פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
17/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 16
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום רביעי, כ"ו באייר התשפ"ג (17 במאי 2023), שעה 10:18

קריסת מעונות היום השיקומיים

חברי הוועדה: אלי דלל – היו"ר
סימון מושיאשוילי

קארין אלהרר
אימאן ח'טיב יאסין
חילי טרופר
נעמה לזימי
יוסף עטאונה

דני כץ - עו"ס, ראש אגף בכיר קהילה, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והיבטחון החברתי

מיכל בן אלי - מנהלת תחום תקצוב ותמחור, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ד"ר רפי לטנר - סגן מנהלת המחלקה לאוטיזם, משרד הבריאות

אסף ליבוביץ' - מנהל תחום מדיניות והערכה, האגף לחינוך הגיל הרך, משרד החינוך

שירלי פינטו - חברת כנסת לשעבר

מיטל בק - עו"ד, עו"ס, מנהלת תחום חינוך והגיל הרך, המועצה הלאומית לשלום הילד

קלרה חן - מנהלת אגף רווחה אזורי ומוגבלויות בעיריית נתניה, נציגת מרכז השלטון המקומי

שרית רחמים - ממונה על מחלקת שיקום באגף הרווחה בעיריית ירושלים, מרכז השלטון המקומי

מנחם גולדין - עו"ד, מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולמשפחותיהם

ציפי נגל אדלשטיין - עו"ד, מנכ"לית, אותי - עמותה ישראלית לאוטיזם

הדס ארנון שרעבי - עו"ד, מנהלת קשרי ממשל, אותי - עמותה ישראלית לאוטיזם

הניה מרמורשטיין - מנהלת מעון, עלה - עזר לילד המיוחד

שרי רוזן - גננת במעון יום שיקומי, עלה - עזר לילד המיוחד

עירית גזית - עו"ד, מנהלת מחלקה משפטית, אקי"ם ישראל - הארגון הארצי לאנשים עם מוגבלות שכלית

חנית כהן - מנכ"לית אלי"ע - עמותה לקידום ילדים עם עיוורון או לקות ראייה

ד"ר דגנית איתן - מנהלת תחום מעונות יום שיקומיים - אלוטפים, אלו"ט

אתי אלוני - מנהלת חטיבת החינוך, אלו"ט

אסף ברזיס - אבא לילד שנמצא בעבר במעון יום של אלווין

אנה גרינקו - אמא לילד שנמצא במעון אלוטף

דימה גרינקו - אבא לילד שנמצא במעון אלוטף

הדסה וולך - אמא לילד במעון "שלווה"

שירה עמיאל בן אבא - רכזת רווחה באגף התקציבים, משרד האוצר

ולרי זילכה - עו"ד רכזת פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלויות, בית איזי שפירא

תמי סלע
צח בן יהודה

תמי ברנע

אביב גנדלמן, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

קריסת מעונות היום השיקומיים

בוקר טוב לכולם, אנחנו אחרי ישיבה שהייתה בוועדה לזכויות הילד, בנושא של מידע פלילי על מועסקים, הגנה על הילדים. פה אנחנו מתחילים בישיבה שהיא ממש לא מן המניין, מהרגע להרגע, ואני קורא לזה ישיבת חירום, בנושא מעונות יום שיקומיים לפעוטות. קודם כל, אני מעריך את העבודה של המטפלות והמטפלים במעונות. אני מכיר את המעונות, במיוחד המעונות השיקומיים, שזו עבודה מאוד-מאוד קשה, אפילו מאתגרת. גם צריכים הכשרה מיוחדת לנושא הזה. יש פה מישהו או מישהי מנתניה, במקרה, או שלא, פשוט אני מכיר את זה מהעיר שלי, מנתניה, הייתי שם בשלטון המקומי כסגן ראש עיר. זו באמת עבודת קודש, וזה מציל משפחות, אין ספק. אז אני מודה לכם על העבודה שלכם.

אני מבין שיש פה איזושהי בקשה, סכסוך, אני רוצה להיות קצת עדין. קיימתי את הישיבה הזאת גם כדי לשמוע, וגם הבנתי שכבר אתמול יצא שר הרווחה בקריאה שכנראה שמגיעים לאיזשהו פתרון והסדר, ואני רוצה להודות לו. אני חושב שהוא קשוב מאוד, וזה דבר שלא מובן מאליו, שתוך זמן קצר הוא מודיע שהוא הולך לפתור את הבעיה. אני לא מכיר את הפרטים – לא של הסכסוך עצמו ולא של הפתרון – אבל כאחד שיושב בראש הוועדה לזכויות הילד, מה שמעניין אותי בסוף זה הילדים. בלי לפגוע בכם, למרות שהחמאתי לכם, אבל מה שמעניין אותי בסוף זה הילדים, ולילדים האלה מגיע טיפול ראוי ונאות ביותר, ובצדו, כמובן, יש גם את השכר.

הייתי מאוד רוצה לשמוע בקצרה, כי אין לנו זמן, אנחנו חייבים לסיים פה ב-11:00, כי המליאה מתכנסת ב-11:00 ואסור לנו להמשיך מעבר לזה. הייתי רוצה לשמוע אתכם. אני מקווה שבאמת יימצא הפתרון שעליו דיבר השר. עם מי נתחיל?

קארין רוצה לפתוח.

קארין, סליחה. אז קודם כל, אני חייב לומר: באמת, יש פה חברת כנסת – כרגע אומנם היחידה – אבל היא מאוד רצינית, וגם הייתה שרה. אז אם את רוצה לומר משהו – בסדר, אם לא – אז יותר מאוחר. בבקשה, חברת הכנסת קארין אלהרר.

כן, אני אשמח, אדוני, אני אשמח מאוד. תודה רבה, אדוני היו"ר. קודם כל, העובדה שאתה מקיים את הדיון בפרק זמן כל כך קצר ראויה להערכה.

אמרתי – דיון חירום, ממש חירום.

