פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



10
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
15/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 14
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום שני, כ"ד באייר התשפ"ג (15 במאי 2023), שעה 10:30

הצעת התקציב לשנות הכספים 2023 ו-2024 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל – עידוד תעסוקה בנגב

חברי הוועדה: לימור סון הר מלך – היו"ר
מיכאל מרדכי ביטון

ד"ר גל זהר - מנהל יחידת מחקר שירות תעסוקה, משרד הכלכלה והתעשייה

מתן חמו - מנהל תחום בכיר תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות, משרד העבודה

עידית מילר לוזון - ממונה מחוזית תעסוקה, מחוז באר שבע דרום, משרד הרווחה והביטחון החברתי

חנה רדו - מובילה ומקימה עסקים בפריפריה

תמר בנתורה

נטלי שלף

סמדר לביא, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת התקציב לשנות הכספים 2023 ו-2024 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל

בוקר טוב, היום יום שני, כ"ד באייר, הדיון הוא הקצאה של הקרן לאזרחי ישראל, הדיון יתמקד באחת ממטרות הקרן, עידוד תעסוקה בנגב. הדיון נערך לבקשת חבר הכנסת מיכאל ביטון שביקש ליצור שוויוניות בין כל הנושאים שהוגדרו בקרן וליצור דיון על כל נושא, אז גם על הנושא הזה. אתה רוצה לפתוח, חבר הכנסת מיכאל?

קודם כל הדיון מהיום להיום לזמן קצר לא מכסה את הציפייה שלי כי שאר הדיונים קיבלו זמן מראש לאנשים להיערך, להכין ניירות עמדה, לפנות לממ"מ. אז הייתי רוצה גם לבחון אפשרות שנוכל לקיים עוד דיון בהתראה יותר נורמלית על עידוד תעסוקה בנגב שבו גם יגיעו משרדי הממשלה הרלוונטיים. יש לנו פה נציגים של משרדים?

שירות התעסוקה.

אין לנו פה כלכלה, אין לנו נגב גליל.

כלכלה בזום.

אין לנו פה נגב גליל.

נגב גליל לא יכלו להגיע.

שוויון חברתי שמתעסק קצת ועוד ועוד. כשהקרן בחרה נושאים מסוימים היה שם חזון שבסוף הצטמצם למילים ספורות, כשהיא אמרה את הכותרת חינוך, חברה וכלכלה, היא אמרה שזה מה שיבטיח את העתיד של המדינה הזאת, שתהיה הזדמנות שווה לכל ילד, שהחברה תהיה מתוקנת והמוחלשים שבה יקבלו טיפול והכלכלה תהיה כלכלה של מדינה שהיא צומחת, אבל הפריפריה שלה לא נהנית מהפירות של הצמיחה. יש עדיין יישובים בישראל עם אבטלה כפולה מהממוצע במשק ולפעמים פי שלושה ופי ארבעה, יש יישובים כאלה וקבוצות שלא משתתפות בעולם התעסוקה.

זה רציונל אחד של הקרן, שהיא אמורה לתקן את אתגרי החברה הישראלית. הרציונל השני היה מאיפה בא הכסף ומה הסכנות. הכסף הגיע מהים ואז אמרו בוא נשקיע גם בסביבה ונתקן קצת ונשמור על הים ונחשוב על אנרגיה מתחדשת כי הגז ייגמר.

אבל, מיכאל, הדיון פה הוא על תעסוקה בנגב.

אני מסיים את הפתיחה הזאת, ממש בקצרה. לכן הייתה הוראה מפורשת להתייחס לסביבה ולאקלים ולאנרגיה מתחדשת וההוראה המפורשת להתייחס לנגב ולתעסוקה בנגב כי הבינו שיותר מדי בנגב נשען על מינרלים. אתה לוקח מהנגב את הפוספטים, אתה לוקח מינרלים שונים בים המלח והדבר הזה הוא לא בר קיימא, הוא לא לכל החיים. המעסיק הכי גדול בנגב בתחומים של תעשייה זה ים המלח ופוספטים ולאט לאט המשאבים האלה ייגמרו, כמו שלאט לאט הגז ייגמר ולכן אמרו בוא נעשה פיתוח תעסוקה בנגב.

