פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת הכלכלה
14/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 142
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ה בסיון התשפ"ג (14 ביוני 2023), שעה 9:00

דיווח שר החקלאות ופיתוח הכפר על פעילות משרדו

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אלון שוסטר – מ"מ היו"ר
אברהם בצלאל
אליהו ברוכי
שלום דנינו
שלי טל מירון

יוסף עטאונה
יסמין פרידמן
מטי צרפתי הרכבי

אבי דיכטר שר החקלאות ופיתוח הכפר
משה אבוטבול סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר
אורן לביא - מנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יובל ליפקין - משנה למנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר אסף לוי - סמנכ"ל בכיר לגורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורי צוק-בר - סמנכ"ל בכיר מחקר כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר דוד אסף - סמנכ"ל בכיר משאבי סביבה וקרקע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר תמיר גשן - מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר ארז ברקאי - פקיד היערות הממשלתי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שלומית ציוני - מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אפרת אביאני - יועצת משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אפרת ורד - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

סיון ינקוביץ' - תקציבאית המשרד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נטלי מור - ראש מטה מנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, משרד האוצר

אבשלום וילן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

עמיחי דרורי - מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי

דנה ריבנפלד - מנהלת ענף טחנות הקמח, התאחדות התעשיינים

דובי אמיתי - יו"ר, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

עמית יפרח - מנכ"ל, תנועת ההתיישבות

ארז וול - יועץ משפטי, עמותת תנו לחיות לחיות

דריה שלייפר - מנכ"לית, הלובי האינטרס שלנו

אברהם דניאל - חקלאי, מזכיר איגוד מגדלי הפרחים

עידית חנוכה

הדר אביב

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


דיווח שר החקלאות ופיתוח הכפר על פעילות משרדו

אני פותח את הישיבה בנושא: דיווח שר החקלאות ופיתוח הכפר על פעילות משרדו. כפי שידוע לכם, פעם בשנה אנחנו נוהגים לקבל דיווח על פעילות המשרדים שבאחריות הוועדה. אחד המשרדים האלה הוא משרד החקלאות. יש לנו שר חדש, לא חדש אפילו, אתה כבר מספר חודשים. אני רוצה לברך אותך שבאת, ואני יודע שאתה עושה עבודה מצוינת במשרד, ויש לפניך עוד מספר דברים שאתה מתכוון לעשות.

אז קודם כל, בהצלחה בדברים שאתה רוצה, ואנחנו פה לעזור לך בדברים שאתה צריך, מכיוון שנושא החקלאות חשוב מאוד מבחינתנו, אבל גם אתה חשוב כדי שתעשה את הכול על מנת שהמשרד יחזור לפעילות כפי שהייתה לפני שנים. זה אחד המשרדים החשובים במדינה, ומטפל בדברים החשובים למדינה.

כבוד השר, בבקשה. אני רואה שגם סגן השר וגם המנכ"ל הגיעו.

בוקר טוב ותודה רבה. אני מבין שאנחנו בסד זמנים לחוץ יותר.

אתה יכול להישאר, ואני אלך לישיבת סיעה.

נתקזז, אתה אומר? לא, אבל אני חושב שנצליח. נמצאים פה כל צוות המנהלים הבכירים של המשרד, המנכ"ל, הסמנכ"לים וגם סגן השר חה"כ משה אבוטבול. אבל נמצאים גם השותפים האחרים, אלה שבאים מהשטח – דובי, עמית. נמצאים כאן השותפים מהאוצר, גל – אני לא יודע למה אתה יושב מאחור, אתה שותף בכיר, אתה יכול לשבת מקדימה.

יו"ר הוועדה, אני אומר לך, מספר המפגשים שהוועדה הזו הקדישה לנושא החקלאות הוא גם חריג וגם חריג לטובה. זה מצביע אולי על העובדה שגם אתה כיו"ר הוועדה וגם חברי הכנסת שחברים בוועדה וצוות הוועדה מבינים שהעידן שלנו השתנה. משבר האקלים – ואני אומר לכם, אל תשתמשו במילים אחרות, לא שינויי האקלים ולא מילים מנומסות אחרות. אנחנו במשבר אקלים עולמי. הוא לא פוסח עלינו, הוא לא יפסח עלינו, והעולם עובר ממציאות של היצע למציאות של ביקושים. אם לא נבין את זה בזמן, אנחנו נמשיך לדשדש, ויום אחד נחטוף – סליחה – את הבומבה ונתעורר.

ולכן, צוות הוועדה שבצדק מבין את הדברים, אנשי משרד החקלאות שמשכו בשרוול והביאו לי את הטרמינולוגיה הנכונה, והיא מדרבנת את המנכ"ל, אורן לביא, שגם הוא נכנס לתפקיד לא מזמן, את סגן השר חה"כ משה אבוטבול, ואת עבדכם הנאמן, לעבוד בראייה של ביטחון המזון של מדינת ישראל. לא פחות, אבל הרבה יותר. אני תמיד אומר, לביטחון המזון צריך להוסיף מילה אחת: ביטחון המזון הבריא, כי הבעיה היא לא לספק כמות מזון לאזרחי ותושבי ישראל, ולמבקרים כאן, אלא לספק להם ביטחון מזון בריא.

צריך להודות שכשאנחנו התחלנו בתפקיד מול צוות המשרד, ואני מודה שלא הכנתי את עצמי לכך שהעבודה תצטרך להיות גם קדימה אבל חזק מאוד אחורה. זו סוגיה שהוועדה הכירה קצת, לשמחתי, ואפילו עזרה לנו לתקן כמה דברים במהלך הדיונים, אבל לא הצלחנו לתקן הכול.

רק השבוע חטפנו פיגוע בגין ההסכמים הקואליציוניים שנצטרך לתקן אותם, אבל בדמות העברת ועדת פרוגרמות שעוסקת גם בפיתוח הכפר וגם בחקלאות למשרד הנגב והגליל. זה כמו לקחת את נושא הבריאות ולשים אותו בוועדת האנרגיה, בלי לפגוע, חס וחלילה, באנרגיה, אבל הבריאות זה מקצוע והחקלאות זה מקצוע, וההסכמים הקואליציוניים יצרו פיגוע שנצטרך לתקן אותו. אנחנו נתקן את זה. נצטרך להיעזר גם בכם.

הסיפור השני היה מהלך של אנשים עם כוונות טובות, אבל עם הליך בעייתי מאוד של הגנה על החקלאות הישראלית, ושם מצאנו את עצמנו נאבקים – החודשים הראשונים הוקדשו למנוע את הפגיעה האסטרטגית בחקלאות הישראלית על ידי איון וביטול סוגיית הגנת הצומח או ביטול האפקטיביות שלה. להגיע להחלטה שהייבוא לישראל יהיה כל ייבוא, מכל מקום, על ידי כל אחד, והמדינה, משרד החקלאות, הגנת הצומח, יפגשו את האיומים, את המזיקים, בשערי מדינת ישראל, זה היה הופך אותנו למדינה שעוסקת בחקלאות בשיעורי ההיסטוריה.

לשמחתי, עצרנו את זה. לא היה קל, אבל הבינו את זה מי שהיה צריך להבין את הדברים האלה, מראש הממשלה נתניהו ומטה, והצלחנו לעצור את זה, ואנחנו עובדים במקביל גם על הדברים העתידיים וגם על תיקון התקלות ומזעור הנזקים, והיו גם מאלה וגם מאלה.

צריך לומר בכנות, משר החקלאות הקודם הבנתי את הבעיה ביום הראשון כשהוא הראה לי את השקף הראשון שמצביע על התוצרת החקלאית של פירות וירקות לשוק המקומי. אדוני היו"ר, אני אומר לך, אתה מסתכל על הגרף, ולפעמים תמונה אחת שווה אלף מילים. התמונה הזו הייתה גרף שמראה את הייצור לשוק המקומי של ירקות ופירות במדינת ישראל ב-20 השנים האחרונות. האוכלוסייה גדלה ב-50%. שוק החלב, משק החלב, גדל ב-50%. אגב, הוא קשור למשרד החקלאות. ואתה רואה שפירות וירקות לא גדלו באחוז אחד במשך 20 שנה. שני מיליון טון, 20 שנה, ואתה מבין שיש בעיה שחייבת להיות מפורקת לחלקים כדי שאפשר יהיה לתקן אותה.

אנחנו עסוקים וזו תוכנית העבודה שלנו. המנכ"ל אורן עבד ושקד על זה, ובטח תיכף ירחיב על זה. אבל אני אומר לכם, אם אנחנו לא נשכיל בשנים הקרובות, בשנה הזו, להתחיל מהלכים חדשים, אנחנו נהיה בבעיה.

הסוגיה פשוטה מאוד. יש ארבעה עמודים אסטרטגיים שאני קבעתי אותם כאסטרטגיה למשרד. על בסיס זה אנחנו עובדים בכל הגופים במשרד, בכל הגופים שעובדים מול המשרד, החקלאים לסוגיהם, מהחקלאות בשדות, בחממות, גידולי השדה, כמובן, משק החלב, הפטם, הבקר, כל סוגיות הליבה של החקלאות וגם סוגיות הלוואי של החקלאות. ארבעת העמודים מאוד ברורים ומאוד מוכרים.

הדבר הראשון שאתה רואה, ואת זה קיבלתי מפורר ביום הראשון – גיל ממוצע של חקלאי בישראל הוא 62. אדוני היו"ר, אין לך ולי שום התנגדות לגיל 62.

לא.

אבל עם גיל 62 לא עושים פריצות דרך בשום תחום, גם לא בחקלאות. אפילו בכדורגל אף אחד לא חושב שנבחרת ישראל תעשה פריצת דרך בגיל 32. מזלנו שיש את הנבחרת הצעירה שהוכיחה שפריצות דרך עושים עם הצעירים, והעובדה הזו מכתיבה לנו כלל מאוד חשוב: איך מביאים דור ממשיך בחקלאות, גם בנים ובנות ממשיכים של חקלאים קיימים. המשפט הכי קשה שאני שמעתי מחקלאים, חלקם יושבים פה, הוא – אנחנו לא רוצים שהבנים והבנות שלנו ימשיכו בחקלאות אחרינו. חבר'ה, זה משפט קשה מאוד. אין לו הצדקה, אין לו סיבה והוא בר תיקון.

הדבר השני היה עובדים זרים. איך שהוא התקדש פה הסיפור הזה שהיצרנים של חקלאות, אנשים, יזמים, בעלי החממות, בעלי הבקר ובעלי הצאן, איך שהוא התקבע פה שהמשלים שלהם, העובדים הזרים, זה דבר שצריך לתחום אותו במספרים – 23,000, 26,000, 31,000 המספר הנוכחי, כאילו זה איזה מספר קדוש. כשאתה בודק מה הסיבה שהמספר הזה מתקבע, אני אומר לך, אדוני היו"ר, לא מצאתי הצדקה. נהפוך הוא, ישנם מחקרים שמראים שעל כל חמישה עובדים זרים מייצרים שני מקומות עבודה לישראלים, לא בתחום של הקטיף והמיון, אלא בבתי אריזה או בהובלה של התוצרת.

ולכן, בימים אלה אנחנו עובדים גם מול הוועדה למלחמה ביוקר המחיה, על הגדלת העובדים הזרים ל-45,000, ומיד. איך נעשה את זה מיד? אנחנו רוצים לקחת את מחזור - - -

כמה יש היום?

31,000 זה המספר שאפשר להביא. אנחנו רוצים לקחת את מחזור 2023 ואת מחזור 2024 של העובדים הזרים, להאריך את פרק הזמן שלהם לשבע שנים, זה בערך 6,000 בשנה, ועד שהמכסה החדשה של 45,000 תהיה אפקטיבית, יהיו פה לאלתר 6,000 עובדים יותר כל שנה.

זה מצרך נדיר והוא חייב להיות מצרך פתוח, הוא לא יכול להיות מצרך נדיר. לא יכול להיות שחקלאי לא יוכל לתכנן את עבודתו כשהוא יודע שיש לו עובדים זרים בהיקף נכון. העמוד השני באסטרטגיה שלנו זה מים. לא יכול להיות שחקלאי לא ידע שיש לו את מכסת המים במחיר סביר. אנחנו נעסוק בזה הרבה מאוד גם בוועדה הזו. אני עוסק בזה גם מול שר האנרגיה. אנחנו עוסקים בזה גם מול גופי המים, רשות המים וכולי.

מאשימים את החקלאים שהמדינה, האזרחים, מסבסדים להם את המים השפירים. אתה יודע ש-55% מהמים בחקלאות הם מים מושבים. 523 מיליון קוב היום. ב-2030 יהיו כמעט 800 מיליון קוב. ב-2050 יהיו מעל מיליארד קוב מים מושבים. אני אומר לכם, אם מדינת ישראל לא תעביר מים מושבים לחקלאות, היא תזרים אותם לים. מה הבעיה? כדי להזרים לים צריך לטהר אותם ברמה רבעונית. זה הכי יקר. לשפדן יש יכולת להגיע לרמה רבעונית, אבל תאר לעצמך שמדינת ישראל תטהר מים לרמה רבעונית ותזרים אותם לים. גם זה לא פשוט, יש את אמנת ברצלונה והיא לא מאפשרת להזרים את זה לים כל כך מהר.

לכן, זה עמוד מרכזי. אין הצדקה שחקלאי ישלם שקל אחד, אגורה אחת, על מים מושבים. הוא ישלם על ההובלה. אבל ההובלה, צריך להתחיל את הדיון מכמה עולה להוביל לחקלאים מינוס כמה עולה להוביל את זה לים, ומפה נתחיל את הדיון. יש לזה עלות נוספת של כמה חוסכים בזה שלא מזרימים לים מבחינת תקלות אחרות.

העמוד השלישי הוא קרקע. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, קרקע בחקלאות ננגסת כל שנה, יש אומרים 30,000 דונם, יש אומרים 15,000 דונם. העובדה שאין שום פיצוי על זה, אין שום חשיבה על איך עושים דונם תמורת דונם, ולא חשוב אם זה עוד דונם על הקרקע או עוד דונם בקומות. את הסוגיה הזו אנחנו מתכוונים לפתור במשרד החקלאות, ולהתחיל את זה לאלתר. אנחנו בשותפות חזקה מאוד עם משרד ההתיישבות – הוא מבין את זה מהצד של ההתיישבות ואנחנו מבינים את זה מהצד של החקלאות, וישנן עתודות קרקע משמעותיות מאוד לחקלאות.

