פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
12/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 60
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ג בסיון התשפ"ג (12 ביוני 2023), שעה 10:16

הסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל - יישום החלטת הממשלה 2225 מיום 23/11/2014

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
זאב אלקין
ולדימיר בליאק

קלאודיה כץ - מנהלת אגף א' תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

יוליה דוידוב - ממונה תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

אביגל מילסון-דגן - סגנית הפסיכולוג הארצי, משרד הבריאות

חגי זילברמן - מנהל תחום רישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות

פרופ' שאול יציב - ממלא מקום מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות

אלעד רום - מנהל דיגיטל וחדשנות אגף טכנולוגיה ומידע, משרד העבודה

חנן ארליך - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ד"ר דלית אטרקצ’י - מנהלת אגף בכיר קש"ח, משרד החינוך

דבורה שארף - מנהלת תחום בכיר גיוון ושוויון, נציבות שירות המדינה

אלינור סדון - מנהלת פרויקטים, נציבות שירות המדינה

מור אדר - מנהלת תחום בכיר שירות ופניות ציבור, נציבות שירות המדינה

מיכל אבגנים - מנהלת אגף בכיר אסדרת עיסוקים, משרד העבודה

אסתר בלום - קשרי ממשל, ארגון 'קעליטה' - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

אסיה ציירסקי - ממונה תעסוקה, הסוכנות היהודית

אנטון אברמוב - מתכנן, ארגון מהנדסים ואדריכלים עולים

רונן פוקסמן - מנהל חטיבת קשרי ממשלה ותעסוקה, ארגון "נפש בנפש"

ז'נטה ויינברג - מנכ"לית ארגון מהנדסים ואדריכלים עולים

יוחנן טיינפלד - מנכ"ל עמותת גבהים

ז'רמי זרביב - פסיכולוגית לעולי צרפת

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

אורגד סלומון, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות


הסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל - יישום החלטת הממשלה 2225 מיום 23/11/2014

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת העלייה הקליטה והתפוצות היום – 12 ליוני 2023 - כ"ג בסיון תשפ"ג. נושא הסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל, יישום החלטת הממשלה 2225 ישיבת מעקב לישיבה שקיימנו ב 28 לפברואר, ראשית מתנצל על העיכוב אבל אנחנו ניגש ישירות לעניין כי מדובר בישיבת המשך שהיא ישיבת מעקב בנושא יישום החלטת הממשלה.

עלו כמה נקודות בדיון הקודם על כך שבמרבית משרדי הממשלה לא ניתן להגיש את מסמכי הממשלה באופן מקוון אלא רק באופן פיזי, שהצוות המקצועי במשרד הקליטה התכנס רק פעמים מיום קבלת ההחלטה ב-2015 ולא התקיימה בקרה ובדיקה.

עלתה סוגיה של הסכום שבו משרד העלייה והקליטה מסייע בתרגום מסמכים, שהסכום נותר אותו סכום מלפני שמונה שנים, נשחק לחלוטין ושהמידע לגבי ההכרה בתארים נמצא באתרי המשרדים השונים בעברית ולא בשפות של העולים, הוזכרה גם החלטת הממשלה 564 מיום – 22 לפברואר 2020 - שהכירה בלמידה מרחוק במוסדות לימוד בחוץ לארץ.

אנחנו נמצאים היום במצב שבו יש שעה מיוחדת מבחינת עלייה וקליטה, המספרים הם כאלו שלא נראו במשך 20 שנים, מה שמצריך את כל המדינה להתכנס לאירוע של קליטה בתעסוקה, זה אולי הדבר הקריטי ביותר כדי להשאיר את ציבור העולים כאן.

מהתשובה שקיבלנו ממשרד הקליטה אנחנו מבינים שהשר הנחה לכנס את הוועדה בראשות מנכ"ל המשרד, נשמע אם התכנסה או מתי תתכנס, המשרד מעניק ואוצ'רים לעולים חדשים להשתתפות בקורסים להכנה לבחינות מיון עד החזר של 80% מעלות מימון הקורס או 7,000 ש"ח כמו כן מקדם שיתוף פעולה עם נציב שירות המדינה על קידום החלטת הממשלה, כדי להגדיל את אחוז העולים המועסקים בממשלה.

לגבי הגדלת עלות מימון תרגום מסמכים משרד העלייה והקליטה בוחן את הנושא, אני מקווה שיש לכם תשובות לגבי הבחינה כי אנחנו כבר חצי שנה בוחנים את כל הנושאים בתחום, אנחנו נרצה התייחסות של משרד הבריאות לגבי המקצוע של עוזר רופא, לגבי רפואת שיניים והכרה של רופאי שיניים מומחים מחו"ל וממשק העבודה לא קיבלנו מענה לפניות שלנו. אתר משרד העבודה, הוא בעברית בלבד, כל הטפסים להכרה בתעודות והכשרות הם בעברית, גם לא פורסמו המסמכים שנדרשים להכרה ברישיונות בשפת העולים.

יש צורך בתרגום לשפת העולים את ההליכים הדרושים לצורך הגשת השגות של מהנדסים ואדריכלים, יש פה נציג של משרד העבודה?

כן.

אז אנחנו נשמח לקבל התייחסות בתחום הזה, נציבות שירות המדינה, תרגום האתר לשפות זרות ולוחות זמנים שלא קיבלנו עדיין מכם. ומשרד החינוך, הגשת מסמכים באופן מקוון בחו"ל בלי צורך בתעודות זהות.

בואו נתחיל נעבור משרד-משרד, נתחיל עם משרד העלייה והקליטה.

בוקר טוב, אני רק אוסיף שביקשת מאתנו גם לבחון את נושא ההכרה בהוצאות של תרגום טרום עליה, כי זה צומצם לשנה בשנה שעברה לשנה, עדכנו את הנוהל שהיה והרחבנו לשנתיים, לגבי הסכום, אכן בעיה תקציבית קיימת לכן זה באמת בבחינה.

מה זאת אומרת בבחינה?

בבחינה של המשרד, אנחנו הגשנו את הצרכים כל אגף, בדקנו את נושא הפסיכולוגים - - -

בבחינה, הרבה פעמים כשאומרים בחינה במשך חודשים זה אומר שלא רוצים להגיד שאין אלא שבוחנים, אני רוצה לקבל תשובה.

תקציב 2023-2024 אושר מה שתגידי לגבי תקציב רלוונטי עד סוף 2024, תגידו שמשרד העלייה והקליטה לא מתכוון להעלות את סכום התרגום, אז נדע שזאת התשובה, אפשר לאהוב או לא לאהוב אבל תהיה תשובה.

עדיין התשובה היא לא סופית.

מתי היא תהיה סופית?

אני מעריכה שבחודש הקרוב, כי כל אגף העלה את צרכיו וכרגע מה שהתקבל זה בסיס התקציב והתוספות שהיו לא בדיוק הגיעו אלינו אז זה עוד לא ברור.

