פרוטוקול של ישיבת ועדה




הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



47
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
31/05/2023


מושב ראשון




פרוטוקול מס' 18
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
יום רביעי, י"א בסיון התשפ"ג (31 במאי 2023), שעה 9:00

ישיבת המשך בנושא "תיוג מקדים ("פרופיילינג") ואלימות משטרתית כלפי צעירים/ות"

חברי הוועדה: נעמה לזימי – היו"ר

שלי טל מירון

ענבל שרה דואק - מנהלת תחום תוכניות משטרה את"ב בל"מ, המשר'ד לביטחון לאומי

ווגאי טבגה - מנהלת תחום קהילת יוצאי אתיופיה את"ב בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

רותם סיוון - עוזרת משפטית בל"מ, המשרד לבטחון לאומי

נצ"מ הוד לוי - רמ"ח קהילה, משטרת ישראל

נצ"מ אורטל - מחלקת משמעת, משטרת ישראל

סנ"צ רויטל בן טולילה אהרונוביץ - רמ"ד אמצעים מנהליים - משמעת, משטרת ישראל

רפ"ק מוריה בן משה - ראש חוליית מבצעים וסד"צ, משטרת ישראל

רונן יצחק - משנה למנהלת מח"ש, משרד המשפטים

אווקה קובי זנה - ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים

קסאיי דמוזה פרנזמן - מנהלת תחום, המטה לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

נורית יכימוביץ'-כהן - ראש תחום ביטחון פנים ב-ממ"מ

ד"ר גיא לוריא - עמית מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

רינה איילין גורליק - מנכ"ל העמותה, אגודת יהודי אתיופיה

סיון תהל - רכזת שטח וחופש המחאה, האגודה לזכויות האדם

יעקוב איברהים - עו"ד, מנהל המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם

חן כינור - עו"ד, ראש מדור תלונות הציבור והממונה על חופש המידע, משטרת ישראל

אמיר משאראת - הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות

עינת גלבוע אופנהיים - פעילה חברתית, אימהות על המשמר

נירה לאמעי-רכלבסקי

דפנה סידס-כהן

רעות חביב, חבר תרגומים




רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.





ישיבת המשך בנושא "תיוג מקדים ("פרופיילינג") ואלימות משטרתית כלפי צעירים/ות"

מתחילים. חברים, בוקר טוב, ותודה רבה על ההגעה של כולכם לכאן. זה דיון מעקב, דיון המשך בעצם, לנושא ששוחחנו עליו בדיון הקודם – אלימות משטרתית ו"פרופיילינג". היה דיון בפעם הקודמת שהיינו פה, דיון מאוד סוער, בצדק, דיון אמוציונלי וחשוב מאוד. ואני אשמח שהדיון הזה יהיה הרבה יותר דיון אינפורמטיבי, מעקב, שבו נוכל לעמוד על נתונים ועל הסוגיות הקונקרטיות. אני גם רוצה להגיד, דווקא לצד הזה שפה, מהמשטרה, שלאחר הדיון פנו אליי הרבה אנשים. מאוד שמחו שהתקיים דיון כזה. חשבו שזה חשוב. העלו כל מיני שאלות ותהיות. אז רק שתדעו שהציבור ער לזה ורואה בזה משהו משמעותי שטוב שמתקיים ונעשה על זה שיח. ואני גם מודה לכם שהגעתם גם לכאן היום. בגלל זה אני חושבת שנעשה את זה פשוט. נתחיל בפינג-פונג של רשויות - חברה אזרחית, חברה אזרחית - רשויות, כדי שנוכל ככה לברר סוגיות. ואני גם מבקשת ככה מכולם, כל מי שפה, זה פחות לאיזשהו, ככה מניפסט התחלתי. לא בגלל שזה לא חשוב, אלא בגלל שאנחנו רוצים פה לעמוד על הסוגיות השונות ולהבין מה צריך לשפר.

למשל, כבר אני אומרת, נוכח התשובה שקיבלה, נגיד, האגודה לזכויות האזרח, על ההצטיינות למאיר סוויסה לפני כמה חודשים, אני החלטתי שאנחנו נשלח מטעם הוועדה מכתב ונבקש שכשיש חקירה כנגד שוטר שנושא הצטיינות יעלה למחלקת המשמעת לבחינה. שזה לא ייעשה אוטומטי. אני לא יכולה להתערב ולהגדיר מה לא ומה כן. אלא יעלה לבחינה. תחליטו לדחות את לשנה לאחר מכן, תחליטו להגיד שזה כן לגיטימי לנוכח, אולי, חומרת האישומים או לא. זה משהו שהוא יותר אפקטיבי. אבל, ההחלטה הסוברנית לתחנה לדבר כזה, היא משהו שכנראה משאיר גם טעם נפגם בציבור, כשזה נעשה בלי שאנחנו יודעים שיש את הגורם מעל שאומר "רגע, רגע, אולי צריך לעצור, אולי יש פה גם עניין ציבורי, אולי יש פה גם עניין של אמון הציבור במשטרה, ואולי יש פה גם עניין פשוט פסול מהיסוד נוכח הראיות, נוכח הדברים שכן בהימצא". ואז אני אומרת, אלה בדיוק המקומות שהוועדה אמורה ככה לברר אותם ולהגיד איפה אפשר לייצר עוד עוגנים, עוד נהלים, עוד ככה נקודות שהן, בעיני גם, מחזקות את המשטרה ואת אמון הציבור במשטרה. בסופו של דבר, משטרה חזקה, משטרה שאמון הציבור בה גבוה, וזה שומר על הסדר הציבורי. והאינטרס, אני חושבת, פה הוא הדדי.

ולכן, הכל בסוף מתערבב יחדיו. אז אני כן רוצה דווקא הפעם לפתוח עם ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. כי גם לא חושבת שהספקת לדבר בפעם הקודמת, וגם אנחנו שוחחנו אחר כך ויש לך כל מיני סוגיות. אז אני אשמח ככה, גיא, שזה יהיה קונקרטי על הדברים שאנחנו צריכים פשוט לשמוע ולא, ככה, מתפרס. אז תודה שאתה פה.

טוב, תודה רבה על ההזמנה ועל זכות הדיבור. אני מברך על הדיון החשוב הזה, כמו גם על הדיון הקודם. ואני גם רוצה להודות על הגישה העניינית והחיובית שהפגינו נציגי המשטרה ומח"ש בדיון הקודם, וזה לא מבון מאליו לבוא ולשמוע דברי ביקורת. אז כל הכבוד.

נכון. שזה גם חלק מהשינוי, ככה אתה אומר, שמחלחל וקורה. שזה עצם הפתיחות. נכון.

כן. ועכשיו, לכמה דברי ביקורת. אני חושב שאחת הבעיות שיש לנו בהתמודדות עם בעיות של אלימות שוטרים, ושאלות של האם יש "פרופיילינג", היא מחסור בנתונים. ואני חושב שזה נכון שפתחת בעניין הזה. מחסור בנתוני בקרה על דרכי בדיקת תלונות נגד שוטרים, מחסור בנתונים מפולחים ביחס לפעילות משטרתית, מפולחים לפי קבוצות אוכלוסייה. אני חושב שדו"ח מבקר המדינה האחרון ממחיש את זה. זאת אומרת, יש מערכת בדיקת תלונות שמבוססת על שתי רמות – תלונות פליליות חמורות שנבדקות על ידי מחש, תלונות פליליות פחות חמורות או תלונות משמעתיות שנבדקות על ידי המשטרה. ואם מסתכלים על דו"ח מבקר המדינה האחרון רואים שבאמת יש בעיה עדיין גם עם הנתונים של, איכות הנתונים שיש בידי מח"ש. אבל רואים שיש בעצם בעיה יותר גדולה, אני חושב, עם איכות הנתונים שיש בידי המשטרה. בעיקר אני חושב שיש בעיה עם זה שהנתונים האלה הם לא מתפרסמים באופן סדיר.

מה הכוונה לא מתפרסמים באופן סדיר?

בעצם אין דו"ח שמתפרסם לציבור, של המשטרה, על תלונות שמתקבלות ביחידת לתלונות הציבור, תלונות שמתקבלות, דברים שמטופלים על ידי מחלקת המשמעת. ראינו דברים שהתפרסמו בדו"ח מבקר המדינה, ואלה דברים שצריכים להיות, לדעתי, סדירים תמיד. גם בפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה, ואני יודע, ראיתי את התשובה של המשטרה, אני ראיתי שיש התנגדות עקרונית לזה, אבל אני חושב שזו שגיאה. וצריך לשקול את זה, כמו שיש כרגע בדיקה על הנושא בפרקליטות, צריך גם לבדוק את הנושא הזה במשטרה, לפלח את הנתונים לפי קבוצות אוכלוסייה כדי לדעת אם יש בעיה של "פרופיילינג" או אין. אחד הדברים הראשונים שצריך לעשות בשביל לדעת את זה, זה לפלח נתונים לפי קבוצות אוכלוסייה. זה נכון לדעתי גם לגבי הנתונים שיש אצל מח"ש. פילוח יותר טוב של תלונות לגבי אלימות, שזה כמובן מטופל על ידי מח"ש.

אתה מדבר על פילוח לפי "פרופיילינג" גם, נכון?

כן. כן. וקבוצות אוכלוסייה. אני חושב שצריך, אחד הדברים שצריך לדעתי זה דו"חות שנתיים על מנגנון בדיקת התלונות במשטרה. כמו שיש דו"ח שנתי שמתפרסם על מח"ש.

אז צריך, אני כבר אבקש ככה איזושהי תגובה אחר כך להאם אפשר לייצר באמת מועדים סדירים לעדכון לדבר כזה? זאת אומרת, לא על פי בקשה, אלא שיהיה נגיד תאריך שנתי שבו יהיה את עדכון הפילוח. כי ברגע שנעשה איזשהו איסוף, אנחנו כבר יודעים שאפשר גם לתת איזשהו מועד שייתן פילוח שקוף לציבור על חתכי אוכלוסייה. כן, אני אתן לך להמשיך.

חתכי אוכלוסייה זה דבר אחד. גם נתונים על מה התוצאות של ההליכים שנעשים, מחלקת משמעת, הופעלו אמצעים מנהליים, הופעלו אמצעים פיקודיים, האם יש, זאת אומרת, מה היקף התלונות, נגיד, ליחידת תלונות הציבור למשטרה. זה משהו שלא ראיתי, נגיד, אפילו גם בדו"ח המבקר.

גבירתי יושבת הראש, אני רק דקה, ברשותך אגיד משהו.

בטח.

נמצאים איתי פה מספר נציגים.

כן, אני רואה.

נמצאת איתי חן כינור, שהיא אחראית על קת"צ במשטרת ישראל. היא תכף תיתן את ההתייחסות. אבל, אחת לשנה מופץ דו"ח, ותכף היא תרחיב על כך.

שהוא הדו"ח המפולח, בעצם אתה אומר, אוקיי, בסדר, תכף אנחנו נשמע.

אז טוב שהוא מופץ. צריך אבל להתפרסם גם בציבור. אני לא ראיתי דו"ח כזה שהתפרסם בציבור. בזמנו, כשאני פניתי לבקשות חופש מידע היה - - -

הדו"ח הוא מתפרסם ואפילו מונגש לאנשים עם מוגבלויות.

מצוין.

יופי.

יופי, אז זה כבר - - -

אז זה שיפור.

ממש.

כי בעבר, שביקשתי בקשות חופש מידע, היה קשה מאוד לקבל אפילו בבקשות חופש מידע של נתונים.

סליחה, שאני קוטעת אותך שוב, גיא, אבל זה משהו חדש?

לא.

לא, אוקיי, יפה.

אוקיי. יש, עכשיו, אחת המסקנות של וועדת פלמו"ר הייתה שמחלקת משמעת תקבל אחריות על כל התלונות שמגיעות בכלל, גם למשטרה, גם למח"ש, על התנהלות של שוטרים. גם תלונות פליליות וגם תלונות משמעתיות. אני חושב שמה שצריך להיות בדו"ח הזה שמתפרסם זה התכלול של הדברים. זאת אומרת, שיש תמונה כוללת של תלונות על שוטרים. שוב פעם, מפולח לפי סוג התלונות, מה הטיפול שנעשה בהן. גם פילוח לפי קבוצות אוכלוסייה. ואיזה, בעצם, לקיחת אחריות יש של המשטרה על הדברים האלה, של מחלקת המשמעת. האם ננקטת מדיניות בעקבות התופעות של נתונים כאלה ואחרים. האם מנסים לאתר, למשל, תחנות בעייתיות. האם מפלחים את התלונות לפי ריכוז, נגיד, של תלונות, לפי תחנות משטרה, או ריכוז של תלונות לפי שוטרים. אחת הבעיות הקשות שיש לנו עם בדיקת תלונות נגד שוטרים, זה לא רק בישראל זה בכל העולם, זה שקשה מאוד באמת לאמת תלונות נגד שוטרים, מכל מיני סיבות. גם כי זה תמיד מילה כנגד מילה. וגם כי בעצם יש היקף גדול מאוד של תלונות שבסופו של דבר אין להן תוצאות מעשיות, או אין אימות שלהן.

אני אשמח גם באמת לשמוע לאחר מכן על מה באמת יושם מדו"ח פלמו"ר ומה באמת כרגע עדיין לא בשלבי היישום. ותכף נתייחס גם לזה, אוקיי. אני אתן לך להמשיך לדבר.

ואחד הדברים שננקטים, אחד האמצעים שננקטים בעולם בהקשר הזה זה שמקימים בעצם איזושהי מערכת להתרעה מוקדמת, שמאתרת בעצם, לפי ריכוז של תלונות, לא בהכרח שהן מוצדקות, אבל ריכוז של תלונות – מאתרת בעיות ומנסה לפתור אותן מראש. אם למשל יש ריכוז של תלונות בתחנת משטרה יחסית לתחנות משטרה דומות לה, שהפעילות שלהן דומה, זה צריך להעיר נורת אזהרה אצל המשטרה, ולבדוק מה, האם יש בעיה באמת בתחנת המשטרה. יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, אבל צריך לבדוק את זה. כנ"ל לגבי שוטרים בעייתיים. אם יש שוטרים שיש ריכוז של תלונות עליהם שהוא גבוה יחסית לשוטרים שמבצעים פעילות דומה. שוב, אפשר לעשות את הדבר הזה, לרכז - - -

יש.

ואם הדבר נעשה אז טוב שנעשה, וצריך באמת להנגיש את זה ולדווח על זה. אז זה לגבי תלונות. דבר נוסף שאני חושב שצריך בו נתונים יותר טובים, זה פילוח לפי אוכלוסייה של נתוני הפעילות המשטרתית. דוגמא אחת טובה לזה זה נתוני מעצרים. אנחנו יודעים שיש פילוח בין יהודים וערבים. אני חושב שצריך פילוח לפי עוד קבוצות אוכלוסייה. במיוחד, אני חושב שאנחנו צריכים פילוח, אם אנחנו לוקחים את נושא המעצרים, את שיעור הגשת כתבי אישום מתוך אנשים שנעצרו במעצרי ימים. מעצרים לצורכי חקירה. למשל, אנחנו יודעים שבקרב ערבים שנעצרים, שיעור הגשת כתבי האישום הוא משהו כמו שליש, באופן די קונסיסטנטי, מתוך עצורי הימים. לגבי יהודים זה משהו כמו חצי. אלה לפחות הנתונים שאני מכיר. אני לא יודע מה הנתונים לגבי קבוצות אוכלוסייה אחרות. וגם, הפערים האלה אפשר להסביר אותם, אבל צריך להסביר אותם. צריך להגיד מה, למה יש פערים כאלה מבחינת שיעור הגשת כתבי אישום. האם זה נובע מבעיות בחקירה, נובע מבעיות אחרות, דפוסי פשיעה.

