פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



51
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
14/05/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 12
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום ראשון, כ"ג באייר התשפ"ג (14 במאי 2023), שעה 13:00

הצעת התקציב לשנות הכספים 2023 ו-2024 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל

חברי הוועדה: לימור סון הר מלך – היו"ר
מיכאל מרדכי ביטון
ניסים ואטורי

יוראי להב הרצנו
אוהד טל
אביחי בוארון

חגי גרוס
-
מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

קרן ליפשיץ זיתון
-
ממונה חברתי קהילתי - תלמידים ונוער, משרד החינוך

אוריאל בבצ'יק
-
ראש אגף בכיר בחטיבת אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה

יואב הכט
-
רפרנט תקציב באג"ת, משרד האוצר

הדר פוקס
-
רפרנטית חינוך באג"ת, משרד האוצר

גולן בדיחי
-
אגף תקציבים, משרד האוצר

הדר אליהו
-
מנהלת מחלקת נוער וצעירים, מרכז השלטון המקומי

מגי בכר
-
מנהלת מחלקת בקרת מבנים, מרכז השלטון המקומי

הילה זהבי אדר
-
מנהלת תחום תקציבים, מינהל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

רועי תשובה
-
סמזכ"ל מועצת תנועות הנוער בישראל

נדב אלישיב
-
יו"ר ועדת רשויות מקומיות, מועצת תנועות הנוער בישראל

נתנאל אלק
-
סמזכ"ל תנועת בני עקיבא בישראל

תמר בנתורה
תמי סלע

נטלי שלף

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות


הצעת התקציב לשנות הכספים 2023 ו-2024 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל

כ"ג באייר התשפ"ג. הדיון יתמקד בבינוי מוסדות מהקצאה של הקרן לאזרחי ישראל ובינוי מוסדות לתנועות הנוער.

את אותה הקדמה שהגדרתי בפעם הקודמת, על החשיבות - אני חושבת שזה אותה הקדמה רלוונטית. אני רואה דווקא בתנועות הנוער חשיבות מאוד מאוד גדולה לעתידם ולחוסן שלנו כמדינה ולאחדות שלנו. וגם לדורות הבאים. איזה דור אנחנו מגדלים. אז באמת השופטים שהעניקו את פרס ישראל למועצת תנועות הנוער ב-2008 אמרו את הדברים הבאים: "תנועות הנוער היוו נדבך משמעותי בהקמת המדינה ומאז ואילך הן מוסיפות לתרום לחברה בכלל ולבני הנוער בפרט בנושאים רבים ומגוונים. בראש ובראשונה חיזוק אהבת הארץ, עידוד דו קיום, סובלנות, צמצום פערים חבריים, טיפוח מנהיגות, דמוקרטיה, אחריות ומעורבות". ובאמת אנחנו, אני חושבת שתנועות הנוער היום מובילות הרבה מאוד מסדרי היום שלנו. והם עושים את זה בהתנדבות. ואני חושבת שכשאנחנו רואים כזאת תופעה אנחנו צריכים לחבק ולחזק אותה ולברך עליה. זה הדור שלנו וזה באמת השאלה איזה דור אנחנו רוצים לגדל פה. אם דור שהמגמות שלו הם חשיבה על האחר, הם עשייה למען, הם שליחות. הם אהבה, חיבור, חיזוק של המערכים האלה. אני תמיד אומרת אין גם וגם. זה או שאתה לוקח את זה לשם או שזה הולך למקומות אחרים.

אז תודה רבה לכל הנוכחים. תודה רבה לחברי הכנסת היקרים, שבאמת מבינים ורואים את החשיבות. תודה רבה ליוראי, ששותף באמת לדיוני הוועדה. שותף פעיל ואני בטוחה שגם מוביל ומדייק אותנו בהרבה נקודות חשובות ומהותיות. ותודה רבה לאוהד טל, שהצטרף אלינו לטובת הדיון החשוב.

הנוכח הנפקד.

ומיכאל ביטון, שנמצא. שהוא באמת הכתר של הוועדה הזאת.

ממש ככה.

כן. אז אנחנו, ראשון הדוברים יהיה, אנחנו נעשה כזה רוטציה. היום, דרך אגב, לוועדה הנוכחית היו דרישות שלנו, בקשות שלנו שביקשנו לקבל עליהם תשובות ממשרד האוצר. במהלך הוועדה הנוכחית אנחנו נדון בשאלות האלה ונראה שבאמת יש תשובות שמספקות בעניין.

אני יכול משפט?

כן, בטח.

פשוט אני צריך לצאת עוד כמה דקות ואז אני חוזר. יש לי איזה פגישה שלא יכולתי להזיז וזה מאוד חשוב לי.

קודם כל, תודה רבה לך, גברתי יושבת הראש. ולפני שעלינו לשידור אמרתי לך שאני מרגיש כמו מי שמגיע, ה-party pooper, שמגיע ומפריע לדון בנושאים שהם הכי חשובים בעולם. גם בריאות הנפש מאוד יקרה לליבי וגם תנועות הנוער. אני יושב ראש שדולה לקידום תנועות וארגוני הנוער בישראל. זה נושא שהוא הכי קרוב לליבי ואני מצפה לדון בו. אבל פעם אחר פעם אני מבקש משהו שאני מרגיש שסוג שמתעלמים ממני. לא את, חלילה, אלא משרד האוצר. שבו לפי הנחיית, אני לא יודע למי אני מדבר. מי זה משרד האוצר כאן?

גולן בדיחי, אגף התקציבים.

גולן והדר פוקס.

אז אני מהדיון הראשון שבו היועצת המשפטית של הכנסת אמרה שיש טעם נפגע שמתעלמים מהעברת תקציבים כפי שמורה החוק, גם לאנרגיות מתחדשות, גם למחקר ופיתוח וגם למו"פ של אנרגיות מתחדשות וגם למטרה המנויה השנייה שזה תעסוקה בנגב. היא אמרה שזה יכול לעבור בצורה סבירה בשנים הראשונות, אך לא אחר כך. והיא אמרה שבמידה ואתם איתנים בדעתכם לא להקדיש סכומים והקצאות לטובת העניין הזה, אתם לכל הפחות נדרשים להסביר לחברי הכנסת מה היו השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה הזאת. ועד היום אני דיון אחרי דיון מבקש נימוק כלשהו שהוא לא 110 מיליון שקלים זה מעט מידי, אז החלטנו לא להקדיש ליותר מידי מטרות. אלא נימוק של מה בחנתם, מה עלה, מה היה סך הדיון שבוצע בנושא. על בסיס איזה מסקנות קיבלתם את ההחלטות על הקצאות הכספים, תוך התעלמות מהמטרות שמנויות בחוק. ואני מוכרח לומר שאני עדיין לא קיבלתי, לא בכתב ולא בעל פה. לכן גברתי אני שמח מאוד שאמרת שהיום אולי נקבל תשובות. אני מבקש ממך לומר, זאת אומרת לנמק מדוע זה קרה. לא חייבים עכשיו, בהתאם לסדר הדיון. אני אשוב, אני יוצא לחצי שעה ואז אני חוזר.

בסדר גמור. טוב, אז אנחנו, אני רוצה שתחזור, אני רוצה שתשמע את התשובה. בסדר?

אז אני אצא עכשיו ואני אחזור עוד חצי שעה. תודה גברתי.

טוב. אז נציג משרד החינוך, חגי גרוס, מנהל מינהל חברה ונוער. ראשון הדוברים.

אני אומר שוב, אין ויכוח, כמו שפתחת גברתי יושבת הראש, על הנחיצות של תנועות הנוער. אין ויכוח על הפעילות הברוכה שלהם ואין ויכוח גם על כך שהם אלה שמקבלים את המוביליות החברתית במדינת ישראל.

המשרד מתקצב פעילות של התנועות בהיקפים גדולים, כ-100 מיליון שקלים בשנה. שנה שעברה היה יותר והלוואי שהיינו יכולים לתקצב יותר.

אולי תוכל לעשות לנו סדר. אולי, אם אתה יודע, אנחנו קיבלנו נתון שבעצם שנת 2023 יש תקצוב של 90, בעצם ירד ל-99 ואז יש תוספת, אה 89? הבסיס הוא 89, הבנתי. אבל יש תוספת שנכנסה בתוך ההסכמים הקואליציוניים. אתה מכיר את הנתון? 14.300?

זה מה ששמעתי. עוד לא קיבלתי את הדברים בכתובים. אבל זה ששמעתי, שנכנס תוספת קואליציונית של 14.3. אבל יש פה נציג של האוצר.

אולי כדאי שאני אתייחס.

רק אני אשלים. אני אומר שוב, התקציב של הפעילות זאת תקנת תמיכה והמשרד תומך בפעילות החיובית של תנועות הנוער. יש לקונה של המבנים. לאורך כל השנים המשרד לא תקצב בנייה של מבנים. יש חוסרים של כיתות וכו', ולכן המשרד לא תקצב את זה. הגיעה בקשה מהאוצר או פנייה מהאוצר והוקדש תקציב של 70 מיליון שקלים לטובת בינוי של תנועות הנוער. אנחנו חושבים שהתקציב הזה הוא חשוב מאוד. אנחנו יודעים שזה החוסר. אנחנו חושבים שאם יהיו מבנים, אז ממילא נצליח להביא יותר חניכים לפעילות של התנועות. כי כרגע אם רוצים להביא חניכים ואומרים להם תפעלו או במקלט או בדשא, או במקום שאין מבנה מסודר, זה אחד הדברים שמעכבים הבאת חניכים. ולכן השילוב הזה של תמיכה של המשרד.

יש סניפים שיש חניכים ואין מבנים?

בוודאי. יש סניפים שפועלים במקלטים. יש סניפים שאין אפילו שום מבנה. יש סניפים שפועלים בבתי כנסת, בבתים של משפחות. ולכן מצד אחד - - -

זה נוגד את החוק.

מצד אחד יש את התמיכה והפעילות משותפת. מצד שני, סוף סוף הגיע התקציב שמדינה שמה על בינוי לטובת אותם סניפים. אנחנו חושבים שהשילוב הזה באמת יעזור לנו להגדיל את מספר החניכים בתנועות.

תודה רבה.

אני רוצה לשאול אותו שאלה. מטרת ההשקעה הזאת היא להגדיל השתתפות בתנועות נוער. אנחנו שומעים שאתם מכסים רק 10% מהעלות של הפעילות של ילד בתנועת נוער. איך זה, איך אתם הולכים א' להתייחס לזה שאתם רק 10% מהפרויקט? האם יש לך עוד פרויקט חינוכי במינהל חברה ונוער, שההשתתפות שלך בילד היא 10%? במד"צים, במקומות כאלה אתה קצת יותר מממן.

אני לא - - -

אז רגע, תן לי לסיים. אחד, אם ב-10% השתתפות מימון של המשרד, איך תחזקו את התחום הזה ולמה אתם לא משקיעים יותר בילד? ושתיים, ראינו פה סקירה שעניים לא הולכים לתנועות נוער. וראינו שבערים עניות המצב גם פחות טוב. אז איך אתה הולך לטפל בזה? לצד הצורך שלך במבנים, שאין חולק שיש צורך כזה, בבעיות המהותיות של תנועות הנוער? לא התייחסת.

אז להציג את בעיית המבנה כבעיית תנועות הנוער, אני לא בטוח. אם משפחה צריכה לשלם 3,000 שקלים בממוצע לילד, זה רוב הכסף בא מהכיס שלה. מעל 50% מהעלות ההשתתפות בתנועת נוער זה ההורים. איך המבנים פותרים את הבעיה? ותדבר על הבעיות האלה, איך אתה פותר אותן? מה כוונתך לעשות בתחומים האלה?

אז כמו שאמרתי, המשרד מתקצב, שנה שעברה תיקצב בסכום של כ-120 מיליון שקלים את הפעילות. ודאי שזה לא סוף פסוק והשאיפה שלנו, אם נוכל להגדיל, אז אני מאמין שהמשרד יגדיל. דרך אגב, המשרד גם עובד להשיג תקציבים ממקורות אחרים. ויש פה שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה נוספים, בשביל להגדיל את היקפי הפעילות.

בנתיים הקטנתם. בתקציב שלכם כמשרד השנה הקטנתם. אם מישהו היה לו רצון טוב, איזה צדיק בקואליציוני שהוסיף לכם, זה לא מדיניות משרד. זה מישהו, רצון טוב בקואליציוני. אתם הקטנתם את תקציב תנועות הנוער השנה.

הבסיס נשאר אותו בסיס. התקציב לא קטן.

ביחס לשנים קודמות הוא קטן.

אני יכול להגיד לך למשל - - -

ביחס לשנים קודמות הוא קטן.

אני יכול להגיד למשל - - -

ביחס לשנים קודמות הוא קטן.

חגי, יש.

יש לנו טבלאות.

הבסיס לא קטן.

לא הבסיס. סך התקציב קטן. אתה הולך לבסיס, זה נוח לך.

לא עניין של נוח.

הבסיס מתים ממנו. כשמתקצבים בסיס אין כלום. אין בית. כשיש בסיס זה רק יסודות. אתה רוצה לבנות בתים, אז מה אתה נצמד לבסיס? תקציב תנועות הנוער קטן. וללא חסדם של מישהו מהקואליציוני לא היינו מגיעים למספר נורמלי, שגם הוא בסך הכל עוד קטן משנת השיא שלכם לפני 3-4 שנים, שהיה 110. ומספר הילדים עלה בשנים האלה. זאת אומרת, התקצוב פר ילד יורד, לפי הדיווח שלכם. מספר הילדים גדל ב-10 שנים האלה, באיזה 100,000 או אני לא יודע כמה. והתקציב עכשיו נמוך יותר.

