פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



37
ועדת החוקה, חוק ומשפט
05/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 95
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, ט"ז בסיון התשפ"ג (05 ביוני 2023), שעה 9:41

הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – העברת מוטב בביטוח חיים בין תאגידים בנקאיים), התשפ"ג–2022, של ח"כ יעקב אשר

חברי הוועדה: יעקב אשר – מ"מ היו"ר

הילה דוידוביץ-בלומנטל - עו"ד, משרד המשפטים

דור פישר - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

לידור אדם - מנהל מח' ביטוח חיים בשוק ההון, משרד האוצר

גרניט אופק - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

אלעד גזית - המחלקה המשפטית, בנק ישראל

חן פליישר - המחלקה המשפטית, בנק ישראל

טובי הריס - ראשת צוות פיננסים, מחלקת שווקים, רשות התחרות

בועז סטמבלר - סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח

ירון אליאס - יועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח

שלמה אייזיק - נשיא לשכת סוכני הביטוח, לשכת סוכני הביטוח

אלון דור - יו"ר ועדת ביטוח חיים פנסיוני, לשכת סוכני הביטוח

יניב מאיר - יועץ מקצועי ללשכה, לשכת סוכני הביטוח

עינת יוסוב - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל

לבנת קופרשטיין-דאש - יועצת משפטית, איגוד הבנקים בישראל

בני קרקובר - תפעול, איגוד הבנקים בישראל

ברוך פיירשטיין - חבר הנהלה, התאחדות יועצי משכנתאות

יונתן בלינר - התאחדות יועצי המשכנתאות

דולב ישראל תורג'מן - שדלן

ניצן רוזנברג

אלירן כהן

אסתר מימון

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – העברת מוטב בביטוח חיים בין תאגידים בנקאיים), התשפ"ג–2022, פ/530/25

בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אני מחליף את יושב-ראש הוועדה שנמצא בחו"ל. אני חושב שאין אחד שלא יודע את זה שהוא נמצא בחו"ל. על סדר-היום הצעת חוק חוזה ביטוח (תיקון – העברת מוטב בביטוח חיים בין תאגידים בנקאיים), התשפ"ג, פ/530/25, של חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת משה גפני.

מאחר שאני היוזם, אני צריך גם להציג את החוק. האמת היא שהנושא הזה הוא חלק מסדרה של נושאים שאני מטפל בהם כבר תקופה לא קצרה. החוק הזה מדבר כרגע על מוטבי הביטוח, אבל בגדול, אני אוכל לומר למי שגם עוקב אחרי הפרסומים של בנק ישראל, שהייתה הצעת חוק שלי לפני כשנה וחצי, שנה ומשהו, שעלתה לוועדת השרים, שבה דיברנו על כך שמִחזור יוכל להיעשות בצורה מקוונת, זאת אומרת, שהבנקים ידברו בינם ובין עצמם. עשינו בדיקה כמה פעמים לקוח שרוצה לעשות מִחזור צריך לגשת לבנק הזה ולבנק הזה, ולהביא את האישורים האלה ואת האישורים האלה. אגב, על הדרך בחוק ההסדרים גם הורדנו עוד דבר מהמשכנתה, למי שעדיין לא יודע, גם אישור עירייה לא צריך למשכנתה, שזה עוד חסם – לבוא לעירייה, לשלם אגרה, יבדקו לך כמה אתה חייב, ויעשו לך שערוך כמה תהיה חייב בחודשים הבאים – גם זה ירד מהדרך.

באותה הצעת חוק בזמנו הגענו להסכמה עם בנק ישראל, שזה לא יהיה כהצעת חוק, נתנו אז ארבעה חודשים, חמישה חודשים, אחר כך הגיעו בחירות וכו', אבל בנק ישראל, אני מוכרח לומר לשבחם, אני מקווה שאני לא אתבדה בשבוע, שבועיים, שלושה הקרובים, התקדם עם העניין הזה ובהחלט הטמיע את הרעיון הזה.

אני מתחיל ברקע הזה, כדי שנבין כולנו למה אנחנו חותרים. הצעת החוק שלי, הרפורמה שאני הצעתי והתקבלה בסופו של דבר ונעשית, היא באה אחרי הרפורמה שעשה בנק ישראל לגבי הנושא של שקיפות של ההלוואות, מה שנקרא "תפוח מתפוח", זאת אומרת לקבל הצעות מהבנקים, כמה הבנקים מציעים על הלוואה מסוג מסוים שהלקוח יכול להוציא. הלקוח יכול להגיד מה הוא רוצה, והוא מקבל מהבנקים כמה נותן כל בנק על כל רכיב וכו'. וכהשלמה לזה באתי אז עם הצעת החוק שלי. זה התקדם. זה נמצא כרגע בהערות לציבור, ואני מאוד מקווה שבזמן הקרוב נוכל לברך על המוגמר ביחד.

חלק מעניין של הפיכת הדבר הזה למקוון – מאיפה הגיע לי הרעיון הזה? הרעיון הגיע ממה שנחקק כאן לפני שנה, גם שנה וחצי, העברת חשבונות בנקים בצורה מקוונת. פעם כדי להעביר חשבון מבנק לבנק היית צריך לבוא ולעשות "טקס פרידה", "טקס סיום", ניירת מפה, ניירת משם, ללכת לבנק אחר – היום אתה יכול לעשות את זה בצורה קלילה, כך גם מחזור משכנתאות.

כשאני התחלתי לטפל בעניין הזה של מחזור המשכנתאות, זה היה כשהריבית עוד לא הייתה כמו היום, זאת אומרת, כשעדיין לא היו הסיבות שהיום יש לחשוב על מחזור משכנתאות, ואני גם מקווה שבזמן הקרוב, כשיתחילו לרדת הריביות, ודאי יהיו הרבה לקוחות שיצטרכו וירצו לעשות מחזור. בנתונים שלנו כמות המחזור שנעשית על ידי הציבור היא נמוכה מאוד, וראינו גם יותר מזה, לא רק שהיא נמוכה, אלא במקום שהיא קורית יותר, זה בתוך הבנק עצמו. אותו בנק שלקחת ממנו את ההלוואה הראשונה – מחזרת. אתה לא מנסה לחשוב אפילו ללכת לבנק אחר, כי אין כוח לכל הפרוצדורה הזאת. זה דבר שהולך להיות מתוקן עכשיו.

כהשלמה לעניין הזה הגשנו את הצעת החוק שאנחנו דנים בה היום, שמדברת על החלפת מוטבים. היא מתייחסת לשני הבנקים, המלווה הראשון והמלווה החדש, ואנחנו רוצים באותה צורה שביטוח החיים שנעשה על ידי בן אדם שלקח את המשכנתה בפעם הראשונה ילך איתו גם לבנק השני, גם להלוואה הבאה. כמובן אנחנו נדבר תיכף על מקרים שיש שוני או שונות כזאת או אחרת, אבל זה הרעיון של הצעת החוק הזאת. אני מציע שניכנס ישר להצעת החוק עצמה, כי אני חושב שמטרתה ברורה לכולם.

יש פה כשל שוק מסוים. במחזור משכנתה מבנק לבנק – אין אדם שלא משתנה לו משהו במצב הבריאותי – פתאום אדם קיבל משהו קטן כזה או אחר, אני לא מדבר על דברים גדולים, וכל סיפור כזה, כשאתה מגיע עכשיו לחברת ביטוח – תעשה ביטוח חדש, מתחילים איתך מההתחלה, "ארמי אבד אבי", מתחילים לבדוק, והכול שוב. אנחנו מונעים מאנשים את זכותם, אולי אפילו חובתם לנסות ולמחזר את המשכנתה על ידי כל מיני תהליכים שקורים, פיקטיביים כביכול, וכל הרעיון שלנו זה לפשט את הדבר הזה, וזה משליך על הכדאיות הכלכלית של המחזור, וזה משליך על זכותו של אדם למחזר, ואולי אפילו חובתו.
יש אנשים שבגלל הפרוצדורות הארוכות האלה, כמו שאמרתי, בכל הנושאים וגם בנושא הזה, מעדיפים להיות ב"שב ואל תעשה". ו"שב ואל תעשה" עולה כסף. זה "הגנב השקט" הייתי קורא למשכנתה, כי זה עובד בשקט, זה עולה קצת בכל פעם, ופתאום אתה מסתובב אחורנית ורואה שאתה משלם 900-800 שקל יותר ממה ששילמת לפני חצי שנה, שנה. זו מטרת הצעת החוק. אני מציע שניכנס ישר להצעת החוק עצמה ולאישור לקריאה הראשונה.

אם אני אתן את המסגרת המשפטית, אז חוק חוזה הביטוח, שהוא החוק המרכזי שעוסק ביחסים בין מבטחים לבין מוטבים, ולגבי כל ההסדר של חוזה הביטוח, הוא קובע הסדר מיוחד לגבי מוטבים, ובסיטואציה הזאת אנחנו עוסקים היום.

סעיף 11(ג) לחוק מדבר באופן כללי על כל סוגי הביטוחים, והוא אומר שהמבוטח יכול לשנות את זהות המוטב בהודעה בכתב בחברת הביטוח, והוא מוסיף ואומר שהמבוטח יכול לקבוע מוטב בקביעה בלתי חוזרת.

מוטב שנקבע בקביעה בלתי חוזרת, הוא נהנה מאיזה הגנה על הזכות הזאת שלו, והסעיף המרכזי שאנחנו מדברים עליו בהקשר הזה זה סעיף 13(א) לחוק חוזה ביטוח, שהוא קובע ש"אם היתה קביעת המוטב בלתי חוזרת, יהיו העברה ושעבוד של זכויות המבוטח טעונים הסכמת המוטב בכתב". מהסעיף הזה נובע שהסיטואציה שאתה מדבר עליה, של מחזור משכנתה, דורשת את ההסכמה של הבנק הראשון, כי הוא זה שקבוע בחוזה הביטוח כמוטב בלתי חוזר. דורשים את ההסכמה שלו כדי לרשום את הבנק השני כמוטב בחוזה ביטוח במקומו. במקרה של מחזור משכנתה גם הבנק השני רוצה להיות מוטב בלתי חוזר, והשאלה מה הסיטואציה שנמצא בה כרגע הלווה.

למיטב הבנתי הוא יכול לעשות שני דברים: אופציה אחת היא לבטל את הביטוח הקיים ולעשות ביטוח חדש, שבו הבנק החדש נרשם כמוטב, וכפי שעולה מהצעת החוק שלך, ותיכף נרצה לשמוע גם את השוק ואת גורמי המקצוע בשאלה הזאת, זה כרוך בעלויות עבור המבוטח; והאופציה השנייה שאמורה להתאפשר ללווה זה להשאיר את הביטוח הקיים, ולהחליף בו את המוטב, מה שאמרנו שמצריך את ההסכמה של המוטב הבלתי חוזר הראשון, זאת אומרת הבנק הראשון.

שתי האפשרויות האלה מציבות סוג של חסם בפני הלווה, שהוא המבוטח. ובסיטואציה הזאת הצעת החוק באה ומבקשת לערוך שינוי.

שתי השאלות הראשונות שאני חושבת שכדאי שהוועדה תבחן: סוג של תשתית עובדתית, נתונים, מה שאפשר לקבל מהשוק על המקרים שבהם עולים קשיים שמתוארים בהצעת החוק. זאת אומרת, בסיטואציה שבה עושים מחזור משכנתה, מה קורה עם פוליסת ביטוח החיים? והאם אפשר לאפיין את המקרים שקורים בפועל? האם באמת בהרבה סיטואציות מבקשים מהלווה להחליף את הפוליסה ובאיזה מהמקרים מתאפשר לו לשנות את המוטב הבלתי חוזר? והשאלה השנייה היא לנסות להבהיר מה היקף ההצעה לגבי כל אחד מהמעורבים באירוע. יש לנו פה את הלווה ויש שני בנקים: המלווה הראשון והמלווה השני, והשאלה מה הצעת החוק הולכת להגיד לגבי כל אחד מהם. לגבי הבנק הראשון, אני חושבת שזה די ברור. אם אנחנו רוצים להגיד שלא נדרשת ההסכמה של הבנק הראשון לצורך ביטול שלו כמוטב בלתי חוזר והעברה למוטב בלתי חוזר חדש, שהוא הבנק השני, אנחנו צריכים להתגבר על מה שכתוב בסעיף 13 בחוק חוזה הביטוח, אבל זה כן דבר שצריך לשמוע לגביו. ולגבי הבנק הלווה השני, ההצעה כרגע בנוסח שלה לא מתייחסת אליו באופן מפורש.

