פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
ועדת המדע והטכנולוגיה
15/06/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 17
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום חמישי, כ"ו בסיון התשפ"ג (15 ביוני 2023), שעה 11:00

סיור הוועדה במרכז מחקר ופיתוח אזורי אגודת הגליל

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר
יאסר חוג'יראת
מטי צרפתי הרכבי

ד"ר דוד לנדא - עמית ממשק, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

ריבי ארצי - ממונה על הפיתוח, אגף מו"פ ניסויים ויוזמות, משרד החינוך

יהודית דסקלו - מפמ"רית ביוטכנולוגיה, משרד החינוך

חאלד חיגאזי - מפקח כולל מחוז צפון, משרד החינוך

לואיז מדר בשקין - מנהלת תחום תכנון צפון, רשות המים

סלעית לב - מנהלת תכנית תנופה, הרשות לחדשנות

נדים גנאיים - מנהלת תחום תקציב ומחקר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר דוד דהן - עמית ממשק, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר אינאס כיאל טרביה - עמיתת ממשק, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר שרית ברנד-קליבנסקי - מנהלת אגף מחקר אדמה וים, משרד האנרגיה והתשתיות

אחמד שיח' מוחמד - מנכ"ל, מרכז מחקר ופיתוח אזורי אגודת הגליל

נאדר מסאלחה - מנהל מדעי, מרכז מחקר ופיתוח אזורי אגודת הגליל

אינג'י עומרי זועבי - מנהלת אדמיניסטרטיבית, מרכז מחקר ופיתוח אזורי אגודת הגליל

עביר שחאדה - מגייסת משאבים, מרכז מחקר ופיתוח אזורי אגודת הגליל

ד"ר מנאל חאג' זארובי - חוקרת, מרכז מחקר ופיתוח אזורי אגודת הגליל

ד"ר כיתי בראנסי כרכבי - חוקרת, מרכז מחקר ופיתוח אזורי אגודת הגליל

ד"ר מחמוד דיאב - חוקר, מרכז מחקר ופיתוח אזורי אגודת הגליל

ד"ר קרן ינוקה גולוב - חוקרת, מרכז מחקר ופיתוח אזורי אגודת הגליל

עולא בקר - מנהלת פרויקט סינטק, מרכז מחקר ופיתוח אזורי אגודת הגליל

ד"ר אחמד בדראן - חוקר, מרכז מחקר ופיתוח אזורי אגודת הגליל

ד"ר גיריס גדעון - חוקר, מרכז מחקר ופיתוח אזורי אגודת הגליל

עומר מלק - מנכ"ל עיריית שפרעם

נזיה שחאדה - חשב עיריית שפרעם

אלכס - דוקטורנטית, אוניברסיטת חיפה

ג'וואד אבו אלהיג'א - יועץ וראש לשכה של ח"כ איימן עודה

יעקב אליאך - דובר הוועדה

איילת חאקימיאן

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סיור הוועדה במרכז מחקר ופיתוח אזורי אגודת הגליל

אני מאוד שמח לראות אתכם פה במו"פ אגודת הידידים, ארגון שהוקם לפני 40 שנה, אפילו יותר, חלק מהחבר'ה מכירים את ההיסטוריה, 43-42 שנה, אפשר להגיד הארגון הגדול והוותיק ביותר בחברה הערבית. לפני 28 שנים הוקם מכון המחקר המדעי אגודת הגליל שבא לענות על הצרכים של החברה הערבית אז. בזמנו, וחלק מהחוקרים יושבים איתנו פה, ד"ר סובחי, אני מחפש אותו, אני לא רואה אותו, הוא אחד המייסדים. כשהוא התחיל לחפש עבודה נאמר לו: אתה under qualified. יצא, עשה פוסט דוקטורט בחו"ל, יפן, שוויץ, וחזר לארץ, אמרו לו: אתה over qualified.

אז בא הצורך להקים תשתית פיזית שתיתן מענה לצרכים של החוקרים המדענים בחברה הערבית, וככה זה התחיל. זה התחיל במקום קטן, גדל וגדל וגדל ואנחנו נמצאים פה היום בבניין הזה של אגודת הגליל.

אני רוצה להגיד אהלן וסהלן לחבר הכנסת איימן עודה, יושב ראש הוועדה, לחבר הכנסת יאסר חוג'יארת, שכן שלנו, בדיר אל מכסור עבדנו ביחד בחלק מהמחקרים ביחד. צוות הוועדה, במיוחד מנהלת הוועדה, איילת, לא הכרתי אותה, היא עשתה מאמץ אדיר באמת להצלחת המפגש הזה. נציגי משרד המדע, חדשנות וטכנולוגיה, ד"ר דוד לנדא, נציג משרד החקלאות נדים גנאיים, נציגי משרד החינוך, יהודית, חאלד ויש עוד אנשים. חברת הכנסת מטי, אהלן וסהלן.

היא שכנה שלנו גם.

גם שכנה, היא סיפרה לי שהיא מקרית אתא. אז שאלתי אותה אם היא מכירה את גלידת שפרעם, חשוב להכיר.

לא, אבל עכשיו אני אתקן את הבעיה הזאת, אני הולכת לבדוק מה זה גלידת שפרעם.

יופי. נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציגי משרד האנרגיה, נציגי רשות המים, לואיז, מנכ"ל עיריית שפרעם, אבו שפיק, עומר מלק, תושב עיריית שפרעם.

המיתולוגי, כשכולם משתנים והוא לא משתנה.

אהלן וסהלן בבית שלכם, אגודת הגליל. אנחנו נתחיל עם סבב היכרות קטן, כל אחד יציג את השם שלו, התפקיד שלו ואחר כך אנחנו נתחיל במפגש והצגה של ד"ר נאדר מסאלחה ואחר כך נדבר על הפרויקטים שלנו. יהיה לנו עוד חצי שעה לדיון, שאלות ותשובות ונסיים בסיור קטן, כמה שאפשר, אם יהיה לנו את הזמן, במעבדות שלנו, לראות את התשתית, לראות את הצרכים שלנו, צרכים פיזיים, אם זה במכשור, אם זה בבניין, אם זה בכוח אדם, נדבר על הכול. אנחנו פה כדי לדון איך אפשר לקדם כלכלה בחברה הערבית, פיתוח כלכלי בחברה הערבית ולעזור בפיתוח כלכלי כללי במדינת ישראל.

(סבב היכרות).

אז אנחנו נעבור להצגה של העשייה שלנו. איימן, אתה רוצה להגיד משהו?

לא, אנחנו באנו להתרשם, ללמוד, לשאול מה אפשר לעזור.

ואני אתן כמה מילים למנכ"ל עיריית שפרעם שהוא התומך העיקרי שלנו.

בוקר טוב לכולם, ברוכים הבאים, יושב הראש וחברי ועדת המדע בכנסת, נציגי משרדי הממשלה, מכובדים, נציגי אגודת הגליל, מו"פ אגודת הגליל. זה משמח אותנו ויום כיף שלנו בשפרעם שאנחנו נארח אתכם על נושא כל כך חשוב לליבנו. אני מבין שהיום אתם הואלתם ללמוד על המו"פ הזה, לראות מה עושה המו"פ, אני כמעט בטוח שאתם תתרשמו ותצאו בהתרשמות שזה אחד המקומות הכי חשובים שצריך לעזור להם ולקדם אותם על מנת לפתח גם את החברה הערבית וגם את האזור ובין היתר גם את עיריית שפרעם שהמו"פ נמצא בתוכם. אז אני מודה לכם שבחרתם לבוא למקום הזה לראות ולהתרשם ואני כמעט בטוח שתראו דברים שיפתיעו אתכם לטובה. זה אחת.

שתיים, אנחנו בעיריית שפרעם רואים במרכז הזה אחד המרכזים שאנחנו גאים שהוא בשפרעם. הוא נותן שירותים לאזור, לחברה הערבית, אבל לראות מו"פ כזה, חוקרים ועבודה מדעית אקדמאית בצורה שיכול כל מוסד אקדמי להתגאות בה ונמצא בשפרעם, עם מיטב החוקרים, מאז הוקם בעבר בשפרעם, ב-1994, אני חושב שזה משהו שצריך לקדם ולעזור ואנחנו כעיריית שפרעם, אני באתי עם גזבר העירייה, אני בשם עיריית שפרעם ובשם ראש העיר שלא יכול היה להגיע, אבל עיריית שפרעם, למרות שאנחנו רשות מקומית ערבית ואנחנו יודעים, חברי הכנסת, בוודאי איימן ויאסר יודעים את המשברים הכלכליים או הפיננסיים, החולשה הכלכלית של הרשויות המקומיות, אבל מהכסף שיש לנו, לא הרבה כסף, אנחנו מוצאים לנכון להעניק תמיכה, מדי שנה אנחנו עוזרים למו"פ בתמיכה כספית מכספי עיריית שפרעם בראייה שהמו"פ הזה צריך לעזור ולסייע לו והוא חשוב לנו.

אני מקווה שהראייה הזאת היא גם כן ראייה אזורית, זאת אומרת היישובים מסביב, אני לא יודע איך אפשר לפתח את זה, אבל גם לקבל תמיכה מרשויות מקומיות נוספות כמו שעושה עיריית שפרעם. אנחנו לא רק תומכים, אנחנו נהנים, זאת אומרת עיריית שפרעם בקשר מתמיד עם המו"פ ואני שמח שב-94' אני הייתי הראשון שביקש ממני אז ראש העיר הקודם, אבו חאתם ז"ל, הייתי מנכ"ל העירייה והוא הזמין אותי אז ואמר לי שצריך לקום בשפרעם משהו חשוב ושהוא מבקש שאני אתפנה ואסייע למרכז הזה, הוא רוצה להגיש לו כל סיוע ואז היו ד"ר חאתם ועם הצוות הנפלא - - -

אני הופתעתי שהוא דיבר על 43 שנים.

לא, בשפרעם אני מדבר. הוא מדבר מאז הוקם, העמותה עברה לשפרעם ב-93'-94', ואני שמח ואני גאה שהייתה לי תרומה קטנה בהובלה הזאת ובקידום הנושא הזה. היום אנחנו בעיריית שפרעם ביחד עם ידידי אחמד אנחנו מקדמים את הרחבת המבנה שייתן יותר מענה. בשל ריבוי והתרחבות הפעילות, גם המדעית וגם החקר וגם החינוכית, אז אני נותן להם את המשאבים, את האולמות, את מה שיש לי בשפרעם לעזור להם לקיים כל מיני פעילויות כי המקום הזה לא יכול להכיל את כל הפעילות הענפה והרחבה שלהם. אז אנחנו מקדמים ביחד עוד בנייה, קומה או שתיים, על מנת שהמקום הזה יעמוד בציפיות וייתן מענה לצרכים המתבקשים ממנו.

אנחנו כעיריית שפרעם נהנים מהמו"פ הזה בכמה נושאים, גם בנושאי החינוך גם בנושאי כלכלה וגם בנושאי איכות סביבה ואני לא אספר את כל הדברים שאנחנו עושים איתם, אבל אני אגיד דבר אחד, ללמדכם כמה המו"פ הזה עובד בצורה גם מדעית וגם קהילתית וגם איכות סביבה. הגשנו לפני שלוש וחצי שנים קול קורא לאיחוד האירופי, היערכות לשינויים אקלימיים. מי כמוכם יודע מה עובר על העולם שלנו במשבר האקלים. אנחנו כעיריית שפרעם, זה היה משהו ייחודי, הגשנו קול קורא לאיחוד האירופי, זכינו בכמעט מיליון יורו יחד עם אגודת הגליל שהוא הגוף המדעי, יחד עם מעטפת אקדמאית של אוניברסיטת חיפה ואנחנו מקדמים בשפרעם, העיר שפרעם מקדמת היערכות לשינויי אקלים, העצמת הקהילה המקומית, פעילות העירייה, ועדת תכנון ובנייה, ארגונים מקומיים, כל מיני פונקציות קהילתיות להיערכות לשינויי אקלים והנושא הזה כבר הוטמע בתודעה שלנו בעירייה ואנחנו גם בקשר עם עיריות אחרות שמקדמות דברים כאלה כמו עיריית כפר סבא למשל. זו טעימה אחת ממה שהמו"פ הזה יכול לעשות בשפרעם.

אז אני שמח שאתם כאן, אני מקווה שיהיה לכם יום מעניין, מהנה, רחוק מהוויכוחים של הכנסת. זה נוח להיות כאן, לא בכנסת, כי אנחנו לפעמים מרחמים עליכם עם כל הוויכוח בכנסת, להתרשם ולמצוא את הדרך לעזור. אני חושב שמקום כזה צריך לקדם, קידום המקום הזה או קידום פרויקט כזה או מיזם כזה יכול לקדם ראייה גם של החברה הערבית שזקוקה לקידום בתחום הכלכלי, בתחום המדעי, בתחום המחקר ובתחום החברתי, וכולכם יודעים מה עובר על החברה הערבית, ואני חושב שחשוב לקדם את החברה הזאת, לשלב אותה גם בעשייה הכלכלית, החברתית, המחקרית, החינוכית של האזור. וגם בראייה אזורית, אם אנחנו מקדמים יישוב כמו שפרעם או סכנין או מכסור, גם אפשר את קרית אתא, אנחנו מסתכלים על הנושא הזה בראייה אזורית. אז אהלן וסהלן, ברוכים הבאים. אני מאוד מקווה שמהביקור המבורך הזה שלכם ייצא משהו מתוק גם לשפרעם, גם למו"פ וגם לאזור. אהלן וסהלן.

תודה רבה.

שלום לכולם. אבו שפיק, אני רוצה להודות לך ולעיריית שפרעם על התמיכה שאתם נותנים. זה לא רק פרויקט אחד, זה יותר מפרויקט אחד.

אני נתתי טעימה.

כן, אני גם אציג טעימות מהפרויקטים שיש לנו. זה חשוב מאוד הקשר שלנו עם העירייה כי אנחנו לוקחים את שפרעם כמודל למימוש התוצאות של המחקר שלנו עם עירייה כמו שפרעם וזה מודל לחיקוי למקומות אחרים. הקשר הזה מאוד חשוב גם למחקר וגם להתפתחות קדימה.

