פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



4
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
01/06/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 56
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום חמישי, י"ב בסיון התשפ"ג (01 ביוני 2023), שעה 10:30

סיור במרכז מורשת יהדות בבל לציון יום הפרהוד (הפרעות באוכלוסייה היהודית בבגדאד) שחל ב-1 ביוני

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

רוזנה אלמוג - מנהלת מרחב פתח תקווה והשפלה, משרד הקליטה

זוהר זעפרני - מנהל תחום מוזיאונים, משרד התרבות והספורט

יוסף לוי - שליח מיוחד, משרד החוץ

עידית רובין - ממונה מעקב ובקרה, מזכירות פדגוגית, משרד החינוך

אבירם מיכאל - רמ"ד הפעלה בענף זהות ותודעה יהודית, צה"ל, משרד הביטחון

עליזה דיין חממה - מנכ"לית מרכז מורשת יהדות בבל

ציונית פתל קופרוסר - ועד מנהל, מרכז מורשת יהדות בבל

ליליאן שור - מנהלת אירועים ואחרית על המדיה החברתית, מרכז מורשת יהדות בבל

יצחק ברזילי - מרכז מורשת יהדות בבל

איילת שמש - סמנכ"לית תוכן, מרכז מורשת יהדות בבל

יפה מססה - סמנכ"לית כספים, מרכז מורשת יהדות בבל

ראובן שלום - מזכ"ל ההסתדרות הציונית העולמית

משה בן עטר - המרכז למורשת יהודי בבל

מאיר אסרף - עו"ד

זמיר סלמן



סבח סלמן

שלומית אבינח

סמדר לביא, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סיור במרכז מורשת יהדות בבל לציון יום הפרהוד (הפרעות באוכלוסייה היהודית בבגדאד) שחל ב-1 ביוני

בוקר טוב לכולם, היום ה-1 ביוני 2023, י"ב בסיון תשפ"ג. אני פותח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ישיבה מיוחדת שאנחנו מקיימים במרכז מורשת יהדות בבל לציון יום הפרהוד, הפרעות באוכלוסייה היהודית בבגדד שחל ב-1 ביוני. לצערי הרבה מאוד מאזרחי ישראל בכלל לא מכירים את הסיפור של הפרהוד שחל היום לפני 82 שנה בבגדד שבעירק. השוו את האירועים לליל הבדולח שבגרמניה, המשמעות של המילה זה הפחדה של נשלטים. אירועים מאוד מאוד קשים של טבח שביצעו מוסלמים פורעים פרו נאצים ביהודי בגדד על רקע אנטישמי.

רק בבגדד?

בעיקר בבגדד.

לפני כן זה היה בבצרה, גם במוסול קצת.

יהודים נטבחו בבתיהם, בבתי כנסת, מראות מאוד מאוד קשים, על ידי אנשים שחיו דלת מולם, דלת לידם. ההשפעה פה הייתה השפעה מאוד פרו נאצית של חוסייני והסיפור הזה מלווה את הקהילה, את יוצאי בבל, הרבה מאוד שנים, וכמו שאמרתי, לצערי פחות ופחות מכירים את זה.

כשאומרים ועדת עלייה וקליטה אז כולם חושבים על העולים שבאים עכשיו למדינת ישראל, אבל מדינת ישראל היא מדינה קולטת עלייה ובמדינת ישראל תמיד הייתה התיישבות יהודית, אבל בסוף המאה ה-19 התחילו העליות המשמעותיות. אני תמיד אומר ב-1890 היו בערך 18,000 יהודים בארץ ישראל וכשהרצל כתב את 'מדינת היהודים' אחר כך אמרו שאין סיכוי שיהיו בארץ ישראל 100,000 יהודים אולי בעוד 50 שנה ולכן אי אפשר לדבר על ארץ ישראל כמדינת היהודים, ב-48' כבר היינו 600,000 יהודים בארץ ישראל וזה היה לא בגלל פריון כל כך גבוה, בסוף אלה העליות הראשונה, השנייה והשלישית וכמובן העליות של שנות ה-50.

ואגב, כשמדברים על עלייה כמנוע כלכלי, פעמיים המשק הישראלי צמח במספרים הגבוהים ביותר, פעם אחת זה בעלייה של שנות ה-50 ופעם שנייה זה בעלייה של שנות ה-90. אני לא מכיר עוד הרבה מדינות שמכפילות כמעט את האוכלוסייה שלהם או מוסיפות 25% על האוכלוסייה שלהן בפרק זמן כל כך קצר וזה היה מאוד מאוד קשה, זה יוצר תקופה מאוד קשה, אבל מבחינת צמיחה כלכלית האימפקט אחר כך הוא ענק.

אנחנו מדברים היום על עלייה, על עלייה שהגיעה מבבל, חלקה הגיעה מסיבות אחרות וחלקה הגיעה בעקבות, בין היתר, האירועים האלה והרדיפות והאנטישמיות. בפרעות של הפרהוד נרצחו 179 יהודים, 2,118 נפצעו ו-242 ילדים הפכו ליתומים, כ-50,000 איש רכושם נבזז, נרצחים נקברו בקבר אחים ובאמת עשר שנים מאוחר יותר הגיעה העלייה הגדולה מעירק, של כ-100,000 יהודים.

יש לנו פה ממשרד החינוך? נשמע קצת, מעניין לשמוע מה עושים שם. כמו בהרבה מאוד מקרים, אני חייב לומר, שקשורים לקהילות השונות במדינת ישראל לצערי לא מקבלים מספיק נפח לעניין הזה. שלשום עבר חוק בקריאה טרומית, של חבר הכנסת אופיר כץ, בעניין הנצחת הפרהוד ואני חושב שיש בכך חשיבות.

המטרה היא גם לסייע למוזיאון, למרכז המורשת, להיחשף כתוצאה מהביקור הזה, אבל גם להוביל לזה שיהיו כאן יותר בני נוער, חיילים, ילדים, ויכירו את הקהילה הזאת. לא רק הפרהוד, אלא בכלל את הקהילה ואת מורשת יהדות בבל, שהיא מורשת חשובה עבורנו.

אז תודה רבה על האירוח. אני אשמח, עליזה, שתציגי גם את המרכז, ככל שמישהו רוצה לדבר, אנחנו עם פרוטוקול, זאת ישיבת ועדה רשמית, פורמלית, אז גם תעבירו לשלומית מי שירצה לדבר. אני כן אומר שאני ארצה לשמוע התייחסות גם של משרד הקליטה וגם של משרד החינוך וגם של צה"ל בעניין הזה.

תודה רבה. תודה רבה ליושב ראש הוועדה עודד שזימנת את הוועדה הזו והבאת אותה אלינו הביתה, תודה לחברי הוועד המנהל שלי, תודה לכל האורחים שהגיעו.

אני אגיד כמה מילים על מרכז מורשת יהדות בבל, אחרי הישיבה אנחנו נצא לסיור מודרך במוזיאון שכל מי שזו פעם ראשונה שלו שיתרשם מהפאר ומהעושר הרוחני של קהילת יהודי בבל. המוזיאון הזה נוסד ב-1973 כדי לתעד, לשמר ולהנציח את המורשת המפוארת של יהודי בבל, ורק יותר מאוחר, בשנת 1988 נפתח כאן המרכז הזה והמוזיאון ממש רשמית למבקרים.

