פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
ועדת הבריאות
29/05/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 48
מישיבת ועדת הבריאות
יום שני, ט' בסיון התשפ"ג (29 במאי 2023), שעה 10:45

פיקוח ובקרה על מערך ההפריות החוץ גופיות בישראל

חברי הוועדה: אוריאל בוסו – היו"ר
יאסר חוג'יראת
רון כץ
טטיאנה מזרסקי
משה רוט

ואליד אלהואשלה

הגר מזרחי - ראש חטיבת הרפואה, משרד הבריאות

טליה אלדר גבע - מנהלת המחלקה לפריון והולדה, משרד הבריאות

מירי כהן - מנהלת קשרי ממשל, משרד הבריאות

אתי פלר - מנכ"לית, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות בישראל

דבורה שטרסבורגר - מנהלת מעבדת הפריה, בית החולים אסף הרופא

בלה עזריה - ראש אגף רפואה, בית החולים אסותא

קרן מסינג - ראש אגף שיווק, בית החולים אסותא

אורן דטל - יועץ רפואי-משפטי, בית חולים אלישע מרשת מדיקה

רון משה - מנכ"ל בית החולים רפאל

חיים דור - בעלים בית החולים רפאל

אמיר וינטראוב - מנהל אגף נשים ויולדות ויחידת IVF

יקטרינה שלוש - מנהלת יחידת IVF, המרכז הרפואי גליל

טל שביט - מנהל היחידה להפריה חוץ גופית, אסותא רמת החייל

גליה אורון - מנהלת יחידת IVF, בית חולים כרמל חיפה

משה יהודה שלזינגר - נשיא ארגון פרי חיים

סמדר פרידמן אבן-טוב - מנהלת המחלקה לנאונטולוגיה הדסה, איגוד רופאי הניאונטולוגיה

יונית כהן - מזכירה בכירה, איגוד רופאי הניאונטולוגיה

אליקים לבנון - מנכ''ל ארגון בונה עולם

יצחק כץ - עוזר מנכ''ל ארגון בונה עולם

מרדכי שוימר - יועץ רפואי ארגון בונה עולם

איתי יוסף כהן - ראש ארגון דורות

חסידה ספיר - מפקחת הלכתית, ארגון דורות

נאוה בכר - מפקחת הלכתית, ארגון דורות

יצחק בוסו - ארגון דורות

ראול אורביטו - יו"ר איל"ה

יעל קלמה - מנהלת IVF באיכילוב וחברת ועד איל"ה

ארנה ברן - מזכירת איל״ה

עמיחי רמר - מנכ"ל ארגון פועה

אריה נויק - מנהל מחלקת פיקוחים, ארגון פועה

דביר עמר - ערוץ 7

במבי אריאלה צורי - שדלנית, יועצת בתי חולים

מירב מאיר - שדלנית, יועצת בתי חולים

אור דהן - שדלן

רותי ישי - סגנית מנהל המחלקה למעבדות, משרד הבריאות

דבורה שטרסבורגר - מנהלת מעבדת הפריה, אסף הרופא

יובל אור - מנהל יחידת ה-IVF מרכז רפואי קפלן

פנינה פרנקל - מנהלת מעבדת IVF, איגוד מקצועות הבריאות בהסתדרות

אמיר וינטראוב - מנהל אגף נשים ויולדות ויחידת IVF, בית חולים לניאדו

איריס הר ורדי - מנהלת מעבדת IVF, מרכז רפואי סורוקה

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

ריקי קמחי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

פיקוח ובקרה על מערך ההפריות החוץ גופיות בישראל

שלום, בוקר טוב, כמעט צוהריים טובים, אנחנו ממשיכים בסדר-היום המתוכנן. אני מתכבד לפתוח את המשך ישיבת ועדת הבריאות. בנושא פיקוח ובקרה על מערך ההפריות החוץ גופיות בישראל. על פי דיווחי משרד הבריאות מספר טיפולי ההפריה החוץ גופית במגמת עלייה. בשנת 2020 היו 50,680 טיפולי הפריה חוץ גופית, לעומת 34,538 בשנת 2010. 78% – מרבית מהטיפולים בשנת 2020 היו עם החזרת עוברים. רבע שזה 26%, ממחזורי הטיפול עם החזרת עוברים הסתיימו עם הריון, ו-21% הסתיימו בלידת חי. בשנת 2020 נולדו 8,967 תינוקות לאחר טיפולי הפריה חוץ גופית, עלייה מ-6,752 בשנת 2010, אחוז לידות חי מטיפולי הפריה חוץ גופית מסך לידות החי, עלה ל-5% בשנים האחרונות.

לצערנו הרב, בתקופה האחרונה אנחנו נחשפים כמעט מידי שבוע, לדיווחים על תקלות חמורות במהלך ביצוע הפריה חוץ גופית במרכזים רפואיים, ועל אף הישנות אותם מקרים במרכז ספציפי מעלה חדש כבד על התנהלות מקצועית לקויה, ואולי התרשלות של הצוות המטפל, והן של חלק ממרכזים רפואיים בהם מתקיים תהליך ההפריה החוץ גופית.

אין לי ספק, שאין צורך לתאר מהו הקושי האדיר שעובר על זוג שמחכה ומייחל תקופה ארוכה לפרי בטן, אילו קשיים וסבל עובר עליהם, כמה דמעות זולגות על לחייהם עד שסוף סוף, בחסדי שמיים, הם זוכים לבשורה גדולה שהנה יש סיכוי ויש אור בקצה המנהרה. ואיזה מפח נפש נגרם לאותו זוג כשנודע לו, שבתהליך התבצע חילוף בטעות, חס ושלום.

אני רוצה לחדד את מסגרת הדיון, ועדת הבריאות של הכנסת איננה ועדת חקירה שצריכה או שיש לה כלים מקצועיים או משפטים לחקור לעומק מקרה פרטני. מאידך, ועדת הבריאות היא גם לא ועדת קישוט או ועדה להצהרות בלבד, הוועדה לא הייתה כזאת וגם לא תהיה כזאת, הוועדה לא תעמוד מנגד ולא תשב בחיבוק ידיים כשהיא נחשפת לאותם מקרים.

מוטלת עלינו, חברי הוועדה, אחריות גדולה וכבדה לפעול בכל הדרכים והאמצעים הפרלמנטריים העומדים לרשותנו, לצמצום ולמניעה ככל הניתן – ולדעתנו בהחלט ניתן – של הישנות המקרים האלה. אנחנו מדברים כאן על דיני נפשות בכל מובן המילה, דיני נפשות של העוברים, דיני נפשות של ההורים המיוסרים.

לקראת הדיון שוחחתי ארוכות עם שר הבריאות, משה ארבל, שהדגיש בפניי את החשיבות הקריטית שהוא רואה בפעולה ובתיקון המצב, ובדיון החשוב בנושא הזה – הוא נכנס באופן אישי לתמונה. כמי שמכיר אותו אישית, אני בטוח שהוא יפעל לתיקון עמוק ושורשי בכל הקשור לפיקוח על ההפריה החוץ גופית. השר היה אמור להשתתף בדיון היום, ובשל אילוצים אחרים הוא לא הצליח להגיע.

כחלק מכך ובהמשך לשיחה שלי ולמעורבות השר, בדיון היום נדרוש לקבל תמונת מצב מלאה על מערך ההפריות החוץ גופיות בישראל. בין היתר, נבקש לברר את הנקודות הבאות: להבנתנו פועלות 26 יחידות מורשות להפריה חוץ גופית, מתוכם ארבע פרטיות. מהו היקף הפעילות במרכזים הרפואיים הפרטיים לעומת הציבוריים? מהן הסיבות להיקף הפעילות הקיימת במרכזים הפרטיים? נבקש להבין האם משרד הבריאות קבע נוהל אחיד לכל היחידות להפריה חוץ גופית, הקובע מתי על היחידות לדווח למשרד הבריאות במקרה של אירוע חריג, ואם לא, מדוע?

עוד נדרוש לברר, מה מספר המקרים החריגים שקרו ודווחו למשרד הבריאות, ומהם הצעדים שננקטו בעקבות דיווחים אלה? נבקש לעמוד על שאלת הפיקוח של משרד הבריאות, ובתוך כך הפיקוח והביקורת שמבצע המשרד בנושא. מספר המפקחים העומדים לרשותו, תדירות הפיקוח, ומדוע למרות שיש הוראות ונהלים מוסדרים, לצערנו הם אינם נאכפים ומיושמים במלואם? לבסוף, נבקש לברר כיצד מתכוון המשרד לפעול למניעת הישנות מקרים אלה.

נבקש מנציגת משרד הבריאות, ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, לתת סקירה והתייחסות לתמונת המצב של מערך ההפריה החוץ גופית בישראל כיום. שלום ובוקר טוב.

בוקר טוב, תודה על ההזמנה, אני אשתדל לענות על כל השאלות ששאלת. במדינת ישראל קיימות כיום 26 יחידות שפועלות במסגרות הן פרטיות והן ציבוריות. ארבע מתוכן הן מסגרות פרטיות שכוללות את: אסותא רמת החייל, אסותא ראשון לציון, הרצליה מדיקל סנטר ובצפון, בחיפה את אלישע. היחידות הלו מקיימות כ-60% מפעילות ההפריות. שאר היחידות, 22 במספר, מתקיימות בבתי חולים ציבוריים, ושם מתקיימים יתרת הטיפולים. כדי לסבר את האוזן, באסותא רמת החייל יש כ-14,000 מחזורי טיפול בשנה, לעומת זאת בבית חולים כמו שיבא, יש 2,000 פעולות בשנה. אני חושבת שזה מסביר את התמונה ואת ההטיה שיש היום למערכת הבריאות בנושא הטיפולים.

