצעים הללו מגיע מתוך החלטות ממשלה, פחות מתוך תקציב הבסיס כי זה לא מספיק, כפי שאתם מבינים אלו לא תקציבים מאוד מאוד גדולים. התחזוקה שלהם הרשות מחליטה, אבל ההצבה של המצלמות וכו' זה חלק, בדרך כלל, מהחלטות ממשלה. כמו לדוגמה שדרות ועוטף עזה, כמו החלטות בחברה הערבית. זה לא באופן גורף לכל הרשויות המקומיות.

אבל אתם מגיעים לרשויות, אני זוכר מהעבר שלי, אתם סוקרים את הרשות, עובדים עם גורמי הביטחון, ואז מציעים, יש תיק צר, תוכנית צרה, תוכנית רחבה?

נכון. עכשיו אינ אגיד משהו, יש שתי חלופות.

רגע אבל זה לא מהחלטת ממשלה, אתם עושים את זה בשוטף?

לא, אבל התקציב צריך להגיע מתוך החלטת ממשלה. אין לכל רשות מקומית אצלנו תקציב לטובת אמצעים טכנולוגיים. התקציבים כמו שאתה מבין, ה-87 מיליון שקלים מתחלקים ל-250 רשויות , רק תדמיין כמה כל רשות מקבלת, למרות שיש קריטריונים, כלום.

זה כלום.

אני מסכימה איתך. הרוב הולך על כוח אדם ועל פעילות.

על מדריכי מוגנות?

מדריכי מוגנות בבתי הספר וכו', על מנהל יישובי, חלק זה עובדות סוציאליות בתחנות המשטרה, בעיקר בחברה הערבית כאשר בנושא של אלימות במשפחה וכו'. יש כל מיני תוכניות.

ומוקדן צופה אתם עושים?

אנחנו משתתפים במימון של של חלק מהמוקדנים. יש מסמך שהוא בעצם מרכז את הנתונים, שרשות מקומית - - - תוכניות שהיא רוצה ליישם בתחומה. ואחת מהתוכניות זה אמצעים טכולוגיים, יש תקציב בסיס, מתוך תקציב הבסיס הרשות המקומית יכולה להחליט איזה - - - הקצאה - - -.

אז השנתיים האלו, השנה וחצי הזה, כמה התקציב של הפרויקט הזה?

באזור ה-150-152. לא הצלחנו להעלות.

לשנה וחצי?

לשנה. ב-2024 אמור להיות 160. 152 השנה ב-2023.

זו עליה.

עליה מה?

זו לא עליה. זה אפילו לא צמוד מדד.

טוב. אז אני חושבת שהצרכים בשטח בהחלט, אנחנו גם ב-2024 מתכוונים להיכנס למעורבות גבוהה יותר בחברה החרדית. אנחנו מבינים שיש שם צורך מאוד גדול. בכל פעם בעצם הצרכים, אחד הדברים הייחודיים אצלנו ברשות, שאנחנו מסוגלים להתאים ולחבר תוכניות בהתאם לצרכים שעולים מהשטח.

אם יש לדוגמה סם חדש שעולה, והרכזים שלנו והמנהלים בשטח אומרים תקשיבו יש סם חדש, מה עושים עם זה? אנחנו ישר חוקרים עליו, מפיצים, ובתוך הרשויות המקומיות. אותו דבר חברות מסוימות שמעלות צרכים, אם זו בחברה האתיופית בזמנו, אם זה החברה החרדית שאנחנו מבינים שיש פה התהוות, והחברה הערבית והבדואית, גם ברהט אנחנו מאוד משמעותיים, אז זה בעצם המהלך שלנו. זה ככה בגדול.

רק כשהיא תסיים ואני אתן לך את זכות הדיבור. בבקשה.

אני מבחינתי סיימתי.

בנושא הזה של ההתאמה בגמישות, אז שם עשינו עבודת מטה ביחד איתם, ביחד עם הרשות, במסגרת החלטת ממשלה לביזור סמכויות מהשלטון המרכזי והשלטון המקומי.

אין החלטה כזו, היא בוטלה.