הוא גם ירד ב-2022.

וגם על הדיפרנציאליות. אמרו פה שאתם לא מתקצבים בכלל את הילד דיפרנציאלית.

זה לא נכון. אנחנו מתקצבים את הילד דיפרנציאלית. סניפים באזורי פריפריה מתוקצבים ביותר, פעולות של קליטת עלייה מתוקצבות, פעולות של חינוך מיוחד.

זה בשוליים של התקציב.

בשוליים? בסדר.

רוב התקציב שלך הוא לא דיפרנציאלי.

אבל כשאנחנו רוצים לקדם את הפריפריה אז אנחנו יודעים לעשות את זה על ידי העלאת ערך הנקודה. זאת הדרך שלנו בתקנות תמיכה. אני לא אמרתי שהמבנים יפתרו את הבעיות. אבל אנחנו מעריכים ואנחנו מבינים בשיתוף עם תנועות הנוער שאחד החסמים דווקא בפריפריה לילד שיבוא למקום שבו הוא ירגיש בבית וירגיש שם נוח, זה הסיפור של המבנים. ולכן אנחנו מאוד מאוד מברכים על התקציב הזה ומעוניינים שהוא באמת ילך לייעודו.

עכשיו, אני רוצה רק להוסיף שהסיפור של תקנות תמיכה 3(א) וזה לא גוף שהוא מתוקצב במשרד החינוך, הוא נתמך. אז מראש הוא לא אמור לסבסד את כל עלות החניך. ואנחנו מסכימים. היינו שמחים לסבסד הרבה יותר.

את חושבת שחינוך בלתי פורמלי צריך להתנהל בתקנת תמיכה? שמשתנה כל שנה ולא מגיעים אפילו לסכום נורמלי? כשעלות פר ילד גדלה וההשתתפות שלכם קטנה? זה מעמד החינוך הבלתי פורמלי במשרד החינוך? פחות מאחוז מהתקציב? את מגוננת על זה שככה זה צריך להיות?

אני לא מגוננת על שום דבר. אני חושבת שהחינוך הבלתי פורמלי זה הדבר הכי חשוב שיש היום במשרד החינוך.

זה לא נראה ככה.

אני מצטערת שזה לא יוצא מהכיס שלי.

אם זה פחות מאחוז מהתקציב, זה לא הכי חשוב. אם משהו הכי חשוב הוא היה 5% מהתקציב.

אבל שוב אני אומר, משרד החינוך, אני מייצגת פה יחידה, שכמו שאתה מבין היא אחוז קטן ממשרד החינוך הענף והגדול. וליחידה המקצועית שלי אני יודעת לענות פר היחידה המקצועית שלי. אנחנו עושים כל מה שאפשר, כולל שותפויות בין משרדיות. כולל עבודה מול רשויות. כולל כל מיני פרויקטים גם עם הג'וינט ועם כל מי שרק אפשר, בשביל להרחיב את הסבסוד של עלות חניך. אני לא יודעת פה ומייצגת את כל סדרי העדיפויות של הספינה הענקית הזאת שקוראים לה משרד החינוך.

אני מקבל את התשובה הזאת. אבל עם יד על הלב, בעשור האחרון, גידול מספר הילדים בתנועות נוער ובקושי שימור או קיטון אפילו בתקציב המשרד הכללי, יוצר מצב שפר ילד הקטנתם.

דרך אגב, שנייה. בואו, יש איזה נתון שעכשיו זה. תבחנו אותו. אז אמרו לי שבעצם אין שום, אין קיטון בתקציב. שנייה. שיש בסיס שהוא 89 מיליון, בסיס זה. וכל פעם יש מי שמוסיף, בקואליציוני.

לא, אבל אני רוצה רגע להגיד איך כן.

לא, אין לי בעיה. רק שאין פה באמת. אי אפשר להתייחס לזה כעלייה, ירידה, כי יש איזה שהוא בסיס.

אבל אני רוצה רגע, כבוד יושבת הראש.

הבסיס קטן.

ברור, ברור, כי יש יותר ילדים, גדל.

מספר הילדים גדל.

אני יודעת.

אם מספר הילדים גדל והבסיס אותו דבר, הבסיס קטן.

לא, אני רק אומרת שזה לא שמישהו עשה זה. יש איזה בסיס.

היא צודקת שהיא לא הכתובת.

לא, אבל אני רוצה רגע להגיד שתחת חוק, תחת תקנת תמיכה באמת כסף נשחק. אבל אני רוצה רגע להגיד, מ-2006 איפה כן משרד החינוך והשר, תמיד, לא משנה שר או שרה, מי שזה לא היה. מ-2006 החריגו את תנועות הנוער מפלטים. כלומר, שמשרד החינוך גם כשהיו פלטים דאג שהכסף כמה שפחות יישחק.

אתה מחזיק בן אדם גוסס, במוות קליני, בתקציב, תת תקציב, תקציב בסיס שהתחלק על 200,000 ילדים, עכשיו מתחלק על 300,000. ואחרי זה אתה עושה לו הנחה שאין עליו פלט. זה המעמד של תקציב תנועות הנוער בישראל.

זה המאמצים. אני מסכימה איתך.

תודה שלא לקחת לי אחוז פלט, אחרי שב-10 שנים האחרונות פר ילד זה קטן. בשליש זה קטן. כי אם היית 200,000 ואתם 300,000 והבסיס 89, 89 חלקי 300,000 זה פחות מחלקי 200,000.

אבל חבר הכנסת, אני חייבת להגיד שנכון להיום, וזה אחרי באמת באמת באמת ישיבות רבות, גם עם תנועות הנוער וגם עם אנשים בתוך המשרד החסם סבסוד אין נער בישראל או נערה שירצו להגיע לתנועת הנוער ולא יקבלו את הסבסוד. החסם הכלכלי לא יהיה חסם שהם ישתתפו בתנועת הנוער. כרגע החסם האובייקטיבי זה מבנים.

זה ממש לא נכון. כשאני מדבר עם הקומונרית שלי בבני עקיבא ואני רוצה להכפיל את מספר הילדים היא לא תוכל להכפיל. היא תוכל לעשות מצווה לילד אחד או שניים, שאנחנו הקהילה נספוג או נעזור. היא לא יכולה להכפיל את הילדים. מה זה לא חסם? שלא יביאו לה את הכסף.

לא קרה פעם שאני הייתי צריכה לעמוד מול תנועת נוער כשפנו אליי הורים.

אבל זה לא יקרה. כי לא הולכים להביא ילדים עניים, כי אין להם כיסוי ואין להם מודעות. האחים שלהם לא היו בתנועת נוער.

הם מתביישים גם לבקש. הם מתביישים לבקש.

אז ודאי שהם לא יבואו, אז לא יהיה חסם, כי הם לא באים.

אז נשים פה על השולחן תוכנית חדשה שתנועות הנוער התחילה לפני שנתיים עם ג'וינט ישראל בשביל להביא ילדים בעוני והדרה. אנחנו עושים על זה עבודה. אנחנו מנסים לראות איך אפשר להביא את הילדים האלה.

לא, אבל למה דמי חבר ומחנה קיץ, ברוב המקרים עולים לכולם אותו דבר.

הם לא עולים לכולם אותו דבר. בפריפריה זה עלויות שונות.

יש מלגות. אני לא מדבר על מלגות, אני מדבר על שיטה.

זה לא נכון. כי דמי חבר בפריפריה נמוכים דרמטית מדמי חבר בגבעתיים או במקום אחר.

במימון המדינה. המדינה ביקשה את זה מכם בעבר.

לא, המדינה שמה תקרה. המדינה שמה תקרה שאסור אותה לעבור. אבל לא אמרה לנו שאת התקרה הזאת אנחנו צריכים לגבות, רגע, בכל יישוב. אז זה לא נכון, כי שדרות - - -

נחה דעתך, אתה נוער עובד. אתה מרוצה מהתקציבים שיש לתנועות נוער?

אני לא מרוצה, אבל רגע, אני מנסה להגיד משהו חשוב. כי גם את הנתונים, כמו שאתה מבקש, חבר הכנסת, אתה מבקש לעשות סדר בנתונים. אני גם רק מבקש רגע לעשות סדר בנתונים, רק שיהיה ברור. שדמי החבר בשדרות הם לא דמי החבר בגבעתיים, באף תנועת נוער. באף תנועת נוער לא גובים את אותו דמי חבר, אותו תשלום למפעל. כי אחרת לא היה אף אחד מגיע.

כמה אתה, יש לך נוער עובד בשדרות?

כן.

כמה עולה ילד בשנה בשדרות?

אני לא יודע להגיד לך בדיוק. אני יודע להגיד לך, שנייה. אני יודע להגיד לך אבל שדמי החבר הם נמוכים משמעותית מאוד.

צריך לדעת כמה ילד עולה בשדרות.

חבר הכנסת ביטון.

ואז אני רוצה לראות איך זה מסתדר לזוג שמרוויח שכר מינימום עם ארבעה ילדים. הוצאה לתנועות נוער 10% מהבית.

אם נסתכל על התמונה הכוללת אז חוץ מהתמיכה בתנועות הנוער המשרד תומך גם למשל בשנת השירות. שנת השירות זה למשל קומונות שנמצאות באותם מקומות והם כוח ההדרכה שהמשרד מתקצב. זאת אומרת, צריך להסתכל עת התמונה הכוללת.

כן, אנחנו לא רוצים מדריכים. אתה יודע איפה יש מדריכים של שנת שירות? איפה שהסניף גרוע. איפה שיש - - -

אז אני חולק.

איפה שיש סניף חזק הנוער הוא המדריך.

אני הייתי קומונרית בבני עקיבא בסניף חשמונאים, אי אפשר להגיד שזה סניף חלש.

הנוער הוא המדריך.

זה גם וגם.

תבדוק ברחביה. ותבדוק בתל אביב, הנוער הוא המדריך. איפה שאתה שם מדריך שהוא ש"ש, עוד לא הגעת למצב טוב בתנועת הנוער.

ה-ש"ש לא מחליפים את בני הנוער. הם עוזרים להם ונותנים להם את המיומנויות ומלווים אותם. הם לא מחליפים תנועת נוער.

כמו שסניף מרכז ברחביה, כולו מבוסס נוער, גם פריפריה יכול להיות מבוסס נוער.

אז אנחנו חלוקים מקצועית, חבר הכנסת ביטון.

לא ש-ש"ש יצילו אותו. אבל זה לא קורה, זה בגלל שהמצב לא טוב.

רגע, שנייה. בואו רגע, שנייה, שנייה.

אז אני רק אסיים. מה שביקשתי לראות את התמונה הכוללת.

נתת דוגמה לא טובה. בחרת דוגמה רעה.

אני חולק מקצועית.

אני גם חולק עליך מקצועית. ויש לי יותר ניסיון חינוכי ממך.

אוקיי, בסדר.

כולל תנועות נוער, כולל מתנ"סים, כולל חוגי סיירות, כולל מה שאתה רוצה.

אני מבקש לאפשר ליושבת ראש לדבר.

הכל בסדר.

רציתי לשאול שאלה שקשורה לנושא הבינוי. תמי סלע, היועצת המשפטית בוועדת החינוך לזכויות הילד. יכול להיות שזה עלה פה קודם כשאני לא הייתי. אבל לפי מבחני התמיכה בין היתר, אני מבינה שמשם יש גם מגבלה לגבי שימוש במבנים לגבי תנועות הנוער שלא קיימת על ארגוני הנוער. זאת אומרת, בעצם הם אמורים להיות מנותקים ממוסדות החינוך ולכן אסור להם להשתמש במבנים של מוסדות החינוך, אלא עד 20%. עכשיו, יכול להיות, אני, שוב, אולי יש לזה הסבר מאוד מאוד טוב ושהוא יינתן פה או ניתן פה. אבל יכול להיות שגם שחרור מסוים של המגבלה הזאת בתקנות התמיכה היה יכול לאפשר להשתמש בהרבה יותר מבנים ולהשתמש בכסף של המבנים למטרות אחרות של למשל לעודד הוספה.

אני שמח שבאת לישיבה הזאת.

לא, אני אומרת, היום יש מגבלה שהיא נובעת ממבחני התמיכה שהם מנסחים. אסור לתנועות הנוער להשתמש ביותר מ-20% מהמבנים של בתי הספר וישיבות.

למה? איזה סיבה?

אז אנחנו נסביר. אז אנחנו נסביר למה התקנה נכתבה ככה.

בניינים שוממים של בתי ספר ריקים.

גם כשזה ארגוני נוער הם צריכים להצהיר שזה לא בשעות הלימודים, שזה פתוח לכולם.

כן, גם תנועות שפועלות כבר בתוך בית הספר מצהירות את זה. אבל אני אסביר למה, מה היה הרציונל ולמה זה נכתב. וזה נכתב הרבה לפני שאני הגעתי למשרד החינוך.

טוב, בסדר. אבל אפשר לשנות.

כן, אני יודעת. אבל אני אגיד למה גם תנועות הנוער וגם אנחנו חושבים שיש פה רציונל.