רק לדוגמה על חקלאים, לא עלינו, הייתה הצתה של מטעי דקלים באיזור קליה-אלמוג, בקעת הירדן. 6,000 עצים הוצתו. נסענו לשם לראות את ההצתה והלב נצבט, כי עץ דקל נדלק מלמעלה למטה. קודם כל הצמרת שלו נדלקת, ואז הגזע שלו חוטף את הבעירה. אתה רואה 6,000 עצים, אתה רואה את האפר. פוגשים את החקלאים, ומה אומר לי החקלאי שנשרף לו המטע? הוא אומר לי, אדוני השר, יש כאן קרקע חקלאית מעבר לגדר, בין הגדר לבין הירדן, שטח ישראלי שהוא קרקע מצוינת, יש בה מוקשים, 30 מיליון שקל תפנו את המוקשים ויש לנו עוד אלפי דונם לחקלאות. ככה חושב חקלאי. זו חשיבה אופטימית. החקלאים הם אנשים אופטימיים.

כשבאתי לתפקיד, אמרו לי, אדוני השר, תזכור שאתה שר החקלאות ולא שר החקלאים. ואני אמרתי, חבר'ה, בישראל אין מצב שלא תהיה חקלאות, וחקלאות בלי חקלאים לא מתקיימת. אז בואו נתחיל את הדיון מכאן. דלגו לי על השאר.

העמוד הרביעי הוא נושא החדשנות הטכנולוגית. ישראל מובילה גם בתוך משרד החקלאות, גם מחוץ למשרד החקלאות, גם במו"פים האיזוריים, גם במו"פים הפרטיים, גם בחברות סטארט-אפ. אתמול היינו בשדרות בחנוכת חממה. תאמין לי, אתה שומע את זה, כאחד שבא מחדשנות משמעותית מאוד בתחום הביטחון, אני אומר לך, הם עולים איתם לגמר על רעיונות חדשניים איך עושים יותר עם מה שיש, איך עושים יותר מהשטח שיש. זה נושא שנצטרך לדחוף אותו קדימה.

יש לנו גם רצון, גם מחשבה, ואני מודה שבנושא הזה יש גם הרבה מאוד שותפים, כולל משרד המדע, שמבינים את היתרון. כל שבוע ישנם מספר שרי חקלאות שנפגשים או מבקשים להיפגש, ואנחנו מדברים איתם היום במונחים טיפה שונים מהעבר. למה? יש דברים שאי אפשר לגדל בישראל בהיקפים שאנחנו רוצים. חיטה – אנחנו מגדלים 10% מהחיטה בישראל, בערך מיליון דונם, זאת אומרת, אנחנו צריכים עוד תשעה מיליון דונם. ואמרנו, כל שר חקלאות שבא אלינו לבקש שיתוף פעולה טכנולוגי וכולי, אנחנו רוצים לפתח משהו שאנחנו קוראים לו: פונדקאות חיטה או פונדקאות תבואה.

זאת אומרת, אנחנו נעשה איתכם שיתוף פעולה, נביא ידע, נביא מערכות השקיה, זרעים איכותיים. 50% מהתוצרת לכם, 50% מהתוצרת לנו. למה זה חשוב? גם בגלל הכמות, אבל גם בגלל היכולת להביא את זה.

חטפנו מכה עכשיו, נוכח המלחמה באוקראינה, ופתאום ראינו שאנחנו תלויים בספק אחד. אין שום הצדקה. אפשר לגדל חיטה טובה באפריקה, אפשר לגדל חיטה טובה באירופה בשטחים מסוימים, גם באסיה. לשם אנחנו מכוונים.

השר, זה בדיוק הפוך מהרעיון של בן אליהו לגדל מיליון דונם בנגב לסינים. בדיוק הפוך.

אני לא יודע אם היית בהתחלה כשדיברנו על הפיגועים. חלק מהפיגועים זה תוצרת בן אליהו, ואנחנו נסכל את הפיגועים האלה, אני אומר לך. הוא איש טוב, עם רצון טוב, עם ביצוע לא טוב בנושאים האלה. יכול להיות שיש לו ביצועים אחרים.

שורה אחרונה, אדוני היו"ר, לפני שאנשי המשרד יציגו את הדברים. אנחנו מכוונים לכך שבמדינת ישראל יבינו שהחקלאות היא הפתרון, היא לא הבעיה. צריך לתת לה את הכלים, צריך לתת לה את האמצעים. אנחנו יודעים להביא את זה עם יד אחת. הוועדה בראשותך ובהשתתפותכם היא היד השנייה. בערבית אומרים: אל-איד אל-ואחדה מא בתצפק – אי אפשר למחוא כפיים ביד אחת. בפולנית זה טנגו, נדמה לי.

אני מאמין שביחד עם השותפים, ביחד עם האוצר, יבינו שכשאנחנו מדברים על ביטחון מזון בריא, זה בידינו, שלא נתעורר בעוד כמה שנים ונגיד, וואו, פספסנו. אין לנו שון כוונה לפספס. אני מכיר את הדמויות פה. גם לכם אין שום כוונה לפספס. תודה רבה. אני מעביר את רשות הדיבור – סגן השר, אתה רוצה לומר משהו?

כן. אומר בקצרה, ברשות יו"ר הוועדה, השר היקר שלנו מיצה ואמר את הדברים שאנחנו אמורים ודרוכים עליהם כל הזמן. קודם כל, בוקר טוב ויישר כוח על הדיון הזה, דיון שיוביל אותנו למקצה שיפורים נוסף בתוכנית שלנו, בחזונות, בעשייה, ביעד.

חשוב להדגיש שלצערנו, הגענו למשרד, גם השר וגם אני, עם אווירה מאוד לא טובה של התייחסות ציבורית כלפי החקלאים במחלוקת – האם החקלאים הם מיליארדרים או שסתם מיליונרים קטנים. זה דבר שהיינו צריכים להיאבק בו. כל חקלאי עובד למען הפרנסה שלו, והמסר שלנו זה לפרנס בכבוד. אנחנו לא מחפשים להעשיר שום גוף, ולכן ההחלטות שלנו או הרצונות להחלטות הן מאוד שקולות, אבל כן חשוב לנו שהדברים ייעשו בצורה מקצועית, כי לצערנו, הרבה אנשים שלא הבינו בתחומי חקלאות קיבלו החלטות שהובילו למשברים מאוד קשים בממשלה קודמת.

קח את משבר השום. לא ידעו בדיוק להכיל את זה, איך להעביר כספים למי שצריך בצורה דיפרנציאלית, בצורה כזו שנוכל לחלק את זה נכונה. השר ואני נאבקים באוצר לא בגלל שאנחנו נהנים מזה, זו עבודה מתישה מולם, אבל בגלל זה שאנחנו לא רוצים שיחזרו למשגים כאלה ואחרים.

בעזרת השם, מתוך התחומים שהשר ביקש ממני לטפל בהם, זה נושא רשויות הניקוז, הנושא של צער בעלי-חיים, כמובן, הנושא של מצוות התלויות בארץ, ובעיקר, הנושא הכי חשוב לנו זה הנושא של הסרת חסמים. מצאנו בתוך המשרד הרבה מקומות – וכל צוות העוזרים שלי ממוקד על דבר אחד, פניות ציבור בנושאים כאלה ואחרים, ואני שמח שיש הצלחות טובות כי בעצם הם שומעים שיש מי שמוכן לקבל אותם ולשמוע אותם.

זו ההנחיה של השר, זה הקו שלנו, אבל בין לבין חייבים שהמדינה תכיר במאבקים שלנו, תיתן כתף, ויחד איתך, יו"ר הוועדה, כשתיחשף יותר לעשייה הברוכה בתוך המשרד, של השר, של המנכ"ל, של כל האנשים הנפלאים שנמצאים איתנו בתוך המשרד, ובעיקר גם כאלה מחוץ למשרד שנותנים כתף – ראשי הארגונים – אנחנו עובדים בשיתופי פעולה מדהימים, וזה לבד אמור לגרום למדינת ישראל להיות מרוצה, כי בעצם אנחנו באים יחד לשולחן ממוקדים, יש כיוון, יש מטרה, יש תיאום ציפיות, והכי חשוב, ברגע שיש מאבק משותף, אנחנו מצליחים בו.

בין השקפים, כשיצטרכו את עמדתנו, לשמוע על דברים שאני מטפל בהם באופן ישיר, אשמח תמיד לומר. השר נגע בכול. תודה רבה.

תודה לשר ותודה לסגן השר. פעם ראשונה שאני שומע אותך בנושא החזון. כל הכבוד, ואנחנו כמובן נהיה פה כדי לעזור לך כמה שאפשר, ואתה יודע שאנחנו יודעים ל עשות את זה. מכיוון שב-10:00 יש לנו ישיבה של סיעת הליכוד, אני והשר נצטרך להיות שם, אז אני מציע שהסגן והמנכ"ל יישארו, ואחד מחברי הכנסת ינהל את הישיבה על מנת שנאפשר לאנשים לומר דברים. לפני שאנחנו עוברים למנכ"ל, בקיצור נמרץ, אם לח"כים יש משהו לומר, עכשיו זה הזמן.

אני אשמח במשפט – הכפר הישראלי גם כן מאותגר בוועדה בענייני פיתוח. תודיע בישיבת הסיעה שאני מודה לראש הממשלה - - -

בבית משפט אומרים, כל דבר שאתה אומר עלול לשמש נגדך

כן, כן. אני מודה לראש הממשלה על המינוי הנדיר, החיובי, בכל קנה מידה, של השר וסגנו. אין ברירה. אנחנו מתחילים שינוי מחדש, קודם כל, ברוח הנושבת, ברוח שאתה משיב בגייסות, בחקלאים ועוזריהם, ומפה רק לגזור את ההמשך. אני מזכיר שבנתונים שקראתי ברפרוף, 3% מהוצאות משפחה ממוצעת זה פירות וירקות, ועליהם אנחנו כרגע מתבחבשים עד כדי חשש מאובדן מאות אלפי דונמים, ואני יודע שאתה יודע עד כמה כל אמירה שלך לגבי עלות המים, מחירי המים ומצאי העובדים הזרים, הקרקע וההשקעות, עד כמה הם חיוניים כדי למנוע את הפגיעה, לכאורה, בשם יוקר המחיה, אבל הרס חקלאות לא שווה את הניסיון הזה של כמה עשרות שקלים שאולי נצליח ושזה לא יישאר בפער התיווך באיזשהו מקום.

אני בא ממקום שרוצה לפרגן למדינת ישראל. שתי הצלחות שאני חווה בחיי בדור האחרון – האחד, עוטף עזה, שעומד במעמסה אדירה, שאסי רוקד, אבל מדינת ישראל, עם התושבים כמובן, עומדת במעמסה. והשני, אני חי בקיבוץ, ומושב לידי, ועברנו בדור האחרון טלטלות, וידענו להתגבר ולהתחדש. עם שתי היכולות הללו, שהמדינה לא הייתה זרה להן, היא הייתה חלק מהן, בהחלטות אסטרטגיות, אני מאמץ את ידיך, ונהיה כולנו לסיוע כי מדינת ישראל זקוקה לחקלאות חזקה. תודה רבה.

אדוני, אני רוצה להודות לכבוד השר ולסגן השר. באין חזון ייפרע עם, ויותר מפעם אחת שמעתי אותך, ומחמם את הלב לראות את החזון ואת החשיבות של החקלאות במדינת ישראל.

יש לי שאלה קטנה לגבי אגף תכנון. דיברת על כל מיני תקלות שקרו בהסכמים הקואליציוניים. לשיטתנו, חלק מההתיישבות או האיחוד או השילוב של ההתיישבות במרחב הכפרי, יחד עם חקלאות פעילה, אחד הם, ואם אדוני יכול לומר מה עמדתו לגבי השינוי שנעשה.

טוב, בסוף.

אפשר גם שאלות?

אתם יכולים לשאול, אבל תשובות יינתנו אחר כך.

אולי עדיף אחרי שתראי את התוכנית, יסמין.

לא, לא. ראשית, אני רוצה לומר לגבי החקלאות. כמי שמאמינה במשבר האקלים שכבר כאן, וכמי שמאמינה שעתודות המזון בעתיד הקרוב מאוד בעולם בכלל, וגם במדינת ישראל, צריכות להסתמך על המדינה ופחות על ייבוא, כי ככה כל המדינות יפעלו, אני מברכת על כך שזה הכיוון ואני הייתי מגדילה עוד יותר ומשקיעה עוד יותר בחקלאות המקומית שלנו וכמה שאפשר.

שאלה לאחר כך – כשאני מסתכלת על תקציב משרד החקלאות, התקציב של רווחת בעלי-חיים הוא הכי קטן. למעשה, הוא קטן כמו העסקת מתנדבים בחקלאות. חשוב לי לשאול, כשגם רווחת בעלי-חיים היא חלק מהמשרד, האם יש תכנון בל זאת להגדיל את התקציב? אני מכירה את התוכניות ואני מכירה את הכול. זו שאלה אחת.

שאלה שנייה, בהמשך לעניין הייבוא, האם יש תוכנית לצמצם עד הפסקה לגמרי את הייבוא, לא רק של טלאים, אלא גם של עגלים במשלוחים החיים?

לפחות היה לך נחת אתמול עם החילוץ של הכלבה. זה דבר שקרוב לליבך.

ראשית, תודה רבה. אני רק אומר לך שאתה שלחת לי חילוץ וזה באמת היה לי נחת. במקביל קיבלתי עוד עשר תלונות.

אל תדאגי. גברת פרידמן, אנחנו פה בשביל זה.

אבל תודה על כל כוונה.

עוד חבר כנסת רוצה לומר משהו? המנכ"ל, בבקשה. בקיצור, בגלל שב-10:00 השר צריך - - - אחר כך תמשיכו.

אני לא כל כך אוהב לחזור על דברים, אבל אני רוצה להצטרף לשר ולומר לך תודה רבה, יו"ר הוועדה, על מה שאתה עושה. זו ועדה שעובדת קשה מאוד לטובת החקלאות וביטחון המזון במדינת ישראל. חשוב לי לומר את זה. תודה לשר, תודה לסגן השר, לחברי הוועדה, להנהלה שלנו שעובדים איתנו כתף אל כתף מהיום הראשון שנכנסנו לפני חמישה חודשים למשרד, ולשותפים שהם לא עובדי המשרד, מהעמותות ומהארגונים שנמצאים כאן.

נפגשנו, לדעתי, עם כולם, ואם לא עם כולם אז עם רובם בחודשים האחרונים שאנחנו בתפקיד. גם השר באופן אישי, גם סגן השר שמקיים דיונים כל יום שני ומקבל הרבה מאוד שותפים ופונים למשרד, וגם אני באופן אישי פגשתי חלק גדול מהאנשים.