אתה רואה מדדים שבדקנו אותם גם בוועדת כלכלה שבנגב פר יישוב יש פחות עסקים קטנים, פחות תעשייה, פחות הכנסות מארנונה שאיננה למגורים שזה יוצר עושר מוניציפלי, שזה הוויכוח עכשיו, שיש ערים עניות ואני חושב שצריך לעשות פיילוט. המדינה כן יודעת לתת מענקים למפעלים שבאים לנגב, אבל היא לא יודעת לתת מענקים לעסקים קטנים להתרחב, למעט פיילוט שעשינו עם נגב גליל כראש עיר, מוצלח מאוד, של כמה עשרות אלפי שקלים לעסק עם תכנית עסקית קטנה לעסקים קטנים, או להתרחבות או להקמה. עשינו את זה בכמה מאות אלפי שקלים והממשלה ידעה לעשות את זה ברשות לפיתוח הנגב.

אני בא ומציע היום, בוא נלך על פיילוט של מענקים לעסקים קטנים שהממשלה ידעה לעשות אותו. עסקים קטנים הם ליבת הפעילות הכלכלית, אחוז גדול מהכלכלה שלנו נשען על עסקים קטנים ואין כלים ממשלתיים של מענקים לעסקים קטנים, יש מענקים למפעל חדש, יש מענקים לחברות בין-לאומיות או ויתור על מס, אין כלים לעסקים קטנים ואני חושב שלקחת סכום קטן של מיליונים בודדים לשנה, שניים-שלושה מיליון וניתן מענקים של 50,000 שקל, 60,000 שקל לעסק קטן, או להקמה או להרחבה, זה יוסיף תעסוקה, יוסיף איכות חיים ויקטין את אי השוויון שבו אין מספיק פעילות עסקית בערים האלה, בנגב, במיוחד בסוציואקונומי הנמוך.

תודה רבה. משרד העבודה, מתן חמו בזום.

אנחנו יכולים לקבל ממך סקירה של אי שוויון בתעסוקה ביישובים שונים בנגב ובגליל ביחס לממוצע ארצי ולגבי פעילות עסקית, זה פחות אתה מתעסק, של עסקים קטנים ופיתוח כלכלי ביישובים האלה?

נחזור אליו אחר כך. חנה רדו, יזמית ופעילה חברתית.

שלום. שמי חנה רדו, אני יזמית עסקית חברתית, עכשיו אני בצפת, מאחוריי יש, אני ממש מתגאה ומתרגשת, 40 נשים חרדיות שנותנות שירותי הנהלת חשבונות בחשבות שכר לעסקים במרכז הארץ. המטרה שלי להביא כסף מתל אביב, ממרכז הארץ, לפריפריה הרחוקה. היום עובדים במיזמים שלי 130 אנשים, 10% גברים, 90% נשים. אני מספקת הזדמנויות תעסוקה איכותיות.

דרך אגב, מיכאל, מתה עליך, לא מסכימה איתך, 50,000 שקל זה נחמד, זה לא מספיק. בירוחם אתמול הכפלנו את כמות העובדים בטק-19 מעשרה ל-20 בהשקעה גדולה. אנחנו משקיעים בהכשרה של כל עובד עשרות אלפי שקלים. תחשבו שהכפלנו מעשרה ל-20 בירוחם, אנשים טכנולוגיים עם שכר טוב, ברור שהוא כמעט פי שניים מממוצע השכר בכל מקום, אם בצפת ממוצע השכר הוא 4,800 שקל, אצלנו ממוצע השכר הוא בערך 9,000 שקל. גם השכר שלנו מצוין וגם העובדות שלנו מצוינות.

בפריפריה הרחוקה יש אוקיינוס כחול של עובדות ויש אפס הזדמנויות תעסוקה ואני כיזמית וכמעסיקה וכשמשוגעת לדבר שיכולה כנראה להעסיק, אני לא אגיד אלפי, אבל אני יכולה להגיע גם לאלף מועסקים, מקבלת תמיכה מועטה מאוד מהמדינה וגם התמיכה הזאת, אני צריכה לעבוד בה. אני אגיד לכם, העבודה האמיתית שלי צריכה להיות להביא לקוחות ממרכז הארץ לפריפריה הרחוקה. השירותים שאנחנו נותנים הם באאוט סורסינג ואני אשמח לתת דוגמה של שירותים.

