פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
15/05/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 31
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, כ"ד באייר התשפ"ג (15 במאי 2023), שעה 12:00

הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון – דוח ביקורת שנתי 71ג

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר

אורנה ברביבאי

צחי סעד - מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

דוד בר - מנהל אגף ח', חטיבה כלכלית, משרד מבקר המדינה

נתן שטיבלמן - סגן מנהל אגף ח', חטיבה כלכלית, משרד מבקר המדינה

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אנואר חילף - הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

דני טל - מנהל מינהל יבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

מירית עמרני - מנהלת תחום בכיר סטנדרטים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

טל וייל צמרת - מנהלת תחום יבוא, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ענת בן עזרא דוקן - סמנכ"לית בכירה, אסדרה מינהל וארגון, מנהלה, הרשות להגנת הצרכן

אניטה יצחק - ראש אגף חקירות ומודיעין, הרשות להגנת הצרכן

צחי ברקוביץ - ראש תחום מזון וקמעונאות, רשות התחרות

יעל שיינין - יועצת משפטית, רשות התחרות

נמרוד הגלילי - מנהל תחום רשתות המזון, איגוד לשכות המסחר

אריאל פז סוויצקי - מנהל מחקר, לובי 99

לינור דויטש - מנכ"לית, לובי 99

פלורינה הלמן לוין

אלון דמלה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון – דוח ביקורת שנתי 71ג

צוהריים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את דיוני הוועדה בנושא: הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון – דוח ביקורת שנתי של מבקר המדינה.

אני מבקש להגיד מספר מילים שהכינותי. נראה לי שהדיון הזה הוא בנפשו של כל אזרח היום במדינת ישראל, שכורע תחת עומס יוקר המחיה. צר לי שהזמנו מספר אנשים שעוסקים בנושא הזה, אבל הם מטעמם, ואני אזכיר אותם, החליטו לא להגיע. צר לי על כך. אני צריך לחשוב על העניין הזה, איך מביאים אותם. אני יכול להגיד שלוועדה קיימת זכות להוציא צו הבאה. אם אני צריך לעשות את זה, אני אעשה את זה. ואם הוועדה תצטרך להביא הצעות משלה כדי לראות איך נלחמים ביוקר המחיה עם הממשלות לסוגיהן – זה לא עניין פוליטי. אני מרגיש פה כנציג הציבור.

היום הדיון הזה עוסק באחד הנושאים הכי חשובים שנוגעים לכל ישראלי – יוקר המחיה, שהפך להיות בלתי נסבל, בלתי נסבל בכל קנה מידה. בשבועות האחרונים אנחנו עדים לעליות מחירים קיצוניות בשורה ארוכה של מוצרי צריכה. יבואניות הענק – יוניליוור, שסטוביץ ודיפלומט – מרשות לעצמן, בחוצפה שלא תיאמן, לייקר מוצרים רבים לעיתים בשיעור של עשרות אחוזים. היינו עדים לזה רק בשבועות האחרונים. פנינו מהוועדה למנכ"לים של החברות הללו, והם סירבו להגיע. הם מרגישים פשוט שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, והציבור יספוג ויעלים עין, בלי שהם יסבירו או ייתנו דין וחשבון. כמו כן, אני אזכיר את כל החברות. אוסם, שחטפה על הראש בניסיון הקודם ובלמה את עצמה, הצטרפה עכשיו לחגיגה ומיהרה גם היא לייקר שורה של מוצרים. מדובר בחוצפה שאין כדוגמתה והשתוללות פראית רק כי הם יכולים.

הפסח האחרון, למי שלא יודע, היה היקר ביותר בתולדות מדינת ישראל. לצערי, הממשלה הנוכחית לא עושה דבר כדי למנוע את המצב המחפיר הזה ולא מטפלת באמת ביוקר המחיה. המחירים עולים ועולים, והם מתעסקים בכל מיני כספים קואליציוניים, במהפכה המשפטית, באנשי שלומם, והשד יודע עוד במה.

בשבוע שעבר שמחתי לראות ניצנים ראשונים של עבודה קשה שנעשתה פה בממשלה הקודמת על ידי שרת הכלכלה אורנה ברביבאי. רשת "קרפור" פתחה את סניפיה, נדמה לי 50 סניפים. וזאת תחילתה של בשורה חשובה וצעד חשוב ואמיתי בכיוון הנכון. תחרות, תחרות, תחרות ועוד פעם תחרות. אין ברירה אחרת. והורדת מכסי יבוא בענפים רלוונטיים של כל המוצרים שביבוא שעומדים בתנאים ומורידים מחירים; והורדת חסמים בפני יבוא מקביל. גם ממשלות לדורותיהן – הינה, הגיעה שר הכלכלה הקודמת; כרגע הזכרתי אותך ואת הצעד החשוב שעשית בהבאת הרשת לארץ. גם הצעדים שעשתה הממשלה הקודמת בהורדת חסמים בפני יבוא מקביל, וגם של ממשלות לפניה לא צלחו. היבואניות הגדולות שילמו, או באו דברים – אני נזהר בדבריי – עם הסופרים השונים או המשווקים השונים לציבור, והורידו חלק מהמוצרים מהמדפים. האפשרות של כניסת חברות נוספות מכל העולם היא מן הדברים שיובילו להורדת מחירים. זו צריכה להיות המשימה העיקרית של הממשלה.

זו לא קרן לשוד ארנונה מרשויות שמתנהלות נכון. לא כספים קואליציוניים ולא מהפכה המשפטית. הממשלה צריכה לעבוד בזה, כי זה מה שכואב לציבור. בינתיים זה לא קורה. הם מתעסקים במהפכה המשטרית וכו' וכו'.

כך או כך דוח המבקר שפורסם בנושא הריכוזיות ובמונופול בענף המזון מציג וממפה באופן ברור את הכשלים. פנו אליי מכמה יבואניות לדבר איתי טלפונית. לא הסכמתי. הם מוזמנים לבוא ולהציג את תפיסות העולם שלהם איך קורה הדבר הזה. ומספיק עם הסיפורים, אוקראינה, מלחמה. המחירים לא דומים למקומות אחרים בעולם. תכף נשמע את זה בדוח מבקר המדינה. המצב לא טוב. המצב חמור. מוצרים עלו בעשרות אחוזים בארבעת החודשים האחרונים. מנצלים את הבלגן שיש במדינת ישראל, גם בלגן בנושא החקיקה המשטרית וגם בנושא הסבב שנעשה מול עזה, מנצלים את כל הנושאים האלה כדי להעלות מחירים. וזה כואב, כואב מאוד לאזרחי מדינת ישראל.

הוועדה הזו, כל עוד אני מנהל אותה, לא תשתוק. לא יהיה פה דיון אחד ועושים וי והולכים הביתה. אנחנו נקבע דיוני מעקב, ויהיו לנו גם המלצות לממשלה או לחברי הכנסת להגיש הצעות חוק בהתאם, כדי לנסות ולהגביל את העליות המטורפות האלה, שחונקות את אזרחי מדינת ישראל. כל עוד אני יושב פה, אני לא אתן ידי לעניין הזה. אני אעשה כמיטב יכולתי כדי לנסות לבלום או למנוע.

מבקר המדינה, בבקשה.

צוהריים טובים. תודה.

אדוני היושב-ראש, יוקר המחיה מטריד את אזרחי מדינת ישראל בשנים האחרונות, בשנה האחרונה ביתר שאת, גם בין היתר בעקבות עליית האינפלציה. חלק משמעותי מיוקר המחיה הוא הוצאות מזון, שהן כ-20% מסל ההוצאות של המשפחות בישראל. הדוח שלנו מצביע על פערי מחירים מול ה-OECD של עשרות אחוזים. אני מדבר על פערי מחירים במונחים של כוח קנייה. כל אחד מרגיש את זה בעצמו.

נקודת המוצא לדוח שלנו הייתה החקיקה בתחום הריכוזיות וחוק המזון משנת 2014, שהמטרה שלה הייתה להגביר את התחרותיות. אני מזכיר שהביקורת התפרסמה לפני כשנתיים, ולמעשה היא מתייחסת לשנים שלפני כן. לכן הנתונים והעובדות שמובאים שם מתייחסים לתקופה הזאת כאמור.

אנחנו מצאנו בדוח שלא נעשה שימוש מספיק בכלים קיימים בחקיקה, בין היתר, היעדר שימוש בהכרזה על מונופולין. כ-20 שנה לא הכריזו על מונופולין בתחום המזון. אנחנו מודעים לעמדה של רשות התחרות, שלא מקבלת את הגישה שיש לעשות שימוש בכלי הזה. אנחנו בטח נשמע את זה גם פה.

בסדר. תשמע, עד היום כל המלחמות לא עזרו. כל המאבק הציבורי לא עזר. אני אומר לכם, גם בנושא הזה יש לי מה להגיד, של התחרות עצמה.

אנחנו סבורים שיש חשיבות לכלי הזה ושיש מקום להשתמש בו. הצבענו עוד על פרמטרים נוספים. ריכוזיות מאוד גבוהה של ספקי המזון בקטגוריות מסוימות. הריכוזיות הגיאוגרפית. הצבענו על חסמי יבוא, על ההליכים ממושכים לקבלת אישורי יבוא, בין היתר, מסיבות של חקלאות ומסיבות של הגנה על בריאות. וגם שכשהיו הסרת חסמי יבוא והופחתו מכסים, הפחתת המכסים לא התגלגלו ברובן לצרכן הסופי.

בסופו של דבר, עיקר ההמלצות הן: ראשית, להגביר את השימוש בכלים הקיימים היום בחקיקה מעבר למה שנעשה היום; וההמלצה השנייה העיקרית היא לבחון את חוק המזון, לראות את ההשפעה שלו ודרכים לתקן אותו ולשפר אותו, כדי לחזק את היכולת של הרשויות להגביר את התחרותיות בתחום הזה.

ברשותך, אני מבקש ממר דוד בר, שהוא מנהל האגף שערך את הביקורת, להציג את עיקרי הממצאים.

אני רק יכול להגיד, בהמשך למה שאמרת, שהדוגמה הבועטת, החיה היא המשקאות המתוקים שהממשלה הקודמת הגבילה אותם בגלל בריאות הציבור. והינה הממשלה הזו, בגלל הסדר כזה או אחר פוליטי, הורידה את כל ההגבלות. הפלא ופלא, לא רק שהמחירים לא ירדו – המחירים עלו. נהדר. בבקשה.

תודה, אדוני. תודה, צחי. תקופת הביקורת שאנחנו מדברים עליה היא באמת מאוגוסט 2019.

אני רק אגיד משהו. אני מבקש את סליחתך. הדוח לא נידון כאשר הוא יצא, מכיוון שהוועדה הזו שהיא הוועדה היחידה שמחויבת לקום על פי חוק, בשונה משאר ועדות כנסת, באופוזיציה הקודמת בחרו לא להקים אותה. ולכן הדוח שלכם לא נידון בוועדה הזאת, למרות שהנתונים אז היו ראויים גם כן לטיפול. בבקשה.

אני מתחבר למה שאמרת. אנחנו הצפנו את הנושא הזה עוד באמת לפני שהיו את כל עלויות המחירים, כמה גלים מאז. אז, כמו שאמרת, לאחרונה זה באמת החמיר. הדוח הסתיים בדצמבר 2020. והוא היה למשך תקופה מסוימת של שנה, לסירוגין. הייתה באותה תקופה גם הקורונה. יש פה את הגופים המבוקרים שנגענו בהם. אני לא אסקור אותם. אני אעבור זריז. מדובר בדוח מקיף של כ-170 עמודים. אז אני אנסה להציג את הדברים העיקריים בקצרה.

יש פה כמה נקודות מפתח, שאני אציג אחת מהן. על כל השאר אני אדבר גם בהמשך המצגת. 132 מיליארד שקלים, זה בעצם היקף ההוצאה הפרטית על מזון נכון ל-2018. כמו שצחי אמר, זה כ-20% מכלל ההוצאה של משפחה.

מה זה אפס מונופולים?

אני אגע בזה תכף. מונופולים שהוכרזו. בעצם בדקנו פה בדוח את פערי המחירים במונחי כוח קנייה. אם אתם תראו את הגרף השמאלי, יש שם את הקו השחור, שעומד על 100, אלה המחירים של ה-OECD. והגרף העליון זה גרף המחירים בישראל. לקחנו את התקופה של 2011, 2014 ו-2017. 2011 זה בתקופת המהפכה החברתית שהייתה; 2014, לפני חקיקת חוק המזון, חוק שבא להתמודד גם כן עם יוקר המחיה; וב-2017 אלה הנתונים המעודכנים שהיו למועד הביקורת.

