פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
16/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 44
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ה באייר התשפ"ג (16 במאי 2023), שעה 11:00

תקציב ההשכלה הגבוהה - לציון יום הסטודנט בכנסת

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
משה טור פז

זאב אלקין
יוסף עטאוונה

נעם דן - רכזת תקשורת, מחקר ופיתוח והשכלה גבוהה, אגף תקציבים, משרד האוצר

נעם שרלו - רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

מורדי וורטל - רפרנט השכלה גבוהה, אגף שכר, משרד האוצר

נטע משה - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

ורדה בן שאול - מ"מ מנכ"ל, המועצה להשכלה גבוהה

יניב כהן שבתאי - תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

יואל תבור - תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

ניצן הדס - יועץ, ארגון הסגל האקדמי הזוטר

חמדה חדי - יו"ר ועד, אוניברסיטת אריאל

יעקב ויצמן - מנהל קשרי ממשל, אוניברסיטת אריאל

ישי מנחם פרנקל - סגן נשיא ומנכ"ל, האוניברסיטה העברית בירושלים

דבורה מרגוליס - ראש מינהל, ועד ראשי האוניברסיטאות

רוזה אזהרי - יו"ר, ר"מ ונשיאת המכללה האקדמית עזריאלי, ור"מ

רעות אופיר - מתאמת פעילות, ור"מ

ששי שדה - משנה למנכ"ל, ההסתדרות הלאומית

אהוד מנור - סמנכ"ל יחסי עבודה, ההסתדרות הלאומית

בן אידלברג - ראש ענף השכלה גבוהה במשותף, כוח לעובדים

רפאל קמחי - ראש ענף השכלה גבוהה, כוח לעובדים

נועה נוצני - ראש תחום קידום מדיניות, כוח לעובדים

איתי סבירסקי - מנהל האיגוד המקצועי, כוח לעובדים

הילה אסיה - רכזת איגוד מקצועי, כוח לעובדים

מתן צדיק - נציג לשכת הקשר עם הכנסת, הסתדרות המורים

מאיר אסרף - נציג לשכת הקשר עם הכנסת, הסתדרות המורים

אלחנן פלהיימר - יו"ר, התאחדות הסטודנטים

שי שידלוב - מנכ"ל, התאחדות הסטודנטים

תום פנחסי - דובר, התאחדות הסטודנטים

תום נדיל - מנהל מחלקת מדיניות אקדמית ותעסוקה, התאחדות הסטודנטים

ידידיה אביגד - יו"ר אגודת הסטודנטים אריאל

ישראל אוחיון - רמ"ד אקדמאי - אגודת סטודנטים בראודה

מאיה רוז אלבז - יו"ר, אגודת הסטודנטים מכללת נתניה

חוסיין חסאם ביאדסי - חבר אגודת הסטודנטים מכללת נתניה

דוד דהן - יו"ר, הארגונים החברתיים בכנסת

אניס מיסה עדס - יועצת משפטית, הארגונים החברתיים בכנסת

אלה דריי - מנכ"לית זרקור

שלומית קפלן - מנהלת מדיניות, יוצאים לשינוי

טמיר בר - סטודנט, אוניברסיטת חיפה

אביגיל אהרוני - סטודנטית, האוניברסיטה העברית בירושלים

רום לאור - סטודנט, האוניברסיטה העברית בירושלים

נירה לאמעי

יהודית גידלי

אביבה יובל מויאל



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

תקציב ההשכלה הגבוהה - לציון יום הסטודנט בכנסת

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט בנושא: תקציב ההשכלה הגבוהה - לציון יום הסטודנט בכנסת, על פי בקשתו של חבר הכנסת משה קינלי טור פז שיזם את הדיון, ואני שמח שאנחנו מכנסים את הדיון הזה.

אני קודם כול מברך על יוזמת הדיון, חבר הכנסת טור פז. נושא הסטודנטים הוא חשוב, וברוכים הבאים לרגל יום הסטודנט. אני רוצה לומר שנעשתה עבודה. אגיד את הדברים כהווייתם. לא, לא אגיד אותם.

המשכיל בעת ההיא יידום.

בדיוק, ודי לחכימא ברמיזא. אלחנן, יושב-ראש התאחדות הסטודנטים, בבקשה. חבר הכנסת טור פז, אחריו.

בוקר טוב לכולם, יום הסטודנט הלאומי היום כאן בכנסת ישראל. זו גם הזדמנות טובה להודות ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יוסף טייב, שנרתם ומסייע לנו ברמה השוטפת. בכל פעם שאנחנו מציפים נושא וסוגיה הוא מגיב ברמה המיידית. זו הזדמנות בשבילי לומר ביום הזה תודה גם לחבר הכנסת קינלי טור פז, שפעם אחר פעם מראה הירתמות מצידו כדי לסייע לנו, גם בשנה שעברה וגם בשנה הזו.

זו הזדמנות טובה להודות גם לצוות ההתאחדות שהרבה פעמים לא רואים אותם, אבל עובדים מסביב לשעון, 24/7 לטובת הציבור הסטודנטיאלי במדינת ישראל.

כמו שאתם יודעים התאחדות הסטודנטים מייצגת היום כ-400,000 סטודנטים מתל-חי ועד אילת, וזה מה שאנחנו עושים מהבוקר עד הלילה. כעת אנחנו נמצאים במחאה סביב תקציב המדינה.

למה אתם מתחילים מחאות? יום כזה כיף, ישר אתה חייב להרוס את זה.

עמדתי להגיד שאני לא ארחיב על זה כעת, חבריי ירחיבו על זה כי אני חייב ללכת לוועדה אחרת שגם שם ניגע בנושא.

חשבתי, לעשות מחאה במקום אחר.

תודה רבה לכל הנוכחים, השותפים שלנו כאן, ארגונים שונים שאנחנו עובדים איתם ברמה השוטפת. תודה רבה לכל הציבור הסטודנטיאלי שהגיע ליום החשוב הזה ובהצלחה רבה לכולנו.

תודה רבה. חבר הכנסת טור פז, אגב שכחתי להגיד, יושב-ראש השדולה.

אדוני היושב ראש, קודם כול תודה לך על הכינוס החשוב הזה. זו שנה שנייה שלי כיושב-ראש שדולת הסטודנטים. אני רוצה להתחיל ולומר שבזווית הכי בסיסית יש לנו בתקציב המדינה דברים שהם הוצאה ודברים שהם השקעה, אפילו יש לפעמים הבחנה ביניהם אבל לא תמיד שמים לב. תקציב ההשכלה הגבוהה הוא תקציב השקעות. כשאתה שם פה שקל אתה מקבל אותו פי כמה וכמה בהמשך הדרך, ולכן זו השקעה, זו לא הוצאה.

אמר כאן אלחנן ולדעתי הוא צודק שאנחנו לא משקיעים מספיק בהשכלה הגבוהה. דרך אגב, בכסף זה נשמע הרבה: 14 מיליארד שקלים ב-2024, אבל פר הגידול, פר כמות התלמידים – אתה מחלק ל-400,000, אתה בודק – אנחנו לא משקיעים מספיק בהשכלה בישראל בכלל ובהשכלה הגבוהה בפרט ובהשקעות חכמות בפרט בפרט. כאן אני אומר לנו, חברי ועדת החינוך, לחברי הקואליציה ולחברי האופוזיציה, יש פה מפתח ואנחנו צריכים להשקיע בו יותר.

זה אחד מעשרה דיונים שאני משתתף בהם היום בוועדות השונות – כלומר כנסת ישראל אכן עוסקת בהשכלה הגבוהה – לא בגלל שאני יושב-ראש השדולה, לא בגלל שהייתי סטודנט עשר שנים, לא בגלל שהייתי מרצה כמה שנים אלא פשוט כי זה הנושא הכי חשוב שיש. אין השקעה חשובה יותר.

נאמר פה בדיון קודם שאין לנו משאבי טבע. היום יש לנו גם משאבי טבע ויש למדינת ישראל גם עוד כמה סגולות. אבל הסגולה הכי חשובה שלנו זה המוח, הראשים של האזרחים הישראלים הם הנכס הכי חזק שלנו. הייתי בבוסטון לפני כמה שנים באוניברסיטה שהיא כנראה מספר אחת בעולם, הרווארד. ישב שם יזם ישראלי שבא מתחומי המחשבים וההנדסה, ואמר לי: אני אומר לכם את האמת, אני מעדיף מהנדס ישראלי על פני מהנדס אמריקאי, למרות שזה יותר מסובך. הלימודים שלנו טובים אבל המקוריות והיזמות, אין להם תחליף. את זה אנחנו צריכים לקחת איתנו ולפתח.

בסיפור הזה של ההשכלה הגבוהה ההשקעה במגזרים נותנת פירות מדהימים. נמצא פה מנכ"ל האוניברסיטה העברית. לפני 10 שנים בכובעי כמנהל מנח"י, הובלתי יחד עם מי שהיה אז נשיא האוניברסיטה העברית, מנחם בן-ששון, הכנסה של תלמידי מזרח ירושלים לאוניברסיטה העברית. יושב כאן מי שהיה אז השר לענייני ירושלים, חבר הכנסת אלקין. ההשקעה בבגרות הישראלית במזרח ירושלים מובילה את התלמידים האלה לתוך האוניברסיטה העברית בכמויות, ויש פה השקעה אסטרטגית.

בפורום הקודם, אדוני יושב-הראש, עלו דברים קשים בנושא ההפיכה המשטרית או מה שאתם קוראים: הרפורמה המשפטית – זה בסדר, יש לנו הבדלי שפה, זה חלק מהאירוע. עצם העובדה שזה עולה ביום חגיגי כמו יום הסטודנט מעיד לאן הגענו, לא היינו צריכים להיות שם, לא היינו צריכים לעסוק בזה. לשמחתי הרבה, מתנהלות עכשיו שיחות בבית הנשיא, אני מקווה שהן יבשילו להסכמות אמיתיות. אבל גם ההשכלה הגבוהה הושפעה השנה בצורה דרמטית, והרבה סטודנטים משני הצדדים יצאו להפגין. אני בעד צד אחד אבל זה בסדר יש גם צד שני. וצריך לומר שזה לא קידם ולא עזר להשכלה הגבוהה השנה. גם המקום הזה שוסע ופולג ונחלק מסביב לנושאים האלה וזה נזק.