אם אנחנו גם, זאת אומרת, עצם זה שיש פערים כאלה, זה לא אומר שיש אפליה או שיש "פרופיילינג", אבל כן יש עם זה אם לא מסבירים את זה. ואני חושב שבשלב, באמת, הכי מתקדם, אם אנחנו נגיע לזה, אם יהיו נתונים מספיק טובים, אפשר יהיה להפעיל מדדים של שוויון. מדדים שמעירים באמת נורות אזהרה במקרה שיש פערים גדולים בנתונים של אכיפה משטרתית בין קבוצות אוכלוסייה. ודברים שצריך להאיר נורות אזהרה אצל המשטרה, לנקוט פעולות אקטיביות, כדי למנוע את הבעיות האלה.

תודה רבה, ד"ר לוריא. אני אשמח עכשיו אז באמת לתגובת המשטרה, ואז אנחנו נעבור גם לנוספים.

בוקר טוב, חן כינור. עורכת דין חן כינור, אני ראש מדור תלונות הציבור והממונה על חופש המידע.

תודה שאת פונה, חן. כן.

אז, שני כובעים. אז ככה, לגבי פרסום התלונות, אחת לרבעון אני, כראש מדור, אוספת מכלל הקת"צים שפזורים בכל הארץ, תלונות בנושא גזענות. אנחנו מרכזים אותן. ואחת לשנה, בסוף השנה, אנחנו מפרסמים באתר המשטרה, שהוא מונגש, את טבלת התלונות בנושא גזענות.

הכוונה הייתה לכלל התלונות שמתקבלות וכלל התלונות בכלל. כל הטיפול, טיפול במשמעת. לזה הייתה הכוונה.

לא, זה לא. אה, אני חשבתי ש"פרופיילינג" וגזענות.

לא, לא דיברתי על גזענות. עוד פעם, אני מחדד, הכוונה הייתה לדו"ח כמו שיש אצל מח"ש. זה לא רק תלונות נגד גזענות. מדובר בתלונות בכלל שמתקבלות במח"ש, כנגד שוטרים.

כנגד שוטרים. הרי, אלימות משטרתית זה הנושא הכולל, ובתוכו גם הכנסנו את ה"פרופיילינג". כן, בוודא.

אז הכוונה שלי, אני מכיר את הדו"ח הזה, ואני התכוונתי לדו"ח שמרכז את כל התלונות שמתקבלות ביחידה לתלונות הציבור. את כל התלונות, כל הדברים שהם מטופלים במחלקת משמעת.

אז אני רק אחדד.

בטח.

במדור שלי ובכלל, קת"צים לא מבררים תלונות על אלימות. זה לא לפתחי.

ברור. אני יודע, כל התלונות נגד שוטרים, צריך להיות, זה חלק מדו"ח פלמו"ר.

על התנהגות לא נאותה. נכון. כשמדובר באלימות, שזה עובר למח"ש. אין לנו סמכות לבדוק תלונות על אלימות שוטרים.

ברור. ברור.

אז רגע, אז מח"ש רוצים אולי להגיב רגע?

שוב, אבל עדיין, דו"ח פלמו"ר שעדיין התמונה הכללית צריכה להיות אצל המשטרה לגבי כל התלונות, גם התלונות שהסמכות שלהן היא אצל מח"ש. בסופו של דבר, התמונה הכוללת צריכה להיות אצל מחלקת, לפחות לפי דו"ח וועדת פלמו"ר, תמונה כוללת צריכה להיות אצל מחלקת משמעת. גם לגבי דברים פליליים. זאת אומרת, שיהיה מידע כולל, שמישהו במשטרה ידע מה מצב התלונות נגד שוטרים בכלל. אלימות, לא אלימות. שיהיה מידע כולל מה קורה.

אז לגבי שוטרים בכלל, כשדיברנו - - -

ברשותך, אני אוסיף לזה. בדיון הקודם, הרי, נאמר לנו שכל מה שמתחת לשנה, אוקיי? שנת מעצר, חזור חזרה למשטרה. אז זה אצלכם או לא אצלכם?

ענינו על זה בכתב. ביקשנו מחטיבת התביעות, כי הם בסוף מטפלים בזה. והם אמרו שלא ידוע להם על בכלל מקרים כאלה שהגיעו מתחת לשנה וטופלו על ידי התביעות.

ועל ידי המשמעת?

אבל, איך אתם יודעים מראש שזה מתחת לשנה. הרי, בסוף, העבירה שמשתכללת יכולה להשתנות לפי הראיות וכדומה. קשה לדעת מראש בדיוק שהעבירה היא עבירה של עד שנת מאסר.

למה? זה לא שנגזר. זה מבחינת, מדובר בעצם על - - -

בעבירה בחוק העונשין.

כן.

יפה. אז אי אפשר לדעת, בהתחלה, כשרק יש תלונה, מה חומר הראיות בתיק. יכול להיות שזאת עבירה שתהיה מעל, יכול להיות מתחת.

זה עבירה מיוחסת. מלכתחילה זו עבירה מיוחסת שבגינה נחקר השוטר.

כן, אבל אתם יודעים איך עבירות מיוחסות נכנסות לפחות לפרקליטות אני יודעת ואיך יוצאות ממנה. זה מניסיון. אבל, אי אפשר לדעת מראש בדיוק אם העבירה הזאת תהיה של שנה או לא. זה משהו מאוד - - -

מקל וחומר, אם זה מתחיל בשנה ועולה מעל, זה יעבור למח"ש. מרבית התלונות מתחילות בעבירה החמורה יותר, ואולי מסתיימות בפעוטה יותר. אז אין בעיה.

אני לא יודעת.

לשני הצדדים.

אבל, בשלב של התלונה, זה לא שלב שצריך להפריע לאסוף את החומר הזה.

שאנחנו יכולים לצפות אותו. נכון.

רק צריך לזכור שהעבירה של עד שנת מאסר, זה עבירות מאוד בודדות בחוק העונשין. אני באתי מחטיבת התביעות אז אני אומרת משהו שהוא לא קשור לנישה שלי. אבל, אנחנו מדברים על עבירות מאוד מאוד ספציפיות. תגרה, שוטטות. זה לא עבירות שאופייניות בדרך כלל לשוטרים. אז, אתם, אמנם נכנסתם לאיזושהי נישה, אבל זו נישה מאוד מאוד נקודתית, והיא פחות מרכזית בהתנהלות.

לא, אני אגיד לך מה, זה פחות הנישא כמו סד הדברים של איך אנחנו פשוט מקבלים את הנתונים שמאפשרים לנו לראות אומדן של תופעה, מה קורה איתה.

כן, אבל אני אומרת, העבירות האלה זה בסוף עבירות שהן, כששוטר, אם הוא מבצע אותן, הוא מבצע אותן באזרחות. זאת אומרת, לא במסגרת תפקידו כשוטר. מאז, המשטרה - - -

זאת אורמת, מחוץ למשמרת, מה שנקרא.

כן. שהוא היה בפאב, לצורך העניין, והיה מעורב באיזושהי תגרה.

כן.

ושוב, אני לא כל כך מכירה שיש עבירות כאלה ומקרים כאלה. עכשיו, אם יש, הוא גם לא נחקר בזהות של שוטר, הוא נחקר בזהות של אזרח. זאת אומרת, הגורמים שחוקרים אותו והגורמים שמגישים את כתבי האישום, הם לא מכירים את הזהות שלו כשוטר. ולכן, אני אומרת שזה פחות הנושא שאנחנו דנים בו, וזה באמת באמת נישה מאוד מאוד צרה. כי כמעט לא יצא לי במעל 15 שנים שהייתי בתביעות, לטפל בתיקים כאלה.

אני אוסיף שנייה. אני בדיוק רואה שאלה עבירות שמנויות בתוספת הראשונה לפקודות המשטרה. ויש פה חמישה סוגים של עבירות. פשוט פתחתי עכשיו את פקודת המשטרה. אז זה עבירות ספציפיות. זו עבירה שעונשה מאסר שאינו עונה על שנה, עבירת תעבורה, עבירה שרשות אחת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור, עבירה שביצע השוטר ביחד עם אחר, ועבירות הנובעות מאירועים מיוחדים. זה הסיפור.

אתה רוצה להגיב לזה, גיא?

לא, בסדר, את מזכירה פה מה העבירות שהן לא בסמכות של מח"ש. הכוונה הייתה לעבירות של, השאלה אבל, אני חושב, גם בדו"ח מבקר המדינה, עלה שבעצם אתם לא אוספים את הנתונים האלה. זאת אומרת, שאין בכלל - - -

שזו הסוגייה.

כן. זאת אומרת, אין בכלל איסוף של האינדיקציה של שוטר שיש עליו חקירה.

אווקה, אתה רוצה להגיב?

כן.

רק, סליחה, עורך דין אווקה קובי זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות.

כן, גבירתי. תודה על הדיון הזה. אני מניח שתינתן לי גם הזדמנות לומר כמה דברים אחר כך.

בהחלט. כן.

אני רק אומר שאנחנו שנים מנסים למנוע בדיוק את הוויכוח הזה. למשטרת ישראל אין מדיניות של איסוף נתונים שיטתי. ואנחנו אומרים את זה, והוויכוח הזה שאם זה עד שנה או מתחת לשנה, זה ויכוח שהוא לא רלוונטי.

נכון.

גם מבקר המדינה בדו"ח שלו ציין שמרבית עבירות שמיוחסות לשוטרים, הן ברף של העבירות של המשמעת. של אי מילוי הוראות, אי הקפדה על הוראות. ואני מפנה גם את הניסיון שלנו לקדם במסגרת אבי ליכט, שניסינו לסייע למשטרת ישראל להקים בתוך אגף המשמעת גוף חוקר עבירות משמעת של שוטרים. זה לא בוצע.

ומה, למה אתה חושב שזה לא בוצע?

אני חושב שזה היעדר מדיניות וחוסר מדיניות, שרואה באיסוף נתונים שיטתי כעניין חיובי.

ציבורי.

שיכול לקדם, אגב, את האמון במשטרת ישראל. אני רק אדגים, לצורך ההדגמה, הרבה מאוד מהאירועים שקורים בחוץ, המשטרה לא יודעת עליהם. אלא אם כן יש מתלונן שמתלונן.

סליחה שאני עוצרת אותך רגע. אני אשמח שהוועדה תבקש מה-ממ"מ באמת איזשהו עניין השוואתי לאיסוף נתונים במדינות אחרות בהקשרים הללו. ואולי זה ייתן לנו קצת יותר - - -

אני גם אעביר לגבירתי את, יש מחקר של ממ"מ, ואנחנו מנסים לקדם גם מחקר. אני חושב שבכל העולם התקדמו בנושא הזה.

אני יודעת.

הם רואים כאחריות שלהם לאסוף נתונים, כדי באמת, אפילו לנסות ולהסביר לציבור מה עובד ומה לא עובד.

נכון.

צריך לזכור שעבירת משמעת זה גם שימוש לרעה בסמכות שניתנה מתוקף התפקיד.

בוודאי, שזה העניין היותר משמעות עבורנו. בדיוק. שימוש לרעה בסמכות.

לא רק זה, עכשיו, "פרופיילינג" - - -

ושיקול דעת שהוא, נכון.

פורפיילינג בכלל לא נכנס אפילו לקטגוריה של עבירה. זאת אומרת, אם - - -

נכון. כי אין הכרה בזה יותר מידי. נכון.

נכון. ולכן זה - - -

לכן זה בדיוק העניין. ואז זה גם מאפשר לנו להבין גם את מה מהות התלונות ואולי להבין גם את המשמעות של היעדר ההכרה ב"פרופיילינג" כחלק ממה שאנחנו צריכים לאמוד אותו בנתונים. אני, קודם כל, אשמח להכיר את מה שכבר ישנו במחקר, ואולי ה-ממ"מ יוכל לעשות פשוט עדכון. ואז זה דווקא טוב מול המגמות החדשות. הרי, זה מתעדכן כל הזמן. במיוחד בשנים האלו שהן שנים מאוד דרמטיות לעדכונים של תהליכי שקיפות ואיסוף נתונים בכל העולם. אנחנו רואים את זה בהמון תחומים, בטח בנושא הזה.

משפט, גבירתי.

בטח.

לפני שנה הצלחנו לקדם מהלך עם מנכ"ל המשרד היוצר, תומר לוטן.

כן.

וגיבשנו קבוצת עבודה כדי באמת לנסות ולפצח את, גם את ההתנגדות אבל גם את האתגרים של איסוף נתונים. ואפילו קבענו אבני דרך כדי לנסות להתקדם. אבל, לצערי.

האמת שמנכ"ל לשעבר, תומר, שאני, גילוי נאות, מאוד מאוד מעריכה ומוקירה, הוא באמת מהאנשים שעבדו שנים על המגזר הציבורי שיהיה בו גם את מסד המידע. אז לא מפתיע אותי שהוא עסק בזה גם בתחום שהוא היה בו. והאם זה התקדם בשנה הזו? האם היה איזשהו תוצר ראשוני? או שבינתיים אנחנו לא יודעים עליו.

אנחנו רק גיבשנו את מתווה העבודה, ואז באמת.

כן. אז אולי רונן יוכל להגיב לזה גם? תודה רבה. אני כמובן אציג אותך, עורך דין רונן יצחק, משנה למנהלת מח"ש. תודה, רונן.

אפשר שהיא תסיים ואז?

בוודאי.

או שלא? טוב. בוקר טוב לכולם. אני רוצה הערה מקדימה להגיד איפה היינו, לפחות אנחנו מבחינתנו, משרד המשפטים ומח"ש, ואיפה אנחנו היום.

בטח.

אני לא גדלתי במח"ש. אני עשר שנים במח"ש" ולפני כן הייתי בפרקליטות ירושלים. הייתי פה לא מעט שנים בכנסת. באמת, אחת הבעיות הייתה איסוף הנתונים. כיוון שהמערכת המקורית שבנו אותה הייתה מערכת לניהול תיקים. אף אחד, בזמנו, לפני 15 או 20 שנה לא חשב על הדבר הזה. והיה קושי, כיוון שלהגיד תיקי שימוש בכוח לא נתן כלום, כיוון שזה יכול להיות באמת בפאב, זה יכול להיות אלימות במשפחה, וזה יכול להיות במשמרת. הרי, זה לא יועיל לדיון לשים ערב רב אם אנחנו לא מפלחים את זה. ולכן, הייתה בעיה באיסוף הנתונים. אנחנו, בתחילת השנה, כלומר בשלהי השנה הקודמת, בעצם תחילת השנה הזו, השקנו מערכת חדשה מתוך הבנה של הצורך, לא רק בשבילנו, גם בשביל הציבור. גם אגב, בשביל משטרת ישראל. אני עוד מעט אדבר על משהו שכן עשינו, ואפשר עוד לקדם אותו. למשל, גיא דיבר על תחנות אדומות. כן היה לנו, כבר, אני לפחות, הייתי מעורב במשהו לפני שלוש שנים, תחנה שקראנו לה "תחנה אדומה". אגב, בהקשר, בשני הקשרים, אחד הוא אלימות, שימוש בכוח ואלימות, ושתיים זה עבירות מין. הטרדות מיניות וכאלה דברים. באמת, בלי קשר לשאלה אם התלונה מוצדקת או לא.

