פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



14
ועדת הבריאות
11/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 40
מישיבת ועדת הבריאות
יום חמישי, כ' באייר התשפ"ג (11 במאי 2023), שעה 10:00

1. פרק כ"א (חקלאות), רק סעיפים 88-87 (קביעת אורך חיי מדף בידי יצרן נאות וצמצום רגולציה לייבוא בשר) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023.
2. פרק ח' (יבוא מוצרי מזון) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023.

חברי הוועדה: אוריאל בוסו – היו"ר
יאסר חוג'יראת
טטיאנה מזרסקי

פנינה אורן שנידור - ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

שרון גוטמן טרודלר - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות

שי סומך - משרד המשפטים

קרן רוט - משרד המשפטים

ד"ר ריבה בן-עזרא - רופאה וטרינרית ראשית לפיקוח על מוצרים מן, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גנאדי מנוסיס - מנהל הסעדה ארצי, שרותי בריאות כללית

רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

ליאור כוכבי - ראש תחום קשרי ממשל איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

אלי דויטש - סמנכ"ל דגת הים, יצרני ויבואני מזון

ד"ר צור בן חיים - ארצ"י

רחל גור - מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

אור דהן - שדלן

נועם בן עמי - שדלן

גיל ממן



משה קאשי

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

חנה כהן

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

פרק כ"א (חקלאות), רק סעיפים 88-87 (קביעת אורך חיי מדף בידי יצרן נאות וצמצום רגולציה לייבוא בשר) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612
פרק ח' (יבוא מוצרי מזון) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612

בוקר טוב, היום יום חמישי, כ' באייר התשפ"ג, 11 במאי 2023, חמישה ושלושים יום לעומר. אני רוצה להודות לך יעקב, שאתה דואג לתזכר עד סוף ספירת העומר. השאלה אם צריך לעשות ספירת העומר עד להעברת התקציב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. על סדר-היום: פרק ח' – ייבוא מוצרי מזון, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024; 2. פרק כ"א – חקלאות, סעיפים 88-87, קביעת אורך חיי מדף, יצרן נאות וצמצום רגולציה לייבוא בשר, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023.

למעשה אנחנו נמצאים כאן בבקשה לדיון חוזר והצבעות. לבקשתי הוגשה רוויזיה להצעת החוק והיא לא נמשכה לאור בקשת הלשכה המשפטית. כפי שראיתם, סיימנו את הצעת החוק אבל אנחנו לא רוצים לעשות טעויות, שהן טעויות משפטיות, שאחר כך יעוררו אי-בהירות ובעיות טכניות.

בהצעת החוק יש מספר ניסוחים טכניים ולכן נצביע תחילה על הרוויזיה. לאחר מכן היועצת המשפטית תסביר את הסעיפים בהם יש צורך לתיקון הנוסח. לאחר מכן נאשר שוב את הצעת החוק. אני מזכיר לחברים שמדובר כאן רק על נושא ייבוא מזון ואורך חיי מדף כחלק מהצעת חוק התוכנית הכלכלית (יישום מדיניות הממשלה להסר חסמי סחר בייבוא, הגברת תחרות וייעול תהליכי הסדרה בתחום הייבוא והורדת יוקר המחיה. אנחנו נתחיל בהצבעה על הרוויזיה. מי בעד הרוויזיה?

הצבעה

נתקבלה.

פה אחד. אם כך, אנחנו פותחים שוב את הצעת החוק. היועצת המשפטית, בבקשה.

אחרי שהצעת החוק אושרה עלו כל מיני תיקונים נדרשים, אפילו אתמול הגיעו עוד כמה תיקונים. לפיכך נעבור על התיקונים לפי הסדר שלהם.

מדובר בשינויים טכניים?

יש הרבה שינויים טכניים, אבל יש גם שינויים או תיקונים שהם כן מהותיים.

אני מתייחסת לנוסח לדיון מחדש. בעמוד 4 יש תיקון: "שר הבריאות טרם פרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה לפי סעיף א313(ה) סיפה על פנייתו לוועדת חריגים לעניין אי החלת השינוי או אי החלתו בהחרגות או בהגבלות שלא יאפשרו פעולה." זה משהו שהוועדה כבר סיכמה.

