פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
31/05/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 55
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, י"א בסיון התשפ"ג (31 במאי 2023), שעה 9:35

סיוע למדענים עולים

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
יבגני סובה – מ"מ היו"ר

גרנית בן עזרא זינגר - מנהלת המרכז לקליטה במדע, משרד העלייה והקליטה

איילה אליהו - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דפנה שמילוביץ' - ס. מנהלת בית הספר הבינלאומי, אוניברסיטת תל-אביב

מיכאל זיניגרד - נציג רקטור אוניברסיטת אריאל, המכללה האקדמית אריאל

מאירה ברנדויין - מנהלת פרויקטים מיוחדים, אקדמיה לאומית למדעים

גליה פינצי - מנכ"לית האקדמיה הלאומית למדעים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

סימה טמיר - מזכיר אקדמי, מכון ויצמן למדע

דלית האוזר שטוסר - רכז אקדמי, מכון ויצמן למדע

אברהם שרנופולסקי - ד"ר, חזית הכבוד- עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל, ונשיא בית הטכנולוגיה

פרופ' ולדימיר זאב חנין - מרצה, חוקר, אוניברסיטת בר אילן

לאוניד דינביץ' - פורום מדענים עולים

ז'אנה צ'רנורודסקי טברסקי - נשיאת עמות"ת קהילת ידע ישראל, אגודה ישראלית למדענים עולים

אמיר גת - תקצוב, הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה

פרופ' יעקב קארסיק - אגודה ישראלית למדענים עולים

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות

סיוע למדענים עולים

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה הקליטה והתפוצות. היום 31 במאי י"א בסיוון תשפ"ג. הנושא הוא סיוע המדינה למדענים העולים. המדענים העולים הגיעו לישראל עם הרבה מאוד ידע, ניסיון והצלחות, אפילו, שהגיעו איתם מארץ המוצא, והם היו בהרבה מאוד מובנים המענה שלנו לבריחת המוחות שהייתה כאן לחו"ל הרבה מאוד פעמים, הצליחו להעשיר פה גם את האקדמיה, גם את מכוני המחקר, גם את הפיתוח של הרבה מאוד מוצרים, והזניקו את הכלכלה הישראלית קדימה.

עכשיו, אם אנחנו מסתכלים לאורך השנים בעיקר אם אני אסתכל על 30 השנים האחרונות הדבר הזה בא לידי ביטוי בצורה מאוד מאוד מובהקת. לצערי, הסיוע שהתקבל מהמדינה לא היה מהנרחבים ביותר, אני אגיד בלשון המעטה. היה סיוע והייתה קליטה, אבל בסופו של דבר רבים מהם לא נקלטו במוסדות בארץ בתקנים קבועים.

אני מסתכל גם על תקציב משרד העלייה והקליטה לתמיכה במדענים העולים אז הוא היה במגמת ירידה בעשור האחרון מ-123 מיליון שקלים ל-76 מיליון שקלים, וסכומי הסיוע הניתנים לכל מדען בתוכניות השונות, לא עודכנו מזה שש שנים. קיימת גם ירידה במספר המדענים באופן טבעי, שקיבלו את הסיוע, שזכו לסיוע הזה מ-1,381 בשנת 2008 ל-638 ב-2022.

בספטמבר 2022 הופעלה תוכנית חירום לסיוע למדענים עולים בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ונקלטו 28 מדענים באוניברסיטאות שקיבלו מימון להעסקתם במשך שלוש שנים. תוכנית קמ"ע מאפשרת העסקת מדענים לטווח ארוך, בדרך של העברת תשלומים למוסד האקדמי המעסיק, לפי תנאי השכר המקובלים של הסגל האקדמי הבכיר במוסד. תוכנית קמ"ע א' הופעלה עד 2010. ב-2010 עברו לקמע ב'.

לפי החלטת הממשלה לגבי התוכנית, לאחר השתתפות של שנתיים בקמע ב' המוסד האקדמי צריך להוציא לחוקר כתב מינוי זמני על תקן קביעות במטרה לקלוט אותו בתוך המוסד, בתוך חמש שנים. לצערי בתנאי זה האוניברסיטאות לא היו מסוגלות כל כך לעמוד, בגלל מחסור בתקנים קבועים שגם הם מוגבלים מאוד, זאת אומרת השמיכה הזאת קצרה מכל הכיוונים, אבל מי שמצאו את עצמם נפגעים ותמיד בתחתית שרשרת המזון היו המדענים העולים, כי גם כשהיה תקן קבוע תמיד נתנו אותו כבר למי שאינו, כשכמובן התנאי להשתתף בתוכנית הוא מעל גיל 45, מה שמפחית את כמות המועמדים לתוכנית הזאת מלכתחילה. היו פה גם דיונים שבוועדה עסקו בזה כשאני מדבר בכנסות קודמות, הוועדה לא התכנסה בכנסת הקודמת, אבל עלו פה כמה וכמה נושאים, כמו הצורך להאריך את התקופה מחמש שנים לשמונה שנים.

צריך לזכור, אנחנו נמצאים בסופו של יום, בעולם תחרותי. העולם בעיקר מתחרה על הידע, מתחרה על הניסיון, העוגן הזה של העלייה והקליטה שמאפשר לנו בעצם לקבל לפה, הייתי אומר, בחינם, ידע שהרבה פעמים עולה הרבה מאוד כסף, ואני לוקח כמה השקיעו במדינת המוצא בהכשרה של אותו מדען, של אותו חוקר, של אותו פרופסור? את כל זה אנחנו מקבלים בחינם, ואם לא נדע להשתמש בזה לשמר את זה, לפתח את זה, אז בעצם אנחנו די זורקים לפח משהו שיכול להקפיץ את מדינת ישראל קדימה.

אז זה מטרת הדיון, אנחנו ניתן פה גם למרכז המחקר והמידע של הכנסת תכף להציג נתונים על הסיוע שניתן למדענים עולים ואז נפתח את הדיון לשיח. אני כבר מתנצל מראש, בעוד כרבע שעה יחליף אותי חבר הכנסת יבגני סובה בניהול הוועדה, כי מתקיים דיון אחר כרגע גם בוועדת הפנים שאני צריך להית בו, ואז אנחנו נחלק את זמננו. אז בבקשה, מרכז המחקר והמידע.

(הצגת מצגת)

שלום, אני איילה אליהו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, אנחנו כתבנו מסמך על הנושא שיתפרסם באתר הכנסת מיד בסיום הדיון. אז באמת המרכז לקליטה במדע שהוקם ב-1973 מעניק מאז סיוע בתוכניות שונות למדענים עולים. בטווחים שונים, לאוכלוסיות שונות ובהיקפי מימון שונים. התוכנית המרכזית לסיוע בתעסוקה היא התוכנית לשלוש שנים למדענים עולים שמקבלים סיוע תעסוקה בכל מיני מוסדות, אם זה אקדמיה, אם זו תעשיה, בתי חולים וכדומה. בממוצע בשנים האחרונות היו 460 חוקרים בשנה שקיבלו את הסיוע הזה. זו תוכנית שעזרה להרבה מאוד חוקרים, אבל הרבה פעמים ראו שבסיום שלוש השנים האלו עדיין היה להם קשה להשתלב ולמצוא מקום של קבע באקדמיה או בתעשייה.

בנוסף, יש עוד תוכניות קצרות, זה מלגות לדוקטורנט ולפוסט דוקטורנט לתלמידי מחקר, שזה גם לשנתיים או שלוש, וגם בתוכניות האלה אנחנו רואים כמה עשרות תלמידי מחקר בשנה, בשנים האחרונות. בנוסף, המרכז מעניק ליווי אישי על ידי יועצים לאותם מדענים עולים.

שתי התוכניות המרכזיות כפי שציין יושב הראש הן תוכניות קמ"ע, קליטת מדענים עולים, כשקמ"ע א' בעצם נתנה סיוע לאותם עולים שלא הצליחו להשתלב בתעשייה אחרי שלוש שנות סיוע בהעסקה, קיבלו סיוע למימון ההעסקה שלהם עד לפרישה במוסדות אקדמיים, וזה בעצם סייע בעיקר לעולים בגל העלייה הגדול של שנות ה-90' מברית המועצות שנתן להם מימון מלא להעסקה. התוכנית בעצם הפסיקה לפעול בשנת 2010, אבל ממשיכה לתמוך באותם מדענים שהשתלבו בתוכנית עד אז, ובאותן שנים נקלטו בתוכנית כ-680 מדענים עולים, והיקפי הסיוע של התוכנית היו גבוהים.

