פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
76
ועדת הכספים
07/05/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 129
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ט"ז באייר התשפ"ג (07 במאי 2023), שעה 20:53
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 07/05/2023
פרק ט' (מסים), למעט סעיפים 41-40 ו-47-45 מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק א' (מטרת החוק) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק כ"ו (תחילה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק י"א (תחילה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
פרוטוקול
1. פרק ט' (מיסים), למעט סעיפים 41-40 ו-47-45 מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
סעיפים 49-48, ניכוי דמי ביטוח לאומי – דיון והצבעות
2. פרק א' (מטרת החוק) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
סעיף 1, מטרת החוק – דיון והצבעות
3. פרק כ"ו (תחילה) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
סעיף 98, תחילה – דיון והצבעות
4. פרק י"א (תחילה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
סעיף 52 – תחילה – דיון והצבעות
פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
סעיפים 11(2) ו -12(א), ניכוי דמי שכירות – דיון והצבעות
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
ולדימיר בליאק
שרן מרים השכל
אימאן ח'טיב יאסין
אופיר כץ
יונתן מישרקי
חנוך דב מלביצקי
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
אליהו רביבו
עאידה תומא סלימאן
ערן יעקב - מנכ"ל רשות המיסים, משרד האוצר
מירי סביון - משנה למנכ"ל רשות המיסים, משרד האוצר
ישי פרלמן - עו"ד, רשות המיסים, משרד האוצר
עופר שרון - עו"ד, רשות המיסים, משרד האוצר
רודין נפסו - עו"ד, עוזר ראשי משפטי, רשות המיסים, משרד האוצר
אסף וקסלר - רכז שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר
יפתח עשהאל - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר
יואב הכט - רפרנט תקציבים, אגף התקציבים, משרד האוצר
ליהי קושנר גינוסר - עו"ד, משרד המשפטים
ג'ק בלנגה - לשכת רואי החשבון בישראל
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת, יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
פרק א' (מטרת החוק) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612
סעיף 1, מטרת החוק – דיון והצבעות
פרק א' (מטרת החוק), מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית בשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2020.
1. מטרה
חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות במטרה להעלות את רמת החיים בישראל, לחזק את הצמיחה במשק ובכלל זה הצמיחה לנפש, להגדיל את התעסוקה, את הפריון במשק ואת רמת התחרות בו, להוזיל את יוקר המחיה בישראל ולצמצם את הנטל הרגולטורי, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנים 2023 ו-2024.
הסתייגות מספר 1. בסעיף 1 להצעתה חוק, במקום "להעלות את רמת החיים בישראל" יבוא "לדרדר את מדינת ישראל למדינת עולם שלישי".
אני אתן לך בהסתייגות הבאה כי זה באמת דבר דרמטי. אני לא כל כך זוכר שהיו הסתייגויות על מטרת החוק.
הסתייגות מספר 3. בסעיף 1 להצעת החוק, במקום "בא לתקן חוקים שונים" יבוא "חוק זה בא להרוס חוקים שונים".
השבוע, בעוד יומיים, מציינים, ב-9 במאי, את יום הניצחון על גרמניה הנאצית. כל שנה במשך עשרות שנים בישראל מקיימים טקס בהר הרצל במעמד שר או שרת הקליטה. השנה הטקס לא מתקיים וזאת על פי החלטתו של שר הקליטה. זה זלזול.
הסתייגות מספר 6. בסעיף 1 לחוק אחרי "ולצמצם את הנטל הרגולטורי" יבוא "למעט כל התחומים שיידונו בחוק זה".
הסתייגות מספר 10. בסעיף 1 להצעת החוק, אחרי 1. מטרה יבוא: "1א. מטרה נסתרת, ובו ייכתב מטרת חוק זה לעשות בניגוד להמלצות הדרג המקצועי באוצר ולרעת מדינת ישראל".
אני רוצה לנמק. חצי דקה. אנחנו יודעים שבדיקות כמו MRI ו-CT מזמן כבר נכנסו לשגרה. המחשבים שעושים את הבדיקות האלה כבר לא נחשבים מחשבים מיוחדים. צריך להוציא אותם מתקנות בריאות העם שאמנם עודכנו לפני שנה אבל עדיין לא מספיק ולא תואמות את המציאות.
הסתייגות מספר 12. בסעיף 1 להצעת החוק, אחרי סעיף 1, מטרה, יבוא "מטרה נסתרת ובו ייכתב מטרת חוק זה לשמר את הסטטוס קוו הכללי במדינת ישראל".
הסתייגות מספר 14. בסעיף 1 להצעת החוק. אחרי "לקבוע הוראות נוספות" יבוא "לקבוע הוראות נוספות המגבירות את הנטל הרגולטורי בסתירה מוחלטת בהמשך להפחתת הנטל הרגולטורי".
הסתייגות מספר 17. בסעיף 1 להצעת החוק, אחרי "והכול בהתאם ליעדי תקציב מדיניות כלכלית" יבוא "ובלבד שראש הממשלה - - -"
אני. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עושה דירוג ליישובים, דירוג כלכלי-חברתי. השיטה שלהם לא נכונה. למשל, יש הרבה אקדמאים עולים חדשים שהגיעו לכאן ולמדו 20 ויותר שנים והם בעלי תארים אקדמיים אבל לא עבדו כאן אפילו לא יום אחד ומקבלים קצבה נמוכה אבל בגלל שהם בעלי השכלה גבוהה הם מקבלים דירוג גבוה יותר.
