פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
30
ועדת החוקה, חוק ומשפט
30/05/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 92
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י' בסיון התשפ"ג (30 במאי 2023), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 30/05/2023
הצעת תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון) התשפ"ב-2022 מכח סעיף 108א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
פרוטוקול
סדר היום
הצעת תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון) התשפ"ב-2022 מכוח סעיף 108א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
מוזמנים
¶
לירון בנית ששון - יועצת משפטית, משרד המשפטים
שירה סיידלר עמנואל - עו"ד המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים
איתי נעמן - ממונה ארצי - נפגעי עבירות מין, הסיוע המשפטי
חנית אברהם בכר - יועצת משפטית, הנהלת בתי המשפט
הילה בוסקילה - יועצת משפטית, הנהלת בתי המשפט
מיה אוברבאום - יועצת משפטית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
אפרת פילזר ביזמן - יועצת משפטית, המועצה לשלום הילד
יעל שרר - מנהלת, הלובי למלחמה באלימות מינית
גל רוסאייב - פעילה
רשמת פרלמנטרית
¶
שרון רפאלי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון) התשפ"ב-2022 מכח סעיף 108א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בוקר טוב. היום י' בסיוון, השעה 9:38. אנחנו מתחילים בנושא תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון) התשפ"ב-2022 מכוח סעיף 108א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. המציעים ממשרד המשפטים, ספרו לי למה אנחנו מתקנים את התקנות האלה, מה הצורך, מה הנזק, מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
לירון בנית ששון
¶
שלום, בוקר טוב, אני מייעוץ וחקיקה. כפי שהיושב-ראש ציין אנחנו נמצאים כאן במטרה לקבל את אישור ועדת חוקה לטיוטת התקנות מכוח סעיף 108א לחוק בתי המשפט, ובמסגרתן לקבוע שתי הוראות פרוצדורליות בתקנות סדר הדין האזרחי. לפי סעיף 108א לחוק בתי המשפט הקיים היום יש סמכות לבית המשפט במקרה שבו ביקש התובע, למנות מומחה מטעמו בתביעה אזרחית בשל עבירות מין שבה יש נתבע שהורשע בביצוע אותן עבירות כלפיו. מטרת ההוראה היא להעניק לתובע את הפרורגטיבה להיבדק בידי מומחה אחד ולמנוע את הצורך להיבדק בידי מספר מומחים, זאת אומרת גם מומחה שלו וגם מומחה של הנתבע או כמה נתבעים או גם מומחה מטעם בית המשפט. זה נועד להקל על אותם נפגעי עבירות מין שלא יצטרכו להתמודד שוב ושוב עם אותה טראומה נפשית שהם חוו. יש מאפיינים מיוחדים לקבוצה הזאת של נפגעי עבירות מין במובן הזה שיש להם גם התמודדות עם הטראומה הנפשית וגם תחושה של אובדן שליטה. לכן יש צורך להקל באותם חסמים. אנחנו גם יודעים שכבר היום יש מעט מאוד תביעות אזרחיות שמוגשות בידי נפגעי עבירות מין – כ-100 בסך הכול. לכן המטרות של סעיף 108א לצמצם את הדרישה לחשיפה האישית, לצמצם את העיסוק החוזר באירוע הטראומתי, לצמצם את פרק הזמן שנדרש להליך. כשיש מומחה אחד ולא כמה מומחים זה יקצר את ההליך; ולצמצם את החיכוך עם הפוגע או מי מטעמו.
שני התיקונים שאנחנו מציעים כעת לתקנות סדר הדין האזרחי הן כאלה: א', היום בתקנות עצמן כשיש תביעה נזיקית התובע חייב לצרף חוות דעת מומחה להוכחת הנזק שנגרם לו. אז כדי שזה יהלום את סעיף 108א לחוק אנחנו נקבע בסיפא שבנסיבות האלה שהתובע מעוניין הוא יצטרך לבקש מבית המשפט למנות מומחה מטעמו, לפי סעיף 108א לחוק; התיקון השני נוגע להוצאות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה נחמד אבל זה אפילו לא צריך פרשנות, זה תיקון מאוד מבהיר. כלומר חוות דעת של מומחה רפואי שבכוונת בעל הדין להסתמך עליה במהלך המשפט כשהוא לא מתכנן להסתמך על חוות דעת, כי אין כזאת, אז ברור שהוא מחליף בבקשה למומחה; וברור שחוק גובר על תקנה. לכן ברור שאם אני לא צריך לצרף מומחה מטעם בית משפט ברור שאני מגיש. הרי גם היום בתביעות נזיקין רגילות יש מקרים שבהם בן אדם מגיש לבית המשפט במקום חוות דעת מומחה, בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, והוא משתמש בסמכות הבסיסית שיש למי שמקבל את התביעה כדי להבין שבשנייה שאתה מגיש בקשה שקשורה למשהו בתקנות, כנ"ל כשמסמך אינו ברשותך – ויתור על סודיות רפואית – אתה מגיש תביעה ואומר, נבצר ממני להחתים את פלוני אלמוני על ויתור על סודיות רפואית ומבקש שיהיה משהו אחר במקום זה. אז השופט או הרשם או המזכיר שמקבל את התביעה מעביר את זה לגורם השיפוטי שאומר, למה זה לא מוגש בתקנות. אם נותנים תשובה – מקבל, לא נותנים תשובה – יהיה לו מאוד פשוט לכאורה גם בלי הסעיף הזה. זה תיקון מבהיר. טוב להבהיר, זה לא רע, אבל לא בשביל זה לא התכנסנו. אני רוצה לקוות שאף רשם או שופט לא דחה עד היום תביעה שבה הוגשה בקשה למינוי מומחה מטעם בית משפט בהתאם לסעיף פלוני או אלמוני בחוק בגלל שזה לא עמד בתקנה 15 כשהוגשה בקשה. אם לא הוגשה בקשה זאת שאלה אחרת, אבל כשהוגשה בקשה, אני מניח שזאת פרקטיקה. יש סיבות למנות מומחה מטעם בית משפט גם בתיקים אחרים וזה לא היווה חסם, למיטב הבנתי. זה תיקון מבהיר וזה בסדר, אבל לא בשביל זה התכנסנו.
לירון בנית ששון
¶
זה בעיקר לשם יצירת הוודאות וההבהרה. זה נכון.
התיקון השני נוגע להוצאות של חוות הדעת. פה אנחנו מציעים לשנות את הכלל שחל בתקנות סדר הדין האזרחי. הכלל הוא שבית המשפט יקבע על מי יושתו ההוצאות. אנחנו מבקשים לשנות ולקבוע שברירת המחדל תהיה שהעלות של ההוצאות תוטל על הנתבע, אלא אם כן בית המשפט שוכנע שיש הצדקה להטיל את זה על מי מבעלי הדין או באופן אחר. כאן יש שני טעמים להצעה שלנו: הטעם הראשון הוא שמדובר בתביעות אזרחיות לאחר שיש נתבע שהורשע בפסק דין חלוט או זה יכול להיות מוגש כתביעה נגררת. יש פרק זמן מסוים של 90 יום שצריך להגיש אחרי פסק הדין הפלילי; או שמגישים לפי סעיף 42א לפקודת הראיות. בשני המקרים רואים את הממצאים והמסקנות כאילו נקבעו בהליך אזרחי. זאת בעצם ראיה.
לירון בנית ששון
¶
המסקנות והממצאים שנקבעו בפסק הדין, כלומר האחריות של העבריין המורשע היא ראיה מוכחת לכך שהמעשה בוצעה.
לירון בנית ששון
¶
הטעם הנוסף הוא שאנחנו מדברים על המאפיינים המיוחדים שיש לנפגעי עבירות מין והחסמים שניצבים בפניהם בעת הגשת תביעה אזרחית. אנחנו רוצים, לפחות, להקל את החסם הכלכלי באמצעות השתת ההוצאות האלה על הנתבע עצמו.
אני ארצה ששירה תשלים כי יכול להיות שנישאל למה זה רק ביחס לנפגעי עבירות מין ולא לנפגעי עבירה נוספים. אז יש דוח של צוות שדן בזה, ואני ארצה שגם שירה ממחלקת ייעוץ וחקיקה תשלים את ההתייחסות לזה, ברשותך..
שירה סיידלר עמנואל
¶
אני ממשרד המשפטים. כמו שלירון אמרה, יש דוח הצוות להנגשת תהליך אזרחי לנפגעי עבירה שההמלצות שלו עוגנו גם בהחלטת ממשלה. המטרה שלו הייתה לבחון את מיעוט התביעות האזרחיות לפי הנתונים שהם עשו. מדובר במספר מאוד מועט של תביעות אזרחיות שמוגשות נגד נתבעים שהורשעו בפלילים. הדוח סקר את המאפיינים ואת החסמים של הקבוצות האלה והמליץ המלצות שאחת מהן שקשורה לתיקון הזה היא תיקון סעיף 108 לחוק בתי המשפט באופן שירחיב את ההחלה של התקנות שיותקנו ביחס למומחים גם לעבירות אלימות.