סעיף 12ג בעמוד 5 – הייתה בקשה של איגוד לשכות המסחר להחיל את סעיף 12(ג) כבר ממועד תחילתו של החוק הגדול, כלומר כבר מ-1 ביוני, ושלא תהיה דחיה נוספת של שלושה חודשים.

להבנתי זה משהו שהיה אמור לקרות כבר בתיקון הקודם של החוק ואני חושב שבטעות פרוצדורלית זה לא קרה. בכל מקרה, עכשיו זה בשל ומוכן ולכן חבל לעכב. זה סעיף שנותן עוד אפשרות ליצרנים מקומיים בעניין חיי המדף ולהבנתי אפשר להחיל אותו מייד עם הפרסום ברשומות.

משרד הבריאות?

אין בעיה. זה מאפשר להציל מזון ולאפשר שימוש במזון על אף שהוא פג תוקף, להאריך את התוקף. מדובר על מזון רגיל.

דווקא מבחינה טכנית זה היה תיקון מסובך מאוד, כי הוא נעשה גם בתוך החוק וגם בהוראת השעה.

אם המזון פג תוקף, איך מאריכים את התוקף שלו? לפי מה?

כשמדובר על מזון רגיל, ליצרן המזון אין לו הנחיה מחייבת שמגבילה אותו לקבוע את התוקף. ברוב המקרים הם מקצרים את התוקף לשלוש שנים או ארבע. אם יש לו הוכחות שגם בחצי השנה שלאחר אחרי שעברו שלוש שנים והמוצר עדיין בטוח וראוי למאכל, הוא יכול להמשיך ולמכור אותו.

יש רגולציה, מישהו שיאשר לו את זה? משרד הבריאות יאשרו לו את ההארכה?

כרגע זה במסגרת אישור ייצור נאות שלו. אלה יצרנים שגם ככה מנהלים מערכת בקרת איכות עצמית.

ברגע שהוא יצרן נאות, הוא לא יכול להיות חפיפניק ולומר שזה נראה לו בסדר וזה על התפר. אתה צודק שכשרואים את התוקף מבינים שמדובר במשהו שהוא בבקרה לא של בעל האינטרס, כי הוא בוודאי לא רוצה להיתקע עם סחורה.

יבואן לא יכול לעשות את זה וברור שגם משווק אל יכול לעשות את זה. היחיד שיכול לעשות את זה הוא יצרן המזון, שהוא זה שמלכתחילה קבע את התוקף של המוצר.

מה שמפליא זה הרגולציה. למעשה כאן אנחנו סומכים על היצרן.

כן. זה חלק מהשינוי תפיסה ואימוץ רגולציה אירופית. כמובן שזה נבדק במערכת יצרן שעושה את זה וייבדק במסגרת הפיקוח השוטף שמפקחים מגיעים אליו.

יש לי שאלה כללית למנהלת תחום המזון. אנחנו מתקרבים מהר מאוד ל-1 ביוני ובמסגרת ההסכמות של ועדת החריגים של תקני המזון שנידונו בספטמבר, היו כמה תקנים ספציפיים, כמו התקן המקורי או התקן הישראלי הייחודי על הדבש, על שמן זית, על קפה, שלגביהם משרד הבריאות אמר שעד ה-1 ביוני הם יבדקו את האפשרות לעשות התאמות גם בתקנים האלה, על מנת לייבא אותם בצורה יותר קלה ומהירה מאירופה. רציתי לשאול איפה עומדת הבדיקה, כי אנחנו מתקרבים במהירות למועד ההתחייבות.

לגבי קפה ושמן זית – אמרנו שאפשר לייבא לפי הרגולציה האירופית. אנחנו נעביר למשרד הכלכלה את היכולת, כי התיקון ייעשה במסגרת הצווים של חוק התקנים; לגבי דבש – זה הוחרג, אנחנו לא התחייבנו לגבי זה. דבש הוחרג לגמרי מהרגולציה ואנחנו לא התחייבנו לגביו.

אני לא אלאה את הוועדה בקריאה, כי התיקונים עושים את אותו הדבר שדיברנו עליו. יש תיקון בסעיף 5(ב) ו-(ג) שמטפל בסעיף 12(ב).