יושבת כאן דבורה, מנכ"לית ור"ה. גם המקום של ועד ראשי האוניברסיטאות חשוב. לצערי, הייתה
תקלה עם ההזמנה של ועד ראשי המכללות.

אני פה, אני פה.

הינה, רוזה פה.

את נמצאת, שלום. סליחה, הינה הפתעת אותי.

לישיבה הזאת יכולתי להגיע.

את רואה, אני הזמנתי ובסוף הגעת.

אנחנו לא מוותרים על אף אחד.

נכון, כי זה חלק ממהפכת ההשכלה הגבוהה בישראל. אנשים לא מבינים,בסוף שנות התשעים – אף אחד מכם לא אשם – האוניברסיטאות עמדו על הרגליים האחוריות ולא כל-כך רצו את המכללות בפנים. היום המכללות והאוניברסיטאות שותפות יד ביד. צריך לומר את הדברים, זה אומנם לפני 25 שנה, אף אחד מאיתנו לא ישב ליד השולחן הזה. אלקין, אולי אתה כן אבל האחרים לא.

אלקין הוא מתקופת בן-גוריון.

הקרב ההוא הצליח כי האוניברסיטאות לא הצליחו, והיום ליד השולחן נמצאות האוניברסיטאות והמכללות שותפות שוות בהיבטים רבים, לא לגמרי, צריך לומר, זה חשוב לנו מאוד.

ונקודה אחרונה. בוועדה הזו אדוני היושב-ראש, יש חוק שאני מקווה שנבשיל אותו לקריאה ראשונה שלי, בנושא סטודנטים במילואים. אין אוכלוסייה שצריכים לדאוג לה יותר בישראל, מאשר המילואימניקים, אין. כי זה לא האנשים בקבע, זה לא האנשים מהעבודה שלהם, כמו שהסברתי פעם כשהייתי מג"ד לעופר וינטר שהיה המח"ט שלי. אמרתי לעופר: תקשיב, אתה עכשיו בעבודה, אני עכשיו במילואים, זה לא אותו הדבר. אני מחוץ לעבודה שלי כשאני בא אליך לעבודה שלך, אני מוותר על העבודה שלי. וזה העניין ולכן הסטודנטים במילואים צריכים מאיתנו חיזוק גדול. אני מקווה שהחקיקה שנעביר כאן בוועדה תיתן עוד דחיפה לז'אנר הנדיר והנצרך הזה, של סטודנטים במילואים. יום חגיגי, בואו נדאג להם.

ההשכלה הגבוהה לא מקבלת יותר. גם בתקציב שיעבור בשבוע הבא אדוני היושב-ראש, הייתי רוצה לראות יותר כסף, יותר השקעות. כי השקעה בהשכלה הגבוהה תניב למדינת ישראל צמיחה שחסרה לה עכשיו. שיהיה לנו בהצלחה. תודה.

תודה רבה. משרד האוצר רוצים לפרט לנו מה מצפה לנו.

שלום, אני רכזת השכלה גבוהה במשרד האוצר. אני אפרט בגדול על התקציב לשנים 2023 ו-2024. הוא חלק מהתוכנית הרב-שנתית לתשפ"ג עד תשפ"ח, ועליה יפרט יותר נציג ות"ת, סמנכ"ל התקצוב של ות"ת, יניב.

תקציב ההשכלה הגבוהה עומד בשנת 2023 על כ-12.6 מיליארד שקלים. ב-2024 על כ-13.5 מיליארד שקלים והוא, כמו שאמרתי, מהווה חלק מהתוכנית הרב-שנתית שמתחילה בתשפ"ג.

כמה היה ב-2022?

12.5.

לא, 12.5 זה מה שבוצע בפועל, זה לא התקציב המקורי. וגם פה בסופו של דבר מה שבוצע בפועל יעלה על 12.6. ביעדים ככלל, התר"ש מוסיפה כ-9 מיליארד שקלים לאורך כל השנים, ככה שיש תוספת משמעותית. אני מתכוונת אליך חבר הכנסת, באמת חשוב נורא להגדיל את תקציב ההשכלה הגבוהה. שמנו את זה במוקד סדר העדיפויות שלנו ולכן התר"ש הזאת מהווה תוספת משמעותית לתקציב ההשכלה הגבוהה. היעדים שבאים לידי ביטוי בתקציב - - -

לא, סליחה, רק תבהירי את דבריך. יש לזה ביטוי בתקציב או אין לזה ביטוי?

יש לזה ביטוי. אני אומרת: התוכנית הרב-שנתית מוסיפה כ-9 מיליארד שקלים למערכת ההשכלה הגבוהה לאורך כל שנות התר"ש. תקציב 2023 ו-2024 הוא בעצם שנתיים מתוך כל שבע השנים האלה.

אני מבין שאם ב-2022 הביצוע היה 12.5 מיליארד שקלים זאת אומרת העלייה היא 0.1%.

הביצוע היה 12. התקציב המקורי עכשיו הוא 12.6 ל-2023, ב-2024 הוא כבר 13.5.

אני מדבר על 2023.

זה התקציב המקורי, כלומר בביצוע זה היה יותר מ-12.6.

- - - העברת עודפים - - - שינויים בתקציב.

בדיוק.

ואת יודעת להעריך את הסכום?

בערך אותם סדרי גודל מהתקציב, אפשר להגיד עוד סדר גודל של חצי מיליארד שקלים.

כלומר מבחינת ביצוע זה יגיע יותר לכיוון - - -

זה תלוי ביצוע. קשה להעריך, אלה סדרי הגודל.

כן, זה עוד חצי מיליארד, בערך 13.1. זה כבר גידול של כ-600 מיליון ביחס ל-2022.

היעדים של התוכנית הרב-שנתית - אגיד את זה שוב בגדול ויניב יפרט יותר: היעד הראשון מדבר על חיזוק המצוינות המדעית-מחקרית של המערכת במטרה לשמור על היתרון היחסי של מדינת ישראל מול הזירה הבין-לאומית בחלקה של ישראל בפרסומים בעולם וכן במספר הציטוטים שאנחנו רואים במספר מחקרים שהוא הולך ונשחק. ולכן המטרה של התר"ש הזאת וגם של התקציב של 2024-2023 - כל פעם אני מחברת בין התקציב לתוכנית הרב-שנתית - זה להשיא את תפוקות המחקר של החוקרים והמוסדות במערכת באמצעות חיזוק התמריצים למצוינות שבאים לידי ביטוי במודל התקצוב.

היעד השני הוא, כמובן, שיפור המיומנויות של בוגרי המערכת. אגב יום הסטודנט, פה אחד מהיעדים החשובים ביותר שהגדרנו הוא לשפר את התשואה להשכלה גבוהה על מנת שיוכלו להשתלב טוב יותר בשוק העבודה. זה נתון שחשוב שתכירו - המערכת היא מערכת ההכשרה העיקרית לשוק העבודה. כי לצורך העניין, 45% משנתון עוברים דרך מערכת ההשכלה הגבוהה. בעוד שהפרמיה לתואר אקדמי היא אולי חיובית ביחס להכשרות מקצועיות אחרות, ועומדת על 23%, יש שונות די גבוהה בין תכניות, בין תארים. המטרה שלנו לתמרץ כמה שיותר את התוכניות שמביאות לתשואה הגבוהה ביותר במקצועות ההנדסה והמחשב ועוד.

היעד השלישי שהוא יעד חשוב מאוד מבחינתנו, זה הנגשות: קידום ושילוב של אוכלוסיות שהן בתת-ייצוג. בעוד שבקרב יהודים לא חרדים למעלה מ-55% מהצעירים בגילאים הרלבנטיים משתלבים במערכת ההשכלה הגבוהה, בקרב אוכלוסיות אחרות – חרדים, ערבים – ההשתלבות נמוכה בצורה ניכרת. סטודנטים ערבים הם כ-18% מהסטודנטים החדשים בשנת תשפ"ב, ובשיעור הסטודנטים החרדים זה יורד רק ל-5%.

עוד פעם אתם?

פה אנחנו צריכים לעבוד, אין מה לעשות.

לאור הפרמיה החיובית שתיארתי, שזה 23% בממוצע, יש חשיבות רבה לשלב את האוכלוסיות האלה בתקציב.

נעם, יש לי שאלה בנושא הזה. למדתי בלילה הלבן האחרון שהיה לנו בוועדת כספים שבאגף תקציבים חלק מהתקציב רואים כהשקעה לטווח ארוך. האם גם פה, בנושא הזה של השקעה בהשכלה גבוהה - -

שילוב אוכלוסיות, חד-משמעית.

- - האם מסתכלים על זה כהשקעה? איך זה מתבטא מבחינה תקציבית?

אני אומרת שוב: מבחינת היעדים שאנחנו מכתיבים לעצמנו מעבר לשילוב בשוק העבודה, לא יודעת אם לקרוא לזה טווח ארוך או בינוני, מדברים גם על מצוינות מחקרית. זה לתמרץ את כל המוסדות, את כל המערכת, לקדם מחקרים שהם פורצי דרך יותר, שנמצאים ברביע העליון של התחרות הבין-לאומית. ככה לייצר יותר תפוקות שבסופו של דבר גם משתרשרות לתעשייה, למסחור ידע. גם פה יש לנו כמה תוכניות שמעודדות את השילוב ואת שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה והתעסוקה, זה בא לידי ביטוי בעיקר במכללות אבל לא רק בהן. בתר"ש הזאת אנחנו מתגמלים גם על מחקר יישומי שהמטרה שלו לחזק את הקשר בין המכללות לתעשייה, ולעודד את המכללות לשפר את המיומנויות של הבוגרים שלהן.