הדבר היחיד שאנחנו כבר יודעים סופית זה שלא נשנה את גובה החזר הפסיכולוגים לעומת יתר המקצועות. עשינו מהוועדה הקודמת עבודה, הוצאנו את כל הבקשות של הפסיכולוגים שקיבלנו שבע שנים אחורה, בדקנו את כל הקבלות שקיבלנו, הסכום הממוצע היה סביב 3,100 ש"ח ויש רופאים שמשלמים יותר אז אין סיבה לפסיכולוגים להגדיל.

הבדיקה להגדיל לכולם זו באמת אחד מרשימת הצרכים של כל האגף ומחכים לתשובות.

אוקיי, שאר הדברים? ועדה מתי תתכנס?

המנכ"ל אמור לכנס ועדה, אין עדיין תאריך.

הדיון שלנו היה לפני ארבעה חודשים.

המנכ"ל והשר ענו - - -

שהם רוצים לכנס את הוועדה מתי? בעוד ארבעה חודשים מהיום?

אני מוכנה לבדוק את זה, אין לי תאריך כרגע , אני אחזיר את התשובה כתובה.

אני לא אוהב את זה, אני אומר לך את זה עוד פעם, אי אפשר להגיע לוועדה אחרי ארבעה חודשים להגיד היא תכונס, יכול להיות שזה לא חשוב למשרד.

מקווה שכן.

מה זאת אומרת מקווה? יכול להיות שמשרד העלייה והקליטה לא רואה בהסרת חסמים בתעסוקה לעולים כיעד, ככה זה נראה.

לפני שלושה חודשים כתב לי השר שלאחר בירור הוא גילה שלא כינסו את הוועדה, והוא הנחה לכנס מחדש את הצוות שבראשו יעמוד מנכ"ל המשרד, זאת הנחיה של השר שלכם, ההנחיה ניתנה לפני שלושה חודשים, אפשר לעלות מול לשכת המנכ"ל לשאול מתי מתכננים לקיים את הנחיית השר, לא את בקשת הוועדה, השר כתב ב-23 למרץ שהוא הנחה אותו לכנס. איפה זה עומד?

נעבור למשרד הבריאות, פרופסור יציב או מישהו אחר.

בוקר טוב, חגי זילברמן מהאגף לרישוי מקצועות רפואיים, אני רוצה להתייחס ברשותך לשני נושאים שדיברנו עליהם בוועדה הקודמת. ובעקבות החלטות הוועדה קיימנו פגישות ודיונים אצלנו עם אנשי המחשוב ועם תכנון אסטרטגי.

אחד הנושאים זה רישום טרום עלייה, זאת אומרת לאפשר לעולים בחו"ל להגיש מסמכים ולהירשם, הנושא הזה התחיל לעבוד, אנשי אגף המחשוב עובדים על זה, התחילו לפתח את הפורטל הייעודי על מנת שיוכלו להירשם, זה כמובן יהיה רק באותיות לטיניות בשפה האנגלית. הם יוכלו להגיש את המסמכים וכשיעלו לארץ ויקבלו תעודת זהות אנחנו נקשר את זה עם מספר תעודת הזהות שלהם. זאת פלטפורמה כזאת.

אני יכול להגיד שעדיין יש פערים שאנחנו מטפלים כמו כח אדם כי אנחנו צריכים מישהו שיטפל בנושא - - -

הנושא הזה, מתי תפותח הפלטפורמה האינטרנטית הזאת?

עד סוף השנה, זה נכנס כרגע לתוכניות העבודה כמובן על חשבון משימות אחרות.

מה לגבי הדברים האחרים? כרגע יש פה היום, סדר גודל בשנה האחרונה, הגיעו 80,000 עולים, מתוכם כ-1,000 רופאים ועוד רופאי שיניים, מה יעלה בגורלם?

מי שמגיע לארץ, יכול להירשם וכמובן להגיש את המסמכים, אנחנו בודקים את כולם, אין עיכוב אצלנו. מגיעים אלינו נציגים גם מהצפון, גם מהדרום, מביאים לנו תיקים של העולים מהחוויה הישראלית מארגוני העולים.

אני ארד יותר לרזולוציה בחלק השני של הדיון לכל הנושא של תעסוקת רופאים כי זה לא סוד שבמדינת ישראל חסרים רופאים, אני לא חושב שאני אומר משהו לא נכון. רק בשנת 2022 עלו לפה 901 רופאים, לצערי, רובם לא בתוך המערכת.

הסיכוי שלהם להיכנס לתוך המערכת הוא נמוך.

זה נושא אחר, אנחנו מטפלים בכל מה שקשור טרום עליה עד לקבלת הרישיון, אנחנו דואגים שהזמן מהגשת המסמכים ה-SLA יהיה זמן מינימלי וברגע שהוא מקבל את הרישיון הוא אמור לחפש עבודה.

אז בואו תתייחסו לשני דברים, אחד זה למקצוע עוזר רופא והשני לגבי הוועדה של פרופסור יציב, לגבי התקנות לרפואת שיניים.

לגבי עוזר רופא, למעשה אין הרבה מה לחדש משום שהטיוטה של ההסדרה של הנושא הזה מוכנה, למעשה צריך תוך זמן יחסית קצר להתקיים דיון בוועדת הכנסת שבו יוצגו הדברים. אנחנו מנהלים כמעט יום-יום פגישות עם היועצים המשפטים של הכנסת כדי להגיע לניסוח משותף אחיד לקראת ישיבה בוועדת הכנסת.

בוועדת הבריאות, לא ועדת הכנסת.

ועדת הבריאות כמובן.

אדוני היו"ר זה קורה עכשיו, ההצבעה בוועדת הבריאות התקיימה בשעה תשע וחצי על הצעת חוק עוזרי רופא.

זה לקריאה ראשונה?

כן, ראשונה ושנייה לדעתי, המשנה למנכ"ל המשרד מציג אותה.

החילו על זה דין רציפות?

חיובי.

אז אם זה בוועדה זה לקריאה שנייה ושלישית, אוקיי זה מתקדם.

האמת שאני לא ידעתי על זה היום, למרות שההצעה המקורית הייתה הצעה שלי. אבל בכל אופן ברגע שוועדת הבריאות תאשר את זה, זה ילך לקריאה ראשונה וכולי, סליחה ראשונה כבר הייתה.

לגבי תקנות רופאי שיניים מומחים מחו"ל?

אני אמרתי את זה פעם, אי אפשר להתקדם בלי שינוי של התקנות, צריך להבין את זה, אנחנו קיימנו עם המנכ"ל לפני בערך שבועיים ישיבה על הנושא הזה והובטח לתת לנושא הזה קדימות.

היום על פי התקנות הקיימות, כל אחד שלמד בחו"ל, לא משנה מה רמת ההתמחות, מה רמת הבחינות וכולי, חייב לעשות בחינות במדינת ישראל לכן למשל רופאים שלומדים פה ולסת, אגב בצרפת זה המקום היחידי שפה ולסת נלמד במסגרת מקצוע הרפואה ולא רפואת שיניים.

עלתה איזושהי בעיה שיש כאלו שמקבלים את הדיפלומה רק בסיום ההתמחות ולא בסיום הלימודים.

זה רופאים רגילים.

