פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
31/05/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 53
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, י"א בסיון התשפ"ג (31 במאי 2023), שעה 9:00

הצעה לדיון מהיר בנושא: "סגירת בתי ספר ייעודיים לאוטיזם"

חברי הוועדה: משה טור פז – מ"מ היו"ר
קטי קטרין שטרית

אימאן ח'טיב יאסין
דבי ביטון
חילי טרופר

אילנית שושני - סמנכ״לית, מנהלת מנהל פיתוח, משרד החינוך

שמחה הלוי - מפקחת ארצית, חינוך מיוחד, משרד החינוך

רונית וייס - מפקחת, חינוך מיוחד, משרד החינוך

סימה רוזנברג - מפקחת, חינוך מיוחד, משרד החינוך

ליליאן שפרן - ראש אגף בכיר, דיור חוץ ביתי, מנהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

הדר שקד - עו״ד, האגף לקידום זכויות וקשרי ממשל, עמותת ׳אלו״ט׳

אלעד כץ - ועד הורים

ליאור ביבס - מנהלת, בית הספר ׳אבן חן׳

עודד יהלום - אבא לילד ב-׳אבן חן׳

דור לוינטיר - מנכ״ל, מגזין ׳אפוק׳, אבא לילד ב- ׳תלם׳

ישי ניקריטין - נציג עמותת ׳אלאור׳

אריה צור קרמן - תלמיד תיכון, כיתת תקשורת

דולב גת - תלמיד תיכון, כיתת תקשורת

תא"ל שלום בן משה - ראש עיריית ראש העין

תמי סלע

יהודית גידלי

חבר תרגומים: שיר קרספין

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת, ייתכנו אי דיוקים והשמטות.

"סגירת בתי ספר ייעודיים לאוטיזם"

בוקר טוב, ברוכים הבאים לישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. הצעה לדיון מהיר בנושא: ״סגירת בתי ספר ייעודיים לאוטיזם.״ אני, משה טור פז, התבקשתי להחליף את יושב ראש הוועדה הקבוע חבר הכנסת יוסף טייב לעת עתה. הוא נמצא בדיון בוועדה אחרת ואני מקווה שהוא יצליח להצטרף אלינו.

אז על סדר יומנו עומד באמת נושא כבד מאוד, של סגירה של שני בתי ספר ייעודיים לאוטיזם. שני בתי ספר שמשרתים היום אוכלוסייה ייחודית, שדורשת קשב מיוחד מהמערכת. הראשון זה בית ספר ׳אבן חן׳, בראש העין, והשני בית הספר ׳תלם׳, בגבעת שמואל.

אני מקווה שהדיון הזה, מעבר להתייחסות העניינית לשני בתי הספר, גם יזמן לנו עיסוק עקרוני בשאלה של מתי אנחנו סוגרים בית ספר, מתי מתקבלת במשרד החינוך החלטה, שבית ספר כזה, כבר לא צריך אותו או שצריך אותו באופן אחר ומתי לעומת זאת אנחנו שומרים עליו מכל משמר. במיוחד כשמדובר בילדים מוחלשים בתוך המערכת. אז אני פותח עם חברת הכנסת ביטון, בשם המציעים. יש כאן ארבעה חברי כנסת שביקשו להביא את הנושא הזה לדיון מהיר. חברת הכנסת ביטון, בבקשה.

בוקר טוב כבוד היושב ראש, הורים יקרים ונציגים. כבוד היושב ראש, מרגע שהתבשרנו על סגירת בתי הספר, ומאחר ואנו עוסקים בילדים מיוחדים. והילדים המיוחדים האלה, צריך באמת לקחת בחשבון, שכל השינויים האלה זה גם משהו שגורע מהבחינה הרגשית שלהם, קל וחומר, מה שלא יעלה על הדעת, שלא דואגים להם למסגרת קבועה. אלה ילדים תחת חוק חינוך חובה. זו חובה שיהיו להם מסגרות מתאימות, כיתות נוחות, גישה ובסופו של יום, גם מסגרות שיהיו להם קרובות אל הבתים.

אני לא רוצה להיכנס כרגע למי וללמה, אבל אני חושבת שזו חובתנו למנוע את הסגירה של בתי הספר, לבוא עם פתרונות ועם אלטרנטיבות להורים ולילדים המדהימים האלה. ובראייה הכללית, בטח ובטח שצריך לראות מה קורה. כי יש לא מעט ילדים, אפילו מיבנה, שמגיעים עד לגן ילדים בגבעת שמואל. ילדים שצריכים לנסוע שעה וחצי כדי להגיע למסגרת. גם הדברים האלה צריכים להילקח בחשבון, בסוף צריכים לתת מענה לילדים המיוחדים שלנו, שהם עולם ומלואו ואנחנו צריכים לשמור עליהם. תודה.

תודה רבה חברת הכנסת ביטון. אני אציין דבר אחד נוסף שלא אמרנו בהתחלה. חלק מהמורכבות שנמצאת עם הרבה מאוד ילדים בתחום החינוך המיוחד, היא העובדה שיש פה בעצם שני משרדים שותפים, משרד החינוך ומשרד הרווחה, כל אחד עם הפלח שלו בעניין הזה. יש פה מבנה של משרד הרווחה ובית ספר במשרד החינוך ואנחנו נשמע על כך מיד. האם אריה צור קרמן נמצא כאן? בבקשה.

שמי אריה צור קרמן, אפשר לקרוא לי אריק. אני תלמיד חינוך מיוחד שבקרוב מסיים את הלימודים. באתי לפה מהתעניינות ובשביל להבין מה קורה. לי, אישית, לא סוגרים את הכיתה, אצלי הכול בסדר, אבל אני מקווה שיהיה טוב.

תודה. תודה רבה אריה. אני מעריך את זה שבאת לפה, זה מאוד חשוב לשמוע את הדברים מפי מי שנמצא ומקבל את השירות. האם הדר איצקוביץ׳ מ- ׳אלו״ט׳, נמצאת כאן?

היא תגיע בעוד כמה דקות.

אז עכשיו אני אשמח לשמוע את נציגת משרד הרווחה, בבקשה.

שלום, קוראים לי ליליאן שפרן, אני מנהלת אגף דיור ומנהל מוגבלויות במשרד הרווחה. אני אתן תיאור כללי על מה שקרה, לפחות לגבי בית הספר בבני ציון, כי זה החלק שבו אנחנו מעורבים. בבית הספר השני אין לנו מעורבות.

זה בית הספר ׳אבן חן׳, נכון?

כן. אני מניחה שכולם יודעים את זה מהתקשורת אבל אני אזכיר, שהיה לפני שנה וחצי או שנתיים, אירוע מאוד קשה של התעללות בדיירים, בבני ציון. כחלק מההתנהלות של משרד הרווחה, הוחלט להפסיק את ההתקשרות עם המפעיל שהיה, ׳אלאור׳, שהפעיל את המסגרת המעונית. אנחנו נגיד שהוא הפעיל במהלך השנים מסגרת של בית ספר בתוך המעון.

זו אולי גם קצת בעיה שלנו שלא הקפדנו לעשות את זה ולהפסיק את זה לפני, כי זה שטח שאמור היה להיות למעון וכשהתחילו כל הבירורים סביב הסיפור הזה, הוחלט להפסיק את ההתקשרות ולהוציא אותו מהמעון. כחלק מהדיונים אותו, מספר חודשים לפני ששלחנו הודעה למשרד החינוך, הודענו למפעיל שהוא לא יוכל להמשיך להפעיל את בית הספר. אני מזכירה שמדובר בבית ספר פרטי, אמנם של משרד החינוך, אבל בית ספר פרטי של המפעיל שמפעיל למען משרד החינוך. הודענו לו שהוא צריך לחפש מקום אחר.

אני רק אדייק פה. בישראל אין בתי ספר פרטיים. יש כמה ואנחנו מסתייגים מהם. זה לא בית ספר פרטי אלא בית ספר ציבורי שמופעל על ידי עמותה, כמו שליש מבתי הספר בישראל. כל התיכונים ועוד חלק אחרים. ציבורי בהפעלת עמותה.

צודק. התכוונתי למפעיל הפרטי. אז הודענו לו מספר חודשים לפני ששלחנו הודעה למשרד החינוך, עוד היו דין ודברים אתו והודיעו לו שהוא צריך לחפש מקום אחר, שאנחנו לא נוכל להמשיך לתת לו את המקום. מדובר בשטח אדמה של המדינה.

ליליאן, מה אתם רוצים לעשות עם המקום?

אז אחרי שנכנסנו עמוק מאוד אל המסגרת. אנחנו חושבים שיש מקום לשפר את איכות החיים של הדיירים, שגם ככה עברו חוויה לא פשוטה. חלקם גם חיים בתנאי צפיפות ולא בדיוק כמו שהיינו רוצים. לכן, המקום הזה אמור להיכנס, כמו כל החלקים של המסגרת הזאת, לטובת הדיירים. זה נכון שיש כאן מחיר של אוכלוסייה אחת מול השנייה וצר לי, אני באמת אומרת שזה לא שאני מעדיפה את זו או אחרת, אבל בסוף אנחנו רצינו לדאוג לדיירים שלנו ובעצם המטרה של המבנה, היא להשתמש בו לעוד מתחמים לטובת הדיירים, הרחבה של המגורים, שתאפשר פחות צפיפות בדיור והקמה של מרכז יום.