מקום שיש בו, לצורך העניין, 40 תלונות של אזרחים שאומרים שכשהגעתי לתוך התחנה קרה כך וכך, גם בהנחה ששליש מהתלונות או רבע מהתלונות הן תלונות מופרכות, זה יכול להדליק איזו נורה. ויש הרבה אמצעים פיקודיים, אגב, הן לא פחות אפקטיביים מהאמצעים הפליליים, ולפעמים הרבה יותר אפקטיביים מהאמצעים הפליליים. ואגב, בדקנו מה קרה עם התחנות אחרי שיח של התחנה עם הממונה, עם יוהל"ן, מה שנקרא, וזה ירד פלאים. אני לא לוקח לעצמי את הקרדיט כי אני רק הייתי בצד, אבל המשטרה עשתה את זה, אז כן אפשר לעשות. המערכת של היום, היא מערכת חדשה שאפשר דרכה לפלח נתונים. אנחנו בשני צירים, אחד קשור לתיק עצמו. קשור לתיק עצמו, מאפייני תיק, למשל, תיק שקשור לשנאה וגזענות. יש מאפיין כזה. תיק שקשור למשל להפגנות, הפרות סדר. מה שלא היה פעם. כלומר, היום אפשר, שוב, זה רק בחיתוליו, אנחנו רק כמה חודשים. עדיין יש שיפורים ושינויים ואוספים את הנתונים. ציר אחד. הציר השני זה הציר של מאפייני גורם או מאפייני "המתלונן". אם זה קטין למשל. אז אנחנו יכולים לדעת אם זה קטין או לא קטין, שזה כמובן חשוב. עיתונאי, עורך דין, וכיוצא באלה. פילוחים שאפשר יהיה לעשות את הנתונים יותר טובים.

אני כבר אגיד, היום, כבר היום, עבור כל עבירה ועבירה, להבדיל משימוש כוח, כי שימוש בכוח זה, אבל עבור כל עבירה ועבירה אפשר גם היום לתת נתונים. כלומר, אם רוצים 379, 380, היום אפשר כבר לתת את הנתונים. שוב, צריך לעשות עוד ציר, כי למשל, כשנעשה פילוח של הפרת סדר או הפגנה, ותקיפה, אז אפשר יהיה לקבל נתונים יותר טובים. כרגע, עבור כל עבירה ועבירה - - -

אבל, אין לנו את זה, נגיד, מפולח לאתיופים, מזרחים, ערבים אני מבינה שיש ערבים-יהודים.

אין תתי-פילוח - - -

זהות מתלונן, כן.

אין תתי-פילוח. בזמנו יצאה תשובה של פרקליטות המדינה, בכלל, אגב, לא ניכנס לכל הבעייתיות של הדבר הזה. בזמנו היה דיון פה בקשר לקהילת הלהט"בים, שזה תמיד בעיה, הרי, בסוף אתה צריך הרי לשאול אותו איך הוא מגדיר.

אפשר לפתור את העניין של זה.

נכון. אבל זה רק, נתתי דוגמא קטנה.

וגם לא שאלתי, אני אשמח גם לשמוע על קהילת הלהט"ב. אבל, בכל זאת אנחנו יודעים שיש פה חברות שמוגדרות בבעיה – חרדים, אתיופים, מזרחים, ושלא לדבר על ערבים. אבל, אני מבינה, רק אני שואלת, אני מבינה שערבים-יהודים כן מפולח?

היום במערכת, זה לא פילוח כמו שגבירתי מציגה, אבל - - -

אז גם.

כן. המערכת היא, בסוף אנחנו כפופים לפרקליטות המדינה, לפילוחים של פרקליטות המדינה. אבל, כבר היום, בדו"ח שאנחנו הפננו גם את הוועדה, זה דו"חות שמתפרסמים אחת לשנה, עם כל הפרקליטות.

כן.

יש שם המון נתונים. כולל מספר התיקים. אני מזכיר, או מציין שמח"ש מטפלת, ויש כמה מסלולים. תיק שמבשיל לכדי חקירה פלילית. למשל, בשנת 2021 היו 625 תיקים כאלה, שלפחות שוטר אחד נחקר באזהרה.

אבל זה בדיוק - - -

ב-2020 היו 64 העמדות לדין, מתוך איזה 8,000 תיקים.

לא, לא. אני מדבר כרגע על תיקים, אני מקריא מתוך הדו"ח.

אני רק רוצה להגיד, אם אתם קיבלתם את ההוראה לא לפלח, ובעצם - - -

זו המדיניות היום בעצם. וגם אמרתם שהפרקליטות יושבת על המדוכה כדי להחליט על המדיניות – האם לפלח לפי אוכלוסייה פונה או לא. יש צפי למועד ההחלטה לגבי המדיניות? מתי הפרקליטות תסיים את הבחינה?

מה - - -

זה כאילו אתם מוציאים את ה"פרופיילינג" מהמשוואה בכוונה. זה כאלו אנחנו לא רוצים להכיר בזה שיש אפשרות.

יש למשל, אחד ממאפייני התיק, יש למשל גזענות. שנאה וגזענות יש. גזענות בתוכה - - -

לא, אבל אם אתה לא יודע מי האוכלוסייה, לא, אתה מבין? אנחנו פה באיזשהו "לופ". כי בסופו של דבר, בוודאי ששנאה וגזענות, ואני מברכת על זה שזה נמצא, אני חושבת שזאת התקדמות ושזה חשוב. אני רק אומרת שבסופו של דבר יש משמעות לזהות המתלונן.

אין ספק. אני רק אומר, אני מזכיר שני דברים. ראשית, "פרופיילינג", העניין שלעצמו הוא לא מוגדר כעבירה. עדיין יש חשיבות, וגם אנחנו רואים חשיבות. גם לנו, גם לכנסת, וגם לציבור בכלל. לנסות לראות את המגמות ולזהות. אז ראשית, יש כבר כמה שנים - - -

אז אני אגיד לך משהו. "לא מוגדר כעבירה". אני, נגיד, מתווכחת עם זה - - -

זה פשוט נורא האמירה הזאת.

כן.

פשוט נורא.

נגיד אני מתווכחת או לא מתווכחת עם זה.

זה נורא האמירה הזאת. ""פרופיילינג" לא מוגדר כעבירה". "פרופיילינג" צריך להיות מוגדר כעבירה. "פרופיילינג" זו הבעיה שלנו בחברה הזאת.

רגע, לא, אבל אני אומר יותר מזה. נגיד לא מוגדר כעבירה, אבל עדיין יש לנו, אנחנו יודעים שיש היום אינטרס ציבורי להבין את הנתונים?

נכון.

אז הסיפור בסוף הוא סיפור של נתונים. אני, לפני שאני מייצרת את זה כעבירה אני רוצה רגע להגיד למה, אנחנו לא יודעים את הנתונים. זה גם, בוודאי שזה יעזור לנו גם להבין האם צריך להפוך את זה לעבירה. דעתי כנראה כדעתך. אבל, אני חושבת שזה שמלכתחילה מייצרים חייץ בעניין הזה, כדי לא לייצר את זה כמשהו שאנחנו בודקים אותו.

אני לא חושב - - -

אנחנו יודעות שיש לזה משמעות.

ואני חושבת שיש הסתרה מכוונת של נתונים. אנחנו נאלצנו להמתין חודשים ארוכים עד שקיבלנו נתונים. הגשנו בקשה לחופש מידי יחד עם הקליניקה למגוון ורב-תרבותיות באוניברסיטה העברית, ולקחנו לנו שנה לשמה לקבל נתונים. אחר כך הגשנו שוב בקשה ל-2021 ו-2022, לקח לנו עוד ארבעה חודשים. אנחנו פנינו למשטרה עם הטענות שלנו לגבי ההמלצות מדו"ח פלמו"ר, שיש המלצות שעוד לא יושמו. יש גם דו"ח של המענה לתלונות, לשיפור המענה לתלונות נגד שוטרים עם הרבה מאוד המלצות, שאני אשמח אם נעבור עליהן.

אני גם אתן נגיד דוגמא.

ושלחנו מכתב בעניין הזה, ולא קיבלנו שום תשובה. מינואר השנה אנחנו מתנהלים מול רמ"ח קהילות שיושב פה. שלנו מכתב תזכורת גם במרץ. עדיין לא קיבלנו תשובה. אני רוצה בהזדמנות הזאת להתייחס למשהו שנאמר בדיון הקודם.

רק רגע. אני אתן לך. אני אתן לך. אני כן רק רוצה רגע לתת רק דוגמא ואני אמשיך את זה גם, סליחה, ברשותך, רונן. תראה, כשאני הגעתי באחת הפעמים למשפט כנגד השוטר היורה בסלומון טקה זכו לברכה, אז יצאתי רגע להפסקה עם שתי חברות, ואחת מהן אתיופית. לא חשבתי על זה בכלל ואז חזרנו, נכנסו שתינו, אתה מכיר את הסיפור, נכנסנו שתינו ופתאום השומר בכניסה אומר לה "את לא". עכשיו, אני הייתי, אני לא יכולה להגיד לך באיזה שוק אני הייתי. אנחנו יצאנו שלושתנו יחד להפסקה, נכנסו חזרה. "את לא". ועכשיו, אני רואה את זה בעיניים, רונן. ואני אומרת לו "מה זה, היא הייתה איתנו עכשיו". "לא, היא לא. לאן אתן נכנסות? כן, אתן יכולות". עכשיו לא הבנתי. עכשיו היא לא הפריעה. אני רוצה רגע להגיד. לא הפריעה, באה לחזק את המשפחה. עכשיו, האם אתה יכול, אני הגשתי לתלונה אז למחלקה שלך לגזענות כי אני לא יכולתי להישאר אדישה לזה, אבל, האם אתה יכול להסתכל על זה רק כגזענות בלי להבין גם את ה"פרופיילינג" שבדרך?

הרי, יש פה משהו שהוא מייצר פשוט מסך עשן אל מול התופעה. ולכן, אני, לפני שאני בכלל מדברת רגע על האם להכיר בזה כעבירה, אני רק רוצה להגיד שבעצם זה שאנחנו לא בודקים את הפילוח, או לא מנסים לפחות, אנחנו עושים פה עוול גדול. היא, קשה לי להוכיח אליה גזענות אם גם אין את ה"פרופיילינג". הרי, בבירור שיכול להגיד ש"סתם, לא היה מקום פתאום". פתאום הוא יגיד שלא היה מקום. אנחנו נכנסנו עד המכסה ואין מקום. לך תסביר רגע אחד שפשוט הסתכל עליה ואמר לה "את לא". ואתה יודע שרואים את זה בעיניים. מה לעשות? עכשיו במקרה הזה אני הייתי חברת מועצת עיר. שלחתי תלונה, עשיתי על זה, עשיתי מה שלא רוצים, רק כדי שמישהו יתייחס לזה. למה היא, תאמין לי, אף אחד לא התייחס כשהיא אמרה את זה. אף אחד, רונן, לא התייחס כשהיא אמרה את זה. זה עזר, אתה חושב?

אני רק רוצה רק להשלים שלא, חלילה, דבריי לא יובנו. אני אמרתי, לא עניין שיפוטי, אני אמרתי עניין עובדתי.

כן.

עכשיו, כמובן שיש לזה חשיבות אדירה. מה שהתחלתי לומר, בפרקליטות כבר, אם אני לא טועה, לפחות חמש או שש שנים, יש הנחיה של המשנה לפרקליט המדינה - בכל תיק, לא רק מח"ש, כל פעם בפרקליט רואה אירוע שמהאירוע עולה ניחוח של "פרופיילינג". כלומר, במילים פשוטות, או בשפה המשפטית, לא הייתה סיבה מלכתחילה לגשת, הוא צריך לדווח - - -

אבל, איך תדע? אתה לא עושה את הפילוח הזה. איך תדע?

לא - - -

אני יכולה רגע להוסיף?

וכמה מקרים כאלה היו, רונן?

רגע, שנייה. אנחנו מדווחים למשנה לפרקליט המדינה. זה, אגב, לא רק מח"ש, זה כולם עושים. מה שאני רוצה לומר שזה וודאי שזה אינטרס, שאתה רואה לא מעט דברים, ולצערי גם אני נתקלתי במקרה באותו משפט שאת דיברת עליו.

אני יודעת.

נתקלתי בעוד אירועים. ואני, בחלקת האלוהים הקטנה שלי - - -

אני אפילו צילמתי סרטון, אבל תוך כדי אתה זוכר שאני שלחתי לכם גם את הסרטונים, רק שהם היו אחרי. אנחנו לא חשבנו לצלם כשאנחנו נכנסות כי לא חשבנו שתהיה בעיה. צילמנו את זה לפני שפשוט זה היה כל כך בוטה של ה"את לא". ועדיין ראו את הלאומתיות, ולא הבנו את זה. ואנחנו עדיין יכולות להיכנס. זה היה דבר, שאני חושבת שזה באמת.

אז מבחינת נתונים, הפילוחים הם כמה תיקים הועברו למשטרת ישראל למחלקת משמעת, אם ההחלטה להעמדה לדין זה רק בתיקי שימוש בכוח, שזו החלטה של מח"ש. כמה תיקים עברו עם המלצה להעמיד לדין, וכמה תיקים עברו רק לבחינת משמעת. כלומר, אנחנו אומרים להם "תשימו לב, זה אמנם לא עבירה פלילית אבל יש פה התנהלות בעייתית, אמירות גזעניות וכיוצא באלה", וזה עובר אליהם.

בוודאי. בגלל זה גזענות היא חשובה. אבל אני אתן רגע עוד דוגמא. כשזוג חרגים שעמדו במעבר חצייה חטפו מכת"זית שהם לא היו קשורים להפגנה בכלל. על עצם היותם חרדים. הרי זה לא, מה לעשות, זה ברור לכל מי שמתסכל שזה היה על זה. לא, אל תצקצקו, זה לא מקובל. זה לא מקובל כי זה באמת, הנה משבר האמון פה בוועדה. צקצוקים האלה. לא נוח לך שראינו סרטון של שני חרדים מבוגרים עומדים במעבר חצייה וחוטפים מכת"זים ועפים לאחור. טוב, צקצקי, בסדר, זה שלך.

לא, אבל יכול להיות שכל אחד שהיה עומד שם - - -

לא, לא, לא. אני לא רוצה שתגיבי.

היה חוטף את המכת"זית הזאת.

את מבינה שכשאין ניתוח של "פרופיילינג" לא נדע את זה?

אז אני רוצה להגיד משהו.

לא, אני לא רוצה שתגיבי.

אני רוצה להגיד משהו.

אני רוצה עכשיו להגיד את הדברים האלה. הצקצוק הזה הוא לא במקום כי זה חיים של אנשים.

סליחה.

ואם הבן-אדם הזה מת? אתם יודעים, פתאום רגע אחד עף על המפרקת. גם זה יכול לקרות. אני רק רוצה להגיד - - -

אבל, זה שהוא חרדי זה לא אומר. אסור היה לעשות את זה כלפי כל אחד שהיה שם.

את מבינה ששוטר לא היה, זה, קודם כל, המכת"זית הזאת הייתה בגלל הפגנה של חרדים שם. זאת המציאות. עמדו שם זוג לא קשור. ה"פרופיילינג", החזות שלהם, היא הייתה הטריגר לזה שהם חטפו. אגב, הם לא הגיעו בגלל שהם במשפט. כי גם פנינו אליהם, שהם יהיו פה חלק. הרבה ממי שלא יכלו להגיע, הם בתוך משפט ולא רוצים לפגום, חלילה, בהליך שלהם האזרחי או הפלילי שמתנהל. אבל, זה בדיוק העניין ללמה "פרופיילינג" הוא חשוב. האם הדבר הזה מתויג רק כגזענות שקשה מאוד להוכיח את זה. או האם זה מתויג כ"פרופיילינג", נוכח ההפגנה של החרדים שהייתה שם במקרה. ואז זה מאפשר לשייך את זה לגזענות. כי בעצם, ב"באפר" הזה שלא נמצא, ה"פרופיילינג", אנחנו מונעים גם מהגדרת הגזענות להיות חלק משמעותי. כי אי אפשר, ההיקש או היקש חסר ברגע שאנחנו מנטרלים את ה"פרופיילינג". ולכן, זה חלק חסר משמעותית. וכשאני אומרת אמון הציבור, זה לא נגדך. זה לא נגדכם. ההיפך, אתם מבינים שמשטרה חזקה תהיה משטרה שהציבור יודע שהיא עושה הכל בלי שום טיוח ועצימת עיניים. זה אינטר לגמרי לאומי. הרי, המדדים - - -

ברור. ברור. ברור. אנחנו באותו צד של המתרס בעניין הזה. אני אומרץ שהמכת"זית הזאת זה לא משנה מי עמד שם. אם לא היו צריכים להפעיל את המכת"זית, אז זה לא משנה אם עמד שם, חלילה, ערבי או רוסי או אוקראיני או להט"בי. אם לא צריך להפעיל את המכת"זית אז לא צריך.

