פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



37
ועדת הכספים
11/05/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 146
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, כ' באייר התשפ"ג (11 במאי 2023), שעה 20:00

פרק ט' (מסים), למעט סעיפים 41-40 ו-47-45 מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023

פרק ט' (מסים) - סעיפים 42-44 הקצאת חשבוניות - מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
אופיר כץ
חוה אתי עטייה
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
יצחק קרויזר

פנינה תמנו

ישי פרלמן
-
עוזר ראשי משפטית, רשות המיסים

יעל נוה
-
סגנית בכירה ליועצת המשפטית, רשות המיסים

יואל חלימי
-
מנהל אגף בכיר שומה וביקורת מע"מ, רשות המיסים

שי דותן
-
מנהל תחום בכיר מע"מ, רשות המיסים

מירי סביון
-
משנה למנהל רשות המיסים

ערן יעקב
-
מנהל רשות המיסים

אלעד סלומיאנסקי
-
עו"ד משפט כלכלי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ג'ק בלנגה
-
רו"ח, יו"ר משותף ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון

שלומית ארליך
שגית אופק

טמיר כהן

חבר תרגומים; מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

פרק ט' (מסים), למעט סעיפים 41-40 ו-47-45 מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612

אני מחדש את הישיבה של ועדת הכספים. אני מביע התנצלות גדולה על המציאות הזאת, שגם אני סובל ממנה. מחדשים את הישיבה פעם ועוד פעם ועוד פעם והוויכוחים והדיונים. אבל אנחנו נמצאים ערב תקציב וצריך לעשות הכל על מנת שלפחות נגיע לשלב הזה שנוכל להצביע על התקציב. ולכן אני מביע את התנצלותי, כפי שאמרתי.

לפי הפרסומים בעיתונות, דפנה ליאל פרסמה, שיש משבר בין ש"ס לסמוטריץ'. מה המשבר?

זה מה שקראנו בגלל שוברי המזון.

לא יכול להיות.

האמנם? אתה עונה. אחר כך, אחרי ההסבר.

חבר הכנסת טיבי, אנחנו דנו בנושא של הקצאת מספרי חשבוניות במלחמה בהון השחור. ואני שמעתי את מה שאתה אמרת שזה צריך לעשות, זה לא מספיק, אבל זה מלחמה בהון השחור וצריך לעשות הכל כדי להחריף את המלחמה הזאת בגלל שהנזק של המציאות הזאת הנוראה שאנחנו חיים בה, בכל הארץ ובעיקר במגזר הערבי. ואני משבח את ולדימיר, שוולדימיר גם כן תרם פה את חלקו המקצועי לעניין הזה.

תודה רבה אדוני.

אני באמת התלבטתי האם להביא, לא להביא.

אנחנו דילגנו על הנושא של הארנונה?

לא, אנחנו ב-20:30 על הארנונה. אבל לא יהיה הצבעות.

לא יהיה הצבעות.

כלומר היום בכלל לא יהיו הצבעות?

אני מעריך כך.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד יושב הראש, לפחות תגיד גם מילה על אלה שיושבים, מתחייבים, מנסים.

אני מבטיח לך, אני נשאר עד הסוף.

אימאן, אני התנצלתי בהתחלה. אני גם יושב פה.

אני אגיד לך מה הבעיה, אדוני יושב הראש. במצב מאוד מתוח ברחבי הארץ. לאנשים יש ילדים בבית. אתה יודע, הכל מורכב.

גם אני רוצה לנסוע הביתה.

לא, אבל אולי אפשר לשפוך טיפה אור באמת על מה שהולך להיות כאן היום.

בסדר. אז מה שאני אומר, אנחנו דנים בזה. אני רוצה שיקריאו את זה. אני רוצה שיביעו את הדעה לגבי העניין הזה.

וקרן ארנונה?

אחרי זה אני אבקש דיון על הארנונה. אחרי שיש נוסח אני אבקש ששני הצדדים יציגו את ההסכם.

אין לכם רוב. זה 8-8, זה תיקו, זה נופל.

אין רוב. לא, אבל גם אם היה רוב, אני לא הייתי מצביע כשינון אומר לי אני לא בא להצביע. אני לא עושה דבר כזה. אני לא מנהל פה מלחמה של הצבעות.

אדוני יושב הראש, קודם נגעו בעניין הזה שמתוח ברחבי הארץ. האם הזכרת את זה שיש הרוג ברחובות?

כן, כן.

ושאנחנו כולנו משתתפים בצער המשפחה.

משתתפים בצער המשפחה, נכון מאוד.

ואנחנו רוצים לחזק את תושבי ישראל.

ושולחים איחולי החלמה מהירה לפצועים.

תודה, תודה אדוני.

רבותיי, בבקשה, מישהו.

אתה רוצה שאני אגיד את הדברים ואת השינויים ונדבר רגע על מה נשתנה בנוסח?

רק דבר אחד. אני רוצה, מי מהממשלה? בסדר, אני רק רוצה שתדעו, אני לא הולך להיכנס, הדיון יתקיים. קבענו את מה שקבענו על דעת כולם. אם אתם רוצים לשנות, אני מקווה שלא. אם אתם רוצים לשנות, אז תגידו לי מראש, אז אין מה להקריא. ושאני לא הולך לשנות כלום. קיימנו את הדיון באריכות, עם כל מה שנלווה לעניין הזה. אז זהו, אני מבקש אם אפשר להקריא את זה. אם אתם סבורים שצריך לשנות, אז נקיים דיון, בעזרת השם, בחנוכה. למה דווקא עכשיו?

יש עוד נקודה אחת. יש רק נקודה אחת שאני חושב שזה מחלוקת בהבנה של מה הייתה ההסכמה אתמול שהוועדה.

בבקשה, תקריא. ישי, ישי.

