פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
13/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 138
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ג (13 ביוני 2023), שעה 11:14

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - התראת חיוב בהתקשרות לחוץ לארץ), התשפ"ג-2023, של ח"כ ישראל אייכלר

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי

ישראל אייכלר

ואיל ג'יג'יני - עו"ד, עוזר ראשי, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

רפאל שגב בן חמו - מנהל תחום בכיר, רגולציה, אגף כלכלה, משרד התקשורת

נעם שרלו - רפרנט תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר

עדי ליברוס - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, כלכלי, משרד המשפטים

רחלי לאביאן - עו"ד, המחלקה המשפטית, הרשות להגנת הצרכן

הדס יעקובסון - עו"ד, מנהלת רגולציה, המועצה הישראלית לצרכנות

צביקה גושן - עו"ד, מנהל חטיבה ענפית, איגוד לשכות המסחר

איתי עצמון
טל פוקס

ד"ר עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - התראת חיוב בהתקשרות לחוץ לארץ), התשפ"ג-2023, פ/1573/25

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק התקשורת(בזק ושידורים) (תיקון – התראת חיוב בהתקשרות לחוץ לארץ), התשפ"ג-2023, הצעת החוק של חבר הכנסת איילר, ואחרים או רק אתה?

רק אני. בינתיים. מי שירצה, יכול להגיש. הנושא היה באמת צריך לאחד 120 חברי כנסת. זה עניין צרכני פר-אקסלנס. כמעט כל אדם שאיננו חי ומכיר את כל הפרטים ואת כל התפריטים של כל המחירים של שיחה, יכול להיקלע למצב שהוא נמצא באיזשהו מקום באירופה או בכל מקום אחר בעולם, הוא קנה חבילה והחבילה בסדר גמור אלא שיש סעיף קטן לפיו אחרי שיסיים את חבילה הוא ישלם 10 שקלים לדקה, 5 שקלים לדקה.

אלה שרכשו חבילה או אלה שלא רכשו בכלל?

לא. אלה שרכשו חבילה, כשהיא מסתיימת לא מודיעים להם.

מודיעים לך לפני.

מודיעים שזה הסתיים אבל צריך להודיע לפני כן כמה נותר לך, 75 אחוזים, 50 אחוזים, ותמיד זה קורה ביום השני שאתה בחוץ לארץ. אתה חושב שיש לך שיחות ובסוף לא.

תלוי כמה רכשת.

כן. אני מבקש דבר אחד והוא שיהיה פיפס קטן ויאמרו לאדם שהשיחה הזאת תעלה לו יותר והיא לא בחבילה. מי שלא קנה חבילה או חי כאן בארץ אבל הוא מצלצל לחוץ לארץ באמצעות חברה אחרת, 014, 012 וכולי, הוא טועה במספר כי הוא לא מנוי שם במקום הזה בו יש לו מחיר זול, אז החברה שמעבירה לו את השיחה גובה ממנו סכום, באבי אביו. גם במקרה כזה צריך לומר לאותו אדם שהוא לא מנוי אצלנו ואתה תשלם על השיחה הזאת 10 שקלים לדקה או 15 שקלים לדקה.

אתה מדבר בחוק על צלצול מהארץ לחוץ לארץ.

גם.

אתה לא מדבר על צלצול לארץ מחוץ לארץ.

לא. אני מדבר על צלצול מהארץ לחוץ לארץ וצלצול לארץ מחוץ לארץ.

את זה לא כתבת.

אז אני רוצה להוסיף גם את זה. שזה לא יהיה רק מי שמצלצל מכאן לחוץ לארץ אלא גם מי שמצלצל לארץ מחוץ לארץ.

יש הסדר לעניין התקשרות לאדם שנמצא מחוץ לישראל ומתקשר.

אבל לא מודיעים לו שזה יעלה לו למשל 15 שקלים לדקה.

איך אתה רוצה שיאמרו לו? בווטסאפ?

מערכת אוטומטית.

סמס או בטלפון?

בטלפון. אוטומטית. זה צריך להיות מכשיר אוטומטי ולא שישב איזה פקיד ויעסוק באזהרות.

מודיעים את זה ב-סמס.

