פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
30/05/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 25
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, י' בסיון התשפ"ג (30 במאי 2023), שעה 12:24

תעסוקת נשים ערביות

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
שלי טל מירון
מטי צרפתי הרכבי
קטי קטרין שטרית

עאידה תומא סלימאן
יוסף עטאונה

אוסאמה קנבר - מנהל תחום תעסוקת מיעוטים, מנהל אוכלוסיות, משרד העבודה

דליה מזרחי - סגנית מנהל אגף בכיר כוח אדם בהוראה, משרד החינוך

יניב פרץ - ראש אגף מעסיקים, משרד הכלכלה והתעשייה

גיל הכהן - רפרנטית תעסוקה, אגף התכנון, משרד האוצר

אורלי אלמגור לוטן - ראש צוות בכיר, מרכז המידע והמחקר של הכנסת

מיראל נחו'ל פאר - מנהלת תחום בכיר גיוון ושוויון, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

שירין בטשון - עו"ד, חוקרת במכון זולת לשוויון וזכויות אדם

נעה פינטו - מקדמת מדיניות, מכון זולת

ז'אן בן כליפא - רכזת תחום חברה ואוכלוסיות, מכון ירושלים למחקרי מדיניות

נטע פורזיקי - חוקרת תעסוקת נשים ערביות, האוניברסיטה העברית, מכון ירושלים לצדק

ענת טהון אשכנזי - עו"ד, מנהלת המרכז למוסדות וערכים דמוקרטיים, המכון הישראלי לדמוקרטיה

הודא אבו עבייד - רכזת לובי, פורום דו קיום בנגב

שמואל דוד - יועץ בארגון שתיל - הקרן החדשה לישראל

קעדאן חייאם - סמנכ"ל הגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

עימו חטיב - עו"ס בישוב ח'ורה בנגב

אושרת שמעון - מנהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה

קטי מורלי - ממונה על הגיוון התעסוקתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ענת מימון

דלית אזולאי

אורי אלפנדרי, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות



תעסוקת נשים ערביות

בוקר טוב לכולם, צוהריים טובים. מתנצלת על העיכוב. במקביל היו לי ועדות שלא יכולתי להיעדר מהן. אני שמחה שאנחנו מתכנסות בנושא תעסוקת נשים ערביות, גם לבקשתה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, יושבת ראש הוועדה הקודמת, לשעבר. ולי חשוב לומר, לפני שאני מעבירה את זכות הדיבור - הנושא הזה חשוב. נשים ערביות חשובות לי. חשוב לי שתהיו כאן בוועדה. אני חייבת חומר שהייתן חסרות לי בחודשים האחרונים. היה ייצוג לכאן או לכאן, בטח שיש לך גם את חברת הכנסת עאידה שעוקבת וגם אימאן שמגיעה לכאן. אבל אנחנו נבחרות ציבור ואתם הציבור.

חשוב שהבית הזה שהוא הבית של כלל הציבור בישראל יהיה פתוח לכן ובעיקר לי חשוב לומר שהזרועות שלי פתוחות לשיתופי פעולה, לכל נושא שמטריד אותכם נשים מוחלשות זה הבית שלכם. בפתיחה של הדברים שלי כשמוניתי ליושבת ראש הוועדה אמרתי, ואני אומר את זה שוב, אנחנו צריכים להרחיב את הסולידריות הנשית, ובטח מי כמוני ועאידה שצמחו מקהילות או מקבוצות יותר מודרות ויותר מוחלשות בחברה הישראלית. זה נושא שהוא חשוב לי. 
 
אם את רוצה להיות בצד המודר, בבקשה. אנחנו לא עוצרים אף אחד מלהרגיש מודר. אבל ללא ספק שהאתגרים לאורך השנים כמי שנאבקה באפליה וגזענות. אני יכולה להגיד לך שיש הרבה נושאים שמשותפים גם לקהילה האתיופית וגם לחברה הערבית שאנחנו מתמודדים איתם לא אחת ועל כן אני אומרת, שהוועדה הזאת צריכה להיות בית לכלל לנשות ישראל - בכל הגוונים, מכל המקומות. אז אני אומר את זה עכשיו בפתח, גם אם יש לכם נושאים נוספים, אנא בבקשה תעבירו לוועדה - דלית אזולאי היא המנהלת. אנחנו פתוחים לשמוע להכיר להעמיק. אני חושבת שהידע נמצא לא רק בבית הזה הוא קודם כל נמצא בידיים שלכם.
 
יש לנו שעה לדיון הזה ואז אני מעבירה קודם כל לח"כית עאידה תומא סלימאן. אגב חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון נמצאת כאן? היא לא הגיעה. המכון נמצא? אנחנו ניתן להם אחר כך. כי גם היא ביקשה ממני לכנס את הדיון הזה. יש לנו הערכה לפועלה רב השנים למען הנשים. בבקשה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

תודה רבה כבוד היושבת-ראש חברת הכנסת פנינה. אני מאוד מודה לך על ההיענות המהירה לקיים את הדיון הזה. אני חושבת שמי שעקב אחרי הפעילות גם לפני שנכנסתי לכנסת, אני זוכרת את המחקר הראשון שנעשה בעניין תעסוקת נשים. זה היה בארגון שארגנתי אז נשים נגד אלימות. ב-2005 פרסמנו את המחקר הראשון שקבע את חמשת החסמים העיקריים שעומדים בפני שילוב נשים ערביות בתעסוקה. ומאז התפתחו הדברים. אז עמד אחוז תעסוקת נשים ערביות על 14%. 14%, ב-2004. ומאז התקדמנו הרבה אני חייבת להגיד, ארגוני הנשים והפעילות הערביות עבדו מאד קשה. נאבקו כדי להיכנס לשוק העבודה כדי להעלות את הנושא. משרדי הממשלה גם כן התעוררו לאחר הביקורת שהייתה ל OECD על שילוב נשים ערביות בשוק העבודה. ואני חושבת שהתוכניות שנבנו לאורך השנים הניבו תוצאות. אבל היה אפשר להגיע ליותר. והיה אפשר לנשים להשתלב בעבודה בצורה יותר טובה. 

אני חושבת שאנחנו עברנו את השלב של לדבר על אם רוצות להשתלב לא רוצות, חסמים תרבותיים ולא תרבותיים. אנחנו כבר יודעים שהחסמים הם חסמים מבניים.

חברתיים.

לא עניין חברתי.

לא לא. אני לא מפילה את הבעיה חס וחלילה על החברה הערבית. זה הרבה פעמים נוטים לעשות. הרבה פעמים זה החברה כולה. חברתיים אצלנו.

אבל יש גם את כל הנושא של חסמים מבניים. של תחבורה. של איפה הכלכלה ממוקדת במדינת ישראל שכולה באזור המרכז. גם בעניין של הנושא של פיתוח מקומות עבודה באוכלוסייה הערבית, הכשרות מקצועיות, סוג הכשרות. הרבה נושאים שאני בטוחה גם שהמסמך הגדול ועבה הכרס שפיתחו לנו ב-ממ"מ זה טוב.
 
בתוך העבודה שלי בוועדה לקידום מעמד האישה, כיושבת ראש דאגתי מאוד לקיים דיונים רצופים על הנושא הזה ואני אני יודעת שהנושא הוא מאוד רחב. והיה לנו גם כן הדיונים מרוכזים בעניין של שילוב נשים ערביות בדואיות בנגב בתעסוקה.

על כמה נשים אנחנו מדברות, מה גודל האוכלוסייה של נשים ערביות?

אם אנחנו כמיליון וחצי, אז 50%-51% זה אומר 750,000, מזה תורידי את הילדים והנערות. אז אנחנו מדברים על כ-350,000 בגילאי העבודה. אבל אני חושבת שאחת הבעיות שבטח אנחנו עכשיו נעמוד מולן זה הפיזור שקיים בטיפול בעניין הזה. תמצאי שמשרד העבודה עושה קצת עבודה בנושא הזה, ומשרד החינוך עושה דבר אחר. במשרד אני לא יודעת. מה עצם העובדה שיש לנו כ-11,000 מורות מוכשרות אקדמאיות שלא מוצאות עבודה את יודעת.

כמה?

כ-11,000 מורות עם תארים אקדמאים. עם השכלה בהוראה עם תעודת הוראה, יכולות להשתלב מחר בבוקר בעבודה. יש מחסור אדיר במשרד החינוך במורים ומורות אבל לא משלבים את הנשים האלה. האקדמאיות האלה הקדמות האלה תופסת אותה הרבה פעמים מקומות עבודה שהם לא מחייבות תארים אקדמיים הם עובדות בכל מיני מתן שירותים, בחנויות וזה כי לא מוצאות מקום עבודה אחר. בעבודות האלה היו יכולים להיות לנשים אחרות עם פחות השכלה וככה זה שרשרת. השאלה המהותית היא מה אפשר. אני חושבת, אני בטוחה שהיושבת-ראש מעוניינת לקדם את הנושא הזה ולעבודה הצמודה והפיקוח של הוועדה תהיה תרומה אדירה.
 
ואני הייתי מציעה גם כן להבין. איך הממשלה רוצה לתכלל את כל המאמצים הקיימים. אני אומרת לך, יש תוכניות שלא מניבות את הפירות שהיו אמורות להניב. והושקע בהן כסף, אך אף אחד לא בודק מה קורה איתן. אנחנו יכולים לעשות את זה פה. והדבר השני שצריך באמת, זה לבדוק איך משנים את התשתיות כך שיאפשרו מקומות עבודה. מה קורה עם אזור תעשייה ותעסוקה, מה קורה עם תחבורה ציבורית, מה קורה עם מעונות יום לילדים ולתינוקות, הרבה הרבה נושאים שאפשר להעלות אותם. אני לא אגזול יותר מזמנך בטח נצא לשמוע גם את האלה שחקרו את הנושא, איפה אנחנו עומדים היום ושוב תודה.

תודה עאידה. אני רוצה לתת לאורלי אלמגור לוטן, ראש צוות בכיר במרכז המידע והמחקר של הכנסת להציג תמונת מצב.

צוהריים טובים אני אקדים כמה מילים לפני שאני אגיד את הממצאים העיקריים מבחינתנו שזה מסמך שהתחלנו לכתוב אותו בדצמבר 2021 לכנסת ה 24. יש לזה השלכה למה שאני אומרת עכשיו מבחינת לוחות הזמנים גם לטיב המידע שמופיע בו ובפרט למידת העדכניות. אני רק אגיד ככה כאנקדוטה - כשהתחלנו לכתוב אותו ג'רי שהיא אחת משתי הכותבות הייתה בשליש הראשון של ההיריון. עד שקיבלנו את אחרונת התשובות מהמשרד הרלוונטי ג'רי כבר חזרה מחופשת הלידה.

אז עכשיו היא חזרה מתקופת הלידה.

לא, כבר לפני חצי שנה. המשמעות היא שיש כאן נתונים שחלקם נכונים ליוני 2022. חלקם יותר עדכניים. אז ככה זו איזושהי הערה לגבי לוחות הזמנים. אז כמו שחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן באמת שיעורי התעסוקה של נשים ערביות נמצאים במגמת עלייה מתמדת. עומדים היום על 41.9 אחוז בגילאי העבודה העיקרים. עדיין מדובר בחצי משיעור התעסוקה של נשים יהודיות ולא חרדיות בגילאים האלה. אצל הנשים הבדואיות, והתייחסנו לזה במסמך שפרסמנו אז בדצמבר 2021 הנתונים הם נמוכים יותר.