לא משנה, אז אני אומר במסגרת, עשינו עבודת מטה ביחד עם המשרד שאחראי על הרגולציה שם, לראות שאנחנו מצליחים, עם כל התהליך של שינוי, גמישות, דברים כאלה, שמצליחים ליישם את זה בזמנים קצרים. כלומר, אם עכשיו היינו במודיעין עילית, עכשיו יש שם מנהלת תוכנית אז היא אומרת תשמע, לי יש פתאום איזושהי תופעה ואני רוצה לשנות את התוכנית אז היא מקבלת אישור אבל היא צריכה לסיים את כל התהליך גם מול המשרד כדי לקבל את התקציב. אז כל התהליך הזה עכשיו נמצא בעשייה ואני מקווה שהוא יקבל בסוף, לדעתי הוא בסוף. זה רק ישפר את התוכנית ואת הרלוונטיות שלה.

אבל זה נגזרת משינוי הסמכויות בשלטון המקומי, מה שאתה אומר?

כן.

אבל החוק לביזור הוא לא התקבל?

גם אם החוק, גם אם לא, העבודה נעשתה וזה מה שחשוב.

בסדר, אבל רק אני אומר רק דה פקטו הרשויות לא יכלו לעשות את זה לבד.

לא הן גם לא יעשו את זה לבד, אבל במסגרת הביזור בדקנו את התהליך מהרגע שמקבלים החלטה שזה קורה. - - - צריך לבשל את זה בצורה שיהיה אפשר ליישם.

בעצם יש לנו מטה שיושב בירושלים ויש לנו את השטח שהוא נמצא במחוזות ואז הקשר המקצועי והקשר של השטח, זה בגדול על הרשות.

בסך הכל תוכנית מאוד מבורכת, זה השיטור העירוני, כל הדברים האלה ביחד, בסוף נותן איזשהו נראות.

מה זאת אומרת מבורכת? אנחנו חייבים את זה.

כן, must.

האמת שהשיטור העירוני לא נסגר, אנחנו עד סוף יוני ואנחנו צריכים לדון בהוראת השעה.

תני לי לשער השערה לא בלתי מבוססת שהוא יעבור.

טוב זה לא תפקידי להעריך. יש לי שאלה לפני שאנחנו.

אף פעם לא - - - עם עבודה במשך 12 שנים לראות אם זה טוב או לא טוב.

אנחנו היינו בדיון הזה.

ראינו שמי שתמך עד עכשיו בזה, זה אלה שהתנגדו - - - אמר תעשו את זה בהוראת שעה - - -

אפשר ברשותכם כמה נקודות?

כן בבקשה.

כן אם אתם יכולים להרחיב? אולי במהלך הנקודות שאת מציינת, יש בחוק מועצה מייעצת, ועדה מייעצת.

רונית סיימת?

כן.

אני אדבר עליה, רק לצורך הפרוטוקול כמה נקודות נוספות לפני שאני נכנסת לגופו של עניין ולהצעת החוק. קודם כל התוכניות המקצועיות שהרשות הלאומית לביטחון קהילתי משתתפת במימונם, פתוחות לכלל הרשויות המקומיות בארץ זה אחד.

דבר שני, לגבי המערכים הטכנולוגים או המצלמות במרחב הציבורי, זה פשוט עלה כאן, ואני שוב פעם מציינת את זה, בין השאר, במסגרת תקציב הבסיס, הרשות המקומית יכולה להחליט שאחוז מסוים ממנו היא מקצה לצורך רכישה, תחזוקה של המצלמות, בסדר? זה חשוב לצורך הפרוטוקול ולא רק מכוח החלטות ממשלה. בסדר? את זה חשוב להגיד. עכשיו, לגבי הצעת החוק עצמה.

תמיד חוששים לדבר ליד משפטנים אתה שם לב?, אתה מפחד על כל פסיק, פרוטוקול, לא יודע, הבהרות, מי רוכש חשוב לציין לפרוטוקול שהם מקצים.

קודם כל ברמה האישית אני מתרגשת שאנחנו באמת במעמד הזה. אנחנו מחכים להצעת החוק הזאת ולישיבה הזאת הרבה זמן. הצעת החוק פורסמה להערות הציבור באוקטובר 2021, אמנם מדובר בתיקון טכני אבל אנחנו מחכים לזה איזה שנתיים, אז זה מעמד מאוד מרגש.

זה קצב מאוד מהיר לכנסת ישראל שתדעי.