כן. יש הרבה אנשים שאין להם סמס.

אדם ששוהה בחוץ לארץ מתקשר לארץ - - -

את זה אני יודע. אני לא מדבר על זה.

אם אין חבילה, למה זה צריך לעלות כל כך הרבה?

זאת זכותם. הם אומרים שאתה לא בחבילה, אני אגבה כמה שאני רוצה. אני לא רוצה שיאמרו לי שנגמרו לי 75 אחוזים אלא אני רוצה שכאשר אני מתקשר, יאמרו לי שהשיחה תעלה לי כך וכך שקלים לדקה. זה צריך להיות אוטומטי ולהתבצע על ידי מחשב. אם אתה חושב שה-סמס יספיק, זה לאנשים שיש להם סמס. כמו שאומרים שהשיחה מועברת לתא קולי, אותו דבר צריך להיות ולומר לו שהשיחה הזאת תעלה לו כך וכך שקלים לדקה. אם הוא מחליט בכל זאת לצלצל, אני לא אוסר עליו, שידבר כמה שהוא רוצה והחברה תרוויח כמה שהיא רוצה אבל הוא לא יודע על כך והוא לא מודע לכך, גם אם הוא רואה שיש לו 75 אחוזים בחבילה.

זאת בקשתי. אני מבקש לדון בעניין למרות שיש לי עכשיו 30 אנשים בוועדה שלי.

אני מאיגוד לשכות המסחר. רציתי להעיר משהו.

לא. אל תעיר. אתה מדבר כאילו אתה מנהל את הישיבה, עם כל הכבוד לאיגוד לשכות המסחר.

פנה אלי שר התקשורת כדי שלא יתקיים דיון כי יש החלטה שהכול בהסכמה. אני לא מקבל את העניין הזה של ההסכמה. לפי זה הממשלה כאילו תחוקק לבד. כל הנושא הזה של הסכמה, פעם זה היה בתיאום ועכשיו פתאום כל דבר הוא בהסכמה – לא מקובל עלי. זה דבר ראשון. כל דבר, כל תזוזה, בהסכמה של השר.

של כל השרים. ועדת שרים.

דבר ראשון, אני לא מקבל את זה. דבר שני, זה לא מחייב אותי כיושב ראש ועדה. זה אולי מחייב אותו. אותי זה לא מחייב ואני לא מקבל את זה. זה פוגע בסמכות הכנסת ועלי זה לא מקובל. יותר טוב, אם זה מגיע אלי, שידעו מראש שאם זה מגיע לוועדת הכלכלה – אני שם את ההסכמה וזורק אותה לפינה. זה בכלל לא מעניין אותי.

מה שכן, הוא אמר משהו שאני מבין שלא צריך את הצעת החוק כי אני יכול קודם כל לעשות את זה בתקנות.

אבל הוא לא עושה.

תכף נברר את זה. נברר כמה זמן הם מדברים כי יש לי ניסיון.

שנים.

לפי הניסיון תקנות אורך יותר זמן מאשר לתקן את החוק.

בטח.

דבר שני. הוא אמר שלארץ מחוץ לארץ, זה אפשר בתיקון צו ואפילו לא צריך תקנות. הוא עושה את זה בשניות. תיקון צו. אם זה נכון, אז אין צורך בהצעת החוק עצמה, אם הם עושים את זה בצורה כזאת.

מי נמצא כאן ממשרד התקשורת?

אני.

תסביר לי מה שהוא אמר לי לגבי התקנות ותיקון צו.

אני סומך עליך אדוני היושב ראש שתיכנס לעניין הזה. אני רק מבקש דבר אחד, לא לסמוך על שום הבטחה.

לא, אל תדאג. אל תדאג.

לא חייבת להיות הצבעה היום. תחליט. תודה.

בוקר טוב. הלשכה המשפטית במשרד התקשורת. אני אתייחס לכמה דברים. בהתחלה לשאלת יושב הראש. נתחיל מהעניין השני. נושא ההתקשרות לארץ מחוץ לארץ מוסדר כבר בתקנה 33.

תקנה 33 לתקנות התקשורת.

התקשרות לארץ מחוץ לארץ.

כן.

הוא אמר לי שאפשר לתקן את זה בצו.