המו"פ הוקם בתמיכה של משרד המדע ב-95', יש לנו חסות אקדמית של אוניברסיטת חיפה. המו"פ מורכב משלוש קומות, קומה אחת זו איפה שאנחנו יושבים, קומה אמצעית זה בעיקר משרדים והנהלה ובקומה הרביעית יש לנו שבע מעבדות מחקר, גם ביולוגיה.

אבל הוא התחיל ממבנה שכור, לפני הבניין הזה, צריך לדבר על ההיסטוריה.

כן, זה פרי של האקזיט של אחת החברות, סינטק, שיצאה ממו"פ אגודת הגליל ואז היה לנו כסף ובנינו את המעבדות. המעבדות מצוידות בציוד טוב מאוד על מנת שנוכל לעשות מחקר ברמה מדעית טובה מאוד. אנחנו מפרסמים בז'ורנלים מספר אחת בתחום שאנחנו עוסקים בו.

המטרות העיקריות של העבודה של המו"פ היא, אחת, זה קידום מדע וטכנולוגיה למתן מענה לבעיות באזור שלנו, לאוכלוסייה. זה עיקר עבודת המחקר שלנו. גם עידוד יזמות טכנולוגית והובלת צמיחה כלכלית באזור, הצמחת דור חדש של מדענים, וגם תוסיף על זה, כמו שהזכיר אחמד, החזרת מדענים מחו"ל, הרבה מדענים שעושים פוסט בחו"ל ולא חוזרים. אז זה מקום גם במטרה להחזיר מדענים ערבים שקשה להם להיקלט באוניברסיטאות ובמכוני מחקר אחרים, זה מקום טוב לצמוח בו.

קידום צדק סביבתי עבור האוכלוסייה הערבית. יש הרבה סוגיות שקשורות בבעיות סביבתיות, אוכלוסייה שאין לה מענה ואין לה גישה איך לטפל בבעיה, אז יש לנו את החלק הזה, קידום הצדק הסביבתי. צמצום פערים בריאותיים בין החברה היהודית לחברה הערבית. זאת המטרה הראשונה שהייתה למו"פ אגודת הגליל מאז שהוקמה. חקר וניטור של התופעות והתנאים החברתיים, הכלכליים, דמוגרפיים בריאותיים ואקלים של החברה הערבית. אחמד ידבר בהמשך על המחקר החברתי שאנחנו עושים. ובסופו של דבר הובלת תכניות התערבות מבוססת ידע ומחקר. גם אחמד בטח יזכיר את תכניות ההתערבות שאגודת הגליל הובילה.

תחומי העיסוק העיקריים זה מחקר מדעי יישומי, זה מה שאנחנו עושים במעבדות שלנו, יזמות וחדשנות טכנולוגית, הזכות לבריאות, מחקר חברתי יישומי, חינוך מדעי וצדק סביבתי. אלה תחומי העיסוק העיקריים שאנחנו עוסקים בהם. מכלל הנושאים והמחקרים שיש לנו זה היסטוריה של מחקר, זה לא בשנה או שנתיים, זה היסטוריה של כמה שנים והרבה פרויקטים והרבה מחקרים בתחום של פיתוח טכנולוגי, בטיפול בשפכים, טיפול במפגעי ריח, פסולת אורגנית, קרקעות מזוהמות. אני לא אפרט את כל הנושאים.

עוד נושא מאוד חזק שאנחנו עוסקים בו זה כלכלה מעגלית, הפקת חומרים בעלי ערך, אם זה משפכים, ממזונות או מצמחי מרפא. ביו אנרגיה, דשנים, כל מה שקשור לכלכלה מעגלית.

ועוד נושא שהוא, לדעתי, אחד הנושאים הבוערים שרשויות מקומיות סובלות ממנו וגם האוכלוסייה זה עניין של פינוי פסולת עירונית וגם חקלאית. אלה שני נושאים שממש מדברים לאנשים. לדעתי, תקן אותי, אבו שפיק, התשלום הכי גדול שאתם משלמים זה עבור פסולת, נכון?

זה כל שנה עולה.

וכל שנה עולה.

זה הנושא שהכי בוער ונושא שבעצם משפחות הפשע רוצות להשתלט עליו.

לך יש חסינות, לנו אין חסינות.

זו ההזדמנות, נאדר, גם לציין שזכית לאחרונה במחקר.

אני אזכיר את זה, זה קשור לתחום של מפגעי ריח. אני אדבר על זה בהמשך, זה פרויקט מאוד חשוב. וגם העניין של פליטות גזי חממה ובתי גידול לחים, זה גם נושא שקשור איכשהו לשינויי קלים וקרן תדבר עליו בהמשך.

אני בחרתי טעימות ממחקרים, אני לא אציג את כל המחקרים, אבל חלק מהמחקרים שרצים עכשיו, בחרתי להתחיל עם הפרויקט במימון האיחוד האירופי, הורייזן, פרויקט ענק, 28 שותפים מאירופה, השותפים מישראל הם מקורות, אגודת הגליל וחברת אגרובקס, שהיא סטרטאפ של המו"פ של אגודת הגליל. זה התחיל מגרנטים שקיבלנו מהם במימון גם של משרד המדע וגם רשות המים שתמכו בפרויקט הזה וכמובן החדשנות ממקורות, אגרוטק, הם תמכו ואנחנו עובדים ביחד.

הרעיון התחיל מקשר שלנו עם התעשייה, בעיקר בטיפול בשפכים אגרו תעשייתיים שאין להם מענה ויש בעיות בחלק הזה. לדוגמה טיפול אנארובי לייצור גז ויש הרבה בעיות. אחת הבעיות היא איך להחזיק חיידקים או מיקרואורגניזמים בתוך מתקנים וריכוזים גבוהים והייתה בעיה מאוד רצינית. אז הקמנו חברת סטרטאפ שהיא מתבססת על עבודת מאסטר שעשיתי אותה כאן, איך לקחת את החיידקים, לרכז אותם בריכוזים מאוד גבוהים ולשים אותם בתוך המתקן ואז אני יכול להזרים שפכים, הם יידעו לטפל בשפכים קשים.

בהמשך התברר לנו שאנחנו יכולים להשתמש גם בשפכים קלים ושם עיקר ההשקעה, שפכים ביתיים, ואז הקמנו הרבה מתקנים. בנוסף למעבדות שיש לנו יש לנו בשטח אתרי מט"שים, אתרי טיפול בשפכים, ואנחנו מבצעים את הניסויים שלנו שם.

על פסולת ביתית?

זה שפכים ביתיים. יש לנו אתר בכרמיאל משותף עם מקורות שאנחנו מבצעים ניסויים, יש לנו מתקן בנפח של ארבעה קוב, 25 קוב, עוד מתקן במנדא, זה היה במימון של רשות המים, פרויקט אחד גדול, ויש עוד מתקן אחד של 25 קוב בכרמיאל ויש אחד בשפדן, אתר של השפדן, שמנסים טכנולוגיה מתקדמת לטיפול בשפכים עד לרמה של להפיק שפכים ברמה טובה מאוד בעלויות אנרגטיות קטנות.

בטיהור שלישוני?

כן, במתקן הזה זה שלישוני.

ואתם מזינים את זה בבוצה או בשפכים גולמיים?

זה שפכים גולמיים, עוברים סינון ראשוני והעיקרון של זה הוא במקום להשתמש בחמצון, בתהליכים ארוביים, אלא בתהליכים אנארוביים ולהפיק אנרגיה מזה. בהמשך קיבלנו את פרויקט הגדול של האיחוד האירופי, כל שותף עובד על משהו אחר. יש בעיה באזור הצפון, זה שפכים של בתי בד לדוגמה, שמזרימים אותם באופן לא חוקי לשפכים הביתיים וזה פוגע בכל העבודה של המט"ש. אז עלה רעיון, נשים את המתקן שלנו, אז הוא יידע לגלח את הפיקים, לייצר אנרגיה ובמקביל אחד השותפים, יש לו טכנולוגיה איך להפיק ולהוציא חומרים בעלי ערך ממי העקר והשאר הולך לחלק שלנו ואנחנו מטפלים בזה. הפרויקט עדיין רץ ומקווים ליישם את הטכנולוגיה בהמשך.

אני אתן את זכות הדיבור לקרן.

אני חוקרת מיקרוביולוגיה סביבתית. מה שאני חוקרת זה איך חיידקים ומיקרואורגניזמים מתנהגים בתת הקרקע. זה שמזין לנו את הקרקע, מה שמניע את כל החומרים שאנחנו ניזונים מהם, וחיות וצמחים. מה שמעניין זה שלחיידקים יש הרבה מאוד אינטראקציות, הם יכולים לדבר בצורה כימית מטבולית גם עם עצמם, גם עם צמחים וגם עם עוד יצורים בסביבתם, כך שהאינטראקציות יכולות להיות מאוד מיטביות ולעזור ולאזן את כל המערך האקולוגי, אבל מצד שני זה יכול גם להזיק.

המחקר הזה מדבר על איך צמחים פולשים יוצרים אינטראקציות עם החיידקים באזור השורשים שלהם ואיך כל אלה תורמים לפליטות גזי חממה באזורים של בתי גידול לחים, למשל בגדות נחלים. זה פרויקט שמומן לאחרונה על ידי משרד המדע. אנחנו נעשה הרבה מאוד עבודה גם בשטח וגם בניסויים וננסה להבין מה הקשר ואיך צמחים פולשים כי זה משהו שבאמת הדיווחים עולים ועולים על הקשר בין צמחים פולשים לפליטות גזי חממה.

תודה, קרן. עוד דוגמה של פרויקט אחר, כיתי בראנסי תדבר.

הנושא השני שאני אדבר עליו זה מימון של פסולת אורגנית. יש פה פרויקט לדוגמה ממה שאנחנו עושים, הפרויקט נקרא דיקוסט, שזה - - - זאת אומרת שבפרויקט הזה מנסים ליישם טיפול של קומפוסטציה בפסולת האורגנית, קומפוסטציה מבוזרת, מה זאת אומרת קומפוסטציה מבוזרת? כלומר כל הגישה היא שונה, במקום לרכז את הטיפול בפסולת באתרים שהם מרוחקים, שהם מתמלאים בפסולת שהיא לא מופרדת הם אומרים בואו נעשה את הטיפול בקרבת מקום ייצור הפסולת. זו המשמעות של קומפוסטציה מבוזרת.

המימון הוא מהאיחוד האירופאי, אבל מה שאתם רואים פה זה פסולת שאם אנחנו מגדירים אותה זו פסולת אורגנית שבתהליכים ארוביים היא יכולה להוות דשן ואז הקונספט הוא לקחת את הדשן שמיוצר בדרכי פלא של הטבע וליישם אותו בחקלאות אורבנית סביב הערים היותר קטנות. הקונספט הוא ליישם את התהליך של הטיפול המבוזר בערים קטנות דוגמת שפרעם ובזה יש לנו גם שיתוף עם עיריית שפרעם. למזלנו אנחנו לא עושים את הטיפול הזה אמיתי בשטח.

אנשי הממשק היו בשבדיה בשבוע שעבר וראו את החלום. אנחנו רוצים לתת מרשם לחלום הזה, איך ניתן ליישם את החלום של הפרדה והפקה של דשן טבעי, אבל אנחנו אומרים לאט לאט חבר'ה, אנחנו לא רוצים ליישם בלי ללמוד את השטח. בפרויקט הזה יש שותפים, איטליה, ספרד, ירדן, שהם עושים קומפוסטציה ביתית בתוך הבתים, קומפוסטציה קהילתית ואנחנו אמרנו שהתפקיד של מו"פ אגודת הגליל במחקר הזה הוא לקבל את זה - - - כלומר אני רוצה לתת לכם מרשם איך ניתן לשעתק בצורה מוצלחת את הניסיון של האתרים של הפיילוט במקום כמו שפרעם. אז אני חייבת להתייחס לאוכלוסייה, להיבטים החברתיים, להיבטים הכלכליים, להיבטים הלוגיסטיים, לרגולציה, אם יש לנו חוקים ואיך להתחיל עם הדבר הזה.

אז אנחנו מנהלים את הפסולת האורגנית ובונים מודל שיש בו ניתוח של עלות-תועלת לתרחישים שונים של איך ניתן ליישם בצורה מיטבית את הניהול של הפסולת האורגנית בשפרעם ואני רוצה רק להתייחס לתוצאה אחת חשובה. מצאנו, כמו שאתם רואים פה שבעיר כמו שפרעם יש ציר מרכזי מסחרי שאפשר בקלות יחסית לאסוף את הפסולת של הירקנים, של המסעדות, בציר המרכזי, והם אלה שלאורך הציר הזה מייצרים את הכמויות הכי גדולות. אז במקום לבוא ולהגיד קחו קומפוסטרים, תתחילו ליישם בבתים, ג'וקים, צפיפות, ריחות, אין מספיק כסף לעשות את הדבר הזה, אנחנו נותנים כלים ומדריך ויש לנו תכנית עסקית שאנחנו יושבים עם עיריית שפרעם ואומרים להם: אלה הדברים שאתם צריכים ליישם על מנת לקבל בפועל תועלת כלכלית שתהיה לאורך זמן.

אתם מציבים קומפוסטרים או שאתם אוספים את הפסולת האורגנית?

אנחנו לא עושים כלום, אנחנו עובדים על יבש, אנחנו אומרים מה כדאי לעשות.

לא, הרעיון. מה הרעיון?

הרעיון הוא ליישם קומפוסטרים במקום קרוב לתחנת מעבר מסוימת בעיר שפרעם וכמה מקומות קהילתיים. אנחנו בודקים את התנאים של השטח, רואים איפה יש מקומות פחות צפופים שאפשר להציב פלוס להתרכז במגזר העסקי כי אנחנו חושבים שאם מתרכזים ביצרנים הכי גדולים אנחנו מפיקים תוצאות הכי גדולות מבחינת יעילות כלכלית.

ומה הערך המוסף למזהמים, הם ישלמו פחות פינוי אשפה או דברים כאלה? יהיה להם אפקט כלכלי?

בטח. אני לא מתייחסת למודל, אבל יש מודל כלכלי שבסוף אנחנו רוצים לצמצם את העלויות והזיהום של תהליך השינוע שהוא הכי יקר, לשנע את הפסולת שלנו לאתרים מרוחקים.

אבל למה זה ישתלם לירקן? זה ישתלם לירקן כי הוא ישלם פחות פינוי אשפה?