אני בעצם מתייחסת לתיקונים בנוסח שנעשו לעומת הנוסח בהצעת החוק, בכחול. אז בעצם בהתאם להחלטת הוועדה התיקון הזה יהיה בהוראת שעה לחמש שנים.

רגע, ולדימיר, תקשיב, תעשו לי טובה.

לא, אני מסביר את מהות החוק.

הוא הסביר את מהות החוק ואני העליתי פה אתגר, אבל בהמשך.

אוקיי, תמשיכי.

אז בעצם יהיה מדובר בהוראת שעה לחמש שנים. אני מקריאה בעצם את סעיף קטן (א).

בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2028) ועד יום י"ג בטבת.

2024.

2024. ועד יום י"ג בטבת התשפ"ט.

אפשר להביא?

כן, אבל בכל זאת, חילקו פה עותקים, אני גם מבקשת.

אז שידפיסו. אם זה חשוב לה.

כן, לא ידלגו עליי, סליחה. יש להם עותקים.

לא, זה אני הדפסתי בלשכה.

לא לחמם אותי ולדי. תביאו, אתם מביאים עותקים או לא?

קחי.

תודה.

הלאה.

מה, נהייתה כנסת ירוקה? אנחנו צריכים עותקים, סליחה, לא להתחמק.

רגע, את מיושנת כמוני. אני גם כן מתווכח כל הזמן על זה. זה בטאבלט, זה נמצא. אז הם אומרים לי שזה יותר.

יש כאלה שיותר נוח להם.

אני מסכים איתך. אני כשהייתי יושב ראש בכנסת הקודמת לא נתתי שיביאו את זה. הביאו את זה בקדנציה שאני לא הייתי. ואמרו לי שטאבלט היום נותנים. אם את רוצה, ידפיסו לך. טוב, אני מסכים איתך. בבקשה.

אז בעצם סעיף קטן (א) מתייחס לתקופה של הוראת השעה של חמש שנים.

תיקון חוק מס ערך מוסף - הוראת שעה
42.
(א) בתקופה שמיום ב' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) ועד יום י"ג בטבת התשפ"ט (31 בדצמבר 2028) או עד מועד הפקיעה הראשון או מועד הפקיעה השני, כאמור בסעיף קטן (ד), לפי העניין - יקראו את חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 - (בסימן זה - חוק מס ערך מוסף) כך:



בעצם התיקון הזה עכשיו בנוי ברבדים. ההסדר הזה הוא לא יחול לתקופת הוראת שעה של חמש שנים. ובהמשך, אנחנו נעבור תכף ואני אראה את הרבדים שיחולו בשנים ספציפיות.

בפסקה (1) בסעיף 38, בעצם (א1) יש שם תיקון נוסח. ההפניה הייתה לא נכונה. אז זה צריך להיות בעצם, אני בתוך פסקה (1) בסעיף 38, בסעיף קטן (א1). אני עדיין בעמוד הראשון. יש שם תיקון נוסח, שאתם רואים אותו בעקוב אחר שינויים. במקום (3)(ב)(1) זה צריך להיות (א3)(1). פשוט שינינו את מספרי הפסקאות.

בעצם ההוראות האלה שמתייחסות לניכוי מס תשומות הן ממשיכות לחול כפי שהיו.

אנחנו בפסקה (2). שם נכנס סעיף 40ב לבקשת הוועדה. נתבקשה סמכות למנהל לאשר ניכוי מס בחשבונית שלא הוקצה לה מספר, אם מדובר באיזה שהן נסיבות חריגות של תקלה בקשר למערכות המחשוב למשל.



סמכות המנהל לאשר ניכוי מס תשומות הכלות בחשבונית שלא הוקצה לה מספר
40ב.
נוכח המנהל כי התקיימו נסיבות חריגות בקשר למערכות המחשוב של רשות המיסים, שבעטיין מסיבות טכנולוגיות לא התאפשרה הקצאת מספר על ידי המנהל, רשאי הוא להורות, על אף האמור בסעיפים 38(א1), 40א(2) ו-43א, שיותר ניכוי מס התשומות הכלול בחשבונית מס שלא הוקצה לה מספר.";



בהמשך, בפסקה (4) אלה תיקונים טכניים. במקום "יימחק" - "לא ייקרא" כי זו הפכה להיות הוראת שעה.

בסעיף גטן (ג) שבו נכנסת פסקה (א2), פסקה (2). זה תיקון שבעצם גם כן התבקש על ידי לשכת רואי החשבון. שהמבקש יוכל לציין את המספר על גבי חשבונית המס, לברות בכתב יד.

בפסקה (3) בעצם העלינו את מה שהיה, הופיע בעבר בפסקה (א)(4). כך שאם היה למנהל יסוד סביר לחשש שהחשבונית תוצא שלא כדין הוא רשאי להחליט שלא להקצות לה מספר. אם הוא החליט, הוא שולח למבקש את ההחלטה המקדמית באופן מיידי בהודעה מקוונת והוא מאפשר לו לפעול בהתאם למפורט בה. ההודעה המקוונת צריכה לכלול את אלה:




(א) העילה להחלטה המקדמית שלא להקצות מספר לחשבונית המס;




(ב) המועד שבו המבקש רשאי להביא לפני המנהל את טענותיו, אשר יהיה בתוך שלושה ימי עסקים מיום שליחת ההודעה המקוונת (בסעיף זה - השימוע)

פה הם הסכימו לשני ימים.

שאלה. אז הקצאת המספר הוא רק כשזה מקוון?

לא הבנתי את השאלה. כל הרעיון של התיקון הזה הוא בעצם - - -

שהכל הופך להיות מקוון.

כן. שאתה צריך להוציא חשבוניות שיש להן מספר.