הסתייגות מספר 27. בסעיף 1 להצעת חוק זה, אחרי "חוק זה בא לפגוע בחוסן הכלכלי של מדינת ישראל" יבוא "- - -"
הסתייגות מספר 34. בסעיף 1 להצעת חוק זה, יבוא "חוק זה יביא להפרעות חברתיות אשר יבואו לידי ביטוי- - -"
אני רוצה לנמק. ילדים ביישובים בפריפריה לא זוכים למורים טובים כי לא משתלם למורים טובים שלמשל מלמדים מתמטיקה חמש יחידות לעבוד בפריפריה.
הסתייגות מספר 44. בסעיף 1 להצעת החוק יבוא "חוק תקציב זה אינו נותן מענה לטיפול בפשיעה במגזר הערבי".
הסתייגות מספר 49. בסעיף 1 להצעת החוק במקום "להוזיל את יוקר המחיה" יבוא "לייקר את יוקר המדינה".
הסתייגות מספר 50. בסעיף 1 להצעת החוק, אחרי חוק זה יבוא "להפוך את ישראל ממדינה מפותחת למדינה...".
אנחנו חייבים להחזיר את המוחות והמדענים לארץ, אלה שיצאו להתמחות ואנחנו לא נדע לקלוט אותם בחזרה. הם יצאו ולא חוזרים כי אנחנו לא יודעים לקלוט אותם בחזרה. המדינה צריכה לתפור להם חבילות קליטה, להם ולמשפחות שלהם.
אין לי הסתייגויות לסעיף 1, מטרה לתוכנית. אין.
הצעת חוק, מטרת החוק, מי בעד אישור הצעת החוק? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר
תסתכלו באי-מייל שלכם. זה צריך להיות. לא יכול להיות שאם אנחנו מגישים, זה לא נמצא. אני עושה את זה באמת מסודר. אני שלחתי את כולן.
לא. נתפשר.
פרק כ"ו (תחילה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612
סעיף 98, תחילה – דיון והצבעות
אנחנו בסעיף 98 להצעת חוק התוכנית הכלכלית. סעיף 98 מדבר על התחילה.
98. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023) אלא אם כן נקבע בו אחרת.
לעבור להסתייגויות?
נעשה את ההצבעה במקבצים של חמש-חמש.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני אנמק.
עוד לא הקריאו את ההסתייגויות.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני רוצה לנמק.
היא לא הקריאה את ההסתייגויות ואתם קופצים על הסתייגויות שהגשנו. אנחנו לא מתעקשים לנמק את הכול אבל כאן דילגתם על 109 הסתייגויות שביקשתי לעצור ולא עצרת.
אני רוצה להגיד לך משהו. שאלה אותי עאידה אם היא הולכת, האם ההסתייגויות שיש לה יכולות לעלות למליאה. אנחנו נצביע נגד אפילו שהיא לא כאן וזה עולה למליאה. זה מה שקורה עכשיו.
אין דבר כזה לא קיבלתם. זה באמת לא יכול להיות. זה נמצא אצלכם. הם פשוט כנראה לא הדפיסו את זה.
הסתייגות מספר 2. אחרי הסעיף יבוא סייג לתחילה: "חוק זה לאחר התיקונים המוצעים בו לא ייכנס לתוקף בעת כהונתו של ראש הממשלה".
אני רוצה לעבור אתכם כדי לראות גם נמצאים שם הסעיפים שלי וגם של אורית. אני רוצה שנעשה שם סדר.
אם לא הייתי מכינה אותם, הייתי אומרת לכם. אם כבר השקענו והגשנו, בואו נעשה התייעצות סיעתית. אני אראה שיש את כל ההסתייגויות שלי. אז תיתן לי 20 דקות לנמק.
יש לנו עוד שלושה סעיפים. אני רוצה לעבור לראות שההסתייגויות אצלה. שלא יקרה שוב שפתאום ההסתייגויות חסרות לה.
אנחנו עוברים לקובץ של קבוצת המחנה הממלכתי.
הסתייגות מספר 1. בסעיף 98 במקום "תחילתו" יבוא "ההתחלה שלו".
אני רוצה להגיד לך משהו. אני לא אוהב את כל ההתנהלות הזאת. אני אוהב שמגיעים לדבר מעשי. עושים פיליבסטר אבל בסוף מגיעים למשהו. נראה לי שאת עושה את זה ממש כמו איזה משהו דתי כזה. את חייבת לנמק.
סיפור מספר 1. מנו ואלונה נישאו לפני כרבע מאה. הוא היה מתווך צעיר עם חוש עסקי מעולה. אני רק אזכיר שוב שזה בעצם פוסט שכתבה עורכת הדין רות דיין וולפנר. היא מייצגת אישה בדיני גירושין בבית הדין הרבני. גם כמובן בבית המשפט. היא מספרת את הסיפור שהיה.
הוא היה מתווך צעיר עם חוש עסקי מעולה והיא עולה חדשה יחסית ויפת מראה מחבר העמים. לטובתכם אני אנסה אולי לעדן חלק מההתבטאויות שיש כאן. הם נישאו בנישואים אזרחיים בחוץ לארץ גם כדי לחסוך את ההשפלה הכרוכה בצורך להוכיח את יהדותה של אלונה וגם כי מנו לא ממש אהב את הממסד הדתי. במהלך הנישואין נולדו להם שתי בנות שנראו בדיוק כמו אימא שלהן והיו קשורות מאוד לאביהן. מעל שני עשורים חלפו מאז. מנו ואלונה צברו הון עצום, רובו בשליטתו של מנו שהחזיק חברות ונכסים בשווי רב מאוד. כמה וכמה פעמים תפסה אותו אלונה בוגד בה ורצתה להתגרש ובכל פעם מחדש הצליח מנו לעצור בידה. הוא הבטיח לה שמעכשיו הכול יהיה אחרת, נשבע שהיא האחת ואין אחרת והתחנן שלא תעזוב. ובכל פעם כזאת אלונה נאחזה בתקווה שהפעם הכול ישתנה והיא חזרה לזרועותיו. כל פעם כזו החלישה אותה יותר ויותר עד שהיא כבר ידעה הוא בוגד והייתה חלשה מכדי לקום וללכת.