זו באמת שעת חירום. אני אומר, אדוני: מעונות היום השיקומיים הם לא חסד שעושים לאף אחד מן הילדים או מן ההורים; מדובר בחוק שחוקק כאן, בכנסת ישראל, שמחייב מעונות שיקומיים לתת פתרונות לילדים עם מוגבלויות מורכבות. מדובר במסגרת שנותנת להם boost של טיפולים בתקופת הגילאים הכי קריטית, שבה המוח והגוף מסוגלים לספוג – הילדים הם כמו ספוג, ככה קוראים לזה. ואתה בוודאי מכיר את זה מנתניה, בזמנו התארחתי אצל ראש העיר והיא הראתה לי.

יש לנו בנתניה מעון לתפארת, שהוקם על ידי לוטי רייך.

מדהים. בהחלט ראוי להערכה.

אני חושב שזאת ממש דוגמה ומופת. נכון, אין ספק.

חד משמעית. עכשיו, אדוני, אני אומר: לאורך כל השנים נוצרו פערים בין התקציבים שהמדינה נותנת לבין היכולת של המעון לתת את המענים האמיתיים. יש הועדות לכל ילד, וזה מתוקצב בחסר. אדוני יודע – באופן כללי יש בעיה עם מטפלים פרא-רפואיים במדינת ישראל, וכמובן שזה משפיע גם על היכולת של מעונות יום שיקומיים להביא את הטיפול הראוי הזה.

אם לא די בכך – התווספה בעת האחרונה בעיית הסייעות; נחתם עם הסייעות הסכם שלא כלל את סייעות מעונות היום. לעניין הזה נעשתה פנייה לשר הרווחה, וגם שוחחתי איתו אתמול אחר הצהריים, והוא התחייב בפניי – כפי שהוא הוציא הודעה לעיתונות – שיינתן מענה. עכשיו, מה שהייתי שמחה – ואני מקווה שיש כאן נציג של האוצר – זה שבאמת נראה את זה בשורה תקציבית.

אדוני, אני חושבת שגם ההורים לאותם פעוטות, ובוודאי המפעילים והמפעילות של מעונות היום השיקומיים, לא יכולים שייווצר מצב שבו יש הבטחה ואין כסף. אם לא יהיה כסף – לא יהיו טיפולים; ואני אומרת לך, אדוני, זאת תהיה בכייה לדורות, מכיוון שאם הילדים האלה לא יקבלו את הטיפול ממעון היום – המדינה תצטרך לתת את זה במקום אחר ולאורך שנים רבות יותר. תודה.

אין לי ספק. תודה רבה. אני גם ציינתי קודם שזו באמת פגיעה, ואפילו הצלה של משפחות. תודה רבה. אנחנו ניתן לנציגי המעונות, בקצרה. ציפי? אוקיי, ממש בקצרה, כי הדיון הוא באמת קצר, דיון חירום, ואני רוצה גם לשמוע בסוף את נציגי המשרדים ונציגי הממשלה, כדי לראות אילו פתרונות הם נותנים.

אז ראשית, תודה רבה, ותודה על דיון החירום. אנחנו מודים, כמובן, לשר הרווחה, לצוות המשרד, לשר האוצר, לסגנית שלו, לצוות שלו, לחברות הכנסת שיושבות כאן, נעמה לזימי וקארין אלהרר, שקידמו הרבה ומאוד עזרו במהלך המגעים. אנחנו מודים על הקשב והדאגה, וכמובן, תיעדוף של צרכים של פעוטות. כיוון שזה באמת מאוד-מאוד קצר, מאוד חשוב לי להציג את הדברים ואת הסיכום כפי שהוצג בפנינו והובא על ידי השר במהלך הדיונים אתמול, ומאוד חשוב לי – אם אפשר – להציג את זה גם לפרוטוקול, זה קריטי.

כן.

אז השר בעצם נתן לנו התחייבות אישית כזו: 1. להשוואת שכר מלאה לשכר הסייעות בחינוך על כל הרכיבים הכלולים בו ומועד הכניסה לתוקף של הדבר הזה.

אני קוראת כדי שזה באמת יהיה יותר תמציתי, ממוקד ומוקפד:
2. "העלאת השכר לסייעות לא תשית על המעונות מימון נוסף מעבר להועדה ומעבר למה שהמעונות מממנים ביתר כבר היום.
3. ההתחייבות הזאת תקוים מתקציב שיינתן ממשרד האוצר" – דובר על סכום של לפחות 40 מיליון ₪; "וככל שיידרש – תושלם תוספת מתקציב משרד הרווחה" – גם זו התחייבות שנתן השר.
4. "בהתאם להודעת השר, ההועדה תעודכן מיד לאחר חג שבועות, וזה ייושם באופן זהה להסכם הסייעות עם הרשויות המקומיות כפי שייחתם.
5. בנוסף, יוקם צוות של משרד הרווחה, בהובלת השר, שישב עם נציגי המפעילים על כלל הפערים בהועדה, במטרה להגיע לפתרון".

כפי שהציגה חברת הכנסת אלהרר, יש פערים ועיוותים לאורך שנים. המפעילים מגייסים סכומי עתק כדי לתת ולעשות את המקסימום לטובת הפעוטות והצרכים הייעודיים שכל כך מקדמים אותם. אז אנחנו מאוד שמחים שהדבר הזה כן נמצא על סדר היום, וחשוב לנו להציג את הדבר הזה בוועדה כדי שגם יהיה מעקב.

תודה, ציפי, תודה, אני מאוד מודה לך. עו"ד ולרי זילכה, נמצאת בזום?

תודה רבה, כבוד היו"ר. קודם כל, אני מצטרפת לתודות לך על קיום הדיון הזה, לנציגי המשרד – הרווחה והאוצר, וכמובן, לחברות הכנסת שליוו אותנו בתהליך הזה. מעבר למה שציפי אמרה, חשוב לי לומר שמאוד-מאוד חיוני לנו המעקב הזה של הוועדה להמשך התהליך, ולוודא שזה באמת קורה. כי בסופו של דבר, הדבר הזה לא קרה רק היום – הייתה צריכה להיות היום השבתה, אבל זה אחרי חודשים של דיונים עם המשרדים, ולא הצלחנו להגיע איתם לאיזשהו מענה.

