פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
ועדת הכספים
10/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 142
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י"ט באייר התשפ"ג (10 במאי 2023), שעה 11:30

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023, מ/1610

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
אופיר כץ
יונתן מישרקי
משה סולומון
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
מיכל שיר סגמן
עאידה תומא סלימאן

אסתי פלדמן - סגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר

יובל צפריר - אחראי על תקציב רשות המסים וכוח אדם, אגף תקציבים, משרד האוצר

עשהאל צור - רפרנט שיכון, אגף תקציבים, משרד האוצר

גולן בדיחי - רפרנט מאקרו, אגף תקציבים, משרד האוצר

יואב הכט - רפרנט תקציב, אגף תקציבים, משרד האוצר

תמר לוי בונה - רכזת תקציב, אגף תקציבים, משרד האוצר

שלומית ארליך

טמיר כהן

חבר מתרגמים ומוריה אביגד

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023, מ/1610

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו דנים עכשיו בהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023 ולאחר מכן בהצעת חוק התקציב לשנת 2024, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. נא להסביר את החוק.

מונחות בפניכם שתי הצעות חוק, האחת הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, השנייה חוק התקציב לשנת הכספים 2024. אנחנו מגישים אותן יחד בגלל העיתוי, בשום היבט הן לא חוק אחד. אתם תצביעו עליהן כאן בנפרד והכנסת תצביע עליהן בנפרד במליאה. הצעת חוק התקציב, כבכל שנה, מחולקת בהתאם לחוק יסודות התקציב לסעיפי הוצאה, הוצאה מותנית והכנסה, הרשאה להתחייב ושיא כוח אדם.

"הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג–2023

פרשנות

הגדרות
1.
(א) בחוק זה –



"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985;



"סעיף תקציב" – סעיף בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה הקובע את ההוצאות של משרד ממשלתי, של רשות ציבורית או של גוף ציבורי או של נושא בעל היקף או חשיבות המצדיקים את קביעתו בסעיף נפרד, המחולק לתחומי פעולה לפי הצורך;"



ככלל, סעיף הוא לפי משרד. לכל משרד יש סעיף תקציבי, יש ממונה על סעיף תקציב, שזה השר הממונה על המשרד. לעתים נקבעים נושאים מסוימים, בין היתר גם בחקיקה, שאומרים שהדבר הזה ייקבע בסעיף תקציבי נפרד.

לדוגמה?

לדוגמה, בשנת 2021 ועדת הכספים של הכנסת דנה בחוק שנגע לאג"ח מיועדות, לשינויים שקשורים אליו, וועדת הכספים דרשה והוסיפה לחוק שהנושא הזה יתוקצב, לא במובן של סעיף ראשי אבל בסעיף תקציבי נפרד. זו דוגמה למקום שבו דרשה הכנסת וקיבלה.

יש איזושהי הגדרה מדויקת או שזה נושא ערטילאי?

זאת ההגדרה – נושא בעל היקף או חשיבות המצדיקים את קביעתו בסעיף נפרד.



"שנת הכספים 2023" – התקופה המתחילה ביום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) ומסתיימת ביום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023);



"תחום פעולה" – חלק של סעיף תקציב המוקצה לעניין מסוים, המחולק לתכניות לפי הצורך;



"תכנית" – חלק של תחום פעולה המוקצה לעניין מסוים.



(ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק יסודות התקציב.

התקציב לשנת הכספים 2023

תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2023
2.
(א) הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2023 סכום של 610,745,702,000 שקלים חדשים (להלן – תקציב ההוצאה לשנת 2023), המורכב מתקציב רגיל בסך 423,685,627,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 187,060,075,000 שקלים חדשים."

מה זה בעצם חשבון הון?

ההבדל בין התקציב הרגיל ותקציב הפיתוח בחשבון ההון נובע מכך שבעבר – ויש לזה הצדקה כלכלית גם היום – יש להבחין בין הוצאות שוטפות של הממשלה לבין הוצאות הוניות, ואני מניח שחברי הכנסת כאן יודעים את ההבחנה וכמה שזה חשוב לכל עסק או עמותה להבחין בין השתיים.

לשנה שוטפת או לטווח ארוך?

יש הבחנה מתודולוגית. ברלוונטיות לתקציב, לרוב, ההוצאות העיקריות של המשרדים ורוב ההוצאות ממשלה הן בגדר תקציב רגיל. בתקציב הפיתוח בחשבון ההון יש סעיפי הוצאות שהם השקעות – למשל, במשרד החינוך יש שני סעיפים: אחד, סעיף של תקציב רגיל, סעיף 20, והשני סעיף של תקציב פיתוח, סעיף 60, שממנו יוצאות ההוצאות על בינוי כיתות. זו דוגמה בולטת. יש גם את עניין חשבון ההון שמשלים את תשלום החובות. את החזרי הקרן על החוב הממשלתי אנחנו משלמים במסגרת תקציב הפיתוח וחשבון ההון.

חשבון ההון זה החזר חובות?

כן.

אין הבחנה בין תקציב הפיתוח וחשבון ההון, זו הבחנה אחת שכוללת את סעיפי הפיתוח של המשרדים.

למה בעצם אין הבחנה?

זו הדרישה בחוק יסודות התקציב. בסעיף 2 לחוק יסודות התקציב כתוב: "חוק תקציב שנתי יכלול את אלה: (1) תקציב רגיל; (2) תקציב פיתוח וחשבון הון; (3) החזר חובות לבנק ישראל; (4) תקציב המפעלים העסקיים". כלומר, אנחנו מחלקים את זה לפי הדרישה בחוק יסודות התקציב, שהוא החוק שנמצא באיזושהי רמה נורמטיבית עליונה לחוקי התקציב. הוא קובע את המבנה של כל חוקי התקציב.

איך את מחלקת את זה? כמה זה החזר חוב?