זו הייתה נקודה אידיאלית מבחינת מנו שרצה את אלונה חלשה ונשלטת וכנועה ועיוורת ובעיקר שקטה. עד שיום אחד אלונה חשדה שלמנו יש דירת מסתור אבל הוא הכחיש והיא האמינה להכחשותיו. עד שיום אחד מספר לא מוכר שלח לה תמונה של עגלת תינוק. לפעמים תמונה אחת ב-ווטסאפ עושה משהו ששנים של טיפולים לא עושים. לפעמים הודעה כזו היא כמו גליוטינה שיורדת וכורתת באבחה אחת את הכבל הבלתי נראה שמחזיק את הנישואין הללו שאולי היו צריכים להסתיים מזמן.
אלונה לא היססה. היא ניגשה לדירה ההיא משוא חשדותיה וצלצלה בדלת. מנו שכנראה ציפה למישהי אחרת פתח את הדלת כשרק תחתוניו לגופו. כשהוא ראה את אלונה הוא שאל אותה חיוור כולו מה את עושה כאן. באתי לשתות קפה, היא ענתה בקול מלא ביטחון ונכנסה לדירה תוך שהיא מצלמת את מנו בטלפון שלה. איזו דירה יפה סידרת כאן, היא ממשיכה ועוברת בין החדרים עד שהיא מגיעה לחדר האחרון ומוצאת בו עגלת תינוק. או, הנה זה, מזל טוב מנו, אמרה אלונה בשמחה ונישקה אותו על לחיו.
למוחרת היא התחילה את ההליך בבית המשפט לענייני משפחה. מנו לא חזר מאז הביתה. הוא שכר שלושה משרדים מכובדים שייצגו אותו והכחיש את זכותה של אלונה למחצית מהרכוש הרב שצברו במהלך נישואיהם. מנו טען שהם חתמו על הסכם ממון, שבהסכם הממון הם קבעו את בית הדין הרבני כערכאה מוסמכת ובמקביל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, במסגרתה עתר שבית הדין ידון בשאלת הרכוש.
התנהל הליך ארוך ומרובה עדים בבית המשפט לענייני משפחה שבסיומו ניתנה החלטה שקובעת שלא הוכח קיומו של הסכם ממון תקף ושסמכות לדון בענייני רכוש נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.
את כל זה אני מספרת לכם כי השבוע התקיים דיון בבית הדין הרבני. תחילה התבקש בית הדין לדחות את הדיון בשל קיומו של דיון מקביל למשרדנו. הבקשה נדחתה בטענה שקיומו של דיון בערכאה אחרת אינו סיבה לדחייה. בהמשך הסכמנו להתגרש והודענו לבית הדין שיש הסכמה לערוך סידור גט אלא שגם הסכמה זו לא נראתה לבית הדין הרבני שדרש שיוגש הסכם גירושין אותו יש לאשר ביניהם והוסיף וקבע שאם אחד הצדדים לא יופיע לדיון, הוא יחויב בהוצאות לצד שכנגד ולאוצר המדינה.
ההחלטה נראתה לנו מוזרה ולא סבירה במיוחד כאשר מדובר בגירושין בהסכמה בין בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים. נעצור רגע כדי להבהיר שבתיקים רבים מסכימים בני הזוג להתגרש ולהמשיך לדון במחלוקות לאחר הגירושין. במקרה הזה מדובר בכלל בנישואים אזרחיים כך שהגט שניתן לקרוא לו גט לחומרה הוא באופן תיאורטי. בית הדין יכול גם להכריז על הנישואים האלה כבטלים שכן כידוע לכולם בית הדין הרבני בכלל אינו מכיר בנישואים אזרחיים כנישואים.
רגע. לבית הדין הזה הייתה אג'נדה משלו והוא התכוון לכפות אותה על הצדדים. מודה, אם תשקרי – חסר לי כאן חלק שאני אשלים אותו, לא הדפיסו אותו. בבית הדין הרבני בעצם הם החליטו לבוא ולבקש מאלונה להודות בכך שהיא בגדה בבעלה לא להיפך. מה הם אומרים שם? הם שואלים אותה: מודה? אם תשקרי, את צפויה לשבע שנות מאסר. אה, את מכחישה? יש לנו הצעה מרהיבה. תלכי לפוליגרף על השאלה אם בגדת בו ואם את משקרת, את צפויה לשבע שנות מאסר. לא מעניין אותנו שהוא בגד בך. השאלה היא אם את בגדת בו.
מיותר לציין שכל ניסיון למחות ולהבהיר שמדובר בנישואין אזרחיים ויש הסכמה להתגרש ואין שום רלוונטיות לעילת גירושין כשיש הסכמה, נדחה בבוז תוך ציטוט מקורות הלכתיים עלומים. רק עורכי הדין לדיני משפחה יכולים להבין עד כמה הדברים שנאמרו לאלונה מנותקים מהמציאות וחמורים אלא שבכך לא סיימנו.