אז כמו שאפשר לראות, הפערים שעולים מפה הם: הפער מול ה-OECD הוא 37%; והפער מול האיחוד האירופי גבוה יותר, הוא מסתכם ב-51%. בגרף מצד ימין אפשר לראות את הפערים לפי קטגוריות. כמו שאתם יכולים לראות בלחם ובדגנים, נכון ל-2017, הפער עומד על 54%. חלב, גבינות וביצים – על 79%. ואם אתם תראו את הגרף שיש למטה, אם יש איזה משהו שאנחנו פחות מה-OECD, זה פירות וירקות. אבל אתם יכולים לראות את המגמה של סגירת הפער. זאת אומרת, הפער היה מינוס 15% והצטמצם למינוס 5% בשנת 2017. אם היו לנו נתונים מעודכנים גם להיום, אז אולי גם הפער הזה היה נסגר.

בשקף הזה בעצם אנחנו סוקרים את הספקים בשוק המזון. יש פה את החלוקה. מצאנו שעשרת ספקי המזון הגדולים בישראל מחזיקים ביחד נתח שוק של 54% בממוצע; וחמשת הספקים הגדולים מחזיקים ב-38.5%. אפשר לראות שהייתה ירידה באמת בשוק הספקים משנת 2014 ל-2020, ובנוסף יש גם לקמעונאים מותג פרטי שבדוח ביקורת מעקב שאנחנו נעשה בשנה הבאה אנחנו גם נבחן את השילוב שלהם בשוק הספקים.

בשקף הזה אנחנו רואים בעצם במחקר שעשתה הרשות להגנת הצרכן בשנת 2019. הם בחנו כמה קטגוריות ומהן עולה שבהרבה קטגוריות יש לנו בעצם שלושה שחקנים מרכזיים, שביחד הם מחזיקים בין 50% ל-100% מהשוק. הממוצע שהם חישבו היה 86%. אפשר לראות הקטגוריות: לבן, אשל, שמנת חמוצה, גבינת קוטג', חלב והלאה והלאה.

בשקף הזה בעצם לקחנו מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר נתונים מדצמבר 2018, שמהם עולה בעצם שהרווח הנקי, הרווח הנקי של עשרת חברות המזון הפרטיות שאינן נסחרות בבורסה עלה לאורך השנים. אפשר לראות שהוא הגיע לכ-13% רווח דו-ספרתי של הספקים, נקי לפני מס.

כן.

כאן אני בעצם מציג משהו שמופיע בדוח לגבי מיזוגים ורכישות של ספקים בענף המזון. בשיחות שהיו לנו, וגם בדוח, רשות התחרות ציינה כי מקטע הספקים בתחום המזון הוא ריכוזי וכי עיקר המיקוד שלה הוא בו. מאז פרסום דוח ועדת קדמי ב-2012 ועד מועד סיום הביקורת, לא ביצעה רשות התחרות בחינה אם הספקים הגדולים שרכשו יצרני מזון קטנים הפחיתו את התחרות בענף המזון. והמלצנו כי רשות התחרות תבחן את הריכוזיות במקטע הספקים ואת השפעתה לתחרותיות ועל יוקר המחיה, ותציע לממשלה דרכים להתמודד עם ריכוזיות זו. הם המומחים, והם צריכים להציע לממשלה בעצם את הדרכים שהממשלה צריכה לעשות כדי להתמודד עם זה.

מי הנציג של רשות התחרות? תתייחסי, בבקשה, אחר כך לזה. כי אני בוגר הפרדת פיננסי מריאלי.

אחרי שדיברנו קצת על מקטע הספקים שהוא ריכוזי, בחנו גם את מקטע קמעונאי המזון. במקטע הזה אפשר לראות שמ-2011 עד 2018 ירד נתח השוק של שני קמעונאי המזון הגדולים מ-60% ל-44%. זה עדיין גבוה מאוד. ממוצע שיעור הרווח הגולמי והרווח התפעולי בקרב הקמעונאים שנסחרים בבורסה אפשר לראות שהממוצע ב-2019 עמד על 26%. יש יותר ויש פחות. מהנתונים האחרונים שראיתי של רמי לוי, זה עומד על 23% ב-2022. אבל בממוצע יש כאלה שמרוויחים יותר. הרווח התפעולי עומד על כ-4% בממוצע.

בשקף הזה אנחנו מדברים על ההכרזה על המונופולין של רשות התחרות. בצד השמאלי אפשר לראות את ההכרזות שבוצעו בענף המזון. רוב ההכרזות היו בשנים 1998. יש פה את הרשימה. מצאנו שבעצם, נכון למועד הביקורת, כ-20 שנים לא הכריזה הרשות לתחרות על בעל מונופולין בשוק המזון. ומשנות השמונים כ-30 שנים כלל לא הוכרז בעל מונופולין בתחום מוצרי הצריכה. משנת 2016 ועד מועד סיום הביקורת הרשות קבעה פעם אחת כי בעל מונופולין בתחום המזון, מישהו שהוכרז בעבר, ניצל את מעמדו המונופוליסטי לרעה. אני יכול להגיד שמאז הביקורת רשותה התחרות פתחה בחקירה, שפורסמה בעיתונים, בנושא של הספקים והקמעונאים בתחום המזון. ודבר נוסף שהיא עשתה מאז הוא שהיא הכריזה על ויסוצקי כעל מונופול שנמצא כרגע בהליכי שימוע. אני מניח שהם ירחיבו בנושא בהמשך.

מומלץ כי רשות התחרות תבצע בחינה עתית של הצורך בפעולות לקידום מבחינת בעלי מונופולין והכרזה עליהם במקרים מתאימים כמונופול, כדי לרסן את כוחם; עוד מומלץ לרשות התחרות לבחון את הענפים שבהם פועלות קבוצות ריכוז ואת הדרכים שבהן הן פועלות לצמצום התחרות בענפים אלה; כמו כן, עליה לבחון את החסמים לפתיחתם של הענפים האלו למתחרים נוספים.

השקף הבא בעצם מדבר על חוק קידום התחרות בענף המזון. חוק חדש מ-2015, שנכנס לתוקף, שבא להתמודד עם הבעיות הספציפיות של בענף המזון. אם חוק התחרות הוא חוק כללי, אז המחוקק חוקק את חוק המזון, שהוא ייחודי למדינת ישראל, והמטרה שלו הייתה להוריד את מחירי המזון ואת מחירי מוצרי הצריכה. בחוק הוסדרו שלושה דברים עיקריים: תחרות גיאוגרפית בין קמעונאים; שקיפות המחירים; ויחסי הגומלין בין ספקים לקמעונאים.

משהו כללי. מיום כניסתו של החוק לתוקף, שזה היה 2014, תחולה 2015, רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן לא בחנו את השפעתו הכוללת של החוק על המחירים לצרכן ועל התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה. ממה שאני יודע, ותפרט על זה נציגת רשות התחרות, הם התחילו לבחון את זה וגם מצאו כמה דברים מעניינים. אני מקווה שיש להם את ההיתר לפרסם את זה כאן.

ריכוזיות גיאוגרפית – נכון ל-2019, היו 194 חנויות, מתוך 810, בעלות שיעור מחושב מעל 30%, ומתוכן 53 חנויות בשיעור מחושב של 50%. קמעונאי אחד מחזיק ב-34 חנויות באזור גיאוגרפי. הם בעצם בחנו את השליטה באזור גיאוגרפי מסוים וכמה תחרות של קמעונאים יש באותו אזור. 34 אזורים כאלה, יש קמעונאי אחד.

ככל שזה פריפריה, יותר ריכוזיות.

בדיוק. בדיוק. בדיוק. ואז אין שם תחרות. אין שם קמעונאים גם. והחוק בא להתמודד עם הדבר הזה, חוק המזון.

וציינו פה שרשות התחרות לא בחנה את השפעתו של חוק קידום התחרות במזון על הריכוזיות הגיאוגרפית ועל מחירי המצרכים באזורים אלה. רשות התחרות לא עשתה שימוש בכלים שהעניק לה המחוקק בעניין הוראות לקמעונאי גדול. גם זה אני יודע שיטופל על ידם. אז אם יוכלו לפרט, יפרטו בהמשך.

שקיפות מחירים – מסקר של הרשות להגנת הצרכן מ-2018 עלה כי 58% מהנשאלים הצביעו על שימוש מצומצם ביישומונים להשוואת מחירים. רק 10% עושים בהם שימוש קבוע. וכל זה כתוצאה משימוש מסורבל ואמינות נתונים נמוכה. זאת אומרת, גם אם אתה רוצה להשתמש בכלי הזה, יש אפליקטור פרטי, זה לא משהו שממוסד על ידי הממשלה. האפליקטור הפרטי אוסף את הנתונים במשרד הכלכלה ומציף אותם לציבור. הרבה פעמים בשידורי הנתונים האלה היו נתונים לא מדויקים, לא נכונים. ברגע שמישהו כבר נכווה פעם אחת, אז הוא אומר כבר: מה, אני אשתמש בכלי הזה פעם שנייה ושלישית? ולכן השימוש בכלי הזה הוא נמוך. צריך לראות מה אפשר לעשות במקרים האלה גם כן.

הנושא השלישי שדיברתי עליו הוא הסדרת היחסים בין ספקים לקמעונאים. מצאנו פה שרשות התחרות אינה בוחנת באופן יזום את ההתקשרויות בין קמעונאים לספקים על מנת לבדוק אם הן עומדות בהוראות חוק המזון. אתם תראו את המשפט הזה חוזר הרבה פעמים לאורך המצגת שלי, לאורך הדוח. באופן יזום. זאת אומרת, מה שאנחנו מצפים הוא שהרשות תהיה יותר יוזמת, יותר אקטיבית, ופחות מגיבה לתלונות שמגיעות אליה. זה המסר שעובר בכל הבקשות שלנו ובהמלצות שלנו שאנחנו אומרים לאורך הדוח.

ריכוזיות גיאוגרפית – אמרנו שעל רשות התחרות לבחון את דרך הפעולה למניעת ריכוזיות גיאוגרפית. בנושא שקיפות מחירים, מומלץ לרשות להגנת הצרכן לבחון הגדלת היקף הביקורות שהיא עורכת כדי לשפר את הבקרה והפיקוח על אמינות המידע שהקמעונאים מפרסמים, על פי חוק שקיפות המחירים, ומילוי יתר הוראות החוק.

לגבי הסדרת היחסים בין ספקים לקמעונאים, מומלץ לרשות התחרות להשתמש באופן עיתי בכלים שעומדים לרשותה על מנת לנקוט בצעדים למניעת הפרת האיסורים, ובין היתר לבחון באופן יזום אם מתקיימים הסדרים בין הספקים לבין הקמעונאים הנוגדים את הוראות חוק המזון ועלולים להביא לפגיעה בתחרות ובמאמצים להורדת יוקר המחיה.

בשקף הבא אנחנו מדברים בעצם על יבוא ישיר ועל יבוא מקביל. רשות התחרות אינה בוחנת באופן יזום אם בהתנהגות היבואן הישיר מתקיימות נסיבות המגיעות כדי הסדר כובל, ואינה בוחנת את השפעת קיומו של יבואן ישיר על התחרות. רשות התחרות אינה דורשת מהיבואנים הישירים העתקים של חוזי ההתקשרויות שלהם עם היצרנים בחו"ל אף לא באופן מדגמי.

כדי לבחון את תקינות הפרקטיקות הנהוגות בהסכמים האלה, מומלץ לרשות התחרות להמשיך לבחון חלופות ולגבש אמצעים מתאימים לפעולה מול היבואנים הישירים לצורך מניעת פגיעה בתחרות; לבחון באופן יזום אם בהתנהגות היבואנים הישירים מתקיימות נסיבות המגיעות כדי השפעה על התחרות; לבחון את הדרכים להפחתת החסמים ליבוא מקביל תוך התמקדות בענפים שבהם מחיר המוצר גבוה בשיעור ניכר מהמחיר בחו"ל.

אתה מכיר את החוק ליבוא מקביל שרשות התחרות גיבשה ועבר כבר אצלי בקריאה ראשונה ועכשיו עבר שוב? זה בדיוק החוק שנועד להסדיר את זה.

נכון.

חוק מאוד מקיף, מאוד משמעותי. כדאי שתתייחסו לדברים האלה.

כן.

אני אבל מבין שהניסיון לפחות לקיים יבוא מקביל כשל.

זה בדיוק מהות החוק שמטיל סנקציות מאוד משמעותיות על יבואנים גדולים.

אבל את מבינה, השרה לשעבר, גברתי, אני לא יודע איזו יכולת יש, של אכיפה, של חקירה. אני בכלל חושב על דברים אחרים.

למשל?

תיקחי, אני לא יודע מה, שוק מסוים של טואלטיקה עם מספר מוצרים קריטי.

הו, טואלטיקה. בוא נדבר - - -

רגע, רגע. אני אומר לך, אם משהו צורך, אני לא יודע מה, 10,000 יחידות מסוג מסוים, יכול להיות צריך להגביל. אם 30 שנה כשלנו, יכול להיות שצריך להגביל את אותם יבואנים. סתם, יש 100,000, תגבילי אותם ל-30,000 ואת השאר שיביאו ביבוא מקביל. נראה אותם מתמודדים עם זה. ואז הכי קל לבדוק. עכשיו, אני מכיר את בעיות האכיפה והחקירה ואחר כך לבוא עם ראיות ולהוכיח. אולי צריך להגביל את היבוא. אנחנו כשלנו לאורך 30, 40 שנה. זה לא עולה יפה. האזרח הישראלי נחנק. אני סתם ככה חושב בכובע הקודם שלי להפעיל איזשהו, אני לא יודע מה, שרביט קסמים או אולי אלה, אני לא יודע מה. אז זו ככה הערת ביניים.

