פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת החינוך, התרבות והספורט
16/05/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 45
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ה באייר התשפ"ג (16 במאי 2023), שעה 12:20

יוזמות חינוכיות לקשר בין תלמידים ואזרחים ותיקים

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון

ישראל אייכלר
יוסף עטאונה

מירב לונה תורג'מן - ממונה על גני ילדים, אגף חינוך לגיל הרך, משרד החינוך

חנה ארז - ממונה חברתי קהילתי תלמידים ונוער, משרד החינוך

פרי עראמי אדרי - מנהלת תחום תומכי חינוך והוראה, משרד החינוך

מיטל הוברט אשכנזי - אגף בכיר לאזרחים ותיקים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

חנה אזולאי - אגף בכיר לאזרחים ותיקים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

יוסי גמליאל - מנהל מחלקת נוער, עיריית בית שמש, מרכז השלטון המקומי

יניב יעקב - מנכ"ל, עמותת אור ירוק

ליעד קייקוב - רכזת מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, עמותת אור ירוק

מרים סימבליסטה שמואלי - המועצה הישראלית להתנדבות

יעקב אמציה דויטש - חבר הנהלה, הנהגת ההורים הארצית

מיכל דורות - רכזת מחוזית והדרת, מטב

מורן כהנא - קשרי ממשל ושותפויות, תנועת תרבות

מאיה מנטל - מנהלת תחום אזרחים ותיקים, תנועת תרבות

סיגל אוזרוב - בית בלב רחביה

מלכה בנזימן - עו"ס, בית בלב רחביה

מרים פריט - דיירת, בית בלב רחביה

חיים קרני - מנהל, בית בלב רחביה

שירה שלין - מנהלת אשכול גני "וראייטי", בית בלב רחביה

ליאת כהן וגשל - מנהלת המדרשה, מדרשת אמית מודיעין

יהלי אופן - תלמידה, מדרשת אמית מודיעין

אמילי ליכטר - תלמידה, מדרשת אמית מודיעין

יהושע זוהר - שדלן, אוניברסיטת בר אילן

יהודית גידלי

אביבה יובל מויאל

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

יוזמות חינוכיות לקשר בין תלמידים ואזרחים ותיקים

צוהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, כ"ה באייר התשפ"ג, 16 במאי 2023, בנושא: יוזמות חינוכיות לקשר בין תלמידים ואזרחים ותיקים, לציון היום המיוחד
"והדרת פני זקן". בקשה לדיון מחבר הכנסת ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת הרווחה.

לא צריך לפרט את החובה שלנו כחברה ובוודאי גם החובה שהצטווינו על ידי התורה, לכבד את הזקנים, את המבוגרים. ככל שנכבד יותר את הדור הקודם, נהיה מוכנים יותר לדור העתיד. לצערי, אנחנו לא עושים מספיק כדי לחנך את ילדינו. אני יכול להגיד שאני באופן אישי מקפיד מאוד עם ילדי על הסיפור הזה. הייתי מצפה שבמסגרת חינוכית – לא משנה אם זו הפורמלית או הבלתי פורמלית – כמדינה, כארגוני נוער, כתנועות נוער, כבית ספר פורמלי ובלתי פורמלי בשעות ההפסקה או באיזושהי פעילות, היינו מכניסים את הנושא הזה בצורה מסיבית יותר. יחד עם זאת ישנם פרויקטים קיימים ויוזמות ברוכות וטובות שנעשות, ואני רוצה לברך על כך.

משרד החינוך, מי מציג לנו את התוכנית?

אני ממונה חינוך חברתי-קהילתי.

חנה, בבקשה.

(מקרינה מצגת)

אנחנו מחלקים את העבודה עם הגיל השלישי לכמה ערוצים. מה שאציג – והחברות שנמצאות איתי ימשיכו וישלימו את הדברים – אלה תוכניות שמתקיימות במערכת החינוך ופועלות מבית הספר היסודי ועד החטיבה העליונה, במסגרת מוסדות החינוך הפורמליים והבלתי פורמליים.

נכון לעכשיו יש כ-60,445 תלמידים שפעילים באופן קבוע בשני ערוצים מרכזיים עם הגיל השלישי. בגיל היסודי יש תוכנית שנקראת "קשר בין-דורי" שמשולבת עם המשרד לשוויון חברתי. היא מתקיימת גם ביסודי וגם בעל-יסודי כשביסודי המשרד מתקצב לטובת הנושא 13 ימי הדרכה בארץ, יחד עם בית התפוצות. המטרה היא לאסוף ולאגור סיפורי מורשת לדורות הבאים כחלק מהחיבור בין עולם המבוגרים לעולם הצעירים וכחלק מחיזוק והידוק הקשר ומשמעות הקשר.

אותה תוכנית מתקיימת גם בחטיבה העליונה שבה יש תוכנית שמשרד החינוך מעביר ונקראת "התפתחות אישית ומעורבות חברתית". אומנם היא תוכנית מא' עד י"ב אבל בגילאי י' עד י"ב היא תוכנית חובה לתעודת הבגרות, לכן כל התלמידים בכל שלוש שכבות הגיל האלה, פעילים במסגרות רבות מאוד, בין היתר גם בערוצים שקשורים בגיל השלישי.

בכיתות י' עד י"ב 38,000, כמעט מחצית מסך כול התלמידים שפעילים בתחום.

אעבור למסלולים שקיימים בנושא במשרד החינוך. יש לנו שני ערוצים של תוכניות:

תוכניות שמבוססות על הדדיות – "פעיל בכל גיל". הנחת העבודה מתוך התוכניות האלה היא שלעולם הגמלאים יש הרבה מה לתרום לנוער, לא פחות מאשר הנוער תורם להם, ואלה פעולות משותפות לטובת נושא או משהו אחר. רק כדוגמה "חברים לעת זקנה" של עמותה בשם "מטב", שנתמכת על ידינו ומקבלת אישור לעבודה. המבוגרים יחד עם בני הנוער מטפלים בבעלי חיים כחלק מהתנדבות משותפת, חלק מהעצמה משותפת.

תוכניות תרומה ושירות לזקן – אלו תוכניות תמיכה של נוער או ילדים בעולם המבוגרים. ובתוכניות האלה, שיש אלפים שלהן, אני רוצה להזכיר תוכנית אחת שמופיעה פה ונקראת "סבבתא". "סבבתא" זו תוכנית שנולדה בתקופת הקורונה על ידי שני בני נוער שזיהו בעיה מורכבת מאוד של בדידות גם שלהם וגם של המבוגרים. הם החליטו לפתוח סוג של תנועת נוער, כמו "כנפיים של קרמבו", ולתמוך בכל צורך שעולה בעולם המבוגרים, כחברים. כתוצאה מהסבבתא שהתחיל עם 100 בני נוער - - -

זו תנועת נוער או ארגון נוער?