אבל איך? מקוון? אני לא סתם שואלת את זה. מה קורה, אדוני יושב הראש, עם אנשים מבוגרים שיש להם עסקים שהם לא עושים את זה מקוון? מה קורה עם אנשים שהם עולים חדשים? כל אלה שיש להם, ככל שהעולם באמת מתקדם דיגיטלית, אבל בסוף אנחנו לא צריכים להותיר מאחור את האנשים שהם לא בהכרח עם טכנולוגיות. אולי זה מצריך עכשיו איזה היערכות טכנולוגית טיפה יותר מורכבת לאנשים מסוימים?

אז אנחנו מפתחים אפליקציה שהיא גם תהיה מונגשת. מה שקורה היום גם במשק. ניתן גם על ידי מסופון, כמו סוכנים. בדיוק, באותה צורה.

אז אני אומרת לך למשל - - -

בסדר, את תשאלי. אבל קיימנו על זה דיון ארוך, אני לא פותח את הדיון.

לא, לא, אבל חשוב שתיקח את זה בחשבון אדוני יושב הראש. זה משהו שהם חייבים, אני לא אפתח את הדיון, כי באמת בסוף אני מגיעה לפה כדי להחליף את חברת הכנסת שרן לזמן מאוד קצוב. אבל אני אומרת לך, זה נושא - - -

אני העליתי את זה. את מתארת לעצמך שלי זה גם חשוב. אני העליתי את זה הרבה פעמים, לא רק בעניין הזה. גם בעניין הזה. ושמים מסופים מיוחדים לאנשים שאין להם אינטרנט ואנשים שאין להם את ההליך הזה. זה נמצא בכל המקומות. לצערי הרב, זה לפעמים גם פוגע. אבל זה המצב בעולם. אני כל הזמן דואג ואני מסכים, ואני מסכים, הוא אמר את זה עכשיו. אנחנו עושים מסוף ששם יהיה שירות.

שלומית, דיברנו פה על שני ימים.

אז שני ימי עסקים זה מקובל מבחינתכם, רשות המיסים?

יש פה בעיה. כי אם, אדוני, שלום, ג'ק בלנגה.

לא, לא, לא. רגע. מקובל שני ימים?

זה מקובל, אבל זה מצמצם את העוסקים. אני חושבת שזה לרעתם, אז זה לשיקולכם. אין לנו שום בעיה עם שני ימים, זה בסדר.

זה שני ימי עסקים. אם מישהו ביום חמישי נתקע בלי חשבונית הוא יקבל תשובה ביום שלישי לאחר מכן. זאת אומרת, זה חמישי, שישי, שבת.

בסדר, אז שני ימים.

שני ימי עסקים.

אין התנגדות.

לא, אנחנו לא מתחילים בימי עסקים. שני ימים.

זה מה שכתוב, כתוב ימי עסקים.

אה, אז בסדר.

הנוסח הקיים יכול להישאר.

הלאה, הלאה, לא לפתוח את הכל עכשיו. לא, לכם יש סבלנות. לי אין. כן? הלאה.

ובעצם הדבר השלישי זה בסעיף קטן (ג).




(ג) אפשרות המבקש לסמן באופן מקוון את בחירתו באחת מאלה:



בסעיף קטן (א4).



(א4) על שימוע לפי סעיף קטן (א2)(3)(ב) יחולו ההוראות המפורטות להלן:




(1) עד קיומו של השימוע המבקש לא יקבל מספר לאותה חשבונית מס, אלא אם כן החליט המנהל להקצות מספר לחשבונית -



בעצם (א) ו-(ב) עלו למעלה, כמו שהקראנו אותם ב-(א3).




(4) החליט המנהל לאחר קיום השימוע כי הוצאה של חשבונית המס בנסיבות העניין תהיה שלא כדין - לא יקצה לה מספר; המנהל יחליט בבקשה בתוך יום עסקים אחד מתום השימוע;



ניסינו להבהיר את הנוסח טוב יותר.




לא החליט המנהל בבקשה בתוך פרק הזמן כאמור, יראו את הבקשה להקצאת מספר כאילו התקבלה והמנהל יקצה לחשבונית מספר;



האמת שעכשיו אני רואה שפסקה (1) ופסקה (4) הן קצת חוזרות על עצמן. כי בפסקה (1) כתוב "עד קיומו של השימוע המבקש לא יקבל מספר לאותה חשבונית, אלא אם כן החליט המנהל" וגם בפסקה (4) כתוב, אה, זה לאחר קיום השימוע.

זה לאחר השימוע וזה לפני השימוע.

בסדר. פסקה (5). (א) המנהל יחליט בהשגה בתוך, כתוב כרגע בנוסח 30 ימים. דיברנו על 21 ימי עסקים או 30 ימים.

מבחינתנו זה בסדר. אני חושבת שזה מאוד דומה בדרך כלל פרק הזמן הזה. אז מבחינתנו מה, זה בסדר 30 ימים, אפשר לשנות.

אני מציע להוריד ל-21.

ימי עסקים. אם זה 21, זה ימי עסקים.

נעשה את זה 21 ימי עסקים. וסעיף קטן (ד) נמחק.

בפסקה (5) זה תיקון שהוא טכני.

בפסקה (6) גם כן, במקום "תימחק" - "לא תיקרא". זה תיקונים טכניים.

אבל (א) צריך להוסיף "לא תיקרא".

כן, אנחנו נתקן. זה נוסחות.

סעיף קטן (ב). עכשיו בעצם אנחנו מגיעים לפרישה של השנים שבהם יחול ההסדר.


(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופות שלהלן יקראו את סעיף 38(א1) לחוק מס ערך מוסף, כנוסחו בסימן זה כך ש-



(1) מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) במקום "5,000" יבוא "20,000";



בעצם אנחנו נכנסים פה להסדר שאמרנו שיחול במתווה פוחת, שבו בשנה הראשונה בתוך הוראת השעה של חמש שנים, בשנה הראשונה הסכום יהיה במקום סכום חשבונית של 5,000 שקלים יעמוד על 25,000 שקלים. לאחר מכן 15,000 שקלים.

זה יורד ב-5,000 שקלים כל שנה. כן.