היא כן מתייחסת. ההצעה עצמה לא פותרת את העניין, אבל מבחינתי זה חלק מההצעה, ואני רוצה להביא את הכול בצורה ברורה ומושלמת. זה יכול להיות בצורה של תיקון בתוך החקיקה או מחוץ לחקיקה, אבל אנחנו צריכים להבין, כי בסוף אנחנו מדברים על דבר צרכני. בסוף אנחנו מדברים על הורדת חסם אחד, ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו עוברים גם את החסם השני, ולא להשאיר את זה ליד הדמיון.

בגלל זה אני מציינת את הנקודה שצריך להבהיר, איך הצעת החוק מתייחסת לכל אחד מהבנקים שמעורבים בהצעה.

יש לי עוד כמה שאלות בהמשך, אבי אני חושבת שאפשר לפתוח את הדיון.

בהמשך למה שאמרת אני לא יודע אם יש את האנשים שעושים את סקרי השוק, אבל יש פה יועצי משכנתאות שוודאי יוכלו לספר לנו מה קורה בשטח.

נער הייתי וגם זקנתי, אני מכיר את המערכות האלה ואת הדברים הללו, גם כאזרח, אבל גם כאחד ששומע ריבוי תחנות מסוגים כאלה ואחרים, שתמיד מביאים לעודף של פרוצדורות, של בעיות, וגם ניצולים כאלה ואחרים של הסיטואציה. בן אדם הלך, עשה בזמנו ביטוח, לקח משכנתה, הכול טוב ויפה, עכשיו הוא רוצה לשנות את המשכנתה, כדי שהוא יוכל להתמודד עם זה ביום-יום, הוא מגיע, ואז מצאו לו שיש לו פצע באף, ואולי צריך לבדוק את זה, ואז מספרים שצריך להעלות טיפה את המחיר של הביטוח וכו' וכו'. אני לא רוצה להיכנס לצבעוניות בעניין הזה, אבל אין לי ספק שזה קורה, ולכן המטרה שלנו להסדיר את הדברים בצורה הכי מיטבית שאפשר.

אני ממשרד המשפטים. באמת הממשלה תמכה בהצעת החוק.

תומכת.

תמכה ותומכת. מדובר בהצעת חוק צרכנית. אנחנו מבינים אותה כפי שאמר היושב-ראש, שמדובר בהצעה שמבקשת לפתוח חסם ביורוקרטי ולהקל בסיטואציה של מחזור משכנתה. אנחנו רואים את ההצעה כחלה ביחסים שבין חברת הביטוח למבוטח. אנחנו לא רואים בהצעה הזאת, כרגע לפחות, ובטח שלא במסגרת של חוק חוזה הביטוח, כמי שמחייבת את הבנקים כרגע בנוסח הזה. זה אולי משהו שמצריך דיון ולחשוב איפה ומה המסגרת - - -

גם בהיבט של הבנק הראשון?

היא לא מחייבת מבחינת תנאי ההלוואה, היא לא מתערבת בהלוואה עצמה. ראינו הערות של איגוד הבנקים. היא לא מחייבת את הבנק החדש לתת את ההלוואה. אנחנו מדברים פה על הפוליסה וחשוב לנו להבהיר את זה, כי ראינו בחלק מההערות שיש חשש שהבנק השני יהיה מחויב או לא מחויב. במסגרת של חוק חוזה הביטוח אנחנו לא מבקשים להתערב בעסקה של ההלוואה עצמה. זו נקודה שהיה חשוב לנו להבהיר.

יש לנו הערות כלליות כרגע, כמה נקודות שהעברנו לניצן, וניצן הציעה נוסח שמקובל גם עלינו. אני אגיד בקצרה ואחר כך נרחיב. ההצעה מדברת על תאגידים בנקאיים. כיום יש גופים מוסדיים נוספים שמעניקים הלוואות לדיור, ולכן אנחנו חושבים שצריך להרחיב את ההגדרה. הצענו הלוואה בחוק אשראי הוגן, אחר כך, כשנגיע לנוסח עצמו, אפשר לדון. נקודה שנייה שצריך להתייחס אליה זה לתקופה של העברה מהבנק הראשון לבנק השני. צריך למנוע מצב שבו המבוטח, הלווה, עבר לבנק השני, והוא לא פרע עדיין את ההלוואה, ומצד שני, הבנק הראשון כבר לא מוטב בלתי חוזר, ולכן הסיטואציה הזאת עשויה לייצר חשיפה למבוטח, ללווה - - -

אני מתקן. אתם כל הזמן אומרים: "בנקים", "בנק אחד", "בנק שני", הצעת החוק מדברת על כל מלווה מוסדי.

הצעת החוק בנוסח הטרומי שלה דיברה על תאגיד בנקאי, ועכשיו ההצעה שמובאת כאן מרחיבה את ההגדרה למלווה מוסדי, ואפשר להתייחס לזה עכשיו או כשנקרא את הנוסח.

אם רוצים להתייחס.

המעבר יכול לחשוף את המבוטח, את הלווה, מכיוון שיכולה להיות סיטואציה שהוא ביטל את הקביעה שלו של התאגיד, או המוסד הראשון שכמוטב בלתי חוזר הוא עבר לתאגיד השני, אבל הוא לא פרע את ההלוואה, ואז הוא עשוי להיות בסיטואציה שהוא חשוף בה. חשוב לנו להזכיר שפוליסת הביטוח נועדה בראש ובראשונה להגן על המבוטח הלווה.

לא הבנתי את הסיפור הזה.

היא מדברת על שלב הביניים.

אני רוצה להתייחס להצעה של הנוסח המקורי. הנוסח שניצן הציעה אחרי דין ודברים איתנו זה נוסח שמשנה כמה דברים חשובים, לכן חשוב לי להציג מאיפה הגיע השינוי.

בגלל הסיטואציה של המעבר הצענו להתנות בנוסח המוצע שהמבוטח הלווה פרע את ההלוואה, ורק אז תיכנס לתוקפה ההוראה שלו של המוטב החדש, הבלתי חוזר, של הבנק השני. זה היה חשוב לנו כדי לא לחשוף אותו.

התחלתי להבהיר עוד משהו חשוב, שבסוף פוליסת הביטוח נועדה בראש ובראשונה להגן על המבוטח הלווה. אלמלא תהיה פוליסת ביטוח חיים, הבנק יוכל לממש את ההלוואה באמצעות מימוש הנכס, ולהוציא מהנכס את הקרובים של אותו נפטר, של הלווה המבוטח שנפטר, וזו סיטואציה שאנחנו רוצים להימנע ממנה, ולכן האינטרס הראשון של ביטוח חיים כנגד ההלוואה הוא של המבוטח.

עוד נקודה חשובה שצריך לוודא שכל ההצעה הזאת היא קוגנטית, שהצדדים לא יכולים להתנות עליה ולקבוע ביניהם אחרת.

היו לנו שלוש נקודות כלליות, אחר כך נרחיב על כל נושא, כל מיני תיקונים נוסחיים גם על המיקום, על הסעיף המתוקן הרלוונטי. אלה הנקודות המרכזיות שהעברנו כהערות.

מבחינת התייחסות כללית לסיטואציה בשטח, מה עולה אצלכם? איזה בעיות יש?

זה משרד המשפטים?

זה לא משרד המשפטים, אולי רגולטורים יוכלו לענות.

מבחינת בנק ישראל. אני מסתכלת על הצד של הממשלה בשולחן.

זה התפקיד שלנו, ניצן. התפקיד שלנו זה לעורר את הדברים הללו ולגייס את הנוגעים בדבר. בסופו של דבר, אני מקווה שאף אחד לא ייפגע, לא כולם אוהבים לעשות שינויים. יש דברים שהם טובים, וזה זורם כבר 20 שנה, יזרמו עוד 20 שנה. התפקיד שלנו שזה לא יהיה כך, ואני גם מצפה לשיתוף פעולה בעניין הזה. אני מקווה שנגיע בסופו של דבר להסדרה הרצויה. משרד האוצר? שוק ההון?

אני ממחלקת ביטוח חיים ברשות שוק ההון. אדוני היושב-ראש, אני חושב שמדובר על הצעת חוק חשובה. אנחנו כמובן תומכים בה. בשלב הזה לא נגיד דברים נוספים. אני מניח שבמהלך הדיון יהיו לנו נקודות נוספות שנשמח להעלות.

אני רוצה שתתייחסו גם לנושא של ההמשכיות של זה לגבי המוטב השני. איך שומרים מצד אחד על רעיון של מינימום ביורוקרטיה, ומצד שני גם התאמה לשינויים כאלה ואחרים בהלוואה. הרי אף אחד לא מצפה שהבנק יקבל או שחברת ביטוח תסכים לאותו דבר אם יש שינוי דרסטי בהלוואות. צריך את הדברים האלה לחדד ולראות מה הכלים שעומדים לרשותכם בעניין הזה.

אני סגן היועץ המשפטי ברשות שוק ההון. בנושא של שינויים בחוזה הביטוח, כתוצאה משינוי בהלוואה, כבר היום יש חוזר שמסדיר את הנושא הזה. החוזר היום הוא חוזר שוק ההון, מתוקף הסמכות שלה על פי חוק הפיקוח על הביטוח. הוא קובע שכל עוד אין שינוי בחוזה הביטוח עצמו דרך ההלוואה עצמה, שאין שינוי כתוצאה מהמחזור, חברת הביטוח מחויבת להמשיך בחוזה הביטוח עצמו, ולא יכולה לדרוש חיתום והצהרת בריאות מחדש. עם זאת, אם יש שינוי, כמובן שחל חוק חוזה הביטוח והפיקוח שלנו, ולכן אם יש כתוצאה מכך שינוי בסיכון שלה, היא יכולה לדרוש חיתום מחדש והצהרת בריאות מחדש, בהתאם לכל הכללים.

השאלה על מה? מההתחלה או רק על הדלתא?

המבוטח עצמו יכול לעשות, זה יכול להיות אולי יותר מסורבל ביורוקרטית, לעשות למעשה שני חוזי ביטוח. חוזה ביטוח אחד שחל על מה שכבר יש לו, ואז על הדלתא לעשות חוזה ביטוח נוסף.

שוב, אני אומר עוד פעם, אני לא רוצה לפספס את התהליך ואת המהלך שאנחנו רוצים לעשות כאן. אני רוצה להתייחס לבעיות ולשינויים שצריכים להתאים, אבל לנסות למצוא להם סיסטם, וכמובן להשאיר במקרים מאוד מיוחדים וברורים עילה של סירוב או שינוי כזה או אחר. אני רוצה לבנות את דרך המלך. אם נבנה ישר את דרך החתחתים, יוליכו את כולם לכיוון הזה.

עוד פעם, במקרה שאין שינוי בהלוואה עצמה, הצעת החוק עצמה פותרת את הסוגיה הזאת, שלא הייתה פתורה לפני זה, ולכן גם הממשלה תמכה ותומכת.

במקרה שאין שינוי לגמרי זה ברור. אגב, הצעת החוק בנוסח עכשיו, לפחות ממה שהיועצת המשפטית אומרת, גם אם אין שום שינוי, עדיין זה לא אומר שהמוטב השני - -

הבנק השני.

- - הבנק השני חייב לקבל אותו, וגם לזה אני רוצה להתייחס.

זה פחות במישור שלנו.

זה כבר חוזה ההלוואה עצמו, זה לא חוזה הביטוח.

ההצעה הזאת היא בחוק חוזה הביטוח, והיא מתייחסת לסיטואציה בין המבטח לבין המבוטח, המוטב הבלתי חוזר. ככל שרוצים לגעת בתוספת הזאת, אנחנו צריכים לעשות משהו נוסף.

זה גם לא במישור שלנו, אנחנו כמפקחים על חברות הביטוח. כל עוד אין שינוי בתנאי ההלוואה, ההצעה הזאת מטפלת בנושא הזה, כולל בסיכון של שלב הביניים, כמו שהוצג קודם, וקובעת מתי יעבור מהעולם המוטב הבלתי חוזר הישן וייכנס במקומו המוטב הבלתי חוזר החדש, התאגיד החדש - - -.

בנוגע לדלתא, למעשה זה כבר מוסדר דרך החוזר שלנו, למקרה שצריך פה ביטוח חדש, כי השתנו תנאי ההלוואה, ולכן כבר יש צורך בחיתום והצהרת בריאות מחודשת בהקשר הזה.

גם הצהרת בריאות?

הצהרת בריאות מחודשת, אבל רק על הדלתא. זאת אומרת, הסכום שהיה מבוטח לפני כן במסגרת פוליסת הביטוח, אפשר להמשיך איתו הלאה לבנק החדש, ככל שהבנק החדש מעוניין לקבל את הפוליסה. עבור הדלתא הנוספת יצטרכו הצהרת בריאות מחדש.

דלתא זה לא מחזור. אין לזה משמעות. זה חיתום מחדש.

כן. זה לא משנה אם החיתום הוא על ה-200,000 או על כל - - -

מה הכוונה?

