פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



11
ועדת הכלכלה
17/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 118
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ד באייר התשפ"ג (15 במאי 2023), שעה 10:06

פתרונות לגיוס כוח אדם מקצועי ומיומן במשרד הבריאות ליישום הרפורמה בייבוא מזון

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו
בועז טופורובסקי

מאיר כהן
יוסף עטאונה

שני שרביט מרקל - סמנכ"לית הון אנושי ומינהל, משרד הבריאות

מירי כהן - מנהלת קשרי ממשל, משרד הבריאות

פנינה אורן שנידור - מנהלת שירות המזון, משרד הבריאות

ד"ר זיוה חממא - מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון, משרד הבריאות

שירלי דראי לאסט - סגנית מנהלת שירות המזון, משרד הבריאות

ד"ר יבגני קומלב - רופא וטרינר אחראי במחוז אשקלון, היחידה הווטרינרית, משרד הבריאות

יאיר אידר - יועץ לשירות המזון, משרד הבריאות

גבריאל אראל ריגלר - יועצת לשירות המזון, משרד הבריאות

ענבל רואי - ראש ענף באגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

דניאל תור - רפרנט מחלקת מסלקה פנסיונית, אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

אילן רם - מנהל אגף בכיר מערכת הבריאות ומנהל מינהל הסגל הבכיר, נציבות שירות המדינה

מיכל הורן - סגנית מנהל אגף בכיר מערכת הבריאות, נציבות שירות המדינה

עו"ד נעמה לוי - מנהלת המחלקה לאיגוד מקצועי בהסתדרות המהנדסים, ההסתדרות הכללית החדשה

אבינועם גבריאל - מנהל מחוז ירושלים ותל אביב בהסתדרות המהנדסים, ההסתדרות הכללית החדשה

ד"ר עידית חנוכה

אביב גנדלמן, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

פתרונות לגיוס כוח אדם מקצועי ומיומן במשרד הבריאות ליישום הרפורמה בייבוא מזון

אנחנו מחדשים את הדיון. הנושא הוא פתרונות לגיוס כוח אדם מקצועי ומיומן במשרד הבריאות ליישום הרפורמה בייבוא המזון. הנושא הזה עלה באחת הישיבות שלנו על הנושא של יוקר המחיה במזון, והתברר לנו שמכל מיני סיבות, משרד הבריאות לא מסוגל לבצע את העבודה שלו מבחינת כוח אדם; אין לו מספיק כוח אדם, או שאם יש לו תקנים – אף אחד לא רוצה לעשות את העבודה הזאת כי השכר הוא לא שכר מתאים. יש פה נציג של נציבות שירות המדינה, ממונה על השכר?

טוב, אנחנו רוצים לפתור את הבעיה הזאת, לעזור למשרד הבריאות, יחד איתכם, לפתור את הבעיה. כי אחרת, מה עשינו בזה? אני לא מבין. שמישהו ממשרד הבריאות יציג את הבעיה ומה קורה עם מה שאתם צריכים לעשות בנמלים ובכל מיני מקומות. ועכשיו, באמת, אני מצפה מהממונה על השכר ומנציבות שירות המדינה לפתור את הבעיה הזאת. כן, מי מציג? ידידתנו, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, תודה רבה על הדיון, כבוד היו"ר. שמי פנינה אורן שנידור, מנהלת שירות המזון הארצי. הדיון היום הוא בבניין הכוח ליישום הרפורמות בשירות המזון הארצי.

אני רוצה להגיד שהם נבהלו מהדיון הזה, כן? שלא תתנקמו בהם בגלל שיש דיון, אני מבקש מנציבות שירות המדינה. את הבעיה הזאת צריך לפתור; גם אם הם מפחדים להציב בעיה כזאת, אני מבקש – חייבים לפתור את זה, בגלל הנושא של יוקר המחיה. יש לנו במדינת ישראל משימה לטפל בה, ואתם אומרים שהמחירים עולים כל הזמן, האינפלציה עולה בעקבות זה, כתוצאה מזה הריבית עולה שוב, המשכנתאות עולות, וכולם מסתבכים בעניין הזה, כשאפשר לפתור דבר-דבר, להוריד את יוקר המחיה בטווח של זמן קצר מאוד.

