פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים וחמש

הכנסת



17
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
13/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 20
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ג (13 ביוני 2023), שעה 13:47

דיון בדו"חות הכספיים השנתיים של הקרן לאזרחי ישראל בהתאם לסעיף 37 לחוק קרן לאזרחי ישראל התשע"ד - 1994

חברי הוועדה: לימור סון הר מלך – היו"ר

רוני מר - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

איתן ישראלי - יועץ למנכ"ל משרד האוצר, משרד האוצר

ויקטוריה סלין - סגנית חשב משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר

איתן ישראלי - יועץ למנכ"ל משרד האוצר, משרד האוצר

אפרת שגיא - יח' חשבונאות ודיווח, בנק ישראל

מרים שפרמן - מנהלת יחידת חשבונאות ודיווח, בנק ישראל

נועה לוין - מנהלת אגף החשבות, בנק ישראל

ג'ני סרי - המחלקה לניהול כספי הקרן, בנק ישראל

לנה קרופלניק - מנהלת מחלקת הניהול של קרן העושר, בנק ישראל

אליצור וויזר - מחלקה משפטית, בנק ישראל

עינת גרינפלד - קשרי ממשל, בנק ישראל

נתנאל יהושוע קופראק - רכז בכיר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עמי צדיק - מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עופר בן עזרא - רו"ח שותף ביקורת קוסט פורר גבאי את קסירר

מיכל חבצלת - רו"ח, מנהלת תיק ביקורת קוסט פורר גבאי את קסירר

תמר בנתורה

נטלי שלף

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות

דיון בדו"חות הכספיים השנתיים של הקרן לאזרחי ישראל בהתאם לסעיף 37 לחוק קרן לאזרחי ישראל התשע"ד - 1994

צוהריים טובים, היום יום שלישי כ"ד בסיוון. נדון בדו"חות הכספיים בהתאם לסעיף 37 לחוק הקרן לאזרחי ישראל.

ראשית, אני רוצה להתנצל על האיחור, פשוט יש דברים שהם מעבר לזמן, ומחויבויות קודמות שלצערי הרב לא ידענו שהם ידרשו את הזמן הזה. אני מתנצלת בפני כל מי שטרח והגיע בזמן.

אז בהתאם לסעיף 37 הקרן לאזרחי ישראל התשע"ד, על הוועדה לקיים אחת לשנה דיון בדו"חות הכספיים שהגישה לה הקרן, ולהניח את מסקנותיה על שולחן הכנסת. את הדו"חות האלה קיבלנו אלינו, היום אנחנו נקבל פירוט נרחב על הדו"חות השנתיים ונדון בהם. נשאל את השאלות שצריך לשאול, נדייק את הדיוקים שצריך לדייק. אני רוצה לברך את מנהלת הניהול של הקרן העושר, לנה קרופלניק.

תודה רבה.

אז ברוכה הבאה. אנחנו שמחים. מבחינתנו זו גם בשורה שיש אישה, וגם מישהי שמאיישת את התפקיד הזה. אז שיהיה הרבה בהצלחה לכולנו. ואני בטוחה שאת תעשי חייל.

תודה רבה ומאוד שמחה להצטרף.

תודה רבה. אז אנחנו נקבל סקירה של המצגת של הדו"ח על ידי מנהלת יחידת חשבונאות ודיווח, מרים שפרמן, שלום מרים. אז נשמח לקבל סקירה של הדו"ח.

תודה, אנחנו נציג את זה ביחד, אני מתחילה ואפרת תציג את הדו"ח הכספי.

אוקיי בסדר גמור.

(הצגת מצגת)

אז באופן כללי דברים כלליים על הדו"ח ועל הדו"חות הכספיים בכלל, בהתאם לחוק קרן העושר, מחלקת הניהול בבנק ישראל אחראית על הפקת הדו"חות הכספיים של הקרן, ובהתאם לחוק, המסגרת החשבונאית בעצם מותאמת לפעילות המיוחדת של הקרן.

אני חושבת שאני לא צריכה להגיד את זה, אבל הקרן היא בעצם ישות קצת מיוחדת כי מצד אחד מוסד ציבורי מצד שני הפעילות של הקרן היא השקעתית ועסקית, והמסגרת שנבחרה היא המסגרת של התקינה הבינלאומית שמיועדת למגזר הציבורי. עכשיו, למרות שהפעילות של הקרן השקעתית, בסופו של דבר, בפן שלנו, אין הבדל משמעותי אם היינו משתמשים בתקינה הבינלאומית הרגילה של המגזר העסקי, או המסגרת של המגזר הציבורי, ההשקעות נמדדות בשווי השוק שלהם. זאת אומרת מבחינת הנתונים אין הבדל משמעותי, יש הבדל בעיקר במינוחים, בדו"חות זה לא המינוחים של המגזר העסקי, אבל מהותית אין הבדלים במדידה של הרווחים.

מטבע הפעילות של הקרן, זה עוד דבר שהקרן מיוחדת בה. הפעילות של הקרן היא במטבע חוץ בלבד. זאת אומרת, גם הכסף שנכנס לקרן מהממשלה, מיסי היתר שנכנסים נכנסים במט"ח. גם ההשקעות של הקרן הן מותרות להשקיע רק במט"ח ורק בחול, וגם סכום ההקצאה השנתי שכבר הועבר ב-24 במאי, גם הוא לפי החוק מועבר במט"ח.

לאור זאת שהאלמנטים המרכזיים הם במט"ח, אז גם מטבע הפעילות. זאת אומרת איך אנחנו מודדים את הרווח? זה מטבע חוץ וזה דולר, כי רוב ההשקעות כרגע הן בדולר, אבל בנוסף לזה הוחלט שבדו"חות הכספיים, שהדו"חות המרכזיים, הראשיים, מאזן, רווח והפסד ודו"ח על השינויים בהון יוצגו גם במונחי שקל. אני אומרת גם יוצגו במונחי שקל, אנחנו מציגים גם במונחי שקל. בעצם המדידה החשבונאית צריכה להיות במונחי דולר כי זה המטבע שהקרן פועלת, ההשקעות הן בדולר, וזה משקף בעצם את הביצועים של הקרן בחוץ לארץ.

הדו"חות הנוכחיים הם רק דולרים?

הדו"חות הם דולריים, יש בסוף הדו"חות ביאורים, בסוף הביאורים יש גם נתונים שקליים, בסוף הדו"ח. לא יודעת אם זה אותו עמוד אצלך, עמוד 15. יש גם את הנתונים השקליים. למרות שבעצם הם לא מחויבים פה הנתונים השקליים, אבל עלה צורך כן לשקף.

אז אנחנו העלנו את השאלה למה אין גם את התשואה במונחים שקליים כדי שנדע גם מה נעשה במונחים שקליים כי יכול להיות שיש פערי הפרשי מטבע שהם משנים את התשואה.