אני יכול לספר, בלי קשר לדוח הזה, בדוח אחר שלנו על מסחר ממקוון. ציינו שיש עוד דרך להגביל את היבוא המקביל באמצעות היבוא האישי שאנשים עושים כשהם רוכשים מחו"ל. רגע תקרת הפטור ממע"מ היא 75 דולר. הצענו, במקרים שבהם יש חסמים וכשלים של תחרות, אולי לשקול להגדיל את הפטור כדי להתמודד מול אותם יבואנים ישירים.

כשישאלו אותך היצרנים הישראלים למה אתה לא נותן פטור ממע"מ - - -

כן, כן. בסדר.

לא. אבל אפשר לעשות את זה על נושאים מסוימים. לא על מה שמיוצר פה.

היו לא מעט פניות מטקסטיל, למשל, שאמרו: אנחנו בארץ מוכרים פה, וזה שאת נותנת – נגיד שזה עיקר סוגי היבוא האישי – אז למה את נותנת לגיטימיות על 75 דולר, ולנו את לא עושה פטור ממע"מ. היינו יותר תחרותיים, אם היית נותנת לנו. זאת אומרת, כל דבר כזה יש לו משמעות.

אני אספר לך. כשהייתי אצל יצרני הטקסטיל ביפו, עשו לי יום שלם, ובסוף כיבדו אותי באיזה – לא אכלתי, כדי שלא אהיה חייב להם – שתיתי משהו וזהו. הם ביקשו לבטל את ה-75 דולר. אמרתי: לא יקרה.

נכון.

אמרו: אז לא נצביע בשבילך. אמרתי: We make a deal. אין בעיה.

כמו שציין דוד, ההמלצה התייחסה למקרים שיש כשל שוק.

כן, כן. בטח, ברור.

ולא לכלל המקרים הגורפים.

וגם הזהרנו לגבי הקמעונאים בדוח. בסדר?

כבוד היושב-ראש, להעדיף יבוא אישי על פני התעשייה המקומית שמייצרת פה תעסוקה - - -

לא שמעת את מה שאמרתי.

שמעתי, שמעתי טוב.

אבל לא שמעת כשאמרתי שצריך להתחשב בתעשייה המקומית. אלה מקומות עבודה; אלה ידיים עובדות. זה לא פשוט.

ומשלמים מיסים, ומשלמים מיסים.

אבל יש דברים שזה לא התעשייה המקומית, וזה רוב הדברים. וזה רוב הדברים. אז בחייך. בנושא טואלטיקה איזו תעשייה מקומית יש? כמה באחוזים?

בין 40% ל-60%.

מה?

העצמאים פה לא מעסיקים עובדים? לא משלמים מיסים?

יש איזונים בדוח.

בין 40% ל-60%.

60%, הגזמת. לך חזרה לאוצר, תבדוק.

אני האוצר.

אני רואה שאתה האוצר, אני גם מכיר אותך. לך לאוצר, תבדוק.

הם לא קטנים, היצרנים המקומיים, בשוק הטואלטיקה. הם לא שסטוביץ ודיפלומט, אבל הם לא קטנים בכלל.

לטואלטיקה יש סיפור אחר. אני אתייחס לטואלטיקה. זה אירוע הרבה יותר גדול.

כן. בבקשה, להמשיך.

בחנו גם חסמי יבוא נוספים וראינו שיש על חלק ממוצרי המזון גם מכס גבוה. כמו שאתם רואים, ב-2019 הכנסות ממכס עמדו על מעל 500 מיליון ש"ח, והם מרכיב עיקרי בהכנסות המכס על מזון, הם 20% מהכנסות המכס בכלל. מצאנו שיש פירות שגדלים בארץ בכמות זניחה, והמחירים שלהם בשוק גבוהים, כי המכסים שמוטלים עליהם הם בשיעור מאוד גבוה.

תן דוגמה.

הפירות האקזוטיים, כל האוכמניות, פטל ודברים כאלה. כל הפירות האקזוטיים. אין כמעט ייצור מקומי, אבל יש מכס מאוד גבוה. אין על מי להגן בעצם. הביקוש פה גבוה יותר ממה שהחקלאים המקומיים יכולים לייצר. ואחרי זה נגע באננס גם. תכף יש שקף על אננס ואני אדבר עליו.

אז מומלץ למשרד האוצר, בשיתוף עם משרד החקלאות או עם מועצת הצמחים, לשקול אם ראוי שפירות הגדלים בארץ בכמות זניחה יזכו להגנה מכסית בשיעור של בין 20% ל-94%. פשוט לשקול את זה אם זה נכון.

עוד דבר שעלה בנושא הזה של חסמי יבוא הוא הגנת הצומח במשרד החקלאות. יש לנו יבוא מצומצם ממספר מדינות שאושרו, ולכן גם אם אין מספיק תחרות במדינות שאושרו שאפשר לייבא מהן. פרק הזמן מרגע שמוגשת בקשה ליבוא צמחי עד שמתקבל אישור הוא בין שנתיים לארבע שנים. זמן רב מדי.

הינה, מקרה הבוחן שלנו. אננס, אדוני היושב-ראש, זה מקרה מאוד מיוחד. אננס גדל בישראל אבל לא בהיקפים גדולים. הביקוש בישראל לאננס הוא הרבה יותר גבוה. אז צריך לייבא אותו. כולנו ירדנו בחו"ל וראינו כמה עולה אננס. זה לא סוד. בכל מדינות אירופה אתה קונה את זה בשני אירו, בשני פאונד אם זה בלונדון. זה פתאום מגיע לארץ, אז המחירים הם 40 ש"ח צפונה. בזמן הביקורת זה עוד היה יותר גבוה. אחרי כך אני אספר גם למה המחירים טיפה ירדו בשוק, בגלל שהמכס ירד מאז הביקורת. אבל המחיר של האננס הוא גבוה, כי אי-אפשר לייבא אותו באונייה. כי ברשות להגנת הצומח דורשים מיבואני האננס להדביר אותו בחו"ל ולקטום לו את הראש. ברגע שאתה קוטם לו את הראש ומדביר אותו, אתה גורם לפרי להבשיל. הפרי מבשיל יותר מהר, ולכן אי-אפשר לייבא אותו באוניות. ההובלה מתייקרת, כי צריך לייבא אותו בהטסה. אם אתה משלם עוד על הטסה על כל קילוגרם, זה יקר. אז המחיר של ההטסה, עם כל העלויות מסביב, מגיע פה לישראל, ואז הוא פוגש את המכס בשער. המכס אומר: רגע, שילמת את ההטסה האווירית, שילמת את הביטוח, את כל הדברים, על כל זה אני גם שם עליך את המכס. אז בעצם ההטסה האווירית הזאת של האננס ייקרה את המחיר בישראל, ולא שהיבואנים והמשווקים הרוויחו פחות. הם פשוט הרוויחו גם כן הרבה מאוד כסף, ולכן האננס פה היה יקר.

אז מאז בעצם המכס על האננס הופחת והמחירים בשוק טיפה התאזנו. אבל זה ייבחן בביקורת המעקב שלנו בהמשך.

עוד דבר שמצאנו הוא מכסות יבוא. משרד הכלכלה מפרסם את המכסות האלה. ובעצם ראינו שוועדת המכסות הקצתה ל-40% מהיבואנים, שלא ניצלו את שיעור המכסה המזערי בשנה מסוימת, מכסות יבוא בשנה העוקבת. זאת אומרת, נתת מכסות למישהו, המישהו הזה לא מנצל את המכסות, הוא לא מביא את המוצרים במחיר טוב, ואתה נותן לו שוב. ולכן זה בעצם מקטין את ההיצע בשוק.

עוד דבר שעלה שם הוא שלחלק מהיבואנים המשמעותיים יש כוח שוק, ולא ניתן לוודא כי כוח השוק שלהם יוביל לכך שהרווחים שהם מפיקים מהמכסות הפטורות מתגלגלים לצרכן. ועוד דבר שראינו הוא שהרבה יצרניים או אנשים שיש להם פה בעצם הם שחקנים בשוק המקומי, הם גם זוכים במכסות. ולכן בעצם הוא לא יתחרה בעצמו, אם הוא גם מביא את המכסה.

על ועדות המכסות של משרד הכלכלה לשקול, גם במכסות שאינן בהליכים תחרותיים, שיקולים הנוגעים להורדת יוקר המחיה ולהגברת התחרות במשק, ולעודד כניסת יבואנים חדשים.

עוד חסם שעלה הוא הנושא של משרד הבריאות. מצאנו שאומנם תהליך היבוא של מזון רגיל התקצר ב-93% מלפני הרפורמה שהייתה, וחלה ירידה חדה בעלויות, בנושא הזה של מזון רגיש מצאנו שזה התייקר, והזמן שזה לוקח עלה, ובעצם במקרה הזה הרפורמה לא הועילה.

על משרד הכלכלה והבריאות לבחון מפעם לפעם את הנטל הרגולטורי המוטל יבוא מזון רגיש, בשים לב לכך שהפחתתו תוכל להוביל להורדת יוקר המחיה.

אנחנו בשלב הסיכום. אז סוגיית יוקר המחיה בישראל, ובכלל זה מחירי המזון, נוגעת לכל משק בית במדינה ועומדת על סדר-היום הציבורי. פעולות שנעשו עד עכשיו על ידי הממשלה לא הביאו לתוצאות משמעותיות, והמחירים ממשיכים לעלות. המשק בישראל עדיין מתאפיין בריכוזיות על-ענפית יתרה בהשוואה לשווקים אחרים. מדד פערי המחירים במונחי כוח קנייה של מחירי המזון בישראל גבוהים מאוד לעומת מדינות האיחוד האירופי ומדינות ה-OECD. עדיין קיימים חסמים המקשים על הורדת מחירי המזון ועל קידום התחרות בענף.

על הממשלה לבחון את השפעתו של חוק המזון על יוקר המחיה; לפעול מול המונופולים בכלים שעומדים לרשותה; להפחית מכסי יבוא על מוצרי מזון, ובעיקר על כאלה שלא גדלים בישראל; לצמצם את החסמים של משרד החקלאות ליבוא מזון, ולצמצם את פרק הזמן הנדרש לקבלת אישור ממשרד הבריאות ליבוא מזון רגיש. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת ברביבאי, את רוצה עכשיו או אחרי האוצר, רשות התחרות ומשרד הכלכלה?

אני מעדיפה אחרי רשות התחרות. אני פה.

את רשאית להתערב מתי שאת רוצה.

תודה, תודה, מיקי.

משרד האוצר, בבקשה.

שמי גל ברנס, אגף התקציבים. אני אתחיל דווקא מזה שאנחנו כמובן מסכימים עם הבעיה, אנחנו מסכימים עם הניתוח. קראנו את הדוח בעיון. אני חושב שזה אולי מדוחות מבקר המדינה שהמלצותיו יושמו הכי מהר אי-פעם, המלצות רבות שלו.

אז איך זה שאין תוצאות?

כי גם בין זמן היישום, עד שזה שמגיע לשטח לוקח זמן.

בחירות, בחירות.

אבל דיברו על הפחתת מכסים. הפחתנו את כל המכסים, למעט חקלאות ורכב. הם פשוט בוטלו. כרגע זה בהוראת שעה עד סוף מאי, וזה אמור להיות מוארך באופן קבוע.

מיקי, אני מציעה לך לעשות דיון על הרכב. תגלה הפתעות.

גם בתחום החקלאות הופחתו לא מעט מכסים, אם בתחום הפירות והירקות. בענף החלב הופחתו מכסים על לא מעט גבינות. הכול לאחר שיח עם הענף הרלוונטי כמובן. יציינו פה תכף נציגי משרד החקלאות, אבל במסגרת התקציב הזה עברה הרפורמה בהגנת הצומח, שצפויה להיות מאושרת בשבוע הבא, והיא אמורה להפחית משמעותית את הזמנים שצוינו פה, את אורך הזמן לאישור פירות וירקות. גם זה בשיח עם החקלאים.

זה אומר שהקיץ יהיו לנו פירות וירקות במחירים סבירים?

אני לא יודע אם הקיץ, אבל אני מקווה שאולי בקיץ הבא.

אני כבר חולם על השייק הזול שאני אעשה בבית לנכדים שלי.

אז אני יכול להגיד, יושב-ראש הוועדה, שאני מאוד חובב אפרסקים ושאם יום אחד יהיו פה אפרסקים בחורף, אני אהיה מאוד שמח. זה בהיבט הזה.