מעבר לכך, שאלת לגבי חובת דיווח, חובת דיווח קיימת. יש חוזר ייעודי לנושא הזה, חוזר חטיבת הרפואה, שמדבר על חובת הודעה של מרכז רפואי על אירועים מיוחדים. בחוזר הזה מפורטים אירועים רבים שמחויבים בדיווח. ומטבע הדברים, נוכח עולם הרפואה, לא ניתן לפרט ברמה מאוד מאוד מדויקת את כל האירועים, כי הם רבים. יש סעיף שהוא סעיף כללי שמדבר על אירוע חריג, אפילו שהוא לא מוגדר ברשימת הדיווח.

אני רוצה לציין, שבמשרד הבריאות יש עבודה שנעשתה לאורך שנים בנושא המחויבות והחוזרים הרלוונטיים ליחידות הפוריות. ישנם חוזרים בתחום עולם המעבדות – ונמצאת איתנו בזום מי שאחראית עליהם, ד"ר רותי ישי, אם תרצה ניתן לפרט יותר. חוזר שמדבר על נהלים לרגולציה הרפואית נמצא במצב של טיוטה. זה חוזר שנכתב אחרי עבודה רבה בעקבות דוח מבקר המדינה, אחרי ועדה מקצועית שחלק מחברי הוועדה אפילו נמצאים כאן בחדר. החוזה נכתב והוא לווה בבדיקה ראשונית – מעין בקרת מיפוי – בכל יחידות הפוריות במדינת ישראל, והיה אמור לצאת ב-2019. היו בעיות עם ההוצאה שלו, ולאחר מכן נכנסנו לתקופת הקורונה והייתה האטה. עם זאת, החוזר מוכר לכל היחידות והסטנדרטים שנמצאים שם הם חלק מהכלים, שאנחנו משתמשים בהם היום לבקרה במסגרות הללו.

אני שמחה לעדכן, שבחודשיים האחרונים הצטרפה אלינו פרופ' טליה אלדר גבע, מומחית לפריון. התוכנית והכניסה שלה ארכו חודשים, אבל אנחנו שמחים שהיא נמצאת. טליה היא מנהלת המחלקה להולדה ולפריון, היא נמצאת כאן איתנו והיא תוכל לפרט על היבטים מקצועיים נוספים, היה ויהיה הצורך.

יש שוני במספרי הטיפולים והפעילות בין אסותא לשיבא – 14,000 מול 2,000 – איך הפילוח הזה עובד? למה הכמויות שונות?

ההטיה הזאת נקבעת לפי בחירתן של המטופלות. במסגרת בתי החולים הפרטיים, אם אני יכולה לסמן את הבחירה, הבחירה המשמעותית ביותר שעושה המטופלת היא בחירת המטפל. זה דבר שהוא לא מתקיים כרגע ברוב המסגרות הציבוריות האחרות. אחד הדברים והמסקנות שלנו שאנחנו רוצים להכניס, הוא לאפשר למטופלות או לזוגות לבחור את המטפל שלהם בתוך המסגרות הציבוריות. זה דבר שלא קיים בהרבה מאוד מהשירותים. ועם זאת במקרה הספציפי הזה, נוכח הצורך באמון וביחסים המיוחדים שיש במקרה הזה בין הרופא או הרופאה לזוג המטופל, אני חושבת שזה נכון להצעיד את המערכת לכיוון הזה. מעבר לכך ההטיות קיימות גם ממניעים שהם מניעים של קופות החולים, הפניות וכולי.

מה לגבי הזמינות? אולי זה יותר זמין בבתי חולים פרטיים מאשר בבתי חולים ציבוריים?

גם נושא הזמינות וחלק מההטיה הזאת נבעה מהפעולות שנעשו כדי לקצר תורים בשנת 2017. היה תגמול לקצר תורים, בין השאר בתחום ה-IVF, זה בהחלט חלק מהעניין. בימים אלה ממש, אנחנו עושים מיפוי באיזה יחידות ציבוריות אפשר להוסיף פעולות, אנחנו יודעים לומר כבר עכשיו שישנן יחידות שיודעות לומר, אנחנו יכולות להגדיל את נפח העבודה שלנו – יש לכך משמעויות. אנחנו לא רוצים לשלם את המחיר של הארכת תורים אם זה המחיר בבחירה. אנחנו רוצים לעבוד על מנגנון שיאפשר לשמור על תורים ועל זמינות מאוד גבוהה ועדיין לאפשר למטופל לבחור בתוך המסגרת הציבורית.

פרופ' טליה אלדר גבע, משרד הבריאות. בבקשה.

להוסיף על הדברים של הגר, בשנת 2022 לעומת 2021 הייתה עוד עלייה של 10% במספר הטיפולים בארץ, וזה למרות שאסותא ראשון היה סגור בערך רבע מהשנה, והפחית את כמות הפעילות שלו לחצי, ולא קיבל מטופלות חדשות. הראייה העיקרית שלנו כרגע היא להיענות לצרכים של המטופלות והמטופלים, כי מה שעומד לנגד עיניהם היא בחירת הרופא.

מבחינת איכות המעבדות יש הרבה מאוד יחידות מצוינות, עם ציוד ברמה הכי גבוהה שיש ביחידות הציבוריות. חלקן עומדות חצי ריקות ולא מנצלות את התשתיות והציוד, ואפילו את כוח האדם שיש להן. כרגע, אנחנו ממפים מי יכול בשלב המיידי, או בתוך כמה שבועות להוסיף אצלו פעילות. בטווח הארוך צריך יהיה להשקיע יותר בתשתיות.

נקודה חשובה נוספת היא איך לטייב את עניין בטיחות הטיפול, זאת הנקודה המרכזית, מספר אחד או מספר שתיים בעניין של המטופלות. ויש התקדמות טכנולוגית בשנה, שנה פלוס האחרונות בעיקר מערכות שהןRI Witness , Wocher ואחרות, שנכנסות לתוך האינקובטורים לתוך - - - ועושות את עבודת הזיהוי ואת מניעת הטעויות בזיהוי של זרע, ביציות ועוברים. וזה דבר חשוב מאוד שאנחנו נעזור בהטמעתו בתוך היחידות. אלה הם עיקרי הדברים, אם יהיו עוד שאלות אני אשמח לענות.

אתם חשופים כמוני, וכנראה גם יותר, למה שאנחנו נחשפנו בחודשים האחרונים בתקשורת, לא ירדנו או צללנו לתוך הפרטים לגמרי, אולי זה הדיון הראשון שנעשה בנושא הזה בוועדה. משרד הבריאות – חוץ ממה שאנחנו קוראים בתקשורת – יקימו ועדה ויעשו בדיקה, יסגרו, מה ידיעות כאלה עושות לכם, איך אתם, משרד הבריאות, פועלים באותו רגע?

אני אחלק את הדברים לשני היבטים. יש את ההיבטים המקצועיים, אני אתאר את ההתנהלות שלנו עם היוודע המקרה האחרון באסותא תל-אביב. יש את הנקודות המקצועיות שאנחנו פועלים בהן. ברגע שהנושא הגיע לשולחננו היו דיונים ברמה הכי גבוהה עם מעורבותו של המנכ"ל. עוד באותו היום היו שיחות עם אסותא רמת החייל בתל-אביב, היו קבלת דוחות ומעבר עליהן, יצא מכתב שימוע, קיימנו את השימוע שהיה ארוך ומקיף והייתה בקרה נוספת על נושא בטיחות הטיפול. כלומר, ברגע שיש עניינים מקצועיים הם מגיעים אלינו ומטופלים ברמה המקצועית.

מעבר לכך, כמו שאני מניחה שאתה יודע, יש גם פניות ישירות אל המשרד של מטופלים ומטופלות, של זוגות, של גופים ועמותות, של גופים מקצועיים אחרים ואיגודים מקצועיים. אנחנו מערבים ומעורבים, ומשתדלים לתת מענה לכל ההיבטים הללו.

לדעתי, המקרה הראשון בכלל לא היה באסותא, זה היה באיכילוב?

אם אתה מתייחס למקרה הראשון, מדובר במקרה באסותא ראשון לציון. זה המקרה והוא הובא לידיעתנו בספטמבר 2022.

אני יודע שברגע שהפרשות והסיפורים התחילו לצאת, סגרו חלק מהמקומות ומהמרפאות – תכף נשמע את מי שמטפל ומלווה – וכשאת אומרת שהחשיבות היא לבחור את הרופא ואת המטפל, החשיבות של המטופלים הוא גם הטיימינג. אני נחשף למקרים ואומרים לי, שמשרד הבריאות צמצם כרגע ב-50% ושהם לא יכולים לטפל במטופל ה-51 וזה הזמן האחרון שהאישה הזאת יכולה לקבל טיפול, ושמבחינתם אנשים מחכים לזה. וכפי שאמרת יש אולי מעבדות שלא מספיק מומלצות? תכף נשמע מקומות שיש מעבדה שבכלל לא מתפקדת. איך אתם פועלים על מנת להקל על המטופלים?

האירוע באסותא ראשון לווה על ידי המשרד, הן בליווי של התחקיר שבוצע בתוך אסותא ראשון, והן בהקמתה של ועדת בדיקה של האירוע שסיימה רק לאחרונה את דוח הבדיקה שלה, והן בתהליך אל מול המוסד. במסגרת התהליך בוצעה בקרה בתוך אסותא ראשון, והממצאים בבקרה הראו שיש צפיפות מאוד גדולה, צפיפות קיצונית בתוך המעבדה. הן בשטח המעבדה והן בכמות הפעולות ליום ועוד.