אז אני רק אדייק. הדו"חות הכספיים לא משקפים תשואה, הם משקפים את הרווחים. הרווחים נמדדים במונחי דולרים, וגם נתנו את המדידה של מונחי השקלים. התשואה מחושבת יותר בפן העסקי, שאתן יכולות לתקלן אותי, אבל המדידה הבסיסית היא לפי סל מטבעות, שכרגע הוא רק ביורו ודולר, אבל זה משקף את ההרכב המטבעי של הקרן וכך הם מודדים את התשואות וככה הם תמיד עובדים, זו המדידה הבסיסית. אם רוצים מדידה במונחי שקלים, אני מעבירה לכם אם זה אפשרי ואם אתם מעוניינים, כרגע אין להם מדידה במונחי שקלים.

אז בעתיד לבוא אנחנו נשמח אם בדו"חות יהיו גם במטבח שקלי, לפחות לגבי התשואות. בסוף אנחנו עובדים עם שקל.

צוהריים טובים, רוני מר מהלשכה המשפטית של משרד האוצר. אני אציין ובאמת אפשר להרחיב על זה קצת יותר. היו 2-3 דיונים גם בוועדת ההשקעות ואחרי זה בשתי ישיבות מועצה לגבי השאלה הזאת, על הפער בין מטבע הפעילות למטבע ההצגה של הקרן, ועלו נימוקים מקצועיים לכאן ולכאן. הדבר שתומך במה שאת אומרת הוא באמת, בסוף, אמרנו את זה כמה פעמים כאן, הקרן, חשוב לנו מאוד לשמור על השקיפות ושהאזרחים יבינו מה הם קוראים מה מצב הקרן. ומרבית אזרחי ישראל מבינים שקלים ולא דולרים.

לצד זאת, עלה החשש, וזו בסוף הייתה הנקודה המרכזית למיטב הבנתי שהכריעה, שמטבע ההצגה הוא שקלי והוא שונה ממטבע הפעילות, ישנו חשש שהשינוי הזה ישפיע על מדיניות ההשקעה ועל פעולות שתעשה הקרן בעולם ההשקעה שלה. כלומר, כדי שההשקעה, כדי שההצגה השקלית תהיה מסוימת, או כדי לתקן פערים, פערי המרות מטבע וכאלה בסדר? כדי לתקן את הדברים האלו, כדי להתייחס לדברים האלו, זה עלול לעוות את מנגנון ההשקעה עצמו.

איך זה יכול להיות? תסביר לנו.

אולי מהזווית הזאת שיש פה יכולת להטעות את הציבור בטעות. כי בעצם במועד הזה אנחנו לא מעבירים את הכספים שנמצאים כרגע במטבע חוץ לשקלים, ולכן יכול להיווצר מצב מסוים שיש רווח מסוים, של כלי שהוא נובע כרגע מההמרה שלך לשער חליפין מסוים בנקודה הזאת, למרות שלא באמת הייתה ההמרה כזאת.

בנקודת זמן מסוימת.

כן, זאת אומרת המטבע עדיין נמצא במטבע החוץ. אם אתה תציג את זה בשקלים, אתה בעצם יכול ליצור מצב שזה הסכום בשקלים שיש, ואז בפעם הבאה שתוציא דו"ח יהיה שוב סכום אחר, ויחשבו שהקרן הפסידה, לדוגמה, כספים, למרות שהיא לא הפסידה. השינוי היה בשער החליפין ולא בתשואות שהקרן השיגה. ולכן דווקא הניסיון לפעמים להצמיד כל דבר בשקל, להציג את זה בצורה שקלית עלול להטעות את הציבור ודרך זה להשפיע על השיקולים של הוועדה.

הבנתי. אז אפשר אולי בכל אופן כן לציין גם במטבע שקלי עם ההסבר הזה.

כמו שציינו צריך להוסיף כמו - - - יש ביאורים - - - שקלים.

כן אבל לא על התשואות.

והם נותנים בדיוק את המענה שדיברת עליו עכשיו. זה מופיע בתוך הדוח הכספי.

אותם נתונים שמופיעים בדו"ח הכספי בדולר מופיעים גם בשקל. כשאתם אומרים תשואות זה קצת מוציא אותנו מהדו"ח הכספי שהקרן מגישה, ולוקח אותנו לדו"ח השנתי, שיותר הצד העסקי אחראי על זה. צריך פשוט לעשות את ההבחנה במונחים בין התשואות לרווחים. מה שיש בדולר בדו"ח הזה יש גם בשקל בסוף הדו"ח.

בעמוד 16 בדו"ח יש את הנתונים של הרווחים במונחי שקלים, אפשר לראות את כל הפירוט ממש לפי הסעיפים. 2 נקודות שרצינו לחדד, אתם רואים את הנתונים השקליים?

הדיון הוא באמת על הדו"ח הכספי השנתי.

נכון.

אבל ביקשתם את הדו"ח הכספי עם הציור היפה עם התמונה?

זה הדו"ח של התשואות, צירפנו את זה כחומר חשוב ומשמעותי.

מה שאנחנו מציעים, שגם בדו"ח השני, פה לא מראים תשואה, אבל ברף של רוני לגבי הרווח בשקלים, אז זה נכון שזה מעוות את התמונה כי הכסף נמסר למדינה רק אחרי כמה חודשים, אז זה גם נכון לגבי זה, ולמרות זה, זה כן מופיע פה בשקלים בביאור מספר 7, אז בביאור 7 יש את הנתון בשקלים, שיכול להשתנות עד מועד העברת הכסף לממשלה, ולמרות זאת זה יוצג. אז שיוצג גם שיעור התשואה, מה הבעיה?

אולי נשאיר את זה לדיון עם ההשקעות?

אנחנו נמשיך בסקירה ואחר כך, בהמשך לדעתי אנחנו נצטרך לתת.

בסדר גמור רק משפט אחד להבין, כי עלה גם הנושא של המשוואה הבינלאומית ואיך זה מקובל במקומות אחרים, אז קודם כל התייעצנו פה בנושא הזה של המטבע, גם עם הבנק העולמי וגם עם הפורום הבינלאומי של קרנות עושר וזאת הייתה המלצה חד משמעית שלהם למדוד את הרווחים במונחי מט"ח ולא בשקלי., זאת אומרת זו הייתה התייעצות גם בזווית הייחודית של הקרן, אז הייתה התייעצות. וגם הקרן הנורבגית, צריך לקחת אותה בעירבון מוגבל את ההשוואה.

כשהם מפיקים את הדוחות שלהם הם כן במטבע המקומי.

אני רק אוסיף על הבנק הנורבגי משפט. הבנק הנורבגי הוא קצת מיוחד בזווית הזאת שכל הדיווח של הקרן נמצא בתוך הבנק המרכזי. הדיווח כלול בתוך הדו"חות הכספיים של הבנק המרכזי, ומציינים במפורש שהם החליטו לנקוט במטבע המקומי כי זה חלק מהבנק המרכזי וזה מטבע הפעילות. בבנק מרכזי יש לו המון פעילות מקומית, במטבע המקומי, אז זו אחת הסיבות.