יש גם תוכנית ארוכת טווח, תוכנית דגל בקיימות ואקלים. זה גם מקדם את ישראל למעמד של מדינה שמובילה במציאת פתרונות להתמודדות עם משבר האקלים ועמידה ביעדי הפחתת הפליטות והצמיחה ברת הקיימא. משקיעים במסגרת התר"ש הזאת בתשתיות יקרות מאוד, זה נקרא ציוד יקר. מעניקים מחקרים ייעודיים לתחומים האלה, מהמחקר הבסיסי ועד למחקר היישומי שבאמת משתרשר לתעשייה. אני חושבת שזהו פחות או יותר, נראה לי שעדיף שאעביר את המקל לות"ת.

בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש. אני סמנכ"ל התקצוב בות"ת מל"ג. התוכנית הרב-שנתית הוצגה בפירוט, אולי רק אחדד דברים שלא נאמרו, שלא אחזור על הדברים. אחד, אם זה לא ברור התוכנית הרב-שנתית היא תוכנית תוספתית על הדבר הקיים. זאת אומרת יש פה קודם כל דבר קיים, זה כולל תקצוב סטודנטים למערכת. עיקר התקצוב של ות"ת זה תקצוב על פי תפוקות, בעיקר על פי סטודנטים ועל פי תפוקות מחקר של המוסדות להשכלה גבוהה. אופן התקצוב הזה מתיישב גם עם האוטונומיה שיש למוסדות. דיברנו בתוכנית הרב-שנתית על תוספת לקיים. כבר היום קיימת פעילות משמעותית מאוד של הנגשות, אנחנו מדברים על תוספת.

אולי שווה לדבר גם על התהליך. התוכנית הרב-שנתית החדשה נקבעה במספר רב של דיונים, כולל דיון אחד בין אגף התקציבים לות"ת שארך יותר מ-24 שעות, בו נבחנו האתגרים של מערכת ההשכלה הגבוהה, השוואות בין-לאומיות ותנאי ההעסקה במערכת. זאת אומרת זו לא תוכנית שנבנתה בכמה שעות או בכמה ימים, זה תוכנית שהיו עליה דיונים יותר מחצי שנה.

חשוב לומר שהדיונים שלכם מול האוצר נמשכים כשנה, נכון? והם נותנים את המענה לחמש השנים לאחר מכן.

שבע שנים, לשבע השנים הקרובות, תשפ"ג עד תשפ"ח.

אוקיי.

זאת התוכנית בגדול, כפי שהוצג פה יש בה הרבה פרטים. התוכנית הרב-שנתית נקבעת תמיד ברמת ה-high level, אחרי זה צריך להגדיר ולבנות תוכניות אופרטיביות בשביל להוציא אותה לפועל. בגדול, בשורה התחתונה זה בסימן חיזוק העולמות האיכותיים של הוראה ומחקר, מקומות שקצת נשחקו בשנים האחרונות, בעיקר מול מדינות אחרות. זה לא שלא השקענו, אלא אולי השקענו קצת פחות ממדינות אחרות שהשקיעו הון עתק, בעיקר סביב תשתיות המחקר. בעולמות של המחקר זה בעיקר השקעה בתשתיות מחקר, שיתופי פעולה בין-לאומיים, קרנות מחקר וכולי. נאמר פה גם חיזוק התמיכה במחקר יישומי, לראשונה ניתנה אפשרות לתקצב גם מכללות עבור מחקר, זה משהו שלא קרה עד התוכנית הרב-שנתית הנוכחית.

בעולמות ההוראה זה גם שיפור איכות ההוראה. יותר דגש על הוראה שתאפשר העסקה איכותית בשוק התעסוקה, מקצועות בפריון גבוה, קידום ושילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג שכמו שאמרתי זו פעילות שהייתה ואנחנו מעבים אותה, גם פה בדגש על הנגשה איכותית.

בהקשר של סיוע לסטודנטים יש גם הרחבה של קרן הסיוע, הרחבה של תוכנית המכינות שזה גם חלק מהנגשה בכלל. בהקשר של הסיוע לסטודנטים חשוב להגיד שהתוכנית כוללת גם תמיכה ישירה, בניתוח שלי זה לצורך העניין קרן הסיוע, מלגה שהולכת לסטודנטים לפי תבחינים כלכליים.

קרן המלגות, נכון?

קרן המלגות. אבל בגדול כמעט כל סעיף וסעיף בתוכנית הרב-שנתית נוגע בסטודנטים. אתן דוגמה, מכסות. מכסות זה מספר הסטודנטים שהמוסדות מקבלים עבורם תקצוב. ברגע שאנחנו מגדילים את המכסות, המוסדות המתוקצבים יכולים להגדיל את הקליטה בכך שסטודנט ישלם שכר לימוד מפוקח. שכר לימוד מפוקח, רק לסבר את האוזן, זה סדר גודל של בין 10% ל-50% מעלות ההוראה. אם הוא לומד רפואה, במקרה הקיצון, שכר הלימוד מהווה רק 10% מהעלות שלו.

גם תקציבי בינוי. ברור שמתקציבי בינוי הסטודנטים נהנים אחרי זה, מתשתיות, זה משפר את רווחתם הפיזית וכן הלאה וכן הלאה.

בסופו של דבר הרבה מהתוכנית הרב-שנתית, גם אם זה לא דברים ישירים, מתורגמת לשיפור איכות ההוראה של הסטודנט, לשיפור הרווחה של הסטודנט. יש גם סיוע ישיר וסיוע עקיף. אגיד משפט אחרון. כפי שהצגתי, התוכנית גובשה בשיתוף פעולה מלא עם משרד האוצר. תקציב ההשכלה הגבוהה ניזון כמובן מתקציב המדינה.

יש לו גם אוטונומיה.

יש אוטונומיה אבל מקורות התקציב נגזרים מהדיונים הללו. בדיונים התקציביים יש מן הסתם מתח מובנה אבל יש דיונים ענייניים, יש הרבה דברים שקידמנו ביחד, יש שיתוף פעולה פורה. והיום חשוב להגיד. אני מדבר על הכלל תמיד יכולים להיות שוליים פה ושם, מדובר במערכת השכלה גבוהה יציבה במיוחד אם נשווה את זה לפני עשור או שניים. מוסדות יציבים, הרבה מוסדות אפילו מותירים עודפים להמשך פיתוחם. עד כאן ברמה הכללית, כמובן שאם יש שאלות אשמח לענות.

מה הגידול הצפוי בקרן המלגות?

הגידול הצפוי בקרן המלגות הוא 15 מיליון שקלים, זה בערך 10%. חלק זה מתקציב התוכנית הרב-שנתית וחלק משיתופי פעולה עם משרדים אחרים, מצ'ינג.

איך נקבעת חלוקת המכסות בין האוניברסיטאות?

רק אוסיף לשאלה, יצא גם קול קורא של 50 מיליון שקלים לבינוי מעונות סטודנטים ואנחנו כרגע בדיונים לגבש קול קורא נוסף של מעונות סטודנטים. גם פה זה מגדיל את רווחתם הכלכלית של הסטודנטים, הכלכלית והנוספת.

התוספת לקרן המלגות, מאיזו שנה זה, יניב?

מתשפ"ג.

ב-2016 הייתה תוספת משמעותית של כ-40 מיליון שקלים שעברו במסגרת החלטת ממשלה והגדילו את זה לסכום משמעותי של 120 מיליון.

לא, אבל התוספת הזאת היא מתקציב 2022.

לא, הייתה את התוספת של הקורונה שאולי אתה - - - חד-פעמי.

לא ,קורונה זה משהו ישן, לא על זה אני מדבר. 15 המיליון זה מתקציב 2022, לא מתקציב 2024-2023.

נשאלת השאלה מאיפה מגיעים ה-50 מיליון שהצגתם פה, האם מהתקציב או ממקורות קודמים?

מקורות קודמים.

שי, שנייה אחת. אני רוצה להבין וחבר הכנסת אלקין שאל פה שאלה שאני חושב שהיא ראויה. התוספת שאתה מציג לנו עכשיו, זו תוספת שהושגה בתקציב 2022 או שזו תוספת שאנחנו מוסיפים עכשיו בתקציב 2024-2023? אני מדבר כרגע על קרן המלגות.

כן, אגיד ונעם אולי תשלים. תקציב ההשכלה הגבוהה הוא תקציב שנבנה בשנים אקדמיות ותקציב המדינה זה בשנים קלנדריות, לפעמים החפיפה ביניהם היא לא מוחלטת. התוספת לקרן הסיוע לסטודנטים במסגרת התוכנית הרב-שנתית היא בתשפ"ג שהיא השנה הראשונה.

מתי הוחלט על זה? מתי הוקצה הכסף?

במסגרת הדיונים לתוכנית הרב-שנתית.

שזה?

הדיונים היו ביוני 2022.

אדוני היושב-ראש, קיבלת - - -

אבל זה לא תוקצב ביוני 2022, חבר הכנסת.

זה תוקצב לתשפ"ג שהתחילה בשנת 2022.

זה לא מאושר כל עוד התקציב ב-2023 לא מאושר.

כל התקציב שלכם לא מאושר, זה ברור.

כל תקציב התר"ש לא מאושר.

ברור.

יכול להיות שזה הוחלט במסגרת התןכנית הרב-שנתית, אבל כל התוכנית הרב-שנתית היא בכפוף לאישור תקציב המדינה.

ברור, אבל המשאבים לזה הוקצו בתקציב 2022 לא בתקציב - - -

אני לא חושבת, אני יכולה לעשות בדיקה ולחזור. אני רוצה להגיד משהו על קרן המלגות, קרן הסיוע, קרן חשובה. מעבר לכל מה שיניב ציין על הסבסוד המשמעותי של תואר במדינת ישראל שהוא משמעותי בכל קנה מידה, בכל השוואה בין-לאומית, לכל מדינה. הוא נתן פה דוגמאות על רפואה ועוד תוכניות שמתוקצבות בצורה משמעותית. אחוז האנשים שלומדים במוסדות השכלה גבוהה, שיש להם תארים, הוא גבוה מאוד במדינת ישראל, אתה בטח יודע כי היית השר להשכלה גבוהה.