אני אגיד לך, בשפרעם הירקנים מפנים בעצמם את הפסולת שלהם. יש ירקנים שמפנים בעצמם כי הרוטציות לא מספיקות להם. חוץ מזה אנחנו גם מתייחסים למגדלי צאן נגיד ואומרים שיש מקום להאכיל את הצאן, לא צריך לקנות. אז אנחנו מסתכלים באופן כללי על מקום מסוים ומתכננים עבורו איך לנהל בצורה טובה את הפסולת האורגנית של העיר. אנחנו נותנים תרחישים שונים ועלות-תועלת וכל אחד יעשה את החישובים שלו.

תודה, כיתי. בהזדמנות, בסיור אפשר לשאול אותה. המודל הוא מעניין, אבל אם ניתן לכיתי היא לא תסיים היום.

אני עובר עכשיו לעוד פרויקט מעניין שד"ר מנאל מנהלת, מימון USA. בבקשה, מנאל.

נדבר על שפכי בתי בד. תקופת המסיק, אנחנו כולנו מחכים לעונה הזאת, אנחנו רוצים להפיק שמן זית, בנוסף לזה אנחנו גם מפיקים פסולות, פסולת נוזלית ופסולת מוצקה. הפסולת הנוזלית, שקוראים לה עקר, או פסולת מוצקה שזה גפת. ברוב בתי הבד, שכמעט 80% מהם הם בצפון, הם עובדים בצורה תלת פאזית, זאת אומרת אנחנו מכניסים זיתים ואנחנו מייצרים שלושה תוצרים, שמן זית, עקר וגפת. פסולת אלו של הזיתים מאוד מזהמים את הסביבה ואנחנו משליכים אותם לסביבה, הם מכילים חומרים אורגנים הטרוגניים שהם באמת חומרים שיכולים לזהם את מי התהום וגם את הצמחים.

בדקנו את החומרים ואמרנו מה יש בתוכם כדי לנצל אותם ולהפוך את שפכי בתי הבד ממטרד למשאב. מצאנו שהחומרים האלה שהם נמצאים בתוך מוהל הזיתים או מי עקר הם חומרים שהם אנטי אוקסידנטים, אנטי מיקרוביאלי ואנטי פונדאי. לקחנו אותם, יש בהם חומרים שקוראים להם פנולים, שהם באמת אנטי אוקסידנטים אפילו יותר חזקים מוויטמין סי. אז הנה יש לנו מקום שאפשר לייצר ממנו ולהפיק ממנו פסולת שאנחנו רוצים להשליך אותה והיא מזהמת את הסביבה, אז במקום לזהם אנחנו מפיקים חומרים מחומר גלם חינם, אנטי אוקסידנטים במקום ויטמין סי שנמצא בתפוזים ולימונים וכל מיני דברים כאלה. אלה חומרים בעלי ערך טוב.

בנוסף לאנטי האוקסידנטים האלה אנחנו בדקנו ומצאנו שבענף הלול יש את המחלה שקוראים לה קוקסידיוזיס, הם טפילים שפוגעים בבעלי חיים כמו אפרוחים וגם בעלי חיים אחרים. בדקנו את התכולה של החומרים שנמצאים במי עקר, האם היא פוגעת, האם היא מטפלת, האם היא מונעת את המחלה הזאת ויצא שכן. אז נכתב פטנט בעניין הזה, אנחנו מנסים ליישם אותו עם חברות גדולות.

בסוף גם בדקנו אם החומרים האלה בתוך מי העקר יכולים להחליף את כל משחות ההגנה לעור מקרני השמש. מצאנו שיש את החומרים הטבעיים בתוך מי עקר שהם פוטנציאל גדול להחליף את משחות ההגנה שמכילות חומרים סינתטיים שכל שנה ה-FDA מוריד חלק מהם כי הם פוגעים בגוף, כי הם מתנהגים כדמוי הורמונים. זה מה שאנחנו עושים או מנסים לעשות עם מוהל הזיתים שיוצא כפסולת. בקשר לגפת, הפסולת המוצקה, אנחנו מנסים להפוך אותה מפסולת, כי יש בה את התכנים להפוך אותו לחומר מסנן, פילטר, שמנקה את המים עם הדחות כבדות. בדקנו והתגובות והתוצאות חיוביות. אז בסופו של דבר מזהם סביבתי, הופכים אותו לתוצר חיוני ומקווים שאנחנו נתקדם.

להפוך זבל לכסף.

מכיוון שהתחייבתי לנדים לדבר, זה פרויקט שאוטוטו מתחיל שזכינו בו לאחרונה בקול קורא של משרד החקלאות, איך לנצל את הזבל של הלולים על מנת להקטין את המפגעים של הריח ופליטות האמוניה. זה בקשר לכלכלה מעגלית, יש לנו שותפים ממכון וולקני ואנחנו ביחד מטפלים בחלק הזה.

אני אדבר באופן כללי, מהמו"פ יצאו בערך שמונה חברות הזנק, אחת מהן שעשינו אקזיט, חברת סינטק שעכשיו נסחרת בבורסה. מהאקזיט בנינו את הקומה השנייה, קומת המעבדות. זה סיפור הצלחה שאנחנו תמיד מציגים אותו. יש לנו חברת אגרוביקס שעדיין לא עשתה את האקזיט אבל היא מנהלת כמה פרויקטים בתחום של הטיפול בשפכים.

עכשיו אני אתן זכות הדיבור לעולא שתדבר על המיזם החדש של אגודת הגליל. בבקשה, עולא.

שלום לכולם, אני עולא בקר ואני המנהלת הכללית של פרויקט טכנולוגיית סינטק שהוא בעצם מיועד לקידום יזמות טכנולוגית בקרב מדענים ומדעניות בעיקר מהאוכלוסייה הערבית שנמצאים בשלבים מוקדמים של רעיונות טכנולוגיים. מה זה אומר? זה אומר שאנחנו עוזרים להם לתרגם את הרעיונות שלהם לכדי סטרטאפ והאינסנט שלנו בסינטק זה להצמיח חברות מהאוכלוסייה הערבית בראשות וניהול מדענים ומדעניות ערבים.

זה התחיל לפני שנה וחצי כשקיבלתי טלפון מאחמד. אני עצמי יזמית בתחום הטכנולוגי, מנכ"לית חברה לפיתוח תרופות, מדענית פלוס תואר שני במינהל עסקים כך שאנחנו ידענו לשלב את התחום של המדע והביזנס. ובאמת הפעילות של סינטק קצת שונה בכל הנוף הטבעי של אגודת הגליל כי אנחנו מתעסקים בקידום עסקים, בקידום יזמות, בקידום מיזמים ובפחות במחקר יישומי.

זה התחיל בזכייה של אגודת הגליל במכרז של - - - הזרוע האחראית על פרויקט של המזרח התיכון ששייכת לשגרירות בארה"ב ומשם התחלנו את המחזור הראשון שלנו שהיה מין פיילוט. היו לנו 12 מדענים שהתחילו את הרעיונות שלהם, סיימנו עם שבעה וכמובן שקיימנו את ערב הדמו שכולם הציגו את המיזמים שלהם. אחד מהם המשיך לפגישות המשך עם קרנות כשבזמן הזה אנחנו מלווים כל הזמן. במחזור השני שאוטוטו, וכולכם מוזמנים ב-21 לחודש להגיע לדמו דיי, יש לנו את המחזור השני שמסיים. תוך כדי המחזור הראשון למדנו והפקנו לקחים, כך שבמחזור הנוכחי יש לנו חברה אחת שקיבלה תמיכה של הרשות לחדשנות, שזה תמיכה של 4.5 מיליון שקל, ויש לנו עוד חברה שהגשנו למענקי תמיכה.

חשוב לי להדגיש שהמטרה שלנו זה לא חינוך ליזמות, זה לבוא ללמוד להקים עסק בתחום שאנחנו מבינים איך להקים אותו, להצמיח אותו וגם ללוות אותו בהמשך על מנת שהוא יוכל לגייס את הגיוס הראשון והשני ויצמח. המטרה שלנו, שמאגודת הגליל יצמחו חברות שיצליחו, יגייסו וגם יגיעו לשוק.

אבל מה המוצר של המחזור, זה ביזנס פלאן או שזה כבר פיילוטים של יישום?

הערך המוסף שלנו שיש לנו מעבדות.

אז זה גם וגם? בסוף הוא גם מכין ביזנס פלאן?

בוודאי. תהליך האקסלרציה שהיזמים עוברים פה, בערבית אומרים מנהלים מתעל עד ראסה, מהשלב של הרעיון עד השלב של איך אני עושה פיץ' מול משקיעים וזה תהליך, זה תהליך של 16 מפגשים רשמיים ועוד אין ספור של זומים ומפגשים א-פורמליים, וביקורי שטח כמובן והיכרות עם התעשייה. באגודת הגליל יש רשת נטוורקינג ענפה, בכל תחום שביקשנו מצאנו מענה וחיבורים. אחמד פה, ייאמר לזכותו, עשה לנו המון המון קישורים מבחינת נטוורקינג והיכרויות.

אני שמחה לציין ולהדגיש ולהגיד שלאור ההצלחה שלנו בשני המחזורים זכינו במכרז של הרשות לחדשנות ואנחנו מפעילים מחזור שלישי, התחלנו לגייס למחזור השלישי של סינטק ובמחזור הזה יש לנו המון שותפים עסקיים שבחנו וראו את ההצלחות שהיו בשני המחזורים הראשונים. חלק מהם הם ביקשו להיות שותפים, חלק מהם אנחנו פנינו אקטיבית, אבל יש לנו כיום שותפים עסקיים פיננסיים אסטרטגיים מכל הקשת הרחבה, גם מהמדע, גם מהביזנס, גם מהקרנות, ידענו לשלב ואנחנו עדיין פתוחים כמובן לקבל עוד ועוד שותפים כל עוד אנחנו יכולים כמה שיותר לקדם את המדענים והמדעניות שלנו לקבל את מה שצריך, את השוויון וההזדמנויות להיות יזמים.

שאלו אותי לפני יומיים בפאנל מה ההבדל בין יזם ערבי ליהודי, אמרתי להם שאין הבדל, אין לנו ערך מוסף, זה לא שאנחנו עכשיו יזמים יותר טובים, פשוט אין לנו הזדמנויות שוות. מה שאנחנו מנסים פה לעשות זה להנגיש את זה לפחות במיקרוקוסמוס שלנו שזה המדע.

וקרנות הון סיכון מתעניינות ביזמים מהחברה הערבית או שזה לא מעניין אותם, מי שמגיש הם בוחנים?

מבחן התוצאה זה מבחן ההשקעה. בינתיים אנחנו לא רואים יותר מדי השקעות באוכלוסייה הערבית, לא רק במדע אלא בכל התחומים.

אני רוצה להתייחס לנושא של הקרן. הקול קורא האחרון שזכו בו גם בנושא של האקסלרטורים וגם מרכזי חדשנות, הקמנו בעצם גם מועדון אנג'לים שכל המטרה שלו זה להשקיע מכיוון שזה איזשהו צורך מאוד משמעותי שראינו גם בקרן, שכל המטרה שלה זה להשקיע אך ורק במיזמים מהחברה הערבית.

מה שאמרתי כאן ליושב ראש, שזה אולי משהו שהוועדה יכולה לתת איזה שהיא האצה לחשיפה של יזמות בחברה הערבית אל מול קרנות הון סיכון ולנסות בקשרים ובחיבורים, אפשר לחשוב על משהו רעיוני ואז דרך מטרייה של ועדת המדע של הכנסת לעזור בחשיפה. הרי מה העניין? העניין הוא ליצור את הדיאלוג. זה משהו שכשאני לאורך כל הדרך אני שואלת את עצמי מה אנחנו יכולים כוועדת מדע של הכנסת לסייע, כי יש את משרדי הממשלה, אבל אני חושב שהתפקיד שלנו זה יותר להרים.

שרית, שאלה. המיזם של האנג'לים זה בשיתוף עם מועדון האנג'לים של - - -

הם זכו.

אני לא אכביד עליכם, אבל אנחנו תמיד מלמדים את היזמים שלנו בסוף כל מצגת מה הקריאה לפעולה שלנו. החלום שלנו, שאדוני מנכ"ל העירייה, אז הקריאה לפעולה שלנו בסינטק, אנחנו רוצים לבנות עוד קומה. החזון שלנו להיות וון סטופ שופ לכל היזמים.

בקשה פשוטה.

למה? כי אנחנו רוצים קומה שתהיה מרכז חדשנות ויזמות לכל אזור הצפון, לכל המדענים, לא רק למדענים ומדעניות, שזה יהיה יותר - - -

עכשיו נדבר על הנושא הזה.

זה החזון, אנחנו רוצים להיות וון סטופ שופ לכל היזמים.

אני אומר בשם עיריית שפרעם, אנחנו מגויסים לקידום ה – בכל התחומים, לפי האפשרויות שלנו בוודאי, גם מורלית וגם כלכלית כמה שאנחנו נוכל מגויסים.

תודה רבה, עולא, נשאיר משהו לדיון אחר כך. אני אתן את זכות הדיבור לעביר, שהיא מצוות ההנהלה של הפרק החינוכי באגודת הגליל. עביר בקרוב תהיה מועמדת לדוקטורט והכוונה שלנו והתקווה שלנו שהיא תסיים דוקטורט ותחזור להיות חוקרת בתחום של החינוך. בבקשה.

שלום לכולם. אגודת הגליל כבר שנים רבות פועלת בתחום החינוך אבל בצורה רשמית הקמנו מרכז לחינוך מדעי לפני שלוש שנים, שזה היה חלק מפרויקט שממומן על ידי האיחוד האירופאי והקמנו פה מרכז שאנחנו מארחים סטודנטים, תלמידים, מורים מכל השכבות, בכל הנושאים המדעיים, שהם באים אלינו. המטרה העיקרית שלנו היא לקדם מצוינות מדעית, חינוך מדעי, בחברה הערבית.

איך אנחנו עושים את זה? כל מיני חוגים. אנחנו מפתחים תכניות לימודיות שזה משהו שמנהל המרכז ד"ר סארי עאסלה וגם פרופ' מוחמד חוג'יראת, שהם חלק מהמרכז, שהם בעיקר עובדים על זה, לפתח תכניות לימודיות בתחומים מדעיים וסביבתיים שונים. רק עכשיו סיימנו את הפרויקט שדיברתי עליו, שקשור למגוון ביולוגי ביי דיוורסיטי שזה גם כמובן לכל הנושא של משבר האקלים וכל הנושאים הסביבתיים.