אבל זו טענה לגבי כל "פרופיילינג", הרי. כל בן אדם שנמצא ובאים אליו, פונים אליו, רק בגלל צבע עורו או רק בגלל סממנים חיצוניים, לא היו אמורים לגשת אליו. הרי, זאת הטענה בדיוק.

ודבר שני, זה הסיפור של נתונים. כשאנחנו רואים את הסך הכל, אנחנו מבינים שיש איזושהי מגמה. איך נבין את המגמה?

אני יכולה להגיד ברשותך משהו לגבי הסיפור של הנתונים?

כן, ומיד אחר כך חברת הכנסת, שלי.

על הגזענות, מה שרציתי להגיד לגבי הפילוח.

כן.

לנו אין פילוח ספציפי בעבירות הגזענות. יש לנו, כמובן, פילוח לגבי עבירות הגזענות. אבל, איך אנחנו בעצם מקבלים את התלונות? יש לנו אתר מקוון שכל אחד, כל אחד, יכול להיכנס ולכתוב תלונה. עכשיו, אם אזרח, או תושב, או לא משנה, אפילו תייר, כותב "התייחסו אליי לא יפה בגלל צבע עורי הכהה". אין מקום שהוא אמור לסמן למה. ואני לא פונה ושואלת אותו "רגע, מה הכוונה? אתה בדואי? אתה אתיופי? אתה אריתראי?". אני מטפלת - - -

אבל, בוא נעשה את המקום הזה.

אני מטפלת בתלונה כתלונת גזענות. וזה באמת לא משנה אם הוא הופלה לרעה, זה לא משנה לי. "פרופיילינג" זה "פרופיילינג".

אבל, את מדברת כרגע על המערכת הקיימת. ואני אומרת לך שהיא טעונת שיפור. בסדר, את כרגע פועלת אל מול המערכת הקיימת שלך.

אני מסבירה פשוט.

בוודאי, את מסבירה אל מול המערכת הקיימת. ואני אומרת שצריך להוסיף בה עוד כמה פרמטרים שיאפשרו רגע ניתוח עומק סוציולוגי. מה לעשות? החברה הישראלית היא חברה מורכבת. צריך להכיר בזה. אני מאמינה שהיא לא נועדה להיות ככה משוסעת וקשה, אני מאמינה שאפשר לתקן אותה. הדרך לתקן אותה היא רגע להכיר בבעיות, לייצר להן נראות והכרה, כדי שנוכל לרפא. באמת אני חושבת. אבל, אני חושבת שהסיפור הזה של "פרופיילינג" הוא מלווה כפצע את משטרת ישראל יותר מידי שנים. חבל. חבל. הרבה מהם בצדק, כן? אני לא חושבת שאתם חפים מטעויות. אני חושבת שהליווי הזה, אבל, הוא בר תיקון. הוא בר תיקון. חברת הכנסת, שלי מירון, להגיב. תודה.

תודה רבה, גבירתי יושבת הראש. קודם כל, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. באמת. אני באתי לפה כי חשוב לי מאוד גם להקשיב, להבין רגע את המצב.

טוב שאת כאן.

איתך תמיד אני שמחה לבוא לוועדות. ותודה למשטרה שנמצאים כאן ומביאים את הנתונים שלהם. אני רוצה להגיד, "פרופיילינג", קודם כל, באופן כללי, הוא מלווה אותנו בכל דבר בחיים, בסדר? גם בכניסה לחניון, וגם בשדה התעופה.

לגמרי.

נכון? בכל מקום שאנחנו הולכים בחיים יש "פרופיילינג". בואו נשים את זה על השולחן. זה חלק מהמציאות שלנו. יש הרבה מאוד אנשים שחווים את זה, איך להגיד את זה, בצורה עמוקה, כן? זה משפיל, זה לפעמים מבזה. גם אם הכוונה היא לא רעה, ואין כוונה לעשות את זה, זה קורה בפועל, ואסור לנו להתעלם מזה. עכשיו, כדי שנוכל לשפר את המצב, בדיוק מה שנעמה אומרת, אנחנו חייבים קודם כל לקבל נתונים בסיסיים כדי להבין את היקף התופעה. כדי לנתח סיטואציה ולייצר תוכנית עבודה, צריך נתונים. כמו בכל דבר בחיים. ולכן, אני מסכימה שאם המערכת הקיימת לא יודעת לתת את המענה הזה, אז היא פשוט לא מתאימה. וצריך להחליף אותה, לשנות אותה, לעדכן אותה, לשפר אותה.

להתאים אותה. נכון.

כדי כן לבחון את הדבר הזה. עכשיו לגבי, ספציפית, רק הנקודה הזאת שהייתה של הפגנת החרדים. בסוף, בסוף, עובדתית, זה בגלל שהם חרדים. זה בגלל שזאת הפגנת חרדים. ולכן, אי אפשר - - -

גבירתי, חברת הכנסת, אני חייב לומר משהו. אני, לצערי, ניהלתי לא מעט מחאות, לא מעט הפגנות. אנחנו - - -

למה לצערך? מחאות, הפגנות זה טוב. זה חברה אזרחית חיה.

עוד פעם, אני אומר עוד פעם, בסופו של דבר, אמרה את זה חן, יכול להיות שהיה מישהו אחר מאוכלוסייה או מחברה אחרת שהיה מגיע לאותו תא שטח והיה נפגע.

אבל לא נדע את זה כי אתם לא בודקים את זה.

אבל לא, אני אגיד משהו רק ברשותך. בתפקידי הקודם הייתי מפקד תחנה, ואני פונה פה ליושבת הראש, גבירתי. יש קושי. אם חוקר שלי בתחנה יבוא וישאל את מי שמתלונן מאיזה עדה אתה, יש פה, אני מייצר, בשאלות האלה - - -

הוד, אתה יודע מה היופי? אתה יודע מה היופי? מי שעוסקים בזה כל כך הרבה שנים, יש לנו פתרונות. תתייעצו איתנו אם קשה לכם, אין לי בעיה בכלל. גם יש פה באמת אם מישהו יודע, אופציונלי - - -

התייעצנו.

להוסיף לזה.

אני אומר עוד פעם - - -

לבחירה. להוסיף זה.

התייעצנו. ד"ר גליה בונה סבורה שעצם השאלה, אני, שמטפלת בתלונות ציבור, עצם זה שאני אשאל, רגע - - -

ד"ר גליה בונה, דרך אגב, היא אצל אווקה.

אני אשמח שתגיב על זה.

אני אגיד כמה דברים.

לא, אבל אי אפשר להיתקע בקונספציה שלשאול זה גזעני. כי לא לשאול זה גזעני.

לא לשאול מנציח את הגזענות. זאת הבעיה.

אנחנו לא רוצים להנציח את הגזענות.

מה הבעיה לשים באופציונלי, מי שרוצה להגיב.

בדיוק. בדיוק. לאפשר לכל אחד להגדיר את עצמו.

זאת אומרת, אם מישהו מרגיש שצבע העור שלו היה איזשהו טריגר, הוא יכול להגיד. אם מישהו מרגיש אני לא שם, לא חייב לכתוב את זה במשבצת. אתם תדעו לנתח את זה אחרת. אבל, אתם שוללים את האפשרות ועוד טוענים שמי שאומרים שיש עליהם "פרופיילינג", אולי עצם זה שהם יביעו את זה, זאת הגזענות. רבותיי.

לא, אנחנו מטפלים ב"פרופיילינג" כ"פרופיילינג", וזה לא משנה מה מוצאו של הבן-אדם.

אבל אולי זה כן משנה.

ניתן רגע לאווקה.

למה נקודת המוצא שזה לא משנה?

אם בן אדם נפגע, אז אני מטפלת בזה.

אבל אם התופעה יותר רחבה כלפי אוכלוסיות אתיופיות - - -

אז אני עונה לך.

את יודעת מה? אני אענה לך.

יכול להיות שיש אוכלוסייה מסוימת שסובלת מזה יורת מאוכלוסייה אחרת ואנחנו צריכים לדעת את הנתון הזה? יכול להיות שצריך לטפל בזה.

אני אענה לך, וסיון, את הרי, גם עוסקת בנפגעי משטרה מעולמות בריאות הנפש. אני אתן עוד מהדוגמאות. בעצרת לשנה למותו של סלומון טקה, זכרונו לברכה, הגעתי ואז הגיעה מישהי מרעננה, אל יודעת אם תזכרו את הסיפור הזה, וביקשה לדבר. אישה צעירה, אשכנזייה, מקסימה ואמרה שאבא שלו, כשהוא, הייתה לו התפרעות פסיכוטית כתוצאה ממצבו, אז הגיעו שוטרים בליווי עובדי רווחה ובריאות הנפש, והכל טופל כל כך טוב. והיא לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הוא היה שיראל חבורה. היא לא רוצה לחשוב מה זה. אז אני רוצה להגיד שזה בדיוק העניין של האמון הציבורי. כשהיא אומרת שכנראה ממקום מסוים וממעמד מסוים, ומגיע מרקע אחר, הטיפול נראה אחרת. רוצה לסתור את זה? תציפי לזה נתונים.

בדיוק.

הלוואי וזה לא נכון. אבל תוציאי לזה נתונים. את כרגע מטשטשת כשאת אומרת את זה, לא את כאת, כמערכת, תוציאי לזה נתונים. אותה בת שהגיעה באומץ ודיברה, היא אמרה משהו שהשאיר אותי, הנה הדברים האלה, הרגעים האלה חקוקים, הרי, בנו, בסוף. כי כשהיא מדברת ואומרת "אבא שלי יכל להיות זה שמרוקנים עליו מחסנית בהתפרעות הפסיכוטית שלו". אבל, זה לא קרה כי המערכת התארגנה לזה נכון, הגיעה בליווי מותאם, ידעו לטפל בזה, הוא יצא מזה, טיפלנו בו. היום, מצב שאוכלוסיות מודרות מסוימות, תוהות האם הטלפון שלי למשטרה הולך להיות ארון קבורה לאחר מכן. זה לא מטריד אתכם? זה צריך להטריד אתכם. אבל, רגע, אני רוצה לפני תגובה, אני רוצה את אווקה, שהבטחתי לו רגע לתת תגובה. אני רוצה לעבור אחר לאיברהים יעקוב מיוזמות אברהם, בסדר? כי לא דיברתם פעם קודמת ואנ יכן רוצה לעשות פה איזה איזון.

אז אני מנסה באמת להגיד את הדברים העיקריים כדי שכולנו נצא רגע לכיוון טוב. אין בעיה לאסוף נתונים - - -

וזה בטח לא גזענות.

זה לא גזענות. ואני אומר, גם היחידה שלנו, אנחנו מפרסמים דו"ח לפי פילוח של מוצא כל שנה.

יפה.

אנחנו לא מתקשרים ואומרים "איזה מוצא אתה", אנחנו מאפשרים במסגרת הטפסים שלנו, שכל אחד יוכל להגדיר. ובמסגרת השיחות - - -

יפה.

לאחר מכן, כשאנחנו רוצים לברר רגע במה מדובר, כי יש לפחות הגדרה של מהי גזענות, אנחנו גם ברוב - - -

אפשר ללמוד מהיחידה לתיאום המאבק בגזענות.

עכשיו, מה שחסר, במקום להתעסק באיך עושים את זה, כי אנחנו יודעים איך לעשות את זה, צריכים לעסוק במדיניות שצריך לעשות את זה. וזה מה שחסר. ואני רוצה להדגים, גבירתי, בקצרה.

אפשר רגע לבקש שבסיכום התאמת המערכת של איסוך הנתונים לפי המלצות היחידה למאבק בגזענות. זה דבר כל כך בסיסי. נראה לי שיחידה ממשלתית היא כבר יותר מהחברה האזרחית, בטח עבור המשטרה, אני מניחה. אז כדאי, עד שעשו משהו טוב, כדאי לתת לו קצת יותר אפשרות ללמד אותנו איך לחלחל את זה למערכות.

ואני רוצה רגע להגיד משהו חשוב וחיובי, ולמה זה טוב לאסוף נתונים. כי לנו, בשיתוף פעולה שלנו עם החברים שלנו פה במשטרת ישראל, ובשנתיים האחרונות באמת יש עבודה טובה, אנחנו הצלחנו לקבל נתונים, לפחות בהקשר של יוצאי אתיופיה. אני רק אגיד כמה נתונים כדי להמחיש, למה זה חשוב, גם בשביל משטרת ישראל. הרבה פעמים כל הנושא של תיקי מגע, שזה תוצאה של "פרופיילינג" ופתיחת תיקים והגשת כתבי אישום, זה נושא שעלה לאורך זמן. אני אגיד שנתונים האלה הם חשובים, ואני משמיע את זה למשטרת ישראל כי הם מכירים כי הם נתנו לנו אותם. וזה חשוב, השותפות הזאת חשובה, ואני מודה להוד ולכל השותפים שלנו. אבל, תראו שבשנת 2019, למשל, תיקי המגע ביחס ליוצאי אתיופיה, היו 5.71% מכלל התיקים. 2020 כבר ירד ל-4.66%. 2021 ירד ל-4.57%. ו-2022, כבר אנחנו נמצאים ב-4.62%. זאת אומרת, עדיין הנתונים מאוד גבוהים, אבל אנחנו רואים פה מגמת ירידה.

יפה.

וזה יכולנו לראות כשאנחנו עוקבים אחרי נתונים שנה אחרי שנה.

יפה.

לכן, איסוף נתונים כעניין אסטרטגי, כעניין של מדיניות, ואנחנו נדע לעזור להם איך לפלח את זה. צריך להיות של משטרת ישראל, של המדיניות.

לגמרי.

אני בטוח שהחברים שלנו פה, ביחד, אנחנו באותו צד.

כן, זה גם לא פרסונלי, זה עניין מערכתי פשוט.

זה עניין של המפכ"ל, זה עניין של המשרד לביטחון לאומי. זה עניין של מדיניות שאומרת "אני רוצה לאסוף נתונים".

כן, אני גם אשמח לשאול אחר כך, לשלוח שאלה שאני מקווה, מה קורה עם הנוהל שניסה לקדם תומר לוטן, המנכ"ל לשעבר – האם זה נתקע כשהוא עזב או שהאם אנחנו ממשיכים את, באמת, ניסיון הזה? כי זה חשוב.

משפט אחרון. גזענות אפשר לבחון במבחן התוצאה. כי כל אירוע, יש לו הסבירם. אבל, הנתונים מלמדים בדיוק מה לא בסדר ולמה זה גזעני ולמה זה לא שוויוני.

תודה רבה. אני רק רוצה לעבור, כמו שאמרתי, לאיברהים יעקוב, מיוזמת אברהם. תודה שאתה פה.