הם גם מציינים שם כמה נקודות שקשורות לזה. יש להם איזה אי נוחות סביב העניין הזה, הם מציינים את זה בכמה מקומות בדו"ח בבנק הנורבגי שזה לא משקף את כוח הקניה בחו"ל המדידה במטבע המקומי, ושאין להם מטבע חוץ אחד דומיננטי, אז גם אין להם חלופה טובה, כי אין להם מטבע אחד שהוא משמעותי כמו אצלנו שהדולר הוא 90% מההשקעה וגם הם מדווחים על כל תשואה במונחי כל מטבע ומטבע בודד, כאילו כדי לחפות על העניין הזה. אז יש את זה אצלם, אבל צריך לעשות את ההשוואה המלאה מול הדו"ח הנורבגי.

אדרבא. לכן צריך להראות את זה בכמה, כמו שהם מראים, בכמה מטבעות, או לפחות בשקלים לפחות גם.

אני לא רוצה להיכנס לתשואה כי זו באמת לא הנישה שלנו, אבל צריך לקחת לנתח למה בדיוק הם, יש שם תחושה של אי נוחות כי הם מציינים את זה כמה פעמים בדו"ח שהסכומים לא משקפים את כוח הקניה בחו"ל, ומציגים את הפרשי השער בנפרד כדי שידעו לזהות. יש להם מורכבות גם אצלם, אז לא בטוח שזה הפתרון האופטימלי לסיפור.

הביאורים בהגדרה הם חלק בלתי נפרד מהדו"ח, את הרווחים, שוב רק צריך את המינוח, הרווחים מופיעים גם בשקף .

אוקיי, אפשר לראות אותם בצורה, זה סוג של אומדן כי אנחנו לא יודעים. בואו נמשיך עם הדו"חות עצמם, זה היה הקדמה לדו"חות, עכשיו בואו ניכנס לדו"חות עצמם.

אז אנחנו כרגע מסתכלים על הדו"ח על המצב הכספי, זה מינוח של התקינה הציבורית, ה-IPSAS מה שאנחנו מכירים יותר כמו מאזן. נסתכל רגע על סעיף המזומנים ושווה מזומנים, הוא מורכב מהשקעה בפיקדון דולרי נזיל - - -, מורכב גם מקרן השקעה שהיא נזילה לזמן קצר, stif המינוח הואshort term investment fund, זאת אומרת זה נזיל בכל רגע נתון, ויש גם עו"ש אצל הנאמן, הנאמן הוא הגוף שדרכו מבצעים את ההשקעות, שוכב אצלו גם עו"ש.

הכנסות ריבית לקבל זה בגין אותם פיקדונות שהזכרתי קודם, מקבלים ריבית. הריבית עבור החודש האחרון והיום האחרון טרם התקבלו כי פשוט בתוך יום-יומיים מקבלים את זה ולכן יש לנו נכס לקבל על זה.

ניירות ערך זה השקעה באפיקים השונים של תעודות סל. ההשקעה בוצעה בהדרגה ב-16 פעימות, שנפרסו בין חודש אוגוסט לדצמבר לפי החלטת ועדת ההשקעות. אותה השקעה מפוצלת לפי החלטת ועדת ההשקעות, 60% מהנכסים יושקעו במניות, כאשר יש פיצול בין מניות בארה"ב למניות מחוץ לארה"ב. יש 36.5% מנכסי הקרן יושקעו באגרות חוב קונצרניות, חלקן באג"ח תאגידיות בארצות הברית וחלקן באג"ח תאגידיות באירופה.

אנחנו עובדים לאזור ההתחייבויות. יש 27,000 דולר זכאים. זה תשלומים שצריך לשלם לנאמן, שוב, אותו גוף שדרכו מבצעים את העסקאות, פשוט, שוב, טכנית, שולם לאחר תאריך המאזן וכמובן שזה נרשם כנגד הוצאות עמלות בדו"ח על הביצוע הכספי.

הסעיף הבא הוא הפרשה בגין הקצאה לאוצר המדינה. ההקצאה לשנת 2023, עכשיו לאחרונה 24 במאי ועברה שתי הקצאות, עבור שנת 2023 ועבור שנת 2024. אני רוצה רגע להתמקד בהקצאה לשנת 2023. הנוסחה לפי החוק היא 3.5% מסך ההכנסות במועד הקובע, מהתשלום הראשון שהגיע לקרן, שהוא 342 מיליון, אז החישוב הוא כפול 3.5%, 12 מיליון עבור שנת 2023, שהועבר בפועל עם אישור התקציב לשנת 2023.

לעומת זאת, ההקצאה לשנת 2024, לפי החוק היא מחושבת 3.5% משווי נכסי הקרן שהיו ב-31 בדצמבר בדו"חות הכספיים האחרונים שאושרו, שהם, במקרה הזה, היו הדו"חות לשנת 2022, שבעצם עליהם אנחנו מדברים היום, 618 מיליון דולר נכסים כפול 3.5% זה אותם 21.6 מיליון הקצאה לשנת 2024, שעברה בפועל ב-24 במאי 2023. זה היה הצד הכספי יותר.

בוא נדבר רגע על ההשפעה של הרישום החשבונאי. אז בפועל 2023 יצרנו הפרשה מ-day one, מהרגע שהתקבלו ה-342 מיליון נרשמה הפרשה ואותה רואים בדו"חות הכספיים, עד 12 מיליון. סגירת ההפרשה תתבצע ב-24 במאי. בפועל עם העברת המזומן. לעומת זאת בשנת 2024, אנחנו נכיר בהתחייבות הזאת במועד העברת חוק התקציב, זאת אומרת ב-24 במאי, זה בעצם יהיה בדו"ח ב-2Q של-2023 וזה יירשם כנגד מזומן כי בפועל גם פתחנו את ההפרשה וגם סגרנו אותה באותו יום.

בדו"חות האלה כן נתנו גילום מאחר וזה היה כבר ידוע אז יש התייחסות ביאור לאירוע לאחר תאריך המאזן. חלק בלתי נפרד מהדו"ח שמתייחס להעברה הזאת.

אנחנו מגיעים להון של הקרן, הוא מורכב מהתקבולים מהממשלה במהלך 2022. היה תקבול ביוני, באוגוסט ובאוקטובר, בסך הכל 608 מיליון דולר שהתקבלו, בניכוי ההקצאה הזאת שדיברתי עליה קודם בגין שנת 2023, היא מקטינה לנו את ההון ולכן סך הכל ההון של הקרן הוא 596 מיליון דולרים.