רק להגיד שיש לנו ברקע בג"ץ על הנושא של מקצועות הבריאות, של השכר של מטפלים של מקצועות הבריאות במעונות היום השיקומיים, וכל העיסוק הזה בהשגת תקציב ראוי גם מכניס לחצים להורים וגם לוקח זמן של המפעילים לטובת הדברים האלה; ולכן, אדוני, אנחנו מבקשים מעקב של הוועדה מיד אחרי חג השבועות, שבו הדבר בעצם אמור להיכנס לתוקף, ואחר כך המשך מעקב להסדרה.

אוקיי, אנחנו נטפל. כמו שאמרתי וציינתי, אנחנו ממש בישיבה קצרה, ישיבת חירום, כדי להעלות את זה. קודם כל, אני מאוד מודה לך. אני רוצה להודות גם לחברי וחברות הכנסת שהגיעו לפה – אם זו קארין אלהרר ששמענו, חברת הכנסת לזימי, חבר הכנסת משה מושיאשוילי וחבר הכנסת חילי טרופר.

אני מבקש מנציגי הממשלה. מי נמצא פה? משרד הרווחה – מי נמצא פה ממשרד הרווחה? בבקשה. קודם כל, אני מודה שוב לשר, אני חושב שהוא באמת לקח פה את הדברים לידיים יחד עם שר האוצר, ומצאו פתרון, ואני שמח על כך. אפילו ביקשו ממני לבטל את הישיבה הזאת, אבל אני חושב שלא צריך, כי עצם הישיבה עצמה – אנחנו מביאים את הנושא למודעות. ולהפך, אני רוצה לפרגן לכל הנוגעים בדבר על שמצאו את הפתרון לנושא הזה. בבקשה.

שמי דני כץ, אני מנהל אגף בכיר קהילה במנהל מוגבלויות. הייתי בוועדה של חברת הכנסת לזימי לפני יומיים, וכן אמרתי שם שהשר, באופן אישי, והנהלת המשרד, יחד עם מנהל מוגבלויות, מטפלים במשבר שנקלענו אליו, ויימצא פתרון. אני שמח שגם הארגונים באמת נרתמו בסופו של דבר.

אפשר לפרוט את הפתרון? או בחלקו?

עדיין לא, אנחנו עדיין דנים במציאת הפתרון. אנחנו כן מנסים לעשות השוואה לשכר שמקבלות הסייעות בחינוך, ומתוך מגמה שבאמת נוכל להמשיך לקיים שיח באמצעות הוועדה שהשר בנה, גם לגבי סוגיות נוספות שעומדות לפתח מעונות היום השיקומיים. גם חשוב לי לציין שמעונות יום שיקומיים הם פשוט נס, זאת מסגרת שנותנת מענה לפעוטות, זה שירות שלא קיים בעולם - קיים במדינת ישראל, ואנחנו מאוד-מאוד גאים עליו. משרד הרווחה מממן, מתקצב, במעל ל-350 מיליון שקל בשנה עבור פעוטות. יש 4290 פעוטות ב-169 מעונות יום שיקומיים ברחבי הארץ.

המשבר של כוח האדם הוא משבר מאוד מורכב, שאנחנו מאוד מודעים אליו, בשנה האחרונה ביתר שאת. גם השר הבין מיד, כשמשרד החינוך וההסתדרות חתמו על ההסכם עם הרשויות המקומיות, לגודל הפער שייווצר, ולכן הוא פעל מיידית כדי למצוא פתרון; כמובן, בסיוע של כל הגורמים ששותפים. אני חושב שהכוונה שלנו היא כוונה טובה; כמובן שיש לזה משמעויות מאוד כבדות כלפי סך השירותים, או על כלל השירותים שמשרד הרווחה נותן באמצעות סייעות ומטפלות – יש אלפי אנשים עם מוגבלות שמקבלים שירותים באלפי מסגרות יום, והמשמעות של שינוי לגבי הסייעות היא שהוא משפיע גם עליהם, ישפיע גם עליהם, וכמובן, אנחנו נצטרך למצוא את הפתרונות גם בהמשך.

אבל דני, אתה רק יכול להתחייב, לפרוטוקול, שבעצם יימצא המענה לכל העלייה בשכר הסייעות גם במעונות היום השיקומיים? זאת אומרת, שהתנאים יושוו.

זה בעצם מה שביקשו ממני לבוא ולהגיד פה בוועדה. זה מה שהשר מתכוון לעשות. כן, בהחלט.

אוקיי, אם אתה אומר.

טוב, תראו, אני באמת חייב לומר: אני מכיר את שר העבודה.

הרווחה. גם את שר העבודה אתה מכיר.

אני מכיר את שניהם. כן, שניהם מש"ס, אני יודע. פעם זה היה משרד אחד, לכן התבלבלתי.

אני מכיר את השרים ואת שר הרווחה, ואני יודע שהוא עושה עבודה נפלאה; וגם הדברים שיש בהם איזשהו קושי – הוא עושה מאמצים גדולים לפתור אותם. אז אני באמת מודה לו על כך, גם אמרתי את זה קודם. מה שכן חשוב לי זה שהדברים גם יהיו מפורטים, מה שנקרא; אי אפשר לבוא רק עם כוונות טובות, וזה בסדר. צריך באמת להגיע פה להסכמים ברורים ודברים שבהם, מה שנקרא, "הולכים למכולת". אני מבין שנמצאת איתנו גם מנהלת תחום תקצוב ותמחור, מיכל, ממשרד הרווחה.

כן. אין לי מה להוסיף.

אוקיי, בסדר. טוב, אגף תקציבים? הוא נמצא בזום? מי נמצא מאגף תקציבים?

עוד לא, אתה אישרת להם לעלות רק בסוף.

נכון. אנחנו לקראת הסוף, אז תנסו – אם הם נמצאים פה אז אני אשמח להעלות אותם. אם יש מישהו מהשלטון המקומי שרוצה לומר משהו, קלרה חן מהשלטון המקומי, אישה מדהימה שאני מכיר הרבה מאוד שנים, באגף הרווחה בעיריית נתניה. בבקשה, קלרה.

