פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת משנה לקידום תעשיית ההייטק
18/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק
יום חמישי, כ"ז באייר התשפ"ג (18 במאי 2023), שעה 10:32

עתיד תעשיית ההייטק

חברי הוועדה: אביגדור ליברמן – היו"ר
זאב אלקין

חוה אתי עטייה
רון כץ
שרון ניר
לימור סון הר מלך
עודד פורר
אורית פרקש הכהן

שירה גרינברג - הכלכלנית הראשית, משרד האוצר

נדב פודולר - מנהל תחום - צוות מאקרו ותחזיות באגף הכלכלנית הראשית, משרד האוצר

אבי לב - סגן הממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר

נעם דן - רכזת תקשורת מו"פ והשכל"ג באגף התקציבים, משרד האוצר

איתן טי - סמנכ"ל תכנון, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה

עמי אפלבאום - ד"ר, המדען הראשי לחדשנות וראש רשות החדשנות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

פניאל רוזנטל - ראש מטה המדען הראשי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

דרור לינג - סא"ל, רמ"ד gtg, משרד הביטחון

יובל צונדר - סטודנטית בלשכת הנגיד, בנק ישראל

עינת גרינפלד - מנהלת קשרי ממשל, מחלקת תקשורת, בנק ישראל

נדב אשל - כלכלן בכיר בלשכת הנגיד, בנק ישראל

אייל ארגוב - מנהל אגף מאקרו ומדיניות, בנק ישראל

אלעד דה מלאך - יחידת מדיניות ציבורית, בנק ישראל

עידית קלישר - ד"ר, חוקרת בכירה, מכון אהרון למדיניות כלכלית

זהר לבקוביץ - נשיא RoundA.com, חברות הייטק

חלי וסרמן - חברת הנהלה, מנכ"לית בימאטר בע"מ, איגוד ההייטק הישראלי

יוסי ימין - חבר איגוד ההייטק, מנהל מו"פ ספייס פארמה ישראל, איגוד ההייטק הישראלי

מאיה שוורץ - מנכ"לית איגוד ההייטק, איגוד ההייטק הישראלי

שניר רוזנפלד - חבר איגוד, איגוד ההייטק הישראלי

מתן בנאיון - חבר איגוד, איגוד ההייטק הישראלי

משה רדמן - מנכ"ל Anyverse, חברות הייטק

יאיר בר-און - מנכ"ל טסטפרי בע"מ, חברות הייטק

יונית קלמנוביץ - יועמ"ש roojoom, חברות הייטק

גאיה הררי - ראש תחום מדיניות ציבורית ורגולציה, Start-Up-nation, חברות הייטק

דוד וורטמן - מנכ"ל אולטרלייט, חברות הייטק

ענבל שינפלד - משקיעת אנגל בחברות הזנק ובקרנות הון סיכון, נציגי חברות ויזמים

אירית טויטו - סמנכ"לית בכירה לטכנולוגיה, חברות הייטק

נועם רוז - מנכ"ל ומייסד אינגליש אקספרס, חברות הייטק

כפיר שמע - מנהל פיתוח עסקי אינגליש אקספרס, חברות הייטק

חיים קרביץ - שותף מנהל, קרנות הון סיכון

כלנית ולפר - שותפה מנהלת קרן אלה, קרנות הון סיכון

אסף פתיר - ד"ר, כלכלן ראשי SNPI, מכון המחקר של סטאר-אפ ניישן סנרל, מוזמנים שונים

ליטל שוורץ - מנהלת שיווק מכון המדיניות SNPI, מוזמנים שונים

שחר כהן - סטודנט למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, מוזמנים שונים

שי קורן - ראש תחום תכנון, הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה

עידית חנוכה

אפרת שלמה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידה שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



עתיד תעשיית ההייטק

אני מתנצל אנחנו כבר באיחור שתי דקות זה מאוד לא מאפיין אותי אבל בסדר, מכיוון שפה נפגשים בפעם הראשונה אז זה איחור שעדיין במסגרת הסביר.

אני באמת קודם כל רוצה להודות על עצם כינוס הוועדה לפני דיוני התקציב בשבוע הבא, לכל אלו שעשו מאמץ מירבי לאפשר לנו להתכנס ולפני דיוני התקציב קצת לשמוע, אז קודם כל באמת יושב ראש ועדת הכלכלה שלא נמצא כאן דוד ביטן עידית וכל הצוות שלה, מנהלת הוועדה וכל הצוות שהם כרגע עם חוק ההסדרים ועם כל הדיונים באמת עובדים קשה מאוד.

אני כמובן רוצה להודות מאוד רון, לרון כץ חבר הכנסת רון כץ, שהיה באמת הרוח החיה ומאוד עזר, הוא גם יושב ראש עמית יחד איתי, באמת עשה פה מאמץ למרות הנסיבות האישיות, הוא כבר אב, יש לו משפחה ברוכת ילדים כמעט אבל הוא עדיין פה ונלחם, וכמובן לכל הח"כים שהגיעו ולכל נציגי הממשלה, משרדי ממשלה וכל עולם ההייטק.

אני גם מתנצל כי הביקוש היה, לא ציפיתי הרבה מעבר לקיבולת של החדר הזה אז חלק אנחנו נפגוש בפעם הבא, אבל באמת אני הופתעתי מהיקף הבקשות להופיע ולדבר.

אני רוצה רוב הזמן להשאיר דווקא לעולם ההייטק, אני אסתפק בכל מה שאמרתי אתם תוכלו להגיד את זה יותר טוב ממני, בעיקר באנו לשמוע ולהקשיב לקראת ההצבעות, ואני אשתדל גם מנציגי ממשלה באמת להסתפק בשלוש ארבע דקות מכל אחד, ואחר כך אנחנו בעיקר רוצים לשמוע את האולם עצמו.

אז רון אתה רוצה להוסיף כמה מילים?

אני רק אגיד בכמה מילים באמת, תודה רבה לעידית על הארגון ולך איווט על ההובלה של הדבר הזה, אני חושב שהוועדה עולה פה עוד מדרגה שאתה מוביל אותה, זה לא מובן מאליו וזה וועדה מאוד מאוד רצינית ותודה לכל מי שהגיע.

ואני חושב שחשוב שנתעסק באמת במשמעויות של מנוע הצמיחה הכי חזק שיש לנו במדינת ישראל, הקטר של הכלכלה הישראלית ומה קורה איתו, והדברים שיצאו מהוועדה הזאת צריכים להישמע טוב טוב בכל מקום, ואנחנו צריכים בכוחות משותפים לראות איך אנחנו באמת עוזרים לכל האנשים הטובים שנמצאים פה איתנו, תודה.

אני אגב רק לפרוטוקול שירשם, ראיתי מחלקת מחקר של הכנסת שעשו ניתוח על 2021, ולפי הנתונים של הכנסת כמות המועסקים השכירים בענף ההייטק ב-2021 היה 10.3% אבל מבחינת התרומה לייצוא זה 50%, זה צריך להבין את הפרופורציה.

54%.

54% הנה בשביל זה יש את רון תמיד מדייק, אז זה 54% מכל היצוא הישראלי ב- 2021 ומועסקים 10.3 זה רק גם אומר על הפריון, דווקא הבעיה הכרונית של כלכלת ישראל לפריון דווקא בהייטק אנחנו באמת התחום היחידי.

אני מעביר דיבור לשירה גרינברג כלכלנית ראשית במשרד האוצר שהיא תיתן כמה מילים לפחות מבחינת אגף הכלכלנית הראשית, בבקשה.

תודה רבה יושב ראש הוועדה בוקר טוב לכולם, אתם מצליחים לשמוע אותי? לא, אז אני אתקרב יותר. אז אני אתן סקירת מאקרו קצרה ונעבור כפי שביקש יושב ראש הוועדה לאחר מכן להייטק, כמובן שאם יש שאלות אני אשמח לענות.

נתחיל מתחזית הצמיחה העולמית, מדינת ישראל היא כמובן מדינה שיש לה, חיה בעולם גלובלי ומושפעת מאוד מהכלכלה הגלובלית, ולכן אנחנו תמיד עוקבים ומסתכלים מה קורה בעולם, אז אנחנו יכולים לומר שקרן המטבע העולמי עדכנה בעצם כלפי מטה את תחזית הצמיחה העולמית, בעדכון האחרון שלה בחודש אפריל, מ-2.9% ל-2.8%, כאשר הם כן ציינו שיש תרחיש החמרה עולמי לגבי הסוגייה של הנושא הפיננסי הבנקאות, הייתה קריסה של svb סיגניצ'ר, לאחר מכן היו גם עניינים של הנושא של המניות קרדיט סוויס, דויטשה בנק.

יש אי ודאות מאוד מאוד גדולה בזירה הגלובלית בהיבט הפיננסי, ולכן קרן המטבע העולמית מצאה לנכון בעצם בדוח האחרון שלה להוציא גם תרחיש החמרה לגבי הצמיחה העולמית, שמדבר על אפשרות של ירידה ב-0.3% תוצר, והם גם ציינו שאם יקרה התרחיש הזה, אז ארה"ב ואירופה יספגו ירידה עוד יותר משמעותית של 0.4%, מכיוון שמדינת ישראל השותפות הסחר המשמעותיות שלה זה ארה"ב ואירופה, כמובן שאנחנו עוקבים אחרי הדבר הזה בצורה מאוד הדוקה, מכיוון שאנחנו עלולים גם בהמשך להיות מושפעים אם יקרה תרחיש החמרה שכזה.

ולכן צריך להבין שיש הרבה מאוד אי ודאות כלכלית כרגע עולמית, שעלולה להשפיע על מדינת ישראל בהמשך לו תרחישים כאלו ואחרים יתממשו, יחד עם זאת תרחיש הבסיס של קרן המטבע ואותו אנחנו מפנימים בתחזיות שלנו, הוא תרחיש בסיס שמדבר כפי שאמרתי על ה-2.8% והוא לא כולל את תרחיש ההחמרה הזה.

נמשיך הלאה אינפלציה, אני מניחה שכולכם מכירים את זה שאנחנו נמצאים באמת לאחר תקופה ארוכה של אינפלציה אפסית, אנחנו נמצאים בכל העולם כולו באינפלציה שהולכת וגוברת והיא הגיעה לשיעורים מאוד מאוד גבוהים בעולם, מדינת ישראל גם כן לא נעדרת מהעולם הזה, וגם אנחנו נמצאים מעל טווח היעד, ביחס למדינות אחרות אנחנו נמצאים בסביבה שהיא חלקה סביבה של מדינות אחרות, כמו ארה"ב שאנחנו די בסביבה שלה כבר, אחרי שהם ירדו בצורה משמעותית, ויש עדיין מדינות באירופה שנמצאות הרבה מעלינו מבחינת האינפלציה, ולכן כמובן ופה יושבים גם נציגי הבנק המרכזי והם הגורם שהאמון על הנושא הזה מבחינת העלאת הריביות והטיפול באינפלציה מהזווית הזו, ולכן בכל העולם מעלים ריביות כדי להתמודד עם האינפלציה.

גם במדינת ישראל הדבר הזה כמובן משפיע גם על הצמיחה, העלאות ריבית ממתנות ביקושים, זה מה שבעצם התהליך שאמור לקרות, ולכן אנחנו מציגים לכם פה תחזיות של קרן המטבע העולמית לגבי שיעורי האינפלציה הצפויים, זה התחזיות של קרן המטבע העולמית שהם חוזים שמדינת ישראל בעצם בסוף שנת 2023 תעמוד על 4.3% וסוף 2024 על 3.1%, התחזית שלנו במשרד האוצר היא קצת יותר אופטימית מהתחזית הזו, היא מדברת על 3.2% שב-2023 ו-2.9% ב-2024, כלומר אנחנו כן צופים שבשנת 2024 בסוף השנה אנחנו נתכנס לתוך טווח היעד בחלק העליון שלו.

מבחינת ההסתכלות כמו שאתם יכולים לראות על העולם, הקרן חוזה גם לגבי מדינות אחרות שבשנת 2024 תהיה ירידה כבר הרבה יותר משמעותית לתוך טווחי היעד, ואתם יכולים לראות את השיעורים שנמצאים בפניכם.

לא אבל פה חשוב למיין, הם צופים ירידה ב- 2024 כי הם גם צופים עלייה בריביות שזה הצד השני של המטבע.

נכון זה מה שאמרתי קודם והיא ממתנת צמיחה, כלומר יש כאן תהליך כלכלי שכפי שאמרתי שהוא קורה - -

שירה, אבל רמת הציפייה בירידה ב-2024 ביחס ל-2023 יותר חדה ממה שלגבינו?

קודם כל אולי צריך רגע להגיד את זה, כשמסתכלים על אינפלציית הליבה שזו האינפלציה המנוכה האנרגיה והמזון, מדינת ישראל נמצאת באותם טווחים של המדינות האחרות, כלומר כשמסתכלים על אינפלציית ליבה אנחנו לא נמצאים במקום יותר טוב מאשר מדינות אחרות, אנחנו נמצאים די באותה הסביבה וזה כן צריך לציין, וכן הירידה בעצם, בדרך כלל זה כך שהירידות הן יותר קל לרדת את החלק הראשון ויותר קשה לרדת את החלקים שהם כבר יותר הרבה יותר קרובים לטווח היעד אחרי שירדת חלק משמעותי.

כמו שעושים דיאטה.

ולכן, בדיאטות אני לא מבינה אבל בזה אני כן מבינה, ולכן כן אנחנו רואים זאת אומרת, וזה תהליך שהוא יותר הקצוות הולכים ונעשים קטנים יותר ככל שנתקרב לתחום היעד.

שירה רוצי כי אני שלוש דקות רוצה שתסיימי, זה רק זאב שתבין, אנחנו חיים פה בזכות האנרגיה חוזה על הגז ארוך טווח הוא מה שעזר והצילו אותנו, אבל בשאר הנתונים אנחנו כמו כל העולם.

לגבי הצמיחה אנחנו מראים לכם את הצמיחה הרבעונית, התפרסמה עכשיו גם הצמיחה הרבעונית של הלמ"ס בקצב שנתי, הרבעון הראשון של שנת 2023, 2.5%, אתם יכולים לראות שאחרי הקורונה צמחנו בצורה מאוד מאוד גבוהה של 8.6%, לאחר מכן גם כן שנת 2022 הסתיימה בצמיחה מאוד גבוהה של 6.5%.

שירה אבל פה כן צריך לעצור ולהגיד, שזה הרבה בזכות ההייטק הצמיחה אחרי הקורונה, זה חשוב כי זה משפיע על הנתונים שאנחנו עוד מעט נראה בהמשך.