נעבור לדו"ח על הביצוע הכספי, מה שמוכר קצת יותר בתור דו"ח רווח והפסד. יש לנו הכנסות ריבית שנובעות מהפיקדונות שדיברתי בהתחלה, ריבית יומית וריבית חודשית משני הפיקדונות הנזילים שברשות הקרן, והכנסות והוצאות מתעודות הסל לפי אפיקי השקעה. אז בעצם יש הכנסות שהם שיערוך לשווי הוגן. אמרנו שההשקעות האלה הן משוערכת למחיר שלהם, לשווי השוק שלהם. אז אפשר לראות כאן את הפיצול לפי כל אפיק השקעה. יש את מדד המניות, מדד אג"ח תאגידי בארצות הברית ואג"ח תאגידי באירופה.

הכנסות דיבידנד ה-ETF האלה, תעודות הסל האלה מקבלים דיבידנדים, אפשר לראות אותם כאן. כרגע בתקופה הזאת הדיבידנד הוא היה הרכיב המהותי מסך כל ההכנסות שההשקעה עשתה, ויש גם הוצאות מיסים עבור המניות ואג"ח תאגידי בארצות הברית, שזה, החל מחודש אוקטובר, התקבל פטור מההשקעות ויותר נכון להשקעות הנוכחיות האלה, לא צפויות עוד הוצאות מיסים בעתיד.

זה הוצאות מיסים בארץ או בחו"ל?

בחו"ל, כי ההשקעה מתבצעת בחו"ל, ושם היה עניין טכני. זאת אומרת זה טופל וסודר ענייני בירוקרטיה. הקרן לא אמורה להיות ממוסה במיסוי גם בחו"ל, פשוט עד שהתקבל האישור הטכני הזה, היה מיסוי שאי אפשר היה לדרוך אותו גם חזרה וכמובן - - -

בהתאם לחוק הקרן פטור ממיסים בארץ כגון - - -

והגענו להכנסות מהפרשי שער. הן נובעות משינויים בשער חליפין בגין יתרות שנקובות ביורו, זאת אומרת לא במטבע הפעילות, אז בין היורו לדולר יש לנו הכנסות הפרשי שער. וגם בדו"ח יש גילוי בהתאם לתקינה החשבונאית, אז יש גילוי לגבי סיכון ריבית, סיכון מטבע חוץ וסיכון מחיר מניות שכמובן הקרן, ועדת ההשקעות, ניתן לדעת והושקע כאשר לוקחים את הסיכונים האלה בחשבון.

זהו, סיימתם?

כן.

רק אולי כדאי לציין במשפט, אנחנו אולי חשבונאים והכל, בכל זאת הייתה שנה מאוד קשה מבחינת השקעות בעולם והקרן בכל זאת סיימה ברווח במונחי דולר, אז זה אירוע שכן אפשר לציין אותו.

אם אפשר מילה אחת רק על התהליך של הדו"חות. בהתאם להוראות החוק כמו שככה גם מוצג, מחלקת הניהול עורכת את הדו"חות הכספיים ומאושרים על ידי מנהלת המחלקה. לפי החוק מנהלת המחלקה מגישה אותם לקרן. בתוך הקרן, המועצה החליטה שבדומה לחברות מסחריות, בעצם ועדת הביקורת של הקרן עושה דיונים ממוקדים ומפורטים בדו"חות שהוגשו לה, שכחתי שלב חשוב שהרואה חשבון מבקר של הקרן, רואה חשבון חיצוני של הקרן בודק את הדו"חות, עושה עליהם את העבודה המקצועית הנדרשת לגביהם. ועדת הביקורת עושה דיון מפורט וממוקד בדו"חות הכספיים, מגישה המלצה למועצת הקרן ומועצת הקרן, בעצם בישיבתה, מאשרת את הדו"חות. בשלב הזה יש חתימה סופית של חשבון המבקר, ואז בעצם אחרי האישור הזה מוגשות גם למזכירות הממשלה וגם לוועדה, זה ככה תהליך האישור מבחינתנו בשלבים המקצועיים והטכניים.

רק עד שזה הגיע אלינו זה עבר בעצם את כל הפרוצדורה הזאת.

את כל התהליך כן.

אני רק אוסיף, אין לי את השלט כי מתברר שלא נרשמנו בזמן.

שמך לפרוטוקול.

שמי עופר בן עזרא, אני שותף במשרד EY אנחנו בעצם המשרד המבקר של הקרן. אז כמו שרוני ציין, באמת יש פה תהליך ארוך של עבודה שבעצם מחלקת הניהול מכינה ובעצם עורכת את הדו"חות הכספיים. אנחנו מבצעים פה ביקורת מאוד נרחבת, יסודית, כמובן שאנחנו בודקים שכל כללי ה-IPSAS הבינלאומיים מקבלים ביטוי גם מבחינת גילויים, גם מבחינת החומר הנדרש.

גם דיברו פה על הביאור השקלי, אז הביאור השקלי כמובן גם כן מבוקר, חשוב לציין שהוא חלק בלתי נפרד מהדו"ח, כלומר הדו"ח השקלי עצמו, שהוא חלק מהדו"חות הכספיים, הוא עובר ביקורת ובדיקה שכל הגילוי וההצגה שלו נעשים בדיוק לפי כללי החשבונאות המקובלים, ובאמת אחרי תהליך אישור גם של ועדת הביקורת וגם של המועצה, אנחנו כמובן מצרפים את חוות דעתנו שצורפה גם לדו"ח השנתי.

תודה רבה. איתן אתה רוצה להוסיף משהו? - - - להתייחס לדברים. עמי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת.

שלום לכולם. כמה שאלות לגבי הדו"ח. כתוב באופן כללי תעודות סל על מדד המניות ומחוץ לארצות הברית. האם לא נדרש גם מה ספציפית, אילו תעודות? ואילו מדינות מחוץ לארצות הברית? שיהיה פירוט יותר גדול. אותו דבר לגבי תעודות סל על אג"ח תאגידיות בארצות הברית ובאירופה, באילו מדינות? אילו תעודות? שיהיה פירוט. ובעתיד, זה רק שלב ביניים עכשיו, גם על מניות, על אג"ח תאגידיות, על אג"ח מדינה, כמו שיש בקרנות אחרות ואנחנו בדקנו על זה ושאלנו על זה.

דבר שני אמרתם בהתחלה, אם אני לא טועה, שהמבנה נכון להיום של ההשקעות, הוא 60%, 3.5% וכל היתרה באג"ח תאגידיות, אבל בסוף 2022 המזומנים היו 2.5% ולא 3.5% למה זה קרה? כי חלו שינוים בשיערוכים למיניהם?

רוצים שנענה מהתחלה לסוף?

הפירוט של ההשקעות, ברמה החשבונאית, ועופר תקן אותי אם אני טועה, חובה לציין ספציפית שמות של מניות, אני לא יודעת אם זה מקובל.

זה מקובל, בקרנות עושר אחרות זה מופיע איפה זה מושקע, באיזה אג"חים.

השאלה אם בדו"חות הכספיים או בדו"חות הביצועיים? צריך לעשות פה את ההבחנה בי הדו"ח הכספי לדו"ח הביצועי.