פנינה, הייתה לכם ישיבת שרים ביום שני בעשר וחצי, במשרד ראש הממשלה, בנושא של הרגולציה שלכם – מי היה?

לא, אבל רגע, אל תתחיל. בוא נפתור את הבעיה. אין לנו הרבה זמן, בואו נפתור קודם כל את הבעיה של כוח האדם, ואחר כך תשאל מה שאתה רוצה. אתם אוהבים לפתוח דיון על דיון. אנחנו צריכים לפתור את הבעיה שלשמה באנו כרגע. כן.

אני בעצם קצת נותנת לכם סקירה קצרה, מבט על, כדי שנדע מה עומד על הפרק, לנוכחים שהם לא בפוקוס איתנו. אז שירות המזון זה בעצם גוף רגולטורי שאחראי על הפיקוח על כל שרשרת המזון – מהייצור עד השיווק – ויש לנו שותפים בתחילת הדרך בנושא של התוצרת החקלאית. אנחנו בעצם יחידת מטה שמפתחת את הרגולציה ומפתחת את התקינה במדינת ישראל, וקובעת את הנורמות של הפיתוח, כאשר אנחנו אחראיים על נושאים מאוד-מאוד מגוונים. אנחנו בעצם מוצאים את עצמנו עושים רפורמות במשק – הייתה רפורמת הקורנפלקס, אחר כך רפורמת ה- - -,

אי אפשר לבצע אותן, את אומרת. עושים חוקים שהם בעצם סתם אות מתה.

ואנחנו בעצם נמצאים בצומת קריטית, שבעצם לא מאפשרת לנו ליישם את התפקיד שלנו.

בגלל מה, שאין לכם כוח אדם? שכר לא ראוי? כל הדברים האלה?

אני רוצה רגע לבוא ולדייק את זה. אני צריכה לדבר היום בכמה רמות: יש את השכר של עובדי מטה שירות המזון, שפה אנחנו מדברים על מומחים, אנחנו מאמצים רגולציה אירופאית, וכדי לאמץ רגולציה אירופאית אנחנו צריכים להיות הכי מומחים שיש, לא פחות מהמומחים שנמצאים באירופה, כדי לדעת מה לאמץ, ואחר כך איך ליישם את זה בארץ, לתחזק את כל המנגנון של העדכונים שקורים בצורה שוטפת. יושבת פה לצידי ד"ר זיוה חממא, מנהלת היחידה לניהול סיכונים, שבין היתר, עושה גם תפקידים שאנחנו רוצים להמשיך להיות פורצי דרך, לאשר מזון חדש, לאשר טכנולוגיות חדשות – אנחנו רוצים להיות על המפה.

אני רק רוצה להראות לכם פה, במבט על, כמה כסף אנחנו מגלגלים, כמה מוטת ההשפעה של שירות המזון בדברים קריטיים כל כך. אנחנו מדברים על כך שיש לנו 2800 יצרנים בעלי רישיון יצרן, יש לנו למעלה מ-3500 יבואנים, יש לנו גידול הולך ומתמיד של 25 אחוז של ייבוא למדינת ישראל באופן שנתי; תהליכים רוחביים שאנחנו מנסים לקדם כאן, של קיצור חיי מדף, רק כדוגמה.

מי פה מהאוצר, דרך אגב?

הנה, פה אני רק רוצה לבוא להראות לכם על ציר הזמן מה קרה בשירות המזון בשבע השנים האחרונות. ב-2015 חוקק חוק המזון, וזאת בעצם הייתה רפורמה מאוד גדולה, חוק הקורנפלקס.

אז בואי, מה הדרישה? הבנו את הבעיה עוד בישיבה הקודמת, מה הדרישה?

רגע, וכרגע, בעקבות הבעיה, לא מצליחים - - -?

לא מיישמים, הם לא יכולים.

יש מוצרים שמחכים בתור ולא מגיעים לצרכן.

ברור. הם לא יכולים, אין להם כוח אדם שיעשה את העבודה. נו, אז בשביל מה רפורמת הקורנפלקס, והרפורמה הזאת, והממשלה מחליטה על זה, והכנסת בחוק ההסדרים את זה? תכלס – לא יכולים לעשות את העבודה, אז מה עשינו פה? אתם לא מצליחים לתת להם את כוח האדם הדרוש בעניין הזה? כבר נמאס לי מהשטויות האלה, אני אומר לך את האמת, נמאס לי. כאילו ששום דבר לא יכול להתקדם במדינה.