יש פה תערוכות קבועות ותערוכות מתחלפות, ומעבר למוזיאון שמתעד את ההיסטוריה של יהדות בבל מאז גלות בבל ועד העלייה הגדולה של יהודי בבל בתחילת שנות ה-50, יש לנו פה, בגלל שאנחנו מרכז מורשת, גם מכון מחקר, יש לנו ספרייה, יש לנו ארכיונים עם כ-100,000 מסמכים ישנים ועדויות מוקלטות, אפרופו הפרהוד. אחרי הפרהוד התחילה לקום המחתרת הציונית, הם הבינו שהם צריכים להתחיל להתאגד וללמוד עברית ולהגן על עצמם ואחר כך הם כוננו את העלייה הגדולה לארץ.

אז יש לנו ספרייה ויש לנו ארכיונים ויש לנו מכון מחקר ויש לנו מחלקת חינוך והדרכה שאיילת אחראית עליה והיא מתאימה את תכניות הלימוד לבתי הספר. יש לנו פה כרגע ארבע כיתות ה'. אנחנו מתאימים את עצמנו לתכניות הלימוד של משרד החינוך ויש פה כרגע ארבע כיתות שהגיעו והם לומדים את כל נושא הקליטה והעלייה. לכבודך, הם באמת הזדמנו במקרה. אנחנו מתאימים את עצמנו לתכניות הלימוד, כיתות ב' מקבלים פה ספרי תורה, כיתות ה' לומדים את העלייה, כיתות ז'-ח' לומדים את הקליטה ואת המעברה, יש לנו פה מעברה משוחזרת.

אני רוצה לציין, הבת שלי בכיתה י', בשנה שעברה, היא הייתה במגמת ערבית, המורה מקפיד כל שנה להביא את התלמידים לפה, ואנחנו גרים בגדרה, כלומר זה לא מהאזור. אבינועם בן סעדי.

הוא בן אדם מדהים.

הוא משהו חריג באמת בנוף.

אנחנו עושים פה גם הרבה אירועים. בשבוע הבא יש לנו אירוע שאנחנו עושים על ספר שיצא, משפחת ששון, שזה הרוטשילדים של הקהילה הבבלית, בשבוע אחרי זה יש לנו אירוע עם פרופ' גת, שהוא מרצה באוניברסיטת בר אילן והוציא ספר על חייו ותלאותיו במעברה, בקליטה ובעירק. ציונית מנחה את האירוע הזה. יש לנו פה הרבה אירועים, אירועים קולינריים, אירועים מוזיקליים, אירועים סביב ספרים שיוצאים. אנחנו באמת מנסים מאוד להנחיל את המורשת שלנו ואת הסיפור שלנו גם לדורות הבאים.

בנושא הפרהוד, אנחנו עושים הרבה דברים, אבל לא מספיק, כי, כמו שאמרת, אין הכרה. נכון שחבר הכנסת אופיר כץ הצליח להעביר בקריאה טרומית לפני יומיים את הצעת החוק שלו, אבל זה לא מספיק, אנחנו צריכים להגיע יותר, לקבל יותר נפח במערכת החינוך. לא רק בספרים אגב, מספיק להסליל לכאן תלמידים ב-י"א-י"ב שלומדים את הנושא הזה בבגרויות ושילמדו את זה דרכנו, דרך התצוגה שאתם תראו אחר כך, תצוגת הפרהוד, זו גם דרך להנחיל את הנושא הזה לתלמידים.

אנחנו עושים טקס ממלכתי כל שנה, שהוא גם בחוץ, באנדרטה להרוגי מלכות וגם אחר כך באולם, אנחנו מדברים על כל הנושא. המגמה שלנו באירוע השנתי הזה, באירוע הממלכתי הזה, המטרה היא להצעיר, להביא יותר ויותר אנשים כי הדור הולך ומתכלה. ואם אנחנו מצלמים עדויות ואנחנו רוצים שיהיו לנו כמה שיותר עדויות - - -

מה עם 'יד ושם'?

נותרו אגב 16,000 אנשים שחוו את הפרהוד עכשיו במדינת ישראל. לפני שנדבר על 'יד ושם', נושא כאוב מבחינתי, אני רק אומר שאם אנחנו רוצים עוד לצאת ולצלם עדויות צריך בשביל זה משאבים.

ביקשנו להזמין אותם, הם התעקשו לא לבוא.

עודד, הם לא מכירים בנפגעי הפרהוד כנפגעי התעמולה הנאצית והיום יותר ויותר מסמכים, ותיכף נפרט על זה, מתגלים, התגלו במרתפים של סדאם חוסיין ב-2003, נמצאים בארה"ב ו - - -

דני דיין היה פה? יושב ראש 'יד ושם'.

דני דיין לא היה פה. יותר ויותר מסמכים שאנחנו מקבלים, רואים וקוראים, חד משמעית כל נושא הפרהוד התחיל מתעמולה נאצית מסודרת ומאורגנת על כל שלוחותיה, בין אם שידורי רדיו מברלין לעירק, שהיו יושבים בבית קפה, מעשנים נרגילה, מאזינים לרדיו, מה הם שומעים? דברי שטנה, דברי רעל, אנטישמיות, היהודים היהודים היהודים היהודים. תרגמו את מיין קאמפף לערבית, כל שבוע פרסמו בעיתון פרק בערבית. התרגום נרכש במיוחד על ידי השגריר גרובה. אחר כך הוציאו את זה בספר. אז השטנה והרעל היו כבר רשמיים.

זה כאילו הייתה התאגדות מאוד מאוד רשמית ומה שקורה זה ש'יד ושם' לא מכירים בזה ואני חושבת שכנסת ישראל צריכה באופן רשמי לחוקק חוק שהחוק הזה אומר שנפגעי הפרהוד הם בעצם נפגעי פעולות התנועה הנאצית, חד משמעית, נרדפים של התנועה הנאצית.

ברשותך, היושב ראש, אני רוצה להראות סרט של חמש דקות שאנחנו מראים אותו למבקרים שלנו ולתלמידים על הפרהוד.

(הקרנת סרטון).

מה שהתחלתי להגיד קודם, אפרופו העדויות שאנחנו כל הזמן מנסים להקליט ושיהיו לנו אותן בארכיון, ואז שאלת אותי על 'יד ושם', אז אני אסיים להגיד את מה שרציתי להגיד, שלמשל ביולי 2022 הממשלה אישרה העברת 6.2 מיליון שקלים להקלטת ולצילום עדויות של יהודי ארצות האסלאם באשר הם, אתה יודע לאן כל הכסף הלך? לא קיבלנו, אנחנו לא קיבלנו, אנחנו לא מצלמים עדויות עכשיו כי אין לנו כסף, תנחשו לאן זה הלך? לבית התפוצות, הכול הלך לבית התפוצות, ל'אנו'. למה? מה איתנו, שכל העדויות, כל האנשים באים אלינו, מספרים לנו, אנחנו מראיינים אותם על הבמות, למה אנחנו לא מקבלים אפשרות לעשות את זה? כי ככה, זהו. זה המצב כרגע.

תודה. משרד החינוך. יש לכם איזה שהוא ממשק מסודר מול המרכז בנושא של הפרהוד?

הנושא של הפרהוד הוא חלק מתכנית הלימודים המחייבת בהיסטוריה, גם בחינוך הממלכתי וגם בחינוך הממלכתי דתי, אפשר למצוא גם במרחב הפדגוגי, בפורטל עובדי הוראה, יחידות הוראה מתוקשבות שמציגות את הנושא.