החזר חוב נקבע לפי החוב שגויס. כלומר, אם אנחנו מנהלים חוב של למעלה מטריליון שקל, לכל אג"ח של הממשלה יש מועדי החזר קבועים באג"ח ולפי הריבית - - -

כמה חוב אנחנו אמורים להחזיר בשנת 23?

בשנת 2023 אנחנו צופים החזרי קרן בסך של 143 מיליארד ש"ח.

כמה הריבית על זה?

הריבית עומדת על 4.7 מיליארד ש"ח.

איך מתחבר התקציב שהציג שר האוצר כאן, 487 מיליארד שקל?

התקציב שהציג שר האוצר הוא התקציב הכלול במגבלת ההוצאה. ניתן לראות את זה בעמוד 179 של דברי ההסבר. החזרי הקרן אינם כלולים במגבלת ההוצאה ולכן הסכום שהציג שר האוצר ועוד החזר הקרן מסתכמים לסכום שמופיע בחוק.

תסתכלו על דברי ההסבר לסעיף 2, יש טבלה למטה שאומרת שסך תקציב ההוצאה הוא 610, יש לנו מרכיב של תשלום החזר, מרכיב קרן בחובות הממשלה, שאנחנו סופרים אותו בנפרד, הוא 125 מיליארד. ולכן, אם תוריד 125 מיליארד מ-610, מגבלת ההוצאה שלך היא 484, כי בחוק מגבלת ההוצאה היא בלי הקרן אז אנחנו לוקחים את מגבלת ההוצאה, מוסיפים לה את הקרן.

הוא אמר שהקרן זה 143, עכשיו את אומרת 125.

יש להבחין במקרה הזה בין הקרן שמשולמת כהחזרי חוב לביטוח הלאומי, שהיא גוף פנים-ממשלתי וזה בגדר הוצאה תקציבית במגבלת ההוצאה, כפי שמוגדר בחוק הפחתת הגירעון. חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית מגדיר שהחזרי קרן הם מחוץ למסגרת ההוצאה, למעט החזרי החוב למוסד לביטוח לאומי.

אז אנחנו מחזירים כמעט 20 מיליארד שקל לביטוח לאומי בשנה?

כ-17 מיליארד, כן.

וזה בתוך התקציב?

זה בתוך מגבלת ההוצאה. כל החזרי הקרן הם במסגרת התקציב.

"(ב) חלוקת תקציב ההוצאה לשנת 2023 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "הוצאה".

תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת הכספים 2023
3.
(א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2023, רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2023, כהוצאה מותנית בהכנסה כמשמעותה בסעיף 5(א) ו-(ב) לחוק יסודות התקציב (להלן – תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2023), סכום של 48,595,487,000 שקלים חדשים, המורכב מתקציב רגיל בסך 37,254,354,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 11,341,133,000 שקלים חדשים.



(ב) חלוקת תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2023 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "הוצאה מותנית בהכנסה"."



יש רכיב נוסף בתקציב שנקרא הוצאה מותנית בהכנסה והוא לא נכנס לאותה מגבלת ההוצאה שדיברנו עליה בסעיף הקודם. מהי הוצאה מותנית בהכנסה? זו הכנסה שאני מקבלת שמיועדת להוצאה מסוימת ולכן מבחינת המאזן אני באפס, אני מקבלת הכנסת ואני מוציאה הוצאה.

כלומר, אם את לא מקבלת הכנסה את לא מוציאה?

ההוצאה תלויה בהכנסה.

איך נקבע הסכום הזה, 48 מיליארד שקל?

זו בעצם תחזית של ההכנסה שאני אקבל. יש דברים שמוגדרים הכנסה מיועדת.

בהייטק, על איזו שנה התבססתם בהכנסות?

אנחנו לא מדברים על הייטק.

הנושא הזה לא קשור להייטק.

אנחנו מדברים עכשיו על סעיפי ההוצאה בתקציב.

אתה יכול לתת לי דוגמה להוצאה מותנית בהכנסה כי מדובר כאן על 48 מיליארד שקל?

אני גם מניח שהמספר 48 מיליארד מבוסס על משהו מסוים, נכון?

בוודאי.

כן, בכל נושא יש הקשר מסוים, בוחנים פרטנית. לא מדובר בסכום שקובעים אותו מלמעלה ואז מחלקים אותו, לחלוטין לא, אלא כל הכנסה פרטנית שמשרתת הוצאה פרטנית.

יש לך דוגמה לזה?

דוגמה בולטת מבחינת ההיקף שלה, ולכן היא דוגמה חשובה, היא למשל בתחום השיכון. בתחום השיכון יש משקים סגורים שבהם המדינה מקבלת תשלומים מקבלנים ולמעשה זה לא מס, זה לא אמור להיכנס להכנסות המדינה ולממן פעילות שוטפת של הממשלה. זה נגבה מהקבלנים כדי להשקיע את זה בפעילות פיתוח של הקרקע. הסכום עובר דרך התקציב אבל לא אמור להגיע לידי משרד השיכון במובן של הגדלת ההוצאה.

זו קופה סגורה בעצם, מה שאתה מקבל אתה מוציא.

לכן זו דוגמה למקום שבו אנחנו רושמים את ההכנסה, רושמים את ההוצאה, אבל זו לא הוצאה שאנחנו מחשיבים - - -

אבל ההיטל תואם להשבחה שאני עושה מבחינת הפיתוח?

במקומות שבהם יש הוצאה יותר גבוהה מאשר ההכנסה, ההוצאה הזו צריכה להיות משולמת מהוצאות תקציב רגילות.

כי לא בטוח כשאתה גובה היטל שזה מה שבעצם עובר לפיתוח.

נכון, יש באמת מקומות שבהם זה לא הסכום המדויק שקורה אבל בגלל זה מדובר בסכום שהוא מוגבל.

השאלה שלי היא האם הוא מותנה. נגיד שלקחת היטל של מיליון וההשבחה היא מיליון וחצי, השאלה האם אתה מסתכל על ההכנסה שתגבה אחר כך, נגיד במכירת הקרקע?