הדלתא לא קשורה במחזור. כשאתה מדבר על מחזור, אתה לוקח משהו קיים, או במלואו או בחלקו, ומעביר אותו מגורם א' לגורם ב'. על זה הדיון פה. ככה אני מבין. בשביל לייצר משהו חדש, לא צריך מחזור, אתה פשוט מייצר.

קודם כול, כשאתה לוקח הלוואה קיימת ומעביר אותה מבנק א' לבנק ב', אתה יכול לקחת למשל את אותו סכום ולפרוס אותו על פני תקופה ארוכה יותר. ברור שבנסיבות כאלה יש דלתא נוספת שעבורה כן צריך חיתום.

ברור.

מצוין. זאת הדלתא שאנחנו מדברים עליה כרגע.

השאלה שוב, האם זה פתח למשא-ומתן מחדש מול הלקוח. כן או לא? אם יש כללים ברורים בעניין הזה, זה בסדר, אבל אם זה מתחיל עוד פעם את התהליך, אז שוב, עשינו מהלך גדול ב-50%, אבל אני רוצה את המהלך המלא.

משעה שאנחנו משנים את התנאים, יש פה סיכון חדש על חברת הביטוח, והיא צריכה לבחון אותו מחדש. זה כבר היום מוסדר אצלנו, שבמקרה קשה, כשיש שינוי בסיכון שלה, היא כן יכולה לבדוק את המצב - - -

שוב, צריך להגדיר פה מה זה נקרא "שינוי בסיכון" אפרופו מחזור.

אנחנו הולכים לאיבוד, כי זה לא הדיון לטעמי.

בהצעת החוק המקורית הדיון לא היה על זה. היושב-ראש העלה את השאלה מה קורה כשהתנאים לא אותם תנאים, האם גם אז נחייב את חברת הביטוח. ועל זה אנחנו מבהירים שזה חוזה ביטוח חדש למעשה.

אני מהתאחדות יועצי המשכנתאות. רק על הדיון הקצר שהיה פה לגבי הדלתא, אני חושב שיש קצת בלבול, כי מדברים על מונחים שונים של דלתא. בדרך כלל כשמדברים על דלתא, הכוונה היא לתוספת סכום. כלומר, לקוח עושה מחזור, בדרך כלל במעבר דירה, רוכש דירה יותר יקרה, משפר דיור, ואז הוא גורר משכנתה של מיליון שקלים ומוסיף עוד 300,000 שקלים. שם הוא גורר מצד אחד, ומצד שני יש תוספת, וזה בנפרד, והתוספת הזאת יכולה להיות בנפרד. אני מבין שהדלתא שכבוד היושב-ראש התייחס אליה, הכוונה לשינוי תנאי ההלוואה בתקופה. צריך לדעת שזה לא מונח בדלתא, כנראה כשאמרו "דלתא", לא הבינו למה הכוונה, שזה מופרד לחלוטין.

מה קורה במצב כזה, בשינוי שנים או שינוי מסלולים?

יכולה להיות גם שינוי ריבית. יכולה להיות הלוואה שהייתה ב-4%, עכשיו 4.5% - - -

מה קורה איתה בשלב השני?

יחייבו ביטוח חדש, נכון להיום. ואת זה צריך להפריד, כי לפעמים הדלתא, כל השוני על מיליון שקלים, זה ב-5,000 שקלים או 10,000 שקלים ביתרה איפשהו באמצע הדרך, ועל זה יחייבו פוליסה חדשה באופן מוחלט נכון להיום. המערכת בכלל לא מכירה מציאות אחרת.

אני לא מדבר נכון להיום.

זה צריך להיות כתוב באופן יותר מדוקדק. הניסוח כרגע - - -

עזוב את הניסוח. אני מדבר איתך כרגע מה הצורך. מה הצורך כשאנחנו באים לתקן? ואנחנו רוצים לתקן את התיקון בצורה מלאה עד כמה שאפשר. ברור שאם יש סכום אחר, גדול יותר. אגב, גם בסכום קטן יותר, צריך לראות שגם מזכים אותו. הרבה פעמים אומרים: תישאר עם הביטוח כמו שהוא. אני שואל כרגע, מה צריך להערכתך? עזוב איך אנחנו נעשה את זה כרגע בנוסח. כרגע בנוסח זה לא ברור. השאלה, מה קורה? אני שואל את הממונה על הביטוח וגם אתכם מהשטח. מה יקרה במצב של שינוי ריביות, שינוי של שנים, לא בקפיצות גבוהות מדי, בשינוי יחסית מינימלי? איך אנחנו יכולים להגדיר את הדברים האלה?

אני רק אוסיף ואומר: כאשר אני מגיע לעשות מחזור משכנתה, לרוב אני לא רוצה להגדיל את הריביות שלי. לרוב אני עושה מחזור משכנתה כי אני רוצה להקטין את הריביות. יכול להיות שאני אהיה מוכן להגדיל ריביות בסיטואציה שבה מוכנים להאריך לי את התקופה כדי שההחזר החודשי שלי יהיה נמוך יותר, זה נכון, אבל אם אני נשאר באותה תקופה, כנראה שהריביות שלי יהיו נמוכות יותר. סביר להניח.

זה לא נכון.

אם הגעתי וביקשתי להקטין את ההחזר החודשי, ואני מוכן לעשות את זה על ידי שאני אאריך את התקופה גם בהינתן זה שיעלו לי את הריביות, בסיטואציה כזאת הקושי המרכזי הוא הארכת התקופה. הארכת התקופה מייצרת לי מעין דלתא. יכול להיות שלא לזה אתה מתכוון כשאתה אומר דלתא ביום-יום, אבל לעניין הזה בהחלט זו דלתא נוספת, יש כאן סכום נוסף. למשל אם ההלוואה שלי הייתה ל-20 שנה ועכשיו היא ל-30 שנה, עבור עשר השנים האחרונות אני צריך לקחת פוליסה חדשה, כיסוי ביטוחי נוסף, כי לפני כן לא היה לי כיסוי ביטוחי שהבנק היה מוכן לקבל. לעניין הדלתא הזאת, כן, יהיה צריך כיסוי ביטוחי נוסף, והכיסוי הביטוחי הנוסף הזה, כנראה שגם יהיה מחויב בהצהרת בריאות חדשה.

השאלה, האם יש דרך? פה הנקודה. מה שאמרת קודם, שבמצב של היום, גם אחרי התיקון שאנחנו עושים בשלב א', במוטב הראשון, עדיין אנחנו מגיעים לבעיה שהוא יצטרך פוליסה חדשה, ואז מתחיל הסיפור מחדש.

קודם כול, צריך להגיד שיש המון מחזורים שמיטיבים את התנאים, אבל הריבית עולה. כלומר, אם לקוח היה במסלול של 4% צמוד למדד ועובר ל-5% לא צמוד, הוא היטיב את התנאים, אבל הריבית הנומינלית שלו וממילא הפוליסה - - - ולוח הסילוקין משתנה. אם הביטוח החדש שיידרש, הוא יהיה בנוסף רק על הדלתא, אין שום בעיה, כי זו דלתא מאוד קטנה. גם אם שם הוא יצטרך הצהרת בריאות, והיא תהיה מאוד יקרה, הוא יצטרך נגיד הצהרת בריאות על עוד 50,000 שקל – אני אסביר לכבודו מאיפה נובע הפער. בן אדם לקח מיליון שקל ל-20 שנה, אז קצב ירידת החוב שלו הוא למשל 50,000 בכל שנה, עכשיו הוא פרס את זה ל-22 שנה, אז קצב ירידת החוב שלו היא 48,000 שנה, אז יש לו עוד 2,000 שקלים בכל שנה שמצטברים. אם רק את ה-2,000 שקלים האלה הוא יבטח לפי לוח סילוקין, זה יהיה מאוד מאוד נמוך, גם אם חלילה יש משהו, וסביר להניח שהבנקים הרבה פעמים בדרך כלל יוותרו במקרה כזה על הדרישה של הביטוח. כלומר, אנחנו מעריכים שאם תהיה דרישה שהדלתא הזאת של התקופה או מהריבית, רק היא תהיה בהצהרת בריאות חדשה ותדרוש פוליסה חדשה, סביר להניח שהבנקים פשוט יוותרו על זה ולא ידרשו עוד על הדלתא הזאת, כי זה זניח מבחינתם וזה לא באמת סיכון ללווה ולא לבנק.

איך אנחנו מבנים את הדבר הזה? ברור שאם יש הארכת זמנים משמעותית צריך לעשות חישוב על הדלתא. אני רוצה להגיע למצב שבו לא יהיו שתי פוליסות, שתהיה איזה הגדרה שנבנה אותה, או על דברים קיימים אצלכם היום מבחינת ההנחיות שלכם, וצריך לשמוע גם מהביטוחים עצמם וגם את הבנקים בעניין. אני רוצה להגיע למצב שלא תהיה תוצאה של שתי פוליסות, אלא שיהיה חישוב ברור, פחות או יותר, עד כמה שניתן, כתוספת על הפוליסה הקיימת. אני לא רוצה לפתוח משא-ומתן חדש. בפני עיוור, לא תיתן מכשול. אני לא רוצה שיתחילו חברות הביטוח למיניהן, ואני לא מדבר על אף אחד בצורה ספציפית, לבוא ולתפוס אותו בנקודת הזמן הזאת ולהגיד לו: בוא, אז היינו נחמדים, נגמר, מאז השתנינו כי רשות ההון הרגיזה אותנו בחוק ההסדרים, וההוא עשה לנו ככה, וזה עשה לנו ככה, ואנחנו באים ופותחים עכשיו עסקה מחדש. זה הדבר שאני רוצה לאתגר אתכם.

אנחנו נמצאים היום בדיון אומנם בקריאה הראשונה, אני לא יודע אם נצליח כבר להביא את הפתרונות הללו, אבל זה נושא שכאשר נעביר את החוק במלואו, אני רוצה למצוא את ההתייחסות שלו. וצריך פה את חוכמת השולחן של כולם, גם כמובן מהפיקוח על שוק ההון, גם מחברות הביטוח, גם מהבנקים, תיכף נשמע את ההתייחסות שלהם לעניין. לשם אני מכוון. ברור שכאשר יש שינוי, עושים שינוי, אבל השינוי הזה צריך להיות על משהו קיים שעבר מבנק אחד או ממלווה מוסדי אחד לשני, כשכולם מבינים שזאת הדרך הטבעית שהוא צריך לעבוד. יוסיפו עליו קצת את מה שצריך כאן ומה שצריך שם בצורה שהיא מובנית, שקיימת היום או שאינה קיימת.

אני רוצה רגע להתייחס לסוגיה שעלתה פה לגבי הדלתא.

עמדתכם בכלל לגבי הצעת החוק.

עמדתנו שהמהלך מבורך, כל הפחתת ביורוקרטיה מבורכת, וכל מה שמאפשר ללקוחות שלנו לנייד עסקת משכנתה מבנק א' לבנק ב', או מגוף מוסדי א' לגוף מוסדי ב', לטובתו הוא, מבורכת. זה דבר אחד.

זאת אומרת, לנייד לא רק את המשכנתה, אלא לנייד גם את הביטוח.

נכון. יש מושג בביטוח שנקרא "ברות ביטוח", וזה כבר קיים היום בלא מעט מוצרי ביטוח, שיש אופציה למבוטח להגדיל את סכום הביטוח, במקרה שקורים מספר אירועים, לדוגמה משפחתיים בחייו, או עד לפני תקופה מסוימת זה היה גם באובדני כושר עבודה, שהייתה אפשרות להגדיל את הכיסוי בסדר גודל של 10%, במקרה שהמשכורת עולה, ללא צורך בחיתום רפואי. ובהחלט ניתן להוסיף לפרק הזה ולעשות שינוי קטן שאם סכום הביטוח נועד לצורך מחזור משכנתה, ויש שם תוספת של דלתא, שתהיה אופציה למבוטח מובנית מראש שהוא יכול להעלות את סכום הביטוח ב-X אחוזים ללא צורך בחיתום רפואי. אלה דברים שקיימים בעולם ואלה דברים שקיימים היום על המדפים של חברות הביטוח, וזה גם היה בעבר.

תשובה עכשיו או שאתם רוצים לחשוב?

אני רק רוצה לחדד שמדובר פה למעשה על הרחבה - - -

זה תניה בתוך הפוליסות, מה שאתה אומר?

כן, זה הבטחה למבוטח.

לא. זה לא תניה, זה כיסוי.

זה במעמד צד אחד.

זה כיסוי.

כן. זה כיסוי ביטוחי. המבוטח מחליט.