בשנת 2010 נפתחה תוכנית חדשה תוכנית קמ"ע ב', כפי שציינת, היא באמת מיועדת למדענים מצטיינים, זאת אומרת היא קולטת הרבה פחות מדענים מאשר נקלטו בתוכנית קמ"ע א'. בשנים האחרונות התקבלו כתשעה מדענים בשנה בתוכנית הזאת, ומה שמיוחד בה היא שהיא נותנת סיוע בהעסקה לחמש שנים, כשהמוסדות מתחייבים לקלוט את המדענים בתקן קביעות מלא בסוף חמש השנים האלה.

כפי שציין יושב הראש, בשנת 2022 נפתחה תוכנית חירום לקליטת המדענים שהגיעו בעקבות המלחמה, ונקלטו בה 28 מדענים עולים שיקבלו מימון לשלוש שנים. תוכנית נוספת שנפתחת בימים אלו, ממש בשנת 2023, היא התוכנית להעסקת מדענים כעמיתי מחקר באוניברסיטאות, היא נותנת מימון של חמש שנים במימון הות"ת, הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג, של המועצה להשכלה גבוהה, ובהשתתפות המשרד עבור מדענים עולים כשיוכלו להיקלט בתוכנית הזאת עד 20 מדענים עולים בשנה, שזה גם היקף יחסית מצומצם.

כפי שציין יושב הראש, אנחנו רואים שהיקף התמיכה הולך ויורד. הן מבחינת מספר המדענים שמקבלים מימון בשנה, והן מבחינת התקציב בשנה, כשאפשר להבין את זה לאור סגירת תוכנית קמ"ע א' ולאור, בעצם, הירידה במספר העולים מאז שנות ה-90', ולאור סגירת תוכנית קמ"ע א' וההיקף המצומצם של תוכנית קמ"ע ב' אפשר לשאול האם באמת ניתן מענה הולם לאותם מדענים עולים? התוכנית החדשה לעמיתי מחקר מנסה לתת איזשהו מענה לצורך הזה, אבל עדיין ההיקף הוא מצומצם.

תודה רבה, אנחנו ניתן למשרד העלייה והקליטה להציג. אחר כך נציג של ות"ת ואחרי זה פרופסור דינביץ'. בבקשה.

בוקר טוב, תודה על הסקירה. אנחנו היינו הרבה בקשר בימים האחרונים. אני רק אתקן ואומר לגבי נתון אחד, לגבי ההישארות אחרי שלוש שנים, אנחנו ביצענו מחקר ואנחנו מבצעים אותו בכל תקופה מסוימת, ואנחנו בוחנים מי נשאר במשרות שלהם, בתחום המדעי שלהם ובמקום ההעסקה שלהם, ומעל ל-90% ממשיכים לעסוק בתחום שלהם, המדעי. רובם או נשארו או התקדמו לתפקידים בחברות אחרות, אז ככה שהבעיה היא בעיקר בתעשייה, אכן קיימת בעיה של חוסר יציבות באקדמיה, ולכן אנחנו באמת פנינו לות"ת ב-2019 עם יוזמה לייצר את התוכנית החדשה, שזו התוכנית לקליטת חוקרים.

התוכנית לקליטת חוקרים זו התוכנית שאנחנו באמת מתחילים אותה השנה באפריל, יצא קול הקורא הראשון, הות"ת הוציא אותה, התוכנית היא של הות"ת, הות"ת מוביל אותה, אנחנו יזמנו אתה מתוך המקום שלנו, הכואב, של קושי הולך וגדל לקלוט מדענים באקדמיה בגלל העובדה שהיא לא קשורה אלינו, היא קשורה למבנה העבודה באקדמיה שבאמת יותר ויותר מדענים שהם על מלגות, כלומר דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים ממלאים את המעבדה, ופחות ופחות חוקרים. יש את ראש המעבדה ויש מלגאים ומעט מאוד חוקרים שהינם בתקן קביעות. זו בעיה אחת.

לאור זה, זה מה שיצר לנו צורך לסייע גם לעולים וגם לתושבים החוזרים שיוצאים לפוסט דוקטורנט, וחוזרים לארץ כאשר מספר המשרות האפשריות המוצע להם הוא מצומצם מאוד, כמו שציינת נכון, התקנים מצומצמים, ולכן ישראלי שרוצה להיקלט בחזרה, חוקר שרוצה להיקלט בחזרה, הוא בבעיה.

התוכנית הזאת של החוקרים נותנת את המענה הזה. זו תוכנית שלקח לנו הרבה שנים, הות"ת באמת לקח, הרים קידם. אני חושבת שזו תוכנית מאוד משמעותית, מתקבלים 40 בשנה, מתוכם 20 עולים ותושבים חוזרים, שזה התקציב שאנחנו באמת תקצבנו לשנה. אני מקווה, זו תוכנית שאמורה לתת מענה לאתגר עם האקדמיה.

לגבי התעשייה אני חייבת להגיד, אנחנו לא באתגר. המדינה, התעשייה בארץ בהחלט שואפת לקלוט כמה שיותר סניורים, אנחנו מדברים על בכירים, על מדענים שבאמת יובילו את המחקרים. האתגר פה נמצא במקום אחר, הוא יותר מקצועי, שהמעבר בין האקדמיה לתעשייה, שהוא קיים ונותנים לו מענה אבל הוא יחסית מצומצם למה שהיה בשנים עברו. התעשייה מוכנה לקלוט ולהעביר אותם את ההכשרה הנדרשת כדי לעשות להם את המעבר מאקדמיה לתעשייה.

איפה משרד הקליטה בתוך העניין הזה?

אנחנו באמת במסגרת הסיועים שלנו, שהם באמת תוכנית הסיוע הרגילה, כמו שאיילה באמת פירטה, אז יש לנו את תוכנית הסיוע הרגילה, נקרא לזה, מה שידוע כשפירא בזמנו. הסיוע לעולים הם לשלוש שנים, לתושבים חוזרים הם למשך שנתיים, כולל מענק מחקר קטן, וזה הסיוע שאנחנו באמת מציעים לתעשייה, לכולם בעצם, לא רק לתעשייה, זה גם מלכ"רים, בתי חולים, איפה שמתבצעים המחקרים, אנחנו נשלב. זה בצד הכספי.

מעבר לזה, יש לנו נדבך לא פחות חשוב, מבחינתו אפילו יותר חשוב. יש לנו ליווי של יועצים, יש לנו צוות יועצים חיצוני עם מומחים, מדענים בעצמם, שבעצם מלווים את המדען מרגע קבלתו את האישור כזכאי לסיוע, הם ילוו את העולה למשך שלוש שנים, את התושב החוזר למשך שנתיים. הם יהיו שם לכל דבר ועניין עבורו. מאחר והם מדענים והם מחולקים על פי התחומים, מדעי חברה ורוח, טכנולוגיה ומדעים מדויקים, ומדעי חיים ורפואה, המדענים עצמם, היועצים, יודעים לדבר את השפה של המדען, ולכן עיקר תפקידם זה באמת לשלב אותם, לסייע להם להשתלב במשרות מחקר ופיתוח בארץ.

העבודה שלהם היא סופר חשובה, הידע והניסיון שלהם, הקשרים שלהם באקדמיה, בתעשייה, זו הדרך שלנו בעצם לסייע למדענים. מעבר לזה, עצם הליווי מסייע להם גם למצוא לבד. אז לזה יש לנו יועצים. גם זה תקציב שהולך מהמשרד כדי לממן את העסקתם של אותם יועצים חיצוניים.

מעבר לכך, יש לנו באמת את תוכניות המלגות שזה ללימודי דוקטורנט ופוסט דוקטורנט, שכמו שאמרנו, יש תחומים שבהם, לעשות תקופה פוסט דוקטורנט באקדמיה, זו הדרך כמעט היחידה להיכנס, לשים רגל באקדמיה.

מעבר לשני אלה יש לנו באמת את קמ"ע ב' שרצה, והיא קולטת מספר בודד בשנה, מהסיבות שאתה ציינת, גם הגיל, גם העובדה שבסופו של דבר המוסד מתחייב לקלוט בתקן, ותקנים, באמת מספרם מוקצב. סיוע מאוד נרחב מבחינה תקציבית, זה נע בין מיליון לפעמים 1.1-1.3 מיליון, זו תוכנית מאוד יפה ורחבה, תוכניות שבמימון הות"ת, מוסדות שהם במימון הות"ת, גם כן מתוקצבים על ידי הות"ת, הות"ת מעורב, ואם הוא לא, אז אנחנו לבד ויש לנו שיתוף פעולה יפה עם הות"ת.