יש הוראה בפסקה (6) שמתקנת את סעיף 22:


(6) בסעיף 22 –



(א) בסעיף קטן (א), אחרי "מזון" יבוא "חדש, למעט מזון שנכלל ברשימת המזונות החדשים לפי סעיף 18 עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023), או מזון אחר";



בדיון הקודם ביקשה מנהלת שירות המזון להחיל על מזון חדש חובת אישור ייצור נאות כבר מעתה, אבל הדיוקן שהיה זה שזה מזון שנחשב כבר מזון חדש ב-31 באוגוסט 2023, כלומר לפני 1 בספטמבר, ביום תחילתו של החוק. האם אתם רוצים להתייחס לדבר הזה?

השאלה אם לא נכון לעשות את זה בהוראת מעבר ולא להכניס את זה לתוך הסעיף עצמו. כלומר, לעשות הוראת מעבר שתקבע: על אף האמור בסעיף 22, יצרן שייצר מזון שהוכר כמזון חדש ופורסם בהודעה ברשומות לפי סעיף 18 עד ליום מסוים, רשאי לייצר את המזון כאמור ללא אישור ייצור נאות עד לאוגוסט 2026. כלומר, לעשות את זה כהוראת מעבר.

זה לא הוראת מעבר. הוראת מעבר היא לגבי החוק שלנו.

אנחנו רוצים לומר שהמזון החדש שמיוצר מעתה ואילך, למעשה מתחילתו של החוק, צריך יהיה אישור ייצור נאות.

זה יישאר בחוק, זה יהיה בסעיף 22.

נכון, מזון חדש או אחר – שזה התיקון שעשינו מלכתחילה – אבל כל ההוראה שמחריגה את מי שמייצר מזון חדש או שייצר עד 31 באוגוסט 2023, זה למעשה יהיה בהוראת מעבר.

לא, זה לא שהוא ייצר, המזון יוכר.

נכון, מזון שמוכר כמזון חדש ופורסם ברשומות עד 31 באוגוסט 2023. הם לא יצטרכו אישור ייצור נאות. אם יצטרכו אישור ייצור נאות מ-2026, יחד עם כולם.

כלומר, את תפטרי אותו בהוראת מעבר. אוקיי.

אבל המהות נשארת.

נכון. מה שהוכר עד 31 באוגוסט 2023, ערב תחילתו של החוק.

התיקון של מזון חדש או אחר, מתי הוא אמור להיכנס לתוקף?

זה נכנס לתוקף מיידית, בספטמבר.

המשמעות היא שכל מי שמייצר מזון חדש החל מ-1 בספטמבר יהיה חייב באישור ייצור נאות

את משתמשת במונח לא נכון. לא מי שמייצר, אלא מזון שהוכר כמזון חדש יהיה מחויב בייצור נאות מ-1 בספטמבר. כל מי שהוכר כמזון חדש ערב התיקון, החובה לאישור ייצור נאות לגביו תחול ב-1 באוגוסט 2026.

לכן אני קצת בספק אם זו הוראת מעבר או לא. אולי את הצד הניסוחי הזה אנחנו נפתור.

בעקבות זה יש גם תיקון ב-52, שלגביו יש לנו הערה שמשליכה על הנוסח.

שרון, את רוצה להסביר את התיקון שביקשתם בסעיף 52?

סעיף 52 מכיל את אותה הוראה לגבי מזונות מיובאים, כל מזון חדש שמיובא. הוא היה חייב באישור ייצור נאות, ואם הוא מיובא הוא חייב גם בתנאי ייצור נאותים למפעל בחו"ל. אותה הוראת מעבר אמורה לחול גם לגבי הייבוא, אך מאחר ש-52 תוקן גם בתוכנית הכלכלית הקודם, בסעיף 106, לדעתי סעיף קטן (א) צריך לעבור מפה להוראת השעה שבסוף הפרק. למעשה הוא צריך לפקוע ב-1 באוגוסט 2026, כי למעשה אז כל מה שבתוספת ה-11 כולל את המזון החדש ושם לא תחול ההוראה הזאת.