כמה?

27% ב-2019. אני לא אתייחס לחסמים בצורה נרחבת בגלל שאני מבינה שמכון זולת כתבו עבודה שמרחיבה על זה.

אז נתמקד. אני רוצה שתתני לנו נתונים.

אז אני רק רוצה להגיד. האבחנה שעשינו שאני חושבת שהיא חשובה בין חסמים שנוגעים להון האנושי, כלומר להשכלה לשפה העברית וכו', לבין חסמים שנוגעים באמת להיבטים המבניים והתשתיתיים. למה זה חשוב? זה חשוב כי כשמסתכלים על המענה, המענה צריך להתייחס בצורה הוליסטית על הדברים האלה והם צריכים להתממשק ביניהם. עכשיו בהתאם מה שניסינו לבדוק במסמך זה שלושה סוגים של מענים שנמצאים בתוכניות שונות. אחד זה מענים אל מול הנשים עצמן, למשל תוכניות של הכשרה מקצועית. נושא שני זה מול מעסיקים למשל מסלול תעסוקה שהמשרד אני חושבת היום זה במשרד הכלכלה אבל אני מודה שאני לא עוקבת אחריי כל המעברים של היחידות. והנושא השלישי זה תשתיות תומכות עסוקה שזה בעיקר תחבורה ציבורית ומעונות יום.
 
רצינו לדעת איזה שהוא מבט כוללני על היישום ועל האפקטיביות של כל התוכניות האלה. בשתי מילים - לא הצלחנו. הצלחנו בצורה מאוד חלקית. מאוד חלקית ואני כן רוצה להתייחס לשני דברים שהם מבחינתנו מאוד משמעותיים גם שם מסתכלים קדימה על הדברים. הדבר הראשון שדיברתי עליו זה העיכובים המשמעותיים שהיו לנו בקבלת התשובות. אבל בחלק מהמקרים גם היו מקרים שבהם קיבלנו נתונים ואחרי כמה חודשים אמרו לנו שהם לא היו טובים וצריך להפיק את כולם מחדש. וזה לקח זמן וגם חלק מהנתונים שקיבלנו בעצם היום מאוד חלקיים ולא אפשרו לקבל איזשהו מענה על כל הדברים. וזה מביא אותי לחסם השני מבחינת העבודה שלנו.

וזה מכל הגורמים?

לא , זה אצל כל הגורמים. אבל זה כן היה משהו שעבר ככה כחוט השני בדברים. אני תכף רוצה לתת שתי דוגמאות, בהן כן טיפה להביא נתונים ואז להדגים מה אנחנו רואים כבעייתיות מכאן. אני אדבר בעיקר על הדברים הלא טובים לא על הדברים הטובים.
 
מה שמבחינתנו הוא פער זה סוג המידע שהגורמים הרלוונטיים אוספים. אנחנו נדגים את זה באמצעות הנתונים על ההכשרות המקצועיות. שיש סך הכול פה יש לא מעט נתונים ככה לא ניכנס לזה בפירוט ויש כאן בטח את הנציגים הרלוונטיים. בגדול יש שלושה מסלולים עיקריים של הכשרות מקצועיות: הכשרות שמתוקצבות על ידי המדינה. הכשרות שאינן מתוקצבות אפשר אבל אפשר לקבל מימון מסוים בשיעורים משתנים באמצעות שוברים. והכשרות בשיתוף מעסיקים. ככה פנינו וביקשנו בעצם לקבל נתונים גם על היקף המשתתפים והמשתתפות בהכשרות האלה וגם על מה קורה בעקבות הכשרות האלה, כלומר עד כמה הן מועילות. איזה סוג מידע קיבלנו פה.
 
 קיבלנו נתונים מאוד מאוד מפורטים ומפולחים יפה כולל פילוחים צולבים כולל פילוח של מגדר וקבוצת אוכלוסייה, שלא תמיד יש את זה. כולל נתונים על נשים ערביות בנפת באר שבע. כלומר הצלחנו להבין פחות או יותר מה קורה אצל הבדואיות. זה לא טריוויאלי שיש סוג כזה של נתון היום.
 
אז מה שאנחנו כן יכולים לדעת מזה זה איזה סוגים של מסלולים הנשים הערביות השתלבו ובהיקפים גדולים יחסית בהכשרה. למשל, ראינו שנשים ערביות בולטות בעיקר בהכשרות שמתוקצבות על ידי המדינה. שיעורים שלהם יותר נמוכים בהכשרות שאינן מתוקצבות. אבל, הכשרות שמתוקצבות על ידי המדינה זה עולם הולך ונעלם. המדינה היום הולכת יותר ויותר לכיוון של הכשרות שאינן מתוקצבות ובעיקר הכשרות בשיתוף מעסיקים, OJT.

אז רגע שאת אומרת לא מתוקצבות ויש שוברים.

הם קוראים לזה הכשרות שאינן מתוקצבות אבל אפשר לקבל שוברים.

המדינה שמה?

אני רק אומרת שזה מסלול שיש בו פחות נשים ערביות מאשר המסלול ההוא. מה עוד אנחנו קיבלנו נתונים על זכאות לתעודת הסמכה בסוגים השונים של ההכשרות, כולל פילוח צולב. וכאן אנחנו כבר רואים ששיעור הזכאות לתעודת הסמכה אצל הנשים הערביות הוא הנמוך ביותר. אולי כי הן הולכות להכשרות מתוקצבות ששם יש גם אצל הגברים שיעורים יותר נמוכים, לא יודעים.

האם יש הסללה או שזו פחות הבחירה.

אני לא יודעת אני חושבת שמי שפה אולי ידעו להתייחס יותר. מה לא קיבלנו - ומבחינתנו זה מאוד משמעותי - לא קיבלנו מדד תפוקה מהימנים למה המשמעות בעצם אין לנו נתונים על עצמה בעבודה של בוגרות של בוגרות המסלולים האלה. נכון ליוני 2022, יכול להיות שהיום כבר משהו השתנה לא היו בידי זרוע העבודה נתונים על השמת בוגרות מקצועיות - -

אני רוצה שתתמקדי במה שכן יש לך. חשוב לי שנתקדם עם הדיון יש לנו זמן קצר. תתמקדי לתת לנו נתונים ממה שכן יש.

אפשר לדעת גם מה סוגי ההכשרות שעושים?

אני מבקשת לא להיכנס, לא לשאול שאלות. רק חברי הכנסת יכולים להתפרץ.

כי לא ברור מה סוג ההכשרות, מה זה הכשרות. מה עושים.

אז אני תיכף עוברת לריאן. לא נכנסנו כאן לפירוט מבחינת ההצגה. כי חשבנו שהגורמים גם יציגו את הנתונים. לנו כן היה חשוב למקד על מה שמבחינתנו ראינו את זה כפערים. אני לא רוצה להלאות במספרים. כן נגיד שסך הכול בהכשרות השתתפו בשנים האחרונות כשלושים אלף נשים ערביות.

מה זה מה זה בשנים האחרונות?

מ-2017, 6,000 בערך.

זה מעט.

עד 2021. ארבע או חמש שנים כ-30 אלף נשים ערביות.

זה מעט. מי נציג משרד העבודה?

זה מספר שהוא לא מבוטל. הוא לא מבוטל ולכן זה משמעותי שאין לנו מידע האם מדובר במסלול אפקטיבי ומה השיפורים שנדרשים בו. כי נשאל פה למשל על איזה כשרות יש. אין הכשרות מיוחדות או מותאמות לנשים ערביות מדובר באותם סוגים של הכשרות.

אז זה משהו שהוא נשמע גם משרד העבודה.

זה לא מדויק.

תיכף משרד העבודה יענו על הדברים האלה.

זרוע העבודה בזמנו עשתה סקרים בקרב הבוגרים, כדי להבין את נתוני ההשמות. שיעוריי ההשבה של אנשים ושל הנשים הערביות בכלל היו מאוד נמוכים. ולכן לא הכללנו את זה בכלל. כשיש פער של 70% בין שיעור המשיבות הערביות לשיעור המשתתפות בהשמות אז זה נתון שהוא לא רלוונטי.

אוקיי אז 30,000 מה הנושא השני?

נושא שני זה מרכזי ריאן, מרכזי הכוון תעסוקתי שפועלים בשנים האחרונות. גם משהו שהולך ומתרחב. נכון ליוני 2022 היו 20 מרכזי הכוון ועוד 41 שלוחות. זה גם משהו שמתרחב בשנים האחרונות. פה כבר יש נתונים יותר טובים כולל על התשומות, זאת אומרת השמה בעבודה. אני שמה כוכבית על זה ואגיד עליה משהו. מה אנחנו יודעים? שב-2017 עד 2020 היו כי 62 אלף פונים למרכזי השמה, מהם שני שליש בערך היו נשים, חצי ממי שפנו השתתפו בפעילויות. 46% מהפונים הושמו בעבודה. כלומר כאן יש לנו איזה שהוא נתון על השמות בעבודה. כוכבית - נתוני ההשמה הם ממי שפנו ולא ממי שלקחו חלק בפעילות. זאת אומרת גם כאן לכאורה השמה לא חייבת להיות בכלל קשורה לפעילות של מרכזי ריאן, ושוב יש כאן איזשהו ספק לגבי האפקטיביות של כלי.

כמה הושמו?

46 אחוזים ממי שפנו למרכזים אבל אנחנו לא יודעים - -

אז זה 60 אלף, מתוך ה-60 אלף ה 40 אחוז?

תיכף אני אתן את המספר המדויק. רק אני אגיד שמכון ברוקדייל עשה מחקר שבין היתר בחן את זה. הם כימתו את זה ממש עם רגרסיות למספרים, שמידת התרומה של מרכזי ריאן בכל מה שנוגע לתעסוקת נשים בטווח הארוך היא לא חד משמעית. אם אני זוכרת נכון שהדלתא שם הייתה של התוספת עבודה היה מאוד מאוד קטן. והם המליצו לעשות התאמות, פה שווה לשאול האם נעשו התאמות במרכזי ריאן או לא. 

זה בעצם - מה שזה מביא אותנו, אחד הדברים ששאלנו זה על הממשקים שבין הגורמים השונים. למשל את מרכזי ריאן שאלנו איך אתם מתממשקים עם כל מה שקשור לתשתיות. למשל מעונות יום. כאן והתשובה הייתה ואני אומרת אותה - ככה שיכול שיהיו מעונות באזורים בהם הם ממוקמים מרכזי ריאן ניתן לשנות את המשתתפות לשם על מנת למצוא מסגרת לילדים, אבל אנחנו יודעים שיש חוסר במעונות. לכן על פניו עולה מזה שהם מודעים לעובדה של החוסר אבל לא מצאנו איזה שהוא מהלך ממוסד לחבר בין הפונות המרכזים לבין מעונות יום. 

אני אגיד שבדקנו ובכלל היישובים שבהם יש מרכזי עירייה , לא שלוחות, מרכזים, יש מסגרות לטיפול בילדים אז אפשר היה לחשוב אולי על איזשהו מהלך ממוסד. או אפילו להקים מסגרת טיפולית או משפחתון לילדים של מי שמשתתפות שם.