אז אני באמת אגיד שאני חושבת שהיציאה מהקורונה ממשבר הקורונה הייתה בעצם במספר אפיקים, אחד זה ההייטק שזה היה חוזקה של המשק הישראלי וחשוב לציין את זה, שתיים יש גם את כמובן את הסיוע הפיסקאלי והמוניטרית שניתן בתקופת הקורונה שסייע מאוד למשק לצאת מהמשבר, ולכן כל הדברים הללו ביחד בעצם הביאו את התוצאה המאוד יפה, וכן להייטק הישראלי הוא מנוע צמיחה של הכלכלה הישראלית, הוא באמת גם מעל 50% מהיצוא הישראלי, אני חושבת שאין ספק אם זה היה למישהו מוטל בספק, אין ספק שחשוב מאוד לשמור על המובילות של ההייטק הישראלי, על החוזקה של ההייטק הישראלי קדימה, כי הוא מנוע צמיחה משמעותי של המשק.

בואו נמשיך הלאה.

עוד דקה שירה את חייבת לסיים סיכום עיקרי.

מבחינת מה שאפשר לראות כאן הפעילות הכלכלית, אפשר לראות בהחלט, ככה זה גם במחזורי העסקים יש צמיחה מאוד יפה ואחר כך יש התמתנות, אז אנחנו צופים באמת שהצמיחה שלנו לשנה הזאת יהיה 2.7%, ושנה הבאה 3.1%.

כשאנחנו מדברים על הכנסות המדינה, ויש כאן איזשהו אינדיקטור בהקשר של פעילות כלכלית ונתוני המע"מ שאפשר לראות את ה התמתנות בעצם שהחלה מהמחצית השנייה של 2022, ואנחנו באמת ברבעון הראשון יש פה ירידה שהיא האמת יותר גבוהה ממה שאנחנו סברנו בתחזיות המקוריות, וזה אחת הסיבות שאנחנו גם עדכנו את התחזיות עכשיו שביצענו לאחרונה, בין ינואר לבין מאי, חלק מזה זה מה שאתם רואים בפניכם, הירידה יותר משמעותית ממה שחשבנו ברבעון הראשון.

מבחינת אני אעבור קדימה שער החליפין כמובן, שיש היחלשות של השקל שמשפיע כמובן גם על הייצוא ועל דברים בפן החיובי ומנגד על יוקר המחיה בפן השלילי מבחינת ייבוא אינפלציה.

בואו נמשיך קדימה, ההשקעות שזה רלוונטי לדיון עכשיו שתיכנסו אליו על ההייטק, אנחנו ראינו את העלייה האקספוננציאלית שהייתה כאן בשנים של 2021, 2022, אנחנו ציפינו לירידה וחשוב לי רגע להגיד את זה, לא חשבנו שזה מצב ססטינבילי, אבל אנחנו כן רואים ירידה - -

רק שירה סליחה תצייני, אנחנו במהלך תקציב 2021 2022, זכינו ל-42 מיליארד דולר השקעות זרות בהייטק ישראלי אפילו קצת יותר, שזה באמת מספרים פנומנאליים.

אז כמו שאומר באמת יושב ראש הוועדה, אנחנו מדברים על זה שהיינו במעל 20 מיליארד דולר בשנת 2021, ואחר כך היינו גם כן מעל 15 מיליון דולר, כך שסך הסכומים.

16,124 מיליון.

נכון לכן אמרתי מעל 15 לעגל אבל השר מדייק.

בינתיים חבר כנסת לא שר, שירה תחליפי.

אנחנו רואים את הירידה של ההשקעות ברבעון הראשון כמו שאתם יכולים לראות, אנחנו כרגע נמצאים בערך באותה סביבה של טרום קורונה, אם נשאר בסביבה הזו אני חושבת שזה בסדר מבחינת ההכלה של התחזיות שלנו, אם נרד מהסביבה הזו אז כן משהו שהוא לדעתי ידאיג אותנו בהיבט הכלכלי, ולכן אנחנו גם מציינים את זה ואומרים שצריך להסתכל על הנושא של השקעות, הנושא של ענף ההייטק, אנחנו רואים עוד אינדיקטורים של ירידה של משרות פנויות מבערך 14.200 אלף לאזור ה-6,100 אוקי? זה כן ירידה שהיא יותר גדולה מהירידה של הירידה בביקוש למשרות הפנויות הכללית במשק אנחנו כן רואים אינדיקטורים כמובן של האטה, אנחנו כן חושבים שצריך לעקוב אחריהם טוב טוב, ואם הדבר הזה באמת ירד בצורה עוד יותר משמעותית צריך יהיה לסייע בהקשר הזה לענף.

תודה, עמי אפלבאום יושב ראש רשות החדשנות, גם תשתדל עמי חמש, שש דקות מקסימום.

אוקיי אז תודה ליושב ראש.

וכולנו כנאה כולם פה בחדר קראו את הדוח שלכם.

הדוח שלנו שדוח של באמת עבר על הרבה מאוד נתונים וניסה לאסוף ולראות מה קורה במאקרו כלכלה ושירה הציגה את זה, הכלכלה העולמית באמת במשבר, והחשש הגדול שלנו מהאינדיקטורים הראשונים זה שההייטק הישראלי מתפצל מהתמונה הכללית הגלובלית.

תעשיית ההייטק וכבר נאמר פה, היא אבן הראשה, קצת מליצי אבל אבן הראשה של הכלכלה הישראלית, ואני חושב שהיושב ראש אמר את זה, והיושב הראש הקודם אמר את זה של הוועדה.

המצב היום שבאמת כמעט 6% מהתמ"ג מגיע או 5% מהתמ"ג זה השקעה במו"פ שזה אחוז הגבוה ביותר בעולם, 11% מהעובדים השכירים הם בהייטק, 18% מהתוצר, תחשבו מה זה אומר שאם תהיה האטה או גיהוק של ההייטק הישראלי, 30% מתשלומי המיסים, ואפשר להתווכח אם זה 50% או 54% מהיצוא, זאת אומרת ההייטק הוא המוביל הכלכלי הוא מנוע הצמיחה ועכשיו נראה אז מה קורה בעולם.

בעולם באמת יש משבר גלובלי, ואנחנו שומעים את זה ורואים את זה, ואתם יכולים פה לראות גם מה ששירה כבר הראתה, את היקף ההשקעות אבל גם לראות את מספר הסבבים, וזה הדבר המדאיג שאנחנו רואים פשוט ירידה, וה-1.7 הזה ב-Q3 הוא מפחיד הוא ממש מפחיד, אני חושב שאם נישאר בקצב הזה אני חושב שלהייטק שלנו יש בעיה מאוד קשה.

ואם מסתכלים בה, זה גם מה היה ב- early stage שזה הקו הכחול בין ישראל לבין האבים של חדשנות אחרים שמתחרים בנו והיום מגייסים יותר כסף מאיתנו, בוסטון, ניו יורק, סן פרנסיסקו, ברלין שטוקהולם, פריז, אתם יכולים לראות שבשנת 2022 אנחנו עוד המשכנו, הקו הכחול פה עוד המשיך לעלות אצלנו אבל אחר כך נפל, העולם נפל יותר מהר וגם בלייט סטייג', הלייט סטייג' זה תמיד כספים גדולים יותר שמשקיעים פה מכניסים, וזה דבר שהוא מאוד מאוד בעייתי כי הכסף עובר גם להבים אחרים.

במשך הרבה מאוד שנים הייתה התאמה בין מדד הנאסד"ק להשקעות, אבל תראו מה קרה, הקו האדום זה מדד הנאסד"ק, מדד הנאסד"ק התחיל לעלות, ההשקעות בישראל המשיכו לצלול. - -

עמי יש לכם הסבר לזה?

כן בוודאי.

נשמח לשמוע.

ההסבר הוא אי הוודאות שמתרחשת היום הפוליטית, המשטרית, המצב של חברות שהמשקיעים אינם יודעים איזה מספר, הנה יש פה משקיעים יגידו לך, לא יודעים - -

ולכן כל ההצעות לדחות לעוד חצי שנה כל ההכרעות בתחום הזה, זה רק יחליש אותנו זה צריך להבין.

כל יום שעובר ולא נוצרת וודאות, זה מרחיק את המשקיעים ואת הסטארטאפים תכף נדבר, עוד אחורה עוד רחוק יותר וזה הפחד הגדול שלנו.

צריך אולי רק לציין, שהוודאות צריכה להיות בכיוון שתייצר סביבה עסקית טובה, כלומר צריך וודאות שתייצר סביבה עסקית טובה.

אוקי, טובה, בטוחה, וודאות, אני חושב שירה שהסביבה העסקית חייבת להיות עם וודאות.

חייבים וודאות בשביל המשקיעים ובשביל הכלכלה, אבל וודאות שתאפשר לכלכה החיובית לצמוח.

אתם יכולים לראות עוד איך מדד התל אביב טכנולוגיה שממשיך לרדת ונאסד"ק שכבר התחיל לעלות, ונאסד"ק התחיל לעלות ואנחנו לא רואים את העליות לא בתל אביב ולא באחרות.

שנייה שנייה, תראה לנו הבדל בין נאסד"ק לתל אביב.

אדום זה הנאסד"ק והכחול זה תל אביב, וזה שוב זה נורות אזהרה, האם המגמה הזאת תתהפך ברבעון שתיים כולנו נברך, להבנתי כל עוד יש אי בהירות זה לא יתהפך, כל עוד אין ודאות, משקיעים סטארטאפיסטים גם גופים בינלאומיים, אני אפילו שמעתי על חברות שמהססות לרכוש, לרכוש מוצרים ישראלים בגלל האי ודאות פה הם, לא יודעים אם זה יימשך, אז האי ודאות הזאת הורגת אותנו, יחד עם אן אס פי אי ועם ידידים שפגשתי עכשיו, אבל הוצאנו את דוח ההון האנושי, יש פה באמת האטה גלובלית שההייטק עובר מצמיחת שיא ב-2022 באמת לקיפאון, החברות הקטנות דווקא והעובדים הלא טכנולוגיים נפגעו בצורה הקשה ביותר.

אנחנו עשינו מאמץ מאוד גדול ברשויות החדשנות לא רק לגייס להכניס לחברות את המפתחי תוכנה ברמות הכי גבוהות, אלא גם אנשי שירותים, אנשי מרקטינג, אנשי הקמת אתרים וראינו ראינו הצלחה בזה, הם הראשונים עכשיו שמוציאים אותם כי לחברות אין מספיק הון להמשיך לרוץ.

המגמה הזאת של ההאטה, מה שאנחנו שומעים מחברות זה ש-25% מהן מתכננות לפטר עובדים ו-25% דיווחו שהן מקפיאות גיוסים, זאת אומרת אבל אתם יכולים להגיד רגע כמה חברות בדקתם אפשר להראות את כל הנתונים האלה, אבל המיינד-סט הזה שהיום התקבע הוא בעייתי בצורה מאוד מאוד גדולה, ואם אתם מסתכלים מה שכבר הוזכר פה על ידי מספרי התעסוקה בסקטור של שירותי הייטק, אתם יכולים לראות שפעם ראשונה חוץ מהקורונה שאנחנו רואים ירידה במספר המועסקים בהייטק, פעם ראשונה וכבר שירה הראתה שיש לנו ירידה במשרות הפנויות בצורה משמעותית.

עכשיו עוד שני שקפים, הנושא הבא שהביא אותי לפה ולא נתן לי לישון כבר הרבה לילות, זה הנושא הזה שחברות מתאגדות בחו"ל, גם בגלל שהיזמים חוששים.

עמי, אני קורא לזה אחרת, זה תופעה יותר חמורה וצריך ככה לכנות את בריחת המוחות, בריחת ההון האנושי בריחת המוחות.

בסדר אנחנו נדבר על זה.

כי התאגדות החברות זה נשמע משהו ניטראלי, התאגדות חברות בחו"ל זה משהו כזה אמורפי.

הם מתאגדים בחו"ל, ה-Ip בחו"ל, לכן האקזיטים יהיו בחו"ל, המיסים יהיו בחו"ל, כנראה - -

גם הקניין הרוחני נרשם שזה פגיעה לטווח ארוך.

וזה מביא אותנו לדבר שאם בשנה הזאת, אז כולם אומרים אוקיי עוד שנה הכל יסתדר, אבל אם בשנה הזאת לא היו סטארטאפים אז בשנה הבאה לא יהיו או עוד שנתיים לא יהיו חברות בצמיחה, זאת אומרת שהגרזן הזה שנפל עכשיו עם התאגדויות של חברות, עם עצירה של הון הוא ארוך טווח, והחשיבה הזאת בוא נדחה בוא נדחה את כל האי וודאות פה בחצי שנה, אנשים לא מבינים את המשמעות של זה, זה יהיה קטסטרופה, אני מבין בצד של להגיע להסכמות אני לא נכנס לזה אני לא הצד הפוליטי, אני בצד המקצועי אומר, מבחינה מקצועית זו תהיה קטסטרופה.

הנושא הנוסף זה שבאמת אנחנו ראינו שכל השנים הייתה פה העדפת מס לחברות שהתאגדו פה בישראל ולמרות זאת הם עוזבים, והדבר האחרון תהיה פה תופעת עדר, כי שומעים שהיום 80% מהחברות מתאגדות בחו"ל, אז רגע למה שאני אהיה יוצא דופן, וגם משקיעים אומרים אותו דבר, תקשיב יש אי ודאות.

אז מה עושים? אז קודם כל פותרים את נושא האי ודאות, לא במגרש שלי אני לא יכול לסייע בזה ולא כמו שהאמריקאים אומרים באב מי פיי גרייט, מה שאני אומר זה שיש את נושא החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, אני פה באמת רוצה לתת קרדיט לשרת החדשנות בעבר אורית פרקש הכהן, היא דחפה את זה להעביר את זה.

חוק האנג'לים.

לא לא אל תגיד - -

בתמיכת שר האוצר, העברנו את זה בקריאה ראשונה, ואנחנו נפעל לזה שזה יעבור בוועדת כספים ויושלם.

אבל עמי צודק, צריך לתת לזה שם אחר, חוק אנג'לים - -

לא לא אל תקראו לזה, זה חוק לעידוד תעשייה עתירת הידה, בגלל זה שינינו את השם.