בנוסף, נעשתה כמובן הרפורמה ביבוא. הופחתו בכל הנושא של המזון הרגיש. בעצם בוטלה הביורוקרטיה לחלוטין, והכל במסלול אירופי, בהצהרה. נעשה מהלך משמעותי עם השרה ברביבאי בנושא התקנים. וגם שם נעשה מעבר למסלול אירופי. ועוד נעשו צעדים גם בתקופה האחרונה לביטול על פטור מתקנים ודברים דומים. נעשה ביטול של כל כמעט כלל תקני המזון שהיו ייחודיים ומקוריים לישראל. ובימים אלו נעשה מהלך משלים לביטול כל דרישות הסימון הייחודיות לישראל בתקנים האלה, יחד עם הגנת הצרכן. אז אלה כל מיני היבטים שעלו בדוח וממש כבר יושמו בשנה האחרונה, כולל חלק בתקציב הקודם, חלק בתקציב הזה.

אנחנו חושבים שיש עוד הרבה פערים וריכוזיות מאוד משמעותית בשוק. גם בנושא הזה התמקדנו מאוד, במשרד האוצר, ועדכנו אפילו חלק מהנתונים שציין המבקר, למשל הרווחיות בענף, למשל היקפי הריכוזיות. אנחנו חושבים שהריכוזיות פה היא באמת מאוד חריגה בשני היבטים, גם בהיבט אנחנו קוראים לו ההיבט הקונגלומרטי. זאת אומרת, שספקים ספציפיים נמצאים בתחומים רבים בשוק המזון. זה תחום פחות טריוויאלי בעולמות ההגבלים העסקיים. בדרך ככל, זה מסתכל על שוק העוף, שוק החלב. זה נורא ספציפי. ופה אנחנו רואים כוח שוק מאוד משמעותי, של מקטע הספקים, מול המקטע הקמעונאי. אנחנו רואים שבאמת עשור אחורה לא הופחת משמעותית נתח השוק של אותם ספקים בשוק המזון.

חלק מהצעדים גם בתחום הזה הבשילו לתקציב. צעד אחד שעסק באיסור מיזוגים לתקופה הקרובה של כל אותם ספקים גדולים על מנת לעצור את הזרם. צעד נוסף עסק באיסור קשירה בהנחות. זאת אומרת, אם בעבר היו הנחות, בא ספק גדול עם סל מוצרים רחב וקשר בין הנחה בטונה להנחה בפסטה ודרך כך דחק יצרנים קטנים ובינוניים, אז גם הצעד הזה כרגע עבר. אנחנו חושבים שיש פה עוד הרבה עבודה ואנחנו חושבים שצריך להעמיק יותר. ולכן גם הוקם צוות ממשלתי, שבראשו יעמוד נציג ציבור, שצריך לספק המלצות לשר הכלכלה ולשר האוצר עד סוף השנה, חצי שנה מהמועד שיעבור התקציב, שזה בגדול עד סוף השנה. וגם נכתב בחוק שהוא נדרש לדווח לוועדת הכלכלה של הכנסת תוך שבעה חודשים על המלצותיו גם במקטע ספקים, גם המקטע הקמעונאי, כי אנחנו באמת חושבים שאין פתרון קסם ליוקר המחיה במזון. צריך לעשות המון צעדים. וכשנעשה את כולם, אז בתקווה, יושב-ראש הוועדה, גם נראה אותם קורים בשטח, את יישומם ואת הורדת המחירים.

אבל החוק ההסדרים לא מביא איזה בשורות בנושא.

בדיוק מה שרציתי להגיד. הוצאתם את זה מחוק ההסדרים. כל חוק ההסדרים נולד בחטא. את החלק החשוב הוצאתם? איך?

דווקא חשבתי שתהיה התנופה של מה שעשינו כדי לקדם את זה גם בממשלה הזאת. אז מה קרה?

לפחות אם הוא היה נכנס, לא הייתי מביע התנהגות כזאת לחוק ההסדרים. ניצלתם את ההזדמנות שאני לא שם, הכנסתם גם את הנושא של הבריאות.

היינו סומכים בקול רם ואומרים שהממשלה הצליחה להביא בחוק ההסדרים בשורה לעם ישראל בנושא יוקר המחיה. אבל אתם לא שם בכלל.

אז אני אסביר מה עשינו ומה חשבנו מקצועית שלא נכון לעשות כרגע. אז הדברים שכן נעשו כרגע בתוך חוק ההסדרים בכל נושא הגנת הצומח שצוין פה, עכשיו אושר גם בוועדת כלכלה, בשבוע שעבר, ביטול הקרטל בענף הפטם, שאנחנו ראינו שם עליות מחירים משמעותיות בשלוש השנים האחרונות. פטם זה עוף. אושר עוד נדבך נוסף ברפורמת התמרוקים שמוודא שכל התקנות שיקדם משרד הבריאות יהיו בהתאם לרגולציה האירופית. הרפורמה נכנסה לתוקף ב-1 באפריל. אנחנו רואים, מצד היבואנים שאנחנו משוחחים איתם, הקלות משמעותיות, ובתקווה גם שם, בעולם הטואלטיקה, נראה צעדים. ויש את הצעדים שגם דיברנו עליהם בריכוזיות.

היה צעד ספציפי שבאמת קיבל המון ביקורת על זה שבסופו של דבר הוא לא נכנס, שזה נושא של צעדים למקטע הפצה. הייתה המלצה בתחילת חוק ההסדרים לעשות הגבלות כלשהן במקטע הפצה, שיובילו לפירוק של חלק מהיצרנים והיבואנים. עשינו שימוע בנושא הזה, ודווקא היצרנים הקטנים בשוק הישראלי הביעו חששות מכך שהם לא יוכלו להגיע למדף כתוצאה מהצעד הזה שנעשה. בעצם חלק מהיצרנים הקטנים נסמכים על יצרנים גדולים על מנת להפיץ את עצמם ולהגיע למדף. הועלה חשש שנפגע דווקא בהם, וזאת כמובן לא הייתה המטרה. כי נניח שיבואן או יצרן גדול בחו"ל לא מצליח להגיע למדף בישראל, זה לא נורא. הוא מפיץ להרבה מדינות נוספות. הוא יהיה בסדר. יצרן מקומי קטן שלא מצליח להגיע למדף גם לתקופה מסוימת, זה יכול להביא לפשיטת רגל, ובהיבט הזה חשבנו שלאור כל הנתונים שעמדו לפנינו, שעוד לא היו מספיק מלאים, חשבנו שנכון להמליץ לא להמשיך עם הדבר הזה במסגרת חוק ההסדרים, ולהעביר אותו לאותה ועדה שהוקמה, יחד גם בחינה של צעדים יותר נרחבים, כולל מקטע יצרנים שלא עסקנו בו. בעצם ההמלצות היו באופן נרחב על מקטע הפצה. זה היה גם היצרנים וגם היבואנים, אבל על אותו ההיקף הניכר של יצרנים שהוצג פה, על חמישה הגדולים, העשרה הגדולים, ההשפעה שם הייתה מוגבלת. ולכן חשבנו שנכון לקחת עוד זמן, בגלל המשמעויות שיכול להיות לכזה צעד, ולהביא המלצות יותר מבוססות. זו הייתה המלצה של גורמי המקצוע שלנו. אנחנו כמובן נביא המלצות בעוד כחצי שנה, אבל זו הייתה המלצתנו, לא לכלול את זה בחוק ההסדרים. זה לא נבע משום לחצים כאלה או אחרים. זה נבע מזה שהשתכנענו מקצועית שיכולה להיות פה פגיעה ביצרנים הקטנים.

יש לי מה להגיד. אני אענה בהתייחסות שלי.

רשות התחרות.

שמי יעל שיינין. אני היועצת המשפטית של רשות התחרות. אני רוצה להגיד שרשות התחרות בשנתיים האחרונות, ובטח מאז שפורסם דוח מבקר המדינה, משקיעה המון המון המון המון משאבים בתחום הזה של המזון. אני אשמח לפרט את כל הפעולות שעשינו וגם להגיב לדברים שעלו בדוח הביקורת.

אני רוצה להגיד שבראש ובראשונה צריך להבין שהכשלים בתחרות בשוק המזון הם כשלים שדורשים מאמץ ממשלתי משותף. ובעניין הזה אנחנו משתפים פעולה עם משרדי הממשלה כדי באמת לאתר את כל המקומות שבהם יש חסמים משמעותיים בתחרות, אם זה מכסים ואם זה הנושא של השוואת התקנים לאירופה וצמצום של רגולציה וכשרות. בכל הדברים האלה אנחנו פועלים בשיתוף פעולה, ואנחנו באמת מאמינים שהפתרון יבוא בהרבה מאוד פעולות, לא בפעולה אחת, שיצמצמו את הקשיים בתחרות ואת הבעיות ביבוא.

הפעולות שאנחנו עושים במסגרת הסמכויות שלנו – בראש ובראשונה נקטנו במספר פעולות אכיפה. אנחנו פתחנו בחקירה הפלילית של הספקים והקמעונאים. החקירה הזאת מתקדמת. היא לוקחת זמן. אבל מחלקת החקירות העבירה את התיק למחלקה המשפטית.

יש ציפי סיום?

אנחנו מעריכים שאנחנו בשלבים מאוד מתקדמים, אבל בגלל שזה הליך פלילי, קשה לי להגיד צפי סיום. אנחנו לחלוטין בהתקדמות, ואנחנו מעריכים שלפחות במקרה של הספקים אנחנו בהשלמות חקירה, ואנחנו לקראת הסוף.

בשבוע שעבר הוצאתם הודעה על עיצומים כספיים כלשהם. זה לא על אותו מקרה?

לא.

אוקיי.

גם לא הוצאנו הודעה.

בסדר. זה היה בשער בעיתון. אז זה סוג של הודעה.

לא. זה לא.

אנחנו יצאנו בבדיקה רוחבית של מערכות ההסכמים בין ספקים גדולים וקמעונאים גדולים. בעצם אנחנו בוחנים האם הספקים עומדים בהוראות חוק המזון. יצאנו בבדיקה שבדקה את כל הספקים הגדולים, את כל ההתקשרויות שלהם עם הקמעונאים. אני מדברת על בדיקה שבמסגרתה אספנו אלפי ראיות. ובאמת המטרה הייתה לבדוק באופן רוחבי האם יש עמידה בהוראות חוק המזון. אני חייבת להגיד שבאופן כללי הרושם שלנו היה שאין איזושהי הפרה גורפת, צפצוף מלא על הוראות חוק המזון. הספקים עומדים בהוראות. אבל כן מצאנו הפרות. ובכל הנוגע להפרות האלה, אנחנו לקראת ההשלמה ופרסום ויציאה בהחלטות לגביהן. אלה הליכים מנהליים, לא פליליים.
בנוסף, אנחנו יצאנו לשימוע על הכרזת מונופולין על ויסוצקי. ואדוני היושב-ראש, לבקשתך, אני כן ארחיב על הנושא הזה של המונופולין, כי בעניין הזה צריך להגיד בכנות, יש מחלוקת מקצועית בינינו לבין מבקר המדינה, ואני אסביר את עמדתנו ואתייחס אליה. אבל אני כן רוצה להגיד שבהקשר של ויסוצקי אנחנו יצאנו בשימוע על הכרזת מונופולין, כי אנחנו יודעים שהכרזה תחיל על ויסוצקי את הוראות חוק המזון, וחשבנו שראוי להחיל עליה את הנורמות שבחוק הזה. ולכן אנחנו בהליכי שימוע על הכרזת מונופולין.

במסגרת ההסדרים וגם בנפרד מחוק ההסדרים אנחנו מקדמים חקיקה שאנחנו חושבים שתשרת את האכיפה בהקשר הזה של המזון. דבר ראשון, כפי שהזכירה חברת הכנסת ברביבאי, אנחנו המשכנו את החקיקה של היבוא המקביל. הוראות חוק בעצם אוסרות על יבואנים לפגוע בתחרות ביבוא מקביל. זה עבר ועדת כלכלה וזה מונח לקראת קריאה שנייה ושלישית. זה מעניק לנו סמכויות אכיפה. במסגרת ההסדרים תיקנו את חוק המזון, גם איסור על הנחות סל, גם איסור על מיזוגים. אנחנו בשימוע ציבורי על תיקון פטור סוג להפצה בלעדית גם כן כדי לקדם את היבוא המקביל. אנחנו העברנו בהסדרים צמצום של הפטור החקלאי בפטם. בעצם בעוף היה היתר בחוק לתאם מחירים, ואנחנו צמצמנו מאוד את האפשרות הזאת בחוק. ואנחנו הודענו על ביטול פטור הסדרנות, פטור שבעצם אפשר לסדר את המדפים בסופר. אנחנו הודענו שבסוף השנה הזו הפטור הזה בטל.

ומה זה אומר?

זה בעצם אומר שהקמעונאים יצטרכו לסדר לעצמם. הספקים לא יוכלו להיות מעורבים בסידור מדפים.

אנחנו השקענו הרבה מאוד משאבים במיזוגים. אנחנו התנגדנו לשני מיזוגים. בנוסף, עוד שלושה מיזוגים נמשכו, כי אנחנו הודענו לצדדים שאנחנו מתכוונים להתנגד עליהם. כל אלה בענף המזון: כרמל-ארזה, שטראוס-ויילר, סוגת-סטורנקסט, סוגת-כפר תבור, פז-הסל שלי. ואנחנו גם התנגדנו לפתיחת חנות של שופרסל, שגם גם זה נמשך לפני שהחלטנו.