לאחר מופע האימים סוכם לנסות שוב להגיע להסכמות והפעם הוסכם על נוסח לפיו כל צד שומר על טענותיו בהמשך אלא שהפעם החלו הדיינים להתלחש ביניהם. כשביקשנו מהם להדפיס את ההסכם טרם אישורו, הסתבר שהם הכניסו להסכם סעיף אותו לא הקריאו קודם לכן לפיו בכל מקרה של מחלוקת בין ההסכם לפרוטוקול, הפרוטוקול גובר. ומה כתוב בפרוטוקול? ניחשתם נכון. שהעניינים ידונו בערכאות. הם סירבו למחוק את הסעיף ההזוי הזה מההסכם וטענו שזה סעיף סטנדרטי בהסכמים אצלם. אם כך, בואו נדאג שהפרוטוקול יהיה ברור ולכן ביקשנו למחוק מהפרוטוקול את עניין הערכאות. הם סירבו וטענו שזה פלילי למחוק מהפרוטוקול ואז ביקשנו להוסיף הבהרה לפרוטוקול שאנחנו מתנגדים לאמור בשורות 13 ו-14. הם הסכימו לכאורה אבל הוסיפו בפרוטוקול שהם רק מתנגדים לשורה 13 והם מאוד לא אהבו שעמדנו על כך שישובו ויתקנו את הפרוטוקול ויוסיפו גם את שורה 14. ניחשתם נכון. המילה "ערכאות" הופיעה כמובן בשורה 14.
הדיון הטראומתי הזה הוא לא דיון רגיל בבית הדין הרבני. לא מכל דיון יוצאים בתחושת כפייה קשה כל כך. למעשה בכל 25 שנותיי כעורכת דין לדיני משפחה לא נתקלתי בדיון כל כך חריג, הן בחוסר חוקיותו והן בניסיון להלך אימים ולהשפיל אישה בלי שום בסיס חוקי או הלכתי לכך. צריכה האמת להיאמר, בדרך כלל מתנהלים בתי הדין הרבניים ביושר ובהגינות ועושים מאמצי על לסייע לצדדים להגיע להסכם. אבל – וזה אבל גדול - התנהלותו של דיון חריג וקיצוני כל כך דווקא בתקופה זו היא אירוע מדאיג מאוד שמרמז על מגמה חדשה ונותן לכולנו פתח להציץ דרכו למה יכול לקרות כאן בארץ בלי בג"צ. עם סמכויות נרחבות ובלי פילטר לבתי הדין הרבניים ובכלל אם נחיה כאן אם תתגשם התקווה למדינת הלכה.
ממש לפני מספר שבועות. אתה יודע בעקבות מה זה? אתם בקואליציה העברתם תיקון לבית הדין הרבני, הרחבת סמכויות. נקבע שם שאם שני הצדדים מגיעים להסכמה, בית הדין הרבני יכול לדון במקרה ולפסוק על פי ההלכה ולא על פי משפט וחוק. התיקון הזה הוא קיצוני ומה שאנחנו רואים כאן זה - - -
אבל הוא מתקיים בתוך אווירה מסוימת ובתוך האווירה של הרחבת סמכויות בתי הדין הרבני ואישור לפסוק על פי הלכה ולא על פי חוק, זה רק תקדים למה שעלול להתרחש בהקדם. אם אתם תמשיכו בקצב הזה לשנות את הסטטוס קוו ולהמשיך לחוקק חוקים דתיים שמפרים את הסטטוס קוו, זה רק קדימון למה שעלול לקרות כאן במדינת ישראל.
אנחנו מבינים את המקרה המצער הזה. אגב, בג"צ – כאשר ואם זה יגיע אליו - יוכל בסוף לפסוק אחרת. אבל כאשר יש מתקפה חסרת תקדים גם על בג"צ, גם על בתי המשפט, אומרים הרי שהם מגנים על מחבלים - - -
האמת היא שבדרך כלל אני לא עושה את זה אבל זה מקרה ראשון בעקבות אותה הרחבת סמכויות של בתי הדין הרבניים. לצערי, ואני אומרת את זה באמת בכאב, זה הולך לקרות עוד. אני אומרת שהרבה פעמים – וצודקת עורכת הדין – בתי הדין הרבניים מנסים לעשות צדק גדול בענייני גירושין ובדיני גירושין, עגונות וכולי, אבל כשאתה מעניק סמכויות נרחבות, כשאתה מחליט שכנראה ההלכה חשובה יותר מחוק ומשפט - - -
לבית המשפט. לקבול על זה שבתי הדין לא שופטים צדק גם בענייני גירושין, זו אמירה קשה.
עשיתם תיקון שעבר מתחת לרדאר אבל הוא סופר משמעותי. קבעתם כאן שההלכה גוברת על החוק. את התיקון הזה – אני לא מדברת על החוקים ההזויים שחבריך הגישו, שהם באמת שינוי סטטוס קוו בצורה קיצונית - אתם העברתם בשלוש קריאות. הוא כבר עבר. ההלכה גוברת על החוק. זה אולי אחד המקרים הראשונים שאנחנו שומעים עליו. מה שהולך לקרות בחודשים הקרובים, אלה מקרים כאלה. אני אומרת לצערי הרב, אלא אם כן אתם גם תדעו לעמוד ולהגן על חירויות הפרט ועל החוק במדינת ישראל.
יכול להיות שגם הישענות על ההלכה היהודית במדינה יהודית, יש בזה עניין. יכול להיות שצריך לאזן את הדברים ולהתאים אותם למציאות כאן אבל לפסול מכך ולייצר רעש סביב זה שאנחנו מתחשבים בהלכה – זה גם בעיה.
יש לי שאלה. בהלכה כתוב ניקח את המקרים היותר קיצוניים, סקילה באבנים. יש מקרים של סקילה באבנים. ההלכה אומרת כך.
לא. ההלכה לא אומרת כך. כתוב בתורה. מדובר כאן על בית דין שאיננו היום, אין סנהדרין, אין המון דברים שחסרים. זה בדיוק העניין, לקחת סיפור מסוים, לדון בו סביב אותו עולם חיים שונה שיש עכשיו, הוא לא מתקבל.
זה סיפור כואב וקשה וצריך לחשוב אבל לצאת עם אמירה שההלכה היא לא רלוונטית, גם זאת בעיה.