מבחינתנו מה שלנו היה חשוב זה להצביע על הפערים. שני הפערים המרכזיים מבחינתנו. אחד, זה היעדר נתוני תפוקות, מספקים ומהימנים שיאפשרו יותר טוב להבין מה עובד ומה לא. אני מצטערת שאין פה הרבה נתונים אנחנו פשוט חושבים שאין הרבה נתונים רלוונטיים לדיון. והשני זה היעדר ראיה מתכללת של סוגי המענים השונים וחיבור של סוגי המענה השונים.

תודה רבה לאורלי.

אפשר להגיב על הנתון?

מי אתה?

שמוליק דוד מ-'שתיל'. יש נתונים על הכשרות מתוקצבות.

אז אני אתן לך אחר כך. יש לנו סדר. עו"ד שירין מכון זולת לשוויון וזכויות אדם. אני רק אשאל לפני זה, האם ההתייחסות של המכון היא לירושלים והסביבה, או שזה לכלל. אוקיי יש לכם נתונים? בבקשה מכון זולת.

תודה רבה.

יש לכם מצגת שהועברה? אז לכבות את האור בבקשה.

אז אני אתחיל. תודה רבה ליושבת הראש על הדיון החשוב הזה. אני בעצם הולכת להציג את המסמך הזה מטעם מכון זולת. אני כתבתי את המסמך שעושה מיפוי וסקירה של הנושא. אני רק אתחיל ואגיד שבשני העשורים האחרונים יש המון כתיבה על הנושא הזה מטעם משרדי הממשלה, ארגונים, משרד מבקר המדינה, המכון הישראלי לדמוקרטיה. באמת כאילו הנושא נחקר ומופה מכל מיני זוויות וכיוונים.

 גורמים אקדמיים מתעניינים בנושא הזה של תעסוקת נשים ערביות ומה שאנחנו עשינו בנייר זה מיפוי וסקירה של כל מה שנכתב. ויש לנו שתי הצעות קונקרטיות. אז רציתי להתחיל בקצת נתונים כדי לחזק את מה שנאמר פה. שיש באמת בשנים האחרונות עלייה בשיעור השתתפות נשים ערביות בשוק התעסוקה בישראל. כפי שאורלי אמרה עומדים היום על משהו כמו .40%.

אז קרוב לעשרים שנה יש לנו עלייה של קרוב לעשרה אחוזים בלבד.

יותר.

סליחה, 20 אחוז.

עשרים שנה. 25 אחוזים עליה.

תוכנית החומש לחברה הערבית קבע היעד של 46% שנגיע אליהם בשנת 2026. מה שכן חשוב להגיד שגם אם היעד הזה יושג, עדיין נשים ערביות יהיו בתחתית סולם התעסוקה בישראל. ואנחנו מדברות על זה, על התרחבות בעצם. יש כאלה שטוענים שאפילו יש התרחבות בין אחוזי התעסוקה של נשים ערביות ונשים יהודיות. וזה גם יש פה נתון של ה-ממ"מ שמראה שכבר היום אחוז לנשים יהודיות עומד על 83%. ומסמך של הלמ"ס מראה שנשים ערביות נמצאות בתחתית, שמתחתן זה אנשים עם מוגבלות. וגם בתוך הקבוצה של הנשים הערביות כמובן יש את הנושא של נשים בדואיות שהאחוזים שלהם הרבה יותר נמוכים.

שאלה, 40 אחוזים מועסקות, יש לכם פילוח כמה בתוך החברה וכמה בתוך החברה הכללית. זה מאוד מעניין אותי. איפה מועסקות. האם בבתי עסק, האם בתוך ערים שמובהקות כמגזר ערבי.

אז אנחנו לא עשינו את הפילוח הזה, אני הסתמכתי על מה שיש שם.

משרד העבודה צריך לעשות את זה.

עוד פעם, אולי ל-ממ"מ יש את הנתונים האלה.

יש מי שמועסק במערכת החינוך ומתן שירותים.

אומרת הנה בבקשה, 11 אלף מורות עם השכלה ולא מוצאות עבודה. צריך לראות גם את המגמה. כמה מועסקות. כדי להבין איפה ולמקד גם. הרבה פעמים הבעיה היא כלל חברתית, החסמים שמדברת עליהם עאידה.

יש פה החלטות ממשלה שההחלטה האחרונה היא באמת תוכנית החומש. אנחנו רואים ואנחנו מסמנים את זה גם בתוך הנייר שלנו שאנחנו רואות בעיה בהסדרה של זכויות ושל הנושא הזה בכלל בתוכניות חומש. תוכניות חומש טובות הן מייעדות ומזרימות המון כספים, אבל הבעיה שלהם העיקרית זה שהן תלויות ברצון הטוב של ממשלות. הם יכולים לבטל אותם. הרבה תקציבים שהם מובטחים בכל מיני תוכניות חומש, לא רק לחברה הערבית הרבה פעמים בסופו של דבר לא ממומשים.

הולכים למנגנון עצמו ולתעסוקה של המנגנון.

ובסופו של דבר לא מצליחים לטפל בבעיית השורש. וזה אנחנו מסמנות בדוח. בעיית השורש היא בחסמים מבניים ופוליטיים. ואנחנו מנינו פה בעצם את החסמים העיקריים. שגם תוכניות החומש לא מצליחות בסופו של דבר להתגבר על בעיות השורש. לקחנו בעצם שני נוסעים שזה הנושא של תחבורה ציבורית והנושא של היעדר מסגרות לילדים.

כי שירין, כי כאשר קובעים שתוכניות החומש הן טובות. והן מזרימות כסף ואת אומרת את זה. בעיניי זה מלכתחילה מונע מאיתנו דיון אמיתי. כי בעצם תוכניות החומש כולן בנויות על השקעה, כאילו, ושיפור את ההון האנושי. דבר שאנחנו כבר שנים אומרים. יש הון אנושי. תסירו את החסמים המבנים. תוכניות החומש צריכות להיות מושקעות בתחבורה ציבורית, במעונות, יום בהסרת החסמים המבניים, הפוליטיים דווקא. ולא כל הזמן לדבר תלמדו אותן עברית ותכשירו אותן ועוד הכשרה ועוד הכשרה.

עאידה אני רוצה להגיד לך, זה לא או זה או זה; זה צריך להיות גם זה וגם זה. צריך להתחיל בהון האנושי כמו שאת אומרת שקיים ויש לו את היכולת. את הכלים את ההכשרה. אבל אי אפשר לא להשקיע בדור הזה.

אני לא אומרת לא להשקיע. יש תהליך שיש השקעה בדורות הבאים. ויש אנשים. אתן יודעות שיש למשל בטכניון, מספר הצעירות הערביות בטכניון, הוא יותר גדול ממספר הצעירים הערבים.

תמיד אנחנו יותר טובות.

לא, הכוונה שיש התפתחות הנושא של ההון האנושי. אבל ההון האנושי, אם לא מסירים את החסמים שקיימים בפניו לא תהיה באמת קפיצה אמיתית בשילוב נשים בתעסוקה. אנחנו נדשדש כל שנה באחוז אחד או ב 2%. כדי לעשות את קפיצת הדרך צריך להשקיע בהסרת חסמים המבניים. ליצור מקומות עבודה. אני מכירה נשים שעברו כבר ארבע הכשרות מקצועיות ולא מוצאת מקום עבודה. אז מה.

אני אשמח להמשיך את המצגת.

בקצרה בבקשה, ואני רוצה לתת גם לחברת הכנסת מטי.

אבל חברת הכנסת עאידה תומא, אני מסכימה איתך במיליון אחוז וזה בדיוק מה שאנחנו מדגישות במסמך הזה. אני סקרתי את כל הדוחות של מבקר המדינה שמדברים על הנושא של תעסוקה, הנושא של תחבורה ציבורית, על הנושא של מעונות יום. וגם הדוחות של מבקר המדינה מראים מגמה של עלייה אבל היא לא מספיק גדולה והפערים בין החברה הערבית לבין החברה היהודית רק הולכים ומתרחבים.

אז מצד אחד מושקעים כספים. אני שומעת גם את הדיאלוג ביניכן. האם הכספים פשוט לא מושקעים במקומות הנכונים? שאלה אלייך.

אני חושבת שמשאבים וכספים לא מושקעים בצורה אפקטיבית. לא בצורה מדידה. אין מדידה של התפוקות. כשבאים ורוצים להסדיר למשל את הנושא של תחבורה ציבורית ביישובים הערביים, זה לא מספיק לבוא ולהגיד את כמות האוטובוסים שהוסיפו באום אל פחם או בסכנין. צריך להשוות את זה, וזה דוח של סיכוי מדבר על זה, צריך להשוות את זה גם לישובים יהודים. את אומרת יש את הנושא גם את תחבורה ציבורית, כל הזמן אנחנו שומעים - מוסיפים פו קו מוסיפים שם קו. אבל זה לא פותר את בעיית השורש שהתחבורה והמבנה התשתיתי של התחבורה, הוא לא מספיק טוב וזמין ואיכותי כדי שאנשים ונשים ישתמשו בו. אם אני גרה בנצרת ואני מקבלת הצעת עבודה בתל אביב ואין לי דרך טובה ויעילה שבה אני יכולה להגיע למקום העבודה ולחזור הביתה בשעה נורמלית, ואני צריכה לנהוג כדי להגיע, אני לא אקבל את הצעת העבודה.

סביר להניח שגם המעסיק יעדיף מי שיכולה להגיע יותר מהר. לסכם בבקשה משפט לסיכום.

אני אשמח לדקה כדי לסיים. ומה שאני כותבת פה באמת זה דוחות של מבקר המדינה שהוא בעצמו אומר שיש הקצאה לא מלאה של תקציבים. אין מתווי על בתוכניות הקיימות. התוכניות לא מטפלות בבעיות השורש. חלק גדול מהתכנים שמעבירים בתוכניות זה תכנים של טיפול, ומקצועות טיפול ומזכירות וניקיון שזה מקבע את הנשים הערביות בתחתית הסולם. זה לא נותן להן לפרוץ את תקרת הזכוכית. גם נשים אקדמאיות, אגב, מתקשות בגלל שאין טיפול בבעיות השורש. הנושא של מרכזי ריאן גם מוזכר פה. שאין שיתוף פעולה בין המרכזים לבין שרותי התעסוקה. שזה שיתוף פעולה מאוד קריטי. וגם משרדי הרווחה. והיו גם תוכניות של יזמות צעירה שגם הם בסופו של דבר, יצא שנשים מתעסקות עם מקצועות נשים ולא שווה להם לצאת לעבוד.

אני אגיד שההמלצה של הדוח. אנחנו ממליצים על שתי הצעות חוק שבעצם יסדירו את הנושא של פיקוח ויישום שוויוני בשני התחומים האלה. גם בנושא של תחבורה ציבורית וגם בנושא של מעונות יום. בעצם להבטיח שהנושא הזה נמצא על סדר היום הקבוע גם של הממשלה וגם של הכנסת. אנחנו מציעות שתהיה ועדה או מועצה לקידום השוויון בתחבורה ציבורית. שיהיו בה נציגים של משרדים שונים, וגם נציגי ציבור. והוועדה בעצם תייעץ לשר בעניין צמצום פערים. לצמצום פערים, עוד פעם, בהשוואה לישובים יהודים וערבים והסרת החסמים. יוגשו בה חוות דעת מגדריות, ויוגש דין וחשבון, דוח שנתי שבאמצעותו אפשר לעשות פיקוח. וכנ"ל גם לגבי הנושא של מעונות היום שיש שמה עוד פעם, יש הרבה תקציבים ועדיין פערים גדולים.