לא יכולה להגיב על זה. אז בעצם המסגרת שלנו להצעת החוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי. ב-2017 החוק אושר כחוק הרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול. בהמשך, כמו שאיילת ציינה, הרשות שינתה את שמה, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי ובהתאם לכך גם תוקן החוק ככה שהיום כפי שציינתי זה חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי.

בעצם במסגרת החוק אוחדו שלושה גופים שפעלו במשרד במשך שנים, זה בעצם, כמו שאיילת, היועצת המשפטית ציינה, זה פעילות הרשות הלאומית למלחמה בסמים ושימוש לרעה באלכוהול, תאגיד סטטוטורי שהוקם בסוף שנות ה-80' עד 2009, אותה רשות פעלה תחת משרד ראש הממשלה, ותחת ראש הממשלה. ב-2009 במסגרת החלטת ממשלה שאושרה בכנסת הועברה הסמכות לשר לביטחון הפנים דאז, השר לביטחון לאומי כיום, וגוף נוסף שאוחד תחת החוק זה בעצם הפעילות של תוכנית עיר ללא אלימות, תוכנית בין משרדית, לאומית, שפעלה לצורך התמודדות עם מניעת אלימות ברמה לאומית, החל משנת 2007, וגוף נוסף שפעם באותם שנים במשרד במקביל זה אגף מצילה שגם הפעילה בין השאר, תוכניות ברשויות המקומיות בתחום של מניעת אלימות.

בגלל שזיהינו שיש כפילויות וערוצי פעולה ושיטות פעולה דומות, הגענו למסקנה לאחר שהוקם הצוות במשרד, שאין צורך שיהיו שלושה גופים שיפעלו במקביל וביחד, ועל מנת, בעצם, ליעל את הפעילות ולאפשר ניצול משאבים החלטנו באמת לאחד את הפונקציות הללו, וככה הוקמה במשרד רשות פנים משרדית, וסמכויות הועברו לשלושת הגופים כפי שהיה רק במסגרת חוק, לשר לביטחון הפנים אז.

ומה שקרה בעצם במאי 2020 הוקם משרד, המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, והוחלט במסגרת הצעת ההחלטה הזאת, שהסמכויות על הרשות הלאומית לביטחון קהילתי יועברו לשר, עם גוף נוסף - - - למשרד והיום גם כבר הוא חזר למשרד. ובהתאם לכך החלטת הממשלה אושרה בכנסת, קודם תיקון לחוק, ואחרי שהחוק אושר, באמת הרשות הועברה למשרד אחר, ואז אנחנו חוזרים ליולי 2021, החלטת ממשלה 137 שבמסגרתה הוחלט בעצם להחזיר את פעילות הרשות וגוף נוסף שחזר למשרד תחת המשרד לביטחון פנים/לאומי, ולשר לביטחון הפנים/לאומי.

ובעצם, אותה החלטת ממשלה אחרונה, החלטת ממשלה 137 קובעת את העקרונות להחזרת הרשות, וקובעת בין השאר כי החזרת הרשות מחייבת לעגן בחקיקה - - - כי מדובר בהעברת סמכות ממשרד למשרד, להבדיל מהעברת סמכות משר לשר שאז אין צורך בעצם בחוק ואפשר להסתפק בהחלטת ממשלה.

אבל כפי שציינתי כיוון שבחוק עצמו היה כתוב שהרשות הלאומית לביטחון קהילתי תופעל במשרד לחיזוק וקידום קהילתי, היינו צריכים לעשות בעצם, תיקון לחוק שקובע את הסעיף הזה, וכתוצאה מכך גם תיקונים משלימים נוספים שייתנו מענה לאותו תיקון חוק, וזה שהיא פעלה תחת משרד ממשלתי אחר.

רגע לגבי הוועדה המייעצת אמרת משהו?

כן, על וועדה המייעצת יש סעיף בהמשך שמדבר, אולי בהקראה תרצי שנדבר על זה או כבר עכשיו. הוועדה המייעצת בעצם מכוח סעיף 6 לחוק, מייעצת רק בתחום של סמים ואלכוהול.

היא פועלת הוועדה הזו?