זה לא משנה אם זה יוקם פיזית פה, אבל אם זה יוקם במקום אחר, אז יעבירו את הדיירים למקום החדש, לגור שם. גם את המשרדים של ׳אלאור׳ הפכנו ושיפצנו. אנחנו מנסים לקחת את כל המתחם ובעצם לשפר את איכות החיים של הדיירים. אני אגיד שקצת לפני ספטמבר, בשנה שעברה, אני שוחחתי עם משרד החינוך דאז, עדכנתי את מי שהייתה ממלאת מקום ראש אגף חינוך מיוחד, בספטמבר הוצאנו מכתב למשרד החינוך והודענו שבית הספר לא יוכל להמשיך שם ושהם צריכים לחפש מבנה אחר. במשך כל השנה קיבלנו מכתבים מגורמים שונים וענינו באותה הרוח שאני מסבירה עכשיו. זהו, זה המצב. אנחנו התראנו די מזמן על הצורך בלחפש מקום. אלה העובדות.

תודה. אנחנו מייד נשמע את ראש העיר ראש העין, שאמור להיות איתנו ב- Zoom, רק תוודאו בבקשה שהוא נמצא. היות ומשתתפים בדיון גם קטינים, אז אני רק מזכיר שישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת, וגם הפרוטוקול וגם שידור הישיבה יפורסמו באתר הכנסת. לאור זאת, כשיעלו נושאים שמבקשים את צנעת הפרט של הקטינים, אנחנו מבקשים את כלל הגורמים, כולל ההורים, להקפיד על שמירת פרטיותם.

אם יעלה דבר שנוגע לקטינים ולקטינות ומקשר אותם לכל מיני דברים שקשורים ברמה האישית שלהם, אז חל איסור פרסום על פרטים מזהים, לכן הם לא יפורסמו או יוקלטו. בהתאם לסעיף (120) לתקנון הכנסת, ככל שתהיה בקשה מטעם חבר כנסת, שר או נציגו, אם יעלה צורך להגן על קטין או חסר ישע, יימחקו מהפרוטוקול פרטים מזהים של דוברים, קטינים או קטינות, בסדר? אז רק להבהיר את הדברים. אני מבין שראש העיר עדיין לא זמין, אז אבקש לשמוע את נציג ועד ההורים, בבקשה.

בוקר טוב, שמי אלעד כץ, אני אבא של אלה מבית הספר ׳אבן חן׳. שמעתי פה את כל הדברים ואת כל המכתבים שליליאן הזכירה, הם נכתבו על ידי. אבל אני יכול להגיד רק דבר אחד והוא שכרגע, בספטמבר הקרוב אין בית ספר. מה שזה אומר באוכלוסייה שלנו, זה שהורה אחד מכל משפחה מתפטר, כי הילדים האלה יכולים להיות רק בבית הספר הזה. אלה לא ילדים רגילים, על הרצף, שיכולים להיות בבית ספר ממלכתי עם מורה וסייעת.

מדובר פה בילדים עם בעיות מורכבות יותר, ילדים עד גיל 21 שחלקם לא גמולים, לא מדברים, עם הפרעות של אגרסיות, עם אשפוזים פסיכיאטריים, עם אפילפסיה. מדובר באוכלוסייה המורכבת שבמורכבות וזה המקום היחיד שיש להם. איך אני יכול להגיד לכם שזה המקום היחיד? כי בסופו של דבר, מתוך 55 ילדים, יש ילד שנוסע מאור עקיבא לראש העין כל יום, אני אזכיר לכם שזה לוקח בערך שעה וחצי או יותר ויש ילד מאשדוד. הם לא עושים את זה בגלל שהם נהנים מזה שהילד שלהם ייסע, אלא בגלל שזה המקום היחיד שיכול להכיל את הילד שלהם.

אני לא גרתי בראש העין ובחיים לא ביקרתי שם קודם לכן, עברתי לגור שם רק בגלל שזה המקום היחיד שבו יש בית ספר שעונה על הצרכים של הילדה שלי. אנחנו לא מאוהבים במבנה הזה. מדובר במבנה ישן, לא מתאים ושצריך לעבור שיפוץ. אנחנו מוכנים לקחת על עצמנו את הכול ולשפץ אותו. אנחנו אוהבים את המקום לא בגלל המבנה אלא בגלל האנשים. הם מקבלים שם טיפול מדהים. זה ש- ׳אלאור׳ מעורבים זה בכלל לא קשור, הם היו מעורבים גם בבני ציון. יש שם צוות שמאוד מחובר, שמאוד רוצה להישאר והוא מאוד ערכי, ברמה הגבוהה ביותר שיש.

הבת שלי הייתה מאושפזת ובאו כל המורות לבית החולים כדי לבקר את הילדה, את הדבר הזה אי אפשר לפרק. לנו לא איכפת. ברגע שיהיה פתרון הולם, שהולם זה נראה ומתנהג כמו בית ספר, אז אנחנו נעבור. אנחנו רוצים וחייבים מקום קבוע, אנחנו לא רוצים לריב כל שנה עם הרשויות. במקום שמנהלת בית הספר תשב פה לידי, שתתעסק בילדים ושתהיה איתם. לכן, מה שאני דורש, זה להשאיר אותנו במקום הזה עד שיימצא מקום שיתאים לילדה שלי ולא דקה קודם.

אנחנו מחפשים מקום כבר שנה וחצי. הגברת שפרן צודקת לחלוטין וקיבלנו התראה מראש, אני לא ידעתי על זה ממש מאותו מועד, אבל מאז שידענו אנחנו נלחמים. אנחנו בכלל לא מעורבים בזה. אם היה אפשר להעביר את בית הספר לפה, אז על הכיפאק, היינו מסיעים לפה גם את הצוות וגם את הילדים, אבל זה צריך להיות משהו הולם. אי אפשר למצוא מבנה שמתאים לבית ספר בהתראה כזאת. כרגע, החלופה שלנו, זה סופר שנסגר, על כביש ראשי עם חצר מרוצפת, שצריך להסב אותו. זאת אומרת שצריך לפרק אותו ולשים חלונות, זה יעלה יותר מלבנות בית ספר חדש.

אני שואל את עצמי, למה? למה זה צריך לבוא אחד על חשבון השני? אני פשוט לא מבין. זה לא שלא איכפת לי מהאנשים האלה, אני רואה אותם כל יום כשאני שם את הבת שלי וכואב לי הלב, הבת שלי בסופו של דבר גם תהיה אחד מהם. אני רוצה שיהיה להם טוב. בתוך השטח של משרד הרווחה, יש די שטח בשביל להקים עוד ארבעה בתי ספר, ארבעה. אין שום צורך שזה יהיה אחד על חשבון השני. כל מה שאנחנו רוצים זה או זמן, כדי למצוא מקום חלופי, או היתרי בנייה , כדי לבנות שם.

אוקיי. תודה רבה אלעד, בשם ההורים, זה חשוב מאוד. משרד החינוך, מי נמצאות פה? שהבכירה תציג את עצמה בבקשה.

אני אילנית שושני ואני מנהלת את אגף הבינוי. שלום לכולם ובוקר טוב. בגילוי נאות, מכיוון שאני מנהלת את אגף הבינוי ואני מתייחסת להיבטים פיזיים של מוסדות חינוך, אז אני רק אומר איך עובד התהליך ומה הן בעצם האפשרויות של בית ספר כזה. נכון שהוא ציבורי ונכון שהוא צריך מקום פיזי, אבל כרגע מה שמנהל אותו זו עמותה פרטית ואי אפשר לנתק את זה.

זה משהו שצריך לדבר עליו, כי במשרד החינוך, המדיניות היא, ותכף יעלו כאן ראשי הרשויות, שהן בעלות הקרקע, אמורות להביא מגרש לבית הספר. אנחנו אמורים להכיר בצרכים האלה ומן הסתם נכיר בצרכים, כי יש פה תלמידים, ובעצם אנחנו מלווים את הבינוי. נדבר על זה גם בגבעת שמואל, כי באמת יש כאן איזו שהיא התקדמות אחרת מראש העין, ששם כבר יש איתור מגרש, יש פרוגרמה ואפשר לבנות את בית הספר.

בראש העין, אין?

בראש העין אין.

יש הכרה בצורך?

לא, הרשות לא הגישה. אין בקשה לבינוי קבע עבור בית הספר ׳אבן חן׳. אני כן אומר, שהרשות עצמה כן פתחה בית ספר, כרגע לכיתות א׳ ו-ב׳. שמחה הלוי, שהיא מפקחת ארצית, תמשיך את דבריי בהיבט הפדגוגי. אבל כן הרשות קדמה בית ספר מסוים ויש בו כיתות א׳ ו-ב׳. לכן, כרגע, לסוגיה הזו, שיש כאן מבנה שהוא בעמותה פרטית ומבנה שהוא לא רשותי, אז ידיי כבולות.