תודה רבה, תודה רבה. אני שמחה להגיע לפה, ואנחנו אכן מאושרים על כך שנמצא פתרון לנושא מעונות היום השיקומיים. אני מייצגת פה את מרכז השלטון המקומי ביחד עם חברתי, שרית מירושלים. קודם כל, כיף לראות גם את משרד הרווחה, וכמובן גם את השר מרגי, שמלכתחילה, מהפעם הראשונה שהצגנו את הסוגייה, הייתה הרגשה שהוא איתנו, שהוא מבין את הסוגייה. הסוגייה שלנו היא לא רק למעונות היום השיקומיים, שהיא מסגרת נפלאה, אנחנו מפעילים מעונות יום שיקומיים – אלא לכל המסגרות. אנחנו חווים היום נטישה של עובדים של המסגרות שלנו. עובדים – ובצדק – לא מוכנים להמשיך לעבוד אצלנו כשהם יכולים לקבל בשלטון המקומי תוספת של 6000 שקל, וזה לא מסתיים בתוספת הזו.

אז הנושא הזה של השוואת תנאים של עובדים בתחומים של מוגבלויות, ויותר מזה, דני, אני רוצה להגיד שזאת גם הגדרה של התפקידים האלה כתפקידים שמאפשרים גמול. אחת הבעיות הקשות שנתקלנו בהן היא שבהוראות התע"ס הם מוגדרים כמטפלים, ומהרגע שהם מוגדרים כמטפלים – אם יש תוספת לסייעות אז היא לא מגיעה אליהם. אין בכלל תוספת שמדברת על הנושא של טיפול סיעודי, למשל, במרכזי יום לנכים קשים. לא ייתכן. אני גם מפעילה שירותים ברשות המקומית, אז אני בשני כובעים - גם של רשות מקומית וגם של מפעילה – ואני אומרת שלמצוא דרגות שכר לעובדים האלה זאת פשוט קריעת ים סוף, והם תמיד יוצאים עם ידם על התחתונה.

אני רוצה להגיד שכשאסא שלחה אותנו לפה היא ציידה אותנו במכתב שנשלח לשר האוצר ולשר הרווחה על ידי מרכז השלטון המקומי ב-16 במאי, ואומר שהשלטון המקומי נמצא איתנו במאבק הזה, הוא מוכן לתקצב את חלקו בתוך הסיפור הזה, ברור לו שאנחנו חייבים לשמור על העובדים האלה.

מה שאת אומרת פה זו נקודה חשובה, זה לא מובן מאליו. תבינו את מה שקלרה אמרה כרגע: שהשלטון המקומי מוכן לתת את חלקו, כי המעמד של המטפלות בנושא של המעונות השיקומיים חייב להיראות אחרת.

נכון, של כל המטפלים. כי אנחנו מבינים את החשיבות של השירותים המשלימים של שירותי הרווחה עבור אנשים עם מוגבלות. אם לא ניתן להם – לא יהיו שירותים, עובדים ינטשו אותנו. הם כבר נוטשים. אנחנו בפתחו של יישום חוק המוגבלויות – לא תהיה לו שום משמעות אם לא יהיו לנו עובדים. אם לא נדאג לזה שעובדים יקבלו תגמול עבור עבודתם - לא יהיו לנו.

תודה, קלרה, תודה. מישהו מחברי הכנסת רוצה?

אני.

משפט אחד.

דקה, אני אתן לנעמה. אני אתן לך. לפי הסדר.

אין בעיה.

קודם כל לפי הסדר, זה הסדר, ודבר נוסף – היא גם אישה, ואני גם חבר בוועדה של מעמד האישה, אז ניתן לחברת הכנסת לזימי.

רק להגיד: יו"ר הוועדה, לפחות אתה גם מגיע לוועדה כחבר הקואליציה.

וואו, לקבל מחמאה מהאופוזיציה – יש לי בעיה.

כן, זה חשוב. אנחנו בדרך כלל לא רואים בוועדה החשובה הזאת קואליציה, ובטח שלא גברים. אז אלי דלל הוא חריג, ולכן גם לך.

אני רק רוצה להגיד, דווקא בקצרה, אני רוצה לברך את הטיפול המהיר. אנחנו יודעים שהדרך עד לשיקום ממשי של המעונות השיקומיים עוד ארוכה – זה כפל משמעות, אבל לגמרי מתחייב. השבוע קיימנו סוג של דיון חירום בוועדת הצעירים, באמת בגלל ההורים – ויש פה גם את מורן – שפנו אלינו, וגם הם חלק ממי שמושפעים מזה. אני דווקא רוצה לברך על הטיפול המהיר הזה של שר הרווחה, מרגי. באמת, גם אם יש עוד דברים לעשות, והכל – צריך להגיד שכששר נכנס ובכל זאת לא רק אומר, אלא ישר מגיע להבנות, זה לא מובן מאליו.

לא צריך להגיע תמיד לשביתה ולהסלמה לפני שעושים, אפשר גם לעצור דברים לפני כן. וזה באמת מבורך שזה נעשה, בטח עם ילדים שכל מענה פרא-רפואי שייגרע מהם בכל יום שביתה הוא דרמטי להתפתחות. אז אני דווקא רוצה לברך. אפשר וצריך גם לברך על דברים טובים. ותדעו, כמו שאתם אומרים, שבאמת יש לכם פה שותפות לדבר הזה, ונשמח שוועדת המעקב תחתיך תבחן שהדברים אכן עוברים והכל, כי קורה לא פעם שלא יורד לשטח; לא בהכרח באשמת שר, אבל לא יורד, וצריך גם לוודא שירד. אז מילה טובה, וכל הכבוד לכם על המאבק.

תודה רבה, תודה רבה. חבר הכנסת מושיאשוילי.

ראשית, ישר כוח על הדיון הדחוף. הנושא הזה – אין כאן קואליציה ואין כאן אופוזיציה. אני מצטרף לדברי חברתי, נעמה. ישר כוח לשר מרגי. פגשתי בו שלשום בישיבת סיעה ושוחחנו על העניין הזה, אמרתי לו שאני חבר בוועדה הזו, אז הוא אמר "סימון, אני משתדל לעשות כל מה שאפשר". אז באמת שמגיע לו, ומגיע לו לא מעט, לשר מרגי. זהו.

אתה יכול להעביר לו את המסר שאנחנו באמת פרגנו לו ושהיה פה פרגון מקצה לקצה. להעביר את המסר זה חשוב, כי מגיע לו.