יש מסלולים ברשות החדשנות, ואני בטוח שנועם מאגף תקציבים פה תדבר, שחייבים היום לעשות להם עדכונים ולתאם אותם למציאות החדשה שאנחנו נמצאים בה, אני לא יכול היום לעשות שום שינויים במסלול כי אין לי מועצה, אז אם קודם נתתי קרדיט אז אני אגיד לכם שכבר מהממשלה הקודמת היה תהליך של להביא ועדת איתור לנציגי ציבור מועצת רשות החדשנות, לקח הרבה זמן אבל בסוף מונתה ועדה, והיום יש לנו כבר בחירה של ועדת האיתור, יש לנו רשימה של נציגי ציבור, אבל בלי נציגי ציבור אני לא יכול להעביר שום החלטה כדי לשנות את פעילות רשות החדשנות מול המציאות החדשה שמתהווה, אז יש ועדה, הועדה כבר סיימה את עבודתה, אני מקווה מאוד ואני קורא מפה לשני השרים, בואו תאיצו את התהליך, יש אנשים מצוינים, מצוינים באמת קשה להאמין כמה אנשים מוכנים פה לסייע, צריך לשנות את הסביבה הרגולטורית, כולם מדברים על זה ש-We Milk קיבלו אישור להשתמש בחלב, מצוין יוצא מן הכלל, אתם יודעים כמה חברות יש - -? עשרות חברות מאות חברות, יש פה אנשים יותר טובים ממני על חלבונים אלטרנטיביים ידברו על זה, אם אנחנו לא נשנה את קצב הרגולציה במשרד הבריאות, וכדי לשנות אותה הם חייבים לקבל עוד אנשים, חייבים לעבוד, אנחנו פשוט החברות האלה יברחו מפה, יתרסקו ויברחו מפה, אז זה דבר הנוסף.

עוד הנושא של התוכניות של תשתיות טכנולוגיות עתידיות, הקוואנטום הבינה המלאכותית, אקלים-טק תוקצבו, אבל תוקצבו ברמה שאם מסתכלים מה קורה בעולם אז זה כבר אפילו לא מצחיק, אוסטרליה לבד אמרה שהיא מכניסה עכשיו לקוואנטום בשלוש ארבע שנים הקרובות, מיליארד דולר, אנחנו יש לנו סכומים הרבה הרבה יותר נמוכים.

והדבר האחרון זה באמת תמריצים לחברות ההזנק לרישום קניין רוחני, צריכים להיות פה יצירתיים ולראות איך אפשר לעודד אותם באמצעות מיסים, ויש הרבה מאוד דרכים וגם רשות המיסים טובה בזה וגם הכלכלנית הראשית באוצר יכולה לסייע פה, חייבים לראות איך מושכים אותם, מוכרחים למשוך אותם כי כרגע הם נדחים מפה בכוחות שפועלים פה, תודה.

עמי תודה, בנק ישראל.

בוקר טוב אייל ארגוב חטיבת המחקר בבנק ישראל, אני אגיד כמובן כמו שגם שירה אמרה ואחרים, אנחנו חושבים שכמובן ההייטק החשוב מאוד המאקרו של ישראל, גם בצמיחה שחווינו וגם היום זה ענף שאנחנו מסתכלים עליו בצורה מאוד ממוקדת, ודוקטור אלעד דה מלאך חוקר אצלנו חוקר אצלנו שעוקב אחרי ההייטק, ביקשתי ממנו הוא הכין מצגת קצרה שיציג אותה.

קצרה, כן.

קצרה, שיראה בעצם איך שאנחנו רואים את ההאטה שההייטק חווה, וגם יראה כמה מנגנונים כלכליים מובנים שיש בענף הזה שבעצם בולמים את הפגיעה.

כן בבקשה, תתחיל.

בוקר טוב לכולם, מנסה להציג לכם באמת בקצרה את תמונת המצב של ההייטק איך שאנחנו רואים אותה, ברגע האחרון זה הסתדר לו זה לא הסתדר בסדר לא משנה, אני אנסה לדבר.

אוקי תודה וסליחה על כל העיכוב, אז באמת נציג לכם בקצרה את תמונת המצב של מגזר ההייטק הישראלי כמו שאנחנו רואים אותו, אז כמו שאמרו קודם ההייטק הוא ענף מרכזי במשק הישראלי, מכיל 10% מהעובדים אבל 17% מהתוצר ויותר ממחצית מהיצוא כנו שנאמר קודם.

הוא קטר של הכלכלה הישראלית.

כן, ואנחנו גם כמו שהדוברים הקודמים, אנחנו בהחלט רואים האטה, התמתנות ניכרת בקצב הצמיחה עוד משנה שעברה בהשפעת תהליכים גלובליים, כן ננסה להגיד שלמרות ההאטה אנחנו חושבים שיש למגזר ההייטק הישראלי כמה נקודות חוזקה שיכולות למתן את הפגיעה.

אוקיי אז זה הנתונים שהראינו קודם על ההאטה גם בגיוסי ההון וגם במשרות הפנויות, אז בהחלט רואים פה האטה משנה שעברה גם ראינו את זה בנתונים שהוצגו קודם, וגם רואים את העניין שזה האטה בגיוסי ההון כלומר גלובליים, גם בארצות הברית וגם באירופה, כשבקצה רואים שמתחילה להיות עלייה בארצות הברית ובאמת מוקדם לראות, מקווים שהנתונים האלה ישתנו בהמשך.

עכשיו כן אנחנו רוצים להציג איזושהי פרספקטיבה כללית על מגזר ההייטק וגם על נקודות החוזקה שלו, אז בשנים האחרונות בעשור האחרון השכר בהייטק צמח בקצב מאוד גבוה, כלומר רואים שבעשור האחרון הוא צמח ב-40% השכר בהייטק, כשהשכר ביתר המשק צמח ב-20%, זה חשוב משני היבטים, כי גם אם כנראה תהיה עכשיו האטה בשכר כמו שדיברו קודם, יהיו הקפאות שכר וכן הלאה, עדיין השכר בהייטק הוא מאוד גבוה ומהווה מוקד משיכה לעובדים, הון אנושי גבוה.

והשכר הגבוה אפשר להסתכל עליו גם מהזווית שבמשברים הוא איזושהי כרית לבלימת זעזועים כלכליים, כי כשמרוויחים שכר מינימום אי אפשר לקצץ שכר צריך כשיש קשיים מפטרים עובדים, כשיש שכר גבוה אז זה איזשהו אפיק נוסף שאפשר להתמודד איתו כדי למתן את הפיטורים של עובדים בחברות.

עוד משהו חשוב זה בהקשר הזה, זה ההתפתחויות של שער השקל דולר שיש פיחות משמעותי בשנה וחצי האחרונות, והפיחות יש איזשהו כוח גם שממתן את הפגיעה במובן הזה שרוב חברות ההייטק פונות לשוק העולמי ומתמקדות בייצוא.

ההייטק היום בניגוד עדיין קוראים לנו תמיד סטארט אפ ניישן, אבל היום אנחנו הרבה יותר מסטארט אפ ניישן, במובן הזה שהייטק הוא מאוד מגוון גם על פני תחומי טכנולוגיה שונים.

היום אנחנו סקייל אפ ניישן, הסטארט אפ ניישן זה המילניום הקודם.

נכון אבל עוד לא, הרבה אנשים עוד לא השתנה הדיסקט אבל אני מסכים לגמרי, ובזה גם אפשר להתקדם לשקף הבא.

אז החברות הזנק שזה חברות סטארטאפ בשורה הראשונה, הם בערך 10% מהמשרות בהייטק, חלק גדול יותר מהשרות בהייטק היום הם בחברות הגדולות, בחברות הצמיחה, במרכזי מו"פ הבינלאומיים, בהייטק גם נספרים חברות תוכנה שנותנות שירותי it במובן מסוים, שהם לא מפתחות מוצר שזה עוד איזשהו מגזר, אז במובן הזה זה שוק שהוא מאוד מגוון.

וכן אנחנו רוצים לתת איזה זווית מנקודת מבט של בנק ישראל, כי אנחנו רוצים גם להסתכל לא רק על ההייטק אלא גם על יתר ענפי הכלכלה, יש שאלה עד כמה עלולה להיות השפעה של זליגה על ההייטק על ענפי הכלכלה האחרים, אז יש מובן אחד שאנחנו חושבים שפחות תהיה פגיעה, של כלומר יכולה להיות פגיעה תיאורטית, אני נותן דוגמא אחרת, נגיד יש פגיעה בענף המסחר במזון, אז זה גורר פגיעה גם בענף החקלאות בגלל שרשרת האספקה כמובן, ולעומת זאת ההייטק למשל הוא פחות מבוסס על תרומות ביניים בענפים אחרים, המשאב שלו כמו שאמרו קודם זה ההון האנושי, אז במובן הזה היה ניתוח שעשינו וראינו שיחסית יש בו פחות זליגה, הפגיעה בענף הזה פחות זולגת לענפים האחרים שבכל זאת הם חלק משמעותי במשק, כן יכולה להיות השפעה עקיפה בצד הביקוש, כלומר ככל שיהיו תהיה ירידה בתעסוקה, אם תלווה באבטלה וירידת שכר, זה עלול להוריד את הביקוש נגיד לצריכה בענפים אחרים, מסעדות וכיוצא בזה, אבל שוב זה משהו שאפשר לדבר עליו תיאורטית אבל קשה קצת לכמת אותו מבחינת הנתונים.

אוקיי אז כן אז נסכם, זאת אומרת מגזר ההייטק חווה באמת אנחנו רואים שהוא חווה האטה והתמתנות בצמיחה מאז המחצית השנייה של 2022, כן צריך לזכור את זה על רקע על פרספקטיבה שהיה לו עשור מאוד מוצלח של צמיחה מאוד מהירה בקצב מהיר מאוד ביחס ליתר המשק בכל המובנים, ויש לו מנגנונים שונים לבלימת הפגיעה כמו שאמרנו קודם השפעה של השכר הפיחות וכן הלאה, וכנראה שההשפעה של האטה בהייטק על יתר הענפים במשק היא מוגבלת, היא מוגבלת באופי שלה, וכמו שאמרנו קודם, צריך לזכור שזה מגזר מגוון ובוגר הרבה יותר ביחס, הרבה זוכרים כשמדברים על משבר בהייטק יש לנו בראש את המשבר של הדוט קום לפני 20 שנה, אבל מגזר ההייטק מאוד השתנה מאז, וזהו תודה רבה

תודה, אגף התקציבים אם אתם רוצים איפה? איפה היא? טוב נעלמה, אז אנחנו מדלגים, קודם כל תודה על באמת נציגי הממשלה, נציגי המשרדים על הסקירה, אם אני רוצה כרגע לסכם מכל מה ששמעתי עד עכשיו, אז דבר אחד אנחנו חייבים ודאות, דבר שני להמשיך באותה חקיקה, אורית איך את רוצה לקרוא לחקיקה הזאת?

חוק לעידוד תעשיית המו"פ, יש בו הרבה דברים שלא קשורים רק לאנג'לים אם אתה זוכר.

אז אנחנו רוצים להמשיך עם החקיקה של אותו חוק לעידוד תעשיית המו"פ.

דבר שלישי רגולציה, לעשות ממש שינוי דרמטי בתחום הרגולציה.

וארבע, יותר השקעות במחקר בסיסי ובענפים חדשים כמו קוואנטום it וכך הלאה, בסדר זה עד כאן.

עכשיו אנחנו מתחילים באמת פה עם הנציגים של התעשייה עצמה, בינתיים אנחנו בדיוק עומדים בזמנים, רצינו יותר קצת זמן יהיה לנציגי הציבור, אז הראשון ד"ר עידית קלישר, ואני לפי פה כמו שאנחנו פה קיבלנו מוועדה עשיתי רישום.

חזרת? משהו לאגף התקציבים, כן יש משהו להוסיף? לא תודה, קלישר בבקשה ד"ר קלישר.

שלום לכולם עידית קלישר חוקרת בכירה במכון אהרון, אני קודם כל מתנצלת שאני הולכת לדבר הרבה ולזרוק הרבה מספרים, אני אדבר מעט אבל עם הרבה מספרים ובלי מצגת.

אמרתי שוב, אני מגביל את כולם באמת חמש דקות כדי לתת פה הזדמנות, סליחה עידית, אנחנו באמת פה נעשה סידרה של דיונים.

ההתנצלות היא שאין מצגת.

הדיון הראשון הוא באמת רק קצת טעימות שאנחנו נבין כיוון לקראת ההצבעות על התקציב.

אוקי, אז אנחנו במכון אהרון רצינו לבנות תרחישים שבעצם נותנים מושג על אפשרויות לקראת השנים הקרובות בהייטק, אז כבסיס בחנו את השינויים במשק בין השנים 2017 ל- 2022, אז כמו שהציגו פה קודם הייתה צמיחה מאוד גדולה בהייטק, אנחנו ראינו שהוא תרם בסביבות 40% לצמיחת התוצר, כאשר המשק בתקופה שבין 2017 ל- 2022 צמח בממוצע ב-4.2%.

אז ההייטק תרם בסביבות ה-40% לצמיחת התוצר כשהגודל שלו הוא פחות מחצי מזה מתוך התוצר, והפריון בו צמח אבל לא הרבה בסביבות 1.5%.

עכשיו בשאר הענפים לא יכולנו לעשות את אותה הבדיקה, כי הנתונים הם רק עבור 2021 אז עשינו משהו דומה, בבדיקה הזאת ענף בולט שראינו בצמיחה וגם בתרומה לתוצר היה ענף השירותים הפיננסיים, שהוא צמח ב-10.5% שזה היה פי שניים וחצי מחלקו בתוצר, והוא פלט גם בצמיחת הפריון שהייתה הממוצע 13.5%.

מצאנו שבשני הענפים האלה הערוץ המרכזי לצמיחה הייתה עלייה ברמת ההון האנושי, שהיא הגיעה היא באה לידי ביטוי בקצב הגידול במשרות tech שבענפי הייטק והשירותים הפיננסיים אנחנו רואים עלייה מאוד גדולה, בערך פי 1.5 משאר המשק, זאת אומרת צמיחה של בערך 6%, 7%.

כדי עכשיו להבין מה עלול לקרות הלאה, ואז רצינו ליצור בסיס הנחות לתרחישים העתידיים הסתכלנו על שני המשברים הגדולים הקודמים שהיו לנו, המשבר דוט קום עם האינתיפאדה השנייה ב-2000 ומשבר הפיננסי ב-2008, בשני המשברים האלה ראינו תגובה מהירה של ענף ההייטק למשבר, שבאה לידי ביטוי בירידה מהירה ומשמעותית בכוח האדם, בערך 7%, המשמעות של זה במונחים של היום זה בסביבות ה-30 אלף משרות, בנוסף גם הייתה ירידה בתוצר כאשר ב-2000 הירידה הייתה משמעותית יותר מאשר ב-2008, בסביבות ה-20 זה הגיע בערך בין 6% ל-11%, ב-2008 עד ל-4%, ואני אציין ואזכיר לכולם, שההייטק היום, המשקל שלו בתוצר ובתעסוקה הרבה יותר גדול מאשר היה בשני המשברים הקודמים האלה.