למה זה רלוונטי? הרי מבנה צריך להיות, את העמותה תמיד אפשר להחליף. אבל אם כרגע גם אין אלטרנטיבה, אז למה משרד החינוך לא לוקח אחריות על נושא המבנה? הייתה הודעה כבר לפני שנה, למה במהלך השנה הזו לא נבדקו ונבחנו אפשרויות? הרי בסופו של יום צריך להביא איזו שהיא חלופה. העמותה שמנהלת שם היא לא זו שאחראית למבנה או בעלת המבנה, הוא של הרווחה. אבל משרד החינוך הוא זה שצריך לתת אלטרנטיבה ועכשיו אנחנו עומדים מול הורים שבעצם אין להם תשובה ואתם עוד מתלבטים בגלל שזה בעמותה. אני שואלת טכנית, מדוע אין מבנה של משרד החינוך לילדים האלה? זה ילדים שמגיע להם בית ספר. מי ינהל? זה כבר מעבר.

אז אני דווקא לא נגעתי בנושא הניהול, אלא התייחסתי לנושא של ההיבטים הפיזיים ולמבנה. ולטובת המבנה אני צריכה עוד שותף. כי משרד החינוך לא מחזיק בקרקעות לבינוי מוסדות חינוך. ואני חייבת פה את השותפות של הרשות המקומית. כמו שנראה בגבעת שמואל, אני חייבת איזו שהיא שותפות עם הרשות.

ורק הרשות פונה? אתם לא פונים?

אנחנו, כמשרד החינוך, לא יודעים גם מבחינה סטטוטורית את מצב הקרקעות, איפה יש מגרש חום לשם בנייה של מוסד חינוכי, מה גודלו והאם יש תקנים. לכן אני חייבת כאן וזה גם מה שאנחנו עושים, לעבוד בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. בראש העין לא הוגשה בקשה, אבל המשרד, לאור המשבר ולאור המצב הזה שצריך לטפל בו, שוחחנו גם עם הרשות גם עם המחוז שאחראי על ראש העין. שאלת על פתרון, כי בהיבט הפיזי כרגע אין פתרון, אז הפתרון של המשרד ושמחה תשלים אותי, הוא, שככל ולא יהיה מבני פיזי ב-01 בספטמבר, אז המשרד ילווה את כל התלמידים של המוסד הזה וייתן מענה פיזי לכולם, בתוך המסגרות הקיימות שיש במשרד.

המסגרות הקיימות, זה אומר להסיע אותם מחוץ לראש העין?

קודם כל, הם כולם מוסעים לראש העין, לא כולם מראש העין. אני חושבת שיש שני תלמידים מראש העין. ויש במרחב מוסדות. את רוצה להשלים?

בוקר טוב, שמי שמחה הלוי. אני מפקחת באגף חינוך מיוחד. אני רוצה להצטרף אל הדברים של אלעד. בית הספר פועל בצורה מדהימה. מנהלת האגף הייתה שם לא מזמן וראתה את הפעילות של בית הספר, וכולנו מלאי הוקרה והכרה על מה שנעשה שם. באמת המציאות, המורכבת כרגע, של עמותה שמפעילה את בית הספר מצד אחד ומצד שני, האחריות שלנו כלפי התלמידים. אני כן שאגיד שבבית הספר יש מעל ל-50 תלמידים, 11 מראש העין וכל השאר מעוד 20 רשויות אחרות, זאת אומרת שבכל מקרה התלמידים מוסעים.

אבל זה בעצם האופי של כל בתי הספר שלנו, הם על רשותיים ועל מחוזיים. במידה והעמותה לא תמצא מקום להפעיל בו את בית הספר בימים הקרובים ותודיע לנו על כך, ואנחנו מבקשים שהיא תודיע לנו על כך, אז אנחנו נעשה את כל המאמצים על מנת למצוא פתרון לכל תלמיד. ואני אומרת את זה בלי שום סייג, למרות ועל אף הקשיים שקיימים היום בשיבוץ, של תלמידים אלה.

שמחה, האם אתם מרוצים ברמה הפדגוגית מהעבודה החינוכית שנעשית בבית הספר?

בהחלט.

כלומר, לא מדובר פה בסוגייה חינוכית, אלא סליחה על הביטוי, בסוגייה נדל״נית. אני חושב שהמשמעות של פירוק בית ספר כזה והעברתו למקומות אחרים, היא משמעות מאוד מרחיקת לכת.

אני מסכימה איתך.

למה אי אפשר לבחון, ביחד עם משרד הרווחה, אפשרות לתת איזו שהיא ארכה נוספת לשנה נוספת, ובשנה הזו יועלו משרד החינוך והרשויות המקומיות לתת תשובה? כי בסוף, להתחיל לשנע את הילדים האלה, ולהפריד אותם זה מזה, זה הרבה. אנחנו לא יודעים הרבה על העולם שלהם של הילדים האלה, אבל בסוף, ילד זה ילד. גם ילד רגיל שעובר בית ספר, יכול להיכנס אל אותו משבר. לכן אנחנו צריכים מאוד להיזהר עם הילדים האלה. והאמת היא שזה נורא מקומם אותי, כי בסוף, משרד החינוך צריך להיות האחראי על הילדים האלה, וכמו שאמר היושב ראש, זה לא קטע נדל״ני, יש פה הורים וילדים.

להתחיל לשנע אותם זה מטורף. הילדים האלה צריכים לקום מוקדם יותר, הם לא כמו ילדים רגילים, אז למה לקחת אותם? במה הם חטאו? שהאזורים שלהם ידאגו להם למסגרת כדי שגם להורים תהיה נגישות, הורים לא צריכים לעבור במיוחד. משהו פה לא מתנהל כראוי ולדאבוני זה לא רק פה. ועוד יותר לדאבוני, כמי שבאמת מטפלת בקבוצות מאוד גדולות של מיוחדים, מסתבר שזו איזו שהיא תופעה בארץ, של לתת להורים האלה תחושה כאילו שעושים להם טובה.

אז שיתכבדו הרשויות ואתם כמובן, להתחיל להבין שיש פה ילדים, שיש פה הורים שגם ככה מאותגרים, ותאמינו לי, כאמא מיוחדת, מאוד מאותגרים. הם לא אמורים להתעסק עכשיו בענייני נדל״ן או במציאת מענה לילדים.

את צודקת חברת הכנסת ביטון. אבל בוא נזכור. הרי בסוף יש פה דילמה של ילדים וילדים. נכון ליליאן? אני צודק?

נכון.

ואני חושב שזה נכון שמי שצריך לתת את הקרקע זו הרשות המקומית, אבל משרד החינוך הוא זה שצריך להעמיד כאן מוסדות. עכשיו, אילנית, אנחנו מכירים לא שנה ולא שנתיים ואני יודע גם שאתם במצוקה גדולה, של קצב בינוי כיתות בישראל, אבל אנחנו גם יודעים שבסדרי העדיפויות של מדינת ישראל, ילד מיוחד הוא תמיד קודם. לכן התהליך פה של בניית בית ספר, זה גם קצת מורכב להטיל אותו רק על הראשות המקומית. כי גם כמו שאמרה שמחה נכון, רק 20% מילדי בית הספר הם מהרשות ולכן זו לא יכולה להיות משימה רק של ראש העין.

זו בעצם משימה של המשרד לתת פתרונות לילדים. זה שמשרד אחר נתן לו נדל״ן זה נהדר, אבל בסוף, משרד החינוך הוא זה שצריך להיות המתכלל של האירוע הזה, במיוחד במקרה של החינוך המיוחד. אני תמיד בעד ואני מעודד ראשי רשויות, להקים בשטחם בתי ספר לחינוך מיוחד. כל מי שמבין בחינוך יודע, כמו שאמר פה יפה אלעד, שזה בסוף מושך הורים מצוינים. זו משאבה לחינוך טוב יותר ברשות. אבל היות שזה תמיד אזורי, אז אנחנו תמיד נתקל בבעיה הזו שאנשים צריכים להקצות שטח. לכן אני אומר שהמתכלל של האירוע הזה, ובזה אין ספק, צריך להיות משרד החינוך, זה מבט העל, אילנית.

אדוני היושב ראש, אני מסכימה עם כל מילה שאמרת. אנחנו כן מתכללים ומשרד החינוך כן בונה. רק בשבוע שעבר הייתי בסיור בבני ברק, בבית ספר שיקומי ׳עלה נגב׳ למי שמכיר, שהמשרד ליווה את הבינוי שלו. אנחנו מתעדפים בקריטריונים שלנו לבינוי חדש של מוסדות חינוך, את החינוך המיוחד, מבחינת הניקוד שלהם. אנחנו כן מלווים אותם ונותנים סיוע תקציבי של תשתיות היקפיות, כדי שרשויות לא יטענו את הטענה, שבית הספר עולה יותר ממה שהמשרד מתקצב.

אנחנו בכל הקריטריונים שלנו, נותנים מענה מלא, את כל הפער, עבור הבינוי של המוסד החינוכי המיוחד. גם כסייפה שהיום בונה בית ספר מקבלת את כל הפער. אז מבחינתנו אנחנו עושים את הצעד הנוסף הזה. אנחנו כן בונים מוסדות חינוך למסגרות החינוך המיוחד, גם למעונות השיקומיים. גם פה בירושלים, הצטרפנו ל- ׳שלווה׳, למי שמכיר, בבינוי של כיתות לימוד, אתה בוודאי מכיר את זה. זאת אומרת, יש לנו בכל הארץ, אבל אין ספק שיש עוד דרך לעשות.