ועכשיו אני רוצה קצת לדבר על הנושא של המונופולים. הכרזת מונופולין, אני חייבת להגיד, מנקודת ראותנו המקצועית, זה מכשיר נחות. אין שום מדינה בעולם שיש לה סמכות להכריז על מונופולין. אני אסביר למה. חברות הן מונופול גם אם הן לא מוכרזות, והאיסורים על בעלי מונופולין חלים עליהן גם אם הם מוכרזים. ואני יכולה להשקיע הרבה מאוד משאבים, ואני חושבת שגם אני אספק הרבה מהטענות כלפיי, אם אני אושיב את כל הכלכלנים שלי ועורכי הדין, והם יבדקו האם קוטג' עם זיתים הוא תחליפי לקוטג' והאם גבינת שמנת מוקרמת היא תחליפית לגבינת שמנת, כי אלה הפעולות שאני צריכה לעשות כדי להכריז על בעל מונופולין. ובסוף אני אגיד משהו הצהרתי, שלא משנה שום דבר מבחינת החובות והזכויות של מי שמוכרז.

אבל את יודעת להסתכל במאקרו על היקף חברות ביחס לנתח, אחוז הייצור או כספק, ואז את יודעת להגיד שיש מעט חברות שמייצרות את אותו דבר. אז את אומרת, קשה להגיד אותו דבר בשונות בין מוצרים.

החוק לא מאשר לי לעשות דבר כזה.

אז אולי כדאי לטפל בחוק.

אבל אני רוצה להגיד, אפשר לטפל בחוק ואפשר להשקיע את המשאבים. אבל נאמר שלא הוכרזו בעלי מונופולין 20 שנה. החברות בשוק המזון, כשהן מונופולין, הן מוכרזות. הן כבר היום מוכרזות. שום דבר לא השתנה בעניין הזה. שטראוס-עלית מוכרזת. תנובה מוכרזת. החברה המרכזית מוכרזת. אסם מוכרזת. יוניליוור מוכרזת. זאת אומרת, זה לא שיש פה מונופולים שלא מכריזים עליהם. הם מוכרזים. זה נכון, שאנחנו, מאז שיש לנו סמכויות אכיפה יותר משמעותיות, משקיעים את המשאבים שלנו בלחפש את הפרות החוק ולפעול בהן, ולא בהכרזות דקלרטיביות. אני חושבת שבסופו של דבר צריך להבין שאני הייתי יכולה לספק הרבה מהזעם הציבורי, אם הייתי עושה את הפעולה הזאת. אבל מהבחינה המקצועית, אני חושבת שזה יהיה פשוט בזבוז של משאבים לריק. יהיו לי הרבה כותרות שהכרזתי על זה מונופול ועל זה מונופול ועל זה מונופול. אבל אני לא אעשה שום דבר בחיי המעשה. אני לא אטיל עיצומים. אני לא אאכוף. אני לא אפסיק הפרות. ובבחירה הזאת, של השקעת המשאבים שלי, אני מנתבת אותם לאכיפה של הוראות החוק התחרות. אלה הדברים.

רק שנייה. אחרי משרד התעשייה. בסדר? בבקשה.

שלום, דני.

היי.

משרד הכלכלה.

משרד הכלכלה. אנחנו כמה נציגים. אני אפתח. אנואר, תרגיש חופשי להוסיף מה שאתה רוצה. אז שלום, כבוד היושב-ראש. ושלום לשרה ברביבאי.

לשעבר.

אצלנו זה כמו שגרירים. אתה פעם אחת שר, תמיד שר.

יש תואר, אתה אומר.

כן. גם בממשלה הזאת וגם בממשלות הקודמות כולם רואים את נושא יוקר המחיה בראש סדר העדיפויות, וכולם רוצים לטפל ולהוריד את המחירים. אני יכול להגיד שבתקופה האחרונה – כשאני מדבר על התקופה האחרונה, זה לא רק השנה האחרונה – הוקם אגף מיוחד למסחר ושירותים. מתקיים שת"פ בין-משרדי. אני אומר בין-משרדי, זה גם גורמים שנחשבים גורמים חסמיים לקידום כניסה של רשתות זרות. היו פה רפורמות. בהמשך הקולגה יפרט.

אני כן הייתי רוצה להתייחס לנושא של המכסות, שעלה בדוח. כל הצעדים האלה שדיברתי עליהם, אם זה רפורמות, אם זה הפחתת מכסים, אלה צעדים אסטרטגיים, תשתיתיים, להפחתת יוקר המחיה, וכולם מבורכים. הנושא של המכסות הוא סוג של פלסתר. הוא סוג של פלסתר להציג תוצאות מיידיות, בעיקר בהליכים התחרותיים. זה לא המצב הרצוי, אבל זה המצב המצוי. כמובן שהמצב הרצוי הוא ביטול לחלוטין, מבחינתנו לפחות, של מכסים, ותחרות חופשית, על מנת להפחית מחירים. אבל בשווקים שאנחנו נמצאים, עם כל הרצון להגן, לפחות עד השנים האחרונות, גם על חקלאות ועל התעשייה המקומית, לצעד הפחתת המחירים, הנושא של המכסות הפטורות ממכס היה סוג של פתרון.
אבל חשוב גם, עבור החברים במשרד מבקר המדינה שערכו את הדוח, להפריד. כי מרבית המכסות, כ-300 סוגי מכסות שונות, הן מכסות שאנחנו מגדירים אותן מכסות מנדטוריות. אלה מכסות שנגזרות מהסכמי סחר בין ישראל לבין גושי סחר אחרים, אם זה האיחוד האירופי, ארצות הברית או מדינות שחלקם מתוקף הסכמים בילטרליים. מדובר במכסות קטנות מאוד שנכנסות להסכם. אנחנו מחויבים לקיים אותן, או לממש אותן, על פי ההסכם. והיכולת שלהן להשפיע על יוקר המחיה קרובה לאפס, כי מדובר באמת בכמויות קטנות. ועבור המכסות האלה אנחנו לא עושים הליכים תחרותיים ולא יכולים לבצע הליכים תחרותיים, כי המחויבות שלנו, המחויבות הבין-לאומית, היא קודם כל לממש. אם אני עושה ההליך תחרותי, אז יכול להיות שזה יחסום יבואנים מלגשת. יש חריג אחד שאנחנו עושים את זה, ותכף אגע בזה.

איפה כן למכסות יש השפעה? מדובר במכסות שנועדו לטפל או בבעיה של יוקר מחיה או של ריכוזיות או של פשוט של כשל שוק במקומות שבהם יש מונופולים או ריכוזיות מאוד גדולה או מחסור בשוק. שר האוצר הוא זה שבעל הסמכות לאשר מכסה וולונטרית, חד צדדית, וולונטרית, לא מתוקף הסכמי סחר. זו בדרך כלל מכסה גדולה יותר. ובשנים האחרונות, במקום לחלק את המכסה שווה בשווה בין כל המבקשים, אנחנו מבצעים, מה שנקרא, הליך תחרותי. הליך תחרותי זה סוג של מכרז. מי שמתחייב למחיר הנמוך ביותר לצרכן, מקבל. זו ועדה בין-משרדית. יש לנו גם נציגים של אגף התקציבים בוועדה. יש לנו ייעוץ מקצועי של רשות התחרות ונציגים של כל מיני גורמים נוספים. והוועדה הזאת פשוט מחלקת את המכסה למי שמתחייב למחיר הנמוך ביותר לצרכן.

אני רוצה להגיד לך, השרה מכירה את זה, שהתוצאות של ההליכים האלה הן פנטסטיות. אנחנו רואים שאנחנו חותכים את המחירים. בכל ההליך תחרותי כזה שאנחנו מוציאים, המחירים לצרכן נחתכים ב-50% ולפעמים יותר. אני אתן לך כמה דוגמאות. אם זה שמן זית אשתקד, שהמחירים טרום ההליך היו סביב ה-30 שקלים, אנחנו הוצאנו את המכרז הזה במחיר לצרכן, ואני אומר שיש לנו נציג של רשות התחרות, כי הם מקבלים גם פטור מהסדר כובל, הם יכולים לקבוע לרשת את המחיר לצרכן, הגענו למחירים שבין 11.5 ל-15 שקלים לבקבוק לצרכן. אם זה בתקופה שהיה מכס על בשר, אז אנחנו ראינו שבשר טחון, קילו בשר טחון, נמכר בפחות מ-30 שקלים כשלפני כן זה היה 40 ו-50 והגיע גם ל-60 שקלים לק"ג. אם זה בגבינות, שבתחילת השנה היה מעט מחסור כי לא חילקנו מכסות. אז המחירים קפצו. ועכשיו המחירים יורדים בחזרה. כשאתה רואה שפורסים לך גבינה צהובה ב-2.9, 3 שקלים, זה מכסות שלנו. אבל אלה הדוגמאות. אין מגוון של עשרות מכסות כאלה. אבל המכסות האלה, כשהן מחולקות, הן מאוד מאוד אפקטיביות, והן נותנות פתרון לטווח קצר. זה לא פתרון לטווח ארוך. פתרון לטווח ארוך צריך להיות ביטול מכסים ופתיחת השוק לתחרות והסרת חסמים.

אלה האינפוטים שלי. אנואר, אם אתה רוצה להוסיף, בבקשה.

שמי אנואר חילף, הממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה. אני רוצה דווקא להתחיל מהשקף האחרון שהציג משרד המבקר. הם הציגו שם כאילו כתוצאה מהרפורמה הייתה עלייה בנטל בתחום המזון הרגיש. צריך לחדד. רפורמת הקורנפלקס הקודמת, שבעצם הבדיקה הראשונה שאתם מצטטים בדוח מתייחסת אליה ולהשפעות שלה – הרפורמה הזאת הייתה מאוד מאוד מאוד מוצלחת. היא הורידה נטל ברמת 80% מבחינת עלות התהליך ו-90% במשך התהליך. מה שקרה, וזה לא כתוצאה מהרפורמה. אף אחד לא תיקן בחוק והחמיר בנושא מזון רגיש, אלא כתוצאה מהתנהלות ביורוקרטית וגמישות שיש לפקידים בלבקש מסמכים ובלבדוק מסמכים. תוצאתית, התהליך ביבוא מזון רגיש התארך ב-50% בכמעט עוד 60 ימים. וזה גרם לעליות מטורפות בתחום האחסון של עשרות אלפי שקלים פר יבואן. היה חשוב לחדד את זה.

עכשיו, את הבדיקות האלה אנחנו עושים אותן, אנחנו ממשיכים לעשות אותן גם על הרפורמה הנוכחית. המטרה שלהן כמובן היא - - -

רגע. טיפלתם בעניין הזה? הזמן השהייה באחסנה צומצם?

זה טופל במסגרת רפורמת היבוא הקודמת. הרי הרפורמה הקודמת, שהיו לה שלוש רגליים בעצם – תקינה, מזון ותמרוקים – אחת המטרות שלה הייתה לטפל בדיוק בדברים האלה ולצמצם את הנטל במזון הרגיש. אז אנחנו עכשיו עושים בדיקה חוזרת בדיוק דומה לבדיקה הקודמת, כדי לוודא שהבעיות האלה לא חוזרות, והתהליך ביבוא מזון רגיש הופך להיות דומה לתהליך ביבוא מזון רגיל שמאוד מאוד הצליח. צריך לציין את זה ולהדגיש את זה. כמובן הבדיקה הזאת גם מלווה בדיקת מחירים, בשיתוף בנק ישראל, שעושים בדיקה משלימה למחירים של המוצרים שברפורמה.

בנושא השוואת מחירים גם המשרד פועל בצורה נמרצת, שתהיה לו תשתית זמינה, ויכולת להשוות מחירים מול מדינות אירופיות, כדי שנראה את האימפקט של הרפורמות האלה בזמנים קצרים. ובהקשר זה גם אציין כמובן את היוזמה האחרונה שקידם המשרד בנושא נוהל מיוחד שמותאם בשלב זה רק לרשתות בין-לאומיות שמטרתו לאפשר לרשתות שמשווקות מוצרים בשוק האירופי, להביא אותן על בסיס הצהרה בלבד. זה בעצם מדלג על כל התהליכים בבדיקות תקינה מול מכון התקנים ומעבדות בדיקה. בינתיים זה עובד בסדר גמור ומצמצם באופן משמעותי. אין לנו מספרים לגבי השפעות של הנוהל הזה, אבל ברגע שיהיה אנחנו גם נשמח לשתף.

אני ארצה להשלים. אנחנו הרשות להגנה הצרכן.

רק תגידי מי את לפרוטוקול.