מגיע לו, בהחלט מגיע לו.

חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה.

אז גם אני, אני רק מצטרף לתודות. גם לך, אלי, גם לקארין שהעלתה, וכולנו, ותודה לכם שהערתם אותנו. כולנו לחצנו מהכיוון שלנו. תודה למרגי, שאני חושב שהוא הקונצנזוס פה, בבית הזה, הוא מוערך אצל כולם.

ממש.

לגמרי.

אז תמסור לו. וגם אומרים לו את זה. ואני בעיקר רוצה להגיד תודה – כי אין לנו הרבה הזדמנויות להגיד תודה – לכולכם, לכולכן, שנמצאים ביומיום במקומות הכי חשובים שיש בחברה הישראלית, זה קשה כל יום מחדש, אין לכם בעבודה אפילו יום קל אחד. כמה טוב שאתם שם. אין לי כל יום הזדמנות להגיד לכם תודה, אז תודה גדולה.

אוקיי, תודה רבה. אני רוצה גם לציין את חבר הכנסת, שלא הספיק לדבר ויצא, חבר הכנסת יוסף אלעטאונה שהיה פה. חשוב לציין את חברי הכנסת שמגיעים לפה, אפילו אם לא הייתה להם אפשרות לדבר באותו רגע, אבל עצם זה שהם נכחו פה – אני חושב שצריך לומר להם תודה. ואני רוצה לפנות לשירלי פינטו, חברת הכנסת לשעבר, שהגיעה לפה. וגם יש פה את התרגום לשפת הסימנים, שזה מאוד חשוב. בבקשה, כן.

(דבריה מתורגמים סימולטנית משפת הסימנים)

תודה, כבוד היו"ר, על הדיון בוועדה. אתמול ובימים האחרונים היו לנו, ההורים – גם אני אמא לילדה במעון יום שיקומי, ילדה חירשת, במיחא – היו לנו ימים ושבועות לא פשוטים, ובתור אמא שחווה את זה מקרוב, הקשיים, המאבק, כן ראינו לאורך כל הדרך שיש דיבור עם משרד הרווחה, ושמחתי לראות שבאמת הגיעו אתמול לסוג של הבנות. אני באמת רוצה, בהזדמנות הזאת, להודות לשר מרגי על הניסיון לפתור את הנושא הזה. כמובן שהמאבק לא הסתיים, יש עוד דרך.

אני רק אשמח לשאול את משרד הרווחה, כי יש פער אחד שעדיין לא ברור, לא לנו, ההורים, ולא לארגונים; בפועל, מסייעת מקבלת כ-5500 שקל בחודש, והבנתי שבמשרד הרווחה הנתון רשום אחרת, מחולק אחרת בהועדות. השאלה: כשההועדה ניתנת פר ילד - על מה היא מושלכת, על מה לא? אולי אני פספסתי משהו. כי הבנתי שכשמשווים את שכר הסייעות, צריך לדעת אם משווים אותו מהמציאות או ממה שרשום במערכות. אז אני אשמח להבין קצת.

כולנו באמת פה כדי לעזור לילדים האלה, כולם פה עושים עבודה מדהימה. אני יודעת שהסייעות גם לא שם בשביל השם, לא בשביל הכסף, אלא נטו כדי להבטיח שלילדים שלנו יהיה עתיד יותר טוב. אנחנו, אני, אעשה הכל כדי שיהיו להם התנאים. תודה.

תודה רבה. אם יש למשרד הרווחה תשובות, אנחנו נשמח. אם לא, תעבירו אותן אחר כך. בבקשה.

אני יכולה להסביר ברמה העקרונית. באופן עקרוני, כלל תעריפי משרד הרווחה בנויים לפי טבלאות שכר, שבהן אנחנו מתקצבים בדומה לשכר שיש לפונקציה דומה במגזר הציבורי. אבל בסופו של דבר, ההועדה מגיעה למסגרת, והמסגרת בוחרת איך לחלק את התקציב בין השכר של הסייעות. זאת אומרת, משרד הרווחה לא מתערב ביחסי העבודה בין הסייעת לבין המפעיל של המעון. לכן יכול באמת להיות הבדל בין איך שאנחנו מתקצבים לאיך שהם משלמים לסייעת בסופו של דבר.

(בתרגום משפת הסימנים) אני מבינה, השאלה היא אם כשאתם מתקצבים את ההועדה אתם מחשבים הוצאות כמו ארנונה, חשמל, מים, מישהו שמבשל את האוכל – את כל ההוצאות – או שיש תקצוב חסר.

באופן עקרוני, זה נבדק - אני לא יודעת כמה פה מכירים – אבל גם בבג"ץ הפנימיות, לאחרונה, שעבר לא מזמן. ויש בדיקה של כל התקצובים של כל הרכיבים, כן.

תודה.

אוקיי, תודה רבה. מי נמצא או נמצאת מהאוצר? שירה עמיאל. אוקיי, מאוד חשוב לנו לשמוע את נציגי האוצר. מי עוד רוצה לומר משהו? בבקשה, כן.

שמי עו"ד עירית גזית, מאקי"ם ישראל. האמת שאני באתי כדי לומר שפרט למעונות היום השיקומיים, מוגבלות לא מסתיימת בגיל שלוש וגם לא בשעה 13:30 או 14:30 בצהריים אחרי גיל שלוש; והמסגרות המשלימות, הארכות היום – גם ילדים עם מוגבלות שכלית, גם ילדים עם מוגבלות פיזית, גם הם תחת אחריות משרד הרווחה, וגם שם יש מדריכים ומדריכות ומטפלים שעושים עבודת קודש, וגם שם – אני מבקשת שכל הסדר שיחול על מעונות היום השיקומיים יחול גם על המסגרות האלה, מסגרות ההמשך, כי כמו שאמרתי, המוגבלות לא מסתיימת בגיל שלוש והזכויות של הילדים האלה אמורות להישמר להם לאורך כל הדרך.

אוקיי. תודה רבה. נציגת האוצר בזום? שלום, בוקר טוב.