אני אוסיף על מה שלירון אמרה, שעד היום סעיף 88 אמנם כתוב פה אבל הוא לא השתכלל מכיוון שבתי המשפט פירשו שמכיוון שאין תקנות בעניין לא ניתן להשתמש בו. לכן סעיף 108א ו-ב שקובע שאם בית המשפט מינה מומחה מטעמו לא יהיו רשאים בעלי הדין להביא - - - נוספת, לא באמת יושם כי בתי המשפט - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
במקרה רגיל שממנה בית המשפט ממנה מומחה מטעמו – שזה דבר שקיים. זאת סמכות כללית בכל תביעה אזרחית. בן אדם תובע תביעת נזיקין או תביעה אזרחית אחרת או מומחה חשבונאי – לא משנה מה – יש הוראה כללית בתקנות, למיטב הבנתי, שכשממונה מומחה מטעם בית משפט אי אפשר להביא מומחה נוסף אלא באישור. כלומר לא צריך את הרובריקה הזאת. למרות שתקנות סדר הדין האזרחי השתנו, ולא לטובה, לא מזמן, אבל ממה שאני זוכר מהלשכה.
חנית אברהם בכר
¶
תקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי מסדירה את העניין של מומחה מטעם בית משפט. לרוב זה כבר לאחר שמונו מומחה מטעם התובע ואחר כך מומחה מטעם הנתבע, ואז השופט ממנה מומחה נוסף מטעמו, מטעם בית המשפט. אז זאת הייתה המטרה של התקנות האלה למנוע את המצב שאנחנו כבר במומחה שלישי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
את זה אני מבין. אבל אם היום אני מגיש תביעה בכל נושא בעולם, וכשאני מבקש מומחה מטעם בית משפט ולא מצרף חוות דעת מומחה, ואומר למה בנושא הזה אני רוצה מומחה מטעם בית משפט – נניח שזה קיים. תקנה 88 חלה עליי?
הילה בוסקילה
¶
"לא יוגשו חוות דעת מטעם המומחה מטעם בעלי הדין, ויראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי מומחה מטעם בית משפט - - -"
הילה בוסקילה
¶
אני מהנהלת בתי המשפט. 88ד מדבר על מינוי מומחה מטעם בית משפט בהסכמת בעלי הדין. ואז הוא קובע: "יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן. אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת לא יוגשו חוות דעת מטעם בעלי הדין".
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה כשזה בהסכמה. בעניין ההסכמה אנחנו באירוע אחר. אז פה זה שולל את עניין ההסכמה. אני לא רואה התייחסות לסוגיית ההסכמה כי היא בחוק.
לירון בנית ששון
¶
היינו צריכים לקבוע את התיקון הזה של 108א בחוק כדי להתגבר גם על הנושא של פקודת הראיות. כי - - - להביא ראיה מטעמו כדי להוכיח - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ברור לי. אני מבין.
אני שואל שאלה כזאת: האם כאשר נפגעת עבירת מין מגישה חוות דעת מומחה מטעמה, מה קורה? לכאורה היא יכולה.
נעמה מנחמי
¶
היא יכולה וכמובן במצב כזה גם הוא יכול להגיש מטעמו. יחול ההסדר הרגיל, לא יחול בכלל 108א.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
סליחה, אני חולק עליכן, לפחות ממה שכתוב פה. כי לכאורה יצרתם פה סיטואציה שהנפגע יגיש את המומחה מטעמו וההוצאות יהיו על הנתבע, להבנתי. כלומר חייבתם את בית המשפט - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, לא. אתם אומרים: תביעה אזרחית בשל עבירת מין לפי סעיף 108א לחוק, לא כאשר מונה מומחה מטעם בית המשפט; אלא תביעה שעונה לגדר הזה של 108א לחוק "יטיל בית משפט את תשלום שכרו והוצאותיו של המומחה, על הנתבע". אתם אומרים שזה יחול רק על מומחה מטעם בית המשפט, לכאורה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה לא מדוקדק בנוסח. כדאי שיהיה ברור שזה יחול על מומחה שמונה מטעם בית משפט וכן לקבוע הסדר שמבהיר את זכותה של הנתבעת בהקשר הזה להביא מומחה מטעמה, שזה לא מייצר לי משהו הפוך, ושבמקרה כזה זה גם לא שולל את הסמכות של בית המשפט במסגרת פסק הדין להטיל את ההוצאה הזאת על התובע. כלומר לא לייצר פה הסדרים שליליים, בקיצור; לא על האפשרות להגיש מומחה מטעם הנתבעת, אם היא רוצה; ב', שבמקרה כזה לקבוע הסדר על מי חלות התוצאות.
108א עוסק בשני סוגים של תביעות: תביעה אחת היא תביעה אזרחית נגררת. להבנתי, תביעה כזאת מכוונת כלפי המורשע ואי אפשר להוסיף לה עוד דברים, להבנתי, נכון? זאת אומרת אי אפשר להיות נגד צדדי ג' על בסיסה. היא מוגדרת לגדרי כתב האישום, לצדדים המורשעים. כלומר אם אדם הורשע אפשר לתבוע. במקרה כזה תקנות כאלה הן שערורייתיות, בעיניי. במקרה כזה אני נותן לבית משפט את הסמכות לא להטיל את הוצאות המומחה על התובע של הנפגע? אני לא רוצה שום שיקול דעת לשופט בהקשר הזה. אם בן אדם הורשע עכשיו ובתוך 90 יום היא פועלת ואני רוצה לעודד אותה להגיש את התביעה האזרחית, מה פתאום שהיא תחשוש אפילו מסיטואציה תאורטית ששופט יגיד: אני בשיקול דעת מטיל מומחה בית משפט, ובמידה שאני מטיל עלייך את ההוצאות אני גם חסמתי לך את האפשרות להגיש מומחה מטעמך. עשיתי לה הרתעה. אני לא מוכן לזה בשום פנים ואופן. זה נראה לי הזוי.
לעומת זאת יש מקרה אחר – משפט אזרחי שהוגש בו כראיה פסק דין חלוט, דהיינו: תביעות נגד צדדי ג', תביעה חוזרת ונשנית כנגד אותו אדם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מסכים. אבל "משפט אזרחי שהוגש בו כראיה פסק דין חלוט במשפט פלילי", אבל בתביעה שאיננה נגררת אין איסור להוסיף נתבעים אחרים, להבנתי. זאת אומרת נגררת זה רק נגד נתבע אחד שביצע את העבירה. אם יש כמה שהורשעו או מבצעים במשותף – לא משנה. אבל כנגד מי שהורשע – זה אירוע אחד.
מקרה שני הוא שאחרי הרשעה תהיה תביעה נגד צד ג' שהתרשל, לא דיווח – אין לי מושג. אלף צדדי ג' כיד הדמיון הטובה על עורך הדין של נפגע העבירה. ואז בסיטואציה הזאת אני מייצר פה מנגנון שמטיל את ההוצאות על הנתבע, ובמקרה כזה זה גם לא גדור כי אפשר להגיש עוד 15 תביעות. וזה על בסיס השאלה האם אני צירפתי כנספח כראיה את פסק הדין לאו דווקא כקשר ישיר לעבירה. הרי יכולה להיות סיטואציה שבה אני טוען לדברים אחרים שאירעו לפני האירוע, אחרי האירוע, כשל השגחה – אלף דברים אחרים; מצרף כראיה את פסק הדין, ויש לי נתבע או נתבעים, ואז המנגנון הזה פוגע גם בזכויות של צדדים שלישיים שלא הורשעו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
פסק הדין הוא ראיה אבל הפגיעה בזכות הדיונית של 108א היא כלפי כולם. להבנתי, "לא יהיה רשאי בעל דין", לא נתבע. זאת הוראה בחוק. אני לא מתקן עכשיו את החוק. המחוקק אמר בשביל הרציונל לא להעצים את הפגיעה של הנפגעת כדי שלא תצטרך להיחקר על-ידי הרבה מומחים, צריך למנוע מכל בעלי הדין את האפשרות להגיש מומחה מטעמם – זה אני מבין, זה לגיטימי, להבנתי. כך אני מבין את החוק. גם אם אותה נפגעת עבירה החליטה לתבוע גם את מי שביצע את העבירה ועוד 30 איש על כל מיני דברים אחרים – זה בסדר גמור, אבל אני לא רוצה שהיא תיחקר על ידי 30 מומחים. אני רוצה שימונה מומחה אחד ושכרו ישולם.
במשפט תביעה נגררת מובן לחלוטין שזה נגד הפוגע, ואין לי שום לגיטימיות שבית משפט יטיל את ההוצאות על שום אדם אחר לבד מהפוגע שהורשע. כשאנחנו עוסקים בחלופה השנייה של סעיף ג' של תביעה אזרחית, של ההגדרה: "משפט אזרחי שהוגש בו כראיה פסק דין חלוט במשפט פלילי, לפי סעיף 42א – אם אני מאפשר להטיל על הנתבע יכול להיות שאני לא תובע כסף מהפוגע – חבל לי על הזמן, אין לו כסף, הוא פושט רגל, הוא מת, הוא בכלא עד סוף חייו – לא יודע – יכולות להיות כל מיני סיטואציות, ואני מגיש את התביעה. דווקא בגלל חברת ביטוח צד ג' - - - מדינת ישראל – לא משנה. אני מגיש את התביעה נגדם ואז אני מטיל על הנתבע באירוע הזה – מיהו הנתבע באירוע הזה? יש פה אי בהירות מאוד קשה, בעיניי.