שמי אניטה יצחק. אני סגנית הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. אנחנו בחוק המזון אחראים על הפרק של שקיפות מחירים. אבל אני אגיד משהו שהוא קצת יותר רחב. אנחנו ברשות מבצעים, אפילו הייתי אומרת, מאות ביקורות מדי שנה בענף המזון, כדי לוודא שהכלים שהחוק נותן לצרכן כדי להשתמש בהם ולבצע רכישה המושכלת, גם באפשרות של השוואת מחירים, מחיר ליחידת מידה וכו', באמת מיושמים בשטח ויהיו ברשותו של הציבור. אנחנו מנהלים עשרות תהליכים גם בהקשר של שקיפות מחירים עצמה באשר לפרסום, לחובת הפרסום, ובאשר גם לאמינות של המוצרים. אנחנו בודקים את המידע שמפורסם למול השטח.

אני כן אגיד שהבדיקות שלנו באשר לאתרים האלה מעלות שברמת האמינות – על רמת האמינות גם האפליקטורים יודעים להגיד עליה שהיא לא הבעיה. הבעיה היא שהשימוש במידע הזה והשימוש ביישומונים הוא באמת העניין הזה, שהוא יותר מדי מסורבל בעבור ציבור הצרכנים. אנחנו באמת דואגים לעשות השוואת מחירים כשאנחנו הולכים לקנות טלוויזיה מדי פעם. אבל בקנייה השבועית שיש בה הרבה מאוד מוצרים, 20, 30 ולפעמים 50 מוצרים, אנחנו לא יושבים באמת לעשות את העבודה הזאת. ולכן אנחנו שוברים את הראש ברשות כדי לראות איך אנחנו משפרים את אותם יישומונים לציבור הצרכנים. אנחנו עשינו לא מעט עבודה ועידוד גם בקמפיינים לציבור להשתמש בזה, וגם בתחרויות לאפליקטורים, נושאות פרסים ותקציבים, כדי שישפרו וינגישו את היישומונים האלה בצורה יותר טובה.

על השולחן שלנו היום יש כמה אפליקציות שאנחנו חושבים שהן יהיו יותר פשוטות לציבור הצרכנים, שיעשו עבודה על אותם מאגרים וינגישו את המידע הזה לצרכן. האפליקציות האלה גם התחילו בסבב הקודם. אז זאת סוגיה שאנחנו עובדים עליה בשולחנות עגולים גם עם האפליקטורים וגם עם הקמעונאים עצמם.

אני אגיד עוד משהו שהוא מאוד מאוד חשוב לעידוד התחרות ולהורדת יוקר המחיה, והוא חיזוק כוחו של הצרכן. לייצר צרכן שהוא אקטיבי. למעשה, הייתי אומרת, להחליש את הנאמנות הלא נורמלית שיש לנו כצרכנים למותגים. ואנחנו עובדים המון כדי להציג לצרכן את ההשוואות בתוך הסלים למול סלים תחליפיים, ולעודד את הצרכן להיות יותר אקטיבי בבחירת הקנייה הבאה שלו. אוקיי? מצד אחד אנחנו יכולים לתת לו את כל – ולהכניס קמעונאים חדשים לשוק, ועוד יש הרבה עבודה לעשות. אבל כבר יש כאלה שנכנסו. אנחנו גם צריכים שהצרכן יהיה אקטיבי בבחירה שלו. אנחנו ברשות להגנת הצרכן לוקחים את זה כפרויקט, ואנחנו עובדים על זה, גם בהדרכות בתוך הקהילה, גם ברתימת ארגונים כמו פעמונים שמדריכים בתוך הקהילה, ולהרחיב את הפעילות הזאת מעבר להסברה, אלא לעשייה בשטח.

אנחנו נמשיך. אבל תסלחו לי, אני אתן לכם לנאום. איך זה, אם הכול כל כך טוב, הכול כל כך רע בארבעה-חמישה חודשים האלה? כאן, בפינה יש איזה אזרח ששואל: מה קרה? כל אחד אומר: אנחנו עושים. אבל תכלס תוצאות רעות. אבל מה אגיד לכם כצרכן שהולך לסופר? מילא אני, מה יגידו אחרים?
לינור, אני אתן לך אחרי השרה. אלא אם כן, היא רוצה להמתין.

לינור, קדימה.

לינור, בבקשה. הרי לא תעזבי אותנו.

חס וחלילה. זה התפקיד שלי.

לא חשבתי אפילו.

אני עורכת הדין לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99, הלובי הציבורי. אז קודם כול, אני מברכת על הדיון הזה, כי באמת מאוד מאוד חשוב שהוועדה הזאת, כוועדה האופוזיציונית היחידה במשכן הזה, תעסוק בנושא שהוא באמת אחד הנושאים הכואבים, אני חושבת, לכל אדם במדינה. אנחנו כארגון צרכנים יציג, כארגון שעובד עם הציבור באופן שוטף, באמת אין לתאר כמה קשה המצב הנוכחי. באמת אנשים מגיעים לסופר לא יכולים לסגור את החודש, לא יכולים לשלם בסופר. והמחירים רק הולכים ומאמירים.

עכשיו אנחנו מכירים פה את כל השחקנים מסביב לשולחן. אנחנו בקשר רציף עם כל מי שיושב פה והרבה מאוד. אגב, חלק מהמסרים שלנו בהחלט נקלטו. כשאתה שומע את נציג האוצר מדבר על קונגלומרטים ועל מחשבות על פיצולי מונופולים, בואו, לפני שנתיים, כשאני דיברתי על זה עם האוצר, הם צחקו לי בפנים. תראה איפה אנחנו שנתיים אחרי. כן חל פה שינוי תפיסתי בהקשר הזה. ואני חושבת שחרמות הצרכנים שאנחנו הובלנו בשנה שעברה ביחד עם הצינור, החל ממרד הפסטה, מרד הקורנפלקס, מרד הטונה, יצרו שינוי משמעותי בהקשר הזה.

אבל לצערי הרב, אני אומרת את זה באמת רב, אנחנו הגענו למצב שחרמות הצרכנים הוא כלי מוגבל. אתה בעצם מגיע למצב שבו מהר מאוד, בשוק כל כך ריכוזי, יש לך חמישה מגה מונופולים, שני מונופולים ביבוא, מהר מאוד קלטו מה עושים כשעושים כל פעם חרם על חברה אחרת. לקראת נובמבר העלו כולם מחירים בו-זמנית, ובאותו רגע, מה תעשה? תחרים את כולם? לא תקנה בסופר? אנשים צריכים לאכול. ולכן הכלי הזה הוא כלי מוגבל בשוק כל כך ריכוזי. והנטל עובר, ואמרנו את זה מלכתחילה, הנטל עובר בעצם לממשלה. אנחנו מתחילת הדרך קידמנו את זה גם כמובן מול האוצר ומול משרד הכלכלה. וחלק מהדברים קצת נקלטו לחוק ההסדרים הנוכחי, שברגע האחרון הסעיף היחיד שהיה שם משמעותי גם יצא. שני הסעיפים הנוכחים שנשארו הם סעיפים מינוריים. לעצור מיזוגים בשלב הנוכחי שכבר אושרו כל כך הרבה, באמת אושרו עשרות מיזוגים, זה קצת בדיוק לשפוך – לא לשפוך; אין לי עכשיו מטפורה רלוונטית – אבל זה קצת Too little too late. וגם הסעיף על הסכם היעדים, שאנחנו היינו אלה שגם דחפנו עליו, הוא הוצא מקונטקסט. הוא לא דבר הכי אפקטיבי ביקום.

עכשיו, אנחנו נמצאים במצב שבעצם החברות מנצלות את הסיטואציה שנוצרה, שבה הממשלה איבדה כוח הרתעה כלכלי במובן הזה, בגלל התמקדותה בתחומים אחרים. רשות התחרות, שלמרות שאמורה להיות הזרוע הביצועית של הדבר הזה, למרות שורת הצעדים שציינה פה היועצת המשפטית של הרשות, ולמרות כן שיפור אולי שחל מאז שהתחלפה הממונה הקודמת, אבל עדיין לצערנו לא מספיק. אני שמחה שהיא אומרת שכרגע לא נראה שתיקי החקירה הולכים להיסגר, כי לפי הכותרות בעיתון משבוע שעבר, בעצם הולכים לסגור את תיקי החקירה נגד הקמעונאים והחברות בעיצומים.

זה פשוט לא נכון.

מה?

זה פשוט לא נכון.

מה? מה שכתוב בעיתון? אחלה. אם זה לא, אני שמחה. זה מה שהיה כתוב בעיתון.

לא. אני לא מפרשת את העיתון, אבל זה גם לא מה שהיה כתוב בעיתון.

היה כתוב שזה הולך לכיוונים של עיצומים כספיים.

לא. אבל זה סוג אחר של תיק. יש כל מיני תיקים.

אוקיי. אז אנחנו באופן כללי חושבים שלפטור תאגידים על הפרות בעיצומים כספיים מינוריים זה לא פתרון, בעינינו. אנחנו חושבים, לא רק אנחנו, לא רק בעינינו, יש בעצם מגמה שלמה גם בארצות הברית שהבינה מזמן שאת העיצומים התאגידים משקללים אותם כ-Cost of Doing Business, ולכן ללא אחריות אישית וללא חקירות פליליות. בסופו של דבר, היעילות של ההליך הזה היא פחותה.

אני נאלץ להסכים איתך.

אני שמחה על כך.

עיצומים כספיים, אני מכיר את זה מרשות המיסים כשהייתי סגן שר האוצר, שווה להם. מה קרה?

בדיוק, כן. משקללים. כולם משקללים, גם חברות ציבוריות בסוף, בעלי המניות. בסוף זה לא הדבר שמטיל זה. וגם אנחנו חלוקים מאוד, עמוקות, על ההכרזה על מונופולין. רשות התחרות בעצם טוענת שאין לזה משמעות. ואני כארגון צרכני יציג אומרת לך שמבחינת האזרח זה הדבר היחיד שיש לו משמעות, ואני אסביר גם למה. כשאתה רוצה, כאזרח, או כשאני רוצה כארגון צרכנים לתבוע תאגיד שלא מוכרז כמונופול, לתבוע את שופרסל על זה שהיא לוקחת מחיר מופקע, או לתבוע אותה על קשירה בין מוצרים, או לתבוע את פז על משהו בנושא הדלק, נטל הראייה עליי כתובעת. אם הוא לא מוכרז כמונופול, אני חייבת קודם כול, לפני הכול, להוכיח שהוא מונופול. עכשיו, לי אין את הנתונים שיש לרשות התחרות. לי אין את המידע הזה. אתה יודע מה זה נטל הוכחה על אזרח מן השורה, ששוכר עורך דין, או על ארגון הצרכנים שלוקח עורך דין, כדי בכלל להוכיח שהגוף הזה הוא מונופול אם הוא לא מוכרז כמונופול? זה נטל שאין שום סיכוי לעבור אותו.

ולכן התביעה מלכתחילה לא קיימת. האפשרות לא קיימת. ולכן פה אנחנו חלוקים עמוקות על רשות התחרות בגישה זו שההכרזה על מונופולין היא מיותרת, כי אנחנו כארגון צרכנים חושבים שהיא לא מיותרת, כי זה הדבר היחיד שיאפשר לנו לקחת תאגידים כאלה לבית משפט, שהיום אנחנו לא יכולים. אנחנו רוצים לתבוע את שופרסל, אנחנו צריכים עכשיו להוכיח ששופרסל היא מונופול. נטל ההוכחה הוא מאוד גבוה ומאוד כבד. אז פה אנחנו חלוקים על זה עמוקות.

והנקודה האחרונה שאני רוצה לסיים איתה – בעצם אתה ראית את הנייר שהעברנו לוועדה. הוא מתבסס על דברים שאנחנו עובדים מול משרד האוצר, מול משרד הכלכלה כבר מעל שנתיים. אנחנו מקדמים פה כמה פתרונות שאנחנו חושבים. אנחנו מסכימים שצריך להיות פתרונות בו-זמנית, כאילו דברים צריכים לקרות בו-זמנית. זה לא פתרון אחד. יש כמה דברים שצריכים להיערך בו-זמנית. אבל אנחנו באמת חושבים שבסופו של דבר, בנוסף לשקיפות על דוחות כספיים של מונופולים שאנחנו חושבים שהיא הכרחית. כשהחברות צועקות שאין להן ברירה אלא להעלות מחירים, בסוף אנחנו רואים סף רווחיות, כפי שהאוצר הראו, גבוה בשיעור יוצא דופן ביחס לתחומים אחרים. אנחנו חושבים שצריך לקשור את זה גם לפתיחת יבוא, שהחלו תהליכים יפים, אבל עדיין צריכים לקדם שם עוד הרבה דברים בפתיחת היבוא המקביל.