לא. אין כאן צו.

זה מוסדר בתקנות.

מה אומרת התקנה?

התקנה אומרת כמה דברים.

סליחה, לפני שאתה מציין מה אומרת התקנה, תגיד על מי חלות התקנות האלה. מה התקנות האלה ועל מי הן חלות.

התקנות האלה חלות על בעלי היתר הרשומים.

אלה בעצם ספקים, ספקי שירותי תקשורת שרשומים במרשם אצלכם וחלות עליהם תקנות התקשורת, בזק ושידורים, היתר כללי למתן שירותי בזק.

נכון. בפועל זה חל על חברות הסלולר.

מה אומרות התקנות?

יש שני סעיפים שונים. סעיף אחד חוסם את עניין הגלישה כי בזמנו גילינו - - -

זה הרבה כסף.

נכון. גלישה אמרנו שאנחנו חוסמים. שיחות, אמרנו שאנחנו לא חוסמים כי לדוגמה חס וחלילה יכול מישהו להיתקע בחוץ לארץ והוא צריך שיחה דחופה. לא חסמנו שיחות אבל כן חייבנו אותם לשלוח הודעה שמודיעה למנוי שהוא מגיע לחוץ לארץ, שאין לו חבילה והוא צריך להסכים לבצע את השיחות האלה. זה סוג של התקשרות.

וגם מה התעריף שיחול כאן?

גם מה התעריף.

כלומר, אומרים לו. כותבים לו מה התעריף.

כותבים.

זה אם אני בחוץ לארץ ורוצה להתקשר לארץ?

כן. זה מי שיוצא לחוץ לארץ עם הטלפון הנייד שלו.

ואם אין לו סמס?

אם הוא חרדי, אין לו. מה לעשות?

אני חושב שנותנים הודעה קולית.

כן. סלקום מאשרים שנותנים הודעה קולית.

אבל מה המחויבות שלהם מכוח התקנות? כלומר, מה החובה של אותם ספקים? באופן פורמלי מה החובה של אותם ספקים מבחינת ההודעה? האם ההודעה נדרשת להיות הודעה קולית או הודעה כתובה? אתם כתבתם כאן הודעה מיידית.

חייבים להודיע לו.

איך?

אני לא חושב שהתקנות מפרטות את סוג ההודעה, אבל הוא צריך להסכים. אם הם רוצים למכור לו את השירות ולאפשר לו - - -

אבל זה מדבר על "לא התקשר עמו באופן ייעודי". הוא מדבר גם על מצב שהחבילה מסתיימת, ומה קורה אז?

חבר הכנסת אייכלר התייחס לסוגייה נוספת שלהבנתנו כרגע לא נכללת בהצעת החוק.

שאלנו אותו והוא אמר.

נכון.

אני לא מבין. לשם מה אישרתם את בוועדת שרים, אם הכול בסדר?

לא.

אני לא מבין את העניין הזה. הייתם אומרים שיש פתרון בתקנות. כנראה שאין פתרון בתקנות כי אחרת לא הייתם אומרים את זה.

יש שני דברים. זאת התקשרות לארץ מחוץ לארץ. מי שיוצא עם הנייד שלו לחוץ לארץ ומתקשר לארץ. מי שמתקשר מהארץ לחוץ לארץ וצריך להקיש את הקידומת של המפעיל הבין-לאומי, למיטב הבנתנו לזה התייחסה ההצעה.

נכון. בדברי ההסבר זה מה שכתוב. בשורה השנייה של דברי ההסבר, בשתי השורות הראשונות, הוא מדבר על כך שהוא לא מקיש את הקידומת הרלוונטית למפעיל הבין-לאומי איתו הוא חתם.

אבל אם הוא לא מקיש, הוא לא יכול לדבר.

הוא יכול לדבר דרך מפעיל אחר. שם הוא משלם טבין ותקילין.

נניח, במקום להקיש 012, הוא מגיש 013.

אם כן, למה אתם אומרים שאפשר בתקנות? תקנו את התקנות.

התקנות האלה חלות על כל הספקים שרשומים אבל לא על בעלי הרישיונות.

נכון. כפי שאמרנו, בעלי הרישיונות צריכים לעבור להיתרים. אם צריך גם כמובן לתקן רישיונות.