אני רוצה לפתוח בזה שכשנכנסנו למשרד הייתי מאוד מופתע מזה שלמדינת ישראל אין תוכנית לאומית לביטחון המזון. ישב אצלי בשבוע שעבר בחור מסין שעוסק בחקלאות, והוא אמר, אנחנו מתכננים את החקלאות שלנו 100 שנים קדימה. כשאני מסתכל על המדינה שלנו, אנחנו לא מסתכלים אפילו עשר שנים קדימה או חמש שנים קדימה, וזה היה דבר מפתיע מאוד. זה היה אצלנו במיקוד ותיכף תראו את התוכנית ששמנו.

אני חושב שהשר שם בחזון שלו תוכנית לאומית שמסתכלת על ביטחון המזון הבריא. אני אוסיף, ברשותך, השר, גם זמין וגם במחיר הוגן. תראו עוד מעט איך הכול מתכנס לתוך משפך אחד, ובסוף, בעזרת השם, זה יגיע למחיר הוגן לטובת המדינה, לטובת הדורות הבאים.

הדבר השני, בנושא התקלות או הפיגועים, אני לא רוצה להיכנס ספציפית לתקלות או פיגועים, אבל אני אומר שאני מופתע מדבר נוסף, שלא מעט פעמים אני מרגיש ומופתע מהצורך להסביר למה אנחנו צריכים חקלאות בישראל, וכאן אני מצטרף לדברים של חה"כ שוסטר. איך יכול להיות שאנחנו במדינת ישראל – נכון שהיא מדינה מורכבת מאוד, היא מדינה עשירה יחסית, מפותחת, לצערי, ללא תוכנית לאומית, ולמה אנחנו צריכים להסביר בכלל למה צריך חקלאות במדינת ישראל. זה דבר מפתיע ומדיר שינה מעיניי.

אני מתחיל את הבוקר שלי במשרד ב-7:00 בבוקר, מסיים אותו בשעות הכי קטנות של הלילה, וקשה לי לישון בלילה כשאני חי בתחושה הזו כאזרח, אפילו לא כמנכ"ל משרד, למה צריך להסביר ללא מעט אנשים במדינת ישראל שצריך חקלאות בישראל. זה פשוט דבר לא הגיוני. ועם מי אנחנו מתמודדים? עם אנשים שהם עובדי מדינה, משרדי ממשלה ואנשים בכירים. חשוב שהוועדה תכיר את זה לפני שאני מתחיל את הצגת המשימות.

(היו"ר שלום דנינו, 09:33)

(הצגת מצגת)

אפשר לראות במצגת את המשימות העיקריות שלנו במיקוד. הדבר החשוב והמרכזי ביותר, לדעתי, זה הקמת מינהל לביטחון מזון לאומי. זה מינהל שלא קיים היום אצלנו במשרד. זה מינהל שהתכנון שלו החל בממשלה הקודמת, אצל מנכ"לית שהייתה לפניי – מינהל לביטחון מזון לאומי. אנחנו מקדמים את הנושא הזה. המתנתי איתו קצת כדי להבין איפה הדברים נמצאים, אם צריך או לא צריך, לבחון את הנושא הזה. הקפאתי בהתחלה את הנושא הזה, וחזרנו אליו בשבוע האחרון ואנחנו נצא למכרז בין-משרדי ונאייש את ראש המינהל ונבנה מינהל חדש בנושא הזה שיסייע לנו לבנות את התוכנית.

אורן, בתוך התוכנית אתם לוקחים בחשבון גם אם נושא צמצום זריקת מזון? אתם מודעים לזה שבמדינת ישראל נזרק מזון בשווי של 19 מיליארד שקלים בשנה? הרבה ממנו הוא בחקלאות, ויש תוכנית טובה שכדאי להכיר ואולי לחבר כי זה חלק בלתי נפרד מזה, בעיניי.

אוקיי. חלק מהדברים נלקחו בחשבון. את אומרת 19 מיליארד – זה סכום גדול.

אלה הנתונים, לצערי.

זה סכום סביר מאוד ביחס לעולם, מה שהיא אומרת.

19 מיליארד זה לא סביר, שלום. שלום, זה לא סביר. אנחנו המדינה מספר 4 בעולם באשפה, ואפשר להציל 50% מהמזון הזה.

הדבר הזה נלקח בחשבון.

חלק נעשה על ידי הארגונים, כמו לקט ישראל, שמעבירים חלקים גדולים.

חברים, בואו נאפשר להם להציג. אנחנו רק בסעיף ראשון.

הדבר הזה נלקח בחשבון ויילקח בחשבון. אני רוצה להוסיף את גיבוש הסכמים בין-לאומיים להבטחת מלאי המזון של מדינת ישראל. זה נכנס גם למה שהשר דיבר בנושא פונדקאות. מדינות שנמצאות איתנו בקשר, למצוא את החוזקות והיכולות שלהן מול החוזקות והיכולות שלנו, בעיקר בנושא טכנולוגיה, זרעים, דברים מהסוג הזה, לחבר בין הדברים, לעשות שותפות ולקדם את הנושא לטובת ביטחון המזון של המדינה.

היערכות למתן תמיכות ישירות לחקלאים. יש לנו נושא שכרגע נמצא במחלוקת מסוימת. המשרד אמור לקבל 700 מיליון שקלים בתמיכות ישירות. 700 מיליון זה בהבשלה מלאה. אנחנו מלבנים כרגע את המחלוקת הזו עם אגף התקציבים. אני מאוד מקווה שנגיע לפתרון. אם נגיע לפתרון זה רק יוכל לסייע לחקלאות, לחקלאים, וגם זה בקו ישיר לביטחון המזון של המדינה. אם לא נצליח להגיע להישג משמעותי בנושא הזה, יהיו כאן ענפים שייפגעו. דוגמה, השום, ואני ארחיב על השום אחר כך.

משבר ידיים עובדות בחקלאות – עד היום הטרמינולוגיה הייתה שזה משאב בחוסר. אני רוצה לומר את דעתי האישית. המשאב הזה לא נמצא בחוסר, המשאב הזה נמצא במשבר. אין חוסר. חוסר זה משהו שבסוף תשלים אותו אולי. המשאב הזה נמצא במשבר. בחודש מאי אי אפשר להסתובב בדרום, אי אפשר להסתובב בערבה. לא בחודש מאי – בחודש אפריל כבר אי אפשר להסתובב יותר מחמש דקות, עשר דקות, רבע שעה, ולעשות חקלאות.

עובדים ישראלים לא באים לעבוד בחקלאות. זה לא יעזור. כמה שננסה להביא אותם, הם לא יבואו. סטודנטים לא יבואו. צריך להביא עובדים זרים לישראל. צריך לפתוח את זה, בין אם זה 7,000, בין אם זה 15,000 ובין אם לפתוח את זה לגמרי, צריך לאפשר לעובדים זרים להיכנס לכאן. וכאן העבודה היא מול משרד האוצר ומול משרד הפנים. השר עושה עבודת קודש בנושא הזה, ואני מקווה מאוד שבזמן הקרוב אנחנו נראה תוצאה ונראה את ההירתמות של המשרדים שאנחנו צריכים אותם איתנו בנושא הזה.

אורן, אתה יכול להגיד מספר, כמה חסרים היום?

לפי הנתונים שלנו, אנחנו צריכים כ-50,000 לפחות.

חברי הכנסת, אני לא פגשתי בחצי השנה האחרונה שאני בתפקידי, לא פגשתי חקלאי אחד שאמר לי מכסת העובדים הזרים שלי מאוישת באופן מלא. כולם, ללא יוצא מן הכלל, כולם נמצאים בחסר, מנסים להשלים את זה מן הגורן ומן היקב, בכל מיני דרכים שונות ומשונות, והבעיה העיקרית היא חוסר הוודאות אם הוא יוכל לקטוף את הפרי או לא, אם הוא יוכל לאסוף את הפרי מהחממות או לא. אויב מספר 1 בייצור בחקלאות ובכלל, זה הנושא של חוסר ביטחון. אם אתה לא יודע שיהיו לך עובדים לקטוף את התוצרת או לאסוף אותה, אתה מתלבט מאוד לגבי הפעם הבאה.

אתם יודעים כמה חקלאים לא אוספים פרי מפני שכשהם רצו לאסוף או כשהפרי היה בשל, לא היו להם ידיים עובדות? וכשהפרי כבר היה over, הגיעו ידיים עובדות וכבר לא השתלם להם לאסוף את זה.

יש בעיה עם המכסה? המדינה עדיין לא מאשרת את המכסה הרצויה? זאת השאלה.

כן, זה מה שאמרתי. החלטת הממשלה האחרונה קבעה 31,200. מה לעשות שמי שצריך לחלק את המכסה יושב פה, אסף לוי – תרים את היד – שהוא ה-bad guy, הוא צריך לחלק X עובדים זרים ל-Y חקלאים, וה-Y דורש הרבה יותר מה-X. אז הוא צריך להיות האיש הרע. אין חקלאי שמצליח למצוא מתאם בין המכסה שהוקצתה לו לבין האיוש בפועל.

הם מדברים פה על שני דברים. גם מה שמוקצה היום לא מספיק - - -

הוא יכול להביא עובד רק אחרי שהעובד הקודם יצא. מה לעשות שהעגבניות לא מותאמות לצורך הזה, הן מבשילות לפי הזמן שלהן, לא לפי מתי העובד הזר יצא ואז החדש נכנס פנימה. את זה אנחנו מתכוונים לבטל. ברגע שתהיה חפיפה ולא פער, המציאות הזו תיעלם. ולכן המספר שאמרנו, להגדיל ל-45,000 זה לא בגלל שזה המספר הנכון, אלא כי אנחנו רוצים לפרוץ את התקרה הזו פעם אחת ולתמיד.

כל האמירות שזה תופס מקומות עבודה של ישראלים לא רלוונטיות. חבריי חברי הכנסת, עבודה בחקלאות מוגדרת בחוק כעבודה מועדפת, אבל הם לא באים. הם באים לעבוד חצי שנה, שזה המינימום שהם צריכים כדי לקבל את המענק. הם עובדים חצי שנה, ואגב, לא מוכנים לעבוד במקומות שבהם עובדים העובדים הזרים. הם מוכנים לעבוד בבית אריזה, וכולי, וביום האחרון של החצי-שנה הם לוקחים את המענק וביי-ביי.

רק להוסיף מילה אחת: אין מקום בעולם, ובמיוחד לא ב-OECD, שמישהו מגביל כמות עובדים זרים באף מדינה. אנחנו המצאנו את זה.

זה בדרך לפתרון?

זה בדיוק מה שאמרתי קודם. אנחנו הולכים לפרוץ את זה, אני מקווה שבתקופה הקרובה מאוד. יש כבר הסכמה של כולם כמעט. זה עלה בדיון על המלחמה ביוקר המחיה אצל ראש הממשלה. הייתה שם תמימות דעים לגבי הנושא הזה. שר האוצר פשוט היה בחו"ל, ולא יכולנו לגמור בשבוע האחרון. אני מאמין שזה יגיע בקרוב מאוד, וכפי שאמרתי, כדי שזה יהיה אפקטיבי על ההתחלה, אנחנו רוצים להאריך את התקופה לשבע שנים כדי שהגידול יהיה מידי, ולא שנצטרך לחכות עכשיו שנתיים עד שיסדרו את כל הנושא. אנחנו מתכוונים להביא עובדים זרים גם ממדינות אחרות, לא רק מתאילנד, גם מהודו וגם ממדינות אחרות.

רק הערה, אם אפשר. המשרד שלך ובכלל בארץ, יש מחסור חמור מאוד גם בווטרינרים. הרבה מהעמותות, הארגונים, רוצים לייבא לכאן כ-100 וטרינרים. האם זה משהו שאנחנו יכולים להגיש לכם ותיקחו גם אותו בחשבון?

יושב פה תמיר, ראש השירותים הווטרינריים, והוא יכול לענות לך ישר.

בוקר טוב. א', יש עבודה של מרכז המידע של הכנסת שהראתה שלא בטוח שיש חוסר בווטרינרים. הבעיה היא לא בהכרח חוסר בווטרינרים וייבוא וטרינרים, ואני מזכיר שמקצוע הרפואה הווטרינרית בישראל מצריך רישיון, וכדי לקבל רישיון צריך להיות לפחות תושב או אזרח של מדינת ישראל ולא בטוח שהם יכולים לקבל את המעמד הזה. מעבר לכך, יש פגיעה ברמת המקצוע. מי שמקבל את הרישיון צריך לעמוד בבחינות.

דבר שני, הבעיה הגדולה שלנו היא פרישה של וטרינרים צעירים תוך מספר שנים מועטות מסיום הלימודים, ולא חוסר באנשים שגומרים את ההשכלה.

אני מכירה את זה. זה נכון, אבל בפועל יש פחות עוסקים במקצוע.

בבקשה, בואו נמשיך.

חה"כ יסמין, אני חושב שאת מתכוונת למשהו מסוים מאוד, לעיקור וסירוס.

לא רק. יש מחסור גדול מאוד בווטרינרים. הוא צודק, אני רק במשפט אומר לך שיש המון וטרינרים שמסיימים, אבל הם לא עוסקים במקצוע.

אנחנו רוצים לשמוע את המצגת כדי שנספיק.

בענף ההטלה אנחנו עוסקים ביישום שתי החלטות ממשלה, גם מ-2007 וגם מ-2010, להשלמת הרפורמה. מעבר של לולים מהמשק המשפחתי לחוות ייעודיות. 70% מענף ההטלה נמצא בצפון, באזורי קו עימות, בשלושה יישובים עיקריים. לקחנו את זה צעד קדימה, ולצערי, הנושא הזה היה תקוע הרבה מאוד שנים. קיימנו הרבה מאוד דיונים, עשרות דיונים בחמשת החודשים האחרונים.

אנחנו מתקדמים גם עם האיגרת של השירותים הווטרינריים בנושא הזה, כדי לעזור לאותם חקלאים בעלי מכסות להתקדם ולצאת מהמשק המשפחתי החוצה. מה שקרה עד היום – הם קיבלו משימה, ללא תרמיל על הגב, ללא כלים, ללא תכנון, ללא תקציב, שום דבר, ללא היבטים של הגנת הסביבה. אמרו להם, צאו לדרך, תגיעו ליעד, ועלא באב אללה. תגיעו – תגיעו, לא תגיעו – לא תגיעו.

אבל אני חייבת לתקן אותך.

אני רק אשלים.

בבקשה.

שלום, מה לעשות? יש לי שאלות. אתה לא יכול כל שנייה לקטוע אותי. אני שואלת בנושאים הרלוונטיים.

יכול להיות, אבל אחר כך, אבל זה לא דיון אישי.

אני דיון אישי? אני שואלת על הסעיפים.

סליחה, אני לא רוצה פה לפתוח את הוויכוח הזה.

יסמין, תני לנו להציג לפחות. בסוף ייגמר לנו - - -

המשימה של הדיון הזה היא שהם רוצים להציג את התוכניות, בבקשה.