לנו זה לא משנה איזה דו"ח, העיקר שנראה.

נשמח שזה יהיה.

אולי צריך לשקול להגיד שיהיה איזשהו הסדר, שנגיש ביחד את הדו"חות - - -

ביחד עם הדו"ח העסקי, ואז יראו את הנתונים האלה.

בכל מקרה שיהיה אבל לא חשוב.

זה לא משנה איך, אנחנו נשמח.

בדרך כלל מה שמקובל, אני רק רוצה להוסיף גם אם אתם רואים בחברות ציבוריות שמפרסמות, מה שנקרא, דו"חות דירקטוריון, דו"חות ברנע, אני אתן את זה כדומה מה שקורה בחברות ציבוריות בישראל, הרבה פעמים מידע נרחב ומידע עסקי הוא בא לידי ביטוי בתוך הדו"ח הכספי כי הדו"ח הכספי עצמו דורש גילויים מסוימים שהתקינה מבקשת, ואם רוצים כל ביטוי או גילוי עסקי נרחב, בדרך כלל מצורף דו"ח נוסף שרואים אותו כחבילה אחת, שהוא בעצם מרחיב ונותן את העירייה לכל המידע הנלווה.

לדעתי זה לא משנה אם הוא יהיה דו"ח נלווה או דו"ח בפני עצמו. אני חושבת שזה תורם לשקיפות שבאמת בסוף זה תפקיד הוועדה זה באמת לוודא שהדברים נעשים בשקיפות ובאופן הנכון ביותר. תודה.

יש פה את העולם של התקנים החשבונאים, יש פה את העולם של החוק, של מה החוק באמת אומר. ויש פה את העולם של הנראות הציבורית והשקיפות שזה עולם אחר לגמרי ועל זה אחארית הוועדה. זה מה שאנחנו אומרים. לגבי הקרן הנורבגית, הם גם מראים את התשואה לאורך השנים, אני מדבר על העתיד, כי עכשיו רק התחלנו.

אין לנו עוד שנים.

כשיהיה, לפעם הבאה. על פני תקופות, בניכוי דמי הניהול, למרות שהתקציב של הקרן, בעצם עלויות הקרן מוטלות מחוץ ליתרת הקרן. הם או על תקציב המדינה או על בנק ישראל אבל מעניין לראות ולהבין, אלו כספי ציבור בסך הכל, מה העלויות בגין הפעלת הקרן? ואז להבין מה התשואה ברוטו ומה התשואה נטו? ואת כל זה לשערך גם לפי שיעורי אינפלציה כי עכשיו האינפלציה הרימה ראש בשנה האחרונה, ואם יש אינפלציה גבוהה של 5-6 אחוז גם בדולרים וגם בשקלים אז כמובן שזה משפיע על התשואה השנתית של הקרן. אז ככה אם נוהגים להראות את זה, כמובן כל זה לדו"ח העסקי.

התפעול של הקרן. כן, לנה?

לגבי הדו"ח השנתי, לא הדו"ח הכספי. אבל בגלל ששוב, זה נושא שאפשר לדון בו, אנחנו מדווחים בסל מטבעות אז השאלה איזו אינפלציה לקחת? כי אינפלציה בשקלים בוודאי לא רלוונטית, השאלה אם גם בדולרים היא לא רלוונטית? ומכיוון שאנחנו חיים בישראל אני לא כל כך מבינה את הרלוונטיות של הנתון הזה. אני חושבת שזה סתם עלול לבלבל ונצטרך רק לרשום ביאור כזה למה לקחנו ואיזה נתון לקחנו?

כי בסוף אנחנו משתמשים פה, לפחות בריבית, ואנחנו משתמשים בפירות הקרן אנחנו משתמשים במטבע שקל.

בסוף הערך של התשואה או הרווח, אם יש אינפלציה במהלך השנה הוא נשחק, זה לא אותם שקלים בסוף השנה כמו בתחילת השנה, ואת זה צריך לקחת בחשבון ולכן מראים את זה בצורה כזאת. כמו שאת מקבלת מקרן הפנסיה שלך גם את העלויות.

אבל קרן הפנסיה שלי, ואני באתי ממקום מוסדי מקרן הפנסיה, היא חושבת בשקלים ומשקיעה בשקלים. וכל שקל שמוציאים לחו"ל עושים חישוב בשקל האם זה שווה להוציא לחו"ל? האם אנחנו נגדר אותו או לא נגדר אותו? כי בסוף החשיבה היא שקלית.

פה ברוח החוק, כפי שהחוק תיכתב, שהוא דורש שכל ההשקעות של הקרן יהיו מחוץ לישראל, לדעתי מרוח החוק גם משתמע שהחשיבה היא גם חשיבה מטבעית של מטבע חוץ ולא מטבע שקלים, ולכן כשאנחנו עושים את ההשקעות, החשיבה שלנו היא לא בשקל, בניגוד למה שעשיתי בגוף מוסדי, שחשבתי כל הזמן בשקלים גם כשיצאתי החוצה תמיד או עשיתי גידור או בסוף הייתי צריכה להביא תשואה בשקלים, לא בדולרים, פה החשיבה שלי היא שונה. אני חושבת במטבע חוץ, אני חושבת בדולרים ולכן אין לי בעיה לנקות. אבל איזה אינפלציה? אני חושבת שהנתון הזה פשוט יותר יבלבל מאשר יוסיף ערך. זו דעתי.

אם אפשר להוסיף, אני חושב שהסיפור של הקרן הנורבגית היא בסוף קרן אחת מהרבה קרנות עושר, יש הרבה דרכים לדווח, אני לא בטוח - - -

זה לא רק הקרן הנורבגית.

זו דוגמה בשבילנו.

היא המודל, אבל יש עוד קרנות.

אנחנו נבדוק גם קרנות אחרות, לא כל כך הספקנו אבל עכשיו יהיה הרבה זמן לשנה הבאה ונראה איזה.

עמי כתבת את זה בדו"ח שלך ככה בניתוח שעשיתם בשורה, אני חושב שזה חשוב גם להגיד בצורה ברורה שני דברים. דבר ראשון, מה יוצג ומה לא יוצג? גם פה יש הפרדה בין הדו"ח הכספי לבין הדו"ח המהותי, בוא נקרא, לו, הדו"ח השנתי, וזו לא אותה הצגה כמו שעופר ציין קודם, כמו שגם אמרו - - - בניהול, בדו"חות הכספיים לא נהוג להציג להבנתי ברמת, ממש, תיק ההשקעה או אפיק ההשקעה הספציפי. יש מקום אולי לעשות את זה בתוך הדו"ח הכללי .