אנחנו מוכנים להיות גורם מתכלל, אבל אנחנו צריכים את שיתוף הפעולה הזה. שוב, במבנה פרטי קצת קשה לי יותר לענות וכמה שזה כואב, אצטרך לנתק את הקשר שבין מבנה פרטי למוסד. אנחנו בשאיפה לתת מוסדות במבנים שהם ציבוריים ברשויות מקומיות, זה המחיר.

בדיוק בעניין הזה רציתי לשאול, אם יהיה פה פתרון ביניים, פתרון של שכירות, עד להגשת הרשעה ובינוי שוב, המשרד יודע לתת פה מענה לבעלות?

עד כמה שאני יודעת לא.

כלומר, המשרד לא יודע לבוא ולומר: ״קחו עכשיו שלוש שנים, מה שנקרא, גישור. תשכרו פה ופה עד שנבנה בית ספר.״

אני לא רוצה סתם לענות. אני מוכנה לבדוק את זה ולהשיב לך אחרי הדיון, בסדר? אני לא רוצה סתם להטעות את כל הציבור.

בסדר גמור. ראש העיר נמצא וזמין? טוב, אנחנו נמשיך ותודיעו לי אם הוא זמין. בבקשה, רק מה שמך?

שמי הדר, אני מעמותת ׳אלו״ט׳, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני אגע קודם בבית הספר ׳אבן חן׳. בית ספר ׳אבן חן׳ זה בית ספר ייעודי לתלמידים עם אוטיזם, בתפקודים המורכבים ביותר. בהגדרה, בתי ספר הכוללניים הם לתפקודים היותר מורכבים ובפרט, בית הספר הזה, זה בית ספר שלאורך השנים קלט לשורותיו תלמידים שנפלטו ממסגרות חינוך אחרות. עושים בבית הספר הזה עבודת קודש עם התלמידים האלה. מיישמים שם שיטות טיפול מתקדמות וייעודיות לאוטיזם. יש שם צוות רחב וותיק.

משרד הרווחה, כמו שדובר פה, הודיע לפני שנה, שבמושגים של מציאת פתרונות ובינוי זה מעט מאוד זמן, על הרצון שלו לפנות את בית הספר. ההחלטה להקים שם מרכז תעסוקה לאנשים עם מוגבלות היא כמובן מבורכת, אבל היא לא יכולה לבוא על חשבונם ועל גבם של תלמידים.

אני רוצה לדייק אותך שוב, הדר. לא מדובר פה על שטח מסחרי, אלא על ילדים מול ילדים. הדילמה פה היא קשה יותר ולכן אני רוצה שנדייק באירוע. משרד הרווחה לא מבקש לפנות את הילדים בשביל טובה אחרת, מדובר פה ברצון להעניק שירות טוב יותר לדיירי המקום, שגם הם קליינטים שלנו, בואו רק נזכור את זה.

אני גם ציינתי שזה לטובת דיירי המקום, ברור לי שזה לאנשים עם מוגבלות. אבל עדיין, לא מתקנים עוול בעוול וזה לא אמור לבוא על חשבון של אוכלוסייה מוחלשת אחרת. אני רוצה להסביר לרגע מה היא המשמעות של סגירת בית ספר ייעודי לאוטיזם ומה זה אוטיזם. תלמידים על רצף האוטיזם, בייחוד בתפקודים האלה, הלחם והחמאה שלהם זו היצבות, זו השגרה, הסביבה המוכרת והבטוחה והאנשים שמכירים אותם ואת הקשיים שלהם. לקחת להם את זה, זה פשוט לשמוט את הקרקע מתחת לרגליים שלהם. אני בכלל עוד לא נוגעת בנושא ההסעות, שמי שיודע, הסעות בחינוך המיוחד הן לא פיקניק.

היום ילדים בחינוך המיוחד נוסעים גם שעה וחצי ושעתיים לכיוון, שזה פשוט סבל עבורם. מדובר בילדים עם קשיים בוויסות החושי, עם בעיות התנהגות, עם קשיים רגשיים והמשמעות של להאריך עבורם נסיעה לרשויות אחרות, היא פשוט סבל עבורם. אנחנו מבקשים שכן ייעשו המאמצים מצד משרד הרווחה על מנת למנוע את המהלך הזה. זו לא בעיה של עמותת ׳אלאור׳, אלא בעיה של מדינת ישראל ושל כל מי שיושב כאן בחדר, של כולנו. כן הייתי רוצה גם לשמוע את קולו הרם והצלול של משרד החינוך, גם להתנגד למהלך הזה ולמצוא פתרון.

אלה תלמידים שקודם כל נמצאים באחריות של משרד החינוך ואני בכלל חושבת, שבמציאות של היום, בה יש מחסור אקוטי במסגרות של חינוך מיוחד, עם קצב גידול שנתי של כמעט 20% בשנה, ספציפית לאוטיזם, לתלמידים על הרצף. אז הדבר האחרון שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו זה להרוס את המעט שקיים. אנחנו צריכים להתרכז במציאת פתרונות ובינוי של מסגרות חדשות ולא להרוס את מה שקיים. אני אתייחס לבית הספר ׳תלם׳. מדובר בבית ספר יסודי, כוללני לאוטיזם, שנמצא כרגע במבנה לא מותאם של תיכון בחינוך הכללי.

למיטב ידיעתנו, הרשות המקומית הקצתה את השטח, מוכנה להקצות את המשאבים הנדרשים, תכננה וכרגע הנושא תקוע אצל משרד החינוך. אז אנחנו באמת מבקשים ממשרד החינוך בהזדמנות זו, גם לאשר תקצוב של בניית מבנה חדש לבית הספר ולעשות את זה בהקדם. מכיוון שכרגע יש הודעה רשמית על סגירת בית הספר, אז זה עלול לגרום לנטישה של צוותים, שייאלצו למצוא תעסוקה במסגרות אחרות. זהו. תודה רבה.

אני אתן לשניכם להתייחס. אבל אתם רוצים לגעת בבית הספר בגבעת שמואל? מה היא תמונת המצב?

אז אני אומר שבגבעת שמואל, לבקשתך, התקיימו מספר דיונים. ראשית, את צודקת. זה בית ספר שכן הותר לו מגרש, בניגוד למקרה שדיברנו עליו קודם. יש פרוגרמה, יש תוכנית לבינוי של 2,300 מטרים ובאמת ממתינים, כמו שציינת, לתקציב. אבל כפתרון לדבר הזה ולאור הנחיצות של המבנה, יש כאן אישור של ראש העיר, שביקש מאתנו במימון ביניים, הוא בטח יעלה לשידור וגם יאמר את זה, שהוא כן מוכן לממן ביניים ולהתחיל את בינוי בית הספר, עד שמשרד החינוך, במהלך שנת 2023 ואני מקווה שלכל המאוחר ב- 2024, יתקצב אותו.

לאור מצוקת הכיתות שיש ושכולם מכירים אותה. אבל כן יש פתרון. ראש העיר ביקש, אישרנו לו, גם חשב המשרד אישר לו להתחיל לבצע ומתחילים לבצע את בינוי בית הספר, אז אני מקווה שלקראת תשפ״ה, יהיה בית ספר.

כלומר, הבשורה של סגירת בית הספר, אפשר לומר שהיא ירדה מסדר היום?

נכון. הם ימשיכו עוד שנה במבנה שהם נמצאים בו כרגע, במקביל מתחיל בינוי קבע במימון ביניים של הרשות ואני מקווה שבתחילת תשפ״ה, הם יוכלו להיכנס למבנה.

אילנית, שנינו יודעים שלבנות בית ספר ב-16 חודשים, זה קרוב לנס במדינת ישראל.

2,300 מטרים זה כן אפשרי.

האם אני מבין מדברייך שאתם מאפשרים את המהלך שעשיתם בעבר, עד 2018? שרשויות בונות ואתם, במכתב התחייבות שלכם - - -

לא כגורף.

אבל עם אישורים ספציפיים?

נכון. דיברנו עם חשב המשרד והוא הסכים למהלך הזה.

יש עוד מקומות שבהם אישרתם את זה?

כן. בהסכמי גג, חשב המשרד נותן כן לאשר.

אני לא יודע אם כולם פה מכירים את הסוגייה, אבל היא סוגייה אקוטית. היות ובמדינת ישראל חסרות 17 אלף כיתות במדינת ישראל - - חברת הכנסת קטי אני מייד אתן לך לדבר.

לא, אני פשוט שומעת רק על בית ספר אחד והייתי מעוניינת לשמוע גם על הקודם, על ׳אבן חן׳.

אנחנו מדברים עליו ב-30 הדקות האחרונות ואנחנו נחזור אליו עוד רגע. - - לכן האפשרות הזו היא בעיניי בשורה מאוד חשובה וטוב שמשרד החינוך קיבל את ההחלטה הזאת. היא בעיניי מחייבת אתכם גם לתת תיעדוף לרשויות שאין להן את היכולת הזו לתת על החשבון. אז רק נאמר, שכאן בוועדת חינוך זה נידון כמה פעמים, גם השנה וגם בשנה שעברה, זו בהחלט בשורה מאוד חשובה.

אני אומר שמדובר במקרים ספציפיים.

מדובר במקרים ספציפיים שבהם המשרד מאשר. תודה רבה, בסדר גמור. חברת הכנסת שטרית, בבקשה.