תודה, אמיר גת.

בוקר טוב, ות"ת תומכת, משתתפת ביחד עם משרד הקליטה באמת כמו שגרנית אמרה, הרבה שנים בפעילויות של קליטה בעולים חדשים. תוכנית קמ"ע א' היא באמת תוכנית הדגל שבאה בזמנו לתת מענה לעלייה הגדולה של ברית המועצות באמצע שנות ה-90'.

קצת צרם לי שנאמר שהתוכנית נסגרה, היא לא בדיוק נסגרה, אנחנו עדיין ממשיכים לתקצב את המדענים שקיימים בתוכנית, אבל כן מ-2012 אין קליטה של מדענים חדשים לתוכנית. כמו שאמרתי, התוכנית נועדה לתת מענה לעלייה הגדולה של שנות ה-90', וב-2012 אם אני לא טועה, היא התחלפה בתוכנית קמ"ע ב'. המדענים הפעילים, כמובן, נשארים וממשיכים לקבל את התמיכה מהמדינה, ממשרד הקליטה ומאיתנו. לאט לאט המדענים האלה פורשים כך שהתוכנית באמת מצטמצמת, אין קליטה של מדענים חדשים.

את התוכנית החליפה, כמו שאמרתי, תוכנית קמ"ע ב', הרבה יותר מצומצמת, הרבה יותר תחרותית מהתוכנית הראשונה. גם שם יש כמה קליטות מאוד מאוד high profile הייתי אומר. בכלל העולים החדשים בתוך המערכת, קמ"ע א', קמ"ע ב', גם בעליות שהיו לפני, תרמו מאוד מאוד משמעותית למערכת. יש תחומים שלמים שהם הרימו אותם. אנחנו מאוד מאוד גאים בתוכניות האלה.

התוכנית האחרונה, כמו שאמרה גרנית, זו התוכנית של כוח האדם המקצועי שאנחנו מתחילים אותה, היא מתחילה להיות מתוקצבת בתשפ"ד, גם שם יש מקום לקליטה של עולים חדשים. ואני מקווה שבעתיד יהיו עוד שיתופי פעולה ככל שהתנאים ידרשו את זה. תודה רבה.

אני מתנצל, אנחנו נצא להפסקה של 10 דקות עד שיגיע חבר הכנסת סובה ויחדש את הדיון, אני צריך לצאת לוועדה, אני מתנצל. הוא היה צריך להיות פה פשוט ב-09:30 ואני צריך ללכת לשם יש הצבעות. סליחה.


(הישיבה נפסקה בשעה 09:52 ונתחדשה בשעה 10:11.)


(היו"ר יבגני סובה)

קודם כל אני רוצה להתנצל שהוועדה נאלצה לצאת להפסקה. אני גם אסביר למה. אני יצאתי מפתח תקווה בשעה 07:30 ובשעה בערך 07:50 פתאום כל התנועה נעצרה בכביש 6. עכשיו, אנחנו רגילים, אבל הפקק שם נוצר כתוצאה מתאונת דרכים, שעד שהגענו למקום כבר לא ראינו תאונת דרכים. ואני עקבתי מהדיון הראשון אחרי הוועדה אז כך שאני ראיתי כל מה שהיה פה, ותכף אנחנו גם נמשיך בדיון, ואז אני חשבתי שחלק מהאנשים שיודעים לתכנן כבישים בשנות ה-90' קיבלו בדיוק את הסיוע של תוכנית קמ"ע שעבדו באוניברסיטאות ובמשרדים הרלוונטיים.

עכשיו אני אומר את זה לא בצחוק, באמת זו בעיה קשה מאוד של תכנון הכבישים וזה לא רק בכביש 6, זה גם בכניסה לירושלים, זה גם באזור המרכז וכו', אני מקווה מאוד שהמוחות שלנו ימצאו פתרון לזה. טוב, אנחנו נמשיך בדיון הזה. לפני שיצאנו להפסקה אמיר גת היה ברשות הדיבור, אז אני מבקש לתת לך להמשיך לדבר או שאתה סיימת?

אני סיימתי.

סיימת את דבריך. אוקיי אז אנחנו ניתן לפרופסור דינביץ' עכשיו להגיד. בבקשה פרופסור דינביץ'.

תודה. אני מצטער שאני מדבר בשפה רוסית, כמה מילים בעברית כמה מילים בשפה רוסית. יבגני, אני רציתי להודות לכולם, וקודם כל ליבגני סובה ועודד פורר שמצאו זמן לישיבה שלנו. זו בעיה בשבילנו מאוד מאוד חשובה. אני מנהל פורום מדענים עולים, פרופסור דינביץ'.

(דבריו מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י ז'אנה טברסקי)

אני רוצה להגיד לעודד פורר, שמאז שהוא עזב את תפקידו של - - - משרד הקליטה כל הבעיות של העולים החדשים ומדענים בכלל הם נשארו. הרבה שנים ניסינו לפתור אותם, והם עדיין במקום. היום לישיבה הזו אנחנו הוצאנו שלוש בעיות, קודם כל הבעיה הראשונה זה שהמדענים הרציניים לא יכולים לעלות לארץ. האנשים האלה שהגיעו לשיאים במדע, הם מתקשרים לחברים שלהם שגרים פה בארץ ושואלים מה יהיה בעתיד שלהם? מה אנחנו אומרים? אין כלום, יש רק שפירא. מה יהיה אחרי שפירא? אין כלום. אף מדען רציני לא יבוא ארצה בתנאים כאלה. שמעתי שהרבה מדענים הגיעו לישראל בזמן האחרון.

איזה דוגמאות יש לך של מדענים שעלו בשנה האחרונה ולא מצליחים להיכנס? תן דוגמה.

(דבריו מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י ז'אנה טברסקי)

פרופסור דוד פסטון נקלט באוניברסיטה.

מאיפה? הוא עלה בשנה האחרונה?

(דבריו מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י ז'אנה טברסקי)

כן.

פרופסור למה?

(דבריו מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י ז'אנה טברסקי)

לפיזיקה, והוא נקלט באוניברסיטה העברית אצל ד"ר דגנית פייקובסקי.

אז יש כבר פתרון אחד. אוקיי, מה עוד? יש לך עוד? אני אשאל אותך ברוסית.

(דבריו מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י ז'אנה טברסקי)

יש לנו דוגמאות שהמדענים הרציניים מתקשרים לידידיהם בארץ ומקבלים תשובה שיש פה רק תוכנית לשלוש שנים ראשונות ואין פה אף תוכנית המשך.

אוקיי. טוב בוא נשמע את יעקב קארסיק. תודה לפרופסור דינביץ' על הדברים. יש לנו בזום את פרופסור קארסיק?

כן שלום לכלום.

שלום בוקר טוב, בוא ננסה, יש לנו כמה דקות אז אנחנו נשמע אותך.

אני מבקש לעשות share שאני אוכל להעלות את השקפים שלי.

אתה לא שלחת לנו מצגת, אז אנחנו נוותר על המצגת כי עד 11:00 אנחנו לא נספיק לכולם, אז תגיד בקצרה ותשלח לנו אחר כך לוועדה את המצגת.

לא, אני לא רוצה ככה.

אבל אתה לא שלחת לנו מצגת, פרופסור.

אני אמרתי לך, לא, אני לא רוצה ככה. אני רוצה להעלות מצגת.

בשביל להעלות מצגת היית צריך לשלוח מצגת, לא שלחת לנו מצגת. אי אפשר להציג בזום מצגת.

אתה יכול לבקש לתת לי לעשות share screen.

תראה, יש פה איש טכני שאומר שאתה צריך לשלוח לנו מצגת שנוכל לשתף את זה, זה התהליך. אז תשמע בוא נעשה ככה.

מה זה השטויות האלה?

שניה פרופסור קארסיק. אתה יכול לשלוח לנו את המצגת בחמש הדקות הקרובות? אנחנו נעבור כרגע לדוברים הבאים, תשלח את המצגת ואז תוכל לשתף את המצגת עם הדברים שלך. יש לך את המייל של הוועדה? הוא שולח לך מייל, תעביר בבקשה את המצגת, אנחנו מיד נעבור אליך, בינתיים תעביר מצגת שתוכל לשתף מצגת בזמן הדברים שלך. בסדר? תטפלו בזה.