אנחנו גם עכשיו זכינו במחקר חדש מטעם משרד האנרגיה, אנחנו מפתחים תכניות לימודים בתחום אנרגיה מתחדשת, התייעלות, חיסכון באנרגיה לתלמידי חטיבת ביניים באוכלוסייה הערבית. כמובן יש לנו כנס שנתי למורי המדעים בכל החברה בנוסף להשתלמויות למורים סטודנטים מאוניברסיטאות ומכללות שונות בארץ וגם תלמידי בתי ספר מכל השכבות, שאנחנו בונים להם תכנית ייחודית שמתאימה להם.

יש גם את השקופית של התמונות שאני רק רוצה לדבר קצת על התחנות. הקמנו כמה תחנות, אנחנו מקווים עכשיו שזה יגדל ויהיה לנו מוזיאון מדעי בגליל, אבל כרגע יש לנו כמה תחנות, כל אחת בתחום שונה, ואנחנו דרך התחנות מלמדים את התלמידים ועושים כמה ניסויים ביחד. יש לנו את התחנה שאנחנו רואים למעלה, זו של יצירת גז מיתן מביומסה, מפסולת אורגנית. התלמידים מתלהבים מהתחנה הזאת. יש לנו את הקומפוסטור, יש לנו הידרולוגיה, הידרופוניקה.

אתם ספק מוכר במערכת גפ"ן?

כן, יש לנו עכשיו חמש תכניות בגפ"ן. רק בשנה שעברה עבדנו עם יותר מ-25 בתי ספר מהאזור וגם מקווים שזה יהיה בפריסה ארצית כמה שאפשר.

ועוד דבר, עכשיו אנחנו במשא ומתן, בונים תכנית גדולה איך להגדיל את החלק הבריאותי עם עוד גוף עסקי באזור.

תרשה לי להוסיף בעניין הזה. אני משוועת, הייתי פה לפני הקורונה, יעידו אחרים, וחיפשתי אז מקומות השמה לתלמידי התיכון, תלמידים שלומדים במגמות ביולוגיה ועושים מחקר יישומי. לא נפגשנו, זה עוד לא היה קיים, אבל בפירוש יש מעבדות סטודנטים, ציוד ראיתי שיש מתקדם מאוד, זה המקום, כי יש פה בסביבה הרבה מאוד בתי ספר עם מגמת ביוטכנולוגיה, זו מגמה שהיא דוחפת קדימה את התלמידים. גם בשפרעם יש לנו כמובן ואני מאוד מאוד אשמח שזה יהיה מרכז ביוטכנולוגי שנוכל ליישם את הניסויים שיש פה בשפע וכל דבר כולל אנרגיה חלופית שאנחנו יש לנו אפילו ספרים, רק לתרגם אותם לערבית, הכול בנוי.

תודה. עכשיו אני עובר לחלק התחומים העיקריים בעבודה של אגודת הגליל. אני אתן את זכות הדיבור לאחמד.

אני אציג את החלק החברתי של העשייה שלנו, שיש לנו המון המון עשייה בתחום הבריאות, שמשרד הבריאות תמך בכל הנושא הבריאותי בכלל החברה הערבית מהדרום, בכפרים הבלתי מוכרים ועד הצפון. אנחנו מנסים לקדם תכניות בריאות יומיות ואני אדבר על תכנית הבריאות לצמצום פערים בין ערבים ליהודים. אנחנו עבדנו קשה על התכנית, היינו בעיצוב התכנית, דחפנו לבנות את התכנית, הכול התבסס על מחקר סביבתי בריאותי המקיף ביותר שנעשה בארץ על החברה הערבית.

את תוצאות המחקר העברנו למשרד הבריאות, אגף לתכנון אסטרטגי, מנהלת מחוז, גרוטו אז היה בזמנו והתחלנו לבנות תכנית לצמצום פערים בין ערבים ויהודים והצלחנו לבנות תכנית שתקצובה היה 1.1 מיליארד שקל. בעיצוב תכנית 550 הנושא של הבריאות לא היה ב-922, לא התייחסו אליו. התחלתי לדבר עם - - - הוא לא ידע על התכנית, הצלחנו להכניס את התכנית לתכנית הכללית של 550 וככה זה התחיל, תקצבו את זה -650 מיליון שקל ואנחנו מתחילים, או הממשלה מתחילה עכשיו ליישם את התכנית.

המודל שהצגנו והכנסנו לתוך התכנית הוא המודל של יחידות לבריאות הציבור ביישובים הערביים. הנושא הזה מאוד חשוב, הקשר של משרד הבריאות מגיע עד הנפה ומעבר לנפה זה נחתך, אין קשר לרשות, והרעיון שלנו שלמדנו אותו בארה"ב, באירופה, בקנדה בעיקר, שבונים יחידה לבריאות הציבור בגישה הוליסטית רחבה. אנחנו לא מדברים רק על תחלואה, אלא מדברים על מניעת תחלואה, על עידוד לאורח חיים בריא, על המון דברים. אני לא רוצה להתרחב ולדבר כל הזמן על הנושא הזה, אני אוכל להרחיב ולדבר כל היום.

הובלנו פורום שותפות בין ערבים ויהודים בנושא הבריאות. הקמנו פורום בצפון לקידום בריאות בשותפות עם שתיל, עם ארגונים מהחברה היהודית, אנחנו עדיין מקדמים את הנושא הזה.

קידום אורח חיים בריא ביישובים ערביים, אנחנו נכנסים ליישובים ערביים ומייעצים להם בנושא של בניית תכנון אסטרטגי ולדבר על הנושא של תכנון אסטרטגי בריאותי. העיר היחידה בישראל שיש לה תכנון אסטרטגי בריאותי היא אום אל פחם. עשינו את זה עכשיו.

מה זאת אומרת? מה הם עושים?

זו תכנית שכוללת מגוון רחב של התערבות של השלטון המקומי בכל מחלקות השלטון המקומי, איך לשפר את המצב הבריאותי של האוכלוסייה הערבית. קודם כל מתחילים עם פרופיל בריאותי ליישוב. אף ראש רשות לא מכיר את הפרופיל הבריאותי של התושבים שלו, ומתחילים עם תכניות התערבות בהתאם לצרכים של כל יישוב ויישוב ומלווים אותם למשך חמש שנים.

הצלחנו גם להכניס את זה לתוך תכנית הבריאות הממשלתית, צמצום פערים, ואנחנו מתחילים להתקשר עם עוד יישובים כדי להכניס את הרעיון הזה ולבנות תכנית אסטרטגית שמאחדת בין כל מחלקות הרשות, אם זה תכנון, חינוך, בריאות, סביבה, כל הנושאים, שיעבדו ביחד כדי לבנות מודל כדי להביא לאורח חיים יותר טוב לתושבים.

יש לנו את הנושא של מחקרים וסקרים, אדבר על זה בשקף הבא, ויש לנו הכשרות והשתלמויות לאנשי מקצוע בבריאות שאנחנו עושים. ד"ר מוחמד חטיב שהוא מנהל את המכון, הוא מלמד היום, הוא לא נמצא פה, אבל התבקשתי לדבר בשמו. יש לנו המון עבודה בהדרכות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות כדי לעודד אותם להביא בריאות טובה יותר לתושבים.

דרך אגב, יש בתי ספר, לפחות אצלנו במחוז שיש להם את תכנית קידום אורח חיים בריא והם מקבלים גם תקציבים וגם רמות של מקדמי בריאות. אפשר גם לחבר.

נושא שמעניין אותי, כי הייתי ראש רשות, אחת התכניות האסטרטגיות הייתה בריאות בגיל השלישי, האם בתכנית הלאומית יש טיפול נקודתי לגיל השלישי?

כן, היא מתייחסת גם לגיל השלישי. לתכנית הבריאות הממשלתית יש מגוון של תחומים, בריאות האישה, בריאות הילד, בריאות הנפש, עישון, דברים כאלה ומשם זה מתפרס ומתרחב לנושאים כמו קשישים, גיל הזהב, אפשר לשלב אותו בכל התכניות.

אני עובר לעשייה של המרכז, כרגע אנחנו עוסקים בנושא מאוד חשוב שכל ישראל מדברת עליו, המעבר לבריאות דיגיטלית. כל המערך של מערך הבריאות עובר בשנים האחרונות לבריאות דיגיטלית. עכשיו אנחנו זכינו בקול קורא של המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות, וזה לא המחקר הראשון, יש עוד מחקרים בנושא הזה ומנסים לפתח אסטרטגיה לחברה הערבית, כמה זה מקובל, מה הם החסמים, צריך להתאים, התאמה תרבותית, דברים כאלה, שמתוך זה אנחנו בונים נייר מדיניות והמלצות למשרד הבריאות איך ליישם תכנית מעבר של בריאות דיגיטלית בתוך החברה הערבית.

יש נייר עמדה מוכן בנושא הזה?

לא, אנחנו בתחילת המחקר, הבנות יש לנו, עדיין לא סיימנו. תוך שנה יהיו לנו תוצאות, אנחנו יורדים לשטח, מראיינים אנשים, מגוון רחב של קבוצות גיל, ידע, אוספים ידע ומנתחים את זה ומשתמשים במודל UTAUT שזה בודק את מידת המקובלות של טכנולוגיה חדשה בתחום מסוים.

זה ייקח שנה?

ייקח שנה.

אם יש קווים כלליים אני אשמח מאוד לקבל אותם כמה שיותר מוקדם. אני חושב שבתוך הממשלה המשוגעת הזו שר הבריאות משה ארבל, יש בו ממד אזרחי שאפשר לקדם דרכו. אז אם אפשר כמה שיותר מהר ואנחנו נדאג להיאבק למען זה.

נהיה בקשר בנושא הזה.

בשמחה.

יש לנו את הנזק הקולטרלי של קורונה. בזמן הקורונה הרגשנו שפחות אנשים מתים מתוך הגעה לבתי חולים. המחקר בודק האם לקורונה הייתה השפעה על הנושא הזה, האם אנשים חולים לא הגיעו לבתי חולים מכיוון שיש קורונה. זה גם במימון של המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות.

סקר צעירים בחברה הערבית זה סקר מדהים שפעם ראשונה דוגם ובודק את הצרכים של הצעירים בחברה הערבית, את הראייה שלהם, את הערבית שלהם, את האתגרים מולם, את המחשבה שלהם, את הקשר שלהם לאלימות. זה סקר רחב שאפשר ממנו ל - - -

שאלה שמעניינת אותה, אני בודק אותה בתקופה האחרונה, הנרגילות בקרב האוכלוסייה הערבית, כמה זה פוגע בבריאות? אני רואה את הצעירים שלנו, זה לא יאומן. תגיד לי בבקשה, לא צריך להוציא את זה מחוץ לחוק? גם בגלל שאני לא מתמודד לקדנציה הבאה אז זה הזמן לעשות דברים לא פופולריים, דברים נכונים אפילו אם הם לא פופולריים. אני מאוד חושב על זה.

בוא נתחיל בדבר אחד קטן. ניסינו לקדם נושא של מניעת עישון נרגילות בתוך אולמי חתונות. יש משהו, יש חוק, לא מיישמים אותו. אז אפשר לדחוף ליישם אותו.

יש גזרות שהציבור לא יכול לעמוד בהן.

בתוך החברה הערבית במקור כל אחד מכניס את הנרגילה שלו ומעשן נרגילה.

לא, אבל יש מקומות ייחודיים לנרגילה. אני נכנס לשם, אני מרגיש את האבק. אני אומר, דווקא האנשים שעובדים שם, יש אנשים שמעשנים שעה אחת ויוצאים, אבל הצעירים שעובדים שם ויושבים שם מספר שעות בתוך העשן, אני חושב שצריך להיאבק נגד התופעה הזאת ושלא יבחרו בי בפעם הבאה.

אני רוצה לדבר על הסקר הסוציואקונומי המאוד מרשים שיש לנו. זה התחיל בשנת 2003, 2007, 2010, 2014, 2017, עכשיו אנחנו לקראת הסקר השישי. זה סקר רחב, שבוחן דמוגרפיה, עבודה, רמת חיים, סביבה, בריאות, דיור, הון חברתי, המון דברים. בתוך הסקר הזה אפשר למדוד מגמות בתוך החברה הערבית בתוך כ-20 שנה, שנלמד את זה. אני צריך עכשיו מימון כדי לבצע את הסקר השישי וזה לא הרבה כסף. אני לא רוצה להרוויח מזה, רק להבטיח את ההמשכיות שלו.

איזה משרד ממשלתי, זה רק בריאות או יכול להיות גם מדע וטכנולוגיה?

לא, כלכלה, רמת חיים, דמוגרפיה, דיור, רחב מאוד. זה השנתון הסטטיסטי שלנו שאנחנו מוציאים על החברה הערבית.

יש לי שאלה. הסקרים נעשים פנים אל פנים או בסקר טלפוני?

זה סקר פנים אל פנים. מדגמים מאוד גדולים, בחלק מהם מגיעים ל-3,000 בתי אב, בחלק מהם 2,000, בין 2,000 ל-3,000 לפי עיצוב המחקר.

כמה עולה סקר כזה? כמה צריך ממשרדי הממשלה?

200,000 דולר. זה לא הרבה.

זה הרבה, אבל בסדר.

כמה סוקרים?

המדגם שלנו מייצג. אני אספר על המדגם שלנו.

זה תלוי בגוטליב, אם הדולר יהיה כך או –

אני אספר לך למה. אני הצגתי את הסקר הזה מול המומחים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הם אימתו את הנתונים, המדגם שלנו מאוד רחב, אנחנו פונים להטרוגניות שקיימת בתוך החברה. יש שוני בין דרום לצפון, יש שוני בין כפרים מוכרים לבלתי מוכרים, יש שוני בין ערים מעורבות ללא מעורבות. יש שוני בין גודל היישוב בחברה הערבית, יישוב מעל 20,000, מתחת.

גם המצב הסוציואקונומי של התושבים.