את מדברת על בית הספר היסודי.

אני מדברת על חטיבת הביניים וחטיבה עליונה, על העל יסודי. בבית ספר יסודי לומדים רק שעתיים בשבוע מכיתה ו' בהיסטוריה. הנושא הזה הוא נושא חובה, הוא לא נושא בחירה, הוא מופיע גם בבחינות הבגרות כך שאנחנו מניחים שזו הדרך להשליך אחורה על הוראת הנושא. התקיימו כאן מספר ימי עיון למורים, למדריכים, גם במסגרת של היסטוריה ממלכתית, היה פה יום עיון, וגם במסגרת של תרבות יהודית ישראלית, יובל סרי סיפר לי, ואנחנו בקשר עם המקום הזה.

אם מנהל בית ספר או מורה בבית ספר רוצה להביא את הכיתה לביקור כאן, איך זה עובד? יש סל לבית הספר?

כן, היום רוב הביקורים וכל היציאות מבית הספר מנוהלות דרך סל הגפ"ן. סל הגפ"ן הוא הסל שמרכז בתוכו את כל התכניות החיצוניות לבתי הספר ובעזרתו בית הספר מקבל משאבים כספיים, הוא יכול לבחור לאן הוא לוקח כל תלמיד וכל שכבה.

לא, אנחנו לא נכללים.

אתם לא נכללים בגפ"ן?

זה מכה מתחת לחגורה עבורנו, תכנית הגפ"ן, כי לא יכולנו להיכלל מאחר שאנחנו מדברים תמיכה ממשרד התרבות, זה היה חלק מהקריטריונים.

וזה לא יכול להיות כפל תמיכות.

ואי אפשר שיהיה כפל של תמיכות, לכן נפסלנו ובאמת זו הייתה מכה עבורנו השנה. הרבה בתי ספר רצו לבוא אלינו והם לא באו - - -

אני רוצה להבין, אם יש מוזיאון, הרי כל מוזיאון מקבל ממשרד התרבות תמיכה, אז בגפ"ן הם לא יכולים לבקר במוזיאונים האלה?

אני צריכה לבדוק, אני לא מכירה.

אני אסביר. אני אתחיל ואני אגיע גם לזה. קודם כל המרכז למורשת יהדות בבל נתמך בתקנת מרכזי מורשת עדות, תקנה שהיא אחת התקנות שאני באמת מאוד מאוד אוהב באופן אישי, אני מאוד אוהב את הגופים שנמצאים בתקנה הזאת. היום לפי ההסכמים הקואליציוניים האחרונים שנחתמו התקנה הזאת עוברת למשרד המורשת. לאורך השנה הזאת אני קיימתי המון פגישות עם המשרד למורשת על הדבר הזה כדי שזה יעבור באמת בצורה אידיאלית.

ועד שזה יעבור למשרד המורשת הממשלה תיפול ואז זה יחזור למשרד התרבות, זה בערך מה שקורה לכל התקנות.

אוף דה רקורד אני מאוד מקווה שהתקנה תחזור אליי כי אני באופן אישי מאוד אוהב אותה.

זה שהתקנה זזה ממשרד למשרד זה פחות –

לא, אמרתי באופן אישי, אני מאוד אוהב את התקנה הזאת, לי קשה שהתקנה מוצאת מהידיים שלי, אבל –

היא תקבל גם יותר כסף מהמשרד למורשת, אני מניח.

אני עוד לא יודע את זה. מה שכן, אנחנו התחלנו לעבוד במשרד בשנים האחרונות לתקן את מבחן התמיכה של מרכזי מורשת עדות כדי שמוסדות כמו המוסד הזה, שמחזיקים תערוכות, שמפעילים ממש מרכז מבקרים, יזכו לניקוד גבוה יותר.

אבל לגבי המניעה של בתי ספר?

אני אסביר. עקרונית לא אמורה להיות מניעה כל עוד הפעילות שאתם מדווחים עליה, ההדרכות וכו', אתם לא מדווחים על זה כחלק מהפעילות של תקנת המשרד למורשת, אני לא רואה שצריכה להיות בעיה שאתם יכולים להיכנס בגפ"ן, כי מרכזי מורשת, בעצם אתם מדווחים על האירועים שאתם מקיימים פה ולאו דווקא על ההדרכות שאתם עושים פה.

בהחלט לא. התמיכה שאנחנו מקבלים או התקנה שאנחנו מקבלים היא בעיקר גם על ההדרכות. בזמנו, לפני 15 שנה עד 20 שנה, קיבלנו גם ממשרד התרבות תמיכה. זאת אומרת היו לנו שתי תמיכות, אחת ממינהל התרבות ואחת ממשרד החינוך. משרד החינוך נתן לנו מ-א' עד ו' ומינהל תרבות מ-ז'.

משרד התרבות לא תומך בפעילות של בני נוער וילדים, רק מ-18 ומעלה.

אז הם שינו את התקנה.

לכן היום אתם יכולים בהחלט להיתמך דרך גפ"ן.

אנחנו נבדוק את זה.

סליחה שאני מתערב, אולי ההצהרה שלו כגורם מוסמך היא מספקת. אתה אומר את זה כגורם המוסמך?

כן.

הנושא של כפל תמיכות, אם התמיכה ובתקנות התמיכה של משרד התרבות התמיכה ניתנת להדרכות לגילאי 18 ומעלה?

כל הפעילות של מעל גיל 18.

כל הפעילות מעל גיל 18, קל וחומר אין פה כפל תמיכות כי אנחנו מדברים על הדרכות לתלמידים.

נכון, בפועל מגיעים תלמידים שחיים ברדיו של גוש דן.

בעניין הזה כן הייתי רוצה לסכם, אפילו תעשו איזה שהיא פגישה משותפת אחר כך, סמנכ"לית הכספים עם הנציג של משרד התרבות, עם משרד החינוך, תפתרו את הבעיה הזאת כי זה חבל.

ממש ממש חבל.

גם התקנה הכללית של משרד התרבות צריכה להשתנות, כי הסכום שמתקבל למוזיאון הוא באמת קטן מאוד, אנחנו נאבקים להגדיל אותו. המרכז עושה פעילות בקנה מידה רחב, התחזוקה של המקום הזה, מה שמקבלים ממשרד התרבות זה אולי פחות מרבע מהתקציב הכולל השנתי ואם לא מצליחים לעבוד ולעשות תהליך של גיוס משאבים באמצעות פעילות אי אפשר לקיים את המוסד הזה.

בדיוק הייתה לי שיחה, ממש לפני, עם עליזה, גם קצת טיילתי לי פה וראיתי את ההדרכות שמתקיימות כאן, הקשבתי להן, אני הצעתי לה, מה שהמוסד מקבל היום, כמו שאמרתי, אנחנו תכננו לתקן את המבחן ככה שמרכזים, לא רק המרכז הזה, יש עוד רבים שנתמכים בתמיכה, יקבלו יותר. זה נעצר כי התקנה עוברת למשרד למורשת.