אני רוצה לתת בינתיים לפרופסור זאב חנין לדבר כי ביקשת לדבר כי אתה צריך לצאת, ואז נעבור אחר כך לפרופסור קארסיק כשתהיה לנו מצגת. בבקשה פרופסור זאב חנין רק תציג את עצמך.

פרופסור זאב חנין, לשעבר מדען ראשי במשרד העלייה והקליטה. כרגע מלמד באוניברסיטת בר אילן וחוקר באוניברסיטת אריאל. אני רק יכול להוסיף למה שהחברים אמרו ויגידו את זה בצורה הרבה יותר מושכלת ממני, הייתי גם מדען נקלט, גם מדען קולט. אני מנסה כרגע לקלוט את המדענים החדשים, ואני יכול לבקש לשים לב לקבוצה מאוד גדולה של אלו שהגיעו בזמן האחרון, אלו שנתמכים בתחום מדעי החברה והרוח, אם מדובר על התחומים הטכנולוגים והמדעים המדויקים, שם יש איזשהו פתרון כפי ששמענו בתחום של התעשייה בעיקר, או D&R בחברות מסחריות וכו'.

למדענים עולים שהם בתחום מדעי הרוח והחברה, כמעט ואין פתרון חוץ מאקדמיה. והאקדמיה, כפי ששמענו היא גם לא בדיוק הפתרון, ולפעמים אפילו שפירא זה איזשהו חלום שקשה מאוד להתגמש איתו כי גם באוניברסיטאות אין מספיק תקציב כדי להביא את החלק שלהם. אז בהחלט אחת מהתוכניות שהקולגה שלי לשעבר, גרנית, אמרה פה, והאם נקבל את המענה מהות"ת כן כדי לתקצב לפחות את החלק הקטן בתוכנית הזו, דווקא למדענים עולים, זה יכול להיות פיתרון, כי אנחנו קיבלנו בזמן האחרון מספר מדענים עולים שהם ברמה מאוד מאוד גבוהה, ברמה אירופאית, ברמה בינלאומית אפשר להגיד, עם פרסומים מפה ועד ההודעה החדשה. אז מה לעשות איתם? פרופסור דינביץ' אומר שלא יגיעו כאלה אם המענה זה רק שפירא, אבל גם שפירא לפעמים זה לא המענה.

שניה פרופסור חנין, אני רוצה להבין וגם אני חוזר אליך, אתה מות"ת נכון, אמיר? אז היה לכם דיון עם ות"ת? משרד הקליטה? מתי בפעם האחרונה היה לכם דיון בעקבות העלייה הגדולה? 76,000 איש שהגיעו, מאות אנשים שאפילו, לא יודע, אולי לא קלטתם, אולי לא שמעתם, היה לכם דיון משותף בנושא הזה? מה מונע ממכם לעשות את הדיון הזה?

רגע רגע, בוא נעשה רגע סדר קצת בעובדות גם, בסדר? קודם כל כמו שנאמר על ידי איילה, בשנה שעברה, בעקבות גל העלייה, ואני מסכימה לחלוטין, הגיע לכאן גל עליה של מדענים שבאמת ברמה יוצאת דופן.

שלא תכננו לעלות? נגיד ככה.

לא תכננו, הגיעו, עזבו משרות בחו"ל, הגיעו לארץ רצו או לא רצו, חלקם לצערי הגיעו לארץ רק כתחנת מעבר וממשיכים הלאה, חלקם בהחלט נקלטו פה. ואני רוצה פה להגיד משהו, וזו התוכנית המיוחדת שפתחנו בספטמבר בשנה שעברה, בתוך חודשיים שזה זמן מאוד קצר, קלטנו 28 מדענים, אנחנו מדברים על מדענים בעלי תואר שלישי ומעלה, מדענים בכירים, לסיוע נרחב יותר משפירא.

כשאת אומרת קלטתם, המשמעות שאתם רשמתם אותם?

נקלטו באוניברסיטאות, התחילו לעבוד באוניברסיטאות.

כלומר, הם קיבלו כבר מקום באוניברסיטה

התחילו, קליטה זה אומר התחילו לעבוד באוניברסיטאות.

וכמה יש לכם רשימה של מדענים? זו השאלה. כי אני מכיר גם אנשים, מן הסתם, עולים, הגיעו אנשים עם תואר שלישי בתחומים שאפילו בישראל אין להם מקום פה אולי כי יש פה בודדים. השאלה אם אתם יכולים לתת לנו מספרים, כמה מדענים כרגע יש מבחינתכם, מבחינת משרד הקליטה? כי מן הסתם מאשרים את התארים שלהם, דרך אגב, זה גם התארך הסיפור של אישור התארים.

אנחנו לא מאשרים, לא אצלנו מאשרים.

אני יודע, זה משרד החינוך, אבל זה הגיע למצב שעד שמונה חודשים לוקח לאשר תואר שני. תואר שלישי זה כבר סיפור אחר. כלומר, תואר ראשון לוקח חודש-חודש וחצי ותואר שני עד שמונה חודשים כי יש שם רק שתי נציגות, או פקידות, אני רק אומר שכל אלה עוברים דרככם, דרך משרד הקליטה. עכשיו, אמרת שקלטתם 28, מה הצפי היום של מדענים שיכולים להיקלט ואז תבואי תגידי אין לנו כסף, נחזור לות"ת ואז נראה אם אפשר להוסיף כסף. תני לנו קצת יחס במספרים.

הייתי בקשר עם הות"ת, בסוף שנה שעברה למה התחלנו רק בספטמבר? כי בסוף שנה שעברה אנחנו היינו מול הות"ת ורצינו שהם יהיו שותפים בתוכנית המיוחדת לקליטת מדענים מרוסיה ואוקראינה.

אוקיי.

הות"ת לא לקחו חלק בתוכנית, למרות שניסינו הרבה פעמים, ופה, אולי, הות"ת צריך להגיד את שלו, אבל מבחינת הות"ת מה שמוביל זו מצוינות מדעית. אנחנו מבחינתנו רואים לא מצוינות מדעית, אנחנו באים מהצד של המדען העולה והתושב חוזר. ביקשנו כן, לאו העלייה הגדולה, לא קיבלנו שיתוף פעולה ולכן יצאנו בתוכנית לבד, תוכנית חירום במימון מורחב, שמאפשר גם לתת שכר הרבה יותר גדול, יותר נרחב מהסיוע הרגיל שלנו, ובאמת בגלל זה הצלחנו לקלוט 28 שזה מקסימום תקציב שהצלחנו לגייס לנושא בזמן כל כך קצר ולא צפוי.

גם אני חושבת, מבחינת הות"ת בהיבטים האלה, והוא שותף חשוב שלנו, ואני רוצה לחזור ולהגיד את זה, אנחנו עובדים הרבה זמן, הרבה שנים עם תוכניות, והתוכנית החדשה של חוקר עמית, זה כבר לא נקרא עמית מחקר זה נקרא חוקרים, זה באמת לקליטת חוקרים בכירים כסגנים של ראש מעבדה, בשכר של מרצה בכיר, שזה 350,000 ש"ח בשנה. אנחנו מדברים פה על משך חמש שנים. הות"ת שמה שליש, אנחנו שמים שליש, והתקציב הוא יציב. רק שישית זה מוסד.

אז אני חוזר שאלה, אולי זה לות"ת. יש לך מענה לדבר הזה, למה שמשרד הקליטה מציג פה? קודם כל גם אם אין תשובה לא נורא, אפשר לעשות את הפגישה הזאת, אפשר לקיים דיון, אם צריך במסגרת הוועדה אפשר תחת הוועדה, אפשר לעשות את זה סוג של שולחן עגול, אבל אבל בוא נתקדם, יש לך מה להוסיף פה בבקשה?

מה שאני יכול להגיד, וקודם אמר את זה גם עודד פורר, מה שמוביל אצלנו זה באמת כל הנושא של התחרותיות במערכת האקדמית, לאו דווקא בות"ת, אבל הנושא של התחרותיות במערכת, והנושא של המצוינות המחקרית.

עכשיו, היום יש לנו את תוכנית קמ"ע ב' שנותנת מענה לדברים האלה. זאת אומרת, במסגרת התוכנית אפשר לקלוט מדענים שבאים עולים חדשים, עם גיל מסוים, עם רקורד מסוים, נקלטים במסגרת התוכנית לתקופה מוגבלת, ואחרי כן, אם זה מסתייע מבחינת המוסדות והמוסדות אומרים אוקיי מבחינתי זה מתאים, אז הם נקלטים ונשארים במערכת.