זהו, בגלל כל הפינג-פונג הזה של מעבר ממשרד למשרד ועם הקמה של הרשות, באמת רצינו להטמיע מהלך להקמת ועדה מייעצת. השר שהיה דאז רצה לשנות את הרכב הוועדה המייעצת. הלכנו לכנסת, לא הספקנו לעשות את התיקון ואז בעצם הגיעה החלטת הממשלה מאי 2020 שאומרת שהרשות עוברת לחק"ק ואז בינתיים חזרו אלינו, אנחנו בעצם מחכים שהחוק יאושר על מנת להתניע את תהליך העבודה להקמת הרשות המייעצת לעניין סמים ואלכוהול שאמורה לייעץ לשר ולמנהלת הרשות שיושבת פה לידי, ובדיוק אמרתי לה רונית איך שאנחנו יוצאות מהוועדה והצעת החוק תאושר במליאה, אנחנו נפעל ונטמיע תהליך עבודה להקמת הרשות המייעצת.

כי הוועדה המייעצת קיימת על פי חוק, אז לא צריך לחכות לחוק הזה נכון?

כן אבל שימי לב - - -

לא כי זה גם מה שנמסר בדיון הקודם. יש לי זיכרון ארוך, אז זה גם מה שנמסר בדיון הקודם לפני שנה אז לא צריך לחכות לחוק הזה.

יש פה איזשהו תיקון קצר.

בסדר אין בעיה, אני רק שואלת את השאלות. חברי הכנסת ידעו על מה הם מצביעים.

רגע, הוועדה המייעצת מוגבלת לייעץ רק לסמים ואלכוהול?

מבחינת החוק כן, זה התפקיד שלה. אתם רוצים להתייחס?

אז אני אסביר. כן, היא באמת מוגבלת לנושאים של סמים ואלכוהול. בעצם ההבנה הייתה שהמשרד בתחום של התמודדות של אלימות והתנהגויות אנטי חברתיות אם תסתכל על סעיף 3 לחוק, יש לו כבר מומחיות מסוימת, ויש לו כבר אנשי מקצוע שיושבים ובאמת, בזמנו, ברשות, ישבו גורמי מקצוע שהיו מומחים כבר בתחום הזה. סמים ואלכוהול בגלל שהרשות הייתה אז תאגיד סטטוטורי.

והפכו אותו לוועדה מייעצת?

התחום הזה היה תחום שהוא חדש לנו, עולם התוכן היה חדש לנו, ולכן חשבנו שיהיו גורמי מקצוע ממשרדים נוספים שיעזרו לנו. תראה בינתיים, מהקמת הרשות, חלפו כבר כמה? שש שנים? חמש שנים? אצל רונית כבר יש גורמי מקצוע, אבל החוק מורה שתוקם אז אנחנו נפעל להקים אותה. אבל אני מניחה שיש כבר גורמי מקצוע שמתמקצעים ופיתחו מיומנויות וידע בתחום הזה. אבל זה היה הרקע לפרק הזה.

טוב. כי נתת פה פסקה שלמה שאין צורך בוועדה מייעצת.

לא.

אני מפרש. כי יש גורמי מקצוע במשרד.

עדיין.

לא לא לא, חובה ועדה מייעצת, - - - מנהלת את הרשות. זה כמו דירקטוריון, זה מישהו שאתה יודע, יושב איתך ועושה - - -

בכל ספקטרום העבודה שלכם. למה רק סמים ואלכוהול?

זה מה שכתוב.

ועדה מייעצת אמורה לתת לך כמו שאמרת, איזה מרחב או ייעוץ מקצועי. תקני אותי אם אני טועה, עבודת הרשות היא הרבה בבני נוער, אלימות, מניעה, הורים מעורבות, אז אפשר לייעץ גם בזה. אבל בסדר.

אם זה - - - אני אבקש גם להיות חבר בוועדה.

את רוצה לומר משהו?

אני רק אגיד שההצעה תואמה איתנו.

מי את לפרוטוקול?

משרד המשפטים.

אוקיי אפשר לעבור להקראה?

כן כן בהחלט.

טוב, נעבור להקראת החוק. איפה שנצטרך לעשות שינויים קלים שנובעים מהעובדה שהצעת החוק הוגשה לפני שהשר לביטחון פנים דאז שינה את שמו להשר לביטחון לאומי, ואותו רעיון גם למשרד, אז אני אקריא את ההצעה ונעבור על זה.

הצעת החוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2)

זה היה התשפ"ב 2021, אנחנו נתקן את זה כמובן.

