פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



16
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
12/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 80
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"ג בתמוז התשפ"ג (12 ביולי 2023), שעה 8:30

גזענות ואלימות כלפי עולים חדשים

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
ולדימיר בליאק
יוסף טייב

משה סולומון

אווקה (קובי) זנה - עו"ד, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים

איל זנדברג - ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים

גליה בונה - מנהלת תחום בכירה, משרד המשפטים

חן בן שלום - עו"ד, פרקליט במחלקה לתפקידים מיוחדים, פרקליטות המדינה

קסאיי דמוזה פרנזמן - מנהלת תחום, המטה לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

נצ"מ הוד לוי - רמ"ח קהילה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ גיא אליהו - רמ"ד קהילות ייחודיות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ חן כינור - רמ"ד תלונות ציבור וחופש מידע, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק רועי בורלא - ר' חו' פיקוח ובקרה, מדור חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

פקד גדי אזמראו - קצין בקרה ומניעת גזענות, מדור קהילת יוצאי האתיופיה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

ליטל הראל - משמעת, המשרד לביטחון לאומי

גלית כהן - ממונה אסירי ציון ומנטרלים מצ'רנוביל, משרד העלייה והקליטה

וורקי קסאי - מנהל/ת תחום פ"א (קליטת עלייה), משרד הרווחה והביטחון החברתי

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

גזענות ואלימות כלפי עולים חדשים

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-12 ביולי 2023, כ"ג בתמוז התשפ"ג. קשה לפתוח בלי להגיד אפילו כמה מילים קצת על אתמול, אנחנו בטח נתייחס לזה בהמשך, אבל יום לא פשוט עבר על מדינת ישראל אתמול, ולצערי עוד נכונים לנו ימים לא פשוטים. אני חושב שהעובדה שממשלת ישראל מתעלמת לחלוטין מהזעקה הכל-כך גדולה שעולה מהשטח היא פשוט בלתי נתפסת. אני לא יודע, מי שמוביל את המדינה בזאת, בסוף יש סדרי עדיפויות, והתפקיד של ראש ממשלה, התפקיד שלו זה לנווט ולראות את כל המכלול. ראש ממשלה וגם השרים, הם אמורים להיות ראש ממשלה ושרים של כלל אזרחי ישראל - של אלה שבחרו בהם ושל אלה שלא. ואם הם לא מבינים שמדינת ישראל נמצאת באירוע ובמכלול הסיכונים הם מוכנים להקריב את כל המפעל הציוני רק בשביל לשנות פה ולהפוך את מדינת ישראל למדינת סף דיקטטורית, כפי שהגדיר אותה אתמול היועץ המשפטי לממשלה לשעבר. אני לא מצליח להבין. אין לנו בעיות ביטחוניות? אין לנו בעיות של ביטחון אישי לטפל בהן? אין לנו בעיות כלכליות? הכלכלה הישראלית מתרסקת פה בחצי שנה. והדברים האלה עוברים ליד.

ואני חייב לומר שזה מתחבר גם לדיון הזה. כי מתוך כך, בתוך האירוע הזה אנחנו עדים להקצנה מטורפת של השיח בחוץ וברשתות, והראשונים להיפגע מזה זה תמיד האוכלוסיות שקל לזהות אותן, אם זה מבטא, צבע אור, אמונה. ואנחנו רואים פה באמת שפל שהחברה הישראלית הגיעה אליו. לצערי. אני חושב שעוד לא הגענו, זאת אומרת אנחנו עוד לא בתחתית, אנחנו רק בירידה. עד שראש הממשלה יחליט לעצור, ולהבין שכרגע הוא מסכן פשוט את עתידה של מדינת ישראל. נקודה. ומכאן נפתח את הדיון.

זה דיון רביעי בנושא. אני חייב לומר, מעניין לעניין באותו עניין, אני כתבתי ארבעה מכתבים לשר המשפטים בתום כל דיון שקיימנו, סליחה – שלושה, בכל דיון שהסתיים, עם בקשה לקדם חקיקה לעיגון סמכויות היחידה מבחינת אכיפה, הרתעה וענישה. לא קיבלתי מענה. באחד הדיונים אפילו טעיתי – האם העובדה שאנחנו לא מקבלים מענה אומרת שיש כוונה במשרד המשפטים הלכה למעשה לסגור את היחידה. לצערי זה מה שקרה בתקופה האחרונה.

זה דיון אחרון בהשתתפותו של ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, עו"ד אווקה קובי זנה, שהקים אותה, ניהל אותה מיום הקמתה במשך שש שנים, בעבודה באמת מסורה עם מעט מאוד אמצעים ויכולות שהקצו לרשותו. אז כן, אני רוצה לנצל את דברי הפתיחה פה כדי להודות לו. השר במשרד המשפטים דודי אמסלם החליט שלא להאריך לו את הקדנציה מעבר לשש השנים שבהן הוא כיהן. הקמת היחידה בין כל משרד הממשלה, המתאמת בעצם את כל משרדי הממשלה הייתה אחת מההמלצות המרכזיות שהיו בעקבות דו"ח צוות למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה, דו"ח פלמור.

מי שמינתה את קובי לתפקידו הייתה איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר. קובי נולד בכפר באתיופיה, עלה לארץ בגיל צעיר, למד והתחנך בפנימייה דתית, סיים תיכון חילוני, למד משפטים במסגרת העתודה, שירת כתובע בפיקוד דרום, רכז תחום עבירות הסתה בפרקליטות מחוז תל אביב, רב סרן במילואים. ובאמת אני חושב שהוא סמל לקהילת יוצאי אתיופיה כמי שמשרת בתפקידים בכירים בשירות המדינה, אחד מהבודדים שבאמת יכולים לראות אותו בתפקידים היותר בכירים.

אווקה והיחידה הופיעו ברשימות השחורות של מפלגת "נעם", שבראשה עומד סגן השר אבי מעוז. אז אם מישהו חושב שהרשימות האלה לא היו רלוונטיות, מסתבר שאולי כנראה כן. במהלך תפקידו מונו למעלה מ-70 רפרנטים ממוני גזענות במשרדי הממשלה שמונחים על ידי היחידה לטיפול במקרי גזענות. בכל שנות פעילות היחידה לא ניתנו ליחידה הזאת סמכויות בירור וסמכויות לחקור ולהטיל סנקציות וקנסות על הנוקטים בגזענות. למרות שהיחידה הוקמה מכוח החלטת ממשלה אין לה סמכויות סטטוטוריות, אין לה יכולות אכיפה, ענישה והרתעה כלפי גופים שנוקטים בגזענות. בכל שנות פעילותו דאג אווקה לחשוף באמצעי התקשורת ולהעלות על סדר היום הציבורי עוולות ומקרים של השפלה וגזענות כלפי הציבור. היחידה בפועל פעלה כגורם מתאם, ובסיוע הוגשו רק תביעות אזרחיות ולא תביעות פליליות. חוק הסיוע המשפטי, שבמסגרתו גם היה ניתן סיוע, פג תוקפו. ועדת פלמור המליצה על הוראת שעה לשלשו שנים למתן סיוע משפטי שייצג את המקרים הרלוונטיים, על פי חוק איסור אפליה, ללא בדיקת זכאות כלכלית. לפני שנתיים תוקף הוראת השעה פג מבלי שהממשלה או הכנסת האריכו אותו, ולפיכך היחידה לא יכלה לממן סיוע לעולים חדשים שפנו והתלוננו ליחידה.