לא, זה מנגנון אחר.

היום אנחנו גובים בדיוק מה שעולה הפיתוח. יש לנו אתרים מסוימים, שאנחנו מאוד מאוד מנסים שיהיה איזשהו עודף ויש לנו איזשהו מנגנון, כי לפעמים יש גם אתרים שנסגרים קצת בגירעון בגלל שלא תמיד אנחנו יודעים להעריך במאה אחוז. אבל אנחנו מצליחים להיות כמעט במאה אחוז.

אם אתה יוצא בגירעון, המשרד מממן את ההפרש?

אז יש איזשהו מנגנון של בקרה ולפעמים אתרים - - -

לפעמים אתה שומע שהמדינה אומרת "אנחנו משקיעים בפיתוח" – אתם לא משקיעים בפיתוח כי אתם לוקחים את ההיטל מאותם אלה שמתמודדים. הם משלמים את הפיתוח הזה אז המדינה לא השקיעה פה כלום.

יש כל מיני סוגי פיתוח. חלק מהפיתוח כן מועמס על הקרקע וחלק מהפיתוח ממש לא, המדינה מתקצבת אותו בצורה ישירה לחלוטין.

אבל זה לא המותנה.

לא.

אין קשר בין המצ'ינג להוצאה המותנית?

לא, המצ'ינג זה רק אירוע שיש לנו בכל מיני משרדים, לצורך העניין עשינו את זה הרבה בהחלטה של הדרוזים או בהחלטה של הערבים, כששני משרדים עושים ביחד פעילות אז יש תקציב תוספתי שמשרד האוצר נותן במסגרת ההחלטה וחלק המשרדים עצמם מביאים. בתחבורה ובשיכון זה דבר נפוץ.

לא, אני מתכוון למצ'ינג שהמועצות או הרשויות צריכות לשלם. זה נכנס לכאן, לתקציב ה-48 של הוצאות מותנות?

לא. לצורך העניין בשירותי דת, שהמועצות המקומיות משתתפות ביחד עם הרשות המקומית בתקציב של שירותי דת, התשובה היא לא.

אני מדבר באופן כללי, גם רווחה, גם דת, גם שיכון.

לא, זה לא מופיע.

זה לא קשור בסעיף הזה?

התקציב שמגיע מהמועצה לא מופיע בתוך התקציב.

"הרשאה להתחייב לשנת הכספים 2023
4.
הממשלה רשאית להתחייב בשנת הכספים 2023, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה ביחס לכל סעיף תקציב, תכנית ותחום פעולה, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב"."


בהתאם לחוק יסודות התקציב, אחד הרכיבים שנמצאים בסעיפי ההוצאה זה הרשאה להתחייב. הרשאה להתחייב זה לא מזומן שאתה נותן למשרד להוציא, זה איזושהי יכולת להתחייב, זה בדרך כלל על פרויקט שממשיך כמה שנים. לכן אתה לא תקצה לו מזומן בשנה הראשונה שהוא מתחיל לפעול, אתה תיתן לו הרשאה להתחייב כדי לאפשר לפרוס את אותו מזומן על כמה שנים לפי מה שהוא יצא.

ובהרשאה להתחייב את מכניסה את זה לתקציב 23 לדוגמה וההוצאה תהיה ב-25? את מכניסה אותה בתקציב של 23?

בדיוק. היא תופיע לי פה כהרשאה להתחייב בסעיף של משרד התחבורה וכמזומן אתה תראה אותה כשתאשר את תקציב 2025 כהוצאה שצריכה להתבצע.

אז בעצם היא תופיע פעמיים, פעם ב-23 ופעם ב-25.

פעם כהרשאה ופעם כמזומן.

"שיא כוח אדם לשנת הכספים 2023
5.
(א) הממשלה רשאית, בשנת הכספים 2023, למלא משרות עד לשיא כוח אדם של 93,784.5 משרות."

כמה היה ב-2022?

שיא כוח אדם בשנת 2022 עמד על 91,090.5 תקנים. בתקני כוח אדם יש עד רמה של חצי.

כלומר, אנחנו מוסיפים כ-2,700 תקנים ב-2023.

כמה מומשו בפועל מהתקנים האלה ב-22?

יש לנו פירוט של 2,700 התקנים, לאן מוספים?

יש את הפירוט של כל הסעיפים.

נשמח לקבל.

שיא כוח אדם לפי סעיפים ותוכניות מופיע לכם אחר כך בהמשך.

השאלה הראשונה שלי האם כל 91,000 התקנים נוצלו במאה אחוז.

אני מעריך שלא במאה אחוז, נוכל לבדוק בדיוק. אני מניח שבין 95% ל-100%.

"(ב) חלוקת שיא כוח האדם האמור בסעיף קטן (א) לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו 'שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)".

מפעלים עסקיים – תקציב, הרשאה להתחייב, שיא כוח אדם ותחזית תקבולים לשנת הכספים 2023
6.
(א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2023 ועל תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2023, רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2023 במסגרת תקציב מפעלים עסקיים סכום של 38,807,691,000 שקלים חדשים; חלוקת הסכום האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "הוצאה".



(ב) נוסף על ההרשאה להתחייב כאמור בסעיף 4, רשאית הממשלה בשנת הכספים 2023 להתחייב במסגרת תקציב מפעלים עסקיים, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת השנייה ביחס לכל סעיף תקציב, תחום פעולה ותכנית, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב".



(ג) נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא בשנת הכספים 2023 לפי סעיף 5(א), רשאית הממשלה בשנת הכספים 2023 למלא משרות במפעלים עסקיים עד לשיא כוח אדם של 36,394 משרות; חלוקת שיא כוח האדם האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)".



(ד) תחזית התקבולים לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2023, היא כמפורט בתוספת השנייה".