כשהסניף פועל בתוך בית הספר, לעולם הוא יהיה, אסור יהיה לו לצבוע קירות. תחשבו על חודש ארגון בבני עקיבא, שעובדים כל הלילה, צובעים, שרים, מעבירים פעולות. בבית ספר התנועה לא תוכל לפעול, ייתנו לה כיתה. הכיתה הזאת בבוקר תצטרך להיות לתלמידים. היא לא תוכל להיות יישות עצמאית בתוך בית ספר בשביל תנועת הנוער. בטח בסופי שבוע. לא כל אחרי צהריים. בטח לקראת מפעלים שכבר בתוך הסניף בונים התחלה של דגמים וסנדות ולכלוך ובלגן. ומלכתחילה תנועת הנוער, כשזה נוער מחנך נוער, כ-60% צריכים להיות מדריכים צעירים, הם אלה שפועלים, לא מדריכים בוגרים. אז מלכתחילה, בית ספר הוא לא פלטפורמה. זה יוכל לעבוד, הם פשוט לא יפעלו. הסניפים שם יתפרקו, הם לא יפעלו. זה לא יקרה.

אבל 20% אפשר.

הם פועלים ב-20% מהסניפים.

אז יכול להיות גם 60%. זה סתם, זה שרירותי.

טוב, חברי הכנסת אוהד טל, רשות הדיבור עוברת אליך. כן.

למה? "אחריי" לא מגיע להם לכלוך ולצבוע?

מיכאל הוא, אני פה רק - - -

מיכאל מדבר מדם ליבו.

יש בתלמוד בן המתחטא לפני אביו. אבל פה זה בן המתחטא לפני אמו. כן, דבר.

טוב, תודה רבה אדוני העוזר ליושבת ראש. אני רוצה לשאול, כיוון שבסופו של דבר, לא נראה לי שיש פה מישהו סביב השולחן שיחלוק על החשיבות שאנחנו רואים בתנועות הנוער. בפעילות של תנועות הנוער. במיוחד בדור שאנחנו נמצאים בו. בסדר? שאנחנו יודעים שהילדים, האלטרנטיבה שלהם היא לשבת מול נטפליקס ומול הפלאפון ומול דברים אחרים. אנחנו רוצים לעודד אותם לצאת החוצה, לתרגל את היכולות החברתיות שלהם. לתרגל את השריר הזה של האקטיביסטיות והאכפתיות והדאגה, דאגה החוצה. זה דבר שהוא חשוב, הוא חושב בדור הזה.

אז אני אומר, המהלך של הבינוי זה מהלך מבורך. כל הכבוד. אבל אנחנו יודעים שזה לא עוזר לתנועות. זה לא עוזר לתנועות. כי בסופו של דבר, רוב התקצוב של המבנים גם היום הוא מגיע מהמועצות המקומיות. זה לא פותר שום בעיה ספציפית. זה לא מביא עוד ילדים לתוך המעגלים של תנועות הנוער.

לא, אבל דיברו פה, זה לא נכון. לא, לא. א', זה כן עוזר. ב', היה פה דיון קודם עם הרשויות המקומיות שאמרו שיש סדרי עדיפויות גם בהקצאת מבנים.

ברור. כל דבר עוזר.

ומה לעשות שהם נמצאים בתחתית של שרשרת המזון.

גברתי יושבת הראש, כל דבר עוזר. השאלה היא מה נותן את האפקט, התמורה הכי גבוהה לכסף? והדבר הזה הוא מבורך. אבל האם הוא נותן את האפקט הכי גבוה? אני חושב שלא. ותדברו עם התנועות מאחורי השולחן הזה ותשמעו מה שיש להם להגיד. הם יגידו שזה לא בראש סדר העדיפויות.

עכשיו שנייה, שנייה. אני רוצה לשאול. בעצם אולי אני אתרגם רגע את מה שמיכאל ביטון ניסה לומר. מה האסטרטגיה של מדינת ישראל, של משרד החינוך בהקשר הזה, לגבי תנועות הנוער? אם אנחנו אומרים שהדבר הזה הוא כלי חשוב, ואת אמרת בעצמך. אני מבין את העמדה, את מגנה על מה שיש. אני לא, בסוף זה לא מדיניות, זה מדיניות הרבה יותר רחבה ממה שאת יכולה לקבל. אני מבין ומכבד את זה, אני רק שואל. מה אנחנו רוצים לייצב כמדיניות של הממשלה עבור תנועות הנוער? כי בסופו של דבר 100 מיליון שקלים, או גם אם זה 110 או 105 או 112, זה לא תשובה מספיק טובה למה האסטרטגיה שלנו כלפי פעילות תנועות הנוער.

במיוחד שאתם באים לקרן לאזרחי ישראל. אתם באים לספר סיפור שבזכות ההשקעה פה תהיה פריחה ושגשוג של תנועות הנוער בישראל. ויותר שוויון הזדמנויות ויותר ילדים שייכנסו לשם.

אז אני שואל מה התוכנית? אני רוצה להבין מה התוכנית.

אם הקרן הזאת הייתה מציעה לכם תיאורטית, אם היינו אומרים לכם במקום מבנים ב-30 מיליון שקלים, אנחנו מציעים לכם 50 מיליון שקלים לפעילות. מה הייתם לוקחים?

אני, שוב, אני אדבר בשם משרד החינוך, אבל יש פה את התנועות. וחבר הכנסת טל, אני חושב שהתנועות יחלקו עליך.

נשמח שהם ישיבו.

יחלקו על מה שאמרת. אבל התנועות יענו. אני חושב, שוב, השקעה בשוטף נעלמת אחרי שנה. פה אתה שם בסיס שיהיה לפעילות לשנים ארוכות. ובכל מקום שיש סניף אנחנו רואים שסביבו יש יותר חניכים מאשר במקומות שאין בהם סניף והם צריכים לפעול במקלטים או בחורשות.

לא נתווכח עם נתונים, למרות שאפשר להתווכח. אבל לא משנה. אני רוצה לשאול מה האסטרטגיה של משרד החינוך? אם אתם אומרים שזה כל כך, כל כך חשוב, מה תוכנית העבודה? איך אנחנו מייצרים תוכנית עבודה שבאמצעותה אנחנו מגדילים את היקפי ההשתתפות של צעירים בתנועות הנוער? זאת השאלה שלי.

ובאיזה כלים תעשו את זה?

אני אגיד רגע שתי מילים לגבי הנושא של החשיבות של המבנים. תראו, נכון להיום, מבדיקה שעשינו יש חוסר בתנועות הנוער של מעל 400 מבנים. מה זאת אומרת? זאת אומרת שיש 400 מוקדים שבהם יש פעילות במדינת ישראל, שפועלים בחצרות, במקלטים, במבנים רעועים. שעושים להם טובה. כשלא יורד גשם, כשאין יותר מידי שמש וכן הלאה. המקומות האלה הם מקומות שלעולם לא יוכלו לתקוע יתד, לגדול ולפתח סביבה, פעילות שהיא פעילות רחבה לטווח הארוך. נכון שהתמיכה בתנועות הנוער היא תמיכה שהיא תמיד בחוסר. דיברתם קודם על האחוזים מתוך הפעילות עצמה. אין צורך להיכנס לזה שוב. זה היה מאוד נעים ונחמד ועוזר אם היינו מצליחים לגייס עוד 50 מיליון שקלים בכל שנה ואפילו יותר.

רק נחמד ונעים? לא מהפכה חברתית?

היה נחמד ונעים ומהפכה חברתית. זה מעולה ומצליח להביא - - -

מה יותר טוב? 50 מיליון כל שנה 50 שנה קדימה או לבנות עוד בניינים?

אבל זה לא השאלה שעל השולחן. חבר הכנסת ביטון, אתה יודע שזאת לא השאלה. אם הייתה שאלה כזאת, הייתי עונה עליה. אבל היא לא על השולחן.

זו לא השאלה. נכון, זאת לא השאלה של הוועדה הזאת.

השאלה עכשיו על השולחן היא הנושא של המבנים.

אבל אנחנו כן כוועדה יכולים לדרוש שבאמת במקביל תהיה הגדלה של התקציב של הפעילות בתנועות הנוער.

מצוין, אני אשמח. שהוועדה תדרוש את זה כחלק ממה שהיא אומרת.

אנחנו דרשנו את זה כבר בוועדות הקודמות.

אבל מבחינת המבנים, רק להשלים את זה. בסוף, כשיש קבוצה של ילדים שפועלת באחת מהערים או העיירות או השכונות, והיא צריכה לנדוד מחצר לחצר, מפארק לפארק, היא לעולם לא תצליח לענות על הדברים שאנחנו דיברנו עליהם בישיבה הקודמת. היא לעולם לא תצליח לייסד איזה שהוא משהו שיקרה לטווח הארוך. ובטווח הארוך זה המקום שאנחנו רוצים. זו האסטרטגיה. האסטרטגיה היא לייצר מוקד, בית שבתוכו ירגישו בנוח ונוכל לעשות דברים. גם אם אין כסף, כשיש בית אז מדריך והקבוצה שלו יכולים לעשות המון דברים. כשאין בית, לא יעזור שיש לו כסף לעשות עכשיו את הפעילות או לממן עוד טיול. אבל אין לו בית. יכול להיות שבעוד חודש הוא לא יוכל לבוא לשם בכלל. כי העירייה תחליט לבנות שם משהו.

דרך אגב, המועצות המקומיות עם הסוציו-אקונומי הגבוה או עם היכולות, אנחנו רואים אצלם סניפים גדולים. סניפים מפוארים. סניפים שהם בנויים במיטב התקן והחדשנות. ויש שם פעילות גדולה.

זו עובדה.

ואם אנחנו מדברים על צמצום פערים, אני חושבת שהדבר הזה צריך בדיוק לעמוד פה.

אז אני רוצה לחזק את מה שאת אומרת ובהקשר של אסטרטגיה.

אני אגיד כפקידה, גאה, דרך אגב, מאוד.

אגב, גדלת באילת באמת?

גדלתי באילת. כן, נולדתי, גדלתי. דוד שלי זה רפי נלסון. אני נורא גאה.

חשוב לי לחזק את מה שאת אומרת. האסטרטגיה שלנו בהיבט של חשיבות תנועות הנוער, ודרך אגב, אני אגיד גם בחשיבות של ארגוני הנוער בחברה הישראלית. אנחנו רואים, הצבא רואה את זה, מוציא מחקרים. יש מעט מאוד שדה שחוקר את זה, אבל אנחנו יותר ויותר שמחים לשתף פעולה עם חוקרים. על דמות הבוגר שיוצא מתנועה וארגון נוער. ואין ספק על המיומנויות והכישורים. והאסטרטגיה שלנו כמשרד החינוך, ואני אומרת את זה כפקידה, אני הייתי מוכנה לחלק גם 500 מיליון שקלים כל שנה. אבל אין. אז מה אנחנו כן עושים? אנחנו כל הזמן פותחים את החשיבה לאיך אנחנו מרחיבים את השורות גם באוכלוסיות שלא מגיעות. ולכן יצאנו לשיתוף פעולה של תנועות הנוער עם ג'וינט ישראל, עם תוכנית שאמורה להביא ילדים בעוני והדרה. אנחנו יושבים, כן, אנחנו חושבים המון עכשיו על סיפור בפריפריה של חשיפה להורים. כי במקומות חזקים לרוב אנחנו רואים שיש תרבות הורים שמכירים את תנועת הנוער ודוחפים את הילד שלך לך לדור ההמשך. בפריפריה אין הרבה תרבות של הורים שמכירים תנועות נוער. ואנחנו עובדים עכשיו גם על זה. האסטרטגיה היא כל הזמן לפתח את הנקודות ואת המקומות שצריך לחזק, להכיר, לחשוף. ואנחנו ממש בזה. חשוב לנו גם אסטרטגית כן לשמור את תנועות הנוער עצמאיות. שהן לא יהיו כפופות בחוק למערכת החינוך. הכוח שלהם הוא בזה שיש להם יכולות להיות גמישות. מורדות, רחמנא ליצלן.

למה רחמנא?

לא רחמנא, אז עוד יותר טוב.

זה מאוד יפה. זה הכוח שלהם, לייצר שינוי במציאות.

נכון. אני לא רוצה שהם יהיו כפופים לסילבוס או למערכת לימודים. אני לא רוצה.

איך את הולכת לגדול בפריפריה עם המשאבים הקיימים שיש לך להפעלה? מאיפה את מביאה את הגדילה הזאת?

אז עכשיו יש מחקר שמלווה את התוכנית של ג'וינט ישראל. קוראים לה נעים ביחד, אני אשמח להציג אותה יום אחד, יחד עם תנועות הנוער. יש לה מחקר מלווה. ואנחנו מקווים שבתום, אנחנו כבר שנתיים. אנחנו מקווים שתוך שלוש שנים יהיו לנו ממצאים באמת באמת הדוקים. כדי שנוכל לבוא לממשלה ובסדרי עדיפויות להגיד חסר לנו X. כדי להחזיק חניך בפריפריה עני או מודר בתוך תנועת הנוער, מכיתה ד' עד כיתה י"ב.

אז עד שיבוא המחקר אנחנו?

לא, עד שיבוא המחקר אנחנו מלווים את הפעילות הזאת.

שלוש שנים? בגלל מחקר אנחנו נחכה שלוש שנים?

לא, אנחנו לא מחכים, אנחנו פועלים. אנחנו פועלים, אנחנו בוחרים את הרשויות שמשתפות פעולה. אנחנו בכל רשות יושבים איתם וחושבים איתם בשולחן עגול לפחות חמש פעמים בשנה. אנחנו לומדים את הנושא. אנחנו רוצים לחזק את הפריפריה ואת תנועות הנוער וארגוני הנוער בפריפריה.

סליחה שאני שואל שאלה שאסור לי לשאול פוליטית, אבל אני אשאל אותה. אתם דורשים ממשרד האוצר תוספת תקצוב לנושא הזה? כמו שאתם יודעים לדרוש על דברים אחרים שחשובים. הרי אין יפה בן דוד לתנועות הנוער. אולי זאת הבעיה.