זה למעשה הצעה להרחיב את הכיסוי הביטוחי תמורת תשלום פרמיה נוספת. זו הצעה שאפשר לשקול בין שלל ההצעות. אנחנו לא היצרנים של המוצרים כרגע, ולכן גם לא נוכל להגיב לגוף ההצעה. אבל חשוב לי להדגיש, אדוני היושב-ראש, כי בתחילת הדרך דיברת על דרך המלך, שקודם רצית להסדיר ולהבין מהי דרך המלך, ואיכשהו גלשנו מהר מאוד לדרך הצדדית, שנוגעת למצב שבו סכום הביטוח או תקופת הביטוח משתנה.

חשוב להזכיר שכאשר אנחנו מדברים על מחזור משכנתה בבסיס, אנחנו מדברים על מצב שבו סכום הביטוח או תקופת הביטוח אינם משתנים, אלא מה שמשתנה זה המעבר של ההלוואה, ואגב כך גם הביטוח, מבנק אחד לאחר. והחוק הזה אכן מסדיר את דרך המלך הזאת ולמעשה משפר את המצב לעומת המצב הקיים כיום, במובן של שחרור חסמי ביורוקרטיה. מפה אפשר לדבר על אותם - - -

וכל הרעיון שבזמנו, כשהוא עשה את הביטוח הזה, והבנק הסתפק בכך, וזה היה טוב לו לתקופת זמן ארוכה, והוא קיבל משכנתה, עכשיו מאחר שהוא ממחזר, כי יש לו בעיות של ריבית או בעיות כאלה ואחרות, הוא חוזר בשלב השני.

אני רואה את הצעת החוק כאילו היא כבר עברה. עשינו את הצעד הנכון, אנחנו צריכים לחפש את הצעד המשלים, שלא תהיה פה תחנה נוספת שמישהו יעשה על זה סיבוב כזה או אחר.

אסור לשכוח מושכלות יסוד. בסופו של דבר מדובר פה על ביטוח חיים, לכן כשמשנים את התקופה, כשאדם למעשה מבטח את חייו לתקופה ארוכה יותר, כמובן כל אחד מבין שזה מגדיל את הסיכון. לכן העובדה שיהיה צריך להתאים את תנאי הביטוח לשינוי בסיכון הביטוחי, זה כמובן כלל יסוד, שאני לא חושב שמישהו סביב השולחן הזה חולק עליו.

צריך למצוא את הדרך הנכונה. אני לא יודע אם ההצעה של נשיא סוכני הביטוח היא נכונה, כי יכול להיות שאנחנו נותנים כבר מחיר צמוד, וזה יהיה רק על חדשים, וזה כבר יכול להתחיל לייקר את העניין. צריך לבחון את הדברים הללו. בנק ישראל.

אני מהפיקוח על הבנקים. גם אנחנו תומכים בהצעה, אנחנו חושבים שהיא טובה עבור הצרכנים, כמו שציין אדוני היא גם המשך ישיר של צעדים שאנחנו נקטנו בעבר של רפורמת הגברת השקיפות והשיפור בשירות, וגם המהלך שאנחנו מקדמים זה שיתוף איתך כרגע של השיפור של המחזור.

הדבר העיקרי שהטריד אותנו, וציינה את זה נציגת משרד המשפטים זה לוודא שהלקוח לא יהיה בחשיפה בתקופת הביניים, ואני מאמינה שאנחנו נצליח לתת לזה מענה. מעבר לזה אנחנו תומכים.

יש גם את הנקודה של שיקול הדעת בהמשך, של הבנק השני, של "המוטב החדש", מה שנקרא. תכף נגיע לזה.

אני יושב-ראש הוועדה הפנסיונית בלשכת סוכני הביטוח. אני אמשיך את דבריו של שלמה, אבל אני רוצה לעשות צעד אחורה ולדבר על הרקע. בעיקרון, אפשר היום להחליף מוטב בפוליסות, אפשר גם להחליף מוטב בבלתי חוזר, רק שזה מאוד מאוד מסובך, ולכן אנחנו מאוד מברכים על ההצעה הזאת, כי כשאתה בא להתעסק בזה טכנית בשטח זה מאוד מאוד מסובך. אגב, ביטוחי חיים הולכים ונעשים זולים עם השנים, תוחלת החיים עולה, זה פוגע בנו בפנסיה. בביטוחי החיים זה אחד המקומות שאנחנו מרוויחים ונהיים יותר זולים. בדרך כלל האינטרס של המבוטח יהיה לבוא ולעשות פוליסה חדשה שהיא יותר זולה, או להתמקח על הפוליסה הישנה ולשפר אותה.

איפה אנחנו נתקעים? באנשים עם בעיות במצב הבריאות, שאז יש להם למעשה ביטוח שסוגר להם את המשכנתה, והם באים להחליף ונתקעים, והרבה פעמים אגב זה בביטוחים הישנים, ואני מזכיר שהפוליסות פעם נעשו בבנקים עצמם, פוליסות מאוד מאוד יקרות, שהבנקים היו מוכרים בתעריף אחיד, בלי חיתום רפואי, בלי שום דבר. אגב, אותן הם מבקשים להחריג מהחוק, וזה אסור, כי הפוליסות בסוף נעשות בחברות הביטוח וצריך לאפשר את המעבר של כל הפוליסות, גם אם נעשו בבנק, ואין עם זה שום בעיה. הבנק יכול להעביר את זה אחורה לדסק של חברת הביטוח בצורה ישירה כזאת או אחרת, או להעביר את זה לסוכן לטיפול.

הבעיה שהחוק לא פותר אותה עד הסוף זה הפרקטיקה. זאת אומרת, נבוא ליישם גם את החוק הזה ולא יתאפשר. למה? כי הבנק השני רוצה את הביטחון על ההלוואה לפני שהוא משחרר את הצ'ק לבנק הראשון. אנחנו צריכים לזכור שבפועל לעולם לא יהיו שתי הלוואות. זאת אומרת, אם לקחתי מיליון שקל, יש לי מיליון שקל חוב, הם יהיו או בבנק א' או בבנק ב'. תיכף אני אתן ליועץ המקצועי שלנו, יניב, להרחיב על זה. לנו יש פתרון למעשה כמו בעולם הפנסיה, לקבוע יום קבוע, לאפשר למעשה לחברת הביטוח לרשום שני משעבדים, כשרק אחד מהם יכול לקבל את הכסף, לפי היום הקובע. כרגע רשום למשל בנק לאומי – סליחה, על השמות – ובאה הלוואה חדשה בבנק הפועלים, רושמים את שניהם, ויש את היום הקובע שזה היום שבו עוברת האחריות, כשלמעשה מי שיקבל את הכסף זה בנק ב' ולא בנק א'.

בהתאם ליום הקובע.

בצורה הזאת אנחנו פותרים את הבעייתיות, ומאפשרים לבנק השני לקבל פוליסה, כי אחרת הוא לא ישחרר את הכסף. הפתרון אגב שאנחנו עושים הרבה פעמים היום זה לעשות פוליסה לחודש, שתהיה רשומה על הבנק, כדי להעביר - - -

ביורוקרטיה.

זה יוצר בעייתיות וסתם עלויות ללקוח.

אגב, אני אתייחס פה רגע לדברים שעלו, הארכת ביטוח תעריפי. אני למדתי גם אקטואריה שבע שנים, כמו שאמרתי הפוליסות הישנות היו יותר יקרות מהחדשות, אז אין גם בעיה למצוא פתרון אקטוארי שאת הפוליסות הישנות טיפה יאריכו תקופה, טיפה יאריכו סכום, זאת אומרת, במגבלות, כי בפוליסות הישנות יש לחברות מספיק כסף לממן את הדברים האלה גם בלי לקנות סעיף ברות ביטוח, שאפשר לשקוד עליו בפוליסות החדשות. זה אפשרי. כשיש בעיה טכנית, שוב צריך לפתור אותה בחוק. יש פוליסות ישנות שלא ניתן להאריך. בעבר מכרנו ביטוחי חיים למשל רק עד גיל 65, אם תבוא היום לפוליסה כזאת עם חברת ביטוח שטכנית היא לא יכולה להאריך אותה לגיל 70, כי לקחת משכנתה לעוד חמש שנים, היא תבוא ותגיד לך בתום לב, לא מתוך כוונה רעה: אני לא יכולה להאריך אותה. אבל בחוק תקבע לה שהיא חייבת להאריך ולהתאים אותה למשכנתה, הם יעשו את השינויים כמו שהם עשו היום, ויאריכו אותה. זה בדיוק החסמים הקטנים האלה שנראה לי שאתה רוצה לפתור. אם נעשה פה משהו, עדיף שנעשה אותו ב-100% ולא 95%, כדי לעזור ללווים.

נכון.

אני אתן ליניב לפרט טיפה.

אני חושב שהרחבת יפה מאוד לגבי הסוגיה. גם כשאני קורא את הצעת החוק, אדוני, ואנחנו גם התייחסנו והעברנו אליך פנייה מסודרת בנושא הזה, כדי לתת את השנקל שלנו להצעה החשובה הזאת שלך ושל חברי הכנסת המכובדים, הנוספים, אנחנו חושבים שיש פה תהליך שצריך לייצר איזה זרימה, אבל ככל שאני שומע את הדיון כאן, וגם מעמיק בהצעת החוק, אני מבין שהשימוש מתוך דברי ההסבר במונח ביורוקרטיה, הכוונה של אדוני ושל מנסחי הצעת החוק, כמו שאני מבין אותה, זה לתת את הדעת לכל אותן סיטואציות, לאו דווקא במעבר עצמו, אלא גם לעניין של רצף ביטוחי, גם לעניין של הארכת תום תקופת הביטוח וכיוצא בזה. וכמו שאמר חברי פה, אלון, אולי הדבר הנכון הוא להסתכל על הצעת החוק כמכלול כולל לתקלות שעלולות להתעורר.

נתקן אותה בהתאם, בשביל זה אנחנו כאן.

נכון מאוד, אדוני. מה שהצענו, בין היתר, זה לייצר סיטואציה של מסמך כוונות בין הבנק המקורי לבין הבנק הקולט בהליך המחזור עצמו, לשמור גם על הבנקים בקטע הזה, שאם חלילה קורה מקרה ביטוח שנופל בין הכיסאות, ואני חושב שהצעת החוק לא מתייחסת לזה, אולי זה ברור איך זה אמור להיות, אבל אני כן חושב שאולי במסגרת הצעת החוק צריך לתת את הדעת גם למקרה ביטוח שנופל בין הכיסאות. חלילה בטווח הזמן הזה או הזה, בהליך המחזור קרה מקרה ביטוח, ועל מנת שהאלמן או האלמנה לא יצטרכו מחר או מוחרתיים להתדיין בבתי המשפט, כבר לקבוע במסגרת הצעת החוק, כבר לתת את הדעת על הדבר הזה, מי נושא באחריות או מי אמור לקבל את הכסף, ושהבנקים לא יילחמו באלמן או באלמנה. סליחה שאני משתמש במונח "יילחמו", אבל הכוונה היא לשמור על הזכויות שלהם כמובן.

עניין הרצף הביטוחי; עניין של מקרה ביטוח שנופל בין הכיסאות; הנקודה שהעלה פה נשיא הלשכה, נושא של ברות ביטוח, כלומר, היכולת של מבוטח להגדיל את סכום הביטוח מחר-מוחרתיים. נכון, כפי שנאמר פה על ידי איגוד חברות הביטוח, מדובר על כיסוי ביטוחי נוסף, אבל יכול להיות שיש מקום כן לשקול שזה יהיה חלק אינטגרלי במסגרת רכישה של ביטוח חיים לצורך כיסוי משכנתה.

מה יהיה חלק אינטגרלי?

ברות ביטוח – היכולת להגדיל סכום ביטוח עתידי מבלי להוכיח מצב בריאות מחדש, שזה כיסוי שקיים.

יש פוליסות היום שקיימות?

יש כיסוי ביטוחי שכזה. יכול להיות שיש מקום לבחון את זה.

במשכנתה חדשה?

בביטוחי חיים רגילים.

במקרה שהמשפחה גדלה, שיש אירוע שמצריך כתוצאה מזה שכרגע יש עליך יותר אחריות, להגדיל את סכום הביטוח, לדוגמה נישואים, הולדת בן נוסף או בת נוספת.

הכיסוי הביטוחי יקבע נקודות מסוימות, קבועות, ידועות מראש, שבהן שמורה הזכות למבוטח להגדיל את סכום הביטוח.

ומה ההצעה שלך?

רק לחדד, בביטוח חיים ריסק, אני לפחות לא מכיר מוצר כזה שיש ברות ביטוח - -

יש.

- - שאתה יכול להאריך את תקופת הביטוח ואת סכום הביטוח במסגרת משכנתאות.

מה אתם אומרים?