תודה גבירתי, יושבת הראש. קודם כל, אני, כאן דובר הרבה על נתונים, על פילוחים, ואני באמת באמת מאמין על כל תלונה שיש, יש מאות, מבחינת החברה הערבית, שלא מוגשים. ואני אומר את זה בוודאות, ומידע שאנחנו ביוזמות אברהם עושים הרבה קורסים עם צעירים. למשל, לאחרונה, יש לנו קורסים באוניברסיטאות עם הצעירים. הקורסים האלה הם עם אנשי הסגל של אנשי הביטחון כי ממש רואים אישה ערבייה, צעירה ערבייה, עם חזות והכל, מעכבים אותה יותר. אבל, כששאלנו אותם למשל, על, אנחנו לא שאלנו את זה, זה הגיע מהם, מדברים על היחס של המשטרה. יורת עיכובים, יותר גם בהפגנות. כשאנחנו שואלים האם הם בכלל מגישים תלונות, התשובה היא לא. למה? הם אומרים "כשאנחנו רואים את זה, גם אנחנו קוראים על זה, בתקשורת, על עבירות הרבה יותר חמורות שמגיעות אפילו לרצח, תיקים נסגרים, ולא מגיע, ולא משתמשים באותו זמן, המצלמה לא עבדה של השוטרים, ואין מסקרים ואין דברים כאלה". זה פשוט מבטא שתופעת ה"פרופיילינג" והאלימות המשטרתית כלפי החברה הערבית, היא באמת מבטאת גזענות ממסדית כלפי האזרחים הערביים.

כמו שאמרתי, כל הזמן אנחנו שומעים על הדברים האלה בתקשורת, אבל זה לא מגיע גם לתלונות ולפילוחים. מה שאנחנו ממליצים, שזה גם נמצא באתר, קיום סדנאות כשירות תרבותית לשוטרים, לצורך העמקת ההיכרות עם החברה הערבית. כי באמת אנחנו - - -

שדווקא בסדנאות אני מבינה שיש התקדמות, נכון?

גם קיום הכשרות לשוטרים בנושא "פרופיילינג", הטמעת מנגנונים לניטור התופעות, שיפור המענה הניתן למתלוננים. הכל נמצא באתר. זהו. תודה.

תודה רבה. אני כן רוצה רגע, בגלל שיש פה רק עוד מעט מהחברה האזרחית, שנשלים גם. אז מאגודת יהודי אתיופיה, רינה איילין גוליק, ואחר כך סיון תהל מהאגודה לזכויות האזרח. ואז נוכל לחזור רק אליכם כמו שצריך לשמוע. כן.

כן אז אני רוצה להציג נתונים חדשים שקיבלנו ממש לאחרונה בנוגע לפתיחת תיקים ליוצאי אתיופיה. גם ביחס לשנים 2021, 2022, אנחנו רואים שיעור לא פרופורציונלי של תיקים ליוצאי אתיופיה.

סליחה, אמיר, אני רואה שגם אתה הגעת, אז תכף.

אנחנו רואים שהבעיה עדיין חמורה יותר בקשר לקטינים. כשמדובר בקטינים, שיעור פתיחת התיקים עומד על 4%, שזה הרבה יותר מפי 2 משיעורינו באוכלוסייה. גם המאפיינים של העבירות. עוד פעם אנחנו רואים את זה, שיעור של תקיפת שוטרים, תיקים שנפתחו בגין תקיפת שוטרים עומד על למעלה מ-4%. 4.21% ליוצאי אתיופיה ביחס לכלל האוכלוסייה. אותו דבר עם הפרעה לשוטר והפרת סדר ציבורי. זאת אומרת, אנחנו רואים שיש מאפיינים מסוימים, ועל התיקים האלה אני רוצה לדבר. אנחנו חושבים שאת התיקים האלה, משטרת ישראל צריכה לעשות מאמץ ולהוביל איזשהו מהלך של מחיקת התיקים. מחיקת תיקים שמיועדת להביא אותנו למצב של שוויון בחברה הזאת. יש תיקים שנפתחו שלא בצדק.

את מדברת על תיקים שאפשר לעשות איתם רגע תהליך ולהבין שאולי היה פה איזשהו מנגנון מקדים של "פרופיילינג" שהתפתח, ושפשוט נוצר מצב.

בדיוק התיקים שעליהם מדובר בדו"ח וועדות פלמו"ר. עניינים פשוטים של מה בכך. שהם מתדרדרים ומסלימים. ואני חושבת שזה נעשה בעבר, אין שום מניעה לעשות את זה. מי שנותן את - - -

אז רק רגע רינה, לאחר הסבב, אני אשמח שספציפית על זה אולי תגיבו. אולי יש איזו מחשבה על זה. אבל, לאחר הסבב, רק שנוכל ככה. כי אנחנו פשוט בדיון שאני רוצה שימוצה.

אין בעיה. אין בעיה.

כן, כן.

רק אני אציין משהו. אנחנו מקיימים, ופה זה המקום להגיד תודה לאווקה שמלווה אותי כבר כשנה וחצי. אני גם, בתפקדי הנוסף, אני הממונה למניעת גזענות בארגון.

נכון.

באחד הדיונים אנחנו גם הזמנו את הגברת רינה איילין. ואני חושב, קודם כל, אני אומר שהדיון הזה פתח בפנינו עוד אופקים נוספים. אנחנו נזמין את האדון מיוזמות אברהם. אנחנו נזמין אותו גם כן אלינו.

מעולה, יופי.

אז אני אומר, כבר דבר אחד נוסף טוב יצא מהדיון הזה. אני אגיד שכל מי שרוצה לפנות, יש פה, באמת אני אומר, גם חן השאירה בעבר לרינה את מספר הטלפון האישי שלה. דבר שהוא לא מובן לאליו.

לגמרי.

במידה ויש תיק ספציפי שרוצים לדון עליו, אז אפשר לפנות לחן, וחן עושה את זה באמת ברצון טוב עם לב פתוח מתוך באמת לבוא ולבחון תיק ספציפי. לבוא ולהגיד באופן כללי, אני חושב, לנו, אנחנו חוטאים פה למטרה.

כן, אבל הוד, אנחנו נגיע אליך. בהחלט. אני כן רק אוסיף למה שאמרת, שיוזמות אברהם, הם מתמחים בערים מעורבות. ולכן, זה באמת, אני חושבת שזה יכול לסייע מאוד למשטרה בהקשר. כן, אני אתן לך, רינה, להמשיך.

כן, אני רוצה להגיד כמה דברים על דו"ח פלמו"ר.

אם אפשר, אבל, באמת מהר כדי שידברו ותוכלו לשאול שאלות, כי הרשויות, אחר ניתן להם את הזמן שלהם.

אוקיי. אז יש כמה המלצות חשובות מדו"ח פלמו"ר שלא ברור אם הן יושמו עדיין – תיעוד חקירות וידאו של קטינים בעבירות מסוג עוון. אני לא יודעת אם זה קורה. זאת הייתה אחת מההמלצות. וגם ההמלצות של הדו"ח לשיפור המענה לתלונות נגד שוטרים, מה קורה עם העצמת השימוש בכלי הפיקוד?

אז כן, שאלת בהתחלה על יישום דו"ח פלמו"ר. הם יענו על זה. זה, אל תדאגי.

כן. והמלצות הדו"ח לשיפור המענה לתלונות נגד שוטרים. שימוש בצעדים פיקודיים. מדברים שם הרבה על הטמעה של נהלים חדשים, על ממשקים בין מח"ש למשטרת ישראל תוך כדי חקירה. האם נקבע נוהל משותף למח"ש ולמחלקת המשמעת במשטרה, האם הם עובדים ביחד? האם יש בסיס נתונים אחיד למח"ש ולמשטרה? האם כל תיק שנסגר במח"ש עובר למחלקת המשמעת כדי שתבחן האם יש סיבה לפתוח בהליכים משמעתיים או פיקודיים נגד אותו שוטר? האם מפורסמים לציבור נתונים אנונימיים, כמו שדיבר על זה ד"ר גיא לוריא, אודות הטיפול בכל התלונות שהתקבלו בכל היחידות של המשטרה? צריכה להיות מפת דרכים מפורטת שמאפשרת לאזרח לדעת מי מטפל במה, ואיך צריך להתנהל כל הנושא הזה של טיפול בתלונות נגד שוטרים. זה צד אחד של המטבע.

משפט אחרון.

הצד השני זה הכשרות. הכשרות שצריכות להיות - - -

על זה הוד יגיב. הוד יגיב.

אוקיי. לא בנושא של כשירות תרבותית, כשמדובר על יוצאי אתיופיה. אני לא מדברת על החברה הערבית. כשמדובר ביוצאי אתיופיה צריך להתמקד בהטיות גזעניות וב"פרופיילינג".

בסדר.

על זה צריך להיות הדגש. תודה רבה.

בסדר גמור. תודה רבה. סיון תהל, האגודה לזכויות האזרח.

תודה על הדיון הזה וסליחה שאיחרתי. אני, יש לי הרבה מה להגיד על ה"פרופיילינג" אבל אין זמן. אני רק אמשיך את הדברים שלך. אמרתי שכדי לטפל בתופעה צריך שיהיו נתונים. אז אני ארחיק לכת ואומר שכדי לטפל בתופעה צריך להכיר בה קודם כל. וזה מה שקורה לצערי, שלא מכירים בה. והנתונים שלנו, של החברה האזרחית, לא משקרים. אני כן רוצה שנייה לקחת את הדיון למקום אחר, על משהו שלא דיברנו, בעקבות המענה של המשטרה וההתנהלות שלה, שזה אמצעים לפיזור הפגנות.

כן.

ועל איך שבעצם השימוש בהם מתקבל והמדרג.

שאולי גם השימוש בהם מגלם איזה "פרופיילינג" למי זה כן, כי אני זוכרת הפגנות של החברה האתיופית ואת כל רימוני ההלם מסביב לשוטרים, כשאני כמה חודשים לפני זה עשיתי הפגנות על הגז וחתמתי על כל ההפגנות במשטרה, על הגז, והיו כל כך נעימות, והיה נחמד. ואמרתי, אפילו דיברתי עם השוטרים אחרי ואמרו לי "הייתם יותר מידי רגועים". אבל אני רוצה להגיד איזה הבדל ביחס. שוב, משטרת חיפה, ההתנהלות שלי איתה הייתה מאוד טובה תמיד כי הייתי חותמת על מרבית ההפגנות זה. כשראיתי פתאום את ההפגנות של החברה האתיופית, נדהמתי. פתאום נפתחו לי העיניים למראות שם, כמו שאת אומרת, אמצעים שונים – פרשי - - -

ואין מה לדבר בכלל על החברה הערבית.

רימוני הלם מסביב לרגליים. וזה. ולא נדבר שהיו מעט מפגינים, לא הייתה סיבה לכל הדבר הזה.

החברה הערבית כבר לא מפגינה מהסיבה הזאת. כי הורים אותה פשוט.

תכף ניתן לך להגיב, אמיר. כן.

לחלוטין. טוב, אז יש כמה אמצעים. האמצעי הראשון זה רימוני ההלם, שפנינו לגביו במרץ האחרון, שחר היה פה בוועדה הקודמת ודיבר על זה. אנחנו חושבות שאין להשתמש בכלל ברימוני הלם בהפגנות. זה אמצעי מאוד מאוד מסוכן. הוא לא מובחן, הוא לא מידתי, הוא יכול לפגוע בקהל רב. באחד במרץ, ההפגנה שהשתמשו בו, הייתה עם ילדים.

נכון.

והורים. ועדיין נפגעו שם אנשים. זה אמצעי שהוגדר מדרג ד'. מדרג ד', הוא היה בעצם התנגדות אלימה תוך שימוש בחפצים. והיום האמצעי הזה - - -

מה עוד ששיקול הדעת הוא של השוטר. ולכן, זה עוד יותר מורכב להשתמש ברימון הלם, כשזה לא מפוקח באופן הכי נוקב.

נכון. אבל גם ההורדה של המדרג הזה, גם ההורדה של המדרג הזה - - -

סליחה, רק לאמירת ביניים, זה לא שיקול דעת של שוטר בשטח, יש - - -

זה מה שכתבתם במענה שלכם – "שיקול דעת של מפקד בשטח".

שנייה, שנייה. מפקד לא שוטר. זה חשוב.

ראינו את שיקול הדעת של סוויסה בשטח, זה לא משנה.

לא, חידוד חשוב.

האמצעי הזה - - -

אין ספק שמאיר סוויסה לא עמד בחידוד. אבל, תודה.

אני לא אדבר עליו ספציפית.

בטח.

העניין הזה במח"ש.

אבל החידוד חשוב.

חשוב לציין שבטבלת המדרגים, לכל מדרג יש את הסמכות המאשרת, זה קצינים בכירים. זה לא ששוטר מחליט עכשיו להשתמש ברימון ומוציא אותו. רק זה חשוב להגיד את זה.

נכון, אבל הוא עדיין נמצא במדרג שהוא - - -

אלא אם מפקד מחליט להשתמש ברימון הזה.

הורד למדרג בלי גילוי בציבור, ועל זה צריך לדבר גם. זאת אומרת, זה אמצעי אחד מתוך סל כלים שיש במדרג הזה. אבל, רימוני הלם היום זה האמצעי הכי נפוץ בהפגנות.

סיון, את ראית את המענה שלנו?

את המענה, כן. הוא מולי.

אוקי.

מולי. ואמרתם שאתם הולכים לבחון את השימוש באמצעי הזה, אבל אתם לא הולכים להחזיר את זה למדרג. ואני שואלת למה אמצעי כזה, צריך להשתמש בו, כזה מסוכן, צריך להשתמש בו בהפגנות?

ואני אוסיף לסיון שגם בהתכתבות שלנו איתכם, אתם נגד זה שזה יהיה בדיון ציבורי, כשהסיפור פה זה השלכה על הציבור. הרי, הסיפור של שימשו באמצעים לפיזור הפגנות, זה נטו מול, היחס מול הציבור. האם רימון הלם הושלך עלינו או לא. בוודאי שיש פה עניין ציבורי לדון בו באיזו מידה ואיזו חומרה. אז אני חושבת שזה בהחלט ראוי לדיון פרלמנטרי. ואני אגיד גם שאני בעמדה רדיקלית בנושא הזה - שכל דבר הוא נכון לדיון פרלמנטרית. יש דברים שכמובן הם חסויים בחוץ וביטחון, אבל חוץ מזה הכל נכון לדיון פרלמנטרי. בגלל שבסופו של דבר, הממשק הציבורי, מחייב את זה.

אני כן, רק למען ההגינות, כן אעדכן שמוריה ענתה לנו על הפנייה בנוגע לרימוני הלם ואני אעביר כלם אותה, שכן נעשית בחינה לגבי השימוש בהם.

יפה.

אבל מבחינת המדרג זה כרגע לא הולך להשתנות. האמצעי השני זה הצעקה, שזה אמצעי שלא הכרנו, שזה אמצעי בעצם אקוסטי.

נכון.

שמשתמשים בו בהפגנות, והמטרה שלו לייצר רעש. כשחושבים על זה, זה אמצעי אכזרי מאוד.

עם סכנות בריאותיות ארוכות טווח.

סכנות בריאותיות שגם בחו"ל הפסיקו להשתמש בו. יש סכנה בריאותית גם למי שמפעיל.

אני רוצה גם שנכניס על זה שאלה – למה הוחלט, אני רוצה להבין מה קרה שאמצעי הצעקה נכנס. כי אני לא הכרתי אותו פשוט.

נעמה, לא רק הוא נכנס, הייתה פנייה של הרופאים שאומרים שזה - - -

נכון. הפנייה של הרופאים שדיברו על ההשלכות הבריאותיות ארוכות הטווח.

ועדיין הוא נכנס בלי שיתוף הציבור.

אני אשמח לעדכן על זה כי אנחנו הזמנו את הרופאים אלינו לוועדה. אני רוצה להגיד, אפשר?

בטח.