נכון שבחירת המטופל היא חשובה, הזכירה את זה פרופ' גבע, אבל חשובה גם הבטיחות. כי בסופו של דבר, כדי שנוודא שתהליכים מתקיימים ושהטיפול הוא טיפול מדויק ומותאם צריך לוודא שהם נעשים. בעקבות השימוע הפעילות באסותא ראשון ירדה ל-50%, היא נמצאת בניתור. מאז היינו שם בעוד שתי בקרות נוספות, בקרה מתוכננת ובקרת פתע. וישבנו עם אסותא ראשון ועברנו איתם על התהליכים שהם עשו כדי לשפר ולשדרג את הדברים, כדי שנוכל לאפשר עלייה. זאת המטרה בסופו של דבר.

עם זאת, אני חייבת לציין שלאותם מטפלים שנמצאים בקשר עם הזוגות קיימת האפשרות ללכת ולטפל במסגרות נוספות, בוודאי בבתי החולים הציבוריים. חלק לא קטן מהרופאים שעובדים באסותא ראשון עובדים גם בבתי חולים ציבוריים ויכולים להמשיך וללוות את המטופלות הללו בבתי חולים ציבוריים. וגם במערכות פרטיות, לא סגרנו מערכות אחרות. מלבד הירידה שם שהיא ירידה שנועדה לשפר את התהליך ולהבטיח שתהליך כזה מתחיל ונגמר כמו שצריך וללא תקלות.

תודה רבה. ד"ר טל שביט, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית אסותא רמת החייל. כמו שאמרנו, אנחנו לא נמצאים כאן ברמת ועדת בדיקה, חקירה או שימוע אבל אסותא רמת החייל עלתה לכותרות בדיוק בהקשר הזה, האם אתה יכול להאיר את עינינו ולאור אותם המקרים שהוזכרו בשמכם, מה אתם עושים בנדון?

אסותא רמת החייל עלתה לאחרונה לכותרות, בעקבות דיווח שטרם אומת, וטרם ידוע האם אכן היה אירוע או לא. בבדיקות הראשונות שנעשו לא נמצאה תקלה או אירוע חריג באסותא. נקודה שנייה, אני חייב להגיד שאסותא כגוף מוביל בתחום הפריות בארץ, רשת שיש לה את שתי היחידות הגדולות ביותר, מקפידה מאוד. יש לנו שני דברים עיקריים שאנחנו פועלים לפיהם. אחד, זה האיכות והשני, הבטיחות – ולא בהכרח לפי הסדר הזה. יש אצלנו אמבריולוגיות מאוד וותיקות עם המון ניסיון, ואנחנו עובדים לפי כל כללי הבטיחות וכל נהלי משרד הבריאות. היו בקרות של משרד הבריאות באסותא רמת החייל, ביקורת רגילה – לא על האירוע הזה – וביקורת פתע, ושתי הבקרות עברו בהצלחה. היחידה היא יחידה מאוד מרווחת, הכי מרווחת בארץ.

נקודה שלישי, מבחינת הבטיחות אנחנו הראשונים בארץ שמכניסים את המערכות שדיברו עליהן, את ה-RI Witness, אנחנו משקיעים המון בבטיחות. אסותא בחצי שנה האחרונה משקיעה המון על מנת להגביר את הבטיחות של המטופלים ושל איכות הטיפול, שתמיד הייתה בטוחה. אם יש עוד שאלות אני אשמח לענות.

ד"ר יוסי חסון, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית, אסותא ראשון לציון. נמצא?

ד"ר יוסי חסון לא נמצא פיזית, הוא ניסה להתחבר בזום.

תודה. אני רוצה לעבור לאליקים לבנון, מנכ"ל ארגון בונה עולם. אתה מלווה משפחות ואתה יודע את ההיבטים הבריאותיים, המקצועיים וההיבטים ההלכתיים, אולי תאיר את עינינו קצת מהמבט שלך ומתוך ההיכרות העמוקה שלך בתחום הזה.

אני רוצה להודות לכם על הישיבה הזאת, אני רוצה להודות לשר שלא נמצא פה ולמנכ"ל. ומעל הכול לשתי הנשים שעושות את העבודה, בלי פרסום, ד"ר הגר מזרחי ופרופ' טליה גבע, שלקחו על עצמן משימה לא קלה, לבדוק איך פותרים ולפתור את הבעיות תוך רגישות ונחישות מיוחדת.

חשוב מעל הכול, להרגיע את הציבור, ולא להפוך את העניין של ילדי ההפריה כאילו כולם טעויות או שלכולם יש בעיה. יש בעיות נקודתיות, ויש לנו נשות מקצוע שעושות עבודה מעולה ובודקות כל מקרה לגופו. יושב פה, ד"ר שביט, שהוא אחד המנהלים המיוחדים של בתי החולים, ואני בטוח שלכולם חשוב להביא לזוג את העובר שלהם.

ארגון בונה עולם הוא ארגון שעוזר לזוגות ולכלל האוכלוסייה בישראל, שלא זכו להתפקד בילדים. הנושא שאנחנו מקדמים – ואולי זה הנושא שמעניין את הוועדה – הוא פיקוח והשגחה על התהליך. כלומר, המעבדה היא האחראית היחידה על העוברים אבל אנחנו עוד זוג עיניים, שמלווה את הזוג, בבית החולים. יושבים על פי התנאים שלהם, המשגיחות במערכת שלנו עוברות השתלמויות פעם בחצי שנה, על ידי מנהלי מעבדות ורופאים. הרב של משרד הבריאות הגיע פעם אחת להרצות להן על נושא החיסיון הרפואי, ועל מהו מקומן במעבדה.

הרבה פעמים אוהבים לשאול אותי, ההשגחות והפיקוח זה סימן שאתם חוששים מהמעבדות? אז לא, גם כשהרבנים באו – אנחנו עושים ישיבות רבנים עם אנשי המעבדה, ויכול להעיד על זה ד"ר שביט – אני מדגיש להם שההשגחה היא לא בגלל שאנחנו חושדים או חושבים שהמעבדות עושות משהו בכוונה, אלא שזה עוד זוג עיניים, ועל מנת לתת את המנוחה ואת הרוגע לזוג בתהליך הזה.

אני חושב שהשילוב של בונה עולם יחד עם המעבדות הוא שילוב מיוחד, הוא רגוע והוא אף פעם לא נכנס לעימותים או לקצרים. יש מכלים מיוחדים ויש אינקובטורים ועשינו להם מדבקות מיוחדות, שהבאתי איתי לוועדה, על מנת שיידעו שהם תחת פיקוח. ברגע שאנחנו מדביקים את המדבקות על האינקובטור ופותחים את המדבקה אפשר לראות סימן שזה נפתח, כשנחזיר את זה כבר נדע שזה נפתח.

זה לכל המכונים ולכל היחידות?

אני מדבר על בונה עולם, לכל היחידות ולכל בתי החולים וכלל האוכלוסייה משתמשת בהם.

השירות עולה כסף?

השירות עולה כסף מול החזר של קופת החולים.

יש החזר של קופת חולים.

דרך השב"ן.

דרך השב"ן, לכלל האוכלוסיות.

100% החזר?

אני חושב ש-100%. ואם יש זוג שמתקשה אנחנו לא גובים ממנו. קצין הרפואה הראשי לשעבר, ד"ר טריף בדר, עזר לנו בהמצאה של פטנט הזה, היום הוא מנכ"ל בית חולים קפלן. כקצין רפואה ראשי של צה"ל הוא הביא לנו את הרעיון הזה. הצורך בפיקוח, הוא צורך טוב על מנת להרגיע את הזוגות. אסור לנו אף פעם לבוא ולהגיד, שיש פיקוח במעבדות בגלל שהן עושות משהו, זה לא נכון. אל תיקחו את זה לצד הזה.

אני מוכרח לציין, לפני הדיון קיבלתי טלפונים מכמה כיוונים, ואמרו לי שהארגונים ההלכתיים יבואו לדיון וידברו, שאלו אותי האם המטרה שלנו עכשיו להכניס לכל ההפריות את הנושא ההלכתי? ואז הבנתי שאנשים נמצאים במקום אחר. צריך לזכור, עצם הפתיחות לנושא של ההפריה שהוא נושא הלכתי פר אקסלנס, שהוא בעבר לא נפתח. והגיעו המכונים הללו, שבצד ההלכתי נתנו מזור ופתח לאלפי זוגות ולאלפי ילדים, שהיום נמצאים בזכות אנשים שלא חשבו שיש להם תקווה.

ברגע שיש ליווי כזה, שהוא רבני הלכתי, הם רגועים בצד ההלכתי. צריך לזכור כשאנחנו עושים את הדיון הזה חלק מהשאלות שנשאלות ובהמשך לכך אף אחד לא רוצה בסוף ערבוב באוכלוסייה. זה ילדים שמסתובבים ביננו ושלא יהיה מצב של ממזרים בהמשך וכולי. ולכן, הארגונים האלה עושים עבודת קודש, המטרה היא לא להכניס השגחה הלכתית לכל נושא ההפריות ולכל המחלקות והמכונים שמדברים על IVF.

כבוד היושב-ראש, אני לא מכיר כמעט בית חולים אחד – ואני נמצא ברוב בתי החולים – שיש לו בעיה עם המכון.

זה לא הגיע משם, זה הגיע מגופים חיצוניים.

גם אם יש בעיות, ולפעמים מתעוררות בעיות בימי שישי וכשהימים קצרים, במיוחד בחורף ואז יש לחץ של המשגיחות לצאת וגם בערבי חג. עם הכול אנחנו יודעים להתמודד, אפילו בימי הקורונה – כשמשרד הבריאות לא הסכימו ואז נאלצו לסגור זה היה בזמנו של פרופ' נחמן אש שהיה אז מנכ"ל משרד הבריאות – עשינו השגחה מיוחדת יחד עם הרבנות הראשית לישראל תחת מצלמות. זאת הייתה הוראת שעה ולא הצלחנו לגרור אותה הלאה להמשך כמו שרצינו, ואז חזרו ההשגחות. אבל תמיד צריכים לבוא, לדבר ולשפר, כולנו בסוף בני אדם, ואני בטוח שיש לכולם שיפורים.