מתי הם אמורים לעבור?

אני לא יודע לומר תאריך.

מה ההבדל בין מפעיל לבעל רישיון?

לפני כשנה עברה בוועדת הכלכלה רפורמה בנושא הרישוי שבעצם הפחיתה רגולציה, דהיינו, רוב ספקי התקשורת יעברו למשטר של רישום. כלומר, הם נרשמים במרשם במשרד התקשורת ואז חלות עליהם תקנות שנקראות תקנות האזור. לגבי חלק מהשירותים, חלק משירותי התקשורת, נשארה עדיין חובת רישוי ואלה בעצם בעיקר – בגדול – מפעילי הסלולר ומפעילים שיש להם מספר גדול מאוד של מנויים.

מעל חצי מיליון. כן. החברות הגדולות.

יש רישוי ויש רישום.

נכון.

רישוי, רישיון מפעיל.

הם כולם מפעילים אבל על חלק חלה חובת רישוי ועל חלק חלה רק חובת רישום וחלות עליהם הוראות כלליות שקבועות באותן תקנות, התקנות אליהן התייחס נציג משרד התקשורת.

והתקנות האלה מספקות, אדוני היועץ המשפטי, או שצריך לתקן אותן?

אני רק אומר שאם רוצים להסדיר את הנושא שמבקש חבר הכנסת אייכלר, אז כמובן שניתן לעשות את זה במסגרת תקנות. התקנות אינן טעונות אישור ועדה. אין לנו כוועדה יכולת להבטיח שאכן התיקון יעוגן כאן.

התקנות האלה.

כן. השאלה אם המשרד יכול להתחייב כלפי הוועדה שיתקנו את התקנות ולעדכן אותה.

כמה זמן?

התקנות יחולו גם על המפעילים הבין-לאומיים?

בוא קודם כל נראה כמה זמן. תן להם הנחיות מה אנחנו רוצים, שיתקנו את זה ויביאו לנו את זה. כמה זמן? שבועיים זה הרבה זמן בשבילכם?

אני אגיד כמה מילים, ברשותך, לגבי התיקון שאתם מוכנים לעגן בתקנות.

שבועיים זה הרבה זמן? אתה מסוגל לתקן את זה בשבועיים?

ברשותך, אני לא חושב שאני מסוגל לתקן בשבועיים.

אז עזוב, בוא נעביר את החוק. לא צריך תקנות. תחליטו. אתם רוצים לגמור את זה תוך שבועיים, עד 30 ימים? אם לא, אנחנו נעביר את החוק.

אם אני יכול לומר משהו.

אני רוצה להמתין עכשיו לכל הקשקושים האלה של התהליך עם משרד המשפטים וכולי. תקנות אפשר טיק-טק לתקן.

ברשותך, אני רוצה לומר מילה. מה שאנחנו רוצים לעשות עכשיו זה בעצם לבדוק. אנחנו ביקשנו הסכמה בין היתר כדי לבדוק מה התקנות צריכות להכיל. יש כאן עניין של איך אנחנו עושים את זה. מהותית, מה הנטל שאנחנו רוצים להטיל. לדוגמה, אם אנחנו רוצים שההודעה הזאת תגיד מה התעריף – זה נטל הרבה יותר כבד בצורה משמעותית. אם אנחנו רוצים הודעה שתגיד - - -

הם שולחים את זה ב-סמס.

מה התועלת של התעריפים, מה ההודעה תכלול, בינתיים הציבור משלם.

אם אפשר לתת לנו 30 ימים, יהיה לנו מידע ספציפי, נבדוק תלונות, נבדוק עלויות, נבדוק איך אפשר ליישם את זה.

למה יש בזה עלות גבוהה?

יש בזה עלות גבוהה.

הרי אתם עושים את זה מחוץ לארץ. אני מגיע לחוץ לארץ, אתם שולחים לי.