חנה, אני רוצה למקד אותך. קודם כל אני מת עלייך ומסיר את הכובע בפני מה שאת עושה. אחת, המענקים הקטנים האלה שדיברתי זה לעסקים באמת קטנים, לעסקי תיירות, עסקי פנאי, צימרים, למישהו שיש לו עובד או שניים.

הבנתי, אז זה לא לעסק כמו שלי.

רגע. זה משדרג אותו, זה מאפשר לו או להתרחב או להקים בכלל את העסק הקטן שלו. לגבי הסוג של מה שאת עושה, ברור שזה דורש השקעה יותר גדולה מהמדינה, אבל אם עכשיו כל שרי הממשלה היו פרוסים לרגלייך ויש לך מתודה שהוכחה, כי את הבאת עובדים לנגב ולגליל, מה את היית מבקשת מהממשלה כדי להקים את העסק הבא שלך?

אפשר נתונים על מה הבאת לנגב ולגליל? אתה מכיר, אני לא מכירה.

כן, גם סקירה כללית מה הקמת עד היום, זה בשביל שהוועדה תדע, אבל אחרי זה להגיד מה המודל מבחינתך שיאפשר לך להקים.

אני אגיד בשמחה. קודם כל חשוב להגיד, המשפט שעומד לנגד עיניי זה המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו, חשוב לי להגיד אותו. העסקים שהקמתי עד היום זה מקאן ואלי במצפה רימון, שזה משרד פרסום, הקמתי את זה כשהייתי במקאן. ספרינג ואלי בעמק בית שאן גם הקמתי ממקאן.

מאז יצאתי ממקאן כדי להקים עסקים חברתיים כי אני כבר אומרת, עסק חברתי לצערי זה לא ישות משפטית שזוכה למשהו, אני משלמת גם מס כמו עסק רגיל, כמו עסקים לא חברתיים, אבל העקרונות שלי שכל הרווחים חוזרים לעסק. במצפה רמון הקמתי את מדבר 19, בירוחם את טק 19, באופקים את נגב 19, בשדרות את לינק 19, בצפת את לב 19, שכאמור אני פה עכשיו, ובמזרח ירושלים את זוהא 19.

נכון להיום אני מעסיקה 130 אנשים מהפריפריה הרחוקה והשנה אנחנו נביא משהו כמו 20 מיליון שקל לפריפריה הרחוקה עם עזרה של הממשלה.

מי מתקצב את כל הפרויקטים האלה?

אני שמתי כסף שלי ועשיתי שני פרויקטים עם כסף שלי. כדי להקים מיזם כזה צריך מיליון וחצי שקל והייתי בטוחה שכשאני אראה שאני לבד, מי אני בכלל? הנה, את לא שמעת עליי אפילו וזה בסדר גמור, אם אני לבד מקימה עסקים כאלה במקומות באמת חשוכים מבחינת הזדמנויות תעסוקה, אז המדינה תצטרף אליי. באמת זאת הייתה התקווה, או המדינה או איזה קרן אימפקט, אבל קרן אימפקט רוצה לעשות הרבה כסף ותעסוקה זה אף פעם לא מוטיבציה לעשות הרבה כסף.

אז יש קרנות כאלה שמתחזקות את המפעלים האלה?

זה לא מפעלים, זה אאוט סורסינג מרחוק. היום הפטנט שלי זה מנכ"לית בכל מקום, מנכ"לית מקומית מצוינת שלשמחתי מאמינה בערכים שלי ועושה דברים יוצאים מן הכלל ולכן באופקים ושדרות יש 50 אנשים.

מה אני עושה כדי לייצר באמת הזדמנויות תעסוקה איכותיות? אני עוסקת כל הזמן בגיוס תרומות, אני מבזבזת על זה המון אנרגיה וזמן וכמובן המון כאבי לב, כי רוב התורמים לא תורמים לי, אבל אם כבר תורמים לי אז אני עושה קורסים ברמה מאוד גבוהה. למשל עכשיו אנחנו עושים קורס של PPC בשדרות עם שישה אנשים שהרוויחו עד עכשיו שכר מינימום והשכר הולך לעלות להם לפי שניים והזדמנויות התעסוקה שלהם פשוט עכשיו יוצאות מן הכלל. או נשים שמגיעות מבית חנה ובית יעקב ולכאורה למדו הנהלת חשבונות, אבל יודעות אפס, זה כמו ללמוד שחייה בלי בריכה ואנחנו פה מכשירות אותן.