מכאן אני עובר בעצם למציאות היום. לצערי הגזענות עדיין חיה ובועטת, אנחנו רואים אותה בכל מיני מופעים. לצערי לא מעט גם במופעים פוליטיים ובמחלוקות פוליטיות נכנסים אלמנטים גזעניים. רק לאחרונה פרסם ארגון חותם סרטון שנוקט בגזענות כלפי העולים החדשים, גם ממדינות חבר העמים וגם מאתיופיה, כשהוא מסמן אותם בכל מיני סימונים כאלה כשהכותרת היא "המשרד לענייני הגירה" – כך הוא מכנה את משרד העלייה והקליטה. אגב, אג'נדה שמאוד מאוד דומה לאג'נדה של אויבנו שאומרים שאין דבר כזה עלייה וקליטה, יש הגירה. אז הארגון הזה פשוט משרת את האג'נדה, הייתי אומר של מי שבאמת פועל כנגד מדינת ישראל. אומרים "ממהגר למהגר כוחנו מתגבר". כשכמובן הם תוקפים את סעיף הנכד בחוק השבות וטוענים לכל העלייה הלא יהודיות.

יש גזענות כלפי ילדים שלא מתקבלים לבתי ספר, ילדים שלא מתיישבים לידם, בעלי דירות שלא מוכנים להשכיר דירותיהם ממניעים גזעניים, בנקים שלא נותנים לפתוח חשבונות בגלל המבטא של הלקוחות הפוטנציאליים. גם על ידי מורים במערכת החינוך כלפי תלמידים – כל הסיפור של התיכון בנתיבות שנתקלנו בו. בדיון האחרון שהתקיים בוועדה ביקשנו ממשרד החינוך לקבל הנחיות להתנהלות בנושא גזענות. גם בכנסת ישראל, לצערי, יש חברי כנסת שחווים אמירות גזעניות מצד חברי כנסת אחרים על המבטא שלהם, על המוצא שלהם.

במהלך הדיונים שהתקיימו בוועדה עלה כי במקרים רבים מוצע הסדר טיעון לנאשם בעבירה שיש בה גם עבירה ממניע גזענות, ואז הסעיף הזה נמחק מכתב האישום במטרה להקל ולקדם את הסדר הטיעון. קיבלנו נתונים מספריים אחרי הדיונים השונים בוועדה. במסגרת הסדרי טיעון עם 128 נאשמים הוא הורשעו בעבירות מניע גזעני שיוחסו להם. במסגרת הסדרי טיעון עם 13 נאשמים נמחקו עבירות מניע גזעני והם הורשו במסגרת הסדרי טיעון בעבירות אחרות אשר יוחסו להם מלכתחילה בכתב האישום בעניינם, או שנוספו במסגרת הסדרי הטיעון. 4 נאשמים נמחקו העבירות ממניע גזעני והורשעו בעבירות מעשה טרור, ו-4 נאשמים נמחקו להם מניע גזעני בשל קשיים ראייתיים, והם הורשעו במסגרת הסדרי הטיעון בעבירות שלא כוללות מניע גזעני. נאשם אחד נמחקו לו עבירות של מניע גזעני בשל קשיים ראייתיים ביוזמת הפרקליטות ושלא במסגרת הסדרי טיעון עם הנאשם. ובעניינם של שני נאשמים נמחקו עבירות ממניע גזעני שלא במסגרת הסדר טיעון מטעמי חיסיון. אלה הנתונים שקיבלנו מהפרקליטות. ביקשנו את זה בדיונים הקודמים.

ברשותכם אני רוצה לתת את רשות הדיבור קודם כל לעורך דין אווקה, שגם יסכם ככה אולי את כהונתו.

תודה אדוני יושב הראש על קיום הישיבה היום. אתחיל במה שכבר ידוע, ואדוני התחיל ופירט, בסוף החודש אסיים 17 שנות שירות במשרד המשפטים, סך הכל מעל עשרים שנה של שירות בשירות הציבורי, כולל הפרקליטות הצבאית. וזו כנראה תהיה ההשתתפות האחרונה שלי בוועדת העלייה והקליטה בתפקידי כראש היחידה למאבק בגזענות. לכן אני מבקש להתחיל בתודה לך, אדוני יושב הראש, על המחויבות המלאה למען קידום רווחת העולים ויהדות התפוצות, ובכלל זה קידום המאבק בגזענות והמאבק באלימות כלפי עולים.

אני רוצה להגיד תודה לשלומית אבינח, מנהלת ועדת העלייה והקליטה, שמהרגע הראשון שנכנסתי לוועדה הזו תמיד היה מקום של קשב ורגישות, אכפתיות וזמינות – תודה שלומית.

אני רוצה להגיד תודה גם לראשי וועדת העלייה והקליטה הקודמים שהיו כאן – חבר הכנסת לשעבר ד"ר אברהם נגוסה, וחבר הכנסת דוד ביטן, שבאמת עשו מה שאפשר וניתן. וחבר הכנסת ביטן למעשה גם הניע את המהלך של קידום חקיקה כי הוא הבין למעשה, התכלית של החלטת ממשלה לקדם מאבק בגזענות בלי סמכויות הוא לא אפשרי. אז אני מודה להם.

תודה גם למועצה המייעצת, שלא נמצאת כאן, אבל תמיד ליוותה אותנו במהלך שנות הפעילות של היחידה.

אני גם מודה לפרופ' דני הרשקוביץ, נציב שירות המדינה, שתמיד היה קשוב למאבק בגזענות, לקידום המאבק בגזענות והשוויון.

תודה לכל 73 ממונים וממונות במשרדי הממשלה שמניעים ומתניעים מהלך רחב למיגור גזענות. הם השותפים שלנו. זאת ההזדמנות שלי להגיד להם תודה גם בפורום הזה.

והאחרונות, שהן למעשה הראשונות בהערכה שלי, אני רוצה להודות לצוות שלי ביחידה למאבק בגזענות שנמצאות כאן, על השותפות, על המסירות במאבק בגזענות.

אדוני, בדרך כלל אני נוהג כאן לסקור את פעילות היחידה למאבק בגזענות והיום אני רוצה להתמקד רגע בעניין האישי. אני עליתי לישראל בדצמבר 1988, לפני 35 שנה. המסע שלי ושל משפחתי היה מסע קשה, מסע שנמשך למעשה כמעט 6 שנים, כאשר 4 שנים מתוכם היינו בסוג של שבי בכפר של מורי הדרך שסירב להוביל אותנו לגבולות סודן. יכולנו לעבור לישראל רק כשהוא מת בקרב כנופיות.

הסיוט שהסתיים במסגרת השהות שלנו בכפר זר ונידח, ולאחר מכן שהות של כמעט שנתיים בסודן, במחנה הפליטים בסודן. ואפשר לומר שמגיל 6 למעשה, אני הייתי בגיל 6 אבל כל משפחתי וכל יהודי אתיופיה שיצאו לדרך, היו בסכנת חיים מיידית. אני אתחיל מגיל 6, מגיל 10 אדוני, שעברנו כבר את גבולות סודן ואנחנו חיים בסודן. אני בגיל 10 הבנתי ולמדתי שאני יכול למות כל יום. ושאני בגיל 10 חייב לקחת חלק במטלות, בלהביא מים מהבאר בסודן עם גלבייה, וללכת וללמוד שפה חדשה בסודן כדי לסייע למשפחתי שכולם חלו כמעט. אז בגיל 10 כבר הבנתי שאני יכול למות כל יום, ובגיל 10 גם ראיתי את החברים שלי מתים. החברים שיצאו איתי להביא מים מהבאר לא קמו למחרת בבוקר.