מעבר לכך הסתכלנו עוד יותר על התפלגות התעסוקה בתוך ענף ההייטק לפי סוג חברה ולפי סוג התפקיד, כיוון שקיימת חשיבות לאיזה סוג חברה אנחנו דנים בה, יש את שלושת הסוגים העיקריים של ההזנק צמיחה ומרכזי מחקר ופיתוח, וכל אחד מהסוגים האלה מגיב בצורה שונה למשבר, אז מהבחינה הזאת בערך 75% מהמועסקים הם בחברות הצמיח, ו-10% בערך בחברות ההזנק, השאר במרכזי הפיתוח, כאשר מתוכם בערך 75% בחברות ההזנק מרכזי המחקר והפיתוח, מועסקים בעצמם במשרות מחקר ופיתוח, ולכך בעצם יש השפעה כשאנחנו נראה אחר כך אני אדבר על תרחישים, על איך התעסוקה תושפע משינויים בעיקר בהשקעות הזרות, שכמו שהציגו כאן לפניי הייתה עלייה מאוד גדולה בשנתיים האחרונות, אנחנו צופים ירידה.

ההנחה של העבודה היא שההשקעות מתחלקות בערך 70% להשקעה בישראל, והשאר בגיוס אנשי מכירות בחו"ל, כאשר ההשקעה בישראל בערך 80% בעלויות של שכר עבודה, אנחנו זוכרים שבעצם מעבר למשכורת שמשולמת לעובד המשכורת ברוטו, אנחנו מוסיפים עוד 28% של עלות מעסיק, ועוד העמסה של עלויות נלוות לכוח אדם.

בעלויות שכר את גם מכלילה את כל האופציות למיניהן?

לקחנו את כל העלויות שבעצם של התשלום, והסתכלנו על פריסת ההשקעות הזרות שבעצם בתקופות רגילות הייתה על פני שנתיים, רגילות כלומר בין 2017 ל- 2019 לדוגמה, ובתקופות לא רגילות כמו 2020 והלאה לפחות לשלוש שנים.

עכשיו המשמעות של כל ההנחות האלה במונחי שכר של 2022, היא שבעצם תוספת של מיליארד דולר בהשקעות הזרות מייצגת תוספת של 3,500 משרות, וכמובן הכיוון ההפוך, כל יציאה של מיליארד דולר בעצם מייצגת צפי לצמצום של 3,500 מקומות עבודה, כאשר היסטורית העלייה בהשקעות הזרות בישראל היא זו שתרמה בסביבות ה-30%, 40% לתוספת כוח האדם בענף ההייטק, בעיקר בחברות ההזנק אבל בחמש השנים האחרונות גם בחברות הצמיחה, אז זה הרקע.

עכשיו שני התרחישים העיקריים שאנחנו מציגים, התרחיש הראשון מסתכל בעצם על משבר ההייטק הגלובלי, בעצם על אותה עקרון מה שנאמר לפני, ירידת ביקושים שחלה בניגוד לציפיות שהיו במהלך הקורונה, בנוסף עליית הריבית שמורידה את כדאיות ההשקעות, ובעצם אנחנו מסתכלים על ירידה בגיוסי הון וכניסת הון זר לישראל, אנחנו מניחים ירידה של ההשקעות לרמה של 2019 בשנתיים הקרובות 2023, 2024, התאוששות ב-2025.

מה זה אומר ירידה ל-2019?

זאת אומרת ב-2019 רמת ההשקעות הייתה בערך חצי מרמת ההשקעות ב-2021 שהיא בערך 17 מיליארד נקרא לזה, וזאת אומרת שאנחנו נרד בחצי מרמת ההשקעות.

אני חושב שאתם אופטימיים מידי.

זה התרחיש האופטימי.

לא אבל השאלה מה השתנה למה הירידה?

מה זאת אומרת הירידה?

הירידה זה בעיקר אי ודאות או גם חלק מהמשבר העולמי?

לא, המשבר הגלובלי, רואים את זה בנתונים של עכשיו.

אבל רואים שיש משבר גלובלי והנתונים שלו הם ברורים לנו, אבל בישראל הירידה היא משמעותית גדולה יותר מאשר בכל העולם, ופה צריך רגע להתעמק בזה כי אנחנו גם רוצים למצוא את הבעיה בשביל לתת לה פתרון.

אני מבינה, אז אנחנו כן מתייחסים בתרחיש השני אנחנו כן מתייחסים להשפעות של אי הוודאות, אז אני אסיים רק את הרקע של התרחיש הראשון שנקרא לו אופטימי ונמשיך לשני, אז בסופו של דבר אנחנו כמובן רואים נצפה לירידה בכמות האקזיטים שכמובן אומרת ירידה בתעסוקה בענף ההייטק, בעיקר ובנוסף סליחה לא בעיקר, וגם ירידה בכמות הסטארטאפים החדשים.

אנחנו מוסיפים עוד הנחות על שיעור התעסוקה הכללי במשק לגילאי 25 עד 64 אני לא אכנס בדיוק למספרים, מי שרוצה מוזמן אנחנו יכולים להעביר את כל הניתוחים, אבל הרעיון הוא שיש ירידה קלה גם בתעסוקה הכללית, מבחינת הפריון האופטימיות היא שאנחנו נמשיך לצמוח בהתאם למגמה הרב שנתית 1.5% בענף ההייטק ו-1.2% ביתר הענפים, ופריסת ההשקעות הזרות, אנחנו ב-2023, 2024 פרסנו לארבע שנים וב-2025 לשלוש.

אז תחת ההנחות האלה אנחנו מקבלים, כלומר אנחנו מסתכלים בעצם על ההשפעה של ירידת ההשקעות ומשליכים אותה כפי שאמרתי קודם מבחינת הייצוג במשרות על מספר המועסקים, ואנחנו רואים שבעצם התחזית היא בעצם לירידה של 7.5% בתעסוקה בהייטק מידי שנה ועוד ירידה קלה ב-2025.

התוצר בהייטק הצטמצם בערך ב-4%, לעומת זאת בשאר המשק עדיין תהיה צמיחה של בערך 1.5%, וכשאנחנו מסתכלים על זה בהתחשב בצמיחת האוכלוסייה, אז המשמעות היא ירידה של 0.3% בתוצר לנפש ב-2025 ביחס לעכשיו, אז זה התרחיש האופטימי.

בתרחיש השני הוספנו גם את ההשפעה האפשרית של אי הוודאות על רקע האירועים הפוליטיים, ובתרחיש הזה הירידה בגיוסי ההון וכניסת הזר לישראל ב-2023 נשארת ברמה של 2019, אבל בשנתיים לאחר מכן חלה ירידה נוספת לרמה של 2015, שלא ציינתי קודם אבל בעצם 2015 היה בערך שישית מאשר 2021.
כמו כן אנחנו מניחים גם שהצמיחה של הפריון לא תישאר על המגמה הרב שנתית ותרד ל-0.5% כל השאר אותו דבר, אז מן הסתם פה אנחנו מקבלים כמובן ירידה חדה יותר בשיעור המועסקים בענף ההייטק של בערך 10% והיא מתמשכת גם ל-2025, התוצר הצטמצם תוצר ההייטק הצטמצם ב-7% ובעצם אנחנו רואים ירידה בצמיחה של התוצר, כאשר התוצר לנפש סליחה שהתוצר לנפש יורד בסביבות 1.6.

אז זה בעצם התרחישים שלנו, אנחנו חוששים שהמשבר כמובן יכול להיות ארוך ויש לזה כמה סיבות, הסיבה הראשונה היא שרוב הממשלות עדיין נוקטות במדיניות מוניטרית ופיסקלית מצמצמת, שומרות על ריבית גבוהה ואחריות פיסקלית.

עידית יש לך עוד דקה אחת.

יש לי בדיוק פסקה הכל טוב, יש לנו שיעור תעסוקה גבוה יחסית ואינפלציה שמעודדים המשך של שמרנות תקציבית, ושני סוגים של אי ודאות, גם בנוגע לאורך משבר ההייטק העולמי, והפגיעה המשמעותית שתהיה בשוק ההייטק שבעצם מסתמך משמעותית על הון זר ומרכזי פיתוח בינלאומיים, ואי הוודאות בנוגע למצב הפוליטי זכויות הקניין.

מבחינת מדיניות אז אפשר להגיד סוג של מוטו של כלכלנים או לפחות איך שאנחנו רואים את זה, משבר הוא הזדמנות, אז זאת אומרת שאנחנו צריכים להכין את עצמנו למשבר, ולהבין איך אנחנו עכשיו יכולים להשתמש במשאבים שיש לנו בראייה ליציאה, ענף הפיננסים שבעצם מאוד התפתח מבחינה טכנולוגית גם בכלים וגם בעובדים מראה עלייה מאוד גדולה בצמיחה ותרומה מאוד גדולה לצמיחה, ובעצם צריך להיות איזשהו זרקור שמנחה אותנו הלאה, להשתמש בעובדים שיוצאים מענף ההייטק גם אם אולי לטווח קצר, להסתה לענפים אחרים להכנסת דיגיטציה על המגזר הציבורי וכן הלאה.

תודה. ד"ר זוהר לבקוביץ.

תודה רבה, לא דוקטור בקושי תואר שני אבל בסדר, בקיצור לא דוקטור. ברשותך אני לא הולך להגיד מספרים, לא מספרים לא גרפיי לא כתבתי אף מילה.

רק תציג את עצמך לא כולם מכירים אותך.

אוקי, זוהר לבקוביץ יזם ההייטק כבר 30 שנה, אני בן 51 כלומר אני זקן בתעשייה הזאת, משקיע משהו כמו 15 שנים, היו לי לא מעט הצלחות, היו לי הרבה כישלונות גם, הכל סבבה.

הסיבה שאין לי מספרים זה שמבחינתי הסיפור פה הוא לא כלכלה למרות שאנחנו בוועדת הכלכלה, הסיפור שלי הוא הסיפור של סנטימנט, וסנטימנט הוא לא קשור למשבר הכלכלי העולמי, סנטימנט קשור למה שקורה היום בישראל, אני כמי שנמצא בתעשייה הזאת 30 שנה עברתי בוכטה של משברים, עברתי את משבר הדוט קום, עברתי את המשבר של 2008, עברתי את המשבר של הקורונה שהיה קטן וחביב, עברנו משברים כלכליים ומשברים כלכליים מחזקים אותנו את התעשייה, זה מוחק סטארטאפים רעים, זה זורק משקיעים גרועים מהשוק, אחרי כל משבר כזה זה כמו אחרי שריפת יער גדלים עצים חדשים טובים יותר, אני לא מוטרד מהמשבר הכלכלי, אני סופר מוטרד מהמשבר שקורה סביב הטרפת החקיקתית שרצה פה, וזה משבר של סנטימנט.

הסיבה שאנשים משקיעים היום בישראל, בואו לא נשלה את עצמנו, זה לא כי אנחנו בהכרח יותר טובים אלא כי יש לנו סנטימנט טוב, וכלכלה היום מבוססת על סנטימנט, אנחנו כל הזמן אומרים המוח היהודי, בואו נתבגר בואו נוריד המוח היהודי את היהוד ונקרא לזה המוח ההודי, יש יותר גאונים בהודו מכל העם היהודי בסך הכל, כל מה שאנחנו יודעים להגיד בעברית אנגלית רוסית, יש אוקראינים שיודעים לפתח טוב כמונו, יש סינים שיודעים לפתח טוב כמונו, יש מלא הודים שיודעים לפתח, זה לא הסיפור, הסיפור של ישראל זה המונח שהמצאנו בעבר הסטארט אפ ניישן, אז עכשיו אמרו אנחנו סטארט אפ ניישן, סקייל אפ ניישן, אני טוען שאנחנו היום סטופ אפ ניישן, ואני אפילו לא בטוח לגבי הניישן כבר, אנחנו היום בעצירה.

וכשאנחנו עוצרים וכשהסנטימנט משתנה הוא לא יחזור, וכל הזמן אומרים אתם בהפגנות יוצרים את זה, לא אנחנו בהפגנות לא יוצרים את זה, המשקיעים האמריקאים כולם מקבלים כל בוקר את הניו- יורק טיימס, תומס פרידמן כותב שם תומס פרידמן, הוא כבר בדצמבר כתב ישראל שהכרנו מתה, בינואר הוא כתב הדמוקרטיה הישראלית מתה, זה מה שהמשקיעים קוראים, לפי זה הם מתחילים את היום שלהם, לפי זה מתגבש הסנטימנט שלהם.

כשמנכ"ל אינטל רואה תמונה של משרדי אינטל וברקע המכת"זיות של המשטרה זה לא עושה לו נעים, נוצר סנטימנט בעייתי לישראל, אני מלווה הרבה מאוד סטרטאפים שאני מושקע בהם, אני מקים גם קרנות וכאלה, והיום נורא קשה לנו בעולם, אני מתקשר לחברים שלי מארצות הברית ואומרים זוהר בבקשה אל תבקש מאתנו כסף עכשיו, אנחנו חברים לא רוצים להגיד לך לא, אז אני פשוט לא מבקש מראש, הסנטימנט היום הוא רע, וכל יום שעובר, כל יום שהדיונים מתגברים וכל יום שטרפת הזאת לא נגנזת ואנחנו לא חוזרים למוטב ואין פה ודאות, הסנטימנט ימשיך ויעמיק ויהיה לנו קשה.

כשאני התחלתי את הקריירה שלי בחברה הראשונה שלי, אני זוכר את המשקיע שלי מפאלו אלטו המשקיע האגדי פאלו אלטו קליפורניה, ישבתי במשרד שלו והוא אמר זוהר אתה יכול להקים את החברה שלך איפה שאתה רוצה, אבל אני לפגישות הבאות מגיע עם אופניים, כלומר הוא אמר אתה מקים את זה פה, לקח לנו 20 ומשהו שנה לשכנע את העולם שאנחנו יודעים לעשות פה הייטק, שאנחנו מספיק יציבים, שאנחנו מספיק בטוחים, שאנחנו בוגרים מספיק, את כל מה שעשינו ב-20 פלוס שנה האחרונות אנחנו שוברים בחודשים האחרונים, והדרמה הגדולה היא מה שקורה פה בחודשים האחרונים, יותר ויותר יזמים שאני רואה שמרימים ידיים כי העולם אומר להם לא, כי האירופאים אומרים להם לא, כי האמריקאים אומרים להם לא.

הם אפילו לא אומרים להם, הם אומרים בואו נחכה בואו נראה, אבל בואו נחכה זה אומר שהמשקיע האמריקאי הזה הוא לא יושב כרגע על הכיסא ומחמם אותו, הוא השקיע בחברה אחרת, הוא השקיע בחברה בארצות הברית, בסין, בנברסקה לא יודע איפה, והמיליון דולר שהוא לא השקיע עכשיו בישראל הוא כבר שם במקום אחר, הם כבר לא יחזרו הנה.