אחרי זה יהיה זמן לשאלות. שלום ייתן זמן לשאלות.

אני מבקש שתירשמי פה, ותינתן לך זכות הדיבור.

(היו"ר דוד ביטן, 09:47)

אנחנו מתקדמים מאוד עם הנושא הזה. גם בריווח של האיגרת, שזה כבר יגיע בקרוב לאישורו של השר. סגן השר כבר ראה את זה. השר יראה את זה גם בימים הקרובים, וגם בנושאים של מימון יצאנו עם קול קורא בנושא הזה, ומתקדמים. יש לנו עדיין בעיה עם הגנת הסביבה בכל הנושא של פתרון הקצה. אין פתרון קצה מוסכם כרגע. אני מקווה שגם זה ייפתר בשבועות הקרובים, ובעוד שנה מהיום, ביוני הבא, כולם כבר יהיו עם היתרים ונצא לדרך.

אני רוצה להעיר הערה, ברשותך, המנכ"ל.

בישראל יש לנו בעיה ייחודית. אני מסתכל על תמיר, ראש השירותים הווטרינריים, שהוא צריך לתת את המענה המקצועי הנכון ביותר. אבל יש היבט נוסף. אמר המנכ"ל, 70% מההטלה נמצאת בצפון הארץ. אלה אנשים ומשפחות שאנחנו שלחנו – אנחנו, הווי אומר, אבותינו שלחו בשנות ה-50, ה-60 וה-70 לגור ליד גבול הלבנון. כשאתה פוגש את האנשים האלה, שהם מבוגרים בגילם, במרגליות, באביבים, בדובב, והם אומרים: בינינו לבין החזבאללה יש לנו רק דבר אחד, הלולים שלנו. אנחנו קמים בבוקר וצריכים להחליט אם אנחנו הולכים ללול או הולכים למרפאה. למזלנו, יש לנו את הלולים, אז אנחנו הולכים ללולים. אם לא תהיה לנו האלטרנטיבה הזו, אנחנו נלך למרפאה.

השירותים הווטרינריים, בראייה מקצועית, עשו מהלך סופר-חכם ברמה הלאומית. הם בחרו איך להאריך את פרקי הזמן שהלולים האלה יבשילו, כדי לפגוש את מה שאורן אמר כאן, את הנושא התשתיתי, שהוא לא במשרד החקלאות, זה לעשות תוכנית מתאר, דברים שחסרים. ולכן ההארכה היא כדי לפתור את זה. כולנו רוצים שההטלה תניב לנו ביצים גם טריות וגם בריאות. לשם אנחנו חותרים, גם אם זה ייקח עוד שנה.

ענף הצאן – ענף שמוכר גם בנושא יוקר מחיה וגם בנושא של רווחת בעלי-חיים. אני חושב שהנושא הזה ברור. יש פה היום כמות גדולה, ואני לא יודע אם המדינה תכננה להביא כל כך הרבה צאן למדינת ישראל.

חד משמעית לא.

בנושא הזה הכנו תוכנית משולבת. זה לא להפסקה של כל הייבוא, אבל להפחתה משמעותית מאוד של ייבוא הטלאים החיים, לצד חיזוק הגידול המקומי, כאן בישראל, בין אם זה בחוות - - -

כן, זה הטלאים, לא העגלים.

כרגע אנחנו עוסקים בטלאים. לגבי עגלים, נדון על זה בנפרד. זה לא בתוכנית הזו.

יש שם איפה לגדל? יש שם מרעה? יש מקום?

יש בשר מצונן טרי, וזה התחליף.

אין בעיה לגדל. אני רק רוצה להדגיש, ענף הצאן זה פרימיום, זה לא יוקר המחיה בישראל. זה מתקשר יותר לנושאים של רווחה שהצפתם אותם במשך הרבה מאוד שנים ולא זכו למענה, ומצד שני, זה גם זוכה למענה של מגדלים כאן בישראל, ישראלים שלנו שחיים כאן, שמתפרנסים מזה. ואנחנו מה עושים? מפרנסים אוסטרלים, מפרנסים פורטוגלים.

נכון, ובעיקר את דבאח ותנובה אנחנו מפרנסים.

לפעמים זה גם מגיע מפורטוגל ואנחנו בכלל לא יודעים שזה מפורטוגל. אני חושב שיש מקום לתת לזה ביטוי, ואנחנו ננסה לעזור.

ובכל זאת המחיר לא יורד.

כל דבר קשור ליוקר המחיה.

הדגשתי, לא מדובר ביוקר המחיה היות ומדובר בבשר פרימיום.

יוקר המחיה זה בשר קפוא.

מה? כל דבר מוכרים, לא? או שאני טועה?

מצד שלישי, אנחנו כן נאפשר להביא צאן קפוא ללא מכס, במסגרת התוכנית.

בשר מצונן.

לא, לא מצונן. יש הבדל. יש שני סוגים.

במקרה הזה זה קפוא, זה לא מצונן.

הבעיה העיקרית היא שתושבי מדינת ישראל רוצים טרי. הם לא מוכנים, לא קפוא ולא מצונן.

אדוני יו"ר הוועדה, רוב הבשר הטרי שאתה צורך זה בשר מצונן שהופשר. תאמין לכל מה שאני אומרת.

אז אנשים לא יודעים שזה מצונן.

אבל חשוב לי לומר שלמרות הכמות של המשלוחים החיים שהולכת וגדלה, מחיר הבשר המשיך לעלות.

אז אני מודיע לך שאנחנו מתכוונים שאנשים ידעו שהם קונים מצונן. נכון להיום הם לא יודעים. הם קונים מצונן בלי לדעת את זה.

כשאנחנו מדברים על שיקום ענף הצאן, ודיבר על זה המנכ"ל, יש לזה היבטים נוספים. אחד לדוגמה - - -

שמירה על שטחים.

שריפות.

גם.

אתם יודעים שצאן מאפשר לשמור על שטחים מיוערים ברמה הישראלית, וכשאתה מדבר על משבר האקלים ועל התחממות כדור הארץ, אתה מבין כמה לצאן הזה יש משמעות. דבר שני, ביטחון המזון. אוסטרליה החליטה ב-2025 לא לשנע יותר בעלי-חיים באוניות. עכשיו אתה צריך להתארגן לזה. אם מחר האיחוד האירופי יחליט – אתה צריך להתארגן לזה. אתה רוצה ליצור איזון מסוים. אנחנו לא רוצים לבטל, כדי לא לפגוע ביוקר המחיה. אתה רוצה ליצור איזון מסוים, ועל זה המנכ"ל מדבר.

אנחנו רוצים ליצור כאן את האיזון כי אם לא יקרה כלום, תוך שנים בודדות אנחנו נייבא קרוב ל-100% מהצאן. ואם חס וחלילה, יתחיל להיות משבר כמו שהיה לנו בחיטה, אנחנו לא נוכל לגדל.

כמו שקרה בקורונה.

נפסיק לאכול צלעות כבש.

לא יזיק. יותר בריא.

בנוסף לזה, אני רק רוצה לציין שיש כאן מגזר שלם, המגזר הלא-יהודי, שצורך את הבשר הזה וגם צריך לדאוג שיהיה לו את זה באופן זמין ובמחיר הוגן.

הנושא הבא – יו"ר הוועדה עוסק בשירות, ופה אני רוצה להודות לך שדחפת אותנו לנושא הזה. כשהגעתי למשרד ראינו שיש קצת בעיות שקשורות לשירות, נושא של טכנולוגיות ודיגיטציה. זה לא קשור לחקלאות, אבל זה קשור לתוך המשרד. לא היה לנו סמנכ"ל שעוסק בטכנולוגיות, לצערי. את הנושא הזה שמתי כיעד – מספר בכירים שצריך לאייש את התפקידים שלהם. הגענו כבר ל-100% איוש, ועשינו את זה בארבעה חודשים. יש לנו סמנכ"ל שייכנס באוגוסט, שעוסק בטכנולוגיות, במידע, בדיגיטציה, עם הרבה מאוד ניסיון. אנחנו נעשה איתו דרך ונטפל גם בנושא הזה.

ב-10:00 אנחנו צריכים להפסיק, ודובי, שהוא נציג החקלאים הבכיר, רוצה לומר דברים לשר לפני שהשר עוזב. אז בבקשה, דובי.

תודה, אדוני היו"ר. ראשית, אני רוצה להודות לך על מה שאתה משקיע ומלווה אותנו בענף החקלאות, וזה לא טריוויאלי. אני רוצה לברך את שר החקלאות החדש-ישן, ואת סגן השר, ואת כל צוות המשרד, על החזון, ולחזון הזה חיכינו המון-המון זמן. ברגע שהגדרת את החזון, כולנו מתיישרים וכולנו הופכים להיות חקלאים שמלווים את המשרד, ונמשיך לתת את כל הסיוע למשרד.

אזכיר נתון אחד – דיברת על הנתונים שקיבלת מהשר הקודם, ולצערי, הם לא היו מדויקים. בין 2021 ל-2022 הייתה עלייה של 7.6% בערך הייצור החקלאי. לעומת זאת, התשומות שלנו עלו בצורה דרמטית, וההכנסה של החקלאים ירדה ב-2.5%. זאת אומרת, אנחנו כן במגמת עלייה.

דבר אחד שמפריע לי ועדיין לוחץ לכולנו – אתה מטפל ואתה עושה את הכול, אבל החקלאים נמצאים אחרי שנתיים של ירידת המכסים, שהפנימו בעל כורחם שהמכס יורד על מנת לפתוח את הייבוא. את זה המדינה לקחה. המדינה התחייבה תוך שלושה חודשים מהיום שמפעילים את תוכנית הורדת המכסים, לתמוך באופן ישיר בחקלאים.

דובי, זה הדבר שנשאר לנו. שר האוצר אמר, אחרי התקציב. הגענו לאחרי התקציב, ובינתיים אני לא רואה את ההסכם הזה נחתם. הודענו לפני התקציב שזה יהיה וייחתם, וזה יסתיים אוטוטו. אם לא, לצערי הרב, אנחנו ניאלץ לעשות את זה בחקיקה, לקחת את ההסכם הזה ולעשות אותו בחקיקה. יש 760 מיליון בתקציב, וצריך לדעת לחלק אותם. אבל אם האוצר ינסה למסמס את העניין הזה, אז אנחנו פה כדי להודיע לו שזה לא יקרה. הבטחות צריכים לקיים, ואנחנו לא נפספס את העניין הזה.

אדוני יו"ר הוועדה, אם בעקבות הפתיחה של הייבוא הזה יש ירידה בגידול מקומי, זאת אומרת, החקלאים מגדלים פחות, אז זה חמור מאוד, כי אנחנו חייבים להמשיך ולגדל פה במקומי.

זה לא עניין שמגדלים פחות, מה שיכול להיות זה תוך כמה זמן יהיה גיוון אחר בגידול. הרי אין מה לעשות, אחד הדברים העיקריים שצריך לעשות, כמו באירופה, זה שתוצרת חקלאית תהיה כל השנה. כל השנה יש באירופה תוצרת חקלאית. פה בישראל רק במועדים העונתיים, וזה משנה גם את המחירים, בסופו של דבר. גם יהיו אפרסקים כל השנה, וגם המחיר שלהם לא יקפוץ בקטעים מסוימים במהלך השנה. זה גם חלק מהאספקה וגם וחלק מיוקר המחיה, ואנחנו ממתינים לאוצר שיסיים את העניין.

כתבו איזושהי טיוטת הסכם, וזה לא מגיע לידי סיום בגלל כל מיני טענות. כל פעם נותנים משהו, ושר האוצר אומר משהו. אי אפשר לנהל ככה משא-ומתן לאורך שנים. זה דבר שלא נוכל לעשות אותו, ויש הבטחה של האוצר לסיים את זה, אז יסיימו את זה. אנחנו נקיים ישיבה על העניין הזה אוטוטו, כדי לראות אם זה מסתיים. יכול להיות שאני אזמן אצלי בלשכה ישיבה כזאת, למרות שיש לי הבטחה של שר האוצר – תביא את דובי ואנחנו נסיים את העניין הזה במקום. הינה, פה, נציג האוצר שישב מאחורה, הוא לא רצה לחטוף חבטות.

הוא רגיל.

אתה רגיל, אבל הפעם הזאת יש לכם הבטחה, תוכיחו שאתם מקיימים אותה, ולא מתעסקים וממסמסים את הדבר הזה.

הסעיף הראשון של ההסכם הזה צריך להיות ש-700 מיליון יעברו, ועכשיו בוא נדבר איך, בלי ניסיונות להקטין את הכסף הזה.

מאחר שאנחנו צריכים לעזוב, אני קוטע את המנכ"ל והאנשים פה נשארים, כולל גם גובי, אבו, עמית, ונמצאים פה גם גל מהאוצר.

בנושא הגדלת הייבוא, ואני מניח שימחישו את זה לאחר מכן צוק-בר ואנשים מכאן – אנחנו עוקבים אחרי הגדלת הייבוא בעקבות השינויים שהיו בשנים האחרונות. מה לעשות, הייבוא שגדל או שהוא לא הגדיל את הייצור המקומי או שהוא הקטין את הייצור המקומי, אבל הוא לא הביא להוזלת מחירים, לצערנו. זאת אומרת, זו התוצאה.

כן, אבל זה עניין של תהליך.

בתוצאה, כשאתה מסתכל בשנים האחרונות, ייבוא גדל, ייצור קטן, והמחיר לא יורד.

השר, יש לזה מושג. זה נקרא: עליית מחיר בהתאמה. יבואן מביא בזול יותר, אבל את המחיר הוא משאיר בהתאמה כמו שהוא היה - - -

לא משנה, עם כל הכבוד, צריך ייבוא.

אבל העגבנייה בתהליך, אדוני היושב-ראש. העגבנייה בתהליך של חמש שנים, והמחירים עולים. זה תהליך.

קודם כל, צריך ייבוא. מצד שני, צריך לפצות גם כן, גם זה מקובל, ואנחנו נטפל במחירים.

תזכור את המושג: עליית מחיר בהתאמה. זה יחזור על עצמו כל הזמן.

אבל להגיד, בגלל זה לא צריך ייבוא, זה לא המצב.

שר האוצר ואני, ביום הראשון לכהונתנו בתפקיד, מוצאי שבת, 31 בדצמבר, היינו צריכים להחליט אם אנחנו מאשרים את הפעימה השנייה של הורדת המכסים או לא. החלטנו בתיאום בינינו לאשר את המהלך הזה, למרות שלא היינו שותפים לו ויכול להיות שלא אהבנו אותו. אבל יש רציפות שלטונית, ולכן, בשם הרציפות השלטונית עשינו את זה.