וכמובן, הנושא של פיצול המונופולים, ואני אסביר במה מדובר. זה נכון שעכשיו הוקמה ועדה ואנחנו הולכים לעבוד מול הוועדה, ואני רוצה גם להגיד את זה פה על מה מדובר ולמה אנחנו נמשיך ונחפור את המסר הזה שבעבר היה מאד שנוי במחלוקת, ואני שמחה לראות שאנשים נפתחים לקראת. אנחנו בשוק מאוד מגה ריכוזי, המדינה הריכוזית ביותר ב-OECD. לא סתם מחירי המזון, על פי דוח מבקר המדינה, גבוהים פה ב-51%, בין 37% ל-51% משאר מדינות ה-OECD. יש לזה סיבה. יש פה חמישה מגה מונופולים, חמישה קונצרני מזון ענקיים ועוד שני מונופולים ענקיים ביבוא, שבעצם מחזיקים פה את כל השוק. וכל עוד תנובה, שהיא מונופול בתחום החלב, מחזיקה גם את סנפרוסט – שהיא מונופול בתחום הירוקות הקפואים – ומחזיקה את טירת צבי, את מאמא עוף, את מעדנות, ואת אוליביה ואת הרדוף; ואסם היא הבעלים של מטרנה, של עוף טוב, של טבעון, של ויטמינצ'יק, של צבר, של נס קפה; ובעצם אתה הולך לסופר ואתה לא יודע שכל מה שאתה רואה בסוף אלה הבעלים, אותם חמישה מגה מונופולים. עד שלא יהיה פה פיצול, פירוק אמיתי, ביזור של הריכוזיות הזאת, יש פה כשל שוק כל כך חמור. המחירים תמיד ייקחו כלפי מעלה, כי גם התחרות היא זמנית. בסופו של דבר, הם ימשכו את המחירים כלפי מעלה, כי לאף אחד אין אינטרס להוריד אותם. והצרכן הישראלי הוא בסוף זה שנדפק מזה.

ולכן אנחנו נמשיך לקדם את זה גם פה, גם במשרד האוצר, גם במשרד הכלכלה וגם מול הוועדה החדשה שהולכת לקום. ואנחנו כמובן נשמח לתמיכתך.

תקבלו אותה. כן, בבקשה, חברת הכנסת אורנה ברביבאי.

כבוד היושב-ראש, קודם כול, אתה יודע לדיון הזה. אני חושבת שהוא משמעותי, הוא חשוב, ואני רוצה להגיד כמה דברים.

אין ספק שנושא יוקר המחיה הוא הדבר הכי משמעותי והכי רלוונטי לכל משפחה בישראל. בסוף אנחנו עושים פעולות כאלה ואחרות, וכשאתה מסתכל במבחן התוצאה, כפי שאמרת, לחיות בישראל יקר הרבה יותר ממדינות אחרות. ואין שום הצדקה לזה.

אני קיבלתי את הדוח לידיי במאי 2021. אנחנו כוננו כממשלה ביוני. ואני חייבת לומר שזה היה לי תוכנית עבודה, סוג של תוכנית עבודה, לקחת, לראות איפה החסמים ולהתחיל לטפל בהם. ובאמת עשינו פעולות משותפות לפירוק החסמים. כשהייתה משימה לאומית – ככה התייחסנו לזה – נושא יוקר המחיה כמשימה לאומית בין-משרדית, בשיתוף פעולה מלא עם ליברמן כשר אוצר ואנשיו, וכל מי שיושב פה, ואתה רואה, גם עם הרשות להגנת הצרכן, עם לובי 99, עם כל מי שיכול ורצה להשפיע על תהליך הורדת המחירים. וחלק מהעניין היה להתייחס לרשות התחרות כרשות שככל שנחזק אותה ונאפשר לה לבצע תהליכי בדיקה והעמקה – ככה ראיתי את זה – ההמלצות שלה יוכלו לאפשר תחרות יותר גדולה ולהוריד מחירים.

המסקנה המהירה שלנו הייתה שצריך להתנפל על נושא היבוא, שהחסמים הם בלתי אפשריים ושצריך לייצר שינוי מהותי בדרך שבה מוצרים נכנסים לארץ. צריך להגיד שבאותה נשימה כשרת הכלכלה והתעשייה גם ראיתי את התעשייה המקומית. ויש חשיבות מאוד גדולה – בצדק, נאמר פה, אני לא יודעת מי האדום כאן – שנכון גם לדאוג לתעשיית כחול-לבן, וראינו מה קורה כשיש מדינה שחלילה הביטחון התזונתי שלה נפגע בגלל כל מיני אילוצים ביטחוניים, מגפת הקורונה וכו'.
אז המשחק הזה בהגאים בין הצורך לחזק את התעשייה ולאפשר יצור מתקדם ולפתח את התעשייה המקומית לצד תהליכי יבוא הוא כל הזמן נוהל באופן שבו אנחנו מסתכלים על שני הדברים ביחד. ויצאנו לדרך מאוד מאוד אינטנסיבית להסיר חסמים ביבוא בכל התחומים, כאשר היה ברור שמה שהיה לא יכול להימשך. לא יכול להיות שהתהליך הוא כל כך איטי, כל כך מסורבל, כל כך ביורוקרטי; והאמנתי באמת ובתמים שככל שתוריד את החסמים, תגביר את הסיכוי שיותר יבואנים ייכנסו לתהליך, תקל עליהם, מתוך שאיפה שהורדת המחירים או הורדת עלויות היבוא תגולגל לצרכן. אני רואה שינוי, אבל הוא איטי מדי. אני חושבת שהממשלה הזאת לא ממשיכה את - - -

ארבעה חודשים נהיה מטורף פה.

אבל אני אגיד לך מה קרה. הממשלה הזאת בטווח של שלושה חודשי בחירות קודם החלפת הממשלה לא ראה בנושא יוקר המחיה את עיקר עיסוקה. אתה ואני יודעים שאם הייתה את אותה ההתנפלות על רפורמת המשפט או אותו קצב, את אותה אנרגיה על יוקר המחיה, אולי היינו מצליחים לעשות שינוי מהותי יותר כלפי הצרכן. זה לא משנה מה הוא הצביע בקלפי. יוקר המחיה בכל מקום בארץ מחייב שינוי.

יוקר המחיה זה הצבעה אחת. אין הבדל.

אבל זה בדיוק העניין. אז לכן לו אני הייתי בממשלה הזאת, הייתי אומרת: איך זה יכול להיות שאין את אותה תנופת העשייה? קח את "קרפור", רשת שהכנסנו לארץ, זה נחמד מאוד שגזרו את הסרטים, את סרטי הקרדיט. עזוב את זה. בוא נדבר עניינית. אומרים לי ב"קרפור" שלמרות שהמחירים הם מאוד נמוכים ביחס לרשתות המקומיות, הם עדיין יותר גבוהים בכ-20% מהמחיר באירופה על אותם מוצרים. תחשוב על הרווח שיש בארץ ושאפשר גם אותו להוריד. אין לי ספק שזה חייב להיות מאמץ לאומי. חוק היבוא המקביל שגובש על ידי רשות התחרות, לשמחתי שר הכלכלה לקח את מה שהעברנו בקריאה טרומית בכנסת הקודמת ומעביר אותה. אנחנו כמובן נצביע בעד, כי אנחנו לא מצביעים נגד העם. אנחנו מצביעים נגד הקואליציה הרעה הזאת.

ויש עוד סדרת פעולות שצריך לעשות, כולל נושא התקינה. מכון התקנים – לא היה פשוט, לקחת תקן-תקן, לראות מה תקן ישראלי, מה אירופי, איך מורידים, איך יוצרים תחרות. אתה יודע מה, מיקי? גם איך יוצרים תחרות לתקנים. זאת אומרת, איך אתה יוצר מצב שבו יש לא רק מכון תקנים אחד, אלא אתה מביא מכון תקנים נוסף, ואתה יוצר יעילות בתהליך.

על זה תבורכי. איזה היגיון יש, אם יש תקן אירופי, להעביר את זה סדרת גיהינום של שנה לתקן של כיסא לתינוק באוטו? מה ההיגיון? מה, אנחנו יותר טובים מהם?

אז תאר לך שעברנו מוצר-מוצר, צריך להגיד, בשיתוף פעולה גם עם האוצר בהורדת מכסים, בהגדלת מכסות. פעלנו בכל הפרמטרים שדובר כאן. בעיניי, העובדה שזה מדשדש עכשיו היא כי אין מספיק בממשלת ישראל – אתה יודע מה? – למעט ביטן. אני חייבת להגיד לזכותו כיושב-ראש ועדת הכלכלה, שהאיש רוצה לעסוק ביוקר המחיה וגם מנסה לקדם בכל דרך שהיא. ואני אומר לך, אנחנו נעשה כל מאמץ כדי לשתף פעולה.

אני רוצה להזכיר עוד דבר. בסוף כוח הקנייה מושפע גם מהמצב הכלכלה והכלכלי בישראל. ממציאות של שקל חזק, שחייב אותנו עוד לעזור ליצואנים בפער בין חוזק השקל להיחלשות הדולר, הפכנו את זה התמונה. כלכלת ישראל היום עם שקל כל כך חלש שלא רק שהמחירים עולים, בסוף כשאתה הולך עם השקל הוא משווה פחות, ואתה יכול לקנות גם הרבה פחות.

עכשיו, מאיפה יבואו המקורות והצמיחה של כלכלת ישראל? מי כמוך יודע שכשאתה מחליש את השוק, את המשק, והרפורמה הזאת בסופו של דבר פוגעת בהשקעות בישראל ופוגעת בצמיחה, ולא מעודדת גם יציאה לעבודה – היינו בשיא כל הזמנים בהיקף האנשים שיוצאים לעבוד ובאחוז אבטלה נמוך. היום 13.5 מיליארד האלה מעודדים – ראיתי, קראתי את דוח אגף התקציבים, מה ההשפעה ומה ההשלכה לכלכלת ישראל, כשאתה מעודד בטלה ומעודד אי יצרניות, כשאנחנו יודעים שיש לנו פער של 32% היום באיכות החיים ופער של 24% בפריון ביחס ל-OECD. כל הדברים האלה ביחד לא רק שלא מטפלים ביוקר המחיה, אלא גם כשאזרח מן השורה הולך לסופר השקל שלו שווה פחות. הוא רואה את אותם מונופולים שדיברה עליהם לינור, בין אם הם שקופים ובין אם הם לא, שהריכוזיות שלהם לא מאפשרת באמת ירידת מחיר. והינה לך מציאות שבה כל אזרח במדינה מסתכל למעלה ואומר: ממשלת ישראל, תעבדי בשביל שאני אוכל לקנות בהוגנות. זה לא איזה משהו לא סביר שהם יבקשו.

אני מאוד התאכזבתי מחוק ההסדרים, שעסק בכל מה שלא צריך. ודווקא בסוגיה הספציפית הזאת – אתה יודע מה? – גם במובן הפוליטי היה כדאי להם ונכון להם לעסוק ביוקר המחיה.

היה כדאי.

קטעו את רצף העיסוק ביוקר המחיה.

אני אומר לך, לא הייתי יכול להצביע נגד. למרות שיש שם דברים לא טובים, לא הייתי יכול להצביע נגד, אם זה היה בפנים.

חבל מאוד שזאת התמונה. ואולי עוד נקודה. משרד הבריאות לא באמת שותף באופן מלא לתהליך הורדת המחירים. אני חייבת לומר לך שהייתה לי אכזבה. היום יש שר בריאות שהוא שעתיים בתפקיד. אבל לאורך כל הקדנציה שלי היה ניסיון שוב פעם ושוב פעם בכל מה שקשור לטואלטיקה. אני אמרתי להם יותר מזה: אתם לא מצליחים לא לעשות את הרפורמה אצלכם, תעבירו למשרד הכלכלה. אני עובדת על נושא הטואלטיקה, כדי לייצר קיצור טווחים. אז גררו רגליים ולא הסכימו וכו'. וגם במזון הרגיש עכשיו. אם תהיה הליכה אחורה מהסיכומים והבנות שהגענו אליהם, גם את ההיבט הזה אנחנו נפספס.

אני חושבת שנכון שתקיים דיוני מעקב נוספים. אתה יודע מה? לפחות פה, לפחות בוועדת ביקורת המדינה - - -

לא נעים לי להגיד לך. תראי מה כתבתי. כך חינכו אותנו במסגרות שאנחנו היינו בהן. כתבתי: אורנה, מתי לדעתך לעשות דיון המשכי, ביקורת ביצוע? שלושה, ארבעה או חמישה חודשים?

שלושה חודשים.

אז הינה, רשמתי לעצמי לפני. אנחנו חושבים אותו דבר.

אבל תראה את הביזיון. יושב-ראש הוועדה, תראה את הביזיון. אין פה נציגי הקואליציה.

מה אכפת להם?

במובן הזה אתה מסתכל ואתה אומר: יוקר המחיה לא מעניין את הממשלה הזאת? איך יכול להיות? בוועדה של ביקורת המדינה שאתה מנהל אותה, כי אתה מסתכל על מה נעשה. ואני אומרת לך, אני מוכנה לתת דין וחשבון מה עשינו ומה לא עשינו בתהליכי יבוא ומה פעלנו. הממשלה הזאת לא רואה חשיבות לבוא לוועדה הזאת ולהגיד: כן, זה בראש סדרי העדיפויות; אנחנו מייחסים לזה חשיבות אחת, שתיים, שלוש. מעבר לאוצר. זה לא רק עניין של האוצר. יש פה בעיניי מעין סוג של ויתור, כאילו זאת גזירת גורל.