בנושא הזה לא קיימת בעיה, היום אם יש לו זכאות לתואר הוא יכול לעשות התמחות מלאה במדינת ישראל. מבחינת מדינת ישראל את הדיפלומה יקבל בסוף. הבעיה שהצרפתים לא בטוח יתנו את הדיפלומה וזה שהם משתמשים בדיפלומה הזאת כאיזשהו כלי למנוע - - -

אז מה עושה רופא שיניים שעלה לפה ועוד לא קיבל את הדיפלומה רק סיים את הלימודים?

הדבר הזה הועבר לדרג של הנציג שלנו במשרד החוץ, זה עניין של קשרים בין מדינות, אני לא הייתי שותף לדיונים האלו אבל היו כל מיני רעיונות איך להתגבר על הנושא הזה. אבל בינתיים זה לא בתחום האחריות שלי.

מישהו פה מהנוכחים יודע להגיד משהו על זה?

אני יודע להגיד לגבי רופאי השיניים שאנו מתמודדים איתם מארצות הברית וקנדה, המצב כרגע הוא שהם לא מקבלים מומחיות, הם לא פונים כי דורשים מהם הליך של בין שנה וחצי לשנתיים כולל שתי בחינות לא משנה מה ההגדרה שלהם ומה התעודות שלהם.

להסתדרות לרפואת שיניים כמו שפרופסור יציב אמר, אין שום מסלול עוקף בחינות בדומה למה שיש עם הר"י ורופאים רגילים, המצב בפועל הוא שהם פשוט לא עושים את זה.

יש המלצה לשינוי התקנות פרופסור יציב?

בוודאי.

אז עכשיו איפה זה מונח? על שולחנו של המנכ"ל?

זה מועבר ללשכה המשפטית, בלשכה המשפטית יש עומס גדול מאוד.

מתי זה עובר ללשכה המשפטית?

לדעתי הדיון עם המנכ"ל היה בערך לפני שבועיים-שלושה ואני יודע שזה מה שהוחלט, שזה יועבר. בדיוק את התאריך המדויק אני לא יודע אבל אני יכול לברר את זה. אבל גם ברגע שזה מגיע ללשכה המשפטית זה לוקח זמן.

כתוב, הוא אמר שהנושא הוצג לאישורו של המנכ"ל הנוכחי אז צריך להבין מה קרה מאז.

משרד העבודה.

שלום, מיכל אבגנים, מנהלת אגף בכיר הסדרת עיסוקים, כל המידע לעולה מתורגם ומפורסם באתר בשפות כולל תרגום של חוקים רלוונטיים ותקנות.

סליחה רגע, ביקשנו ממשרד הבריאות לפרסם את הנוהל ואת טפסי הערעור על מבחני רישוי גם בשפות זרות, על זה לא קיבלנו תשובה פשוט.

אני אבדוק את זה. אני ביקשתי שזה יטופל מאנשי התוכן אצלנו.

אז תבדוק בבקשה, אפילו אם אתה יכול במהלך הוועדה להחזיר תשובה כי לא קיבלנו על זה תשובה. סליחה בבקשה גבירתי.

כל המידע לעולה מפורסם ומתורגם באתר אז אם יש חוסרים ספציפיים שאדוני היו"ר יודע להצביע עליהם אנחנו נשמח לתרגם גם אותם.

לעניין הטפסים, מיד נציג אגף מערכות מידע יסביר את המורכבות של הדבר הזה. גם תהליכי ההכרה בתארים, כל הנושא של הליך ההקלה עבור עולים, הכרה בניסיון קודם, ניסיון נצבר בחו"ל, הכול מתורגם, אנחנו גם מעניקים שירותי תרגום עוקב ותרגום מסמכים, כלומר אנחנו לא מחכים שהעולה יתרגם בעצמו.

יש תהליך להגיש מתורגם לשפות?

הוא לא צריך להגיש מתורגם בעצמו.

השאלה אם זה מתורגם עבורו.

כן בוודאי, יש את משרד הקליטה שיכולים להעיד על כך.

מה לגבי הטפסים?

אלעד רום, אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, לגבי הטפסים אנחנו מסתמכים על תשתית של מנהל זמין של מערך הדיגיטלי, יש בעייתיות נקרא לזה, מבחינת שפות ואנחנו עובדים מול מערך הדיגיטלי, זו דרישה קיימת להעלות טפסים בשפות נוספות, כרגע נתמך עברית, ערבית ואנגלית. אבל מבחינת המערכות שקולטות את זה ואיך שזה מתנהל יש מורכבות.

מה הבעיה? לא הצלחתי להבין, המערך הדיגיטלי לא יודע לעבוד בשפות נוספות מלבד עברית, אנגלית וערבית?

בגדול כן.

יש פה נציג מהתקשוב הממשלתי? אני רוצה לפנות בכתב לתקשוב הממשלתי, נראה לי שבמדינה ששולחת לוויינים לחלל אפשר להצליח לתרגם גם טפסים לשפות. נציבות שירות המדינה.

אלינור סדון, מנהלת פרויקטים, נציבות שירות המדינה, אחראית על אתר הגיוס. אנחנו עובדים על בחינה בשלושה רבדים, גם המערך הדיגיטלי ב-GOV IL, אחר כך מור אדר תפרט על הפתרון הזה, אבל בגדול אנחנו בוחנים ספק של אודיו שמביא פלטפורמה שבה ניתן גם לשמוע את הטקסטים בשפות וגם ניתן לקרוא בשפות.

מה הכוונה אנחנו בוחנים?

אנחנו בוחנים מבחינת אבטחת מידע כי זה יצטרך לשבת באתר שלנו עם קישור וגם מבחינת זה שהוא צריך להיות מאושר כספק יחיד, כרגע, הוא בתהליכים, זאת חלופה אחת שאנחנו בוחנים.

חלופה נוספת זה באמת תרגום של האתר מבחינת הפלטפורמה הנוכחית.

לא שונה בהרבה ממה שאמרתם פה לפני ארבעה חודשים.

נכון.

עכשיו, אם נתכנס בעוד ארבעה חודשים שוב נקבל אותה תשובה.

לא בדיוק עכשיו האתר הולך להיות מפותח בשתי גרסאות, גרסה ראשונה עולה לאוויר בפברואר בשנה הבאה וגרסה שנייה בסוף 2024, באחת מהגרסאות זה חייב להיכנס, מבחינת תכולה אנחנו כרגע בוחנים לאיזו גרסה זה יכול להיכנס.

אבל אנחנו כן מייצרים פתרון ביניים, אנחנו מייצרים פתרונות שהם פתרונות ביניים לתקופה הזו, אנחנו מייצרים קודם כל כמה מדריכים, בהתייחס לכל שלב בתהליך, כל מדריך יתורגם לכל השפות, ועכשיו אנחנו נמצאים בשלב ששלושה מתוך ארבעת המדריכים כבר הוכנו. הם יעברו למלאכת התרגום ואני מקווה שתוך שלושה-ארבעה חודשים הם יהיו כבר באתר, הם יהיו ב-GOV.

כמו שאמרה אלינור גם אנחנו נתקלים בממשל זמין בפלטפורמה שקיימת להם היום לתרגום, היא לא מספיק מדויקת, היא לא מספיק טובה, אבל מנסים לחשוב כל הזמן איך אנחנו נותנים עדיין מענה שיתאים לאוכלוסייה וינגיש את המידע באופן שהם יקבלו ויוכלו להסתמך עליו וללמוד מתוכו.