וכששם עברו הימים, ימים ארוכים מאוד, והצלחנו להגיע לישראל, הבנתי שיש לי כנראה תפקיד בעולם הזה. אז ברמה אישית, אחותי נפטרה בדרך, ואלפים מיהודי אתיופיה, שמותיהם חקוקים בגיליון הזיכרון בהר הרצל, וזה המחיר ששילמנו כדי להגיע לארץ הזו, הארץ היחידה שלנו. אני אגיד שעם עלייתי ארצה התחלתי במסע חדש. מסע של למידה ומסע של למידה של התרבות הישראלית שהייתה לי כה זרה, ואפילו אפשר לומר מוזרה במידה רבה. והתחלתי מסע לבניית עתיד יחד עם האחים והאחיות העובדים במדינת ישראל. והדרך הייתה קשה ורצופת מהמורות, בלי שפה, אבל עם תרבות נהדרת מאתיופיה, תרבות של כבוד, וערכים של נחישות והתמדה. עם התרבות הזו התחלתי מסע חדש.

במסע הזה, אדוני, פגשתי גזענות מכל סוג. גזענות של קטנים במרכז הקליטה שבאו לשם וקראו לנו בשמות, וגם גזענות בדרך כלל בבית הספר שם, בקריית ים אגב, בפריפריה אחרת, בקריית ים התחלנו את החיים שלנו. ובהמשך גם פגשתי גזענות של גדולים כאשר המדינה, אפשר לומר, החליטה שההורים שלי הם חסרי מסוגלות לגדל אותי. בפעם הראשונה הוצאתי, למעשה בפעם הראשונה בחיים הופרדתי מההורים שלי והושמתי בידיים זרות.

באיזה גיל?

בגיל 12. למעשה סיימתי את היסודי ומהיסודי כבר נשלחנו לפנימייה, לבית יתומים אדוני. זאת אומרת לבית יתומים. ואת השנים האלה אני לא אתאר כי היו שלוש שנים של סיוט, ולאחר מכן חזרתי, ובינתיים ההורים שלי עברו לקריית גת לפריפריה אחרת. אגב, נשלחתי לעפולה, לפריפריה אחרת. זאת אומרת מקריית ים לעפולה ומעפולה לקריית גת. ובקריית גת סיימתי את התיכון, ובאמת אדוני ציין את הדברים שעשיתי, בין היתר להחליט ללמוד במסגרת אקדמאית של צה"ל ולפתח קריירה משפטית. אני רוצה להתחיל, התחלתי כבר לומר, אבל אני רוצה גם לציין שהגזענות, אדוני, בישראל היא לא חדשה. אפשר לומר שהיא התחילה או נוסדה יחד עם הקמת המדינה. אפשר להזכיר את המחאות של ואדי סאליב ב-1959, והפנתרים השחורים ב-1971, ופרשיות כואבות סביב ילדי עולי תימן מזרח ובלקן. אבל אני רוצה להתמקד קצת אדוני ביהודי אתיופיה. זה בסדר? תגיד לי ואני חוזר.

יהודי אתיופיה זו הקהילה, למרות שחושבים שהיא לא יודעת את הזכויות שלה, אבל זו קהילה שהגיעה לארץ בשנת 1985 ופתחה בשביתה לביטול החלטת הרבנות הראשית לגיור בחומרה של כל הקהילה. המהלך הזה, והמחאות האלה שעצרו את המהלך, אני יוכל לספר אדוני שההחלטה שהייתה אז, ההחלטה המפלה והגזענית שהייתה אז, בוטלה רק ב-31 באוקטובר 2019. חלק בעקבות הפעילות שלנו, ופה הזמן להודות לראשון לציון, הרב יצחק יוסף, כאשר מועצת הרבנות התכנסה לראשונה וקבעה את המובן מאליו ואמרה שיהודי אתיופיה הם יהודים לכל דבר ועניין. כזה פשוט.

קבע את זה הרב עובדיה.

הרב עובדיה קבע את זה עוד ב-1985, אבל לקח 34 שנים - - -

לא, הרב עובדיה קבע את זה ב-1973, וב-2019 הוסר במועצת הרבנות הראשית, למרות שזה היה כבר ידוע משנת 1973.

הבנתי, זה עוד נשאר.

עוד נשאר.

אני רק אגיד ש-1973 הייתה החלטה עקרונית, שחוק השבות למעשה יושם על יהודי אתיופיה, אבל בשנת 1985 כתב פסק הלכה רחב שאומר שאין שום ספק ביהודי אתיופיה, ולקח 34 שנים לאמץ במסגרת מועצת הרבנות הראשית. ובמחאות הנוספות שהיו אני, פרשות הדם, ואחר כך אירועי קריית מלאכי, והאירוע האחרון המשמעותי שלמעשה הוביל להקמת היחידה זה האירוע של 2015. האירוע שבו החייל דמאס פיקדה הוכה. אני, הגזענות נמצאת, ואני יכול לומר גם מניסיוני המקצועי, אבל גם מביקור שהיה לי בגרמניה ופולין, וגם ארצות הברית וגם בז'נבה, הערובה היחידה אולי המרכזית של מדינת ישראל להיאבק באנטישמיות בעולם זה ליצור מדינת ישראל נקייה מגזענות. הנתונים שיש ליחידה, והנתונים בולטים וברורים, כאשר אם נאמר את הנתונים של השנה האחרונה, כאשר 32% מהתלונות ביחדה הן כלפי החברה הערבית, 18% כלפי עולים מברית המועצות, 17% כלפי יוצאי אתיופיה. יש גם חרדים ומזרחיים. למעשה היחידה הזו מהווה כתובת מרכזית ואולי מקום אחד בתוך משרדי הממשלה שיכולים להגיש תלונה ולקבל מענה.

אדוני יושב הראש, אני די מודאג בימים אלה. אני מרגיש שאחיי ואחיותיי מקוטבים יותר מתמיד, והמקרם החברתי העדין מתפורר. וזו אולי תחושה שמי שעלה יכול להרגיש אותה, אבל כמי שחזר מהגלות, אני די נחרד מהאפשרות של יציאה של חלק מהעם שלי לגלות מרצון, ויש חלק אחר שעומד מהצד ולא חרד כמוני. מדינת ישראל היא יהודית ודמוקרטית, היא הבית של כל יהדות התפוצות, הבית של כל קיבוץ הגלויות. ואני חושב שאין לנו ברירה אלא להבטיח שמדינת ישראל תהיה הבית של כל יהודי וכל אזרח מדינת ישראל, וירגישו בו בטוחים ושייכים.

לסיכום.