תודה. אמנם היא בזום ובגלל שזה עולה פעם אחר פעם אני רוצה גם כדי לשחרר אותה שהיא לא תעשה תאונת דרכים בזום בדרך לאילת או משהו. משרד התחבורה, קטי מורלי, ממונה על הגיוון התעסוקתי.

צוהריים טובים, אני מתנצלת. תפסתם אותי במקום קצת הומה.

קודם כל אומר שאנחנו שומעות אותך. האם גם את הצלחת לשמוע את הדיון?

כן שמעתי את כל הדיון ובהחלט הוזכרו הרבה חסמים. עם חלקם אני חושבת שהבעיה של התחבורה הציבורית היא בעיה של כלל המדינה. של כלל הישובים והיא לא מיוחסת רק למגזר הערבי.

קטי זה לא נכון. אי אפשר בכלל להשוות בין מה שקורה בישובים הערביים למה שקורה בישובים היהודים. נכון, יש לנו מכת מדינה. כל נושא התחבורה זה מכה.

יש בעיה שהיא שייכת לכל המדינה לגבי היישובים הערביים אתם בהחלט צודקת שזה ניגש בעיה שהיא כבר אפשר לומר הרבה שנים לא מטופלת אולי כראוי אבל אני חושבת שאני, כממונה על גיוון תעסוקתי בתוך משרד התחבורה, בטיפול בתוך המגזר הערבי אנחנו עושים המון.

טוב קטי קטי, אם את לא רלוונטית לעניין תגידי לי. אבל אני רוצה להגיד לך בנובמבר 2021 גיבש משרד התחבורה דוח שבחן את השירות בתחבורה ציבורית בין יישובים ערבים ליישובים יהודים. הדוח כל הנתונים של למעלה מ-272 ישובים. 126 יישובי החברה הערבית. 146 ישובים יהודיים. עלה בדוח הזה. הפערים עלו. ואני מנסה להבין, אוקיי עשיתם דוח. מה אתם עושים. האם באופן ישיר יש לך אחריות סמכות על הנושא הזה. ואם לא - זה לא רלוונטי.

אני מתנצלת אבל לא על הנושא של תחבורה ציבורית. לא, אני מוכנה לבדוק את הנושא ואני מוכנה להעביר לכם.

אז קטי אני קוראת לך ואני מבקשת אני מבקשת שהמסר הזה יגיע לשרה שלך וגם למנכ"ל שלך. אנחנו בכנסת לא משעמם לנו. אנחנו לא רוצים לבזבז את זמננו. יתכן שאת לא אשמה בכך. אני מבקשת רצינות, לתת תשובות למגזר כל כך גדול שמשוועה לפתרונות. רוצים לצאת לעבודה. בוודאי שזה תורם לצמיחה כלכלית של המדינה. אני רוצה תשובות תוך יומיים על הדבר הזה. לא יכול להיות שהם יפילו את זה עלייך. אנחנו רוצים תשובות. יש כבר תקציבים. אין שום סיבה בעולם שלא יהיו פתרונות ותכנון ארוך טווח וגם פתרונות מיידים לנשים הללו שרוצות לצאת לעבוד.

אני אעביר את המסר לשרה ולמנכ"ל ותקבלו התייחסות.

חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. בבקשה.

תודה גבירתי ותודה שוב על הדיון המאוד מאוד חשוב. אנחנו שוב כחברה נמדדים בחוליות החלשות. ואנחנו עדים פה אני חושבת למחדל לאומי בהקצאת המשאבים לתעסוקה של נשים בחברה הערבית. אני רגע מבחינה, גבירתי, בין איכות התעסוקה, שאני מודה שלא קיבלתי פה מספיק מידע. מעניין אותי. כי אם מישהי עובדת היא לא יכולה להחזיק רכב ובטח לא יכולה לשלוח לכל המסגרות החינוכיות. אז אני גם מבחינה בין איכות התעסוקה שאנחנו כן צריכים ללמוד עליהם יותר לבין הכמות של הנשים שעובדות באחוזים. אלה שני מישורים שהם משיקים, נוגעים אחד בשני אבל הם שונים באופן הטיפול.

כשעאידה ציינה חסמים מבניים, התפקיד שלנו כמדינה לשחרר חסמים. ובאמת מעונות יום. נושא של רישיונות נהיגה. נושא של תחבורה ציבורית. אני חייבת לומר כמי שמגיעה מהמרחב הכפרי, הבעיה של תחבורה ציבורית קיימת מאוד חזק במרחב הכפרי, אבל בכל זאת יותר מ 80 או 90 אחוז מהאנשים עובדות. כי הן גם עובדות בדירוג שכר יותר גבוה וגם ניידות ברכב פרטי. אז זה נכון תחבורה ציבורית, זאת אומרת זה גם וגם וגם כמו שאת אמרת.

אני חושבת שכן צריך לתת את הדעת על תמרוץ מעסיקים. ואני חושבת שגם בטח ברמות השכר הנמוכות התעסוקה את צריכה להיות בקרבת הבית. אם מישהו פרופסור, לא יודעת קרדיולוג, אז הוא יכול לנסוע, היא יכולה לנסוע, אבל ברמות השכר הנמוכות צריך גם לראות איך המדינה מאפשרת תעסוקה בקרבת הבית. אני קוראת לך לקבל מידע ממשרדי הממשלה הרלוונטיים שמדברים פה על התוכנית חומש הזאת. ממשרד הרווחה, משרד העבודה, משרד התחבורה, כמו שראינו אין לנו. מרשות המיסים רגע להבין טיפה מי הנשים שעובדות מה רמת השכר שלהם ובאמת איזה כלים אפשר לתת להם איזה חסמים מבניים כי יש רמות שכר שזה לא יעזור.

ייתכן שנקים גם ועדת משנה על תעסוקת נשים מוחלשות יותר, בתוך זה דגש מאוד גדול על תעסוקת נשים ערביות.

רק לסכם, יש את הנושא של איכות התעסוקה. ששם אפשר לפלח לקבוצות.

בסדר, תודה. הודא אבו עבייד, פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי בבקשה. יש לכם מצגת? אז תעלו אותה בבקשה.

שמי הודא אבו עבייד, אני רכזת לובי בפורום לדו קיום בנגב ואני בין היתר משפטנית. ואני גרה בלקיה, מועצה מקומית בנגב, ואני פוגשת הרבה מאוד, זאת אומרת אני חיה את החיים של אישה בדואית, רוצה להתקדם בתעסוקה ורוצה להתקדם בחיים ואין לה אוטו.

עדיין?

אין לי. יש תחבורה ציבורית.

אני קצת בקטע של בדיחות אבל אין מי שינצח אותנו בהליכה ברגל. כל פעם שאני נוסעת באוטו.

אני רוצה להתייחס המצגת שלנו מתייחסת לשני נוסעים עוד נושא אחד עיקרי שהוא המחסור בשירות גנים ומעונות יום.

להתקדם בבקשה למצגת כן להיות ממוקדים.

מחסור אדיר בגני ילדים ומעונות יום. יש בנגב היום 5,045 ילדים שהם בגיל הרך שלא מגיעים לגנים. שלוש עד חמש.

שזה עוד יותר גרוע, זאת אומרת שזה ילדים שרוצים ללכת לגן שההורים שלהם רוצים שילכו לגן.

זה חינוך חובה. בערך 5000 ילדים מהכפרים הלא מוכרים של המועצה מקומית נווה מדבר שלא מגיעים לחינוך. מחסור חמור בשירותים. מעונות היום יש לנו 756 גנים בלבד והמשמעותי היא שחסרים לנו 144 גנים, גני ילדים. ומעונות יום יש לנו רק 19. אני מדברת על אוכלוסייה שמונה בערך 300 אלף תושבים.

רגע רגע. מעונות יום יש לנו רק 19?

300 אלף בדואים - יש 19 מעונות.

19 מעונות, בדקנו. היה 16, היום אנחנו ב-19. משפחתונים יש בערך 300. אי שוויון אזורי חמור. אנחנו מדברים על אי שוויון שהוא בלתי נסבל והוא בלתי סביר.

רגע רגע, אלה תושבים שגרים שם?

זה תושבים מול מעונות יום.

לא אבל אין בקרית מלאכי 26,000 תושבים בדואים. אה, הבנתי, זו השוואה.

השוואה. בקריית מלאכי 26,000 תושבים - 10 מעונות יום. לעומת 300 אלף בדואים, 19 מעונות יום.

פריסה חלקית בלבד של מעונות היום. מועצת אל קסום, מועצה אזורית שיש בה 7 ישובים. 18 אלף תושבים שיש בה אפס מעונות יום.

איפה הלא מוכרים, תגידי לי מוכר לא מוכר.

מועצת אל קסום אנחנו מדברים על ישובים מוכרים.

כל הרשימה מוכרים?

כל הרשימה מוכרים. נווה מדבר - 3 בלבד. רהט - העיר הערבית הגדולה ביותר מבחינת אוכלוסייה - - -

ששם יש את מרכז המעונות.

ששם יש את רוב המעונות - יש שם שבעה מעונות.

חורא - 25 אלף תושבים, יש שם שניים. לקיה - הישוב שבו אני גרה, אם היו לי ילדים לא היה לי איפה לשים אותם. אפס.

הלאה.

החלטות חומש. העדפה מתקנת 25 אחוז בסך הכול ההקצאה הארצית יועבר לרשויות הערביות, בפועל אין מימוש.

כמה מימוש יש. להגיד אין מימוש בכלל זה לא נכון.

25% זה לא עניין של החלטות, זה התקבל פה. בוועדה לקידום מעמד האישה. בנוכחות של אז היה השר דרעי. ביקשתי והוא נענה ויש לנו 25%. הבעיה היא במימוש של ה 25 אחוז כי אין הקצאות קרקע ואין אפשרות לקבל.

כמה מומש?

אני, בדרך כלל קיימנו אז דיווחים. היו באים ומדווחים לנו על המימוש של בניית מעונות וניצול תקציב.

להוציא מכתב על הדבר הזה. ולבקש מהם תשובות ברורות - כמה מימוש יש כדי שנוכל לדעת מה אנחנו צריכים לתקוף. להתכנס לסיום.

אני חייבת מה זה אומר בקרקעות בתכנון והנדסה ועוד. קרקעות אנחנו מדברים על סוגית בעלות הקרקע. תביעות בעלות של תושבים בדואים ביישובים המוכרים והלא מוכרים. תכנון זה עומס על המהנדסים של המועצות המקומיות והאזוריות. תחלופה רבה של מהנדסים,

בגלל זה אז נתנו תקציבים מיוחדים לתכנון. ביקשנו והקצו תקציבים מיוחדים דווקא לשלב התכנון.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד, באופן מאוד ברור. הקמה של 40 מעונות פלוס סיוע בתקציב. היה לי שקף על המצב הכלכלי של התושבים אבל מאחר ואין זמן אני לא אדבר על זה כל כך הרבה.