משרד החינוך.

בוקר טוב, דלית אטרקצ'י, מנהלת אגף בכיר קשרי חוץ, אנחנו במפגש הקודם הצגנו את מה שאנחנו עושים כדי להקל על העולים והשאלה היחידה שנותרה פתוחה היא השאלה של מתן אפשרות למועמדים לעלייה להגיש את הטפסים והנתונים שלהם לאתר המקוון של המשרד.

זה כרגע נמצא בתהליך עבודה של אבטחת מידע, לכל המערכות שלנו אין גישה מחו"ל.

אם אני מועמד לעלייה כאן בישראל, יש לא מעט כאלה, אני חייב לומר, אנחנו במצב שבו יש מספר לא במבוטל של אנשים.

אם אתה בארץ אין בעיה.

לא עם תעודת זהות. זכאי עלייה לא אזרחים.

אם הם בארץ אין בעיה, אם הם בארץ הם יכולים להיכנס לאתר ולהגיש מועמדות, עם מספר דרכון ומספר טלפון.

אז הבעיה היא רק מפלטפורמה אינטרנטית בחו"ל?

נכון, כל המערכות של המשרד, לדעתי כל המערכות הממשלתיות, בגלל הנושאים של אבטחת מידע, חסומות בחו"ל אז צריך לנסות לפתור את זה, אנחנו עובדים על זה, אנחנו בישורת האחרונה ואני מקווה שנמצא לזה פתרון בזמן הקרוב יחד עם מנהל התקשוב אצלנו.

טוב, ז'נטה ויינברג.

שלום לכולם, שמי ז'נטה ויינברג, אני מנכ"לית ארגון מהנדסים ואדריכלים עולים, אני מאוד מודה שאנחנו משתתפים בפורום הזה. כי אנחנו שנים רבות משתתפים עם משרד הקליטה עם מנהלת האגף קלאודיה כץ, משתתפים גם בשולחנות עגולים ופורומים וגם אני רואה פה את מיכל אבגנים שלאחר פורום אחד שהשתתפנו בו יצא שעכשיו יש הקלה משמעותית לעולים חדשים, שהארגון שלנו מגיש עבור העולים הגשות.

אנחנו רואים עכשיו עלייה גדולה של הרבה מהנדסים ואדריכלים ואנחנו מגישים עבורם, לא צריך עבור כל אחד שמגיע - - -

עושים את זה באופן מרוכז במשרד העבודה?

כן במשרד העבודה, מגיע נציגה או נציג ואנחנו מגישים, עכשיו יש לנו כבר מאה תיקים להגשה הבאה.

דבר שני, יש גם הקלות כמו שאמרה מיכל, בהכרה בניסיון, זה טוב למהנדסים ואדריכלים לשלב הבא, וגם אנחנו נתקלים לפעמים בקושי ברישום למשל הנדסאים, הגיע איתי גם הנדסאי, שהוא הנדסאי בניין, הגשנו את הבקשה כי מה שטוב להנדסאים הוא שאפשר להגיש מקוון, זה יתרון להנדסאים, אחר כך מזמינים אותן לוועדה מייצגת ולפני העלייה על סמך דיפלומה נותנים תעודת הנדסאים או טכנאים.

עכשיו בוחנים אותם, שולחים את השאלות להנדסאים וטכנאים, תציג את עצמך בבקשה.

צוהריים טובים לכולם, שמי אנטון אברמוב, עליתי לארץ לפני כשש שנים, ובמשך הזמן הזה ניסינו באמת להגיש להסכמה עם מהנדסי בניין, סיימתי את לימודיי בשנת 2016 בבלארוס, למדתי כשלוש שנים, והספקתי פה במשך הזמן הזה גם במערכת להעביר לשרת בתור קצין פרויקט והנדסאי בניין בתפקידו, גם בקבע וגם בחובה. עכשיו את כל המסמכים יש במצב אלקטרוני ופיזי כאן, ועכשיו אני עובד אצל קונסטרוקטור מאוד רציני, רימון שדה מהנדסים.

אתה עלית בשנת 2016?

בשנת 2017, בשנת 2016 סיימתי לימודים ובשנת 2017 עליתי.

אתה זוכר מתי?

כן ב-10 למאי 2017.

עלית במאי 2017, מתי התגייסת?

התגייסתי ב-20 לאפריל 2018.

אוקיי, פחות משנה וכבר התגייסת.

נכון.

בן כמה הייתה כשעלית?

הייתי בן 20.

אוקיי, אחר כך התגייסת, ואת ההכרה בתעודה קיבלת לפני הגיוס?

לגבי הסמכת הנדסאי? בשנה הראשונה בשירות יחד עם המפקד שלי הגשתי בקשה ואחרי זמן מה קיבלתי את ההזמנה לוועדה, שאלו כמה שאלות ואחרי כמה חודשים נמסר לי שאני יכול לקבל רק הכרה כטכנאי, לאחר מכן שאלנו למה לא הנדסאי כי למדתי יותר משלוש שנים.

מסרו שזה הגלל שחסר תעודת בגרות מלאה, עשיתי תרגום של התעודה כי למדתי 11 שנים בבית ספר וקיבלתי תעודת בגרות מלאה. עשיתי תרגום והכרה מלאה בארץ והגשנו עוד פעם וזומנתי שוב פעם לוועדה בשנת 2020 בסוף השרות שלי בקבע.

לפני זה קיבלתי מספר רב של שאלות להכנה לבחינת המקצוע, שאלות להנדסאים. עברתי את כל ההליך ובסוף שאלו לגבי רעידות אדמה, תחום סיסמי שאפילו מהנדסים אצלנו שלומדים מעל חמש שנים - - -

זה לא היה ברשימת השאלות, רק מהנדסים יודעים את זה.

ובשורה תחתונה?

פסלו אותו.

במכתב שקיבלתי אחרי כמה חודשים.

כל דבר לוקח כמה חודשים. זה מול משרד העבודה?

בדיוק כן, זה דרך משרד העבודה כן, משרד רישום הנדסאים.

העניין נפתר מאז?

מסרן כי חסר קורס של רעידות אדמה שלא קיים אפילו למהנדסים אצלנו, אז אני אמרתי בוועדה שאין לי שום בעיה להשלים קורס מסוים או ללמוד.

הנדסאים כאן עושים את הקורס הזה?

ממש לא.

למה דורשים ממנו משרד העבודה קורס שאפילו כאן לא עושים?

נראה לי שהמפקח טעה בשאלה כי ברשימת שאלות להנדסאים לא קיימת השאלה הזאת בכלל, זה קשור רק למהנדסים.

מישהו יכול לענות על זה?

כן אני, מיכל. קשה לי להתייחס למקרה הספציפי כי אני לא מכירה את כל התמונה המלאה, אבל אני רגע אומר שהנדסאי שנרשם במדור מקבל סמכויות תכנון למבנה של עד ארבע קומות, ובמבנה של עד ארבע קומות חלים גם היבטים של רעידות אדמה, והנדסאי במדינת ישראל לומד רעידות אדמה. יכול מאוד להיות שזו הסיבה, אבל אני צריכה לבדוק.