תיקון סעיף 1
1. בחוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, התשע"ז – 2017 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1) בהגדרה "השר", במקום "השר לחיזוק וקידום קהילתי" יבוא "השר לביטחון הפנים";
(2) אחרי ההגדרה "חוק שירות המדינה (מינויים)" יבוא
""המשרד" - המשרד שעליו ממונה השר;".

תיקון סעיף 2
2. בסעיף 2 לחוק העיקרי, המילים "לחיזוק וקידום קהילתי" – יימחקו.

תיקון סעיף 3
3. בסעיף 3 לחוק העיקרי –
(1) בפסקה (3), אחרי "רשויות מקומיות יבוא "משטרת ישראל";



כאן אנחנו בעצם, נכון, מחזירים את משטרת ישראל לתוך הגופים שצריך להתייעץ איתם, נכון?

מה שביקשנו להשמיט, לא אנחנו ביקשנו, אז בזמנו שביקשו להשמיט כשהרשות הועברה לחיזוק וקידום קהילתי, אנחנו היום מבקשים להחזיר את זה. אני רק אציין שגם כיום יש שיתוף פעולה עם משטרת ישראל, סיוע של משטרת ישראל, ובאמת בשביל זה לא צריך חוק, אבל כן יש משמעות לאמירה ולנראות של זה, ולכן אנחנו באמת מבקשים שזה יוחזר למה שהיה. וגם מה שהיום, אנחנו, המשרד לביטחון לאומי הוא המשרד שאחראי גם על הרשות לביטחון קהילתי וגם משטרת ישראל ויש לנו ראייה הרבה יותר כגוף שהוא אחראי על שני הגדולים האלה.

אוקיי אני ממשיכה בהקראה.

תיקון סעיף 3
3.
(2) בפסקה (4), אחרי "למשרדים ממשלתיים" יבוא "משטרת ישראל".

תיקון סעיף 5
4. בסעיף 5 לחוק העיקרי, המילים "לחיזוק וקידום קהילתי" – יימחקו

תיקון סעיף 6
5. בסעיף 6(ב) לחוק העיקרי, פסקה (8א) – תימחק.

תיקון סעיף 8
6. בסעיף 8 לחוק העיקרי, בפסקה (2), במקום "6(ב)(1) עד (8א)" יבוא "6(ב)(1) עד (8)"



כאן הנציג של המשרד, נכון? נמחק.

יימחק, נכון אין צורך בו.

תיקון סעיף 12
7. בסעיף 12 לחוק העיקרי, המילים "לחיזוק וקידום קהילתי" – יימחקו.



עכשיו אני מקריאה תיקונים עקיפים שצריך אותך בגלל התיקון הזה.

תיקון פקודת הסמים המסוכנים
8. בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973, בסעיף 36ח(ב), במקום "והשר לחיזוק וקידום קהילתי" יבוא "והשר לביטחון לאומי".

תיקון פקודת העיריות
9. בפקודת העיריות [נוסח חדש], בסעיף 149יב(ב), אחרי פסקה (10) יבוא:
"(11) נציג הרשות הלאומית לביטחון קהילתי שימנה מנהל הרשות."



ואת סעיף 10 אני לא מקריאה אדוני יושב הראש, מכיוון שהוא תיקון שהוא כבר לא רלוונטי, המשרד לחיזוק וקידום קהילתי ממילא, הסעיף שנועד לתקן את הסעיף הזה כבר ממילא נמחק מחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, ולכן הוא יימחק גם מהצעת החוק.

חוסר רלוונטיות.

כן, זה לא רלוונטי. אני אגיד שלוועדה הוגשו הסתייגויות של חבר הכנסת נאור שירי בשם סיעת יש עתיד, אליו הצטרפו סיעת העבודה וסיעת ישראל ביתנו. הוגשו שלוש הסתייגויות. לפני שאנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק אני מציעה שנעובר להצבעה על ההסתייגויות. חבר הכנסת נאור שירי אתה רוצה לנמק את ההסתייגויות?

לא, אני אשמור את הזמן למליאה, אני לא אנמק.

אז אתה מסכים שנצביע כמקשה אחת?

כן.

אני קודם כל רוצה להודות לחברי נאור שירי על עצם ההשתתפות, ודבר שני על זה שהוא מסכים לקצר ולייעל את הדיון כאן.