לפני ארבע שנים בערך אנחנו התחלנו בתהליך של הקמת וועדה לבחינת אמצעים. לפני שלוש שנים יצא נוהל מסודר בנושא. וכל הנושא של האמצעים מאוד מפוקח ומוסדר גם בנהלים, שהם כמובן מפורסמים לציבור באופן מלא. ספציפית לגבי אמצעי הצעקה, אנחנו אכן קיבלנו פנייה מארגון רופאי אף אוזן גרון, לא זוכרת בדיוק איך קוראים לזה, והזמנו אותם לוועדה. הם הגיעו, הם ישבו, דיברנו איתם. לפני יומיים פורסם נוהל צעקה מעודכן, חשוף במלואו לציבור, עם תיקונים.

מה התיקונים? אם תוכלי רק להגיד.

אני לא זוכרת אותם בעל פה, אבל אנחנו נוכל להעביר לכם את זה. גם לגבי הטווחים, גם לגבי עוצמות.

אבל מה הסיבה להוסיף את הכלי הזה?

אנחנו לא הוספנו אותו. הוא מאוד ותיק.

אוקיי.

לא, אבל להשתמש בו.

פשוט לא הכרנו אותו.

אולי הכוונה שלך היא להשתמש בו.

אני פשוט באמת לא הכרתי אותו כחלק מהפונקציות עד היום.

אז אין איזושהי הנחיית מדיניות חדשה לגבי השימוש בו או לא. כמו שאמרתי מקודם, בטבלת המדרגים, נתונה לכל אחד מהסמכויות המאשרות, סל של אמצעים. זה גם מה שהסברנו לכם, הפנייה האחרונה, שהם לא מדורגים, זה באמת בהתאם לנסיבות. והחליטו להשתמש בו. אני, לא כמדיניות, אבל לפי מה שאני מבינה, היה קושי לדבר עם הקהל בגלל הרעש העצום שהיה בהפגנות, התופים וכו', והשתמשו בו לא לפיזור אלא לדבר עם הקהל. הוא לא שומש לפיזור הפגנה.

זה סוג של רמקול? זו הכוונה.

כן. ואגב, זה גם כתוב בנוהל. וגם שם יש עוצמות. נשמח להרחיב בדיון פרטני אם תרצו, אבל באמת, אנחנו הזמנו אלינו לוועדה, ואנחנו עושים את זה. אנחנו כן מקבלים את הפניות. תהל יודעת ואן סיוצ'יו איתנו בקשר במשך הרבה מאוד שנים. אנחנו לוקחים ברצינות כל אחת מהפניות האלה, גם של החברה האזרחית, גם בוועדות הכנסת. אנחנו מתייחסים אליהן, אם יש טענות או דברים חדשים שאנחנו לא מכירים, בהחלט הוועדה מתכנסת, לעיתים קרובות אפילו. ואנחנו מקבלים את הפניות האלה ומתייחסים אליהן בהתאם.

איפה זה פורסם? אני מחפשת את זה רגע, איפה זה פורסם?

באתר של פקודות המשטרה. זה שני קליקים בגוגל.

אני גם הייתי רוצה שתהיה התייחסות גם לזה שבכל דיון על אמצעים לפיזור הפגנות גם יש שיתוף ציבור, וגם תהיה מעורבות של רופאים. אי אפשר להפעיל את האמצעים האלה לבי מעורבות, בלי חוות דעת רפואית. אין מספיק כתיבה על הדברים האלה. אנחנו לא יכולים לדעת איזה נזק הולך להיגרם. אנשים יכולים למות מהאמצעים האלה. ואני מגיעה לאמצעי השלישי. זה לא בדיוק אמצעי, זה פרקטיקה.

פרשים.

לא, לא פרשים. דווקא פרקטיקה של חניקה. חניקה בברך על צוואר. אנחנו מכירים את זה מחו"ל, אבל זה קורה גם כאן.

נכון. מקרה ג'ורג' פלויד.

אנחנו אספנו לפני שנתיים כ-19 מקרים של חניקה ברך על צוואר.

שזה רק מה שהגיע אליכם.

שזה רק מה שעבדנו מאוד קשה כדי להגיע לאנשים שבכלל ירצו לדבר, כי כמו שרינה אמרה, מדובר באוכלוסיות שלא מאמינות במערכת ולא סתם. מדובר בפרקטיקה מאוד מאוד מסוכנת שקודם כל, היא גורמת למצב הפוך. אם החניקה אמורה לרתק את המפגין או המפגינה או העציר, לא יודעת מה, זה בעצם גורם לו לרצות להתנגד, לברוח. אינסטינקטיבית הגוף שלך מתנגד לדבר הזה. והמשטרה אכן הוציאה איזושהי הנחייה לשוטרים שאין להשתמש בפרקטיקה הזאת, אלא במקרי קיצון. אבל, אנחנו רואים שממשיכים להשתמש לא במצבי קיצון, אלא גם בהפגנות.

אז אנחנו נשאל גם את זה, וזה ממש ממש חשוב.

דבר אחרון, נעמה.

כן.

אחרון ממש. עניין הצילום – ראיתי במענה של המשטרה לגבי, במענה לוועדה לדיון הקודם, לגבי מצלמות הגוף. אני חייבת לומר שאין נוהל כבר שנתיים שמסדיר צילום בהפגנות. ולזה גם הייתי רוצה להתייחס.

בסדר גמור. אז עכשיו, בגלל שנשאלו הרבה דברים, אמיר, לפני זה, ניתן להם רגע לענות ואז נעבור אליך שתוכל גם להגיב. גם גיא, יש לך גם שאלת המשך, אז אנחנו רק ניתן רגע להגיב למשטרה. הוד, אתה רוצה רגע להתייחס? אני אשמח.

כן. לגבי וועדת פלמו"ר, באמת אחת המטרות היא באמת הגברת השקיפות, הנגשת השירותים, שירותי משטרה, גיוון, גיוס שוטרים ממוצא, מקהילת יוצאי אתיופיה ועידוד התנדבות. אז אני אגיד קודם כל, עצם זה שהמפכ"ל החליט על הקמת חטיבת קהילות, שבעיקרה יש גם מחלקת קהילות, יש מדור קהילת יוצאי אתיופיה, שהתפקיד הוא באמת לתת קשב, לשים את זה על השולחן, לדון בכל הסוגיות האלה, זה כבר דבר שהוא מבורך ומקדם את העשייה. לצד זה אני אומר שאנחנו, זו פעם ראשונה בארגון שמונה אדם, אני, לצורך העניין, שהממונה למניעת גזענות בארגון, יש לנו אחת לחודשיים או אחת לחודשיים שיח עם אווקה והאנשים שלו. שותפים לדרך גם אורטל שנמצאת פה איתי ממחלקת משמעת, גם חן כינור מקת"צ. אנחנו מעת לעת מכניסים שותפים נוספים. שנה שעברה, עשינו פעם ראשונה בארגון כנס למניעת גזענות, בארגון. והשנה, היה צפוי להתקיים בחודש אפריל, אבל מסיבות מבצעיות דחינו את זה לחודש יולי, אנחנו נזמין גם את חברינו פה לשיח מקדים לפני הכנס, ונבחן את האפשרות שאולי גם הוא ייקח חלק בכנס, אבל זה גם כן, זאת אפשרות. ואני אומר מצידנו, עצם זה שהנושא נדון, ודנים בו, אז זה כבר עושה שינוי לטובה.

אני חושבת, הוד, שאתה יכול להיות גורם פורץ דרך של ממש בלייצר את מנגנוני החשיבה המקדימה ולא הלאחר מכן.

כן.

בעיני, זה כנראה אחד הדברים שהכי יצרו את העיוותים שאפשר היה לתקן אותם. אין לי ספק שכשיש באמת מחלקה כמו שלך, אם השותפים מהחברה האזרחית יוזמנו לפני כן, אתה יכול להיות גורם מתכלל מאוד עיקרי בזה שהנהלים כבר יצאו עם הטמעה של חלק מהמסקנות, עוד לפני כן. ואז, זה גם באמת, גם מגדיל את אמון הציבור, שאנחנו אומרים את זה הרבה, אבל גם ימנע ככה שדברים חשובים יפלו בין הכיסאות או שלא זה. הרי, בסופו של דבר, המשטרה לא יכולה לחשוב כמו החברה האזרחית ומה שמגיע לה, וזה בסדר. כי אתם לא, לא אמורים להיות ממש כל מי שעוסקים בנושא הזה, כדבר ראשון. אבל, אם הם יהיו חלק מקדים בשיח, ואם תוכל לייצר את זה הפוך במשוואה – לא לאחר מכן, זה יהיה שינוי מאוד משמעותי.

אני חושב ש - - -

בלי להתנות את ההשתתפות של החברה האזרחית בכל מיני חתימה על מסמכי סודיות וכאלה, שזה מה שמנע מאיתנו, מאגודת יהודי אתיופיה, לקחת חלק בצוות המייעץ לסמפכ"ל, כשאמרו לנו שפשוט לא נוכל להשתתף בצוות אלא אם כן נחתום על סודיות. שזה הפוך לדרישה שלנו לשקיפות, לגילויים של המציאות ולגילוי האמת וכו'.

אוקיי.

אז לצד זה, אז כמו שנאמר קודם לכן, הגברת השקיפות, אז יש פורומים בכל תחנה. אנחנו קודם כל הגדרנו תחנות ליבה. הגדרנו תחנות שבהן ישנם ריכוזים של אוכלוסיות כאלה ואחרות. ובהתאם לכך אנחנו גם עושים שיח.

יפה.

אם זה בחברה הערבית, אם זה תחנות שבהן יש ריכוז של אוכלוסייה של קהילת יוצאי אתיופיה. אז מפקד התחנה, ביחד עם פיקוד התחנה, ביחד עם מדור קהילת יוצאי אתיופיה שלנו, מלווים, עושים שיח, דנים על סוגיות, דנים על בעיות, עוד בטרם הן מתחרשות. אני חייב לתת לך קצת חוויה שלי מהמחאות של קהילת יוצאי אתיופיה. אני הייתי קצין אג"מ מרחב דן במשך שנים רבות. אצלי בתחנה, אצלי במרחב הייתה גם תחנת מסובים, שהמחאות שם עברו בסדר מופתי, מאחר והיה תיאום מקדים עם הקהילה. יש שותפות לאורך זמן. ואני חושב שבמקום, כמו שאמרת קודם לכן, במקום שבו יש היכרות ויש הבנה, ויש שיח בריא וטוב, ככה אנחנו יכולים לפתור את הבעיות. ולכן, זה מה שמוביל היום את המשטרה. ברגע שיש אוכלוסייה, מקבלי שירות, והמפכ"ל חוזר על זה פעם אחר פעם, ואחריו גם מפקדי המחוזות, לצד זה שאנחנו מגיני הציבור אנחנו גם משרתי הציבור. ולכן, אנחנו פועלים להקמת פורומים של שקיפות הדדית. יש גם פורום בראשות סמפכ"ל, שבו גם כן רינה הוזמנה להיות חברה בו, ומסיבתה היא החליטה שלא.

זה הפורום שדיברתי עליו.

בכל מקרה, הרעיון הוא לייצר מנהיגות משותפת, גם של קהילה וגם של משטרה, שייתנו מענה גם בשגרה וגם בחירום. ואני חושב שזה עושה טוב. גויסו 29 שוטרים קהילתיים בחברה, שייתנו מענה לחברה של קהילת יוצאי אתיופיה. לצד זה, עצם זה שאנחנו, כארגון, מציינים, אני אגיד את זה, את חג הסיגד, זה עניין של היכרות והבנה. עצם זה שאנחנו מדברים על החברה. וכאשר אני אגיד שאנחנו, באגף ההדרכה שלנו, בנינו הכשרה שבנויה מארבעה ראשי פרקים, א', זה היכרות עם החברה הישראלית על גווניה - - -

הוד, סליחה שאני קוטעת אותך, אבל בגלל שאנחנו בדיון יותר קצר, אני כן רוצה רגע, אני רואה של-
(אחרי כן הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים)

יש לנו התייחסות למדיניות איסוף הנתונים בעולם. ניתן לה רגע לתת לנו, לנורית. תודה רבה שאת ככה פה, לעדכן רגע מה שאת יודעת. ומקסימום נבקש על זה עדכון. כן.

תודה רבה. נורית, ראש תחום בטחון פנים במרכז המחקר והמידע של הכנסת. קודם כל, אני רוצה לציין, בהמשך למה שנאמר כאן, שאנחנו כרגע באמצע הכנת מסמך על תלונות, הטיפול בתלונות שוטרים, וכשהוא יהיה מוכן נוכל להעביר אותו גם לוועדה. אבל, אני רוצה להתמקד יותר במסמך שכתבנו ב-2021, שהוא עדיין עדכני, שנקרא דיווח על שימוש משטרתי בכוח. זאת בעצם סקירה משווה שמתייחסת גם למצב בישראל, וגם למה שקורה בכמה מדינות בעולם. המסמך הזה נולד בעקבות שורה של בקשות, פעם בכמה זמן ה-ממ"מ מקבל בקשות למידע ונתונים, על אלימות שוטרים, או עבירות שוטרים, או שימשו בכוח של שוטרים כלפי קבוצות ספציפיות באוכלוסייה. בישראל בדרך כלל מדובר בערבים, יוצאי אתיופיה, או חרדים. בכל אחת ואחת מהפעמים, ה-ממ"מ נאלץ להשיב למבקשים שאין לנו נתונים כי אין נתונים על זה במח"ש, מפולחים לפי קבוצות אוכלוסייה, או אין נתונים במשטרה, או שהמשטרה לא מעבירה נתונים כאלה מתוך אידיאולוגיה. ובעקבות, באיזשהו שלב, אחרי מספיק פעמים כאלה, הבנו שאנחנו צריכים לבדוק מה קורה במדינות אחרות.

במסמך שלנו שמופיע באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יש דוגמאות. לא סקרנו את כל המדינות. יש דוגמאות לכמה מדינות שבהן נתונים כאלה כן נמצאים וגם מפולחים בחלקם לפי קבוצות אוכלוסייה שרלוונטיות לכל מדינה ומדינה. יש כמובן קבוצות אחרות, אם זה נגיד ארצות הברית, זה שחורים והיספאניים, ואם זה נגיד מדינה כמו ניו-זילנד, אז יש להם אסיאניים ומאורים. ויש גם קבוצות אוכלוסייה שהן משותפות לכל המדינות, אם זה מהגרים, אם זה להט"בים, אם זה קבוצות פוליטיות מסוימות, או אנשים עם מוגבלות. יש בעצם קבוצות שמשותפות לכל המדינות, ויש קבוצות שמאפיינות כל מדינה ומדינה. יש מדינות שאוספות את הנתונים ולא מפרסמות אותם. יש מדינות - - -

זאת אומרת, מפלחות אבל זה מידע פנימי.

מפלחות. זה מידע פנימי, הוא משמש את כוחות השיטור. אנחנו לא לגמרי תמיד יודעים מה עושים איתם. יש מדינות שבאווירה של שקיפות ורצון להגביר את אמון הציבור, מפרסמות בדו"חות מאוד מפורטים, עבי כרס, מידי שנה, כמה אירועים.

למשל?

למשל, בניו זילנד מצאנו דו"ח ממש עבה.

יפה.

עם נתונים.

אחת לשנה?

דו"ח שנתי, על כמה, זה התחיל, דרך אגב, מדו"ח שנתי קטן רק על שימוש ב"טייזר", ואז השלטונות הבינו שצריך להרחיב את זה כי יש שימוש בכוח מהרבה סוגים. זה לא רק "טייזר", זה גז פלפל, אלות, כלבים בחלק מהמדינות נחשבים לשימוש בכוח. יש שורת אמצעים. והזוכרו פה קודם, נגיד, אולי הצעקה או מכת"זיות. אוקיי, אז יש מדינות עם דו"חות ממש עבי כרס. יש, בכלל אפשר להגיד גם שכל הסיפור הזה של שקיפות ודיווח, לקיחת אחריות, זה תהליך של השנים האחרונות. בחלק מהמדינות זה התחיל לפני משהו כמו אולי 10 שנים, ובחלק מהמדינות, אולי כמו ארצות הברית, הדברים האלה מקבלים "בוסט", לצערנו, בגלל אירועים טרגיים, כמו הרצח של ג'ורג' פלויד, שבגללו התחילה תנועה "8 Can't Wait", שגם את זה אנחנו מזכירים במסמך. שם התנועה הזאת דורשת תנועה של צעדים ממדינות, ויש מדינות שונות בארצות הברית שהתחילו ליישם חלק מהצעדים. טוב, ארצות הברית זה סיפור כבר יותר מורכב כי יש שם המון סוגי גופי שיטור, אז לא נתעמק בזה, אבל אני יכולה - - -

נשמח לעדכון, כמה מעודכן המחקר של איסוף הנתונים?