כמו שאמרנו קודם, סעיף 2 לחוק יסודות התקציב דורש מחוק התקציב לפרט בנפרד את תקציב המפעלים העסקיים, הוצאות ותחזית הכנסות. מה זה מפעלים עסקיים? לדוגמה רמ"י, בתי חולים, גופים שמתנהלים כמשק סגור. יש להם רווחים, יש להם הוצאות מימון, יש להם את ההכנסות וההוצאות שלהם. הם בעצם מעלים את העודפים בסוף כל שנה למדינה אבל זה לא מתנהל כחלק מתקציב המדינה.

מה ההבדל בין מפעל עסקי לחברה ממשלתית?

חברה ממשלתית היא חברה נפרדת, היא חברה שיש לה בעלות נפרדת, היא תאגיד נפרד מהמדינה, או שהיא מתוקצבת או שהיא לא מתוקצבת.

לצורך העניין רמ"י זה תקציב שמנהל את עצמו, הווה אומר, הכנסות, הוצאות, הוא מנהל את עצמו, בדרך כלל הוא לא בגירעון, רק בעודפים.

אמור להיות.

ומי מחליט לו מה לעשות עם העודפים האלה?

אמרת שהעודפים בסוף שנה חוזרים לתקציב המדינה.

הם נכנסים למדינה אבל בכל מקרה הוא לא מתנהל בלי מגבלות בכלל. יש לכם כאן את המגבלות של רמ"י, יש להם תוכניות וכו'.

אם יש לך עודף בסוף השנה ברמ"י, לאיפה הכסף הולך?

ראש רמ"י מנהל דיונים עם אגף תקציבים והם מקבלים את ההחלטות מה עושים עם הכסף.

הכנסות מההפרטה, בהתאם למתודות בין-לאומיות, אגף החשב הכללי, הולכות לכיסוי החוב.

הטענה לפיה בשנת 22 – זו טענה שנשמעת הרבה – היו הרבה הכנסות מקרקע בגלל עליית המחירים והן הולכות בצורה כלשהי לתקציב המדינה אינה נכונה כי הכסף שנצבר בקופות של רמ"י בסוף שנה לא נכנס לתקציב המדינה אלא, כפי שאסתי אמרה, הוא הולך בהתאם למתודולוגיות בין-לאומיות ויש על זה הרבה מוסכמות. אנחנו לא יכולים להשתמש בו לצרכים האלה.

זה הוצאות הפרטה. גם כשהממשלה מפריטה חברה ממשלתית זה הכנסות הפרטה. יש לי נכס, אני מפריטה אותו, אני מקבלת כסף, הכסף הזה לא הולך לשוטף שלי, הוא הולך לכיסוי החוב.

מבחינה מתודולוגית מדובר בהמרה של נכס בצורת קרקע לנכס בצורת מזומן. כלומר, מבחינה תקציבית אין בפעולה הזאת שום דבר.

אבל לאיפה הולך המזומן שאתה מדבר עליו? קרקע אתה לא יכול לשים בתקציב, מזומן אתה יכול לשים בתקציב.

אתה לא שם את המזומן הזה בתקציב כי זו המרה של נכס בנכס. מה אתה כן עושה עם המזומן הזה? כשאתה רוצה לממן את הגירעון התקציבי שלך אתה יכול לפנות לשווקים, המקומיים, הבין-לאומיים, לגייס אג"ח, או שאתה יכול למכור מהנכסים שלך. בדיוק כמו כל אזרח שיכול ללכת לקבל הלוואה, הוא יכול למכור את הנכס שלו.

אז בעצם אתה אומר שכל הכנסה עודפת מרמ"י הולכת לכיסוי חובות?

הכנסות מקרקע בהגדרה הולכות לכיסוי החוב מכיוון שמדובר בצורת מימון. זו המשמעות שלה. אנחנו מוכרים נכס כדי להתממן.

כלומר, חמד צודק שהכסף של רמ"י הולך לכיסוי חובות בסוף.

זה אומר שלעולם הם לא ירצו לפרק את רמ"י בגלל שהיא מכסה להם את החובות של המדינה.

לא מדובר בפונקציה של האם זה רמ"י או גוף אחר שמוכר את הקרקע. מכיוון שזו קרקע בבעלות המדינה מדובר בהחלפה של נכס בנכס. זו לא הכנסת מדינה אלא רק פעולה הונית לחלוטין. לכן, גם אם רמ"י לא הייתה קיימת וגם אם זה היה מנוהל בצורה שונה, לכאורה – אלא אם כן אנחנו רוצים לחרוג לחלוטין מהכללים הסטטיסטיים של ניהול הממשלה או תקציב של כל חברה אחרת, ואולי גם נכון שהחשכ"ל יתייחס לסוגיה הזו – אי אפשר להגיד שאם זה היה לא רמ"י אז לא היינו יכולים להשתמש בסכומים האלה בשביל לממן את החוב שלנו. בכל מקרה מכירת קרקעות הייתה משרתת את מימון החוב.

אבל אתם אומרים: כשאנחנו מסתכלים בתחזית השנתית אנחנו יודעים כמה רמ"י מכניסים וחלק מהתחזית זה גם שאנחנו משלמים עם זה את החוב. אתם לוקחים את זה כחלק. עכשיו אתה אומר: תשמע, זה לא משנה, אם לא תקרא לזה רמ"י ומשרד השיכון יעשה את זה לבד אנחנו נגיע לאותו מצב. אבל זה לא בדיוק נכון כי ברגע שאני אוציא את זה מרמ"י ואני אתן למשרד השיכון לנהל את זה את, משרד השיכון אומר: תשמע, אני בונה לי יחידות דיור אז אני צריך לקחת את זה ולעשות את הפיתוח בשביל להוזיל את הקרקע. כשאני נותן למשרד הכלכלה לנהל את הקרקעות לתעשייה אז אני לוקח חלק מזה ושם על התעשייה. אני יכול שם להוזיל להם את הקרקעות, אני יכול לפתח עוד אזורי התעשייה. זה העניין.