שלום, בוקר טוב. שירה עמיאל בן אבא, רכזת רווחה באגף התקציבים. אנחנו בפעילות רבת משתתפים היום ולכן לא יכולנו להצטרף לדיון במלואו, אבל אנחנו מכירים את הדברים, גם היינו בדיון שניהלה חברת הכנסת לזימי לפני יומיים, וכידוע, אנחנו בקשר שוטף גם עם מעונות היום בשבועות האחרונים, בהובלת סגנית השר שלנו.

מה המסר שלכם, או מה אתם יכולים לבשר לנו? מה הבשורה? תראו, אנחנו בדיון חירום קצר.

אני חושבת ומאמינה שמשרד הרווחה ייצג את הדברים ואת ההסכמות שהגענו אליהן ביחד, וייצג את זה בדיון. אני לא חושבת שיש לי מה להוסיף, אם יש שאלות ספציפיות כלשהן - כמובן שאני אענה.

לא הבנתי, לא הבנתי. מדברים בכסף, זה לא יעזור. יש כוונות טובות, הגיעו להסכמות כלשהן, אבל בסופו של דבר – האם יש הסכמה לתת או להגיע לפתרון בנושא הזה? ואם כן – הדברים ברורים או שיש עוד דברים שצריך לסגור, או משהו כזה?

אני לא בטוחה שהבנתי את השאלה, יו"ר הוועדה, אבל אני אנסה לענות בכל זאת.

אני אגיד לך את זה בקצרה: מה הבשורה שלכם חוץ מהכוונות?

אני אומרת שוב: משרד הרווחה - - -

את רוצה לומר לי שהתקציב יוצא ממשרד הרווחה ולא ממשרד האוצר?

בכל מקרה, התשלום הוא ממשרד הרווחה.

לא, ברור לי, אבל השאלה היא אם אתם הולכים להגדיל את התקציב.

בסופו של דבר, היה פה הסכם עם הסייעות לגילאים ארבע וחמש, שבגינו מעונות היום השיקומיים פנו ואמרו שיש פער שההסכם הזה יוצר, קושי באיוש.

הבעיה ידועה, השאלה היא אם יש לכם את הפתרון. אנחנו מדברים על המעונות עד לגיל שלוש.

מעונות היום השיקומיים, כפי שאני מניחה שאמרו פה לפני כן – בעצם יינתנו לסייעות התנאים של הסכם הסייעות, שנחתם לגילאי ארבע וחמש.

האם משרד האוצר מתכוון להשוות את התנאים כפי שאמר אתמול שר הרווחה?

אני חושבת שעניתי ליו"ר מספר פעמים, אבל אין לי בעיה לענות שוב: הסכם הסייעות של גילאי ארבע וחמש יוחל במעונות היום השיקומיים.

מדברים על גיל לידה עד שלוש. יושווה, הבנתי, אוקיי. בסדר. לא, כי קשה לי, זאת אומרת, אני רואה שאת מתחמקת, לא יודע. אבל בסדר, הבנתי. תודה רבה לך, אני מאוד מעריך שעלית לזום. אני מודה לך מאוד. עוד מישהו שרצה לומר פה משהו? בבקשה. תודה, את יכולה להמשיך בכנס כדי שנוכל להעביר את התקציב בשבוע הבא. בבקשה.

ד"ר רפי לטנר, סגן מנהלת המחלקה לאוטיזם, משרד הבריאות. אני מייצג את משרד הבריאות, לא רק את המחלקה לאוטיזם. אנחנו באמת אחראים, יחד עם התפתחות הילד ממשרד הבריאות, על מעונות היום השיקומיים, בתיאום עם הרווחה, ועובדים יחד. מכירים את המעונות השיקומיים זה שנים. שלוש נקודות: ראשית – אני שמח על ההסכם, אבל אי אפשר לבטל את המשמעות של הסייעות. בעינינו, מתוך ניסיון מקצועי, הסייעות הן קריטיות, אי אפשר להתחיל מעונות יום שיקומיים עם ילדים עם נכויות שונות, עם אוטיזם, אבל גם נכויות אחרות, בלי הצוות הזה. הצוות הזה הוא ה-Front line, הוא החיילים שאי אפשר בלעדיהם. ואם הם יברחו – לא יהיו מעונות יום שיקומיים, חד משמעית.

שנית: השמיכה היא אותה שמיכה, וברגע שמעלים במקומות אחרים, כמו במשרד החינוך או מקומות אחרים, הן בורחות לנו. והן בורחות כי התנאים במעונות היום השיקומיים הם עוד יותר קשים מאשר במעונות רגילים. אני רק יכול להגיד שכשהבת שלי הייתה סטודנטית – משהו אישי – היא עבדה בין הסמסטרים במעון יום שיקומי; היא החזיקה שלושה חודשים ולא יותר, כי התנאים קשים מאוד. מספיק ילד אוטיסט אחד שנושך כל דבר שזז – וכבר הצוות לא יודע להתמודד; ויש לו כלים, ועובדים איתו, אבל מאוד קשה, ולכל ילד יש את הבעיות המורכבות שלו. אז ודאי שהאנשים האלה צריכים שכר הולם, אחרת הם לא יישארו. ואם נותנים במקום אחד – אי אפשר לתת במקום אחר. הם יברחו.

יש פה גם משמעות שלא דובר עליה, שאנחנו, במשרד הבריאות, נצטרך להיערך אליה – כנראה יחד עם האוצר, אבל לא ברור בדיוק איך – אבל יש לנו גם סייעות במעונות יום שיקומיים ייעודיים לאוטיסטים, יש סייעות נוספות, שהן חלק מהטיפול הבריאותי המקדם, זה נקרא טב"מ בראשי תיבות; ששם זה חלק מהמודל הטיפולי, סייעות נוספות. הן מיישמות ניתוח התנהגות על ידי עבודה בשטח מול הילדים, מתרגלות איתם. הן באות בשכר שבעצם מגיע ממשרד הבריאות, של הטיפול הבריאותי המקדם. גם הן יצטרכו להשוות, אז יש אפקט ריפל, יש השוואה גם לשם, ונצטרך לראות איך זה יתבטא בתקציב.

ברור לי. אוקיי, תודה.

רגע, אדוני, אבל זה לא מסוכם, שגם הסייעות של משרד הבריאות?