כן. אז לסיכום אדוני, ממש כמה משפטים אחרונים. אני, מדינת ישראל אדוני, היא אינה וילה פרטית בג'ונגל. מדינת ישראל היא הבית המשותף של כולנו, הבית של כל אזרחי מדינת ישראל. אני אבקש מכאן לומר שאסור שיהיו במדינת ישראל אדוני הארץ ומשרתי הארץ. אני רוצה שנהיה עם. עם שנאבק במשותף על הערכים המשותפים של העם, ולהמשיך ולבנות ולקיים את המדינה הזו. אני חושב, בטוח, ואדוני עושה את זה הרבה שנים, שזכויות חברתיות מלאות לכל אזרחי מדינת ישראלית זה ערובה אולי מרכזית כדי שיהיה לנו את החוסן החברתי הנדרש כדי לקיים מדינה טובה לכולם. לא יהיה שוויון לצד גזענות, ולא תהיה דמוקרטיה עם גזענות. ובשנים האחרונות, אדוני, ובטח בתקופות האחרונות אני שומע הרבה מאוד דמויות משפיעות שמדברות על גזענות בגלוי. וההשפעה של הדבר הזה היא נוראית. מדינת ישראל החליטה לפני 6 שנים להיאבק בגזענות. היום אני חושש שההישגים שהתחלנו לבנות ולעשות נסוגו לאחור.

אז אני מודה לך, אדוני יושב הראש, על ההזדמנות, ואני בטוח שאני אמשיך לעשות בכל מקום כדי לקדם את החברה הישראלית, כדי למגר גזענות. כי באמת אין לי ארץ אחרת.

תודה רבה על הדברים, באמת הסיפור שלך הוא הסיפור של עם ישראל. אני חושב שאני חבר הכנסת היחידי שיושב פה שנולד בארץ, מחברי הכנסת. תמיד אני אומר שאני לא זכיתי לקיים את המצווה הזאת של עלייה לארץ. תמיד אני מסתכל על מי, ואני אומר את זה לכם וגם לכל מי שעלה, אני מסתכל על כל מי שלא נולד פה וצריך לעזוב בית, חברים, שפה, מקום מוכר, בין אם זה כילד שההורים עולים, ואני חושב שאפילו עוד יותר קשה דווקא כהורה לילדים לקבל את ההחלטה הזאת של לעקור מקום שאתה רגיל אליו למקום אחר. והעוצמה של מדינת ישראל היא דווקא בהיותה מדינה קולטת עלייה, והיא דווקא בהיותה מדינה שמורכבת מכל התפוצות. אני חושב שזה חלק מהדי-אן-איי שלנו שהצליח ליצור פה משהו מופלא ב-130 שנה של ציונות. אבל לצערי, ואני חושב שאנחנו רואים בשנים האחרונות עלייה חדה מאוד בגזענות, בעיקר כלפי עולים. אני דווקא שאני נמצא במפלגה שלא מעט מחבריה הם עולים, אני מרגיש את זה יותר ומרגיש את זה יותר דווקא כמי שלא עולה. אני, כמי שנולד בארץ, אני מסומן כעולה. אני סופג את אותן הערות, כי חושבים שאני עולה. חלק מהאנשים שאולי לא מכירים.

אז הנה, זכיתי.

זכיתי, לא, אבל זכיתי בכלום. אני חושב שאני יותר מתרגז מהם על האמירות האלה. זה יותר מקומם אותי. ואני חושב שאסור להשלים איתן. אני ראיתי את הסרטון שאני רוצה להקרין אותו עכשיו בוועדה, של ארגון, יש פה נציג של משרד הקליטה? אני לא שמעתי תגובה של משרד הקליטה על הסרטון הזה. שערורייה בעיני, מארגון שהוא ארגון רשמי, מקבל פטור - - -

סעיף 46.

סעיף 46, הכל, כן. אני רוצה להקרין אותו ואני רוצה שתשימו לב לאיך מסומנות גם הדמויות של העולים מרוסיה ומאתיופיה.

[סרטון מתנגן]

אני לא שמעתי תגובה של משרד הקליטה והעלייה על זה, אז אני אשמח, בבקשה.

מה שם הארגון הזה?

חותם.

חותם.

כן, גלית, בבקשה.

היי, שלום לכולם. טוב, כמי שעמד בראש משרד העלייה והקליטה אתה יודע כמה שזה הומוריסטי וכמה שזה לא מציאותי.

הומוריסטי זה לא, זה פשוט משמיץ. זה מלא שקרים והשמצות.

בדיוק, אז זה משמיץ, משקר, לא נכון, לא מציאותי. ולא מה שקורה באמת במשרד העלייה והקליטה כמשרד שקולט עלייה ומעודד עלייה. וכמי שעמד בראש המשרד שלנו, חבר הכנסת עודד פורר, הוא יודע בדיוק את העשייה של המשרד שלנו, אז אני מתפלאת באמת שלא הייתה תגובה לסרטון המצחיק הזה, השערורייתי הזה, אבל לא כך נעשים הדברים במשרד העלייה והקליטה. יש אינספור תוכניות לעולים שמשלבות אותם בתוך החברה הישראלית, אינסוף תוכניות שמהשרד מקדם, שהחברה הישראלית תראה את העולים, את התרומה שלהם, את היוקרה שהם הביאו פה למדינת ישראל.

אני חושב שאחד הדברים הראשונים שמשרד העלייה צריך לעשות זה לפנות ולבקש להסיר את הסרטון הזה, כי זה סרטון עם סממנים גזעניים.

אני בהחלט מסכימה, אני אביא את זה לתשובת לב.

וצריכה להיות פה תגובה של המשרד.

בהחלט.

אני לא יודע אם מישהו מחברי הכנסת רוצה לדבר. חבר הכנסת טייב.

אדוני יושב, פשוט אני צריך ללכת לנהל דיון אחר. קודם כל, אני רוצה לברך אותך על עצם קיומו של הדיון, ואני רוצה לבוא ולומר שמבחינתי, פעם ראשונה שאני רואה את הסרטון – בזוי. אין לי מילה אחרת. וזה לא משנה מה הדעה שלי כלפי סעיף הנכד - - -

אפשר להתווכח על סעיף הנכד.

אפשר להתווכח, יש צורה להתווכח, והדבר הזה הוא פשוט כתם למדינת ישראל. בוודאי כשאנחנו לא מגיבים. ואני חושב שאנחנו, ככלל חברי הכנסת צריכים להגיב בחומרה לדבר הזה. פעם ראשונה שאני נחשף לזה. ואני אתן לכם את רשות הדיבור כי אני צריך ללכת, אני רק רוצה לומר דבר אחד. הזכרת שאנחנו נחשפים גם פה לאמירות גזעניות כלפי חברי כנסת כאלו ואחרים. אני רוצה לומר, ובפה מלא, שאני מגנה כל אמירה כלפי חבריי עולים, ולא משנה מאיזו מדינה הם באים. למרות שחלק מהדברים נאמרים גם על ידי חבריי. ולכן אני מוצא בזאת את ההזדמנות לגנות כל אמירה באשר היא כלפי חבר כנסת, או עולה, כל עולה באשר הוא. הגאווה של מדינת ישראל היא העלייה למדינת ישראל, וזה שאנחנו משקיעים בעלייה. וכמה שאנחנו נשקיע יותר אנחנו נראה מדינה יפה יותר וטובה יותר.

תודה.

אז ברשותכם, אני חייב ללכת, אבל היה חשוב לי להגיע. תודה.

תודה. מעניין אותי לשמוע התייחסות לדברים - - -

אדוני יושב הראש, אם יורשה לי רק, בקטע הזה של - - -

תכף אני אתן לך רשות דיבור.