בוודאי.

זה גבוה בזכות הסבסוד הזה. בנוסף לסבסוד הזה יש עוד כלים תומכים שמיועדים לאוכלוסייה שמגיעה ממצב סוציו-אקונומי קשה. אחד מהכלים האלה זה קרן המלגות, קרן הסיוע, שבאמת מוכוונת קריטריונים של סוציו. הצענו במסגרת התקציב של 2023 ו-2024 להגדיל את הקרן הזאת בצורה משמעותית של 80 מיליון שקלים, אני מזכירה שהתקציב הוא 120 מיליון שקלים. ההצעה הזאת הייתה דרך איחוד בין קרן פריפריה של משרד הביטחון שנותנת מלגות לא על בסיס קריטריון סוציו אלא על בסיס מיקום גיאוגרפי של הסטודנט או של המכללה בה הוא בוחר ללמוד. שימו לב: המכללה בה הוא בוחר ללמוד, לא האוניברסיטה.

מן הסתם היא מיועדת למי ששירת, נכון?

אני רק אסיים. כלומר אם יש סטודנט שגר ביישוב בפריפריה, לצורך העניין כפר ורדים שלא סובל כל-כך ממדד סוציו-אקונומי נמוך, הוא מקבל את המלגה לא משנה איפה הוא לומד. בנוסף, אם יש סטודנט שרוצה ללמוד במכללה בפריפריה, גם אם הוא במצב סוציו-אקונומי מעולה ולצורך העניין גר ברמת השרון, הוא גם מקבל את המלגה רק כי הוא לומד במכללה בפריפריה. אגב אם הוא רוצה ללמוד באוניברסיטה בפריפריה, למשל בבן-גוריון, הוא לא מקבל את המלגה. יוצאת דופן רק אילת, סליחה.

לא הבנתי, קרן המלגות של משרד הביטחון נועדה הרי למי ששירתו.

למי ששירתו, נכון.

ובקרן המלגות של ות"ת שאת מדברת עליה, אין בכלל את האירוע הזה. הוא לא קשור למי ששירת או לא, איך אפשר לאחד?

הייתה הצעה לשנות את הקריטריון הגיאוגרפי שדיברתי עליו לקריטריון סוציו, וכך להגדיל משמעותית את המלגות לסטודנטים שהם באמת על בסיס סוציו.

אבל זה לא לאחד את שתי הקרנות, זה לשנות את הכללים של הקרן של משרד הביטחון.

בנוסף לשינוי הכללים הוצע להוסיף לכך 15 מיליון שקלים, תוספתי במסגרת תקציב המדינה.

נעם, אני לא מאמינה, אני מתפלאת על זה.

התוספתי, מה הוא ייתן? ייתן מענה למי?

לסטודנטים נזקקים.

ומי ששירת?

זה לא רק למי ששירת. ה-15 מיליון זה ל - -

קרן המלגות היא לכולם.

למה את צריכה לגעת בזה? תשאירי את זה כמו שזה במשרד הביטחון, תתני את 15 המיליון התוספתיים האלה ותקבעי שם מה שאת רוצה. למה צריך להחליף? למה את צריכה לשנות?

הקריטריון של השירות לא משתנה. אם אתה חייל אתה עדיין בקרן הפריפריה, אבל עכשיו מעבר לזה שאתה חייל הקריטריון הוא גם סוציו-אקונומי, זה השינוי.

שעשיתם.

לא, שרצו לעשות.

לא עשינו, זה לא עבר. זה לא עבר בגלל התנגדות המכללות, יושבת פה יו"ר ור"מ והיא כבר הביעה את ההתנגדות הזאת.

נכון, וראשי רשויות בפריפריה ש - - -

על אף תמיכת הסטודנטים.

רוזה, אני אתן לך להגיב. רגע, אני רוצה להבין. 15 המיליון התוספתיים האלה, תעזבי את הסיפור של משרד הביטחון נעם, אני מבין שהיה אירוע, רציתם לשנות. מה זה היה נותן? מענה הרבה יותר רחב? למי ששירת?

לא, לא.

והם נזקקים.

צריך להפריד. יש קרן המלגות של ות"ת ויש סיפור של משרד הביטחון. הצלחת לבלבל פה את כולם.

לא, אותי עוד לא.

לא, במשרד הביטחון ניסתם להביא קריטריון יותר רחב, לא הלך.

לא, להפך, זה לא יותר רחב, יותר מצמצם. הם רצו לייעד את הכספים של הקרן של משרד הביטחון לסטודנטים נזקקים.

שיהיה דווקא לסטודנטים נזקקים, כן.

נכון, אבל זה לאו דווקא מצמצם. כי לצורך העניין יש סטודנט נזקק אבל הוא לא גר בפריפריה, הוא גר למשל בחולון או בלוד, והוא לא מקבל מלגה.

כן, הבנו את זה.

אלא אם כן הוא הולך למכללה - - -

אלא אם הוא לומד במכללה בפריפריה ואתה מסליל אותו למכללה בפריפריה ולאו דווקא לאוניברסיטה, שזו גם שאלה.

או שהוא עומד בקריטריונים של הקרן הכללית.

יפה מאוד, לשם אני מגיע עכשיו.

אגב, על הדרך הסברת למה מכללות בפריפריה התנגדו, אפשר להבין את זה.

בדיוק.

כן. 15 המיליון התוספתיים האלה בות"ת, מה הקריטריון שלהם?

נראה לי שיש פה איזשהו בלבול.

בקרן הכללית, עזוב את משרד הביטחון, עברנו.

בקרן הכללית הם על פי תבחינים סוציו-אקונומיים בלבד, יש שם איזה פרמטר ששירות צבאי נותן ניקוד אבל זה לא תנאי סף.

דיפרנציאלי?

לא קשור לאוכלוסיות, לא קשור לתחום לימודים, זה מבוסס בעיקר על תבחינים סוציו-אקונומיים.

אוקיי, זו הייתה השאלה שלי. בעצם ניסיתם להשוות את משרד הביטחון למה שקורה בכללי.

בדיוק, לייעל את הקרן של משרד הביטחון.

הבנו. רוזה, את רוצה להתייחס?

כן. אני פשוט מופתעת שהנושא הזה עולה שוב, כי זה הרבה מעבר לנימוקים הפשטניים שהוצגו פה על ידי נעם. היה על זה דיון רחב עם ראשי רשויות שמבינים את התרומה של המכללות לפריפריה, עם כל הנושא של חיילים משוחררים שעלה פה והוא משמעותי ואני חייבת לציין שחשוב לנו מאוד. להעלות את זה כאן בתור: יש לנו עוד מקור לתת מלגות, זה לא נכון כי זה מעוות את התמונה לחלוטין.

בסדר, היא הביעה את דעתה כמשרד האוצר. הבעת את דעתך עכשיו כיושבת ראש ור"מ.

אני גם רוצה למחות על השימוש ב: "להסליל את הסטודנטים למכללות". אפשר לחשוב שזה כל-כך שלילי.

למה לא לפתוח את האופציות גם לאוניברסיטאות? למה לתת מלגה רק למי שלומד במכללה?

לא, אני פשוט חושבת שהמילה להסליל, יש לה איזשהן קונוטציות שליליות ואני לא הייתי שמחה על השימוש בה.

גם משרד האוצר וגם ות"ת, הגיעו אלי פניות מסטודנטים וגם מגורמים נוספים. ארבע נקודות עיקריות שהייתי רוצה לקבל עליהן איזשהו מענה: קורסי אנגלית, קרן המלגות – נגענו בזה וזה בסדר, נקודות הזיכוי ומעונות הסטודנטים. האם בארבע הנקודות האלה שהזכרתי יש תוספת בתקציב 2023 ו-2024?

חבר הכנסת טייב, אשמח גם להתייחס.

שי, תכף אתן לך. נעם או יניב.

לגבי קורסי אנגלית אני מחלק את זה לשניים. יש תקצוב של המוסדות לשיפור מיומנויות האנגלית של הסטודנט, בכל ההקשר הרחב של זה, לזה יש מענה מתקציב ות"ת. לגבי התשלום הנוסף של קורסי האנגלית, הבסיס של זה הוא דוח מלץ שנקבע עוד בשנות ה-90. עד רמה מסוימת קורסי האנגלית לא נחשבים חלק מהתואר. קורס למתקדמים נחשב חלק מהתואר ולכן נמצא בתוך שכר הלימוד. כל מה שמתחת לקורס אנגלית זו רמה בסיסית שהסטודנט היה צריך לבוא איתה לפני שהוא רוכש תואר, לכן ברגע שהוא עושה את זה במסגרת התואר, יש תוספת תשלום. כפי שאמרתי, זה לא סתם בדוח מלץ, זה לא משהו שות"ת קובעת זה חלק משכר הלימוד. זו ועדה חיצונית שקובעת את שכר הלימוד. זה נקרא תשלומים נלווים לשכר הלימוד. לא כל קורסי האנגלית גוזרים עלויות נוספות, אלא רק מי שלוקח את הקורס מתחת לקורס המתקדם. כמו שאמרתי, זה כבר משהו שקיים משנות ה-90.

לגבי נקודות זיכוי אשמח להבהרה במה מדובר, אולי בסוף. אתייחס למעונות: לפני מספר חודשים בשיתוף פעולה יחד עם התאחדות הסטודנטים ומשרד האוצר הופץ קול קורא למעונות. זה כבר קול קורא רביעי שהופץ בתחום מאז 2010. עד שנת 2010 המדינה כלל לא תמכה במעונות אלא זה היה רק באחריות המוסדות לגייס תרומות וכן הלאה. אגיד את זה בצורה הכי ברורה: הצורך במעונות, גם מצד הסטודנטים, עולה בהרבה על ההיצע. חלק מהחסמים הם כספיים, חלק הם חסמים רגולטוריים של שיוך קרקעות וכן הלאה.