כשאנחנו מדברים על רמ"י זה, כמו שאמרתם, משק סגור. אתם לא אוהבים לשמוע את זה אבל כל פעם אני אגיד את זה מחדש. הוא מתנהג כמו שוק אפור, לא כמו משק סגור אלא כמו שוק אפור. זו ההסתכלות שלי בכל אופן, אתם יכולים לא להסכים איתי וזה בסדר. אבל אם היינו פעם אחת מפרקים את רמ"י ועושים חלוקה לאן כל דבר הולך, שכל אחד בתחום שלו ישווק את הקרקעות, היינו מקבלים פה ירידה של מחירי הקרקעות. אם היינו לוקחים למשל שקק"ל לבד תשווק את הקרקעות שלה ולא רמ"י, שגם על זה הם לוקחים עוד איזשהו קופון, היינו מגיעים למחירי דירות אחרים.

אבל קק"ל זה משהו אחר.

רק שתדע שהאבסורד הוא שמי שמשווק את הקרקעות של קק"ל זה רמ"י. תאר לך שקק"ל הייתה בתחרות עם רמ"י, אז המחירים היו יורדים. זה העניין. הוא משווק את הקרקעות של קק"ל.

"פרק ג': הוראות שונות

תחולת חוק יסודות התקציב
7.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, וכל שינוי בסכומים הנקובים בחוק זה ובאופן חלוקתם ייעשה בהתאם להוראות החוק האמור.

תחילה
8.
תחילתו של חוק זה ביום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023).

פרסום
9.
חוק זה יפורסם ברשומות בתוך שלושה חודשים מיום קבלתו."

בסכומים של המשרדים, איזה אחוז ב-23 לעומת 22 זה טייס אוטומטי?

כשקובעים את תקציב המשרדים בוחנים בין היתר את ההוצאות הצפויות. המונח "טייס אוטומטי" הוא לא מונח ששייך לחוק. כלומר, אם יש לך שאלה לגבי איך נקבע משרד ספציפי אנחנו נשמח להביא את הגורם שיוכל להתייחס לאותו משרד ספציפי, אבל לא מדובר באיזושהי הוראה גורפת לגבי כלל התקציב.

יש לכם את ממוצע הניצול התקציבי ל-22?

כן. החשכ"ל מופקד על הביצוע אבל גם אנחנו כמובן יודעים את נתוני הביצוע. הביצוע עמד על 99.5%.

זה חריג כי תמיד כשקיימנו דיונים כאן הביצוע היה נמוך מזה בהרבה.

במהלך השנה הביצוע מתקדם בקצב לא לינארי, אז תוך כדי שנה – נניח אתה שואל מה הסטטוס ביוני, האם הביצוע הוא 50%? התשובה בהגדרה כמעט היא לא, כי יש הרבה תשלומים שמתבצעים תמיד בסוף שנה, כל מיני תמיכות שמשתלמות וכן הלאה, ולכן אתה מתכנס ל-100% רק בחודש האחרון. זה שיעור מאוד-מאוד לא חריג. כמעט תמיד השיעור הוא 98% ל-102%. זה פחות או יותר סדר הגודל. 99.5% זה ביצוע טוב, זה אומר שהתקציב גם היה פחות או יותר מדויק וענה על הצרכים שהיו.

תחולת החוק היא מה-1 בינואר.

חוק תקציב הוא שנתי. חוק תקציב לא מתקבל לחצי שנה. אנחנו לא כותבים חצי מההוצאות בדיוק בגלל מה שיואב אמר, אנחנו לא יודעים באיזה חודש זה יצא. אז היינו עד עכשיו בתקציב המשכי, החוק הזה בעצם בולע את התקציב ההמשכי ומוסיף לו, ועכשיו אפשר להתקדם. אין משמעות להתחיל ממרס או ממאי חוק תקציב, אנחנו הולכים אחורה, החוק הוא שנתי.

ידעתי את זה, השאלה שלי היא אחרת. כשאנחנו מדברים על ה-1 בינואר אנחנו מחילים אותו כביכול רטרו, מה-1 בינואר. ברגע שעובר תקציב את אומרת: אמנם השתמשנו בתקציב המשכי אבל הכול הפך להיות כתקציב מדינה מה-1 בינואר. לפי מה שאת אומרת, אם יש פרויקטים, כל מיני דברים בסדר גודל כמו התמיכות, שלא נתמכו בתקציב 1 חלקי 12, אז מעכשיו יהיה אפשר לעשות להם השלמות.

אבל עושים השלמות בדרך כלל.

לא, לא בכל.

כל מקרה לגופו. באופן עקרוני, ברמה של התקציב, נניח היה תקציב תמיכה – לא הרבה תמיכות אגב משולמות כבשגרה, לפעמים תמיכה היא תמיכה שנתית והיא מגיעה לגוף במהלך השנה, באמצע השנה, בסוף השנה, אז במובן הזה זה לא משנה – אם היה לו כתוב בתקציב ההמשכי סכום מסוים ועכשיו הגדלתי לו אז בסוף השנה הוא יראה את הסכום היותר גבוה.

זה מה שאני אומר. את אומרת שכשעובר התקציב בעצם אני מסתכל עליו כשהוא מוגדל. הרי מה קורה? כשאנחנו יושבים על התקציב, את אומרת: התקציב הזה היה 10 מיליון שקל אבל בגלל שאנחנו כבר בחצי שנה אחרונה, הוא לא משתמש בזה אחורה, אבל בפועל אותו גוף הוציא את הכסף הזה. מה זה לא משתמש? למה אתם אומרים שהוא לא יכול להשלים את זה? הרי אנחנו מכירים את זה מכל מיני סיטואציות.

לפי התקציב חייב להשלים את זה.

זה מאוד פרטני, או שזה יושלם - - -

זה פרטני כי אני אומר לך גוף מסוים אבל מדובר בהרבה גופים, זה קורה במיוחד ברווחה.