של הישיבה, רק להגיד, להצטרף, באמת אני מוצא חובה נעימה להצטרף לדברים שנאמרו קודם לכן לגבי קובי אווקה. אז באמת עשה עבורנו לא מעט עבודה. עצם זה שאנחנו נמצאים כאן זה הרבה מאוד בזכותו. בזכות הנחישות שלו והרצינות שלו ישנו ממונה למניעת מאבק בגזענות במשטרה, שזה אני. אני חושב שבאמת כל אמירה שנאמרה פה היא קולעת בדיוק. אז המון-המון תודה לך קובי, ואני מוצא את זה באמת חובה להגיד לך כאן תודה בפורום הזה.

תודה, תודה. חבר הכנסת בליאק.

כן.

אולי תרצה לשתף, אני חושב - - -

עודד.

שנייה רגע.

איך הסדר?

אה, סליחה, לא סימנת לי שאתה רוצה לדבר. סליחה, היית קודם, צודק. חבר הכנסת סולומון.

אני באמת אגיד, אנחנו יוצאים מוועדה לוועדה אבל כן חשוב להגיע לכאן מכמה סיבות. גם הנושא עצמו אבל גם באמת להצטרף אליך לדברים החמים והמאוד-מאוד מיוחדים כלפי חברי אווקה, שבאמת אנחנו מכירים שנים רבות ובאמת גם זכיתי להיות חבר הוועדה שהוא ניהל שש שנים. זו ועדה חשובה מאין כמותה באמת לצביון של מדינת ישראל. זה לא רק כלפי קהילה כזו או אחרת, אלא זה אולי הבבואה והמראה שלנו כלפי העולם כולו, שאנחנו יודעים לבקר את עצמנו, שאנחנו יודעים להנכיח את כלל האוכלוסיות בתוך החברה הישראלית. וזה באמת, אני ער והייתי שותף לעבודה המאוד מקצועית שאווקה עשה ביחידה בשש השנים האחרונות, ואני סמוך ובטוח שהוא ימשיך לעשות את זה גם בעוד תפקידים בהמשך.

אני רוצה להגיד, כפי שאמרת אדוני יושב הראש, שנושא הגזענות ונושא ההדרה ונושאים המאוד כואבים האלה כאן, קיימים ונמצאים ונוכחים כל העת. כל העת. אפילו בצבא העם שלנו, בצבא ההגנה לישראל, רק לפני שלושה שבועות ליוויתי לכאן חייל מילואים שחש אמירות גזעניות כלפיו בתוך העשייה המבצעית מחבריו וכן הלאה. אני שמח שהמג"ד לקח אחריות וממש הנכיח את זה. וזה תודות לעובדה שהיחידה עשתה עבודה מאוד משמעותית כדי שאף גורם במדינת ישראל לא יעבור לסדר היום על אמירות כאלה ואחרות. ולכן זה באמת חשוב.

גם הדיון הזה, אדוני יושב הראש, הוא חשוב, כי זו אמירה. האמירה היא שאנחנו לא נעבור לסדר היום כשיש אלימות וכשיש גזענות וכשיש הדרה, וכשיש איזושהי איפה ואיפה זו אמירה. ברגע שאדוני יושב הראש עושה כאן דיון רביעי על הנושא הזה, אין אפשרות או יש מזעור של המקרים שבהם אנשים ידירו או יפגעו באדם כזה או אחר. אז נכון, אני יכול להגיד גם ברמה האישית, אתם יודעים, לגבי יהדות אתיופיה, מעבר לזה שאנחנו מאוד נוכחים בשטח, כלומר אני לעולם אהיה עולה חדש. אתם יודעים, אני ארבעים שנה כאן בארץ, אני תמיד עולה חדש. תמיד מציגים אותי "ועכשיו נשמע את העולה החדש", עכשיו ככה וככה, אז קשה קצת. אבל זה גם כן פגיעה. אז מצד אחד אנחנו באמת גאים בזה שאנחנו עלינו כארצה, כן? אבל מצד שני האמירות האלה באמת לידי ביטוי, כלומר בעובדה שבמשפט הבא זה ההסתכלות עלינו על הקהילה כאיזשהם פטרונים.

אני חושב שאסור לנו להמשיך מקרים כאלה. אני אגיד עוד שני דברים. דבר אחד זה שאני לא חושב, ופה אולי חלק חולקים עליי, שמדינת ישראל היא מדינה גזענית. אני חושב שהמדינה כמדינה היא מדינה קולטת עלייה ומקבלת באהבה כל אדם. אבל יש אנשים בתוכה, כן? ולצערי הם לא מעטים, שהם נוהגים בגזענות, בגילוי גזענות. וזה רק אומר שיש לנו אפשרות לשנות. אם אנחנו כממסד מקימים יחידה של מיגור גזענות והדרה, אז זה אומר שהמדינה כמדינה רוצה שהמדינה - - -

היא נסגרת עכשיו.

בסדר, אני רק אומר שלפני שש שנים הקמנו את זה, אני רק רוצה להגיד שאנחנו כמדינה רואים בזה חשיבות. עלינו עכשיו, דרך הוועדה הזאת ודרך דרכים שונות, שהדבר הזה לא ייפסק. אבל חשוב לי להנכיח שיש דברים מצוינים במדינה שלנו, אנחנו שמחים להיות כאן, אנחנו שמחים שאנחנו מקדמים ומנכיחים את זה ולא חוששים מאף גורם. וזה מאוד חשוב כאמירה. ודבר אחרון שלי זה שאסור, כל אדם שחווה חוויה קשה שכזו, הוא צריך ללמוד להנכיח אותה, לא לחשוש. הנכחה של הדברים האלה תפתור את הבעיות העתידיות. רק ככה נוכל לנקות את הרחוב, רק ככה נוכל ליצור חברת מופת. ואני מאמין בזה. אז תודה לך שוב, אווקה.

תודה רבה.

תודה לכם גם למשטרה, לכל הגופים שנרתמים לזה. אני יודע, נרתמים כדי שהדבר הזה לא ילך ויתרחב, אלא באמת יעוקר מן החברה. ישר כוח.

תודה רבה. חבר הכנסת בליאק, אולי תנכיח קצת גילוי גזענות שחווית פה בבניין הזה. מעניין אותי לשמוע גם מה תהיה העמדה המשפטית פה של משרד המשפטים והמשטרה, גם על האמירות שאתה ספגת, גם יש לי פה רשימה ארוכה מחברת הכנסת יוליה מלינובסקי ששלחה שלי.

בוקר טוב. קודם כל אני מודה לך על הדיון. דיון חשוב. לא פעם ראשונה, כמובן, שאנחנו מדברים על זה, אבל לצערי התופעה הבזויה הזאת רק הולכת ומתרחבת. אני קודם כל רוצה להתייחס לסרטון הזה, ויותר בפן המקצועי כחבר וועדת הכספים. אני באמת רוצה לבחון לעומק האם הארגון, שאני מניח שהוא עמותה, ארגון ללא כוונת רווח, שנהנה מהטבות לפי סעיף 4 וסעיף 61 לפקודת מס הכנסה, ומפיץ סרטונים גזעניים, יכול להמשיך ולהנות מההטבה הזאת.

אני אוציא מכתב.

זה מה שאני מתחייב, נתחייב אולי ביחד. ננסה לבחון את זה.

אני אוציא מכתב לחברי הוועדה כולה, לחברי וועדת הכספים כולם, שמבקש מהם לקבוע דיון ספציפי על הנושא הזה.