ארגון נוער.

לא, הוא לא מוכר.

לא, הוא לא מוכר כי הוא לא ביקש תמיכה, אבל הוא קיים היום באלפים בכל הארץ והולך ומתרחב. הכול יצירה של בני נוער בכיתה י"א, שזיהו את הצורך הזה.

כמה חניכים?

בארגון הזה יש כ-6,000 חניכים בכל הארץ נכון לעכשיו, שזה הרבה מאוד. הם פעילים עם הרבה מאוד מבוגרים, שהם מאתרים אותם לאו דווקא דרך הרווחה. הם מאתרים אותם בשכונות, בבניינים. הם דופקים בדלת כחלק מפעילות שהם עשו יחד עם העמותות שעוסקות בסיפור של - - -

גם בחברה הערבית?

אני לא יודעת לגבי החברה הערבית אבל מוכנה לבדוק את העניין הזה, בסדר?

חשוב. אני אשמח לקבל את הנתון הזה, מה קורה במגזר הערבי.

נבדוק את זה וניתן תשובה.

לגבי סיירת 28, זו אותה סיירת שאני מניחה שכולם מכירים. אם לא, אלה בני נוער שמלווים את המבוגרים לקבל את דמי הביטוח הלאומי שלהם כדי להגן עליהם בגלל שהיו הרבה מאוד תקיפות של מבוגרים שהגיעו לבתי הדואר. הם פשוט משמשים כפקחים ומפקחים, עוזרים אישיים ושומרים.

אלה התוכניות הקיימות כרגע עם הקשישים או למען הקשישים, המבוגרים. אני משתמשת בכל המושגים כדי שלא יגידו שמושג אחד הוא לא טוב.

מפה אני רוצה לעבור לתומכי הוראה. פרי עראמי, בבקשה.

שלום, צוהריים טובים, אני מנהלת את האגף לתומכי חינוך והוראה במשרד החינוך. אנחנו מדברים על משהו קצת שונה ממה שחנה הציגה. אנחנו מדברים על תומכי הוראה בכלל, חלק מהם גמלאים. מי הם תומכי ההוראה? תומכי ההוראה הם כל מי שמגיעים למערכת החינוך, נותנים מזמנם ולא מקבלים שכר. הם לא חלק מהמועסקים, אבל חלקם זה השירות הלאומי והשירות האזרחי, מורות חיילות והרבה מאוד סטודנטים ומתנדבים.

היום נדבר על מתנדבים גמלאים. אנחנו מדברים על כ-8,200 גמלאים שמגיעים למוסדות החינוך. באופן כללי אנחנו מדברים על חינוך לגילוי סולידריות, ערבות הדדית, אכפתיות וגילוי אזרחות פעילה. כמו כן על כניסה של הגמלאים ליום לימודים רציף. זאת אומרת בעיקר על החינוך הפורמלי.

המשרד תומך, באמצעות תקנת תמיכות בפעילות העמותות שמפעילות גמלאים בחינוך. בשנה שעברה תמכנו באמצעות תקנות התמיכות ב-1.5 מיליון שקלים בחלוקה לאותן עמותות. היחידה שלי קיימת ארבע שנים, ובמהלך השנים האחרונות פיתחנו יחידות הוראה שמונגשות לאותם תומכים גם באמצעות העמותות אבל גם באופן ישיר, לרשויות. וכן פיתחנו מערכת שקולטת אנשים שמעוניינים להיכנס למערכת החינוך כתומכי חינוך והוראה.

אנחנו פועלים בכל שכבות הגיל ובכל המגזרים, במגזר היהודי וכמובן גם במגזר הערבי. אומנם בקורונה הייתה ירידה, אבל אנחנו מרגישים שהמספרים הולכים וגדלים.

כחלק מהביקורים שלי, ביקרתי אתמול בקריית ביאליק ופגשתי מערך מקסים של למעלה מ-300 מתנדבים רק בעיר קריית ביאליק. כולם משולבים באופן מעורר השראה עם מערך סדור של הכשרה, ליווי, השמה וקליטה, בתוך מוסדות החינוך.

יש כל מיני מיזמים שאנחנו מדברים עליהם. ככלל, אנחנו תופסים את האוכלוסייה המבוגרת ככזו שיש לילדים שלנו הרבה מה ללמוד ממנה. במקום הזה אנחנו מנסים כל הזמן לזהות את היכולת של האדם המבוגר מול הצורך של הילדים. יש כל מיני דוגמאות, למשל: אם הוא מגיע ממקום של אקדמיה אז ידענו לצוות אותו לתלמידים ספציפיים מאוד בעבודות חקר; אם הוא מגיע ממקום של ידע באנגלית ורקע בשפה האנגלית, נחבר אותו גם בהגעה פיזית לבית הספר ולעיתים במיזמים מרחוק כמו שעשינו בקורונה והמשכנו איתם.

בשורה התחתונה, אנחנו מרגישים שהתלמידים שלנו נשכרים מהקשר הזה אבל גם הגמלאים נשכרים ממנו. אנחנו רואים שהם מגיעים באופן רציף לבית הספר ולא מפספסים, הם מקבלים את המערכת של הכיתה, מודיעים להם אם יש טיול וכולי. הדבר הכי יפה הוא לראות איך הילדים מחכים להגעה שלהם. הגמלאים משולבים בכל שגרת היום בבית הספר: נכנסים לחדר המורים, יושבים איתם, בטקסים. בקורונה שמענו סיפורים על זה שתלמידים הגיעו לבתים של הגמלאים לכבד אותם ולראות מה איתם. אנחנו מרחיבים את הפעילות הזאת.

בשקף האחרון שמתי כמה שמות של עמותות שאנחנו פועלים איתן ופועלים בעזרתן. כל עמותה פה היא עולם ומלואו ביצירה של יוזמות חינוכיות.

אעביר את רשות הדיבור למירב שתדבר על סיפור התמיכה בגני הילדים.

אני הממונה על גני הילדים במשרד החינוך. פרי הזכירה קודם את התוכניות של תומכי ההוראה. זו אחת התוכניות המפוארות שפועלת הרבה שנים בגני הילדים ונקראת "זה"ב בגן" שמופעלת על ידי "באים לטוב". יש לנו כ-1,300 מתנדבים, ב-72 רשויות, שמגיעים באופן קבוע לגני הילדים, עוסקים בחינוך לזהירות בדרכים ומקבלים הכשרה מדויקת מאוד. כלומר למתנדבים האלה יש קבוצות שבהן מגיעים אליהם ומכשירים אותם: מה זה גני ילדים, איך מתנהלים עם ילדים, כי זה גיל ייחודי. זה מערך מפואר שאנחנו גאים בו.