לירון בנית ששון
¶
אני מבינה שסעיף 108א מתיר לנפגע העבירה רק ביחס לנתבע שהורשע, לא ביחס לנתבעים אחרים. לכן כשאני אומרת בתקנות: "ואולם בתביעה אזרחית בשל עבירת מין, לפי סעיף 108א" אז ההוצאות של חוות הדעת היא רק חוות הדעת נגד הנתבע שהורשע, לא נגד נתבעים אחרים. אני לא יכולה לבקש מבית המשפט למנות לי עכשיו מומחה - -
נעמה מנחמי
¶
- - לכן יכול להיות שאפשר פשוט רק לכתוב ב-92 איזה משהו שממנו יהיה ברור שזה רק מישהו שהורשע.
לירון בנית ששון
¶
אתה ממש מתפרץ לדלת פתוחה כי אחת ההמלצות של הצוות הייתה להרחיב את 108א כך שזה יחול - -
לירון בנית ששון
¶
גם. וגם שזה יחול על נתבעים אחרים, כלומר שאפשר יהיה לבקש חוות דעת ביחס לנתבעים אחרים, אבל רק בשאלת האחריות ולא בשאלת הנזק. נכון?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל שאלת הנזק היא שאלת הנזק, והעניין הנדון זה העניין הנדון. אני מנסה להבין את הפרשנות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה לא עניין של מחלוקת במהות, אנחנו רוצים לא לייצר פה קלקול. אני שואל שאלה: לתביעה משפט אזרחי שהוגש בו כראיה פסק דין חלוט במשפט פלילי – פלוני אלמוני ביצע אונס ונגרם נזק, ואני מביא חוות דעת רפואית על הנזק. הפרשנות שלכם של החוק היום ושל התקנות שנתקן אחרי שנתקן זה שאם אני מגיש תביעה ולא עשיתי נגררת כי קיבלתי המלצה טובה מעורך הדין שלי לא להגיש תביעה נגררת. למה? כי נגררת זה רק נגד המורשע. אני לא אראה ממנו כסף מסיבות כאלה ואחרות, ואני רוצה להגיש דווקא נגד צד ג'. כמובן, הוא יהיה רשום כנתבע כי אני לא יכול לתבוע רק נגד צד ג'. אני אגיש תביעה ואצרף נתבעים כיד הדמיון הטובה עליי כדי למצות את זכויותיי על-פי דין – מטרה ראויה, לשיטת כולנו. אני אביא חוות דעת לעניין הנזק. הבנתי של סעיף החוק היא שלא רשאי בעל דין להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון. דהיינו גם חברת הביטוח, גם צד ג' וגם המדינה לא תוכל להכריח את נפגעת העבירה לעבור עוד חקירה על-ידי מומחה, בדיקה או ריאיון או כל מה שנדרש. זאת הבנת החוק שלי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם היא ביקשה מומחה מטעם בית משפט ובית משפט נתן למרות שהעניין הנזיקי הוא כביכול בינה לבין מי שפגע בה, לעניין הנדון לא ניתן יהיה להביא חוות דעת נוספות. כלומר אפשר יהיה לעניין החבות. יכול להיות שזה יפגע בה באותה מידה, אני לא יודע. אבל לעניין הנזק הפיזי, הפסיכולוגי עצמו – תם הטקס – יש מומחה מטעם בית המשפט ונגמר האירוע. זאת המטרה של תיקון החקיקה, להבנתי, כדי לעודד תביעות.
עכשיו נשאלת השאלה – בהנחה שזה המומחה שאנחנו מדברים עליו בתביעה אזרחית בית המשפט שמטיל את שכרו ותשלום הוצאותיו של המומחה על הנתבע – סליחה? מה פתאום. על הנתבע המורשע אני מוכן, ואני מחייב ואני לא מוכן לתת שיקול דעת לבית משפט להטיל לא על נתבע מורשע במסגרת תביעה נגררת לפלילים או כשהתביעה היא רק נגד המורשע; אבל אם עורך הדין שלה החליט להכניס 15 נתבעים אחרים, שלדעתי, בכלל לא שייכים לאירוע – אני מייצר ברירת מחדל שהם יצטרכו לשלם על חוות דעת מומחה כי עורך הדין שלה החליט להכניס מישהו שבכלל לא שייך לאירוע?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז יש סיפא של "זולת", אבל אני אומר שהרציונל להטיל אוטומטית על הנתבע קיים, ואני לא רוצה חריגים כשמדובר בתביעה נגררת, ולא קיים כשמדובר בתביעה - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נגררת והמורשע. יכולה להיות סיטואציה של עשרות תביעות. נניח, אדם הורשע וקיבל את העונש שלו. הייתה גם תביעת פיצויים ראשונה, שילם על חוות הדעת ושילם גם את מה שבית המשפט הטיל עליו ומוצה ההליך. אנחנו יודעים שבתביעות אזרחיות אפשר אחר כך עוד ועוד. זה נכון – יכול להיות שיהיה נזק נוסף שיתגבש אחר כך – פיצול סעדים או לא פיצול סעדים – יכולות להיות כל מיני סיטואציות. מה אני עושה אם יש נפגע שמגיש עוד ועוד תביעות ומטיל על אותו מורשע? בסדר, שילם גם את חובו הכספי וגם בעונש ככל שנענש, ועכשיו הוא צריך כל הזמן באוטומט לשלם חוות דעת מומחה על פי שיקול דעת של נפגע העבירה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז במקרה הזה זה "זולת" ואני מוכן לתת לזה את הזולת, אבל לא בנגררת. בנגררת אני לא מוכן. בנגררת בתביעה הראשונה שמוגשת אחרי כן אני לא רוצה חריגים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אזרחית כלפי המורשע שמוגשת בהתאם להוראות החוק בתוך פרק הזמן הנדרש. זה לא ריבוי תביעות – זאת תביעה אחת ותם הטקס. שם אני לא מוכן שום שיקול דעת של בית משפט לא להטיל את זה על הנתבע. אני לא רואה לזה שום הצדקה.
חנית אברהם בכר
¶
אדוני, בהנהלת המשפט אנחנו מקפידים להשאיר פתח ואפילו לצמצם יותר למקרים החריגים שאין בהם מקום להטיל את ההוצאות אולי גם לא על התובעת, אבל לאפשר את החריגים ואת שיקול הדעת לבית המשפט.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כמחוקק אני לא מוכן ב-108א – וזה מנוגד גם לרציונל של הצדק – שמישהי שמגישה תביעה אזרחית נגררת בפלילים תיחשף אפילו לסכנה הכי שולית שאת תוצאות חוות הדעת הרפואית שבית משפט ימנה היא תצטרך לשלם. אני לא רוצה את זה אפילו לא בתיאוריה. אני מתכוון לנגררת. אני גם לא רואה לזה שום הצדקה וגם לא הצדקה לשיקול דעת גם לא במקרים חריגים שיירשמו.
את יכולה להגיד לי שלא תמיד הנתבע, אולי הוא לא יכול לשלם – יש לזה פתרונות אחרים שאפשר לקבוע שאולי במקרים מסוימים זה יבוא מאוצר המדינה. נפגעת העבירה באירוע של תביעה נגררת – אני לא רואה שום הצדקה לשיקול דעת. באירוע של משפט אזרחי שהוגש פסק דין חלוט במשפט פלילי, שזה לא תביעה נגררת – שם אני מסכים איתך שצריך להשאיר שיקול דעת. ולהפך – יכול להיות ששם ברירת המחדל מנוסחת לא טוב. כי שם היא מטילה את זה על הנתבע גם אם הוא לא בהכרח הפוגע.
חנית אברהם בכר
¶
עם זה אני מסכימה, וכל עוד נותר שיקול הדעת – בסדר גמור. אבל גם לגבי מקרים של תביעה נגררת אני לא יכולה להגיד לבית המשפט - - -
חנית אברהם בכר
¶
- - - אין אפשרות, אין טעם להטיל את ההוצאות על הנתבע. אז אני מסכימה איתך שזה יוטל מהוצאות המדינה. אבל אני לא הייתי רוצה להגיד לבית המשפט שאין לו אפשרות להטיל את ההוצאות האלה, ואין לך שיקול דעת לקבוע גם אחרת. אם אתה רוצה לצמצם את זה עוד יותר או שאפשר להבנות ולקבוע - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בתביעה נגררת אני לא מבין שום הצדקה לשיקול דעת. אני מבין – אוצר המדינה בכל מיני סיטואציות שזה בעיה תקציבית, זה הנהלת בתי המשפט וישולם מכל מיני - - -שאתם מחביאים שם – הכול בסדר. אבל אני לא מבין סיטואציה להטיל את זה על נפגע עבירה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא ככלל. זה כלל נטול חריגים לתביעה נגררת. אני מבין את החריגים ואת הצורך שלהם וגם הצגתי כמה מהם נוספים כשמדובר בתביעה אזרחית במשפט אזרחי שהוגש בו כראיה פסק דין חלוט. שם אני מבין לגמרי, ואני גם יכול לחשוב על כמה מקרים שבהם אני גם לא ארצה. שם אני אפילו בספק על הנתבע כי הגדרת הנתבע שם היא בעייתית. כי הנתבע הוא לא תמיד הפוגע. אפילו ככלל, לדעתי לא נכון להגיד שבשנייה שאני מצרף למשפט אזרחי ראיה שהיא פסק דין חלוט במשפט פלילי אני מטיל את הוצאות המומחה על הנתבע. כי זה אומר שאלה נתבעים שהם לא בהכרח פוגעים.