אתה יודע, יוצאים לרחובות אנשים על רפורמת המשפט, בצדק רב. אני אומרת לך, לא ירחק היום שאזרחים במדינת ישראל יסרבו להמשיך לשלם כל כך הרבה ממש על דברי מזון קיומיים, בסיסיים, ברמה כזו שהמחירים הולכים ועולים. וטוב תעשה אם תקיים דיון עיתי כדי גם לגרום לקואליציה הזאת להתעורר ולטפל ביוקר המחיה.

אל תדאגי. זה לא יברח, כי אני ככה רגיל לעשות.

כשאתה יושב-ראש, אני לא דואגת.

הערה לגבי משרד הבריאות. אכזבה מוחלטת מהמשרד הזה, מוחלטת. אני כחבר רגיל מן המניין בוועדת הכספים ניהלתי מאבק אדירים. תפסיקו עם השטויות שלכם עם הביקורת ועוד מעבדה בשביל משחת השיניים. תפסיקו. משחת שיניים עולה 22 שקלים, 30 שקלים, המשחה שאני קונה. רָבָּק, זה לא נורמלי. תפסיקו עם זה. אתה יודע מה יקרה לעור שלך? די כבר. יש את התווית. אנחנו לא מצליחים להבקיע את משרד הבריאות. זה פשוט לחובתו לאורך כל השנים. אני פה עשר שנים. אני מנהל איתם מאבק בנושא הטואלטיקה בוועדת הכספים. כשלתי בעניין. אני אומר את זה בעצב. הם יכולים לרשום לעצמם מינוס כזה גדול. משרד ממשלתי שיכול להשפיע על יוקר המחיה. פשוט חבל.

כן.

תודה רבה, חברת הכנסת ברביבאי. משרד החקלאות, בבקשה. יש או שהוא הלך?

אני כאן. שלום.

את פה.

מיקי, להתראות. תודה רבה.

תודה לך. אנחנו נזמין אותך גם בפעם הבאה.

תמשיכו לעבוד כמו שצריך. ביי, ביי.

בבקשה.

שמי מירית עמרני. אני מהשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות. אם אין לי כל כך הרבה מה להוסיף, כי גל כבר פירט.

האמת היא שאני קצת משוחד, כי גם הייתי במשאים ומתנים על הגנת התוצרת.

הצומח. אז כמו שגל הסביר מקודם, באמת במסגרת חוק התקציב אנחנו נעביר תיקון לחוק הגנת הצומח, שיאפשר מסלול יבוא מהיר יותר בראייה מתכללת. אנחנו קוראים לזה מיפוי עולמי. זה בעצם יאפשר לייבא מספר רב של מוצרים ממספר רב של מדינות. אז אנחנו בעצם פעלנו לתיקון הפער שהציף הדוח.

תודה רבה. הבאים שמקבלים זכות דיבור, אני חייב להגביל אותם לשתי דקות. אין לי ברירה אחרת. בבקשה, נציג התעשיינים? הוא עזב. נגמרו הדוברים. יש עוד מישהו שזה בוער בו?

אני אשמח להגיד שתי מילים.

בבקשה.

שמי נמרוד הגלילי, איגוד לשכות המסחר. אני מנהל את תחום רשתות המזון בלשכת המסחר. דיברו פה הרבה על החוק לקידום התחרות ועל מה שהוא עשה או לא עשה. החוק הזה התעסק בעיקר וכמעט רק במקטע של הרשתות וכמעט ולא נגע במקטע של הספקים, פרט להסכמים, מה מותר ומה אסור בהסכמים בין ספק גדול לקמעונאי גדול. הרשתות, כמו שאתם יודעים וקוראים, כמו שאתה יודע, היושב-ראש - - -

אתה פספסת את הפתיחה שלי כנראה.

לא, לא, לא. אני הייתי פה כל הזמן.

שמתי את האצבע על הספקים.

אני יודע.

על שלושת החברות הענקיות האלה שאוחזות את אזרחי מדינת ישראל בצוואר. אחד מהמנכ"לים, מפאת כבודו אני לא אגיד עוד פעם מי, ביקש לדבר איתי בטלפון. אמרתי לו: תבוא לוועדה, תגיד מה שאתה רוצה להגנתך. אבל הוא לא בא לוועדה. שים לב שאף אחד מהם איננו פה. זה לא יעזור, כי אני לא עומד לרדת מהעניין. אני נציג ציבור.

אז הרשתות מנסות למנוע העלאת מחירים ויש מלחמה ורואים את זה בתקשורת. מנסות למנוע מספקים להעלות מחירים ולעיתים מוצרים יורדים מהמדפים בגלל המלחמה למניעת העלאת מחירים. אבל בסופו של דבר, הרשת רוצה להציע את המגוון המוצרים שהצרכן רוצה לקנות. ואם הצרכן רוצה מוצרים מסוימים, והרשת יודעת שצרכנים רוצים אותם, אז היא תשיג אותם גם אם לפעמים היא תיאלץ להעלות את מחיר ולשלם יותר לספקים.

הרשתות מתמודדות עם רגולציה לא פשוטה, החל מרגולציה צרכנית, רגולציה סביבתית, תהליכי רישוי ופיקוח במשרד הבריאות שדובר עליו קודם. להשיג רישיון לאטליז ולמרכול זה איום ונורא. זה מסע ייסורים שהרשתות עוברות. והדבר הזה גם דורש חידוש, גם אם זה לא כל שנה. זה מסע ייסורים, והתנהלות של הפקחים של משרד הבריאות היא נוראית.

אני מתנצל, שנייה. אני מבקש את סליחתך. בעקבות כל הדברים שנאמרו פה בנושא הרגולציה על רישיונות משרד הבריאות, זה היקף עצום, עצום. זה מהאטליז ועד לרישיונות יבוא לטואלטיקה, ועד אני לא יודע, באמת. מאוד יכול להיות שאני צריך לבקש ממשרדכם – ממשרד מבקר המדינה – לקיים איזושהי ביקורת, אבל זריזה, לא של שנה. אין לנו זמן. הציבור איננו מסוגל לשאת בנטל הזה. הוא קורס תחת הנטל. ועוד יכול לבוא – אני יודע את המאבקים שלי נגד משרד הבריאות – לבוא ולהגיד: משרד הבריאות, תשקלו צעדיכם; משרד מבקר המדינה ממליץ לתת רישיונות לאטליז בסופר בתוך 30 יום, אני לא יודע מה; תבואו, תבדקו, תעשו מה שאתם רוצים.

הנושא הזה של משרד הבריאות, על היקפה הנושאים שבו, מאשר כל, אני יודע מה, כל משיחה לעור, וכל משחת שיניים. אי-אפשר כך. אז אומרים לך: אה, רגע, אם תביא לי אישור – אני כבר אומר לכם את התשובות שנתנו לי – מהיצרן הרשמי, אז לא תהיה בעיה. אתה קונה את זה ממישהו אחר שהיו לו עודפים, אז אתה תעבור את כל מסכת הגיהינום מחדש. מה עושה היבואן הגדול? שלושת היבואנים הגדולים? אומר למי שהוא קונה ממנו: מהיצרן המרכזית. לא. הם קיבלו את זה מאיזה מישהו שהיה לו את זה. ואז הוא לא נותן לו את האישור. הוא לא נותן לו את האישור, מתחילה מסכת בדיקות של המוצר עצמו. מטורף. מטורף. וכל היום דיברו לי על זיופים ועל כל מיני.

ברשותך, עוד שתי מילים.

אני מתנצל.

לא, לא.

רק ביקשתי מהם לעשות לי ביקורת נוספת.

אז עוד שתי מילים. רגולציה זה דבר נכון והוא הכרחי כל עוד זה באיזונים ובמינונים הנכונים. ויש לא מעט דוגמאות לרגולציות שפירטנו בדיונים, שנאמר פה שחבר הכנסת ביטן בוועדת הכלכלה מקיים על הפחתת יוקר המחיה במוצרי המזון. אני לא אחזור על זה פה. זה מיותר.

הדבר האחרון שאני כן רוצה להגיד, אנחנו מברכים על כניסה של רשתות זרות. אני אציין "קרפור", "יינות ביתן" גם חברות אצלנו בלשכת המסחר. אותה הקלה שנתנו לרשת הזאת, לכניסה של מוצרים שמשווקים באירופה, שמספיק שיהיה להם הצהרה שזה עומד בדרישות, אין שום סיבה שלא תיתן לכלל הרשתות ולכלל היבואנים. אז נכון, משרד הכלכלה אומר שזאת הכוונה העתידית שלו, אבל אין שום סיבה למה כבר היום לא לתת את זה.

אתה צודק. מה אני אגיד לכם? עוד מישהו שפספסתי?

טוב. הדוח הזה הוא דוח קשה. בואו לא נסתיר את הדברים מארבעה, חמישה חודשים שחלפו. הפסח שהיה היקר ביותר בתולדות מדינת ישראל. נטל עצום מפילים על הציבור עצמו, שהוא מרגיש את זה בכיס בכניסה לסופר.

אני אחזור על הדברים שאמרה אורנה ברביבאי, והלוואי שזה ישתנה. אני אמחא כפיים ואצביע בעד. הממשלה הזו לא מתעסקת עם יוקר המחיה. היא מתעסקת עם ההפיכה המשטרית, הרפורמה, כל אחד ייקח את מה שהוא רוצה. יוקר המחיה זה לא פוליטיקה. יוקר המחיה לא מבדיל בין אותו מצביע לקלפי למפלגה X, Y או Z. הוא שותף לכל.

וכל אחד מהיושבים פה, רשות התחרות, אנחנו תולים בכם תקוות. יש שינוי בהתנהלות. אבל אנחנו תולים בכם תקוות. אנחנו תולים תקוות באוצר. משרד הכלכלה, אתם גם שחקן מרכזי, ולכן אתם צריכים גם כן לשלוט בעניינים האלה, יחד עם האוצר. אתם משרד ממשלתי. אפשר לעשות את זה אחרת. אבל הינה, מדינת ישראל לא מצליחה לאורך השנים. היא לא מצליחה. לא תעזור כל הפעולה. בסוף בסופר זה כמה שמשלמים.

ואמרתי, חלק מהדברים, אני לא יודע, אולי להגביל בחקיקה, אם צריך. אם מדינת ישראל צורכת 1,000,000 משחות שיניים מסוג X, והיבואן הגדול הזה שמכתיב את המחירים, תגבילו במספרים, אם כל מה שעשיתם לא עזר. אולי הגיע הזמן בחקיקה להגביל? אתה לא תביא 1,000,000 או 800,000 או 700,000 – אתה תביא 300,000, כדי שאחרים יביאו ותהיה תחרות אמיתית. אין תחרות אמיתית עם שלושת אלה. אין. והמצב הולך ומחמיר.

אז לפחות כוועדה לביקורת המדינה חובה עליי לשמש פה לאזרחים. חובה. ולכן אנחנו נקיים דיון. כולכם תוזמנו. אורנה אמרה שלושה חודשים. אני חושב שנאריך את זה לארבעה חודשים, כי יש כמה מהלכים שנמצאים כרגע. למרות שהייתי מאוד שמח אם הייתם מביאים תוצאות מחר בבוקר. אבל זה בלתי אפשרי. אז בעוד ארבעה חודשים. יש כאן כמה כאלה שישמשו ידיעה רחוקה, מה שנקרא.

מכם, נציגי משרד מבקר המדינה, אני מבקש לנסות ולהרחיב את הביקורת, תבקשו ממבקר המדינה, לגבי משרד הבריאות איך אפשר לעשות את זה יעיל יותר, זריז יותר. כל מתן הרישיונות האלה משגע. תשימו לב, אף אחד מהמשרדים לא יכול להתעמת איתם. הכול תחת הכותרת הרפואי, הכול. אני עשיתי עבודה עם משרד האוצר מול משרד הבריאות, ולא הצלחנו. ויכול להיות שביקורת של מבקר המדינה תבוא ותמצא, ויכול להיות שגורמים חיצוניים מקצועיים מתחום הרפואה יבואו ויגידו: סליחה, אתם טועים, או הם צודקים. גם זה בסדר. אבל צריך לעשות ביקורת בעניין הזה.

אני רוצה להודות לכולם. זה היה אחד הדיונים היותר חשובים שהוועדה לביקורת המדינה קיימה. אני לא יורד מזה. בעוד ארבעה חודשים אנחנו נעשה דיון נוסף על העניין הזה, שיבוא ויעקוב אחר תוצאות, וארבעה חודשים לאחר מכן – עוד. ואם לא יהיו תוצאות, מה שאני יכול לעשות הוא להוציא את זה לידיעת הציבור; ולנסות ולבקש מהחברים שלי, ולא חשוב קואליציה, אופוזיציה, ללכת לחקיקה. ללכת לחקיקה. אם אין תוצרים מהפעולות של המשרדים הממשלתיים, ולא נותר בידי הרשות המחוקקת, הכנסת, שהיא נציגתו של הציבור, אלא ללכת לחקיקה ולמצות את כל הדרכים כדי להיטיב עם אותו הציבור שקורס את נטל יוקר המחיה. תודה רבה. אנחנו נשלח בהתאם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:32.