כן, אבל יש הרבה התניות בקמ"ע ב'. ואני חוזר לשאלה שבעקבות העלייה שקרתה בשנה האחרונה, כי מה שגרנית אמרה, שלא ציפינו למדענים האלה, אז יכול להיות שאולי בעקבות הדבר הזה, כן שווה להיכנס וקצת להגדיל את הראש? אתה מציג פה טיעון שהוא טיעון סביר בזמן סביר, אנחנו לא בזמן סביר, אנחנו בזמן שיש אלפי אנשים שכרגע נמצאים פה, וכפי שהיא אמרה, יכול להיות שבגלל שהם לא ייקלטו פה הם יראו בישראל כתחנת מעבר.

עכשיו, אני חוזר לכובע של ראש שדולת העם היהודי. אנחנו צריכים להיאבק על האנשים האלה. זה שבן אדם בא לא מטעמי ציונות אלא ברח מהגיוס, מה אכפת לי? אם הוא מדען טוב ויכול לתרום למדינה, אז אני צריך קצת להוסיף לו את מנת הציונות הזאת. אז יכול להיות שבאמת כדאי לקיים פה דיון רציני ועמוק, עם כל הגורמים הרלוונטיים, משרד העלייה והקליטה, משרד החינוך, הוועדה לתכנון ותקצוב ובוא נעשה את זה. בוא נתכנן את זה. מבחינתנו זה בסדר גמור. אנחנו נבדוק, אני אדבר עם עודד פורר יושב ראש הוועדה, ואנחנו נראה אולי בשיתוף פעולה עם הוועדה נקיים את הדיון הזה, נקיים את הפגישה אצלכם, אצלכם, ואז נראה כיצד אפשר קצת להגדיל את זה.

עכשיו, אנחנו לא באוצר, אתם יודעים שאנחנו כרגע לא בקואליציה אבל אני חושב שהנושא הזה הוא נושא שהוא מעבר לקואליציה אופוזיציה, זה נושא שאמור להביא הישגים למדינה, אז לפחות בזה אנחנו מסכימים. כמה זמן אנחנו ניתן לחבר'ה לעשות את זה? חודשיים? 60 ימים זה מספיק לכם לארגן פגישה? טוב, אז אני מבקש שעד תחילת השנה האקדמית, שזה עד החגים, עד תחילת ספטמבר, תקיימו בבקשה ישיבה ואם אתם צריכים את העזרה שלנו תגידו, תודיעו לי, תודיעו ליושב ראש הוועדה, תשבו, ואם אתם צריכים נציגים של הוועדה בדיון הזה, אני אשמח מאוד להצטרף, בסדר?

אני רוצה שתהיה פגישה בין הנציגים של ות"ת, נציגים של משרד העלייה, את גם תשתתפי בפגישה, ואני רוצה לראות צעדים אופרטיביים בשביל להגדיל, אולי אפילו להקל, על התנאים ולראות כיצד אפשר לצרף את תוכנית קמ"ע ב' לאותם מדענים שהם אולי מתחת לגיל 45, אולי מדענים שלא נכנסים לקמ"ע, אבל בהסתכלות שניה נראה אם אנחנו יכולים לעזור להם? כי חבר'ה, אני יודע את זה, מה שנקרא מיד ראשונה, אז בוא נעשה את זה. אנחנו היום תחילת יוני, עד סוף יולי. בואו נעשה את הישיבה עד סוף יולי, בסדר?

כן.

תטעני את זה לסיכום של הדיון, עד סוף יולי אני מבקש לקיים את הישיבה הזאת ותעדכנו את הוועדה. לפני הישיבה אני רוצה שהם ישבו ואני אשב איתם אם צריך. אני רוצה שתהיה ישיבה מקצועית לא על חשבון זמן הוועדה, אלא ישיבה ביניכם, זה נהוג, זה בסדר וככה אנחנו נתקדם. פרופסור קארסיק מוכן למצגת?

אז אנחנו עכשיו נעבור לפרופסור קארסיק. קודם כל זה לא נהוג לעשות מה שאנחנו עושים, אנחנו לא משתפים מצגות בצורה כזאת, אבל בגלל שאתה מתעקש ומבקש, וניב אומר שאפשר לעשות טכנית כרגע הוא מתאמץ לעשות את זה, בוא נשמע אותך עם המצגת. כן, בבקשה פרופסור קארסיק בבקשה.

תודה רבה יבגני, קודם כל היו הצגות לפני שאתה באת.

חבל על הזמן, בוא תתקדם למצגת.

(הצגת מצגת)

עכשיו, שאני לא רואה את ההצגה שלי, אני רוצה להגיד שהדברים בדרך כלל קשורים לדברים כספיים, כשאתם יכולים לראות את המצגת שאני עכשיו שלחתי, - - - פרופסור, שמקבלים מדענים עולים מרוסיה בזמן שהיה שפירא, גלעדי וקמ"ע העומס היה פחות מ-40,000 שקלים לשנה, והתוכנית בשלושה שלבים, שפירא, גלעדי וקמ"ע, מאפשר למדענים עולים לא רק לסופר דופר אלא לכולם שיש להם פרסומים, יש להם ידע בהשכלה גבוהה, לקלוט לא באוניברסיטאות אבל במוסדות שקשורים לאוניברסיטאות.

למשל, תן דוגמאות שקשורות לאוניברסיטה שאפשר לקלוט לדעתך?

מוסד הטכניון למחקר ופיקוח, או רמה בתל אביב, ואותו דבר יש בכל אוניברסיטה שעושה מחקרים. עוד פעם, איך אנחנו עובדים באוניברסיטה? באוניברסיטה אנחנו מלמדים סטודנטים, זה התפקיד שלנו הפרופסורים, ואנחנו עושים מחקר, וכל המחקרים שלנו עוברים דרך המוסדות של האוניברסיטאות, לא באוניברסיטאות, וזה בכלל לא פייר, גם תלוש משכורת וגם התקנים. וכל המדענים עולים שעבדו בשפירא, בגלעדי ובקמ"ע הם עבדו דרך חוזים מיוחדים עם תמיכה של משרד העלייה, וגם תמיכה של הפרופסורים, לא אוניברסיטאות, לא המוסדות, הפרופסורים שהם עובדים איתם. והפרופסורים ישלמו כסף סכום די מכובד, אבל נגיד ככה, בסדר, אפשר למצוא את הכסף הזה, כי המדענים העולים באים מיד, ואנחנו צריכים למצוא מיד כסף ואנחנו לא מפעל. החוזים או גרנטים שאנחנו מקבלים נכתבו לפני שנה או שנתיים והם מתבצעים עכשיו.

ואתה אומר שהאוניברסיטאות לא קולטות לדעתך? זה מה שאתה מציע? לא מהבנתי. אנחנו תכף נשמע, יש לנו נציגים של האוניברסיטאות ותכף נשמע מה שיש להם להגיד.

יבגני, אני מדבר עברית בצורה ברורה. האוניברסיטאות לא קלטו.

פרופסור קארסיק, אני לא מטיל ספק בעברית שלך, שאלו אותי כבר פה מימין ומשמאל מה אתה אמרת? לכן אני חידדתי את השאלה. לדעתך, האוניברסיטאות לא קולטות במישרין את הפרופסורים זה מה שאתה אומר? אתה אומר שאפשר לקלוט במוסדות שקשורות לאוניברסיטאות? זו השאלה.

אוקיי, עכשיו תשובה. כל המדענים העולים שעבדו בשפירא, וזה גם נכון לעכשיו, בגלעדי, שהיה בעבר, ובקמ"ע א' שהיה בעבר, עבדו וקלטו לא באוניברסיטאות אבל במוסדות שקשורות באוניברסיטאות.

גרנית זה הטיעון הזה? לא הבנתי 90%?

זה נכון לחלוטין במעבדה שלנו.

90% לא נקלטו על ידי האוניברסיטה?

כבר יותר מ-22 מדענים עולים. ואני יודע על מה מדובר, וגם אני בהתחלה עבדתי בשפירא וקצת בגלעדי ואחר כך כתבתי ברשמי מכתב שאני מבטל את הזכויות שלי לקבל תמיכה ממשרד הקליטה, כמו עצמאי קיבלתי פרטי.