שתבינו מה המשמעות כשמתחילים להעביר תקנות בין משרד למשרד לכל שינוי כזה. עכשיו הוא אומר שהתקנה עוברת למשרד המורשת, זה נשמע פשוט, אבל עד שהיא תעבור למשרד המורשת, עד שמשרד המורשת, מי שיקבל את התקנה יבין בכלל מה קורה שם ומה הם מבחני התמיכה, אחר כך אתה צריך לפרסם את מבחני התמיכה, עוד לפני שאתה מפרסם אותם אתה צריך אישור של משרד המשפטים כדי לראות שהפרסום שלהם הוא טוב, הליך ארוך ארוך ארוך. בקצב הדברים שמדינת ישראל עובדת בדרך כלל באמצע נופלת ממשלה מכל סיבה שהיא ואז זה כמו בסולמות וחבלים, אתה – בסדר, אבל זה משהו שצריך לקחת בחשבון.

הדבר הנכון בעיניי הוא ללכת לפתרונות הפשוטים. הדבר הפשוט הראשון הוא בוודאי לגבי תלמידי בית ספר, שבתי ספר יוכלו לרכוש את הביקור כאן. הדבר השני הוא באמת הסיפור של 'יד ושם', שהוא סיפור בפני עצמו, אני לא יודע בדיוק באיזה מנגנון של שיתוף פעולה, אבל - - -

הם התעקשו שלא להגיע לכאן.

יש להם את אותו דבר עם מוזיאון לוחמי הגיטאות בצפון, לא יודע אם למישהו יצא להיות שם פעם. בסדר, זה מלחמות היהודים.

אגב, כדי להגיע גם לפריפריה ולא רק להיות פה של גוש דן, אפרופו ועדת העלייה והקליטה, יש לנו מיזם שנקרא מוזיאון מטייל. אנחנו הגענו איתו לנצרת עילית, לירוחם, לבית שמש. אנחנו לוקחים אוהל מעברה, מקימים אותו בכל מיני מקומות ועושים הפעלות לילדים סביב נושא הקליטה והעלייה וראשית שנות החיים פה בארץ, בלי שום קשר למי שעלה מבבל או מי שעלה מרומניה. לא קשור, אנחנו עושים את ההפעלות האלה.

כדי שנצליח להביא לפה תלמידים מהצפון או מהדרום, שאין להם משאבים ואין להם אוטובוסים, הם לא יבואו לפה, אז איך הם ילמדו על הפרהוד? מהפסקה הזו שיש בספר ההיסטוריה? וגם מי שבא לפה, יש לנו תערוכת פרהוד, אתם תראו אותה אחר כך, עשו את התערוכה – לפני כמה שנים עשו את התערוכה?

13-12 שנה.

צריך לעדכן אותה, צריך לחדש אותה, צריך לעשות אותה שהיא תהיה וירטואלית, צריך להקליט עדויות. אנחנו צריכים משאבים.

אולי צריך לרתום את הרשויות המקומיות כדי שישתפו פעולה עם המרכז.

את יודעת אנחנו משלמים ארנונה בעצמנו.

אני הייתי בקשר עם שתי עיריות פה, הפרוצדורה כל כך קשה, עד שהם מחליטים. זה לוקח לפעמים שנה, זה כל כך מסורבל. זה כולה ביקור של תלמידים פה, עשו מזה סיפור.

נשמע את משרד הביטחןו, צה"ל.

קודם כל אני מתרגש להיות פה. אני גם אמרתי שהפעם האחרונה שהייתי פה הייתי בן חמש.

איפה אתה גר אגב?

פתח תקווה.

אז באת מבית הספר. כן, פתח תקווה באים לפה.

לא, סבא וסבא שלי הביאו אותי לפה, מפה המשכנו לסבתא רבא שגרה בסביבה, זה 20 ומשהו שנה.

המוזיאון נמצא במאגד המוזיאונים של חיל החינוך, יחידה שרוצה לרכוש ביקור יכולה לעשות את זה. בשונה ממקומות אחרים כמו 'יד ושם' והר הרצל זה לא מקום מוסדר שחיילים מגיעים מתכנית מסוימת, בשונה מסדרת חינוך, שעוברים ב'יד ושם' ובמנהרות הכותל ובהר הרצל או בכל מוזיאון אחר, בדרך כלל זה יותר באזור ירושלים. מה שכן אפשר ליזום זה באמת בשבוע של הפרהוד לעשות תכנית ייחודית שמביאים לכאן כמה קבוצות. בשבוע של הפרהוד, לא תמיד זה מסתדר ביום להביא את כל - - -

אפשר ביום היציאה והגירוש שמוגדר רשמית על ידי הממשלה ב-30 דצמבר, אפשר לקראת יום העצמאות.

אבל איך זה קורה בפועל? אני לא מכירה אתכם, אני ניסיתי, התעקשתי להביא נציג של צה"ל לישיבה כזו, טענו שאין קשר. ממש התעקשתי, אמרתי שזה חשוב שיהיה כאפשרות, כי כשאני מזמינה כמנהלת ועדה, זה קשור לבנות שעובדות איתי, אין קשר, לא רוצים לבוא. כלומר אתה הנציג של צה"ל, אבל אני צריכה לפנות - - -

איך באופן מעשי אנחנו יכולים לפנות?

צריך לקבוע פגישה עם נציג חיל החינוך ולראות שיתופי פעולה באופן כללי.

מי היום קצין חינוך ראשי?

אופיר לויוס.

והוא היה פה?

אולי הקודם, צביקה.

הקודם היה.

לראות שיתופי פעולה באופן כללי. בסוף הפלטפורמה קיימת, לא צריך פה בירוקרטיה של בואו נכניס אותם.

לא, אנחנו כבר ברישומים.

יפה, יחידה צריכה לרצות. כדי שיחידה תרצה צריך לשווק את זה, צריך לראות שיתופי פעולה ולראות איך רותמים יחידות לזה.

זה היה, היינו בפרויקט של פרויקט יום א', לפני 15 או 14 שנה.

את צריכה לעבור עכשיו על היחידות, לראות מי מפקד היחידה שיש לו שורשים.

אבל זה לא צריך להיות ככה, זה צריך להיות בצורה מסודרת ממלכתית.

הצורה המסודרת היא גם עניין של הרגל. בסוף יש יחידה, מישהו החליט שהולכים פעם ב- למקום מסוים זה נהיה מסורת.

אני יכול לתת דוגמה מיום הסיגד של העדה האתיופית, שזה גם יום שלא ציינו אותו כל כך בצה"ל. בשבוע של הסיגד הענף שלי יזם הצגות שמספרות את הסיפור של הקהילה האתיופית, של כל העלייה לארץ, תקצב את זה, כי בסוף יחידה לא תכניס יד לכיס, אתה צריך לצאת מווקטור מטכ"לי שהחיל מוציא ומתקצב.

איך אפשר לעשות שנניח באמת יקבעו, לא באותו יום, אבל בחודש הפרהוד - - -

לאו דווקא פרהוד, צריך לראות אולי מועדים נוספים, יום העלייה, תחילת מבצע עזרא ונחמיה.

כן, נכון, יום הגירוש.

יש את יום העלייה, שהוא יום שמצוין על פי חוק.

כדי שזה לא יהיה רק בשבוע של הפרהוד ביוני, צריך לזהות מועדים פוטנציאליים, שניים-שלושה.

מול מי עושים את זה?

אני לוקח את זה על עצמי. אני פה משרת בתל השומר, זה קרוב.

אתה לא יוצא מפה עד שאנחנו לא מחליפים פרטים.

יום הפרהוד נחשב יום לא טוב כי כולם עסוקים בבגרות.

אדוני יושב ראש הוועדה, חברי עודד פורר, אני משתתף בוועדות כבר 25 שנים מעת לעת וזו ישיבה יותר מרגשת שלי. אמא שלי, פלורה שלום ז"ל עבדה פה כספרנית, כמתורגמנית, מהקמת המרכז.