מה שאני מבקש אחר כך ז'נטה יחד עם מיכל ואנטון תראו מה הבעיה.

הפטנט שבו חולפים כמה חודשים, הולכים, חוזרים, חולפים עוד כמה חודשים זאת בדיוק הבעיה, את התהליכים האלו צריך לקצר.

ואם יש צורך בקורס אנחנו יכולים לממן ואוצ'ר, זה בדיוק לזה מיועד.

בסדר זאת ההשלמה הנדרשת. תודה.

יוחנן, מנכ"ל עמותת גבהים.

בוקר טוב, צריך לציין את החשיבות שיש לעמותות לבוא ולעבוד ביחד עם משרדי הממשלה רלוונטיים כדי לתת מענה הוליסטי לכל התחום שקשור לעולים חדשים בייחוד בתחום התעסוקה שזאת המומחיות שלנו.

בנושא הזה רציתי לציין כי בנושא של הרופאים קיימנו ב-31 למאי כנס לטובת רופאים עולים, הגיעו מעל 110 רופאים שנמצאים בשלבים שונים בעלייה, היו כמובן נציגים בכירים של משרד הבריאות, של המועצה המדעית ושל משרד העלייה והקליטה.

ראינו וחווינו את הכאבים שיש לאותם רופאים, הרופאים העולים, וציינת בהתחלה ואתה צודק, חסרים רופאים מצד שני הם הולכים דיי מהר לאיבוד. רצינו להיות גורם מתכלל שעולים יוכלו לבוא ולהבין מה כל אחד מהמשרדים השונים יכולים לתת להם.

מה שהבנו, שאנחנו מתכוונים לעשות, זה לתת פתרון בליווי פרטני לכל עולה, כי כל עולה נמצא בשלבים מאוד שונים, כל אחד צריך סיוע כזה או אחר וצריך מישהו שבאמת יוכל ללוות אותם באופן פרטני זה דברים מאוד מאוד קריטיים שאנחנו רואים בעיניי.

כמובן, נעשה זאת בשיתוף פעולה ובסיוע של כל המשרדים הרלוונטיים כי זה חשוב, אני חושב שבזה נוכל לפחות לתרום את חלקנו.

תודה, אסיה ציירסקי הסוכנות היהודית.

שלום לכולם, אני בהחלט רוצה כן לומר שאנחנו גם בסוכנות היהודית מרגישים לאחרונה שחלים שינויים גם במשרדי הממשלה וגם בעמותות לכיוון הקלות, הטבות, זכאויות, משרד העבודה תודה לכם. והקלות שהמשרד נותן לעולים גם מכל ארצות מוצא אבל גם לעולים מסוימים עקב המצב הקריטי, משרד הבריאות שמפתח אתר בשפות ועוד מעט יהיה באמת מובנה ברור, מובן בשפות.

עמותות שחוברות יחד אתנו ועם משרדי הממשלה ליצירת פרויקטים שלמים של עידוד עלייה, קליטה ותעסוקה, דברים קורים והרבה. מה שלדעתי מאוד חסר לנו כארגונים ובטח לעולים ומועמדי עלייה הוא איזשהו מנגנון, נוהל או משהו דומה לחשיפת המידע הזה, לעדכון של אותה אוכלוסייה שזה קורה כי קורים עדכונים, הטבות, הוראת שעה.

קלאודיה בזמנו הייתם עושים כנסי תעסוקה.

עושים פורום ארגוני עולים.

אנחנו מעודכנים כאן, זה מצוין אבל זה לא בדיוק פלטפורמה יום יומית, קשה מאוד לעשות מוניטורינג על כלל משרדי הממשלה, וזה לא בעמוד בראשי זה אי שם באגף של אגף של אגף ובטח לא ביכולתם של עולים לעשות מוניטורינג, אז קורים דברים נפלאים שמאוד יכולים לעזור גם למועמדי עלייה טרום עליה וגם לעולים אבל זה לא נגיש להם ואין לזה חשיפה.

אם אפשר לפתוח, אני לא מדברת על מנגנון טכנולוגי כנראה זה סיפור וקשה, נוהל במייל כמו שמשרד העלייה וקליטה שולח פעם בתקופה הוראות שעה ועדכונים שיצאו להם ומעדכן את כולנו, איזשהו נוהל, מייל, תפוצת נאטו, כל דבר אפשרי, תודה.

ברור, תודה. רצית לשאול משהו חבר הכנסת אלקין?

רציתי לשאול את נציג משרד המשפטים, חנן ארליך, מה לגבי קבוצה מקצועית אחת שהעמקתי בה לאחרונה ולא הצלחתי להבין את ההיגיון איך שזה מאורגן וזה עורכי דין, לפי מה שהבנתי, נכון לעכשיו, עורך דין כדי לקבל רישיון עבודה בארץ, יש שתי סוגיות.

אחת יש הבדל אם הוא בעל רישיון בארץ המוצא כן או לא, לגבי הסוגיה של הניסיון שיש לו ומה הוא חייב ומה לא, אבל חלק מארצות המוצא לא הייתה שם חובת רישיון בעיסוק במקצוע ולכן זה מייצר אפליה בין המדינות השונות האפשרות הזאת.

כדי לשקול זאת מחדש ובמדינות שלא הייתה חובת רישיון לאפשר מסלול אלטרנטיבי שהניסיון פוטר מאותם דברים כפי שפוטר היום עורכי דין שבאים ממדינות שכן הייתה חובת רישיון זה דבר אחד. אני חושב שחקקו את זה בזמנו בחוק לשכת עורכי הדין לא לקחו את זה בחשבון שאין חובת רישיון בארץ המוצא אלא זה בנוי אחרת.

הדבר השני שעוד יותר מוזר ואני הבנתי שזה מופיע בחקיקה הראשית ומעניין אותי איך היום משרד המשפטים יודע לתרץ את זה כי זה חוק ישן, שהגוף שמופקד על הבדיקה הוא אוניברסיטה העברית בלבד, איך יכול להיות בחקיקה, שהמדינה מעבירה לאוניברסיטה ספציפית את הסמכות של בדיקת התעודות, אני לא פגשתי את זה בשום מקצוע אחר והשאלה איך משרד המשפטים מתייחס לזה, אני למשל כחבר כנסת רוצה לשאול כל מיני שאלות על כל מיני החלטות ומדיניות והם לא חייבים לי כי הם בסך הכול גוף יחסית פרטי, גוף ציבורי לא גוף שמייצג את המדינה, איך הם יכולים להפוך לגוף שמסמיך מטעם המדינה?

חנן ארליך, יעוץ וחקיקה. לגבי השאלה הראשונה אני אענה באופן כללי, הנושא של הקלות ברישוי לעורכי דין עולים, בכלל, לאו דווקא בהקשר הספציפי של מי שמסלול הרישוי שלו באותה מדינת המוצא היה שונה, הוא נושא שאנחנו בוחנים אבל כבר הרבה מאוד זמן, אני חייב לציין שאנחנו נתקלים בקשיים מול לשכת עורכי הדין בכל מיני הצעות ואפילו סיכומים מסוימים שהגענו אליהם שיש בהם הקלות בנושאים האלו, לשכת עורכי הדין לא מעוניינת באופן כללי.