20,000 שקלים, כן, 15,000 שקלים, 10,000 שקלים ו-5,000 שקלים בשנה החמישית.



(1) מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) במקום "5,000" יבוא "20,000";



(2) מיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026) במקום "5,000" בא "15,000";



(3) מיום כ' בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027) עד יום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027) במקום "5,000" בא "10,000".



ובעצם 5,000 קבוע כבר עכשיו בסעיף 38.


(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) ועד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) יקראו את חוק מס ערך מוסף כנוסחו בסימן זה, כך:



(1) בסעיף 38(א1), במקום "5,000" יבוא "25,000", והמילים "או (א3)(1) או (א4)" - לא ייקראו;



(2) בסעיף 47 -




(א) בסעיף קטן (א2), במקום פסקה (3) יקראו:





"(3) ביקש עוסק מורשה מהמנהל להקצות מספר לחשבונית מס כאמור בפסקה (1), יקצה המנהל מספר לחשבונית המס באופן מקוון.";




(ב) סעיפים קטנים (א3) ו-(א4) - לא ייקראו;



בעצם סעיף קטן (ג) עוסק כוללו בתקופת הפיילוט של השנה ראשונה, בשנת 2024. במקום סכום של 5,000 שקלים ידובר בחשבוניות בסכום של 25,000 שקלים. כל ההוראות שעוסקות בנושא השימוע לא יחולו בעניין הזה. ואם בעצם עוסק מורשה מבקש להקצות מספר, המנהל צריך להקצות לו מספר.


(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופות שלהלן יקראו את סעיף 38(א1) לחוק מס ערך מוסף, כנוסחו בסימן זה כך ש-


(ד)
(1) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בסעיף קטן (ג) כך שתחול גם בשנת 2025.

שלומית, במקום הזה נראה לי שצריך לכתוב או להאריך בשנה או תאריך.

כתבנו כך שתחול גם בשנת 2025.

כן. אבל בשנת 2025 גם יכול להיות שזה אפשר לפרש את זה באמצע.

אוקיי. אז נעשה את זה.

עדיף תאריך או בשנה נוספת.

בסדר.

רגע שלומית. בסעיף קטן (א2) במקום פסקה (3) כתבת "ביקש עוסק". ואם הוא לא יבקש? אז הסעיף כאילו לא חל.

אז אפשר לעשות המנהל יקצה מספר חשבונית מס כאמור בפסקה (1) באופן - - -

לא, ההליך זה בו שהראשון שפונה למנהל זה העוסק. לא העוסק - - - על החשבוניות.

אני מבין. אבל כרגע אם אני לא מבקש, אין לי, אני לא בפיילוט. תקרא את הסעיף. אני אומר את ההערה במקומכם.

מה ההערה? ג'ק, אתה יכול לחזור עליה?

תקראי את הסעיף. ביקש עוסק. ואם אני לא מבקש אז אין חשבונית.

מה שישי מנסה להגיד זה בעצם שהסעיף בנוי כך שאתה מבקש את, גם בסעיפים העיקריים.

בסעיף המקורי כתוב ביקש המנהל, ביקש העוסק. ומעל סכום מסוים המנהל מחייב אותו. כרגע נשאר רק ביקש העוסק. ואם אני לא מבקש, אז הסעיף לא חל.

ישי, מבחינתכם אפשר לנסח את זה כך שזה יהיה ללא ביקש העוסק? זאת אומרת, שהמנהל יקצה מספר חשבונית?

זה פשוט פחות ברור. הרעיון הוא שבסעיף 47 בעצם סעיף קטן (א2)(1) שהוא יישאר גם בפיילוט אומר עוסק המוציא חשבונית רשאי לבקש והוא חייב לבקש אם זה חשבונית - - -

אבל פה אין חייב.

רגע. חייב לבקש עם זה מעל 5,000. הסעיף זה נשאר גם בפיילוט.

לכן יש גם רשאי, על כל סכום, וגם חייב על סכום מוגבל.

שנייה יעל, תני לי רגע.

פסקה (3) זאת הפסקה שאנחנו מחליפים, תסתכל ב-47(3) זאת הפסקה שאנחנו מחליפים. שב-(3) בעצם זו פסקה שאומרת שאם למנהל היה יסוד סביר לחשוש שחשבונית המס שלגביה הוצאה בקשה תוצא שלא כדין רשאי הוא להחליט שלא להקצות מספר.

בעצם הרעיון של נושא ההקצאה של החשבוניות ממשיך לחול. אתה כן צריך לבקש חשבונית. הסכום יהיה 25,000 שקלים ואתה כן תוכל לקזז אותה.

אוקיי, אני אסתכל. תתקדמי.

בסדר.

אז אני חוזרת לסעיף קטן (ד).


(ד)
(1) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בסעיף קטן (ג) כך שיהיה בשנה נוספת ויחולו פסקאות (1) ו-(2) לסעיף קטן (ג).

שלומית, נראה לי שהמילים האלה מיותרות "יחולו פסקאות (1) ו-(2) לסעיף קטן (ג)".

לא, זה לא. כי בעצם המשמעות היא שאם מבקשים, אם השר מבקש באישור ועדה להאריך את התקופה האמורה, מה שיקרה בתקופה הזאת זה בעצם ימשיך לחול אותו מצב בדיוק שחל בתוך השנה הראשונה של הפיילוט, בשנת 2024. גם לעניין הסכום שהוא 25,000 שקלים.

לא, אבל זה לא משתמע מזה שהוא האריך את זה ב-(ג) פשוט? פשוט זה עוד שנה. כי כל המשמעות של (ג) יקראו ככה.

לא, אנחנו לא נשאיר.

לא, אין לי התנגדות. כאילו, זה טכני.

בסדר, אז שיישאר ככה.


(ד)
(1) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בסעיף קטן (ג) כך שיהיה בשנה נוספת ויחולו פסקאות (1) ו-(2) לסעיף קטן (ג). או לקבוע בצו שיחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב).