מעבר לזה קיימות תוכניות ויוזמות בגני הילדים. הגיל הזה הוא הגיל שהכול מתחיל בו והכול קורה בו. אנחנו מאמינים שהקשר הזה עם הזקנים, עם המבוגרים, אם הוא יתקיים בצורה טבעית ובסביבה שיש לה הקשר טוב ונעים, אז הילדים יצמחו לתוך העולם הזה עם ערכים. יש כאן כמה דוגמאות מגוונות אבל הדבר המשותף לדוגמאות האלה זה החינוך הערכי. זה הדבר שהוא הבסיס בכל התוכניות האלה: חינוך לערבות הדדית, נתינה, שייכות וזהות שהם חלק מהקהילה שהגנים נמצאים בה.

"סבתא גן", "סבא גן", אלה באמת יוזמות שהן פרי שיתוף פעולה של גן ילדים עם זקן או מבוגר במרחב. במסגרת היוזמה הזאת מגיעים הזקן או הזקנה ליום לימודים קבוע בשבוע בגן. יש חשיבות לעובדה שזה יום קבוע כי במהלך הזמן, כמו שפרי אמרה, הילדים כבר מחכים ליום הזה וברור להם שמגיע איש צוות נוסף. אני בכוונה אומרת "איש צוות", כי הם הופכים להיות חלק משמעותי בשגרה של הגן. במשחק, בקריאת סיפורים - הם משתלבים כחלק מהצוות בגן. יפה לראות, במקרים שבהם זה מצליח, איך הילדים תופסים בצורה טבעית את הזקן או הזקנה, המבוגר או המבוגרת כעוד דמות משמעותית בגן.

"84" – בנובמבר אשתקד צולמה תוכנית בשיתוף פעולה עם כאן 11. היא תועלה לאוויר בקרוב. במסגרת התוכנית הזאת היה שיתוף פעולה בין כאן 11 למשרד החינוך והוקם גן ילדים בבית אבות "משען". שוב, המטרה הייתה להראות את הדבר הטוב והטבעי, שמתרחש שם.

הם מבקרים שם?

עדיין, נכון.

הוא לא הוקם שם, הם מבקרים שם.

הוקם גן מאולתר.

לצורך התוכנית.

לצורך התוכנית, זה לא גן טבעי כמו שהיינו רוצים. המטרה הייתה להראות אינטראקציה חיובית ומקבלת. אנחנו כמשרד, כמובן, עקבנו אחרי מה שקורה לילדים, עם איזה חוויות הם חוזרים. יש למה לצפות בתוכנית הזאת, בהחלט מחמם את הלב. שוב, מתוך כוונה להראות לחברה שהאירוע הזה הוא אירוע חיובי.

"גנים בקהילה" – זו תפיסה חינוכית שאנחנו עובדים קשה להנחיל אותה. בתפיסה של קהילתיות גן נטוע בקהילה שלו וצריך לייצר קשרים רחבים כמה שיותר עם גורמים שונים בקהילה, קוראים לזה "יהלומים תרבותיים". כחלק מהתפיסה הזאת גנים מייצרים קשרים עם בתי אבות או מועדוניות – אנשים מבוגרים בקהילה. הם יוצרים תוכנית עבודה שנתית, זאת אומרת לא פעם בשנה. מדברים פה על תוכנית מסודרת של מפגשים, יש סדירויות ושגרות, חוגגים ימי הולדת יחד, חגים, אירועים, טקסים. לוקחים כל מיני פרויקטים משותפים, כמו יצירת שוק למכירה של דברים שהם מכינים יחד, יש לנו מקהלות משותפות. יש יוזמות רבות מאוד.

התוכנית האחרונה שאספר עליה זו תוכנית שאנחנו בסיום הכתיבה והתכנון שלה, ותצא לפועל בשנה הבאה. זו תוכנית במסגרת התוכנית של משרד החינוך "ספריית פיג'מה" – מַכְּתָבַּת אַלפַאנוּס, תוכנית שמובלת במשרד החינוך כעשור. לטובת מי שלא מכיר, זאת אחת התוכניות המפוארות של המשרד. במהלך החודש מגיע ארגז ספרים לגני הילדים, הגננת קוראת לילדים את הספר ובסוף החודש כל ילד מקבל אותו הביתה. כך הספרייה הביתית מועשרת בשמונה ספרים בשנה. בכל שנה בבחירת הספרים, יש ספר אחד לפחות שמדבר על הקשר הבין-דורי ומעודד אותו, שמסתכל על ערכים. המכנה המשותף של הספרים הוא שיח ערכי. כך כל שנה מקבלים הילדים ספר שעוסק בנושא.

מירב, התוכנית הזו עובדת גם בגנים במגזרים החרדי והערבי?

במגזר הערבי – כלל הגנים בחברה הערבית, היא נקראת מַכְּתָבַּת אַלפַאנוּס, ומגיעה. במגזר החרדי – אנחנו בתהליכים מכיוון שיש קושי לבחור ספרים מותאמים.

יש צפי לכניסת התוכנית? אני מבין שהשנה, זאת אומרת בספטמבר, התוכנית בטח כבר תפעל במגזר הכללי.

היא פועלת כבר למעלה מעשור.

דיברת עכשיו על התוכנית האחרונה שאתם באמצע כתיבתה.

החדשה, כן. כל מתנדב יקבל חבילת ספרים כולל פעילויות.

מתי התוכנית הזאת תתחיל לפעול? בספטמבר?

הפעם הראשונה שיגיעו הספרים לגן תהיה בערך בנובמבר, היא תתחיל לפעול עם המתנדבים.

עד נובמבר אפשר לצפות שזה יפעל גם במגזר החרדי? יש לנו בכל זאת כמעט חצי שנה לטפל בנושא הספרים, אני מוכן לעזור בנושא.

אשמח כי יש לנו דיונים לגבי הספרים שיכולים להיכנס. אבל אלה לא חייבים להיות הספרים של התוכנית הזאת אלא ספרים אחרים.

אין לי ספק שחבר הכנסת אייכלר יעזור למצוא את הספרים, נפעל יחד.

בהחלט כן, כל מתנדב יקבל ספרים. מצעד הספרים – אני אשמח, יש לנו - - -

אם יש בעיות נוספות נשמח לפתור גם אותן. אתגרים, לא בעיות.