סעיף 52 כולו ייקרא בצורה אחרת כשתיכנס התוכנית הכלכלית הקודמת ולכן אין חשש. התיקון עכשיו הוא כך וב-2026 תיכנס הקריאה - - -

גם פה אפשר לעשות הוראת מעבר ואז להגביל אותה עד 2026.

וזה לגבי מזונות שכבר הוכרו.

כן, אותו דבר.

אדוני, אלה העקרונות ואנחנו רק ננסח.

אבל סעיף 52(ב) כפי שמוצע פה כן יישאר ב-2026.

סעיף 18(א).

(18א) בסעיף 64, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:



"(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 12(א) ו-156(א), יבואן רשום המייבא מזון שחלות עליו הוראות לעניין קביעת אורך חיי מדף לפי חקיקת המזון רשאי, על אף האמור באותן הוראות לעניין התקופה, לסמן את אורך חיי המדף של המזון שהוא מייבא לתקופה שלא תעלה על אורך חיי המדף שקבע היצרן במדינת הייצור, ובלבד שיש בידו הצהרה של היצרן כי בדק בבדיקות מקובלות שתכונות המזון נשמרות במהלך חיי המדף.";



כלומר, אם מדובר ביבואן שמסתמך על יצרן, אם יש לו הוראות של היצרן אין בעיה.

החידוש כאן זה ההוראה שדיברנו עליה . סעיפים 12(א) ו-156(א) הם גם סעיפים שעוסקים בסימון של אורך חיי מדף. דגש נוסף הוא בזה שנאמר: על אף האמור באותן הוראות לעניין התקופה – כלומר, אם יש באותן הוראות אמירה לעניין הוראות סימון אחרות או צורת הסימון או גודל הסימון, זה לא יתגבר. ההוראה הזאת לא מתגברת, אלא רק שאלת תקופת אורך חיי המדף. זה החידוד פה.

סעיף 94(ב) –

(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:



"(ג) יבואן שסימן לפי סעיף 64(ג) את אורך חיי המדף של המזון שייבא, על אף הוראות לעניין קביעת אורך חיי מדף לפי חקיקת המזון שחלות עליו, ישמור הצהרת יצרן כאמור באותו סעיף לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון.";



כלומר, יש לנו השלמה של ההוראה שמחייבת לשמור את המסמכים.

יש תיקון בסעיף 164(ח) – בסוף כתוב: "... יראו את המזון מאותו מועד כמזון מזיק לעניין חוק זה". כמובן שהמילים שהיו בסוף "ובכלל זה לעניין סימן זה" מיותרות.

פסקה (32) – בהוראות הצעת החוק המקורית הייתה מחיקה של ההגדרה "תוכנית בטיחות מזון". למעשה הצענו למחוק את המילים האלה ועכשיו אנחנו מציעים להחזיר את המחיקה. כלומר, ההגדרה "תוכנית בטיחות מזון" שנמצאת בסעיף 177 תימחק, אבל כיוון שיש לנו בשני סעיפים לאחר מכן – 202 ו-205(2) – אזכור של תוכנית בטיחות מזון, אז נבהיר לגבי שני הסעיפים האלה


(33א) בסעיף 202, ברישה, אחרי "תכנית בטיחות המזון" יבוא "בבקרה עצמית לפי סעיף 41(ב)";


(33ב) בסעיף 205(2), אחרי "לתכנית בטיחות מזון" יבוא "בבקרה עצמית לפי סעיף 41(ב)";



זה נוגע למפעלי בשר.

בסעיף קטן (א) בהמשך יש תיקון בפסקה (14). סעיף 256(א)(14): אחרי "ייצור" יבוא "של אישור ייצור נאות". זו עבירה שנוגעת לאותה הוראה שצריך לבדוק את המסמכים. כאמור, היום יש את רישיון הייצור ותעודת יבואן ומכיוון שהוספנו בסעיף העיקרי את אישור הייצור הנאות, אז גם כאן מוסיפים.

סעיף 16 – הוספנו החרגה של ההפרות לפי סעיף 5(א)(3), למעט החרגות לעניין מזהם ביולוגי.