לירון בנית ששון
¶
זה מספיק. רק לכתוב שהנתבע הורשע בביצוע עבירה. 108א לא חל על נתבעים אחרים. הוא לא חל לא כשזה לפי 42 ויש לי פסק דין חלוט ולא בתביעה נגררת. הוא חל רק על הנתבע שביצע עבירה והורשע בה – רק עליו זה חל. כתוב ב-108א: "לשם מתן חוות דעת בכתב בעניין מצבו הרפואי של תובע בתביעה אזרחית בשל עבירת מין שהנתבע ביצע כלפיו והורשע בה". בית המשפט לא יכול לעשות שימוש בסעיף הזה ולחייב מומחה מטעמו כשמדובר בנתבעים אחרים שלא הורשעו. זה לא חל, זה מחוץ לתחום. לכן אני לא צריכה לקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי משהו אחר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
להבנתי, אם זה המצב – יכולים להיות כמה נתבעים? לפרשנותך, ברגע שאני מצרף נתבעים נוספים לתביעה שאינם רק הפוגע – האם לא ניתן לעשות הסדר שימוש בהסדר הזה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון. סעיף 108ב אומר שעדות נוספת של מומחה לעניין הנדון כל בעל דין לא יוכל לתת. אני שואל שוב – ואם כן, יכול להיות שצריך לתקן את החוק כי, על פניו, כאשר מוגשת תביעה אזרחית נגד מספר נתבעים, ואחד הנתבעים הוא הפוגע ויש עוד נתבעים באירוע הרציונל הוא אותו רציונל; ולהפך – הוא אפילו מתחזק כי את אומרת שיהיו 5-4 מומחים שהנתבעת תצטרך לעבור אצלם חקירה? אני לא מפרש ככה את החוק, אבל אם אתם מפרשים ככה את החוק אז אנחנו בבעיה אחרת.
שירה סיידלר עמנואל
¶
ככה מפרשים אותו ולכן אנחנו גם רוצים לתקן אותו כדי שזה יחול על יתר הנתבעים ולא רק על הנתבע שהורשע.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה עניין אחר. אבל לפרשנותך היום – וזה מאוד חשוב לי – אם חלף מועד 90 הימים, ונפגעת עבירה מגישה תביעה אזרחית נגד הפוגע שהורשע בפלילים בצו הנספח - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז איך את מסבירה לי את סעיף 108א, ב? "לא יהיה רשאי בעל דין להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון", ששם זה עוסק בעניין.
לירון בנית ששון
¶
אתה צודק שהיה נכון לדייק את הנוסח והיה נכון עוד יותר לכתוב: "רשאי הנתבע שביצע את העבירה - -
דובר >> נעמה מנחמי
¶
לכן כתוב "הוא בעל דין" כי גם התובעת וגם הנתבע, ולא חשבו בכלל על - - - של נתבעים נוספים מעבר לזה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בואו נשמע מומחים כי אני רואה פה הנהונים ונענועי ראש שונים. גל רוסאייב מארגון "נבחרות", בבקשה.
מיה אוברבאום
¶
אני יועצת משפטית מאיגוד מרכזי הסיוע. אני רוצה לומר משהו עקרוני אבל אני גם רוצה להגיד שאני לגמרי מסכימה עם כבוד היושב-ראש. גם אנחנו הבנו ככה את החוק, ולכן, לדעתי, צריך גם לפרש את התקנות, חברותיי בצד הזה של השולחן. אם אני לא טועה יש הסכמה לגבי הנוסח הזה.
אני רוצה להגיד אמירה יותר עקרונית שאנחנו מאוד מתרגשות על התקנות האלה שבאו בעקבות נוסח חוק שעבר ב-2018 שהעברנו יחד עם חברת הכנסת לשעבר איילת נחמיאס ורבין. זאת פעם ראשונה שאנחנו מתווים חוק בהתאם לעיקרון החזרת השליטה לנפגעת, שהיא יכולה לבחור. אנחנו מאוד מברכות על כך ומבקשות שגם המשך החקיקה בנושא יהיה עם הדגל הזה של החזרת שליטה לנפגעת כי אנחנו יודעות שעבירות מין זה הפקעת שליטה מהנפגעת. לכן אנחנו מאוד מברכות על הנוסח. אני אוסיף ואומר שאנחנו מסכימות עם כבוד היושב-ראש לגבי הנוסח של 108א. גם אנחנו הבנו את זה ככה והתייעצנו אתמול עם שלוש מומחיות בנושא, ושלושתן חשבו ככה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
האמת היא שמי שקובע את הפרשנות של בית המשפט – לא של משרד המשפטים – זה השופטים שבסופו של דבר מיישמים את התקנות האלה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה נפוץ הסיטואציה הזאת שאני מדבר עליה? טוב, זה לא נפוץ בכלל, זה חלק מהדוח של צוות התביעות האזרחיות. אבל כשמוגשת תביעה אזרחית מוסיפים שם צדדי ג'?
איתי נעמן
¶
קודם כול, אני אומר שאני גם חלק ממשרד המשפטים אז אני נמצא פה תמיד בכובע כפול. אבל בסיוע המשפטי היינו גם חברים בצוות האזרחי. אכן יש מיעוט של תביעות אזרחיות, ואני יכול לומר בתור מי שמקבלים ומייצגים למעלה מ-500 פניות של נפגעות ונפגעי עבירות מין בשנה לקבלת ייצוג גם בהליכים הפליליים, אגב, כשנכנסנו לפני כחמש-שש שנים לייצג את האינטרס של נפגע העבירה במסגרת ההליך הפלילי וגם אחר כך בבקשות לייצג בהליכים אזרחיים, אנחנו מזהים שני חסמים בתיקים שמגיעים אלינו מהגשת תביעות אזרחיות: אחת היא שבניגוד להליך הפלילי בהליך האזרחי אנחנו מחויבים לבדוק זכאות כלכלית של הנפגע או הנפגעת שמבקשים להגיש את התביעה האזרחית. אני אומר בהערת אגב שאני מקווה שגם העניין הזה יתוקן בהצעת חוק לתיקון חוק הסיוע המשפטי שעברה כבר בקריאה ראשונה, ואני מקווה שתקודם גם כאן בוועדה בהקדם בתמיכת המשרד, כמובן, כי זאת הצעת חוק ממשלתית. זה חוק שאמור להקל במבחן הזכאות הכלכלית מתוך אותה הרמוניה שדיברנו עליה כאן באותם מקרים שבהם נוהל הליך פלילי, ואנחנו רוצים להמשיך את הדרך עם נפגעת העבירה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הרי אם יש שם הרשעה והתיק מובטח יחסית, יש ראיה חלוטה – התיק אמור להיות פשוט יחסית בתביעה נגררת ספציפית. אני רוצה לעודד שיבדקו אותו במשקפיים הכלכליים, ועורך דין ייקח אותו ויעשה את זה על בסיס החוזים וירוץ קדימה. זה גם יהיה יותר מהר – בכל זאת סיוע משפטי זה טוב – לחצים וזמנים – דווקא השוק הפרטי בהקשר הזה אמור לייעל, להבנתי.
איתי נעמן
¶
אני מבין מה אדוני אומר. זה נושא שעלה בדיונים בהצעת החוק, וזה בטח יעלה כשההצעה תידון בקריאה שנייה ושלישית בהנחה שתחול רציפות. פתחתי סוגריים – אני מבקש לסגור אותם, ואם אדוני ירצה שאתייחס לסוגיות ספציפיות – אני לא רוצה לקחת את הזמן של הדיון בהצעה הזאת.
החסם השני שאנחנו מזהים זה שגם אותם מקרים שעברו כבר את מבחן הזכאות הכלכלית לפעמים נופלים כי לנפגעת העבירה אין אפשרות לממן את חוות הדעת.
איתי נעמן
¶
אז אני, כמובן, מברך על התקנות והשותפים במשרד המשפטים.
אני רק רוצה לומר הבחנה אחת. ההבחנה שאדוני עורך, ואני יכול להבין אותה, היא לא בהכרח, כמו שאני מבין, בין תביעה נגררת לתביעה שאינה נגררת כי אנחנו מזהים הרבה מקרים שבהם נפגעת העבירה דווקא תגיש את התביעה והיא יכולה להיות רק נגד הפוגע שהורשע, אבל לא במסגרת תביעה נגררת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל אז אתה צריך לתת לי מענה לשיקול הדעת. הנהלת בתי המשפט אומרת: מה אני עושה אם באמת יש - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז לכן אני אומר ששם אני רוצה לתת את שיקול הדעת כי יכולה להיות סיטואציה עצובה מאוד וטרגית אבל מוגשות עוד ועוד תביעות. יש אנשים שאפילו לפעמים חלק מהפגיעה שנגרמה להם הם מגישים המון הליכים. זה גם קורה.