בסוף יש קריטריונים לנושא הזה, ואני באמת רוצה לדעת גם עם הפנים לעתיד, האם ארגונים כאלה יכולים להנות מההטבה הזו. זה דבר אחד. אני עליתי לארץ בגיל 25, וכמובן במעלה הדרך ספגתי לא מעט גילויי גזענות. החברה הישראלית היא חברה גזענית. היא לא רק גזענית כלפי עולים, אבל אתה צודק שהיא בעיקר גזענית כלפי עולים.

אבל מה שאולי הפליא אותי ביתר שאת זה גילויי גזענות שספגתי כאן כנבחר ציבור. וזה כמובן הסיפור המפורסם מלפני שנתיים עם חברי הכנסת אבוטבול, שמצא לנכון לקרוא תוך כדי שאני מדבר, מהדוכן הוא קרא לעברי "וודקה, וודקה". אני לא יודע איך חבר כנסת מגיע לרמה בזויה כזאת של התבטאויות. אתה יודע, מה גם שזה באמת מצחיק. לפני שהוא נבחר לכנסת הוא היה ראש עיריית בית שמש ואני במשך שנים הייתי רואה החשבון של החברה הכלכלית שלו. עבדנו ביחד. נפגשנו ברמה של פעם בשבוע. ואני באמת לא יודע מה גורם לבן אדם, אדם מכובד, פוליטיקאי, לקרוא לעבר הקולגה שלו במליאת הכנסת אמירה גזענית. וגם בהמשך השר לשעבר ליצמן, הטיל ספק גדול בידע שלי בשפה העברית. דווקא ליצמן, אתה יודע. ועוד כאלה וכאלה, אני כמובן לא מדבר על התגובות ברשתות החברתיות, שבאמת אני יכול להביא 150 ברמה היומית. שזה "פוטין" ו"לך לרוסיה" ו"תחזור לפה" ו"תחזור לשם". אבל באמת, אני חושב שהציפיות שלנו הן מוגזמות, כי אם שר בממשלה מרשה לעצמו לומר שכל העולים מחבר העמים הם גויים או מהגרים מטעמי נוחות, אז מה אנחנו יכולים לצפות מאזרחים מן השורה.

והמקרה האחרון, רק לפני כמה ימים, חבר הכנסת רוטמן פרסם פוסט ברשתות החברתיות שהוא טען שיותר ממיליון עולים הגיעו מרוסיה. עכשיו יכול להיות שזה סמנטיקה אבל זה לא. כי זה מהות הגזענות. כי לא הגיעו יותר ממיליון עולים מרוסיה. יותר ממיליון עולים הגיעו מברית המועצות לשעבר, ודווקא מרוסיה הגיעו פחות מחצי מהכמות הזאת. אבל אם אנחנו, אם יש לנו מבטא רוסי, ואנחנו עלינו מחבר העמים, אז כולנו מרוסיה וכולנו בוריס ואלכס וכולנו מ"ישראל ביתנו" כמובן. לא ש"ישראל ביתנו" היא מפלגה לא לגיטימית, להיפך. אבל זו מהות הגזענות. וזה מגיע, ואני אומר את זה בצער, מהקואליציה הנוכחית. וזה מה שאגב העולים החדשים שמגיעים בשנתיים האחרונות בהיקפים מבורכים, הם מגיעים לאווירה הזאת. וזה גורם לחלק מהם לעזוב, וזה גורם לחלק אולי יותר גדול לא להגיע. וזאת הבעיה אולי הכי גדולה, כי מדינת ישראל היא מדינה שקולטת עלייה. מדינה שנבנתה על האתוס של העלייה, ואנחנו הורסים את זה עכשיו.

והסיפור זה בכלל לא אני. אני אתמודד. אבל אני וחבריי העולים מחבר העמים, אנחנו מייצגים כאן יותר מ-1.2 מיליון אזרחים, אזרחי מדינת ישראל. ואנחנו לא ניתן לאף אחד לפגוע בהם. אבל זה מעבר לזה. אנחנו הורסים היום את האתוס שמדינת ישראל נבנתה עליו. וזו הבעיה הגדולה, וזה מה שחייב להיפסק. תודה.

תודה רבה, חבר הכנסת בליאק. בהקשר של האתוס הזה, לכל מקימי המדינה היה מבטא. זה חבר'ה שעלו. באו לכאן והקימו ולחמו, ולצערי לא מעט מהלוחמים שקבורים בבתי העלמין הצבאיים הם עולים. רבים, אם אנחנו נלך למלחמת השחרור יש כאלה שירדו מהאונייה ונשלחו לשדה הקרב. ועדיין, אני חייב לומר, אני אומר את זה עכשיו רגע בהקשר של חברי הכנסת ואחר כך אני ארצה לשמוע התייחסות של המשטרה לגבי ניטור ברשת. האמירות "לך לרוסיה", "תחזור לרוסיה", נשמעות פה בבניין הזה. ברור שהם משורשרות למטה. אבל כשאני רואה, ואני מקבל, קיבלתי פה קצת טוקבקים לגבי חברת הכנסת יוליה מלינובסקי שמקבלת – "תעופי לרוסיה, נכדה של המפלגה הנאצית", "גויה אנטישמית, תחזרי לרוסיה עם ליברמן", "חברת הכנסת מלינובסקי כמה עולה זונה ברוסיה את יודעת?". אני פשוט לא מסוגל אפילו להקריא עוד.

אני בהלם.

כן. אתם יכולים לראות את - - -

הנה בבקשה, "לכי תשתי וודקה".

כן, הוודקה הוא מוטיב חוזר בגאונות של כל הטוקבקיסטים, שאני יכול להבין מאיפה, הם שואבים את זה כנראה מבחרי הכנסת שהם שומעים שהם צועקים לחברי כנסת כאן במליאה. "וודקה, וודקה". אני רואה את הטוקבקים שקיבל חבר הכנסת בליאק – "תחזור לרוסיה, קח איתך את המרגל המולדובי, אפילו עברית בקושי אתה יודע". מישהו שהוא כבר ממש, אתה אמרת, בקיא. אני באמת, רוצה להבין מבחינת המשטרה, ניטור ברשת של גזענות. אני חושב שזו הקרקע הכי פורה לגזענות ולהסתה. וזה אולי אחת הסיבות שאנחנו חווים היום הרבה מאוד, זה פשוט מנוע לאלימות. יש מישהו אצלכם שיידע לתת איזושהי התייחסות לגבי זה?

בוקר טוב אדוני, רועי בורלא מחטיבת החקירות. אני אומר בכנות, אני איש חקירות בחטיבת החקירות. כל הנושא של ניטור ברשת, יש אנשי מקצוע בתוך המשטרה שעוסקים בנושא הזה. ואני לא יודע מה אני לא יודע, ולכן אני לא אוכל לתת תשובה לנושא הזה. מה גם שלא התבקשנו אז לא נערכנו בהתאם, אדוני.

אוקיי. מה שאני מבקש - - -

לצערי. לצערי.