כן, אבל אלה שני דברים שונים לגמרי. התקשרות מהארץ לחוץ לארץ, יש מערכת שיודעת מה המספרים שזו מערכת ה-בילינג, מערכת החיוג, ויש את המערכת שיודעת לחבר את השיחות לחוץ לארץ. כדי לשלוף נתונים מכאן לכאן, זה תהליך הרבה יותר מסובך מזה שהמערכת שיודעת לקשר אותך לחוץ לארץ תגיד לך שאתה לא בחבילה ולכן תיזהר. יש כאן עניין של עלויות ועד כמה הנטל.

כדי להשיג את התוצאה הכי טובה שכוללת גם את התעריף, אתה נמנע עכשיו מלתת הודעה מינימלית שאתה אומר שזה פשוט.

כן. זה יותר פשוט.

תקן את זה וקח אחר כך עוד 30 ימים, עוד 60 ימים ותעשה את השלב הבא, אבל דבר ראשון, תוך שבועיים תכניסו שאדם שמתקשר לא דרך המפעיל שלו - - -

זה לא יקרה תוך שבועיים.

זאת עדיין פרוצדורה כי צריך לתקן תקנות ולפרסם את התקנות. יש פרוצדורה חוקית איך לתקן תקנות.

תציעו את זה. תציעו בשלב ראשון הוראות נוהל שמחייבות ואחר כך תעשו תיקון.

אני מבין את הרצון. שוב, אנחנו מנסים לעשות את זה נכון. דיברתי עכשיו על ההודעה, המורכבות והעלות, אבל יש גם עניין של זמן היערכות. אם אנחנו רוצים ללכת על הדבר המלא עם המספרים, יתכן שחברות יצטרכו עוד זמן כדי לפתח את הדבר הזה. אנחנו לא רוצים שיהיו שלוש שנים זמן היערכות. אני בכוונה מגזים עכשיו.

הוא אומר שהודעה פשוטה, השיחה כאן תעלה לך.

כרוכה בחיוב גבוה.

הודעה פשוטה.

זה לא כזה פשוט.

את זה אפשר לעשות בתקופה קצרה. השלב הבא יכלול את התעריף. אנשים לא יודעים את זה.

משרד התקשורת. נדרשת כאן אינטגרציה בין כמה מערכות. שתי מערכות פנימה, מה שנקרא מב"ל, ושתי מערכות בתוך הרט"ן או הטלפוניה. ביניהן צריכה להיות איזושהי אינטגרציה.

זה גם להודעה פשוטה?

גם להודעה פשוטה. צריך להבין למי יש חבילה ולמי אין. יכולה להיות חבילה לסלקום, יכולה להיות חבילה ל-012.

הוא מתקשר דרך מפעיל מסוים. אותו מפעיל יגיד לו שהוא איתו או הוא לא איתו. זהו. המפעיל אומר לו שהוא לא איתו ושידע שהוא ישלם יקר.

אם אני מתקשר מפרטנר, יכול להיות שיש לי חבילה עם פרטנר. אם אני מתקשר דרך חבילה של 013, יכול להיות שיש לי חבילה ב-013. הן צריכות אינטגרציה ביניהן.

אני לא יודע איפה אני מנוי. חתמתי בפרטנר על חבילה. אני מתקשר עכשיו דרך 013. 013 יגידו לי שאני לא איתם, אני לא חבר שלהם, לא חבר במועדון.

אבל יש לך חבילה בפרטנר.

קודם כל, מינימלית. אתה הולך לשלם טבין ותקילין על השיחה.

הוא לא צריך לדעת שהוא צריך לשלם?

זה מטעה אותו. אם יש לי חבילה בפרטנר - - -

השר אמר לי שהוא מקבל תלונות מאנשים שמשלמים 1,000 שקלים על שיחות.

כל יום אנשים משלמים הון.

האינטגרציה בין המערכות שהסברתי קודם, מי יישא בטעויות האלה? אלה עוד עלויות שצריך לקחת אותן בחשבון.

אנחנו לא רוצים שזאת תהיה פגיעה בדלת האחורית, שזה יעלה את התעריפים.

איזה תעריפים זה יעלה? בנושא הזה יעלה את התעריף? בכל מקרה התעריף הוא גבוה. זה במצבים חריגים. זה לא חל על כל האוכלוסייה אלא ספציפית על טלפונים. אין כאן עלייה של תעריפים.

הם אומרים שהם לא רוצים שיגלגלו את זה.

לאן יגלגלו?