זה גם משפיע על מחירי הדיור כמובן, בסוף זה גם דירות.

נכון, יש פה גם ראייה לאומית של ההשפעה של מחירי הדיור. לדעתי, זה אחד הדברים המשמעותיים שכדאי שנקדם וקידמנו, כמו שאמרתי, כי לפני מספר חודשים יצא הקול קורא הרביעי. ואני בטוח שבשיתוף פעולה נוסף בין התאחדות הסטודנטים למשרד האוצר נמצא את המקורות הנוספים לקול קורא נוסף. זה כמובן דורש goodwiil מכל הצדדים.

לגבי נקודות זיכוי במס, זה עולמות האוצר.

כן, נעה, רוצה להתייחס?

על מה אתה מדבר? על מעונות היום?

לעניין נקודות הזיכוי, לפי סעיף 40ג ו-40ד לפקודת מס הכנסה, עבור תושב ישראל שלמד תואר אקדמי יש נקודת זיכוי ומספר השנים כמספר שנות לימוד התואר. בהוראת שעה שחוקקה כבר בשנת 2014 נקבע כי נקודת הזיכוי תינתן רק במשך שנה אחת לאחר סיום התואר. הוראת השעה הזו הוארכה שוב ושוב והיא פגה השנה. כלומר כבר שמונה שנים שההטבה הזאת ניתנת רק לשנה אחת.

נקודת זיכוי למי שמסיים תואר היא הטבה רגרסיבית במהותה. היא ניתנת באופן אחיד, לא משנה מה המצב הסוציו-אקונומי של הסטודנט, גם למי שנמנה עם שכבת מקבלי השכר הגבוה. האפקטיביות שלה מוגבלת כי היא מוענקת בתום הלימודים ואחרי שהסטודנט כבר עובד. כלומר היא לא משפיעה על המצב הכלכלי של הסטודנט בזמן הלימודים כאשר הצרכים שלו משמעותיים יותר, המדינה באה ומספקת כלים של סבסוד תואר, ובמקרה ויש סטודנטים נזקקים היא גם נותנת מלגות כמו שציינו.

לעניין הדברים הנוספים שעלו פה, אנגלית ומעונות. ככלל, ארגון יציג עם משרדי הממשלה אשר מייצגים את טובתו. אם אנחנו מדברים על רופאים ועל משרד הבריאות, על מלונאים ומשרד התיירות, חקלאים ומשרד החקלאות וכיוצא בזה. גם פה, במקרה של הסטודנטים, ות"ת מייצגת את האינטרסים שלהם בצורה טובה מאוד והתר"ש הזו, כמו שיניב תיאר, סיפקה הרבה כלים שמיתרגמים לתועלת ישירה עבור הסטודנט: זה המכסות – שזה אומר סבסוד ישיר, שזה תמריץ לשיפור לימודי האנגלית. עבור המוסדות יש תוכנית מתוקצבת של בין-לאומיות; כמו שאמרתי, חיזוק הקשרים של האקדמיה עם התעשייה כדי לשפר את המיומנויות של הסטודנטים ואת הכניסה שלהם לשוק העבודה; וכמובן תוכנית הנגשות – דיברתי עליה בהרחבה, זה בעיניי אחד הדברים הכי חשובים כי זה באמת ממוקד בסטודנטים שמיוצגים בחסר, שהמצב הכלכלי שלהם קשה וכולי; ושדרוג כל תשתיות ההוראה - בינוי ועוד.

התר"ש הזאת, כל מה שאמרתי עכשיו, הם בהתכתבות עם שיח שהיה מול הסטודנטים. כמובן עולות פה עוד דרישות, מעבר למה שהיה בתר"ש. אפשר כמובן לבוא ולדבר על זה, קצת מוזר לי שזה עולה פה בדיון.

בכוונה כי אנחנו מדברים בכל זאת על תקציב ההשכלה הגבוהה. מן הראוי היה להעלות גם את זה, אני לא אומר שפה נפתור את הנושא.

יוסי, היה פה דיון אתמול בנושא של מעונות יום והבנו שהסטודנטים, אלה שנשואים ויש להם ילדים קטנים, לא מקבלים את ההטבה של כ-900 שקלים סבסוד למעונות יום. יש דיון בנושא הזה? אתם יודעים מה קורה עם זה?

אנחנו נברר את זה.

אני גם מחכה לתשובות.

מתי זה היה?

אתמול היה דיון בנושא הזה.

עם מי?

משרד החינוך.

מהאוניברסיטה העברית, ישי מנחם פרנקל, בבקשה.

אני מדבר פה בשם ועד ראשי האוניברסיטאות, ור"ה. תודה ליושב ראש פה, חבר הכנסת טייב. אני רוצה להמשיך את דברי קודמיי בשתי נקודות בלבד. הראשונה, ושמענו גם מנועם וגם מיניב, נושא העמקת ההשקעה במחקר – בחוקרים ובתשתיות. לדעתי, נעשה הרבה מאוד: משרד האוצר נרתם, ות"ת נרתמת, אבל צריך לומר ביושר: זה לא מספיק. כשמסתכלים בנתוני ה-OECD, ההשקעה במחקר באוניברסיטאות בהשוואה למדינות ההשוואה - - -

האם זה נכון שבמדינת ישראל 90% זה תרומות ורק 10% זה המדינה?

לא, לא, זה לא נכון.

מה היחס בין תרומות למדינה?

בהשקעה במחקר באקדמיה הרוב הגדול הוא מדינת ישראל, כ-85%-80%. בהשוואה למדינות הדומות לנו –שוויץ, דנמרק – מדינות מתקדמות בגודל בינוני, האחוז מהתל"ג שהולך לאוניברסיטאות בכלל, למחקר, למערכת ההשכלה הגבוהה, הולך ופוחת עם השנים. אם נפתח את העיתון היום נלמד על בינה מלאכותית, על חישוב קוונטי, על תחליפי חלבון. חברים, אנחנו לא עושים מספיק. נעשה הרבה, זה לא מספיק בתחרות. אני יושב עם עמיתיי בדנמרק, בשוויץ ובהולנד, אנחנו מתחילים להשתרך מאחור. זה לא טוב וצריך לעשות יותר. זו הנקודה הראשונה.

הנקודה השנייה, ואני רוצה לדבר פה קצת על ההוראה. זהו יום חגם של הסטודנטים ותפקידנו לעבוד בשבילם, בשביל זה אנחנו פה. יש קטר למשק הזה, תעשיית ההייטק. קצת משתעלת, אני באתי מהתעשייה הזאת חבר'ה, זה עולה ויורד ולא צריך להיבהל. זו התעשייה שמחזיקה את המדינה שלנו. לקטר הזה יש נהג, לקטרים האלה יש נהגים – אלה המוסדות להשכלה גבוהה, זה המכללות והאוניברסיטאות. אגב מי שמסתכל, ב- SNPI-Start-Up Nationהוציאו סקר לאחרונה – יש כל מיני סטיגמות שלא צריך השכלה גבוהה, זה שטויות – מעל 90% מהאנשים בתעשיית ההייטק, ומחר זה גם ב-foodtech, הם בעלי השכלה גבוהה במדינת ישראל. אנחנו נהגי הקטרים האלה חברים, צריך להשקיע בנהגי הקטרים. משקיעים – אבל כאמור, לא מספיק. והבקשה מחברי הכנסת. יש פה אנשים שעשו אבל אנחנו מתחילים להשתרך מאחור, צריך לעשות יותר. תודה רבה.

תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, ביום החשוב הזה שאנחנו מציינים את הסטודנטים, רציתי להתייחס בעיקר לסטודנטים הערבים בתוך האוניברסיטאות. מהנתון שעלה וגם ידוע לנו, 18% מהסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה הם סטודנטים ערבים. זה עדיין פחות מהאחוז שלנו באוכלוסייה הכללית. נציג הות"ת דיבר על האתגרים של ההשכלה הגבוהה לשנים הבאות ולסטודנטים, וחסרה לי עד עכשיו התייחסות ספציפית לסטודנטים הערבים, איך אנחנו יכולים להעלות את האחוז שלהם באקדמיה? אני חושב שכמיעוט לאומי בתוך המדינה, נושא החינוך ונושא ההשכלה קריטי, משמעותי ומכריע מאוד בקיום שלנו. לכן למרות כל האתגרים הקיימים, 18% זה מבורך אבל זה לא מספיק. יש דרישה, מודעות והכרה בתוך החברה הערבית לגבי ההשכלה.

אחד האתגרים הגדולים הוא שבנוסף ל-18% שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בתוך הארץ, אלפי סטודנטים נמצאים במוסדות להשכלה גבוהה בגדה המערבית, בירדן ובחוץ לארץ. השאלה שנשאלת היא למל"ג, לות"ת, איך אנחנו יכולים לאפשר לעוד סטודנטים ערבים להיות חלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה? יש הרבה חסמים בדרך ולחלק מהם לא צריך כסף.

אתייחס לאחד החסמים, נושא הגיל. אני מדבר על נושא חשוב, קריטי ומכריע, בעיקר להרבה סטודנטיות בחברה הערבית. מסיימים כיתה י"ב בגיל 18, יש תעודת זכאות לבגרות, ויכולים להיכנס לפי תנאי הסף לאוניברסיטה. יש הרבה מוסדות השכלה גבוהה שמתנים את גיל הקבלה ב-20. זו פגיעה מפורשת בסטודנטים ערבים שרוצים להצטרף. עד היום יש חלק מהמוסדות שמתנים את גיל 20 בבית הספר לעבודה סוציאלית. אני רוצה תשובה על זה כי הסטודנטים האלה הולכים לגדה המערבית, הולכים לירדן, לומדים עבודה סוציאלית ואחרי שהם חוזרים, הם רוצים להשתלב ולא משתלבים. זה לוקח הרבה שנים. לכן חשוב מאוד שנקבל את התשובה לגבי תנאי הגיל. זה לא צודק, לא שוויוני ופוגע באוכלוסייה מסוימת, כי יודעים שהאוכלוסייה הערבית לא משרתת בצבא, ולכן להתנות את זה מעל גיל 20 זו פגיעה ישירה שמונעת בעיקר מהרבה סטודנטיות ללכת למוסדות להשכלה גבוהה.