הפעימה הבאה היא בינואר. בינואר שנינו נגיע הרבה יותר חכמים, גם שר האוצר וגם אנוכי, וגם אתה כיו"ר הוועדה. אנחנו רוצים להגיע בעיניים פקוחות, לוודא ולהבטיח, קודם כל, שיש גידול בתוצרת החקלאית לשוק המקומי. שם הבעיה שלנו, דובי. מה זה אומרת, 20 שנה אנחנו לא גדלים ב-1% בתוצרת של פירות וירקות לשוק המקומי?! זו תקלה. הייבוא לא סגר את הפער הזה. כנראה שבישראל צרכן פחות.

סוגיית התמיכות, אני מקווה שהיא תיפתר גם אחרי שיחה שלי עם שר האוצר. גל נמצא פה בשם האוצר. הם שותפים שלנו. בחלק מהדברים הגענו להסכמות איתם, בחלק לא הגענו להסכמות. הבעיה היא שבסופו של דבר, החקלאי לא יכול להמתין שנה שלמה בלי לקבל תמיכות, וישנם מהלכים שהם לא סבירים.

שנתיים.

שנה מאז ההסכם של יולי 2022.

הסיפור הזה חייב להסתיים תוך 30 יום.

- - - כבר שנתיים החקלאים לא ראו שקל אחד.

כי אתה קיבוצניק. מה אתה רוצה? אני לא מבין. השתלטתם על כל החקלאות, אז גם תקציב אתם רוצים?

יראו את זה אחר כך אנשיי מהמשרד – ב-13 השנים האחרונות מדד המחירים לצרכן עלה עד ל-117.3. ואז אתה שואל את עצמך, איפה השפיעו הפירות והירקות על העלייה במדד המחירים לצרכן.

יכול להיות שזה היה צריך לעלות יותר. אתה לא יכול לדעת.

המדד הכללי כולל הכול הוא 117.3. המדד בלי פירות וירקות הוא 117.2. אז אתה מבין שמשהו בתפיסה, סליחה על הבוטות, דפוק. זאת אומרת, שמים על הפירות והירקות משקולת הרבה יותר כבדה ממה שמגיע לה, אבל הבעיה שלנו היא בהיקפים. לא יכול להיות שבמדינת ישראל לא נקבע כיעד הוועדה, המשרד, הממשלה, על כול משרדיה, שהתוצרת החקלאית לשוק המקומי תגדל בשנים האחרונות באופן שהיא תהיה בדיוק כמו הגידול בביצים ב-50% והגידול בחלב ב-50%.

אבל אין מספיק שטחי גידול, אתה יודע את זה. יש גבול כמה אתה יכול להוסיף שטחי גידול. זאת הבעיה העיקרית, שאין מספיק שטחים.

הוא אמר בהתחלה, עשר שנים זה לא גדל, ואם האוכלוסייה גדלה, גם זה צריך לגדול.

אבל אין שטחים. איפה אתה רוצה שיגדלו? יש שטחים מסוימים, ואתה לא יכול להגדיל. זה הכול.

אדוני היו"ר, זה השקף איך זה נראה עם ובלי פירות וירקות – אותו הדבר.

אני קובע, בישראל יש מספיק שטח חקלאי כדי לגדול בתוצרת המקומית, גם בפירות וגם בירקות. הבעיה היא לא השטחים. הבעיה היא, קודם כל, לעבד את כל השטחים. דבר שני, להכשיר את השטחים הנדרשים כדי לפצות על מה שננגס. דבר שלישי, להביא מים במחיר סביר, עובדים בהיקפים שלחקלאי תהיה תחושת הביטחון שהוא יודע לעשות את זה.

משיחות שניהלתי עם שר האוצר, יש לו כוונה להביא רפורמה לעניין העובדים הזרים כדי להקטין את ההוצאות של החקלאים. אני לא יודע מתי הוא יביא את זה.

העלות של העובדים הזרים היא שערורייה בפני עצמה.

זה דבר לא נורמלי.

אבל בדיוק כמו יוקר המחיה – חברי הכנסת, אדוני היו"ר, ואני מרשה לעצמי לומר גם לאנשיי – האיום הכי גדול עלינו הוא לא יוקר המוצרים. האיום הכי גדול עלינו בתחום החקלאות הוא עצם קיומם של המוצרים. אם אנחנו לא נהיה בכמות החלב הנדרשת או בכמות הביצים – הרי לא מייבאים חלב לישראל – ואם אנחנו לא נהיה בכמות הירקות והפירות לצרכים פנימיים גם מייצור וגם מייבוא, אנחנו ננהל פה דיונים אחרים לגמרי.

אני מעדיף לנהל דיונים על עלות המוצרים ולא על עצם המוצרים. אני קובע, בתוכנית שלנו אנחנו בונים את התשתית באופן שישראל תייצר חקלאות לשוק המקומי באופן קורלטיבי לגידול באוכלוסייה. אין שום הצדקה שהפרות יניבו חלב 50% יותר ב-20 שנה בדיוק כמו גידול האוכלוסייה, ושזה לא יקרה לנו בנושא ירקות ופירות, תוצרת מקומית או ייבוא, זה לא חשוב. אבל שלא נגיע לטעות פטאלית שכשנתעורר ממנה - - -

שוסטר ינהל את הישיבה אחריי.

אני מברך אתכם בהחלטה נכונה.

אנחנו, אנשי הליכוד, צריכים ללכת בגלל ישיבת סיעה, אז אנחנו משאירים את שוסטר ואת סגן השר מש"ס ואת המנכ"ל.

כבוד השר דיכטר, חזק ואמץ, הרבה הצלחה שתהיה לך.

אדוני השר והיו"ר, בשם עם ישראל, אני מבקש מכם לקבל החלטה נכונה ואל תשכחו על מה נלחמנו. תודה.

אבל איזו החלטה?

אני לא אומר. ההחלטה הנכונה זה גם לשמוע בקול ראש הממשלה. אני לא נכנס לזה.

(היו"ר אלון שוסטר, 10:07)

אנחנו תקווה שבהמשך הישיבה נעסוק בעיקר ביוקר המחיה. המנכ"ל, בבקשה.

גם בוועדה הזו נקבע נושא של אמנת שירות. נקבע שעד סוף השנה, 31 בדצמבר 2023, המשרד יגבש ויציג, ונעביר את זה גם בחקיקה.

החקיקה כבר עברה.

סליחה, ההודעה עברה בחקיקה והיה שם ויכוח בוועדה. עברנו את זה בסוף.

כאן עשינו משהו קצת שונה, וזה מה שביקשתי לעשות בוועדה גם בזמנו, זה בעצם לתת לנו את האפשרות לגבש ולכתוב אמנת שירות משרדית, קודם כל, וממנה לגזור ליחידות. אני כבר אומר כאן ליו"ר הוועדה שאנחנו נעמוד ביעד הזה, וזה לא יהיה ב-31 בדצמבר, זה יהיה הרבה לפני, גם למשרד וגם לשירותים להגנת הצומח. זה יהיה הרבה לפני היעד שהוועדה קבעה לנו. לדעתי, חודשיים-שלושה לפני.

הנושא הבא – כלבים משוטטים, עיקור וסירוס חתולים. שני הנושאים האלו, הייתי צריך ללמוד אותם, לקח קצת זמן. סגן השר, במסגרת התפקידים והסמכויות שהשר חלק איתו, עוסק בנושא רווחת בעלי-החיים. נמצא כאן יובל ליפקין, משנה למנכ"ל, שמיניתי. הוא היה עד לא מזמן מנכ"ל ארגון יד לבנים, וכשנכנסתי לתפקיד ביקשתי ממנו להצטרף. לקח לו שלושה חודשים להתנתק משם, ובסוף הוא הגיע. הוא עוסק כיום בנושא רווחת בעלי-החיים, וזה לא במנותק ממני, זה יחד איתי.

אני רוצה לציין שנושא רווחת בעלי-החיים חשוב לי מאוד. זה לא שאני שם אותו בצד, אבל יש הרבה מאוד אתגרים נוספים במשרד הזה. זה משרד מגוון מאוד, ולכן הייתי צריך את העזרה שלו בפרקטיקה, לא במדיניות של סגן השר, אלא בפרקטיקה היומיומית, מישהו שייקח את זה על עצמו. יובל מגיע עם הרבה ניסיון, והוא עוזר לי בזה מאוד. אפילו אתמול ישבנו על הנושאים האלו, ללא קשר למצגת וללא קשר לזה שאנחנו נמצאים כאן היום בוועדה ואנחנו מתקדמים עם הדברים האלו.

בהצלחה, יובל. לפרוטוקול אני אומר שהגשתי את הצעת החוק שלי, של עקר-סרס-החזר, לחה"כ משה פסל מהליכוד, כדי שהוא יעלה אותה בתקווה שהקואליציה יחד עם האופוזיציה נצליח להעביר את החקיקה הזאת, שהיא מאוד-מאוד חשובה.

אני אומר בסוגריים, קורה הרבה פעמים שאנחנו מקבלים ברגע האחרון הצעת חוק. ככל שזה יהיה מוקדם יותר איתנו, אני אוכל לקבל את זה.

אנחנו עובדים על זה.

אדוני המנכ"ל, אני רק אעדכן שאמורה להיות לנו ישיבה רחבה מאוד, ישיבה של כל הנושאים של החוקים שמוגשים. אנחנו רוצים לעשות סנכרון בין כולם כדי לדעת מה רצוי, מה מצוי, מה זריז ומה פחות, ולמה המשרד מתנגד, ומותר לנו גם להגיד לא.

הכול בסדר.

פשיעה חקלאית – מי שאחראי על פשיעה חקלאית בישראל, ואני לא רוצה שיקפצו עליי כאן, זה לא משרד החקלאות. משרד החקלאות הוא זה שסובל מהפשיעה החקלאית, אבל אין לנו צבא או משטרה - - -

אנחנו הלקוח.

בדיוק. אתה צודק. אנחנו הלקוח, אמר צביקה כהן, סמנכ"ל בכיר. אנחנו באמת הלקוח. ומי שאחראי על זה בעצם הוא המשרד לביטחון פנים, שאנחנו מנסים בכוחות המצומצמים שיש לנו, ובואו נגיד את האמת, אנחנו לא חזקים בתחום הזה. היינו שמחים להיות הרבה יותר חזקים בתחום הזה. הפיצוח לא יכול לתת פתרונות לפשיעה החקלאית הנהוגה במדינת ישראל.

אבל ישבתם איתם?

עם מי?

עם המשרד לביטחון פנים.

אני באופן אישי לא ישבתי איתם.

אם אתם לא תשבו עליהם ותקדמו את הנושא, הם כנראה לא יקדמו את זה בעצמם. זה סוד קטן כזה, נראה לי.

אבל אני אגיד לך מה כן עשינו. עשינו שיתוף ציבור עם חברה חיצונית שישבה עם קבוצות מיקוד של חקלאים בכל הארץ מכמה ענפים, וקיבלה מהם פידבקים בדיוק ממה הם סובלים ומה חסר להם בנושא הזה. הקמתי צוות אצלי של מספר מנהלים בכירים בשדרה הניהולית שלנו, לגבש סל פתרונות משרדיים בנושא הזה. אנחנו יושבים גם עם ארגון שנקרא "השומר החדש". גם הם עוסקים בנושא הזה. אנחנו ממש בסיום גיבוש הדברים, וכשיש לי תוצרים, יש לי עם מה ללכת, ולא ככה לדבר באוויר, אלא לבוא עם נתונים - - -

הוועדה הזאת הולכת לעסוק גם בקידום הצעת חוק בנושא קרן פיצויים – רם בן ברק, אני.

הייתה צריכה להיות לנו פגישה בנושא הזה היום אחרי הישיבה כאן, והיא בוטלה.

אדוני המנכ"ל, אני רק ארחיב על מה שאמר ממלא-מקום היושב-ראש. הוועדה קיימה על כך דיון לפני כשבועיים. יצא מכתב למזכיר הממשלה בהתאם לבקשתו של יו"ר הוועדה – אני מובילה אליך את היכולת להשפיע – כדי לנסות לקדם הקמה של קרן לחקלאים שאין להם אפשרות לבטח את המוצרים שלהם, לקבל ביטוח, בשל איומי פרוטקשן. מראש, בגלל שאותו חקלאי נמצא תחת איום, חברות הביטוח לא מספקות לו ביטוח כלל.

מאה אחוז.

השר דיבר קודם על ענפים שנפגעו, דיבר גם על דברים שיקרו בעתיד, על ינואר 2024. אני רוצה להרחיב קצת בנושא הזה, על שיקום ענפים שנפגעו ועם דגש על ענפים שצפויים להיפגע.

בנושא השום – אני לא בטוח שהייתה כוונה שהגענו אליה עם השום. אחד הדברים שחסרים לי, ואני אומר את זה גם כאן בוועדה לחברי הכנסת, וחשוב שזה יירשם – חסר לי ברפורמות, ואני מחפש את הדף הזה כבר חמישה חודשים, שיש רפורמה ולא משנה איזה משרד ממשלתי, שיהיה איזה משהו כתוב מה רוצים לעשות, לאן רוצים להגיע, מה המטרה, מה היעדים, מה קורה אם לא מגיעים לזה.

לקחו את ענף השום, 9,000 דונם, השנה נעצו 4,000, עכשיו ינעצו 1,000 דונם, ומי יודע מה יהיה בעתיד. הישראלים בינינו שאוהבים שום ירוק, לייבש אותו, האימהות שלנו – זה נגמר, זה יכול להיות במוזיאון ההיסטוריה של הירקות והפירות של מדינת ישראל, שגם אותו אולי נקים יום אחד.

מה הסיבה? כי פתחו ייבוא?

לא. היה ייבוא של 50%-50%. רצו להוזיל את סל המוצרים, וחשבו שהשום יהיה הבשורה של מדינת ישראל - - -

שום, שעולה ארבעה שקלים.

ראש שום שמשפחה משתמשת בו בשבוע, אנחנו נוזיל את סל המוצרים של האזרח בשקל לשבוע. לקחו את זה כמודל. הורידו את המכס משבעה שקלים לאפס, גם מודל חדש במדינת ישראל, להוריד באבחה אחת משבעה שקלים לאפס. לא ראיתי דף אחד שמסביר לאן רוצים להגיע. אני מחפש אותו חמישה חודשים. אין דף אחד שמסביר לאן רצו להגיע, או למה שבעה שקלים. למה לא שני שקלים, ונבחן את זה אחרי שנה? למה לא שלושה וחצי שקלים?

אי אפשר לתקן את זה בחזרה?

אפשר לתקן את זה, אבל זה תלוי אך ורק באוצר.

אי אפשר בהדרגה לעצור את הייבוא ולהגדיל את הייצור המקומי?