אני יכולה לספר לך שבקיץ שעבר, בקיץ שעבר לקחנו לכפר החורש למחנה קיץ. נציג ממשרד האוצר, שהוא קולגה, והוא שאל את החניכים, דרך אגב. הוא שאל את החניכים. הוא אמר אני עכשיו אומר שאין מגבלה של כסף ומה שאתם חולמים עליו, מה שאתם רוצים אתם תקבלו. הוא אמר להם, לא אנחנו כמשרד החינוך. והתשובה שנתנה לו שם נערה, בלי מסננות. היא פשוט אמרה לו תוציא אותנו מבית ספר ותן לנו בית נפרד, שאני אוכל ללכת אליו מתי שאני רוצה ואיך שאני רוצה. ואני אומרת לכם, חבל שהוא לא פה, מוחמד, אבל זה מה שהוא שאל וזאת התשובה שהוא קיבל. ואנחנו כל הזמן בקשר עם האוצר. אבל בסוף אנחנו, יש ממשלה, יש משרדי ממשלה. סדרי עדיפויות.

לא, אני מבין, אני מבין. אני לכן לא בא אליכם בטענות.

חבר הכנסת אוהד טל צודק בדרישה, בשאלה. זו שאלה מעולה. וזה גם לא קשור לפוליטיקה. זו שאלה מצוינת. אם באמת יש דרישה, אם יש מי שעומד שם ולא מקבל את זה כמובן, את הנתונים האלה כמובן מאליו. אלא אומר רגע, בואו.

אנחנו לא מקבלים שום דבר כמובן מאליו.

קצב הגידול של הסניפים עולה.

אבל אנחנו לא מקבלים שום דבר כמובן מאליו.

והכי ברור זה שגם התקצוב צריך לעלות.

לצערי, כמונו, שאנחנו דורשים ולא מקבלים כמובן מאליו ובקורונה בכלל, אני אגיד ניצלנו בקורונה את העובדה שבגלל שתנועות הנוער כשיכלו להוציא מתנדבים, פתאום הצטרפו אנשים שאף פעם לא בתנועות הנוער. כי החבר'ה רצו לצאת, להתנדב. ונשארו אחרי הקורונה בתוך הסניפים. שמבחינתנו זה וואו אחד גדול. ואנחנו באים ודורשים. אבל לצערי, או לא לצערי, יש הרבה כמונו פקידים שדורשים ואומרים שאין בתקנות שלהם מספיק ושהדברים שלהם לא מספיק.

אולי נשמע את האוצר מה שיש לו להגיד?

כן, עוד רגע.

כן, אבל יש לי שאלה גם.

אבל רק רגע. רק לפני כן.

רק בקשה לנתון.

רק לפני כן, שנייה, שנייה, חבר הכנסת.

בבקשה.

אני אתן לך. אבל חבר הכנסת פשוט יושב פה בשקט, ומחכה לתורו. חבר הכנסת עמיחי בוארון.

ברוך הבא.

ברוך הבא.

מה זה אתה יושב בשקט? לא היית בתנועת נוער?

שלום חברים. שלום חבריי חברי הכנסת, יושבת הראש. אני מתחבר לדברים שנאמרו פה בדבר הצורך בכלי כדי לצקת בו ברכה. בלי כלי, אז לשפע אין לאן ללכת ולאור אין לאן להתכנס. והפעילות מתפזרת. אבל אני שואל את עצמי, אני מהחוויה הפרטית שלי כמדריך בסניף שכונה שיכון ותיקים נתניה, וכתושב ביהודה ושומרון, אני מתרשם שדווקא המכנה המשותף להיעדר סניפים ומקומות לתנועות נוער הוא קהילות קטנות יחסית. זאת אומרת, אותם מקומות שבהם מתכנסים למקלטים או למבנים זמניים הם אזורים פריפריאליים גם במרכז הארץ. זאת אומרת, הנה, נתניה, נתתי דוגמה. במרכז הארץ, או בשכונות אחרות שבהם אין מבנים. ואני שואל את עצמי אם יש איזה שהיא יד מכוונת שלוקחת את אותם 70 מיליון שקלים בשנתיים, 75 מיליון שקלים, ויוצקת את המשאב הזה דווקא למקומות האלה. בצפון, בדרום, בשכונות במרכז או ביהודה ושומרון. זה דבר אחד. יש איזה שהוא מנגנון בין הגופים אני מבין, אני אשמח לשמוע עליו טיפה.

עשיתי גם איזה שהוא חישוב. יש פה 75 מיליון שקלים. זה אומר לפי 7,000 שקלים למטר, יש פה 100 מבנים של 100 מטר, סדר גודל.

חישוב גרוע, כי חצי מזה הולך למשהו אחר בכלל.

לא, בשנתיים יש לך 40 מיליון, זה 2023. 35 ב-2024.

לא היית פה על הפאנלים, זה יהיה בניין יקר. יש פה ושם.

אז עוד פחות מזה. זאת אומרת, יש פה בין 50 ל-100 מבנים. אין פה הרבה. ואני שואל שתי שאלות: אחת, אם אתם יודעים לומר היום כבר לאן זה הולך ללכת? גם בשיתוף פעולה בין הגופים. ושתיים, ואולי זו שאלה משפטית אלינו כחברי כנסת. האם אנחנו יכולים להסליל את הכסף הזה בעצה אחת עם אנשי המקצוע כמובן.

לייצר תעדוף כאילו.

לייצר תעדוף יותר מדויק, כדי לראות שהכסף הזה הולך באמת.

מי שלא זכה.

למי שלא זכה, בדיוק כך.

אז הקול קורא שייצא ברגע שיוחלט ונדע כמה כסף, יש קול קורא שעכשיו נכתב יחד עם אגף הבינוי במשרד החינוך. יושב פה נציג שלהם. ואנחנו לגמרי בתוך הקול קורא, מתעדפים פריפריה.

מעולה, מעולה.

דרך אגב, זה גם נעשה בשיתוף עם התנועות.

עם מרכז שלטון מקומי.

כשאת אומרת פריפריה למה אנחנו מתכוונים?

מדד שטראוס, למ"ס. אתה רוצה?

גיאוגרפית חברתית.

זה מגובש כרגע. אבל לגמרי מתעדפים קודם כל - - -

אפשר את הטיוטות של הקול קורא?

כן.

וגם בקשה לנתונים. כמה עולה ילד בבני עקיבא, צופים, נוער עובד, לפי רשויות. עלות שנתית. עם כל ההנחות שאתם עושים, עם כל מה שלא יהיה. כמה עלות שנתית לילד. כמה מבקשים מההורים.

אה, כמה דמי חבר או כולל הכל? מפעלים, קורס הדרכה.

הוא יש לו מחנה קיץ, יש לו טיול בחנוכה, יש לו מסיבת ל"ג בעומר. כמה עולה הכל לילד? לפי רשויות. מה החבילה שהורה נדרש לשלם בדימונה, בערד, בירוחם, בקריית שמונה מול עוד מקומות. כמה באמת, נראה את הדיפרנציאליות, את המספרים. להביא לנו את הנתונים האלה.

ואם אפשר עוד שתי מילים על המנגנון הזה שבין התנועות. אולי התנועות יכולות לספר איך המנגנון הזה עובד. וכמובן שמעתי פריפריה. האם הפריפריה, כשאנחנו מדברים על פריפריה זה כולל גם את יהודה ושומרון בתוך הפריפריה הזאת?

בהחלט כן.

אוקיי. מנגנון?

אני אציג כמה דברים. נדב אלישיב, אני יושב ראש ועדת רשויות מקומיות במועצת תנועות הנוער.

אז קודם כל, רק תיקון קטן לגבי המבנה. אנחנו מדברים על מבנה של סדר גודל של 250 מטר. העלות איפה שהוא באזור 2.3-2.5, יש פה אנשי מקצוע שיגידו יותר טוב ממני. אבל מניסיון שלנו בשנים האחרונות, זה פחות או יותר, זוהי פחות או יותר העלות.

10,000 שקלים למטר.

זה באזור, זה מבנה ציבורי.

עכשיו, לגבי המנגנון. יש בעצם בתוך הקול קורא, אני לא יודע אם לזה התכוונת. אבל איזה שהוא מנגנון שמאזן בעצם את החלוקה בין התנועות. כי יש הרי תנועות יותר גדולות, יותר קטנות. אז יש ניסיון בתוך הקול קורא לייצר מצב שיש איזון גם בין התנועות. שלא יקרה מצב של איזה שהיא תנועה מאוד קטנה תקבל עכשיו איזה שהוא מספר מבנים שהוא לא פרופורציונלי, שזה איזה הוא מנגנון איזון. ככה לייצר איזון בין, בתוך הקול קורא.

אבל לגבי מה שקרן הסבירה על הפריפריה אני רק רוצה להגיד שכרגע לפי הטיוטה של הקול קורא מדובר על תקצוב משמעותית זה וגם היה איזה שהיא התכתבות וגם בקשה של מרכז השלטון המקומי שאפילו התקצוב יהיה יותר גבוה לרשויות סוציו-אקונומי נמוך ובקשה שהייתה לה הסכמה מקיר לקיר כמובן, שההשתתפות תהיה רק 5%. אז יש על זה הסכמה של כולם כמובן.

זאת אומרת, יש פה סדר גודל של 30 מבנים, אם אני מבין נכון.

כן, הערכה. זה גם תלוי בסוציו-אקונומי.

אם יקבלו את כל הכסף. לא בטוח שהוועדה תקצה את כל מה שהממשלה ביקשה. יש עוד נושאים שעלו פה.

לא, היא ביקשה, כן. אבל יכול להיות. טוב.

אתה, החישובים שלך מאירים, אבל יקבעו.

לא, מיכאל, אני שואל את עצמי, אם אנחנו מדברים על 30 מבנים.

נכון, זה בטל בשישים.

א', בטל בשישים.

זה לא בטל בשישים. אי אפשר לזלזל ב-30 מבנים.

ו-ב', האם הוועדה פה יש לה את הסוברניות להחליט ביחד עם הארגונים לאן המבנים האלה הולכים.

כן, מה שאתה יכול לעגן בחוק. פריפריה וסוציו-אקונומי.

לא באופן כללי. ספציפית.

ספציפית.

כן.

תראה, בדרך כלל ועדה לא מנהלת כספים. אבל היא עושה בקרה על החלטות, היא נותנת קריטריונים.

אבל מדובר פה באיזה שהוא תקציב שהוא "חוץ תקציבי".

אתה יכול לקבוע כללים מאוד ברורים איך ילך הכסף, למי.

זה יהיה המלצות הוועדה. המלצות הוועדה יהיו עם קריטריונים מאוד מאוד ברורים.

אתה גם יכול לדרוש דוחות בהמשך, לפני החלטה, להציג. לפני שמחליטים למי לתת.

צריך לאשר.

על זה אנחנו נצביע. זה יהיה המלצות שעליהן אנחנו נצביע.

פה זה הצבעה. אחר כך הם עושים הרבה - - -

זה לא נכון.

ברגע שנתת להם את הכסף, אין לך הרבה כוח.

זה התפקיד שלנו. אבל התפקיד שלנו לפקח שבאמת הכל קורה.

אתה יכול להעניש אותם שנה הבאה.

אנחנו מצביעים על המלצות?

זה לא נכון. רגע, רגע, שנייה. אנחנו יכולים עוד משהו. לא רק להעניש אותם שנה הבאה, אלא אנחנו יכולים להגדיר בתוך, בשורה התחתונה לאן הכסף צריך ללכת, בצורה שאין להם גמישות. ואז זו הדרך.

חברת הכנסת הר מלך, השאלה אם אנחנו יכולים, מיכאל, ביחד איתם, לא להעניש, אלא בצורה הוליסטית לבנות את התוכנית לאן הדבר הזה הולך ולראות ביצוע.

אז אנחנו בשלב הערכים. בשלב לדעת כשאתה בונה בניינים, תקציב תנועות הנוער לא קטן. ושמספר הילדים גדל, אז אוטומטית אם תקנת הבסיס נשארת, אז הוא קטן. יש פה בעיות יסוד. אתה בונה בניינים ואין להם גב של פעילות ומימון ממשלתי.

לא, הפעילות קיימת בדרך כלל. רק היא קיימת במבנים פרוביזוריים.

לא, אבל אני אומר, חסר, יש חוסר.

לא, אז אחד הדברים, חבר הכנסת אביחי. אחד הדברים שאנחנו מקדמים פה, וזה היה שינוי ממה שהאוצר דרש בהתחלה, זה שכל מבנה שיוקם דרך הקרן, ייבנה דרך הקרן, יכלול בבנייה שלו פאנלים סולאריים. שאז בעצם אתה מרוויח פעמיים: א', מטרות הוועדה, החוק, מדברות על אנרגיות מתחדשות. והדבר הנוסף זה שבעצם את ההפעלה והתחזוקה של המקום אתה תוכל לקבל דרך הרווחים של הדבר הזה. מה שאנחנו כן נצטרך לוודא זה שהרשויות המקומיות לא ישתמשו בכסף הזה לדברים אחרים ולא לפעילות שנמצאת שם. אוקיי? זה משהו שאנחנו נצטרך לדרוש אותו. אבל זה התפקיד שלנו אחר כך. בשלב הזה אנחנו רק בונים את המבנה.