התייחסות חשובה. העניין הזה של ברות ביטוח במסגרת תנאי הפוליסה בפוליסות ריסק הוא קיים, הוא קיים לא לעניין הארכת משך התקופה, אלא רק לעניין הסכום. הוא נולד לא מתוך רגולציה, אלא מתוך תחרות. הגיעו חברות הביטוח, התחרו זו בזו, חשבו איך הן מציעות ערך יותר גבוה ללקוח ואמרו שנוסיף פיצ'ר לפוליסה שבא ואומר, שכאשר תגיע לסיטואציה כזאת וכזאת, למשל הולדת בן, חתונה וכו', יהיה אפשר להגדיל את סכום הביטוח בכך וכך אחוזים, למשל 50%. זה נולד מתוך תחרות, לא מתוך רגולציה. אנחנו לא רצינו להיות שם במקום שאנחנו באים ומתערבים בשיקולים העסקיים של חברות הביטוח. הגדלת סיכון מבחינתנו זה עניין עסקי לחלוטין, זה מה שחברת ביטוח עושה, היא לוקחת על עצמה סיכון, מוכרת כיסוי ביטוחי - - -

אתה צודק, אבל אומר היושב-ראש שזה צורך של הלקוח.

אנחנו חושבים שלחייב חברת ביטוח זו התערבות גסה. במקרה הזה, שוק ביטוחי הריסק, אנחנו ערים למגמות בשוק הביטוח. שוק ביטוחי הריסק אגב משכנתה הוא שוק תחרותי. אנחנו סבורים שעם התחרות יכול להיות שתבוא חברת ביטוח ותרצה להציע פיצ'ר כזה לפוליסה, שבמסגרתו יהיה אפשר להגדיל את הכיסוי הביטוחי במקרה כזה וכזה. יכול להיות, אבל אנחנו ניתן לתחרות לעשות את שלה ולחברות הביטוח להציע את ההצעה הזאת.

אני רוצה להוסיף למה שאמרת, יש כיסוי שנקרא "עוד בחיים", אתה בטח מכיר אותו, שבמקרה של מחלה סופנית אתה יכול - - - את סכום הביטוח. אל תשכח שבאובדני כושר עבודה הייתה שם תוספת כתוצאה מהגדלת שכר, תוך כדי ייתור הצורך בחיתום רפואי, שזה גם משהו שנולד כתוצאה מצורך.

מתוך המאפיינים של שכר, שהוא תמיד דינמי ותמיד משתנה.

כן, אבל זה בתנאי הפוליסה.

אני מהתאחדות יועצי המשכנתאות. אני רק רוצה להתייחס לנושא של החשיפה ושל הסיכון ללקוח. חשוב להבהיר - - -

גם תתייחסו וגם אנחנו מנסים להגיע - - -

נתחיל בהתייחסות. במצב הנוכחי הלקוח בזמן הזה של המחזור הוא נמצא עם כפל ביטוחי שהוא לא צריך אותו. ברגע שהחוק יעבור, הוא לא יהיה ברגע אחד בסיכון, הוא פשוט לא יהיה עם כפל. מה שיקרה כשהבנק השני, החדש, לוחץ על הכפתור ומעביר את הכסף, באותו רגע נכנסת לתוקף הפוליסה ביחס אליו, זאת אומרת, אין רגע שהוא חייב כסף לשני בנקים, ואין רגע שהפוליסה משועבדת לשני בנקים. זה קורה באותו מעמד, ברגע שהבנק השני, החדש, מעביר כסף, אוטומטית הפוליסה עוברת לרשותו, ואין רגע אחד שהלקוח הוא בסיכון.

אני רוצה להתייחס בהרחבה. הנקודה של האפשרות לשנות את הפוליסה הזאת יש פה שתי אוכלוסיות שונות - - -

סליחה שאני רגע עוצר אותך. זה לא כל כך מדויק מה שאתה אומר, מהסיבה הפשוטה שאני משער שהבנק המקורי לא יהיה מוכן להעביר את המוטב הבלתי חוזר עד אשר יתרת המשכנתה תסולק לחלוטין - -

בשביל זה יש מכתב כוונות.

- - ואילו הבנק הקולט לא יהיה מוכן להזרים את הכסף כל זמן שהוא לא יקבל את המוטב הבלתי חוזר.

זה בדיוק מה שהצעת החוק מטפלת בו. הוא מקבל פוליסה שכתוב בה שהוא נמצא - - -

זהו, שבצומת השנייה הצעת החוק לא מספיק מטפלת. ופה אנחנו צריכים למצוא את הטיפול.

השאלה אם זה משהו שצריך לכתוב בחוק, וזו באמת שאלה אליכם, או שזה משהו שאתם מסדירים אותו בנהלים שלכם?

ההצעה תהיה הבניה בחוק, או בצורה ברורה, או בצורה של הבניית תהליך.

הצעת החוק היא מאוד ברורה בהקשר, כמו שנאמר, שהוא הופך להיות מוטב בלתי חוזר מרגע שנפרעת ההלוואה, לפי הצעת החוק בנוסח המתוקן שלה, שהוסכם איתנו. ולכן זה יפתור את המצב שברגע שהוא מעביר את הכסף, הוא כבר יודע שהוא המוטב הבלתי חוזר, ולכן אין לו חשש להעביר את הכסף, לפתוח את ההלוואה, הבנקים יתייחסו מההקשר הזה.

ההבניה איך בדיוק כותבים את זה ואיך זה מתנהל במערכות, זה לגמרי דברים שלא נכנסים אליהם בחקיקה, כבוד היושב-ראש, זה לגמרי הוראות ביצוע והתנהלות מול חברות הביטוח. יושבות פה חברות הביטוח, הן יגידו אם הן צריכות עוד הוראות להקשר הזה. לדעתנו זה מאוד ברור - - -

לא רק חברות הביטוח, אנחנו רוצים לשמוע מהבנקים. השאלה אם זה כמו שיניב העלה או כמו שברוך שדיבר שנייה לפניו. הם אמרו בדיוק דבר והיפוכו. ברוך אמר שזה יעבוד חלק ויניב אמר שזה לא יעבוד, שהבנק הראשון לא ישחרר את היותו מוטב בלתי חוזר, והבנק השני לא יסכים לתת את הכסף לפני שהוא לא יהיה מוטב בלתי חוזר. השאלה, מה מהדברים קורה בפרקטיקה? ואיך אנחנו יכולים לוודא שזה מסתדר?

איגוד הבנקים, בבקשה.

אני מאיגוד הבנקים. ברוך תיאר את המצב נכונה. בהליך כרגע יש שני שלבים: באמת יש מכתב כוונות שהבנק הראשון, שהוא זה שהעמיד את ההלוואה המקורית, מספק ללקוח לקראת המחזור. עם המכתב הזה הוא זכאי לקבל את הכסף מהבנק החדש. ברגע שההלוואה מועברת ומסולקת אצל הבנק הראשון, אז מופק אישור סילוק משכנתה, שאיתו הוא מעביר את המוטב. כלומר, יש כאן שני שלבים, שהיום מאפשרים את המחזור בפועל.

השלבים האלה עובדים ישירות בין שני הבנקים?

כבר היום. לכאורה לפי המצב שהוצג פה, לא יכול להתקיים אף פעם מחזור.

מה עם הביטוח?

ברגע שהוא מקבל את האישור שהכסף עבר, והמשכנתה סולקה בפועל - - -

הבעיה שהבנק השני לא משחרר את האישור העקרוני - -

כל עוד שאין לו ביטוח.

- - כל עוד שאין לו פוליסה על שמו.

זה לא נכון.

הם אומרים שיש את מכתב הכוונות - - -

זה מה שקורה בפועל בפרקטיקה.

היא אומרת שעל סמך מכתב הכוונות הבנק השני כן מוכן לשחרר את הכסף. את אומרת שהיום זה יעבוד.

גם כשאין לו עדיין פוליסה?

לא. היום יש לו פוליסה חדשה, אבל בהמשך יהיה לו מוטב שני, הוא יהיה באותו מצב.

אנחנו לא רוצים פוליסה.

היא אומרת בלי פוליסה. אל תענו במקומה. חברים, כל אחד שייצג את עצמו.

הבנק המקורי, ברגע שהלקוח מגיע אליו עם כל האסמכתאות, עם כל הנתונים, נותן לו את מכתב הכוונות. עם מכתב הכוונות הוא מגיש לבנק השני. הבנק השני מסתמך עליו. זו מערכת יחסים שקיימת בין הבנקים. יש כאן אמון ויש כאן יחסים. לאחר שהכסף מועבר בפועל מהבנק החדש לבנק הראשון, מתקבל אישור על סילוק המשכנתה, עם האישור הזה אפשר להעביר מוטב. כלומר, יש כאן הליך שהוא מוסדר.

זה לא קורה בפועל מהסיבה שלקוחות מגיעים אליי, ואני עושה לא מעט ביטוחי משכנתה, והם אומרים: הבנק השני, החדש, לא נותן לי את אישור ההלוואה בלי שאני אביא לו פוליסה פיזית ביד.

יש מקרים שאני מצליח עם חברת הביטוח לרשום עוד מוטב בפוליסה. זה נדיר, אבל זה קורה. ואז אני מביא את זה לבנק, ורושמים שם הערה על ההעברה של הכיסוי הביטוחי, אבל לא מסכימים בכל פוליסה, לא מסכימים בכל חברת ביטוח.

זה ייפתר עכשיו. זה בדיוק מה שהצעת החוק - - -

צריך לסדר את זה. אם אמרת בתקנות בפרקטיקה, אני מקבל. אולי לא צריך בחקיקה.

החוק עצמו אומר שהוא יוכל לכתוב מוטב בלתי חוזר נוסף, והמוטב הבלתי חוזר הנוסף ייכנס לתוקף במועד פירעון ההלוואה.

זה יפתור את זה, כי היום הבנק החדש לא מוכן לשחרר את הכסף, הבנק השני לא מוכן לתת מכתב שחרור - - -

מה שאין ויכוח, שהצעת החוק מדברת על זה שהבנק הראשון חייב לרשום עוד מוטב, זה ברור. השאלה שלי בהמשך, זאת הבעיה שלי.

זה לא מחייב את הבנק לכתוב עוד מוטב.

זה גם לא בדיוק עוד מוטב, זה סוג של מוטב על תנאי. זה מוטב בלתי חוזר שני או על תנאי, שייכנס לתוקף רק אם הכסף יעבור מהבנק השני - - -

לפי מכתב הכוונות - - -

אני אחזור אליך כי היית באמצע.

אני אחדד. הוא על תנאי באופן שתלוי במוטב השני, כי המוטב השני הוא זה שלוחץ על כפתור ההעברה. ברגע שהוא לחץ על כפתור ההעברה, מבחינתו יש לו מכתב כוונות, הוא יודע בוודאות של 100% שהוא יקבל - - -

חסר לי בהצעת החוק הזאת מה המחויבות של המוטב השני בעניין הזה.

זה כבר משהו אחר. זה לא מה שעכשיו. זו התוספת.

זו תוספת על התוספת.

אם נתקדם עם כל הנושא של משכנתה בקליק, שאנחנו מעבירים טיוטה חדשה של בנק ישראל, המצוינת, שמעבירה סוג של אחריות לבנק בתפעול של הדרגה השנייה, היא תוכל לקבל ישירות מהבנק השני את השחרור, והיא גם תוכל להיות זאת ששולחת את זה לחברת הביטוח לעשות את ההחלפה, את הסוויץ' בין המוטבים.

סליחה, מה אמרת?

לא ברור לי בטיוטה החדשה האם השחרורים גם יעברו בין הבנקים. האם רק מכתב הכוונות לפני הביצוע של המחזור או גם אחרי? אם זה יקרה גם אחרי, זה פותר את הבעיה, כי הבנק החדש, השני, הוא מקבל לידיו מהבנק הראשון את השחרור באופן ממוחשב, והוא בעצמו מעביר את זה לחברת הביטוח כדי להסב את המבוטח עד הסוף.

- - -

למה לא?

הולכים להיות ממשקים מול כל המוסדיים, זו בדיוק הטיוטה החדשה.

למה לא? ממה אתם חוששים?

אני היועצת המשפטית של איגוד הבנקים. הטיוטה החדשה של בנק ישראל מדברת על פעולת המחזור. אני חושבת שכבודו הוא זה שהציע את זה, שיש מערכת יחסים בין הבנקים, בין הבנק הישן לחדש, ובין מלווים אחרים. לא מדברים על מערכות יחסים עם גורמים שלישיים שנוגעים לפוליסות ודברים כאלה, מדברים על מחזור המשכנתה.

עכשיו אנחנו מדברים על שלב נוסף, שמדבר על הנושא של הביטוח. תפסיקו לפחד משינויים. מה קרה?

אנחנו לא מפחדים, אנחנו דנים יחד אתכם, ולא הבענו התנגדות להצעת החוק. אנחנו לא מפחדים.