מהנדס עם תואר שני ו-20 שנות ניסיון, שצריך לקחת על עצמו את כל האחריות – בסופו של דבר מגיע הביתה עם אולי עשרת אלפים שקלים, כשהוא נאלץ לעשות את הביקורות, לצאת לדיגום, עם הרכב האישי שלו, כי אנחנו אפילו לא מעמידים לו רכב. הרפורמה הקרובה היא שהם צריכים לצאת לעוד בדיקות לדיגומים.

למה שמישהו יבוא?

אף אחד לא בא. אין להם עובדים, אין להם עובדים.

מהנדס, תואר שני.

בלי רכב? עשרת אלפים שקל?

בלי רכב. בלשכת אשקלון יש רכב אחד על 14 מפקחים.

תגידו לי, באמת, אתם, באוצר, כשאתם מביאים רפורמה בתחום מסוים – אתם לא צריכים לתת את האמצעים כדי שזה יהיה? או שזה רק כדי להציג בתקשורת שהבאתם מלחמה ביוקר המחיה שלא קשורה לשום דבר? אתם לא בודקים שאי אפשר לבצע את הרפורמה הזאת? מה הולך פה? אני לא מבין. זאת אות מתה, תבינו – כל הרפורמות האלה זה אות מתה; או שהן מתחילות להשפיע בעוד שש שנים, ואם הן ישפיעו עכשיו אז אין כוח אדם שיכול לגרום להן להשפיע. זה הכל אות מתה. מה, עובדים על הציבור בעיניים, על חברי הכנסת, על הממשלה? הממשלה מקבלת החלטות ומה יוצא מזה? כלום.

אבל זה חוזר על עצמו בכל הרפורמות.

כל דבר. לכן לקחתי את משרד הבריאות כדוגמה, ואמרתי שאני אטפל בזה. אבל זה לא התפקיד שלי לטפל בזה, לטפל בזה זה התפקיד שלכם, אני מאוד מצטער. לא שלי כחבר כנסת – שלכם.

אם הבנתי נכון את הרפורמה שהוצגה לנו גם קודם, היום לוקח למכולה 26 יום בממוצע להשתחרר, זה עשרות אלפי מכולות.

לא, אבל זה קנסות.

ברור. וברפורמה, כאשר היא תיגמר, אנחנו נגיע לארבעה ימים; שלדעתי גם ארבעה ימים זה קטסטרופה – אבל בואו נגיע לארבעה ימים. ולמה זה נתקע? כי יש איזה שניים-שלושה רופאים שצמודים לשכר של הווטרינריות של משרד החקלאות, ואת הדבר הפשוט הזה אי אפשר לפרק? חברים, שתיים-שלוש משכורות מצ'וקמקות שיכולות לשחרר לנו עשרות אלפי מכולות, מי משלם את זה?

לא, זה גם תוספת של כוח אדם. זה לא רק שתיים-שלוש.

אם אפשר להוסיף משהו לדיון.

בבקשה.

הם לא אשמים.

לא, הם אשמים. אתה יודע למה? אני אגיד לך למה הם אשמים. אני רואה בהם אשמים, למה? כשאתה עושה רפורמה ומעביר חוק, אתה צריך לתת את האמצעים על מנת שזה יתבצע. אז מי צריך לעשות את זה, אני? הסבתא שלי צריכה לעשות את זה? מה אתה רוצה? אני לא מבין.

אז אני אגיד לך מי צריך להיות כאן. צריכים להיות כאן נציבות שירות המדינה.

הנה, היא פה. הבאנו את כולם הפעם.

איפה היא? שלום. אתה רואה? תרים את היד עוד פעם – הם האשמים. לא אישי, אתה יודע. דוד, בוא נניח שכן יוסיפו כסף לתקנים; הסיפור זה לקחת את התקן הזה, לפתוח אותו – כי התקנים הם תקנים עירומים – ולהוסיף לו ככה שזה ישתלם למפקחים כאלה לבוא ולגשת לעבודה. אני מכיר את זה לפני ולפנים.