כשאנחנו מדברים, ובאמת, השיח לצערי הוא שיח של מדינת הלכה, וכאשר יש נבחרי ציבור שטוענים שהם רוצים לקדם מדינת הלכה, אנחנו מודאגים. אנחנו מודאגים משום שיש מרחב ציבורי. אנחנו לא כופים עליכם חילוניות. אנחנו לא רוצים שתכפו על אחרים הלכה. השאלה היא איפה אתה שם את הגבול. כשאתה קובע שהחוק שלך, ההלכה, גובר על החוק במדינת ישראל שבסוף מעניק חירויות פרט ומשפט צדק בהרבה מקרים, ודיני גירושין, ודיני משפחות – יש כאן צעדים קיצוניים שמפרים את האיזון בינינו ושוברים את המרקם הישראלי. חשוב שידעו את זה.
לא חשש. זאת מציאות. החוק הזה עבר והדברים האלה כרגע מתנהלים בבתי הדין הרבניים.
אני מסביר לך שהעובדה שאתם מנסים לצייר מציאות שבה ברגע שעולם ההלכה יהיה נוכח באיזושהי צורה כאן בארץ ישראל, זה מהווה סכנה, גם זה בעיה.
לא, לא. אתה יכול אולי לעבוד על הציבור בחלק מהזמן אבל לא בכל הזמן. כשאתם מעבירים חוקים שההלכה גוברת על חוק ומשפט, וזה בדיוק מה שאתם עושים, זאת לא איזו תיאוריות וקונספירציות. זה מה שאתם עשיתם והמקרה הזה הוא מקרה מציאותי. בנימה הזאת אנחנו יכולים לעבור להצבעה.
אנחנו נבקש התייעצות סיעתית. יש לנו חמש דקות מעכשיו. נחזור בשעה 21:41.
(הישיבה נפסקה בשעה 21:36 ונתחדשה בשעה 21:41.)
היינו בהסתייגות מספר 1. אתה רוצה להצביע עליה?
מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
זה הקובץ של סיעת המחנה הממלכתי. אנחנו עוברים לקובץ ההסתייגויות של יש עתיד.
בסעיף 98, במקום "1 ביוני 2023" יבוא "4 ביוני 2023".
הסתייגות מספר 15. במקום "1 ביוני 2023" יבוא "ביום בו נבחרת ישראל בכדורגל עולה למונדיאל".
אני רוצה לנמק. יש הרבה רופאים עולים חדשים שהגיעו ארצה ולוקח להם בערך שלוש שנים עד שהם משתלבים במחלקת בריאות בישראל. אנחנו צריכים להקל על התהליכים של השתלבותם במערכת הבריאות. זה יהיה חיזוק אותו אנחנו צריכים לשירותי בריאות בקהילה ובבתי החולים.
ב-1 ביוני השנה מציינים 22 שנים לפיגוע שהיה ליד הדולפינריום בתל אביב. חשוב שאנחנו נציין את זה גם בכנסת וגם בכלל. נזכור שנהרגו המון ילדים ובני נוער באותו תאריך.
למען הסר ספק, אם אין איזושהי רוויזיה, אנחנו מגישים את הרוויזיה, אם לא רשמתם אותה. ביקשנו להגיש על כל ההסתייגויות.
אנחנו מצביעים עכשיו על הרוויזיות על ההסתייגויות ומתחילים ברוויזיות של יש עתיד. רוויזיה על ההסתייגות מספר 1, ניכוי דמי ביטוח לאומי, סעיפים 49-48.
אתה רוצה להצביע על הסעיף? אנחנו מצביעים על סעיפים 48 ו-49 שעוסקים בניכוי דמי ביטוח לאומי.
מותר לה. תראו מה אתם עושים. יושבת כאן יועצת משפטית והבן שלה בבית. תיזכרו בימים האלה, אתם יודעים מה הייתי עושה עבור עובדי הכנסת. הייתי קם, סוגר את הכול ואומר שנגמר הסיפור. יעידו על זה אנשי האופוזיציה.
קרעי, כל חוק, לא משנה מה, הגיש 1,200 הסתייגויות. השאיר אותנו כאן לילות שלמים.
אנחנו מצביעים עכשיו על הרוויזיה. מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
אנחנו עוברים לסעיף 52 להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, תחילה. תחילתו של חוק זה ביום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023), אלא אם כן נקבע בו אחרת.
הסתייגויות של המחנה הממלכתי.
הסתייגות מספר 1. בסעיף 52, במקום "תחילתו" יבוא "ההתחלה של".
זה לא רציני. תמחקי את זה.
מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
גפני, תן לנמק. אני רוצה להקריא לך חלק מהסקרים. לא נתת לי קודם אפשרות להקריא אותם. נראה לי שאתה תאהב את זה.
רציתי להקריא לכם חלק מהסקרים שהופיעו כי כולנו פספסנו את מהדורת החדשות. מהדורות החדשות הוציא לא מעט סקרים. עשו ממש סקרים נרחבים.
היה פרסום מעניין של מיכאל שמש. היה שם מאבק על מי נתניהו ימנה כי ששולט במספרים כנראה שולט בנרטיב. כל הפגנה באים ומספרים לנו סיפור אחר, כמה מפגינים מכאן, כמה מפגינים משם.
הסתייגות מספר 6 היא כמו 5 ואנחנו מדלגים עליה. הסתייגות מספר 7. בסעיף 52, במקום "אלא אם כן" יבוא "אלא אם".
יש סקר עם השאלה איזו ממשלה טיפלה טוב יותר במצב הביטחוני מול עזה. זה סקר של קמיל פוקס. 46 אחוזים אומרים שבנט ולפיד, 25 אחוזים נתניהו ו-29 אחוזים לא יודעים.