יש המון הטרוגניות בתוך החברה. כדי לנתח ולתת תמונה קרובה לאמת אתה צריך לקחת את ההטרוגניות של החברה ולהכניס את זה למדגם. אני איש סטטיסטיקה, אני בונה את המדגמים ובגלל כך יש צורך ביותר מ-2,000 בתי אב, לבקר אצלם, לבדוק אותם. אנחנו אוספים ידע בסקרים האלה אודות קרוב ל-10,000 אינדיבידואלים, אפילו ללמ"ס אין מדגמים כאלה בחברה הערבית.

בתוך היישוב יש הבדלים, הטרוגניות, השאלה אם יש לנו מידע גם לגבי אנשים איפה הם נמצאים, ככה אפשר לעשות מה שאין ללמ"ס.

אנחנו עובדים גם עם המפות של הלמ"ס, אנחנו לוקחים אזורים סטטיסטיים.

יש אזורים שהם לא מתייחסים אליהם.

קיבלנו תעודה מהלמ"ס שהעבודה שלנו מאה אחוז והם משתמשים בנתונים שלנו. אפילו חוקרים מהלמ"ס השתמשו בסקרים שלנו כדי לבצע את הדוקטורט שלהם בחלק מהמקרים.

יש לנו איכות הטיפול בחולי הסכרת וחקר האלימות בחברה הערבית. זה סקר מדהים שמתוכו אני אגיד בצניעות, אפשר למפות מיהו האדם האלים העתידי שיכול להיות. זה מודל סטטיסטי שפיתחנו ואפשר לראות, זה תלוי בפרמטרים חברתיים וכלכליים שאפשר להכניס אותם למודל ולנבא מיהו האדם שיכול להיות, אני לא אומר שהוא יהיה אלים, אבל יכול להיות, עם עוד פוש קטן זה יעבור למרחב האלימות.

אחמד, זה סקרים שאתם חוזרים עליהם כל כמה זמן?

הסקר החברתי הכלכלי זה אינטרוול של ארבע שנים. הסקרים האחרים זה לפי הצורך. סקר בריאות וסביבה למשל, פניתי למשרד הבריאות, אמרתי שעשינו לפני 2016 את הסקר, סקר ענק, פרסמנו והתחלנו לבצע את תכנית הבריאות הממשלתית, עכשיו אנחנו מתחילים ליישם תכנית בריאות ממשלתית, בואו נעשה פי אפס ואחרי ארבע-חמש שנים נעשה פי אחד. לצערי לא ענו לנו, לא נתנו לנו תשובה חיובית.

ואני פונה לוועדת המדע, דברים כאלה הם חיוניים כדי לבדוק, לעשות הערכה למימוש התכניות הממשלתיות. תנו לנו לעשות את פי אפס, עוד ארבע שנים נעשה פי אחד ונראה איך זה השפיע על ההשקעה הממשלתית. אפשר למדוד אותה ולראות אם כן השפיע, לא השפיע, איפה הטעויות ונלמד מזה.

אני אזמין את אלכס. אלכס, את מוזמנת לדבר על הפרויקט של האיחוד האירופי על שינויים אקלימיים.

שלום לכולם, אני דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה על בריאות הציבור, המחקר שלי בתחום מי נגר.

הפרויקט שלנו בהובלת אגודת הגליל בשותפות עם אוניברסיטת חיפה ועיריית שפרעם. המטרה של הפרויקט שקיבל מימון מהאיחוד האירופי זה להגביר את החוסן הפנימי בשפרעם כמודל ביישובים הערביים. זה פרויקט שהוא לא רק מחקר, יש הרבה עבודת הדרכות עם העירייה, עם הקהילה, יש לנו קבוצת פעילי סביבה ואקלים קהילתית, יש סדנאות מועדות בבתי ספר, אבל מבחינת החלק המחקרי יש לנו שני חלקים עיקריים.

קודם כל הערכת פגיעות משינויי אקלים בשפרעם, שזה מחקר השתתפותי. כבר בהתחלה של המחקר דיברנו על השיטות עם העירייה, עם הקהילה. לאורך הזמן במשך המחקר אנחנו משתפים את התוצאות הראשונות עם הקהילה כדי לקבל משוב מהם. זה משהו חשוב בשיטה שלנו, האלמנט ההשתתפותי הזה. ואנחנו בודקים את החשיפה לאקלים, את הרגישות, רגישות כלכלית, רגישות פיזית בריאותית ואת כושר ההסתגלות של הקהילה ושל העירייה להתמודד, והמטרה של המחקר הזה זה באמת לאפשר לעיריית שפרעם להכין תכנית היערכות עם התובנות של המחקר.

המחקר הזה מתקיים בעוד רשויות, גם יהודיות? מה ההבדל בין רשות יהודית לערבית במוכנות?

תל אביב הייתה המקום הראשון בארץ שהתחיל, הם עשו את במסגרת של הערים C40. כן יש הבדלים, לפי כל מקום, לא רק יהודי ערבי. לדוגמה אם אנחנו מדברים על יישובים ערביים, יש יותר מרחב פרטי לעומת מרחב ציבורי, אז אם אנחנו רוצים לשפר את ניהול מי נגר זה לא רק במרחב הציבורי, אלא גם במרחב הפרטי. זו רק דוגמה אחת.

החלק השני, אנחנו מתכוננים לעשות סקר לאומי בחברה הערבית, גם מוכנות של כלל הציבור לנקוט בפעולות במרחב הפרטי שלהם שהם יכולים לתרום לנושא של האקלים, כי יש כבר מחקרים לגבי מוכנות של אנשים להפחית פליטות גזי חממה, אבל לא מוכנות לנקוט בפעולות יותר של היערכות כמו לשנות את הריצוף בגינה או בחצר לריצוף מחלחל, דברים כאלה.

אבל גם התייעלות אנרגטית בטח ופאנלים סולריים ומים אפורים. יש הרבה דברים שאפשר.

גם הצללה. כן, יש הרבה דברים. אנחנו בודקים בסקר הזה ארבעה דברים ספציפיים, הריצוף, ניתוק של מרזבים ממערכת הביוב, לשים עץ בגינה, אבל קרוב לרחוב, שזה גם ייתן הצללה לרחוב, כן להשתתף בקבוצת מתנדבים לחוסן אקלימי בשותפות עם העירייה.

ואלמנטים של תכנון ובנייה, בנייה ירוקה, כיווני אוויר, חלונות, אוורור?

הייתי מאוד מעוניינת לעשות עוד סקר כי באמת צריך סקר שמיועד לזה, זה די מורכב. אם הוא ארוך מדי אנשים לא עונים.

זה לא הדוקטורט, לדוקטורט הבא.

כבר בהקמת מוסדות ציבור אנחנו מטמיעים את האלמנטים של בנייה ירוקה.

של הריצוף והעצים?

כן, מקבלים אפילו תוספת תקציבית של 5%. מה שנאמר כאן, שפרעם בתכנית הזאת מנסה להטמיע בקרב האוכלוסייה המקומית, הקהילה המקומית, את החשיבות של הסתכלות למשבר אקלים קיים, אבל מה צריך לעשות על מנת להאט או למנוע או להסתגל למצב חדש, ואני חושב שזה דבר שיכול להיות אוניברסלי, אבל כל יישוב צריך להתמקד בכמה אלמנטים שהוא צריך לעשות, למשל הצללה זה דבר אחד .

הצללה היא גם פיזית וגם צמחייה?

כן, לנטוע עץ זה משהו. דברים קטנים דרכם אפשר לעשות את הדברים ולהגיע לתוצאות גדולות.

אבל גם, דרך אגב הנושא של תכנון ובנייה, ועדת תכנון ובנייה חייבת לקחת השלכות - - -

כן, ועדת תכנון ובנייה מרחבית, שזה לא רק שפרעם, אנחנו גם מערבים אותה בתכנית והנה לא רק ועדת תכנון ובנייה, אלא גם תאגיד מים וביוב, זאת אומרת כל הפונקציות שיש להן היבטים השפעתיים על הנושא שלנו, אנחנו מנסים לחבר אותם.

גם מסמכי מדיניות שכדאי לאשר בעירייה.

גם הזקנים. גם בהיבט הקשיש, אנחנו בתכנית זקנה מיטבית, גם את זה אנחנו משלבים.

זה גם לשים אצבע איפה על המפה צריך להתערב, גם מבחינת נגר, מבחינת הצללה, זה לשים אצבע על הנקודות.

כן, עצם הידיעה זה כבר חלק מהפתרון, עצם השיקוף של הבעיה הוא חלק מהפתרון.

כן, למקד את המאמצים במקומות הכי דרושים.

בקשר לזה, הלשכה מקדמת פורטל סיכוני אקלים לאומי שהלב שלו זה מערכות בריאות שעוזרות לטובת הרשויות המקומיות. כדי לסמן, לצורך העניין, איי חום עירוניים, אזור של איי חום עירוניים, יהיה אזור שיסומן איפה הבעיה ויסייע לרשות המקומית להבין שפה הבעיה, פה ניתן את הקדימות, פה ניתן פתרון במקרה של ימי שרב וכדומה. זה נכון לאיי חום עירוניים, שיטפונות, הצפות.

המדענית הראשית הייתה פה, הציגה לכם את זה, עכשיו זה נמצא בשלב של פיילוט, אני גם מכיר את העבודה של עיריית שפרעם, שמעתי שהם עושים עבודה על הנושא הזה. זה משהו שהפיילוט יצא לפועל, עכשיו הפרויקט העיקרי נכנס. זה לטובת הרשויות המקומיות, זה בעצם הלקוח העיקרי של הפרויקט הזה.

גם המשרד להגנת הסביבה גם נכנס, מאוחר אמנם, אבל נכנס לכל הנושא הזה. לאחרונה הגשנו קולות קוראים, אנחנו קיבלנו קול קורא למשל לבניית תכנית אב להסתגלות. זה מאוד חשוב, אבל לבנות תכנית אב זה בסדר, צריך גם עוד צעד מה עושים, איך אנחנו יכולים ממש לממש חלק, לא כל תכנית האב, אבל בצעדים, בשלביות, איך אנחנו מממשים תכנית אב. אבל זה חשוב מאוד שהמשרד להגנת הסביבה כבר נמצא בפנים.

כמה הממשק שלכם עם האשכול? אתם הרי חלק מאשכול המפרץ, נכון? כמה יש פעילויות? כי הם הציגו לנו כל מיני, אני פגשתי אותם לפני איזה שבוע על כל מיני תכניות רחבות שכל האשכול עושה, גם בנושא של פסולת וכאלה, אז איך הממשק עובד, מהצד שלכם לשמוע קצת יותר.

אשכול זה אנחנו. זאת אומרת זה 16 היישובים. האשכול לאחרונה מקדם את הנושא הזה, אבל עדיין האשכול - - -

מי הרשויות של האשכול? הרשויות של האשכול מעורבות?

כן. דווקא בנושא אשפה ואיכות סביבה הוא מקדם דברים מאוד מאוד חשובים. אמנם זה בהתחלה, אני דירקטור שם, הראייה שלנו לעתיד שהוא יוביל משהו כזה.

אז יש סינרגיה בין הפעילויות שאתם עושים לטובת הדדיות?

כן, יש חיבור. יש נושאים שצריך להסתכל עליהם בראייה אזורית, לא יכול להיות שיישוב אחד יעשה והשני לא.

נכון, זו בדיוק הייתה השאלה.

לכן הראייה האזורית קיימת שם ואנחנו מקדמים אותה. מה שצריך, האשכול לבד לא יכול לעשות בלי סיוע מהממשלה המרכזית. אני מקווה שגם הממשלה - - -

גם יש דברים שהם ספציפיים לשפרעם ושפרעם תצטרך לקדם עצמאית.

אנחנו שם מסתכלים אזורית. צריך לחזק את האשכולות.

אני אחדד, גם בנושא של האשכולות הייתה לנו ישיבה עם מנכ"ל אשכול המפרץ, אהרון אזולאי, הצעתי לו את הניסיון שלנו בפרויקט דיקוסט ואנחנו מנסים לשלב כוחות כדי להציע פתרונות לא רק לשפרעם, אלא לכל האזור. אני יודע שכיתי הגישה גם קול קורא אחר בתחום הזה ואנחנו מתקדמים. זה אשכול המפרץ או אשכול אחר?

זה לא בשיתוף איתנו, לפני ש - - -

לפני שבנינו את ה – אני אתן דוגמה, בהתייעלות אנרגטית הוגש קול קורא בשם האשכול, זכינו באשכול, הכסף חולק לרשויות, שפרעם קיבלה חלק, יש לוחות סולריים, התייעלות אנרגטית, יש החלפת תאורה, זאת אומרת יש דברים כאלה שאנחנו עושים את זה בכלל הרשויות.

זה פרויקט שהם עושים בשביל כל הרשויות.

כן, ובעצם משרד הפנים חילק את זה לרשויות כדי שהם יוכלו לגשת יחד לכל הקולות הקוראים ולנצל את האזוריוּת ומצד שני לבזר את זה כשצריך באמת ואנחנו עובדים הרבה גם מול הרשויות בעניין של האזוריות, של המרכזים שפרסמנו לפני כמה ימים.

אני רוצה לציין משהו, כי דיברנו על כאילו מה שונה ביישובים ערביים לעומת יישובים אחרים וגם לגבי הפורטל החדש. אנחנו מבקשים שיהיה פורטל חדש, אם היה לנו את זה כבר בהתחלת הפרויקט חלק מהפרויקט היה הרבה יותר קל. אבל חשוב לציין שיש כן אתגר ובעיה מבחינת נתונים ביישובים הערביים. שתי דוגמאות. המיפוי החדש שיש מבחינת הצללה מעצים לאורך רחובות, למזלנו היה בשפרעם, אבל אין לסכנין, אין לטמרה, אין לדי הרבה יישובים ערביים יחסית גדולים. אני עדיין לא הבנתי מה שורש הבעיה, אבל זה דבר אחד. דבר שני, הפורטל מבוסס על נתונים של הלמ"ס ונתונים אחרים ובלמ"ס אין נתונים מעודכנים לגבי הבדלים סוציואקונומיים בין אזורים סטטיסטיים ליישובים ערביים. מה שיש זה מ-2008, המפקד האחרון, אנחנו מצפים שיהיה עדכון עם המפקד הבא, אבל ליישובים יהודיים באותו גודל, זה לא שהם יותר גדולים, יש את המידע הזה כבר שנתיים. זה פער.