הכוונה היא לחזור, אם מחליטים לא להאריך בשנה נוספת את הפיילוט, אפשר לחזור למצב הרגיל. זאת אומרת, למצב שבו נקבעה הוראת השעה לארבע השנים הנוספות.



לא קבע שר האוצר צו כאמור עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) או לא אישרה ועדת הכספים את הצו האמור עד אותו מועד יפקע תוקפם של סעיפים קטנים (א) ו-(ב) (בסעיף זה - מועד הפקיעה הראשון).



הרעיון הוא שמגיעים אחרי השנה הראשונה של הפיילוט, השר מגיע, מבקש בצו להאריך את המועד מוועדת כספים. בעצם או שהצו הזה, או שתקופת הפיילוט מוארכת בשנה נוספת, כך שאותן הוראות בדיוק חלות גם בשנה השנייה, כלומר בשנת 2025. או שאפשר להחליט גם, או שבעצם אומרים שתקופת הפיילוט מסתיימת. ואז הולכים להסדר העיקרי שנקבע. או שהוועדה בעצם יכולה להחליט או שהשר לא מביא את הצו, שהפיילוט לא צלח ובעצם מפסיקים את תקופת הפיילוט ואז הכל פוקע.

כלומר, שלושה מצבים.

כן, על זה דיברנו.

לא, רגע. לא, בנקודה הזאת רצינו רק לבקש שלגבי הפיילוט, שבשנה הראשונה של הפיילוט, לקראת השנה השנייה של הפיילוט, שלא תהיה אפשרות, תהיה אפשרות כלומר להאריך את הפיילוט. אבל לא תהיה אפשרות אחרי השנה הראשונה של הפיילוט. לא, לא צריך לפתוח. רגע, כי זה אומר פיילוט.

זה התשובה שלילית.

כי המשמעות, רגע, אני רוצה רק להסביר את הדבר הזה.

אני לא אפתח את זה.

לא צריך לפתוח פה כלום. המשמעות שהפיילוט יכול להימשך שנתיים ואחרי זה כמובן אפשר להפסיק אותו.

הוא יימשך, אם רוצים להאריך אותו הוא יימשך לתקופה השנייה. אבל זה אחרי שזה יבוא לוועדת כספים. לאחר שנדון בזה, יתקיים דיון ואז תתקבל החלטה.

זה כן לפתוח, כי זה שונה ממה שסוכם אתמול.

לא, למה שונה ממה שסוכם אתמול?

זה מה שסוכם אתמול, שזה חוזר לוועדה אחרי שנה.

נכון.

נכון, אבל אחרי פיילוט. זה לא שונה ממה שסוכם אתמול.

ערן, מה שסוכם אתמול זה מה שיהיה.

זה לא שונה.

אנחנו מבקשים, אולי לא הבנו עד הסוף. אנחנו מבקשים שתהיה אפשרות - - -

אני לא רוצה.

אי אפשר לעשות מקצה שיפורים על מקצה שיפורים, על מקצה שיפורים.

מירי, מירי, לא.

אתם תפתחו את זה ובכלל אנחנו נתחיל עם כל ההערות שלנו.

רגע, רגע, אני אגיד לך משפט. לא, הבנתי. אני אגיד לך משפט. בבקשה הזאת, כן? אתם משדרים חוסר ביטחון כלפי הפיילוט.

לא, ממש לא. החשש, יכולות להיות סיטואציות שבהן מכל מיני סיבות הצווים, ההמשך לא יגיעו.

כלומר, בעצם אתם אומרים ששנה אחת לפיילוט זה לא מספיק?

שנייה, שנייה. שיהיה מחדל ולא יביאו את הצווים לוועדה.

תביאו את זה לוועדה.

אז יש לנו בקשה. שברירת המחדל וגם האפשרות - - -

לא הבנתי, מה זה יהיה מחדל ולא יביאו לוועדה?

אם זה משהו שהוא נורא חשוב.

אם זה חוק. לא, זה משפט, סליחה, תחזרי בך. אין דבר כזה יהיה מחדל ולא יביאו לוועדה. אין דבר כזה.

שנייה. אני רגע קוראת מה כתוב פה, בסדר? כתוב בהמשך "לא קבע שר האוצר צו כאמור או לא אישרה הוועדה". אוקיי? אנחנו שוב, קרו דברים, קרו מצבים.

תודה רבה. אני לא מקבל את הבקשה.

שמה? שלא הביאו לוועדה? אם חשוב לכם, אתם תביאו לוועדה. לא, אבל להגיד יהיה מחדל ולא נביא לוועדה?

זה יקרה כשהשר יחשוב שהפיילוט נכשל.

אפשר?

ערן, זה לא בסדר. אני אמרתי שלא. הלאה. רגע, מה אתם רוצים, שאני עכשיו אשנה את ההחלטה?

זה שינוי קל.

כשינון לא פה?

זה שינוי קטן. אנחנו נדבר עם ינון.

לא, לא. אל תדבר עם אף אחד, רק איתי.

את משנה את כל המהות.

אז אפשר לדבר בכל זאת?

נגמר העניין, תמשיכי הלאה. אני במקומכם מנציגי הממשלה הייתי מתבייש לבקש משהו עכשיו. מושיבים אותי פה יום שלם ואת החברים יום שלם. אי אפשר להצביע על כלום. ואתם מבקשים בקשות. אתם הממשלה. אני יושב פה מהבוקר על ריק.

גם אנחנו מתלוננים על הממשלה הזאת.

עוד לבקש בקשות? הלאה.

(2) האריך שר האוצר בצו את התקופה, כאמור בספקה (1), בתום אותה תקופה רשאי הוא, באישור ועדת הכספים, לקבוע בצו שיחולו הוראות סעיף קטן (א).