אתה יודע, כמו בצבא, שיש אישור תוכניות. אז הוועדה יכולה לקבל החלטה ולהגיד מותנה באישור תוכניות בוועדה. ואז יציגו לאן הם רוצים ולמי, לפי הקריטריונים ואז אפשר לעשות תיקונים בוועדה. אבל אז אתה, זה מסוכן, כי נניח הם יציגו 20 רשויות והוועדה תגיד לא, תיתן לרשות אחרת. ואז אתה כבר מתחיל מריבה בין רשויות. אתה רוצה הליך שקוף ומקצועי, שלא יזוהם באיזה הטיות כאלה ואחרות.

טוב, חבר הכנסת ניסים ואטורי, תודה.

סליחה על העיכוב.

תודה על ההשתתפות. כן?

קודם כל, פעם קודמת דיברתי על הנושא של האוצר, שהם לוקחים את זה די אליהם. אין לי בעיה שכל אחד ייקח את התהילה ויגיד אנחנו עזרנו וזה. אבל הם כבר חגגו את זה שלאן הכסף הלך. זאת אומרת, יש תחושה מסוימת שדי מדלגים עלינו. אני אומר חשוב מאוד לבדוק את זה עם הייעוץ המשפטי של הוועדה, איך אנחנו מכניסים סעיף. אני רוצה מאוד שיהיה כמו שאמרנו, שאנחנו נדאג לראות איפה הכסף הולך. כי ברגע שזה מגיע לאוצר זה נעלם בתוך הבליל הזה של התקציב, במיליארדים שהם מחזיקים ומחלקים אותם ואנחנו הופכים להיות איזה קופה קטנה.

דרך אגב, יש הרבה מאוד שינויים. לא, לא, לא, שנייה. יש הרבה מאוד שינויים שאנחנו יצרנו בתוך הדרישות שלהם. אם זה בתחום של בריאות הנפש וגם אם בתחום של הבינוי של תנועות הנוער ושל מבנים.

ואטורי מכוון גם לאן הכסף הולך. זה שהממשלה הודיעה לנו על שתי אופציות ועוד לא ראינו את הדיון חלופות שלהם.

לא, אז זה בדיוק לאן. אז זה ממש לאן.

לא, אנחנו יכולים להגיד שמטרות הקרן נוספות. וכמו שאמרו היועצים המשפטיים, אפשר גם לשם.

אני מבקש לעצור את הזמן.

כן, סליחה. ניסים, אתה יכול לדבר.

אז כמו שחברי אמר נכון, והוא דייק אותי נכון. אבל אני אומר, ראיתי מסיבה באוצר, נערי האוצר הרימו כוסית לחיים על זה שהם העבירו כסף שבא מהגז והולך לכל מיני דברים. בסדר, אין לי בעיה. שיגידו מה שהם רוצים. חשוב לנו שיהיה סעיף שאנחנו קובעים פה לאן הכסף הולך. אנחנו לא רוצים שאנשים חלשים ותנועות נוער ונקודות חלשות, כמו שאני אמרתי. אצלנו אף פעם לא מגיע לנו שקל בסוף, לגולן. ולכן חשוב שאנחנו נעבור על הדברים האלה. אנחנו צריכים לפקח עליהם וחשוב להוסיף את הסעיף. ואני מציע כבר שנעבוד על זה עם הייעוץ המשפטי, לראות איך אנחנו עושים את זה.

תודה רבה.

תודה. לקראת ההצבעה. אם לא, אנחנו נתנה, אנחנו צריכים להתנות את זה?

אני חושבת שבסדר, אנחנו נגיע להצבעות יותר מוכנים. כן?

אפשר אולי לשמוע ממשרד האוצר?

כן, הנה, בסדר גמור. משרד האוצר, גולן בדיחי, תודה רבה.

שלום.

היו פה הרבה שאלות, אני מקווה שרשמת.

כן, זהו. אז שמי גולן ממשרד האוצר.

ואם הוא שוכח אז אתם פה בשביל להזכיר.

אל תדאגי.

אני בצוות של יואב הכט, שהיה כאן עד עכשיו והתעסק עם הנושא הזה מהצוות. ואני יודע שהתרגלתם לדבר איתו. הוא נמנע, הוא לא יכול להגיע כרגע.

חבל.

חבל מאוד. אז אני אשמח שנייה שחבר הכנסת הרצנו ישאל שוב את השאלה, כדי שאני אוכל לענות מדויק.

השאלה שאני כל הזמן שואל, גולן, היא למה בחרתם לפסוח על סעיף ד לחוק שמגדיר שצריכים להיות סכומים שמוקצים לטובת מו"פ אנרגיות מתחדשות ומו"פ של אנרגיות מתחשבות ובסעיף אחר פיתוח תעסוקה בנגב. לפי המסמך שהונח לפני חברי הכנסת, מופיע שבחרתם באמת שהסכום יהיה אפס. אבל אתם צריכים לנמק, לכל הפחות, אם לא בחרתם לשקול את ההחלטה המוזרה הזאת מחדש. לפחות, לפחות לנמק בפני חברי הכנסת מדוע ברחתם לפסוח. מה היו החלופות שהוצגו בפניכם? מה החלטתם לתעדף על פני? למה וכמה.

תראה, אז צריך לומר קודם כל שהממשלה לא בחרה את השימושים המוצעים כעת משום שהיו שיקולים נגד השקעה באנרגיה או מחקר ופיתוח של אנרגיה, אלא משום שהיא ראתה שיקולים חיוביים בזכות השימושים המוצעים כעת.

לא אדוני. אתה צריך לנמק למה. יש בחוק שני סעיפים שמגדירים על מה הממשלה צריכה להוציא. אם בחרתם לתעדף דברים אחרים אתה לא צריך להסביר לי למה תנועות נוער זה חשוב ולמה בריאות הנפש זה חשוב. אתה צריך להסביר, זה ברור מאליו. אתה צריך להסביר למה בחרת לפסוח על שני הסעיפים האחרים בהצעה שהגשת.

כן. אז אם אני מבין נכון את השאלה, אני חושב שהתשובה היא דווקא רלוונטית. שלא הייתה כאן איזה שהיא התעלמות מהחוק. אני חושב שגם היועצת המשפטית של הכנסת אמרה דבר דומה בדיון הקודם. לכן לא הייתה כאן מטרה להתעלם מהוראות החוק, אלא דווקא לקיים את הוראות החוק הרחבות ולהשקיע במטרות חברתיות וחינוכיות. ואני אשמח להרחיב על השיקולים בעד.

זה פשוט ביזוי הכנסת. אני לא יכול, זה פשוט הזיה.

אני אתייחס.

אי אפשר להגיד שזה ביזוי הכנסת.

בעיניי זה ביזוי הכנסת.

זה לא ביזוי הכנסת. ישבה פה היועצת המשפטית.

והורתה להם לנמק את זה. ואם הוא אומר אין לי. והוא אומר אין לי נימוק, בחרתי בדברים יותר טובים. זה ביזוי הכנסת.

אבקש לדייק שלא אני בחרתי, אלא הממשלה בחרה.

אתה מייצג את הממשלה, אדוני. אלא אם כן אני טועה.

בהחלט, אני מייצג את הממשלה.

אוקיי, אז אתה בא כוחה של הממשלה.

מי בחר? מי בממשלה בחר את האופציות האלה?

מאיזה אופציות בחרתם?

לא, איזה משרד בחר את האופציות האלה?

איזה פרויקטים של מו"פ ושל אנרגיות מתחדשות בחרתם?

ראש הממשלה, האוצר. מי בממשלה בחר את זה?

איזה פרויקטים של תעסוקה בנגב בחנתם ואמרתם נעדיף להשקיע בזה פעם אחרת, כי הסכום לא מספיק גדול. מה בחנתם? תסביר.

קודם כל, חשוב להגיד באמת שאפשר בהחלט להשקיע בזה ולבחון את זה.

לא שמת לב לשאלה. שאלתי מי בחר את זה?

קשה לי קצת להבין.

מי בממשלה החליט על שתי האופציות האלה?

לא, אי אפשר ככה.

זאת הצעת הממשלה.

אבל מי, מי? הממשלה זה לא גוף עלום ללא שמות.

אני רואה שהייעוץ המשפטי מבקש לדבר.

לא, לא, סליחה, לא, לא. עם כל הכבוד, שאלתי אותך שאלה.

שנייה. סליחה, חבר הכנסת ביטון, נשמה.

מה זה הוא אומר ייעוץ משפטי? הוא לא רוצה לענות שאלה?

רגע, שנייה. היא רוצה לדייק את השאלה. שנייה, בבקשה.

השאלה הזאת בתוקף.

נו, רגע. מה את רוצה?

אני רגע רוצה למסגר, גם את הדיון וגם את השאלה. כפי שחוק מורה, באמת צריך שהכסף יוקצה למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, כפי שכבר הסברנו את זה כאן בוועדה. וצריך להתייחס גם, צריך גם להתייחס להקצאת סכומים למטרות בסעיף 38(ד) לחוק. ביניהם עידוד תעסוקה בנגב, השקעה במו"פ, אנרגיות ירוקות מתחדשות וכדומה. והאוצר, ככל שהוא לא מקצה סכומים כאלה, צריך להתייחס לנימוק למה בחרתם בעצם את המטרות האלה שאתם בחרתם. מה נבחן, איך התנהל ההליך? זאת אומרת, אתם צריכים לנמק את ההקצאה שאתם מביאים אלינו.

אני חושב שיש נימוקים מצוינים מדוע זאת ההצעה שמונחת על שולחן הכנסת.

אוקיי. אז בוא נפרט. גם אם אמרתם את זה בעבר, בוא נפרט את זה בבקשה.

אבל אתה לא ענית מי בממשלה החליט את זה.

גם אם אמרתם, תחזרו על הנימוקים.

בוא נפרט את זה בבקשה. בסוף חברי הוועדה צריכים להבין את הנימוקים להקצאה הזאת.

אתה יכול לענות על השאלה שלי? מי בממשלה החליט על שתי האופציות האלה?

זאת הצעת הממשלה שהסכימו עליה שרים.

מה, בת קול יצאה? יצאה בת קול ואמרה הממשלה, זה האופציות? מישהו ישב והחליט. איזה שר? איזה שר החליט? עם כל הכבוד לך, אתה לא תמרח אותנו.

חס וחלילה.

האם כל השרים יכלו לדון בזה? האם כל השרים קיבלו אופציה להציע? איזה שרים החליטו על ההקצאה הזאת? מי השר שהחליט על זה?

הצעת הממשלה שהונחה על שולחן הכנסת מייצגת את עמדת הממשלה כולה, כל השרים.

אבל אתה היית בתהליך. יש פרוטוקולים של קבלת החלטות. הצגתם חלופות שם. אז תגיד לנו מי דן ומי החליט.

חבר'ה, תקשיבו, אם אין לכם תשובות טובות, מחר יש לנו ועדה.

אבל אי אפשר ככה להתנהל.

מחר הם יצטרכו לתת תשובות. אני חושבת שצריך להיות פה זה עומר.

אבל רגע, אני רוצה להבין, לימור. חברת הכנסת.

דרך אגב, הוא נתן את התשובות.

אני רוצה להבין, כי אני צריך להבין אם אני צריך לייצר פה פוזיציה פחות נעימה ממה שהייתה פה עד עכשיו.

כן, אנחנו רוצים לעבוד ביחד.

לא צריך פוזיציה פחות נעימה.

חברת הכנסת סון הר מלך, האם לשיטתך אלו תשובות שמתקבלות על הדעת?

לא, זה לא מתקבל על הדעת.

אז אני לא מצליח. אז מאה אחוז, בואו נדרוש מהאוצר תשובות שמתקבלות על הדעת. אתם בחרתם להתעלם לגמרי מסעיף (ד) בסעיף 38 שמנחה, שהסעיף שמנחה אתכם להגיש הצעה מפורטת לפי סימן זה. סימן זה כולל את כל סעיפי המשנה. בשני סעיפים מפורשים יש לכם דרישה להתייחס לסכומים המוקצים לאנרגיות מתחדשות, למחקר ופיתוח ולעידוד התעסוקה בנגב. אתה לא יכול לומר, להגיע לפה ולומר נתעלם מזה. אתה לא יכול. כי אז אתה מבזה את חברי הכנסת.

אין לי כוונה לבזות את חברי הכנסת.

אבל זה מה שאתה עושה. ולכן אני אומר.

אתה לא רק, אתה מסתלבט עלינו. אני שואל אותך שאלה, אתה שולח אותי ליועצת המשפטית? אתה חושב שזה יעבור לך בשתיקה? תגיד אני לא יודע את התשובה. לא יודע, לא אמרו לי, אסור לי.

חלילה.

אתה שולח אותנו ליועצת המשפטית?

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו שאל או הפנה שאלה של התעלמות מהחוק, לכן אני סבור שהייעוץ המשפטי הוא הגורם הרלוונטי לענות על זה.

אז אני מבקש שתנחי אותו מה הוא צריך לעשות.

אני אחזור על העמדה שלנו. לפי העמדה שלנו - - -

יש לי אבל תחושה, התשובה היא לא מספקת, אני מסכימה. אבל יש לי תחושה שגם לא רוצים לשמוע כאילו, זה, זה כאילו איזה, יש איזה ציפייה לשמוע משהו מסוים. ואם לא נשמע את המשהו הזה.

שישמיע משהו.

לא, עכשיו שנייה. עכשיו עוד נקודה. אני רוצה לדייק. לא, אין לי בעיה. זה לא מקובל עליי מה שקורה.

אני רק אגיד.

שנייה, אני רק אומר דבר. שנייה, שנייה. רק אני רוצה לומר משהו. אנחנו, יש התייחסות לאנרגיות מתחדשות. יש התייחסות. אי אפשר לחזור על זה, עוד פעם, גם אם תחזור.

אפשר את ההצעה בכתב?