יש עוד עיצום והפרה שאושרו לנו להוסיף וצריך להוסיף את זה בעמוד 16, אחרי פסקה (9). העיצום הוא: מקבל מזון המנוי בתוספת האחת-עשרה מיצרן שאינו יצרן בעל אישור ייצור נאות תקף בניגוד להוראות 126(א)(1).

כיוון שהחובה שלו לוודא שמי שהוא רוכש ממנו, המשווק, חובתו לברר שמי שמוכר לו את המזון הוא בעל אישור ייצור נכון, ומכיוון שזה מזון שמנוי בתוספת האחת-עשרה אתם רוצים לקבוע גם על זה הפרה?

רק על רישיון יצרן ועל תעודת רישום יבואן.

זה גם תיקון ל-256 וגם תיקון ל-262.

כלומר, גם עבירה פלילית על הדבר הזה?

כן, בדיוק כמו שהיה לגבי 126(א).

העבירה הפלילית הזאת תחול על המשווק. יש על המשווק הזה עבירות אחרות?

סעיף 126(א)(1) קובע שמקבל מזון שנמצא בתוספת האחת-עשרה צריך לוודא שיש אישור ייצור נאות תקף על אותו מזון. זה דומה מאוד למה שקבוע היום ב-126(א) ביחס למקבל מזון מיצרן שהוא בעל רישיון ייצור או יבואן שאינו יבואן רשום, שחייב לעמוד בהוראות 126(א). עשינו התאמה בין אותן הפרות שקבועות ל-126(א) וקבענו את אותה הפרה ל-126(א)(1), שזה בדיוק על אותו משקל.

זה נראה לכם על אותו משקל ולא משהו שמחמיר או מפתיע?

בגלל שמדובר ברשימה של מזונות שכולם קבועים בתוספת האחת-עשרה – אנחנו לא מדברים על מפעלים שרצו שיהיה להם אישור ייצור נאות שהוא אקסטרה לתוכנית הבטיחות, אלא רק על מישהו שמחויב ממילא באישור ייצור נאות לפי התוספת האחת-עשרה, וזו רשימה מאוד סגורה של מזונות.

זה חל למשל על משווק שעכשיו רוצה למכור תוספי תזונה. הוא חייב לוודא שהיצרן שממנו הוא קונה הוא בעל אישור ייצור נאות.

אוקיי.

בסעיף (ט) יש תיקון טכנית בפסקה (23)(ג)(1), הסיפא שלה צריכה להתאים לסעיפים הנכונים.

בעמוד 18 יש תיקון שהציע משרד המשפטים. נאמר שיש עיצומים כספיים ויש דרישה שמועד הערעור יהיה תוך כך וכך ימים ממועד משלוח ההחלטה בדואר רשום. משרד המשפטים אמר שאומנם יש חקיקה שבה מופיע "בדואר רשום", אבל היום בדרך כלל ממציאים באמצעות תקשורת אלקטרונית ובכל מיני דרכים אחרות ודואר רשום הוא כבר לא הדרך.

איגוד לשכות המסחר, בבקשה.

אנחנו הראשונים בעד ההתייחסות לכל התקשורת באופן דיגיטלי, העניין הוא שאנחנו חוששים שהתהליך עדיין לא מוסדר בצורה טובה כדי שהגורם הרלוונטי בארגון יקבל את העדכונים מהסוג הזה. מעבר לזה, העובדה שזה הוסף ממש-ממש ברגע האחרון לא אפשר לנו לעשות בירור מעמיק לגבי המשמעויות.

אבל בשאר הדברים ההודעות הן הודעות מקוונות, אז דווקא בהפרה אתם מבקשים דואר רשום? זה כמו שאנחנו לא לוקחים את הדוחות ואחר כך אומרים שלא שלחו ומתחילים התכתשויות. במקרה הזה ההפרה חשובה יותר. ממה נפשך? אם אנחנו מבינים שיש הפרה ואתם צריכים לקבל הודעה, אז צריך לקבל הודעה. אנחנו לא רוצים להתחמק מזה.

בוודאי. מה שאנחנו חוששים זה ממצב שבו המפר יאבד למעשה את הזכות שלו לערער לבית המשפט. הספקתי בזמן הקצר הזה לקבל התייחסות מייעוץ משפטי, שאני פחות בקיא בו, אז אני אקרא את ההתייחסות.