תארו לכם שכל מתנדב מקבל תיק ספרים עם ספרים שהם שלו, עם פעילויות מוצעות. הספרים האלה גם הולכים הביתה, המזוודה הזאת מטיילת. זהו, זו הייתה דוגמה קטנה מכל מה שמתרחש.

איחרתי קצת, סליחה. דיברתם על הנושא של הגיל השלישי בבתי הספר?

כן.

בדיוק על זה.

הייתה פה פריסה. משרד החינוך אני רוצה להגיד, כשהתחלתי את הדיון אמרתי לכם שאני לא יודע כמה תוכניות קיימות במשרד, אבל באמת הופתעתי.

אני רוצה לחדד ולהוסיף עוד משהו ובזה לסיים.

רק ברשותך, חבר הכנסת אייכלר, ביקש את הדיון הזה. נעתרתי למרות שידעתי שהולך להיות גם לילה ארוך וגם יום עמוס. הוא ביקש גם בוועדות נוספות ולכן הוא צריך להסתובב בין הוועדות.

לפני שהוא מדבר, אני חייב לספר לך סיפור לגבי אייכלר, יהודית תאהב את הסיפור הזה.

השאלה האם אייכלר יאהב.

זכיתי לצאת עם הרב אייכלר למשלחת להונגריה והייתי איתו ארבעה ימים. לא הכרתי אותו מספיק, אני רוצה להגיד לכם שזכיתי להכיר אדם מדהים, מכיל. מכיל בכלל, לא רק את הנקודה שלו כאדם חרדי אלא את הסביבה. היה לי כל-כך מעניין ומלמד, למדתי כל-כך הרבה. אייכלר יישר כוח, הובלת משלחת מדהימה וייצגת מדינת ישראל בכבוד גדול מאוד.

תודה רבה חבר הכנסת דוידסון, עשית פה חיים שכאלה.

זה היה קצר, אני יכול להאריך הרבה יותר. מי אמר שיש עתיד והחרדים לא חיים ביחד?

דוידסון, אתה יודע שלפי החוק אני כבר קשיש?

אתה צעיר.

באתי לפה ליום "והדרת פני זקן" שיזמנו בכל הוועדות שהסכימו. בוועדה שלי היה דיון אחד ועכשיו יש דיון נוסף, ואמרתי שאני חייב הפסקה כדי לכבד את חבר הכנסת יוסף טייב, הוא דמות חינוכית בפני עצמה.

גם חבר הכנסת דוידסון הוא דמות, לא רק בתחום הספורט. הוא שימח את כל האורחים שנפגשנו איתם כשהוא התחיל לדבר על ספורט ב - - - הונגריה, הם אוהבים את זה מאוד. אבל הוא ריגש אותם, עד כדי דמעות, בסיפור האישי שהוא סיפר על ההורים שלו ניצולי השואה ועל המקום שממנו הוא בא בליטא. למרות שהוא בא בגיל שנה בלבד, הוא סופר ישראלי.

כמעט צבר.

חבר הכנסת יוסף טייב, הוא עוד יותר דוגמה, הוא הגיע בגיל הרבה יותר מבוגר. ברוך השם, הדמות החינוכית שלו הביאה אותו עד להיותו יושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת. יש צברים שארבעה דורות בארץ ולא יחשבו אפילו להיות חברים בוועדת החינוך, אשרייך.

רק שלא תצא תקלה תחת ידינו.

למה אני חושב שוועדת החינוך הכי חשובה? כתוב בפסוק: "שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ". זאת אומרת שהקשר בין זקנים לצעירים – ועדת החינוך זה הדיון שאתם עושים – הוא המפתח בשביל להשכיל את הצעירים, כי לזקנים יש הרבה מאוד מה לספר והצעירים נותנים הרבה חיים לזקנים שמספרים. היום זה מקובל מאוד, כשאני הייתי צעיר החטיאר הזקן לא עניין את הצעירים. היום הילדים הולכים ועושים עבודות שורשים, הסבתא נהנית והם נהנים, זה דבר חשוב מאוד.

"עֲטֶ֣רֶת זְ֭קֵנִים בְּנֵ֣י בָנִ֑ים וְתִפְאֶ֖רֶת בָּנִ֣ים אֲבוֹתָֽם". מה זה "עֲטֶ֣רֶת זְ֭קֵנִים"? הכבוד של הילדים זה הסבא והסבתא שיש להם גם ניסיון חיים. "וְתִפְאֶ֖רֶת בָּנִ֣ים אֲבוֹתָֽם" – זאת אומרת האבא של הילד מתכבד על ידי הסבא אצל הנכד. זאת אומרת רצף הדורות: "עֲטֶ֣רֶת זְ֭קֵנִים בְּנֵ֣י בָנִ֑ים" – הקשר בין הסבא לנכדים. אנחנו יודעים שהנכדים אוהבים את סבא וסבתא יותר מאשר את אבא ואמא, כי הם רק נותנים סוכריות ואבא ואמא מוסר. אבל "ְתִפְאֶ֖רֶת בָּנִ֣ים אֲבוֹתָֽם" – זאת אומרת גם הבנים, שזה האבא והאמא, מתפארים באבות שלהם, הקשר בין הורים לילדים.

אני מברך מאוד שתצליחו באמת בעבודה הזאת, לחבר את דור העתיד, כי כבר אמר יגאל אלון: עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל. לכן חשוב מאוד. אדוני היושב ראש, אני מאחל לך בהצלחה ודיונים פוריים. תודה רבה.

הרב אייכלר, סליחה, אבל אתה חייב לשמוע את שתי בנות הנוער שנמצאות כאן לפני שאתה הולך.

אנשים מחכים לי, אולי אחת.

אחת. אמילי, את רוצה?

כן.

אמילי, בבקשה.

אני תלמידת כיתה י"ב במדרשת "אמית" מודיעין. בבית הספר אני מרחיבה חמש יחידות לימוד מחול. מחול זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי וכשהייתי בכיתה י', בעזרת הצוות החינוכי של בית הספר, הקמנו את פרויקט "מחוברות": תלמידות מגמת מחול ונשים ותיקות בעיר מודיעין, שבעזרת תנועה ומחול יוצרות ביחד, מדברות ופותחות את האומנות הזו.

בנות מגמת המחשבים מלמדות את הנשים הוותיקות להשתמש בזום, פתחו להן עמודים בפייסבוק. הקשר הזה, הצורך של הנשים הוותיקות בטכנולוגיה והיכולת של הבנות במגמה והידע שלהן, הוא פרויקט מדהים ופועל בבית הספר עד היום.

תודה רבה לכם, יישר כוח.

זאת הייתה אחת הדוגמאות של פלטפורמה שנקראת מעורבות חברתית במוסדות החינוך העל יסודיים.