איך תנאי התעסוקה של הנשים האלה בכל הפרויקטים האלה?

מעולים. ההתחלה שלנו זה 10% מעל שכר מינימום והן מתקדמות. כמו שאמרתי, השכר הממוצע בצפת הוא משהו כמו 9,000 שקל ויש גם נשים שמרוויחות 15,000 שקל כי אנחנו עובדות עם החברות הכי טובות בתל אביב וככל שהרמה שלהן יותר גבוהה הן מרוויחות יותר. המתכנות והאלגוריתמיות בירוחם ובשדה בוקר ובדימונה, שלא הייתה להם שום הזדמנות – גם עוד משהו מאוד מאוד חשוב, אנחנו מקבלות נשים ללא ניסיון, אף אחד לא רוצה לקבל אנשים ללא ניסיון, אנחנו מקבלות אותן והמודל שלנו, אני קוראת לזה הקוסמת ושוליות הקוסמת, יש לנו מישהי אחת מקצוענית לעילא והיא מלמדת את כולן, זה העיקרון.

חנה, אני רוצה למקד אותך, אני חושב שתיארת את התמונה. אם הממשלה הייתה אומרת, חנה אנחנו רוצים להוציא קול קורא שמתאים לך, מה היה צריך להיות בו?

אני צריכה שני מיליון שקל לכל מיזם כזה. היום פנו אליי ממודיעין עילית, מקרית מלאכי, מאום אל פחם, כל יום פונה אליי רשות אחרת, מצוקת התעסוקה זועקת לשמים. אני צריכה שני מיליון שקל כדי להקים את זה ולקחת את כל ה - - -

ולכמה עובדים את מתחייבת ולכמה שנים על שני המיליון האלה?

בשני מיליון ל-60 עובדים.

תוך כמה זמן?

כל שנה 10, 20. אני לוקחת את ירוחם, הכפלתי אתמול מ-10 ל-20. מיכאל, בוא לראות את זה. 10, 20, 30, 40, 50, 60, אבל אף פעם לא זכיתי לקבל שני מיליון שקל אז אולי אם יש לי מיליון שקל אני יכולה תוך שנתיים.

הייתה חברת הייטק שבאה לנגב קיבלה 300 מיליון שקל, חיפשנו את ה-100 עובדים שהביאה לנגב, לא מצאנו אותם. 600 מיליון שקל הלכו לפח. אבל אם לא תבצעי את ההתחייבות שלך תחזירי את הכסף למדינה? אם לא תעמדי בהתחייבות? נניח שתקבלי מענק של שני מיליון ואחרי חמש שנים לא יהיה 60 עובדים?

כן. אין כזה דבר שאני לא אעמוד. אני בת של שורדי שואה, אין כזה דבר, יהיו 60 עובדים. אני בצפת התחייבתי ל-60 עובדים, השקעתי את כל הכסף שלי בשיפוץ מבנה כדי שאני אוכל להכיל 60 עובדים. חשוב לי שתראו איזה מבנה מדהים.

מדהים.

עכשיו כשאת שואלת, חשוב לי להגיד על תנאי העבודה. אם באות לכאן נשים רעבות יש תמיד אוכל במקרר. כמו בגוגל, אבל לא - - -

לא, אני מדברת על תנאי השכר.

השכר מצוין, הנשים אצלנו קונות דירות, במחיר למשתכן קנו, הולכות ללמוד, לומדות אנגלית. זה גם שכר, אבל זה הרבה מעבר לשכר. אנחנו כל הזמן מלמדות אותן לדבר עם לקוחות, הן מקבלות - - -

סליחה, פשוט זמננו קצר. תודה רבה.