אתה היית שר.

בוודאי.

בסדר, אנחנו לא שרים.

היו לי 150 משרות שלא איישו אותן. היינו צריכים לבוא, לפתוח את המשרות האלה. גם לאוצר יש חלק, כי האוצר בדרך כלל מתנגד לפתוח משרות כאלה. אבל זה חוזר על עצמו במפקחים בבנייה – אנשים מתים ואין מפקחים לבנייה, כי לא מוכנים לעבוד תמורת 11 אלף שקלים בלי רכב. זה אחד לאחד. ועד שאתם לא תיצרו מין מסלולים ירוקים שהם אד הוק בכדי לשנות דברים כאלה – שום דבר לא יקרה, נמשיך לצעוק כאן.

כן, אבל מאיר, אתה רוצה עכשיו פתרון רוחבי - אני רוצה פתרון ספציפי, למשרד הבריאות. משרד הבריאות – תוביל אותי עכשיו לכל הארץ, אז לא יהיה כלום.

אז אם יורשה לנו, עניין העובדים המקצועיים זו סוגייה רוחבית קשה מאוד, לא אחת ישבנו - נציגי ההסתדרות - עם נציגי הממונה ונציגי הנציבות, ונעשות עבודות רבות לגבי זה; במקומות מסוימים, הסתדרות המהנדסים הצליחה לייצר איזשהו כלי להסכם אחר שמצליח לתת פתרון הולם לקליטה ולשימור של עובדים.

אז תאמצו את זה, מה הבעיה?

אנחנו הצענו אותו כבר לפני שנה, נפגשנו עם נציגי המשרד, זה כלי שעובד בטכניון כבר לפחות שנתיים. נמצא איתי כאן מר אבינועם גבריאל, הוא מי שהוביל את ההסכמים האלה. צריך בצד השני מישהו שיהיה אמיץ וייתן לנו אפשרות ללכת איתו כברת דרך.

סליחה, כשאת אומרת "הצד השני" מה את אומרת?

אני נציגת ההסתדרות.

הבנתי.

ההסתדרות. טוב, גם לכם יש חלק בעניין. רבותיי, תראו, עם כל הכבוד להסתדרות – יש לנו מלחמה ביוקר המחיה, אוקיי? בסדר. עכשיו, זה לא עניין להסתדרות, תעמדי רגע בצד. אם את מתנה כל דבר ברוחבי אז לא יקרה במדינה שום דבר. הפעם – תעמדו בצד, אבל באמת, תעמדו בצד ואל תתערבו. זה הכל. ואני אומר לכם את זה במפורש. אנחנו צריכים לפתור את הבעיה של משרד הבריאות, כי זה מעכב לנו את כל המכולות – גם משלמים קנסות וזה גם מעלה את יוקר המחיה. אז עם כל הכבוד, תפתרו את הבעיות אחר כך, עם האוצר, על כל דבר.

אני רוצה שתפתרו כמה שיותר מהר את הנושא הזה של משרד הבריאות, כי זה משפיע על כל המערכת. אם אתם מסוגלים לשבת ביניכם ולפתור את הבעיה – מה טוב. אם לא – אז עוד פעם, אנחנו נצטרך להיכנס לתמונה, וזה לא התפקיד שלנו. באמת שלא. אז אני מציע שהאוצר ונציבות שירות המדינה, וכמובן, הממונה על השכר, ייכנסו לעניין הזה. אני לא רוצה שההסתדרות תתערב, אבל באמת. אם אתם תתערבו הפעם – זה יגרום נזק. אז הנה, אני אומר לך. אל תגידי לי.

אני רק רוצה להבהיר – לא דיברנו על שום פתרון רוחבי, דיברנו על פתרון שהוא נקודתי.

אז הפעם תעשו החרגה, תעשו החרגה; כמו שעשו בנמל אשדוד כשעשו הסכם כללי, ובחברת החשמל הסכם מוחרג, שלא היה על כל עובדי המדינה – אז אותו דבר פה, תעשו החרגה מיוחדת. מספיק כבר עם העניין הזה שכל דבר צריך לעבור - - -

אנחנו בכלל לא דיברנו על רוחבי, אנחנו אומרים: בואו נפתור את הבעיה של משרד הבריאות, כי משרד הבריאות זה המשרד האחרון בסדר של כל משרדי הממשלה, והשכר שם מאוד-מאוד נמוך. אבל זה נוח למישהו והוא משאיר את זה. אז קדימה, אז אנחנו שם כדי לקדם את זה.