התופעה שהכי מוזרה בעיניי, זה שיש בית ספר שקיים X שנים, ופתאום מודיעים לו שהוא צריך לזוז. 18 שנה הוא נמצא שם. ניסיתי להבין את ההיגיון בלקחת את הילדים האלה, שעד שהם מתרגלים לבית הספר, שהמבנה הוא סוג של חממה עבורם, אז פתאום לקחת אותם ולעקור אותם משם רק בגלל שמשרד הרווחה החליט איזו שהיא החלטה, אז זה מצב שאני לא מבינה.

כי אנחנו גם יודעים שגם כשכבר מחליטים על בנייה של בית ספר יש גם תקלות. אז מה יהיה עם הילדים האלה במידה ומעבירים אותם למקום אחר? אם יש פרויקט כל כך מצליח, שמרכז בתוכו כל כך הרבה רשויות, אז אני שואלת את עצמי, מה ההיגיון? מילא אם היית עובד מול רשות אחת, אז אתה בא לראש העיר ואומר לו: ״תשמע, אני אתן לך קרוואנים.״ אבל אנחנו מדברים על 15 רשויות מסביב, מה הפתרון עבורם? אתמול התקשרו אליי ראשי ערים בזעקה ואמרו לי שאין להם מה לעשות עם הילדים האלה.

אגב, אני רוצה להחמיא, אילנית היא אחת מעובדות משרד החינוך הטובות ביותר שאני מכירה, עוד בהיותי ראש מטה. אז לחלוטין אני מצדיעה לאישה הזאת, שעושה עבודת קודש במשרד החינוך מול כל הרשויות. אבל אילנית, אני הייתי נותנת ברקס ואומרת שעד שלא נמצא פתרון, לא מזיזים את בתי הספר הללו. לכן, יש לכם פה משקל מאוד מאוד רציני. המבנים האלה נבנו על ידי משרד החינוך.

זו אחת הבעיות בבית הספר הזה. שבעצם מי שמפעיל אותו זו עמותה פרטית, עבור מבנה ציבורי, אנחנו לא מתכחשים לזה, אבל מבחינה פיזית, המבנה הוא לא בבעלות רשות אלא בבעלות של משרד הרווחה.

אני רציתי להגיד לך משהו. יש כרגע דיונים בבית הנשיא, על הרפורמה. אז אני נאלצתי להתראיין בחוץ, כדי להרגיע את עם ישראל שאין פה קץ לדמוקרטיה. לא הייתה לי ברירה ולכן איחרתי.

ליליאן, בבקשה, תסבירי עוד פעם את האירוע.

אני אסביר עוד פעם בשבילך כי הגעת באיחור. אני ליליאן, נציגת משרד הרווחה. אני מניחה שאת יודעת את הסיפור של בני ציון. ׳אלאור׳ היא המפעיל של מעון בני ציון, הייתה שם התעללות קשה, שבעקבותיה המשרד החליט להפסיק את ההתקשרות. אני מדייקת, הם אומרים שזה שטחים ברשות הרווחה אבל אלה שטחים של הדיור הממשלתי. שהוחכרו למשרד הרווחה לצורך הקמת המעון לדיירים.

המפעיל הפרטי, שהוא גם מפעיל פרטי אצלנו וגם אצל משרד החינוך, השתמש בחלק משטחי המעון לטובת הקמת בית ספר. כן, אני מודה, אני לא הייתי בכל השנים אבל היה כאן איזה משהו שהוא לא בסדר גם מבחינתנו, שבית הספר התקיים לאורך שנים ואף אחד לא נתן את דעתו על המשמעות של זה. אבל כשעשינו סדר במעון הזה והוא הוצא כמפעיל, אז המשרד החליט שהוא יוצא גם מבית הספר, כי ראינו שיש צרכים נוספים לדיירים, כמו מתחמי דיור יותר רחבים, איכות חיים טובה יותר ומרכזי יום כמו שצריך, לכן כל השטח הוקצה למפעיל החדש.

תזכרו שכשמפעיל אחר שמפעיל מעון, בית הספר נמצא בתוך המעון, עוברים שם אוטובוסים, המעון אמור להיות חסוי. האבא אמר שהוא עובר ורואה את הדיירים, זה בסדר, כי אני בטוחה שהוא כאבא מבין. וגם אני לא מעמידה את זה אחד מול השני, אני בעצמי באה מהשירות לאוטיזם, הייתי מנהלת השירות לאוטיזם ואני קרובה מאוד לאוכלוסייה הזו. אז אני לא רוצה ולא מעמידה את זה אחד מול השני. אני רק יודעת שכמשרד הרווחה, זה התפקיד שלנו, לדאוג לדיירים של המעון. וכדי לשפר את איכות החיים שלהם רצינו להקצות להם את כל השטח, כולל שטח בית הספר, לטובת איכות החיים של הדיירים.

אנחנו, מתוך האחריות שלנו כמשרד, לא עשינו את זה ישר ובמיידי, אלא הודענו למשרד החינוך עוד לפני שהודענו למפעיל, כי הוא זה שצריך לדאוג למסגרת, כמפעיל פרטי, גם של החינוך. והודענו למשרד החינוך בספטמבר שנה שעברה, שצריך להתארגן ולמצוא מבנה, אז עשינו את כל התהליכים בצורה סדורה.

אבל זה לא אומר שעשיתם תהליך נכון. איפה זה ממוקם? בראש העין?

כן.

שאלתם את ראש העיר? שאלתם את ראשי הרשויות האחרים? האם באתם ואמרתם: ״תקשיבו, עכשיו זה תפקיד שלכם. אתם תצטרכו לפתור את הבעיה של הילדים שנמצאים שם.״ לא, אז אי אפשר להתעלם מראשי הערים.

זו לא אחריות שלנו אלא של משרד החינוך.

קטי בהצלחה, ליליאן, אני אתן לך להתייחס בהמשך. בבקשה אדוני, אתה יושב מולי.

שמי עודד יהלום. אני אבא לילד ב- ׳אבן חן׳. קודם כל, לעניין מה שאמרת, שרואים את הדיירים במעון, אז ראש העיר וסגן ראש העיר כבר פתרו גם את זה והם יכולים לארגן כניסה מסביב. ברמת המקום, אני יכול להראות לכם גם בתמונות, יש מספיק מקום. עד שאתם תגמרו לבנות שם משהו, יש לכם עוד עשרות דונמים מצד ימין ועוד כמה דונמים מצד שמאל ורק את הביתן הקטן של העובדים, לקח לכם שנה וחצי לבנות. עד שתגיעו איך שהוא לחוסים, שאני לא אומר שלא מגיע להם, אבל זה לא אחד על חשבון השני, אפשר לעשות את זה ביחד וממש לא אחד על חשבון השני.

אתם יכולים לבנות מצד ימין, את כל החנייה ואת כל האזור הזה ואתם יכולים לבנות מצד שמאל. ואנחנו, בעזרת ראש העיר, נדאג לכניסה מסביב ולא נראה את החוסים שלכם. אי אפשר, גם אם ייתנו לנו צ׳ק פתוח כמו שהגברת אומרת, אי אפשר לבנות מבנה, מאפס ועם כל האישורים, מבנה שיתאים לילדים, לא בשנה, לא בשנה וחצי וגם לא בשנתיים. אנחנו עברנו מחולון ל- ׳אבן חן׳ כי אי אפשר עם זה.

הילד שלי בזכות האישה הנפלאה הזאת התחיל לדבר, הפסיק לדפוק את הראש בקיר והפסיק לעשות קקי על הקירות, היא אומרת שהיא תלווה אותי ואני יודע מה זה ללוות אותי. היא תלווה אותי לאלעד, שאין שם מקום, לפתח תקווה, שאין שם מקום, לראש עיר שרוצה להביא עוד שתיים ועוד עשר כיתות לאנשים אחרים כי בנו רק לכיתות א׳ ו-ב׳. אז זה השטח שלה ובאמת שהיא לא צריכה אותו כרגע והם לא מוכנים ל- Barter ולא מוכנים לשמוע שום דבר, כי אנחנו כהורים, ניסנו את הכול ועברנו מהכול.

והיא מנסה לעשות כל מה שהיא יכולה מהקטע הבירוקרטי, אבל תסלח לי, זה ממש לא עוזר כי אין לה כלים לעזור, איפה הם רוצים שאני אשים את הילד? מספיק שהוא יוצא לשבוע חופש שלא מתוכנן, והוא כבר מתחיל לדפוק את הראש. אני יכול להראות לך את התמונות, יש לה ים של מקום שם.

תודה, אלה דברים מאוד חשובים. כן, בבקשה, אתה רצית לדבר.

אני דולב ורציתי לדבר על העניין של ההסעות. אני נער עם אוטיזם ולפני כמה שנים אני הייתי בבית ספר רגיל. ובגלל מחדל כל שהוא שמו אותי בהסעה עם ילדים עם אוטיזם בתפקוד ממש נמוך, עם בתי ספר ייעודיים לאוטיזם, בית הספר ׳לוטם׳ ברחובות. אני הייתי הראשון בהסעה. הייתי קם בבוקר ועולה על ההסעה והיינו נוסעים בכל הערים השכנות ואוספים ילדים. כל ילד שנכנס להסעה, ההורים שלו היו באים, מודים לנהג, מודים למלווה ואומרים לו: ״תודה רבה שאתה לוקח את הילד שלנו.״ אבל בהסעה זה היה פשוט גהינום.