כן. אפשר לראות וללמוד מהנתונים שמוצגים עכשיו 80 אחוזים מהילדים חיים בעוני. שזה מספר נורא. ורבים מהם בכלל לא נמצאים במסגרות. 25 אחוזים מהנשים עובדות, אנחנו דיברנו על זה שזה עכשיו כבר 40.

לא זה על הנגב.

זה ספציפית לנגב. רק 54 אחוזים מהגברים עובדים. צעירים חסרי מעש, 54 אחוז גברים. 45 אחוז נשים. הורים מתקשים לשלם דמי מעון. אין מעון. פה עוד לא התחלנו לדבר על היפגעויות ילדים. סכנות שיש לילדים.

הדרישה היא להקמת 40 מעונות יום באופן מיידי. למימוש הניסוי של המועצה הלאומית לכלכלה שזה בעצם מתן הנחה של 500 שקל לילד. זה ניסוי שהיה במועצה המקומית קורה והמועצה המקומית כסייפה.

וזה עבד?

זה עבד טוב מאוד.

500 שקל למה?

הנחה בדמי המעונות. מנהלת מעון בחורה אמרה לי באופן מפורש אם לא היית ההנחה הזאת אף אחד לא היה משלם.

אבל אין מעונות.

גם אין מעונות. וגם כשיהיו מעונות אז יהיה מאוד קשה לשלם.

יש בעיה לבנות מעון על שטח שהוא לא מוסדר תכנונית. הייתי מציעה להזמין לאחד הדיונים את הרשות לקידום הבדואים בנגב. כי הם עסוקים בתכנון והסדרה של הישובים הלא מוכרים.

אולי אנחנו טעינו שלא הזמנו נציגי רוה"מ. אבל כל הכספים שהולכים על המגזר הערבי. מדברים. טוב אנחנו נראה את הנציגים ממשרד רוה"מ. מי שאחראים על התוכניות הלאומיות. שם צריך לתת פה עוד דיון. תרשמי לך מנהלת הועדה. שמגיעים כל הקודקודים הבכירים שיואילו בטובם לתת לנו תשובות. ואני אומרת לכם זו לא בעיה של כסף. לא בעיה של תקציבים. זה עניין של מדיניות. סכין בין השיניים. להיכנס בזה בכל הכוח. להסיר את כל החסמים כולל המשפטים כולל התכנוניים. כל הבעיות המבניות.

אני יכולה להגיד רק במשפט לענות לחברת הכנסת. להגיד שגם בצפון יש בעיה, בעצם אחת וזה מבקר המדינה מדבר על זה באחד מהדוחות שלו הוא אומר כדי שיעשו מעון הם מבקשים תוכנית מתאר - אין תוכניות מתאר הם צריכים להתאים את עצמם לרשויות המקומיות.

אני מחזקת את העובדה שהבעיה של הישובים הלא מוכרים, שהם לא מוסדרים תכנונית. אז גם אם המדינה נותנת שני מיליון שקלים לבנות מעון אסור לבנות את המעון כי הקרקע היא לא ביעוד מתאים. ובנגב הבעיה הרבה יותר דרמטית.

צריך רצון פוליטי. אם יש רצון פוליטי באמת להקצות את התקציבים זה בסוף.

זה לא עניין של תקציב.

אני לא מרגישה שזה עניין של תקציב. זה עניין של מסירות למשימה.

בגלל זה אני קטעתי שאמרת שהתוכניות חומש הן טובות.

אני הייתי דיפלומטית.

אני לא צריכה להיות דיפלומטית.

תודה. אני רוצה לשמוע קצת משרדי ממשלה. וגם עו"ד טהון, אני שמחה שאת איתנו כאן. המכון הישראלי לדמוקרטיה. אבל אנחנו קודם נשמע את משרד העבודה. אוסאמה קנבר. מנהל תחום תעסוקה מנהל אוכלוסיות.

אז אני מתחיל מהנתונים החסרים. מהאגף להכשרה מקצועית. האגף להכשרה מקצועית עבר בשנתיים האחרונות רפורמה גדולה. ומה שיצא מהרפורמה הזאת, שיש לנו שתי תוצאות טובות. שיש לנו מצפן מקצועות שמצביע לאן אנשים, ונשים במיוחד, צריכות ללכת ללמוד כדי להשתלב בשוק העבודה. שזה מחבר אותם למקצועות שהכי מרוויחות במשק. הבשורה השנייה שיש לנו מדדי תוצאה ומדדי תפוקה בהכשרות המקצועיות.

מה מדדי התפוקה והתוצאה, כי אחת הבעיות זו המדידה הבנתי.

אז אני יכול לשלוח לכן. אני לא בקיא בכל הדברים של האגף להכשרה מקצועית.

מה תשלח לנו. אני ביקשתי נתונים. מדידה. אמרת רפורמה רצינית. מה זה נשלח. אני לא רוצה שתשלח לי אני רוצה לראות עכשיו.

האגף להכשרה מקצועית לא נמצא בדיון היום.

אז מי פה?

אני - מנהל תעסוקת אוכלוסיות.

ומה תמונת המצב?

תמונת מצב - מההחלטות הממשלה שאנחנו עובדים עליהם, המגזר הערבי, הבדואי, מזרח ירושלים, דרוזים, צ'רקסים. נקבע בהחלטה 198 יעד של 53% בתעסוקה של נשים ערביות בשעת 2030. בתוך החלטה 550 נקבע יעד ביניים לשנת 26 ל-40.

אוקיי כמה השגתם עד עכשיו?

46 זה בשנת 2026. עכשיו אנחנו עומדים על 44.6. זה הנתון.

אוסאמה, תגיד לי מספרים מוחלטים. תראה לי משהו. תגיד לי כמה נשים נכנסו להכשרות. מספרים מוחלטים אני רוצה לשמוע. קח כמה שנים אחורה ותתחיל להביא לי מספרים. בסדר? החלטות ממשלה אני יודעת לקרוא.

לפי נתוני הלמ"ס, 44.6 אחוז התעסוקה של נשים ערביות ברבעון הראשון של 2023. זה נתון מדוייק. משתתפות במרכזי ריאן, 2020 היו לנו 12 אלף משתתפות. ב-2021 מעל 13 אלף משתתפות. וב-2022 מעל 14 אלף משתתפות. שליש מהמשתתפות משתתפות בהכשרות מקצועיות. ההשמות מגיעות על פי נתונים של ביטוח לאומי, ל-50 אחוז מכלל למשתתפות. נכנסות לשוק העבודה. השכר הממוצע בהשמות הוא פי שלוש מהשכר התחלתי של כניסתן לתוכנית. כאילו יש דלתא של שינוי בשכר של פי 3.

הוא אומר אם הם נכנסו לתוכנית הם שילשו את השכר שלהן.

נכון. זה דרך מרכזי ריאן.

תראה, תיכף אני אתן לך עאידה.

סליחה אני לא קונה את זה.

זה נתונים של הביטוח הלאומי.

מעניין. אני רוצה את הכול כתוב מפורט. אם כי אני חייבת לומר לך אוסאמה. פעם הבאה תבוא עם מצגת. עם נתונים שקופים. כי לומר מילים גבוהות, זה לא עושה עלינו רושם בכנסת. אנחנו צריכים. לא התרשמתי מהנתונים. צעדים קטנים. אז 44 אחוזים, כמה היה שנה שעברה באותה תקופה. יש מישהו פה מסביב לשולחן אם הוא לא יודע לתת לי.

אני רוצה רק כדי לקבל פרופורציות. בהכשרות של ריאן בדרום למשל. השתתפו 2,880 נשים 2,170 גברים מתוחכם הכשרות מתוקצבות על ידי המדינה - מעט מאוד מאוד, כדי שנבין מה זה מעט מאוד מאוד, יש כ-600 הכשרות מתוקצבות על ידי המדינה במחוז דרום, מתוכם 596 הלכו ליהודים ו-36 ערבים זכו להכשרה. כלומר 4% מההקצאה הלכה לבדואים בנגב.

לא לא אבל אבל רגע משהו פה לא מסתדר לי.

גם לי לא מסתדרים הרבה דברים. אני אתן דוגמא נוספת למשהו שלא מסתדר. יש דוח של מבקר המדינה מלפני שבועיים, שניתח ברמה סטטיסטית תוך הצלבה של הנתונים של משרד החינוך, של משרד הרווחה, של הביטוח הלאומי, ושל גורמים אחרים ובדק את זה מאוד לעומק והמסקנה שלו שכשמדובר באנשים צעירים, ו- 60% מהאנשים שמגיעים למשרדי ריאן בנגב הם אנשים צעירים מתחת לגיל 26 - שכמדובר באנשים צעירים לא ניתן לזהות אפקט מובהק על התעסוקה.

אני לא נכנסת את זה תודה. סליחה. אדוני. אדון שתיל. אדוני - תודה. בבקשה תמשיך אוסאמה.

אז מרכזי ריאן נותנים שרותי תעסוקה והכוון תעסוקתי, ליווי למשתתפים. יש לנו עוד תוכנית הנקראת עברית פלוס. ידוע החסם של השפה העברית. אנחנו קידמנו תוכנית ללימודי השפה העברית כולל חומרים פדגוגיים והכשרת מורים. בשנת 2020 השתתפו כאלף משתתפים. בשנת 2021 שלושת אלפים משתתפים בתוכנית. ב-2022 - 4,500 משתתפים. 85% מכלל המשתתפים בתוכניות הן נשים. יש לנו עוד תוכנית שנקראת אשת חיל המיועדת לנשים - -

מה זה? לא של 'בעצמי'. של עמותה. בבקשה עאידה.

אני מתוסכלת. אני אומרת לכם אשכרה. סליחה. יש משהו שלא עובד. אתם יש לכם הערכות שהמשרד ביקש על עבודת מרכז ריאן. והערכות אומרות שזה התקופה לא מתאימה להשקעה שאתם שמים. מצד שני אתם יודעים טוב מאוד שמבלי להסיר את החסמים אתם סתם עושים עוד הכשרות ועוד הכשרות ועוד הכשרות ומה? מה בסוף זה יהיה? הנשים האלה צריכות לצאת למקומות עבודה שאתם מכינים להם. יש משהו שמתפתח בכיוון של יצירת מקומות עבודה - אין. יש משהו, משרד התחבורה שהזיז מיליארד בתקציב של השנתיים האלה שהיו צריכים להיות מושקעים בתחבורה באוכלוסייה הערבית. הזיזו אותם ואנחנו יודעים לאן לקחו את המיליארד הזה הם יושקעו בשטחים. אז על מה אנחנו מדברים. נשב עוד פעם ונקשיב עוד פעם לסטטיסטיקה ותגיד עשינו הכשרות כאלה ואחרות כאשר זה לא הכיוון. שנים כבר מדברים על זה. שנים.

מי מתכלל את הראיה היותר?

המשרד, משרד העבודה.

מי זה המשרד. במשרד יש אנשים, מי. מי יושב ואומר אני לפני שאני מחליט לפתוח את ההכשרה הזאת יש לי שולחן עגול, שיתוף ציבור, שומע את האנשים, מבין איפה הבעיות. כי מושקעים תקציבים ואני בטוחה שאתה רוצה להצליח בתפקיד שלך. מי האבא והאמא?