תודה רבה. פרופ' ראול אורביטו, יושב-ראש איל"ה.

בוקר טוב לכולם, קודם כול, אני אתחיל בהערה ובהארה. טעויות ב-IVF לא קורות כל שבוע. טעויות ב-IVF קורות ב-0.1%-0.2% מכלל הפעולות שאנחנו עושים. מרבית הטעויות הן טעויות מינוריות ורוב הטעויות קורות בגלל הגורם האנושי. הגורם האנושי הוא אדם שעובד, עייף ומוסח ועוד מיליון סיבות שיכולות לגרום לכך.

ביחידות ה-IVF בארץ יש עומס, גם ביחידות הפרטיות שדיברתם עליהן, שנובע בגלל חוק ההסדרים. החבר'ה שיושבים בבניין הזה גרמו לזה. עצם העובדה שהסתתם את הסל לבתי החולים הפרטיים, הסל נפתח. היום באסותא אין רק רפואה פרטית אלא גם רפואה ציבורית. חלק מהמטופלים נמצאים שם, ולאט לאט הפעילות עברה לשם וזה גרם לעומס. העומס גורם לטעויות.

יחידת ה-IVF באמבריולוגיה – אני מדבר על המעבדה – אמבריולוגית שמגיעה ליחידה זה כמו לנסוע בכביש 6 על 120 קמ"ש. אסור להפריע לה, אסור להסיח את דעתה, אסור לה לדבר בטלפון ואסור לה להסתכל על וואטסאפים, כי בכל תנועה כזאת היא יכולה לעשות טעות. טעות יכולה להיות: להזיז מגש, להפיל צלחת ועוד מיליון דברים שיכולים לקרות.

ביחידות IVF מתוקנות כמו ביחידות בעולם למשל בקורנל – שהיא יחידה מאוד מפוארת ומנהל היחידה הוא יהודי, פרופ' רוזנווקס, וגם לו אין אישור כניסה למעבדה – נכנסים רק אמבריולוגים, וזה מה שאני הולך לעשות בשיבא. אני גם מנהל שיבא בין השאר, ובעזרת השם בעוד כמה חודשים נפתחת מעבדה חדשה בשיבא, וביום שתהיה מעבדה חדשה רק אמבריולוגיות ייכנסו למעבדה. לא אחיות ולא רופאים אף אחד. וזה כדי לא להסיח את דעתם של האמבריולוגים שצריכים לעשות את העבודה כמו שצריך.

לגבי הבטיחות, כל היחידות בארץ עובדות על פי Iso, חלק על 9001 וחלק על 15189, הזיהוי נעשה בכל המעבדות על ידי שתי אמבריולוגיות או אמבריולוג ואמבריולוגית, זכר ונקבה, כולם עם תואר מאסטר ומעלה, אנחנו מניחים שהם יודעים לקרוא מדבקות ויודעים לזהות, הם עושים הפסקה ומזהים. הזיהוי נעשה על ידי שניים, גורם שלישי הוא עוד גורם אנושי – אני לא בטוח שזה יעזור להשגחה, אני חושב שזה יקלקל את זה אבל הדעות חלוקות.

בשיבא היום, ובהמשך בעוד יחידות בארץ, תהיה כניסת מערכת זיהוי אלקטרונית. בנוסף לשתי האמבריולוגיות, שהן אמבריולוגיות עם תואר מאסטר ומעלה חלקן Ph.D., תהיה מערכת אלקטרונית וכשאתה תכניס צלחת בלי הברקוד של המטופל זה יצפצף, ולא תהיה אפשרות להכניס את הצלחת הזאת. זה עולה כסף והייתי שמח שהמדינה תעזור במימון. שיבא תעשה את זה, אבל יש יחידות קטנות שאין להן את האמצעים לעשות את זה. אם הן יעשו את זה, זה יהיה יעיל וזה יגרום ליותר בטיחות וביטחון למטופלות, שירגישו יותר בנוח שלא רק גורם אנושי מסתכל על זה.

אתם משתמשים בכל תהליך במכונת זיהוי, נכון?

ה-RI נמצא בכל התהליכים שזקוקים לזיהוי. היום דרך אגב, במעבדות IVF, אם פעם הינו מוציאים צלחות מהאינקובטור, מחזירים ומוציאים, היום אנחנו מכניסים צלחת לאינקובטור והיא חמישה ימים לא זזה, אף אחד לא נוגע בה. יש לנו אינקובטור עם מצלמות ואנחנו רואים את העוברים, כל 17 דקות יש לי תמונה. אני לא צריך להוציא את העובר, אז אין חשש שאני אערבב משהו.

היום עם האינקובטורים עם הטיימלאפסים האלה, ועם הזיהוי הממוחשב אני אצטרך עדיין שתי אמבריולוגית, אבל אני לא צריך הרבה יותר מזה, כי כל דבר שמסתובב לי במעבדה מפריע לי.

בשיבא – מקום קטן בארץ – ב-20% מהטיפולים שלנו אנחנו בודקים את זהות ההורים. חלק מהיחידות עושות PGD – אבחון גנטי טרום השרשתי – אני בודק האם הילד נושא את הגנים של האבא ושל האמא. אני יודע ב-20% מהטיפולים שהילד נושא את הגנים של האבא ושל האמא, כלומר זה האבא שלו והאמא שלו.

איך זה נעשה במכונים אחרים או ביחידות אחרות?

בכל היחידות עושים את זה.

בכל היחידות עושים את זה, ובכל היחידות מבינים שהם הולכים לקנות את ה-RI, גם יחידות קטנות שאני מכיר הולכות לקנות את ה-RI. יש יחידות שכנראה לא יהיה להם כסף, הכסף נמצא שם וצריך יהיה צריך לנווט אותו למקומות הנכונים. כי אם יהיה RI במימון משרד הבריאות, כמו מחשוב של יחידות שגם יהיה דיווח כמו שצריך למשרד הבריאות, אם יהיו הדברים האלה שהם עולים כסף, ובתי החולים לא ששים לתת לנו אותם, זה ישפר לנו הכול.

צריך לפשט את העבודה ביחידה ובמעבדה, לתת להם יותר זמן. כל מי שמסתובב שם, אפרופו משגיחות, ואנחנו לא נגד המשגיחות, לי יש ארבע משגיחות שמסתובבות לי במעבדה ואין לי בעיה עם זה. הבעיה היא לקרוא להם, שתי האמבריולוגיות נעצרות כדי לעשות זיהוי, הן עוצרות את הפעילות כי אחת צריכה לבוא ולעזור לה. הן עוצרות את הפעילות ועושות זיהוי, ועכשיו צריך לקרוא למשגיחה ואז הן מחכות למשגיחה.

אין אמבריולוגיות בארץ, אם אני רוצה להגדיל את הפעילות אני לא יכול, כי אין אמבריולוגיות כדי להגדיל את הפעילות. מעבר לזה שאין לי אמבריולוגיות, אלא שכבר נמצאות במעבדה צריכות לחכות שיגיעו, מבזבזות זמן במקום לעשות עוד פעולה. אנחנו צריכים לעשות את זה פשוט, ובטוח ואנחנו צריכים לשלב את כל המערכות האלקטרוניות ה- Radiofrequency, ה- Idetificationוכל מה שצריך, כדי לעשות הכי טוב למטופלות. אנחנו פה כדי לעשות אותן בהריון ושירגישו הכי טוב והכי בטוח. זה מה שצריך לעשות ולא להתחיל לסרבל את המערכת, ולהכניס לנו כל מיני זיהויים מכל מיני מקומות. תודה רבה.

הרב שלזינגר, ארגון פרי חיים. בבקשה.

אני מאוד שמח שהוועדה הזאת התכנסה, הנושא מאוד חשוב ותודה רבה לך, היושב-ראש, לשרים וכל המשתתפים. אני חושב שרוב הרופאים מכירים אותי פה, בכל אופן זקן העוסקים בעבודה הזאת – למעלה מ-35 שנה – היו לנו השגחות ועדיין יש לנו. אני רוצה לחדד את הדברים, ידידי היקר פרופ' אורביטו, אני מכיר אותו 30 שנה בערך, אתה הצעת את ה-RI והוא קיים ב-VUB בבריסל כבר הרבה שנים. בדקתי אותו. אבל מספיקה טעות קטנה ואם בטעות לא שמים את הדיש במקום הנכון איפה שזה עובד. אין ביקורת – וזה קורה.

יש שתי אמבריולוגיות שמסתכלות מעבר לדיש הזה. דרך אגב, מה ההסמכה שלך והיידע שלך בכלל לבקר אותנו ואת העבודה שלנו?

אני לא מבקר את העבודה שלכם.

אתה אומר יש טעויות או אין טעויות, אתה מבית ספר לרפואה? אמבריולוגיה? תואר שלישי?

צריך לתת לו כבוד. הוא נותן אור נוסף.

אני לא מבקר את העבודה. ההשגחה ניתנה לדבר אחד, אני לא יודע מה השתנה כיום אצל הרופאים. הזוג שמבקש השגחה ישב אצלי שעות על גבי שעות קיבל הדרכה וייעוץ, כי הוא סומך – אלה אנשים חרדים שרוצים לשמוע את דעתו של הרב – בוודאי ובוודאי שאנחנו וסומכים טוטאלית על הרופאים. וזאת טעות לחשוב שיש ביקורת, פרופ' אורביטו, לא, המעבדה היא האחראית על הכול.