וחנה מובילה אותה.

שני הצדדים נהנים - - - אולי גם אני אלמד פעם את הטכנולוגיה. תודה רבה.

אני רוצה להוסיף עוד משפט, ברשותך.

כן חנה, בבקשה.

יש לנו כיתות גמלאות שהוקמו כבר לפני הרבה מאוד שנים, קרוב ל-25 שנה הפרויקט הזה כבר פועל. כמובן, תלוי תקציבים, לפעמים יש יותר ולפעמים יש פחות, היינו שמחים תמיד שיהיה יותר. זה מאפשר לעולם הגמלאים להשתלב בתוך מערכת הלימודים הרגילה של התיכונים, כחלק מכיתה רגילה של תלמידים. והחוויה שם, הלמידה המשותפת של מבוגרים עם צעירים, היא משהו שאי-אפשר אפילו לתאר במילים. תמיד שווה ללכת לראות, ולשאול את הצעירים והגמלאים מה הם מרוויחים מהלמידה המשותפת. יש לנו 128 כיתות כאלה בכל הארץ, היינו שמחים שיהיו הרבה יותר.

מה התקציב לזה?

תקציבים שהמשרד מאפשר אותם, אם זה הרשויות המקומיות – בתוך התיכונים.

peanuts.

פירורים.

היינו שמחים שתהיה אפשרות להרחיב את הדבר הזה.

המשרד עושה הרבה מאוד. לא בגלל עולם הגמלאים, בגלל עולם הילדים והנוער שזקוק לגמלאים והצורך שלו להתפתח לעולם טוב יותר. זה בלתי נפרד. לכן בכל פלטפורמה שהמשרד מזהה שאפשר לעשות את החיבור – עושים אותה, נשמח להרבה שיתופי פעולה אם יהיו.

הגיל השלישי משתתף גם בהוצאות? זאת אומרת, יש להם חלק של מצ'ינג? לא משלמים?

לא.

אדוני היושב ראש, אספר לך שביקרתי בבית ספר ש"י עגנון בנתניה. הייתה שם כיתה אחת, עכשיו יש כבר שתי כיתות. מרגש לראות את זה, מרגש מה זה עושה לגיל השלישי, לאנשים שנמצאים שם ולתלמידים.

הם מסתובבים בהפסקות, מדברים איתם, עושים כל מיני שיחות. חלק עוזרים להם באנגלית ובחשבון, היה שם אדם דתי שעשה קבוצה של שיעורי תורה בהפסקות. מחמם את הלב וצריך להגדיל את זה.

והם לא מפסידים יום בהגעה לקבוצות האלה, זה לא יתואר. הייתי בכיתת גמלאים בבית ספר באשקלון, בקורונה הכיתה התארגנה כולה והלכה מבית לבית לבקר את המבוגרים, הביאו להם עוגה וחלות לפני שבת. זו ארץ ישראל היפה.

מקסים.

יפה מאוד.

סליחה שאני קוטעת אותך. בעניין התקציב, אני מנהלת תחום תיאום מעקב ובקרה, אגף בכיר אזרחים ותיקים, משרד הנגב והגליל והחוסן הלאומי. משרד החינוך, הזכרתם כמה פעמים את המשרד לשוויון חברתי, אנחנו כבר בנגב והגליל.

שאלת על התקציב בעניין של כיתות ותיקים, שדובר פה רבות. מדובר על 6 מיליון, חשוב היה לציין את זה לפרוטוקול.

6 מיליון למה?

לכיתות ותיקים שהמשרד מתקצב מדי שנה.

זה תקציב שיורד מהנגב והגליל או ממשרד החינוך?

לא, מהנגב והגליל.

הנגב והגליל.

והוא נמצא בתקציב של 2024-2023 או לא?

כן, הוא צפוי להמשיך גם בתקציב הזה, לתקציב הדו-שנתי של 2024-2023.

אין שם מפלט?

אני לא יודעת להגיד ברמות האלה, השאיפה היא להמשיך לתקציב הבא, בוודאי. הוא פרויקט מצליח, הוא פועל כבר מספר שנים ברשויות רבות.

יש לו מקור תקציבי, יש הכול.

כן, כן, בוודאי.

את עושה הפרדה בין הכיתות שהן כיתות רק של גמלאים – שמשולבות בתוך בית ספר – לבין כיתות משותפות. בכיתות המשותפות אותו גורם שמלמד תנ"ך, מלמד גם גמלאים וגם נוער באותו זמן. הכסף שניתן למורה הוא בעצם אותו כסף, הוא לא מקבל יותר.

נכון. אני התייחסתי לפרויקט של כיתות ותיקים.

שהן בלעדיות.

הן בלעדיות, כן.

זאת אומרת רוב התשלום הוא למורים.

לא.

לרשויות המקומיות.

לרשות.

בסדר, אבל הרשות משלמת למורים.

מה הרשות עושה עם הכסף הזה?

על מה הכסף הולך? הוא הולך להוראה.

הוא הולך להוראה, הרי הפרויקט הזה פועל כשאזרחים ותיקים מגיעים פעמיים בשבוע לבתי הספר ולומדים שם מקצועות שהם בחרו, זאת אומרת דברים שמעניינים אותם. מן הסתם התקציב הזה הולך להוראת התלמידים, להוראת האזרחים הוותיקים.

להוראה.

משיחות שלי עם מי שמפעיל, אני יודעת שהתקציב הזה הולך גם להחזקה של הגמלאים: ימים מרוכזים, שיהיה להם קפה, שיהיו להם ימי כיף וכולי. הכסף גם לזה.

יפה מאוד.

זה חלק אינטגרלי מזה.

דיברתם גם על שינוי האקלים הבית הספרי. חשוב להגיד שזה בהחלט בא לידי ביטוי, מרגיע יותר את האווירה. באמת פוגשים את זה.

אם הייתם מראים נתון שזה מוריד אלימות בבתי הספר, הייתם מקבלים תקציב גדול יותר.

עובדים על זה, יש בדרך מחקר שעובד על הקשר.

כי אני חושב שזה כן משפיע.

חד-משמעית.

תלמידים אומרים, הם לא רצים.

כן, כן, אני בטוח שהנתונים יראו את זה.

המשפט שלהם: אנחנו לא רצים כי אנחנו יודעים שיש מבוגר בדרך שאנחנו עלולים להפיל, אז אנחנו לא רצים, לא משתוללים.

יפה מאוד.

מנכ"ל עמותת אור ירוק, יניב יעקב, בבקשה.

תודה אדוני. יהודית, אפשר להראות את הסרטון ששלחנו?

יש לנו שבע דקות.