אין פה בדיוק עניין של עדכון, כי מה שאמרתי עכשיו נכון, עדיין נכון. ייתכן שבינתיים התווספו אולי עוד מדינות.

זה מה שהתכוונתי.

אבל, העקרונות שאנחנו מציגים במסמך הם החשובים. אני רוצה להגיד כמה דברים שלדנו גם בפרק על ישראל. מה אנחנו - - -

רק שזה חייב להיות בדקה כי אנחנו צריכים להמשיך פה.

אוקיי, אז בתמצית אני יכולה להגיד שנתוני השימוש בכוח בישראל, בעצם, כן מדווחים במערכת ממוחשבת, רק המערכת הזאת לא, זה נקרא דו"חות פעולה. זה בעצם דו"חות שהשוטרים כותבים כשהם חוזרים מאירוע. זה נכתב שם בטקסט חופשי ולא בשדות ממוחשבים, שהם שדות חובה למילוי. זה משהו שאולי אפשר לשאול האם אין טעם או צורך שהשדות האלה כן יהפכו לשדות חובה למילוי על ידי השוטר כשהוא חוזר מאירוע וממלא את דו"ח הפעולה. לגבי מה אנחנו יכולים לקבל מהמשטרה, בהרבה הזדמנויות נאמר שהמשטרה לא מפלחת או לא יכולה לפלח נתונים לפי קבוצות אוכלוסייה. אבל, אנחנו יודעים שבהרבה הזדמנויות ה-ממ"מ וגם גופים אחרים מקבלים נתונים לפי יהודים ולא יהודים, לפי ערבים ויהודים, לפי תושבים ולא תושבים. לגבי יוצאי אתיופיה, הרבה שנים קיבלנו את התשובה שאין אפשרות לפלח את זה, ואז יום אחד, במסמך על שוטטות, כן קיבלנו נתונים על יוצאי אתיופיה. וגם ראינו שהיחידה לתיאום - - -

שאגב, זו נקודה כל כך טובה, כי שוטטות זאת אחת העבירות שהיא הכי מגלמת "פרופיילינג", מלכתחילה. ואז אנחנו רואים איך זה כן בא לידי ביטוי באוכלוסייה ברגע שזה קורה. שזה ממש ממש חשוב להבין, הנה עבירה למשל, שהיא קלאסית שהיא מייצגת בסוף התנהלות שהיא קשורה ל"פרופיילינג". הרי, לא כל אחד נשאל למה, מה אתה עושה פה, ואיפה, מה מקומך.

ואני חושבת שבאוכלוסיות מוחלשות, כשמדברים על תקיפת שוטר, צריך להתייחס לזה באותו אופן.

כן. אוקיי, אני רואה שאמיר לא פה. סליחה, נורית, אני חייבת לסיים. אז אני כן רוצה רק שאלה של גיא לוריא, ולעבור לעינת גלבוע אופנהיים, מאימהות על המשמר.

רק שאלה. אני מבין שבפרקליטות יש, לפני שנתיים התחיל תהליך של חשיבה על מדיניות של פילוח מגזרי של תיקים. גם התייחסתם לזה במכתב שלכם לוועדה. אני חושב שאם יהיה פילוח מגזרי של תיקים, של כלל התיקים בפרקליטות מי המתלוננים, זה יעזור, אני חושב, לפילוח של התיקים שמתקבלים במח"ש. ושאלה גם למשטרה, אני חושב שאם נעשית עבודה, האם נעשית עבודת חשיבה כזאת גם במשטרה? האם המפכ"ל שוקל גם כן לעשות מדיניות של פילוח מגזרי של תיקים, של, שוב פעם, של כלל התיקים במשטרה, ואז זה באמת יפתור את בעיית הנתונים שדיברה עליה נציגת ה-ממ"מ, ובעיית הנתונים שאנחנו מדברים עליה פה כל הזמן, ויפתור באמת את ההתלבטות הזאת שיש לכם כל פעם האם לתת תיקים לפי אוכלוסיות או לא לתת.

מצוין. באמת נעבור לעינת, כן.

היי, שלום לכם. תודה על הוועדה החשובה הזאת.

תודה, עינת, שאת פה.

אז מה שאני רוצה להגיד ביחס לתגובות המשטרה פה באופן כללי, שאנחנו באימהות על המשמר, עוסקות באלימות משטרתית באופן מאוד מאוד ממוקד. אנחנו לא רואות שינוי. אנחנו רואות תהליכים שנעשים כדי לכסות על זה שלא רוצים להוביל לשינוי, ואני רוצה להזכיר שעדיין אין הכרעת דין במשפט של השוטר שירה למוות בסלומון טקה. ולמרות זאת, כל צמרת המשטרה התארגנה כדי לארגן לו מקום עבודה. הייתה על זה שערורייה גדולה סביב זה שניסו לארגן לו עבודה בכבאות, ולא רצו לפלוט אותו מהמערכת, ובסופו של דבר הוא נשאר במשטרה וקודם, למרות שאין הכרעת דין - - -

רגע, הוא קודם בשנים האלה? אני לא זכרתי שהוא קודם.

זה מה שאני יודעת. יכול להיות שהמידע שלי לא מדויק. הכל מאוד, כל הזמן עסוקים פה בהסתרה.

נכון.

ואני רוצה להגיד שמבחינתי, אם מדברים על אמון הציבור, אני, כשאני נכנסת היום לתחנת משטרה ויש בפתח קצין משטרה שאני לא יודעת מי הוא, הוא יכול להיות השוטר הזה. הוא יכול להיות השוטר הזה. והוא יכול להיות אחד מהרבה שוטרים אחרים שהפעילו אלימות, ונשארו במשטרה. והמשטרה לא עושה מספיק. לא כלפי שוטרים שיודעים שהם היו מעורבים באלימות, בעבירות אלימות קשות, עד כדי הרג או רצח. ולא כלפי שוטרים שהיו מעורבים פשוט במעצרים אלימים. אז אני ערה גם לזה שחסרים שוטרים, אני ערה לכל הבעייתיות, אבל אני רוצה להגיד שהדרך היא חייבת לעבור דרך תיקון של המערכת. והמידע חייב להיות, וצריך ניקוי אורוות. צריך לעשות משהו הרבה יותר עמוק. וזה לא רק השוטרים שבשטח, זה מגיע עד הפיקוד העליון, זה מגיע עד למפכ"לים והשרים. ומאוד חשוב לשים את זה על השולחן.

תודה רבה.

השוטרים שיושבים עכשיו סביב השולחן, יש להם השפעה מאוד מקומית, אבל אני לא בטוחה כמה ייתנו להם לבטא אותה.

עינת, תודה רבה. כן, גם הדברים, חלקם נאמרו, אז אני כן רוצה לחזור למשטרה. ואני כן רוצה, קודם כל, לשמוע ממשרד ראש הממשלה, קסאיי דמוזה פרנזמן, מנהלת תחום המטה לשילוב יוצאי אתיופיה, תודה שאת פה.

היי, בשמחה, כן. אז אני קסאיי דמוזה פרנזמן, גם לי לקח זמן לתרגל את זה. אז אנחנו מהמטה לשילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה. התוכנית בעצם הוקמה במסגרת המדיניות הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה אי שם ב-2016. סדרה של החלטות ממשלה, שהיא למעשה מגבשת את המדיניות. נשמח בהזדמנות לבוא ולדבר בצורה מורחבת על המענים.

מעולה.

והתוכניות שלנו. ספציפית, בכל מה שקשור לעבודה שאנחנו עושים במטה במסגרת העבודה על, אנחנו קוראים לזה התמודדות עם הטיות. צמצום הטיות בקרב נותני שירותים. עשינו עבודה מעמיקה ב-2021, הגשנו, הקמנו צוות משימה בין-משרדי, בין-מגזרי. היו שותפים גם נציגים של חברה אזרחית, פה גם רינה, לפני שרינה נכנסה לתפקיד. ובעצם, גיבשנו סט של כלים שאנחנו, כרגע, מיישמים בפיילוט במספר רשויות מקומיות בהן יש ריכוז של יוצאי אתיופיה, כי זה המיקוד שלנו. זה כמובן נותן מענה גם לאוכלוסיות אחרות. אנחנו מגבשים כרגע גם מעורבות של המשטרה בנושא הזה. בגדול, המודל שפיתחנו יחד עם הג'וינט ואלקה, זה מדבר על סט של כלים, מודל עבודה, שנותן מענה גם ברמה של הארגון, ספציפית אני מדברת כרגע על רשות מקומית שנותנת שירותים חברתיים ליוצאי אתיופיה. נניח, בנושאים שקשורים להוצאת ילדים מהבית. אז המודל מדבר על זה שקודם כל צריך לעשות עבודה עם העובדים הסוציאליים עצמם, שמגיעים, שמכירים את האוכלוסייה. להתמודד עם העמדות שלהם, לפני שהם מגיעים לאוכלוסייה ומטפלים בה. אחרי זה, זה מודל משולש, אחרי זה אנחנו בעצם מספקים בחינה של הכלים המקצועיים שבהם משתמשים. כי למעשה, אנחנו לא יכולים לבוא לבן-אדם, להגיד לו "תשנה את העמדות שלך", אבל לא לספק לו סט כלים מסודר שיהיה אלטרנטיבי לכלים שהוא השתמש בהם עד עכשיו.

אז לבחון את זה, לבדוק את זה ברמת הרשות, ברמת מחלקת שירותי רווחה. כמובן, זו רק דוגמא ספציפית. בעצם, הצלע השלישית זה למעשה הארגון עצמו. לראות איך המנגנונים של הרשות המקומית עצמה, מטופלים, או נבחנים באופן מעמיק, כדי להימנע מהטיות כלפי האוכלוסייה. השאיפה שלנו, כמובן, היא שבסוף, אמנם באנו בדלת של "יוצאי אתיופיה", אבל למעשה זה ישרת את שאר האוכלוסייה. אנחנו כרגע בפיילוט, נשמח לבוא לפרט על המודל שלנו, איך פיתחנו אותו ומה עשינו, בהזדמנות הראשונה. תודה רבה.

יפה. תודה רבה. אנחנו רוצים לחזור אליכם, חבריי מהמשטרה פה. ככה, בנוכח הדברים שנאמרו, האם יש עוד דברים שרצית להוסיף, אולי, הוד, או אורטל, או אחרים.

אני רק, מהבדיקה שעשיתי, הוא לא קודם הקצין הזה.

בסדר גמור. טוב, בסדר גמור. זה גם לא נאמר על ידנו, גם אני לא שמעתי על זה. כן.

אני חושב - - -

התייחסות לנושא של מחיקת תיקים, אני אשמח.

כן, רגע. גם אתם רציתם להגיב? כן, אז ניתן לכם רגע.

רגע, אני רק חשוב שבאמת, אני חושב שאפשר להגיד שאנחנו במקום אחר, יושבת הראש, חברת הכנסת. אנחנו, גם באגף ההדרכה נרתמים לכל הנושא הזה. דיברתי קודם לכן, לפני שהעברת את רשות הדיבור, על כך שאגף ההדרכה הכין הכשרה בעלת ארבעה פרקים. הכרה עם החברה הישראלית על כל גווניה. הנושא של הטיות, מה שדובר פה על ידי חברתי, רינה. אפליה, גזענות, כל הנושא הזה. כרגע אנחנו מדברים על כך. פרקטיקות. ודבר נוסף, שאת דיברת קודם לכן, אני חושב שהיום אנחנו במשטרה, גם בכל הנושא של אנשים עם מוגבלויות, דיברת על האירוע המצער שהיה בנתניה ובעוד מקומות נוספים. ואני חושב שהיום בכל תחנה במשטרת ישראל, כמעט בכל תחנה, יש רפרנט שהוא מומחה תוכן, יש לנו שיתוף, פעולה גם עם משרד הבריאות.

אני עוצרת אותך רגע כי דיברנו על זה בדיון הקודם, ואני חושבת שזה צריך להיות האינטרס של המשטרה. המשטרה לא אמורה להגיע לזירות האלה. היא אמורה להגיע כתומך. ההיפך, זה צריך להיות אינטרס שלכם. מי שצירך להגיע זה צוותים רפואיים, וזה משהו שצריך להיות על משרד הבריאות. אתם לא אמורים להתמודד עם הדברים האלה.

חשוב, אנחנו נמצאים כבר ארבע שנים יחד עם משרד המשפטים בוועדות בין-משרדיות בנושא הזה, ועכשיו גם עובדים על הצעת חוק צוותי התערבות במשבר, של חברת הכנסת מיכל וולדינגר.

יפה.

משרד המשפטים כרגע מקבל את ההערות של כל הגופים.

ואז זה יהיה ממשלתי או שלא? כן, ממשלתי.

אנחנו עדיין לא יודעים. אה, הצעת החוק, כן.

מצוין.

לא. לא. לא.

לא?

לא. כרגע לא.

כי היא, היא עדיין לא הייתה חברת כנסת, זה פרטי?

כן, היא הציעה פרטי. היא הציעה את זה פרטי.

בסדר גמור גם.

אבל, במקביל, מכיוון שחקיקה, אנחנו יודעים שהיא לוקחת הרבה זמן, אנחנו עובדים גם על פיילוט בין-משרדי של צוותי התערבות במשבר. כמובן שזה, האינטרס הראשון הוא של המשטרה. כי אנחנו כמובן מסכימים איתכם שמי שצריך להגיע לאירועים האלה, לפעמים עם שוטר, לפעמים בלי שוטר, תלוי מה האירוע, זה צוותים רפואיים.

נכון. משולבים.

או רווחתיים. ואנחנו מאוד לוחצים בנושא הזה. כאמור, זה לא תלוי רק בנו.

אז זה יהיה ממש מבורך שזה יקרה מהר. ואנחנו מאוד מאוד תומכים.

תודה.

אני שמחה לדעת שיש עבודה ממש רצינית בנושא הזה. באמת. אתם רוצים רגע להגיב? כן, בבקשה.

נעים מאוד, אני ענבל דואק, אני מנהלת תחום תוכניות עבודה משטרה במשרד לביטחון לאומי. מתוקף תפקידי קיבלתי אחריות גם על יישום מדיניות דרך חדשה. המדיניות הממשלתית.

כן.

במשרד יש שני גופים מאוד משמעותיים ליישום המדיניות הזאת, שזה כמובן המשטרה, ויש לנו פה גם נציגה של הרשות לביטחון קהילתי, מענים נוספים שאנחנו נותנים בקהילות וברשויות עצמן לטובת העניין. אני אגיד, אווקה התייחס, יש דו"ח שיצא, לצורך העניין, דו"ח היחידה למניעת גזענות, שמעיד על השיפור המתמיד, המשמעותי שנעשה בשנתיים האחרונות. אני חושבת שהשיפור הזה קרה בשנתיים האחרונות לא סתם. חטיבת הקהילות הזאת הוקמה מתוך איזושהי כוונה להבין את הצבעים השונים שיש בתוך אוכלוסיית ישראל, ולדייק את המענים של המשטרה לתתי-הקהילות האלה. אנחנו מאמינים גדולים, ובאמת בהובלה של תומר לוטן, שני שינויים מהותיים שהכנסנו - - -

זאת אומרת, מה שהוא התחיל, את אומרת שזה לא נקטע וזה, אלא.