בסדר. מה שאני מבקש זה שאנחנו נעשה דיון המשך לגבי הרשת, אבל ככל שתוכלו להעביר לנו נתונים, אני רוצה להבין גם מה המדיניות. האם מתבצע בכלל ניטור כזה? האם מתבצע ניטור על שיח גזעני ברשת, ולרדת לעומק. כי תראו, בדברים האלה זה עובד. כשלוקחים מישהו ורואים, לוקחים משתמש ומתחילים לראות מאיפה הוא מגיע, ומאיפה מגיעות האמירות האלה, והדבר הזה מפורסם, זה אוטומטית מוריד את כל האחרים שהיד שלהם קלה על המקלדת. אני רוצה להבין מה הצעדים שנעשים בתוך מערכת אכיפת החוק, ככל שיש כאלה.

אני אבקש, אני אמליץ לאדוני אז, מאחר ופעמים רבות אנחנו לא מקבלים - - -

נעשה על זה דיון.

אנחנו לא מקבלים מצא לדיון, ואם כן מקבלים – מקבלים אותו בזמן אפס.

אז הנה, קיבלתם עכשיו.

אנחנו נתאם.

אז אני חושב - - -

אנחנו נתאם את הדיון.

הבעיה לא אצלנו, הבעיה ב - - -

אני לא מחפש את הבעיה.

בין המשרד למשטרה.

אני לא נכנס.

לא, נכון, זה לא העברתי.

אני ממליץ שאם רוצים באמת שיגיעו מוכנים, אפשר אולי להקדים פנייה למשטרה, לבקש נתונים ולא להגיע עם זה לדיון.

בסדר גמור.

וזה משהו שנדע להתכונן אליו. תודה.

משרד המשפטים, מה לגבי נושא הסיוע המשפטי, טיוטת הצעת החוק. איפה?

אני יכול, אדוני, לשתף שלפני כשלושה שבועות עבר באישור וועדת שרים לענייני חקיקה, זה פורסם ברשומות. עכשיו צריך להתפלל שזה יעלה גם להצבעה במליאה.

לפני הסבירות או אחרי הסבירות?

מה? הסיוע המשפטי?

כן. תיקון חוק הסיוע המשפטי לסיוע משפטי בנושא של תביעות - - -

זה בסדרי עדיפויות.

לפי חוק סיוע שירותים מוצעים. אז אולי, כן.

לא, לגבי החקיקה. כל נושא הסמכויות ירד מהפרק?

לא, עכשיו מדברים על חוק הסיוע, אבל זה - - -

זה וזה, זה שניהם, כן.

אנחנו עובדים על הצעת החוק, ממשיכים לעבוד עליה, עוד לא השלמנו אותה. כבר יש לנו, ועורך הדין זנה יכול להעיד ולתמוך, אנחנו עובדים על זה ביחד. יש לנו כבר נוסח, מה שנקרא, עם התחלה אמצע וסוף. כמובן שהוא כתוב, ההגדרה של היחידה, האיגוד - - -

השרים עצמם כבר בתוך העניין?

אבל עדיין לא. יש לנו סמכויות תפקידים יש לנו כמה לבנים עוד בתוך המבנה הזה שמחייבים ליבון מקצועי שעוד לא השלמנו אותו, כי השאלה היא איך בדיוק להגדיר את הסמכויות, זו שאלה מורכבת. את זה עוד לא השלמנו. וקודם, שוב על דעת השר אמסלם, אני יכול לומר שהנושא בבחינה וכל עוד הוא לא, זאת אומרת, שר לא החליט בו, אנחנו לא יכולים להציג את הפרטים של מה בדיוק יהיה בהסדרים.

אוקיי.

אבל הכיוון הוא כמו שאמרנו. ואני אומר ברמה המקצועית, אני אומר בכנות שאנחנו עובדים במלוא המרץ כדי שהדבר הזה יתקדם. יש בו כמה מורכבויות, אבל הנוסח קיים. זו עבודה משותפת שאני מקווה שלא תיפסק גם לאחר שעורך דין זנה, לצערי, יסיים את תפקידו.

אוקיי, מישהו נוסף מהמשטרה רוצה להתייחס לחלק מהדברים פה? אין לכם. פרקליטות.

אני יכול להתייחס לנתונים.

כן, לנתונים שהצגתם. הנתונים שביקשנו בדיון הקודם והעברתם לנו.

כן, כן. הנתונים האלה, אני חושב שאפשרו לנו גם קודם כל, בראש ובראשונה לעשות איזושהי רפלקציה עצמית ולבדוק, מה שנקרא, את עצמנו. אני חושב שהנתונים מלמדים שבעצם החלק הארי, בעצם החלק המכריע של התיקים שמוגשים תוך ייחוס סעיף של מניע גזעני, במסגרת הסדרי טיעון הסעיף עצמו נשאר. אני יכול לומר בפה מלא כמי שהתיקים האלה, התיקים הללו עוברים בעצם דרכנו גם בשלב הגשת כתב האישום וגם לאחר מכן כאשר פרקליט או פרקליטה, מחוז כזה או אחר מבקש לגרוע את סעיף המניע הגזעני מסיבות כאלה ואחרות. אז זה כמובן, זאת אומרת, זה עובר דרכנו.

שוב, כשאני אומר רפלקציה עצמית, רצינו גם לראות, זו הייתה בשבילנו הזדמנות לבדוק האם יש איזשהן חריגות מהכלל הזה, ובעצם לא מצאנו איזושהי חריגה לאורך התקופה הזאת. אני יכול לומר שהנתונים מלמדים שבאמת מרחב התמרון בכל מה שקשור במסגרת הסדרי טיעון לגריעת המניע הגזעני לאפשרות הזאת הוא מאוד-מאוד מצומצם. גם כשמדובר בעניינים שהם, מה שנקרא, ראייתיים, או נימוקים ראייתיים, אנחנו רואים שהמספרים מאוד נמוכים, שוב, אולי מכיוון, סביר לחשוב שמכיוון שכבר בשלב הגשת כתב האישום התיק נבחן לא רק ברמת המחוז אלא גם ברמת המטה.

אבל יתרה מכן, אני חושב, וזה מה שחשוב לי להגיד – אנחנו רואים בסעיף המניע הגזעני כמשרת בעצם שתי תכליות מרכזיות. תכלית אחת שהיא בעצם קבועה בחוק וזה הכפלת הענישה. זאת אומרת, אדם שמורשע, אז בעצם זה אמור לקבל ביטוי בשלב העונש. אבל יש עוד היבט שהוא מאוד חשוב ואולי קצת נסתר מן העניין, וזה ההיבט של ההוקעה. זאת אומרת, ישנה חשיבות מבחינתנו כפרקליטות, כעניין של מדיניות, לא, אין מרחב תמרון. זאת אומרת, יכול להיות מרחב תמרון, כפי שניתן לראות שוב פעם, מהנתונים, לגבי עבירת הבסיס, מה שנקרא. איתה אפשר אולי קצת לשחק, שוב פעם, בהתאם לנתונים עצמם וכל תיק, מה שנקרא, לגופו ובהתאם לסיבותיו. אבל ישנה משמעות מאוד-מאוד קריטית להיבט של ההוקעה לכך שאדם שביצע עבירה ממניע גזעני הוא גם יורשע בעבירה ממניע גזעני, וזה כמובן יקבל ביטוי בגיליון הרישום הפלילי, וכמובן אם השחקן חוזר, אם הוא רצידיוויסט אז אנחנו נפגוש אותו כמובן בתיקים הבאים. אז אלה הנתונים.

מישהו רוצה התייחסות נוספת?