הסטארט אפ הישראלי שנרשם כאמריקאי יעבור לארצות הברית, המשקיע שלהם יגיע לפגישות בורד עם אופניים הם לא יחזרו, אני כשעזבתי את ישראל אמרתי אני עוזב לשנה, לקח לי יותר מ-20 שנה לחזור, ומה שיעזוב לא יחזור, הסנטימנט שיימחק לא יחזור.

זוהר הנקודה ברורה.

מעולה, אז זאת הנקודה שלי.

אומנם אתה לא ד"ר אבל דיברת כמו פרופסור וכולם הקשיבו.

תודה כבודו.

אוקיי אז תודה רבה אני חושב שהנקודה מאוד מאוד ברורה. מאיה שוורץ בבקשה.

אז קודם כל תודה רבה כבוד היושב ראש ותודה לכולם, עד שתארגנו את המצגת אני אגיד תודה, אני מאיה שוורץ מנכ"לית איגוד ההייטק הישראלי, אנחנו חלק מהתאחדות התעשיינים, הגיעו איתי פה כמה חברים מהאיגוד לקוחות שלנו בעצם, יוסי ימין מספייס פארמה שהוא מתחום החלל, שניר רוזנפלד מייצגת תחום הסייבר, חלי וסרמן מתחום האינדסטרי פור פוינט או ומתן בנאיון מ-HLS אז תודה רבה.

אני טיפה אדלג על חלק מהדברים שכבר עברתם עליהם, אז במילה אחת איגוד ההייטק מייצג את חברות ההייטק בישראל, אנחנו מייצגים חברות ישראליות רב לאומיות מרכזי הפיתוח, אנחנו בעצם מייצגים את כל הענף, אנחנו כמו שהתחלתי לומר אנחנו מייצגים את כל הענפים של ההייטק בתי תוכנה, חלל, סייבר, מאינדסטרי פור פוינט או, מחשוב קוונטי, מדיקל, בעצם את כל התחומים.

הפעילויות שלנו הם בעיקר רגולטוריות, אנחנו נמצאים בכל הוועדות מייצגים את הסקטור מול הרגולטור, מול חקיקה עודפת, מול רגולציה עודפת, משתדלים מאוד להביא הזדמנויות עסקיות רב לאומיות וגם בתוך ישראל, מטפלים בכל מה שקשור לדיני עבודה ובעצם נמצאים בכל הצמתים הרלוונטיים.

דיברתם על נתוני ההייטק אז אני חושבת שזה יהיה ככה קצת מיותר לחזור, אבל המצב הוא שאנחנו בירידה, מסטארט אפ ניישן או סקייל אפ ניישן באמת עם הרבה מאוד פעילות מאוד משמעותית אנחנו רואים כרגע איזושהי עצירה, זה גרף שהתפרסם לא מזמן שמראה השקעות פרטיות בחברות הייטק, ואנחנו רואים שהשנה אנחנו באמת בדרופ מאוד מאוד רציני.

אני אחזק גם את הדברים של עמי, אחד מהדברים הכי משמעותיים הוא כמובן להשקיע בכל מה שקשור למו"פ במחקר ופיתוח ולייצר פה סטארטאפים חדשים, אנחנו באמת בדפציט מאוד רציני מול כל העולם, היחס שאנחנו משקיעים יחסית לשאר מדינות ה-OECD ברמה מאוד מאוד נמוכה, אז אני רק אחזק את מה שידידי עמי אמר, אנחנו שוב אני אחזק אני באמת יעבור מהר על הדברים, אנחנו כרגע עומדים מול בריחת טאלנטים מאוד מאוד משמעותית, הבריחה היא כמעט לכל מקום בעולם, הרבה מקומות בעולם נותנים אווירה עסקית נהדרת לכל החברות גם הסטארטאפים וגם חברות בשלב הסקייל, ואנחנו מתמודדים עם בריחה של טאלנטים שבאמת כמו שכולם אמרו פה יהיה לנו מאוד מאוד קשה להחזיר אותם, זאת כתבה מאתמול על בריחת הטאלנטים בתחום הפודטק שבאירופה הולנד פשוט נותנים להם את כל הפסיליטיז, זה מעבר לגרנטים זה מעבר לכסף, זה תמיכה עסקית שהיא מלאה וזה משהו שהיום בישראל כמעט ולא קיים.

אני אדבר טיפה על האתגרים ועל איך אנחנו חושבים שצריך לטפל בהם, אז יש ירידה בהשקעות והשפעה של עליית הריבית, אנחנו מדברים על ירידה במספר סטארטאפים החדשים שקמים, ואם אנחנו מאוד מאוד נהנים מהאקזיטים, ונהנים לפתוח את הדה-מרקר ונהנים מהמיסים שסטארטאפים ואקזיטים כאלה נכנסים למדינה, אז אנחנו נראה תוך כמה שנים ירידה דרסטית כי כרגע כמעט ולא קיימת הנבטה של סטארטאפים חדשים, אנחנו עדיין אף על פי שיש הרבה פחות משרות פנויות כמו ששירה הזכירה, הבעיה של הכוח אדם נשארה, זאת אומרת ברגע שנצא מהמיתון ומשברים הם כמו שגם כן ציינתם הם בסדר, הם ריפרש למערכת, ברגע שנצא מהמשבר הזה אנחנו שוב ומשברים כמו שגם ציינתם הם בסדר, הם ריפרש למערכת, ברגע שנצא מהמשבר הזה אנחנו שוב נתקל בעניין של מחסור בכוח אדם מיומן, ופעם אחרונה שזה קרה היו כמעט 20 אלף משרות פנויות שהיו לאיוש בתוך ההייטק, כל העניין של היעדר אקוסיסטם תומך והיעדר בעצם תוכניות לסקייל אפ מבריחים את הטאלנטים, והעדר תמריצים ממשלתיים לחברות הייטק ישראליות.

אז הפעולות המתבקשות מבחינתנו זה מענה לעליית הריבית והירידה בהשקעות, אנחנו מצפים לראות את הממשלה מכניסה ידיים לכיס, ובוואקום הזה שנוצר כרגע שמשקיעים בורחים מפה וכרגע אין פה משקיעים, אני לא אכנס לסיבות של העניין הזה, בעת הזו אנחנו מצפים לראות את הממשלה מכניסה ידיים לכיס ומפצה על הוואקום הזה, ומביאה קפסולות כמו שעשיתם בתקופת הקורונה, והיה לזה פשוט תוצאות מדהימות כי ב-2021 באמת היו פה תוצאות נהדרות ואקזיטים נהדרים, אנחנו חושבים שזה משהו שהוא נדרש לעשות אותו כרגע בעת הזו, אחרת אנחנו נראה את התוצאות תוך כמה שנים, ויהיה פה באמת מבחינתנו, אתם הראיתם תרחישים אופטימיים שהם באמת מזעזעים.

אנחנו מדברים על הקלה על רגולציה, אני תיכף אראה מקרה בוחן בתחום החלל, יש פה רגולציה עודפת שגם היא מבריחה הרבה מאוד סטארטאפים, זה לא הכל קשור לכסף, יש פה רגולציה גם של דואל יוז וגם רגולציה נוספת שבאמת לא מעודדת יזמים להישאר בישראל, כל האקוסיסטם הישראלי אנחנו מצפים לראות הגדלה ותמיכה של המו"פ.

אם אני רגע אחזור על העניין עם הרגולציה, אז יש את החוק כחול לבן שמחייב שוויון הזדמנויות לחברות ישראליות, ואנחנו לא רואים את זה קורה בתוכנה, משום התוכנה לא נכללת כטובין, וכשמשרד ממשלתי רוצה לקנות תוכנה חדשה, הוא לא מסתכל על חברה ישראלית, אין שום חוק שמחייב אותו, וככה אנחנו הולכים אחורה ואנחנו יורים לעצמנו ברגל.

מבחינתנו פעולה מתבקשת לשלב את האוכלוסיות המוחלשות, ערבים, חרדים, וכמובן נשים, וזה פעילות שאנחנו באיגוד ההייטק לקחנו בצורה מאוד משמעותית לראות איך אנחנו משלבים גם ערבים ממזרח ירושלים, איך אנחנו מעצימים את הנשים בתוך ההייטק, ואלה הפעולות שמבחינתנו מאוד נדרשות.

ברשותכם אני רוצה לדבר על מקרה בוחן, יוסי חברי מספייס פארמה מנכ"ל ספייס פארמה, אני רוצה רגע לדבר על העניין של החלל, אז החלל מבחינתנו הוא סגמנט שיכול לצמוח בצורה מופלאה היום בתוך ההייטק הישראלי, כלכלת החלל העולמית מוערכת בכ-500 מיליארד דולר, כרגע בישראל יש כ-60 חברות בתחום החלל, ואני יכולה לומר לך ככה משיחות פנימיות, ההמלצה לא שלנו חלילה של איגוד ההייטק, אבל ההמלצה עבור החברות האלה הם לא להתאגד כחברות ישראליות בגלל הרגולציה העודפת, יש פה את עניין ה הדואל יוז, הדו שימושי שמאוד מעכב את הצמיחה שלהם, זה מהבחינה הזאתי, נדרש לה סגמנט כזה לבצע השקעות מאוד משמעותיות, עמי בטח יוכל להרחיב על זה, אבל זה לא משהו שרואים RY מאוד מהיר, ואז מאוד קשה להשקיע בסגמנט הזה, אבל הוא סגמנט שכניסה שלו לתחום האזרחי תהיה אקספוננציאלית, וכל העניין החקיקתי, אין היום חוק, אנחנו ואיראן המדינות היחידות בעולם שאין חוק לספייס אזרחי, וזה משהו שמאוד מעכב את הצמיחה שלו, זה יכול להיות מאוד מאוד נחמד עבור יזמים בתחילת הדרך, אבל זה מאוד מאוד לא נחמד למשקיעים שרוצים להיכנס, אז אלה הדברים, יוסי אתה רוצה רגע להוסיף על זה?

כן, אחד אני יכול להגיד שרשות החדשנות, שלום שמי יוסי ימין מנכ"ל ספייס פארמה, מייסד, אני חייב להגיד שרשות החדשנות גילתה אותנו ביחד עם סוכנות החלל לפני 11 שנים כבר.

בוא גם אני גיליתי אותכם אפילו השקענו בכם לא?

וגם זוהר כן, היה קל אז, היה פשוט התחלנו בגרג' וצמחנו לאן שצמחנו, הפירות של ההשקעה לפני 10 שנים מתחילים עכשיו, וזה חבל מאוד להגיד, אבל תעשיית הסמי-קונדוקטורס, אני רשמתי לי פה עוד כמה נקודות, הייצור בחלל החיצון בעצם כשמשתמשים באנרגיה זולה וחינמית מהשמש כולל emission ו- CO2 removal יוצר מצב שהתעשייה של הדורות הבאים' אזורי התעשייה היו בחלל חבר'ה' פחות זיהום על הכדור, הרבה יותר ערך, הרבה פחות עלויות, ואנשים אוהבים גם להיות חופשיים לא רוצים לבוא למפעל גם למדו בקורונה שאפשר לעבוד מהבית והיום אפשר להפעיל אזור תעשייה מרחוק, לצערי הרב הדבר הזה לא יקרה בישראל, הוא יקרה כנראה מארצות הברית אולי מאירופה, וזה חבל מאוד כי התחלנו פה, וזו בעצם הנקודה הכי חשובה.

ברור.

תודה רבה.

תודה. משה רדמן.

כן, משה רדמן יזם הייטק ופעיל במחאת הייטקיסטים, אני אהיה קצר ותכליתי, אני חושב שהדבר המרכזי שחשוב לקחת מכאן והוא נאמר בכל מיני צורות יותר עדינות פחות עדינות, זה שמדינת ישראל וההייטק הישראלי מתדרדרים בקצב מסחרר, אנחנו תוך חמישה חודשים עשינו פניית פרסה חדה, והפכנו מסוס דוהר, אנחנו בדרך להיות חמור צולע, זה נכון יש האטה בהייטק בכל העולם, אבל אנחנו רואים שהמהלכים של הממשלה הזו, גם בניסיונות לרסק את מערכת המשפט והאי ודאות שזה יוצר, וגם בפן הכלכלי עם התקציב הזה שלא מביא שום בשורות, גורמים לנו להיות בחזית ההאטה, במקום להיות יותר טובים מכל העולם אנחנו הרבה פחות טובים מהעולם, וזה בא לידי ביטוי בכמה דברים, גם בתקציב אין רפורמות רלוונטיות בחוק ההסדרים, משקיעים מיליארדים במקומות שלא רק וגם אגף הכלכלנית הראשית וגם אגף התקציבים כתבו את זה, משקיעים מיליארדים במקומות שלא רק שלא יאיצו את הכלכלה הם ייקחו אותה אחורה, האגף התקציבים ששר האוצר אהב להלל אותו בשבוע שעבר, כתב שהתקציב הולך לעלות למדינת ישראל בממוצע ב-40 שנה הקרובות אובדן תוצר של 170 מיליארד שקל בשנה, זה מתכנס לכמעט 6.8 טריליון שקל ב-40 שנה זה דבר קטסטרופלי.

ילד שלא לומד לימודי ליבה היום, הוא לא היה הייטקיסט בעוד 10 או 20 שנה, וזה נראה שהמדינה לא מבינה את זה ועושה את הדברים בדיוק הפוך, ילד שחי מתלושים לא ילך להיות אחרי זה הייטקיסט וגם את הדברים שכבר התחילו, שזה הייטקיסטים שבאו לעבוד אצלנו ודרך אגב הם עובדים מצוינים, עכשיו במקום לעודד את זה הורגים את זה ולא נותנים לזה שום דרך להתפתח ולגדול.

הדבר הזה הוא קטסטרופה, כולם צריכים להבין ואני חושב שצריך להגיד את זה בצורה ברורה, אין סטארט אפ ניישן בלי לימודי ליבה, זה הכל קשור להכל, אין סטארט אפ ניישן בלי ודאות עסקית, אין כלכלה משגשגת והייטק בלי שוויון זכויות, זוהר אמר את זה נכון, אנשים ילכו מפה, זה לא איום זה עובדה, אין שום סיבה, יש פה מעט מאוד אנשים שסוחבים את המשק על הגב ויש להם אלטרנטיבות, לכל אחד פה יש אלטרנטיבה וויזת עבודה באיפה שהוא רק רוצה, המדינות מחכות אז הם פשוט ילכו.

המהלכים של הממשלה גם בהקשר של מערכת המשפט וגם בהקשר של התקציב וביזת הקופה הציבורית, אין מילה יותר יפה מזה, הם הרסניים גם להייטק הישראלי.