עובדים מאוד קשה. אני אגיד שזה מאוד מעסיק את המשרד ואת המשטרה. ברמה של פרסונות מקצועיות שמתעסקות רק בדברים האלה. שני דברים שהכנסנו באמת, וכנראה קלענו לדעת רבים וחכמים – גיבוש סט נתונים גם לציבור אבל גם פנים ארגוני כדי שהארגון יוכל לבדוק את עצמו. ואני שמחה להגיד שני דברים. אחד, אנחנו רואים מגמות שיפור טובות עד כדי שב-2022 הגענו עם בשורה, פעם ראשונה שיעור הט"מ בנוער צומצם, ההבדל בשיעור הט"מ צומצם לאפס. אחרי שהוא היה בפער של למעלה מעשרים אחוז. ופערים נוספים שנעשים, אנחנו עדיין יודעים שיש נו הרבה מה לעשות. חלק מזה זה הכשרות שנאמרו פה קודם. גם בהובלה של משרד רוה"מ יחד עם המשטרה, תוכנית שאנחנו נכנסים אליה עכשיו עם איזושהי עמותה, פיילוט בשתי תחנות. וגם הכשרות וקורסים. אני חושבת שכדאי מאוד להעביר את המסמך שיצא על הכשרות במשטרה, כי המשטרה מייחסת חשיבות להכשרת השוטרים משלב הגיוס, אבל במשך כל שנות שירותיו במשטרה, גם בתחנות וגם בקורסים פיקודיים נוספים שהוא עובר. אני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב.

התייחסו פה לצוותי התערבות במשבר. אני לא אכנס לזה, אני רק אגיד שזו באמת משימה מאוד חשובה מבחינתנו עם שלושה משרדי ממשלה. מה שהעליתם זה בדיוק מה שהשוטרים הרגישו, שהם לא הכלי הנכון, ולאור הפערים בכוח-אדם היה מאוד נכון ששוטר יגיע, יזהה את הסיטואציה, ומישהו אחר ימשיך לטפל, ולא ימשיך לטפל בסיטואציות שאינן שלו. הכלי הנוסף, שכחתי להגיד, הוא שולחן עגול. ישב ברשות המנכ"ל, תומר לוטן, שיתוף ציבור מאוד מיוחד. אני, אישית, למדתי ממנו הרבה. גם מלשמוע את הציבו רוגם להיחשף לתכנים ולממשקים שקורים דרך מנהלי קהילות, ומפקדי תחנות ברשויות עצמן, סביב הנושא הזה. ואני ממש אשמח, אנחנו נעביר לכם את זה.

נשמח.

אני אגיד שסט הנתונים גובש עם רינה. כל הזמן שאלנו מה בעיניים שלכם אנחנו עדיין לא מבינים שצריך וכדאי לבדוק.

שזה בדיוק המבט שצריך לראות. יפה.

והיו לנו ממצאים מדהימים. זאת אומרת, בדקנו באמת עבירות מגע טהור. אמרנו "לא, אם מישהו פרץ לרכב עכשיו האם יש שם איזשהו שימוש בכוח לא סביר". אבל, מה אנחנו יכולים לבדוק במגע טהור. גילינו, לשמחתי הרבה, שמדובר במקרים בודדים ברמת החד-ספרתי בשנה. ואני גם אשמח, המשטרה - - -

שזה אפילו נותן לכם הבנה, נגיד, שיש דברים שהם ממש השתפרו ברמות.

מאוד. אומרים לי "אז למה את מציגה אם זה רק חד-ספרתי", ואני אומרת שדווקא שאנשים יבינו שזה מטופל, שזה מפוקח. ויש בשורות טובות מאחורי הדבר הזה. כי קל מאוד להציף את הדברים הפחות טובים. וגם לגבי ביטול רישום פלילי. אני חושבת שגם, אני אשמח אם המשטרה גם תעביר על זה התייחסות, זה קורה אחת ל, זה קרה בקיץ האחרון. זה לא קורה לאוכלוסייה מסוימת, כי אי אפשר להגיד - - -

הקיץ האחרון זה קרה עם כמה אלפים, אם אני לא טועה, נכון?

נכון.

משהו מדהים. כן.

נכון. אבל הוא לא צבוע לאוכלוסייה מסוימת.

נכון.

כי אסור לצבוע שירות כזה או אחר לאוכלוסייה מסוימת.

מה זאת אומרת "אסור"? כמו שהצלחתם לפתוח תיקים ביתר ליוצאי אתיופיה, ככה צריך למחוק תיקים שאנחנו יודעים מראש שהם שיטור יתר. אני לא אומרת לא לעשות בדיקה פרטנית. לעשות בדיקה פרטנית, אבל במקרים המתאימים – למחוק. למחוק את התיק.

אמרנו שאנחנו דבקים בנתונים, אז להגיד שיטור יתר בלי לתמוך בנתונים, זה קצת בעייתי.

אני ממש מצטערת, אני חייבת להמשיך.

תודה.

תודה רבה, אני ממש מודה לך. קודם כל, דברים חשובים, אני גם למדתי. וחבל שגם לא דיברנו אפילו קצת לפני, אבל תודה. אמיר, בגלל שיצאת וזה, אתה רוצה להגיד כמה משפטים? אני צריכה לסכם כי אני יוצאת. כן.

כן. ממש בקצרה. דובר הרבה על "פרופיילינג" ושיטור יתר, ואני רוצה גם לדבר על "פרופיילינג" בפיענוח התיקים. חברים, מתחילת השנה נפטרו כבר, נהרגו 80.

נרצחו.

נרצחו, נכון. 84 ערבים במדינה, מתוכם פוענחו שישה מקרים. וחלקם גם באו בעצמם למשטרה, והתגאיתם שפענחתם את התיק, למרות שהוא מסר לכם את הגופה. לעומת זאת, 15 תיקים כבר פוענחו בחברה היהודית מתוך 25. אנחנו במצב אבסורד שהמשטרה פשוט, אוזלת יד בפיענוח תיקים, בבכלל לבדוק. גבירתי יושב הראש, זה ממש כואב מה שאני הולך להגיד. אתמול, הגופה של הבחור בן ה-50 שנרצח, ישבה ארבע שעות בכביש. בכביש. ואנשים מסתכלים עליו, עד שבאה המשטרה לפנות את הגופה ולקרוא למד"א. זה פשוט מצב של קטל בכל יישוב ערבי, באום אל-פחם, כבר 7, בלוד, בנצרת, בדרום, בנגב. בכל מקום יש רצח יום-יום, ולא מפענחים תיקים. אין הרתעה. אני לא יודע כבר מה אפשר להגיד.

אז פה אני רוצה להגיד, אמיר. בוודאי שאתה צודק שיש פה איזה ממד שהוא אל רק "פרופיילינג", אני אגיד ממש גזעני במדיניות של המדינה כלפי הפשיעה בחברה הערבית. אבל, פה צריך להגיד שהיעדר הפיענוח הוא חלק מאותו מנגנון שלא רוצה לפתור את בעיית הפשיעה. זה הרבה יותר עמוק.

הם רוצים להעמיק את הפשיעה בחברה הערבית. מי שלא מפענח תיקים בחברה הערבית אומרת לחברה הערבית "תמשיכו להרוג אחד את השני". אומרים לארגוני הפשיעה "תמשיכו להרוג את האזרחים, לא אכפת לנו". הם לא מעניינים אתכם, האזרחים הערבים. זה מה שאנחנו מבינים ממה שקורה במדינה.

גם כן צריך להגיד שיש מגמה - - -

אנחנו לא יכולים גם לצאת להפגין אחר כך, כי יהרגו אותנו בהפגנות. כי ב-2021 הרגו תושב מאום אל-פחם בגלל שיצא להפגין. פגעו במנהלי חברה אזרחית כמו ג'עפר פרח, ולא נעשה כלום בסוף לאותו שוטר. אנחנו כבר לא יוצאים להפגין כי מפחדים למות מכם, אבל ביום-יום מפחדים למות מארגוני פשיעה. ואתם לא עושים כלום. אוזלת יד.

ואני גם רוצה להגיד שאנשי תקשורת ועיתונות בחברה הערבית שמנסים להציף את התופעה והכל, הם מאוימים מאוד ואפילו נרצח איש תקשורת בשנה שעברה.

כבר כמה עיתונאים.

נכון. וזה דבר שגם צריך להטריד אותנו. זאת אומרת, בעצם, נשארת פה קהילה שלמה, חברה שלמה, שהיא אפילו כשהיא מנסה לעשות משהו, היא עוד יותר מאוימת ומשלמת את מחיר הדמים הזה. שזה באמת נורא. אני מסכימה איתך. כן להגיד גם על מקרה ג'עפר פרח שכן צולם.

נכון.

גם היה אחר כך היה הד תקשורתי עצום, ועדיין המצב ככה. זה אומר ממש על אוזלת היד המערכתית בנושא הזה. לחלוטין. אני, ברשותכם, אווקה, אתה רוצה משפט אחד? כי אני מקריאה סיכום.

משפט אחד. ממש משפט. קודם כל, לעניין דו"ח פלמו"ר והנושא של תיעוד חקירות קטינים – זה לא מיושם, זה תלוי בחקיקה שצריכה להסדיר את הנושא הזה. לצערי, זה לא התקדם ברמת המדיניות, גם משרד המשפטים וגם המשרד לביטחון לאומי.

אז אני אשמח שנרחיב על זה.

אני אגיד משפט. קודם כל, "פרופיילינג" זה ייחוס מפלה, מחמיר או מנמיך על בסיס שיוך קבוצתי. צריך להבין את זה. לשיטור יתר יש צד אחד של המטבע של שיטור חסר, וחברי פה תיאר את זה. ובחברה הערבית זה נושא שהוא מאוד מאוד קשה וכואב, וצריך לדבר על זה.

שגם הוא תולדה של מדיניות מפלה, צריך לומר.

אני אומר, ברמה, בתפיסה המקצועית, שיטור יתר הרבה פעמים בא עם הזנחה של הביטחון האישי של קבוצות מופלות.

נכון.

זה מבחינה מקצועית. לגבי מצלמות גוף, לא דיברנו על זה. מצלמות גוף על שוטרים. אני בדעה שמצלמות גוף צריכות להיות פעילות כל הזמן כשאתה נמצא בתפקיד כדי למנוע את החיכוך.

בדיוק. שזה גם העמדה של האגודה לזכויות האזרח, נכון.

נכון. אבל, אני רוצה להודות לגבירתי יושבת הראש, על הדיון הזה, הוא חשוב וצריך להתמיד ולקיים דיונים עיתיים. תודה רבה.

תודה רבה. תודה. וגם אני אגיד שזה נושא שאני חושבת שהוא משהו שידעתי שכשאני אגיע לכנסת, לצד הדברים שאני יותר מזוהה איתם כמו זכויות עובדים והכל, אני לא מתכוונת להזניח, ואני אהיה על זה. כי אני חושבת שזו הדרך לתיקון וריפוי באמת, ויצירת אמון. אני מאוד מאמינה במערכות הציבוריות. אני לא חושבת, אמרתי בדיון הקודם, יש כאלה שאומרים שלא צריך משטרה, צריך גורמים קהילתיים וכו'. אני לא חושבת ככה. אני מאמינה שצריך משטרה חזקה תמיד, כי אנחנו, כחברה, אנחנו צריכים לחזק את כל רשויות מערכת החוק והמדינה. ולכן, אני באמת אומרת, השיח שלי הוא, גם אם הוא לאומתי, הוא לא נגד המשטרה, הוא בסופו של דבר למען יצירת משטרה שהציבור ידע את מקומו מולה, יבטח בה ובסוף יהיה משהו אחר. הלוואי ונגיע לזה.

אוקיי. אז אני קוראת את סיכום הדיון כדי שהכל ייכנס באמת גם לפרוטוקול וגם להמשך הפעילות בנושא הזה. ולדעתי אנחנו גם עוד נתקדם פה בדיונים אחרים. ואני אומרת, דברים כן קורים, שזה מדהים. גם מה שקרה עכשיו עם איברהים יעקוב והכל. אני מברכת על זה גם. עוד, להגיד שזה לא מובן מאליו שאתה פוגש פה מישהו שאומר שאולי אפשר לעשות משהו ביחד. מבחינתי זה מעיד המון עליכם ועליך, אז אני אומרת כל הכבוד. סיכום והחלטות "פרופיילינג" – הוועדה מבקשת שכאשר יש תלונה על שוטר, יש להעביר את ההחלטה על מתן הצטיינות של תחנת משטרה, למש, לידיה של מחלקת משמעת. הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל לגבש נוהל בעניין. שתהיה מחלקה שתהיה אמונה ותחליט האם ראוי או לא ראוי. הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל ומח"ש לפעול לאיגום הנתונים המאפשרים תמונה מלאה על תלונות נגד שוטרים וכן על פעילות המשטרה העשויה לשפוך אור על תיוג מקדים.

ובכלל זה, פילוח פעילות המשטרה - עבירות תיקום, אוכלוסייה, עיכובים, מעצרים, מספר ימי המעצר, ריכוז תלונות כלפי תחנות אדומות ועוד. הוועדה סבורה שלא ניתן לטפל בתיוג יתר ללא איסוף נתונים בעניין אוכלוסייה פונה ויתר הנתונים שצוינו קודם לכן. ולכן, הוועדה מבקשת לשנות את מדיניות פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל בנושא, וכן קוראת לפרקליטות לקבוע מועד לסיום בחינת הנושא. עוד בהקשר זה, הוועדה מבקשת מכל גורמי האכיפה להתאים את איסוף הנתונים לפי אוכלוסייה בהתאם לנעשה על ידי היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות. הוועדה סבורה שנתונים כאמור יאפשרו טיפול והפחתת מקרים של תיוג מקדים, ויעלו את אמון הציבור ואוכלוסיות מיעוט בגורמי האכיפה. הוועדה מברכת על הצעת המשטרה בשילוב ובשיתוף פעולה עם נציגי החברה האזרחית שנכחו בדיון, על מנת לפתח אפיקי חשיבה נוספים למיגור תיוג מקדים והפחתת מקרי חיכוך שווא עם אוכלוסיות מיעוט.

הוועדה קוראת למשטרת ישראל לשלב בכלל דיוניה לעניין שימוש באמצעים אופרטיביים מול אוכלוסיות רופאים ייעודיים, כפי שנעשה בדיון לעניין השימוש בצעקה. לעניין מחיקת רישום פלילי, הוועדה מבקשת לבחון מבצע מחיקה של אוכלוסיות שלהן נפתחו תיקים כפול משיעור בחברה. זאת אומרת, על בסיס אותו "פרופיילינג". ואני כן רוצה להגיד שהיה דיון ענייני מאוד. אני מודה לכל השותפים. אנחנו נשלח ככה את הבקשות, המשך נתונים, וככה, אני כן גם מודה על הנתונים שקיבלנו. אני חושבת שזה מלמד אותנו הרבה. גם אנחנו פה לומדים על נהלים שמפורסמים לציבור. כמו שאורטל מספרת, ודברים אחרים שהם חשובים. אישית אני רוצה להגיד שזה בהחלט משמח אותי גם בחלקו הדברים שכן קורים. וצריך גם, כמו שאמרת, להאיר גם על הטוב. על נתונים שיורדים בסטטיסטיקה, על תהליכים שנעשים. אנחנו כאן להתמקד רק במה שלא טוב, וישנם הרבה דברים שלא טובים. אבל, לצד זה יש מגמות חיוביות, ואני מאמינה שבמקום בו מגמות חיוביות אפשר לעשות דברים ממש גדולים וחשובים. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:36.