דבר שני שאני אגיד כמו שאמרתי קודם, צורת ההצגה והבחירה של פירוט ההצגה הוא משהו שגם הוא לא נעשה כלאחר יד, אלא נעשתה מחשבה בוועדת ההשקעות לגבי הפירוט של הדברים האלה. אני כן אציין כמו שאתם מכירים, אמרנו את זה כמה פעמים פה ואולי נגיד את זה מחדש בכל דיון, אנחנו תמימי דעים, ורואים עין בעין את החשיבות הגדולה של השקיפות לציבור. אין לנו שום כוונה לא להסתיר ולא לעשות שום דבר. אני אגיד לסוף הנקודה הזאת מה שאני חושב שהוא נכון, גם הוא כמעט נכון לכל הדיונים שלנו, אנחנו בתחילת הדרך. אנחנו עוד לומדים.

נכון.

זה נכון לגבי הדו"חות, זה נכון לגבי ההתנהלות, זה נכון לגבי קשרי העבודה ולגבי כל הדברים האלה. אז אני אומר מה שקרה בדו"ח השנתי הזה, אני לא רוצה להתחייב לאף אחד מהצדדים אבל אני מעריך שתהיה התפתחות ויהיו שינויים, והקרן הנורבגית - - -

נראה לי שזה התפקיד של הוועדה הזאת, לייצר את ההתפתחויות והשינויים, זה הדיונים.

אנחנו שמחים תמיד לשמוע את ההערות - - - מקבלים את הביקורת.

לגמרי. לא, אין ביקורת, אני חושבת שמה שאנחנו מביאים זה באמת דיוקים ורצון באמת רק לשפר את הדו"חות האלה. שלא יישמע, אתם לא צריכים לקבל ביקורת, אני חושבת שהדו"ח הזה, באמת מי שעשה אותו, הוא דו"ח שכתוב היטב, והוא עשה את המקסימום כדי להביא מוצר מוגמר שהוא באמת רציני ומשמעותי, וגם הדברים שאמרת מעידים על זה. אבל אנחנו באמת הרצון שלנו לדייק בעיקר.

אם אפשר גם להוסיף משפט אחד בהמשך למה שרוני אמר. באמת בדו"חות הכספיים זה לא מופיע, אבל יש שם בדו"ח השנתי כן פירוט את הקרנות שהשקענו בהם, ביחס אפילו למדדים מקבילים, בהשוואה, אז גם אפשר לראות את זה שם.

איפה?

לקראת סוף הדו"חות השנתיים.

עמוד?

עמוד 18.

ועמוד 17 גם. 17 מניות ואג"ח עמוד 18.

זה ההשקעות הפרטניות?

כן. ממש את השמות של התעודות סל שהשקענו בהם. תרשים 7 תרשים 8.

ודבר אחרון זה לגבי מדדי הייחוס. קשה להבין בסוף מה מדד הייחוס. נניח בתקופה הזאת שדנים בה, אז כתוב שהתשואה היא 1.2%, מה התשואה של מדד הייחוס? מאוד קשה להבין את זה, זה לא כתוב בצורה ברורה. בקרן הנורבגית זה ממש כתוב בשער, המדד שלנו הוא במקרה דנן הם הפסידו זה 14%-, זו שנה מאוד קשה, אבל הוא עדיין יותר גבוה באחוז נקודה משהו ממד הייחוס, כתוב בצורה ברורה, כל אחד יכול להבין את זה, זה דבר אחד.

דבר שני כיוון שהקרן בחיתוליה, אז אולי בשנים הראשונות יראו, וגם אנחנו בין כה וכה נראה את זה בתשואות שלנו, את ההשוואה לקרנות אחרות, מה הם עשו ומה אתם עשיתם? וזה גם יהיה מדד ייחוס.

אני חושבת שאפשר להראות את זה, אבל asset allocation שלנו כרגע ושל הקרנות האחרות היותר ותיקות, יש שוני מאוד גדול. אני חושבת שגם נעשתה עבודה בבנק, השוואה לכמה קרנות גדולות, ויש פערים מאוד מאוד גדולים ביניהם ב- asset allocation, ולכן גם הפערים ביניהם בין התשואות, הפערים הם מאוד גדולים, אז אני לא בטוחה מה נלמד מהם. יכול להיות שנהיה טובים יותר ויכול להיות שנהיה גרועים יותר, ואני לא בטוחה איזו הסקת מסקנות תהיה אם משקיעים בצורה שונה לחלוטין ויש גם נכסים שהם השקיעו בהם, כמו למשל נכסים לא סחירים, הם לא מופיעים בקרן נורבגית, אבל בקרנות אחרות זה אחוזים מאוד מהותיים, שאלו השקעות שלוקח שנים לייצר אותם. זאת אומרת גם אם מחר בבוקר נחליט, ותהיה לנו את היכולות להשקיע בהם, לא נוכל להגיע להקצאה כזאת במיידית. ולכן אני באמת תוהה מה הערך המוסף של זה יהיה.

ולגבי מדד הייחוס שלכם, איפה רואים את זה? זה מאוד לא ברור פה. יש המון נתונים והמון הסברים אבל בסוף בסוף בשורה האחרונה, 1.2 לעומת מה? מה מדד הייחוס?

זה נכון ואני חושבת שזו שאלה שאולי ירום שהוא יושב ראש ועדת השקעות יוכל לענות בצורה יותר ברורה, אבל מה שקרה בתחילת הדרך בשנה שעברה, אני לא הייתי, אבל התקבלה החלטה להשקיע את הכסף ב-16 פעימות והכסף הושקע ונקבעה הקצאה שהוגדרה כהקצאה קצרת טווח, כשהמטרה היא בהמשך, שאנחנו בשלבים האלו, אנחנו מתחילים לעשות למעשה דיונים, לגבי הקצאה שהיא יותר קבועה ויותר ארוכת טווח, ולכן גם לא נקבעו מדדי סימון בצורה מאוד ברורה, וזה אחד הדברים שייקבעו, וזה בהחלט משהו שהוא על הפרק.

אני ג'ני, אני עובדת במחלקת הניהול בבנק ישראל. אז באמת בתחילת הדרך מה שנעשה זה שנבחרו מדדים של אותן תעודות סל ותעודות הסל הן אלו שעוקבות אחרי המדדים ככה שבעצם מדדי הייחוס הם המדדים עצמם. זאת אומרת נעשתה איזושהי חשיבה, שנכון להקצאה הראשונית הזאת, הסמנים הם המדדים עצמם. זאת אומרת ההקצאה היא בעצם - - -

ברור שזה ייראה אותו דבר.

נכון אבל ההשקעה עצמה היא בתעודות הסל. אז ההשוואה היא בין תעודת סל, אלו הגרפים שיש בעצם בדו"ח.