היו ילדים שמרביצים, ילדים שנושכים וילדים שמורידים את הבגדים, כי המרחק בין הבית שלהם לבית הספר היה מאוד גדול. כשאני שומע פה שרוצים להגדיל את המרחק הזה עוד יותר, אז אני חושב על כמה שזה יהיה לילדים מאוד מאוד קשה. על ההורים שיצטרכו להיות איתם בבית לתקופה מסוימת ולטפל בהם, ולא יוכלו לתפקד ולהתפרנס כראוי. אלה ילדים שיש להם קשיים מאוד גדולים ואני לא רוצה להתחיל לתאר את זה, אבל אני סבלתי מזה הרבה שנים.

תודה רבה, אלה דברים חשובים מאוד. חברת הכנסת ביטון, בבקשה.

אני רק רוצה לומר בהזדמנות הזו, שאתמול שר החינוך יואב קיש הגיע לשדרות וחנכו שם בית ספר מדהים של אוטיזם, של ילדים על הרצף, עם מגבלות מאוד קשות לגילאי שש עד 21. מבנה לתפארת, עם יחידות שירות וכולי. אבל עם זאת, בגן יבנה, העירייה הקצתה שטח. יש שם היום בסביבות ה-250 ילדים בחינוך המיוחד, שנוסעים כמעט שעה וחצי למסגרות וזה עדיין לא זז. אני בזמנו דיברתי עם ראש העיר והוא אמר לי: ״אני נתתי, משרד החינוך והפיקוח מטרפד.״ אז הנה, אנחנו נגיע שוב לאותו סיפור. לכן, אני חושבת, שהסוגייה כאן היא מאוד חשובה, אבל בואו גם נצפה פני עתיד.

אם יש בגן יבנה 250 ילדים בחינוך המיוחד וראש העיר כבר הקצה שטח, אז למה פיקוח ודברים כאלה מונעים את ההתקדמות? בגלל בירוקרטיה שאני לא מבינה מאיזה עידן היא, אנחנו מונעים מהילדים האלה את האפשרות ללכת לבית ספר באופן רגיל כמו כל ילד. נאמרו כאן דברים מאוד חשובים, הוא יושב בהסעה והילדים האלה נושכים, מתפשטים וכואבים. אנחנו יכולים לנסוע ברכב יותר מחצי שעה או שעה? זה עולה לנו עד כאן, אז תחשבו מה עובר על הילדים האלה. לכן אני חושבת שלהטיח את זה במשרד החינוך או במשרד הרווחה זה בכלל לא מעניין, צריך לפעול באיזו שהיא אחדות וכל אחד צריך לקחת אחריות, בטח ובטח שמשרד החינוך, כשיש פה ילדים ששייכים למסגרות החינוך.

תודה רבה חברת הכנסת ביטון. דור לווינטר, בבקשה.

אז אני דור לוינטר, אני אבא לילד מיוחד מבית הספר ׳תלם׳, אני גם מנכ״ל מגזין Epoch. מישהו תיאר פה את הצורך להתפרנס ואת העובדה שצריך לעשות את כל הדברים האלה ביחד, אז זה באמת מאתגר. אני רוצה גם להתייחס למה שאמרה נציגת משרד החינוך וגם לסיפור עם בית הספר. אז קודם כל, הובטח לנו כבר לפני שנתיים, שיש אישור של משרד החינוך, לתקצוב של בנייה של מבנה חדש בגבעת שמואל, הרשות התגייסה לזה וגם ראש העיר הכריז על זה, ולכן אנחנו, ההורים, הפקדנו את הילדים שלנו בבית הספר הזה, בית ספר ׳תלם׳.

חשוב להבין, הבית ספר כרגע נמצא במבנה שהוא לא מבנה מותאם. זה בעצם גוש של כיתות שנמצא בתוך בית ספר תיכון. יש לו חצר של 20 או 25 מטרים והחצר הזאת גובלת עם בית הספר התיכון. כבר היה לנו מקרה, אני לא רוצה להיכנס לזה בדיוק, אבל של איזה שהוא ילד או ילדה, שהיה להם מקרה בתוך החצר, בדומה למה שתואר פה בהסעות, אלה דברים שקורים, וילדה מהתיכון צילמה את זה. תחשבו רגע על עוגמת הנפש להורים. אנחנו מוכנים לסבול את כל הדבר הזה משתי סיבות: 1. כי אין לנו אלטרנטיבה. 2. בגלל מה שהובטח לנו על ידי משרד החינוך.

אני מתקשה גם לקבל את האמרה של משרד החינוך, עם ההבטחה של ראש העיר וכולי, כי זה כבר הובטח לנו לפני שנתיים והובטח לפני שנה. ואז מה שבסוף קורה זה או שהכנסת מתפזרת, או שמתחלפים אנשים, או שהשר מתחלף או שוועדות מתחלפות וזה פשוט נדחה משנה לשנה ואני בטח אמצא את עצמי יושב כאן שוב בעוד שנה ובעוד שנתיים כי שוב פעם זה לא אושר. אז קשה לי להאמין לזה מבלי שאני רואה מסמך חתום ביד, שמאשר תקציב. עד שזה לא קורה אלה פשוט מילים יפות שנרשמות באיזו ועדה על איזה נייר וחוץ מזה קשה - - -

אבל תסלח לי דור, יש כאן איזה משהו אחר. התקצוב של משרד החינוך לא יעכב אתכם, היות והרשות לקחה על עצמה סוג של הלוואת גישור לבנייה, אז אתה לא תלוי בזמן של משרד החינוך, עכשיו זה בין הרשות לבין משרד החינוך, להתחייב להחזיר לרשות את הכסף.

בדיוק. זאת נקודה חשובה כי זאת נקודת פיצוץ. האם משרד החינוך, מתחייב ומבטיח? דיברת על זה שיש פה עניינים נדל״ניים. בנדל״ן יש חוזה שבו רשום בדיוק מתי מתקבל כסף ולמה. ועבורנו זה קריטי. ההורים, עבורם לשלוח את הילדים שלהם לבית ספר אחר זה בלתי נסבל. חוץ ממה שדיברת, על זה שהילדים מתפשטים ושקורים להם כל מיני דברים בהסעות, אז בהסעות אנחנו גם נתקלים במצבים בהם מעשנים על הילדים, שמים רדיו חזק, מקרי אלימות של מלווים וכולי, וזה מאוד מקשה על הילדים. אז עבורנו, כל עוד אין הבטחה שהיא 100%, אז עבורנו זה משהו שקשה להסתמך עליו.

דבר נוסף שאני לא מבין. הרי משרד החינוך שם לעצמו כיעד לבנות עוד בתי ספר ועשיתם מסלול ירוק ועוד כל מיני דברים כאלה. אז לא ברור לי למה כשמגיעה רשות שמוכנה לקחת את זה על עצמה, לבנות ולשים את הכסף, אז לא מתגייסים מיד לעשות את הדבר הזה. כבר עכשיו, ההמצאות במבנה הזה, שאת בית הספר החדש ייקח לבנות עוד לפחות שנתיים, אם לא שלוש, זה פאול, פאול של משרד החינוך.

משפט אחרון. הלוואי שלא היינו חיים במדינה עם סוציאליזם כל כך כבד והיינו יכולים לבנות בתי ספר פרטיים ככל שהיינו רוצים. אבל כל עוד נציגי הציבור שלנו החליטו שהם רוצים למסות באופן כבד את הציבור והם חושבים שהשלטון יכול לעשות דברים יותר טובים ויותר חכמים מהציבור ולחיות במדינה סוציאליסטית, אז אתם צריכים לקחת את האחריות על הילדים האלה וכרגע זה לא קורה. אז אני גם אשמח להתייחסות של משרד החינוך, במפורש, מה הולך לקרות עם בית הספר והאם אפשר לקבל ביד חוזה חתום, שבו משרד החינוך אומר - - -

זה לא חוזה אלא מכתב, אבל אילנית, את רוצה להתייחס?

אני אומר בקצרה. מבחינת חוזה, אז במונחים אחרים שלנו, ישנה פרוגרמה למוסד הזה ויש תוכנית אדריכלית שאושרה על ידי המשרד. ואמרתי בתחילת דבריי, בהיקף של 2,300 מטר. אני כן מציעה ליושב הראש, ברשותך, אנחנו נעביר אליך את המכתב של ראש העיר, יוסי ברודני, שמתחייב לבצע קידום מימון עד לקבלת התקציב. לגבי המצוקות כבר דיברנו. נעביר ליושב ראש את המכתב שלו ואת אישור חשב המשרד במייל, כדי שהוועדה, אם תרצה, תוכל לעקוב אחרי הרצינות של ההתחייבות הזאת.

זה התהליך שאני מכיר, בסדר גמור. אני רוצה לשמוע את ראש העיר ראש העיר, בבקשה, שלום ובוקר טוב.

קודם כל, אני מצטער שלא הצלחתי להגיע אליכם. הייתי בדרך אליכם, התכוונתי להגיע בשעה 08:30 וה- Waze הראה לי שאגיע רק בשעה 10:00. אז הסתובבתי איפה שיכולתי ואני במשרד שלי בחזרה. אז קודם כל רציתי לומר שבשנים האחרונות יש יותר מודעות, גם בקרב ההורים וגם במערכת החינוך, לכל מה שנקרא ׳חינוך מיוחד׳ בכלל ולמה שקשור לילדים על הרצף, בפרט.