אבל זה באמת לא במגרש שלכם, כמו שדוד אומר. זה האוצר והבריאות, הם צריכים לגמור את זה עם נציבות שירות המדינה.

האוצר והבריאות, מה אתם נכנסים לכל דבר.

אנחנו לא נכנסים לכל דבר.

אתם מכניסים את הראש לכל דבר ומנצלים כל ויכוח כדי לקבל משהו, תעזבו.

לא, הפוך. אנחנו יותר רוצים לקדם את עולם המהנדסים שם, והמהנדסים שם לא מצליחים להגיע בשכר העלוב שנותנים להם, ובנציבות עדיין מתעסקים עם דרגות 36, 38, שכר של 7000 שקל. יש מהנדס שנקלט בשירות המדינה עם תוספת של שכר מינימום – הגיוני? זה היה גם אצלך במשרד. זה אותו דבר. אתה לא איישת כי לא נתנו שכר – אנחנו רוצים שיתנו שכר, זה כל העניין.

בסדר. אבל לא באנו לדון עכשיו על ההסתדרות. מה אתם מכניסים את הראש לכל דבר?

בסוף איישתי, כי מצאתי מסלולים.

אני מבקש ישיבה ביום ראשון הבא.

ביום ראשון הקרוב?

התקציב לא יגיע ביום ראשון, אין לך מה לדאוג. יום ראשון הבא. יום ראשון – אין בעיה. אני מציע שתשבו ביניכם, משרד הבריאות עם משרד האוצר, וביום ראשון הבא אנחנו נקיים עוד ישיבה – אני מבקש שתבואו אלינו עם בשורות. ישיבה סגורה? אין בעיה, נעשה ישיבה סגורה אצלי בחדר. הכל בסדר. בסדר. לא, אבל תשבו עכשיו, תשבו השבוע, על מנת שביום ראשון כבר נבוא עם בשורה בעניין הזה. אתם, באוצר, לא מבינים שאדם שמייבא סחורה והמכולה נתקעת לו הרבה זמן – גם הכל מתקלקל, דרך אגב, בלי קשר, יש שם מוצרי מזון; וגם הוא משלם קנס. אתם נהנים מהקנסות האלה, והנושא של התערובת – 400 מיליון שקל קנסות – אתם מקבלים. למי זה הולך, הכסף?

כבוד היו"ר, אני חייבת להעלות נקודה נוספת לפני שאנחנו מתפזרים: מעבר לעניין של המכולות – וזה דבר דחוף, וחירום שאנחנו צריכים לטפל בו - - -

לא, כל מה שקשור - - - אני כבר לא זוכר על מה דיברנו.

לא, והפוד-טק, שזה 200 יצרנים.

הפוד-טק, רגולציה אירופאית - - -

אז תשבו. בסדר, תשבו. תשבו איתם.

כאן – אנחנו צריכים לפתוח את הראש למעבר לאפשר גם לעובדים המקצועיים של שירות המזון, בשכר, בחוזה מומחים.

על כל הבעיות שקשורות אליכם תשבו איתם ביום ראשון.

אלה שני דברים – הפוד-טק וזה שאין כוח אדם.

ביום ראשון תביאו לנו תשובות, זה הכל. מה, אני מנהל את המדינה? לא מנהל את המדינה. זה גם לא הרבה עובדים, בחייכם. חבר'ה, נציבות שירות המדינה, מה, זה הרבה אנשים? זה לא הרבה אנשים. אבל זה פותר צוואר בקבוק נוראי, שתדעו. מה, לכם אין הורים שהולכים למכולת וקונים אוכל? מה, הסל שלהם לא חשוב? מה, אתם לבד בעניין הזה? לכולנו יש הורים ויש ילדים, כולם. כולם צריכים להירתם ולהילחם בעניין הזה. תראו כמה כספים מחלקים עכשיו בתקציב, מה, אתם לא יכולים לתת למשרד הבריאות קצת כסף על מנת שיפתרו לנו חלק מהבעיות?