לא הבנתי. טוב, תכף נשמע את הנציגים של האוניברסיטאות. בוא תגיד לנו בבקשה מה רצית במצגת?

אני אמשיך כי אני לא רואה את המצגת. המצב הנוכחי הוא בסדר גמור, כל מה שגרנית יכולה לעשות היא עושה. זאת אומרת, יש לנו המשך לשפירא רק לשנתיים, יש לנו קמ"ע ב' לחמש שנים, ויש לנו עכשיו תוכנית חדשה שזה משרד הקליטה , ות"ת ואוניברסיטה. כל התוכניות האלה כן מאפשרות לקלוט אנשים.

עכשיו, במפורט, אם אנחנו מדברים על שפירא, בשפירא עכשיו אני צריך להצהיר ולמצוא כסף, לא אני, אני מדבר על כל הפרופסורים, כמעט 100,000 שקלים רק לשנה הראשונה. מאיפה אני יכול למצוא את הכסף הזה? כי בממוצע פרופסורים באוניברסיטאות שלנו, יש להם גרנטים לשנה, נגיד ככה, אחרי מע"מ אחרי תקורה וכו' 300. איך?

עכשיו, אם אנחנו מדברים על השנה השנייה, אני חייב כבר להציע ולמצוא 140,000 שקלים לתמיכה, זה כבר נותן לנו קושי אפילו בשפירא לקלוט מדענים עולים. עכשיו עוברים לקמ"ע ב', שאתה יודע שזו קמ"ע טוב מאוד למדענים מצוינים, ואני יודע שהיא עובדת וכבר במשך כמעט 12 שנים או 10 שנים נקלטו, אני חושב, משהו כמו 40, אולי קצת יותר מדענים באוניברסיטאות. קודם הם גם היו קשורים למוסדות, אבל אחר כך ניתן להעביר אותם לאוניברסיטאות.

אוקיי, מה ההצעה שלך כרגע חוץ ממה שאמרת לגבי מה שאתה מציע? תן לנו עוד הצעה ואנחנו נעבור לשמוע את נציגי האוניברסיטאות.

ההצעה שלי בשקף האחרון שעדיין אני לא רואה אותו, גם תן לי בבקשה עוד דקה.

לא, אין לנו זמן אני מצטער, כי ב-11:00 נגמר הדיון כי יש מליאה, ולכן אני רוצה לשמוע נציגי אוניברסיטאות. תן לנו בבקשה בדקה מה ההצעה שלך חוץ ממה שאמרת?

ההצעה שלי היא קודם כל להמשיך את שפירא, רק להוריד את התמיכה שהפרופסורים שנותנים, זו בלתי אפשרית התוכנית הזאת. ב' להמשיך את התוכנית של האוניברסיטה וות"ת ומשרד הקליטה רק להגדיל את מספר התקנים, כי עכשיו האו באמת זניח. אצלי שבע פוסט-דוקים בארצות הברית שרוצים לחזור לארץ, אין מקום אפילו - - -position . ב' שגם יש לנו, נגיד ככה, בשקף האחרון, עוד פעם לקיים את תוכנית הקמ"ע שהייתה. זה הייתה קמ"ע מצוינת, ואם זה יהיה הקמ"ע הזאת, יש לנו צ'אנס.

כמו הראשונה, כמו המקורית?

כן.

אוקיי, זה מה שאמרתי לפניך כשאני מבקש שאנחנו נשב עם הנציגים של ות"ת ועם הנציגים של משרד הקליטה, ואנחנו נראה כיצד אפשר לעשות. תודה רבה לך פרופסור קארסיק, תודה. אני רוצה לעבור לנציגים של האוניברסיטאות אוניברסיטת תל אביב מי הנציגים?

אני דפי, דפנה, נעים להכיר.

קודם כל יש לך תשובה לטענות ששמענו פה? לגבי הקליטה הישירה של האוניברסיטה? דפנה מה התפקיד שלך?

דפנה שמילוביץ' אני בין היתר מטפלת גם בנושא של קליטה. אני יכולה להגיד שבחודש האחרון אנחנו באוניברסיטת תל אביב קלטנו במסגרת מה שאתם קוראים לו שפירא, משהו כמו 25 מדענים. זה נכון שיש בשנה-שנה וחצי אחרונות יש עליה משמעותית, כפי שכולנו יודעים לאור הנסיבות.

ה-25 האלו נקלטו באמת חלקם על מלגות, זאת אומרת דוקטורנטים ופוסטים בראשית דרכם, והשאר בהעסקה. אני בעצם מצטרפת, הייתי אומרת, לפרופסור חנין בעיקר, אנחנו רואים שהמצוקה העיקרית היא בתחום חברה ורוח, שם אין תקציבים לקלוט אותם מהצד של האוניברסיטה. מאוד מאוד קשה לתת להם מענה. בתחום של המדעים המדויקים, רפואה, יש באמת יותר גרנטים, אז קצת יותר פשוט.

טוב, לרפואה יש גם תקציב נפרד, 26 מיליון נכון? זה מה ששמענו בדיון הקודם.

לא, רופאים, אני מדברת על מדענים.

יש תקצוב של 26 מיליון ל-870 רופאים בכלל?

זה משהו אחר.

אני יודע זה לא מדענים, אני אומר כשאומרים את המילה רופאים, מתכוונים לא רופא רופא אלא רופא בתחום המדע.

שהוא גם חוקר, שהוא משלב.

שהוא גם חוקר, אוקיי, אז זה לא קשור לתקציב ההוא של 26 מיליון? אוקיי.

לא.

אז אמרת שקלטתם 25? כמה מהם מקבלים את הסיוע שלכם?

כולם. כל מי שנקלט אצלנו מקבל סיוע.

מתוך 28 קלטתם 25?

לא, אנחנו מדברים על כמה. שוב, 28 אני חושבת שהתייחסת לתוכנית המיוחדת?

נכון, 25 בשפירא.

נכון.

25 בתל אביב בחודש האחרון. אני רוצה ששוב היו עוד כמה לא יודעת להגיד לך, עשרות, אבל לדעתי בחודשים האחרונים באוניברסיטה כמה וכמה, לא מעטים אצלנו, ושוב, השאלה היותר מעניינת היא אחד, מה עושים באמת עם התחומים שלא זוכים לתמיכה ובאמת אין להם תקציבים? ושנית, מה יקרה אחרי שלוש שנים? האם נוכל באמת לייצר להם תקנים באוניברסיטה כדי לאפשר אריכות ימים? מה שנקרא, ימים יגידו. אנחנו כן נשמח לראות, אנחנו יודעים שהחוקרים שנקלטו בקמ"ע א' זה כמובן סיפור אחר. אני מכירה בצורך לייצר תוכנית חדשה שמתמודדת עם המציאות. אני גם מכירה בעובדה ששוב, אף אחד לא תכנן את המלחמה הזאת, ולתת מענה שככה לוקח דקה.

יש לך תשובה לגבי מה שפרופסור קארסיק אמר לגבי הגדלת תקנים? זה בכלל הפרק בתכנון? בכל זאת, האוכלוסייה גדלה, מספר הסטודנטים עולה. אני זוכר כשהייתי סטודנט היו 260,000 היום זה 400,000 סטודנטים. אז תגידו מה קורה עם זה? מה קורה אצלכם?

זה, הייתי אומרת, beyond my scope - - - מתמודדות איתם.

צריכה לבוא יוזמה מהאוניברסיטה השאלה אם אתם?

אני מאמינה שיש. יש תמיד צורך בתקנים נוספים, גם לחוקרים לצורך העניין, inhouse שגדלים. זו כבר שאלה אחרת שלא קשורה לעולים.

תודה דפנה, בוא נעבור לפרופסור זיניגרט. קודם כל אני שמח לראות אותך, מה שלומך? אתה עדיין בתפקיד או שכבר לא?

לא, סיימתי.

אבל עדיין מייצג בכבוד את אוניברסיטת אריאל?

אני כבר סיפרתי לגרנית שאני בניגוד לשניים האחרים ממדינות אחרות, לא רוצה שמות בגלל שזה מסוכן היום, עזבתי את התפקיד.

עזבת את התפקיד? טוב תגיד לנו מה התובנות שלך מהדיון ומה אפשר לשפר? קודם כל תציג את עצמך.