זאת אומרת, שוב, במצב הזה בפסקה (2) אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו כבר נכנסנו להארכה של שנת 2025. בתום אותה תקופה של שנת 2025, רשאי השר באישור ועדת הכספים, לקבוע בצו שיחולו הוראות סעיף קטן (א). זאת אומרת, תסתיים תקופת הפיילוט ונחזור להוראות העיקריות. אבל בשינוי אחד, השינוי של הסכומים, כי המתווה הפוחת משתנה.



ויקראו את סעיף 38(א1) לחוק מס ערך מוסף כנוסחו בסימן זה כך שבתקופות שלהלן:




(1) מיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026), במקום "5,000" יבוא "15,000";



בעצם אמרנו שבשנת 2024 זה פיילוט של שנה, שבו הסכום עומד על 25,000 שקלים. אם מחליטים להאריך את זה, מחליטים להאריך את זה באותם תנאים. זאת אומרת, גם בשנה השנייה זה יהיה ב-25,000 שקלים. ואז בהמשך התקופות צריך יהיה להתאים את הסכומים, כך שאנחנו מוותרים על מדרגה אחת. זה לא יורד בשנה השנייה ל-20,000 שקלים, כי זה נשאר ב-25,000 שקלים. אז בשנה השלישית זה בעצם יירד ל-15,000 שקלים. זאת אומרת, 25,000 שקלים, 25,000 שקלים, 15,000 שקלים.

רק נגיד שזה אותו דבר כאילו, זה אותם סכומים כמו בהוראת שעה הרגילה.

רק שבשנה השנייה זה 25,000 שקלים.

נכון.

(2) מיום כ' בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027) עד יום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027), במקום "5,000" יבוא "10,000".



ובעצם בשנה האחרונה זה יהיה 5,000 שקלים, בהתאם לסעיף שקבוע למעלה.

אני דווקא לא חשבתי ש-5,000. אני דיברתי אתכם שיכול להיות שצריך 10,000. אבל החברים פה כולם אמרו שהתהליך הוא תהליך כזה שאפשר להגיע ל-5,000 ואני קיבלתי את זה, בגלל שאני דמוקרט.

כן. ואנחנו גם לא פותחים.

כן, אמרתי. אמרתי את מה שהיה פה אתמול. אני קיבלתי את העמדה שלכם. אני איש ליברלי.

לא קבע שר האוצר צו כאמור עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) או לא אישרה ועדת הכספים את הצו האמור עד אותו מועד, יפקע תוקפם של סעיפים קטנים (א) ו-(ב) (בסעיף זה - מועד הפקיעה השני).



זאת אומרת שאם, שוב, גם בסיטואציה הזאת, שבתום תקופת השנה השנייה של הפיילוט לא בא שר האוצר עם צו שבעצם קובע אחרת או ועדת הכספים לא אישרה את הצו, אז התוקף של כל ההסדר הזה פוקע.

סעיף 43 בעצם נמחק.

ובסעיף 44 סימן זה, זה צריך להיות הוראות.

סימן ג' - תחולה
44.
הוראות אלה יחולו לעניין חשבוניות מס שיוציא עוסק מיום התחילה ועד תום תוקפו.

אבל יום התחילה צריך להגדיר, לא? 1.1.2024.

התחילה היא בעצם, כן.

היא לא מוגדרת אבל נראה לי.

אז אנחנו נסתכל ונבדוק את זה.

ואין הצמדה לסכומים אני מבין. העניין שאין הצמדה לסכומים והסכומים מאוד נשחקים עם הזמן, כן?

אז צריך להצמיד אותם.

כל הסכומים פה נומינליים. 5,000 שקלים בעוד 10 שנים זה כמו 1,000 שקלים.

אז צריך להצמיד. צריך להצמיד, מה? יש מקום שלא מצמידים?

לא, לא, תראה, גם בדיווח המקוון היום ה-5,000 לא צמוד.

גם שם נצמיד.

הוא לא צמוד, ג'ק, אנחנו המטרה היא לא לבלבל את הציבור.

לא, הציבור לא מתבלבל.

אני מניח שהיו"ר, כמו שהוא אמר, לא משנים כלום.

לא משנים, מוסיפים.

לא. גם אנחנו רצינו להוסיף.

רגע, אתם רוצים בסוף שזה יתחיל משקל. נכון?

אתם רציתם להפחית.

לא, אבל אין רציונל. המשמעות שהסכום הזה יהיה שונה. הרי כל תפיסה של ה-5,000 נשענת על תפיסה שגם היום זה 5,000 בדוח המקוון. אנחנו לא רוצים לא לשגע את הציבור ולא, זה המטרה היא כדי לייצר קוהרנטיות בעיקר בשביל הציבור. וגם המשמעות של הדבר הזה שזה הולך באותו אופן. 5,000 שם, 5,000 פה. בגלל זה התעקשנו על 5,000. זה לא שזה איזה מספר שניתן בהר סיני. 5,000 כי זה שם, לכן זה גם פה.

כן, אני גם לא חושב שצריך להצמיד.

טוב.

אני רק מבקש, הוסיפו סעיף מפורט בעניין הנסיבות. לא יודע כתבת "נסיבות מחמירות". לא יודע למה היה צריך את המילה הזאת. נסיבות חריגות, בסעיף 40ב. המילה חריגות נראית לי מיותרת. כי אם המנהל השתכנע שיש נסיבות, אז הוא לא צריך חריגות.

אני מציע שזה יהיה חריגות.

אבל ערן, אם המחשב שלך לא עובד, זה לא צריך שהוא יישרף. תקרא את, ערן, תקרא את הסעיף.

לא, אז אני אומר, אני רוצה להסביר משהו, בסדר? דווקא זה מסנדל את המנהל. המנהל תמיד רוצה הרבה חופש.

אבל המחשב שלך לא עבד, זה חריג?

זה דווקא לצמצם את טווח שיקול הדעת במקרה הזה הוא נכון. בנסיבות חריגות.