אצלנו בעיר יש בית ספר שהוקם לפני 20 שנה, בית ספר אזורי. הייתה איזו שהיא תקלה לפני שנה, שלא קשורה אל בית הספר אלא למקום שבו הוא נמצא, שכתוצאה מזה, הודיעו למפעיל שהוא לא יכול להמשיך. בינתיים היה שם ביקור של שר הרווחה, כי המקום שייך למשרד הרווחה - - - ואני מקווה שהוא יקבל שנה נוספת. אבל מכיוון שאנחנו לא רוצים לקחת סיכון, החלטנו להקים בית ספר בעצמנו וקיבלנו - - - ממשרד החינוך. אני רוצה להגיד שמשרד החינוך נענה בנפש חפצה כדי לקדם את הדבר הזה.

אנחנו לוקחים את הכול על חשבוננו. לשמחתנו הרבה, יש לנו שטח של מספר גנים שאיחדנו אותם כאשכול ואנחנו בימים אלה מבצעים בהם התאמות, כדי שיתאימו כבית ספר לילדים על הרצף האוטיסטי. בבד בבד, אני חושב שכל רשות שרוצה לעשות מהלך ולקחת על עצמה, או לקדם מימון כדי לבנות או כדי בינתיים להכין מקום, כי לבנות בית ספר עם פרוגרמה וקידום, לוקח בין שנתיים לשלוש שנים, בהנחה שיש כסף. אם אין כסף, משרד החינוך מסכים שהרשות תעשה על חשבונה, מה שבשנתיים האחרונות הוא לא היה מוכן.

אדוני ראש העיר, האם אתם ערוכים לדבר הזה? בעצם גם כן לתת התחייבות שאתם בעצם בונים ושהמשרד יחזיר לכם?

אנחנו כבר קיבלנו ממשרד החינוך, אחרי שכבר התחייבנו להכין את גני הילדים ולעשות בהם התאמה, מקום יפה מאוד אגב, אז משרד החינוך הבטיח לנו שהוא יעביר אלינו מימון. אז אני מעריך שתוך שנתיים עד שלוש שנים יהיה לנו בית ספר, אבל בינתיים אנחנו מכינים מקום ראוי ומתאים, ואם כל רשות יכולה לעשות מהלך דומה, אז משרד החינוך צריך, ואני מבין שזו המדיניות שלו עכשיו, לאפשר לרשות קידום מימון או להבטיח שייפתח בית ספר. לשמחתי, אין בכל רשות מספיק ילדים בשביל בית ספר, גם אם הוא צומח. אבל אם אפשר לקדם את זה שייפתח בכל רשות מקומית בית ספר, זה נראה לי הדבר הנכון ונראה לי חשוב מאין כמוהו. ילדים על הרצף האוטיסטי הם ילדים שאפשר להציל אותם.

תודה רבה על הדברים. חבר הכנסת טרופר.

קודם כל אני מתנצל, כי אני נמצא גם בדיון אחר על הפגייה שצריכה לקום באילת. אלה שני נושאים מאוד חשובים. אז אני באתי רק לתת גב, תפעילו אותי איפה שצריך. עברתי על החומרים ולמדתי אותם, אתה בא מחינוך וגם אני בא מחינוך ובסוף, אלה הילדים הראשונים שצריך לדאוג להם. מה שקורה תמיד בדינמיקה, זה שקודם כל מסדרים את כל היתר ואחרי זה מגיעים אליהם. בעולם מתוקן, במערכת חינוך ערכית, זה עובד הפוך, קודם כל דואגים להם ואחר כך מטפלים בכל היתר. אם אוכל לעזור במשהו אז בשמחה.

נכון, יפה מאוד. חברת הכנסת שטרית, לפני שאני מסכם, את רוצה להוסיף משהו?

כן. אני חושבת שצריכה להיעשות חשיבה מחודשת ועד שלא יימצא פתרון אז גם אי אפשר לסגור. זה חד משמעי ואין בזה גם שום היגיון. אנחנו לא יכולים לזרוק את הילדים האלה החוצה, זה בלתי אפשרי. בואו נדבר חופשי. לראשי ערים יש מערכת בחירות לא פשוטה. למצוא את ההורים האלה יושבים להם יום ולילה בתוך הלשכות, זו לא תמונה מרהיבה. ובואו נלך לילדים האלה. גם ככה הילדים האלה מתמודדים עם בעיה בריאותית לא קטנה ולא פשוטה, אז אי אפשר לבוא ולומר להורים שישברו את הראש לאיפה הילדים הללו יהיו. חד משמעית אסור לסגור. אני חושבת שצריך לעשות את הכול כדי למנוע את הסגירה.

מאוד בקצרה. ישי, ראש תחום חינוך ב- ׳אלאור׳. אני רק רוצה להגיד שאנחנו מוכנים לעבור, אנחנו נשמח לעבור ואנחנו גם מחפשים מקום כבר הרבה זמן. אני בפתח מול הרשויות בסיפור הזה.

מה עשיתם כדי למצוא מקום חלופי?

כל הרשויות ששולחות אלינו, פנינו אליהן. יש לנו גם פגישה בחודש הקרוב, יחד עם המועצה האזורית חבל מודיעין, שאולי גם להם יהיה מקום. צריך גם לזכור שלא מדובר בסתם מבנה, אלא במבנה שמתאים לבית ספר מיוחד. זה לא משהו שאתה יכול לקחת סתם ככה. דיברו פה על המפעיל, הרבה שנים זה היה נוח שיהיה מפעיל, אנחנו עושים עבודה מצוינת ביחד עם משרד החינוך, יש לנו מנהלת מדהימה שעושה עבודה. גם דיברת על הסיפור הזה קודם, שיש לא מעט בתי ספר שיש להם רשתות.

רונית נמצאת פה ועבדנו ביחד שנים, אנחנו יודעים מה המשמעות של הרשויות מול משרד החינוך, במציאת מקומות למסגרת לילדים האלה. דיברו פה ההורים, אין להם במחוז מרכז, זה לא יימצא להם פתרון ל-1 בספטמבר, הלוואי והיה מצב שזה היה כזה נכון. ראש העיר ירד, אבל הוא רוצה שנפתח עוד כמה כיתות בשנה הבאה בתוך בית הספר, הוא דיבר איתנו על זה, כי אין לו עוד פתרון בטוח העיר עצמה.

תודה. בבקשה, המנכ״לית.

אני לא המנכ״לית אלא מנהלת בית הספר, שמי ליאור.

ליאור, את בעצם עובדת של חברת ׳אלאור׳?

אני עובדת של ׳אלאור׳, אבל אני בעצם בפיקוח של משרד החינוך, הכול עובר דרך משרד החינוך. כל הזכויות שלי הן על תקן משרד החינוך. האמת היא שאני באה לדבר בשם התלמידים שלי, שיקרים לליבי. אני מדברת ממקום של אוכלוסייה חלשה עם לקות מאוד עמוקה של אוטיזם, יש לנו תלמידי קצה שמגיעים אלינו, שהרבה פעמים לא נמצא להם שום מענה באף בית ספר אחר לחינוך מיוחד כוללני.

אני אשתף רק באנקדוטה קטנה מהשנה. תלמיד שנשאר בבית כי לא הייתה לו מסגרת והתקבל אלינו בהחרגה, מעל התקן ועדיין, כדי לתת מענה לילד בן 11 שיושב בבית. כאן אנחנו מדברים הרבה על הסתגלות ואני רוצה לתאר באנקדוטה את ההסתגלות. במשך חודשיים, יום יום, הוא הגיע עם ההורים שלו ועומד מחוץ לשער שעה וחצי עם אחד מאנשי הצוות של בית הספר, כדי להיכנס בתהליך מאוד מאוד מובנה לתוך בית הספר.

זה בעצם אומר שהתהליכים מול הילדים האלה נעשים ברגישות, עם מסירות אין קץ של צוות מדהים, אבל אלה תלמידים שהם באמת על הקצה וכל מעבר או יציאה מהשגרה הזו, יכולה גם לפגוע וגם לגרום לרגרסיות, גם את זה צריך לומר. רגרסיות בכל ההתקדמות שהם עשו לאורך כל השנים בבית הספר. ובאמת, צר לי, אבל אלה ילדי ישראל. אי אפשר להתייחס לילדים של הרווחה, לצד - - -

אני מכירה את העבודה שלכם ואני יודעת שאתם עושים עבודת קודש ואני בטוחה שגם את עושה עבודת קודש. אני גם מתחברת למה שאמרת לגבי המפעיל, המפעיל הזה, לא הייתי קוראת לו מפעיל אלא מלאך, מפני שהוא דואג לאותם ילדים עם הצרכים המיוחדים, שמתפארים בהם במשרדים ואומרים: ״איזה יופי הם מטופלים, איזה יופי הם מתקדמים.״ אבל כשצריך לסייע להם בזמן הזה, אז פתאום כולם נעלמים. אבל אנחנו נמצאים כאן כדי להגן עליכם.

תודה.