כאן יש סקר נוסף – האם לדעתך נתניהו צריך לפטר את בן גביר. 52 אחוזים בעד, 29 אחוזים אומרים לא לפטר.
יש סקר נוסף שחשוב לדעת. מה לדעתך צריכים לעשות נציגי האופוזיציה במסגרת המגעים בבית הנשיא. 44 אחוזים – להמשיך במגעים, 23 אחוזים – להציב אולטימטום, 12 אחוזים – לפרוש מהשיחות בכל מקרה.
כאחד המובילים. הרי דיברתם על פסקת ההתגברות. אם כן, 21 אחוזים – לקדם כרגיל. 34 אחוזים – לקדם בהסכמה רחבה. 10 אחוזים – להקפיא. 26 אחוזים – לגנוז.
אנחנו עוברים לקובץ ההסתייגויות של המחנה הממלכתי.
הסתייגות מספר 10. בסעיף 52, במקום "אלא אם כן נקבע בו אחרת" יבוא "אלא אם כן נקבע בו אחרת או במידה שתחזית הכנסות המדינה אינו עומד בפועל".
הקובץ הבא, הסתייגויות של חד"ש-תע"ל. אחרי סעיף 52, אחרי הסעיף יבוא "סייג, חוק זה לאחר התיקונים יחול - - -"
הסתייגות 27 ואחר כך התייעצות סיעתית. כאשר ישראל תזכה במדליית זהב בהחלקה על קרח באולימפיאדה.
גפני, אתה יודע מה עוד פורסם היום? כמה כספים קואליציוניים מקבלים כולם. נחשפים ההסכמים הקואליציוניים.
קרן מרציאנו פרסמה ש-135 מיליון שקלים מועברים למשרד למשימות לאומיות, לאורית סטרוק. אנחנו נשמח כאן בוועדת הכספים לדעת ולהבין לאן זה הולך. גפני, בערוץ 12 חושפים את ההסכמים הקואליציוניים, את כל הכספים הקואליציוניים. 135 מיליון שקלים מועברים למשרד למשימות לאומיות, לאורית סטרוק. אנחנו נשמח בוועדת הכספים להבין לאן הולך הכסף הזה.
חוזרים בשעה 22:11.
(הישיבה נפסקה בשעה 22:06 ונתחדשה בשעה 22:11.)
(היו"ר ינון אזולאי)
ב-1 ביוני מציינים את יום הילד הבין-לאומי. חשוב שאנחנו נחשוב לא רק על הילדים ששייכים לסקטור מסוים אלא על כלל הילדים של כלל האזרחים, ילדים מכל העדות שמדברים בכל השפות.
הפסקה לשתי דקות.
(הישיבה נפסקה בשעה 22:13 ונתחדשה בשעה 22:15.)
פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
סעיפים 11(2) ו -12(א), ניכוי דמי שכירות – דיון והצבעות
סיימנו את הדיון כשאמרנו שדמי שכירות מוטבים הם דמי שכירות בעד דירה בישראל ששכר המשלם למגוריו או תשלום שנתי ששולם בעד החזקת המשלם או בן זוגו המתגורר עימו בבית אבות. העלינו גם את השאלה מה קורה לגבי מצבים מקבילים כמו למשל דיור מוגן וביקשנו מרשות המיסים ומשרד המשפטים לבחון את הנושא יחד עם משרד הבריאות ומשרד הרווחה. יש לכם תשובות?
משרד המשפטים. התייעצנו עם משרד הרווחה ועם משרד הבריאות, עם הייעוץ המשפטי, וניסינו לברר שבאמת ההגדרות שאנחנו מכווינים אליהן ממצות את כל הקטגוריות של המוסדות הרלוונטיים. יש לנו הצעה שלמיטב בדיקתנו ממצה.
התברר שכרגע חסרים לנו בבתי חולים גריאטריים, כלומר, אנשים שמשלמים לבית חולים גריאטרי ומשכירים את הדירה שלהם כדי לממן את זה.
לא, אבל הם מזמינים מטפלת ל-24 שעות ביממה כי הם בעבודה והוא זקוק להשגחה. לצורך כך הם משכירים את הדירה של הקשיש כדי לשלם למטפלת כי מה שמשלם ביטוח לאומי לא מכסה את ההוצאות האלה אלא מהווה בדיוק חצי מהסכום. חוק סיעוד מכסה בדיוק חצי מההוצאות.
תמיד יש את האפשרות הזאת. אנחנו מדברים כאן על המסלול הפשוט. הדיווח הקל והפשוט שבו אפשרנו לשוכר/משכיר לנכות את ההכנסה ואת ההוצאה שלו ספציפית מהמגורים והמגורים. אי אפשר להרחיב את זה מעבר. זה כבר עניין של דוחות ומדיניות של מיסוי וחוקים.
הוא בא לגור עם הבן עם הפיליפינית שלו וגם היא צריכה חדר. בכסף הזה הוא גם מכלכל אותו, אז הוא עושה איתו חוזה שכירות. היא שואלת מה יהיה הדין במקרה כזה.
הכנסות שכירות הן מול הוצאות שכירות. הן לא אל מול הוצאות אחרות. זה אחד מהרכיבים המהותיים של התיקון הזה. ההטבה היא אל מול הוצאות שכירות ולא אל מול כל הוצאה אחרת.
זאת הוצאת שכירות. הוא עושה איתו חוזה שכירות. האבא עושה חוזה שכירות עם הבן שלו במקום לשים אותו בבית אבות.
העניינים האלה נפתרים בדרכים אחרות כמו מענקים ותמיכה שהמדינה נותנת דרך משרד הרווחה ודרך ביטוח לאומי. המנגנון כאן פותר הכנסות של שכירות אל מול הוצאות של שכירות. זה מה שהוא בא לפתור. לצערי לא נפתור את כל בעיות העולם במנגנון הזה.