הנושא השני שכבר עלה, נושא האנגלית. לפי דעתי גם לגבי הסטודנטים הערבים, זה קריטי ומשמעותי וגם מבחינת התשלום עצמו. אמרת שאתם מצפים שסטודנטים יגיעו עם רמה מסוימת באנגלית. אני רוצה להוסיף לגבי הסטודנטים הערבים, זה להגיע גם עם רמה מסוימת בעברית. ואנחנו בבעיה כפולה: א', כי לגבי האנגלית, מי אחראי על מערכת החינוך? משרד החינוך צריך להביא את התלמידים שלו והסטודנטים האלה, לרמה שיוכלו להשתלב. לגבי הסטודנטים הערבים יש עוד מכשול כלכלי, מבחן יע"ל – ידיעת העברית. הרבה מוסדות להשכלה גבוהה מתנים קבלה בבחינת סף בידיעת העברית, יע"ל. זה מותנה גם בתשלום נוסף לפסיכומטרי ובקורסי הכנה. לדעתי אין הצדקה.

הבעיה הזו קיימת גם אצל העולים.

אין הצדקה, גם העולים. אבל זה 20% מהאוכלוסייה שמראש אתה מבקש גם פסיכומטרי וגם עברית. עוד פעם, זה כישלון של המערכת שהוא מסיים י"ב ולא יודע עברית. זה כישלון של המערכת, על הכישלון הזה הוא צריך לשלם? אני חושב שיש מקום ואני מבקש, גם דיברתי איתך כבוד היושב-ראש, צריך פטור גם על הנושא של יע"ל, לפחות מבחינת תשלום וקורסי הכנה כי זה יכול לעזור רבות לסטודנטים. תודה רבה.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חשוב שנשמע גם את הסטודנטים.

כן, כן, תכף.

הם המוקד פה.

ברשותך, עוד הערה.

יוסף, רק אנחנו - - -

חצי דקה. אם לא רוצים לעזור בקטע של העברית ולפתור לסטודנטים האלה את הבעיה, ניתן לאפשר להם ללמוד בשפה שלהם.

אשמח להתייחס בשם מל"ג ות"ת.

כן, בבקשה, יניב.

אשתדל להתייחס בקצרה. קודם כול, כפי שציין אדוני חבר הכנסת, יש היום 18% סטודנטים ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה. צריך לזכור שזו מגמה שגדלה מסדר גודל של 13% בעשור האחרון, גם ביחס לסך מספר הסטודנטים שגדל. לא נמצאים במצב סטטי, חשוב להבין שאנחנו במגמת גידול. יש חסמים מגוונים ומרובים, גם בחברה הערבית וגם בחברות אחרות, להנגשה להשכלה גבוהה. בין היתר: חסמים שפתיים, חסמים כלכליים, חסמים תרבותיים. יש לנו תוכניות, הגידול הזה שציינתי קודם לא קרה במקרה, יש תוכניות ויש ועדת היגוי פעילה שיש שם גם חברי סגל ואנשי ציבור ערבים שמעלים את הצרכים והחסמים מהשטח. אנחנו משתדלים לתת להם - - -

אני מצפה שתתמקד בגיל 18 כתנאי קבלה ויע"ל.

גיל 18 כתנאי קבלה, לפי מה שיש פה, אני לא מכיר. אולי מנכ"ל האוניברסיטה העברית ומנכ"ל ור"ה מכירים משהו כזה. בכל אופן, זו לא הנחיה שבאה ממל"ג. אגב הנטייה של סטודנטים ערבים ללמוד בחו"ל זה לא רק בגלל שאין להם מקום בארץ, יש הרבה עניינים של תנאי קבלה, לפעמים מעדיפים לא לעבור תנאי קבלה. אבל אנחנו עובדים על זה ומגדילים את אחוז הסטודנטים יוצאי החברה הערבית באקדמיה הישראלית.

כפי שציינת ויש פה בעיה משמעותית, במגזר הערבי כמו במגזר החרדי, אנחנו מקבלים את התוצרים של מערכת החינוך. קשה מאוד לגשר בשנה על אי-ידיעת עברית ואי-ידיעת אנגלית, אנחנו עושים את זה, יש מכינות שיש בהן נדבך שפתי גדול, אשכול שפתי גדול.

הוא צודק, היום פורסם שיש גם ירידה חדה במיומנויות הקריאה של תלמידי ישראל לעומת ה-OECD ובכלל. כלומר מה שהאוניברסיטה מקבלת זה פחות ממה שהיא קיבלה לפני עשר שנים, נכון?

יש תמיכה גם במהלך התואר, כל סטודנט אנחנו מתקצבים בעשרות אלפי שקלים למעטפת מעבר להוראה. דיברנו הרבה על קרן הסיוע אבל גם בתוך ההקצבות של האוכלוסיות המיוחדות יש תמיכות כלכליות, כמו תמיכה בשכר לימוד, לחלק מהאוכלוסיות יש גם פטור מתשלום מבחני יע"ל. יש הרבה מכנה משותף בחסמים בתוך החברה הערבית, יש גם הרבה חסמים שהם שונים: חסמים של בדואים מהדרום שונים מחסמים של החברה הערבית הכללית, ששונים מהחסמים של מזרח ירושלים. אנחנו מנסים לבנות תוכנית – זה לא תמיד פשוט ולא תמיד עובד – בהתאם לחסמים הרלוונטיים.

כפי שציינתי קודם רק במשפט, אנחנו חושבים שבתוכנית הרב-שנתית הנוכחית זו לא רק הגדלה של כמויות, זו הגדלה בדגש על הנגשה איכותית שבסופו של דבר גם תשפר את המעמד של הסטודנט בשוק התעסוקה. אתן את הדוגמה שאני חושב שרבים פה מכירים: להנגיש עוד סטודנט או סטודנטית ערביה ללימודי הוראה שאחריהם לוקח להם שלוש או ארבע שנים להשתבץ? אנחנו חושבים שהכסף צריך להיות גם לכוון, לשנות התנהגות למקצועות שיעזרו להם יותר, לא רק לשם זה שיהיו אקדמאים ויצאו עם תואר. יש לנו במסגרת התוכנית הרב-שנתית הנוכחית גם תוספת על המשאבים הקיימים, להמשיך ולבנות ולשכלל את התוכניות הקיימות בהקשר הזה.

תודה רבה.

ברשותכם, חבר הכנסת טייב.

כן.

רק בהמשך לשאלה שנשאלה. התכתבתי פה עם דיקן עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, עם פרופסור מונא חורי, בזמן אמת. אין מגבלת כניסה עד גיל 18, חבר הכנסת עטאונה, יש מגבלה לרישום בפנקס העובדים הסוציאליים. זה איגוד מקצועי, יש מגבלת רישום לשנת לידה: לפני 2005, זה רישום לעובדים סוציאליים. לא קיימת מגבלה לכניסה ללימודים, לא באוניברסיטאות ולא במכללות.

רק עוד הערה אחת. הזינוק באחוז ההשתתפות של סטודנטים ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה, למיטב ידיעתי חסר תקדים, בכל ארצות העולם. יש פה מיעוט שהשתלב בצורה מדהימה, הרבה בזכותו של המיעוט והרבה בזכות מה שהמערכת נותנת. המספרים האלה גדלים. אני יכול לומר שבאוניברסיטה העברית האוכלוסייה המזרח ירושלמית, דיבר חבר הכנסת טור פז, יש שם אתגרים נוספים. יש לנו מדי שנה מכינה של מעל 500 סטודנטים, מנסים לעשות מה שרק ניתן ורואים תוצאות יפות מאוד.

תודה רבה.

יו"ר הוועדה, אני גם אשמח להתייחס לזה.

כן, רק בקצרה.

לא נגיע לסטודנטים בסוף.

תום תכף מדבר. כן, בבקשה.

אגיד בקצרה. כמו שצוין פה זה נכון, הפערים באמת מתחילים כבר במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית. אפשר היום להגיד שמערכת ההשכלה הגבוהה מגשרת על הפערים האלה באיזשהו מובן. אחד הדברים שאתה דיברת עליהם זו העברית, שמנו לנו את זה כדגל בתוכנית הרב-שנתית הבאה ומתקצבים מכינות לעברית. המנכ"ל דיבר פה על אחת המכינות של האוניברסיטה העברית אבל לא רק זו, מגיעים פה גם לעזריאלי ולהדסה ולעוד מוסדות, במטרה להגדיל את מספר הסטודנטים. אנחנו מספקים במוסדות גם מעטפת כדי לצמצמם נשירה: שיעורי עזר, תגבורים, תמיכה אקדמית, סבסוד נסיעות והסרת החסם השפתי, כמו שיניב ציין.

זה למגזר הערבי או גם לעולים?

נרחיב את זה בתוכנית הרב-שנתית הנוכחית גם - - -

גם לעולים?

למי שיש לו קשיים שפתיים.

ולא משנה מאיפה. זאת אומרת: מגזר חרדי, ערבי, עולים?

בינתיים מה עושים עם יע"ל?

לא, יש גם את המלגות, חבר הכנסת. גם את מלגות אירתקא, יש את תוכנית רואד שזה איזשהו רכז - - -

נעם, אבל לא ענית לי לשאלה. זה כולל גם את העולים?

הוא אמר שזה יורחב בתוכנית הזאת.

זה לא היה עד היום, זה יהיה בתוכנית.

תודה רבה.