אני אומרת לך שיהיה התייחסות.

רגע, שנייה, אבל לפני כן. תקשיבי, לימור.

איפה משרד האנרגיה? נמצא פה?

גברתי יושבת הראש, באמת אני בא בנפש חפצה. מבחינתי שיגיד לי 'יוראי, התנהלו שלושה דיונים במועדים כאלה וכאלה שבהם דנו באופציות של עידוד תעסוקה בנגב, היו מספר חלופות'.

אין בעיה. גם זה התשובה שאני רוצה לשמוע. זה מה שאני רוצה.

'חשנו שזה יקר מידי, שזה לא במקום, שדרושה עוד מחשבה על זה'. רק אני בתחושה שלי, שהם זלזלו לגמרי בהוראות סעיף (ד).

לא היה תהליך שקוף. ישב שר עם עצמו והחליט.

בדיוק.

לא רוצה את זה. ושר אוצר, הוא יתעדף את החינוך, הוא יתעדף את החברה?

עכשיו, שיגיד שבישיבה הזאת ישבו שלושה ראשי אגפים.

לא הביאו שר כלכלה. זה כלכלי, חינוכי, חברתי. היו קוראים לשר הרווחה, לחינוך, לשוויון חברתי, לדיון.

רגע, רגע, שנייה, שנייה.

כמה משרדי ממשלה היו שותפים בגיבוש ההמלצה הזאת?

כנראה שהתשובות לא יהיו אחרות. כנראה שאנחנו לא נשמע פה תשובות אחרות. אני דורשת שמחר, עם יואב שליווה אותנו לאורך כל הזה. שהוא יגיע לכאן וייתן את התשובות. מה?

גם גולן ברור יבוא.

לא, גולן עכשיו באמת, אתה מוזמן לבוא בשמחה.

אני אשמח לבוא בכל מועד.

אבל מחר אנחנו רוצים תשובות ברורות. שמעתם מה סדר, זה לא להגיד, כולם מבינים למה היה חשוב לבחור דווקא את הדברים האלה. אנחנו רוצים לדעת למה בסוף גם הוחלט שלא זה. איזה דיונים יצרו את המציאות הזאת. טוב. משרד האנרגיה, אוריאל בבצ'יק, בבקשה. אנחנו נשמח לשמוע אותך בנושא של פאנלים סולאריים ומבנים עם זה. בנייה ירוקה. רגע, היית אצלנו?

כן, הייתי ביום חמישי. אז אני רק, התבקשנו בעצם להביא נתונים לגבי עלויות של פאנלים סולאריים על המבנים ועלויות של בנייה ירוקה. שזה אומר בנייה ירוקה זה אומר התייעלות באנרגיה. כשהרעיון הוא בעצם שהמבנים, במסגרת החלטה שכבר התקבלה, המבנים בעצם יהיו מאופסי אנרגיה, או אפילו חיוביים באנרגיה. זאת אומרת, מייצרים יותר אנרגיה במהלך השנה מאשר הם צורכים. לקחנו בחשבון, שוב, זה הכל הערכות ואפשר, אלו נתונים שהוועדה יכולה לעשות איתם שינויים כאלה ואחרים. אבל אנחנו מדברים בעצם על לקחנו בחשבון 30 מבנים. על כל מבנה מערכת סולארית של בערך 250 מטר רבוע. שזה אומר 33 קילו-וואט הספק מותקן של פאנלים סולאריים. כשעלות הבסיס היא 3,400 ש"ח לקילו-וואט מותקן. זאת אומרת שבהערכה, בהשקעה של 112,000 שקלים למבנה, בהינתן הנתונים האלה, וסך הכל על 30 מבנים עלות של 3.4 מיליון ש"ח. כשאם אנחנו לוקחים בחשבון שההשקעה היא מאה אחוז מצד הממשלה, בעצם מהיום, מהשנה הראשונה הכנסה פר מבנה היא בסביבות, לאחר שמורידים את התחזוקה, עלויות תחזוקה, שטיפה וכו' - הכנסה היא בסביבות 20,000 שקלים לשנה למבנה במשך 25 שנים. אלו הנתונים.

בדקנו גם את הנושא של קרויים סולאריים, אבל מבדיקה שעשינו מול החברים כאן, אנחנו מבינים שאין תקציב במסגרת המפרט לקרויים רגילים. זאת אומרת שכדי לעשות קרויים סולאריים צריך גם עלויות קונסטרוקציה וגם עלויות.

גם לפאנלים לא היה תקציב. אז מה? אתה יכול להכפיל את שטח הפנים של מבנה.

אתה צודק.

מה זה אין תקציב? אתה מראש הגדלת את ההוצאה אם התחייבת לממן פאנלים. תשקיע עוד קצת ותכפיל את שטח הפנים באמצעות פרגולה קולטת שמש.

בסדר גמור.

כן. והם צריכים צל. מה הילדים האלה צריכים? להיות בצל, בחוץ. תעשה להם פרגולה. וכשאתה עושה פרגולה מראש בתוך הבנייה.

זה פחות סניפים.

קצת פחות, אבל well done.

זה לא קצת פחות, זה הרבה פחות, כי זה בדיוק חצי.

זה הרבה פחות ממה שצריך. צריך מאות סניפים בישראל. אנחנו נעשה 20-30? בואו נעשה אותם state of the art, נעשה אותם טוב, מניבים, sustainable. סביבתיים. נוכיח.

אבל אז אתה פחות.

אז נפסיד שני סניפים, אבל נרוויח.

למה שניים? איך הגעת לשניים?

הפסיד שניים, שניים. 3.5 מיליון שקלים עולה לו להקים את - - -

לא משנה. אבל תאמיני לי, אם נתת להם 40,000 שקלים הכנסה או 20,000 שקלים הכנסה, וואלאכ, זה דרמטי. 20,000 זה חשמל מים, 40,000 זה גם פעילות. זה גם מלגות לילדים.

מיכאל, 3,000 שקלים לחודש, זה מה שייתן לך?

חשמל, מים וקצת פעילות, כיבוד.

נו, הלוואי עליי.

אשמח לתקציב כזה לכל הסניפים.

נכון שזה שווה?

אני אשלים פשוט את הנתונים לגבי קרויים סולאריים. העלות למטר רבוע לקרוי סולארי של חצר, זה בעצם קרוי נמוך, היא בסביבות ה-4,300 שקלים לקילו-וואט מותקן. לעומת 3,400. זה כולל את עלות הקונסטרוקציה. שזה עלות שהיא גבוהה ב-27% מעבר להתקנה על הגג.

כן, כן.

ואם אנחנו מדברים על קירוי של מגרש ספורט, אז אנחנו מדברים על עלות של 5,000 שקלים בערך, שזה תוספת עלות של 67% לעלות של פאנל סולארי על גג. זאת אומרת, אם אנחנו לוקחים בחשבון הצללה סולארית של בערך 160 מטר רבוע פר מגרש, שוב, זו הערכה.

כן. אבל בגוף הבנייה זה עלות שולית. כשאתה נותן לקבלן לעשות לך את קורות הבטון החוצה, זה בגוף הבנייה. זה לא אחרי זה להזמין קבלן נוסף. עושה לך, התכנון האדריכלי צריך לכלול קורות החוצה, שעליהם כבר שמים פאנל בידודי ומיד אחריו פאנלים. תבואו לירוחם לראות את זה. כאילו, עשו את זה כבר.

בכל מקרה, אנחנו כמשרד תומכים ושמחים על ניצול כל שטח לטובת ייצור אנרגיה סולארית. כדי להגיע ליעדים של יעד של 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030. אנחנו נביא עוד נתונים ככל שניתן. זה קצת קשה לתת נתונים לגבי הקרויים הסולאריים, כאדריכל אני יכול להגיד לחבר הכנסת שפשוט זה חישוב אחר. אפשר פשוט צריך לראות את המפרטים של המבנים. שוב, אפשר, אם יש כבר את הקונסטרוקציה אז העלות היא אותו דבר, אתה צודק. היא כמו להתקין על הגג. ואז אפשר גם סולארי וגם הצללה.

ברגע שהוועדה נתנה לכם הוראה לשים פאנלים סולאריים הוגדלה ההוצאה לבנייה הזאת. עכשיו צריך למקסם את הבנייה הזאת כדי שהיא תניב את המקסימום הכנסות. ועוד 5% על הקונסטרוקציה שווה להבטיח את העתיד על הפעילות. וזה גם ילמד את המדינה לבנות מבני ציבור. בזכותנו כל בניין עתידי ייבנה ככה.

מיכאל ביטון, תאמר לי, איך אנחנו יכולים לוודא שהרשויות באמת הכספים שהרווח מהפאנלים הסולאריים ילך באמת לתפעול? איך אני יכולה לוודא את זה שהם לא ייקחו את זה?

יש דרך אפילו ללא הרשות. זה שגוף ממשלתי עושה התקשרות ארצית עם חברה לפאנלים סולאריים. מניבה לגוף הממשלתי את הכסף. לא משנה, חברה למתנ"סים או כל גוף אחר. הוא יקבל את הכסף וייתן אותו לפעילות. לא חייב שההסכם על הפאנלים יהיה של הרשות המקומית. יכול להיות הסכם של גוף ממשלתי.

ואין שום דרך לאכוף.

יש דרך. בדרך כלל זה הסכם שאומר אנחנו ניתן לך בניין תמורת א', ב', ג'. אם לא תעמוד בבניין הזה, אתה מכיר בזה שנוריד לך תקציבים.

מיכאל, למה שהבניין לא יהיה של תנועת הנוער?

לא, אין תנועת נוער. תנועת נוער זה לא יישות משפטית.

בטח שכן.

לא, התנועה הארצית. אבל היא לא הבעלים של האדמות האלה.

לא של האדמה.

ואין הקצאות קרקע לכל התנועות. זה סיפור מהסרטים. להקצות לתנועת נוער אדמה זה מתחיל ויכוח פוליטי מקומי. סיפור. וגם כשאתה מקצה, מינהל מקרקעי ישראל רואה את הרשות, זה הקצאת משנה, זה לא ישיר.

רגע, הרשות מקצה את הקרקע לתנועת הנוער. תנועת הנוער, על פי הנחיה ומעורבות של משרד החינוך, משרד החינוך עם הרשות המקומית.

המינהל מקצה לרשות למבני ציבור. הרשות חותמת הסכם עם המינהל על הבניין. והיא עושה חכירת משנה או הסכם משנה עם התנועה. אבל הבניין נשאר שייך לרשות.

למה שהרשות לא תשלם את ההוצאות?

שייכנס לתנועה ישירות. אם הזמנת העבודה להנחת הפאנלים הסולאריים תהיה מגוף שהוא לא הרשויות המקומית.

אלא תנועת הנוער.

הם יקבלו גם את הכסף חזרה. אבל אתה לא רוצה 8 תנועות שיעשו הסכמים. אתה רוצה גוף מרכזי או גוף ממשלתי. כי יש פה בעיה של העברת כספים. אתה צריך לתת את הכסף הממשלתי לגוף ממשלתי בלי מכרז כדי שיניח את הפאנלים והוא יתחייב להביא את הכסף חזרה.

אפשר לשאול את משרד האנרגיה שאלה?

כן, בטח.

אוריאל, נכון? אתם כשהובאה ההצעה לפה לראשונה היא לא כללה שום התייחסות לא לאנרגיות מתחדשות ולא למו"פ. האם שותפתם בדיונים, באיזה שהם דיונים שהאוצר ניהל, סגן האוצר, סגניתו, בדבר ההצעה שהונחה על שולחן הכנסת?

למיטב ידיעתי רפרנט האוצר לאנרגיה, למשרד האנרגיה כן השתתף בישיבות.

אוקיי. והוא הציע הצעות?

למיטב ידיעתי כן.

אתה יכול לשתף אותנו איזה הצעות הוצעו?

אני לא הייתי בדיונים. אז אני לא.

אז אני אשמח אם מחר, שמשרד האנרגיה יגיד באיזה ישיבות, מי השתתף מטעמו ואיזה הצעות הוצעו. בהתאם להוראות החוק. בסדר? ואיזה הצעות הוצעו, נותחו. בסדר? על הכיפאק. יש פה נציג של משרד העבודה? אולי נשאל גם אותם.

למה? הם לא קיבלו כלום.

היה מקודם.

הם לא קיבלו כלום, למה הם יבואו?

אפשר להשלים פשוט רק את השורה התחתונה? כי ביקשתם שורות תחתונות.

הם היו בקודמת.

לגבי עלויות.

כן, אבל הדגש של השאלה שלך, יוראי, מטרות הקרן חינוכיות, חברתיות, כלכליות. בסעיף המשנה אנרגיה מתחדשת, תעסוקה בנגב, כציון מפורש. די היה שאותם משרדי ממשלה רלוונטיים, ברמת שרים או מנכ"לים היו מקבלים דיון באוצר. בוא, אתה רווחה, חברתי, בוא אתה שוויון חברתי, בואו תציעו לנו רעיונות.

זה מה ששאלתי.

שואלים האם היה דיון? האם ניתנה הזדמנות לחברתיים לדבר על הכסף הזה? ואנחנו עוד שואלים. אבל תמשיך לשאול. זה יהודים, הם יודעים לשאול.

לא, אני שואל שאלה. כי אני מניח שבוצע פה הליך תקין ואני רוצה לשאול האם הוזמנתם?

הוא לא, הוא לא הכתובת.

הוא נציג משרד האנרגיה.

כן, אבל הוא לא מרכז את עבודת הקרן בממשלה.

אז מי מרכז?

האוצר.