זה לא כל כך ברור. כלומר, הגרפים בסוף - - -

להרחיב על הסיפור הזה, שהסכום שיש בקרן זה משפיע על ההשקעה בעצם. זאת אומרת זה משפיע על ההחלטות במה להשקיע כרגע, ואיפה לשים את האסטרטגיות? זה קצת מה שלנה פירטה פה בעצם. ככל שיותר נכסים, המחלקה בעצם יותר תתפתח, יותר התמחות, יותר התמקצעות בהשקעה בנכסים מסוימים ולכן ההשוואה, אולי, לקרנות אחרות שיש להן כרגע נכסים מאוד מאוד גדולים תהיה יותר רלוונטית, אבל זה לא בשנים הקרובות בהכרח.

כן אבל אני כן חושבת שזה לא משנה גודל הקרן, חלק מהדרישה לשקיפות היא גם אם היא גדולה וגם אם היא קטנה וגם אם היא לא בסדרי גודל כמו הקרן הנורבגית, אנחנו רוצים שהציבור ידע מה קורה? איפה היא מושקעת? זה משהו שאני חושבת שהוא טריוויאלי.

אז זה דווקא מאוד מפורט בדו"ח, איפה שהעמודים האלה אתם יכולים לראות ממש ברמת הפירוט של כל תעודה ואיך היא התנהגה בזמן הזה מול המדד, וזה גם הביצוע. ולגבי 2% ששאלת, של המזומן, אז מה שקרה זה משהו יחסית טכני, זה מזומן שהוא בעצם הוקצה להקצאה השנתית, ובגלל שבשנה הראשונה הוא בעצם המועד הקובע שבו נכנס הכסף הראשון, אז הוא עמד על קצת פחות מ-3.5, הוא עמד על 2% בגלל שהתזרים הראשון שנכנס היה יותר קטן מסך הסכום בסוף השנה. אז פשוט נוצר איזשהו פער טכני של 2% ועכשיו הוא כבר לא יהיה בשנה הזאת.

אוקיי עכשיו מדובר ביניים בהשקעות, אני מבין לטווח קצר. מתי תחליטו להשקיע?

זה גם נקודה חשובה. ההגדרה היא הייתה בצורה של הקצאה לכספים הראשונים. היא לא בדיוק לטווח קצר. היא פשוט הקצאה לכספים הראשונים. בגלל שהתהליך הזה ייקח זמן ובעצם זה הכל עכשיו נמצא באיזושהי בניה, אז הוחלט בינתיים על הקצאה שהיא לא לטווח קצר, המהות שלה היא כן ארוכת טווח, אבל מה שכן אני חושבת שבאמת הדיון אם יהיה בדו"ח הביצועים הזה הוא יהיה המקום להעמיק בזה.

אז בדו"ח השנתי הבא נראה השקעות בעוד דברים נוספים? כי יהיה עוד כסף כבר? יהיו השקעות במניות?

כן.

אנחנו מקוים שכן, אנחנו מנהלים דיונים על זה עם וועדת השקעות, ובהחלט זו הכוונה.

יש לי עוד שאלה. מה למוסדיים, ועוד פעם חוזרים, יש מגבלה על לא להיות בעל עניין, אם אני לא טועה, גם לכם יש מגבלות כאלה? מה האחוז המירבי שאתם יכולים להחזיק?

אנחנו לא משקיעים בישראל.

כן אבל בחו"ל זה גם מעניין לדעת. אתם יכולים מאחוז מסוים להחזיק במניה מסוימת?

החוק קובע שהמועצה רשאית לקבוע במסגרת מדיניות ההשקעה שלה גם את ההיקף של כל השקעה במסלולים שונים. נכון לעכשיו כמו שלנה וג'ני אמרו, לא נדרשו לזה כי זה לא היה רלוונטי בהינתן מדיניות ההשקעה הנוכחית. ככל והדבר יידרש ויעלה במסגרת קביעת מדיניות, אני לא רוצה להשתמש במילה ארוכת טווח מהסיבות שג'ני תיארה עכשיו, המדיניות הבאה או המדיניות הקבועה לצורך העניין, זה כמובן המועצה תיתן את דעתה ותקבעה במידת הצורך מגבלות כאלה.

אז בהקשר הזה, בנוסף לפירוט של המכשירים הספציפיים עצמם, ובעתיד, אני לא מדבר כבר על תעודות סל, אלא בעתיד מניות ואג"ח תאגידיות וכדומה, גם את האחוז של האחזקה של הקרן מסך שווי השוק של אותו מכשיר. נניח אם זו מניה בשם אפל אז אם היא שווה X, מה אחוז שנדע פחות או יותר את הפיזור, מה רמות הסיכון? שהציבור וגם אנחנו נוכל לעקוב ולראות מה אחוזי ההשקעה?

עכשיו בנושא אחר שדיברנו עליו לפני הדיון, לגבי המועדים. אז זה נכון שהחוק אומר שמחלקת הניהול צריכה להעביר את הדו"ח הכספי למועצת הקרן בתוך 60 ימים מתום השנה, ומועצת הקרן יכולה לאשר את זה ולהעביר את זה לוועדה, לכנסת, 60 ימים לאחר האישור. לא כתוב בחוק מתי המועצה תאשר את זה? עכשיו אני מבין שיש פה הרבה עניינים שעד שהמועצה מתכנסת ושר האוצר וכו'. סביר שהוועדה תדון בזה כמה שיותר סמוך לתום שנת הכספים שעליה מדברים, ולכן מה שאנחנו מציעים, שזה יהיה בתוך שלושה חודשים לאחר תום השנה, כמו חברות ציבוריות בבורסה. כלומר, שהקרן תוכל לדון ולאשר חודש ואז להעביר את זה לוועדה. מה דעתכם על זה?

אם זה גם ככה מאושר אז.

המועצה בדיונים שלה, היא שינתה משהו בדו"ח שלה שהועבר על ידי בנק ישראל? חל שינוי בדו"ח הזה?

המועצה לא שינתה פרטים בדו"ח. אני כן אגיד שבדו"ח הקודם, הדיונים החצי ערים שניהלנו כאן, שהיו מאוד מאוד ערים בדיוני המועצה לגבי מטבע ההצגה, מה שדיברנו קודם לגבי, אם היא אמרה את זה ככה ברבע משפט וזה עבר, ואצל כולם זה מעורר עוד גלים בעניין של איזו תקינה משתמשים בדו"חות האלה, אז את כל הדברים האלו המועצה לא שינתה, אבל היה אגב הדברים האלו דיונים מאוד מאוד עמוקים, מאוד מקצועיים מאוד יסודיים בשאלות האלה. כלומר, הדברים האלו נידונים בצורה רצינית ומקצועית בוועדת ההשקעות ואחרי זה גם במועצה.

ההמלצה שלך של 90 הימים לא משאירה אפילו לא יום למועצה לדון בדברים. כי יש לדו"חות השנתיים, מחלקת הניהול מעבירה אותם אחרי 60 ימים מתום השנה, ואז יש יום אישור ואז עוד 60. כלומר, לצורך העניין ב-90 הימים שהצעת אין זמן לעשות שום דבר מהתהליך שתיארתי בתוך הקרן.

לא ברור, למה? יש 60 ימים לדון.