כן. אני הייתי מ-2008 ועד 2020 יותר מידי שנים, אני לא אומר כמה שנים הייתי רקטור האוניברסיטה וזכיתי לעבוד עם משרד הקליטה. קודם עם עומרי, היום עם גרנית, זה ממש תענוג לעבוד. אני רוצה להגיד מילה אחת שאני לא אשכח להגיד, יבגני, לגבי הרעיון המעולה הזה של לעשות ישיבה, וצריך להזמין לישיבה הזאת אנשי אוניברסיטאות.

אוקי.

ובעיקר בעלי תפקידים.

אתה מוכן להשתתף בישיבה הזאת?

אני מוכן.

אז הנה כבר אחד יש.

אני מוכן להשתתף, אבל קודם כל אני צריך לשאול את הרקטור שלי, שאם הוא יסכים אני אשתתף.

תגיד שקיבלת אישור מוועדת העלייה והקליטה להשתתף שם, זה בסדר.

אני אשכנע אותו. למה אני אומר את זה? בגלל מה שאמר פרופסור קארסיק שזה דבר שקורה באוניברסיטאות, אני יכול להגיד שבאוניברסיטה שלנו לא קורה דבר כזה. אצלו יש מתכונת מיוחדת, אצלנו נקלטים והאוניברסיטה משתתפת, וכל האנשים שהיו בקמ"ע א' נקלטו באוניברסיטה אני רוצה להזכיר את פרופסור נאמן.

יש לך מספר כמה מקמ"ע א' שנקלט? יכול להיות שהמספרים קטנים אז קל לכם, אבל יש פה מספרים גדולים. אז כמה? יש לך מספר כמה נקלטו מקמ"ע א'?

אני לא יכול להגיד בדיוק, אבל זה בסביבות 40.

בסביבות 40 איש, כלומר כמה עשרות?

כמה עשרות כן. כי בנינו את זה עם כיוון עם מי שהיה פרופסור נאמן פעם, שהוא הציע את הדבר הזה. הרעיון היה שהאוניברסיטה קולטת אנשים אחר כך, לא נשארים שלוש שנים ושולחים אותם. ואני רוצה כאן להשתמש במילה אחת, לקצר כי רוב הדברים כבר נאמרו. אני רוצה להשתמש במילה המשכיות, זה היה הרעיון. בגלל ששפירא, על שם ברוך שפירא זכרו לברכה, מה שהיה בתוכנית לא היו דרישות מאוד גבוהות לקבלה לתוכנית הזאת, זאת אומרת, באים מדענים ואומרים יש פוטנציאל בבן אדם הזה, בוא נקלוט אותו. אבל מה זה פוטנציאל? או שהוא ממשיך במחקר או שהוא עובר לתוכנית הבאה. התוכנית הבאה הייתה תוכנית גלעדי, זכרו לברכה, על שם פרופסור אלעזר גלעדי, והרעיון היה מעולה. זאת אומרת, לחלק מכאן כבר היה סינון.

זאת אומרת שאני אבין מה אתה אומר, סיימת שפירא ואחר כך אתה עובר לגלעדי?

כן, בסינון כבר לגלעדי. זאת אומרת לא כולם, זה לא אוטומטית. זאת אומרת בן אדם שעובר לגלעדי הוא כבר הפגין את היכולת לעבוד במחקר.

אבל היום אין גלעדי, אז מה עושה הבן אדם שסיים שפירא?

אז זו הבעיה, שעכשיו יש את התוכנית החדשה הזאת, שזה לא בדיוק מה שהיה, כיוון ששם הייתה הכוונה לקלוט.

עכשיו הכוונה לקמ"ע 2?

לא, אני רוצה להגיד, לגבי תוכנית קמ"ע ב', אני חושב שהרעיון היה מעולה, והמדענים נקלטו. אנחנו קלטנו הרבה מדענים, אני חושב שאנחנו יותר מהאוניברסיטאות האחרות קולטים, ולזה יש סיבה, אני אגיד בסוף, ומאוד מרוצים מזה, ואנשים באמת מתקדמים ונותנים ממש תרומה ענקית למחקר ברמה הבינלאומית. אבל זה באמת כמו שאומרים, בפינצטה בוחרים את האנשים האלה. אלו אנשים ברמה, אומרים מצוינות, אני אומר שזה מעבר למצוינות, זה בן אדם שהוא כבר חוקר.

הבנתי, בקיצור, היום אין משהו שמתקרב לגלעדי וזו הבעיה מבחינתך?

כן.

כי אנשים מסיימים שפירא ולא מצליחים להמשיך כי אין משהו שדומה לגלעדי?

נכון.

זה המענה שצריך לתת.

נכון. עכשיו עוד דבר אחד, אם אני לא טועה אז ככה זה היה שקמ"ע ב' התנאי היה שבן אדם יכול להתחרות ולהתקבל לקמ"ע ב' אם הוא לא היה בשום תוכנית אחרת. אתם רואים מה אנחנו רואים כאן? שאם הוא מגיע מוכן ברמה גבוהה, המדען, אז אנחנו מקבלים אותו. אם מתוך אלו שהגיעו קודם, עם פוטנציאל, והם בשלוש-חמש שנים הוכיחו שהם מדענים ברמה בינלאומית, אין להם דרך לתוכנית הזאת.

זה הדבר השני שאני מציע לשים לב לדבר הזה, שצריכה להיות כאן, אני שוב נותן את הדגש על המילה המשכיות, צריכה להיות דרך איך להגיע לדבר הזה? זה כבר תלוי במדען. אם הוא מוכן, ואם הוא יכול, ואם הוא יוכיח, הולך. אבל הצורה היום היא צורה פורמלית, זאת אומרת אתה לא יכול להיות בתוכנית הזאת כי היית שם, אתה לא יכול להיות פה כי היית פה, זו הבעיה המרכזית.

ומי שלא השתתף באף תוכנית, הוא לא יכול בעצם לגשת לקמ"ע ב' נכון?

יכול, מי שהשתתף בעבר בתוכנית לא יכול.

רק מי שלא השתתף. מי שהשתתף בתוכנית אחרת, לא יכול. ואני אומר, יש בן אדם שסיים שפירא.

אז להיפך, אז צריך כן לבדוק אפשרות לפתוח למי שהשתתף?

בעיקרון אין כפל סיוע. נכון להיום מי שהיה בסיוע, לצורך העניין הסיוע הרגיל שלנו, מה שנקרא שפירא, לא יכול להיות מוגש אחרי שלוש שנים לקמ"ע ב'.

אבל כאן ההפסד. בן האדם מסיים ורואים שהוא ממש כוכב, ומאבדים אותו בגלל שהוא לא יכול, הוא הולך לרחוב.

אוקיי, טוב, פרופסור זיניגרד תודה רבה.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד, ממש מילה אחת. למה אצלנו אנחנו בנינו את התוכנית הזו? בגלל שהיינו, היה לי גם זכות להשתתף בבניית האוניברסיטה, והיו חוסר תקנים, וגם היום בחלק מהמקצועות אנחנו יכולים לקלוט אנשים. אני אמרתי שיש כמה מקצועות שעשרות אני יכול לקלוט. וזה מה שצריך לדבר עם האוניברסיטאות ולהסתכל על הנקודות הספציפיות במקצועות, אבל צריכים להשתתף אנשים שקובעים את המדיניות באוניברסיטאות.

אני חייב להגיד שאתם דוגמה מיוחדת כי אוניברסיטת אריאל ממשיכה להתפתח, אז יכול להיות שקל לכם להתפתח ואז בעצם לקלוט, מאשר להכניס לתקנים הקיימים במחלקות הקיימות. אז זו דוגמה לטובה. נציגים של מכון ויצמן, יש? בבקשה ממש שלוש דקות.

קוראים לי סימה טמיר, אני המזכירה האקדמית של מכון ויצמן למדע, אני נכנסתי לתפקיד רק לאחרונה, אז לכן אין לי את הפרספקטיבה ההיסטורית.

לאיזה תפקיד נכנסת?

המזכיר האקדמי. להוסיף בקצרה על מה שנאמר כאן, אין לי הרבה, מעבר ללחזק באמת את העניין הזה של קמ"ע ב'. יש מקום בהחלט לשקול קצת להקל על הקריטריונים וקצת אולי להגמיש, את הקריטריונים, כי מבחינתנו למשל, אם אנחנו מדברים על מדענים בכירים הנושא של גיל 45, יש לנו הרבה מדענים שהם צעירים מזה ויכולים להתאים לתוכנית, ובאמת הגיעו במסגרת אותו פרויקט חירום, ואנחנו, המכון, עושה את מירב המאמצים לקלוט את מי שמעוניין.