חנה, תודה, זה היה בהתראה קצרה, אבל תודה רבה. מי שהיה צריך להקשיב לך זה האוצר. רשות החדשנות שמה 600 מיליון שקל להביא הייטק לנגב. תשאל את איפרגן כמה הם הביאו, עד היום מחפשים את העובדים האלה, ויש פה אישה שבלי כסף ממשלתי כבר הביאה מאות עובדים לנגב.

משרד הכלכלה והתעשייה, גל זהר.

צהריים טובים. כמה דברים. בשירות התעסוקה היום רשומים כ-32,000 אנשים במחוז דרום בכלל בצורה הרחבה שלו, בצורה מדויקת יש לנו גם ברמה יישובית, זאת אומרת מה שאנחנו יכולים לעשות ברמה יישובית כולל אפשרות להגיע לכל האנשים ברמת היישוב. אנחנו רואים יישובים בדואיים, שם יש שיעור אבטלה גבוה יותר, הכי גבוה בארץ.

כמה?

שיעור דורשי העבודה כמעט 10%. מבין היישובים הגדולים, ברהט הוא בסביבות 9%, הוא בעצם הכי גבוה חוץ מאום אל פחם, יותר מכל היישובים הגדולים האחרים. ביישובים הקטנים זה בולט אפילו עוד יותר בצורה ברורה.

מה הכוונה עוד יותר?

אחוז גבוה יותר, שיעור גבוה יותר בהבטחת הכנסה, קבוצות מוחלשות יותר.

מה המספרים?

יש לנו כ-16,000 אנשים בהבטחת הכנסה.

אמרת שיש 9% ו-10%, יש יישובים יותר מ-10%?

כן, יש ביישובים קטנים, זה מגיע ל-12%, 13%, 14% וזה בצורה משמעותית.

כמה הממוצע במשק עכשיו?

זה לא הממוצע במשק, בתוך שירות התעסוקה אנחנו רואים, באופן כללי זה יוצא 4.5% במשק, שיעור דורשי העבודה, זה כלל האנשים שרשומים אצלנו. בתוך השירות יש לנו 14 לשכות.

יש לך גם יישובים יהודיים בנגב שהם באבטלה מעל הממוצע הארצי?

כן, יש גם יישובים מעל הממוצע הארצי, לא מעט יישובים, אם כי זה גם בפריסה ארצית, אפשר לראות את זה גם במקומות אחרים בארץ.

אנחנו ממוקדים בנגב, זה מה שהחוק נתן לנו.

יש לנו הפעלה של תכנית של מעגלי תעסוקה. כמו שאמרתי, שיעור דורשי העבודה שנמצאים בהבטחת הכנסה, שזה הקבוצה הקשה יותר, הוא מאוד גבוה, בעצם יש כ-16,000 אנשים, זה יותר משליש מכלל האנשים שנמצאים בהבטחת הכנסה, זה שיעור מאוד מאוד גבוה. אלה הקבוצות צריך לקחת אותן בחשבון. יש לנו הקצאה אצלנו של תקציבים להכשרה מקצועית, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם זרוע העבודה, עם האגף להכשרה מקצועית, עם רשות החדשנות, לנסות לזהות להם אנשים.

כמה ההקצאה?

לא יודע כמה מאזור דרום משתתפים בהכשרות, בשנה בערך בסביבות 7,000 אנשים עוברים דרכנו. אחד היתרונות של השירות שאני יכול לזהות ברמה מאוד פרטנית של בן אדם, זאת אומרת לזהות קבוצה של אנשים ברמת יישוב, אפילו לצורך העניין ברמת שכונה בבאר שבע, כדי לזהות את האנשים, להגיע אליהם בצורה מאוד ממוקדת ולהציע הצעות של קורסים והכשרות לאותן קבוצות רלוונטיות.

אנחנו משתפים פעולה גם בהקשר של תכניות שנת המעבר לצעירים בחברה הערבית ותכנית פורטר של שר הכלכלה, אנחנו חלק מתוך התכנית, שמנסים לזהות את הקבוצות העיקריות. עוד פעם, מתוך הנתונים שלנו זה לזהות איזה הכשרה מקצועית, מה המקצוע של האנשים. היכולת שלנו לזהות ולנסות לזהות את האנשים הכי מתאימים לאותה הכשרה מקצועית וככה לשתף פעולה עם כלל הגורמים כדי להגיע בצורה ממוקדת ולא רק לדבר באוויר.