איזה קשיים? אנחנו יודעים לעבוד גם מול לשכת עורכי הדין.

אבל זה לא קשור ללשכה, בסוף נקבע בחקיקה הדברים שאני דיברתי עליהם.

נכון אבל הדברים נעשים בהסכמה ולא בכפייה.

גם סוגיית הרישיון אלטרנטיבי לכל מיני קיצורים וגם מעמדה של אוניברסיטה העברית לפי מיטב הבנתי חוקקו בחקיקה ראשית.

אני אתייחס, הדברים בחקיקה, בסופו של דבר משרד המשפטים אחראי על חקיקה.

המשרד גם הרבה פעמים יוזם תיקוני חקיקה.

נכון, הרצון במסגרת מערכת היחסים הכוללת מול לשכת עורכי הדין ומול כלל היחידות המקצועיות שלנו, בין היחידות שלנו לבין הגופים הרגולטורים הרלוונטיים והגופים הציבורים הרלוונטיים ויש הרבה כאלו, הדברים בדרך כלל נעשים בהסכמה.

יש כבר הקלות שנוגעות להשלמת הסמכה בעיקר של עורכי דין עולים או הכרה בהם בהקשרים של התמחות, בהקשרים של הבחינות שצריכים לעבור.

לזה התכוונתי. אבל ההקלות האלו מותנות ברישיון ובמדינות שלא הייתה חובת רישיון זה למעשה מפספס את המטרה כי שם - - -

חבר הכנסת אלקין, זה נושא שאני לא הכרתי אותו לעומק ואנחנו נעשה עליו דיון.

לגבי האוניברסיטה העברית יש לך תשובה? הרי אין לזה תקדים, אני לא מכיר. אני מציע לך לבדוק את זה, זה אירוע מהזמן שאולי זאת הייתה האוניברסיטה היחידה שהייתה פה אבל זה שהיום זה כך זה הזוי.

נבדוק במה מדובר ואם נצטרך לעבוד לשינוי נעשה זאת.

תודה רבה. דוקטור ז'רמי זרביב בבקשה.

שלום, לא חל שינוי מאז החלטת הממשלה חלק מהעניינים עדיין לא ברורים בשביל הפסיכולוגים. עשינו סקר לפני ארבעה חודשים בקרב עולים פסיכולוגים דוברים צרפתית ורק 29% סיימו את ההתמחות שלהם ויותר משליש מהפסיכולוגים העולים מוותרים על ההכרה בהתמחות.

זה הפסד כפול, אחד, הפסיכולוגים לא יכולים לעבוד במקצוע שלהם ולא מקבלים את ההכרה ושתיים המטופלים העולים אשר זקוקים לפסיכולוגים שמדברים צרפתית או את שפתם לא יכולים לקבל שירות ומענה.

אנחנו צריכים שוב את עזרתכם.

מה החסם?

הקריטריונים לא ברורים ולכן מוותרים אז חסר כוח אדם עכשיו ואנחנו מפסידים כוח אדם כי אין שום שינוי.

קלאודיה תגובה?

יש לנו כאן נציגה.

להבנתנו הקריטריונים ברורים ומפורסמים באתר, יחד עם זאת - - -

בשפה הצרפתית?

בכמה שפות, בישיבה הקודמת הצעתי שיפנו אלי באופן אישי, נתתי את המייל כדי שנוכל לבחון ביחד ולהבין ולא קיבלתי שום פניה, אם אני אקבל פנייה אני אוכל לעבור עליה ולהבין על מה מדובר. כל עוד אני לא מקבלת פניה אני לא אוכל לדעת על מה מדובר ולא אוכל לטפל בזה.

מה שאני מבקש זה שתפנו בבקשה עם העתק לוועדה, וגם תשובות שיינתנו, אביגל, תתנו עם העתק לוועדה. תודה רבה.

תודה רבה, שלום לכולם, אני רק אציין בנושא הזה שאחד החסמים הגדולים הוא שהוועדה מבקשת סילבוס מפורט של הלימודים ולא מסתפקת בכותרות ובגיליון הציונים אנשים שלמדו לפני יותר משלושים שנה לא מצליחים - - -

את מדברת על פסיכולוגים?

כן.

תעשו את זה בצורה מסודרת ונוכל להתייחס לזה.

אנשים פונים מהרבה ארצות עם הרבה בעיות ואנחנו נותנים הרבה פתרונות אישיים, כלומר אנחנו בודקים איש-איש פניה-פניה ולכן אני מציעה שתפנו וננסה לבדוק.

תודה רבה.

כמה נושאים, עברה קריאה טרומית של החוק של הפדולוגים, אנחנו יודעים שבהחלטת ממשלה היה כתוב פודיאטרים אבל אנחנו גם יודעים שהפדולוגים נכללו באותה תקופה גם בתוך החוק הזה, לצערנו הרב זה נפלט ברגע האחרון, אני אשמח לשמוע מפרופסור יציב איך זה מתקדם כי אני יודעת שזה כבר עבר שלב מאוד מאוד חשוב ונשמח לשמוע על זה.

לגבי הפסיכולוגים והוצאות תרגום, קלאודיה, אני אשמח מאוד לראות איזה תיק של תואר שני כאשר משרד הבריאות מבקש סילבוסים מסתכם ב-3,000 ש"ח.

אנחנו לא מבקשים יותר סילבוסים מתורגמים בתרגום עם אישור נוטריוני.

התרגום גם עולה כסף, בכל מקרה התיקים שמגיעים אלי זה בממוצע 8,000-16,000 ש"ח אדרבא שעכשיו משרד הבריאות מבקש, אני יכולה להעביר את ההוצאות אני אעביר לכם, להוסיף דרישה של הכרה של התואר השני שזה עולה עוד קצת כסף.

לעניין רופאי השיניים אני כן אציין שהתמחות של רופאי שינים אנחנו מדברים על אנשים—

זה מה שמשרדים מבקשים מכם?

כן צריך גם להגיש רמה של תואר שני וגם תוכן הלימודים שזה בשביל הרישיון והמשך ההתמחות. בשביל לקבל את האישור של השקילה בתואר שני צריך להוציא עוד בערך 600-800 ש"חל כדי לקבל עותק של כל המסמכים שהנוטריון עשה.

אז כל זה מתווסף ובסופו של דבר אנחנו מגיעים לערך של 8,000 ש"ח.

אני אתייחס לזה.

לגבי רופאי שיניים, התמחויות של רופאי שינים, אני כן רוצה להגיד לכם שכל העולים מצרפת שהגישו בקשה, אף פעם לא קיבלו הכרה, אני מכירה רק שתיים לפני כעשרים שנים, וכרגע יש אנשים שמחכים לתשובה אחרי שנתיים שהגישו בקשה, זה פשוט לא יאמן.

את מדברת על פה ולסת נכון?

לא אני מדברת על התמחויות אחרות ברפואת שיניים, אורתודנטיה, מקצועות אחרים. תודה רבה.