רק אני אגיד דבר אחד. נמצאים איתי פה גם נציגים של מחלקת משמעת – חן כינור, גדי וגיא, ורועי בורלא מאגף החקירות. אני יכול לבוא ולומר שאנחנו עשינו דיון מקדים טרם הגיענו לכאן. לא עולה איזו תופעה או איזו בעיה בתחנה כזו או אחרת או מרחב בכל הנושא בפגיעה בעולים חדשים. לציין שכתוצאה מהשידור של עובדה עם שבט המנשה, אז התחלנו במשטרה, כמו שהפעילות שאנחנו מבצעים ביחד עם קהילת יוצאי אתיופיה או כל קהילה שקצת אנחנו מייחסים לה, נותנים לה טיפה יותר חשיבות בשביל לסייע לה – גם היכרות של המשרתים בתוך הארגון וגם לגרום לך שהם יחושו בנוח. אז אנחנו יצרנו קשר עם צבי חאוטה, המנהיג של שבט המנשה. אנחנו מתחילים איתם תהליך. גם לנסות ולגייס אותם ולשלב אותם בתוך שורות המשטרה, וגם כמובן לייצר היכרות של המשרתים בתוך הארגון, בתוך המשטרה, את הקהילה הזאת. אז לא מעט פעולות אנחנו מבצעים כרגע.

תודה רבה. קובי אתה רוצה כמה מילים לפני סיכום?

כן, כן. אני אתייחס במשפט לגבי החקיקה. מ-2018 למעשה אני מנסה לקדם בכל דרך את הנושא של החקיקה. בלי סמכויות פורמליות והסדרה חוקית של המאבק בגזענות קשה מאוד לקדם את המאבק בגזענות. הסטטוסים האלה והפוסטים האלה הגזעניים ברשתות, זה חלק מבעיה הרבה יותר רחבה. אני יכול לומר שיש פה בפרקליטות המדינה, מהמחלקה לסייבר שגם היא עוסקת בזה, אבל יש גם בעיה של הסדרה חוקית בנושא של גזענות והגדרה של גזענות, ולצערי היום גם הנושא הזה כבר לא בקונצנזוס. לא צריך מאבק בגזענות. אני אומר אדוני שהנושא של קידום החקיקה על הסדרת מעמד ופעילות היחידה תלוי במידה רבה ברצון של השר שיקדם את זה. בלי השר כנראה שלא נצליח.

דבר נוסף, היחידה למאבק בגזענות היא יחידה שבאמת מהווה היום, אני יודע לגבי הנתונים והשיחות והטלפונים, שכל החברה הישראלית, גזענות היא לא, אי אפשר להיאבק בגזענות מסוג אחד. אני שומע היום הרבה, אדוני, גם סביב המחאות, וזה דבר מאוד-מאוד מסוכן אדוני. שיש כאלה שקוראים להשוות את תנאי האלימות שהופעלה כלפי יוצאי אתיופיה היום במחאות האלה. במקום לבוא ולהגיד ולהצטער ולהכות על חטא על מה שנעשה ליהודי אתיופיה במחאות האלה ובאלימות הקשה הזו ולהגיד שזכויות היסוד שלהם הופרו ואנחנו צריכים לתקן ולהצטער ולבקש סליחה, יש שמבקשים להפעיל אלימות כמו שהפעילו נגד יוצאי אתיופיה. זה נרמול של אלימות משטרתית - - -

רוצים להשוות עכשיו את רמת - - -

נכון, זה נרמול. ואני רוצה לומר, והחברים שלי במשטרת ישראל עושים עבודה חשובה ותיקון חשוב. והמשטרה הופכת להיות מקצועית וטובה הרבה בזכות גם המפכ"ל קובי שבתאי, וגם סגן המפכ"ל היוצא דוד ביטן, וגם החברים שלי בחטיבת הקהילות והוד, הממונים על גזענות. אסור שדווקא מנהיגי המדינה יחזירו את האלימות המשטרתית לרחובות, וצריך לתת למשטרת ישראל להמשיך את העבודה. כי אין לנו משטרה אחרת, אין לנו מדינה אחרת. ואנחנו כולנו נחייה כאן בטוב וברווחה.

טוב. תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית להודות לך, עורך הדין אווקה, על הפעילות שלך במהלך שש השנים האחרונות. בנית יחידה שלא הייתה קיימת בעצם, ויצרת אותה והרמת אותה. הבקשה היחידה שלי, ואת זה אני גם אוציא בכתב שוב לממשלה, זה שהיחידה הזו לא תיסגר. לצערי, כמו שאמרתי, מפלגת "נעם" כבר סימנה אותך ואת היחידה ברשימות השחורות שלהם, ויש תחושה שהרשימות השחורות מתחילות, התחילה הפעילות ברשימות השחורות האלה. ומוציאים מהכוח אל הפועל את האג'נדה הזאת של אבי מעוז. ולכן, אני חושב שצריכה להיות פה אמירה ברורה מאוד של השר הממונה, שהיחידה לא תיסגר. לא רק שהיא לא תיסגר, אני גם מצפה ממנו שגם סמכויותיה יינתנו לה ויינתנו הסמכויות לתחום הזה. אז כמו שאמרתי, תודה לך על הפעילות שעשית, ואנחנו נוציא מכתב לשר הממונה, שוב, בעניין החקיקה, השני בעניין סגירת היחידה.

אני רוצה להודות למשטרת ישראל גם על הנתונים, גם על ההיערכות לדיון וגם לפרקליטות על גיוס הנתונים. אני שמח שהצלחתם לייצר ולבחון. אני חושב שיש לזה חשיבות מאוד-מאוד גדולה שיודעים להגיד כמה באמת בתוך כתבי האישום יש את הסעיף הזה וכמה הוא מופיע. אנחנו, אני אוציא מכתב בדרישה ליושב ראש ועדת הכספים והעתק לחברי ועדת הכספים, לקיים דיון ייעודי בנושא ארגון חותם וסעיף 46. אני חושב שאולי, חבר הכנסת בליאק, להחתים, אני חושב ששליש מחברי הוועדה זה יעזור, כי יש לי תחושה שהפנייה שלי אליו לקיים את הדיון הזה היא לא תספיק. לא תספיק לבד.

אנחנו נבקש לקיים דיון מיוחד בנושא ניטור תכנים גזעניים ברשת, גם על ידי משטרת ישראל וגם על ידי הרשתות החברתיות עצמן והנציגים שלהן כאן בישראל. זה אחריות של, אנחנו תמיד עושים את זה על תכנים אנטישמיים, אבל צריך לעשות את זה גם בנושא של גזענות, עם נציגי הרשתות החברתיות כאן בישראל.

וכמו שאמרתי, המשרד צריך להמשיך לטפל בנושא הגזענות, גם, אני לא יודע אם מתכננים למנות לך מחליף או שלא מתכננים למנות לך מחליף. הכל נמצא תלוי ועומד. הממשלה הזאת מכהנת כבר למעלה משישה חודשים, שישה וחצי חודשים, ועדיין אין עמדה בעניין הזה. לצערי, אני חוזר ואומר את מה שאמרתי אז, כנראה שמתוך האין עמדה אני למד שיש עמדה, והעמדה היא פשוט להפסיק לעסוק בנושא הזה. אולי בין היתר מכיוון שאם יעסקו בנושא הגזענות יש לא מעט שרים שיצטרכו להיקרא לסדר. ראש הממשלה כמובן לא עושה את זה, אבל לפחות ברמה הציבורית.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:26.