ראובן שלום הוא מזכ"ל ההסתדרות הציונית העולמית.

אמא שלי מספר פעמים בשבוע הייתה באה לפה, נוסעת מצפון תל אביב. היא נפטרה לפני שלוש שנים בגיל 100, אז קחו בחשבון שהיא עבדה פה הרבה שנים ועד גיל מאוחר מתוך תחושת שליחות. זה הסיפור.

הסיפור השני, אני שומע את הדיון על צה"ל ואני רוצה לספר לכם סיפור שלא יודעים אותו ואיך אפשר לקשור אותו לצבא? יש מישהו שעושה סדר בעולם, שר ההיסטוריה. הפרהוד היה בערב שבועות ב-1941, 40 שנה בדיוק, על השעה, ערב שבועות 1981, חזרו מטוסי חיל האוויר מהפצצת הכור העירקי, בדיוק על השעה נחתו, הפרהוד היה כשהיהודים יצאו מבית הכנסת אחרי ערב שבועות, המטוסים שלנו במבצע תמוז, מבצע אופרה, חזרו ממש בדקות האחרונות לפני כניסת החג.

מי שיודע, ברמת שר ההיסטוריה, זו לא הייתה התכנית, התכנית הייתה להפציץ את הכור ב-10 במאי, היו בחירות בצרפת ובגין אמר שהצרפתים שבנו עסוקים בבחירות וכל זה, ואז הייתה איזה תקלה, עודד מכיר אותה, שהיה חשש שהדבר דלף ולא לקחו סיכון ובסוף זה נקבע. מראש היה ברור שזה נעשה ביום ראשון, ששם הצרפתים לא ייפגעו כי הם בחופש, ואז ביום ראשון שזה קרה זה היה יום ראשון ערב שבועות. אז הצבא, ודאי חיל האוויר, צריך לדעת שיש סדר.

ראובן, זו תשובה ציונית הולמת.

אני עדכנתי, באותו זמן הייתי קצת מעורב בדברים ודיברתי עם שלמה נקדימון שכתב ספר, הוא כתב שבמהדורה הבאה שלו, אני לא יודע אם יצא או לא, אבל יכול להיות עכשיו, לקראת ציון יום הפרהוד עם אופיר כץ נעלה את זה עוד פעם על הסדר כי אני חושב שזה סמלי מאוד.

אוקיי, ומה ברמה הפרקטית? אנחנו מתרגשים ויש לך פה שורשים ויש לך פה חלק.

היא שואלת איך ההסתדרות הציונית העולמית מביאה לפה –

כן, בני נוער, תמיכות אחרות.

חניכי 'מסע' או 'תגלית' עוברים פה?

לא, לא עוברים.

הם גם לא עוברים בהר הרצל.

למה?

צריך דיון אחר.

אני פחות ברמה הפרקטית, אבל אני אדבר בכמה מילים. קודם כל תודה רבה שבאתם לפה, זה ממש מרגש ואני רואה את זה בשנים האחרונות, שמתחילים לדבר על סיפור הפרהוד, מה שאנחנו נלחמנו, בני הדור השני, כדי שיספרו את הסיפור של ההורים שלנו, את הסיפור של הקהילה. אכן הפרהוד זה קו פרשת המים, אבל זה לא רק סיפור הפרהוד, הסיפור הוא הדבר המרכזי שאנחנו מדברים עליו, אבל בכלל כל הסיפור שלנו לא מסופר.

כל הסיפור שלנו, של יהדות עירק, קהילה מפוארת ועשירה, הוא מונצח דרך הספרים שאנחנו כותבים, דרך המחקרים שאז נכתבו ודרך האנשים הזקנים שהם הולכים ומתמעטים כרגע, וזה סיפור של העם היהודי, זה לא סיפור רק של יהדות עירק. וגם סיפור הפרהוד הוא לא אירוע נקודתי של קהילת יהודי עירק, וזה ממש מרגש שוועדת הכנסת מגיעה לפה, שהוועדה לקליטה מגיעה לפה ודנה בנושא הזה.

אני מדברת כבת לדור השני, כל הסיפור הזה לא מסופר וזה פוגע בנושא של השייכות שלנו. כדי שאנחנו נרגיש שאנחנו גם חלק מתוך החברה הישראלית ולכן כל הסיפורים האלה צריכים להיות מונחכים בזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית. לא ייתכן שהסיפור שלנו מודר מתוך הזיכרון הקולקטיבי של החברה פה.

אז יש לנו שתי חזיתות שאנחנו פועלים. אנחנו מדברים פה על הסיפור של הארץ ומרכז מורשת מוביל את הנושא הזה, ואני מקווה מאוד שצעד צעד נתחיל להביא לשינויים בדבר הזה, אבל יש לנו עוד חזית, החזית של העולם הערבי. אנחנו קומץ של אנשים שהם דוברים וכותבים ערבית, אנחנו מנהלים באופן פרטי, לא דרך משרדי ההסברה, לא שום דבר, שיח עם העולם הערבי, במיוחד עם העירקים, שממנו עולה שסיפור הפרהוד, אמנם זה כתם עליהם מבחינת החברה שם בעירק, אבל הם מייחסים אותו לסיפורים אחרים בכלל וגם בחזית הזאת אנחנו צריכים להיאבק כי בתפיסה שלהם הפרהוד נוצר כתוצאה מהקמת מדינת ישראל, 48', למרות שזה ב-41', והתנועה הציונית היא זאת שאשמה.

זה בא לידי ביטוי גם בסרטים וגם בסדרות בטלוויזיה שמשודרים בתכניות הרמדאן וזה נכנס ומהדהד פנימה, כל הסיפור הזה של מי שאשם בכלל הפרהוד, הפרהוד הוא בכלל סיפור יהודי, היהודים אשמים בסיפור של הפרהוד. לכן זו עוד חזית נוספת שאנחנו צריכים להתמודד איתה וצריך לשים אותה גם על השולחן באיך להתמודד איתה ולספר את הסיפור הנכון. ובכלל, גם הפרהוד, גם יציאת כל יהודי מדינות ערב ממדינות ערב. זה פחות או יותר מבחינת הדברים, ותודה רבה.

ואבא שלך, אני חייבת לציין, באופן לא רשמי, לא לפרוטוקול, הוא גם יקיר העדה. הוא שייך למכללת יוסי שדה והרבה אנשים שם עירקים, כמעט כולם רוצים להרגיש בתוך הזהות העירקית. מסור לו דרישת שלום.

יגיע. רצית לשאול את עידית משהו?

רציתי לחדד נקודה מול משרד החינוך. אז קודם כל ד"ר אורנה כץ ובלהה מקסימות, הרפרנטיות של תרבות יהודית ישראל.

של היסטוריה.

לא, אלה שתי המפמ"ריות, ובנוסף תרבות יהודית ישראלית, יש לנו קשר הדוק לאורך כל השנה. הקשר הזה שהיה בעבר, היום קצת פחות, קצת יותר רופף עם משרד החינוך, עם המפמ"ריות, אנחנו צריכים לחדש אותו, בתוך זה גם הפרק שלנו בבניית מכון מחקר, אבל אני אגיד לך מה כן יעודד את הקשר הזה, הקשר הזה הביא לכאן הרבה מאוד תלמידים ועדיין מביא לכאן תלמידים, זאת אומרת שאני רואה את המפתח במשרד החינוך. האם אפשר לתת גמול למורים על השתלמויות פה? אפילו שנכין סדרה של הרצאות לאורך כל השנה. זה משהו שבאמת יכול להיות מפתח. הם עשו כאן ימי שיא, זה מורים שהשתתפו כאן בימי עיון על הפרהוד ועל עלייה וקליטה והם באים לכאן לאורך כל השנים, מאז שעשינו את ההשתלמות אני חושבת שעברו כבר שש-שבע שנים. זה מאוד יעזור.