כן צריך לתת את הדעת ולא לחסום את המחשבה ולבוא ולומר: זה גוף שלישי. ביטוח חיים הוא גוף שלישי, זה נכון, אבל הוא גוף מפוקח, ויש ממשלה ואנחנו יושבים כאן בשולחן ולדעתי אנחנו כן צריכים, ולזה אני חותר, התחלנו גל ראשון וגל שני ויכול להיות שיהיה גל שלישי, בסוף נצטרך להגיע למסלול מסוים שאנחנו רואים איך נכנסים אליו ואיך יוצאים ממנו, כשמה שמוליך אותנו זה שנתקשר היטב לתקנות החדשות של בנק ישראל, שצריכות גם להתכתב עם הסיפור של הביטוח, וסוכני ביטוח או חברות הביטוח, זה לא איזה גוף שלישי זר שאי-אפשר לנסות ולסדר את המעמד שלהם בהצעת החוק הזאת. בנק ישראל.

אני אנסה לחדד את הסיטואציה, ואולי זה יקל עלינו את הדיון. למיטב הבנתי, כשהבנק החדש מבקש את הפוליסה החדשה זה בשלב ראשוני, כשלקוח פונה ומבקש הצעה לקבל הלוואה. בשלב הזה הבנק אומר לו, כחלק מהתנאים לקבל את ההצעה: תביא לי פוליסה על שמי. בשלב הזה הלקוח צריך לפנות לחברת הביטוח.

זה המצב הנוכחי.

נכון. עד פה לא נגענו. בהצעה שאנחנו עכשיו מקדמים, מה שיקרה שהלקוח יגיד לחברת הביטוח: אני מבקש את זה לצורך מחזור, וחברת הביטוח, מה שהיא תצטרך לעשות זה להוסיף את הבנק החדש לפוליסה הקיימת. הוא יפנה לחברת הביטוח הקיימת שלו עם הפוליסה הקיימת שלו בבנק הישן, יגיד לחברת הביטוח: אני שוקל עכשיו לעשות מחזור, תוסיף בבקשה את השם של הבנק החדש לפוליסה, וזה מה שהוא יעביר לבנק החדש. בזה יסתיים האירוע.

השאלה אם בזה זה יסתיים.

להבנתי כן, כי כשכל האירוע יסתיים בסוף, כשבסוף יגיע הכסף - - -

נכון להיום, תגיד לך היועצת המשפטית, לדעתי אי-אפשר לרשום שני מוטבים חוזרים. לכן צריך לעשות את התיקון הזה בחוק.

צריך לעשות בהצעת החוק את הביניים - - -

להבנתי גם מה שהצעת החוק עכשיו תפתור, שבתוך הפוליסה הקיימת יתווסף - - -

יהיו כביכול שניים, אבל יהיה איזה יום קובע שבא ואומר - - -

יהיה רשום שם שזה ייכנס לתוקף במועד הפירעון.

- - -

זה לא באמת שני מוטבים.

בסוף יש מוטב אחד, אבל צריך לקבוע את הכללים על מי זה נופל.

כבוד היושב-ראש, יש לי רעיון שיפתור - - -

שמור את הרעיון. רגע.

אני אבהיר מבחינה משפטית. אין שני מוטבים, יש מוטב אחד ומוטב על תנאי, מוטב עם תנאי מותנה, ולכן לא צריך להבהיר שום דבר בנוסח, כי התנאי עצמו קבוע בחקיקה. זה אומר שהוא נכנס לתוקף, המוטב החדש, מיום הפירעון. לכן יש מוטב אחד, והמוטב החדש נכנס מיום פירעון ההלוואה, והוא הופך להיות המוטב.

השאלה היא טכנית. מתי חברת הביטוח יודעת את זה?

מה קורה במחזור חלקי?

אנחנו לא מדברים עכשיו על מחזור חלקי - - -

יש לי פתרון פרקטי.

אנחנו צריכים להבין איך זה עובד אצלם בסוף.

אתם כל רגע מוסיפים - - -

הם מוסיפים, וטוב שיוסיפו עכשיו, שלא יוסיפו אחר כך. אתם צריכים לראות איך זה הולך לעבוד.

אדוני היושב-ראש, עכשיו פתאום עלה הנושא של מחזור חלקי. אם תישמע הצעתי, מחזור חלקי כרגע עוד לא על השולחן. שנייה. בואו ננסה לפתור את מה שאדוני היושב-ראש רוצה, שזה מחזור מלא.

יש לי פתרון למה שעל הפרק אני חושב שזה מאוד פשוט. אני לא יודע אם צריך להכניס בחקיקה, בתקנות, פשוט עם מכתב הצהרת הכוונות הראשונית שהבנק הראשון מעביר, שיעביר גם את פוליסת הביטוח לבנק החדש, כדי שהבנק החדש יראה את פוליסת - - -

לקוח מגיע לבנק החדש עם פוליסת הביטוח ומכתב הכוונות. זה המצב היום.

ממש לא. שום פוליסת ביטוח. הוא מגיע לבנק, ואז אומרים לו: תביא גם פוליסת ביטוח, והם לא מקבלים את הפוליסה. לבנק הראשון יש את הפוליסה שהוא משועבד לה - - -

הוא יכול להגיד: אני לא רוצה את הפוליסה - - -

לא. הוא יביא את הפוליסה עם הצהרת הכוונות, ואז הם יראו אם הפוליסה מתאימה להם לתנאי המשכנתה שהוא מקבל בבנק החדש. ועם זה הם יפנו לשנות את הפוליסה. יחד עם האישור שהחוק ייתן למעשה יהיה אפשר. הבנק החדש, וזה לא מכוונה רעה, לא מעניין אם יש לו פוליסה, אין לו פוליסה, מה הפוליסה. הוא נותן הלוואה, הוא רוצה ביטוח. זה בסדר, ואני מבין גם את הבנק החדש.

אתה רוצה להקל ולעשות פשוט, שיחד עם מכתב הכוונות המבוטח מקבל את הפוליסה מהבנק הראשון. אין מצב שזה נעלם בדרך. והבנק החדש, שיהיה אפילו מכתב מובנה או משהו שהרשות יכולה להוציא בתקנות, שאיתו אתה ניגש עם הפוליסה, עם המכתב המובנה, להוסיף את המוטב השני, המוטב המותנה שמתחלף עם הזמן, ואז לדעתי זה יפעל בקלות.

צריך להבין היום שחברות הביטוח לא מקבלות הוראות מבנקים, גם כשבנק שולח לחברת הביטוח הוראה, חברת הביטוח פונה ללקוח. לבנק יש את הזכות המוגבלת שלו, בתור היותו מוטב בלתי חוזר. הוא לא יכול להגיד לחברת הביטוח: תאריכי ביטוח, תגדילי את הביטוח, תקטיני את הביטוח. אין לו שום זכות. הזכות היחידה שעומדת לו זה מה שמוקנה לו במסגרת היותו מוטב בלתי חוזר. לכן תמיד פונים ללקוח, ולכן הלקוח צריך להיות מעורב שם. אנחנו גם לא רוצים שבנקים יוכלו לשנות לנו את הפוליסות, אז בואו ניזהר מלהכניס אותם לשינויים. אני חושב שאם הבנק יהיה מחויב עם הצהרת הכוונות לתת את הפוליסות – אני אגיד לכם משהו אפילו יותר הזוי, כשאני מחדש - - -

סליחה.

היא לא הבינה מה היא מחויבת.

לא הבנתי מה הבנק מחויב אליו.

יחד עם הצהרת הכוונות היא תוציא את הפוליסה שנמצאת אצלה ותיתן.

הפוליסות זה הפוליסות שהלקוח מבוטח, סוכן הביטוח שלו מביא ללקוח את הפוליסה. כבר כיום, כשלקוח בא לקבל הלוואה מבנק אחר, הוא מגיע עם מכתב הכוונות ועם פוליסת הביטוח. הלקוח מביא אותה.

שוב, אנחנו רוצים לעשות פרקטיקה פשוטה. בגדול את צודקת. לצערי אגב לא לכל לקוח יש סוכן, זה דבר אחד. אנשים עושים טעויות בחיים.

בקשות אישיות זה אחרי הדיון, לא עכשיו...

כשהלקוח מגיע לבנק, הוא לא יודע שהוא צריך להביא פוליסה. אנחנו בסך הכול, כמו שאדוני היושב-ראש רוצה, רוצים לעשות את הדברים פשוטים. אם עושים משהו שהוא כביכול - - -

זה הדיון עכשיו.

גם היום, כמו שאמרתי לך, אני מסוגל לשנות מוטב בפוליסה קיימת בלי החוק הזה, אבל זה מאוד מורכב.

להשיג העתק של פוליסה יותר קל מאשר לבקש מהבנק להביא את הפוליסה, כי אז ייקח שבועיים עד שנקבל את מכתב הכוונות, כי הבנק יגיד שהוא צריך להזמין מסריקה את הפוליסה. עדיף לי לפנות למגדל ולבקש עם קוד להוריד את הפוליסה באתר. לקבל את הפוליסה עצמה זה פחות בעיה.

שוב, הלקוח לא תמיד יודע איפה הפוליסה. ניסיתי לעזור, אבל אם אתם רוצים לעבוד - - -

מה אתה אומר?

אם נחדד את הבעיה, בסופו של דבר זה רק מי ימחק בסוף את המבוטח הראשון. זאת אומרת, מי יעדכן את חברת הביטוח שבוצע סילוק. זאת השאלה. אין פה שאלה של תוקף, כי ברגע שלבנק השני יש אסמכתה שהוא סילק את ההלוואה, הוא יודע שהפוליסה שלו, גם אם הוא רשום שם שני, זה כמו בדרגה שנייה בטאבו – אם הוא יודע שהוא סילק, הוא יודע שהוא ראשון, ולא משנה מה רשום בפועל. לכן הפרקטיקה הסופית היא לא דרמטית כזאת, היא יכולה להיעשות או בצורה שהבנק החדש, שזה נראה לי הכי נוח – אולי הם לא יאהבו את זה – הוא זה שישלח לחברת הביטוח את האסמכתה על הסילוק, את אישור הסילוק שהוא יקבל מהבנק הראשון, הוא ישלח את זה לחברת הביטוח, ואז חברת הביטוח באופן עצמאי תאשר את זה, תבצע את המחיקה, הלקוח מחוץ לסיפור.

אז יגידו לך מאיגוד הבנקים: אנחנו לא רוצים גופים שלישיים בפעולה. ואז היושב-ראש יענה שהגוף הזה הוא לא גוף שלישי סתם, הוא חלק מהעניין הזה כאן.

הגופים המוסדיים בכל מקרה יהיו מחוברים לבנקים במערכות. אני לא חושב שזאת איזה טרחה.

אגב, גם היום יש איזה חיבורים בעניין הזה.

בטאבו יש.

יש להם חיבורים גם היום לעניין המשכנתה כי יש הוראה שמיושמת חלקית, אבל - - -

רשות שוק ההון, גם לכם יש כל מיני הנחיות לקישורים אצלכם.

יש היום קישורים ספציפיים לעניין ביטוחי חיים למשכנתה בין חברות הביטוח לבנקים, בגלל שצריכים לעדכן את גובה - - -

על איזה קישורים אתה מדבר?

לקוח עשה פירעון מוקדם של 200,000 שקל, צריכים לעדכן את הגובה.

לא. אני מדבר על ממשק.

לצערי מה שהוא העלה כרגע לא קיים היום. היום לא קיים ממשק בין חברות הביטוי לבין הבנקים.

טיוטת חוזר.

הייתה טיוטת חוזר, היום אין ממשק בין חברות הביטוח לבין הבנקים, ולכן כשאני מבצע פירעון מוקדם, חברת הביטוח לא יודעת את זה ולא מעדכנת - - -

אולי צריך ליצור ממשק כזה שמדבר בין הגופים הללו, ושלא יקראו להם "גוף שלישי", כי זה נורא מעליב, למרות שאני לא איש ביטוח.

להפך, זה כבוד.

סתם בצחוק, זה סתם בשביל המצב רוח.

היושב-ראש, בעבר ניסינו לקדם מהלך כזה ליצירת ממשק בין חברות הביטוח לבין הבנקים, כדי לפתור כשל נוסף.

אני חושב שהטסט הכי נכון הוא בסיפור הזה של משכנתאות בכלל ומחזורים בפרט.

זה אינטרס של הבנק לעשות את החיבור הזה.

ברור, זה גם נותן לו שקט נפשי כשעובדים עם מערכת מסוימת של כללים. אני לא אוהב את הקטע שנשלח את הבחורצ'יק שירוץ לחברת הביטוח שהם יסדרו לו, והוא יחזור עם הפוליסה. אני רוצה שיתחילו לדבר בנקים בינם לבין עצמם והביטוח ידבר האחד עם השני. כך נכון לעשות את זה. כך מונעים ביורוקרטיה. כל בנק וכל גוף כזה פיננסי עובד בצורה מסודרת. פה אתה רץ, הוא רץ, צריך לשכנע את הפקיד הזה והפקיד ההוא, והבנק השני אומר: מה אני צריך לתקן? רוץ על זה עכשיו ותביא לי פוליסה אחרת, וזה לא טוב וזה כן טוב. את זה אני רוצה למנוע, משם אני בא, במילים הלא מקצועיות שלי. אני לא בנקאי, ואפילו לא סוכן ביטוח.