עוד שתי עיניים יסתכלו כדי שאתה תישן רגוע וגם הזוג יהיה רגוע וכולם יהיו רגועים, אין פה שום חשש חס ושלום.

זה לא שתי עיניים, זה העניין.

אנחנו ישנים רגוע, ואנחנו רוצים שתסמוך עלינו כמו שאנחנו סומכים ומכבדים אתכם. ישנים רגוע לגמרי.

רגוע מאוד.

אני סומך עלייך ב-100%, אבל כדי שהזוג יישן רגוע הוא רוצה שיהיו עוד שני עיניים של משגיחה שהסתכלה גם. כל הדברים האלה שאתם אומרים שמפריעים צריך לתת קורס למשגיחות, הן כולן יודעות איך לא להפריע, הן כולן יודעות איך לשתף פעולה.

הוא דיבר על זמינות לא על הפרעה.

לא צריך לחפש אותה. משגיחה שצריך לחפש אותה לא טובה להיות משגיחה. משגיחה צריכה להיות זמינה ולתת את השירות הנכון. פרופ' אורביטו, אתה מנהל ביחידת שיבא, אם תורים אצלך להפריה חוץ גופית יהיו כמו באסותא, יבואו הרבה מאוד לתל השומר. אבל כיום כשאתה לוקח רופא פרטי והתור אצלו לוקח שבועיים שלושה, והטיפול יהיה תוך חודש אז ברור שאין להם סבלנות לחכות חצי שנה לתור בבית חולים.

מה הקשר להשגחה?

אין קשר להשגחה, אני כרגע אומר מה שאני רוצה להגיד.

שאלתי מספרים טכניים.

פרופ' גבע, אנחנו מאוד שמחים שיש עוד מרכזים שמוכנים לעשות הפריה חוץ גופית. אבל רק בגלל שבבית חולים מסוים – ואני לא אזכיר שמות – יש מקום אני לא אשלח לשם את הזוגות, ומי שגר במקום מרוחק? הזוג רוצה ללכת לציבורי והוא בוחר בשיבא כי הוא מכיר את פלוני ואת אלמוני ולא תמיד אפשר לשלוח זוג לבית חולים שבו יש מקום.

דוקטור, הרב היקר, ההשגחה חשובה לנו מאוד, חשובה לזוגות ואם יש איזושהי טענה תמיד אפשר לשפר ולעשות את ההשגחה בצורה שהיא הכי נוחה למעבדות.

תודה רבה.

יש לי שאלה, לגבי הטיפולים של ה-IVF, כמה מתוך האנשים שפונים לטיפולים זכאים לטיפול על פי הוראת משרד הבריאות?

סל הבריאות מממן עד שני ילדים עד גיל 45.

כמה מתוכם זכאים? כי הרוב, 60% הולכים לפרטי. יש לזה סיבה?

הפרטי הוא ציבורי.

הם הולכים לפרטי.

כמה מתוכם זכאים על פי הנוהל של משרד הבריאות?

כמה זה בסל אתה מתכוון?

כן.

איפה? בבית החולים הציבוריים כולם בסל.

בכלל, מתוך ה-50% מהזוגות האלה זכאים לטיפול הזה?

כולם.

לא, לא כולם. למי שיש ילדים זה לא בסל.

מעל 90%.

אני רוצה מספר מדויק. כמה מתוכם זכאים? בגלל בעיה גנטית בגלל בעיית פוריות? כשרוצים להביא בן ולא בת?

מי שרוצים להביא בן לא זכאים.

יש נתון? אפשר להגיד שגם אין נתון, אני גם מקבל את זה.

אין לנו נתונים מדויקים על החלוקה בין הסל והשב"ן. גם בשב"ן כמובן מי שלא צריך טיפול IVF השב"ן לא מאשר לו את זה. המילה זכאים היא לא לגמרי ברורה לי. זכאים מבחינה רפואית, רוב הטיפולים הם לאנשים שצריכים את זה מבחינה רפואית. אני לא רוצה לחשוד במישהו מהרופאים שעושה טיפולי IVF כשאין אינדיקציה ברורה, אם זה מה שאתה שואל.

מבחינת החלוקה בין הסל לבין השב"ן, אני לא יכולה לענות כרגע אם אין לנו נתונים מדויקים. אבל אולי בתי החולים, ד"ר שביט, יוכל להגיד כמה אנשים מגיעים במימון הסל לבית החולים הפרטי אסותא.

באסותא 95%-98% ממומנים. בערך כ-60% הם דרך השב"ן ו-37% היו דרך הסל בשנה האחרונה.

לשאלת התורים הארוכים והעומס וכולי, ברגע שנפתחו בתי החולים הפרטיים אין שם תורים. וככל שהיו יותר ויותר אנשים שפנו קיבלו את כולם, על חשבון הצפיפות במעבדה, על חשבון בטיחות הטיפול וכולי. מה שאנחנו מנסים לעשות עכשיו בטווח הקצר הוא לתת מענה למצוקה שנוצרה בגלל הירידה ב-50% באסותא לצורך בטיחות הטיפול. ובטווח הארוך כמובן צריך לעשות תוכניות יותר ארוכות טווח. בטווח הקצר אנחנו מקבלים כל יום – בזה הרגע קיבלתי – מברזילי, ומשיבא ומהצפון ומהפיזור הארצי, יחידות שיכולות להוסיף מהיום לעוד שבועיים עשרות ואפילו מאות מחזורים של טיפול. כך שיהיה אפשר לענות אפילו בטווח הקצר.

נבדוק את העניין?

חיים דור, בעלים בית חולים רפאל.

תודה, אדוני היושב-ראש, אנחנו בית חולים רפאל. מי שלא יודע בית החולים רפאל קיבל ממדינת ישראל לפני יותר מ-50 שנה רישיון להפעיל בית חולים כללי. לפני כשלוש שנים, לאחר מסע ארוך ומייגע פתחנו בית חולים עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, עם הסטנדרטים הגבוהים ביותר. בית חולים שקיבל את אישורי התקינה של כל הגורמים בישראל ועומד בכל דרישות התקינה, כולל מיגון נגד אב"כ וטילים וכולל כל מה שצריך.

אנחנו מבצעים למעלה מ-15 אלף ניתוחים בשנה. הניתוחים שאנחנו מבצעים הם ניתוחים מצילי ומשפרי איכות חיים. כמעט ואין פעילות פרטית בבית החולים, אין כמעט ניתוחים שמשלמים עליהם כסף באופן פרטי. אדוני היושב-ראש, ההפרדה הזאת בין הסל, לשב"ן ולפרטי היא הפרדה מלאכותית, בעצם לקוחות בתי החולים מגיעים מכלל האוכלוסייה. ההפרדה הזאת היא הפרדה מלאכותית, נכון שהבעלות של בית החולים היא פרטית, אבל הפעילות בבית החולים היא פעילות ציבורית, פר-אקסלנס ב-100%.

אנחנו מבצעים את כל הפעילות הזאת מול כל המערכת, ונותנים מחירים זולים יותר משאר המערכות. אנחנו מכניסים תחרות ומכניסים סטנדרטיים מאוד גבוהים. כל מי שלא היה, מוזמן לבוא ולראות בית חולים מאוד מאוד טכנולוגי, בשיא הטכנולוגיה ובשיא הסטנדרטים הרפואיים שלו.

כמו ששמענו פה, מ-2009 ל-2020 אם אני לא טועה, דיווחו פה על גידול של כ-70%-60% בכמות המחזורים במדינת ישראל. מנגד הוסיפו יחידה אחת בלבד. במדינת ישראל גדלו כמות הפעולות ב-70%-60% והוסיפו יחידה אחת. במהלך התכנון וההקמה של בית החולים – שהוא תהליך ארוך ומורכב כמו שתיארתי – פנינו למערכת הבריאות והינו אצל שר הבריאות בפגישה לפני כחמש או שש שנים דאז, והדבר היחידי שיצא בסיכום הפגישה הוא מי יהיה המנהל הרפואי. מאז בנינו יחידת IVF שעומדת בחזית הטכנולוגיה הכי מתקדמת היום בישראל. כולה בנויה בסטנדרטים של חדרים נקיים ומערכות - - - הכי מתקדמות.

הכוונה הייתה לשלב בהפעלת מערכת כזאת מערכות נוספות שיביאו לשיפור משמעותי בכל ההליך של הטיפול הזה. לצערי הרב, למרות שאנחנו הגענו כיזמים שעובדים לפי כל הדרישות של הרגולציה של ישראל ולפי כל התהליכים, אנחנו לא מצליחים לקבל סיבה מדוע לא נותנים לנו אישור להפעיל את המערכת הזאת. אתה מוזמן לראות, זאת יחידה שקיימת שלוש שנים, פתוחה חדשה ומדוגמת, אפשר לפתור את בעיית התורים תוך שלושה חודשים מרגע שייתנו אישור, והמערכת הזאת תעבוד ולא תהיה שום בעיה.

מצד שני, אנחנו שומעים על יחידות שעובדות באמצע הלילה, דיבר פרופ' אורביטו על אמבריולוגיות שצריכות דיוק, אני לא מכיר אמבריולוגית שעובדת ב-12 בלילה והיא יודעת לדייק. אפילו לנהגי משאיות לא נותנים לנסוע בלילה אחרי כזאת פעילות. אני מאוד מופתע מהדוברים פה על הרבה מאוד דברים, לא יכול להיות שיחידות עובדות כל כך הרבה שעות ובמשך עשר שנים הוסיפו יחידה אחת בלבד על כזה גידול של פעילות, אני לא מצליח להבין את זה.