הרבה מהאנשים שהגיעו באמת עשו עלייה, קיבלו תעודת עולה, ובאמת נמצאים אצלנו בצנרת. רק לאחרונה שר הקליטה ביקר במכון ונפגש עם גרנית הייתה שם וקבוצה מאוד גדולה במשרד הקליטה. מעל 30 מדענים עולים שנקלטו אצלנו.

בשנה האחרונה? או בכלל?

לא, לאורך כל. המספרים אצלנו יותר גדולים, פשוט חלקם בכנסים, חלקם לא יכלו להשתתף. בתוכנית הסיוע האחרונה בערך שמונה מדענים קיבלנו אצלנו את סיוע החירום, ויש לנו כ-15 מדענים כרגע בתוכנית שפירא. המכון באמת אחרי שלוש שנים עושה את מירב המאמצים להמשיך בהעסקה שלהם. אני חושבת שאם באמת תוכלו, באמת להשפיע על מקבלי ההחלטות, להקל על הקריטריונים.

אוקיי את זה אני גם אציין בסיכום של דבריי. יש לך עוד משהו להוסיף מעבר?

רק בשורה האחרונה, אלמלא הקליטה, ואלמלא המדענים העולים, המדע במדינת ישראל היה נראה אחרת.

סליחה, עוד כמה מילים.

חברי, פרופסור דינביץ'. יש לי עוד שבע דקות, אני מצטער אנחנו נקיים דיון נוסף עד סוף המושב, בנושא הזה, ואנחנו נעשה את הדיון הזה, אז בבקשה תן סיכום דברייך ואנחנו נעבור.

(דבריו מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח)

היו כמה ישיבות עם פרופסור - - - עשינו פרויקט, יש תוכניות - - -

לא, אין לנו זמן עכשיו בנושא הזה. אנחנו נתעסק בנושא הזה בדיון הבא. פרופסור דינביץ' תן לי לנהל את הישיבה בבקשה. אנחנו נמשיך בהמשך בדיונים האחרונים. ז'אנה את רוצה להגיד עוד כמה משפטים?

שלום לכולם, בזמנו, ביוזמתו של פרופסור דינביץ' במשרד העלייה והקליטה, הובטח פרויקט בשם פעילות למען מדענים עולים. מטרת הפרויקט לעזור למדענים, מהנדסים ומומחים עולים להשתלב בחברה הישראלית במדע ובתעשייה הישראלית. סכום הפרויקט 1.2 מיליון שקלים. בפרויקט השתתפו בתי טכנולוגיה ומרכזי מדע בעשר הערים הגדולות.

הפרויקט היה מוצלח, אני אביא לך כמה דוגמאות. למשל, בירושלים אנחנו הגשנו עשרות פרויקטים בחממות טכנולוגיות ובמשרד הביטחון. אנחנו פיתחנו חומר תוסף תזונה, עכשיו הוא מיוצר במפעלים באוקראינה. אנחנו פיתחנו ופרסמנו מילון של פרופסור ברוך פדולסקי באתרי אינטרנט וכו'. משנת 2013 הפרויקט בוטל משום שהיועץ המשפטי של משרד העלייה והקליטה אסר לסמן בהסכמים עם העיריות תקציבים לפרויקט בכל עיר, לא נתן אפשרות לסמן את התקציב, ומשנת 2013, הפרויקט לא עובד. 10 שנים אנחנו לא קיבלנו שום גרוש.

תודה, אברהם אני פשוט חייב לציין את זה בסיכום ולפני הישיבה הבאה, אחרת לא יהיה שווה כל הדיון הזה. תודה רבה לך ד"ר אברהם שרנופולסקי, תודה על הדברים שלך. אתה יודע שגם הלשכה שלי פתוחה בפניך, ותמיד, אתה יודע, להגיע.

אני אומר ככה, תראו, שלומית אנחנו נתקרב לסיום כי יש לנו עוד שלוש דקות ואנחנו חייבים לסיים. תראו, אני רוצה להגיד קודם כל כמה דברים לפני הסיכום ככה להוסיף מעצמי. אנחנו בערך לפני שנה ושלושה חודשים, כשהתחילה המלחמה, אז היינו בקואליציה, הבנו את גודל האירוע ואמרנו שמדינת ישראל נמצאת פה בפני אירוע שלא היה מקום המדינה, וחזינו נכון, חזינו בעצם מספר גדול של העולים, זה הגיע ל-66,000 אנשים.

כבר אז דיברנו על כך שצריך להיערך מבחינת הקליטה שלהם. וקליטה זה לא רק משרד הקליטה מבחינת הדיור או הסיוע לשכר דירה, אלא גם הכנה מבחינת המשק, ולגרום לאנשים האלה לתרום למשק הישראלי כפי שתרמו רופאים, מהנדסים, מורים, בשנות ה-90'. ואני רואה את ההשתתפות של האקדמיה, האוניברסיטאות, כחלק נכבד וחשוב, כי בלי האוניברסיטאות, בלי האקדמיה אין לנו את ההתקדמות הזאת, בטח בשנת 2023.

לכן מה שאני מבקש קודם כל שהנציגים של האוניברסיטאות יעבירו לנו הצעות לזה, אל תחכו לדיון בוועדה בשביל לשבת ולהצדיק כל מיני דברים. תבואו, תיזמו את זה. קלטתם מכון ויצמן, אוניברסיטת אריאל, פרופסור זיניגרד, אוניברסיטת תל אביב תתחילו ליזום דברים. אם אתם רואים שיש משהו שאתם רוצים לקלוט ולא מסתדר, תבואו למשרד העלייה והקליטה, יש פה דלת פתוחה והקשבה.

לגבי דיון משותף בין הות"ת למשרד העלייה והקליטה, אני מתקרב לסיכום, אז אנחנו אמרנו שהפגישה הזאת תתקיים, ואני מבקש שתחליטו אתם איפה היא תתקיים, אצלכם או אצלכם, המקום זה לא משנה. אני מבקש שתזמינו לפגישה הזאת נציגים של האוניברסיטאות, מי שאתם מוצאים לנכון, אם אתם חושבים שיש מקום לאנשים כמו פרופסור זיניגרד, בוודאי שתזמינו. לא צריך להפוך את זה לאירוע גדול, אלא אירוע מצומצם שיאפשר באמת לקבל החלטות אופרטיביות, ולצאת, לא יודע אם לצאת מהקופסה כי בכל זאת אנחנו לא בקופסה, אבל קצת להגדיל את הראש בהתאם למצב, אני אגדיר את זה בצורה כזאת, כי כפי שאנחנו שמענו בדיון, הכניסה לתוכנית קמ"ע ב' היא עדיין מוגבלת מבחינת התנאים אז לשקול לבדוק את זה, אליכם, אליכם, אני מנסה פה באמת לראות את הגורם המאשר.

ברור, הפחתת הגיל זה הדבר העיקרי פה בעניין הזה, אם אפשר לעשות את זה זמנית, בכנסת נהוג להגיד כהוראת שעה, כן? לא חייבים להעביר כל חוק, אבל מעבירים את זה כהוראת שעה שנה-שנתיים-שלוש רואים אם זה עובד? מצוין, לא עובד? חוזרים למקור. גם זה בסדר.

ועדת העלייה והקליטה בראשותו של עודד פורר תקיים ישיבת ועדה בנושא, אני לא יודע לקבוע מתי אבל שעודד יקבע, אם זה במושב הקיץ אז אנחנו נשמח לקיים בסוף יולי במושב הקיץ. אמרתי לגבי אוניברסיטאות לקבל החלטה אסטרטגית. בנוסף, להנגיש את הקריטריונים של קמ"ע ב', וכמו שאמרתי, בסיום ממש להתייחס לאירוע הגדול הזה של הגעת העולים, מדענים, שכלל לא תכננו להגיע, הם נמצאים בארץ, אני אגלה לכם סוד, חלקם אפילו עוד לא קיבלו אפילו תעודת זהות, נמצאים בסטטוס שינוי מעמד. אבל אם אנחנו נעביר להם מסר שמדינת ישראל מוכנה לקלוט אותם, שאוניברסיטאות ומכללות מוכנות לקלוט אותם, אז בוודאי שהם יתרמו למדע, וכך אנחנו נוכל לתרום להם. חברים, אני סוגר את הישיבה הזאת ותקבלו עדכון בהמשך. תודה רבה לכל המשתתפים.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.