עדיף שנדבר במקום הסרטון.

בדיוק.

בקצרה, אני רוצה להתייחס לפרויקט "זה"ב בגן" שדיברו עליו קודם. פרויקט זה"ב בגן זה פרויקט שאור ירוק פיתחה וייסדה בשנת 2015, ורץ במשך מספר שנים עם השותפים שלנו ממשרד החינוך באופן צמוד, בתמיכה ובתקצוב של משרד החינוך. דבר שלצערי, הפסיק בשנתיים האחרונות. כיום זה נמצא תחת "באים בטוב". לצערי, אנחנו רואים ירידה חדה בפעילות. אם בעבר היינו סביב 1,800 מתנדבים, היום אנחנו סביב 1,000 מתנדבים. אין לזה תקצוב, אנחנו באור ירוק שמים מאמצעים שלנו בלבד. בעבר הייתה תמיכה בהיקף של 1/2 מיליון שקלים ממשרד החינוך, כיום זו רק תמיכה שלנו ופעילות מסוימת, מצומצמת, של "באים בטוב".

כשאתה אומר כיום, ממתי?

משנת 2020 כשהסתיימה התמיכה של משרד החינוך, אין תמיכה של הממשלה בפרויקט הזה. בגלל שזה כל-כך חשוב לנו ואפקטיבי, אנחנו מתקצבים את זה מהמקורות שלנו. אנחנו רואים את הירידה בפעילות. למתנדבים אין עזרים, אין ערכות, יש ירידה במתנדבים ובמה שהם מקבלים. אשמח אם הוועדה תוכל לקדם תמיכה נוספת – ממשרד החינוך או דרך הנגב והגליל שמה שהיה בשוויון חברתי עבר אליהם – כי בקצב הזה הפרויקט באמת ילך וייעלם.

נבדוק את הנושא, תודה רבה. הנהגת ההורים הארצית, יעקב אמציה דויטש, בבקשה.

אני לא רוצה לגזול זמן כי אני מבין שחסר לנו. אספר רק סיפור שקצת קשור כי הנושא הזה הוא בלב ליבת החינוך שלנו, הנושא הערכי. שכחתי את המקור שלו, אני מתנצל.

אחד התלמידים בישיבה בא לרב שלו ואמר לו: מזל טוב, היום אני סבא. הרב שלו אמר לו: סוף-סוף אתה בן אדם. אמר לו התלמיד: אתה מכיר אותי, אני תלמיד טוב כל השנים, אני תורם לקהילה, רק עכשיו אני בן אדם? אמר לו הרב: אצל כל בעלי החיים יש קשר בין הורים לילדים, אבל אצל בני אדם יש קשר גם בדורות שמעבר וסבא עם הנכדים, ולכן עכשיו אתה באמת בן אדם.

אני לא רוצה לגזול עוד זמן, אני חושב שנכון יותר לשמוע כרגע את ליאת ואת יהלי, כי בסוף היוזמות באמת מגיעות מהשטח והתועלת שם היא טובה יותר, כמובן.

תודה רבה, תכף אתן להן. מרכז השלטון המקומי, יוסי גמליאל, בבקשה בקצרה.

שלום וברכה, אני מנהל מחלקת נוער בעיריית בית שמש וממלא מקום יושבת-ראש האיגוד הארצי למנהלי ועובדי הנוער ברשויות, ואני מייצג כאן את השלטון המקומי. בשבילי זה רגע מרגש להיות כאן כשחנה מציגה את "סבבתא", אותם שני בני נוער. היוזמה התחילה בבית שמש קצת לפני הקורונה, זו יוזמה מדהימה. חשוב לי שתדעו שזה לא ארגון נוער שמוכר כארגון נוער ומקבל איזושהי תמיכה.

הוא ללא תמיכה.

אין להם שום תמיכה, הכול זה רשויות שמצליחות לנדב להם מספר שקלים. זה ארגון מדהים. הנוער בבלתי פורמלי זה התחום שאני טוב בו, בוודאי שכל דבר שנוכל לעשות עם נוער ומבוגרים. זה לא איזשהו מפגש, אני מדבר איתכם על חנוכה; על פורים; על ארוחות משותפות ביום העצמאות; על טיול; דברים מדהימים שקורים עם בני הנוער.

חשוב לי לציין שגם בתוך החברה החרדית חסר לנו כזה דבר. את נגעת לדוגמה בגמלאים בתלמודי תורה וגני ילדים, זה קפץ לי. אני חושב שזה יכול להיות גם בתוך החברה החרדית, שיבואו גמלאים על זהירות בדרכים, זה דבר מדהים.

סליחה, כמו שציינת התוכנית קיימת גם למגזר החרדי, ולמגזר הערבי. אבל לצערנו, היא לא מגיעה לשם. התוכנית קיימת, מותאמת למגזר.

למה היא לא מגיעה לשם יעקב?

לצערי, תקציב. בשנים האחרונות פיתחנו את התוכנית בהתאמה למגזר החרדי אבל כמו שאמרתי: התקציב ירד. מה שקיים ירד כשלעצמו, לא יכולנו לפתוח פעילויות חדשות.

חשוב לי לציין שבעבר עשינו עם מנהל חברה ונוער באירועים מרכזיים – במצטייני מחוז – פעילות שהסרטנו. וכמו שדיברתם קודם, כתבנו סיפורים עם מבוגרים שהיו בעלי משמעות לדור הצעיר, ולוואי שתמצאו לכזה דבר תקציב. אנחנו בבלתי פורמלי, כמייצג את מנהלי מחלקות הנוער, מוכנים לפתוח קבוצות מנהיגות. תנו לנו תקציב ונפתח לזה קבוצת מנהיגות. ושוב, זה יהיה גם משהו המשכי, תהליכי, לא חד פעמי. זה היה אירוע מצוין במחוז ירושלים, כל מבוגר סיפר לנערים מיהו, מהו, מה הוא עשה למען נוער ונוער בסיכוי והוצאנו על חוברות במחוז. אני חושב שזו עצה טובה, כמובן בסוף הכול תלוי תקציב. אבל בשם מנהלי מחלקות הנוער, אנחנו פה. תודה.

תודה רבה.

אני רוצה ברשותך להגיד רק מילה, כי לא הכול תקציב.

אני רוצה לתת גם לתלמידה לדבר, אני חושב שמשרד החינוך קיבל פה במה מעל ומעבר.

רק להגיד שלא הכול תקציב.

ברור שלא הכול תקציב.

נכון, כי אנחנו עושים את זה.

כשיש רצון, והם עושים. יהלי אופן, בבקשה.