אדוני, אם יורשה לי לשאול שאלה. אני מעוניינת לשאול את משרד הרווחה, האם אתם תסכימו לשקול בחיוב להשהות לבינתיים את פינוי בית הספר? ושבינתיים נקים איזה שהוא צוות חשיבה למציאת פתרון עם משרד החינוך. אני אציין שההתראה של שנה מראש, זו באמת התראה מאוד קצרה במושגים כאלה של בינוי ושל מציאת פתרון, כך שעל אף ההודעה המוקדמת זה מעט מאוד זמן. אז אני חושבת שמן הראוי, שאתם תיקחו אחריות על הדבר הזה ותשהו את זה עד למציאת פתרון.

אני אציין שיש בכוונתי לפנות לשר הרווחה בנושא הזה, אני אעשה את זה כבר היום. כדי באמת לבדוק את האפשרות של השהיית ההחלטה הזו, עד שנראה לאן פנינו מועדות.

כרגע זו החלטה שהתקבלה בכל דרגי המשרד, כולל המנכ״ל. לכן אני לא יכולה לתת תשובה במעמד הזה, אבל אני כן יכולה להחזיר את זה לשולחן של כל שר, מנכ״ל ולבדוק את העניין.

ישי, אני מבין שדובר על כך שיש מבנה במתחם, שבו עשיתם שימוש לא למעון או לבית הספר, הייתה טענה כזו כלפיכם, אתם טיפלתם בזה? אתם עסוקים בזה?

המשרדים של ׳אלאור׳ היו בתוך המתחם והם יצאו משם והפכו למגורים.

לא, זה לא קשור אליהם. המשרדים זה היה כמפעיל של המסגרות שלנו. זה לא היה קשור לבית הספר וכמובן שכבר פינינו את זה. הם גם שופצו בחלקם. אני כן אגיד וגם חשוב לי להגיד את זה, שהבקשה לדחייה הגיעה כבר כמה פעמים וזה הגיע גם למנכ״ל וגם לשר ולמרות זאת עדיין עמדה בעינה. אבל אני אפנה כגורם מקצועי.

אנחנו מדברים ומדברים, אבל אנחנו בדקה ה-95. המשחק נגמר, הילדים האלה בספטמבר בחוץ.

סליחה, המפקחת של בית הספר הגיעה. אפשר לתת לה רשות דיבור?

כן.

רונית וייס. אני מתנצלת, אבל הייתה תאונה בכביש שש והיינו שלוש שעות בדרכים. אני רק מחזקת את העובדה שבית הספר הוא בית ספר לתפארת, שעובד עם ילדים מאוד מאוד מורכבים ועם צוות מסור ואני לא ארחיב עכשיו במילים. מה שאנחנו מבקשים זה לקבל החלטה סופית ולדעת איפה אנחנו עומדים. כי אנחנו, כמשרד, אחראים על הילדים ואנחנו צריכים לדאוג לזה שלא יהיה מצב שב-01 בספטמבר, יהיה ילד שלא תהיה לו מסגרת.

מצד שני, אנחנו אומרים שהכי נכון והכי חשוב לכולם, שבית הספר יישאר במקום בו הוא נמצא ובמתכונת הנוכחית, כדי לא לשבש כלום לילדים. אני רוצה לציין עוד נקודה, שאנשי צוות יברחו לנו, חלקם יעזבו אם אנחנו נעזוב למקום מרוחק יותר ולמצוא היום אנשי צוות במערכת החינוך, כולכם יודעים מה זה, בוודאי ובוודאי לא למסגרות כאלה.

את בהחלט צודקת. אבל בשעה שדיברנו לפני שהגעת, אז בסוף האחריות המתכללת פה על האירוע היא של משרד החינוך. ואני אומר כאן, יש פה בסוף דד ליין שמשרד החינוך צריך להתדיין בו ואני עוד שנייה אתייחס אליו. אז קודם כל, אני רוצה לשבח פה את שני המשרדים, גם את החינוך וגם את הרווחה, כל אחד על העבודה שהוא עושה בגזרתו. יש פה את משרד העבודה והרווחה, שבסוף מה שהוא עושה זה לטפל באנשים עבור הציבור וגם את משרד החינוך, שכאמור, המלחמה על הילדים היא באחריותו ואצלו.

היעד של הדיון הזה, אני ממקד אותו, צריך להיות שבית הספר לא ייסגר ושהילדים לא יוזזו, זה היעד של הדיון. זה לא בסמכות הוועדה לקבל את ההחלטה הזו, אבל היא פונה כאן למשרד החינוך, כמי שאחראי על בית הספר, לעשות את כל שביכולתו כדי שזה לא יקרה. כי את המשמעות של פינוי בית הספר, שמענו מילדים, שמענו מהורים ושמענו מהצוות, ואין ספק שהיא נוראית. אני רוצה להוסיף פה כוכבית, יש אנשים שנתקעו בדרך לפה בפקקים וכל מי שעוסק פה בחינוך יודע, שאנחנו מתקצבים בסכומים מאוד גדולים, הסעות לילדי החינוך המיוחד. אבל בעצם, עם מרת הפקקים ועם חוסר האופק בנושא הזה, אנחנו צריכים לשאוף להסיע כמה שפחות ילדים.

בבית הספר הזה, כמו ששמענו, רק 11 מתוך 55 ילדים הם מראש העין והשאר מוסעים ממילא, אבל ככל שנקטין את ממד ההסעות, כן ייטב. ואין לנו ברירה בחינוך המיוחד, אלא לייצר מוסדות אזוריים, אבל אנחנו צריכים לשאוף להקטין. לכן, עוד הזזה בסוף תגדיל את ממד ההסעות וגם זה שיקול. יש פה משימות לכל אחד. משימת העיר ראש העין, אמר את זה ראש העיר אבל אני חוזר עליה בכל זאת, היא לדאוג למגרש חלופי ולתוכנית ברת קיימא מהירה, כמו ששמענו שכבר קורה בגבעת שמואל והוועדה מברכת על כך.

אז משימת ראש העין, כרגע, שבית הספר הוא בתחומה, היא לקדם את התהליך הזה של הגשת קרקע לבנייה. משימת המשרד היא כפולה. פעם אחת, זה לוודא שבית הספר לא ייסגר. אני חושב שבעניין הזה אנחנו מבקשים, הוועדה קוראת למשרד החינוך להידבר עם משרד הרווחה ולהגיע להסכמות, כולל אפשרות דחייה של התהליך הזה, יחד עם זאת שאנחנו מכירים בכך, שמה שרוצה משרד הרווחה הוא לטובת האנשים שבהם הוא מטפל, וזו טובה לגיטימית לגמרי. אבל בואו תתדיינו משרד מול משרד, לא צריך בשביל זה את הוועדה, כדי להגיע להסכמה, גם על לוחות הזמנים וגם על מתווה הסיום.

משימת משרד הרווחה, אם אתם יכולים, אנחנו מבקשים מכם לספק זמן למשרד החינוך. כי באמת במושגי מערכת החינוך, לבנות מוסד בשנה וארבעה חודשים זה בלתי אפשרי, כשעוד לא הייתה פה הכרה בצורך, כמו שהסבירה גברת שושני. לכן, יש פה ממד של זמן. אנחנו גם שומעים שיש בקמפוס אפשרויות, אנחנו מבינים שאת חלקם מיציתם אבל צריך להשתדל למצות. זה בסדר שתקצבו זמנים, כי גם אתם דואגים לרווחת האנשים שלכם, אבל צריכים להיות ריאליים. אנחנו כאן בשביל רווחת ההורים והילדים.

לא שיבחתי עדיין, אבל אני רוצה לשבח את ראש העיר גבעת שמואל, יוסי בודני, על התהליך שהוא עושה. ואנחנו קוראים פה למשרד החינוך, לאור מצוקת הכיתות במערכת החינוך, אני הייתי מאחל שממשלת ישראל, תתקצב את החוסר בעודף של עוד 17 אלף כיתות, את החוסר על גבי מה שקרה, זה גם דובר פה בוועדה. אבל כרגע, תקצוב שהרשויות שמסוגלות נותנות למדינה, הוא הרע במיעוטו ואנחנו מבקשים ממשרד החינוך שאת כל התהליך של המכתב וכולי, יעביר לוועדה, כדי שהוועדה תראה ותבין את התהליך מגבעת שמואל בצורה הטובה ביותר.

הצוות מחפש כבר עבודה.

אז בהקדם האפשרי. אילנית, אנחנו יודעים איך נראה המכתב הזה, תעבירו לוועדה את המכתב כדי לסגור את האירוע. כאמור, סגירת כל בית ספר עם צרכים מיוחדים היא שגיאה. ביקש גם ראש העיר ראש העין להתאים את זה והוועדה מקבלת את הדברים.

אנחנו מבקשים שלאור הגידול שהוצג פה, שהציגה הגברת מ- ׳אלו״ט׳, בילדים על הרץ האוטיסטי, לשפר ולשכלל את התכנון קדימה, כמה שנים קדימה. בבניה, מציאה, יצירה, הקצאת קרקעות וכל תהליכי הרישוי הנחוצים, כדי שבסופו של דבר, כמו שאמרו פה שני הילדים הנחמדים, לכל ילד תהיה מסגרת טובה, יציבה, ללא זעזועים ולאורך זמן. הוועדה כאמור, רושמת לפניה את ההתחייבויות, גם של משרד החינוך, גם של ראש העיר גבעת שמואל, גם את אמירתו של ראש העיר ראש העין וגם את הרצון החיובי של משרד הרווחה, להידבר ולהגיע להסכמות. תודה רבה, הישיבה הזו נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 10:07.