אם אנחנו הולכים על פרוצדורה של דואר רשום יתחיל הליך זמן מסוים אחרי שנשלח, ואז יש זמן ערעור, אם הוא כן ראה וכו'. בסוף גם אתה וגם אנחנו עסוקים במשהו שיכול להיות שאותה הפרה קשורה לחיי אדם, בבריאות הציבור.

אבל זה לא מעכב אותם מלבצע את האכיפה שלהם.

אבל רוצים שהוא יפעל.

זה לא במקום הזה, זה בעולם של העיצומים.

זו ההתחמקות. למדנו מרגולטורים אחרים שאמרו – ולכן בנוסחים החדשים היום זה כבר לא מופיע והכול זה הפרות אלקטרוניות – שההתחמקות העיקרית היא שלא לוקחים את הדואר רשום ואז ההפרה לא מתחילה להיספר. אתה, כרגולטור, יושב ומחכה שהמפר ילך לדואר הרשום.

לא הבנתי למה ההפרה לא מתחילה להיספר. אני רוצה לקרוא את ההתייחסות המשפטית לנושא הזה ותחליט הוועדה מה שהיא תחליט: הנקודה הראשונה היא שהעניין של הגשת ערעור לבית המשפט זה משהו מהותי וקרדינלי מבחינת זכות היסוד של הגישה לערכאות. החשש הוא שבהיעדר הודעה בדואר רשום הנפגע לא ידע על ההחלטה ויחמיץ את המועד של ההגשה ובכך תיפגע זכותו.

הנקודה השנייה היא העניין הטכני – לא ברור לאיזה כתובת אי-מייל זה יישלח ואם זה באמת הגיע אליו או לא.

לאותה כתובת אי-מייל שרשומה.

כתובת האי-מייל הרשומה היא בדרך כלל של מנהל הייבוא שמתעסקים בפרוצדורה של הייבוא ולא בהכרח מישהו שיודע שיש מגבלה של 30 יום להגיש ערעור.

אז אתה תלמד אותו.

אני חושב שבאותה הודעה שתישלח ההפרה, שם יצוין שיש לך X זמן לערער. אחרת איך הוא ידע איך לערער?

היבואן יכול לבקש שני מיילים או יותר ואני אשלח את זה לכל מי שהוא ירצה.

אין בעיה, אתה תחליט מראש למי זה יגיע – תודיע לשכן, תודיע לנהג, תודיע לעוזרים.

כבר עכשיו ערוכים לזה לשמונה מיילים ושכולם יקבלו את ההודעות מהסוג הזה?

גם היום אנחנו ערוכים ובקשות נשלחות גם ליבואן, גם ליועץ, גם לכל מי שאתם מבקשים. אתה נרשם בכרטיס וזה מגיע לכל מי שאתה מבקש.

אני יכול כבר היום להגדיר את כל הכתובות, כולל ייעוץ משפטי?

הדברים האלה ייעשו. אנחנו לא רוצים לעבוד במערכת כפולה, שחוץ מכל תהליך הדיגיטציה נתחיל לעבוד מול דואר ישראל.

אני לא חושב שב-2023 צריך להתחיל עוד פעם עם הודעות עם הצבי...

אבל פנינה אומרת שהם עוד לא שם - - -

לא אמרתי שאנחנו עוד לא שם. אנחנו שם ואנחנו יכולים לשלוח יותר ממייל אחד לאותו עוסק. כמובן שבהודעה ייאמר שיש לך זכות לערער ועם סימני קריאה מאוד ברורים. אנחנו לא נוריד מהאחריות שיש לנו בתוכן ההודעה. הדבר היחידי שאנחנו מבקשים זה לגבי אופן מסירת ההודעה, שזה לא יהיה בדואר רשום, אלא באמצעים אלקטרוניים.

החשש שלנו הוא הפספוס. אולי הפתרון הוא שישלחו הודעה נוספת שבוע לפני שמזכירה משהו.

ממש לא.