המטה של המשרד, המנכ"ל של המשרד. יושב ומתכלל את כל היחידות בתוך המשרד.

הוא מתכלל אבל אתה אחראי על התוכניות?

לא.

אז מי מעליך?

מעליי יש מנהלת, ויש מנהלת אגף. שהיא אחראית על התוכניות האלה.

אוקיי פעם הבאה אני רוצה שהיא תגיע לפה. אני רוצה לשמוע איך היא גוזרת את הפעולות בפועל. מה נכון מה מתאים. אני בטוחה שיש רצון לעשות אבל זה קצת כאילו. זה הולך לאיבוד. אם נדע לכנס את התקציבים נכון, ומעקב נכון ומדידה נכונה תוך שיתוף ציבור ולגזור מזה את הפעולות יכול להיות שהתוצאות יהיו הרבה יותר טובות. כי, בסופו של דבר, גם יש ממשלה שהחליטה שיש יעדים, הם מבינים איפה היעד בשורה התחתונה כמה הם רוצים בשנת 2026 ובשנת 2030. אבל אנחנו רוצים תוכניות קצת יותר. אני רוצה להביא ליניב פרץ. יניב בבקשה. יש לך עוד משהו אחר כך אתה יכול להוסיף אוסאמה.

הרשות לפיתוח כלכלי לאוכלוסייה הערבית. אני לא יודעת אם הם הוזמנו. אבל כמה שידוע לי שהם צריכים להיות במאמצים של סנכרון, של ממשקים. כי הם גם אחראים על חלק מהסרת החסמים. השאלה, יש באיזשהו יום שמתכנס איזשהו צוות שבא ואומר האחריות של הצוות הזה לבדוק איך מגיעים ליעדים האלה או שקובעים יעד ואז כל משרד עובד בנפרד. האם יש כזה צוות?

יש שיתוף פעולה עם המשרד לשוויון חברתי ואנחנו בונים תוכניות. ומרחיבים את תוכניות ריאן.

מי שוויון חברתי? מי מתכלל? כמה פעמים אתה מגיע לשולחן כזה שרואה את כל הדברים?

שבודק ואומר בזה התקדמנו ככה ובזה התקדמנו ככה? יש ישיבות כאלה?

יש תוכניות.

לא לא תוכניות, יש שולחן עגול, יש תכלול - מי מתכלל. הוא הבין את השאלה. אוסאמה?

ברמה של המטה.

שלכם רק?

כן.

בקיצור יד ימין לא מסונכרנת עם יד שמאל. וזה לא נכון. זה לא כדאי.

סליחה שאני מתפרצת במרכז ריאן אגף מעונות יום, סמל מעון למשפחתון שנמצא ליד מרכז ריאן.

לא זה לא מה שדיברנו, אורלי. אנחנו מדברים על תכלול ברמה הלאומית. אנחנו צריכים להבין איפה המטה לתכלול לאומי. על כל התקציבים של המגזר הערבי. היו צריכים לזמן אותך, פעם בחצי שנה, אפילו בתדירות יותר גבוהה. הייתי רוצה לדעת לשמוע שהם באמת בודקים את הנתונים שלהם. את הביצועים שלהם. לאיפה הספינה הזאת הולכת.

הרשות לפיתוח כלכלי גם צריכה להיות מוזמנת.

אנחנו נבדוק - יכול להיות שזו טעות שלנו, טעות שלהם. אנחנו נבדוק.

אני יודעת שאין באמת שולחן כזה שמתכנס ויש בו נציגות של כלל המשרדים הנוגעים בעניין ובודק אחת לשלושה חודשים בוא נראה מה ביצענו, איפה אנחנו נמצאים, מה אפשר לשפר.

ואם צריך אפילו לתקן אחרי שנה שנתיים אם רואים שמשהו לא עובד.

אולי צריך לדרוש דבר כזה.

תודה עאידה. יניב בבקשה, ראש אגף מעסיקים, שירות התעסוקה, תחת משרד הכלכלה.

שעד היום לא החלטתם אם לפתוח לשכות תעסוקה בנגב.

יניב אז תיכף אם תרצי אני אתייחס גם לזה. קודם כל היום רוצה לברך על ההודעה הזאת וההודעה מאוד חשובה ואני כן מסכים עם חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן טוב אפשר לפתור את הבעיה של התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית, הבדואית. אפשר לקחת אוכלוסייה אחרת שאולי גם חשבו שהיא מודרת שנעשתה שם עבודה טובה וכן ראו את התוצאות.

מי זו?

נשים חרדיות הוא מתכוון.

שיעור אחוז ההשתפות עמד על 38%. אבל לראשונה מאז קום המדינה שיעור השתתפות הנשים החרדיות עקף את שיעור ההשתתפות של הנשים הרגילות במשק והגיע ל-84%.

מדהים. וכמה הוא היה לפני עשור?

לדעתי הוא היה פחות מחצי מזה. אבל אם את רואה ההתקדמות בקרב אוכלוסייה ערבית ועבד במשך 20 שנה הציגו פה מ-19 אחוזים ל 38. זה כאילו הכפיל את עצמו אבל לקח 20 שנה. פה בחמש שנים, תוכנית חומש אחת הכפילו ואף עברו את שיעור ההשתתפות.

אפשר לעשות את זה.

לגמרי.

מה עם תופעות הלוואי שגם דנו בהן. על ניצול נשים חרדיות כמקור עבודה זול.

לא ניכנס לזה. הלאה.

קצת נתונים כי אני רוצה לסבר את האוזן. שיעור האבטלה היום כללי עומד על 101 אלף מובטלים ועוד 53,000 שנמצאים בהבטחת הכנסה. אגב הבטחת הכנסה זה אחוז שיעור האבטלה הנמוך ביותר מאז 25 שנים האחרונות. שיעור האבטלה בקרב נשים ערביות ובדואיות עומד כיום על כ 8,100 הנמצאים באבטלה.

של כמה עוד הפעם? של נשים?

ערביות ובדואיות.

כמה עומד?

על 8,100. זה כמעט 10 אחוזים מסך המובטלים שזה 100 אלף. שזה יחסית גבוה אבל רגע אני אתן עוד נתון. 15 וחצי אלף נשים ערביות ובדואיות מקבלות הבטחת הכנסה. שזה קרוב ל-30% משיעור מקבלי הבטחת הכנסה. זאת אומרת אני אעשה סדר רגע.

מאיפה הנתונים?

הנתונים מהיום משירות התעסוקה.

נראה לי מספרים מאוד נמוכים.

לא זה לא נמוכים. רגע שניה.

אם היא אומרת לי ש-11,000 מורות לא מועסקות אז איך?

במקצוע שלהן, לא דיברה על לא מועסקות כלל.

עדיין זה עדיין לא עושה לי פרופורציה.

אז אני אגיד רק. 8,100 זה עדיין שיעור אחוז גבוה כי זה לוקח רק את הנשים הערביות והבדואיות. זה לא בהתייחסות לגברים. ואם הגברים והנשים ביחד מהווים בערך 20 אחוז מהאוכלוסיה מתוך 100 אלף 8,100 זה שיעור גבוה. איפה השיעור גבוה עוד יותר - חמישה עשר וחצי אלף מהם, בלי כל קשר למקבלי אבטלה, חמישה עשר וחצי אלף מקבלות הבטחת הכנסה. זה אומר שמתוך ה-53,000 מקבלי הבטחת הכנסה השיעור שלהם עומד על .30% אחוז. זה אחוז גבוה.

זהו - זה המספר של מקבלי הבטחת הכנסה?

53,000. זה השיעור הנמוך ביותר ב-25 שנים.

כל המיליארדים שביטוח לאומי מקבל, לא שאני מעודדת אבטלה.

אבל חשוב לציין שגם שירות התעסוקה עשה פעולות מאסיביות מאוד עם התוכנית של מעגלי תעסוקה שאנחנו מובילים אותה כבר כמה שנים להוציא מתוך - -

והגענו לאחוז אבטלה שהוא אחד הנמוכים כשאנחנו אחרי קורונה וכל הדבר הזה.

לצד הנתונים שאמרתי.

30 אחוז ממקבלי הבטחת הכנסה אתה אומר זה נשים ערביות שלא עובדות. אינטרס המדינה, עאידה, זה לדאוג שתוכניות יצליחו שהכסף יהיה מושקע נכון. זה נתון - -

אני רק רוצה להוסיף עוד כמה נתונים, אני מסכים איתך. 1,642 נשים ערביות ובדואיות מאיתנו סדנאות עוד כ-3,940 - - -

מה זאת אומרת סדנאות?

שירות התעסוקה נותן סדנאות ויעוצים כדי להתיר חסמים. דיברת על חלק מהחסמים, גם מבניים וגם התרבותיים והשפתיים.

איזה חסמים תרבותיים?

אחד החסמים שאנחנו מזהים אצלנו זה שבקרב אנשים מהמגזר הערבי והבדואי מעדיפות עבודה, אגב דיברת על זה, מעדיפות עבודה ביישוב המגורים שלהם.

אני אומרת לך, אם היו מאפשרים לי לבנות כנסת בעכו ולעבוד ליד הבית גם אני הייתי רוצה לעבוד ליד הבית. זה לא חסם. בואו תעזבו את הדיבורים האלה. כל אישה גם יהודייה, משכילה - אם תשאל אותה היא מעדיפה לעבוד ליד הבית. או לנסוע שעתיים לעבודה.

כל אישה שצריכה ליסוע שעתיים לעבודה תרצה לעבוד ליד הבית. זו התשובה.

עאידה, אני ואת מסכימים אני רק עוזר לך.

אני רוצה שתפסיקו להשקיע כספים בסדנאות, תיצרו מקומות עבודה. תפתחו לשכות תעסוקה.

אז עאידה, אני רק רוצה להגיד, שהחסם הנוסף שזיהינו, בגלל שהאזור של הנגב המזרחי הוא דל בתעסוקה. אז כתוצאה מזה שנשים ירצו לעבוד רק במקום מגורים קרוב. זה ההפך, זה מחזק את העמדה שלך. זה מחמיר את עוד יותר את סוגיית התעסוקה.

טוב, שכנעת אותה לעבוד מחוץ לבית במקום רחוק? איך היא תיסע לשם? תעשה לה סדנת נהיגה ותקנה לה אוטו. מה אני אגיד לכם?

חצי דקה וסיימתי. בעצם בנוסף לנתונים שאמרנו אנחנו באמת שמים דגש מאוד מאוד גדול אצלנו, בתוך התקציב של השירות שהוא לא גדול אין לנו תקציבים כמו יתר המשרדים.

כמה?

תקציב קטן מאוד.

כמה התקציב שלך לנושא הזה?

הוא לא ייעודי ספציפית רק לנושא הזה. התקציב של השירות בכלל הוא לא כזה גדול.

כמה?

אני לא יודע להגיד ספציפית לאוכלוסייה הזאת.

לא, כמה כללי. אנחנו סקרניות כי אנחנו יודעות מה זה תקציב קטן.

התקציב הכללי של שירות התעסוקה עומד על כ 210 מיליון שקל. שזה תקציב קטן מאוד.