אם אתה אומר שהדרישה היא להעביר את הדו"ח לוועדה בתוך 90 ימים מסוף השנה, זה אומר שלמחלקת הניהול יש 60 ימים להעביר אותה.

שזה החוק אומר.

שזה החוק מחייב. זה פרק הזמן, יגידו פה אנשי המקצוע, שלוקח להכין את הדו"חות האלה. זה לא לוקח פחות, וגם זה על הקשקש, ויגידו הגורמים. ואז, בסוף, יש גם 30 ימים לעשות תהליך שתיארתי אותו קודם, זה בחינה של הדברים האלה עוד לפני דיון ועדת הביקורת, הבחינה של ועדת הביקורת והדיון בה וההמלצה למועצה, והדיון במועצה.

אני אזכיר, ועדת הביקורת מתכנסת פעמיים ברבעון אם אני זוכר טוב, והמועצה מתכנסת פעם ברבעון. להשאיר 30 ימים זה אומר שלא יהיה למועצה זמן לדון בדבר הזה. אני כן אגיד בצורה מפורשת, אנחנו מתחייבים פה בדבר הזה, אנחנו לקחנו על עצמנו, אנחנו מבינים את המוגבלות אנחנו לקחנו על עצמנו, אנחנו עושים את זה מהשנה הזאת והלאה, לתאם את ישיבות המועצה במועד שהוא שבוע-שבועיים אחרי הגשת הדו"חות ולא לפני.

היה לנו מצבים שישיבות המועצה נקבעו שבוע לפני שהוגש הדו"ח בגלל אילוצי לו"ז, אנחנו עושים את כל המאמצים לעשות אותם אחרי המועד הזה כדי באמת לעשות את זה הכי מהר שאפשר. אני כן אגיד בצורה גלויה, יש הרבה מאוד אילוצי לו"ז בדברים האלה, אנחנו לא תמיד מצליחים אבל זאת הכוונה שלנו.

בעצם שר האוצר יושב.

שר האוצר הוא יו"ר המועצה, יושב שם המשנה לנגיד, יושב שם החשב הכללי, אלו אנשים שהלו"ז שלהם עמוס וצפוף ובעיקר שר האוצר בעניינים האלה. אנחנו עושים את כל המאמצים לעשות את זה בהקדם האפשרי.

אם זה היה בחוק זה היה יותר פשוט.

כמו שתוכלו לראות במכתבים שאנחנו שולחים אליכם, הדו"חות מגיעים אליכם יום-יומיים אחרי שהם מאושרים במועצה. אנחנו לא משתמשים ב-30 הימים האלה, זה עובר באופן מיידי. בסדר? אנחנו עושים את המירב.

אוקיי, בסדר גמור. אז ההמלצה שלנו היא באמת לעשות את המירב. ואם זה כך נעשה אז באמת.

רק הדבר האחרון-אחרון.

להיום.

כתוב בדו"ח העסקי שמועצת הקרן החליטה, או ועדת ההשקעות, שלא ישקיעו בחברות שעוסקות בדלקים פוסילים. אבל לא כתוב מה המשמעות של זה? עכשיו אנחנו קיבלנו מכם תשובה אתמול בערב מה דעתכם בנושא? אבל מעניין גם לשמוע את זה פה בדיון אם בעתיד תוסיפו עוד קריטריונים מהסוג הזה לא להשקיע במדינה מסוימת, לא להשקיע פה לא להשקיע שם, האם אתם תעשו ניתוח מה המשמעות של זה? מה ההפסד?

מה ההשלכות הכלכליות של הדבר הזה.

מה ההשלכות הכלכליות? בסוף המטרה שלכם גם ליצור תשואה, אולי יש גם מקום לתיקון עולם, אבל זו המטרה העיקרית שלכם.

אם אפשר להציע, לשמור את זה לישיבה הבאה כשירום יהיה? כדי שזה יהיה הכי אידיאלי.

כן בשמחה, בסדר גמור. ואז אנחנו נשאל את השאלה. זו שאלה מעולה.

ואם יורשה לי להציע גם, להפוך את הסדר של הישיבות, זאת אומרת אם הייתה מתקיימת הישיבה עם ירום כמו שנאמר, ואנחנו היינו מגיעים, נראה לי התמונה הייתה שלמה יותר ומלאה, ולא היינו צריכים להגיד לכם התשואות זה שם וחלילה להפנות אותכם כאילו לנו אין. או ביחד.

לא, מלכתחילה היה ירום אמור להיות שותף לדיון הזה, ואז באמת לקבל תמונה שלמה. לצערנו נבצר ממנו להגיע, אבל יהיה עוד דיון ואנחנו נקבל את התמונה השלמה. ובאמת יש פה שאלות חשובות שנשאלו שיהיה דיון המשך לדיון הזה.

טוב, יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו? אז טוב. ראשית, תודה רבה לכל מי שהגיע וטרח ובאמת כל מי שהציג את הדברים, שאל. אז באמת היום קיימנו דיון ראשון על הדו"חות השנתיים של הקרן לאזרחי ישראל, קיבלנו דו"ח מפורט ומקצועי, אני מוכרחה לציין, באמת שהדיוקים בו הם בניואנסים מאוד מאוד קטנים.

זו הפעם הראשונה, נכון? שמסקנות הוועדה שלא בדיון מהיר, יונחו בכנסת של הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. זו פעם ראשונה שיש תהליך כזה, אז זה באמת משמח. אז עלו פה כמה נקודות שבאמת ביקשו לחדד את הנושא הזה של השקיפות ושל הנראות הציבורית וזה בעיקר לדעתי. אלו היו הנקודות. וגם אולי קצת להרחיב לנו את המבט, לפגוש עוד קרנות. אני חושבת שזה יכול, איך אמרת? לייצר או גאווה מאוד גדולה בהשוואה אליהם, אבל לראות באמת את ההתקדמות של הקרן הזאת. אני חושבת שזאת קרן חשובה ומבורכת.

אז הנקודות שעלו פה ביחס לשקיפות ונראות ציבורית זה העלויות של הפעלת הקרן, ביקשנו קצת יותר פירוט. יש פה את הסכום הסופי של העלויות, אבל כן נשמח לקבל קצת יותר פירוט. אנחנו נשמח לקבל שקיפות של ההשקעות, גם אם זה בדו"ח נוסף, גם אם זה בדו"ח מצורף זה לא משנה. ואני משערת גם שכשירום יהיה פה אז הוא גם ייתן לנו עוד מידע על הדבר הזה.

השוואה למדדי ייחוס זה גם נושא. גם המרה בתוך הדו"חות. אנחנו כן רוצים לראות את זה, עוד פעם, גם אם זה דורש המרה למטבע המקומי, למטבע השקלי, אנחנו כן נרצה לראות את זה בתוך הדו"חות. זהו לדעתי, נכון? אז תודה רבה לכל מי שהגיע, ונעשה ונצליח. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:38.