בסדר, האוצר אומר לי שהוא לא יודע. אז אני שואל את הקצה השני.

הוא יודע, אבל הוא לא השיב. הוא יודע. אבל היא אמרה לו שהוא ישיב בעתיד.

הוא חייב, הוא חייב מחר. לא בעתיד, מחר.

מחר.

מחר. אני לא צוחקת, מחר בבוקר.

בסדר. אני מקווה, מה אני אגיד לך?

וגם מחר סגנית שר האוצר תהיה פה.

ואתם אל תתבלבלו, אנחנו בעד לעשות מבנים לתנועות נוער. אנחנו בעד פגועי נפש, שלא תתבלבלו. אבל אנחנו בעד הליך שמכבד את הכנסת. לא שקרה פה משהו שלא מכבד את התהליך.

אני מסכים.

אפשר לבקש עוד בקשה?

כן.

ממה שהבנתי מהחברים ממשרד החינוך, אז מתגבש איזה שהוא מנגנון לחלוקת אותם 30 מבנים. ואני חושב שיהיה נכון, זה לא מסובך מידי אני חושב, לשבת משרד החינוך עם תנועות הנוער. שנייה, שנייה אות. ולהעלות, להציף לכאן לוועדה מסמך יותר קונקרטי, כמה מבנים הולכים לאן. צפון, דרום, מזרח, יו"ש, מרכז וכו'. ושהוועדה, וזאת ההצעה שלי לוועדה, תצביע על מסמך טיפה יותר קונקרטי. גם אם אתה לא רוצה להיכנס לניהול ולתיקון סטיות, אבל תקבל משהו.

אפשר שהוועדה לא תאשר את ההקצאה הזאת עד להצגת תוכנית עבודה מפורטת. היא תוצג בתיקונים ואז היא תאשר.

אז אנחנו נשמח לשלוח לכם את הטיוטה של הקול קורא. אין לי, אני לא יכולה להגיד לך לאן יוקצה. כי עוד לא התפרסם קול קורא ועוד לא הגישו בקשות. זה תלוי במי יגיש.

לא, אבל מלכתחילה תפני את הקול קורא, אני סתם, 4 מבנים צפונה, 4 מבנים דרומה, ועוד 1 למרכז ו-1 ליו"ש. סתם אני זורק.

אז לגבי לשבת, אנחנו יום יומי יושבים. הם לגמרי בתוך הדיונים. ואנחנו נשלח לכם את הטיוטה ואנחנו נשמח לחידודים. כי אני אומרת שוב, אסטרטגית המשרד, משרד החינוך, רוצה שהמבנים יהיו בפריפריה.

מעולה. ובהתיישבות. כן, אנחנו פריפריה והתיישבות.

יש פריפריה חברתית בהתיישבות. יש קריית ארבע, יש מקומות עם קשיים. מצווה שיהיה שם גם.

לא, מה שאני אומר, מיכאל, ביום שלישי, מתי ההצעה הסופית?

שלישי.

שלישי. אז עד שלישי, אם אפשר לגבש את המסמך הזה.

לא, אפילו לפני. אפשר להעביר אותו היום אם יש מסמך כזה כבר.

אבל יש לי שאלה ליועצים המשפטיים. נניח שהוועדה מאשרת את הסכומים והם נכנסים לתקציב המדינה. אבל בהחלטה שהיא קובעת היא אומרת אנחנו מאשרים, בגלל הלחץ על התקציב, סכומים לפה, לפה, לפה. כל סכום כזה יש עליו כמה כללים. אחד, למשל הסכום הזה, של מבנים לתנועות נוער, יאושר לאחר הצגת קול קורא. יאושר לביצוע בוועדה, לאחר קול קורא ולאחר כמה תשובות שעוד לא קיבלנו.

למה הכוונה יאושר? אנחנו בסוף מאשרים את זה עכשיו.

לא, בתקציב המדינה המספר הזה יכלל, כי אישרנו אותו פה. יהיה כתוב שם סכום למבנים לתנועות נוער. הם לא יוכלו לבצע את הסכום עד לכמה תשובות שהם יתנו לנו.

זה בעצם אישור על תנאי.

לא על תנאי, זה טוטאלי. הכסף הולך למבנים.

אפשר לקבוע אמות מידה. אפשר לקבוע קריטריונים.

כן. אבל אם אין לנו סמכות.

לא, יש לנו סמכות. אבל לקבוע את הקריטריונים. אנחנו נקבע את הקריטריונים.

אבל אם לא קיבלת את התשובות? עד יום שלישי את יכולה לגמור את זה? כאילו, אני אומר אם יש מצב שהבירורים שלנו לא נגמרו ועדיין צריך לאשר להם תקציב, למדינה.

תקשיב שנייה. למשל בוא, הם ביקשו ממני בנושא של פגועי נפש, אני כתבתי שזה יהיה פגועי נפש - - -. אז הם ביקשו שאנחנו נשאיר להם איזה שהוא מרווח גמישות. אנחנו מתעקשים לא להשאיר מרווח גמישות. אנחנו נצביע שאין להם.

מה שיוחלט פה זה לביצוע.

בדיוק. אוקיי? זה היתרון של הוועדה הזאת.

בסדר. אם אפשר להחליט את הכל עד שלישי, כדאי.

אנחנו נקבע.

אני חושב שזה לא מסובך לקבוע את זה. כי בסופו של דבר כל ראש תנועת נוער יודע כמה חניכים מחוסרי גג יש לו. ואז עושים איזה שהוא איזון בין כל התנועות, ביחד עם משרד החינוך ומקבלים את ההחלטות.

מועצת תנועות הנוער, אתם יש לכם איזה שהוא פילוח של צורך ותעדוף? יש לכם?

יש לנו פילוח של צורך, אין לנו פילוח של תעדוף. אני חושב שאנחנו מערבבים פה בין שני דברים. בין כל תנועת נוער ומה הצרכים שלה ואיזה שהוא תעדוף אחר. מצד אחד, אתם מבקשים לעשות תהליך רציני וארוך, ומצד שני אתם אומרים אולי עד מחר נכין מסמך שאף אחד לא הכין אותו. רציני זה לא יהיה.

אני חושב, ברור לכולם וכולנו כאן הסכמנו, לפחות כך אני מבין, שצריך להיות תעדוף משמעותי למקומות שבהם לרשויות עצמן יש קושי יותר גדול לבנות מבנים עבור התנועות שכבר פועלות שם. אנחנו יכולים לקרוא להם פריפריה, אנחנו יכולים לקרוא להם רשויות עניות. יכולים לקרוא להם מקומות שבהם האנשים הם במעמד סוציו-אקונומי נמוך או כל דרך אחרת. בשביל לייצר איזה שהוא תעדוף שיכלול בתוכו גם את כל שיקולי תנועות הנוער ביחד וגם את המעמד או את הדירוג הסוציו-אקונומי של היישובים. לא נוכל לעשות את זה, בטח לא עד מחר וגם לא עד יום שלישי.

אז איך הקול קורא יידע למי לפנות?

הקול קורא מבוסס על שני דברים: הוא מבוסס על שוויוניות בחלוקה, כמו שהסביר נדב מקודם, בין התנועות, בשביל לוודא שאף אחד לא נהנה מהמשאב הזה בצורה עודפת או בצורה שהיא עולה על החלק היחסי שלו בכלל בחברה או במפה הזאת. והוא מבוסס על זה שהרשויות המקומיות עצמן יגידו רוצות אנחנו. אנחנו יודעים שיש לנו, לא רק התנועה אומרת שיש צורך עכשיו ביישוב X, אלא גם הרשות אומרת תראו, אני יודעת שיש צורך. יודעת שחסר. וגם מוכנה לעשות את ההשקעה, שהיא גם לא רק ההשקעה של הבנייה. אלא את ההשקעה של מסביב. להעמיד אנשים, ללוות את התהליך. לוודא שנוכל להעמיד את הקרקע, ללוות את התהליך אחר כך כדי לוודא שזה מצליח לטווח ארוך. לבוא עכשיו ולקבוע קביעות שאולי אפילו עלולות במובנים מסוימים לסנדל את התהליך לטווח ארוך. אם יבואו במקום ארבע, נגיד נלך עם הדוגמה של ארבע וארבע. ארבע רשויות בצפון, ארבע בדרום, יבואו עכשיו שש בדרום ושתיים בצפון. כי בצפון יגידו תשמעו, עכשיו ראשי הרשויות שנמצאים לא יבחרו ללכת על הסיפור הזה. אז מה, מה נעשה? אני חושב שיושבים פה כל כך הרבה נציגי ממשלה, כל כך הרבה, משרד החינוך שמלווה את זה, משרד האוצר, המרכז לשלטון מקומי, תנועות הנוער. כולם רוצים לעשות אותו דבר. כולם תחת אותם רעיונות ועקרונות. צריך, אנחנו צריכים לבטוח גם בעצמנו שאף אחד לא הולך לעבוד על אף אחד ולבנות עכשיו 30 מבנים בגוש דן. אם אנחנו לא יכולים לסמוך אחד על השני ולפחות לסכם את הדבר הזה, אז אנחנו אולי בבעיה הרבה יותר גדולה מלקבוע עכשיו איפה נבנה מבנה.

לא שלא אנחנו לא סומכים, זה לא הסיפור.

אני מבין.

הסיפור הוא שלפעמים יש רשויות מקומיות שיש להן יותר כוח, יש כאלה שיש להן פחות כוח.

אז אנחנו נותנים משאב לרשויות המקומיות ואנחנו מזמינים אותם לנצל את המשאב הזה.

האם אנחנו נמצאים ב-1 עד 5?

לא, אז הנה, אתם יצרתם, אפילו בסטנדרטים שאתם יצרתם, שאתם אומרים אנחנו רק מי שיוכל להבטיח ולהיות מסוגל. לא תמיד. אז יבואו אותם אלה שיש להם את היכולת.

רגע, שנייה, אני רוצה להגיד משהו חשוב שנייה. אנחנו מדברים על מצב שבו היום אני עוסק כבר מעל 15 שנה מסתובב ברשויות מקומיות ומנסה לשכנע אותם לבנות מבנים לתנועות נוער. אנחנו מביאים למצב שבו רשות מקומית חלשה, במקום להעמיד, צריך להעמיד - - -

אני רוצה, המילה "חלשה" זה בדיוק המילה שאני רוצה לשמוע.

שנייה, רגע, רגע. אני רוצה להבהיר את זה. רשות חלשה שעד היום הייתה צריכה להעמיד 2.5 מיליון שקלים תצטרך עכשיו להעמיד 125,000 שקלים או 150,000 שקלים. בסדר?

זה עם הפאנלים הסולאריים?

אם זה יהיה עם הפאנלים הסולאריים יכול להיות שהמחיר יעלה קצת. אבל אני אומר, עדיין.

השאלה אם לא, זה ייצא.

אבל שנייה, אני רוצה להגיד משהו חשוב.

נדב, אבל האם עדיין מדברים על 1 עד 5? אני לא שמעתי את זה מרועי.

כל הרשויות, שנייה.

האם כל הרשויות המקומיות יוכלו לגשת או רק 1 עד 5?

הרשויות המקומיות, רגע. תקראו, אפשר לשלוח לכולם. רשויות מקומיות חלשות מקבלות תעדוף בתוך התבחינים. תעדוף, זאת אומרת, הניקוד שהם יקבלו.

זה פתוח לכל הרשויות המקומיות?

פתוח לכולם.

זה לא מה שנאמר בהתחלה.

הרשויות החלשות מקבלות תעדוף וניקוד הרבה יותר גבוה.

אני מבינה לחלוטין. אני מבינה לחלוטין. אני רק רוצה שהדברים יהיו מיושרים פה.

הניקוד שרשות מקומית חלשה מקבלת בתוך הקול קורא, שהטיוטות שלו, הוא עוד לא נסגר. אבל הטיוטות, זה גם מה שאושר ב-2019. מדבר על ניקוד הרבה יותר גבוה לרשויות חלשות. ולא רק לרשויות חלשות. זאת אומרת, גם רשות חזקה, אבל הגישה סניף בשכונה שהיא פריפריה חברתית, בסדר? זה גם נלקח בחשבון. זאת אומרת, כל הדבר הזה הוא בתוך.

נדב, אני רוצה לחזק אותך. ואני לא סתם שאלתי אותך את השאלה הזאת. אני מאוד מסכימה שמדברים פה על הרשויות החלשות ויש פה את הבעיה האובייקטיבית והוא צוינה ונותחה פה. והיא ברורה לכולנו. יש פה גם רשויות מקומיות שהן בסוציו-אקונומי גבוה, אבל ההכנסות שלהן הן מאוד נמוכות. אין להן כסף. הן עניות. ובני הנוער שם נפגעים בכל מיני תחומים. בין היתר בחינוך הפורמלי, בין היתר בתוך החינוך הפורמלי גם בענייני התנועות. אוקיי? אז אסור לשכוח את זה. ואני חושבת שמה שנדב העלה פה זאת נקודה מאוד מאוד חשובה. אז אנחנו עושים תיקון חברתי לרשויות החלשות, כפי שכולנו, שגור לנו בפה. כולם ברור להם מה זה רשות חלשה. אבל יש רשויות שהן חלשות, אבל הן נתפסות בעינינו כחזקות. אני מדברת כלכלי, מבחינת העוצמה הכלכלית של הרשות. אבל אין ספק שצריך לתת את אותו משקל גבוה יותר לחלשות.

אני רוצה לומר מהצד השני. יש רשויות חזקות, כמו נתניה, עירי. שבהן יש שכונות פריפריאליות.

זה מה שהיא אמרה.

לא, היא אמרה הצד השני.