אני לא יודעת מה קורה עם סדרי העדיפויות שלנו. מה קורה לסדרי העדיפויות של המדינה שלנו. בושה וחרפה.

אבל אני רוצה רק לסיים ולהגיד שבאמת אנחנו עושים מאמצים גדולים מאוד לטפל באוכלוסייה גם הערבית וגם הבדואית.

איך?

אמרתי גם בהתמודדות עם החסמים האלה במעט שיש לנו. אנחנו בעצם שמים דגש גם על אינטקים אישיים של העצמה אישית. הכוונה לאימהות חד-הוריות, כולל אימונים אישיים מתוך כוונה.

העצמה פמיניסטית מה זה? זה התפקיד שלכם במשרד הכלכלה?

אני לא במשרד הכלכלה. אני בשירות התעסוקה.

הראש שלי כבר בוער.

עוד קצת סבלנות עאידה.

לא, אתה לא תגיד לי עוד סבלנות.

עוד סבלנות כי אני רוצה להשלים.

כי זה מטריף. לשמוע משרד הכלכלה מדבר על העצמה אישית. זה התפקיד שלכם? משרד הכלכלה.

עכשיו אני מבקשת שקט רגע עאידה. אני אגיד לך. כשאומרים העצמה, אגב אני לא נגד תוכניות העצמה, אבל כשאומרים שעיקר התוכניות הן העצמה לאוכלוסייה - אז אתה אומר עיקר הבעיה היא האוכלוסייה.

לא, לא אמרתי העצמה.

תאמין לי, התאמה תרבות, לא התאמה תרבותית, אני בתוך השיח הזה הרבה מאוד שנים. כשחושבים שרק העצמה של האוכלוסייה זה מה שיפתור, זה להטיל את הבעיה על האוכלוסייה. יש לנו בעיות מאוד מאוד מורכבות. אני אבקש גם שתהיה לנו פגישה - אוסאמה, יניב, כל האנשים הרלוונטיים יחד איתך עאידה לא בוועדה, נראה איך אנחנו. פגישת עבודה וגם נעשה דיון המשך שאנחנו רוצים את מטה רוה"מ לעניין הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי יש עוד משהו שאתה רוצה להגיד?

בחצי משפט. בנוסף לזה אנחנו גם נותנים דגש על העניין של אורייניות דיגיטלית ושיפור השפה. אנחנו זיהינו שלא הרבה משרדים אם בכלל, עוסקים בזה. אנחנו לקחנו יוזמה כדי לצמצם את הפערים גם השפתיים כדי לסייע להם כיוון שהבנו שזה חסם בכל מה שקשור לעולם התעסוקה. ואני בהארד קור שלי עוסק ביום יום בעולם התעסוקה בכל הארץ ולכן אני חושב שזה גם משהו שאנחנו מנסים לעזור בו ולסייע בו.

אני רוצה את כל הנתונים שאמרת ויותר. גם ממך אוסאמה. אנחנו לא מצליחים להבין את תמונת המצב בצורה מדויקת. אני רוצה לתת למכון לדמוקרטיה. עו"ד טהון בבקשה. יש לך נתונים שאת רוצה להציג?

אז קודם כל תודה. אני רק אציין שנמצאת איתי חוקרת מהצוות - מייסום סלאם. קודם כל אנחנו כרגע בשלב איסוף נתונים ויצירה של שנתון כולל שייתן את כל הנתונים ביחס לתעסוקה בחברה הערבית - נשים גברים. אנחנו אמורים לפרסם את זה ממש בחודשים הקרובים ונרצה להציג את זה באופן מלא. מתוך זה הייתי רוצה לציין מספר נתונים שאני חושבת שמחזקים את הנתונים שכבר נאמרו פה, בוודאי את המגמה. אחד הדברים שאנחנו לומדים ביחס להשתלבות בתעסוקה זה ביחס לגילאי 25 עד 54, חלוקה בין נשים גברים שזה בעצם מה הגילאים העיקריים בהשתלבות בשוק התעסוקה.

נכון ל-2022, המצב הוא 42.7 אחוז של נשים ערביות משולבות. ביחס ל-88.8 אחוז של נשים יהודיות. ואני בהחלט יכולה לחזק את המגמה שנאמרה שנכון יש עלייה קטנה בקרב השתלבות של נשים ערביות אבל יש גם עלייה, אם אנחנו משוות ביחס לנשים יהודיות, ולכן הפער אינו מצטמצם.

 עוד מספר נתונים שחשוב להדגיש ביחס לאיכות ההעסקה. נכון ל-2022, השכר הממוצע של נשים ערביות היה 6,163 ש"ח שכר חודשי. לעומת שכר חודשי של נשים יהודיות 8,219. אני רק מזכירה שנשים ככלל מרוויחות כשני שליש מגברים ולכן אנחנו בעצם בפערים מאוד מאוד עמוקים ביחס לאיכות השכר. וזה גם משהו שלא נידון פה, בעצם - -

נמוך בכללי ההשתכרות הממוצע של נשים, ונמוך אף עוד יותר במגזר הערבי, ועם יוקר המחיה שהולך ומרקיע שחקים. זה נורא.

אין ספק שזהו שכר שכמעט בלתי אפשרי להתפרנס ממנו. ולכן כאשר מדובר על הכשרות, הסיפור של הכשרות לתעסוקה איכותית הוא קריטי. שאנחנו מסתכלים, הוצאנו עכשיו בשנתון יחד עם מכון ברוקדייל, שמסתכל באופן מדוייק ביחס לאוכלוסיית הצעירים. 18 עד 34, ואנחנו רואים למשל אם אני מסתכלת על עולם ההכשרות, 37% מה הכשרות של נשים צעירות 18 עד 25 עברו, זה בעולמות של קורסי ענף טיפוח היופי וחן. וכמובן יש לי הרבה הערכה ביחס לענף וכל מקצוע הוא מכובד, אבל אנחנו מסתכלים על בסופו של דבר על האיכות של השכר בענפים האלו ואין פה אופק לעלייה במספר. ולכן צריך אנחנו מסתכלים כבר על הכשרות של צעירים צעירות.

ומה אתם חושבים, שאיפה המדינה חוטאת?

אז קודם כל זה באמת בסוג ההכשרות. אגב, הכשרות אגב 37% מאפשרות הנוספות זה בענף הפיננסי. ששם בדיוק העולמות תוכל שצריך לכוון את - - -

אז רגע, אז מה שאוסאמה אומר, שהם עשו סוג של רפורמה בהכשרות. מקצועות איכות.

37% ואני מדברת על 18-25. זאת אומרת זה צעירות שעכשיו קיבלו הכשרה, בשנים האחרונות, עוברות את ההכשרה בעולמות של טיפוח וחן. אני פשוט לא מעריכה שבעולמות. אנחנו יודעים את אחוז השכר בסקטור הזה, ולא בטוח שזו ההשקעה הטובה ביותר.

זה תרשום לך.

על זה דיברתי על מצפן המקצועות, המקצועות האלה הם עכשיו לא בפיקוח המשרד.

אז מה כן. תקריא לי את המקצועות.

שניה, יש לי את הצוות של המשרד שרוצים להצטרף, לפתוח להם את המיקרופון.

שהם יכולים להגיד לי איזה הכשרות?

כן יש להם עוד נתונים.

שלום למי איתנו בזום. אני רוצה את המקצועות. מי איתנו, נא להציג את השם, ולהגיד לי מה ההכשרות שניתנות. אוסאמה, אתה רוצה לבוא מסודר יותר? אני רוצה את ההכשרות.

שלום אושרת. תגידי לי בבקשה את המקצועות אני רוצה להתרשם. זה בשביל התרשמות שלנו. חברת הכנסת עאידה את צריכה ללכת? יש לך דיון שיזמת בוועדה לזכויות הילד. אז עאידה מתנצלת היא צריכה ללכת. כן, בבקשה אושרת.

אני רק אגיד שהייתה איתי קודם, נרימאן, מנהלת תוכנית בריאן אני לא מהאגף להכשרה מקצועית אני גם ממנהל תעסוקת אוכלוסיות. קצת ביחס לנתונים, שוב אני לא מהאגף - - -

לא לא לא. אני הייתי מאוד ברורה. אני רוצה את המקצועות שאתם מתקצבים ונותנים הכשרות.

אז אני אסביר רגע מה השיטה באגף להכשרה.

אני לא ביקשתי שיטה. אושרת, אני מאוד ברורה, אנחנו כבר למעלה משעה בדיון פה. אני רוצה את המקצועות של ההכשרות.

אני אגיד מה קורה רגע בתוך מרכזי ריאן. השיטה היא אחרת, כדי שלא יהיו הכשרות מתוקצבות לנשים שעוברות הכשרה שבקצה אין מעסיק, היא באמת כמו שאמרו קודם נציגים של ה-ממ"מ התפיסה היא לעשות הכשרות

אושרת, זה לא מכבד, את לא תזלזלי באינטליגנציה שלי. אני מצטערת. תראי. אתם לא תזלזלו באינטליגנציה שלי. זה שאתם לא באים לפה מוכנים לוועדה זה כבר תקלה מאוד גדולה וזלזול בציבור הזה. אבל אם אני אומרת לא לדבר על שיטה, כי כבר הוא נתן את ההקדמות, ואני מבקשת את שמות המקצועות. אם את לא מסוגלת לתת לי. אז תגידי, זה לא בתחומי אין לי את המקצועות ששם אנחנו נותנים את ההכשרות. ותודה, אני אסכם את השיחה איתך.

אנחנו נעביר רשימה של כל המקצועות שקרו. זה רצף מפרה-רפואי כולל סייעות לרופאי שיניים. כולל הכנה לכל המקצועות של אדריכלות אפילו. הכנה לתוך הלימודי רישוי שיש בארץ. וכלה במקצועות והכשרה מקצועית שלא מצריכה הכשרה מאוד מאוד ארוכה ותעודה בסוף.

אז מה שאני רוצה מכם. רשימת המקצועות. לרשום לי כמה אחוז. גם אחוזית וגם מספרים מוחלטים. אני רוצה לראות שה 37% שמדברת על זה עו"ד טהון, שהם במקצועות היופי והטיפוח, מעניין אותי אם יש מגמת שינוי, כפי שאתם אומרים. לא שיש לנו חס וחלילה זלזול במקצועות האלה. אלא אנחנו רואים את האופק התעסוקתי כאשר אנחנו מדברים על ממוצעי שכר של 6,000. צריך לעשות פה בדק בית, כל הזמן. את רוצה משפט אחרון?

אנחנו עובדים עם נתונים מנהליים. ולכן אנחנו יודעים להגיד בדיוק מה הגידול בשכר, ואם איזה שכר יוצאת כל משתתפת של ריאן. זה לא רק הכשרות מקצועיות.

דיברנו על זה, תודה רבה. לסיכום משפט.

רק אני רוצה להשלים, אני מסכימה עם כל האפיקים של טיפול שנאמרו. טיפול בתחבורה, מעונות יום, היבטים של אפליה. אני אוסיף עוד שני היבטים. אחד, מרכזי צעירים - רשות הצעירים מפעילה היום כשישים מרכזי צעירים בחברה הערבית. אנחנו עשינו סקר בקרב הצעירים בחברה הערבית, שיש מידת שביעות רצון, ורצון לבוא לקבל מיומנויות וחיזוק. אפילו ממש הכוונה לשוק התעסוקה. אחוז גבוה של 66% שמעוניינים לקבל במרכזי הצעירים הכוונות, ולכן זה עוד מקום שאפשר לחזק את הצעירים לכיוון תעסוקה. והדבר האחרון, ועדת משנה, או כל אמצעי אחר שיכול לתכלל בדיוק את ההיבטים שאנחנו פה ראינו את הכאוס.