היי, אני בכיתה ט', במדרשת "אמית" מודיעין. לפני שלוש שנים, בכיתה ז', הרגשתי את החוסר האישי מניתוק הקשר עם סבתא שלי שהיה, כמובן, בעקבות הקורונה – כי היינו לבד בבית, והם היו לבד בבית ולא היה ממש קשר ודיבור. יחד עם כמה חברות הקמנו עם הצוות החינוכי את פרויקט "סבבה".

בזמנו זה היה שיעור פעם בחודש בזום: אנחנו נכנסות לזום ביחד עם הסבים והסבתות, מתפללות ביחד, וסבים וסבתות מעבירים לנו שיעורים בתורות. היה לנו שיעור על היסטוריה והיה לנו שיעור אומנות. היום, ברוך השם, זה ממשיך. זה שיעור שבועי במערכת, סבים וסבתות מגיעים פיזית לבית הספר ומעבירים שיעורים.

זה תרם לי הרבה מאוד, גם ביכולת לזהות חוסר ומצוקה ולעזור ולתת ממני למקום של החוסר. זה תרם גם לבנות בכיתה ובשכבה, איך להסתכל על אנשים אחרים, לזהות את החוסר הזה ולתת. המקום הזה והיכולת לתת לאנשים אחרים זה מטורף ומדהים.

תודה רבה לך. חיים, בבקשה.

אני המנהל של בית הדיור המוגן, "בית בלב" רחביה. פה, מעבר לקיר, כשתצאו תסתכלו בחלון ותראו את הבניין שלנו. באנו להציג פרויקט ייחודי ופורץ דרך של שילוב שני גני ילדים בגיל 5, שנה לפני כיתה א' יחד, בתוך בית הדיור המוגן עצמו.

"בית בלב" זו רשת, חברת בת של "מכבי שירותי בריאות". ב"בית בלב" רחביה אנחנו בפרויקט כבר עשר שנים עם "וראייטי". לידי נמצאת שירה, מנהלת אשכול הגנים של "ורייאטי" שנמצא בסמוך אלינו. מתוך זה שמונה שנים היו מפגשים של שכנים, הילדים באו אלינו, אנחנו באנו אל הילדים. לפני שנתיים תוך כדי הקורונה, כתוצאה מהקורונה הגענו להבנה עם עיריית ירושלים ובשיתוף העירייה, להקים שני גנים אצלנו בתוך הבניין. זה לא בניין שמשופע בשטחים. כדי להבהיר עד כמה היה עניין בפרויקט, עיריית ירושלים השקיעה קרוב ל-2 מיליון שקלים בשיפוץ שטח בבעלות בית בלב כדי להפוך אותו לשני גנים איכותיים. מלכה ושירה יפרטו על הפרויקט. מלכה בנזימן היא העובדת הסוציאלית שלנו.

אני מציע שרק תציג אותן. לצערי, הן לא יוכלו לפרט על הפרויקט כי אני חייב לסיים את הדיון.

לפחות להראות את הסרטון.

לא, אין לי איך להראות את הסרטון.

לנו לא נשאר זמן בכל הסיפור הזה?

לא, לא.

סליחה, ולנו? אנחנו משרד - - -

לא, חברים. מיטל, חשבתי שסיימת, בגלל זה עברנו הלאה.

לא, התייחסנו באופן ספציפי לכיתות ותיקים.

ברשותך, רק להגיד כמה מילים על הפרויקט עצמו.

בקצרה.

בקצרה ממש. ציטטו פה, יש מה שנקרא: דור לדור יביע אומר. הרעיון הוא לא שילדים באים לשמח מבוגרים אלא שהמבוגרים, הקשישים, הדיירים של הדיור המוגן, הזקנים – אנחנו לא מפחדים מהמושג הזה, אנחנו מאמינים בו, במה שיש להם להביא עם הזקנה – הם אלה שבאים ומעניקים לילדים. יש שם פרופסור לביולוגיה שעושה חוג לילדים בגן סאקר ומלמדת אותם על פרחים, צמחים וכולי. הארכיטקט לשעבר של עיריית ירושלים, מלמד אותם ציור. ועוד כהנה וכהנה חוגים.

אני העובדת הסוציאלית של הבית. נמצאת איתנו כאן מירה, מירה היא אחת הדיירות שלנו. היא מעבירה חוג לאומנות – בצורה מרשימה – לילדים. צריך להבין שזה עניין שקורה ביום-יום, הם חיים שם. הדבר הזה קורה ביום-יום, זאת אומרת הדיירים והילדים חיים באותו בית. זה הבית של הדיירים וזה מקומם של הילדים במשך שעות היום, והדבר שקורה שם הוא מופלא ביום-יום.

וללא תקציבים של המדינה בכלל.

אנחנו מאמינים שצריך לתת לדיירים תחושת ערך. להחזיר את תחושת הערך ואת התחושה של הנחיצות, וזה פועל בגדול.

יפה מאוד.

תודה רבה.

סליחה, הגעתי מרחוק. מאוד חשוב לי.

תאמינו לי שאם הייתי יכול לתת לכולם לדבר - - -

תאהב מאוד את מה שיש לי להגיד.

אין לי ספק אבל אני רוצה להגיד לך משהו אחד, אני אחרי 30 ומשהו שעות ללא שינה, שלושה דיונים היום ועשר כוסות קפה. זהו, העיניים שלי כבר לא מחזיקות ואני עוד הולך להישאר ער במשך - - -

לא שמעת אותי.

אני קצת חצופה, אבל אולי חלוקת הזמן לא הייתה הוגנת.

אני חושב שמשרד החינוך בא. באים לייצג את כלל הפעילויות שנעשו, אני חושב שהמשרד ייצג את כלל הפעילויות. אנחנו, כמובן, לא מזלזלים בשאר הדברים. הדברים שנעשים ברוכים וחשובים גם אם הם לא נאמרו ולא תפסו מקום של רבע שעה בוועדה, עצם הנוכחות שלכם פה. אני אומר לכם בשיא הרצינות. אני ממעט לדבר בוועדה בדרך כלל, אם יש ח"כים נוספים אני משתדל להגיד בקצרה את מה שיש לי. הנושא חשוב, עצם קיום הוועדה סביב הנושא של ציון היום המיוחד: "והדרת פני זקן". יש עוד סדר יום ארוך.

חבר הכנסת טייב, אני רוצה להזמין אותך לסיור אצלנו. אני מזמינה אותך ותראה.

בשמחה רבה. נעניתי לבקשה, בסדר?

"והדרת פני זקן" של המשרד לפיתוח נגב וגליל.

מיטל, את רוצה ב-50 שניות, אם יש לך משהו חשוב? אבל ממש ב-50 שניות. מיטל, כן.