תודה רבה. אני מתנצלת, אבל יש לנו עוד דוברים ואנחנו צריכים לפנות את החדר. אז עד שיפנו אותנו, אנחנו לא מתפנים מרצון.

אבל זה לא רציני, זה לא היה דיון רציני.

בסדר, יכול להיות. אני כיבדתי אותך כי באמת - - -

לא, לא צריך כיבודים, צריך דיון, דיון רציני, לא חצי שעה.

מתן חמו, בבקשה.

שלום. אני אגיד בכמה מילים, משרד העבודה פועל לקידום אוכלוסיות שהוגדרו בהחלטת הממשלה ליעדי 2030 בחברה הערבית, בחברה החרדית ובאוכלוסיות נוספות. אנחנו מפעילים מרכזי הכוון בנגב ב-11 יישובים ובעוד שלוחות, עוברים בהן מעל 8,000 מקבלי שירות בשנה שמשתתפים בהכשרה, כ-800 משתתפים בהכשרות במרכזי ההכוון ועוד משתתפים בהכשרות באמצעות שוברים. זה משתנה משנה לשנה, בשנת 2022 היו שם עוד 450 משתתפים בהכשרות ממומנות באמצעות שובר להכשרה. הפריסה בנגב רחבה. במה"ט, המכללות הטכנולוגיות, לומדים 4,900 משתתפים בשנה, גם האוכלוסיות השונות והמגוונות.

זאת אומרת המענה הוא מענה רחב. צריך להגיד שאפשר להרחיב אותו עוד כדי לפגוש את הצרכים הייחודיים שקיימים בנגב ובפריפריה בכלל, אנחנו פועלים מכוח של החלטות ממשלה, למשל החלטת ממשלה של מעבר צה"ל לנגב, הקמה של מרכז הכשרות בדרום, החלטת ממשלה לאשכול הנגב המזרחי. ככל שהחלטות הממשלה השונות מאפשרות ומתקצבות, שם אנחנו נמצאים. כמובן שהצורך עוד קיים. זה ככה בקצרה.

תודה רבה. ממונה מחוזית תעסוקה מחוז באר שבע דרום, עידית מילר לוזון.

נעים מאוד ושלום לכולם. כמו שאמרת, ממונה מחוזית על תעסוקה, בהכשרתי עובדת סוציאלית מזה למעלה מ-20 שנה. בארבע השנים האחרונות אני מנהלת את כל תחום התעסוקה באגף הרווחה במשרד הרווחה והביטחון החברתי, ממונה על הקמה ותפעול של מרכזי הזדמנות לתעסוקה, כולל אחד בירוחם, שדרות שכרגע אני נמצאת שם לריאיונות של אנשי צוות, אופקים, נתיבות, באר שבע, שהוא המרכז הראשון שהוקם בארץ ואילת.

הפריסה הזאת נותנת אפשרות לתושבי אותן רשויות שהם אוכלוסיות רווחה ואנשים עם פרופיל רווחה, אך לאו דווקא בעלי תיק ברווחה, לקבל מענים תעסוקתיים בתפירה אישית לאור החסמים המורכבים שהם מגיעים איתם. אנחנו פונים לאוכלוסיות יעד שהם אנשים עם הדרה חברתית ועוני רב דורי כאשר המטרה היא לעבוד מול החסמים שאותם אנשים מגיעים איתם, להגיע לפתרון ולהגיע לתעסוקה האיכותית והנכונה ביותר עבור האנשים.

אני מנהלת גם תכניות של שילוב תעסוקתי לאנשים עם מוגבלויות בשוק הפתוח, כלומר אנחנו מדברים על אותו רף, על שילוב בתנאים סוציאליים מלאים, לא בתעסוקות מוגנות כאלה ואחרות, אנחנו מדברים על מוביליות חברתית דרך עולמות התעסוקה, אנחנו מדברים על פתרונות של חסמים מאוד מאוד מורכבים. אנחנו פונים לאוכלוסיות יעד של הורים יחידניים, אוכלוסיות עוני, אנשים שאיבדו אמון במערכת ואנחנו עקב בצד אגודל מנסים לבנות את האמון הזה מחדש.