ייבוא עומד על שתי רגליים: מכס והשירותים להגנת הצומח. השירותים להגנת הצומח לא עוצרים ייבוא. האמירות האלו שכאילו השירותים להגנת הצומח עוצרים ייבוא כי ככה בא להם, כי הם רוצים להגן על החקלאים בישראל, זו אמירה לא נכונה. שמעתי את זה הרבה מאוד פעמים, וזו אמירה לא נכונה, והינה, השום כדוגמה.

נגדע כאן ענף, אגב, שום תרומה להוזלת סל המוצרים. להיפך, אני יכול להוכיח שהאזרח בישראל משלם הרבה יותר, שאם הוא שולם 30 שקלים לקילו שום, אני מוכן להראות איך הוא משלם פי ארבעה במחיר, ואני אסביר למה.

מה שקורה עם שום – אורך חיי המדף של שום סיני הוא כ-50% מאורך חיי המדף של שום ישראלי. החומר הפעיל בשום, אליצין, הוא חמישית מבשום הישראלי. כלומר, בפועל, אתה משלם פי ארבעה ופי חמישה.

אז למה אתם לא מנסים להחזיר את הגלגל? אני רוצה להבין.

אנחנו מאוד רוצים להחזיר את זה.

עזוב רוצים. שאלתי למה אתם לא מנסים.

עשינו עבודה פנימית אצלנו במשרד בנושא הזה. הגשנו את זה הבוקר לשר. הוא עדיין לא ראה את זה, ואני מאוד מקווה שנצליח לשכנע את שר האוצר שזה נכון להחזיר את המכס. אגב, אני לא מדבר על להחזיר את המכס בחזרה לשבעה שקלים. בואו נחזיר את המכס לשלושה שקלים וחצי, היינו מורידים מלכתחילה חצי, לא היינו גודעים את הענף, היינו נותנים תמיכה מסוימת לחקלאים, ויכול להיות שכולם היו מבסוטים. גם היבואנים היו מבסוטים, גם האוצר היה מבסוט שעשה משהו.

אני מבקש להעיר הערה. השום הוא לא ההבדל המשמעותי בחקלאות, אבל דרכו אתה לומד כמה דברים. אף אחד, לא באוצר, לא בחקלאות ולא בשום מקום אחר, לא התכוון לגדוע את ענף השום. המציאות הולכת לגדוע אותו. כשאתה יורד מ-10,000 דונם ל-4,000 דונם, ואתה יודע שבשנה הבאה זה יהיה 2,000 דונם או פחות, אתה מבין שאתה גודע ענף מבלי שהתכוונת. מה שתיאר כאן אורן הם כבר דברים אחרים.

אצלנו אומרים, חסר גם שהוא התכוון לזה.

לא, אני לא חושב. הבעיה שלנו היא לא בשום. אתה צריך להסתכל הלאה. בוא נגיד, תפוחי-אדמה, כמה דונם אנחנו?

180,000 דונם, רובם בעוטף.

180,000 דונם, רובם בעוטף עזה. הפעימה הבאה לגבי תפוחי אדמה היא בינואר, ושם זה ירד בכמה?

בעוד 20 אגורות.

זאת אומרת, אתה צריך לשאול את עצמך את השאלה, אם לאור לקחי השום – אגב, עשינו תחקיר על סיפור השום כי זה מבחינתנו אירוע שלא צפו אותו. אף אחד, לא במשרד ולא במקום אחר, לא צפה שענף השום ייגדע. אז אתה אומר, בוא נבדוק את עצמנו על הדברים הקטנים לפני שניכשל בדברים הגדולים. על תפוח-אדמה, על 180,000, זה לא 10,000, ועוטף עזה זה לא איזור אחר, אתה לא יכול לקחת סיכון כזה וכדאי לבדוק את עצמנו, ויפה שעה אחת קודם.

ולכן, גם מול האוצר אנחנו נבדוק את הנושא. קודם כל, נשתף אותם בלקחים שלנו מהאירוע של ענף השום, ואיך אנחנו לא נופלים לאירוע הזה מול תפוחי-אדמה – איזו תמיכה צריך לתת כדי שהענף יגיע לאיזון. אנחנו רוצים לוודא ולהבטיח שיהיה פה ייבוא שמאזן אותך לאורך כל השנה, אבל אתה לא רוצה לגדוע ענפים. כשאתה מתחיל לרדת, זה לא צומח מעצמו. כדי לשקם עכשיו את ענף השום, צריך הרבה מאוד עשייה, ולצערי, גם הרבה מאוד משאבים.

ושנים.

גל, אתה נציג האוצר, והשר שוטח את ציפייתו שתבחנו לא רק איך משקמים, אלא פה נשאלה ברורה – האם היה צפי שזה מה שיקרה? אם היה יורד מחיר והשום היה ממשיך להיות מגודל, ניחא. אבל אם מסתבר שבכוונת מכוון או בצפי צופה היה ברור שיתחסל הגידול, אז יש בזה לפחות חוסר תיאום בינינו לבין האוצר.

אני גל ברנס, מאגף תקציבים. במהלך כל השיח על הורדת המכסים, שנעשה בזמנו גם עם החקלאים וגם עם משרד החקלאות, הייתה החלטה על פריסה שונה של הפחתות של סוגים שונים של פירות וירקות. כחלק מהשיח, נעשה גם שיח על איזה ענפים המכס ירד יותר מוקדם ועל איזה יותר מאוחר, ובאיזה מהם המכס ירד פחות.

במסגרת המשא-ומתן סוכם שמורידים את השום כי צריך לוותר במשא-ומתן. אבל עכשיו, אומר השר - - -

לא מדויק. אני ודובי ישבנו במשא-ומתן עם השר עודד פורר, הסברנו לו בדיוק, הבאנו את המומחה מספר אחת בארץ לשום - - -

כן, אבל זה הוסכם פורמלית. אולי באונס, אבל הוסכם פורמלית.

לא, לא הוסכם. הצגנו לו את הבעיה המרכזית בגידול, שלגדל את הפקעות של השום, אתה צריך להכין מה שנקרא - - - שמונה שנים. ואמרו לו, אם תרד דרמטית, לא תוכל לחזור, וכל מה שאתם אומרים עכשיו יקרה. הוא אמר, אני צריך לחשוב, ולא עשה כלום. הם ידעו את הנתונים בדיוק. שלא יספרו סיפורים. הם עשו את זה במצח נחושה.

אני רק רוצה לציין שני דברים. ישבתי אתמול עם המומחית שלנו לנושא שום במכון וולקני, היא אולי מספר אחת בישראל, והיא אמרה לי, אורן, אני יכולה לשמור את זה עוד שנה אחת. זהו, לא יהיה שום בישראל מזן שני.

דבר נוסף, שום זה חלק מהבריאות שלנו, החומר הפעיל שבו הוא חלק מהבריאות שלנו וגם הבריאות נפגעת. אז אולי המחיר עולה לנו 120, 130, 140, ואולי 200, אולי 300, אולי 400. לא יודע.

גל, סיימת? נאמרו דברים ששווה להתייחס אליהם. אתה לא חייב כרגע.

שאלה בסיסית – האם יש לכם מחשבה לבדוק ולהחזיר את ענף השום? זו שאלה הכי בסיסית.

כרגע אין לנו כוונה להעלות מכסים באופן כללי. זה רע מאוד ליוקר המחיה. אנחנו מנהלים שיח עם המשרד על כל נושא התמיכה הישירה.

בעיניים שלכם מחיר השום ירד?

כן, ירד בשבעה שקלים, ואפילו יותר בחודשים האחרונים.

כמה השום משפיע על יוקר המחיה? אפשר לקבל את הנתון הזה? כמה הוא משפיע?

זה בכלל לא העניין. קודם כל, השום הסיני – גועל נפש, סליחה על המילים. באמת, השום הסיני גועל נפש.

אל תעליבי, הם עדיין מיליארד סינים, תיזהרי.

אני רק רוצה לציין, זה לא שום. זה בדיוק מה שאני מנסה להסביר לכם.

אני יודעת מה זה.

זה נראה שום. זה לא שום. הוא צבוע בצבע לבן, שטפו אותו בכלור, החומר הפעיל שלו הוא חמישית. זה לא שום, זה שום דבר.

אדוני יו"ר הוועדה ואדוני השר, הראייה של האוצר היא צרה, היא כסף, אבל יש פה אינטרסים נוספים שיש להם מחיר קשה. אתם, האוצר, ורוב הממשלות, מתעלמים ממה שהולך וממשבר המזון שיקרה פה בשנים הבאות, לא רק במדינת ישראל, בכל העולם, וזה חייב - - -

חה"כ יסמין, אני מבקש, בואי ניתן למנכ"ל לסיים.

אבל השאלה היא אם 180,000 דונם של תפוחי-אדמה יכולים לספק את הצרכים של מדינת ישראל או שהייבוא זה הכרח?

ברשותכם, אני רק רוצה לחזור - - -

אורן, אני יכול חצי דקה?

כן.

רק נתון שהוצאנו מסטורנקסט, מה קרה בחמשת החודשים האחרונים בשום הסיני. בגדול, השום הסיני בחמשת החודשים האחרונים עלה ב-41%, התחיל ב-18.6 שקלים והגיע ל-26.1 שקלים. זו עלייה בשום הסיני.

המחיר של השום הסיני הוא כזה: 170 גרם – חמישה שקלים, זה מגיע בשרוול. השרוול הזה מחזיק אצלך בבית בין שבוע לשבועיים. זה הכול.

זה נכון, אבל כמה הוא עלה באחוזים?

שום ישראלי מחזיק אצלך בבית מעל חודש – הרבה יותר. אבל אני אומר, השום שהגיע מסין עלה ב-45%, והשום המקומי שלנו ירד ב-15%. זה מה שקרה פה.

99% מהשום במדינת ישראל זה ייבוא.

המנכ"ל, קדימה, נחתור לסיכום הדברים שלך כדי שנוכל לשתף גם את האחרים בדיון.

סליחה, 99% מהייבוא זה שום סיני, ו-1% ספרדי.

חוק ההתיישבות – כשאני הגעתי למשרד שאלתי, איך חקלאי יכול להגדיל קרקע? אז אמרו לי, דרך חוק ההתיישבות. שאלתי, מה זה אומר, חוק ההתיישבות? איך זה עובד? והסבירו לי שחקלאי יכול לשכור שטח ממישהו באגודה שלו, ואם הוא רוצה מחוץ לאגודה שלו אז הוא צריך לעשות שותפות, והמינימום זה 26%, כלומר, בעל הקרקע צריך להיות עם 26%. ואז גיליתי בתחקיר נוסף, ואולי אני מסבך פה אנשים כרגע, שאין באמת שותפות, הכול זה שכירות, הכול זה השכרות.

אז בעצם הם מרמים את המדינה, המדינה מרמה את עצמה, כולם יודעים מה קורה, וחשבתי שזה לא נכון להפוך חקלאים לעבריינים, אין סיבה שהם יהיו עבריינים. מה שאני מוביל כרגע בשיתוף עם עמית יפרח, בשיתוף עם הממונה אצלי על חוק ההתיישבות, בשיתוף עם רמ"י – קיימתי דיון ואנחנו כבר עובדים על נוסח של איגוד אגודות, שזה אומר שאגודות יוכלו להתאגד ובעצם תהיה אגודה אחת גדולה. אגודה יכולה להתאגד עם כמה אגודות, ובעצם חקלאי יוכל לשכור שטח ממישהו אחר. זה כל הסיפור, לא סיפור גדול, פשוט וקל.

למה הוא לא יכול לשכור ישירות מרמ"י?

הם יכולים גם ישירות מרמ"י. השאלה היא אם יש לרמ"י או אין להם, ויש להם את התנאים שלהם. בחוק ההתיישבות אני מתעסק באיגוד של אגודות, בקרקע שכבר מוגדרת חקלאית.

הנושא הבא, גיבוש תוכנית אסטרטגית לחקלאות ימית – זה חלבון מן הים.

סליחה, למה רק ימית ולא גם מים? בריכות דגים.

זה גם מים.

ימית ומימית.

אני מקבל את ההערה. לא חלבון מן הים, חלבון מן המים.

דרך אגב, ענף המדגה, כל מה שאתם מדברים בו עבר עליו ב-20 השנים האחרונות.

נכון. זה נושא גדול, זה נושא אסטרטגי, ואני לא אומר סתם גדול ולא אומר סתם אסטרטגי. הנושא חלבון מדגים הוא נושא מאז'ורי, הוא נושא חשוב, וכמו שהסינים עובדים ל-100 שנה, אני חושב שגם אנחנו צריכים לעבוד כאן ל-100 שנה קדימה. זה עדיף על מזון מן החי, זה זול יותר לגדל - - -

זה מן החי. הלו, זה חי, זה דגים.

את יודעת בדיוק למה התכוונתי.

מצאת איפה להגיד את זה.

החי היבשתי. הכי בריא והכי טוב.

בריא זה לא, והכי טוב זה לא.

זה כנראה יותר בריא ויותר זול, אבל בואו נמשיך.

אני רוצה להעיר הערה עבור הוועדה וחברי הכנסת. יש נתון שכדאי שתכירו. אנחנו קצת נרדמנו בשמירה בשנים האחרונות בסוגיה הזו של חלבון מן הדגים ומן המים. איזה מחיר אנחנו משלמים על זה? הרי בגין הגנת הסביבה הוצאנו את כלובי הדגים ממפרץ אילת, העברנו לנמל אשדוד, נמל אשדוד זרקו את הנושא הזה מהם, והתוצאה היא שהידע הזה שנצבר ושהוא בעל ערך אדיר, נמצא בדרכו ליפן.

זאת אומרת, דברים שחקרנו ועשינו, והם פוטנציאל משמעותי מאוד לקיום שלנו, עוברים ליפן מפני שלא השכלנו להבין פה מספיק מוקדם את מה שאמר עכשיו המנכ"ל. ולכן, סוף מעשה במחשבה תחילה, אנחנו צופים פני עתיד, ואנחנו לא רוצים שהדברים הבאים ימשיכו לנדוד מזרחה או מערבה, צפונה או דרומה, אלא יישארו כאן, נפחית רגולציות כדי להשאיר אותם כאן, נשמור על הגנת הסביבה אבל נשמור גם על החיים כאן, וזה דבר שמחייב את כולנו. אבל הדוגמה הזו צריכה להיות לנגד עינינו, איך ראייה צרה מאוד, לא רצינית, אני מרשה לעצמי לומר – נרדמנו בשמירה ופקחנו את העיניים כשהידע, כלובים ודברים אחרים, בדרך לאיחוד האמירויות.