התשובה היא כן.

תודה רבה. תום פנחסי, בבקשה.

שלום, אני מטעם מחאת הסטודנטים. תכננתי לדבר על יוקר המחיה אבל זה לא הנושא הכי חשוב על סדר-היום. אם ניקח סטודנטים למשפטים כדוגמה, הם נדרשים לאזור ה-70 שעות עבודה ולימודים כדי לשרוד את התואר ואת החודש. נכון שאנחנו מדורגים בשליש התחתון של מדינות ה-OECD מבחינת השקעה לאומית בהשכלה גבוהה ובסטודנטים אבל בסך הכול, ואמרו את זה פה, האקדמיה היא עדיין משהו להתפאר בו במדינה. ייצוג הנשים באקדמיה שהולך וגדל וייצוג המיעוטים שהעלו כאן והוא גם הולך וגדל לאורך זמן, הם משהו מעורר התפעלות. המחקר הישראלי עומד בחזית המחקר באין-ספור תחומים וגם את זה העלו פה.

אני לא רוצה לדבר על יוקר המחיה על אף הדחף, אני מבקש להפנות את תשומת ליבכם לתקציב שמתהווה ובעיקר למה שלא שם, נדחק החוצה לטובת לימודי תורה, פיתוח יהודה ושומרון, והזרמת מיליארדי שקלים לאוכלוסייה החרדית. דיברו פה על מיעוטים והממשלה הנוכחית מתגאה ועוסקת רבות ברושם של דאגה למוחלשים, תוך הפרדה פופוליסטית בין אזרחים סוג א' לסוג ב'. השאלה כיצד צעירים מהפריפריה, אותם אזרחים סוג ב' שזה מונח מגעיל בעיניי, מצופים להפוך למשפטנים משכילים שיאיישו עמדות מפתח בפרקליטות, במשרד המשפטים, ויביאו לאיזון וייצוג הולם בבתי המשפט בישראל כשכספיהם מופנים ליהודה ושומרון, לישיבות - - -

אגב, גם לחתולים, בממשלה הקודמת. סתם לידע כללי.

אני נותן בכוונה, יש לי סבלנות.

מה עם החתולים? תגיד לנו שנדע.

לא הפריע לך במשך שנים שהייתה אפליה מובנית כלפי הציבור החרדי? לצערי, לא שמענו אתכם בכלל אבל תמשיך, בבקשה.

אני בעד.

אני אדם סבלן.

אני אסיים ואם תרצה להתדיין, נתדיין. יש פה עוד אנשים שרוצים לדבר.

אין צורך, אני לא נכנס לדיונים.

האמת היא שמדיניות הממשלה הנוכחית הפכה את האתגר של שילוב מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות לאתגר בלתי אפשרי. בפועל ממשלת ישראל בחרה לזנוח את ההשקעה בהשכלה הגבוהה. הממשלה לא מקצה משאבים לצמצום מהותי ובר-קיימא – זה חשוב – של הפערים בחברה הישראלית, והיעדר ההשכלה הגבוהה מחלוקת הכספים הקואליציוניים היא רק עדות אחת לכך. נדבר על חלוקת הכספים.

תודה רבה.

אני רוצה להגיד כמה מילים.

חברים, לא. שי שידלוב, בבקשה.

חבר הכנסת טייב, תודה רבה.

מה התפקיד שלך?

מנכ"ל התאחדות הסטודנטים.

מנכ"ל התאחדות הסטודנטים הארצית, כן. אני אולי כן אדבר קצת על יוקר המחיה ואמשיך את דבריו של תום. היום אמור להיות יום חג, יום הסטודנט הלאומי, אבל מה שבטוח שחגיגה אין פה בטח כשראינו את תקציב המדינה ואת ההתייחסות בתקציב ההשכלה הגבוהה לסטודנטים. דיברו פה נציגי האוצר, נציגי ות"ת, לא מעט על התוכנית הרב-שנתית והתפארו והתגאו. אני בטוח שרוב הסטודנטים והסטודנטיות שיושבים פה בחדר לא שמעו כמעט את המילה סטודנטים, אלא בעיקר מחקר, בעיקר תשתיות.

היום אנחנו מסתכלים על ציבור הסטודנטים בישראל שנאנק תחת יוקר המחיה. בסוף רואים ולומדים שכל סטודנט חמישי לוקח הלוואה וכמעט מחצית מהסטודנטים נתמכים על ידי ההורים שלהם. וזה אף על פי ש-80% מאיתנו עובדים. אי-אפשר להגיד לנו: צאו לעבוד. אני לא חושב שיש איזה סטודנט או סטודנטית שלא הרגישו את המינוס נושף להם בעורף, אנחנו רואים שזה רק מתעצם משנה לשנה.

אני רוצה לגעת בנקודות שעליהם ביקשנו לדבר היום: על לימודי האנגלית כחסם וכנטל כלכלי עודף על כל הסטודנטים והסטודנטיות בישראל; על המעונות; על קרן הסיוע, וקצת לדייק ולהוסיף עוד נדבך לדברים שנאמרו פה לפניי.

נתחיל בהתפארות בעומק הסבסוד שמדינת ישראל מתגאה בו: המערכת המסובסדת בעולם. יש לי פה מול העיניים השוואה לנתוני ה-OECD. מדינת ישראל מסבסדת, מוציאה הוצאה לאומית לתלמיד על מוסדות חינוך והשכלה גבוהה, הרבה פחות מהממוצע ב-OECD והרבה פחות מהמדינות שציין פה ידידי, דנמרק ושוויץ שאליהן אנחנו רוצים להשוות את עצמנו.

אם מסתכלים גם על גובה שכר הלימוד, אנחנו נמצאים מעל צרפת, מעל דנמרק, מעל פינלנד וכל מיני מדינות באירופה. נוסיף לזה את הוצאות האנגלית, שתכף אני ארחיב עליהן, אנחנו גם עוקפים את צפון קוריאה, את ארגנטינה, בהוצאות של סטודנט על שכר הלימוד והתשלומים העודפים.

נתחיל בלימודי האנגלית. לימודי האנגלית הם אינטרס של כל אחד שיושב פה מסביב לשולחן. דיברתם על השקעה, בסוף ההשקעה היא לא רק במחקר, היא השקעה בנו, בסטודנטים. הייתה רפורמה ללימודי אנגלית, כל סטודנט היום מחויב בקורסי אנגלית. אם אנחנו מסתכלים על נתוני פסיכומטרי באופן רוחבי אנחנו מבינים שכמעט 70% מהסטודנטים בישראל מחויבים לפחות בקורס רמה 1 שהוא מחוץ לשכר הלימוד, לא מתקיימים בתור קורסים דיסציפלינריים, לא קורסים מקצועיים. כך שכמעט כל סטודנט משלם תוספת על שכר הלימוד, 2,000, 4,000, יכול להגיע עד 8,000 שקלים בשנה. נוסיף על זה שכל המנגנון הזה בכלל מייצר פערים חברתיים אדירים. אם מערכת ההשכלה הגבוהה מסתכלת על עצמה ככלי למוביליות חברתית במדינת ישראל, כמקום להצלחה של סטודנטים מרקעים חלשים – מפריפריה, ממיעוטים מסוימים, חרדים, ערבים, כולנו כאחד – אז חייבת להיות התייחסות לאנגלית. אנגלית כאינטרס לא יכולה להיות נטל עודף ומקדם נשירה עבור סטודנטים וסטודנטיות.

קרן הסיוע. אמרו פה כל מני מספרים, נעם מאגף תקציבים אמרה ודייקה: היה רצון להוסיף 80 מיליון לתקנת הסיוע, אותה תקנה שנשארה יציבה בחמש השנים האחרונות ולא נעשה בה שום שינוי אף על פי שמספר הסטודנטים גדל. אם נסתכל על כמות הסטודנטים במדינת ישראל שהם בסוציו 1 עד 3, הנזקקים ביותר, אנחנו מדברים על כמעט 23%. מדברים פה במספר מוחלט על כמעט 80,000 סטודנטים. כמה קרן הסיוע מספקת לסטודנטים אתם שואלים? באזור ה-15,000, יניב?

15,000.

כמה זכאים לקבל סיוע מקרן הסיוע? 15,000 סטודנטים מתוך 80,000 נזקקים. אין לקרן הזאת שום יכולת להגיע להספק ולמה שהיא צריך לספק, כדי שפשט לא תהיה פה נשירה של סטודנטים. זה רגיש יותר לסטודנטים החלשים: דור ראשון להשכלה, המיעוטים, כמו שאמרתי מקודם.

רק חשוב להגיד שזה ללא המלגות הייעודיות: אירתקא לערבים, חרדים, פרח, מדים ללימודים וקרן הפריפריה של משרד הביטחון.

אתייחס לדיוק הזה כי הוא חשוב. מה חשוב בקרן הסיוע? לקרן הסיוע יש כמה אלמנטים.

לקחת 25% מ-300,000, שזה כולל תואר שני ודוקטורנטים.

לגמרי. אם אתם מסתכלים על הנתון הזה, נסתכל על כמה הגשות היו השנה לקרן הסיוע. השנה הגישו 80,000 סטודנטים, על פי פרח שמנהלת את קרן הסיוע. 80,000 הגישו – מרביתם לא יקבלו ולא יזכו למלגה הזאת. מה מיוחד במלגת הסיוע הזאת, להבדיל מאירתקא ולהבדיל מפרח ומכל הדברים האלה? זו מלגת סיוע ללא התנדבות, אפשר לקבל כפל מלגות.

אני עובר הלאה.

שי, אני חייב תוך שלוש דקות לסיים את הוועדה, יש אנשים בחוץ שרוצים להיכנס.