למה אמור להיות תור כזה ארוך? אחרי הסיפור שהיה לפני כמעט שנה, כשעצרו את הפעילות והגבילו אותה ב-50% במספר קופות. כשיש עוד יחידות שיכולות לתפקד ולתת מענה? אני פשוט לא מצליח ללמוד את זה, אולי תסבירו לי. למה יחידה מסודרת שיכולה לעשות IVF פשוט נעולה?

אני המזכירה של איל"ה, 30 שנה אמבריולוגית. יש לי קילומטרז' אדיר בזה. יש מחסור אדיר באמבריולוגים. פתחת יחידה, מי יבוא לעבוד ביחידה הזאת בדיוק?

את רוצה להיכנס לעניין הכלכלי שלו?

לא, אנחנו בתי החולים הציבוריים מכשירים אמבריולוגים.

הוא יביא אמבריולוג, הוא ישלם לו.

הוא ייקח מהציבורי זה העניין.

הוא לא ייקח מהציבורי.

אני מלמדת אותם ואני משקיעה בהם בבית החולים הציבורי.

למה יש מחסור באמבריולוגים?

זה דיון בפני עצמו. קודם כול השכר והמסגרות המקצועיות.

זה הדיון, אני מנסה לגעת בנקודה.

אתה צריך 600 ויש 200.

אדוני היושב-ראש, לפעמים אני שומע את הדיונים האלה ואני מרגיש שאני נמצא בפרלמנט של צפון קוריאה. על מה הם מדברים פה? האמבריולוגיות הם לא שלך – עם כל הכבוד.

בטח שהן לא שלי. זאת לא הנקודה. בתי החולים הציבוריים מכשירים אותן, בתי החולים הפרטיים נותנים להן הרבה כסף והן הולכות, זה מה שקורה.

אני חושב שהתיאור הזה הוא לא מדויק ולא מתאר את המציאות, בסוף האנשים האלה באים לעבוד והם מקבלים את ההכשרות שלהם והם מתקדמים. אני לא חושב שהם מתקדמים אותו דבר במקומות האלה. היחידות האלה עובדות לפי כל הסטנדרטים של משרד הבריאות ולפי כל הרגולציה. אני לא רואה שום הבדל בין היחידות האלה. איך את מסבירה שבעשר שנים נוספה יחידה אחת? דרך אגב, כשעובדים בשעות הלילה לא מפעילים עוד אמבריולוגיות שעות נוספות? אני לא מבין.

למה עובדים בשעות הלילה? כי חסר אמבריולוגים.

כי יש עומס, הן עושות עוד שעות. זה לא נכון זאת לא הסיבה.

אורנה, עם כל הכבוד, זאת לא הסיבה.

אני אומר את זה מידיעה אישית, זה לא מחוסר אלא מחוסר מקום. היחידה עצמה לא מסוגלת להכיל בתשתיות הפיזיות שלה. אחרת לא היו נותנים לרופאים לעבוד באחת בבוקר. הרופאים לא יכולים לעבוד כי אין חדר ובגלל שאין חדר מביאים אמבריולוגיות לעבוד באמצע הלילה. אם תיקחי את אותן יחידות שעובדות באמצע הלילה ותעבירי את אותן אמבריולוגיות לא תקבלי?

חיים דור, תודה רבה. יש לי ישיבת נשיאות בשעה 12:00 ואני צריך לעשות סבב זריז, לפני ההתייחסויות של חברי הכנסת, הרב איתי כהן, ראש מכון דורות. בבקשה.

אני אקצר, ברשותך אדוני היושב-ראש, אני שמח ומצטרף לדבריו של ד"ר מזרחי ופרופ' טליה גבע. אנחנו במכון דורות מלווים אלפי מטופלות של פריון. ומה שקרה מאז שסגרו את אסותא ראשון וצמצמו את הפעילות ב-50%, הוא שיש יחידות – הוזכר שמו של בית החולים שיבא – שכיום המצב הוא שיש תור למעלה מחצי שנה וזה קרוב לשלושת רבעי שנה. יש זוגות שרוצים לבחור, דווקא מקום כזה או אחר. כשקורת טעות זה אכן נורא, אבל אל תשפכו את התינוק עם המים, אני שומע בתקשורת שרוצים לסגור את אסותא רמת החייל וכולי, הפתרונות יימצאו על ידי משרד הבריאות אבל לצמצם את הפעילות על חשבון המטופלות? זה משהו שאני מרגיש שאני צריך להביא לכאן את קולן הדומם כדי שהן יוכלו לקבל את הטיפול כמו שהם רוצות.

מטופלת שצריכה להמתין שלוש רבע שנה לתור, לפעמים נמצאת בשאלה האם יהיה לה ילד או לא יהיה לה ילד, מטופלת שהיא מעל גיל 44 ובגיל 45 נגמרת הזכאות שלה למימון בסל שלא לדבר על סיכוייה ההולכים ופוחתים כאשר מדובר בגילאים כאלה.

אני חושב שנגעת בנקודה שכל המכונים מצטרפים אלייך. לפני שנעבור לחברי הכנסת, הרב מנחם בורשטין, רב ארגון פועה.

הרב מנחם בורשטין לא יכול היה להגיע.

מי רוצה לייצג את ארגון פועה ולהגיד בשמם משהו?

אני המנכ"ל של מכון פועה, אני אוסיף התייחסות קצרה לנושא של ההשגחה, ההשגחה היא חלק בלתי נפרד ממערכות ההפריה החוץ גופית. כשהסטנדרט של ההשגחה הוא לפי קריטריון הלכתי. הקריטריון ההלכתי משיק ומקביל לצורך בבקרה ופיקוח אבל הוא לא מתחיל ומסתיים שם. ולכן נושא ההשגחה צריך לבוא כנדבך נפרד ונוסף לשיפור החשוב מאוד – שדיברו עליו קודמיי – שצריך לעשות גם במערכות הטכנולוגיות וגם בצפיפות במעבדות.

תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה.

לצערנו, בתקופה האחרונה ובשנים האחרונות יש יותר ויותר אנשים שצורכים את טיפולי ה-IVF, אני לא יודע מה קורה בפוריות של האנשים בארץ וכמובן שיש הרבה מוצדקים. אני בא מהתחום, יש הרבה דברים טובים שנעשים במערכת הרפואית, אבל כשיש טעות כולם מתנפלים ומתחילים לייעץ, בודקים וכולי. אני איש מעבדה, תמיד יהיו טעויות במעבדות והטעויות הן טעויות אנוש, בכל המחקרים שתבדקו תמיד הטעויות יהיו טעויות אנוש.

איך נצמצם את הטעויות? יש הרבה שיטות לצמצם את הטעויות כשעושים ברקודים, ושעושים בדיקות דנ"א וממרקדים את זה בננו ברקוד. אפשר לעשות את זה בטכנולוגיות של בירקוד מתקדם, על כל הדגימות של כול האנשים.

לגבי הנהלים, חשוב מאוד שיהיו נהלים אחידים בכל המעבדות. אני רואה שיש עומס, יש בסך הכול 26 מעבדות של IVF כ-60% מהעבודה נעשית בארבע מעבדות – זה אומר דרשני. האם אנחנו צריכים עוד מעבדות או שצריך לעשות חלוקה נכונה של עבודה נכונה בתוך המעבדות.

אם ארבעת המעבדות עושות 60% מהעבודה אז ברור שיש עומס. האם משרד הבריאות קבע מספר עובדים פר מעבדה, פר בדיקות? וכמה אנשים צריכים לעבוד בשביל לעשות X בדיקות? האם זה קיים? חשוב מאוד, שמשרד הבריאות יעשה את העבודה שלו, יסנכרן ויגביל את המעבדות מבחינת כוח אדם. הרי לא יכול להיות ש-60% נעשים על ידי ארבע מעבדות ועל ידי אותו כוח אדם, כשיש לו עוד 22-24 מעבדות שעושות 40%, זה אבסורד. וכאן נכנס תפקידו של הרגולטור שהוא משרד הבריאות.

לגבי הבדיקות וכדי למנוע את הטעות הבאה, חשוב מאוד לדעת איך לסמן את הדגימות ולהקטין את הלחץ ולמנוע את הלחץ, ותפקידו של משרד הבריאות ושל המדינה היא להכשיר את האנשים. יש הרבה אנשים פנויים שפונים אליי ומחכים לעבוד, עובדי מעבדות ובוגרים. סגרו בתי ספר וסגרו חוגים למעבדות רפואיות, ואנחנו אומרים שאין אמבריולוגים. זה תפקידו של משרד הבריאות לכוון ולגוון את האנשים ולהפנות אותם לאן שצריך, וצריך שיהיה שכר טוב והולם, כדי שאנשים יעבדו בשב"ן ובמערכת הציבורית.

אני מאמין שזה רק הדיון הראשון בנושא, תודה. חברת הכנסת מזרסקי.

אדוני היושב-ראש, תודה, אין צורך להסביר למי שנמצא כאן או מי שצופה בנו שהתהליך הזה הוא תהליך מאוד רגיש להורים. ההורים מחפשים מסגרת וצוות רפואי שעליו הם יכולים לסמוך. כדי שיהיה אמון בצוות הרפואי ואמון במסגרת. ולכן חשוב לשמור על זכות הבחירה, איפה שהזוג או ההורה או ההורים בוחרים לעבור את תהליך ההפריה החוץ גופית. מאוד רגיש ואין צורך להסביר כמה זה כואב ומתיש.

לפעמים זה לוקח חודשים, שיש ניסיון כושל או עד שזה מצליח. וכשזה מצליח אם קורת איזושהי טעות זאת לא טעות אנוש או טעות טכנית, זאת טעות נוראית שמשפיעה על גורלה של המשפחה. זה דיני נפשות ולא רק טעות משפטית רגילה, זה משהו נורא שהופך את הגורל של המשפחות, של הזוגות ושל אותם הילדים שנולדים לאחר מכן.