לכולם פה אני אומרת, מבחינת תקציב, שתבינו שתלמידים עכשיו שנמצאים פה, יש פה ארבע כיתות ה', עודד, אתה ציינת שזו מדינה קולטת עלייה, אז מאוד מאוד חשוב לנו הקטע של הנגשת החומר ברמה של ילד. אז אם אנחנו רוצים להנגיש ברמה של ילד אנחנו מנפיקים תעודת עולה שכל אחד מכין, אנחנו מכינים חוברת מסמכים, סרוקים, אותנטיים של המוזיאון המטייל. אנחנו מכינים להם אין ספור – הנה, בבקשה, לגילאי גן, אנחנו מגילאי גן. כל הדברים האלה זה כסף, תלמיד כאן נכנס ב-25 שקלים, הוא מקבל את זה, הוא מקבל הצגה, מפגש עם מאיירת סביב ספר של ילדות במעברה.

ואני מוסיפה, אנחנו שולחים כל שנה כזה דבר לבתי הספר כדי שיהיה פה ממש מסודר. כל הגורמים לפרהוד, מה קרה בפרהוד, עדויות מהפרהוד, כל זה פעם בשנה נשלח לבתי הספר, למורים.

והצינור זה בלהה וד"ר אורנה כץ. אני שולחת, תוך שניות, תודה רבה, הועבר. הן פשוט מקסימות. כיתות ד' מקבלות את הספר הזה. אני סיפרתי למאיר קודם, כל שנה אני עם דפיקות לב לפני שיש לי תורם לספר הזה כי אם לא נופלת לי תכנית שלמה. התלמידים לא רוצים לצאת מפה, הם יוצאים מפה והם אומרים: למה כל כך מהר? אחרי שעתיים שהם פה, למה כל כך מהר. אז אם רק הייתה לנו עזרה, אפילו בסבסוד של אוטובוסים, זה היה מאוד עוזר.

זה הגפ"ן. הגפ"ן הוא המשאב העיקרי, אבל אני רוצה להציע לכם עוד שני נתיבים. הדבר הראשון זה לנסות ולהכניס את הספר הזה לפרויקט שנקרא 'שמחת הקריאה'. זה פרויקט שהמשרד מממן את הוצאות הספרים ואת השיווק שלהם ומעודד את הקריאה בהם. יש ועדה שבוחרת את הספרים, אבל אם תכניסו את הספר ל - - -

הוא כבר עבר את הוועדות.

זו אופציה אחת, זה ליסודי. אופציה שנייה לעל יסודי, אני יכולה להציע פה לתלמידים את האפשרות לכתוב עבודת גמר בנושאים שהמוזיאון עוסק בהם. עבודות גמר זה הנתיב של הלמידה העצמאית, שתלמידים בוחרים והם יכולים לכתוב חמש יחידות בהיסטוריה.

איך הם נכנסים לנתיב הזה?

זה אישי. אני אעזור לכם איך נכון לעשות את זה. יש ממונה על עבודות גמר שהיא עושה הרבה מאוד פעמים ירידים ומזמינה לשם ארגונים ומוסדות חוץ חינוכיים שמזמינים תלמידים לחקור במסגרתם ולכתוב עבודות גמר. זו יכולה להיות אופציה מאוד מאוד מעניינת גם.

צריך למצוא את הנתיבים. ביקור במוזיאון, אנחנו רואים בו ערך חינוכי, אבל אנחנו יודעים שהוא דקרת הלכת, אבל כאשר אנחנו בונים איזה שהוא מסלול של קשר מתמשך, גם עם המורים וגם עם התלמידים, רואים שיש לזה ערך גדול יותר בסופו של דבר.

אני רוצה רק משפט. יש בירושלים את מכון יד בן צבי.

אנחנו בקשר איתם.

הוא עוסק הרבה מאוד ביהדות המזרח והוא מתעסק הרבה גם בהשתלמויות מורים ואני חושב שחשוב מאוד להעמיק את שיתוף הפעולה איתם כי הם באמת עושים – הסיפור הזה של השתלמויות מורים הוא בסיס כי תכניות גפ"ן הרבה פעמים זה מגיע למנהלי בתי הספר והם מעדיפים כל מיני תכניות בידור ותיאטרון, לא תמיד הם שמים לב שיש פה מרכז שאפשר לבקר בו וסדרי העדיפויות האלה לצערי התעוותו במערכת החינוך. אני חושב שמערכת החינוך פסקה באמת לחנך כבר לפני הרבה מאוד שנים.

אבל זה דיון אחר.

היא עושה את זה על קצה המזלג בבתי הספר היסודיים, ובבתי הספר התיכוניים כמעט שזה לא קיים. לכן אני חושב שהסיפור של השתלמויות מורים הוא מאוד מרכזי בתהליך של ההפצה הזאת.

תודה. משרד הקליטה, אני לא יודע כמה את מעורה בנושאים של קליטה בקהילה.

כן, אני רציתי להוסיף. אני רוזנה אלמוג, אני מנהלת מרחב פתח תקווה והשפלה, אור יהודה הוא חלק מתוך המרחב שלנו. כמשרד הקליטה אנחנו תומכים בעצם בעולים שעלו לישראל עד 15 שנים אחורה, ואין כל כך כבר יהדות עירק עולים שנמצאים בטווח הזה. יחד עם זאת אנחנו כמשרד הקליטה כן תומכים בחדרי הנצחה וחדרי מורשת. מוזיאונים לא, אבל אולי אפשר למצוא פתרון, אבל כן - - -

סליחה, חדר הנצחה במוזיאונים?

לא, לא כדאי לך להיכנס לזה בכלל.

יחד עם זאת כן התייעצתי עם עמיתים שלי למשרד, מה שאפשר לעשות לדעתנו זה במסגרת בתי עולה, למשל יש לנו מרכזי קליטה בפתח תקווה, ברמת גן, במודיעין, מה שהם לוקחים במסגרת התקציבים שאנחנו נותנים להם זה את העולים בשנים הראשונות לעלייה לסיורים להכרת ישראל, מה היה בישראל, בארץ. כאן הם כן יכולים לקחת את העולים לסיור כאן.

אגב, יש לנו הדרכות בעברית, אנגלית, ערבית ורוסית, ויש לנו גם ספרים ברוסית על הקליטה והעלייה שלנו.

יש לי בקשה למשרד הקליטה. אחת, הסיפור של גם אולפנים וגם מרכזי קליטה, לא יודע כמה כיתות אולפן מגיעות לפה, אבל בכיתות אולפן גם יש טיולים. כיתות אולפן זה משרד החינוך, האולפנים יושבים במשרד החינוך, אז יכול להיות שדרך הגפ"ן, צריך לבדוק את הסיפור הזה של האולפנים, שאתם תהיו על המפה של האולפנים. אבל יש שבוע עלייה, משרד העלייה והקליטה אחראי על שבוע העלייה, זה נכון שהתמיכה ניתנת לעולים עד עשר ו-15 שנה, אבל מה שאתם כן יכולים לעשות זה תמיכה לרשויות המקומיות על פעילויות בשבוע העלייה ולהכניס סל של אתרים שבהם אפשר לבקר.