אסכם ואגיד ש-15 מיליון לקרן הסיוע זה זלזול, זה באמת לבטל את המצוקה של הסטודנטים והסטודנטיות בישראל. לא להתייחס לצרכים שלנו בלימודי אנגלית ולדרוש מאיתנו לשלם תשלומים עודפים ולא להכליל אותם בשכר הלימוד, זה גם פשוט זלזול וחוסר התייחסות למצוקות האמיתיות שלנו פה במדינה. גם מעונות הסטודנטים, רק אציין שממשלת ישראל קבעה בהחלטת ממשלה להוסיף 20,000 מיטות ב-2016. מאז נוספו בערך 5,000-4,000 מיטות. בכל פעם דיברו על הקולות קוראים, שעובדים במרץ מול אגף תקציבים, מול ות"ת, להתחנן על תקציב למעונות. כל האינטרסים האלה שמדינת ישראל אומרת שהם אינטרסים לאומיים השקעה, צמיחה, דור העתיד, הם לא יותר מקלישאות שצריכות לבוא לידי ביטוי לא רק במלים אלא גם במעשים ותקציב, ותקציב המדינה ותקציב ההשכלה הגבוהה לחומש הקרוב.

תודה רבה.

אפשר בבקשה להפנות שאלה קצרה?

חברים, לא. אני מצטער אבל יהיה לזה דיון המשך. זה היה דיון לרגל יום הסטודנט בכנסת, צריך פה דיון מעמיק יותר, ארוך הרבה יותר. חבר הכנסת סימון דוידסון, רק בקצרה, אני חייב לסיים.

אני אהיה קצר, תודה אדוני. קודם כול דיברת יפה מאוד, יישר כוח. אין ספק שכולנו מבינים שבסוף 400,000 הסטודנטים שקיימים היום הם העתיד של מדינת ישראל. הם העתיד הכלכלי, הם בעיקר יחזיקו בעוד מספר שנים את האלונקה של רוב ההוצאות של מדינת ישראל מתחת לכתפיים. אנחנו צריכים להשקיע בהם ולא משקיעים מספיק.

אספר לך שעברתי פה לילה לבן בוועדת הכספים, לא זוכר באיזו קומה אפילו. חברי יוסי היה איתי רוב הזמן. הלכתי לישון בבוקר עם מועקה אמיתית - -

הספקת לישון?

ישנתי שעה וחצי.

- - אחרי שראיתי את כל הסעיפים של תקציב המדינה. גם לגבי הכספים הקואליציוניים, טבלה של מאות סעיפים, רצים ומצביעים בלי לדעת על מה מצביעים בכלל. תוך כדי אני מסתכל על הסעיפים, שום דבר לא נוגע לאנשים שיושבים פה, דברים הזויים שיכול להיות שהם חשובים. אני בעד הדת והחרדים מאוד, אין לי בעיה עם זה.

תסכים איתי שסעיף 21 להשכלה גבוהה שהצבעת עליו היום, בכל זאת מדבר על 13 ומשהו מיליארד. לא נזלזל בזה.

יוסי, אני לא רוצה להגיע לסעיפים שהצבענו עליהם אתמול. אני כמובן הצבעתי נגד, היו שם סעיפים שאני רציתי לתלוש את השיער.

יחד עם זאת אני מסכים שזה לא מספיק וצריך לעשות עוד עבודה מול האוצר.

רגע, תן לי לסיים.

חבר'ה התסכול האמיתי זה לא במתמטיקה הזאת, לא במיליארדים.

אנחנו הצבענו אתמול על כמעט 14 מיליארד שקלים, 14 מיליארד שקלים של כספים קואליציוניים שהולכים לכל מיני דברים כאלה ואחרים שלא נוגעים לכם. נעם אני מעריך אותך מאוד אבל התקציב הזה הוא לא טוב להשכלה הגבוהה. הוא לא טוב כי יש פה ירידה יחסית למה שהיה בשנים האחרונות. גם 0.5% ירידה יחסית לתקציב המדינה, כי אם התקציב עולה ב-11.1 יחסית והתקציב פה עולה ב-9.8, עדיין הוא לא עולה בהתאמה, מה לעשות. ואם זה עלה ב-2.9 ועכשיו זה ירד ב-0.4 זה פחות טוב.

לא ניכנס לזה. אתה לוקח את הביצוע סימון, זה לא - - -

אני רוצה לסיים. קודם כול, צריכים להבין שאנחנו נמצאים בתקופה שהיא לא טובה בשבילכם. לא טובה, לא רואים אותכם בעיניים שצריכים לראות אותכם, כסטודנטים, כקטר של מדינת ישראל. אבל זה לא אומר שאנחנו לא נאבק. גם אחרי שהתקציב עובר צריכים ואפשר לעשות שינויים, צריכים להילחם על זה. יוסי, גם בחברה החרדית, בסוף המטרה היא שיהיו כמה שיותר סטודנטים.

מסכים.

לא כולם צריכים ללמוד בכולל ולא כולם יכולים ללמוד בכולל. צריכים להכניס אותם למאגר של ההשכלה הגבוהה, זה חשוב לעתיד מדינת ישראל. תודה.

מי שרוצה ומי שנמצא שם חובתנו לדאוג לו וזה מה שנעשה.

חבר הכנסת טייב, הגענו מרחוק ואני רק רוצה להגיד משפט אחד. אני יושבת ועד הסגל המנהלי באוניברסיטת אריאל. אנחנו מכירים ומוקירים את הסטודנטים שלנו, אוהבים אותם ומעריכים אותם ורוצים לתת להם שירות גבוה כמו שמגיע לכל סטודנט בכל שאר האוניברסיטאות בארץ. אבל כשהשכר שלנו נמוך ב-50% משאר האוניברסיטאות, אנחנו לא יכולים לתת שירות לסטודנטים שנמצאים אצלנו. אנחנו יודעים שאתה מכיר את הנושא, יושב פה ידידיה אביגד שהוא יושב-ראש אגודת הסטודנטים.

אני מגיע אליכם לסיור ב-1 בחודש ואנחנו על זה.

נשמח לשבת איתך אפילו עוד לפני. האפליה הזאת של העובדים באוניברסיטת אריאל, הסגל המנהלי, חייבת להיות מתוקנת במיידי. אנחנו לא יכולים לתת שירות טוב לסטודנטים שלנו, בטח לא לקלוט עובדים כדי שיוכלו לעשות את העבודה כמו בכל שאר האוניברסיטאות בארץ.

תודה רבה.

רגע, חייבים ברוח הזאת, סליחה, אי-אפשר - - -

לא, לא, חברים. אני מצטער מאוד. יש אנשים שמחכים בחוץ, אני באיחור של רבע שעה.

קודם כול, אני רוצה להודות לכל המשתתפים. לצערי, לא הספקנו לדבר על כל הנושא לעומק. נתתי לסטודנט בשם תום פנחסי לדבר והוא החליט לדבר על דברים אחרים.

הוועדה מציינת את חשיבות ההשכלה הגבוהה. מבחינתי מדובר בהון המרכזי של המדינה, ההון האנושי והסטודנטים הם העתיד של מדינת ישראל. יש להשקיע יותר בנושא ההשכלה הגבוהה, כדי לשפר את ההתמודדות של המדינה מול מדינות אחרות ולשמור על איכות ויתרון המדינה, וכי ההשקעה בהשכלה הגבוהה נושאת רווחים גבוהים בעתיד.

אני רוצה לפנות מכאן למשרד האוצר. בשונה מחברי סימון דודיסון, אני באמת חושב שיש פה תוספת משמעותית. אנחנו מדברים על תקציב של 13 מיליארד, ו-475 מיליון ו-990 אלף. יחד עם זאת אני חושב שהייתם צריכים להשקיע קצת יותר בכל מה קשור לסטודנט עצמו. אתם משקיעים במוסדות, בתוך המסגרות אתם משקיעים בדברים טובים, אני לא מזלזל. אתם משקיעים גם בסטודנטים דרך כל מיני תוכניות, אני מסכים איתכם. יחד עם זאת אני פונה לשר האוצר ולרפרנטים במשרד: יש לנו עוד קצת זמן, בואו ננסה להגיע לאיזשהו פתרון גם בנושא של קורסי האנגלית.

לא נשאר כסף.

עזוב, יש כסף. כשרוצים יש כסף.

זה שכשרוצים יש כסף, זה הוכח אתמול יפה בוועדת הכספים יפה. השאלה בשביל מה.

נכון, גם בממשלה הקודמת ראינו, 53 מיליארד. יש, כסף יש.

חבר'ה, אנחנו גם ערבים, גם חרדים, אנחנו כולם.

חבר הכנסת אלקין, מי כמוך יודע ואנחנו מסכימים: יש כסף. בשנה שעברה, אתמול היה פרסום ברור מאוד, הייתם מוכנים לתת לנו מיליארד בשביל ששני ח"כים יצביעו איתכם. אבל לא ניכנס לזה, אני לא רוצה לעשות מזה דיון פופוליסטי, אני באמת רוצה להתמקד בצורה טובה ונכונה.

לגבי קורסי האנגלית אני מציע לעשות את זה דיפרנציאלי. נשב, ננסה למצוא פתרון עם תוספת. אין לי ספק שעם איגוד הסטודנטים והתאחדות הסטודנטים ועם הסטודנטים עצמם, נצליח להגיע לפתרון.

נושא קרן המלגות –גם שם אפשר להגיע לפתרונות.

נקודות הזיכוי ומעונות הסטודנטים – אני מבין שזה אירוע. נסכם שאם מגיעים לאיזושהי הבנה, גם בנושא קורסי האנגלית וגם בנושאי קרן המלגות, אפשר לברך על המוגמר. אין לי ספק שאנחנו יכולים להגיע לשם ואני מתכוון לנהל את הדיונים האלה מול הרפרנטים באוצר וגם מול השר עצמו. אני רוצה לומר שיו"ר המל"ג, שר החינוך יואב קיש, רוצה להגיע לפתרון הזה. כולנו על הסיפור, רוצים לחזק את הסטודנטים. כמו שאמרתי: הם העוגן והעתיד של המדינה שלנו ואנחנו על זה בכל הכוח.


הישיבה ננעלה בשעה 12:15.