צריך להעביר לו הודעה שהוא לא חבר בחברה שלהם.

משפט אחד. יש לי הצעה פרקטית. תנו לנו קצת זמן לבדוק את העניינים עד הסוף, איך לעשות את זה בצורה מאוזנת. נודיע לוועדה.

כמה זמן?

מה זה קצת זמן?

30 ימים מספיקים?

30 ימים.

אוקיי.

כן. ב-30 ימים אפשר לבחון את זה.

בסדר. 30 ימים. תגיד לנו מה אתה רוצה, איך אפשר לעשות ומה העלויות של זה.

אני רוצה להסב את תשומת הלב לכך שאותן תקנות היתר הכללי לא חלות על בעל רישיון. השאלה אם יש בעלי רישיונות שכן רלוונטיים לנושא הזה, כי אם כך, התיקון לתקנות לא מספיק.

אם נגיע לזה וצריך לתקן רישיונות, נתקן גם רישיונות. צריך לבדוק איך לעשות את זה.

גם ברישיונות וגם בתקנות.

לא כולם בעלי רישיונות.

מי שבעל רישיון, אתה יכול לתקן את הרישיון?

כן.

אז תקן. לא צריך חוק. מי שאין לו, זאת בעיה.

אם אפשר שההצעה שלכם תהיה גם עם שלבים. מה המינימום. כלומר, כמה זמן צריך שהחברה תגיד שאתה לא חבר במועדון שלה. אחרי זה, השלב הבא. שהיא תדע להסתנכרן מול החברות.

עורך דין גושן, יש לך מה להוסיף לנו בעניין הזה?

כן. אני רוצה לחדד כמה דברים.

את מי אתה מייצג?

איגוד לשכות המסחר. אני מנהל את פורום חברות התקשורת שחברות באיגוד. אני רוצה לחדד. מתן התראה אודות העובדה שמנוי מסוים לא מנוי בחברה מסוימת ועלול לשלם מחיר מסוים, בפן הטכני זה קל מאוד לביצוע וזה משהו שאפשר לעשות אותו בפרק זמן קצר ביותר. התראה שכוללת – כפי שמוצע בחוק – מחיר מסוים, עלות מסוימת, תעריף למי שאינו מנוי בחברה, זה כבר הליך הרבה יותר מורכב מבחינה טכנית, הוא יקר מאוד. אנחנו מעריכים שזה סדר גודל של מאות אלפי דולרים לפיתוח שיארך סדר זמן של שנה. זה לא משהו שאפשר לעשות כאן ועכשיו אלא זה תהליך מאוד ארוך ומורכב שלא ברור מה הצורך בו.

אין צורך לומר לבן אדם שהוא צריך לשלם הרבה מאוד כסף? למה אין צורך? חוץ מזה, זאת הוצאה חד פעמית. במחשוב מאות אלפי דולרים זה כלום וכמעט אין לזה שום משמעות.

אנחנו מציעים הודעה גנרית שמתריעה על כך שמנוי מסוים או משתמש אינו מנוי בחברה מסוימת, הוא צפוי לשלם תעריף. מי שאינו מנוי. לשיטתנו הודעה גנרית כזאת מספקת בהחלט.

אני לא רוצה להיכנס לזה. תכתוב את ההשגות שלך לנציגי משרד התקשורת שצריכים לתת לנו תשובה תוך 30 ימים והם יטמיעו אם יש צורך במה שהם אומרים. לא ניכנס עכשיו לדיון מקצועי. אני אומר לך שפיתוח חד פעמי של מאות אלפי דולרים, אין לזה שום משמעות מבחינת היקף הדברים. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. הם יאמרו לנו אם כן או לא.

גם הפער בין אחד שמנוי ומשתמש בחבילה שלו לבין אחד שלא מנוי.

חיוג לחוץ לארץ לא נעשה כלאחר יד. זה נעשה אחרי בדיקה. אנשים מבררים מחירים, עושים סקר צרכני ובסופו של דבר בוחרים בחברה בה משתלם להם.

אנחנו מדברים על המקרים החריגים. אתה מדבר עלי ועליך אבל אנחנו לא נחשבים.

המקרים החריגים יכולים לגרור אותנו להוצאות.