לא, זה פרטני במובן הזה שיש המון תמיכות בתקציב המדינה, המון מבחני תמיכות.

אבל הולכים לפי התקציב שאושר, לא לפי חלקי 12, מה שהיה.

זה מה שאני אומר.

כן, זה מה שאמור להיות.

הוא ילך לפי התקציב שאושר.

הגדול.

גם אם הפעילות שלו התחילה אחורה?

בוודאי. הוא מסתכל שנתית לשנת הכספים 2023, ואם חוק התקציב מקצה יותר כסף אז הכסף הזה ישולם, בין היתר, בעד חודשים קודמים, בתלות באופי מבחן התמיכה.

תקציבים ייעודיים שאישרנו, לדוגמה התוכנית של העדה הדרוזית שאישרנו לשנת 23, מופיעים בתוך התקציב הזה?

כלל הסכומים שמתוכננים להתבצע מופיעים בתוך התקציב, בוודאי.

אבל לא מופיעים בסעיף נפרד?

מכיוון שהתוכנית שמיועדת לטיפול בעדה הדרוזית ובצרכים שלה, כמו גם התוכניות שנועדו לטפל בעדה הבדואית ובחברה הערבית ככלל, הן למעשה תוכניות שכוללות הוצאות בתחומים מאוד מאוד שונים – בתחום החינוך, בתחום הבריאות, בתחום הרווחה – וכל אחת מההוצאות האלה מתבצעת בפועל על ידי המשרד במסגרת הסעיף שלו, ולכן לא הוקם סעיף נפרד עבור חברה ערבית.

יש בתוך התכניות תקציב תוספתי – אני לא מדבר על תקציב משרדי, אני מתכוון לתקציב תוספתי שמשרד האוצר היה אמור לשים אותו – אני אראה אותו בתקציב כאן?

כן.

אתה יכול לבדוק לי באיזה סעיף אני רואה את זה?

כן.

סיימנו את ההקראה ל-2023.


הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג-2023, מ/1611

אנחנו עוברים להצעת חוק התקציב לשנת 2024.

זה בעצם מלל זהה, רק המספרים שונים?

כן.
"הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג–2023

פרשנות

הגדרות
1.
(א) בחוק זה –



"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985;



"סעיף תקציב" – סעיף בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה הקובע את ההוצאות של משרד ממשלתי, של רשות ציבורית או של גוף ציבורי או של נושא בעל היקף או חשיבות המצדיקים את קביעתו בסעיף נפרד, המחולק לתחומי פעולה לפי הצורך;



"שנת הכספים 2024" – התקופה המתחילה ביום כי בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) ומסתיימת ביום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024);



"תחום פעולה" – חלק של סעיף תקציב המוקצה לעניין מסוים, המחולק לתוכניות לפי הצורך;



"תוכנית" – חלק של תחום פעולה המוקצה לעניין מסוים.



(ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק יסודות התקציב.

התקציב לשנת הכספים 2024

תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2024
2.
(א) הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2024 סכום של 653,689,095,000 שקלים חדשים (להלן – תקציב ההוצאה לשנת 2024), המורכב מתקציב רגיל בסך 448,960,898,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 204,728,197,000 שקלים חדשים.



(ב) חלוקת תקציב ההוצאה לשנת 2024 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "הוצאה".

תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת הכספים 2024
3.
(א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2024, רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2024, כהוצאה מותנית בהכנסה כמשמעותה בסעיף 5(א) ו-(ב) לחוק יסודות התקציב (להלן – תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2024), סכום של 48,176,049,000 שקלים חדשים, המורכב מתקציב רגיל בסך 35,999,898,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 12,176,197,000 שקלים חדשים.



(ב) חלוקת תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2024 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "הוצאה מותנית בהכנסה".

הרשאה להתחייב לשנת הכספים 2024
4.
הממשלה רשאית להתחייב בשנת הכספים 2024, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה ביחס לכל סעיף תקציב, תוכנית ותחום פעולה, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב".

שיא כוח אדם לשנת הכספים 2024
5.
(א) הממשלה רשאית, בשנת הכספים 2024, למלא משרות עד לשיא כוח אדם של 95,574 משרות.



(ב) חלוקת שיא כוח האדם האמור בסעיף קטן (א) לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו 'שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)".

מפעלים עסקיים – תקציב, הרשאה להתחייב, שיא כוח אדם ותחזית תקבולים לשנת הכספים 2024
6.
(א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2024 ועל תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2024, רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2024 במסגרת תקציב מפעלים עסקיים סכום של 34,476,374,000 שקלים חדשים; חלוקת הסכום האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "הוצאה".



(ב) נוסף על ההרשאה להתחייב כאמור בסעיף 4, רשאית הממשלה בשנת הכספים 2024 להתחייב במסגרת תקציב מפעלים עסקיים, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת השנייה ביחס לכל סעיף תקציב, תחום פעולה ותוכנית, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב".



(ג) נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא בשנת הכספים 2024 לפי סעיף 5(א), רשאית הממשלה בשנת הכספים 2024 למלא משרות במפעלים עסקיים עד לשיא כוח אדם של 36,379 משרות; חלוקת שיא כוח האדם האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)".



(ד) תחזית התקבולים לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2024, היא כמפורט בתוספת השנייה.

הוראות שונות

תחולת חוק יסודות התקציב
7.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, וכל שינוי בסכומים הנקובים בחוק זה ובאופן חלוקתם ייעשה בהתאם להוראות החוק האמור.

תחילה
8.
תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024), בכפוף להוראות סעיף 3א1(א)" – את זה צריך למחוק.

פרסום
9.
"חוק זה יפורסם ברשומות בתוך שלושה חודשים מיום קבלתו."