אני רק רוצה להשלים את התהליך, כי הלקוח נמצא בתהליך הזה מול הבנק החדש. כבר כיום אישור הסילוק וכל הדברים האלה, הלקוח עצמו מקבל מהבנק הישן, כלומר, יש לו את המסמכים.

מהבנק - - -

מהמוטב הישן. כלומר, הלקוח תמיד בתמונה. זה לא שהלקוח יוצא מהתמונה. הלקוח מקבל את כל המסמכים, אישור סילוק השעבוד בטאבו וכל הדברים האלה.

חכי, נגיע לעוד כמה טופסולוגיות שיכול להיות שנמנע אותם, אבל ברעיון של מה שנמצא כרגע בפרסום, מה שנקרא "הערות לציבור", הרעיון הוא שהלקוח הוא בתמונה, למה הוא רוצה למחזר ואיפה, אבל בסוף הבנקים מדברים בינם ובין עצמם.

אני מסכימה איתך.

אם יורשה לי, אדוני היושב-ראש, לטעמי אפשרות לרשום יותר ממוטב בלתי חוזר לעניין מחזור המשכנתה יכול לפתור חלק גדול מאוד מכל הביורוקרטיה הזאת בפוליסת הביטוח.

זה יכול לייצר בלגן לבנקים.

זה יוצר עוד ביורוקרטיה. עוד פרוצדורה.

יש כאן שני רגולטורים אקטיביים. זה יותר נושא של פרוצדורה. אני חושב שהחקיקה קובעת את עקרון היסוד, שהוא החשוב, שהמוטב המקורי צריך להסכים להעברה - - -

פה חסרה לי הסיומת, החלק השני חסר כאן.

את הפרטים עצמם אפשר להשלים ברגולציה. זה בדרך כלל מה שנעשה. אני לא חושב שנכון דווקא לפתור את הסוגיה הספציפית הזאת, שהיא עניין בסופו של דבר ביורוקרטי, איך לממשק את התהליכים, איך לעשות אותם יותר חלקים.

מהניסיון, מהפרקטיקה, במיוחד בעולם הביטוח, לפעמים למה שעובר בחקיקה אין תקנות, נגיד לעצמאים שרוצים היום לפדות חלק מהפנסיה שלהם אין תקנות בתוקף, אז הם לא יכולים, אז עדיף כן להסדיר מה שאפשר בחקיקה.

אתם מבינים מה שקרה פה במדינה? אמרו שבמקום לתקן חקיקה שזה דבר שצריך פחות ופחות לעסוק בחקיקה עצמה, אז יש דבר שנקרא "תקנות", שזה הליך הרבה יותר קל, ומסתפקים בזה. היום אנשים מבקשים חקיקה בגלל שהם יודעים שתקנות - - -

אני מופתע מהטענה שאנחנו לא מוציאים מספיק חוזרים. זו הפעם הראשונה שאני שומע מצד גוף מפוקח שאנחנו לא מוציאים מספיק. לקחנו לתשומת ליבנו את הנושא הזה.

אל תיקח את זה תמיד למקום "הטוב".

יש חוק שהעברתם לעצמאים - - -

לא לעשות פה התחשבנויות מחוק ההסדרים, אני מבקש. אנחנו בוועדה אחרת עכשיו.

אין בעיה. אם תעבירו את זה, אני אשמח.

אדוני היושב-ראש, אם ייקבע שכל התהליך בסופו של דבר יושלם על ידי קשר ישיר בין חברות הביטוח לבנקים, שיש להם גופים מוסדיים מאוד מאוד גדולים, זה יהיה הפתח שיפתור עוד עוול גדול מאוד ותשלומי ביטוח מיותרים. משכנתאות זה דבר מאוד גמיש, לקוחות פורעים 50,000 שקל, 100,000 שקל, מקצרים פתאום משכנתה ולא עושים את הביטוח, ומשלמים ביטוח יקר, כי הבנק לא יודע שעודכן סכום המשכנתה. לקוח שיש לו מיליון שקל ופרע 200,000, עכשיו יש לו 800,000, אבל עכשיו הוא צריך ביטוח חדש - - -

או שהוא פורע מסלול אחד ולא פורע מסלול שני.

נכון. ברגע שיש קשר ישיר שהוא מאוד קל, גם האפשרות של עדכון ישיר של גובה המשכתנה ייפתר ויחסוך לציבור המון כסף דרך אגב בצורה קלה ופשוטה, בממשק פשוט.

אני רוצה רק להעיר, זה ממשק שקיים היום, הוא קיים היום רק במקומות מאוד ספציפיים. כאשר מדובר על סוכנות של בנק, בנק X, יש לו סוכנות ביטוח בבעלותו, לאותה סוכנות יש ממשק אל מול חברת ביטוח מסוימת, אבל רק בנסיבות הספציפיות האלה, כאשר לצערי לבנק יש את האינטרס שהממשק הזה יהיה קיים, וזה מעניק יתרון תחרותי לאותה סוכנות ביטוח. לצערנו הממשק הזה לא קיים באופן רוחבי בין כל חברות הביטוח לבין כל הבנקים.

הגעתם למקום הנכון. הבנקים מאותתים לי - - -

לא הבנקים, בנק ישראל. נושא הממשק כבר עלה בדיון, אני רק רוצה לציין שאנחנו כבר לפני שנתיים פנינו אל רשות שוק ההון במכתב בנושא הזה, עם שאלות, עם סוגיות. זה נושא מורכב. אנחנו לא נגד, אבל זה נושא שצריך לחשוב עליו לעומק. יש כל מיני סוגיות שצריך לבחון. אני רק לא רוצה שנאבד את הצעת החוק הטובה הזאת עם רצון ללכת למקום יותר רחב - - -

ברור שלא נקשור דברים למשהו שעוד לא נולד, אבל יכול להיות שאפשר לעשות טסט.

למשהו נקודתי, אולי, אבל לפתוח את זה עכשיו - - -

בדיוק. טסט קייס קטן, שאולי יעזור לכם בפתרון השאלות ששאלתם. אבל נתתם לי עוד שיעורי בית עכשיו, לשבת לכם על הראש בדבר הזה. זה כל כך חשוב. בסוף המערכות צריכות לדבר ביניהן. כל הרעיון הוא רק לבנות את הפלטפורמה הנכונה. כשמערכות מדברות ביניהן, האזרח צריך פחות לדבר עם המערכות. זו השליחות שלנו כאן.

אתה צודק, אבל יש סוגיות כבדות משקל: הסכמת לקוחות, אבטחת מידע, סודיות.

ברור. הכול בזהירות. גברתי, הכול בזהירות, הכול בשום שכל, אבל לעשות, להתקדם צעד אחרי צעד.

צריך להביא בחשבון שיש את הצד השני של המטבע. לדוגמה, במקרה הזה שציינו שלקוח משלם פרמיית יתר, יכול להיות גם מקרה הפוך, שיקטינו לו, והביטוח שלו יצטמק, והוא דווקא רצה שיישאר לו סכום ביטוח גבוה.

זה פתיר לחלוטין. גם מקרים כאלה אפשר לפתור כאופציה של opt out - - -

לעולם אישור של הלווה.

חברים, אני מבקש מהיועצת המשפטית גם לקרוא וגם לדבר על הסוגיות, כי אנחנו נמצאים בהליך של הקריאה הראשונה. נעלה עכשיו את כל הסוגיות, ונטפל בהן בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית. לצורך העניין הזה אתם תצטרכו לשבת ולנסות להביא הצעה אחת. רוח המחוקק אתם מבינים, ואני רוצה להביא את התהליך לשלמות, עד הקצה של הבנק השני, שהוא סגור גם עם הפוליסה של הגוף השלישי, להלן הביטוח. בבקשה.

ההצעה כאן היא הוספת סעיף חדש לחוק חוזה הביטוח.

הוספת סעיף 44א
1.
בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א–1981, אחרי סעיף 44 יבוא:



"שינוי מוטב בלתי חוזר" זו תהיה כותרת הסעיף.



"שינוי מוטב בלתי חוזר
44א.
(א) נקבע בקביעה בלתי חוזרת מלווה מוסדי כמוטב בפוליסה אגב הלוואה לדיור (להלן – מוטב בלתי חוזר ראשון), רשאי המבוטח, על אף האמור בסעיפים 11(ג) ו-13(א), לחזור בו מקביעתו ללא קבלת הסכמת המוטב הבלתי חוזר הראשון אם הוא קובע מלווה מוסדי כמוטב אחר באותה פוליסה אגב הלוואה לדיור חדשה; ואולם, החזרה מקביעתו של המבוטח תיכנס לתוקפה החל מיום פירעון ההלוואה לדיור למוטב הבלתי חוזר הראשון.



תיקנו פה את ההפניה. במקום מה שהיה בנוסח הטרומי, שהפנה רק לסעיף 11, מפנים גם לסעיף 13 לחוק חוזה הביטוח, שזה כמו שאמרתי קודם הסעיף שממנו אנחנו קוראים את החובה של הבנק הראשון לאשר את ההחלפה של המוטבים. יש כאן בסיפא, "החזרה מקביעתו של המבוטח תיכנס לתוקפה החל מ-" זו ההגנה על הבנק הראשון, זאת אומרת, שהשם שלו לא יימחק, או היותו מוטב בלתי חוזר לא יבוטל, אלא אם כן הכסף נפרע, ההלוואה מבחינתו נפרעה.

תיכף אני אכנס להגדרות. היה לי פה עוד משהו אחד שחשוב לומר. בהצעת החוק בנוסח הטרומי היה סעיף קטן (ד), שדיבר על זה שנותנים למבטח או לתאגיד בנקאי אפשרות לפנות במקרים פרטניים לממונה על שוק ההון, כדי להורות שכל ההסדר הזה לא יחול, והסעיף הקטן הזה נמחק, האפשרות הזאת נמחקת, והסיפא שעכשיו דיברתי עליה, שמבטיחה את הזכויות של הבנק הראשון, היא נועדה לטפל בסיטואציה שסעיף קטן (ד) המקורי שנמחק מדבר עליה.

אני ממשיכה להגדרות, ותכף אם לממשלה או לכם יהיה מה להוסיף, נשמח לשמוע.







(ב) בסעיף זה –







"פוליסה אגב הלוואה לדיור" – פוליסת ביטוח חיים המשמשת כבטוחה לפירעון הלוואה לדיור;



זאת הגדרה שדי מדברת בעד עצמה.







"הלוואה לדיור" – כהגדרתה בסעיף 9ב לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981;



שמתי את הסעיף הזה בסוף המסמך.

אגב, זה מגביל לדירה יחידה?

זה מגביל רק לרכישה, וזה לא טוב.

לגבי ההגדרה הזאת, זאת הגדרה שהוצעה על ידי הממשלה. אם אתם רוצים רגע להתייחס למה שהוצע, אפשר לשמוע לגבי זה ההערות.

אני רק אקרא את ההגדרה הנוספת.






"מלווה מוסדי" – כהגדרתו בחוק אשראי הוגן, התשנ"ג –1993."



אם יש התייחסות להגדרות, נשמח לשמוע.

זו אותה טעות שחוזרת על עצמה בהרבה חוקים. מצמידים להגדרה של הלוואה לדיור, שנמצאת בחוק הלוואות לדיור, כששם מדובר רק על רכישת דירה, ולא שום דבר אחר. היום פונקציית המשכנתאות היא הרבה יותר רחבה, ההגדרות של בנק ישראל הרבה יותר רחבות, הן מדברות על כל הלוואה בשעבוד דירת מגורים, וזה מה שצריכה להיות ההגדרה.

ההבניה היא לא לחוק ההלוואות לדיור, היא לחוק הבנקאות (שירות ללקוח).

נכון. ושם מדובר על חוק הלוואות לדיור.

לא. הסעיף בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), אני אקרא. זה סעיף 9(ב), שהוא אומר שהלוואה לדיור היא אחת משתיים: "(1)   הלוואה שניתנה לשם רכישת דירת מגורים; (2) הלוואה לדיור כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992;"

שגם שם זה רכישה.

מה אתה אומר שחסר פה?

יש לנו רק רכישה. חסר לנו כל משכנתה שהיא לא רכישה: מחזור, הלוואת כל מטרה, שיפוצים – כל פונקציה.

זה לא נכלל בזה?

זה לא נכלל בהגדרה פה.

חסרים גם רכישת נכסים לעסקים.