מה הוצאות? נגיד אתה מייצג את פרטנר, אז היא הוציאה מאות אלפי דולרים על הפיתוח. באמת, זה מה שיקבע? זה העניין? בחייך. בוא לא נגזים. אם היית אומר לי עכשיו שזה עולה 50 מיליון דולר, הייתי אומר עצור רגע, אבל בשביל 200, 300 אלף דולר? לא. מה שמפריע לי זה יותר הזמן שזה צריך לקחת ולא ההוצאה.

יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו?

כן. הרשות להגנת הצרכן. לגבי דבריך. התראה כללית לטעמנו זה לא רלוונטי, זה לא מספיק. מדובר כאן בצריכת שירות. בן אדם בכל זאת מתקשר לחוץ לארץ, יכול להיות שזה משהו חריג, כי אם לא, הוא היה לוקח חבילה. בכל מקרה, בן אדם מתקשר ורוצה שירות, הוא צריך לדעת על מה הוא משלם ומה הסכום אליו הוא יכול להגיע ולא לקבל בסוף החודש איזשהו חיוב מנופח. כמו כל שירות, הוא צריך לדעת מחיר.

אתם אומרים שזה מאוד מאוד כבד להכניס מערכות אבל בכל מקרה אתם צריכים התראה קולית. לא משנה אם היא כללית או לא כללית. אם נתת תעריף ספציפי מאוד מאוד קשה ומורכב, אולי יכול לקחת זמן, לפחות לתת איזושהי אינדיקציה לצרכן, סכום מסוים.

נכון. זה מה שאמר חבר הכנסת, שזה יהיה דו שלבי. בשלב ראשון נעשה את זה וכשיפתחו את המערכות, נתקדם. אבל שלפחות תהיה הודעה ראשונית. הודעה ראשונית זה לא דבר שאי אפשר לעשות לדעתי גם בהנחיות של המשרד שלכם אתם יכולים לעשות את זה. אני לא צריך תיקון חקיקה.

אדוני היושב ראש, אני מבקש לומר שלשיטתנו התראה גנרית, התראה כללית, בעניין הזה והאפשרות לגלוש באתר האינטרנט של החברה או להגיע למוקד הטלפוני ולקבל את העלות המדויקת, משלימה את כל הצורך.

כן, אבל לא כולם מומחים כמוך. כל אחד ידע להיכנס? אני למשל לא מתמצא במחשבים. תגיד לי להיכנס, בחיים אני לא יודע להיכנס.

יש כמה אלטרנטיבות.

עזוב.

אתה יכול לחייג למוקד ולשאול.

אתה נותן הצעות שהן לא מתאימות לחוק הספציפי הזה. אתה מנסה להציל את הלקוחות שלך, את זה הבנתי, אבל עזוב.

המועצה הישראלית לצרכנות. כמובן שאני מצטרפת לדברי נציגת הרשות. זה באמת חריג וזה החריג לכלל. הרי יש לנו סעיפים בחוק שאומרים שכאשר אני קונה משהו, אני יודע כמה אני משלם וכאן אני הולך על עיוור ולא יודע כמה בסוף אני אשלם.

בנוסף הייתי רוצה לחדד משהו. מהתלונות שמגיעות אלינו, אנחנו רואים שמרבית התלונות מגיעות מאוכלוסיות מאוד מאוד חלשות. הרבה פעמים אלה עובדים זרים שיש להם איזושהי חבילה, לחצו משהו אחר ופתאום מצאו את עצמם במקום אחר. הייתי מאוד שמחה אם אפשר היה לשקול אולי גם לתת את ההודעה הזאת בעוד שפה מלבד עברית כדי לשרת את האוכלוסיות האלה.

את רוצה שנעשה את זה בכל השפות?

לא צריך. אני לא מדברת על אמהרית. אני מדברת על רוסית, אולי אנגלית.

אין זיהוי לכל משתמש מה השפה שלו?

טכנולוגיה הוא לא הצד המאוד חזק שלי.

זאת דרישה בעייתית. להתחיל עכשיו לומר לפי שפות. אולי אפשר באנגלית ובעברית. זה הכול.