אבו שפיק, בגלל שהייתי ראש מועצה הרבה פעמים דרך מלגות לסטודנטים השתמשתי בסטודנטים למיפוי מה שמעניין אותי, נתתי מלגה ואמרתי: אוקיי, אתה עכשיו ממפה לי עצים, כמה ברחוב הראשי. או עשיתי את זה עם שימור אתרים, שלכאורה בשביל לעשות סקר שימור אתרים אתה צריך הרבה כסף, או מבנים ישנים, נתתי ודרך מלגות הסטודנטים יחד עם הפיס בניתי מלגות ואז במקום ללכת לקהילה או לתנועת נוער או משהו כזה אתה יכול לעשות פרויקטים. זה כוח עבודה, דרך אפילו סטודנט שלומד גיאוגרפיה או בוטניקה, אפשר לבנות מודלים ואיסוף נתונים ברמה של אפילו חיבור מרזב לביוב. אתה אומר לו: יש לך 120 שעות, תלך תמפה לי את הרחובות האלה. בטח יש לכם גם GIS, אתם מקבלים דאטה בייס שיכול לעזור לכם.

אולי זה דרכנו, תגייסו לנו את המלגות, אנחנו סטודנטים ונעשה את ה –

נכון, אבל זה ברשות, כי לכל רשות יש מנגנון של מלגות וכל אחד רוצה את המלגאים. בתור הצעה.

בנוסף יש לנו פעילויות. כשהוא מדבר על מעקב אחרי הקשר בין פעילות צדק אקלימי והתנהלות של מדינת ישראל לאו"ם בנושא של מיטיגציה, הפחתה, זה שם רחב שכולל בתוכו ארבע או חמש מדינות בעולם, מתאחד תחת מטרייה בגרמניה ומשם מתחילים לעקוב אחרי המדיניות הממשלתית, כמה היא יושמה וכמה היא הוגנת.

אל תדאג, לא עומדים בהתחייבויות. לא עומדים ביעדים.

אנחנו שמים את הדוח שלנו על השולחן, מעבירים לכם ואתם תשתמשו בזה.

אני רוצה עוד הצעה רק להגיד בנוגע לפעילות. אתם מחפשים היום את היזמים הבאים והדבר הזה, אנחנו יודעים, מתחיל בגיל מאוד מאוד קטן. יש לנו תכנית של יוניסטרים שפעילה בצורה מאוד אינטנסיבית שאנחנו מממנים אותה והשנה הבנו שלא היו קבוצות בשפרעם ואנחנו מאוד היינו רוצים לראות ואנחנו רוצים להגדיל - - -

למי זה מיועד?

אני אגיד מילה, כדי לא לגזול הרבה זמן, אבל אנחנו גם נוכל להזמין אתכם לאירוע השנתי, עשינו אירוע לא מזמן. אנחנו מפעילים 100 קבוצות ברחבי הארץ כשהמטרה היא רק פריפריה חברתית וגיאוגרפית, המון המון מהאוכלוסייה הערבית. אנחנו רואים גם את העניין וגם את הרצון של בני הנוער, זה קבוצה שהיא בכיתות בין ז' ל-ח', מלמדים אותם את כל מה שהחבר'ה היזמים לומדים פה, מלמדים אותם, את הלין קנבס, את כל מודל הסטרטאפ מרעיון עד לפיצ'ינג באנגלית, מחדירים בהם את נושא היזמות מגיל קטן, שכשהם יילכו וילמדו מדעים מדויקים, אפרופו כל התכנית המדעית, יהיה להם גם את הפן של היזמות, גם את המדעים והם יוכלו בשלב הבוגרות להיות יזמים.

אנחנו ראינו לא מעט דוגמאות משנות חיים של ילדים שבאים ואומרי: עולם היזמות היה זר לי, הוא לא ליד הבית שלי, זה הכניס אותי, בניתי מיזם. הם מקבלים מלווים עסקיים, הם מגיעים לבקר בחברות ענקיות, סטרטאפים וגם גוגל ויש להם תמיכה מהמון המון גופים, גם אנחנו בכסף, אבל גם גופים עסקיים, ובעצם אותם בני נוער מגיעים ומציגים את המיזמים שלהם כמו סטרטאפיסטים גדולים וזו אחת מאבני היסוד שבעינינו מגיל מאוד קטן מכניסים אותו כמשהו שהוא שגור בשגרה והוא פועל לפעמים בתוך בית ספר או לפעמים באמצעות מרכז.

אנחנו רוצים להגדיל עוד יותר מ-100 קבוצות. אנחנו עובדים לטובת הנושא הזה, אבל לא הייתה השנה קבוצות לשפרעם ובשנה הבאה הם ינסו דרך האשכול עוד הפעם להיכנס בצורה יותר מסיבית והיינו מאוד שמחים על שיתוף הפעולה פה כי אנחנו רואים בזה פוטנציאל ישיר לכל ההזדמנויות שאנחנו נרצה.

את הקדמת נקודה מאוד חשובה ששמתי לעצמי כדי להציג את האגודה הזאת בפני כולכם. אנחנו רואים בתחילת החינוך ליזמות בגיל מוקדם חשיבות רבה והייתי רוצה להציע את המודל שלנו עם עולא, אנחנו מפתחים כדי להיכנס גם לחברה הערבית ולתת להם את המענים. עם כל הכבוד יוניסטרים עושים עבודה מדהימה, אבל יש מקום גם שאנחנו נכנסים לתחום הזה ולהתחיל לעבוד גם. אני אהיה איתך בקשר בנושא הזה.

מעולה.

השאלה איך אתם מפרסמים את זה לבתי ספר.

אז אנחנו נותנים את ההדרכה מול גוף, בחרנו את יוניסטרים והם עושים עבודת שטח, הם פונים לרשויות. קודם כל לרשויות, הם לא נכנסים לבתי ספר בלי שהרשות נותנת אישור והרבה פעמים הרשות עצמה יודעת לכוון איזה בתי ספר הם יותר עם נטייה מדעית כי אנחנו מחפשים את המיזמים הטכנולוגיים.

אנחנו במכרז שני כבר, היה לנו מכרז חמש שנתי שהפעלנו 60 קבוצות ברחבי הערץ, ראינו את הצורך עולה והגדלנו ל-100, עכשיו אנחנו בין השנה הרביעית לחמישית ואני חושבת שצריך להגדיל את זה ל-200 קבוצות כי לדעתי בכל יישוב צריכה להיות קבוצה כזו, אז אנחנו עובדים גם על זה. ואנחנו מממנים את זה, המימון מגיע מרשות החדשנות יחד עם משרד החינוך ואנחנו רוצים להכניס עוד גופים, המשרד לשוויון חברתי, דיברתי על זה עם סאמי כבר ויש רצון, וכל מיני מגזרים נוספים, כי בסוף אם אתה תופס את בני הנוער האלה בשלב הקריטי הזה ומחדיר בהם את החיידק של היזמות והרצון להיות חלק ושזה מגיע עד אליהם הביתה, לכל הפריפריה, לא רק פה, אבל עוד עם דגש מאוד קריטי פה, אז אנחנו רואים אותם אחרי זה.

מה שיפה זה שביוניסטרים יש מועדון בוגרים ושם יש לך כר של פוטנציאל מאוד גדול גם של בוגרים שכבר עברו תכנית כזאת, אז הם מכירים, גם עוזרים להם בסיוע הסללה והכוונה ללימודים אקדמאיים ואחר כך מסייעים להם גם בעולם היזמות באמצעות גופים שיכולים לקחת אותם לשלב הבא ביחד.

כעיקרון אנחנו מאמינים בזה, עובדה שיש לנו את הנושא של יזמים צעירים בבתי ספר.

נכון, גם ארגון מצוין.

אבל זה יכול להיות אפשרות להרחיב את זה לעוד בתי ספר.

חד משמעית.

זה מפורסם דרך קולות קוראים בדרך כלל?

הנושא הזה, בשנה שעברה חבר הכנסת עודה קידם את מרכז ההמראה ואת החינוך להייטק בטמרה. מרכז ההמראה שהוקם, זה היה יוזמה של חבר הכנסת עודה ואני לא יודע אם יוניסטרים נמצאים שם, אבל כדי לפתח את זה עוד יותר אנחנו נשמח גם לשיתוף פעולה, אבל זה כבר קיים. בטמרה עושים עבודה טובה, הולכים אפילו לחנוך בניין חדשני בפתיחה רשמית למקום. אנחנו כבר בתוך זה, אנחנו נשמח גם לדבר כדי לקדם עוד פרויקטים שם עם שיתופי פעולה של חברות הייטק וחברות טכנולוגיות רבות.

יש במרכזי מחוננים.

מרכזי מחוננים זה סוגיה – אבל הוקם מרכז המראה ייעודי ליזמות ליזמים צעירים.

אני חושב שהמפמ"ר צריך להעביר את זה לרשויות ספציפיות. זה צריך להגיע אקטיבית יותר לרשויות מוחלשות אם זה חלק מהכוונה.

אנחנו גם צריכות לדבר כדי שזה עמוק בתוך. את אומרת משרד החינוך, אני לא יודעת, אני מהחינוך הטכנולוגי, הייתי שומעת גם.

יש שתי תכניות, אבל נדבר על זה אחר כך, יש גם את מרכזי ההמראה של משרד המדע ויש גם את זה, וספציפית משרד החינוך מממן את זה, חלק מהמימון.

אז זה לא מגיע מהחינוך הטכנולוגי.

אז כנראה שהנושאים שאנחנו עוסקים בהם חשובים לעזור.

סופר חשובים.

אני רוצה להזכיר עוד נקודה שלא הזכרתי בהתחלה. בממוצע יש לנו בין שישה עד עשרה סטודנטים שעושים עבודות דוקטורט, מסטרנטים והרבה סטז'רים מהמכללות. דוקטורט מבן גוריון, הטכניון, אוניברסיטת חיפה, ויש כאן הרבה שעושים מאסטר בתל חי, הרבה סטז'רים ממכללת בראודה וממכללת כנרת. אז אנחנו נותנים תמיכה, ליווי, הנחיה, את ביצוע עבודות המחקר עושים כאן.

הפרויקטים שהצגנו זה טעימות, כרגע אני אציג פרויקטים שהם רצים עכשיו ואלה שיתחילו בקרוב. יש לנו כרגע חמישה פרויקטים במימון איחוד אירופאי, עוד שישה פרויקטים במימון אמריקאי ועוד אחד שיתחיל בסוף השנה. פרויקט שקרן מנהלת במשרד החדשנות, גם עוד פרויקטי ליווי, הפרויקט הזה במימון משרד החקלאות, שמתחיל החודש. זהו, תודה. אני הצגתי את הפעילות. גם כנסים בין-לאומיים.

תודה רבה. והשתתפות הנשים מרשימה ביותר, זה כמעט 80%, כל הכבוד.

עוד פעם תודה לנאדר מסאלחה, המנהל המדעי שלנו. הציגו את זה, אני מתרגש כשהם מציגים את הנושא הזה כל פעם, יש המון המון דברים שנעשים בתוך האגודה, יש המון פוטנציאל, המון יכולת, המון רצון לקדם, לקדם את החברה הערבית בכלל, אם זה בתחום המחקר המדעי, אם זה בתחום היזמות, חינוך מדעי.

למה פנינו לנושא של החינוך המדעי? כשהתחלנו לחפש חוקרים בתוך האוכלוסייה הערבית מצאנו פחות אנשים לומדים מדעים, אז התחלנו לחנך לבוא ללמוד מדעים, להיות חוקר, לתת לו השראה, לפגוש את החוקר. יש לנו גם כמה תכניות לעודד את האוכלוסייה ללכת לתחום המדעים ומתוך זה אנחנו עוברים לעולם הסטרטאפ, עולם היזמות, החדשנות, ומשם אנחנו בונים כלכלה שהיא תגדל בתוך החברה הערבית, שלא תישאר בתעשייה המסורתית.

אני שמתי שקף, לא דיברתי על זה, התעשייה המסורתית היא נושא שהוא מאוד נפוץ בחברה הערבית, אין לנו תעשייה אחרת ואנחנו מנסים במו"פ אגודת הגליל לחבר בין תעשייה מסורתית לחדשנות, להעביר את התעשייה המסורתית הערבית לחדשנות ולהשתמש בכלים של חדשנות, של AI ודברים אחרים כדי לקדם מקומות עבודה, ייצור. יש לנו את הקשר עם העולם הערבי, הכול פתוח, אז אפשר לנצל את היכולות שנמצאות בחברה הערבית כדי לקדם את החברה כלכלית, לקדם את המדינה כלכלית ולעבור לשלב של חיים טובים לכולם. זו מטרת העל שלנו, זה הרצון שלנו.

בתוך הארגון אנחנו מייצרים ידע על ידי המו"פ, מרכז מחקר למדע יישומי, מרכז מחקר חברתי, אנחנו מפיצים ידע על ידי מרכז חינוך מדעי, אנחנו משנים מדיניות ואנחנו ממסחרים את הידע שיש לנו. זאת התפיסה שלנו. אני פונה אליכם שתעזרו לנו לקדם את הנושא. המפגש עכשיו פתוח לשאלות ותשובות, דיון, ונדון בכל הדברים.

כמה אתם מקבלים כסף ממשרדי הממשלה?

אנחנו מקבלים כסף רק ממשרד המדע, תמיכה שנתית. בשנה שעברה זה היה 3.2 מיליון, מקווים ליותר. אני אעלה עכשיו נקודה מאוד חשובה, אנחנו הגענו לאמצע השנה, אנחנו כרגע באמצע השנה, אנחנו עדיין לא יודעים מה גודל התמיכה שנותנים לנו. כדי לתכנן לעתיד ולהיות מאורגן, אם זה בהעסקת חוקרים, קניית ציוד, ציוד מתכלה, אנחנו צריכים לדעת בתחילת השנה את גודל התמיכה שלנו. עד עכשיו אנחנו לא יודעים ועד עכשיו לא קיבלנו וזה מאוד חשוב. אי אפשר לתכנן.

בדרך כלל נותנים בחלק האחרון של השנה.

אז אתה רוצה שאנחנו נבקש פגישה עם השר בהשתתפותכם בנושא הזה?

בנושא של מועד פרסום גודל תקציב.

כן, זה שווה וזה יקרה.