אנחנו כמובן מדברים על תכניות שבקצה הרצף יש פתרון תעסוקתי קיומי ובר קיימא. זאת אומרת אם הקמנו תכנית יחד עם ויקס בירוחם, תכנית לנשים לעיצוב גרפי, יחד עם הזרוע, אנחנו דרשנו שלפחות יהיו 80% השמה בתום התכנית הזאת. התכנית הוקמה בדחיפה מטורפת של טל אוחנה, ראש מועצת ירוחם, שאמרה שהנשים האלה יהיו גם נשים מהקהילה החרדית וגם נשים מעוטות יכולת והזדמנויות שלמדו תוך כדי הקורונה להיות מעצבות גרפיות ובסופו של דבר גם המועצה התחייבה להעסיק והיא מעסיקה כפרילנסריות את אותן בוגרות של הקורסים שנותנות שירות לכל מיני צרכים של הרשות. זו רק דוגמה אחת מיני רבות של מה זה אוכלוסייה מודרת שאנחנו בונים לה תכניות בתפירה אישית.

אני אשמח לענות על עוד שאלות. אנחנו מאוד קצרים בתקציבים, אנחנו נשמח מאוד לשבת עם מטה משרד הרווחה על הבניה יותר מסודרת של האגף, חסר לנו כוח אדם באגף, כל אחד עושה כמה וכמה תפקידים כדי שהתכניות האלה ייצאו לפועל. מרכזי הזדמנות היום בפריסה ארצית של 16 מרכזיםand counting כדי שבאמת לא יהיה מקום במדינת ישראל שתהיה שם אוכלוסיית רווחה בפרופיל רווחה שלא יקבלו מענה תעסוקתי שיתאים לצרכים שלהם וירים אותם מאיפה שהם נמצאים עוד קומה אחת למעלה לפחות.

תודה רבה. אני צריכה לסכם. אני יודעת שזה לא דיון.

זה לא.

אני מסכימה איתך. בכל זאת היה חשוב שיהיה משהו בנושא עידוד תעסוקה בנגב. אין ספק שהדבר הזה צריך וחשוב שיהיה לו איזה שהוא מענה. אני מאמינה וזה מה שאנחנו נדרוש בשנים הבאות, אני חושבת שהוועדה תתייחס גם למטרה החשובה הזאת ואנחנו פה בעזרת ה' לוודא שהדבר הזה יקרה. אני יכולה להגיד פה כל מיני זה, אבל אני רוצה לומר את האמת, שכרגע בשלב הזה הנושא הזה – יכול להיות שהיום עוד תהיה חשיבה, אבל בשלב הזה כנראה שהקצאה לא תהיה השנה, בדגש על השנה.

אבל יש אופציה שזה יהיה גם לטווח הארוך.

אני עדיין מבקש שנעשה פיילוט קטן בתחומים שהם חדשניים כמו עסקים קטנים במיליונים בודדים.

במקום הדיון הזה, אם היית מביא לי איזה תכנית לפיילוט מסודרת.

יש לי תכנית, הממשלה עשתה אותה, אני לא צריך להביא תכנית.

היא עשתה אותה?

אמרתי את התכנית.

אבל תן לי אותה, ככה באוויר אני לא יודעת להתייחס לדברים.

ובאוויר כשלא יודעים מי יפעיל מרכזים מאזנים אנחנו יודעים להתייחס?

אבל מרכזים מאזנים, הגישו לי דפי עמדה, הגישו לי - - -

אנחנו יודעים איך יפעילו את מרכזי הנוער? יש לנו תכנית הפעלה? יש הרבה סימני שאלה.

אבל שם יש קול קורא, יש תכנית יותר ברורה.

אם אנחנו נקצה עכשיו כסף למו"פ אנחנו יודעים מה המחקרים שיוקצו? אנחנו שמים כסף ובונים תכנית עבודה על בסיסו, אבל בוחרים רעיון נכון. זו לא הסיבה. אני אומר לך שאם בזכותנו הממשלה תתחיל להתייחס לעסקים קטנים ותביא מענקים, או לאנשים כמו חנה רדו שהביאו מאות עובדים עם תורמים במקום ממשלה, הדבר הזה - - -

אני אדבר איתך בשקט. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50.