איתי נעמן
¶
אולי חברתי יעל תוכל להגיד אם יש בכלל מקרים בודדים שאפשר לספור שנפגעת מגישה יותר מתביעה אחת.
איתי נעמן
¶
רק ראשית לומר שההבחנה צריכה להיות לא בין תביעה נגררת לתביעה שאינה נגררת אלא בין זהות הנתבע. כלומר אנחנו מזהים הרבה מקרים שבהם התביעה נגד הפוגע שהורשע מוגשת במסגרת תביעה אזרחית רגילה – פקודת הראיות – לא נגררת - -
איתי נעמן
¶
- - או מכיוון שהנפגעת היססה 50 יום ולא ידעה על זכותה; או מכיוון שהנזק לא התגבש. זאת ההבחנה שרציתי לעשות. תודה.
יעל שרר
¶
תודה רבה. התקנות האלה ממתינות כבר הרבה זמן. החוק עבר כבר לפני הרבה זמן, ואני ממש מודה לך שאתה נדרש לסוגיה וגם מודה ללשכה של השר שעזרו לנו מאוד בסיפור הזה.
הדיון הזה נוגע בי במקום מאוד אישי כמי שנפגעה מאבא שלה. אבא שלי ישב בכלא. אני תבעתי אזרחית גם בתקופה שהמיעוט שמדברים עליו היום היה כמעט בלתי נתפס, והיו תביעות בודדות. ב-2008 הגשתי תביעה ונדרשתי לעבור חוות דעת מומחה מטעמי. עבדתי אז ב-24 שקלים לשעה ולא היה לי איך לשלם על חוות הדעת. וכשהגעתי לבית המשפט הופתעתי לגלות שאני צריכה לא לעבור רק חוות דעת אחת כזאת, אלא הייתי חייבת להישלח גם לחוות דעת מומחה מטעמו של אבא שלי. מכיוון שהיה מרחק רב בין הקביעות של המומחים בית המשפט מינה מומחה שלישי שגם אליו הייתי צריכה לכתת את רגליי ולעבור אותו תהליך שוב. שילמתי חצי מעלות המומחה של בית המשפט, ובית המשפט – בכבוד, אני אגיד – בחר גם את המומחה הכי טוב וגם הכי יקר.
כבחורה בת 25 לא היה לי מאיפה להביא את הכסף הזה, ואחרי שאבא שלי פגע בי מינית והשתחרר מהכלא עם נזק כל-כך גדול שאני מנסה לתבוע בבית משפט פיצויים הייתי צריכה ללכת ולבקש מאנשים להלוות לי כספים כדי שאני אוכל לעשות חוות דעת בתביעה שגורלה לא היה ידוע. בתביעה שלי כמו שהצגת היו גם צדדים שלישיים. הצדדים השלישיים לא ביקשו חוות דעת מומחה והסכימו לחוות הדעת של בית המשפט, אבל ברור לי שזה לא כל המקרים. אני אסכם ואומר שכל הדברים שאתה הסתייגת מהם והזכרת אותם עכשיו – נראה לי שהם ברורים לכל מי שיושב פה. התיקונים האחרים שצריכים להיות מתוקנים בחקיקה שגם בהם אנחנו עוסקות הרבה עוד יתקדמו ונגיע אליך שוב. לכן לדעתי, כרגע הכי טוב שאפשר לעשות זה בהתאם למה שהערת – לצאת לדרך עם הדבר הזה כמה שיותר מהר ולא לתלות את זה בחקיקות אחרות ובשינויי נוסח מפליגים כי אנחנו גם ככה בעיכוב אדיר. כל יום הדבר הזה מהווה חסם לנשים ולצעירות כמוני שכל כך רוצות להשתקם ולצאת אל העולם ולחיות חיים טובים: להקים משפחות, ללכת ללמוד, לעשות תארים – כל מה שאנחנו לא משיגות מהפוגע שפגע בנו. זה לא עלויות שמתפזרות לריק. המדינה, בסופו של דבר, תצטרך לשאת בעול השיקום שלנו במקום הפוגע. היא תצטרך לשאת בעלויות של הטיפול, בעלויות של האשפוזים ולא נוכל לשלם על זה מעצמנו כי פשוט אין לנו מאין לתקן את הנזקים האלה.
אז מה שאני מבקשת היום זה לדאוג שהתקנות האלה יעברו כמה שיותר מהר ולא יהיה עיכוב נוסף גם בהתחשב בהערות האלה. אני שוב אומרת: נדמה לי שהן ממש לא במחלוקת ומוסכמות על הנוכחים כדי שנוכל לצאת לדרך להסיר את החסם הזה. תודה.
גל רוסאייב
¶
תודה רבה. שמי גל מארגון "נבחרות". באתי לייצג את הנפגעות והנפגעים בחברה החרדית. אני עצמי נפגעת. אני מסכימה מאוד עם מה שיעל אמרה. אני מלווה כמה וכמה סיפורים כאלה שהשיקול כל כך גדול האם בכלל לגשת לסיטואציה הזאת כשאין בכלל מאיפה להתחיל. הייתי גם בפגישה עם עורכות דין, והסכומים שנשמעו שם הם בלתי אפשריים לבנות וגם גברים שרוצים לשקם את החיים שלהם צריכים לבחור בין להתמקד רק בשיקום ולהוציא את הכספים על זה לבין להתחיל הליך של תביעה ולא לדעת מאיפה. זאת בחירה בלתי אפשרית בסופו של דבר. אנחנו גם מברכות על ההליך של הניסיון לתקן את החוק הזה ואנחנו מקוות מאוד שזה ייצא לפועל, בעזרת השם. תודה רבה.
אפרת פילזר ביזמן
¶
כמובן, הדברים שאמרו פה גם יעל וגם גל מדברים בעד עצמם. אני רק מבקשת להוסיף שבנוגע לקטינים שנפגעים הדבר הזה עוד יותר מתעצם. קטינים עוד יותר מתקשים להבין את הצורך ובכלל להבין מה זה מומחה ומה זה מומחה מטעם צד אחד. לכן על אחת כמה וכמה בעניין של קטינים התיקון הזה צריך לעבור. הייתה פה התייחסות קצרה לכך שזה חל בעבירות מין, אבל נדמה שגם בעבירות אלימות יש פגיעות קשות וארוכות טווח ונזקים מאוד משמעותיים, וצריך לשקול שהדבר הזה יחול גם במקרים של פגיעות אלימות.
דבר אחרון ביחס לקטינים – שמעתי מה שאמר היושב-ראש שזה צריך להיות מאוד מוחלט וברור בתביעה נגררת, ונדמה לי שגם בקטינים זה צריך להיות מוחלט. אולי צריך לשנות את הנוסח שזה יהיה מטעמים מיוחדים שיירשמו כדי שההסדר יהיה יותר נחרץ ביחס לקטינים נפגעים. תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
משרד המשפטים, אני לא יכול להכריע. אני יודע מה הייתי רוצה להכריע, אבל אני לא יכול להכריע ובטח לא להחליט עבור כל שופט, איך הוא יפרש את סעיף 108א, והאם זה יחול בתביעות שיש בהן ריבוי נתבעים – להבנתי, כן. אני מסכים שאי אפשר לחסום את חוות דעת המומחים האחרים לעניין האחריות, וזה גם כתוב בדוח של הצוות. על זה ודאי אפשר יהיה לעשות כל מיני חוות דעת נוספות. אבל, להבנתי, החוק היום אומר שאם מגישים תביעה אזרחית שנספחת אליה הרשעה בפלילים נגד הפוגע ואחרים בית המשפט קונה סמכות לעשות מינוי של מומחה, לפי סעיף 108א, להבנתי – כך אני מבין את החוק – והוא אמור להטיל את ההוצאות בהתאם לתקנות. אני רוצה פה חידוד שמוגדר נתבע – הכוונה במקרה הזה לפוגע העבירה – כדי שגם כשנגיע לשופט שיפרש את החוק, חס וחלילה, כמוני ולא כמוכם, אז יהיה ברור מאוד שזה לא מוטל על הנתבעים האחרים, אלא רק על נתבע שפוגע. זאת הגדרת נוסח. בתקנה זאת: נתבע – מי שהורשע לפי כך וכך – זאת התוספת להגדרה. אני רוצה שתבדקו את האפשרות האם אפשר לכתוב שבתביעה נגררת כאשר הנתבע הוא רק מי שהורשע , והיא מוגשת בהתאם למועד, אין "זולת אם שוכנע". בתביעה נגררת זה תמיד על הנתבע בלי חריגים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
החשש שלנו הוא הרתעה ואי ידידותיות של האירוע. אני מדמיין את הפגישה של נפגעת עבירה עם איתי נעמן מהסיוע המשפטי או עם עורך דין פרטי שהיא לקחה, והיא חוששת ובטראומה, והיא תשאל את העורך דין: יש סיכוי? ועורך דין שלא רוצה לחטוף תביעת רשלנות מקצועית יגיד לה: תשמעי, "מטעמים מיוחדים", יש הרבה שופטים – יכול לקרות שיטילו עלייך את ההוצאות. אני לא רוצה את המשפט הזה גם לא בתאוריה. תביעה נגררת – נקודה, סוף פסוק – הוצאות המומחה על הנתבע; או אפשר לכתוב: "במקרים מיוחדים – על בעל דין אחר או על אוצר המדינה, שאיננו הנפגע". אני לא מוכן לתת שיקול דעת בשום מקרה אחרי הרשעה להטיל את זה על הנפגעת. זה אני לא מוכן בנגררת.