אמרנו, זה נכנס. בתוך הקול קורא זה נכנס.

אבל אתה לא מייעד את הקול קורא לרשויות מ-1 עד 5.

מדד שטראוס הוא ברשויות הגדולות הוא שכונתי. זאת אומרת, אם הרשות הגישה, לצורך העניין, נתניה זו דוגמה מעולה. בסדר? אם נתניה הגישה את קריית נורדאו, היא תקבל ציון גבוה. הגישה את עיר ימים תקבל ציון נמוך. בסדר? אני נותן דוגמה מעיר שאתה מכיר. כאילו, יש, יש הבדל בין שכונות. וגם הדבר הזה, הקול קורא מכיר אותו. כי משרד החינוך, בשונה ממקומות אחרים, יודע להגיד ברמת השכונה.

ועוד שאלה בקשר לקול קורא. האם הקול קורא ישייך את עצמו או יפנה לצורך קיים? זאת אומרת, יש הרבה מאוד סניפים בתנועות נוער שכבר היום פעילות שנים ארוכות במבנים פרוביזוריים.

הרעיון הוא לבנות מבנים במקומות שהפעילות קיימת.

שכבר יש בהם פעילות. יפה.

אנחנו לא בונים מבנה כדי שתהיה פעילות, אלא איפה שחסר. אותם 400 פלוס מבנים שנכון לרגע זה יש פעילות.

יש שם "מצוקת דיור".

אבל אין מבנים. או מבנים רעועים או במקלט ציבורי שעכשיו, עכשיו בשבוע האחרון היו צריכים לפנות אותו, ובצדק, כדי שיהיה לתושבים של אותה שכונה מקלט פנוי ונקי. ואז אחר כך נחזור לעשות את הפעילות שלנו.

תודה רבה. מנהלת מחלקת בקרת מבנים ממפעל הפיס, מגי בכר. שלום.

אהלן. אני אתן כמה משפטים רקע על איך מבני מועדוני פיס לנוער בעצם נמצאים בשטח. אז הפיס פועל מתוקף ההיתר שניתן לו על ידי משרד האוצר, שר האוצר. שלפיו 50% מהרווח הנקי הולך לבניית כיתות לימוד, בתי ספר וגני ילדים. זה באוצר, משרד החינוך, החלוקה נקבעת שם. 50% עובר לרשויות המקומיות לצורך בנייה, שיפוץ, מחשוב, ציוד, הכל. כשמדובר על משהו בסביבות 817 מיליון שקלים בשנה. הסכום הזה מתחלק בין 259 רשויות, לפי ארבעה קריטריונים: יש את נושא של גודל האוכלוסייה, 50%. הדירוג הסוציו-אקונומי 25%. מרחק ממרכז הערים הגדולות 20% ואחוז המשרתים בצבא ובשירות לאומי 5%. הסכום נכנס לנוסחה, מתחלק בין 259 רשויות וזה מה שיש לכל רשות כל שנה כדי לבנות מועדון נוער, אולם ספורט, ספרייה וכו'.

בשנים האחרונות עשינו תיקון. רשויות שלא הגיעו ל-600,000 בשנה הן מקבלות אוטומטית קודם כל 600,000 ואז מתחילים את החלוקה ליתר. מדובר על 44 רשויות נכון לחלוקה האחרונה, שלא מגיעות בסכום מינימום כזה. אחרי שהרשות בחרה איזה מבנה היא בונה, בהנחה שהיא בחרה מועדון נוער, לנו אין נגיעה או ידיעה לאיזה תנועה זה הולך. אם בכלל לתנועה או לשימושים אחרים של הנוער ולאיזה פרק זמן, לתנועה כזו או אחרת או לשימוש כזה או אחר.

אז אם אנחנו רוצים כמה נתונים מהשנים האחרונות.

אם אפשר להתמקד במבני נוער.

נוער, נוער, בוודאי.

לא, אבל לא תנועות הנוער.

אין חלוקה.

כל הנוער.

בדיוק.

הרעיון הוא שמבקשים להשאיר את הסוברניות לרשות המקומית להחליט למה היא מבקשת להקצות את המבנה. לאיזו פעילות נוער היא מבקשת להקצות את המבנה. זו הסיבה שמפעל הפיס לא יודע לענות על זה. ואני שוב, אני אמרתי את זה גם לתנועות. אני אומרת את זה באופן חד משמעי. זה לדבר עם התנועות. תעשו חיפוש מי יושב במבנה מפעל הפיס, מי לא. אם אפשרי. את מפעל הפיס, אני מדברת בשיא הרצינות, יש גם מדיניות מרכז השלטון המקומי, יש פה ראשי רשויות. הם נבחרו, הם נבחרו בבחירה ישירה. יש להם מדיניות ברורה והם סוברנים להחליט.

אין לנו טענה לראשי הרשויות או למישהו אחר.

רועי, אני יודעת שלא.

אנחנו רק אומרים שזה נתון שאיך, אני עכשיו צריך לצאת לאלפי או?

לא, כל מזכ"ל יודע מי אחראי.

לא, הוא לא יודע אבל להגיד אם זה מבנה פיס או לא מבנה פיס. שנבנה לנוער או לא נבנה לנוער?

אם זה אפשרי, לא בזמן שיש לוועדה לתת לנו.

בטח לא בזמן הזה.

קיבלנו מבנה מעיריית ירושלים בשנה האחרונה. הגענו לטקס חנוכה. ואז אמרו רגע, רגע, צריך להכניס את מפעל הפיס, כי בעצם הם נתנו את הכסף לפרויקט. ובשנייה האחרונה התקינו שם שלט. לאף אחד לא היה מושג.

בואו, בואו רגע. שנייה. זה שיש מקרים יחודיים וססגוניים, כולנו יודעים את זה. אוקיי? אני, ואני אומרת את זה שוב, אני לא רואה שום סיבה לא להשיג את הנתונים האלה. אני אמרתי את זה גם לרועי לגבי סיטואציה אחרת או לנדב. יש בעיה של זמן. דורשים מכם פחות או יותר ב-48 שעות. ברור לי שלא תצליחו לעשות את זה. אם נותנים משימה לכל מזכ"ל ולמזכ"ל יש את המניפה שלו כלפי מטה, כולנו מכירים את המבנה הארגוני. אז אפשר לעשות את זה. הבעיה שלכם זה זמן. אז אני אפילו לא מצפה מכם שתעשו את זה. אני אומרת לכם דוגרי. אי אפשר, אתם לא תעמדו בזה.

אני מסכים איתך שזה תהליך שאם נצא אליו גם נצטרך להבין למה אנחנו מתכוונים. כל מבנה פיס? מבנה פיס שנבנה במקור לנוער? נבנה לפני 20 שנה או ב-10 שנים? יש לזה כל מיני פרמטרים.

אני מודה שאני לא מבינה מה המהות. כאילו, למה זה חשוב גברתי יושבת הראש?

אני גם לא מבינה למה זה חשוב. אני מנסה להבין עכשיו. את יודעת מה? תני לנו את הנתונים ואנחנו נראה.

מה שנבנה נבנה בזכות הרשויות. זה לא קשור לזה שהמדינה לא צריכה, בואו, שימו. it's about time, סליחה.

אני אומרת שבעשור האחרון הסתיימה בנייה של 46 מועדונים, בעלויות של סך הכל 80 מיליון. ועכשיו בתהליך כ-43 מועדונים, בעלויות של כמעט 70 מיליון. זה פחות או יותר מה שקורה אצלנו בעשור האחרון.

הנתונים מפורסמים איפה שהוא באופן פומבי?

יש את אתר מפעל הפיס. אפשר לראות שם איזה פרויקטים הסתיימו. מה שבתהליך עדיין לא. כשייגמר הוא ייכנס למאגר. היום אני יכולה להגיד בקול רם, אני אפילו אשמח. הוא שאל על פונקציה סולארית. יש כאן גם את אוריאל. אז יש את הפרויקטים של הלוואות לרשויות המקומיות להתקנה של פאנלים על מבני ציבור. וחוץ מזה, כל פרויקט שיוצא לדרך עם מפעל הפיס, לא בהכרח מועדון נוער, כל מבנה ציבור אחר, אנחנו חלק מהדרישות שלנו שיהיו הכנות לפאנלים. והשלב הזה זה גם להכניס את התקצוב של ההתקנה של הפאנלים עצמם.

אנחנו גם באמת אחת הדרישות שלנו פה בוועדה שבאמת המבנים שייבנו, אם זה תנועות נוער ואם זה בתים מאזנים וכאלה, אז באמת שכל מבנה שיוצא תחת הוועדה הזאת יהיה מלווה בעצם עם פאנלים סולאריים.

גם מפעל הפיס.

צריך להתייחס לעלויות האחזקה בטווח הארוך. שזה גם משהו שבסופו של דבר יושת על הרשויות. אז גם צריך להבהיר את זה לרשות המקומית בקול קורא. ואז היא תשקול אם היא נכנסת לסאגה הזאת או לא. בואו לא נשכח את זה.

האחזקה של הפאנלים הסולאריים. דרך אגב, הם אמרו.

לא לזה התכוונתי. אני אומרת, אולי לא הבנתי אותך אוריאל.

מה השאלה?

אני מדברת שצריך לקחת בחשבון שהסיפור של הפאנלים יש גם הוצאות שהן לטווח ארוך.

כמובן, אנחנו לוקחים את זה בחשבון, כן.

אתם מדברים אחרי העלויות האלה שהיא מדברת עליהם, אתם מדברים על 20,000 שקלים לשנה. אחרי שהורדתם?

אחרי עלויות תחזוקה.

אז התייחסו לזה.

אוקיי, אוקיי. סליחה, לא שמעתי.

רק נקודה לגבי ההלוואות של מפעל הפיס. באמת היה פרויקט שהוא שותף עם מפעל הפיס ומשרד האנרגיה, הלוואות לייצור סולארי על נכסי רשויות מקומיות. רק שכרגע אי אפשר לקדם פעימה שנייה, כי יש איזה שהוא חסם בהיתר שנקבע, בהיתר של מפעל הפיס.

ההיתר החדש לא מאפשר למפעל הפיס לתת הלוואות או להיות ערב להלוואות לרשויות המקומיות. כך הפעלנו את הפרויקט הקודם, הוא היה במסגרת ההיתר הקודם. ההיתר החדש נכנס בפברואר שנה שעברה והוא לא מאפשר לנו את זה.

הבנתי. ויש דרך כן לסייע בפרויקט הזה פה של הוועדה של הקרן לאזרחי ישראל?

זה תחת, עוד פעם, ראש רשות הוא יכול לבחור להביא את המאצ'ינג מתוך הכסף.

אז מה הצינורות כן שמפעל הפיס יכול?

זה להגיש בקשה. רשויות מכירות את התהליך מול מפעל הפיס. אין שום בעיה. בהנחה שיש לו כסף פנוי והוא לא לקח את זה לדברים אחרים.

הבנתי. אוקיי, בסדר. טוב.

עוד שאלה אחת, ברשותך, לימור?

כן?

שאלה אחת בקשר למדד שטראוס שדיברת עליו. מועצות אזוריות נכנסות למדד שטראוס? זאת אומרת, אם אתה, אם יש עיר שבה יש שכונות פריפריאליות.

אתה שואל אם הישובים הם בשטראוס?

יש גם לפי מועצות אזוריות, גם יישובים וגם שכונות. יש שלושה מדדים. יש שלושה מדדים אם אני זוכר נכון. יש רשויות, יש יישובים ויש שכונות.

מדד שטראוס עובד לפי בית ספרי, יישובי, שכונה ויישוב. כאילו, רשות.

רשות עירונית.

אז במועצה אזורית ישובים.

הבנתי. אוקיי. בסדר גמור.

טוב. יש עוד שאלות? מישהו רוצה לומר דברים?

טוב, אז אני חושבת שאין, הדברים ברורים. לפחות ברמת החשיבות. ואני באמת מאוד מאוד שמחה ומברכת. אנחנו נצטרך רק באמת להעמיד איזה שהם קריטריונים. אנחנו נשמח מאוד מאוד לפגוש את הקול קורא שיצא, כדי לראות באמת.

הוא אצלכם.

הוא אצלנו? כבר העברת?

אני לא יודעת מי מתכתבת איתי.

אה, יופי, מעולה. תודה רבה.

אנחנו גם נבקש לדעת מהן העלויות השנתיות לפי הרשויות. כאילו, מה התקצוב של כל.

אמרתי אנחנו ניתן. לעשות עכשיו מיפוי של 257 רשויות זה יהיה, אנחנו מכל תנועה, דוגמה של עיר בפריפריה לעומת עיר.

מעולה. כך שיהיה לנו איזה שהיא תמונה כללית.

אל תשכחו את יו"ש שם בזה.

הבן שלי שם, אנחנו לא שוכחים.

איפה הבן שלך?

ברגע זה בתל רומיידה.

טוב, רציני הבן שלך. שהשם ישמור עליו.

אנחנו, גם האוצר פה, אנחנו נחכה, נמתין לתשובות מהם, באמת על הבחירה למה ומה היה ההליך שבחר באמת לא להתייחס לשני חלקים, שני סעיפים בתוך הגדרות החוק, כחלק מהמטרות של הקרן לאזרחי ישראל.

תודה רבה לכל הנוכחים. אני שמחה על הדיון החשוב. תודה רבה. באמת הדיון היה פורה וחשוב ומשמעותי. ובעזרת השם שנזכה באמת לראות סניפים חדשים ופעילות ונוער והנהגה ושליחות ואת כל הבשורה המדהימה הזאת שתנועות הנוער מביאות לעולם. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:39.