וזה לא הוצאה, זה תשומות שנותנות לך פריון למשק באופן מיידי.

אני מנציבות שירות המדינה. רק חשוב לי להגיד שכולם מבינים וכולם רתומים לזה. חשוב להגיד.

100 אחוז, תודה רבה.

אבל "אנחנו רתומים, רתומים" וכלום לא מתקדם.

נכון. יש לנו שיח משמעותי עם המשרד בעניין הזה ברמה היומיומית. חבריי פה יעידו על זה. ואנחנו צריכים למצוא את הפתרון הנכון שנותן את המענה.

אז הנה, אני מלחיץ אתכם קצת, אבל למען מטרה חשובה.

לא, היה לי חשוב להגיד.

אמירה בשביל הפרוטוקול.

100 אחוז, תודה רבה. האוצר – מה איתו?

אדוני היו"ר, אפשר להגיד לפני שאתה מסיים?

מי את?

אני שני שרביט, אני סמנכ"לית הון אנושי ומינהל במשרד הבריאות.

אה, אוקיי.

אני לא מאשים אותך, אבל הנציבות, כגוף, לא מבינה שצריך לעשות הסללות מסוימות על פי דברים שמתעוררים. זה דבר קריטי. למשל, אותו משפט שאמרתי כשדיברנו על מפקחי בנייה – אתה יודע לפני כמה זמן אמרתי את זה? שש שנים, ועדיין אין מפקחי בנייה.

אל תוביל אותי למפקחי הבנייה, עזוב אותי עכשיו ממפקחי הבנייה, אני מדבר על משרד הבריאות. כי אתה מוביל את זה לרוחבי ואז הם ייכנסו ללחץ, אתה מבין? זה הכל.

דוד, הוא מדבר על המפקחים שמפקחים על כביש 40 (צוחק).

עוד פעם כביש 40? (צוחק) וואלק אתם, חברי הכנסת – משהו. למה אי אפשר להתמקד בבעיה שאנחנו דנים עליה? אתם שולחים אותי עכשיו למיליון דברים; זאת הבעיה - צריך לפתור אותה, מחר תהיה בעיה אחרת – נדבר עליה. איך אתם אוהבים לערבב.

דוד, אם היית מקשיב – דיברתי בדיוק על הבעיה, תאמין לי.

אפשר בבקשה? אני סמנכ"לית הון אנושי ומינהל במשרד הבריאות, ואני מרכזת את העבודה בנושא הזה. זה חודשים רבים שאנחנו עובדים ביחד עם הממונה על השכר ועם הנציבות לפתרון העניין הזה. אז קודם כל, חשוב לי לשקף פה בוועדה שזה לא שמתחילים לעבוד רק עכשיו, אלא שכל הגופים כבר עובדים על זה.

אין בעיה. רק מה – תפתרו את הבעיה עד יום ראשון. בסדר, הכל בסדר.

יש דברים שעדיין לא פתורים. בשתי הגזרות האלה יש דברים שהם לא פתורים – אני יודעת להגיד, אני מכירה את זה לעומק, לפני ומלפנים. ליום ראשון צריך להיות מאמץ מאוד-מאוד מיוחד כדי לסיים את הדברים, כדי שנוכל להתקדם עם הדברים, שהם לקראת סיכום אבל עוד לא סוכמו עד הסוף.

אני לא מבין את זה. רגע, רגע, את רוצה לפתור עכשיו את כל הבעיות של המינהל שלך?

לא, לא. אך ורק הדברים הרלוונטיים.

רק בשתי הנקודות האלה – הפוד-טק והמכולות.

לא מעניין אותי מה השעה, תמשיכי לנהל איתם משא ומתן עד מחר.

הדברים שאתה מדבר עליהם בלבד.

רק על זה, כן.

הדברים האלה, שאתה מדבר עליהם, שבכסף קטן אפשר להזיז את המשק הישראלי. אך ורק הדבר הזה.

נכון, אז תעשו את זה, מה הבעיה? וניתן לכם ציון לשבח בעניין הזה. תושבי המדינה יתנו לכם ציון לשבח, לא אני.




טוב, תודה רבה, הישיבה הסתיימה. יום ראשון – ישיבה אצלי בתשע, אין בעיה. בלי הקהל הרחב. תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:26.