אני רוצה להגיד בהקשר למה שאסיה אמרה קודם, הבעיה של ריכוז הנתונים מכל המשרדים, בדקתי במערך הדיגיטלי תוך כדי הדיון, יש מנגנון חיפוש שנקרא אירועי חיים: דירה, מעבר דירה, כל מיני שלבים בחיים. אין היום אירוע חיים שנקרא קליטה ועלייה, ברגע שיהיה כזה הם מרכזים את הנתונים הרלוונטיים שם מכל משרדי הממשלה.

זה במערך הדיגיטלי?

כן, אז אפשר להניע את התהליך הזה.

זה נושא מצוין שאם הייתה ועדת מנכ"לים שמתכנסת אחד לכמה זמן, כנראה שזה היה עולה שם. רונן פוקסמן בבקשה.

כן, אז בכמה נקודות אני רוצה להתייחס למה שידידי יוחנן מגבהים אמר, הסיפור של עמותות העולים שנכנסות. כידוע, המגזר השלישי נכנס כשיש ואקום במגזר הראשון, אני חושב שכמות עמותות העולים שמתעסקות בנושא רישוי מקצועות הבריאות מצביעה על ואקום קצת גדול וזה קצת עצוב ואנחנו בקשר כל הזמן עם האגף הנהדר של פרופסור יציב וחגי, הם פשוט בתת כוח אדם.

ומה שיוחנן דיבר על ליווי, אין היום כרגע לצערנו המוקד לא מאויש בשפות או לפחות לא בצורה מספקת. אם עולה רוצה לדעת איפה התיק שלו נמצא בשלב הרישוי, לא קיים, הוא חייב להתקשר אלינו אנחנו סוג של נתקשר לחגי ולעובדות הנהדרות שלו, נבקש טובה, אם יסכימו יגידו אם לא הם ישלחו אותו למוקד ואז הוא נכס ללופ של המוקד.

הנושא של ההסתדרות לרפואת שיניים, בפקודות רופאי השיניים יש סעיף מפורש שמדבר על פטור מהתמחות, משום מה ההסתדרות לרפואת שיניים כמו שצוין פה זה גילדה, ומנסים לשמור על עצמם, הם לא נותנים לאף אחד להיכנס, ואם צריך לשנות חקיקה - -

יש פה נציג של הסתדרות רופאי השיניים?

- - צריך לתפוס את השור בקרניו ולשנות. אבל לדעתי, אני לא משפטן, אבל התייעצנו עם משפטנים הנושא הזה קיים ואפשר הכול להנחת דעתו של המנהל.

נושא שלישי שמאוד חשוב לי וצר לי שהוא לא עולה פה זה נושא הסיעוד, אני חושב שכל המשתתפים פה יסכימו איתי שכיום לקבל הכרה כאחות או אח מחו"ל זה המקצוע שהכי קשה לקבל בו הכרה במשק הישראלי לעולה.

זה בתחום טיפולך פרופסור יציב?

לא זה מנהל הסיעוד.

לדעתי זה חבל כי זה כן היה בהחלטה הקודמת אבל פה לא הייתה התייחסות אני חושב שצריך לזמן על זה דיון כי זה נושא בוער וכואב.

דבר אחרון שקשור לאולפנים, אדוני היו"ר אני יודע שזה נושא שאתה מאוד מאוד עסוק בו, כרגע יש לא מעט מקצועות שדורשים מבחן עברית ואנחנו פה בלופ כפול, מקצועות גדולים ונדרשים שלא יכולים לקבל, לי עכשיו יש בתיבת הדואר האלקטרוני שתי עולות קלינאיות תקשורת שנבחנו ופשוט מחכות לתוצאת הבחינה.

התוצאות גם לוקח זמן?

התוצאות לוקחות בין חודש לשלושה חודשים אלא אם כן מבקשים בקשה אישית ממעוז, שעוזר מאוד אבל זאת לא הדרך.

תודה.

אני רק רוצה לעדכן שבדקתי והטפסים, טפסי הערעור ויתר הטפסים תורגמו לשפות כפי שביקשתם בדיון הקודם אז זה בוצע.

להתייחס למה שרונן והאחרים אמרו, קודם כל ישנו הנושא של הפדולוגים שהועלה כאן. צריך להבין הפדולוגים זה מקצוע שהוא ייחודי לצרפת ואותם בוגרים שלמדו בצרפת כמה שנים ובאו לארץ אין להם תואר אקדמי. וזה בעצם הייתה הבעיה העיקרית בכל הדיונים שהיו עד עכשיו כי בחוק מקצועות הבריאות משנת 2008 כל מקצועות הבריאות שקיימים כיום הם מקצועות אקדמיים וזה עקרון שמשרד הבריאות שמר עליו לאורך כל השנים וגם היום.

ישנם כל מיני ניסיונות לפצח את העניין הזה אבל בסך הכל זה מאוד חשוב שמקצועות הבריאות באמת בעלי חשיבות עליונה בריאות הציבור, שהעוסקים בו יהיו כאלה שבאמת עברו.

זאת הייתה בעיה, למרות שאני מוכרח להגיד שבדקתי את הסילבוס של הפדולוגים, אין הבדלים מהפודיאטרים, ההבדלים לא כל כך גדולים.

לא צריך לרדת לרזולוציה הזו.

בסדר, לא ניכנס לזה, אבל בכל אופן יש פה בעיה עם הנושא הזה, אני קיימתי בימים האחרונים ישיבות. יש חברי כנסת שמנסים לקדם את זה, אני נפגש איתם בעוד כמה ימים, אנחנו מנסים למצוא איזשהו פתרון מכיוון שלאנשים האלו אין תואר אקדמי, האם אפשר נניח ליצור חוק נפרד עבורם.

לא נעים לי לומר, מנסים למצוא לסיפור הזה פתרון 15 שנה, צריך ליצר איזשהו פתרון ביניים כי ברור שיש פער בין המדינות, רק אף אחד לא מוכן לעשות את זה כי לא רוצים לאפשר לאנשים להיכנס לתוך המערכת הזו ובזה נגמר הסיפור, זה אותו סיפור ברופאי שינים, פדולוגים פודיאטרים, משאירים את האנשים תלויים ועומדים סלח לי פרופסור יציב, יותר מדי זמן, עוד חוק ועוד פעם חוזרים והכנסת מתפזרת וחוזרת מתפזרת וחוזרת, הסיפור הזה זה סיפור שהיה אפשר לפתור אותו לפני עשר שנים.

אני הגשתי הצעת חוק בשנת 2016 לקחתי את כל התקנות שלא תיקנו והבאתי אותם בחקיקה.

אז מה הייתה הצעה? להכניס אותם לחוק מקצועות הבריאות בלי תואר אקדמי?

כן, צריך לייצר חריגים, אין מה לעשות.

כן, כמו שיש תיקון 4 לחוק גם בלי תואר אקדמי.

זה יצור תקדים שכשיש באזור החמישה עשר - - - שמחכים להיכנס.

התקדים קיים פרופסור יציב.

יכול להיות שמגיע להם צריך לבחון את זה, אני לא אומר שלא מגיע להם, יכול להיות שמגיע להם, העולם מתעדכן, אי אפשר להישאר במקום, יש פה כל מיני מקצועות, יש עוד מקצועות שנכנסים לתחום יש אנשים שבאים לפה מכל העולם.

יש דברים שאין אותם פה, אין פה הכשרה של פדולוגים ופודיאטרים.