גם צריך לוודא הגמשה של התנאים שם, יש להם תנאים קשים לפעמים, הם מתנים את זה בהשתתפות רשויות שאין להם.

אני אתן דוגמה. אנחנו במשרד החקלאות, קודם כל למו"פ הזה יש ערך מוסף בפעילות המבורכת שלו, אנחנו כמובן לא פה מבחינה תקציבית, אבל יש כרגע מחקר שהוא מתנהל בתקציב של 870,000 שקלים, אוטוטו אנחנו צריכים לפרסם תוצאות של שני קולות קוראים ייעודיים למרכז המחקר הזה ולמרכז מחקר של המשולש, תקציב של ארבעה מיליון שקלים לשני הקולות קוראים.

על מה המחקר?

בתחום הצאן ובתחום של ענף הזית. הגישו ארבע תכניות, שתיים מכל תחום, אנחנו מצפים כמובן ורוצים לתקצב את שני המו"פ, בעיקר בשני התחומים האלה. אנחנו בינתיים לא יודעים מה גודל התקציב שהם יקבלו. בד בבד אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת, אנחנו לקראת פרסום קול קורא עיקרי למדענית ראשית, אני מבקש שתעקבו אחרי הנושאים כי חלק מהנושאים שהצגתם יהיו השנה. התקציב שלנו הוא פונקציה של מחקרים, תדאגו שהמחקרים שיוגשו ויהיו באיכות גבוהה עם שותפים מכל האקדמיה ובכך תזכו בתקציב יותר גדול.

אני מודה לך שהעלית נקודה מאוד חשובה. הנושא של פרסום קולות קוראים ייעודיים לחברה הערבית ומיועדים למו"פים בחברה הערבית, יש מו"פ המשולש ומו"פ אגודת הגליל, זה דבר מבורך ואנחנו מברכים את העשייה שלכם במשרד החקלאות.

וזה גם הבמה לבקש מכבוד יו"ר הוועדה לנצל את הנישה הזאת, להקצות קולות קוראים ייעודיים ספציפיים, כי ביחס לרשויות המחקר האחרות שקיימות זה ממש חלק מינורי, התקציב שהם מקבלים.

זאת עוד דרישה אחרת שכבר עלתה, אנחנו מבקשים גם ממשרד המדע, אנחנו מגייסים חוקרים צעירים, הם מתחילים את דרכם המחקרית וקשה מאוד להשיג גרנטים לחוקרים צעירים, אז שתהיה קרן קטנה במשרד המדע לעזור לחוקרים צעירים להתחיל את דרכם.

גדולה.

התקציב ממשרד המדע זה תקציב על פי הגשת קול קורא או שזה תקציב בסיסי שנתי?

זה לא יציב.

אני רואה שזה לא יציב כי קיבלתם ארבעה.

צריך לפטור אותם מהמצ'ינג.

בהמשך לקולות קוראים, גם משרד האנרגיה מוציא קולות קוראים כל שנה. אין לנו ייעודי, זה כל התחומים שהמשרד עוסק, אבל פסולת, פסולת לאנרגיה, היה לנו - - -

היה לנו, קיבלנו פעם, עכשיו יש עוד אחד.

אז אתם מכירים את זה. אבל מה שאני רוצה להוסיף, אני למדתי מפה שאתם כל כך יישומים ברמה של סטרטאפים, אז יש לנו גם את הקול קורא הזנק וחלוץ, שאתם יכולים גם שם, שם התקציב טיפה יותר גדול לפעמים, אבל אתם תצטרכו, זה כל מיני ניואנסים. תבדקו את זה.

צריך לעזור לנו במצ'ינג.

אני מבינה, הרבה פעמים זה חסם, אבל זה התנאים של ההזנק. לנו יש אפשרות לתמוך, אנחנו תומכים במחקרים מהשלב המעשי שלהם ועד חלוץ. אז יש את האקדמיה, יש הזנק, יש חלוץ, כל אחד בתנאים שונים - - -

אדוני היושב ראש, אולי דרך משרד נגב וגליל. צריך להגיד שמשרד נגב וגליל יסייע בכל הקשור למצ'ינג, כי בסטנדרטים וברמה אין בעיה, הבעיה היא המצ'ינג.

איזה מצ'ינג הם משלמים?

לאקדמיה אין, רק להזנק חלוץ אנחנו צריכים.

כמה? 20%?

כן.

משלמים מצ'ינג על מענקי מחקר? לא יכול להיות.

לא, על קולות קוראים.

אקדמיה, מחקרי אקדמיה שהם מחקרי בסיס, אנחנו תומכים 100%, בלי מצ'ינג.

אז איפה המצ'ינג?

יש לנו גם קולות קוראים לפרויקטים של סטרטאפים ושל חלוץ, פיילוטים, שם כן נדרש מצ'ינג.

הכוונה, כמו שעשו במשרד החקלאות, מהכסף של 550 הם הקצו כסף מיועד למו"פ אגודת הגליל והמשולש, אז בטח יש להם - - -

אז כרגע לא וגם קיצצו להם את התקציב השנה.

אני רוצה להתייחס למצ'ינג. הייתה פה שאלה לגבי המצ'ינג ורק חשוב להבין נקודה מאוד משמעותית למה לא כל המימון צריך להיות ממשלתי. צריך להיות חלק יותר קטן. אנחנו הולכים לשנות את כל מסלולי הרשות, אני לא יודעת אם יצא לכם לשמוע, אבל כלל התכניות שלנו, שזה תנופה, הולך להיות בעצם תנופה, פרה-סיד, סיד ואיי, זה כל המסלולים החדשים. היום, כשמישהו רוצה להגיש, נשים, חרדים, ערבים, כשיש להם את התוספת זה בעצם רק דרך קרן המו"פ, רק לתאגידי הזנק, שזה שלב מאוד מתקדם, זה לא תנופה, זה שלבים כבר הרבה יותר מתקדמים ואז באמת נדחים וזה לא עוזר הרבה.

מה שאנחנו הולכים לעשות זה לשנות את כלל התכניות. בתנופה עדיין יהיה את המענק של ה-200,000 שקל, שזה 80% מימון. אנחנו כן מצפים שאת ה-20% הנוספים, שזה המצ'ינג, שזה משהו כמו 30,000 שקל למיזם, אפרופו אותה קרן אנג'לים שדיברנו עליה, כן תיכנס להשקעות ותיתן את המצ'ינג בשלבים האלה.

גם אחר כך אנחנו נותנים מענה של פרה-סיד של מיליון שקלים, שבעצם כל ארגון שייקרא מסגרת תומכת יוכל לגשת לזה. זה לא יהיה פתוח לכל אחד, אבל כן למי שיבוא, כי אנחנו רוצים שיזם יביא איתו מסגרת שתעזור לו, פיתוח אקסלרטור או גוף כזה, ואז אנחנו שוב פעם רוצים שאותו מועדון אנג'לים, במקרה הזה זה מועדון אנג'לים, אבל זה גם יכול להיות קרנות, אפרופו אם הוועדה כאן תוכל לעזור בעניין הזה, וזה מעט מאוד כסף עם יכולת לקחת את הסטרטאפים האלה ולהזניק אותם קדימה. אז אפרופו חיבור לאקסלרטור, אנחנו נשיק את זה לקראת - - -

אגב אנחנו בסינטק, אנחנו כאגודה מממנים את המצ'ינג לכל מי שמקבל תמיכה.

אוקיי, אז בכלל. במודל החדש אנחנו מכניסים מסגרת תומכת כי אנחנו מבינים שיזם לבד בכל אוכלוסייה, לא קשור, קשה לו מאוד לקדם. אז כל מסגרת שהוא יבוא איתה בעצם יוכלו להגיש לכל תכניות הפרה-סיד, שזה מיליון שקל, שזה מענק שהיה מאוד חסר, כי בעצם יש תנופה - - -

בין לבין, בין תנופה לבין קרן המו"פ.

בדיוק. אז יצרנו קרן ביניים שתיתן מענקים מוגדלים לפריפריה ולאוכלוסיות, כשהיא נותנת מעבר למה שאנחנו נותנים רגיל, והיא מסגרת תומכת שגם נותנת את הליווי ומוודאת שהכסף הזה לא הולך סתם.

מסגרת תומכת זה יכול להיות סינטק למשל?

אנחנו כותבים את זה, אבל אנחנו עדיין לא יודעים אם נוכל לתת לכל מי שנבחר, זאת אומרת גם מי שנבחר בתכניות ההנבטה, אקסלרטורים, מרכזים, חממות, כאלה שיוכלו להיות מסגרות תומכות, או שיצטרכו להגיש, אבל בגלל שיש לכם פעילות אז זה כאילו יהיה איזה שהוא מסלול ירוק כזה. זה עוד בכתיבה, כותבים בימים אלה את המסלול, אבל זה בהחלט הכיוון. מיליון השקלים, כמו שאת מבינה, זה בול מה שהיה חסר בשלבים בין התנופה ואנחנו נגדיל את המימון, אז זה חשוב מאוד.

מה שהעלית, כאילו קראת מה שאני מתכנן.

אז אני אגיד לך, אתה עוד זוכר אותי מהקול קורא של ההנבטה, אבל היום מה שאני עושה בעיקר ברשות, ולא רק, זה כל הנושא של פיתוח אזורי פריפריה ואת הסיסטמים וכלים כדי לסייע להקמה של אקוסיסטם שלם. הקול הקורא האחרון שראיתם, של ה-75 מיליון, זה האיגום של כל המשרדים, זה אני שלא ישנתי חודשים ועשיתי אותו.

אני מציע שתקיימו ישיבה לדעתי, יש לה הרבה מידע ולנצל את הידע שלה בשביל להתקדם. זו רשות החדשנות.

אני הגעתי לפה כי זה חשוב.

זה נושא חשוב. צריך לדעת עם מי לשבת.

אז אני בונה תכנית אסטרטגית גדולה של הרשות לפיתוח אזורי פריפריה וגם אוכלוסיות ואנחנו בהחלט מחוברים ל-550, גם עם סאמי דיברנו ואנחנו לגמרי חושבים שלא רק אקסלרטור, או לא רק פעילות אחת קטנה שצריכה לפעול במרחב, אלא לתת מעטפת שלמה. ואנחנו עוד מעט נוציא עוד כמה קולות קוראים שרלוונטיים גם להכשרות של אוכלוסיות וצוותים רפואיים ליזמות, גם בכלל הכשרה ליזמות שיכולה לתמוך ולעזור ולתת עוד משהו, גם קשר עם משרד הכלכלה בנושא של מו"פ. כל אזור על מה שמתאים לו, אנחנו לא נכפה על אף אחד כלום, אבל אנחנו בהחלט מסתכלים על התמונה הרחבה יותר כדי לתת יותר כלים. זה משהו שהוא מאוד נדרש.

ברשותכם אני רוצה להוסיף נקודה שמבחינתי היא מאוד מאוד חשובה. מה שהעלית הוא מאוד חשוב, אבל זה לא פחות חשוב להדגיש שאנחנו חולמים להגיע למרכז מחקר או פיתוח שכולל לא פחות מ-30 חוקרים. אנחנו צריכים יותר תקציבים שאנחנו נוכל להרים את הגב, בלי זה לא יתקיים מה שקוראים לו יישומי ולא סטרטאפים. בגלל שאנחנו מו"פ שהגרעין שלו הוא מחקר, לכן אנחנו צריכים לתמוך יותר בקליטת חוקרים, אנחנו צריכים עזרה. כי משרד המדע מנסה לעזור לנו באמת והוא גם תומך בנו, אבל יש גבול עד כמה הוא יכול לתמוך במו"פים בארץ.

לכן אני רואה נקודה מאוד חשובה שאנחנו צריכים איזה שהיא דרך לתמוך אפילו ביותר חוקרים, אולי בעזרת משרדי ממשלה שונים, או בעזרת לא יודעת איך, אבל תכנית איך אפשר לתקצב קליטת יותר חוקרים למרכז, כי בלי חוקרים או בלי מדע או בלי מחקר אנחנו לא נגיע לא ליישומי ולא לסטרטאפ. סטרטאפ, עד שהוא מצליח ויכניס לנו כספים זה ייקח הרבה שנים. אז פשוט לא לשכוח את הנקודה העיקרית והמרכזית, שזה מרכז מחקר וחוקרים שהתוצאה של המחקרים האלה היא אולי סטרטאפים. כמה שיש חוקרים ורעיונות יש יותר סיכוי להקים סטרטאפ. להתרכז בסטרטאפ יישומי ויזמות ולשכוח לתמוך בגרעין החשוב הזה, אז אני חושבת שזה מחסום.

יש כאן מישהו מהמשרד לשוויון חברתי? כי ב-550 השיחות שלנו הרבה פעמים איתם זה איך - - -

לא, המגזר הערבי עבר למשרד נגב וגליל ופיתוח פריפריה.

אז עם עירית אנחנו בקשר טוב. בכל התכנית האחרונה עבדתי איתם להציג להם כל מיני דברים שאנחנו עושים. אז קודם כל תודה על הנקודה. ברשות החדשנות אמנם אנחנו משקיעים בסטרטאפים, אבל הרבה פעמים אנחנו עוזרים למשרדים אחרים עם מטרות אחרות שלהם כי אנחנו כן בניגוד למשרדים אחרים ניטרליים, אנחנו מהאו"ם, אנחנו יודעים לעבוד עם כולם וגם פה. גם היו לי לא מעט שיחות עם סאמי, וח'יר שאמונה אצלנו על כל התכלול של 550, אמנם היא אמונה עליו בחלק של היזמות, אבל בהחלט אפשר להציף את זה מול התקציבים כי ב-550 זה המקום בדיוק לקחת את הרעיונות ולמצוא עוד דרכים כדי להגדיל. זה התוצר הסופי של המרכזים, אם יהיו חוקרים שיחשבו, וככל שיהיו יותר חוקרים יהיו בסוף יותר יזמויות.

ב-2014, מנאל, בלשכת המדען הראשי אנחנו פרסמנו קול קורא ספציפי לקליטת חוקרים חדשים, אבל זה היה ספציפי למו"פים הפריפריאליים. אני לא יודע אם אתם יודעים, יש שמונה מו"פים. קליטת חוקרים חדשים. זו הייתה הצלחה פנומנלית, החוקרים שנקלטו ב-2014 עדיין מועסקים במו"פים. אני חושב שזו גם נקודה שאפשר לייחס אותה ספציפית לשני המו"פים גם הגליל וגם המשולש לקליטת חוקרים.