משה, אנחנו פה בטח ובטח מסכימים איתך, אבל אני לא רוצה להיכנס לוויכוח, לא לוויכוח אלא לעמדות פוליטיות, יש פה נציגי קואליציה, יש נציגי אופוזיציה, יש פה חברת כנסת מטעם הליכוד, אני עוד פעם לא רוצה, הנקודה ברורה, אני רוצה המלצות לקראת התקציב מה אנחנו יכולים לעשות.

אוקי, אז אני רק אסיים במשפט אבל, הדבר הזה לא קשור באמת לפוליטיקה בסדר? זה בסוף הילדים של כולנו, והילד החרדי הזה הוא לא ילמד ולא יעבוד בהייטק, זה יפגע גם בליכוד, גם בישראל ביתנו, וגם - -

אין ספק.

זהו זה מה שרציתי להגיד.

תודה. אנחנו עוברים אצלי כתוב נועם רוז.

אני אשתדל להיות קצר, אני מייסד של חברה שנקראת אינגליש אקספרס, אנחנו בגדול עוזרים להייטקיסטים ואנשי עסקים להפוך לדוברי אנגלית, כלומר לחשוב באנגלית להתנהל באנגלית ביום יום, כדי שהם יוכלו לעשות את הקסם שעושים בהייטק, בהייטק גם יש הרבה אנשים שהם פשוט כותבים באנגלית או עובדים באנגלית או בונים קוד באנגלית, אבל הם לאו דווקא מרגישים בנוח לדבר אנגלית להעביר פרזנטציות וכו'.

היום אני רוצה לדבר בקצרה על לא על החברה אלא מה שאנחנו עושים בחברה שאפשר אולי להטמיע אותו במקומות שונים במשק, או בחינוך או באוניברסיטאות, כמו שאנחנו רואים את זה להייטק יש שתי רגליים, שאחד זה מקצוע והשני זה יותר האנגלית עצמה, שזה ה- currencyזה המטבע שעליו אנחנו יוצרים את כל הדברים ומקבלים, אני גם לשעבר הייטקיסט וממר"מניק, הגעתי מהתחום הזה ולפני שש שנים עברתי לצד השני והפעם אנחנו פה על זה.

אני מניח שלרוב האנשים מסביב לשולחן הזה יש ילדים, אחד שניים שלושה בערך, ואם אתם שולחים אותם היום למורים לאנגלית זה עולה לכם בערך 100 שקלים לשעה.

נועם, אני עוד פעם ספציפית לקראת התקציב, לא כללית לאיזשהו ענף איזושהי נישה בהייטק, אנחנו לקראת התקציב כחברי כנסת כוועדה יכולים לשפר. דיוני התקציב מתחילים ביום שני, ואנחנו רוצים לפחות במקצת לנסות ולשפר, התקציב הזה אני מסכים אין בו בשורות, ואנחנו משתדלים להבין מהענף מה אנחנו יכולים להיות יעילים, משתדלים להיות מאוד פרקטיים.

אני אתן לך משהו לכיוון החינוך ולכיוון האוניברסיטאות, אם אתה מסתכל על ישראל מול שוודיה, בישראל משקיעים המון המון המון באנגלית אבל לא מדברים באנגלית בשום מקום, ואז אתה מקבל אנשים שבאוניברסיטה מקבלים פטורים באנגלית, נכנסים להייטק לא מרגישים בנוח, או לא מרגישים בנוח להיכנס להייטק ולהתקדם לשם, בעוד שבשוודיה לא מלמדים מתמטיקה, פיסיקה, מחשבים ואנגלית, אלה מלמדים את המקצועות האלה באנגלית, וברגע שאתה יוצר שיח ביום יום באוניברסיטאות ובבתי ספר, בכל מיני מקומות נוספים באנגלית, אנשים מורידים את החסם ומרגישים בנוח לדבר ולהתבטא, ואז אתה יכול להיפטר מהמון מהדברים האלה.

אז אתה אומר שבתקציב צריך להשקיע יותר בחינוך מבחינת דוברי אנגלית?

לא דוברי אנגלית אלא ללמד מתמטיקה באנגלית.

אתה לא רוצה יותר שעורי אנגלית, אתה רוצה יותר שיעורים באנגלית, אתה רוצה יותר מקומות שבהם אנשים מרגישים בנוח.

הנקודה ברורה.

אנחנו קוראים לזה לימודי ליבה.

אולי אם היינו מנהלים את דיוני התקציב באנגלית, זה היה יותר טוב, יותר יעיל.

אני אקח גם מעבר להייטק, בגלל שאנחנו מדינה שהיא קצת מכותרת מסביב עם גבולות, ואין לנו הרבה יצוא ויבוא של מוצרים פיזיים ביחס להייטק, ככל שאנחנו נותנים לעוד נותני שירותים שהם לא הייטק, אלא למקומות נוספים בתוך הקהילה בתוך החברה לעבוד באנגלית, הם יכולים עכשיו לפנות לשווקים נוספים בכל העולם, ולעשות עוד יצוא של שירותים נוספים שכיום לא קיימים או קיימים ממש על קצה המזלג.

תודה. יאיר בר-און.

שלום, קוראים לי יאיר בר-און אני מנכ"ל חברת טסטפרי, לפני הכל אני אבא לארבעה שניים מהם חיילים ששומרים עלינו ברגעים אלו ממש, ועוד אחת מתגייסת בקיץ, ועד לאחרונה שירתי 25 שנה במילואים בגאווה גדולה, גדלתי באהבה על אהבת הארץ לאורכה ולרוחבה וככה אני מגדל את ילדי.

לפני שנתיים מכרתי את החברה שלי, כשהקמנו את החברה רשמנו אותה בשמחה גדולה בישראל, וכשמכרנו אותה שילמנו הרבה מיסים גם זה בשמחה גדולה בישראל, והיום אנחנו חלק מתאגיד אמריקאי גדול.

אני רוצה לספר לכם על החיים שלי בתור יזם והאתגרים שעומדים בפני יזם שמקים חברה בישראל, אחד האתגרים הכי משמעותיים ועליו אני אדבר זה גיוס כספים, והתהליך הזה מחולק לשלבים, זה מתחיל בגיוס סיד שהוא בדרך כלל כמה מיליונים בודדים, וממשיך בסבבים יותר גדולים ABC שיכולים להגיע לעשרות ומאות מיליונים של דולרים, כשיזם כמוני מחליט לגייס כסף לצורך הקמת חברה חדשה, הוא בדרך כלל מגייס את ההון הראשוני ממשקיעים פרטיים מה שנקרא אנג'לים, מגייס כמה מיליונים בודדים ויוצא לדרך כדי להראות יכולת ראשונית לפני שמגייסים כסף משמעותי, השלב שבו רוב החברות נופלות הוא גיוס A שהוא השלב הראשון שבו מגייסים מקרנות הון סיכון, וכאן אני רוצה לספר לכם מה קורה במדינת ישראל לחברים שלי יזמים ברגעים אלו ממש.

כמו שאמרנו לפני, כמו שאמרו לפניי 85% מההשקעות בהייטק הישראלי מגיעות מחו"ל בעיקר מארצות הברית, והמשקיעים האמריקאים לפחות אלה שאני מדבר איתם מאוד מודאגים, אתם צריכים להבין משקיע אמריקאי לא ישקיע בהונגריה, ולא ישקיע בפולין, ולא בטורקיה, ולא ברוסיה, לא כי האנשים שם לא טובים או הטכנולוגיה לא מעניינת, פשוט המקומות האלה לא יציבים כמו שנאמר כאן קודם, ויש שם ממשלות שמתנהגות בצורה שאי אפשר לצפות, אי אפשר לעשות עסקים במקום שבו מערכת המשפט לא עצמאית, ומחר מישהו עלול להתחרפן ולשנות את חוקי החברות, חוקי הפרטיות או הגנה על הקניין הרוחני, שלא לדבר על זכות הקניין עצמה, משקיע צריך לדעת שהכסף שלו מוגן, ובית המשפט עצמאי.

ממשלת הונגריה החליטה לאחרונה להלאים רווחים של חברות מצליחות כדי לכסות את החובות שלה, ואצלנו רק השבוע שמענו כאן בכנסת דיבורים על קרן הארנונה שתעביר כספים מרשות אחת לרשות אחרת, והיו כאלה שאמרו שמדובר בשיקולים פוליטיים, לא תמיד הדברים האלה קשורים, אבל מה שאנחנו משדרים לעולם זה חוסר יציבות.

עד לפני רגע היינו סטארט אפ ניישן יציבה ואמינה, ולמרות שהמצב הביטחוני שלנו אף פעם לא היה רגוע, קמו כאן חברות לתפארת, לתפארת מדינת ישראל, היו כאן הנפקות ורכישות והקמות מרכזי פיתוח, שהראו לעולם שבמדינת ישראל אפשר לעשות עסקים, ואם לא תהיה כאן דמוקרטיה הסיפור הזה נגמר.

ואני מבקש שתשימו לב לנתון המפחיד הבא שהוזכר גם במצגת המעולה של רשות החדשנות, בימים אלו כדי להצליח לגייס כספים בחו"ל, יזמים ישראלים מקימים את החברות החדשות שלהם בחו"ל ולא בישראל, זאת תהיה בכייה לדורות, 80% מהסטארטאפים החדשים שהוקמו ברבעון הראשון השנה הוקמו בחו"ל במבנה של חברת אם זרה וחברת בת ישראלית, הדבר הזה אסון, המשמעות לא רק קשורה לזה שהחברות יימכרו בתור חברות זרות, זה גם הגדילה שלהם, כשחברת אם רשומה בארצות הברית אז ההנהלה עוברת לגור בארצות הברית, ובתהליך טבעי מעבירים גם את השיווק והמכירות לארצות הברית, ואז רק מעבירים חלק מהמפתחים שישבו קרוב לשיווק ולמכירות וללקוחות,] ולאט לאט החברה עוברת להיות בעיקר זרה וקצת ישראלית, ואז קונים איזושהי חברה נוספת חברת בת, וקונים אותה במקום זול, קונים אותה בהודו, קונים אותה באוקראינה, קונים אותה במקומות נהדרים שעושים שם יופי של עסקים, ופשוט חושבים על איפה יהיה יותר זול להושיב את המתכנת הבא, בישראל או במקום אחר.

לרשום חברה בחו"ל זה רגל בדלת לצאת מהארץ, ואנחנו גורמים לכל החברות הישראליות להתחיל את הדרך עם רגל בדלת.

לסיום דברי אני רוצה לפנות לחברי הכנסת, יש עליו דבר אחד שאתם יכולים להגיע להסכמה מקיר לקיר, וכשאני אומר הסכמה מקיר לקיר אני לאו דווקא מדבר על הרפורמה המשפטית, אני מדבר על החרדים, הכנסה של החרדים להייטק זה משהו שכולם יכולים להסכים עליו, אפשר לשים עליו כסף, זה מסוג הכספים שאפשר להקצות שכולם יברכו עליהם, יש סיפורי הצלחה מדהימים של חרדים שנכנסו לחברות הייטק, והם היום העובדים הכי טובים בחברה.

בעיקר חרדיות נכון?

אני אומר חרדים אבל כמובן שאני מתייחס לכל המגדרים, האוכלוסייה החרדית זה אוכלוסייה שחייבת להשתלב בהייטק הישראלי, יוצאים משם מתכנתים מעולים, חייבים לעשות את זה, חייבים לשים לשם כסף, ואם אדוני היושב ראש חיפש דברים שאפשר לשים עליהם כסף עכשיו שיועילו לכולם, זה לשים כסף לשלב חרדים בהייטק הישראלי, תודה רבה.

תודה, לצערי הכסף שמשקיעים זה משקיעים גם לא בהייטק.

זה מסוג הדברים שאולי גפני יסכים לשמוע.

ענבל שיינפלד.

שלום, אז אני מאוד מאוד מתרגשת, שמי ענבל שיינפלד קאוג'יסקה, נולדתי וגדלתי על הקו של ירושלים ונהלל, כיום אני מתגוררת בקיבוץ בית ניר עם אישי, שהוא גם איש תעשיית ההייטק ושני ילדינו, אני לא השכלתי להיוולד לכסף, אז הגעתי אליו דרך עבודה קשה ומאמץ, גם הסבא המזרחי שלי שעלה מפרס וגם הסבא היקה שלי שעלה מגרמניה, עלו ארצה מטעמי ציונות לעבוד בחקלאות, אימי עסקה בחינוך ואבי בבניית מבני ציבור ותעשיה, כולל המבנה הזה שאנחנו יושבים בו כרגע, אני בחרתי לממש את הציונות שלי דרך הסטארט אפ ניישן, סקייל אפ ניישן, התחלתי בתפקידים שונים באינטל, שם למדתי איך עובד קורפורייט אמריקאי, והמשכתי כיזמת, הקמתי חברות שהיו רווחיות, והחברה האחרונה שהקמתי גם עם שותפי נמכרה לא מזמן, מה שקרוי אקזיט, דרך אגב שותפי בחור מרוקאי מאפרת, היום אני מושקעת במעל 50 חברות הזנק כמשקיעת אנג'ל, וארבע קרנות הון סיכון KLP, יש לי כמה יוניקורנים וכמה אקזיטים כמשקיעה והיד עוד נטויה.

אישי היקר עלה ארצה מפולין ואימו עדיין שם ,נשיאת הקהילה היהודית של כלל פולין, לנו ברור שישראל חסונה הן מבחינה כלכלית והן מבחינה ביטחונית, אם זה צבאי או באחדות זה הכרח, בנינו משפחה לתפארת בישראל, גלות עבורנו היא לא אופציה, ישראל חלשה היא לא אופציה.

ישראל היא יעד אטרקטיבי למשקיעים זרים, בין אם בהשקעות ישירות בחברות או דרך קרנות הון סיכון שמשקיעות בחברות ישראליות, למי שלא יודע הרבה מאוד מהפנסיות של מורים בקנדה ובארה"ב הוא מהכסף מגיע לארץ, המשקיעים מונעים מהסיכוי להחזרים כלכליים משמעותיים, הם לא פה למטרות פילנתרופיה, ישראל שיש בה ריכוז אדיר, של תרבות יזמית, חדשנות ועובדים עם ניסיון יקר ערך, אנשים שרכשו השכלה במימון ממשלתי וניסיון בשירותם הצבאי, ובכלל בתעשייה שידעה לגדל אותם, צברו ידע נרכש עם השנים, ישראל מדורגת כמדינה שלישית הכי חדשנית בעולם לפי מדרג החדשנות של בלומברג, וכמובן איך אפשר בלי ממון שמגיע מכל העולם, כל אלה אפשרו את השגשוג.

עכשיו החשיבות של ההייטק היא עצומה, לא רק כי הוא מכניס כסף ישר ממיסים, אלא מפני שהוא מאפשר ניידות חברתית, מוביליות חברתית זה משהו שכשהמדינה כולה הייתה שטוחה היה מאוד קל, היום קשה אבל זה עדיין מאוד חשוב.