כל הפודיאטרים שנמצאים פה במדינת ישראל זה כאלו שעשו את ההתמחות בחו"ל.

שולחים לי תמונות מתוך אתר משרד הבריאות, לא תורגם הערעורים והטפסים, אין אפשרות אין תרגום.

צריך לציין שבעקבות החקיקה של הפודיאטרים הפדולוגים נפגעו והם כבר עכשיו לא יכולים - - -

אני אומר, כל הצעה, אני עושה כל מאמץ אבל העיקרון של להכניס אותם לחוק מקצועות הבריאות זה תקדים שיש בערך 20 מקצועות שמחכים רק - - -

מה יקרה? תכניס את הפדולוגים לחוק.

אפשר לעשות חוק נפרד.

בסדר תעשה חוק נפרד, משרד הבריאות צריך לעשות את זה, זה לא צריך להיות בהצעות חוק פרטיות שנגררות. משרד הבריאות יודע שיש בעיה של פדולוגים הוא מעביר חקיקה ממשלתית, לוקח שלושה חודשים, לא כמו שצריכים פתאום לסדר משהו ומעבירים ב - 24 שעות, שלושה חודשים ומסיימים בלי ועדות בכנסת ובלי דיונים ועוד פעם באים ומתלוננים ועוד פעם עונים את אותם תשובות ושואלים אותן השאלות, אותו דבר.

סלח לי, אני כבר די חסר סבלנות לעניין הזה, מאז שאני בתוך המערכת הציבורית מאז שאני מנכ"ל משרד הקליטה, מאז ועד היום הכול אותו דבר וזה עוד היה לפני.

סליחה.

לאחרונה היה דיון משותף של שני המשרדים עלייה וקליטה ומשרד הבריאות עם המנכ"לים, והשר. וסוכם באופן עקרוני שבאמת יהיה תקן ייעודי, ייחודי לעולים בתוך האגף שלנו שיעסוק אך ורק בנושא העולים. הדבר הזה יקל במידה רבה.

מתי זה יקרה?

יש הסכמה, אם היה תלוי בי היה קורה מחר אבל זה תלוי בהסכמה ובפרוצדורות שקשורות בהסכמה הזו.

יש לי בקשה מנציבות שירות המדינה, מאחר וסוכם בין השרים על תקן, ממשרד הבריאות או משרד הקליטה, אפשר למנות כבר עכשיו ממלא מקום, עד שיעשו את כל הליכי הגיוס, ממלא מקום מבחוץ, יש פרקטיקה כזאת בנציבות שירות המדינה, הנושא הזה הוא קריטי, אנשים תלויים ועומדים.

אני מבקש לבחון את זה, אני רוצה לסכם את הדיון, ראשית, המצב לא טוב וגם לא נראה שהוא משתפר. אני מרגיש שאנחנו מדיון לדיון עוסקים באותן הבעיות עם אותן התשובות, אני חייב לציין לטובה את משרד העבודה שבאמת הדברים נעשו שם, תורגמו הדברים שביקשנו, בוצעו בקשות שביקשנו, תמיד יהיו בעיות, אני רק מצפה שמדיון לדיון נדון בבעיות אחרות, אנחנו דנים כל פעם באותן בעיות וזה חזור על עצמו.

מסר למשרד העלייה והקליטה, לא סביר בעיני שלפני ארבעה חודשים הוועדה פונה בבקשה לכנס ועדת מנכ"לים, כעבור חודש השר חוזר אלינו בתשובה שהוא הורה למנכ"ל לכנס את ועדת המנכ"לים ובאים פה לדיון שלושה חודשים אחר כך והוועדה עדיין לא כונסה, זה אינטרס לא שלי, זה אינטרס של משרד הקליטה לכנס את הוועדה הזו.

זאת החלטה ממשלה שמשרד הקליטה קידם בזמנו מתוך הבנה שכשישבו מנכ"לים או דרג בכיר שהמנכ"ל מינה בתוך המשרד כדי לפתור את הבעיות האלו הן יפתרו, זה מה שזה עושה, זה מה שזה עשה, זה מה שזה יעשה היום, זה אינטרס שלכם לכנס את הוועדה.

אני רוצה תשובה היום מתי הוועדה הזו מכונסת, זאת העבודה של המשרד זאת לא עבודה של אף אחד מהמשרדים האחרים זאת עבודה של משרד העלייה והקליטה קודם כל ושם אני מבקש גם שיהיה דיון על מימון והקלה בתרגומים כחסם מאוד מאוד משמעותי בהכרה בתואר.

צריך להבין שעצם ההכרה בתואר מייצרת את הפלטפורמה לעולה לקבל מקום לתעסוקה.

הסתדרות רופאי השיניים וכל הסיפור של רפואת שיניים גם מונח לפתחו של משרד העלייה והקליטה, בסוף יש משרד ממשלתי יש מנכ"ל הוא יכול לזמן אליו הוא יכול לקרוא אליו ממשרד הבריאות את הבכירים , זה התפקיד של משרד העלייה והקליטה, לתכלל את כל האירוע הזה, ולדחוף את משרד הבריאות ואז אנחנו נבוא אליכם לעזר.

אני מבקש לפנות למערך הדיגיטלי הלאומי, אחד על אפשרות תרגום מעבר לעברית, אנגלית וערבית, והדבר הנוסף זה ליצר, תעזור לנו אחר כך בניסוח, בנושא הזה שנקרא אירוע חיים במערך הדיגיטלי את הדבר הזה שנקרא קליטה מה שיאפשר לאחד את כל התחומים וכל המשרדים תחת מקום אחד.

אגף התעסוקה במשרד הקליטה, אני לא יודע כמה כנסים יש לחשיפת מידע לעולים, לדעתי אחד בשנה, זה אולי לא מספיק.

עשינו פעם אחת בשנה ועכשיו נוכח מספר כדול של עולים עשינו רק השנה מעל עשרה כנסים, כולל כנס של גבהים שאנחנו חלק ממנו, ובינריים זה מה שאנחנו עושים. נעשה לרופאים, לאחיות, לפסיכולוגים, לעורכי דין וממשיכים.

כל עולה חדש שמגיע מאחר שיש עומס בלשכות, ומאחר ויש את כל עניין העברית אנחנו החלטנו לעשות את זה כוובינר, לוקחים מתוך המערכת את כל העולים ועושים לזה מעקב.

אני מבקש לקבוע דיון להכרה בעורכי דין עולים, וספציפית ננסה לפתור גם את הבעיה הזאת, אפשר להוסיף גם את רואי החשבון. הם מקצועות דומים.

אני מבקש רונן, שתעביר לנו בנושא הסיעוד חומר שנבין בדיוק איפה חסמים.

זה משרד המשפטים.

רק שנראה איפה זה עומד אם צריך דיון או פניה בכתב סביב זה, לצערי שוב אנחנו שומעים על העברית כחסם במובן של האולפנים, אנחנו עוקבים אחר הנושא הזה, צריך להוציא פניה למשרד החינוך להעביר תוצאות בטווח הזמן המיידי, אין סיבה שתוצאות ייקחו שלושה חודשה חודשים.

תודה, הדיון הזה נעול.


הישיבה ננעלה בשעה 11:15.