כשהמחשב שלך לא עובד, זה משנה?

זה חריג.

לא, תקרא את הסעיף.

זה אותו דבר כמו התקלות למיסוי מקרקעין, דרך אגב.

אני הבנתי. הבנתי. אני גם יכולתי להגיד לך את זה באוזן. אבל אם המחשב לא עובד זה לא משנה למה הוא לא עובד, אם זה נסיבה חריגה או לא חריגה. המחשב שלך לא עובד. כתוב שהמחשב שלך לא עובד בנסיבות חריגות. אז לכן תוריד את המילה חריג. ערן, באמת, זה משהו פנימי שלך ואתה מכניס לחוק. אני צריך להוכיח שהמחשב שלך לא עבד בנסיבות חריגות? העוסק צריך להוכיח שהמחשב שלך לא עבד בנסיבות חריגות? אני יודע אם זה חריגות או לא חריגות?

תגידי את ההסתייגויות שלו. אני רוצה שתצביעו, אני לא מצביע על החוק. אני רק מצביע על ההסתייגויות.

אחרת כל תקלה שמישהו יחשוב שהיא איזה נסיבה אז תצוף. בוא.

אבל כתוב בשל מחשב רשות המיסים.

בסדר.

ערן, זה לא הגיוני. אתם כל כך מפחדים מעצמכם?

לא, לא מפחדים.

אתם מפחדים, כאילו?

ג'ק, זה החריג, זה לא הכלל. ואנחנו פה בפירוש בנסיבות חריגות. כי גם תקלה טכנית יכולה להיות טריוויאלית. ואנחנו פה מכוונים לא לתקלות של שעה, אלא למשהו משמעותי שיביא את המנהל לאשר את החשבונית בסיטואציה הזאת. וזה המקרה, זה האירוע. אי אפשר להפוך אותו למשהו אחר.

זה לא הגיוני. אני מציע, שלומית, להוריד את המילה "חריגות" בסעיף, כי נראה לי שזה עניין פנימי שלהם וזה לא עניין של הציבור. ובסעיף הזה, שלומית.

זה אותו דבר קיים גם במיסוי מקרקעין.

אבל שם לא הייתי במקרה בדיון, בגלל זה זה עבר.

יפה.

טוב, תודה, תודה.

העניין הוא שזה פשוט מותאם לתקנות.

אבל בעקבות הוספת הסעיף הזה - - -

תודה, תודה.

אבל זה כמו התיקון של הדיווח המקוון. זה לקוח מתקנות מיסוי מקרקעין, דיווח מקוון. גם שם זה כתוב שם, אני מניחה שהם יפרשו את זה ממילא אותו דבר.

אבל בעקבות הוספת הסעיף הזה צריך רק לחזור ולחדד שלמנהל רשות המיסים יש סמכות לאשר חשבוניות כמסמך אחר. שלא יתפרש אחרת בעניין הזה.

זה לא קשור לסעיף הזה.

לא, זה לא קשור, לא.

זה קשור. שלא ישתמע מהסעיף הזה שאין לכם סמכות בטעות.

לא, זה לא קשור.

זה משתמע.

כי זה משתמע. לי זה משתמע.

זה לא משתמע, זה לא קשור.

לא, לא, שי, זה לא קשור.

אז שהיא תחזור ותגיד שלמנהל רשות המיסים יש סמכות.

אני דיברתי על הנושא הזה בפרוטוקול הקודם. זה מאוד מפורש וברור. אני לא אחזור על זה גם עכשיו. אנחנו לא בעניין לפתוח. אמרנו שבנסיבות שבהן, בנסיבות מסוימות יש אפשרות, שלומית, בנסיבות מסוימות, ואמרתי את זה כמה פעמים בדיון הקודם. יש אפשרות לבקש לקזז, לנכות מס תשומות באמצעות מסמך אחר, מסמך אחר שאינו חשבונית מס. במקרה הזה מה שג'ק רוצה להבטיח שמה שיאפשר לו לבקש מסמך אחר יהיה גם חשבונית שלא קיבלה מספר הקצאה.

עכשיו, אנחנו לא בענייני רולינג וזה תלוי נסיבות. אבל אני מראש אומרת שסיטואציות מסוימות, בהתאם לשיקול דעת המנהל, לא יחסמו את הבקשה הזאת רק מהטעם שמדובר בחשבונית שלא ניתן לה מספר הקצאה. ולכן אמרתי את זה גם בדיון הקודם. כמובן שאני מסייגת ואני באמת רוצה להיזהר ולדייק, שמדובר בנסיבות שיוכרו על ידי הממונה או מי שיש לו את הסמכות לשקול את העניין ובהתאם לשיקול דעתו.

אז אנחנו מתחילים עם מקבץ ההסתייגות של סיעת "ישראל ביתנו".

מי בעד?

מה מי בעד? עוד לא אמרתי.

אה, אז תגידי. טוב, יש סיכום שהוא לא מנמק. כן, בבקשה.

אני גם לא "ישראל ביתנו", אני אומר את זה לפרוטוקול. סתם שתדעו.

אמרה "ישראל ביתנו" הסתכלתי עליך.

לא, שיירשם בפרוטוקול.

אז אנחנו עוברים למקבץ ההסתייגויות של, רגע, בואו נעבור למקבץ ההסתייגויות של "העבודה".

איפה? לזימי לא פה.

בסדר. אז אני עוברת הלאה למקבץ ההסתייגויות של רע"מ.

גם לא פה.

אז אנחנו עוברים למקבץ ההסתייגויות של "המחנה הממלכתי".

קודם "יש עתיד".

אז אנחנו עוברים למקבץ ההסתייגויות של "יש עתיד". אנחנו נתאים את הנוסח.

הסתייגות מס' 1. במקום "האמור" יופיע "הכתוב".

מי בעד?

בעד.

מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

אפשר לא את כל ההסתייגויות?

אני עומד בסיכומים, לא פותח.