אנחנו לא יכולים לחייב את המנהל של בית הקליטה לאן ללכת, אבל אנחנו יכולים לתת להם את הפליירים שלכם, אתם יכולים להעביר להם סיור כאן.

רוזנה, סליחה, את כן יכולה, אני לא יודע אם יש לכם תקנה לשבוע העלייה, סיורים בבתי מורשת, לדעתי אין.

לא, אין.

אנחנו יכולים לעשות את זה יותר פשוט, אנחנו מגיעים.

הסיפור של המעברה, פה אני פחות נכנס לעניין של הפרהוד, הסיפור של המעברה הוא סיפור של קליטת עלייה לא רק מיהדות עירק, זה מרומניה ועירק ועוד. אחת, שווה לכם להזמין את מנכ"ל משרד העלייה והקליטה או את השר לבקר פה. אני לא יודע מה מוצאו של המנכ"ל, אבל –

מבבל. כולם בסוף מגלות בבל.

איכשהו בסוף מגיעים לבבל כולנו. אני אחפש את השורשים העירקיים שלי, עוד לא מצאתי אותם. בכל מקרה בשבוע העלייה אני אישית חושב שהיה נכון, אני גם אדבר על זה עם השר, להקצות תקציב לביקורים באתרי מורשת ולתת רשימה של האתרים המומלצים שעוסקים בעליות לארץ. אתם זה אחד מהם, יש עוד מקומות שעוסקים בזה, בין אם זה בית התפוצות, בין אם זה מוזיאונים אחרים. זה אני אדבר עם השר, אבל בהחלט מרכזי הקליטה, גם צריך לראות איך מכניסים אותם לזה.

אני אשמח לדבר עם כל מנהלי הקבוצות אצלנו במרחב וגם אני חושבת שיהיה נהדר להזמין אותם דווקא לכאן לסיור ואז הם יזכרו אתכם ויזמינו את כל הסיורים של כל העולים.

בשמחה.

יופי. אני רוצה לסכם כדי שנספיק גם להסתובב קצת.

אפשר לומר משהו מהזווית של משרד החוץ?

בבקשה, בוודאי.

שמי יוסי לוי, אני הייתי עד לפני כמה חודשים שגריר בליטא, לפני זה שגריר בסרביה, פעם הבאתי לך אורחים מסרביה.

כן, כשהייתי יושב ראש אגודת הידידות.

אני עוסק כרגע בתיק, במרכאות, של רכוש יהודי מתקופת השואה, אני שליח של משרד החוץ לרכוש יהודי מתקופת השואה והמנדט הזה כולל גם רכוש בארצות ערב ואירן ואנחנו לא מטפלים בחצי הזה של הרכוש, ארצות ערב ואירן, מסיבות שלא קשורות לדיון היום, פוליטיות ולא רק.

אני רוצה לתת שתי זוויות קצרצרות מהזווית של משרד החוץ. המשרד לא הוציא, למיטב ידיעתי, קול קורא לנציגויות שלנו היום לציין את הפרהוד וחבל. כשנכנסתי ביררתי את זה קצת, כי אני לא רוצה להגיד דברים שהם לא נכונים, היה אולי כדאי לשתף את אגף תפוצות שלנו שבדיוק עוסק בדברים הללו ואת אגף התקשורת שלנו, את הדוברות של משרד החוץ, יש לנו פריסה מעולה בנציגויות בעולם וגם מול השגרירויות הזרות כאן. זה יהיה גם רעיון לא רע, אני חושב, להביא לכאן סיורים של שגרירים.

הבאנו. אז אני אומר, כל נשות השגרירים היו פה ועשינו להם סדנת בישול של מאפים עירקיים ששמנו לכם שם, תטעמו אחר כך, כל השגרירים ונציגי הנציגויות הזרות היו אצלנו פה, היו בערך 100 איש ואנחנו בעצמנו עשינו תערוכה לכבוד יום היציאה והגירוש, על פי בקשת משרד החוץ, בתקופת הקורונה, תערוכה וירטואלית.

החלום ושברו, היה מעולה.

היא נשלחה לכל הנציגויות והעלינו בזום נציגים שלנו שהסבירו את התערוכה. בכל נציגות היא הודפסה באותה שפה שהם דוברים והוקמה. שיתופי הפעולה שלנו עם משרד החוץ עד עכשיו היו מאוד טובים.

והערה שנייה, שאני חושב שהיא יכולה להיות מאוד פרקטית, כשמדובר על תקציבים ועל תיעוד, אני לא רואה כאן נציג של המשרד לשוויון חברתי. הוא הוזמן?

הוא הוזמן, אבל גם איתם הייתה בעיה.

הם עוסקים בשני תחומים שהם מאוד רלוונטיים. עדויות, יש עכשיו התחלה של פרויקט לעדויות שאין לי שום ספק שהוא יכול גם לכלול את ניצולי הפרהוד, הם חלק מהסיפור של השואה. יש גם הצעת מחליטים שרצה עכשיו שהיא מדברת גם על תקציבים, גם של ממשלת גרמניה וגם של משרדי ממשלה, משרד החינוך, משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, כולם אומרים כן, ואני חושב שכדאי להיכנס לפרויקט הזה באמצעות המנכ"ל שלהם מאיר בינג. זה שוויון חברתי ולא בהכרח תפוצות.

מה שאני הבנתי, ועשיתי בירור, זה שייך לשר וסרלאוף. המשרד לשוויון חברתי, הגיל השלישי שייך לווסרלאוף, כי תפוצות זה שוויון חברתי, להט"ב וצעירים, שזה אצל שיקלי, ומה שאני הבנתי, זה השר וסרלאוף. ניסינו להזמין גם דרך לשכת השר, אמרו שהם לא קשורים לזה.

אני לא מכיר את הלשכה שלו, אבל שוויון חברתי עוסק בפרויקטים של תיעוד וזיכרון.

שוויון חברתי חולק.

אני אברר את זה.

יש משרד שעוסק ביציאה ויש משרד שעוסק בגירוש, זה שני דברים שונים.

בין השאר יש משא ומתן עם גרמניה שמתנהל בימים אלו בעקבות משא ומתן משנה שעברה וגם יהודים יוצאי עירק מקבלים פיצויים.

לא, הם מקבלים מענק שנתי, מאוד נמוך, 300 שקלים מצטברים לחודש ותרופות שנמצאות בסל התרופות הם יכולים לקבל גם, כי לא מכירים בזה שנפגעי הפרהוד זכאים לתגמולים כי כביכול גרמניה לא שלטה בעירק. היא לא שלטה, רק שלוחותיה זרעו הרס ויש לנו מסמכים היום, כפי שאמרתי, שמצאנו עם ממש תיעוד של התנכלויות שקצינים צבאיים שהיו קצינים בצבא והם היו נאצים, עם אנשי משטרה בעירק שהם היו נאצים.

היום יש יותר ויותר תיעוד שנמצא בארכיון. לילי חופרת כל הזמן במסמכים הגלויים של הארכיון בוושינגטון והיא כל הזמן מוצאת עוד ועוד מסמכים. היא מצאה מסמך של רופא שהיה רופא נאצי והוא אמר לאחיות בבית החולים: תרעילו את כל אלה שהגיעו מהפרהוד, תרעילו אותם בלילה.