שילוב של אוכלוסיות מגוונות, הנתון שמוכר לי מימי כקורפורייט, הוא שעל כל עובד אחד ישנם 3.8 עובדים שאינם עובדים ישירים, הרווח למדינה הוא עצום, ישנם מפעלים אדירים להעצים את השילוב הזה, דרך פרויקטים שונים כמו של חברת DELL EMC שעובדת עם הפזורה הבדואית, עמותות כמו 50-50 שמקימות חברות הזנק בשילוב ערביי ישראל, יהודים ותושבי הרשות, וגם כמה קמא-טק שמשלבים את הקהילה החרדית, יש לנו יוניקורנים נפלאים שיצאו מקמא-טק, המאמץ הזה נובע מתוך הבנה שיש פוטנציאל רב בשילוב הזה עבור הארגונים עצמם.

כשאני התחלתי להשקיע כאנג'לית גם בחרתי להשקיע, בחרתי להשקיע ביזמת חרדית מקסימה מבני ברק, וביזם ערב מוצלח מהגליל, ההשקעות הללו לא רק היו רווחיות עבורי, הם גם יצרו גלגל תנופה, אותן חברות היוו מודל שהנגיש את האפשרות להצליח דרך הייטק עבור קהלים שפחות היו חשופים לדבר, יש אנשים שקמים בבוקר ולא קוראים גלובס או דה מרקר.

הבעיה היא שנכון להיום כל זה נעצר, וזה בכלל לא משנה אם זה בגלל ניסיונות חקיקה, או שיש חשש שיפגעו בדמוקרטיה, או בגלל ההפגנות בגין החשש הזה, רבותי במבחן התוצאה כרגע יש חוסר שקט פוליטי, חוסר שקט משמעותו חוסר ודאות, ואין דבר שמפחיד יותר משקיעים.

ב-2023 על פי ניתוח שאני ערכתי, עם כל הכבוד לכל הכלכלנים כאן כלכלנית אני לא, לקחתי את כל ההשקעות שהיו בעולם ואת כל ההשקעות שהיו בארץ, עשיתי מונה מכנה והגעתי למסקנה, שכיום ב-2023 רק 8% מההשקעות העולמיות מושקעות בישראל, לעומת המספר המטורף וב-2022 שהיה 12%, זו ירידה פנטסטית שאי אפשר להגיד שהיא נובעת רק מהמשבר הכלכלי, זה דגל אדום סופר משמעותי, אז לא רק שירדנו אבסולוטית בסכומים בשל המשבר, כמו שציינה הכלכלית הראשית במשרד האוצר, ירדנו באופן יחסי לעולם.

עכשיו זה לא משנה אם זה בעקבות המחאה, או החקיקה, או התקציב, או קרן הארנונה, או בגלל שיש חוסר נוחות של משקיעים אמריקאים לשים כסף רחוק מהבית, פשוט במבחן התוצאה זה המצב, ובזה צריך לטפל, אם ב-2022 לקח כשלושה חודשים לסגור סבב גיוס, היום מדובר על שישה חודשים ומעלה, לא רק שקשה להביא משקיעים להשקיע בתעשייה, רבותי קשה לנו מאוד להשאיר את בעלי הניסיון שלקח לנו שנים לייצר לעבוד פה, יש להם ילדים הם מתים מפחד, אי אפשר לזלזל בפחד הזה, אנחנו חרדים עם מה יקרה פה ואיזה מדינה תישאר כאן.

החרדה הזאת היא בעקבות ניהול תקציבים של הממשלה הנוכחית, שמצביע על סדר עדיפויות ללא הלימה עם הצרכים של התעשייה או של האזרחים שמממנים אותה, זה מביא עלינו גל של בריחת מוחות, התארגנויות להגירה משותפת של חברות ושכונות שלמות, הנזק הוא עצום, לא רק שבעלי הניסיון והידע נעלמים, אלא מפני שהצעירים שיישארו פה לא יהיה מי שילמד אותם, הוותיקים הלכו, הג'וניורים שהם חדשים לתעשייה הם לבד לא יכולים לעשות כלום, ואז אנחנו כבר יודעים שהנפגעים העיקריים במשבר העולמי הם אותם ג'וניורים הצעירים בתעשייה.

אני מלווה חייל משוחרר אחרי לימודים ובחורה דרוזית מהצפון, הם יותר מחצי שנה מחפשים עבודה אחרי השכלה, הם לא מתפנקים, אבל לאף אחד אין כוונה להכיל את עלות ההכשרה שלהם, כבוד היושב ראש אם אתה מחפש דרך לעזור, אותם ג'וניורים צריכים לתת תמריץ לתעשייה, ולא רק דרך החברות הרב לאומיות כדי לקלוט אותם ולהכשיר אותם.

על פי סקר שנערך לאחרונה ואני כבר מסיימת, עמותת ITWorks מדווחת על צניחה של מעל 40% מהשמת הג'וניורים הערביים בהייטק, על פי סקר שנערך בארצות הברית, האגודה הלאומית למכללות ומעסיקים טוענת שירדו מ-19% שהתקבלו אחרי הלימודים ל-17%, זאת אומרת שעוד פעם הצניחה האבסולוטית בארץ הרבה יותר משמעותית, מדובר על פשוט עצירה, כשהבכירים שיוכלו ללכת ילכו, אנחנו נישאר בבעיה וזה בכלל לא משנה.

ענבל הנקודה ברורה.

תודה רבה, אז אנחנו פה להשמיע את כל הקריאה של אותן חברות ויזמות ויזמים, שרוצים להמשיך לדחוף קדימה את הכלכלה הישראלית ואת החדשנות הלאומית, אבל אנחנו צריכים שקט בבית, יש לי שני ילדים קטנים, בקורונה עבדתי בעיקר מהבית, מדי פעם היו שומעים אותי שואגת תהיו בשקט אמא צריכה לעבוד, אני חושבת שאתם יודעים טוב מאוד לעזור לנו, הממשלה היא זאת שבנתה פה את תעשיית ההייטק עוד בשנות ה-80, עכשיו אנחנו רק מבקשים מכם טיפה יותר שקט, ועזרה במקומות שאנחנו פשוט לא יכולים לבד, תודה רבה.

תודה תודה, אנחנו כדי לעמוד ניתן היום עוד לשני נציגים לדבר, וכל השאר אנחנו נפרסם אחרי שבוע הבא, שבוע הבא כולו התקציב, נפרסם לוח מדויק להמשך דיונים, אני חושב שרעיון אחד שלפחות ככה בלט בכל מה שאמרת, זה באמת אותם ג'וניורים, לקחת ולתת תמריצים לסקטור הפרטי להעסיק אותם ולתת להם ניסיון, אנחנו ננסה להתייחס לזה גם בדיוני התקציב. אירית טויטו.

שלום שמי אירית טויטו, אני סמנכ"לית בכירה בחברות הייטק בינלאומיות, ואני רוצה לדבר מכמה זוויות אבל אני אקצר כדי לא לחזור על כל הדברים שנאמרו פה קודם.

קודם כל מתחילת השנה המספר שלא אמרו פה, פוטרו 4,000 איש בהייטק, 4,000 מפוטרים ב-64 חברות שונות, וזה על סמך נתונים רשמיים שפורסמו, של סבבי פיטורים, זאת אומרת לא אנשים שפוטרו בגלל בעיה אישית או משהו, אלא החברה הודיעה על סבבי פיטורים, פוטרו 4,000 איש מתחילת השנה, דרך אגב הסתכלתי לפני שבועיים זה היה 3,500 זאת אומרת הקצב הוא מואץ, שבע חברות מתוכם הודיעו על סגירת פעילות בארץ, מתוכם שוב שלושה בשבועות האחרונים ממש.

אז בעצם אנחנו רואים כאן תהליך האצה, ואני רוצה שנייה לדבר על האנשים האלה, 4,000 מפוטרים אלה 4,000 משפחות, אלה אנשים שיש להם חברים, מכרים בהייטק, זה יוצר ווייב בהייטק שיש פה בעיה בארץ, דיברנו קודם על בריחת מוחות, עכשיו הקשבתי קצת בזעזוע על הנתון של בנק ישראל, או על ההצעה של בנק ישראל, שאולי בהייטק אין כל כך בעיה כי אפשר להוריד משכורות, אני חושבת שזה משקף ניתוק מהמציאות, והמציאות היא שמדובר באנשים מאוד מבוקשים, עם הרבה מאוד אלטרנטיבות בארצות אחרות, כאשר יורידו להם משכורות כהצעה שהועלתה פה, אני חייבת להגיד שהופתעתי מאוד לשמוע אותה, האנשים האלה לא יישארו ויעבדו בפחות כסף, הם פשוט ייעלמו מפה ויחד איתם המיסים שהם משלמים, וצריך להבין את זה, זה גם משפחות שנהרסות וגם הרבה מאוד מההכנסות, וכאן זה מתחבר לתקציב.

התקציב בונה על כסף שנכנס ממיסים ומקורות אחרים וכסף שיוצא, אני חוששת שההערכות הן הערכות אופטימיות יתר על המידה, וסליחה אם יורשה לי לומר, ביחס לכמה כסף ייכנס, כי אנחנו מדברים על משבר מתגלגל שהולך וגודל, והרבה הנחות ומיליארדים שמפוזרים לכל מיני דברים שהם לא תומכי צמיחה, פשוט אולי לא יגיעו ולא יהיה אפילו מאיפה להביא אותם, ואת זה אני חושבת שצריך לשים על זה את הפנס, יכול להיות שאנשים פוחדים להגיד את זה, יכול להיות שיש להם חשש לדבר על הסיכונים לכסף הנכנס, וצריך להציף את זה, אז זאת נקודה שמאוד חשוב לי להגיד.

שוב אני ממש אנסה לקצר, אבל למעוטי יכולת כמו המשפחה החד הורית שאני גדלתי בה, ההייטק מייצר הזדמנות למוביליות חברתית, וענבל נגעה בזה קצת בפירוט, אבל זאת הזדמנות שחשוב להבין אותה, אנשים שגדלים במקום שהוא מעוט יכולת שהכל סגור בפניהם, ההייטק יכול לקדם אותם על סמך היכולות שלהם, אם יכוונו אותם לכיוון הזה, ואם ישקיעו בכיוון הזה מגיל צעיר בכל הפריפריה החברתית, ואם ההייטק לא ייסגר, כי אם אנחנו מדברים על התמעטות והצטמצמות, והתמעטות והצטמצמות, ההזדמנות הזאת גם תיעלם.

בעצם מתקפת החקיקה בחודשים האחרונים, והצעת התקציב הנוכחי, פוגעים גם בהשכלה הגבוהה וגם בעתיד ההייטק, ורק מילה לגבי ההשכלה הגבוהה, כשמסתכלים 2019 עד 2024 כולל התקציב הנוכחי, יש עלייה של 17% בתקציב ההשכלה הגבוהה, מול עלייה של 30% ומשהו בכלל התקציב, זאת אומרת דה פקטו ריאלית ההשקעה בתקציב ההשכלה הגבוהה הולכת ויורדת לעומת השקעות אחרות שעושים, וזה בזמן שאנחנו רוצים להיות מנוע צמיחה, ולגדול ולהגדיל את הכלכלה בארץ, אז גם כאן אם מסתכלים על התקציב, הנושא של ההשקעה בהשכלה הגבוהה, ההשקעה בחדשנות, והשקעה בהייטק עכשיו כדי שלא יעלם לנו המנוע צמיחה הגדול, ואולי היחידי שבאמת באמת מרים אותנו קדימה, אז זהו תודה רבה.

תודה. ד"ר אסף פתיר.

כן זה אני, תודה רבה, אני אסף פתיר, אני כלכלן הראשי של מכון מחקר SNPI מכון שמתעסק בחקר חדשנות והייטק בישראל, קודם כל אני רוצה לברך את הכנסת על הקמה מחדש של הוועדה הזאת, אנחנו כמכון מאוד שמחנו ללוות את הוועדה ולעזור במה שיכולנו בכנסת הקודמת, ואנחנו נשמח לעשות זה גם בכנסת הנוכחית.

אני שוב פעם אני לא אחזור על נתונים מקוצר הזמן, 2022 החלה האטה כלכלית בעולם, ההאטה הכלכלית הזאת השפיע כאן, אני רוצה להגיד בחלק האופטימי, שההייטק הישראלי נכנס להאטה הכלכלית הזאת במצב מצוין, כלומר ההאטה הכלכלית הזאת באה בעקבות שנתיים פנטסטיות להייטק הישראלי.

לא אספיק לשים את המצגת, אז זה נכון שאנחנו רואים עלייה בשיעור הפיטורים, אנחנו רואים שיעור פיטורים של 4.4% בחציון עכשיו, זה לא קרוב למה שראינו נגיד ב-2009 שראינו מעל 7%, זאת אומרת ההייטק לא נמצא בסיטואציה משברית במובן הזה, יש ירידה בהשקעות זה נכון, יחד עם זה אנחנו במכון מודדים, אנחנו מודדים עבור כל שנתון של סטארטאפים כמה מהם הספיקו כבר לגייס A, השנתונים של הסטארטאפים שהקמנו ב2020, 2021 הם עדיין היום למרות הירידה בהשקעות, במצב שאחוז הסטארטאפים שהספיקו לגייס A גבוה בהרבה מהממוצע ההיסטורי שאנחנו רגילים אליו, מי נמצא בבעיה? מי שקם ב-2020, ומי שקם או לא קם כי הוא חושש מהעתיד ב-2023.

לכן אם אנחנו מדברים על המלצות, אני חושב שעיקר ההמלצות לגבי המקומות שבהם המדינה צריכה להתכנס ולטפל באופן דחוף, זה קצת לשנות את סדרי העדיפויות בתמיכות של רשות החדשנות, להדגיש בעיקר סטארטאפים חדשים.

רשות החדשנות מהצד השני שלך.

נכון ואנחנו פרסמנו דוח אחד משותף ביחד איתם ואחד לבד, שאנחנו כתבנו עליהם המלצות, אני יודע מגורמי המקצוע שאנחנו בקשר איתם ברשות החדשנות, שהם מסכימים עם ההמלצות שלנו, אבל הם נמצאים קצת במצוקה, כי בגלל שאין מועצה לרשות הם לא יכולים כרגע לשנות יותר מדי את הכללים של התמיכות שלהם, אז זה דבר אחד.

תראו זה מובן מאליו, בלי לפתור את הסיפור הפוליטי של המהפכה המשטרתית, ההייטק לא יצמח בחזרה, אני יוצא מנקודת הנחה שהסיפור הזה ייפתר וייפתר מהר, ואני רק רוצה להוסיף עוד נקודות שאני חושב ששווה שהוועדה הזאת תדון בהם, וגם לגבי התקציב הנוכחי וגם בעתיד.