למה יש לנו טעויות? מה שקרה באסותא, כשהיחידה עובדת בעומס ואין פיקוח על העומס, ושעות העבודה הן לא שגרתיות ועובדים בשעות הלילה – כמה בן אדם יכול לעבוד? – וכאן בן אדם יכול לטעות. משרד הבריאות צריך לפקח על התהליך ולראות מהן שעות הפעילות ומה העומסים. ויכול להיות שצריך לשים תקרה, קאפ כמו ששמים לרופאים בקופות החולים. צריך לפקח ולנהל את זה. יש נוהל, אבל כמה ומי אוכף אותו? ומה תהליך הפיקוח על תהליך כזה?

אני רוצה לפנות לד"ר הגר מזרחי, אני יודעת שעשיתם דיון והייתה ועדה, ועשיתם חקירה על מה שקרה באסותא. קיבלתם דוח לפני חודשיים – נדמה לי – מה המסקנות שהפקתם? אני חושבת שיש צורך לקיים דיון נוסף כאן שידון על המסקנות, ומתוך המסקנות אנחנו נחליט האם יש צורך להוסיף תיקונים לנוהל. אדוני היושב-ראש, זה תפקידה של ועדת הבריאות להתערב ולפקח על הדבר זה. אנחנו נשמח לקבל את הדוח לעיון לפחות לחברי הוועדה. תודה.

תודה. ד"ר יקטרינה שלוש, מנהלת יחידת ה-IVF מרכז רפואי גליל.

שלום, אני חושבת שאני היחידה שמייצגת יחידה קטנה ופריפריה. יש לנו רק 300 שאיבות בשנה, יש לנו כוח אדם ויש לנו מעבדה מצוינת ויש לנו בית חולים שמחדד נהלים כל הזמן וטפו, טפו, טפו לא קרו אצלנו טעויות. לגבי הפניות – ואני חושבת שיש לנו צוות נהדר ואתם כן מפנים אלינו, כולכם פה פחות או יותר – ועדיין היחידה שלנו חצי ריקה.

הם אמורים להפנות אליכם או קופות החולים?

כולם מפנים, אבל כמו שנאמר פה כולם רוצים להיות מטופלים בשיבא כי יש לשיבא שם, וזה אכן נכון זה בית חולים נהדר. אבל גם בצפון יש בתי חולים טובים ויחידות טובות, אבל אין הפניות. ואיכות היחידות פלוס מינוס מאוד הומוגני במדינת ישראל. אנחנו מדווחים למשרד הבריאות.

הם יודעים להפנות את מי שעובר דרכם, אבל את מדברת על כלל הזוגות שמתלוננים שאין תורים.

אין לנו תורים ביחידה, אני עושה IVF מחר לכל זוג שפונה אלינו, ברמה מאוד גבוהה. אבל האוכלוסייה במדינת ישראל לא מתגוררת הומוגנית, הרוב גרים במרכז הארץ וגם בצפון יש יחידה פרטית ויש הפניות ליחידות פרטיות. בנוסף לכך בקשר להשגחה, אנחנו בית חולים קטן, המשגיחות שמגיעות אלינו לא עוברות שום הדרכה כשהן נכנסות – הן מוזמנות ואנחנו פתוחים ונותנים להן להיכנס – ואין שום השגחה של בית החולים על המשגיחה שמגיעה אליי. יש בקושי משגיחות בצפון, והיא נכנסת אליי למעבדה מבלי לדעת את הנהלים של בית החולים, בלי לחתום על סודיות ובלי שום דבר.

זה לא נכון. ואני אראה לך את זה.

זה נכון, תאמין לי שזה נכון. לא חתמה אצלי אף פעם. אני לא נגד, אבל אני רוצה שזה יהיה מסודר.

כל היחידות בארץ החתימו וכל המשגיחות שלנו חתומות על סודיות. בבקשה, תחתימי אותה על סודיות.

אבל כל פעם מגיעה מישהי אחרת, אין שום דבר קבוע.

בדרך כלל זאת מישהי קבועה.

בגלל שאנחנו יחידה קטנה, אני יודעת שבאיכילוב זה אחרת, ואני חושבת שצריך להסדיר גם את זה.

בבקשה, תעשי את זה.

תודה רבה. פרופ' גליה אורון, מנהלת יחידת IVF כרמל.

שלום, לכבוד הוא לי להיות פה, התערבבו פה הרבה נושאים לדיון שלכל אחד מהם דיון בנפרד. אני רוצה לדבר על העומס בבתי החולים הפרטיים. אני חושבת שההסטה של פעילות ה-IVF ליחידות הפרטיות יצרה את העומס הזה, זה בהחלט בחוק ההסדרים. אחד הדברים שעשינו בשלושת השנים האחרונות בבית חולים כרמל – הגשנו את המודל שלנו למשרד הבריאות – היה להכניס את טיפולי ה-IVF בבחירת רופא אישי לתוך בתי החולים. אנחנו בית החולים הראשון של קופת חולים כללית, שמיישם את זה בפועל. העלנו את הפעילות מ-300 שאיבות בשנה ל-650 בשנה שעברה. אנחנו בהחלט פתוחים לעלייה של הפעילות ולבחירת רופא. אני חושבת שבחירת הרופא משרה אמון, שהוא מאוד חשוב, של הזוגות ברופא.

אני חושבת שהטכנולוגיה לא יכולה להתחרות בכלל בגורם האנושי, חד משמעית. משרד הבריאות והממשלה צריכים לתקצב את יחידות ה-IVF בהכנסה של טכנולוגיה כזאת שיכולה להגביר את הבקרה והפיקוח. קשה לי קצת עם המילה פיקוח, של המשגיחות ההלכתיות. אין לי בעיה עם ההשגחה אבל קצת קשה לי שמשגיחה מפקחת על שתי אמבריולוגיות עם תואר שלישי בביולוגיה. אני רוצה את הכבוד ההדדי חזרה.

סליחה, זאת לא השגחה מקצועית.

אמרתי על המילה פיקוח, יש לי קצת קושי עם המילה פיקוח. אין לי בעיה עם השגחה הלכתית. אני מצטרפת לעניין הזה שהמשגיחות מתחלפות, הן לא עוברות קורס ואמרתם בעצמכם שהאחריות היא רק של המעבדה. אם האחריות היא רק של המעבדה ונמצא גורם שלישי שאין לו אחריות בכלל – דרך אגב, על האירוע הזה – אני לא מבינה איפה הזוג העיניים האלה באות לידי ביטוי? ואיפה הוא חתום? אין לי בעיה שתגיע משגיחה שעוברת קורס, שחותמת ולוקחת אחריות.

קצת מפליא אותי שאתם מסיטים את הדיון לכיוון זה. אנחנו דיברנו כאן על המקרים שצפו ועל התקלות, ואני חושב שבמקרה הזה צריך להגיד שהפיקוח וההשגחה יכול למנוע טעות כי זה עוד זוג עיניים. ואתם מסיטים את הדיון ואומרים האם ההשגחות טובות או לא טובות. הם בעצמם מעבירים ונותנים הפניות לכלל המכונים ועושים עבודת קודש אמיתית.

חבר הכנסת, במדינה שיש בה 50 אלף מחזורים בשנה, לדבר על מקרה אחד שקרה לפני שלוש שנים ועוד מקרה אחד שקרה השנה – אולי, עדיין לא נבדק – כמקרים ותקלות שקורים, חוזרים ונשנים. זה שהתקשורת מציפה את האירועים האלה השכם בבוקר - - -

אז לא קרה שום דבר.

אמרתי שלא קרה? אמרתי שהמקרה עוד לא נבדק.

גם מקרה אחד, ואין ספק שמשרד הבריאות עושה עבודה מצוינת והדברים האלה נבדקים גם עכשיו, וזאת לא ועדת חקירה ולא ועדת בדיקה. אבל המטרה שלנו היא לדעת איך השוק הזה עובד.

זה לא שוק, זאת רפואה לזוגות.

כשאני אומר שוק, הכוונה שבמקום אחד יש אלפים ובמקום אחר יש מספר יותר מצומצם
ויש מכונים סגורים, ויש שמחכים לתורים חודשים. הוועדה צריכה לבדוק ולדעת.

חוק ההסדרים יצר את ההסטה המעוותת הזאת. ו"הצביר" במירכאות את ה-IVF באסותות ובבתי החולים הפרטיים, אני לא מתנגדת לזה בכלל דרך אגב, אני עובדת גם באסותא וגם בבית חולים כרמל, גם במערכת הציבורית וגם במערכת פרטית. אני חושבת שלמטופלת צריכה להיות הזכות לבחור את הרופא שלה וללכת אתו לאן שרוצים. אם רוצים להקל על העומס צריך להגדיל את הפעילות בבתי החולים הציבוריים. צריך להוריד את הווליום בעניין של התקלות שחוזרות ונשנות וקורות כל הזמן על ימין ועל שמאל – הן לא קורות. התקשורת עולה על אותו מקרה שאולי קרה וטרם נבדק. אנחנו כולנו מחכים לשמוע מה קרה במקרה האחרון ב-IVF באסותא.

אנחנו עדיין לא יודעים מה קרה עם אלה שלא פנו לעשות בדיקות גנטיות. ויכול להיות שהיו עוד טעויות שלא גילו אותם.

יש מי שאומר שזה אולי רק קצה הקרחון. אני מקווה שלא. ד"ר יעל קלמה, מנהלת IVF באיכילוב וחברת ועד איל"ה, בבקשה.