אבל זה חוק שצריך לשנות אותו בכנסת.

נכון, ואנחנו עובדים על זה עכשיו.

השופטים של בית המשפט העליון אמרו שצריך לשנות את החוק.

אנחנו עכשיו התחלנו לעבוד על השינוי של החוק. חבר הכנסת אלי דלל מאוד עוזר לנו בזה, ואני גם מקווה שחבר הכנסת עודד פורר יעזור לנו בזה.

תודה רבה, הערות חשובות של משרד החוץ. אני רוצה לסכם את הדיון הזה ושנצא מפה גם עם משהו פרקטי. ראשית להודות על האירוח ועל הנכונות, אני חייב לומר שכל המשרדים, אני חושב שכל מי שהגיע לפה פתאום אומר, אין הרבה דיונים כאלה, בדרך כלל זה אחרת, אומר בוא נראה איך אנחנו מייצרים פה משהו שאפשר לעבוד איתו.

אתם רוצים להגיד משהו לפרוטוקול?

אני רוצה להגיד שאני עונה על ההגדרה של הוועדה לעלייה, קליטה ותפוצות. ברחתי מבגדד ב-1971 דרך כורדיסטן, שזה גם קשור לצה"ל, מודיעין, וכמובן נקלטנו בארץ, ותפוצות, אז יש הרבה עירקים בתפוצות גם שחלקם מגיעים כעולים לארץ, כמבקרים, ופיתחנו גם את הנושא הזה, גם מול יוצאי עירק מוסלמים שחיים בגלות שברחו מעירק.

אז אנחנו באמת מעודדים את כל הנושא הזה של הקשר וההסברה מול מדינות ערב, מול דוברי הערבית ברשתות החברתיות ובאמת עושים עבודה עצמאית, עצמית, שהיא מאוד חשובה לנו מול כל מיני גורמים כדי לשנות את התדמית של מדינת ישראל וגם לענות על אי הדיוקים והעיוותים שיש הרבה פעמים במחקרים אפילו של חוקרים רשמיים שמעוותים את המציאות, כמו שציונית אמרה, שהפרהוד הוא בעקבות הקמת מדינת ישראל וכו'.

זהו, יש עוד הרבה דברים לדבר על הארכיב ועל המסמכים שנמצאים כאן, אבל אולי אחר כך בסיור.

תודה רבה. במקרה הייתי בכנס בצרפת לפני כמעט חודש, ישבתי שם בפאנל, ישב איתי אדם בשם מית'אל אל-אלוסי, הוא היה חבר פרלמנט בעירק שברח לכורדיסטן והוא טוען שהעירקים צריכים להיות בקשר עם מדינת ישראל.

הוא הגיע לארץ, ביקר פה כמה פעמים ובגלל זה שני ילדיו נהרגו בפצצה ששמו לו במכונית.

איש מאוד מיוחד.

הוא חבר מאוד טוב שלנו.

ישבתי איתו אחר כך ארוכות, עולם מעניין נפתח. אז בסופו של דבר כשאנחנו מדברים על עלייה, קליטה ותפוצות זה באמת גם כל הקהילות שנמצאות כאן ואיך אנחנו מחברים אותן ביחד לאותו סיפור שהוא סיפור משותף.

כשאנחנו מדברים על האנטישמיות וההקבלה שלה הרבה פעמים לאנטי ציוניות, זאת אומרת הרבה פעמים מסתירים את האנטישמיות ואומרים לא, אנחנו לא, זה מאוד מזכיר את הסיפור של הפרהוד, שהם אומרים: אנחנו לא אנטישמים, פשוט אנחנו נגד מדינת ישראל, אנחנו נגד הציונות, לא נגד יהודים, שזה בסוף הסוואה של אנטישמיות.

גם האירועים של מלחמת העולם השנייה והשואה, שברור לחלוטין שהיה ניסיון לייצא את המהפכה, כמו שהאירנים מנסים לייצא את המהפכה שלהם החוצה, וראינו את זה גם בביקורים שנחשפים ובקשר של אל חוסייני להיטלר וגם בסיפור של הפרהוד ושל מה שקרה בעירק.

לכן אני חושב שמעבר לציון היום עצמו ננסה לצאת עם כמה דברים אופרטיביים מהדיון הזה שיוכלו לחשוף ולגלות את הסיפור הזה גם לדורות הבאים, שאני חושב שזאת המשימה הכי חשובה שלנו, אנחנו עוסקים בזה לא מעט. הרבה מאוד דברים שעוברים עליהם במדינת ישראל כאילו לא קרו, החל מציון יום הניצחון ועד המעמד של הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה בבנות הברית ועבור בסיפור של המעברות שנוגע לכל הקהילות בישראל וגם בסיפורים של קהילות נרדפות כמו הפרהוד וכמו סיפורים אחרים.

לכן לסיכום אני אפנה ליושב ראש 'יד ושם', דני דיין, ואבקש ממנו לבקר כאן יחד עם המנכ"ל כדי למצוא את הדרך לשיתוף פעולה עם המוזיאון, אני חושב שזה נדרש, בעיקר בהקשר של עדויות. ל'יד ושם', מעבר למשימות ההנצחה השוטפות של התצוגות בסוף זה התיעוד, והתיעוד שם נעשה ברמה הגבוהה ביותר ולכן אם כבר אנחנו רוצים לעשות תיעוד שאנחנו יודעים שהוא נשמר הם בהחלט חייבים להיות חלק מזה. אנחנו נכין גם פנייה מסודרת ואני גם אדבר איתו באופן אישי.

אני אפנה בכתב לשר החינוך כדי שיפעל להבאת תלמידים למוזיאון ולהכללת הביקורים כאן בתכנית הגפ"ן וגם הספר 'ילדות במעברה', כחלק מ'שמחת הקריאה' לילדים, וכך זה גם ייתן את המקום של נושא העלייה והקליטה והמעברות.

ציונית חיברה ספר מצוין שנקרא 'תמונות שעל הקיר', מותר לי להגיד את זה? שעוסק בדיוק בסיפור הזה.

אני אבקש ממשרד העלייה והקליטה להקציב תקציב לרשויות בשבוע העלייה והקליטה על מנת שישלחו עולים למרכזי מורשת שונים, כמו כן לחשוף למרכזי הקליטה ולאולפנים את מרכז המורשת הזה.

אני אפנה לשר החוץ על מנת שהנציגויות בעולם יציינו את הפרהוד, אני חושב שיש לזה חשיבות מאוד מאוד גדולה בהרבה מאוד מובנים, מעבר למרכז המורשת פה. וכמובן צריך לעשות את הבדיקה מול המשרד לשוויון חברתי על הסיפור הזה של העדויות. ככל שתצטרכו שאני אפנה לשר שם או משהו, לא יודע, כבר לא ברור מי השר של איזה משרד, אז אני לא – אבל קודם כל צריך להבין מה פונים ומה אנחנו רוצים. דבר אחרון גם לשר הביטחון בהתאם פנייה.

ובלי קשר אני מבקש מכם בנפרד, תקבעו פגישה משולשת שלכם יחד עם משרד התרבות ומשרד החינוך ותסגרו את המעגל הזה כדי שלא תהיה בעיה עם כפל התמיכות שלדעתי אין פה ותוכלו להיות חלק מתכנית הגפ"ן.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.