חנית אברהם בכר
¶
אדוני, אנחנו גם ככה משנים פה את ברירת המחדל. ממילא לא כתוב: "בית המשפט רשאי להטיל", אלא כתוב מראש: "יטיל בית המשפט את תשלום שכרו - - - לצמצם אפילו עוד יותר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני באמת הבנתי, אבל אני אומר לך שוב: החסם שלנו פה הוא לא אמיתי ברובו המוחלט. סליחה, פסיכולוגיה זה גם אמיתי. אבל הוא פסיכולוגי. מישהי או מישהו שעברו טראומה מאוד רצינית חוו חוויה לא נעימה בבית המשפט ואולי חוו חוויה לא נעימה אצל המומחה הרפואי של הביטוח הלאומי – הם הכי שונאי סיכון שיש – הם לא רוצים שום פתח לכלום. אני שואל את עצמי, האם אני רוצה שכאשר אותה נפגעת עבירה תבוא לעורך הדין שלה ותגיד לו, אני רוצה להגיש תביעה נגררת נגד מי שפגע בי, והוא יגיד לה, סבבה, ברוך השם בוועדת חוקה ובמשרד המשפטים תיקנו תקנות שהוצאות המומחה הן לא עלייך. היא אומרת לו, אתה בטוח? אין שום סיכוי שזה נופל עליי? הוא אומר לה, תשמעי, יש "מטעמים מיוחדים שיירשמו" – יכול להיות שזה ייפול עלייך. אני לא רוצה את התשובה הזאת בשום תרחיש בנגררת. אגב, אני גם רוצה לעודד שיהיו נגררות. אני רוצה שכל עורך דין יגיד לה – תמהרי להגיש. כי אני רוצה לעודד יותר נגררות. אני לא רוצה סיטואציה שהוא יגיד, כמו שאומרים היום: לכי תדעי על איזה שופט ניפול. לא רוצה את זה.
חנית אברהם בכר
¶
אז החלופה הנוספת כמו שהציע אדוני זה שבמקרים שבית המשפט שוכנע לא להטיל את זה על הנתבע זה לקבוע שזה יהיה על אוצר המדינה. אבל כן הייתי רוצה להשאיר את שיקול הדעת לבית המשפט - - - יכולים להיות אלפי מקרים.
נעמה מנחמי
¶
אולי אפשר לכתוב: "ואולם בתביעה אזרחית, לפי סעיף 108א לחוק, יטיל בית המשפט תשלום שכרו והוצאותיו של המומחה מטעם בית המשפט" – כדי שיהיה ברור שזאת הסיטואציה – "על הנתבע"
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כי פה לא הוספת הגדרת נגררת. בנגררת לעולם לא תובע – נקודה, סוף פסוק. בתביעה שיש נספח בין היא נגד עוד נתבעים ובין הבן אדם הגיש 17 תביעות – למה? לא משנה למה. אני רוצה שאחרי התביעה הראשונה בית המשפט יוכל לבוא ולהגיד, אדוני, בפעם הבאה שתבוא ותבקש עוד פעם בקשה למינוי מומחה אני כן אטיל את זה עליך כי כבר מיצינו. אתה צודק – זה לא קורה, זה נדיר מאוד. אבל בשביל המקרים הנדירים אני מוכן להשאיר את שיקול הדעת.
אני אציע נוסח, ברשותכם: "ואולם בתביעה אזרחית" - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הייתי עושה את זה: "בתביעה אזרחית לפי סעיף 108א" – בלי המילים "בשל עבירת מין" – כי אולי יתקנו מתישהו את סעיף 108 ויהיו עוד עבירות ואין צורך בכפילות הזאת. סעיף א(1): "בתביעה אזרחית, לפי סעיף 108א לחוק שהיא תביעה הנגררת לפלילים יטיל בית המשפט את תשלום שכרו והוצאותיו של המומחה על הנתבע שהורשע, זולת אם שוכנע כי קיימת הצדקה להטלתם על בעל דין אחר שאינו נתבע" – כי אין פה האפשרות של אוצר המדינה, למעשה, גם בנוסח שלכם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. "על הנתבע שהורשע". נקודה, סוף פסוק. את רוצה לייצר אפשרות להטיל את הוצאות המומחה על אוצר המדינה."זולת אם שוכנע בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו כי שכרו והוצאותיו של המומחה ישולמו מאוצר המדינה". זה האופציות: תובע, נתבע - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן, כולם או חלקם. זה בתביעה אזרחית נגררת. ואז א(2) או א(1)(א) או א(1)(ב), זה לא משנה: "בתביעה אזרחית לפי סעיף 108 לחוק שהיא משפט אזרחי שהוגש בו כראיה פסק דין חלוט במשפט פלילי או שאיננה תביעה נגררת יטיל בית המשפט את תשלום שכרו והוצאותיו של המומחה על הנתבע, זולת אם שוכנע כי קיימת הצדקה להטלתם על בעלי הדין או מי מהם או על אוצר המדינה ויורה מהי מידת ההשתתפות של כל אחד מהם בהוצאות כאמור". פה הנוסח.
לירון בנית ששון
¶
אנחנו צריכים את זה? כי כרגע הפרשנות היא שזה לא חל על נתבעים נוספים. זה תקנות סדר הדין האזרחי, זה לא מתאים כל המלל הרב הזה - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל באופציה ב' זה יכול להיות גם על התובע. אם התובע החליט שהוא מגיש 17 תביעות זה יכול להיות על התובע. אתם טוענים בפרשנות שלכם שלא יכולה להיות סיטואציה. אני לא יודע אם 108א א אבל הנוסח שהצעתי פה סובל את שתי האפשרויות. "בעל דין אחר" זה יכול להיות גם התובע. אם זאת תביעה לא נגררת וזאת התביעה ה-15 בסדרה יכול להיות שיטילו על התובע. זה לגיטימי. "מטעמים מיוחדים שיירשמו" – מה שרשמתם פה – אני לא משנה לכם אותו. אבל בנגררת אני לא מוכן לזה. כן השארנו את האפשרות והוספנו את האפשרות של אוצר המדינה.
אני חייב לומר שהבעיה שלי היא שכשאומרים את המילים "אוצר המדינה" במפורש זה עלול להפוך להיות הדיפולט.
שירה סיידלר עמנואל
¶
אז רק ההבדל שהצעת בין הנגררת לאזרחית של 42 – על מי זה יוטל, על אוצר המדינה או על נתבעים נוספים?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בנוסח של נגררת ברור לי לחלוטין מהנוסח. לא אכפת לי אם זה יהיה כתוב קטגורית: "ואולם אם יוטל על הנפגע", ואז תבינו לבד כי אם הנוסח הנוכחי מאפשר לכם אוצר המדינה אז בסדר, ואם לא אז לא.
אני לא יודע מה תכננתם – אם אתם צריכים פה בדיקה תקציבית, אם זה מכיל, אם זה כולל – אני לא יודע, אני לא מחליט לכם. אם הנוסח שאתם הצעתם מאפשר לכם להטיל על אוצר המדינה אני משאיר את זה. אני לא מוסיף את זה מיוזמתי. זה רעיון טוב אבל אני לא מכריח אתכם, אני לא מחליט פה החלטות תקציביות אגב תיקון תקנות. אם הנוסח מאפשר אוצר מדינה, לשיטתכם – סבבה; אם הנוסח לא מאפשר אוצר מדינה, לשיטתכם, וזה עניין תקציבי ויש ספק או שאתם רוצים להשאיר את זה פתוח – לא אכפת לי שנישאר בנוסח. ואז תעשו את זה בצורה של הסדר שלילי ברור – להשאיר את הנוסח כמו שהוא ולומר: "ואולם בתביעה נגררת אזרחית לפלילים לא יוטלו ההוצאות על נפגע העבירה". להשאיר את הנוסח כמו שהוא: "ואולם בתביעה לפי סעיף 108א שהיא תביעה נגררת לא יורה בית המשפט על הטלת ההוצאות או חלקן על נפגע העבירה".
איתי נעמן
¶
כלומר לפי החלוקה שאדוני עשה תביעה שמוגשת לא כנגררת אבל היא עדיין רק נגד המורשע עצמו עדיין נשארת האופציה המרחיבה יותר של בית המשפט?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
"מטעמים מיוחדים שיירשמו" – לא שיניתי בנושא הזה את ההוראה של התקנה כפי שהוצע במשרד המשפטים בשביל אותם מקרים חריגים. יכולה להיות סיטואציה שבן אדם הגיש 17 תביעות. למקרה הזה אני רוצה סופיות. אז אני אומר שכאשר זה נגררת, זאת תביעה אחת ראשונה, ושם אני רוצה הוראה קטגורית שלא יוטלו על הנפגע, ולא משנה מי השופט. בהקשר אחר – "מטעמים מיוחדים שיירשמו".