הם מחכים שש שנים.

עדיין זה לא ברור מאליו, ואתה יודע על מה אני מדבר.

כן כן.

אז יישר כוח לכם, כל הנוגעים בדבר. אני מגיע מהתחום, חוץ מהעיסוק שלי הפרטי, אז הייתי גם שמונה שנים חבר מועצת עיר.

שנינו. גם אני.

הייתי חבר מועצת עיר בקריות, בקרית אתא. מכירות?

אני גם מהצפון אז אני.

קריית אתא זה לא צפון.

אני צפונית לקריית אתא.

זה צפון, ודאי צפון, רבע שעה מחיפה. אני שמח שאנחנו נכנסים קצת לגיאוגרפיה כאן בארץ, וכל העניין הזה כל הנושא הזה, הוא דבר שמי כמוך וכמוני, נאור, יודעים, כחברי מועצה לשעבר, כמה שהוא נחוץ, חייב. לפעמים קשה לדעת וקשה להבין איך אפשר היה להסתדר בלי? בגלל זה הרבה דברים התמסמסו והרבה דברים התפספסו.

אני רק תוהה ביני לבין עצמי איך אפשר להכריח, לרצות, שהמועצה המקומית, העירייה, תשתף פעולה, לאו דווקא עם המשטרה, אלא עם אזרחים שומרי חוק? אני גם באחד הדיונים הערתי את העניין הזה, שאנשים הזיקו להם, מישהו הזיק להם, והמצלמה הזו כן יכולה לעזור ולהועיל, והם לא רוצים לעזור, הם לא רוצים לשתף פעולה.

מי, האזרחים?

לא, העירייה. או המועצה המקומית. לא רוצים לחשוף את החומר. זה יכול להוות עזר ולמנוע אולי, אפילו את המקרה הבא.

אני מצטרף, אני רק אומר שצריך לבדוק את הקטע שלמשטרה יש גישה למאגרים האלה.

זה צריך לעמוד למשטרה, כי אחרת אם גורם רשותי יחליט אם הוא יעביר או לא מעביר.

הוא לא יכול, אם המשטרה באה ומבקשת חומר אתה לא יכול להגדיל לה לא.

זה נכון מה שאתה אומר, מה שאני שומע פה שאזרח מבקש.

לא, אזרח לא.

אזרח שנוגע בדבר, אתה צודק אני מבין, לא כל אחד שחלם בלילה חלום ואמר אני חייב לראות.

אבל זה לא נגמר בזה, כי המראה נפלה, יש שריטה ברכב, יש 1001.

נכון, אני מדבר על דברים אחרים.

חבר הכנסת שירי, אתה ויתרת על זכות הנימוק בשם כולם, נכון? בשם כל הסיעות?

נאור שירי (יש עתיד): כן.

יותר בשם כל הסיעות. אנחנו צריכים לעבור להצבעה.

אז כן אנחנו נצביע בדיוק בעוד דקה אחת.

עושים הפסקה?

אני לא צריך אתכם, אני צריך את חברי הכנסת. אז אנחנו נצביע על ההסתייגויות של סיעת יש עתיד, סיעת העבודה, סיעת ישראל ביתנו .

סיעת העבודה, סיעת ישראל ביתנו, וסיעת יש עתיד שנאור שירי ויתר על זכויות הנימוק בשם כולם.

מי בעד ההסתייגויות? מי נגד?
הצבעה

לא אושר.
ההסתייגויות נפלו.

אני נמנע. או שאתה רוצה להגיד שלא השתתפתי?

אתה נמנע?

נמנע.

טוב אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק, הצעת החוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2) בנוסח שהוקרא כאן בוועדה.

מי בעד הצעת החוק? מי נגד? אין מתנגדים? מי נמנע? נמנע אחד.
הצבעה

אושר.
אז ברוך ה', מסכימים איתי. גם חבר הכנסת שירי מסכים. ברוך ה' הצעת החוק בוועדה עברה.

תודה רבה.

היא תעבור למליאה להצבעה, וכולנו תקווה שזה יעבור בקלי קלות, עם אותו שיתוף פעולה כמו שזכינו לו מנאור הדיון הסתיים תודה לכולם.



הישיבה ננעלה בשעה 10:37.