במקום "שסכומה" יבוא "שכלל העסקאות בה".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "20,000 שקלים" יבוא "19,000 שקלים".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

אחרי "שקלים חדשים" יבוא "מטבע נסחר אחר"

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "שאינה כוללת" יבוא "לא מופיע עליה".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "שהקצה" יבוא "שסיפק".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "המנהל" יבוא "פקיד אקראי ברשות המיסים".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "עוסק" יבוא "זעיר".

זה דווקא חלק מהתיקונים אולי כדאי להכניס, לא? תרשמו, תרשמו הערות.

הלאה, הלאה.

זה עוד רואה חשבון מציע לכם.

אחרי "עוסק" יבוא "זעיר".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

לפני "רישומו" יבוא "פרק זמן סביר".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

אחרי "לניכוי" יבוא "תוך יום עסקים אחד".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "להנחת דעתו" יבוא "לשביעות רצונו".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

אחרי "המנהל" יבוא "ואם המנהל וסגנו עסוקים, המנקה ברשות המיסים".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

בסיפה יבוא "לעניין זה הקמת עסק מיום שחשב עליו העוסק".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר)" יבוא "ביום בו נבחרת ישראל בכדורגל עולה למונדיאל".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר)" יבוא "כשמחיר הדלק ירד מתחת ל-4 שקלים".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "ואילך" יבוא "ועד שיהיה ברור שהפיילוט לא עובד".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "ואילך" יבוא "ועד שיבינו שזה מדרדר את ישראל במדד ה-RIA".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

אנחנו עוברים לקובץ ההסתייגויות של "המחנה הממלכתי".

במקום "על אף האמור" יבוא "למרות האמור".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "5,000 שקלים" יבוא "4,000 שקלים".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "שני אלה" יבוא "כל אחד".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

אחרי "והכל אף אם חשבונית המס, הצהרת הייבוא או מסמך שאישר המנהל לא הוצא על שם העסק" יבוא "ועל שמה של הכנסת".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

סעיף 47 יימחק.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "בלא המס" יבוא "כולל המס".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "המבקש יגיש את הבקשה" יבוא "המבקש רשאי להגיש את הבקשה".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "בסעיף 47" יבוא "המבקש יגיש את הבקשה פיזית".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "היה יסוד סביר לחשש" יבוא "היה חשש קטן".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "המנהל" יבוא "המנהל או מי מטעמו".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "רשאי" יבוא "לא רשאי".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "עוסק" יבוא "יחיד".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

יוכנס סעיף שבו האמור בסעיפים 42 עד 44 יחולו רק על בעלי עסקים קטנים.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

אנחנו עוברים למקבץ השני של "המחנה הממלכתי".

אני רוצה גם התייעצות סיעתית אחת.

בסדר, אז התייעצות סיעתית.

תגיד עד 56.

עד 56(6).


(הישיבה נפסקה בשעה 20:52 ונתחדשה בשעה 20:56.)

אני רק מבקש, מי בעד ההסתייגות ירים את ידו.

בעד.

מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

אנחנו עוברים למקבץ השני, להסתייגות השנייה.

במקום "5,000 שקלים" יבוא "4,000 שקלים".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

אחרי "ושימש להקמתו" יבוא "יועד להקמתו".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "חשבונית מס" יבוא "ובלבד שאם סכום החשבונית עלה על הסכום יבוא או שווה לסכום".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

סעיף 47 יימחק.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

יבוא "המבקש רשאי להגיש את הבקשה".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "היה למנהל יסוד סביר לחשש" "היה למנהל חשש כלשהו".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "המנהל" יבוא "המנהלת או מי מטעמה".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

במקום "1 בינואר" יבוא "1 בינואר 2029".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

יבוא בסופו "צו לדחיית יום התחילה יאושר בוועדת הכספים".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

חוק זה יחול רק על עסקאות בחגי ומועדי ישראל.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

סיימנו את החוק. אני לא מצביע על החוק עצמו. נצביע עליו במועד שנודיע שאנחנו מצביעים עליו.

אפשר להגיד כמה מילות ברכה על החוק, אדוני?

בבקשה. זה גם היה אתמול גם, בבקשה.

כן, אנחנו לא נגיע כבר להצבעה.

אז החוק הזה, מדינת ישראל הייתה זקוקה לו כבר כמעט 20 שנה. אני רוצה לברך את מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, שהצליח להביא את החוק הזה, למרות שהוא הוראת מעבר, לכדי חקיקה. זה אחד החוקים הכי חשובים, לדעתי, מעל 10 שנים שרשות המיסים העבירה אותו. אני מניח שזה אחת ההופעות האחרונות שלך פה באופן עקבי. אז אני מברך אתכם, מברך את יו"ר הוועדה שהצליח באומנות להביא את החוק הזה כפי שהוא רצה. ואת כל חברי הכנסת שתרמו לזה שנצליח להוציא אותו לפועל כמו שרצינו להוציא אותו. תודה.

המעלה של ערן יעקב, הוא מנסה הרבה שנים להעביר את החוק הזה. הוא יודע באיזה משמרת להביא את החוק הזה ועל מה ללחוץ. הוא יודע.

אז מגיע לו ברכות, כי הוא הצליח.

ברכות, בוודאי. אני מצטרף לברכות.

לכל עובדי רשות המיסים.

לרשות המיסים, לערן, למירי, לכולם.

אני אפילו לא מגיש רוויזיה על האמירה הזאת.

לא יודע כמה עובדי רשות המיסים יש פה, אבל מעל עשרה עובדים שתרמו ועבדו והתמודדו. ושכולנו נצליח ביישום החוק, ערן. שיעבדו עכשיו עוד יותר.

האמת, אני רוצה להצטרף ולברך אתכם, כי אתם באמת עושים עבודה נהדרת. ותענוג לעבוד אתכם.

אני מצטרפת אליו.


הישיבה ננעלה בשעה 20:58.