57 כלובים, עם ידע, עם ניסיון, של חברה ישראלית, בשביל כמה שקלים שיכולנו לתמוך בהם, עברו לאיחוד האמירויות. תבינו כמה אנחנו מפסידים – בשום, בדגים, בכל-כך הרבה דברים. אנחנו פשוט נלחמים כל יום על איך לא לאבד את הנכסים שלנו, וסליחה שאני אומר, יש לנו פה שותפים שעושים בדיוק הפוך.

הטמעת טכנולוגיות הייטק חדשניות ומתן תמיכות בהשקעות הון לטכנולוגיות חדשות – מי שאחראי על זה אצלנו הוא סמנכ"ל בכיר צביקה כהן, אתה יכול להרים את היד אם בא לך. הוא עוסק בזה גם היום, אבל אני חושב, בקטנה. יש לנו הסכם עם האוצר, ואני מקווה שנקבל את התמיכה הנכונה. זה שני מיליארד לחמש שנים. אני מקווה שנסיים עם ה-760 מיליון, ונוכל להתקדם גם עם הנושא הזה.

ככל שנוכל להטמיע יותר טכנולוגיות הייטק חדשניות כמדינת סטארט-אפ ונשקיע, נוכל לגדל יותר תוצרת מקומית ופחות פני שטח, וזה יכול להשפיע באופן ישיר על יוקר המחיה בישראל. זה יגדיל את התוצרת ויסייע לנו מאוד בהתמודדות עם יוקר המחיה.

הנושא הבא, והשר דיבר על זה – בגיל 62 או 65 כבר אין פריצות דרך.

אנחנו יותר מבוגרים. הגיל הממוצע הרבה יותר גבוה.

קריאה: אתה לא ממוצע, אברהם.

אברהם דניאל: אני הממוצע, אדוני. אני בן 74, אבל הגיל הממוצע קרוב ל-70, רבותיי.

יכול להיות.

המנכ"ל, אני עשיתי פריצת דרך בגיל 61 ועברתי לכנסת.

אז אני אתקן – בגיל 62 כבר לא עושים פריצות דרך בחקלאות. זה סיפור מאתגר. מי כמוך יודע, כמי שגר בדרום. בחודש אפריל כבר אי אפשר להסתובב בחוץ. 10 דקות בערבה בחודש אפריל, אתה כבר לא יכול להסתובב. אז מה אתה מצפה, שחקלאים יסתובבו בשטחים בחודש מאי, יוני, יולי, אוגוסט? זה לא יקרה.

אז העיקרון הוא להיכנס לנושא או שכבר התחלתם בתוכנית האסטרטגית?

גם שם כבר הקמתי צוות בנושא. הקמתי כמה צוותים רק בנושאים שהם במיקוד. בנושא החקלאות הקמתי צוות, עומד בראשו חגי שניר והוא מנהל יחידת שה"מ, יחד עם צוות מהשדרה הניהולית של המשרד.

זה כדי למשוך כאן ועכשיו אנשים צעירים?

כן, ואנחנו עושים את זה גם בשיתוף עם ארגונים שמחוץ למשרד, לדוגמה, השומר החדש, שהוא ארגון מוביל, אבל יש שם עוד כמה וכמה ארגונים. אני לא רוצה - - - בכולם כי הייתי פחות מעורב.

רק הערה לעניין הזה. זה כמובן חשוב, רק התוכנית האסטרטגית למשיכת הצעירים תהיה כאשר נגיע סוף-סוף להבנה אסטרטגית כספית-תקציבית, כשתהיה פרספקטיבה לאנשים צעירים לבוא לענף.

בוודאי.

אני רוצה להתייחס לנושא פקיד היערות, רישיונות כריתה.

אורן, אני רוצה רק מילה אחת בעניין הזה. אני חושב שאני מתחבר למה שאמר השר לשעבר שוסטר, ושגל ישמע אותי טוב. המטרה שהצבת לעצמך, שמוגדרת אצלך תוכנית אסטרטגית להצערת החקלאות היא אחת המטרות המרכזיות, לדעתי, אבל בלי שהאוצר יהיה שותף מלא למהלך הזה, אתה לא תצליח. וכשאני אומר שהאוצר צריך להיות שותף מלא, שהוא יעמוד בשני מיליארד שקל שהאו הבטיח, שזה לא יהיה רק על הנייר.

לצד זה, אני חושב שהמשרד צריך לשבת עם צוות כזה או אחר, ולהחליט איזה כיוון אנחנו לוקחים באמצעות התקציב הזה, ולחקלאות של היום, שאני עוסק בה ושאחרים עוסקים בה, הצעירים לא יבואו. הצעירים מחפשים את הדבר הבא בחקלאות המתחדשת. אני יכול לתת דוגמה: חממות הידרופוניות, זה גידולים ייחודיים שניתן לגדל במבנים סגורים, לא רק הידרופוני - - -

אינדור.

אינדור, בפירוש כן. לשם יבואו הצעירים. הם לא יבואו, לא אליי למטעים, לא לערבה לחממות, ולכן השותף המרכזי שצריך לעמוד בעניין הזה זה האוצר. אם לא נקבל את הגיבוי של האוצר, כמה שלא תרצה, זה לא יקרה.

דובי, אני מתחבר בכל מאת האחוזים למה שאתה אומר. א', האוצר הוא שותף שלנו. אנחנו באותה מדינה, משרד ליד משרד, אנחנו שותפים, אבל אנחנו לא רואים את כל הדברים עין בעין.

אתה יודע, כשהלכתי פעם לעשות שותפות, אז אמרו לי, דובי, אתה תביא את האוניות ואנחנו נביא את הים. אז האוצר אומר לנו, אתם תביאו את האוניות והוא יביא את הים, עד עכשיו. בוא נראה שתביא ים.

קדימה, המנכ"ל, זו הנקודה האחרונה ונעבור לשמוע את האנשים.

אני אסיים את הדברים שלי, והייתי רוצה שסגן השר ירחיב בשלושת הנושאים שלו סופר-מעניינים.

נרחיב בקצרה.

יש שם גם משהו חדשני.

אבל יש לנו 20 דקות

אני שתי דקות וסיימתי.

אני בכוונה רוצה לדבר על רישיונות כריתה ועדכון התקנות כי אני מקבל לא מעט פניות ציבור בנושא רישיונות כריתה. אני אומר את זה כמנכ"ל, כאזרח, כבן-אנוש. לפעמים אני אומר לעצמי, בואו נכרות את העץ הזה ופעם אחרת אני אומר, לא, אל תכרתו את העץ הזה. כל אחד מגיע עם הדילמה שלו, עם הסיפור שלו, למה העץ מפריע לו. זה נושא מסובך.

יש כאן את ארז ברקאי שהוא פקיד היערות, והוא מתמודד עם הרבה מאוד פניות ציבור, עם הרבה מאוד דילמות. זה נושא לא פשוט, מורכב מאוד. יש לנו לא מעט שיחות, לא מעט דילמות. צריך לזכור שאני לא מחליט אם כורתים עץ או לא כורתים עץ. יש תקנות, יש חוק, אומנם מנדטורי, אבל יש פקודה שהיא חוק.

אני כן אעיר לך רק שצריך לחדד, ואני לא יודעת אפילו אם זה מופיע בתקנות – כל הנושא במוניציפלי, זאת אומרת, בערים, של כריתות בעונה של קינון. לא מזמן הייתה דרמה נוראית של כריתת עץ שנהרגו בגלל הכריתה המיותרת הזאת.

כן, קיבלנו את זה.

אף אחד לא מתייחס לזה, וצריך לחדד את זה לראשי ערים, עם קנסות כבדים ממש על כריתה שלא בעונה הנכונה.

אתה רוצה להתייחס, ארז?

זו סוגיה מורכבת שחוזרת על עצמה לכל הזמן, כי מצד אחד אתה אומר, האדם צריך לכרות כי העץ מסוכן - - -

אני מדברת על גיזום.

גיזום זה משהו שלא בסמכות המשרד.

אבל אתם מוציאים תקנות.

תודה, חברים.

רק רציתי התייחסות ולא לפתוח את זה לדיון.

הנושא הבא אומנם אחרון ברשימה, אבל הוא בהחלט לא אחרון בחשיבות שלו, הוא בוודאי נמצא בטופ. הוא סוגר את הרשימה, אבל הוא מחובר לדבר הראשון והמרכזי שדיברתי עליו, וזה נושא ביטחון המזון של מדינת ישראל.

ייבוא, מבחינתי, הוא הרבה יותר קשור ומחובר לביטחון המזון של מדינת ישראל מאשר ליוקר המחיה. הוא הרבה יותר נמצא שם כי אנחנו צריכים אותו, קודם כל, בשביל לחיות, לפני שאנחנו מכלכלים את צעדינו הכספיים. הייתה כאן רפורמה, מחלוקת, דין ודברים. הגענו להסכמה עם האוצר, שבמקום לפתוח חופשי-חופשי את שוק הייבוא מכל מקום וכל מוצר, ולפגוש פעם ראשונה את התוצרת בנתב"ג, אנחנו נעבוד על פי מודל של מיפוי עולמי.

נמצאת כאן שלומית ציוני שמנהלת את היחידה – את יכולה להרים את היד, שיראו אותך – ועוסקת בתחום הזה. התקדמנו מאוד – לא בהכרח התקדמנו מספיק, אבל התקדמנו מאוד, ואני חושב שאנחנו בכיוון הנכון. אני שמח שדווקא בנושא הזה אנחנו והאוצר שותפים. הצלחנו להגיע להסכמה, למרות שהיינו בשני קצוות שונים לגמרי. הם התפשרו, אנחנו התפשרנו. אנחנו נגיד שהגענו לאמצע, הם יגידו שלא הגענו לאמצע, אבל אני חושב שאנחנו כן בכיוון הנכון בנושא הזה.

אדוני, רק הערה קצרה – בתוכנית שהם הציגו אז, שסוכם עליה ב-4 ביולי בחדרו של יו"ר הכנסת, הם המשיכו להתעקש וגם אמרו את זה השנה, שמתוך שני מיליארד שקל להשקעות בחמש שנים, שזה מבורך, אם מחירי המים יעלו, הם רוצים לקחת את זה מההשקעות. את זה חייבים להוציא מכל דיבור, כי אחרת אין חקלאות וכל האסטרטגיה לא שווה כלום.

הערה חשובה. תודה רבה. המנכ"ל, תסיים.

הם חייבים להפסיק להיות גזברים, ולהתחיל להיות מדינאים. נקודה.

המנכ"ל, תרשום לך. זה נושא מוכר וגל יסביר.

אני יודע על התחייבות של האוצר לשני מיליארד לחמש שנים, 400 מיליון לכל שנה. לא אכפת לי אם זה יהיה 350 מיליון לשנה.

לזה לא מתכחשים.

זה מה שאני מכיר. אני לא מכיר איזושהי נסיגה - - -

לא, אין נסיגה. יש ייעוד השימוש גם לתחום המים. תחתור לסיום.

תודה רבה לכולם.

סליחה, אפשר לפרט לגבי תכוניות עיקור-סירוס כלבים? - - -

לא. התשובה היא לא. יש המון נושאים אחרים, אני מכיר את המשרד ולא נגעו בהכול. בנקודות עיקריות כן.

אני אגיב אחר כך בשמחה.

חברים, נעשה את זה קצר בגלל שב-11:00 כולם צריכים להיות במליאה ולהתחיל הצבעות.

מוניתי על ידי השר למספר משימות. המרכזיות בתוכן, ראשית, מצוות התלויות בארץ. אחרי הכול, חשוב לנו שהנושא של חקלאים בעלי צרכים שקשורים לעולם הדת יוכלו לקבל מענים על ידי מחקרים שבסופו של דבר, מחקר טוב, אם עושים אותו טוב, בעצם גורם לצמיחה כלכלית לאותו פרי או ירק, ואם אנחנו מוצאים בו תועלת לאחר מכן ומצליחים להכשיר אותו מבחינה תורנית-מדעית, אז זה דבר שאנחנו עובדים עליו חזק.

ייערכו מחקרים על ידי המכונים שקשורים לנושא הזה, והם ייתנו לחקלאים מענה בבעיות כאלה ואחרות, של דברים של הרכבה, נניח בין אבטיח לבין מלון. אם יהיו כאלה דברים אפשריים על פי ההלכה, זה ירחיב את השוק בעשרות מונים גם כלכלית.

כמובן, יש את התוכנית המפורסמת, תוכנית השמיטה, שהיא עבור החקלאים ששומטים. אנחנו עובדים על הנושא הזה. זה נמצא כבר באוצר. אני מקווה, בעזרת השם, שבאחת הישיבות של ועדת הכספים יתחילו כבר להזין את התוכנית הזאת. זה כעין תוכנית השתלמות בין החקלאי לבין המשרד, ויחד אנחנו בונים להם משהו בשנת השמיטה.

אני רוצה לעבור דווקא לנושאים אחרים שגם הם בטיפולי – שימור קרקע וניקוז.

(הצגת מצגת)

שימור הקרקע – המשאב הכי יקר שיש לנו במדינה הוא קרקע חקלאית. בעוד שישנם מקומות שהסחף יצר בהם חוסר אפשרות לגדל שם דברים, אנחנו נלחמים כל הזמן, אני וד"ר דוד אסף שנמצא איתי צמוד, וכל צוות המשרד, כדי לגרום לכך שמינימום קרקעות ילכו על ידי שיטפונות או דברים מהסוג הזה, כי כל דבר כזה גורם לנו למיעוט במזון. ברגע שיש קרקעות רבות, אז אנחנו יכולים לספק יותר סחורה.

ישנם קולות קוראים גם בנושא ניקוז. ראינו את השיטפונות שהיו בדרום. אנחנו נלחמים בנושא הזה יחד עם רשויות הניקוז כדי למנוע ולבלום שיטפונות כאלה ואחרים, לא רק בדרום. יש לנו 11 רשויות ניקוז שאנחנו עובדים איתן בשיתוף פעולה. בחלק מהן הייתי בביקור. אני מכיר את כולן. עובדים על זה חזק, ואני שמח להודות גם למשרד האוצר שהגדיל השנה ב-20 מיליון את התקציב של רשויות הניקוז כדי לפתור כל מיני פרויקטים כאלה ואחרים. אמורים להיות דברים גדולים מאוד גם בצפון וגם בדרום. באילת יש הסכם להגנה על העיר אילת, ואנחנו אמורים לחנוך את זה בזמן הקרוב. וכן, גם בנהריה, חנוכת פרויקט גדול מאוד. אני והשר נחנוך את זה יחד עם צוות המשרד.

ויש לנו כמובן קידום תמ"אות ארציות, כדי שנוכל תמיד להיות עם יד על הדופק, וחלילה, לא נחווה שיטפונות, ולאחר מכן את אותן נשמות טהורות שאנחנו נפרדים מהן בגלל המצב שנוצר כשאין לנו בלימה לאותם שיטפונות.