סליחה. אני לא יודע, הוא העלה פה נקודה. אני לא יודע. אנחנו מדברים פה על כל המעונות השיקומיים. בסופו של דבר, יש פה מערכת שצריכה להיות משודרגת יותר, כי אנחנו מכירים בזה שהעבודה במעונות השיקומיים היא שונה לחלוטין, ומגיע גם מעמד וגם שכר שונה. אני רוצה להודות לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין שהגיעה, בבקשה. סליחה, חברים, אנחנו ממש צריכים לסיים, אז כל דבר בקצרה. אני אתן לעוד כמה אנשים לדבר, אבל אחרי חברת הכנסת ח'טיב יאסין, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בוקר טוב לכולם, כבוד היו"ר. האמת שאני גם הגשתי השבוע הצעה בנוגע למעונות היום השיקומיים, ולצערי הרב – אני מגיעה עכשיו מוועדת הכספים, בגלל זה איחרתי – אושר תקציב, במקום שכולנו נהיה - - -

את החלפת אותי שם.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני שם, לא החלפתי אותך, אני שם, חברה בוועדה (צוחקת). בקיצור, מה שרציתי להגיד זה שבמקום שהיום הזה יהיה יום של בשורות טובות לחברה הישראלית בכלל, ובהחלט לאוכלוסיות המוחלשות, וגם לחברה הערבית, שאני גם שליחה שלה כאן – התקציב לא מביא את הבשורות האלו, לצערי הרב. ושוב פעם, לצערי הרב, כל הסיסמאות ששמענו בבחירות לגבי חינוך חינם מלידה עד שלוש, לכלל ילדי החברה הישראלית – אנחנו רואים שהתקציב אושר וזה לא נמצא בתוך התקציב.

ספציפית בנוגע לסוגייה הזאת, אני רק רוצה להגיד דבר אחד: לצערי הרב, המעמד של הסייעות במעונות היום הוא מעמד מאוד-מאוד נמוך ומביך, וצריך להביך כל אחד ואחת שיושב בעמדת החלטה; קל וחומר אם אנחנו מדברים על סייעות במעונות יום שיקומיים או טיפוליים. לעבוד עם ילדים קטנים בגילאים כאלה – זה מחייב הרבה אנרגיות, הרבה נתינה, הרבה עשייה, הרבה רצון, הרבה פניות רגשית, וגם כוחות נפשיים ופיזיים.

נכון. דיברנו על זה פה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ולצערי הרב עושים איפה ואיפה גם בין הדברים – זה לא יכול להיות, ולא מתקבל על הדעת. ולכן אני פונה לכבודך כיושב ראש הוועדה לזכויות הילד, ואתה חבר בממשלה, אתה במפלגה של השלטון, ויש לך את היכולת להשפיע על החברים שלך עכשיו-עכשיו, לפני התקציב, לעשות מעשה.

תודה רבה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ואני יודעת שאני מטילה עליך עוד נטל, אבל בשביל זה כולנו כאן.

זה בסדר, לכל חברי הכנסת פה יש כתפיים רחבות מאוד ואחריות גדולה מאוד. בכל מקרה, הנושא הזה עלה פה, בשביל זה קיימתי פה ישיבת חירום. ואני חייב לומר שחברי הכנסת וגם השרים, והשר הממונה – אני חושב שהם מבינים את זה והם יטפלו בהתאם. אני רוצה לשמוע את שרה רוזן, בבקשה.

שלום וברכה לכולם, תודה על ההזדמנות. אני שרי רוזן, גננת במעון שיקומי כבר כמעט 20 שנה. אני רוצה להסביר קצת על המשמעות של התפקיד שלנו כצוות חינוכי במעון שיקומי. אני כגננת, וכמובן שכל הסייעות שמדוברות פה מאוד – התפקיד שלנו הוא ממש תפקיד מציל חיים במובן הכי פשוט של המילה. זה ממש לא דומה למעון רגיל, שגם אם הצוות יתחלף כל שנה אין לזה כל כך הרבה משמעות. אצלנו, הניסיון הוא קריטי; במיוחד כשאנחנו יודעים שגם הצוות המקצועי הפרא-רפואי באמת לוקה בחסר, אז הניסיון של הגננת הוא זה שמחזיק את הילדים ואת הטיפול שלהם.

אני מתנצל, פשוט בדקה ל-11:00 אנחנו שומעים את הצפצופים. אנחנו חייבים לסיים, כי יש מליאה. אז בואו נעשה ככה: כל אחד 30 שניות. אני אתן גם לאחד ההורים. ממש בקצרה.

אני כן רוצה להגיד שזה באמת אפילו ברמת האוכל של הילדים; יש לי עכשיו בגן ילדה שבשנה שעברה לא ידעו להאכיל אותה, והיום - רק בזכות הניסיון שלנו כצוות – הילדה אוכלת.

תודה רבה. אני מאוד מעריך אתכם, גם ציינו את זה קודם. תודה רבה. בבקשה, נציג ההורים. אחד ההורים.

בוקר טוב, אנחנו אנה ודימה, אנחנו ההורים של לביא, בן שלוש וחצי, נמצא במסגרת אלו"ט. הסיבה שאנחנו פה היא שלילד שלנו הרבה יותר מסוכן להישאר בבית מאשר להמשיך את המסגרת. הסיפור הזה מסוכן ברמה של סכנת חיים, כי אם לא יהיה מישהו שישקיע בו וידאג לזה שיתפתח ויתחיל לדבר – זה פשוט ייגמר שם. הוא נמצא בסכנת חיים תמידית, וצריך שיהיו עליו ארבע עיניים.

תודה, הבהרת את זה הכי טוב. עוד מישהו רצה, בבקשה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

רק משפט, להגיד על השדולה, רק להכריז שהוקמה שדולה למען המטפלות, ואני מזמינה את מי שמוכן, רוצה, יכול, להצטרף לשדולה הזאת.

תודה רבה. תודה, אימאן. בבקשה, חנית.