זה רק רכישה. אותה בעיה יש לנו עם - - -

לא. הצעת החוק נועדה להלוואות לצורך - - -

יש הלוואות שבאות ביחד עם רכישה של דירה, אם זה לשיפוץ.

מדברים פה על שני דברים: דבר אחד, השאלה אם אנחנו מדברים רק על הלוואה לדיור, לרכישה של דירת מגורים, שהם מעלים פה שיש רכישה של נכסי מקרקעין אחרים. זאת שאלה אחת שצריך להחליט בה.

יש לנו בעיה עם זה? יש לכם בעיה עם זה?

לנו אין בעיה. הנושא השני, לפתוח את זה לכל ביטוח חיים שהוא, זו כבר סוגיה אחרת.

כל ביטוח שמשועבד לבנק.

יש הגדרה של הלוואה לדיור של הפיקוח על הבנקים. הגדרה של הלוואה לדיור בצו הבנקאות היא כל הלוואה בשעבוד דירת מגורים, למעט הלוואה עסקית, כלומר, רכישה, שיפוצים, הרחבה. גם הלוואה שמוגדרת ככל מטרה, נגיד עזרה לדיירים, עזרה לבני משפחה וכו', חוץ מהלוואות עסקיות.

זה לרכישת דירה.

או לרכישת דירה, או יכול להיות גם לסגירת חוב. מדובר גם על הלוואות צרכניות לכל מטרה. כלומר, יכול להיות בן אדם שהיו לו חובות של 300,000 שקל ולקחת אותן לצורך דירה - - -

ההגדרה כרגע בחוק היא הגדרה שמגבילה רק - - -

זה לרכישה של דירת מגורים.

בואו נחזור צעד אחד אחורה, מאיפה נולדה החובה למעשה לרכוש פוליסת ביטוח אגב ההלוואה. זו חובה שנקבעה למעשה בהוראות בנק ישראל, והיא מתוחמת להלוואות לדיור. הסעיף הזה הוא נדבך על כל עולם ההלוואות לדיור. לכן עכשיו להרחיב את זה לדירות עסקים, זה לערב מין שבאינו מינו.

אין סיבה לדירות לעסקים. לא עסקים וגם לא הלוואות לעסקים. גם צריך להגיד שלפי הגדרת החוק זה גם לא חל על מחזורים. כלומר, לקחתי הלוואה לרכישת דירה, אחרי זה עשיתי מחזור לשיפור התנאים, בנוהלי בנק ישראל זה נקרא "הלוואה לדיור", אבל לפי החוק זה כבר לא הלוואה לדיור. כלומר, ברגע שעשיתי מחזור, כבר איבדתי.

יש כאן הסכמה מסביב לשולחן שזה צריך להיות לצורכי דיור. רחב, אבל לא רחב מדי לכיוונים אחרים.

איך חברת הביטוח תדע שזה היה לדיור או לא היה דיור?

זו בדיוק השאלה הבאה שרציתי לשאול. לכן אני אשמח לשמוע את התייחסותכם.

אין לנו בעיה עם הרחבה, נצטרך לחשוב מה הנוסח המתאים. יש כמה הגדרות בכמה מקומות, צריך לראות מה מתאים.

הנוסח של הפיקוח על הבנקים הוא מושלם, ככה עובד השוק.

אתה מתכוון להוראה, להוראת נב"ת, או לצו?

לנב"ת. הוראת הנב"ת של הפיקוח על הבנקים, 451, זה אומר כל הלוואה בשעבוד דירת מגורים, למעט הלוואות עסקיות. זה פותר הכול, כלומר רק דירות מגורים, ובתנאי שלא ניתנה למטרת עסק.

תעצור.

לנו אין התנגדות להחיל את זה גם עבור הלוואות נוספות שיש בהן שעבוד, מעין משכנתה. זה בסדר גמור.

ההגדרה הזאת מקובלת.

זה אולי אפשר לשנות כבר עכשיו.

ברור. זה הנוסח שנעשה. לגבי המלווה המוסדי, האם תוכלו להתייחס לשינוי שנעשה מהנוסח הטרומי?

ההגדרה המוצעת כוללת שחקנים נוספים שכיום בשוק רשאים לתת את אותן הלוואות ורלוונטיים.

שיכולים לתת הלוואות, שמורשים לתת.

זה יכסה עוד מקרים.

זה יכסה את כל השוק.

במקום "תאגיד בנקאי" זה יהיה "תאגיד בנקאי, מבטח, חברה מנהלת, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ובעל רישיון להפעלת למערכת תיווך באשראי".

זה תחת הכותרת "מלווה מוסדי"?

זה מלווה מוסדי.

בסדר גמור.

הסוגיה האחרונה שהייתה לנו זה תיקון סעיף 52.

תיקון סעיף 52
2.
בסעיף 52(א), אחרי "42," יבוא "44א,".



סעיף 52, לחוק חוזה הביטוח זה סעיף שהכותרת שלו זה סייגים להתניה, זה סעיף שמדבר על איזה סעיפים בחוק חוזה הביטוח הם סעיפים שהם קוגנטיים, סעיפים שאי-אפשר להתנות עליהם. והשאלה פה לדיון, האם הסעיף החדש הזה, שעכשיו קובעים, הוא סעיף שצריך להיות קוגנטי, או שזה סעיף שיישאר ברמה חוזית, האם אפשר יהיה להתנות עליו. כמובן שההגנה על הצד החלש - - -

אם יהיה אפשר להתנות, יתנו על זה.

למה לעשות חצי עבודה?

ההגנה על הצד החלש מחייבת לקבוע את זה כסעיף קוגנטי.

אנחנו מסכימים שצריך להיות סעיף קוגנטי כי אחרת באמת יש פה צד חזק וצד חלש, ותמיד יתנו לרעת הצד החלש.

הלאה.

אין לנו התנגדות, זה צריך להיות סעיף קוגנטי.

זה לא רלוונטי.

אתם לא רלוונטיים לדיון הזה. מה אומרים יועצי הציבור?

חייב להיות.

כשאני התחלתי לקדם את הדברים הללו, והיה לי חשש שאני אקבל ביקורת אדירה דווקא מיועצי המשכנתאות, כי אנחנו מקצרים פה הליכים שמקצרים עבודה, שמקצרים שכר טרחה בצורה כזאת או אחרת, אני מוכרח לומר לכם שנדהמתי, לא רק מהאנשים שיושבים כאן, הופעתי גם בכנס שקיבלתי מחיאות כפיים. אני באמת משבח את יועצי המשכנתאות. זה האינטרס של כולנו, כמה שיותר לגרום לתהליכים לעבוד מהר, לעבוד נכון. יותר שווה להם שיתעסקו בעוד ארבע משכנתאות מאשר במשכנתה אחת, ויגבו עליה את שכר הטרחה שאותו אדם שבקושי הגיע למשכנתה עוד צריך לשלם על העבודה.

דיון חשוב כזה לא יקבל שום כותרת. תאמינו לי. לא יקבל, כי זה לא כלב נשך אדם, זה לא משהו פוליטי, אין פה מגפונים, אין פה צעקות. דבר אחד יש כאן, יוקר מחיה. אחד המקומות הכי קשים, עקביים ובעייתיים ביוקר המחיה זה המשכנתה, המחזור שלה והביטוח שלה. זה הפיחות הזוחל. זה משהו שזוחל בכל חודש. אנשים לא מרגישים, כי זה לא נופל במכה אחת. זה לא הגיע לסופר ופתאום הוא נדהם לראות שהקטשופ עלה. זה כל חודש בשקט עובר. זו השליחות שלנו. אני משבח אתכם, יועצי המשכנתאות, גם את שיתוף הפעולה של סוכני הביטוח שנמצאים כאן. אני עוד לא מסכם את הדיון, רק לא רציתי לשכוח את זה.

אדוני, רק אם יורשה לי בהמשך למה שאמרת. נגעת בנקודה מאוד מאוד עקרונית, וזה עניין של יוקר המחיה. אולי זה לא העת, אבל יש מקום כן להרחיב את היריעה בכל ההיבטים שדיברנו עליהם ועדיין לא קיבלו פתרון. לעניין מה קורה אם הלקוח רוצה להגדיל את תקופת הביטוח.

במחזור. עוד לא סיימנו את החוק. כל מה שנצביע היום, ונצביע כנראה, יהיה לקריאה הראשונה. אתם ודאי מכירים את התהליכים בוועדה.

השאלה אם יש עוד נושאים, גברתי היועצת המשפטית, שנעלה? אני בהחלט מתכוון בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית - - -

לקיים עוד דיון.

ודאי, וזה גם יצטרך להגיע להצבעה נוספת. לא רק דיון, אלא נצטרך להגיע בסופו של דבר לנוסח שייתן פתרון גם לחלק - - -

דיברת להעלות את נושא התחולה.

חשבנו שאפשר להחיל את ההסדר הזה, או לדון בזה בהמשך, גם על פוליסות קיימות, כי אין פה שינוי בסיכון מבחינת חברות הביטוח.

על עבר, מה שנקרא. אני לא רואה בזה בעיה.

זה חייב להיות, אחרת את כל החוק נתחיל מהיום?

צריך לשאול הכול ולהעלות הכול כדי לדעת שזאת הכוונה.

כמובן ככל שנצמדים לעקרון היסוד הביטוחי, שסכום הביטוח לא משתנה ותקופת הביטוח אינה משתנה, ומחזור קלסי מתבצע, כמובן אין לנו התנגדות להחלה - - -

האתגר שלנו הוא בשינויים של הזמנים ובשינויים של השנים. זה האתגר שלנו לקראת הקריאה השנייה והשלישית, להגיע לתובנות כאלה ואחרות שיבואו לידי ביטוי או בחקיקה, או בתקנות משלימות, או בהבניה של הדברים. אני לא רוצה כרגע להתחייב, כי אני בעצמי לא יודע. אני חושב שהיה פה דיון מאוד מבלבל, אבל טוב, כי העלינו ושמנו את כל הנקודות, וכל אחד יעשה את שיעורי הבית שלו. איגוד הבנקים, גם אתם צריכים לעשות את שיעורי הבית שלכם לגבי מה שדיברנו על הקצה, על הגוף השלישי. אולי נעשה ישיבה פנימית לפני שנדון בקריאה השנייה והשלישית. הייתי מציע אם אפשר לפתוח שולחן עגול. יש דבר כזה של שוק ההון, בנק ישראל, הבנקים, הביטוח ויועצי משכנתאות, כדי לנסות ולהגיע לפתרונות שאולי הם יהיו טסט לכם, רשות שוק ההון, על הממשקים שדיברתם עליהם. לא על כל התוכנית הגדולה, נתחיל עם דבר קטן. כל דבר גדול מתחילים עם דבר קטן.

לגבי ההוראה של התחולה, באופן כללי ובדרך כלל אנחנו כייעוץ משפטי זה דברים שהם כן בעייתיים. חקיקה צופה פני עתיד, היא צריכה לכוון התנהגות, היא חלה בדרך כלל מעתה ואילך.

אנחנו נרגיע אתכם בהמשך.

אני אומרת שזה דבר שככל שרוצים לקבוע, כמובן כמו שעשו כאן, יש כאן את כל הנציגים שנוגעים בדבר, גם הבנקים.

צריך לשמוע על ההשלכות של זה, ואם כן, נטפל בהן. העיקרון ודאי שצריך לחול.

כפי שעלה פה בשולחן, יש כאן שמירה, הגנה על הזכויות של המעורבים באירוע הזה, אבל זה עדיין משהו שצריך אני חושבת לכתוב אופן מפורש בלשון החוק. זה כרגע לא נמצא, ונצטרך להוסיף פה סעיף תחולה שאומר שהתחולה של הצעת החוק הזאת היא גם על פוליסות קיימות. זה יצטרך להיכנס לנוסח.

ברור. מבחינתי זה ייכנס כבר עכשיו לנוסח.

זה מה שאני שואלת.

במפורש כן, גם לא הייתה התנגדות. כמובן הוראות מעבר יהיו. עוד נגיע לדברים הללו בהמשך הדרך.

אם כך, אנחנו יכולים להצביע על האישור לקריאה הראשונה? אני מעלה לאישור את הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – העברת מוטב בביטוח חיים בין תאגידים בנקאיים), התשפ"ג–2022, פ/530/25, חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת משה גפני. מי בעד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד אישור הצעת החוק – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – העברת מוטב בביטוח חיים בין תאגידים בנקאיים), התשפ"ג–2022, אושרה ותעלה לקריאה הראשונה.

פה אחד.

תודה רבה לכולם. תודה רבה לצוות שלי, שטרח לעניין הזה, תודה לכל אלה שהגיעו. בסופו של יום נוציא תחת ידינו משהו מלוטש, עשוי נכון, אמיתי, והכי חשוב שעוזר ללקוח. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:16.