חשוב להגיד שיש מדריך שמפורסם לכולם והצעה איך לקבוע את הנושא של העיצומים ושם לא כתוב שזה יהיה בדואר רשום. זה ממש כלל גורף לכל המשרדים שקובעים עיצומים ולמעשה ביחס לערעורים לא חייבים שההחלטה עצמה תהיה בדואר רשום.

יבואן מזון מקבל משירות המזון עשרות, לפעמים מאות הודעות. השאלה אם זה יובלט באיזושהי צורה, כדי שזה לא ייבלע בין כל שאר ההודעות שהוא מקבל.

זה לגמרי יובלט בהודעה, כי זו תהיה הודעה אחרת. אני אומרת שוב, אם אתם רוצים שאת ההודעות על ההפרות יגיעו למייל ייעודי אחר, תגידו לנו. כרגע אנחנו בונים מערכת ייעודית לנושא של האכיפה ושם נעשה גם את זה.

אני מסכים עם הניסוח הזה, זה צריך להיות בהודעה מקוונת.

בהמשך אותו עמוד יש תיקון שדיברנו עליו בדיון הקודם, זה רק ביצוע שלו, לגבי הודעה לפרסום לציבור על פנייה לוועדת חריגים.

לגבי 126(א)(1), אני רוצה לוודא – אנחנו עושים גם הפרה וגם עבירה?

אני אומר את האמת, זה שזה עלה עכשיו ברגע האחרון, זה לא נוח לי. מצד אחד אני מבינה שאנחנו אומרים למשווק שהוא חייב לוודא שהמזון קיבל אישור ייצור נאות, מצד אחר זה באמת משהו שעלה ברגע האחרון ולכן שאלתי אם זה עולה באותה שורה. זה לא היה משהו שהיה בנוסח, לא הכרתי את זה קודם וכרגע זה בהליך של רוויזיה. אם זה מאוד חשוב לכם ואתם אומרים שזה משהו מאוד עקרוני ושזה שורה אחרת וכו', אבל אני פחות מרגישה בנוח עם זה. מדובר בעבירה והפרה וברגע האחרון.

זה אומר שהוא יקבל הפרה אם הוא לא יביא רישיון יצרן, כי אישור ייצור נאות רוכב על. אני יכולה לוותר על העבירה, אבל אני מעדיפה שהעיצום יישאר.

העבירה כבר קיימת. התאמנו את הנוסח.

אפשר לוותר על העבירה ב-126(א), אבל להשאיר את העיצום.

אני חושבת שזה יותר טוב לקבוע כך. אנחנו לא נתקן את 256 בעניין הזה, אלא רק את 262.

בסדר גמור.

זה צריך להיות 262 תחת סעיף 30. 30 קובע את 126(א).

זה יהיה 30(א).

עמוד 30 הוא המשך של אותו סעיף שהוא תיקון של סעיף 12 לעניין התאמת המוקדים.

אני עוברת לעמוד 32.

(ד) בפסקה (14), במקום "שנקבע לפי" יבוא "חדש, למעט מזון שנכלל ברשימת המזונות החדשים לפי סעיף 18 עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023), או מזון אחר שנקבע לפי";



למה לא עד ט"ז אלול? זה יום ההולדת שלי...

זה התיקון של סעיף 52 בהוראה של חוק התוכנית הכלכלית.

שוב, אני חושבת שנכון לעשות את זה בהוראת מעבר.

האמת שעכשיו אני חושבת שאולי לא צריך את זה.

לא צריך את זה בתיקון לחוק התוכנית הכלכלית, כי ב-2026 תחול התוספת האחת-עשרה.

אין צורך.

אדוני, דיברנו על העקרונות ואחרי זה נבדוק את הניסוח. החוק הוא באמת - - -

אבל בסוף הוא התיישר.

ב-2026 אולי הוא יתיישר.

פרק ח' – תחילה

33.
(א) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), תחילתו של פרק זה ביום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023).



לאחר מכן יש לנו את החריגים, דברים שנכנסים ב-1 באוגוסט 2026 ואליהם אנחנו מוסיפים את ההגדרה "תוכנית בטיחות מזון" שבסעיף 177.

אנחנו מוסיפים לסעיפים שתחילתם ב-1 בינואר 2026 שני סעיפים – 267(א) ו-277 – שעכשיו נוספו לנו בהם תיקונים.