יש לי שאלה, גם בקשר להערה של ד"ר מנאל וגם לתשובה של סלעית, אולי הנציגים ממשרדי הממשלה יוכלו לענות, למה לא מקימים מכוני מחקר או מו"פים ייעודיים, ייחודיים לנושא מסוים. אנחנו ביקרנו גם במו"פ כפר קרע ויש להם יוזמות שהן דומות למה שראינו היום ואנחנו רואים שיש מנעד רחב, החל מפודטק, אגריטק, המנעד מאוד רחב, אין התמחות ספציפית בנושא מסוים. למה לא לעשות את זה ככה? אולי לעשות העברות בין המו"פים.

אנחנו מקבלים פניות והיו שיחות עם השר ממשרד המדע, פנו אלינו כדי להקים יוזמות ומו"פים ייחודיים ומומחיות מסוימת. לפי דעתי זה יכול להיות יותר יעיל כי יכול להיות שאתם מתחרים עם מו"פ כפר קרע על אותם מיזמים ואותם תקציבים. איך שאתם מתארים אין מספיק תקציבים לכולם כדי לכסות את כל ההתמחויות שיש. אז למה לא לעשות את זה ייחודי, מומחיות מסוימת, שתיקחו נושא מסוים ויוקם עוד מו"פ בנושא אחר.

מבחינת כסף למחקר, כפי שהצגתי, רוב הכסף שלנו בא מהאיחוד האירופאי, חברות אמריקאיות. אנחנו מתחרים עם האוניברסיטאות, עם כולם. אנחנו רוצים יותר כסף בתקציב השוטף.

אני מבין, אבל כדי לגייס את הכסף הזה, במקום להתפזר על כל מיני נושאים ואז צריך לגייס מכל מיני אנשים - - -

אנחנו בסביבה, בריאות, מים, יש לנו התמחות מסוימת במו"פ, אבל עלה פה נושא של 550, ד"ר מנאל העלתה את הנקודה של להגדיל את התמיכה, אני אזכיר נקודה. יש שמונה מו"פים באזור, אחד מהם מגה מו"פ, מקבל 20 מיליון שקל בשנה תקציב ויש שבעה מו"פים שכולם ביחד מקבלים 18 מיליון. איפה ההיגיון? הבקשה מוועדת המדע, שתוכל לדרוש להכפיל את התמיכה השנתית לכל המו"פ, מ-20 מיליון ל-40 מיליון וכך יהיה לנו עוד יותר תקציב כדי להעסיק את החוקרים.

כרגע יש דרישת תנאי סף במשרד המדע להעסיק עשרה חוקרים PHD ולמעלה, העלות של להעסיק עשרה PHD ולמעלה תעלה על התמיכה השנתית שאנחנו מקבלים. איך אפשר לבקש מאיתנו להעסיק עשרה חוקרים ומצד שני יש לנו תקציב של שלושה מיליון או 3.2 מיליון. יש פה משהו מנוגד.

דבר אחר, שאנחנו נמצאים באזור מבחינה סוציואקונומית נמוך, היה לנו פקטור על ההישגים, לא על הכסף, של 70%, שאנחנו נמצאים בפריפריה, אחר כך משרד האוצר כרגע ביטל לנו את התוספת הזאת. זה נתן לנו אוויר של 400,000-300,000 שקל בשנה. זה לא הרבה כסף, אבל אוויר כדי לממש את הרעיון שלנו. אז הם הולכים ומבטלים את התקנה הזאת.

דבר אחר, כל הנושא של 550. אני אתייחס לתקציב של משרד המדע. משרד המדע תוקצב ב-250 מיליון שקל בנושא 550, מתוך ה-250 50 מיליון הולכים לחברה הדרוזית ולחברה הבדואית בדרום, נשארו 200 מיליון שקל, מתוך זה 50 מיליון שקל - - -

לא הבנתי את זה.

במשרד המדע הקצו ל-550 250 מיליון שקל, 50 מיליון שקל יילכו - - -

כן, אבל בדואים ודרוזים זה חלק מהאוכלוסייה הערבית.

כן, ככה חולק בממשלה, ככה חילקו, מתוך התקציב יש חיזוק מרכזי למו"פים קיימים, ואני מצטט מתוך התכנית הכלכלית בחברה הערבית 50 מיליון שקל, איפה הם? איפה ה-50 מיליון שקל? חיזוק מו"פים קיימים בחברה הערבית, יש שניים. פניתי למשרד המדע, שאלתי איפה הכסף, איך אנחנו נוכל לממש את זה? אז נתנו לי תשובה: אתם מקבלים פקטור, שזה היה בעבר, לפני עשר שנים קיבלנו את זה, עכשיו מייחסים את התקציב הזה לסעיף התקציבי של 550. זה לא פייר, זה לא הגיוני. אז כאילו מה שנתנו לנו אז והיינו מקבלים את זה מייחסים את זה ל-550. אז איפה 50 מיליון שקל? יש עוד סעיף תקציבי שאומר הגדלת מספר החוקרים - - -

זה שאלות למשרד המדע. לדעתי מה שאמר איימן, צריך לקבוע פגישה עם השר.

אני בעד.

ולפרוס את כל מה שיש בתקציב 550.

אני אספר עוד דבר, הגדלת מספר החוקרים מהחברה הערבית במו"פים האזוריים. זה סעיף תקציבי, 30 מיליון שקל השקעה בצוות כוח אדם בחברה הערבית. איפה הם? יש קרוב ל-80 מיליון שקל שאפשר להשקיע אותם בחברה הערבית במשך חמש שנים ולגדול ולייצר תמיכה תומכת, אקוסיסטם.

שמתי לעצמי לדבר על האקוסיסטם. האקוסיסטם הישראלי בכלל, התל אביב והאקוסיסטם בחברה הערבית. אין לנו אקוסיסטם, אנחנו רחוקים גיאוגרפית מהאקוסיסטם הישראלי, אנחנו נמצאים בפריפריה, אנחנו נמצאים בפריפריה חברתית, אז תנו לנו את הכלים כדי לבנות את האקוסיסטם, לעזור לעצמנו ולעזור למדינה. זאת הדרישה שלנו.

אבל דווקא בנושא של האקוסיסטם, מה שעשינו לקראת סוף השנה, זה היה שלושה מרכזים, שני אקסלטורים, מועדון אנג'לים, ואני חייבת להגיד פה עוד משהו, אני מה שנקרא זורקת לכם להנחתה. אתם הרמתם אז אני מנחיתה. יצאנו עם הקול קורא עכשיו לחמישה מרכזים. אני מראש רציתי להכניס מרכז ספציפי אחד שיהיה לאוכלוסייה הערבית, אמרו לי: אם יהיה אנחנו נדע לתקצב אותו, שיבוא עוד מרכז. הרי אין שם לא תחומים, אין שם כלום, זה פתוח, אם יבוא מרכז. אבל אתם צריכים לשים לב שיש שלושה מרכזים כבר שקיימים בסביבה, אתם צריכים לראות איך אתם לוקחים קצת בידול, קצת מרחק, איזה עיר גדולה, כדי לשאת עליה איזה שהוא מרכז חדשנות.

אני דיברתי עם סאמי, הם רצו להיכנס, זה היה פשוט כבר ממש בשנייה האחרונה, אחרי שכבר סגרתי איזה שישה הסכמים בין משרדיים. הוא אמר לי: יהיה מרכז, אנחנו נדע לממן אותו. אז יצאנו עם חמישה מרכזים, זה לא ייגמר בחמישה, אנחנו נאשר יותר, תביאו הצעה טובה למרכז, הוא הבטיח לי שמימון יש כי כסף אצלנו לפחות לעניין הזה - - -

זה ה-75 מיליון?

מעבר ל-75 הוא מוכן לשים.

זה מיועד לכולם. את האמת, הרשות לחדשנות עושה עבודה מדהימה בנושא הזה.

הקול קורא הקרוב, אני ביקשתי שישלחו אותו כי ח'יר יותר אצלנו נמצאת על הנושא של הכשרות הון אנושי ועל החוקרים, אז אני לא כל כך יודעת אם זה מתאים, אבל ביקשתי שישלחו, מקסימום אחרי זה נמשיך מעקב על העניין הזה, כי יש פה עוד איזה מסלול שיכול להיות – אני חייבת להודות שאני לא כל כך בקיאה בנושא של מרכזי מו"פ, כי זה נמצא תחת משרד המדע, אבל מאוד יכול להיות שבקול קורא הזה – ושם יש 50% לאוכלוסייה ערבית בתוך הקול קורא, התניה, אז ככה שממש שמנו דגש והכנסנו את זה וזה מאוד היה חשוב לנו. אז בואו נראה אם זה אולי ייתן איזה שהוא מענה, לפחות ביכולת הקטנה שלנו לתת.

אני רציתי להגיד לגבי השאלה אם המו"פים הם מו"פים ייעודיים לתחומים ספציפיים. ההגדרה של הקול קורא זה פריפריה, מרחק מאוניברסיטה, אז התבחינים שיש כיום זה על בסיס מחקרים, לא על תחומי מחקר. צריך לעשות חשיבה מחדש ברמה של השר או של מנכ"ל כדי להחליט על - - -

אז בפריפריה שמים את הכול שם? במרכז יש מכוני מחקר - - -

המרכז הוא של האוניברסיטאות, הרעיון הוא שיהיו לנו חוקרים - - -

לא כמו המכון הוולקני לדוגמה.

אבל אלה חברות ממשלתיות, זה קצת שונה.

אני חושבת שמו"פים שהם ייעודיים בתחום נורא מגביל את ההתפתחות. אני לא חושבת שזה מודל נכון. העובדה שאנחנו יש לנו כזה מנעד של תחומים מאפשר לנו להתקדם להרבה מאוד כיוונים. אם כל מו"פ יהיה רק על תחום מאוד ספציפי זה לא יאפשר - - -

יש פה מישהו ממשרד הכלכלה? לא. אז אני אתייחס למה שהיא אמרה ולמה שאתה אמרת בנושא של מתי אנחנו בוחרים מקום עם תחום תימתי, כי היה לנו את זה בעניין של המרכזים וגם על הנושא הארצי. יש קלסתרים שהם גיאוגרפיים, שאתה תרצה להנגיש את היזמות, את המחקר, בכל הארץ ואז אתה תרצה להקים מרכז, ואני משליכה את זה רגע על מרכזי מו"פ, אני מניחה שזה אותו דבר, ואתה תרצה להקים מרכז שאין לו התמחות. מצד שני, כשמסתכלים עכשיו על התכנית לצמיחה כלכלית של משרד הכלכלה אתה תרצה שיהיה לך קלסתר ארצי בתחום מסוים ואז הוא לוקח את היכולות, למשל בתחום האגרו מכל הארץ ובעצם ממנף אותו כקלסתר ארצי, של מדינת ישראל. אז זה לא אחד במקום השני, זה שני דברים נפרדים. יש את הנושא האזורי שתרצה להנגיש לכולם הכול ולא להגיד שאם אתה באגרו סע לשם ואם אתה בזה סע לשם, ויש את הנושאים שהם ארציים. זה בא ביחד, זה לא במקום.

התבקשתי לקצר. יש לי כמה נקודות שאני חייב להעלות אותן. הזכיר נדים את הנושא של קול קורא מיועד לחברה הערבית, אני מבקש שיהיה משהו דומה במשרד האנרגיה, במשרד הכלכלה, במשרד המדע, דברים כאלה. זה חשוב מאוד.

הזכרתי תעשייה מסורתית וכמה זה חשוב. איימן, זה חשוב מאוד, אי אפשר להניע את הכלכלה הערבית בלי חדשנות. אז בוא נפתח תכנית שאפשר לחבר את התעשייה המסורתית לחדשנות ולעשות פוש מסוים.

תכנון ארוך טווח. אנחנו מתוקצבים מדי שנה ועד אמצע השנה ועד סוף השנה אנחנו לא יודעים. אנחנו מבקשים שיהיה לנו תקצוב דו שנתי או תל שנתי, שנדע מראש איך לתכנן.

אחמד, על זה אנחנו נדבר עם השר ביחד.

חוקרים חדשים. דיברתי על הנושא, יש להכפיל את התמיכה השנתית ל-40 מיליון שקל בשבעת המו"פים הנותרים.

מה זה שבעת המו"פים הנותרים?

יש מו"פ שמיר, יש מו"פ ערבה, ים המלח - - -

אתה מדבר על כל המו"פים, יהודיים וערביים?

אני מדבר בשם כל המו"פים.

בסדר גמור. וצריך מו"פ באזור הנגב, ערבי.

יש לנו דיון על זה ב-11 ביולי, זה מתוקצב, אבל משרד האוצר עושה בעיות.

אפשר לדבר איתך בנושא ויש לנו דעה במה שקשור לזה ואני אייעץ לך בנושא הזה. בואו נעצים את המו"פים הקיימים, ניתן להם יותר יכולות ואחר כך נעשה עוד משהו.

אתה צריך לשכנע אותי כי יש לך אינטרס לחזק את הקיים, אבל אתה צריך לשכנע אותי אחר כך לבד, מה שתרצה, למה לא צריך עוד מו"פ בנגב, למה צריך רק לחזק את הקיימים.

אני אשכנע אותך. ואני אדבר על האקוסיסטם. התמיכה, את תומכת, מבורך מה שעשיתם במועדון האנג'לים, במרכזי החדשנות, אבל אקוסיסטם כולל בתוכו לפי סטינברג, אני חושב, שהוא מדבר על איך לפתח אקוסיסטם בעולם והוא מזכיר כמה חלקים בתוכו. אתם נגעתם בחלק מהחלקים האלה, אני חושב שצריך השקעה בשאר החלקים.

אתה מתפרץ לדלת פתוחה, בוא נעשה על זה דיון כמה שיותר מהר כי אני כותבת תכנית אסטרטגית שלמה סביב הנושא הזה. יש מחקר של אזוריוּת, פריפריה, הדלת פתוחה.

יש מחקר, פורסם בהרווארד, אפשר להסתמך עליו, ללמוד מה נעשה בעולם. אני מודה ליושב ראש הוועדה.

אני מציע שנקיים את הסיור ואחרי זה מסכמים כולנו ביחד.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.