לירון בנית ששון
¶
אני מתלבטת כי יש העניין שבית המשפט בדרך כלל מורה להפקיד ערובה כדי להבטיח את ההוצאות של המומחה. אני רק לא רוצה שייווצר מצב שהנתבע לא יכול לשלם ואוצר המדינה לא משלם, אבל אני מניחה שאם בסיטואציה כזאת חוות הדעת עדיין חשובה לתובעת היא תיאלץ לשלם בנסיבות.
לירון בנית ששון
¶
אז מה היא תעשה בסיטואציה הזאת? הנתבע יגיד, אין לי כסף, אין לי אמצעים – אני לא יכול להפקיד והכסף לא יופקד. זאת פשוט הוראה שבדרך כלל יש להם סמכות להורות על הפקדה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
את רואה סיטואציה בתקנות האלה שבית משפט לא ימנה מומחה כי נפגעת עבירה לא הפקידה ערובה?
לירון בנית ששון
¶
זה נועד כדי להבטיח את ההוצאות של המומחה. המומחה לא מתחיל לעבוד עד שהוא לא יודע שכספו מובטח.
איתי נעמן
¶
מה קורה היום, לפי ההצעה, כשבית משפט נענה לבקשה וממנה מומחה והולך לברירת המחדל שהנתבע צריך לשלם? ברור שהנתבע צריך לשלם את הערובה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מאוד שמח שבעקבות הדיון פה התבררה לקונה, שבעיניי, היא לא כוונת המחוקק ולא כוונת התקנות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא הייתי בחקיקת החוק ב-2018 כמחוקק אבל, להבנתי, מאוד ברור שבשום פנים ואופן אף אחד לא התכוון לקבוע שאנחנו אומרים לבית משפט להטיל את ההוצאות על הנתבע אבל השופט יגיד לנפגעת העבירה שהוא הטיל על הנתבע והוא ישלם כשיתחשק לו, אבל את הערובה היא צריכה להפקיד. בשום פנים ואופן לא. זאת ודאי לא הכוונה פה. הנהלת בתי המשפט, זאת סיטואציה שאפשר לחיות איתה? זה גם מנוגד לנוסח, זה גם מנוגד למטרות. זאת לא סיטואציה שאנחנו מוכנים לחיות איתה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז אני עוד יותר שמח שיהיה מאוד ברור שבסיטואציה של נגררת אין שום סיטואציה בעולם שנפגעת עבירה תצטרך להוציא שקל. הרי כל המטרה בתקנות היא בשביל זה.
איתי נעמן
¶
אבל גם מבחינת ההיגיון – מי שאמור להפקיד את הערובה זה מי שאמור לשלם למומחה את שכרו. זאת ערובה לתשלום השכר. אז אם יש החלטה שהנתבע צריך לשלם ואם זה אוצר המדינה אז לא צריך ערובה.
איתי נעמן
¶
אז אם לא תהיה חוות דעת יש משמעות לתביעה בהיעדר הגנה במשפט אזרחי. בית משפט צריך לתת פסק דין בהיעדר הגנה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
את מעלה חשש מאוד חשוב, אני מפרגן; אבל זה חייב לקבל מענה. בכל מקרה לכן עוד יותר חשוב לי לחדד, דווקא בגלל החשש שהעלית. לכן יכול להיות שהנוסח השני שהצעתי יותר טוב, לא הנוסח הראשון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז נקריא אותו שוב כדי שכולנו נכיר: א(1): אם צריך "על אף האמור" או "בנוסף" או "בלי לפגוע בכלליות" – לא אכפת לי. "בתביעה אזרחית, לפי סעיף 108א לחוק יטיל בית המשפט את תשלום שכרו והוצאותיו של המומחה מטעם בית המשפט על הנתבע שהורשע בעבירה, זולת אם שוכנע כי קיימת הצדקה להטלתם על בעלי הדין או מי מהם ויורה מהי מידת ההשתתפות של כל אחד מהם בהוצאות כאמור. ואולם בתביעה כאמור שהיא תביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים, כאמור בסעיף 77 לחוק בתי המשפט, לא יטיל בית המשפט את תשלום שכרו והוצאותיו של המומחה על התובע שהוא נפגע העבירה".
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. הוא יכול להטיל את זה על בעלי הדין או מי מהם. אם המשפט "בעלי הדין או מי מהם", בעינייך, תופס את אוצר המדינה - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבין. אבל אני אומר – אני משאיר את המילים "על בעלי הדין או מי מהם"; אני רק אומר: "בעלי הדין או מי מהם בתביעה אזרחית הנגררת לפלילים" שווה – לא הנפגע. אין תרחיש שבתביעה אזרחית נגררת לפלילים בא שופט ואומר לנפגע עבירה: תשלם. אתה רוצה להטיל על בית המשפט או על אוצר המדינה? - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לכן אני שואל: האם המילים "על בעליל הדין או מי מהם" שמופיעות בתביעה רגילה, כוללת גם את אוצר המדינה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז בלי קשר לתביעה אזרחית נגררת בפלילים צריך לתת לזה מענה. זה בנוסח שאתם הבאתם, זה בלי התיקון שלי. היום הנוסח אומר לבית המשפט שיש לו שתי אפשרויות" או שהוא מטיל על נפגעת העבירה או שאתה מטיל על הפוגע.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם אתם מוכנים – זה עניין תקציבי ודורש הסכמות. אני חושב שזה רעיון טוב שבמקרה שאי אפשר להטיל על הנתבע יהיה אוצר מדינה. זה רעיון טוב. בשנייה שאי אפשר להטיל על הפוגע שהוא הנתבע הכיס העמוק לא תהיה נפגעת העבירה, אלא הכיס העמוק תהיה המדינה. אם אתם רוצים – בעיניי, זה רעיון טוב. אין הרבה תביעות כאלה וזה יעודד, זה מצוין, זה משרת את המטרה. אני בעד. אני לא אגף תקציבים ואני לא רפרנט של הנהלת בתי המשפט. אם הם מסכימים לזה אני איתכם ותתקנו את התקנה בהתאם והכול סבבה. אם לא – תשאירו את זה על בעלי הדין. ומה יקרה בסיטואציה של נפגעת עבירה שתובעת בתביעה נגררת? לא אכפת לי – היא לא תשלם. אני לא יודע מה יקרה אבל היא לא תשלם. אם היא כבר תשלם – שתיקח מומחה מטעמה. בשום פנים ואופן היא לא משלמת על מומחה מטעם בית המשפט.
חנית אברהם בכר
¶
אני מבינה היטב את הרציונל שלך ובהחלט מסכימה איתו. אבל יש גם נתבעים שנכון להיום התקנות קובעות שתביעה נגררת אפשר להגיש תוך 90 יום, והם היו רוצים עוד קצת זמן. זה גם ההמלצות של הצוות שאמורות להאריך את תביעה נגררת ל-180 - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יצרתי הבחנה מסיבה מאוד פשוטה והסברתי גם למה. בתביעה אזרחית שאיננה נגררת, להבנתי יכולים להיות גם נתבעים אחרים. אתם טוענים שלא - -
חנית אברהם בכר
¶
אבל אז אני בוחרת להגיש תביעה אזרחית רגילה אחרי 95 ימים – פשוט לא היה לי מספיק זמן. זאת אחת ההמלצות לתקן ולשנות ל-180 יום.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, אבל עדיין כתוב: "יטיל בית המשפט את תשלום שכרו והוצאותיו של המומחה מטעם בית המשפט על הנתבע שהוא הפוגע המורשע". לא נגעתי בנוסח. אני משאיר: "זולת אם שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו כי קיימת הצדקה להטלתם על בעלי הדין או מי מהם, ויורה מהי מידת ההשתתפות של כל אחד מהם בהוצאות כאמור" – השארתי את זה. הייתי מוסיף את המילים: "מטעמים מיוחדים שיירשו". אין לי בעיה שזה לא כתוב – הוספתי. "ואולם" – בלי שום קשר ל"טעמים מיוחדים" – בשום מקרה ובשום מצב אף פעם בתביעה נגררת לא תטיל את זה על נפגע העבירה. נקודה, סוף פסוק.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אין דברי הסבר בתקנות.
בתביעה ה-15 שנפגע העבירה יגיש כי לא מוצא חן בעיניו התוצאות של התביעה 14-1 השופט יכול להגיד לו, חלאס, בטעמים מיוחדים שיירשמו אני מטיל עליך את הוצאות המומחה מטעם בית המשפט.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון. אני פוגע בשיקול הדעת השיפוטי, ואני אומר בצורה ברורה: אדוני היקר השופט, אין לך שום שיקול דעת להטיל הוצאות מומחה מטעם בית משפט על נפגעת עבירה שמגישה תביעה נגררת להרשעה בפלילים. נקודה, סוף פסוק – אין לך שיקול דעת בנושא הזה. הסברתי לך גם למה.