תודה רבה, זכות לדבר ולייצג פה, אני בעצמי אמבריולוגית ואני מנהלת את המעבדה באיכילוב, אני גם עובדת ב-100% משרה כאמבריולוגית במעבדה ואני חושבת שחשוב שהקול שלנו יישמע גם פה. אני מסכימה לגמרי עם מה שפרופ' אורביטו אמר, התפקיד שלנו הוא לב ליבה של העשייה. זה תפקיד אחראי שדורש דיוק, ריכוז, ערנות, חלוקת קשב, עמידה בלחצים, מסירות אין סופית. זאת עבודה בסטנדרטים גבוהים מאוד של איכות עם דרישה של אפס טעויות בעבודה שלנו. לא משנה באיזו שעה אנחנו עושים את העבודה הזאת.

מה יש לנו היום כדי לאפשר לנו את העבודה הזאת? יש לנו נהלים מאוד מוקפדים שנכתבו כבר מזמן, שמחייבים זיהוי כפול על ידי שני אמבריולוגים. בכל מעבר ובכל תחנה שני אמבריולוגים מפסיקים את העבודה, מסתכלים ומקריאים בקול את שם המטופלת, מקריאים בקול את תעודת הזהות של המטופלת בכל שלב בתהליך הזה. הנהלים האלה חודדו אחרי התקלה שהייתה באסותא ראשון לציון.

המוסדות שלנו מתנהלים תחת מנגנוני בקרה של בקרות פנימיות, בקרות של משרד הבריאות, בקרות של קרדיטציה, בקרות Iso, ובקרות פנימיות שאנחנו עושים בתוך המעבדה לעצמנו, יש לנו אחראי איכות בכל מעבדה. במקביל יש לנו מערך ניהול סיכונים שמאפשר לנו לדווח, לתחקר אירועים, תקלות או כמעט תקלות – כל זה קיים היום.

במקביל אני רוצה לדבר על נושא ההשגחה שדובר פה, אני חייבת להגיד שאין שום דבר אישי במה שאני אומרת, אנחנו עובדים בעיקר עם שני ארגונים. בכל ארגון יש לנו שתי משגיחות שאני באופן אישי מאוד מכבדת ומכירה את הסיפורים המשפחתיים שלהן, ואפילו נמצאת באירועים המשפחתיים שלהן. העניין הוא לא המשגיחות עצמן אלא מנגנון ההשגחה. ההשגחה מנקודת המבט שלנו כאמבריולוגיות שהוא גוף חיצוני – נכון שזה התחיל במקור כחותמת הלכתית לזוגות שביקשו את זה – אבל זה לא כמו שנאמר כאן, זאת לא חותמת איכות לעבודה שלנו במעבדה.

לא מתיימר.

אני רק מבהירה את הנקודה הזאת. אני נאלצת להסכים שבהרבה מקרים העבודה עם המשגיחות – אני מצטערת – מסרבלת לנו את העבודה. המשגיחות נמצאות, יוצאות, נכנסות, לחוצות – לא כי הן בן אדם לחוץ – כי הן עובדות בכמה בתי חולים בו זמנית והן צריכות לעבור מאצלנו לעוד יחידה, ולחזור אלינו להקפאה. ימי שישי הם ימים מאוד לחוצים. ואני חוץ מלעבוד עם עוד שמונה אמבריולוגיות צריכה במהלך היום להשגיח גם על המשגיחות. מתי הן נכנסות, מי הן יוצאות ומתי הן באות.

אני חושבת שהמשגיחות האלה, דרך אגב הן גם בני אדם וגם הן יכולות לטעות. אם אני מסתכלת על העתיד יש שני דברים שלדעתי צריך לשים אליהם את הדגש. אחד, אם מרגישים צורך להגדיל את הפיקוח זה בסדר אבל זה צריך להיות על ידי גוף מקצועי. להגביר את מספר הבקרות ולמצוא מסגרת כזאת, אפשר להקים מסגרת חדשה. אם רוצים להשתמש ולהגדיל את הזיהוי הכיוון בשנת 2023 צריך להיות כיוון טכנולוגי שקיים בכל העולם, ואנחנו האחרונים שמכניסים את זה עכשיו למדינת ישראל.

תודה רבה. נמצאת פה משגיחה אחת, מה השם? אולי נשמע את נקודת המבט שלה.

קודם כול, תודה, כבוד הוא לי. אני משגיחה מארגון דורות. אני רואה בעבודה שלי אך ורק ליווי הלכתי לזוג. זוג שמגיע ורוצה השגחה במעבדה זה זוג שגם בבית מקפיד על כל מיני דברים ורוצה את ההשגחה. אני רואה בעבודה שלי מעבר לזה שזה מרגיע את הזוג, מעבר לליווי במעבדה, מעבר לליווי ההלכתי, כמגשרת ומקשרת בין המכון לזוג ולמעבדה. הכול צריך להיות ברגישות ובנגישות.

חשוב לשמוע, זה לא מופנה רק אלייך. חשוב שראשי המכונים יוכלו לשמוע את הקולות, אנחנו יודעים את עבודת הקודש שאתן והם עושים. שיהיה ממשק מסודר ואנחנו נדאג למנגנון אם נצטרך, כדי שזה יהיה מבוקר.

תודה רבה. נמצאת בזום אחרונת הדוברים. ברשותכם, אני צריך לסיים, התקשרו כבר מנשיאות הכנסת. אוריין כהן רייזנר, מובילת פורום מטופלות ונפגעות אסותא.

תודה רבה על ההזמנה, חברת הכנסת טטיאנה, אני ממש מודה לך על הזכות לשמש פה לכל המטופלות. גם כמטופלת שנמצאת בתוך העניין הזה כבר משנת 2016. נגעתם ברוב הנקודות ותודה רבה על כל האינפורמציה החשובה הזאת, גם לפרופ' אורביטו וגם מכל מי שדיבר עכשיו. אני חושבת שמה שחשוב לנו כמטופלות הוא גם השיח וגם השקיפות. השקיפות מול המטופלות, לבוא מטעם אסותא ומטעם כל מי שאנחנו מטופלות אצלם, גם בציבורי, לבוא ולנהל איתנו איזשהו דיאלוג. היום, עניין הפיקוח ההלכתי מצוין. אני גם השתמשתי בו, לא ידעתי עליו אי שם ב-2018 כהבאתי את ביתי, והיא הוחזרה ביום שבת. אם הייתי לוקחת פיקוח יכול להיות שהיא לא הייתה איתנו היום. צריך פיקוח חילוני שיוכל לתת מענה גם ליחידניות וגם לזוגות חד מיניים וגם לטיפולים בשבת ובחג. אולי הפיקוח שאתם דיברתם עליו, פיקוח מקצועי בלי חלילה לבטל את שאר האפשרויות.

את אומרת שעוד עיניים לא מזיקות במקרה הזה.

אני חושבת, שזה נותן הרגשה של אמון ושזה מישהו מטעמי, "סניגור" במירכאות שיכול לבוא ולהגיד אוקיי, יש פה עוד זוג עיניים. מלבד זה יש לי ילדת IVF ואני חושבת שעניין הבדיקות הגנטיות הם דבר שצריך לדבר עליו וגם לטפל בו. אני יודעת שיש ניגוד עם ההלכה ועוד עניינים שצריך לפתור אותם. צריך לדבר איתנו בגובה העיניים ולייצר שקיפות כי זאת תקופה מאוד רגישה. אני מתקרבת לגיל 45 וכל חודש הוא קריטי. לכן לא לעצור טיפולים או לא לתת אפשרויות נוספות או בתי חולים נוספים, כמו שאני לא ידעתי על בית חולים רפאל, וכן לתת אפשרויות למטופלות – זה חשוב. אנחנו כאן, ואנחנו מבינות שיש טעויות בכל מקום שיש בו בני אדם, זה טבעי, ואנחנו מאוד מאוד נשמח שיבואו וידברו איתנו. תודה רבה על הזכות.

תודה רבה לך. אני רוצה לסכם את הדיון. אני ואתם מבינים שזה לא דיון אחרון בנושא. זה דיון שיפתח לנו מספר נושאים שנצטרך לבחון אותם. ועדת הבריאות מודה לכל המשתתפים בדיון החשוב, לכל מי שתרם להעלאת הנושא לסדר יומה של הוועדה. ולכל מי שעוסקים בתחום החשוב והמיוחד הזה, לצוותים ולמרכזים הרפואיים, לארגונים השונים שנמצאים כאן. הוועדה רשמה לפנייה את הודעת נציגי משרד הבריאות על הצעדים הננקטים כיום לפיקוח, מיפוי ותיעוד איכות הטיפול, והכנסת מערכות טכנולוגיות מתקדמות לצורך בקרה ומעקב על ההפריות החוץ גופיות.

הוועדה קוראת למשרד הבריאות, להגביר את הפיקוח השוטף על היחידות להפריה חוץ גופית. לחדד נהלים ולקבוע הוראות אחידות, מחייבות לכל המרכזים הרפואיים המפעילים יחידות להפריה חוץ גופית, הן לגבי אופן הטיפול בכוח אדם, והכשרות ואחריות המוטלת עליו, והן לגבי העבודה במעבדות, והן לגבי הוראות הדיווח והעברת המידע בצורה מלאה מהמרכזים הרפואיים למשרד הבריאות. הוועדה קוראת למנהלי המרכזים הרפואיים לחדד ולרענן נהלים ולוודא את יישומן. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להעביר לה דיווח מקיף על ממצאי ועדת הבדיקה, שבדקה את האירועים האחרונים ואת מסקנותיה מאירועים אלה בתוך 45 יום. זה בסדר? אם תרצו ארכה בנושא תפנו.

כשנסיים מיד נעביר, אין בעיה.

הוועדה תמשיך לעקוב ולפקח על הנושא, כמובן שלא נרפה עד שתנוח דעתנו. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.