נגיד אנגלית. הרבה מהתלונות שקיבלנו אלה תלונות של אזרחים שמגיעים לארץ או לפעמים כאלה שמגיעים ממדינות מזרח אירופה. בשפה האנגלית, זה יספיק.

אנגלית זה מספק.

רבותיי, הבנו את העניין. זה צריך לעבוד דו-כיווני ולא לפי הצעת חוק חד-כיוונית, כאילו מפה לשם ומשם לפה.

אני מקבל את זה שבשלב ראשון צריך איזושהי הודעה כללית לפני שנכנסים לכל מיני דברים, ושלב שני, זה ייקח זמן, נעשה את זה. אני מציע שתוך 30 ימים תביאו לנו הצעה מסודרת שמתייחסת להסדרה של העניין. אני מאמין שהנושא של הודעה כללית הוא לא בעייתי. אפשר לעשות את זה מהר מאוד.

זה יותר רך.

כן.

אתם יודעים כמה זמן ייקח להיערך מבחינת ההודעה הגנרית? לא הודעה עם תעריפים ספציפיים.

קשה לי להעריך. צריך זמן לא ארוך.

כמה שבועות? חודשים? הערכתם בכשנה את ההודעות הספציפיות.

אני מעריך שבין מספר שבועות למספר חודשים.

בסדר, אבל אם יש לנו את ההודעה הראשונית, כללית, הנושא של המועד השני הוא יותר רך. מבחינתנו ייקח קצת יותר זמן, אין בעיה כי כבר יש את ההודעה הראשונה והיא פותרת חלק מהבעיה. לגבי המחיר אפשר לתת יותר זמן. אין שום בעיה.

ההודעה הראשונה הכללית, כמה זמן לוקח?

כמו שאמרתי, בין מספר שבועות למספר חודשים.

הכללית. לא התעריף.

כן.

אתם יכולים למהר. לא צריך להגזים. אפשר לעשות את זה תוך חודש. זאת רק הודעה שתדע שיש לך כאן חיוב חריג. אתם יודעים לעשות את הדברים האלה. אני רק יותר מודאג אם צריך לתקן את התקנות כי אז זה ייקח זמן.

צריך להבין שלחברות יש סדרי פיתוח.

הכנסת מבקשת בחקיקה, אני חושב שמן הראוי שתתייחסו למה שהכנסת מבקשת ולא רק למה שהמשרד אומר. הלכנו לקראתכם גם בדברים אחרים, בהרבה דברים שקשורים לבעיות שלכם והיינו אוזן קשבת, כך שגם אתם תהיו קשובים לצרכים של התושבים באופן כללי. זה באמת חריג. זה לא חל על כל התושבים ולא כולם בעניין. דווקא אלה שהם קשי יום ולא מבינים ולא יודעים, דווקא לאלה צריך לעזור. לגבי השאר, זה פתיר ואין בעיה. כל אחד יודע כמה זה עולה לו, כל אחד יודע שזה עולה לו וכמה זה עולה לו. מדובר כאן על האנשים הפשוטים ביותר שאין להם שום ידע וניסיון בדברים האלה. לכן תשקיעו קצת זמן.

תודיע את זה לחברות שאתה מייצג.

עוד הערה קטנה. בעקבות ההערה של חבר הכנסת אייכלר בתחילת הדיון לגבי השיחות ההפוכות, מחוץ לישראל.

אמרנו שגם לזה הם צריכים להיכנס.

צריך לבדוק התייחסות. תקנה 33(ג) לתקנות ההיתר מתייחסת למצב שספק צריך להודיע למנוי שלא יתקשר עמו באופן ייעודי לקבלת שירות טלפוני מחוץ לישראל. לפי מה שאני הבנתי מההערה של חבר הכנסת אייכלר, צריך לבדוק התייחסות גם למצב שיש חבילה, שהוא בעצם כן מנוי אבל החבילה עומדת להסתיים או מסתיימת.

כן. אמרנו את זה.

הודעה נוספת. גם לזה צריך להתייחס.

כן. גם את זה הם צריכים לבדוק.

בהרחבה של 33(ג), גם למצב שמדובר במנוי לעניין השירותים הבין-לאומיים אבל החבילה עתידה להסתיים או הסתיימה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:43.