בוודאי, אני אשמח. חשבתי שאתה מדבר אליה.

קוראים לה מיטל?

לי קוראים מיטל, לה קוראים מיכל, זה קצת מבלבל.

אמרתי מיטל.

קודם כול, כמו שהבנתם אנחנו כבר לא שוויון חברתי, זה הנגב והגליל והחוסן הלאומי. האגף רואה חשיבות גדולה לחיזוק הקשר הבין-דורי, הוא פועל להטמעת המדיניות על ידי הובלת פרויקטים שמשלבים אזרחים ותיקים, ילדים, צעירים ובני נוער מכלל המגזרים. אנחנו נוגעים גם במגזר הכללי, גם בערבי, גם בחרדי ובפריסה ארצית ברשויות מקומיות רבות.

כפי שדיבר חבר הכנסת הרב אייכלר, המטרה היא ליצור שינוי עמדות בקהילה ובחברה הישראלית בכלל. שהאזרחים הוותיקים יראו את הנוער כנוער ערכי וטוב, והנוער יראה באזרח הוותיק תורם משמעותי ונוכח. הוצגו פה על ידי משרד החינוך פרויקטים רבים, כמובן בשיתוף פעולה ובהפעלה משותפת. הוזכרו פה גם ילדים במעונות יום שבהם מתנדבים אזרחים ותיקים, "זה"ב בגן", כיתות ותיקים.

מחלת המאה ה-21 היא מחלת הבדידות. המשרד עוסק רבות בנושא של הפגת בדידות בקרב אזרחים ותיקים. יש את נושא הסטודנטים, סטודנטים מגיעים לבתים ולמועדני יום ונפגשים עם אזרחים ותיקים. יש את פרויקט "והדרת פני זקן" ובו שילוב של בני ובנות שירות לאומי ואזרחי שמגיעים לבתי הוותיקים ומפיגים את בדידותם. לצידי מיכל דורות מעמותת מטב, אשר מפעילה את פרויקט "והדרת". הפרויקט המקסים נוגע באזרחים ותיקים רבים בבתים ובמרכזים קהילתיים ומופעל על ידי בני ובנות שירות לאומי.

ומתוקצבים על ידי המשרד?

נכון. מתוקצבים בסכום גבוה.

וממשיכים גם השנה?

נכון מאוד, פרויקט משמעותי. מיכל, רוצה לומר?

כן.

לא, זהו. רק שאלתי אם ממשיכים השנה, מיטל, מה את עושה לי?

מיכל, אגיע לסיור.

אני מבקשת מאוד, בבית בלב.

ובלי נדר אגיע לסיור גם אצלכם.

תודה רבה.

אני מבקשת את רשות הדיבור לשנייה אחת.

גם משרד החינוך רוצה סיור, אדוני.

כמובן, תעמדו מול הצוות שלי בשביל לתאם את הסיורים האלה ובשמחה רבה. נעניתי בשמחה, כמו שאמרת "והדרת פני זקן". ברשותך גבירתי דקה אחת ואני מסכם את הדיון, כי אני חייב לפנות את החדר.

אני אסכם אותו עוד יותר טוב.

אני נותן לך לסכם, בבקשה.

יש פה עוד אנשים שביקשו להתייחס.

בסוף יש פה אישה מבוגרת, ואני חושב אפרופו היום המיוחד, אני נותן לך לסכם את הדיון מקומי, בבקשה.

ההבדל הגדול בין כל הדברים שהעלו פה לעומת הנושא שלנו, הוא שאנחנו לא מדברים על פרויקטים. לא על פרויקטים שמגייסים פה ושם איזה תקציב ופה ושם אנשים, אלא זו שגרת חיים. זו פעילות יום-יומית, זה גן ילדים שעובד כל השנה יחד איתנו.

חלק מהצוות.

אני עובדת שם בתוך הגן הזה כל הזמן, לפעמים כל יום. יש לפעמים תור לרופא וככה, אבל אני שם, שם אני עובדת. וזה ההבדל הגדול, זה לא פרויקט – זו מציאות של חיים.

זו שגרת חיים, חינוך ערכי מהינקות עד לבית האבות.

תודה רבה. ארשה לעצמי לקרוא לך מימי כי ככה כתבו, לא בפרוטוקול.

אני מימי ואני אגנוב שנייה.

לא. אני באמת ממש מצטער, זה לא אישי, אני חייב לפנות את החדר.

רק מילה. אני מהמועצה הישראלית להתנדבות. יש מחקרים שמראים שככול שאזרחים ותיקים יתנדבו יותר הם יהיו בריאים יותר, וככול שצעירים יתנדבו יותר הם יהיו בוגרים משמעותיים יותר. זאת משימה שלנו, יחד עם השותפים ממשרד החינוך. תודה.

תודה רבה.

ברשותכם, אני רוצה להודות. לחבר הכנסת אייכלר שיזם את היום הזה, לכל מי שהגיע והשתתף בדיון, אלו שנשאו דברים ואלו שנשאו פחות ואלו שלא נשאו בכלל, אפצה אותכם בביקור. אני לא מרבה לעשות סיורים כאלה אבל אני חושב שהנושא חשוב.

זה אומר שאתה בא לביקור גם במדרשת עמית מודיעין?

בעזרת השם. אמרתי לכם, מול העוזרים שלי ומול הלו"ז.

אין צורך להדגיש את חשיבות האנשים בגיל המבוגר. יש לחנך יותר ללמוד מהם ולהעריך אותם. הוועדה התרשמה מכך ששני הצדדים, גם התלמידים וגם המבוגרים, נתרמים מקשר זה. והוועדה קוראת להרחיב את התוכניות האלה ותוכניות נוספות. אני קורא לכלל משרדי הממשלה לבוא ולהכניס את היד לכיס כדי לתקצב מקומות בהם יש צורך בתקצוב נוסף.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך נתונים על התוכניות השונות: כמה מהן פועלות במגזר הערבי? במגזר החרדי?

"סבבתא" לא פועל במגזר הערבי, יש לי כבר תשובה.

בסדר. אני מאמין שיש עוד הרבה תוכניות.
הוועדה נענית להזמנת משרד הנגב והגליל לקיים סיור בתוכניות המשרד שהוצגו בוועדה. כמובן, גם משרד החינוך וכלל העמותות. כמו שאמרתי קודם, לעמוד בקשר עם הצוות שלי ונשמח לפי מקום פנוי בלו"ז. אני מבקש לא ללחוץ ולהגיד לי: אבל אמרת. אני מבטיח להגיע, לא מבטיח מתי אבל אני אגיע.

ברשותכם, אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 13:12.