אני אחזור לסעיף התחילה. אני מדברת על המחיקה שאנחנו עושים. כשהגשנו את חוק התקציב 2024 עשינו אותו כחוק כפוף לתנאי מסוים. בעקבות השינויים שבוצעו בחוק ההתאמות ובחוק יסוד משק המדינה אנחנו נבצע מחיקה של אותה התניה. הסעיף שאמר שתחילתו של חוק התקציב ב-1 בינואר, אולם אם לא קרה מה שקרה הוא לא ייכנס לתוקף, הדבר הזה צריך בעצם לרדת מכאן.

זאת אומרת, תחילתו של חוק זה תהיה ב-1 בינואר 2024.

נכון, בכפוף כמובן לכל ההתאמות שנעשה במסגרת המודל והמנגנון שסיכמנו בינינו.

אני לא בטוחה אבל שצריך לציין את זה בסעיף. התחילה היא ב-1 בינואר.

אני לא חושבת שצריך לציין את זה פה.

אם את מציינת את זה כאן את מעקרת את כל החוק שאנחנו מעבירים עכשיו.

אני לא חושבת שאני צריכה לציין את זה, אני רק אומרת שהתנאי יימחק, יישאר סעיף התחילה הרגיל, ושינויים, ככל שיעשו, יבואו לכאן לוועדה במסגרת חוק-יסוד משק המדינה.

אל תפתחי את זה. אם תכתבי את זה את מעקרת את החוק.

אין הצעה לפתוח את זה, רק רציתי להסביר לכם את המחיקה.

מה שצריך לתקן זה את סעיף 8, כי היום בסעיף התחילה זה מפנה לסעיף 3א1 ולא לסעיף 8.

זה התנאי. הכפפנו לחוק יסוד משק המדינה - - -

במקור זה היה חוק על תנאי ועכשיו זה כבר לא חוק על תנאי.

אנחנו קוראים לו חוק עם תנאי. זה הנוסח הממשלתי, את השינויים בוועדת כספים ביצענו אחרי שהנחנו את זה בכנסת. לכן הקראתי את השינוי, הנקודה תבוא אחרי 1 בינואר 2024 והסיפה תימחק.

אני רוצה לשאול שאלה שאנחנו מדברים עליה הרבה ובסוף היא גם בכלל של ההתאמות בחוק לגבי התקציב הדו-שנתי וגם פה. רצינו לקבל קצת מידע על תחזית ההכנסות כי בסוף התקציב נגזר לא רק מההוצאות, ואין בכלל ספק שיש תקופה של חוסר ודאות כלכלית והנתונים שאנחנו רואים, גם במיסוי בנדל"ן וגם קריסה בהכנסות מהייטק – דוח של רשות חדשנות פרסם שיש ירידה ברבעון הזה ב-70% בהשקעות בהייטק, 80% מהחברות החדשות נרשמות כבר בחו"ל, מה שקורה בנדל"ן גם משפיע באופן מאוד משמעותי.

לכן ביקשנו כבר כמה וכמה פעמים, נראה לי שכבר הגיע הזמן לדבר על הנושא הזה. אז נכון שהחוק פה לא מדבר על כך ישירות אלא יותר על ההוצאות, אבל גם בדברי הסבר אומרים שהכול מבוסס גם על עבודה מקצועית של תחזית הכנסות, ופתאום אתם גם באים עם חוק שנראה יותר דחוף מתמיד, ובתקציב דו-שנתי, כשיש פערים, מחייבים ממשלה לעשות התאמות. אני רוצה לשמוע מה תחזית ההכנסות שלכם, על מה היא מתבססת ומה אתם חושבים לגבי הסכנה או החשש לא לעמוד בתחזיות.

תחזית ההכנסות מבוצעת ע"י מי שאמונה על-כך בחוק, הכלכלנית הראשית, היא לא נמצאת פה ואנחנו לא נענה בשמה, אבל אני כן אגיד כמה דברים. התחזית נעשתה כבר כאשר כמובן קיבלנו אינדיקציות מהעולם וכבר בתוך תוואי של העלאות הריבית וההאטה המסתיימת בכלכלה העולמית, אז אלה דברים שנלקחו בחשבון. מעבר לזה, מבחינה פיסקלית הבאנו – כיוון שאנחנו נמצאים בשנה מאוד משמעותית של חוסר ודאות, גם כאן וגם מן הסתם בעולם – את המנגנון שהסברנו פה.

אבל המנגנון הוא לא השאלה כי קיימנו עליו דיונים רבים, השאלה היא מה באמת הסיכוי שהתחזית הזו אמינה כרגע. גם אם הכלכלנית הראשית כתבה את זה, את הרי יודעת מה ההנחות עליהן היא התבססה בהכנסות על ההייטק לשנות התקציב הזה, מה היו השנים שעליהן התבססו להכנסות בהייטק. זה נתון דרמטי. אני יודעת, ואת בטח גם יודעת, שהשנתיים האחרונות היו שנות שיא חריגות שכל ההכנסות עלו על כל הציפיות, ההייטק הציל את מדינת ישראל אחרי הקורונה. האם לקחתם את התחזית ההכנסות האלה על אחת מהשנתיים האחרונות ואז יכול להיות שיש לנו כאן בעיה?

אני לא רוצה לענות בשם מי שעשה - - -

אבל זאת שאלה עובדתית, לא שאלתי את שירה גרינברג. מה תחזית ההכנסות? מאיזו שנה היא לקוחה? את אמורה לדעת את זה.

תחזית ההכנסות לוקחת את כל הנתונים שהיו ידועים עד למועד שבו הנחנו את זה על שולחנכם, שזה היה בסוף חודש מרס. כבר אז היו כל מיני אינדיקציות והן נלקחו בחשבון. גם הסיכונים לתחזית מופיעים בעיקרי התקציב שמוגשים בפניכם.

על איזו שנה התבססתם בנושא הזה למשל?