זה חסר?

חסר מאוד ואם העבודה הזאת תיקח על עצמה את העבודה של תכלול הגופים זה יכול להיות מאוד מאוד מועיל ומחזק.

תודה דליה מזרחי נמצאת כאן. שלום דליה. היו פה היבטים של החינוך, ובטח חינוך חובה, שלוש עד חמש, שש.

אני מכוח אדם בהוראה. אנחנו מתעסקים עם השיבוצים של המורים.

הייתה פה טענה של ח"כ עאידה תומא סלימאן, על 11,000 מורות, שלא היו משולבות. אגב אני מכירה את הבעיה הזו גם עם מורים ומורות יוצאי אתיופיה שהייתה לנו לפני כמה שנים, ואז הלכנו לדרך החדשה שזו תוכנית שבאמת אמרנו שמתחילים להכפיל את המספרים והצלחנו להגיע ליעד, אז מעניין אותי לדעת מה אתם עושים בעניין הזה.

אנחנו בעצם יכולים לשבץ את המורים, על סמך ההשכלה שלהם, ועל סמך החוסרים שיש לנו. ואם יש הכשרות בתחומים שאין לנו בהם חוסרים, אז גם אין לנו אפשרות לשבץ אותם. באופן עקרוני כל מורה שמתמודד על משרה והוא עומד בהשכלה הנדרשת - יכול לקבל את המשרה.

אני זוכרת שהיה דיונים על מחסור במורים.

נכון יש מחסור במורים, אבל עוד פעם כמו שאמרתי, ברגע שיש הכשרה מסיימת ויש מחסור. בואי ניקח לדוגמה את המקצועות הטכנולוגיים. כשיש מחסור במורים במקצועות הטכנולוגיים אז יותר קל באמת לשבץ מורים במקצועות האלה. אבל אם יש אפשרות במקצועות - -

מה עם הסבה?

יש גם תוכניות הסבה אין בעיה. יש תוכניות הסבה במכללות ואפשר להצטרף לתוכניות הסבה.

לא לא לא. לא לזרוק את זה על המכללות. של המשרד.

היו תוכניות הסבה, בשנים האחרונות אין תוכניות הסבה. היו תוכניות הסבה וכל אחד יכל להצטרף זה לא קשור.

אין לכם תוכניות הסבה?

את מדברת על תוכנית ממומנת?

לא מעניין אותי ממומנת או לא. באחריות המשרד.

אז יש, בכל המכללות.

של המשרד?

כן, יש תוכניות הסבה.

כמה יש לך שם שיעור המשתתפים במגזר הערבי?

אני לא יודעת לומר, אם את רוצה אני מוכנה לבדוק ולשלוח את הנתונים.

כמו שאנחנו בודקים. לבדוק לבדוק. גיוון. תודה תעבירי לי את הנתון הזה. יש פי מי מנציגי משרדי הממשלה? לא. אז אנחנו מסיימים עם שמואל דוד. יש לך דקה, ואז ז'אן - את תסגרי.

אני רק רוצה לציין, שבמסגרות של ריאן בשנת 2021, היו כשלושת אלפים משתתפים בהם כאלפיים נשים. מתוכם בהכשרות מקצועיות אמיתיות, כאלה שאמורות לשנות משהו בסטטוס המקצועי, בהשתכרות וכו' וכו', השתתפו רק ב-169 גברים, 161 נשים. כלומר המספרים הם מצומצמים ביותר.

 עכשיו הסיטואציה הזאת משמעה, שהמדינה מקימה דלת מסתובבת. נשים נכנסות לתפקיד של קטיף תפוזים, ואחר כך הולכות לתפקיד של קטיף ענבים או קטיף אבטיחים. הסטטוס המקצועי שלהם לא משודרג, לא משתנה לאורך זמן. הרוב הגדול של משתתפות עובדות סדנאות של 30 שעות עברית, או סדנאות של איך לכתוב קורות חיים. או אבחון ייעוצי כזה או אחר אבל בשורה התחתונה הן לא רוכשות כלים ומיומנויות שמשנות משהו את החיים שלהן.

עכשיו ריאן במצב הזה, הרבה מאוד זמן, דוח מבקר המדינה, כמו שאמרתי קודם, מצביע על זה בצורה מאוד חריפה, וזה דוח מהשבועות האחרונים. שבדקת את זה סטטיסטית מאוד לעומק על פי כל מאגרי המידע של המדינה. אני חושב שהם צריכים לתת כאן תשובות. הטענה שהמשכורת מוכפלות פי שלוש, צריכה לקבל איזושהי ראיה כדי שנוכל להתייחס אליה ברצינות. אני לא רואה אפילו רמז לזה שהדברים מבוססים.

תודה רבה, ז'אן, אנחנו צריכים תיכף לסיים.

תודה רבה ממש בדקה. ז'אן ממכון ירושלים למחקרי מדיניות. המכון מתעסק המון במחקר בתחום מזרחי ירושלים התושבים הערבים ערביות בירושלים עומדים על כ-375,600 תושבים. מתוכם אחוז התעסוקה של נשים הוא גם נמוך מאוד ועומד על 27% תעסוקת נשים במזרח ירושלים. כ-30 אחוז מהנשים בעלות השכלה אקדמאית אבל רק 48% מתוכן המשולבות בעולמות התעסוקה.

כמה?

מתוכן 45 אחוז, מתוך האקדמאיות.

מתוך ה 30 אחוז האקדמאיות מכלל הנשים.

מתוך הנשים במזרח ירושלים. בגילאי התעסוקה. כן חשוב לציין של להשכלה גבוהה נשים פונות גם להשכלה גבוהה בגדה המערבית מתוך השתלבות בתוך בתי הספר שבעצם בהם הרבה לומדים את תוכנית התאוג'יהי (التوجيهي).

אבל עם מישהי באה משם עם תעודת הוראה ברור שיהיו קשיים.

נכון מאוד וזה אחד מהם החסמים העיקריים בעצם שנשים במזרח ירושלים נתקלות בהם. מלבד זאת כי 60% מהנשים העידו שהן בעלות אורייניות שפתית מאוד נמוכה בעברית.

ששם צריך דגש. אני מכירה את זה מעולם העולים החדשים, כשרת העלייה והקליטה לשעבר.

ויותר מזה, לימודי העברית הם חלשים גם במערכת החינוך, ובגלל שהן פונות להשכלה גבוהה בגדה, גם שם אין לימודי עברית, כך שהן מגיעות מתוך רצון להשתלב בעולם התעסוקה בירושלים ויש שם חסם מאוד גדול.

לסיכום.

לסיכום גם מעונות יום חסרים מאוד במזרח ירושלים. נגענו בזה, וזה הכול. תודה.

תודה רבה. הדיון הזה הוא מאוד מאוד חשוב. נתון שאני לוקחת איתי זה את הנתון יניב שאתה ציינת. 30% ממקבלי הבטחת הכנסה הן נשים ערביות. חושבת שמעבר לאינטרסים החברתיים והערכיים, והחובה שיש כלפי אזרחים ואזרחיות מכלל קבוצות החברה הישראלית. אני חושבת שיש פה גם אינטרסים של מדינה. אינטרסים כלכליים. ואני חושבת שהנתון הזה צריך לשבת על שולחן הממשלה. כדי לדעת שגם אם המדינה מקצה תקציבים. אם לא מאמצים תוכנית פעולה אמיתית. עם נחישות. עם מעקב ומדידה. תוך שיתוף ציבור. אני חושבת שאנחנו שומעים פה את הקולות. אנחנו מבינים. יודעים לגעת בבעיות. זה לא שאנחנו מגששים באפילה. הבעיות ידועות, החסמים מוכרים, צריך לדעת את הדגש, במקומות הנכונים, והאחריות היא בראש ובראשונה על ממשלת ישראל. על משרדי הממשלה. ללכת בכיוון הנכון.

אנחנו נקיים דיון נוסף, וגם כמו שאמרתי, פגישת עבודה עם הגורמים הרלוונטיים. מנהלת הוועדה תדאג שאנחנו את הישיבה הזו. בינתיים אני אומר שמשרד התחבורה, אני מבקשת לקבל תשובות. שזה יהיה בסיכום. לקבל תשובות לגבי נתוני תחבורה ציבורית בחברה הערבית. מה הוחלט ומה יושם. איפה המחסורים הגדולים ביותר, ומה מתכוונים לעשות והאם יש להם תוכנית פעולה לשנים הקרובות.

מעונות יום - הועדה תפנה לקבלת נתונים לגבי מימוש בינוי מעונות. הייתה כאן הבטחה בעבר של 25% מכלל ההשקעה הלאומית. למגזר הערבי. אני מבינה שהבעיה היא במימוש. אנחנו נפנה. השר הרלוונטי זה שר הפנים?

העבודה. מעונות יום עבודה.

אנחנו נבדוק. 3, מועצה לאומית לכלכלה נתנה 500 ש"ח הנחה לילד לדמי מעונות. אני מבינה שהתוכנית הזאת הופסקה. אנחנו נפנה לראש המועצה הלאומית לכלכלה בכדי שיחזיר את התוכנית הזאת. 

משרד העבודה - מבקשת מידע כתוב. מידע מפולח. רוצה תמונת מצב, שקיפות ברורה. אתה אמרת שיש בשנתיים האחרונות מגמה של תיקון שיפור, של ללכת למקצועות איכותיים. אנא מכם - טבלה מסודרת, כל המקצועות כל ההכשרות. גם אלה שבתקצוב וגם אלה שבשיתוף מעסיקים. עם אחוז משתתפים. גם אחוזית וגם מספרים מוחלטים. משרד הכלכלה - ביקשתי ממך גם נתונים שאמרת שיועברו אליי בכתב.

אנחנו רק זומנו אתמול בתשע בערב.

אז ראשית אני מעריכה את זה שאתם כאן, אבני אבדוק למה זה ככה. זה לא צריך להיות שאתם מוזמנים רק בערב. אלא אם כן זה הגיע אליכם רק בערב. לפעמים זה קורה. 
 
משרד החינוך - מספר המורות הערביות שמשתתפות בהסבה למקצועות שנדרשים במערכת החינוך ואם יש תוכנית ייעודית, של אנשי חינוך או בעלי תעודת הוראה מהמגזר הערבי. תוך מתן גם דגש ותשובות על טענה של חברת הכנסת, עאידה תומא סלימאן.

רוצה להודות לארגוני החברה האזרחית שהיו כאן. כדי לתת לנו תמונת מצב. זה לא מובן מאליו. הדבר הנוסף, ריאן - אני רוצה לשמוע ממש את כל התוצאות, תשלח לי כתוב.

אני אשלח תיקון קטן. הבינוי של מעונות יום זה משרד החינוך.

תודה.

אני רוצה להודות לחברה האזרחית. נציגי הממשלה. אני סוגרת את הישיבה. תודה.  




הישיבה ננעלה בשעה 13:57.