חנית אברהם בכר
¶
אני מבינה את הרציונל. אני חוזרת – לדעתי, במקרים המיוחדים צריך לאפשר את שיקול הדעת גם בנגררות. אבל אני חוזרת ואומרת – זאת הבחנה שיכולה לפגוע בסוף גם - - - זה לא רציונל שלך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נתתי שני הסברים למה לא: 1. מאחר שזאת לא הפרשנות שלי שקובעת ולא שלכם שקובעת, אלא יש יותר סיכוי שבית המשפט ינסה לשכנע בפרשנות שלו. לא יהיה תיאום עם בית המשפט – לי ולכם, כנראה לא. אז הוא ינסה לשכנע את בית המשפט בפרשנות שלו שאפשר לעשות את זה בתביעות עם מספר נתבעים. ואני מאחל לו בהצלחה כי, לדעתי, הוא צודק במקרה הזה. אתה לא חושב?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אתה סבור שבתביעה שאיננה נגררת אפשר להשתמש בסעיף הזה ובתקנות שנתקן עכשיו גם בתביעה שתוגש אזרחית נגד מספר אנשים שאינם הנתבעים?
איתי נעמן
¶
אם הבנתי נכון, הנפגעת תוכל לבקש מבית המשפט גם כשהיא מגישה תביעה אזרחית רגילה נגד יותר מהמורשע עצמו היא תוכל לבקש להפעיל את הסעיף מטעם בתי המשפט. בית המשפט יוכל להיענות לבקשה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
המימון – אני מסכים, וזה תיקון מבהיר לתקנות. על זה הסכמנו. אני סבור שסעיף 108א(ב) אומר שאף בעל דין, ולא רק הנתבע, לא יוכל להכריח את אותה נפגעת נאנסת לעבור עוד פעם מומחה על נושא גובה הנזק. זאת פרשנותי. אני לא יודע אם זאת פרשנותם של משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, אני מאחל לכם הרבה מאוד הצלחה שתשכנעו בעמדה שלי ולא בעמדה שלכם מול כל שופט ותייצרו על זה תקדים. אני לא יכול להכריע בזה כאן ועכשיו – זה לא תפקידי, ואני לא מכריע.
אני כן אומר שאני לא רוצה לייצר תקנות שמכריעות נגד העמדה שלהם – וגם נגד העמדה שלי במקרה הזה אבל בעיקר נגד העמדה שלהם כי הם עושים את הקרבות בבית המשפט. אני לא רוצה לייצר תקנות שמכריעות נגד. אם אני מייצר את התקנות בצורה שאת אומרת במידה מסוימת אני מכריע נגד. אני אומר – לא רוצה להכריע נגד, אלא בתביעה אזרחית כזאת התשלום וההוצאות - - - על מומחה של נתבע – פה זאת ההבהרה שהיא מאוד ברורה – שהורשע כדי להבהיר שאם יש כמה נתבעים – אתם חושבים שזאת מציאות בלתי אפשרית, הם יחשבו שכן, ושיהיה להם בהצלחה ואני לא מכריע. אני אומר שבתביעה נגררת – אפס שיקול דעת להטיל את זה על הנפגעת. אני לא מצליח לדמיין תרחיש שאני ארצה להטיל את זה על הנפגעת. יכול להיות שיש כזה שלא ידעתי.
לירון בנית ששון
¶
מקובל על אדוני שאת כל התיקון הזה נשקול אם לא להכניס לתקנות אחרות שנקרא להן "תקנות נפגעי עבירות מין (סדר דין אזרחי) ולא בתקנות סדר הדין האזרחי? זה משנה לך?
לירון בנית ששון
¶
כן, יהיו תקנות נפרדות שזאת תהיה הכותרת שלהן, ושם זה יהיה כתוב. זה פשוט לא מתאים - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא אכפת לי, זה פשוט מסרבל לאנשים שלא יידעו לחפש את התקנות. עורך דין יפשל כי הוא לא יידע לחפש את זה שם. לא כל מי שמגיש תביעות אזרחיות הוא כל הזמן בתחום הזה. עדיף שזה יהיה א(1).
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תעשי את זה 92א. אין בעיה, תעשי את זה בתקנה נפרדת. לדעתי, א(1) פה מתאים. אני הייתי רוצה א(1). משרד המשפטים, במענה למה שאת הערת בהערת אגב אתם צריכים לעשות התאמה ל-(ב) ו-(ג) לסיטואציה של א(1). כי הסנקציה שקיימת לבית המשפט: "לא נענה בעל דין להוראה, לפי תקנה זאת, רשאי בית המשפט למחוק את כתבי טענותיו" – זה לא עוזר לי. יהיה לי פסק דין בהיעדר הגנה בלי גובה נזק; ולדחות את הדיון בתובענה למועד אחר זה יהיה - - - עסקה. אז אתם צריכים לתת מענה לתרחיש הזה. אם אתם מסכימים שזה יבוא מלהורות על אוצר המדינה מה טוב, אני איתכם. אבל חייבים לתת לזה מענה פרקטי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מסכים שבנושא של תשלום זה משמעותי ועל זה אי אפשר לסגור פה. על מה שדיברנו עד עכשיו חוץ מנושא התשלום?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה תבחנו, אני לא אכריח אתכם לעשות את זה עכשיו. לתקן את (א) זה לא שינוי משמעותי. אם אתם צריכים להתייעץ תתייעצו ותחזירו עם תשובה, אין שום בעיה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא יכול להכריח אותם במסגרת הזאת, ואני לא רוצה לעכב את התקנות כי יש אנשים שמחכים. אני אומר שוב – זה מקרה קצה. אני מעריך ששופט בשטח יפתור את הבעיה טוב ממני בסיטואציה כזאת וישתמש בסמכות קבועה. אני מעדיף לתת לזה מענה. אם יכולים לחזור לזה עם מענה ולהכניס את זה עוד בתקנות האלה אני ודאי לא אגיד להם לא. אבל אני רוצה אמירה ברורה שבתביעה אזרחית נגררת לא יוטלו הוצאות על נפגע עבירה – נקודה, סוף פסוק. זה חייב להיות בלי שיקול דעת כדי שעורך דין לא יצטרך לגדר את הסיכון הזה. בסדר?
אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים. נתכתב. אנחנו לא בשלים להצבעה בשינויים, נכון? כי אתם עוד לא עניתם כן או לא.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אתם רוצים שאני לא אנעל את הישיבה? תצאו, תתייעצו, ונחזור בהמשך היום ונעשה הצבעה ונסגור?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אין בעיה. אני לרשותכם עד 16:00. ישיבה זאת יצאה להפסקה.
(הישיבה נפסקה בשעה 10:55 ונתחדשה בשעה 14:05)
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בטרם נחזור מההפסקה בעניין חוק פסיקת ריבית והצמדה אנחנו חוזרים מההפסקה בעניין תקנות סדר הדין האזרחי. גברתי היועצת המשפטית, בבקשה.
נעמה מנחמי
¶
דייקנו את הנוסח בעקבות הערות היושב-ראש מהדיון. בגדול הוספנו את ההתייחסות גם לכך שהמומחה הוא מומחה של בית המשפט כדי שלא ייווצר מצב שזה עשוי להיות מומחה מטעם התובע או הנתבע; הוספנו את הביטוי "על הנתבע שהורשע" כדי לוודא שזה לא יהיה על נתבעים נוספים שנמצאים באותה תביעה. לא בתביעה הנגזרת, אבל כן בתביעה האזרחית הנוספת; והוספנו "מטעמים מיוחדים" כדי להבהיר שאנחנו רואים את המצב שבו הנתבע לא משלם כחריג שבחריגים.
אני אקריא את הנוסח כולו, והוועדה תוכל להצביע עליו אחר כך.
טיוטת תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון), התשפ"ב-2021
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 82, 108, 108א ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן –החוק) ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 15 1. בתקנה 15(א) לתקנות סדרי הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – התקנות העיקריות)
בפסקה (2) בסופה יבוא "או בקשה למינוי מומחה מטעמו של בית המשפט לפי סעיף
108א לחוק."
נעמה מנחמי
¶
סעיף 1 זאת הפרוצדורה של הבקשה של המינוי של המומחה.
תיקון תקנה 92 2. בתקנה 92(א) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:
"על אף האמור בתקנה משנה (א), בתביעה אזרחית לפי סעיף 108א לחוק, יטיל
בית המשפט את תשלום שכרו והוצאותיו של מומחה בית המשפט על הנתבע שהורשע, זולת אם שוכנע מטעמים מיוחדים כי קיימת הצדקה להטלתם על בעלי
הדין או מי מהם, ויורה מהי מידת ההשתתפות של כל אחד מהם בהוצאות
כאמור;"
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני קובע שהתקנות בשינויים שהוקראו אושרו על-ידי הוועדה פה-אחד. אני לא חושב שאני אצטרך רוויזיה כי אף אחד לא יגיש, בעזרת השם, וגם לא נצטרך לעשות הצבעות על הרוויזיה. תודה רבה, ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00.