יש לנו קולות קוראים לשימור קרקע ב-18 מיליון שקל, וזה ייתן מענה לאותם חקלאים בעניין.

בנושא רווחת בעלי-החיים, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה גם עם חברי הכנסת, וזה לא מובן מאליו. יושבת לצידי חה"כ פרידמן מיש עתיד, ויושבים גם הלובי החקלאי, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה. זה דבר שלא מספיק בישראליות. צריך להשריש את זה, את הנושא של מניעת התעללות בבעלי-חיים, מצד אחד. מצד שני, שגם אם אנו מגדלים את בעלי-החיים או משתמשים בהם לצרכינו, כמו שחיטה של בהמות או עופות, צריך לתת להם את מקסימום הרווחה, אם זה בשינוע הבהמות או הלולים.

כמובן, אחרי הכול, ואני אומר את זה בצורה הברורה ביותר, למרות שאני ממונה על כל הנושא של רווחת צער בעלי-חיים, אנחנו דואגים קודם כל להולכים על שתיים, שיהיה להם מזון. אל תצפו ממני להיות טבעוני, זה לא אצלי בתוכנית, אבל בהחלט, עד שאותה בהמה חיה צריכה להגיע לייעודה מבחינתנו, שזה בסופו של דבר, למזון הישראלי, אנחנו ניתן לה את אותה רווחה, שהיא לא תסבול אפילו כמלוא נימה.

יש לנו מבצעים כאלה ואחרים, ואתמול חוויתם את זה – מבצע של הפיצו"ח להציל כלבה שהתעללו בה. היה לנו גם סיפור עם סוסים, והרבה דברים מהסוג הזה. עושים סדנאות, ימי עיון, אבל בעיקר המסר שלנו – נעבוד יחד עם כל ארגוני צער בעלי-החיים ונגשר על פערים כאלה ואחרים, כמובן, גם בחקיקה.

יש עוד הרבה מה להאריך, אבל אם אני אאריך ואגמור את הזמן, יגידו, איזה יופי, בא ועשו פוליטיקה, דיברו מה שרצו ולא השאירו אפילו זמן לשאלות. היושב-ראש, אנחנו דמוקרטים.

תודה.

אני רוצה להגיד משפט אחד. אני הגעתי לפני חמישה חודשים. כל הידע שיש לי כאן, לא באתי איתו מהבית. קיבלתי אותו במשך חמישה חודשים מההנהלה הבכירה של המשרד שעובדת כאן ימים כלילות, ונלחמת על החקלאות המקומית. יש כאן את היועמ"שית אפרת אביאני ואת סיון ינקוביץ' התקציבאית, את סמנכ"ל אסטרטגיה אורי צוק-בר - - -

נוסיף את דוד אסף וגם את - - -

נטלי ראש מטה, עידית יועצת השר, - - - יועץ הסגן.

ד"ר גשן.

תודה, חברים. אני רוצה להודות לכל המציגים מהמשרד היקר הזה, כמו שאומר סגן השר. הוא באמת משרד יקר עם אנשים מכווני משימה.

תודה רבה.

ובהקשר הזה, הדייגים אוהבים דגים. יש שלושה שנרשמו, ואני מבקש לתת להם רשות דיבור. ארז וול מתנו לחיות לחיות, בבקשה.

אני עו"ד ארז וול, היועץ המשפטי של תנו לחיות לחיות.

יש לי שתי שאלות ביחס לדברים שעלו. האחת, אני אשמח לשמוע מסגן השר ביחס לצעדים הקונקרטיים שמדובר עליהם בשיפור האכיפה. אנחנו יודעים שמדי פעם יוצאים סיפורים באמת יפים על הטיפול שהפיצו"ח עושה באיזשהו כלב שהתעללו בו - - -

לא, לא. יש גם קו פתוח, ואני פרסמתי אתמול בהודעה גם את הקו הפתוח, שיהיה ברור.

אני אגע גם בקו הפתוח, בתור ארגון שמטפל בעניין באופן יומיומי - -

זו שאלה אחת. השאלה השנייה?

- - וגם לעניין האכיפה במשקים. זה היה סוף השאלה הזאת. השאלה השנייה היא ביחס למה שכבוד השר דיבר עליו בעניין מזון בריא, איך הדבר הזה מתבטא במדיניות של המשרד לקידום המלצות המזון הלאומיות. כשמדברים על מזון בריא, מדברים על צריכת היתר שיש בישראל של מזון מן החי. אני אומר את זה בשם קואליציית "מזון וחיים", שיש בה גם ארגוני סביבה וארגוני בריאות, ואיך הדברים האלה מתבטאים לא רק בביצים נקיות יותר, אלא בתזונה שהיא התזונה המומלצת.

סוג התזונה. ברור לגמרי.

לענות בקצרה?

לא, אדוני. אנחנו נשמע עוד שני דוברים שנרשמו.

בדיוק, אני ארכז את התשובות לסוף.

כן, בשתי הדקות האחרונות. סתיו מטרי, בבקשה.

אני סתיו מטרי, מארגון מגמה ירוקה.

אחראי ים וחופים – עבודה יפה, להיות בים כל היום.

לא לגמרי. יש לנו בעיה בישראל. יש בישראל פרקטיקה שנאסרה בהרבה מאוד מדינות בעולם, באיזורים מסוימים בארה"ב, באיזורים מסוימים באירופה – פרקטיקת המכמורות.

מדובר בפרקטיקה שמכלה לנו את משאב הדיג. מדובר בסך הכול ב-16 ספינות, 10% מהדייגים, ששואבים חצי מהמדגה בים, רובם דגים מתים, 80% יצורים ימיים שאין בהם שימוש, ובעצם בסוף מחזירה לציבור הישראלי אחוז אחד.

אנחנו מעוניינים לקבוע איתכם פגישה, להציג לכם את הנתונים האלה, אם אפשר. בסופו של יום, זה גם מאיים על התשתיות של מדינת ישראל, מעלה פחמן דו-חמצני בשווי של כל מגזר התעופה בעולם. זאת אומרת, בכמויות של כל מגזר התעופה בעולם, מחזיר לתרומה להתחממות הגלובלית, וזה מסכן גם את החקלאות של היבשה וגם פוגע ב-90% הדייגים הקיימים כשזה גומר להם את הדגים עוד לפני שהדגים גדלים ואפשר לשווק אותם.

מי מהנוכחים יכול להתייחס? דנה ריבנפלד, מנהלת ענף טחנות הקמח, בבקשה.

אני מנהלת ענף טחנות הקמח בהתאחדות התעשיינים. אני רוצה להעלות את נושא הלינקג'. שלחנו מכתב למנכ"ל משרד החקלאות. אנחנו מבקשים לשנות את הנוסחה שממנה נגזר המחיר של הלינקג'. מי שלא יודע, טחנות קמח צריכות לקבל אישור ממשרד החקלאות כדי לייבא קמח לישראל.

הן לא מייבאות קמח, הן מייבאות גרעיני חיטה.

לייבא גרעיני חיטה, סליחה. כדי לקבל את האישור הזה צריך, קודם כל, לקנות חיטה ישראלית.

כולם צריכים אישור בשביל להביא גרעיני חיטה, לא רק טחנות קמח. לא?

לקמח יש מכס. היא מדברת על גרעיני חיטה, על הסדר הלינקג', המכתב שקיבלת מהמנכ"ל אתמול.

צביקה, אתה תגיב. מה את מציעה? לשנות את הסכום?

מחיר הלינקג' נגזר ממדד החיטה האמריקאית, וזה משהו היסטורי שמשקף תמונת מצב של מחיר החיטה. בישראל מייבאים חיטה ממדינות הים השחור, ממדינות אירופה, ולכן אנחנו מבקשים לתקן את הנוסחה ככה שהיא תתאים למחיר. כמובן שהדבר הזה נוגע גם ליוקר המחיה.

רגע, אבל אנחנו לא בישיבות עבודה פה כרגע. זה עם המשרד. הזדמנות להיפגש עם החבר'ה, אני מבין, אבל בסדר, הנושא ברור וצביקה פה.

העלית את הנושא. צביקה יגיב אחרי זה.

אנחנו מבקשים פגישה - - -

כן, גברתי.

שלום, אני דריה שלייפר, מנכ"לית האינטרס שלנו, לובי ציבורי. בדקה אחת, חשוב לנו לציין שאנחנו חייבים לפרק את הדיכוטומיה בין ייבוא לבין שמירה על החקלאות הישראלית. ועוד דבר חשוב מאוד – מודל החיקוי שלנו לא צריך להיות סין הקומוניסטית, שלא תכננה רק חקלאות, היא תכננה גם ילודת ילדים. זה הרסני גם לכלכלה וגם לתפיסה הערכית שלנו, של חברה חופשית ומדינה שמקיימת חברה דמוקרטית וליברלית, גם בתחום כל כך חשוב כמו החקלאות.

אנחנו רואים שכל ארגון כלכלי של ה-OECD, ארגון הסחר העולמי, וגם דוח מבקר המדינה, ממליץ בהדרגתיות וכמובן בהתחשבות בחקלאי הישראלי, לא להקפיא את החקלאות הישראלית אלא לתת לה לעבור להיות שוק הרבה יותר משוכלל, ואגב, זה מה שיביא יותר הייטק ומה שיביא יותר צעירים.

תצטרפי למאמצים של משרד החקלאות ושל משרד האוצר להגיע להבנה, כי בינתיים צד אחד בעסקה שמדמה אותנו ל-OECD פועל, אנחנו מורידים מכסים ואת בוודאי תומכת, והצד השני שהוא התמיכות הישירות לא מתקיים.

נכון, ואנחנו כלובי ציבורי שמנסה לייצג את הציבור – ואגב, יוקר המחיה, זו הייתה טענה פריבילגית להגיד שירקות ופירות לא קשורות ליוקר המחיה, פריבילגי להפליא. בוודאי שזה קשור ליוקר המחיה.

קשור במידה, והשאלה מה משלמים על זה. תודה, דנה. תודה רבה.

דריה. תודה.

רק משפט אחד. אני עמיחי דרורי ממרכז השלטון המקומי. יש לי שאלה לסגן השר – אנחנו נמצאים עם נציגי משרדך, עם ד"ר דוד אסף, בוועדה בין-משרדית, לטיפול בנושא השיטפונות וההצפות. בוועדה הזו עולה שיש צורך בהגדלה ניכרת של התקציב להקמת תשתיות ניקוז, ומדברים שם על מיליארדים. איפה הנושא הזה נכנס במסגרת - - -

השאלה ברורה וסגן השר ישיב.

ברשותך, היושב-ראש, נעשה את זה בקצרה.

קודם כל, לגבי הנושא של צער בעלי-חיים – זה לא מבצע נקודתי או מבצע הקש בדלת. זה אמור להיות מבצע וזה אמור להיות מדיניות שלנו, ואני שמח שכשהוצאתי את ההודעה והודיתי לראשי מערכת הפיקוח אצלנו, ליחידת הפיצו"ח, על זה שהם עשו את הדבר היפה הזה, קראתי לכל הציבור ואזרחי מדינת ישראל, כשרואים דברים מהסוג הזה – התעללות בבעלי-חיים – לא להסס להרים טלפון ל-6016*.

אני עצמי אף פעם לא מפרסם לפני שאני בעצמי מרים טלפון לבדוק שזה לא מספר ישן או כל דבר אחר. ורק לאחר שדיברתי שם בקצה עם גולן, מנהל המקום, פרסמתי את זה וזה עלה בתפוצה להמון מקומות. כך שהנושא של צער בעלי-חיים הוא מדיניות, ואני אמור ליישם אותה, שלא להציק לבעלי-חיים – דבר שגם אסור על פי התורה, על פי ההלכה, על פי החוק במדינה, ומי שיש לו קצת רגש ולא איבד אותו גם לא יכול לראות סרטונים מהסוג הזה.

לגבי שוק הבשר, לפני הרבה שנים בתורה נאמר שמשה רבנו אמר: הבו לנו בשר. אני לא יכול עכשיו להתמודד עם משהו שיש לנו בהיסטוריה, ואדוני חוקר את התנ"ך ואת הדברים האלה, כך שאני לא יכול להגיד תאכלו כמות כזו או אחרת. אני לא מווסת את הדברים האלה, אבל זה עניין שלכם, זה עניין של הסברה. ככל שתעשו את זה, תצליחו. אני רוצה לגלות לך שיש היום פריצת דרך עם אותו בשר, וההלכה כבר נותנת עליו פסיקה שהוא בשר פרווה, שיאכלו אותם אנשים שיש להם רצון טוב, כמוני, ללעוס, אבל מצד שני, אחרי זה לשתות כוס נס קפה. נוכל לתת את הדעת, ההלכה מתייחסת לזה כעת. ישנו הרב הגאון, הרב ינון רביב, שכתב תשובה פסוקה בנושא הזה, וזה יכול להיות הגשר בינינו לבין ארגוני צער בעלי-החיים.

דבר אחרון, לגבי הנושא שקשור אליי, שיטפונות, וניקוז – אני מסכים עם כל מה שאתה אומר, ואכן, בישיבתנו עם האוצר, ונמצא פה ידידי ברנס, והיה באותה ישיבה גם אופיר בטאט שישבנו יחד עם דוד אסף ישיבה ארוכה עם צוות העוזרים שלי, ודיברנו על זה שאנחנו צריכים כמיליארד שקל, 700 מיליון, משהו כזה, לגמור את כל הפרויקטים. באוצר, כשהם אומרים לא, הם פשוט מחייכים ומתקדמים. החיוך הזה עלה להם רק 20 מיליון, אבל אני רוצה להגיד לך ואמרתי את זה גם לאוצר, בסופו של יום, כשייפול מצב כזה ואחר, ויצטרכו כסף, אז פר פרויקט ייגשו לאוצר והפקידים יצטרכו לשלם את אותה בעיה שקיימת.

להם זה אולי מצב לא נעים ולא נוח, וגם לנו לא נוח. כל זמן שלא ייתנו תקינה שלמה של כל הפרויקטים שנמצאים, אנחנו נפעל לפי סדרי עדיפויות, לפי מי שכבר מוכן מבחינת תכנון ומי שיש לו היתכנות. אנחנו לא יכולים לתת את הכול. אדרבה, נקווה שיהיה לנו פעם נס עם ברנס.

תודה רבה. אני מודה לכל המשתתפים.

ולשר היקר שלנו, שבעזרת השם ימשיך הלאה להוביל אותנו. ועוד מילה, בנימה אישית, אני שמח שטרפדתי לראש הממשלה את הרצון לקחת לנו את השר למשרד הביטחון. זה לא יהיה במשמרת שלי.

תודה רבה, חברים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.