אין תשובה. הם אומרים שאם זה קרוב, הם לא מוכנים לתת כדי שלא יעשו כל מיני קומבינות, בלשון עדינה.
ביום שישי הלכתי לנחם אדם שאבא שלו היה אצלו במשך שנה וחצי כי הוא היה סיעודי. הוא לא רצה לשכן אותו בבית אבות. אבא שלו אמר לו שהוא יבוא, ישלם לו עבור החדר שהוא מקצה לו. עשו חוזה שכירות. זה קורה.
אם הוא הולך לבית אבות, אתה מזכה אותו. אם הוא שוכר דירה, אתה מזכה אותו. אם הוא אצל הבן שלו?
אנחנו יכולים לבחון מנגנונים אחרים. לא נוכל לתת תשובות לוועדה. אנחנו יכולים לבדוק את כל מקרי הקצה, מקרי אחד פה ומקרה אחד שם. זה משהו שידרוש מאיתנו בדיקות יותר מעמיקות. נוכל לחזור לוועדה בהמשך עם הדבר הזה אבל זה לא משהו שאפשר לענות עליו על רגל אחת עכשיו, למצוא את הפתרונות לעוד מקרי קצה ועוד מקרי קצה. אנחנו סבורים שהפתרון כאן נותן מענה רחב ל-98-95 אחוזים מהמקרים.
בן אדם בא ואומר לבן שלו שהוא בא לגור אצלו, במקום שהוא ישלם למישהו זר, הוא ישלם לבן שלו.
אדוני היושב ראש, אנחנו עשינו את המנגנון של השוכר/משכיר ממוקד לשוכר/משכיר. הייתה בהתחלה התנגדות של רשות המיסים במובן של הוצאות או בגלל שזה מאוד קרוב ההוצאה לשכירות וההכנסה משכירות. אפשר לחבר ביניהם בהודעה הפשוטה והמקוצרת לרשות המיסים. הכנסות והוצאות אחרות זה משהו יותר רחב. הצליחו גם לסייג את בתי האבות כדי לאפשר גם לאנשים שזאת הפנסיה שלהם, שיש להם דירה יחידה ואלה ההכנסות שלהם ובזה הם מממנים את בית האבות. הצליחו לסייג את זה. להרחיב את זה לעוד הוצאות, יש הרבה הוצאות גם למשקי בית ולנזקקים ולסיעודיים וגם לאנשים קשישים. אי אפשר לערבב הכול בכל. כאן ערבבנו ספציפית הוצאה על שכירות והכנסה על שכירות. גם מי שגר בדירה שלו, הוא לא מקוזז על הדירה מעצמו.
היית נותן להם את זה אלמלא הוא קרוב משפחה, היית נותן לו. בגלל שהוא קרוב משפחה אתה לא נותן לו. אם הוא לא קרוב משפחה, היית נותן לו. הסיפור הוא שזה אבא ובן אבל לא מכיוון שהוא סיעודי כי לגבי סיעודי הסכמנו שמגיע לו. אם הוא בבית אבות, הסכמנו שמגיע לו. הסכמנו שאם הוא שוכר במקום אחר, מגיע לו. כל הסיפור הוא שמדובר באב סיעודי שחי אצל הבן שלו ולזה אתם לא מסכימים. זה המקרה היחיד שהוא גם לא קצה.
את המקרה הסיעודי הכנסת. הכנסת בתי חולים סיעודיים, הכנסת את בתי האבות, הכנסת דיור מוגן. אתה רואה שזה כן מקרה שהוא לא קצה.
אנחנו מייחדים את הפטור הזה מתשלום מס רק אל מול הוצאות שהן לשם שכירות ולא להוצאות אחרות. זה מנגנון מאוד ייחודי ומורכב שבנינו ואנחנו חושבים שלחרוג ממנו זה לא נכון ולא משרת את המטרה. לכן אנחנו מבקשים לא להחיל את התיקון הזה. ככל שהוועדה תבקש מאיתנו לעשות בדיקות, זה משהו שנצטרך לעשות.
בסוף החוק בא לתת מענה למשהו מאוד מסוים. לא לאפשר לקרובי משפחה שיכולים לייצר תכנונים אין סופיים.
יכול להיות שפספסתם כאן איזו קבוצה? שיהיה כאן איזשהו חסר כי אתם עושים את הבדיקות בלוח זמנים מקוצר?
אני מזכיר שזה עבר הערות ציבור על החלטת הממשלה והערות ציבור על התזכיר. עברנו דיונים גם בממשלה, גם בתהליך, גם בנסחות. בדקנו עם כל המשרדים.
לא. אנחנו נצביע על זה עכשיו. אחרי שנצביע אני אגיש רוויזיה ואני מחר אבטל אותה אם נגיע כולם למסקנה שמיצינו את כל המקרים בהם אפשר לעשות את החוק. אם לא, נבטל.
התוספת תהיה: או בן זוגו המתגורר עמו בבית אבות כהגדרתו בסעיף 49יג או בבית חולים גריאטרי כהגדרתו בסעיף 29(ג) לפקודת בריאות העם.
יש טענות נכונות – גם היא טענה – אבל אני לא רוצה, ואין לי זמן, ואני לא חושב שזה נכון, להשאיר סעיף כזה לא מוצבע ולכן לא קיבלתי את ההצעה שעלתה כאן לדחות את ההצבעה למחר. אני רוצה להצביע על זה היום. אני אגיש רוויזיה. בפרק הזמן הזה, עד מחר, ינסו למצוא את הפתרונות ולראות האם יש דברים שלא מיצינו. אם לא יהיה, אני מסיר את הרוויזיה. אם יהיה, נקבל את הרוויזיה ונתקן את החוק.
נעשה את הבדיקה.