בסעיף קטן (ד) אנחנו אומרים:


(ד) תחילתם של סעיפים 12(ג), 319(ד) ו-321(ד) ו-(ו) לחוק המזון, כנוסחו בפרק זה, ביום תחילתו של חוק זה.



זה סעיף 12(ג) שפתחנו איתו את הדיון היום. סעיף 319 ו-321 הם הנושא של תקנות ייחוס מזון, נוהל ותקנות שהמועדים שלהם נדחים, כיוון שעד ספטמבר צריכות היו לבוא תקנות.

אני מבקש להתייחס לעוד שני נושאים. מבחינת הכניסה לתוקף – אני מבקש שגם התיקון של התוספת השלישית (א) לעניין שימורים בחומציות נמוכה וגם תיקון של תוספת 12 לעניין ייבוא שימורי דגים ובשר ייכנסו לתוקף עם הפרסום ברשומות.

זה לא עם הפרסום ברשומות, אלא ביום תחילתו של החוק.

אז אני מבקש שזה יקרה עם הפרסום ברשומות, להקדים את זה.

לא, אנחנו לא ניצור עוד סעיף. הפער אמור להיות של מספר ימים.

לא, שלושה חודשים.

לא דחינו. כרגע אנחנו מדברים על הפרק שלנו.

הסעיף של הדואר הרשום זה סעיף 286.

כן, זה כבר תוקן.

עד כאן התיקונים, אדוני.

אנחנו רוצים להודות לעו"ד נעה בן שבת שהייתה ערנית גם לניואנסים, כי אנחנו יודעים – כדרכם של חוקים – שאי-בהירות מביאה אחר כך לשאלות, לתקלות ולהידיינויות בערכאות שמגלגלות אותנו אחר כך, וכאן מדובר בחיי אדם. אנחנו מודים לך, נעה, על הערנות.

לאחר שאישרנו את הרוויזיה, אני מבקש להצביע על החוק בנוסחו המתוקן כפי שהונח עכשיו. מי בעד?

הצבעה

אושר.

אני רוצה להגיד תודה, אני מעריך מאוד את העבודה של הצוות הבין-משרדי שעבד על התיקון המאוד מורכב של החוק הזה, לייעוץ המשפטי של הוועדה, לוועדה עצמך ולך, היושב-ראש, על איך שניהלת את זה. אנחנו מעריכים מאוד את האכפתיות של כולם פה, שעבדו פה שעות לא שעות. יש עוד הרבה עבודה ואנחנו נשמח לעזור לקדם אותה.

הצעת החוק אושרה – פרק ח' (יבוא מוצרי מזון) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, וכן פרק כ"א (חקלאות), רק סעיפים 88-87 (קביעת אורך חיי מדף בידי יצרן נאות וצמצום רגולציה לייבוא בשר) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, אושרו.

הייתה פה עבודת צוות מאוד יפה וגם אני רוצה להודות עליה, גם עם משרדי הבריאות, החקלאות, המשפטים, האוצר. הרגשנו שהייתה עבודת צוות.

אני רוצה להודות גם לחברי האופוזיציה. אין כאן בעד ונגד, כי אנחנו עושים דברים טובים למען אזרחי מדינת ישראל, למען הורדת יוקר המחיה ומלחמה ברגולציה. אני רוצה להודות לכולם, בסוף מתברר כשמשתפים פעולה, גם עם לשכות המסחר וגם לובי 99 – שמדי פעם אני משתמש בניירות העמדה שלהם – התאחדות תעשייני המזון, אפשר לעשות דברים. אני רוצה להודות לכולם, אני מאמין שאנחנו עוד ניפגש פה בוועדות בפרקים נוספים. זו תחילתה של דרך והליך טוב שקרה כאן בוועדה בחודשים האחרונים, בפרקים שמתחילים להיכנס למסלול. אני מוכרח לומר שגם משרד הבריאות עשה דרך ארוכה בשינוי התפיסה וההבנה. אנחנו נצמצם פערים גם מול משרד החקלאות והפחתת רגולציה בתיאומים בין המשרדים, כדי שיהיה אבא אחד לכל נושא.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.