מדהימה, תודה רבה. חנית כהן, גם מייצגת את ועד מפעילי מעונות היום השיקומיים. יש לי שני נושאים שאני חושבת שמאוד צריך לתת עליהם את הדעת. ראשית: אנחנו שמחים לשמוע את הכוונות, אבל עד לרגע זה לא ניתנה לנו שום אמירה קונקרטית על מה זה אומר. בשורה התחתונה אנחנו שומעים גם את האוצר וגם את הרווחה על הכוונות הטובות, אבל עד לרגע זה לא קיבלנו הבטחה קונקרטית וברורה על טיב התוספת.

שנית: לוחות הזמנים – חבר'ה, זה התחיל ב-1 באפריל, הסייעות ברשויות המקומיות כבר מקבלות את התוספת, הזליגה של סייעות מהמעונות שלנו כבר התחילה. אוטוטו המעונות ייסגרו – לא באשמתנו או לא כי אנחנו לא רוצים להפעיל, אלא כי אין סייעות. ולכן יש דחיפות לטפל בנושא הזה, ולוחות הזמנים הם קצרים. גם את זה חשוב להגיד.

עוד מישהו או מישהי ל-30 שניות? בבקשה.

כן, שרית רחמים, ממונה על מחלקת שיקום בעיריית ירושלים, ברווחה. אני רק רוצה להגיד שהבעיה היא אפילו יותר מורכבת ממה שתואר פה – צריך לזכור שיש גם פעוטות שלא משולבים במעונות שיקומיים, יש פעוטות שנמצאים בחלופת מעון, בגלל שבגלל המורכבות שלהם הם אפילו לא יכולים להגיע למעון שיקומי. הם נמצאים בבית ואמורים לקבל את הטיפולים בבית; צריך לקחת בחשבון גם את הצוות הטיפולי שאמור להגיע אליהם לבתים, אלה מקרים מאוד מורכבים. צריך לקחת בחשבון את הסייעות ואת המטפלות בתוכניות כמו "מסיכון לסיכוי", של ילדים עם עיכוב התפתחותי שמשולבים במעונות רגילים כדי לנסות ולשלב אותם.

דיבר פה קודמי בנושא משרד הבריאות – הפערים בטיפולים הפרא-רפואיים: התעריף של קופת חולים לטיפול פרא-רפואי לעומת מה שעולה בפועל, שהמעון צריך לשלם למטפלים פרא-רפואיים, יש פה פער גדול. דבר נוסף זה הנושא של מבנים, שאין לו שום שיפוי, אין לו שום ביטוי, לעומת מבנים של מעונות לילדים שהם לא במעונות שיקומיים, או כיתות חינוך; גם הסוגייה הזו צריכה להילקח בחשבון. משפט אחרון: מצב החירום הזה הוא לא רק לגבי מעונות שיקומיים – כבר יש לנו מסגרות של יום ארוך של ילדים שנסגרו, שכיתות נסגרו, שתוכניות לא פועלות. המשמעות היא הורים שנשארים בבית, המשמעות היא השפעה על כל המשק כולו, ולא רק על הנושא הזה.

תודה רבה. עוד נציגה אחת. בבקשה, כן.

אני אמא לילד בן שנה, המציאות של ילד חדש במשפחה היא מאתגרת מאוד, ילד מיוחד, והמחשבה שאנחנו בעצם הולכים להתמודד עם כל הדבר הזה לבד מכבידה עלינו, מעיקה עלינו מאוד-מאוד. אנחנו מצפים לסיוע שלכם, אנחנו בידיים שלכם.

אוקיי, תודה רבה.

מילה – אתי אלוני, מנהלת חטיבת החינוך באלו"ט. ראשית: חברת הכנסת פינטו לא הייתה פה קודם, כשדיברנו על הברכות; אני מבקשת לברך אותך במאבק עם ההורים, עבודה מצוינת שעשית יחד עם ההורים כדי להביא למודעות למאבק, ואנחנו איתכם, ההורים, כי בסופו של דבר אנחנו פה המפעילים, אבל ההורים מתמודדים עם זה כל יום, כל דקה, כל רגע.

1 בספטמבר עומד בפתח, אני מסתכלת לשם. אנחנו צריכים לראות את השנה הבאה. אם זה לא נפתר עכשיו – אנחנו לא פותחים את 1 בספטמבר, זה העניין.

תודה רבה.

ברשותך, היו"ר, רק בקשה – לצרף את נציגי הרשויות המקומיות והשלטון המקומי לדיונים שהוזכרו פה, שהולכים להתקיים, כי הרשות המקומית היא קריטית.

אוקיי, תודה רבה. אנחנו נציין את זה, 100 אחוז. תודה רבה, זה יהיה בפרוטוקול. אני מבקש ככה: לקבל דיווח ממשרד הרווחה – מה נקבע, תהליך המשא ומתן, איפה זה עומד והאם זה נסגר. אני לא חייב את כל הפרטים, אבל חשוב מאוד לפחות בראשי פרקים. וכמובן, לשתף במשא ומתן – כמשקיפים, או בכל צורה שתרצו – גם את השלטון המקומי.

כשותפים, כשותפים.

חברים, אני לא אקבע לשר אם תהיו כשותפים או לא, אני יכול לבקש. ולכן, אמרתי שאני מבקש ממשרד הרווחה לבחון את הנושא הזה, ואם לא – כמשקיפים.

זה עצוב לי מאוד, כי לפעמים שוכחים שהרשות המקומית מיישמת את מדיניות הממשלה.

קלרה, אני מבין את זה, אמרתי את זה. אני אשמח מאוד, בסדר? תרשמו שזאת בקשה שלי, לשתף, ושיהיו שותפים, בסדר? דבר נוסף: מבחינת לוח זמנים – הייתי רוצה שזה יהיה כמעט מיידי, אני לא רוצה לקבוע איזשהו זמן; אבל בואו נניח – אם זה סוף החודש, כי אני מניח שזה באמת עניין של ימים, או מיד אחרי זה – אז בואו ניקח עד 15 ביוני.

הובטח לנו עד שבועות.

בסדר, אז אני אמרתי – עד סוף החודש, זה בעצם שבועות. ואני רוצה לנהל אחר כך ישיבת מעקב, אנחנו נקבע את זה עוד משהו כמו חודש-חודשיים, נראה לפי סדר היום שנוכל, אבל כמובן שזה לא יהיה לפני הפגרה, בסדר? חברים, תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:01.