פרק ט' (מסים), למעט סעיפים 41-40 ו-47-45 מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612
סעיפים 49-48, ניכוי דמי ביטוח לאומי – דיון והצבעות
עכשיו פרק תחילה.
פרק כ"ו (תחילה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612
סעיף 98, תחילה – דיון והצבעות
אנחנו עוברים לסעיף 98, להצעת חוק התוכנית הכלכלית, תחילה. הצבענו על כל ההסתייגויות והסרנו את הרוויזיות. עכשיו הרוויזיה היא על הסעיף עצמו.
הרוויזיה לא התקבלה.
רוויזיה בשעה 22:45.
ג'קי, אם אתה מחכה, הנושא של החשבוניות יידחה למחר או מוחרתיים. רביבו אמר לי שהגעתם להסכמה.
לא יודע. הפרק שעלה בבוקר, הנושא של נותן השירותים. כרגע יש באג רציני בחוק. החוק נוגד את חוק מע"מ בצורה מפורשת.
מה שאנחנו הצענו, היות והוצע ממילא ללכת לתהליך של פיילוט, אפשרות לעוד פיילוט ותפקידו של הפיילוט ללמוד דברים, לראות את הדברים עובדים. ככל שבתוך תהליך הפיילוט יהיה צריך לעשות התאמות, גם אולי חוקיות, כל ההתאמות יצטרכו להיעשות, נעשה אותן. לשם כך יש פיילוט.
הייעוץ המשפטי שלנו לא חושב שיש כאן משהו לא חוקי. שיהיה ברור. אני לא המומחה הכי גדול. יש תהליך שקורה שהוא פרקטיקה שקורית כזו ואחרת, אבל המשמעות שנעשה כאן משהו חוקי או לא חוקי, אני חושב שיש כאן יועצים משפטיים שיכולים לענות טוב ממני. אנחנו כן אומרים בצורה מאוד ברורה שיכול מאוד להיות שיהיה מה לתקן. אנחנו לא רוצים לעשות כאן משהו לא טוב. יש כאן מהלך שהוא לא פשוט, כדי להתמודד עם תופעה לא פשוטה.
כן. בכל נותני השירותים. במשך שבע שעות ניסינו לפתור את זה בחוץ ולא הצלחנו. החקיקה כרגע מנוסחת בצורה לא נכונה. היא סותרת את חוק מע"מ בצורה מפורשת. היא לא מקיימת את הדרישה שלהם וכל היועצים לא הצליחו להתגבר על הבעיה. אי אפשר כרגע להתגבר על הבעיה הזאת בנוסח החוק הקיים. יש סתירה מובנית בחוק.
סעיף 24 לחוק מע"מ קובע שמועד החיוב במס בעסקה מסוג מתן שירות זה עם קבלת התמורה. עם קבלת התמורה חל מועד החיוב במס וצריך להוציא את חשבונית המס תוך 14 ימים מהמועד הזה. בא המנגנון הזה שאנחנו מציעים והמנגנון הזה בעצם אומר את הדבר הבא.
המנגנון בעצם אומר את הדבר הבא: שהחשבונית, כדי שניתן יהיה לקזז מס תשומות בהסתמך על החשבונית הזאת, היא צריכה לשאת מספר הקצאה. זה מה שזה אומר. בעסקאות של מתן שירות, כיוון שמועד החיוב במס הוא עם קבלת התשלום, בעצם יכול שיהיה מצב, כלומר, בד בבד עם קבלת התשלום צריכה לצאת החשבונית. התשלום כולל גם את מרכיב המע"מ. כדי לנכות אותו כמס תשומות, החשבונית צריכה לשאת את המספר. הרי זו כל המטרה של התיקון הזה. הדברים האלה צריכים להיעשות בד בבד. כאן אנחנו שמענו הבוקר הארות והערות.
איך לא נוגד? אני כבר קיבלתי את הכסף אצלי ולאחר מכן אני מוציא לו את החשבונית. זה סותר את כל החקיקה. כל הרעיון של החוק שאני לא אקבל את המע"מ. עופר אומר בהגינותו ובאדיבותו שהכסף הגיע אלי, הוא כבר אצלי, ועכשיו אני אבדוק אם רשות המיסים מאשרת להוציא את החשבונית. מטרת החוק למנוע ממני לקבל את הכסף. למנוע ממני. אתה אומר לי, לא, קיבלת את הכסף, עכשיו תגיד להוא אין חשבונית. זה סותר את החקיקה. עופר, אנחנו מהבוקר מדברים ואנחנו מבינים שיש בעיה כאן, שיש סתירה בין שני החוקים האלה.
אתה אומר שיש סתירה בין החוקים. אנחנו לא אומרים שיש סתירה בין החוקים. אנחנו אומרים שבאמת החשבונית צריכה לצאת בד בבד עם ביצוע התשלום. יש כאן יחסי גומלין בין העוסק, נותן השירות, לבין העוסק מקבל השירות ואת העניין הפרקטי הזה אנחנו באמת מנסים לפתור כבר מהבוקר.
לכן אנחנו בדעה שכיוון שסוכם שתהיה תקופה של פיילוט שבה המנגנון הזה ייבחן, אנחנו נבחן גם את הנקודה הזאת.
איך אנחנו יכולים לחוקק כך? בינתיים הם יבדקו אם אפשר להגיד לכנסת לתקן את החוק אחר כך.
אנחנו לא לפרוטוקול.
(הישיבה נפסקה בשעה 22:35 ונתחדשה בשעה 22:40.)
פרק י"א (תחילה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612
סעיף 52 – תחילה – דיון והצבעות
אנחנו מתחילים ברוויזיות על ההסתייגויות של סיעת חד"ש-תע"ל. רוויזיה על הסתייגות מספר 1.