אז אוקי אז לדוגמא, אדוני בתור שר אוצר אישר מדיניות לאומית לענייני AI, לפי מה שאנחנו מבינים המדיניות התוכנית הזאת נכנסה באופן חלקי לתקציב הנוכחי.

חלקי מאוד.

והיה רצוי שזה יתוקן, זה ברור לכולם שזה התחום שהוא דומיננטי מאוד היום בהתפתחות של ההייטק בשנים הקרובות, וישראל צריכה להיות חלק מהמהלך הזה.

אז על עידוד יזמות ותמיכה בחברות שנמצאות בשלבים המוקדמים דיברתי, הדוח של ועדת פרלמוטר, שהממשלה הקודמת הקימה ועסק בהמלצות ארוכות טווח שהן מוסכמות לדעתי על כל הגורמים בכנסת, חייבת להיות מחויבות ארוכת טווח לעניין הזה, הירידה של ההייטק בישראל זה לא סיפור של משבר שפתאום עכשיו ייסגרו 20 חברות, זה כמובן רע מאוד אם זה יקרה, אבל אותי הרבה יותר מטריד מאשר מה יקרה ברבעון הקרוב או בשני הרבעונים הקרובים, זה אם הצמיחה בישראל תואט בחצי אחוז על פני עשור זה הרבה יותר דרמטי כאשר שני רבעונים לא מוצלחים, לכן כל הדברים כאן הם דברים ארוכי טווח.

החינוך המדעי בישראל הוא ברמה מאוד נמוכה והוא ברמה מאוד נמוכה בשני היבטים, הוא גם ברמה מאוד נמוכה אבסולוטית והוא גם השונות היא מאוד מאוד גדולה, הממשלה, הכנסת חייבות להיות מחויבות לשיפור החינוך המדעי, גם באופן כללי ובדגש על אוכלוסיות - -

תודה, כרגע השיפור מסתמן רק בחינוך תלמודי לא מדעי.

תראו זה משהו שצריך להגיד, ההייטק בשביל להעלות את כמות העובדים בהייטק מ-10% מהמשק ל-15% מהמשק אפשר להסתדר בלי חרדים, אפשר להסתדר בלי ערבים לצורך העניין, זה צורך של המדינה.

הדברים ברורים תודה.

סליחה רק, אם אני יכול עוד נקודה אחת שאני חושב שהיא מאוד חשובה, מרכז המידע ואנחנו תמיד מדגישים את ההשקעה הגבוהה במו"פ אזרחי בישראל, ככלכלנים הסיבה שאנחנו מעודדים השקעה במו"פ זה כי אנחנו חושבים שההשקעה במו"פ משפרת את הפריון במשק, בישראל ההשקעה במו"פ אזרחי מצד אחד גבוהה מאוד מספר אחד בעולם, רק דרום קוריאה קרובה אלינו, מצד שני ההשקעה במו"פ בישראל היא בעיקר משפרת את הפריון של שאר העולם, בישראל ההשקעה משפרת רק את הפריון של ההייטק, ההייטק בישראל הוא נמצא בפער פריון עבודה אדיר מול ה- OECD וכל שאר הסקטורים בכלכלה פחות או יותר בפער שלילי.

תודה הדברים ברורים. כן כלנית ולפר.

תודה רבה כבוד היושב ראש אני כלנית ולפר מייסדת ושותפה מנהלת של קרנות השקעה אלה 1 ואלה 2,לקרנות ההשקעה שייסדתי יש מנדט חד משמעי וברור, להשקיע בחברות ישראליות בלבד שייעודן להיות מובילות שוק גלובליות, קרן אלה משקיעה אך ורק בחברות שהמוח והלב והעתיד שלהם פה כאן בישראל, לא בכדי לקרן שלי נקראת אלה, כמו עץ האלה שממנו הוא שאל את שמו, אנחנו מגדלים חברות עם שורשים עמוקים עמוקים במדינת ישראל, ועם תוכנית עסקית להשאיר אותם בארץ האהובה שלנו.

גם אני נטועה עמוק בישראל בדומה למפעל חיי, אני בתו של ניסן דובובסקי ז"ל שקרא לי כלנית בכוונה מוצהרת, להגדיר אותי כשייכת לארץ הזאת, הוא לימד אותי שזה לא רק זכותי לחיות כאן אלא חובת היא לחיות כאן, עליתי לישראל לבד לפני כמעט 30 שנה, פה נטעתי את שורשי, היצירה הישראלית הנפלאה ביותר שלי ביחד עם בן הזוג שלי עודד, היא ארבעת ילדי שתי בנות ושני בנים, הבוגרים משרתים כיום בצה"ל והצעירים יתגייסו בקרוב, אני מאחלת להם רק בריאות וגאה שגם לילדי שורשים עמוקים במדינתם.

קרן אלה נוסדה בעקבות מבצע צוק איתן במטרה להשקיע בפריפריה, בקרנות שלנו אנחנו מנהלים כמעט 200 מיליון דולר שגייסנו בעיקר ממשקיעים יהודים אמריקאים, המשקיעים שלנו הטרוגניים בדעותיהם הפוליטיות, הם שמרנים, ליברלים, גם חרדים, רפורמים ועוד היד נטויה, לכל אותם משקיעים יש מחנה משותף אחד, מחויבותם לראות את ישראל משגשגת, ממשרדנו בחיפה השקענו בחברות בשדרות בדרום ועד למשגב בצפון, לצד הצמיחה העסקית אנחנו נושאים על דגל ההתחשבות בכדור הארץ, ועושים מאמץ כדי לצמצם את טביעת כף הרגל הפחמנית של החברות שלנו.

אנחנו מעודדים את חברות הפורטפוליו שלנו לגיוס כוח אדם ישראלי מכל דת גזע ומגדר, עם דגש על המיעוטים עם תת ייצוג כולל חרדים וערבים ישראלים ונשים, אנחנו שותפים ביצירה, אנחנו מייצרים מאות מקומות עבודה בישראל, החברות של הקרנות ממש משקיעים בחיוניות הכלכלה הישראלית.
המשקיעים שלנו עוקבים בעניין רב על מה שקורה בישראל בחודשים האחרונים, בלשון המעטה הם מודאגים מאוד, ניסיונות לשינוי מבנה המשטר גורם נזק שהוא כמעט בלתי הפיך, המסרים הסותרים של ההנהגה בישראל גורם למשקיעים להימצא בחוסר ודאות, אבל החמור מכל הוא המהלך הכולל שהממשלה המובילה היום יגרום להתנתקות מהערכים המשותפים שמשקיעים שפיתחנו שישראל חולק איתם, עם ערכים ליברליים משותפים הללו יינטשו האקוסיסטם הייחודיים והעוצמתיים שמהווה את המנוע הכלכלי של ישראל יקרסו ומהר, אנחנו כבר רואים את התוצאות של חוסר הוודאות והפחד, יותר ויותר חברות סטארט אפ נרשמים בחו"ל כפי ששמענו.

בשבילנו בתור משקיעים כתוצאה מזה ההזדמנות להשקעה פה הולכות ופוחתות, רשות החדשנות פרסמה את הדוח וזה שהצביע על חשש שההייטק הישראלי יינתק מההייטק העולמי, האמנם? למי נמכור את הטכנולוגיות הכחול לבן שלנו? האמון במוסדות שלנו נשבר וזאת עובדה.

לקרן אלה והמשקיעים שלנו אין עניין ורצון לנטוש את ישראל, אנחנו רוצים וגאים להשקיע כאן, היעוד שלנו, זה היעוד שלנו וזה החזון שלנו, קרן אלה לא נוטשת את ישראל, אבל לצערי הממשלה ממשלת ישראל נוטשת אותנו, אכן השורשים שלנו כאן עמוקים, ואנחנו יכולים לעמוד בכל סערה, לא משנה כמה זורמת הרוח שלה, אבל אנחנו לא יכולים לשרוד עם הנס של היער הגדול והמדהים שגדלנו פה בוער, והאש המאיים, האש הזה מאיים להתפשט, ואם לא תעצרו ותחזרו לדרך המאוזנת הדמוקרטית והשפויה, היער הזה יהפוך לפחם.

בשם המשקיעים שמאמינים בישראל וההזדמנויות הרבות שנוכל להמשיך לייצר כאן, אנו מפצירים בכם לכבות את האש ועכשיו.

תודה. אני קודם כל מתנצל בפני כל הנוכחים שלא הספקנו לשמוע כי אנחנו חייבים לסיים, ואני בעיקר מרחם על כל הצוות המקצועי של ועדת הכלכלה שהם עובדים סביב השעון וגם שבוע הבא יעבדו סביב השעון, אז אני רוצה רק להודות לך קודם כל, מהח"כים אם מישהו רוצה להוסיף מילה אז אני אשמח לשמוע, אורית את רוצה משהו? לא, רון?

אני חושב שהדברים החשובים ששמענו פה היום זה באמת עצירת חוסר הוודאות שאנחנו עדים לו בתקופה האחרונה, שבסופו של דבר זה מה שינתק את האפשרות האמיתית להישאר בירת ההייטק, וברגע שמדינת ישראל תפסיק להיות מדינת ההייטק, והכלכלה הישראלית תלך אחורה, שמענו פה שלוקח 20 שנה להקים את העסקים האלה, הם לפני 20 שנה חלמו להגיע לישראל ולבנות את זה, הגיעו לישראל ובנו את זה ובאמת עשו אימפריה, מה שמפרקים עכשיו בכמה חודשים ייקח עוד פעם 20 שנה לבנות, והכלכלה שלנו לא יכולה לעמוד בזה, אז אם ננסה לזקק את זה למה אנחנו יכולים לשנות בתקציב, אז זה בדיוק את זה, את ה-14 מיליארד שקל שלקחו לכספים קואליציוניים, צריך לפחות להשקיע בשילוב חרדים בהייטק, וצריך להשקיע את זה בלימודי ליבה, וצריך לראות איך אנחנו מורידים חסמים ועוזרים לענף הכל כך חשוב הזה להתחזק במקום כל מה שקורה פה.

אני יכול לומר לכם שאנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים בשביל לעשות את זה, ואני גם רוצה לברך אותך על הובלת הוועדה הזו, זה לא מובן מאליו, ושמישהו כמוך עומד בראש ועדה כזו זה מסר מאוד משמעותי, אל תרימו ידיים, יחד בסוף אנחנו ננצח, תודה.

תודה, תראו אני רק כדי לסכם, אנחנו רשמנו כמה המלצות מכל מי ששמענו, מכל מלמדיי השכלתי, ואני גם לא משלה לא את עצמי ולא אתכם, אנחנו באמת מנהלים פה קרב מאסף, ברור לכם איפה אני לפחות נמצא, גם רון, אנחנו גם משמיעים את זה באופן פומבי, אבל אני בהחלט מוטרד בדיוק כמוך, 14 מיליארד כסף קואליציוני הם גם כסף שהוא מאוד כסף שלילי, כלומר יש שם כל התמריצים כדי לא לצאת לעבודה מצד אחד, אם אתה יודע גם מכפילים תקציב הישיבות, וגם מעלים ב-50% קצבה, וגם מחלקים מיליארד שקל תלושי מזון, וגם מוזילים לציבור החרדי תחבורה ציבורית כמעט לאפס, אז ברור שזה תמריצים שליליים ליציאה לעבודה, וגם זה כסף שהוא זה כמו לשפוך דלק על האינפלציה, כלומר זה כל זה כסף לצריכה זה לא השקעות, זה כאילו מצד אחד נותנים ומצד שני ברגע שמגבירים את האינפלציה, אז בסוף עולה גם ריבית, והאנשים האלו משלמים יותר משכנתה החזר משכנתה, וככה זה מין דבר שהוא בלתי סביר.

ומה שאני עוד פעם, אנחנו נעשה הכל, מבחינתנו ברור אני אומר תמיד, כלכלה זה כמו רכבת, וכל קרון, יש קרון שנקרא חקלאות וקרון שנקרא תיירות, וקרון שנקרא אני יודע נדל"ן, אבל הקטר, הקטר זה הייטק, אם הקטר זז לאט אז כל הרכבת זזה לאט, וזה לא משנה שאם יש לך קרון כזה או אחר שהוא מפואר, אם הקטר זז לאט זה הכל בסוף נעצר.

אני מאוד מוטרד, כי גם כשאני מסתכל בימים האחרונים, הדיונים הם ממש ממש לכיוונים הפוכים, עכשיו אנחנו נעשה פה כל מה שאנחנו יכולים, אבל גם כל אחד מכם חייב לעשות עד רגע האחרון פשוט להילחם, לא נכנעים, כל אחת מכם נגיש גם לדרג המקצועי, אנשים באוצר, במשרד הכלכלה, במשרד המדע, אתם גם חייבים ליזום, אנחנו בסוף אני באופוזיציה, ואני למרות כל הדיאטות רק משמין, אז יש לי משקל כבד, אז אני אשתדל אבל גם אתם חייבים להשתדל.

עוד פעם פגישה עם שר הכלכלה, גם הוא פעם הוא צמח בהייטק, גם עם כל האנשים האחרים הרלוונטיים, גם עם הח"כים, אתם צריכים פה להיות נוכחים, אני אומר קודם כל לכל האיגוד התאחדות התעשיינים ואיגוד חברות הייטק, אתם חייבים להיות גם נוכחות כל השבוע, פשוט לא לתת מנוחה, לא לדרג מקצועי, אני חושב שדרג מקצועי חייב להשמיע הרבה יותר חזק את קולו, קודם כל באוצר ובמשרד הכלכלה ובמשרד המדע, שלושה משרדים רלוונטיים, וגם לדרג הפוליטי, פה באמת כרגע הולכים להחריב את עוד פעם, פשוט מפילים לא ענף את העץ שכולנו יושבים פה, ולכן פה השבוע הבא יש שבוע קריטי, בערבית אומרים אני אנסה את הטוב ביותר, אבל אני באמת צריך גם שותפים, ואני מצפה שגם כל אחד מכם יפעיל את כל המנופים שיש לו, כדי איכשהו אני יודע לרכך את המכה.

מכה אנחנו הולכים לקבל בכל מקרה מבחינת התקציב, שמוסיפים בפועל 3.5 מיליארד שקל למערכת חינוך שאוסרת לימודי ליבה, לא שמעודדת, היא פשוט אוסרת לימודי ליבה, זה נראה לי ליקוי מהוראות עם הספר, טירוף, טירלול איך שתרצו, אבל אנחנו צריכים גם אתכם מאוד מאוד פעילים גם שבוע הבא, עוד מישהו רוצה הערה לקראת הסוף? תודה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:20.