על הנתונים המעודכנים ביותר שעמדו בפני הכלכלנית הראשית. אבל אני רוצה רגע להגיד לך משהו מבחינת היציבות הפיסקלית. אנחנו מגישים לכם תקציב עם פער גירעון מאוד משמעותי כיוון שזו שנה של חוסר ודאות והדבר הזה נלקח בחשבון, חוסר הוודאות המאוד משמעותי - - -

בכמה מיליארדים הפער הזה כדי שייכנס לתוקף נגיד מנגנון ההתאמות שתעבירו בחוק?

30.

30 מיליארד שקלים?

בין 0.9 גירעון לבין 2.25, שזה יעד הגירעון, כן.

אבל זה גם בגלל שהגדלנו את הגירעון, הגדלנו את ההוצאה הממשלתית. בחוק אחר אישרנו לממשלה להגדיל את ההוצאה.

יותר מ-30, עם הקיזוז, עם המנגנון, את מגיעה כמעט ל-40 מיליארד.

היא שאלה לפני שמפעילים את המנגנון.

כמה צריך שיהיה חסר כדי שתגיעו למנגנון הזה?

30.

אבל זה בהנחה שאתם חיים בעולם של שנים פיסקליות קודמות עם איזשהו מקדם של חוסר הוודאות הכלכלי.

לא. יעד הגירעון 2.25 נקבע מבעוד מועד, לא נגענו בו ואנחנו לא מתקנים אותו. הוא נשאר יעד הגירעון שלנו ויש מתווה מתכנס של תקרת הגירעון שאנחנו לא נוגעים בו ולא משנים אותו.

אתם הסברתם לנו אז שלקחתם בחשבון 3.5% כי הסתמכתם גם על 22 בתחזית ההכנסות.

תחזית ההכנסות מעודכנת ביותר ל-31 במרס. אני לא רוצה לענות בשם הכלכלנית הראשית שהיא אמונה על זה, אבל היא מבוססת על כל הנתונים שעמדו לה עד ה-31 למרס, שזה המועד למיטב זכרוני שהגשנו בפניכם את התקציב. אגב, היא גם מפרטת את הסיכונים לתחזית, מאיפה הם יכולים להגיע, ואחד מהם זה כמובן ההאטה.

הכלכלנית הראשית מרוצה מהתקציב שהוגש?

נראה לי שכדאי להפנות אליה את השאלה.

מה הסיכוי אם כך שב-2024 יופעל המנגנון הזה?

אני מציע, אדוני היושב-ראש, שלא נצביע על התקציב, נקפיא את הכול עד שתגיע הכלכלנית הראשית ותסביר לנו בדיוק אם היא מרוצה מהתקציב או לא מרוצה מהתקציב. אם לא תהיה מרוצה אז אנחנו לא נצביע על התקציב ונלך לבחירות.

למה בעצם כל שנה מוסיפים בין 1,800 ל-2,500 משרות?

בגדול מדובר בקצב הגידול הרגיל, הסטנדרטי. כמעט כל שנה מוספות כ-2,000 משרות אלא אם כן יש משהו חריג - - -

ולדימיר שואל למה צריך להוסיף כל שנה.

יש גידול במצבת כוח האדם הממשלתית.

את זה אנחנו יודעים – למה?

מצבת כוח האדם הממשלתית גדלה מכיוון שפעילות המשרדים הולכת ומתרחבת.

אם אני מבין נכון את השאלה של ולדימיר, קודם שאלנו כמה משרות בדרך כלל והוא אמר שבסביבות ה-95% – הרי אין 100% אז 95% אני מוכן לקבל – אם נוריד 5% מ-91,000 משרות אנחנו מגיעים אולי ל-4,500 משרות שעדיין לא אוישו. אז אומר ולדימיר, למה אני צריך להוסיף את זה? תשאירו את זה במצב הקיים, כשזה ייגמר - - -

יכול להיות שאין צורך בגידול, אולי אני אנצל את המצבת הקיימת.

ל-5% פער – זה בין 5% ל-3% – אנחנו קוראים פער חיכוכי. בסוף, כשיש למשרד "איקס" תקנים, הוא לא תמיד מצליח לאייש את כולם, חלק מהאנשים עוזבים ואז יוצאים למכרז חדש. זה דבר חיכוכי מהגיוס החדש, מעזיבות קיימות.

מתחלופה שוטפת?

כן, מתחלופה שוטפת. לכן זה אחוזים שהם נשמרים למשרדים, אנחנו לא לוקחים אותם למשימות חדשות. הגידול בתקציב הוא עבור משימות חדשות, הוא כן מותאם לגידול באוכלוסייה. רוב המשרדים שגדלים, השירותים שניתנים, הם בהתאם לגידול באוכלוסייה.

לא הבנתי, אתם מוסיפים כוח אדם אבל לא משתמשים בו?

לא. למשרד יש "איקס" תקנים לפעילות השוטפת שלו, אבל רוב המשרדים – זה נכון לגבי כל עסק – לא מצליחים לאייש את סך התקינה שלהם, לא בגלל שהם לא רוצים אלא בגלל חיכוך תמידי בשוק העבודה של אנשים שעוזבים, אנשים שנכנסים וגידול שלא הצליחו עדיין לאייש. זה הפער הקיים. לגבי הגידול בין השנים, הגידול נובע משירותים שניתנים לאזרח ע"י הממשלה, הרבה פעמים במערכת הבריאות, במערכת החינוך, ברשות האוכלוסין, כל מיני מקומות כאלה שהמדינה נותנת שירות. יש גם החלטת ממשלה שקובעת שניתן להגדיל בהתאם לגידול באוכלוסייה.

לצורך העניין, עכשיו, כשאנחנו יודעים שיש ברשות האוכלוסין עומס – אמנם שבוע הבא יוצאים שם בפיילוט ומנסים לראות איך לפתור את זה – משרד הפנים יכול לדרוש תקנים בשביל לסייע להוריד את העומס וזה באמת יעזור להורדת העומס.

זה קרה. היה גידול ברשות האוכלוסין.

לא, לקחו מאותם תקנים.

הליכי מימוש, עדיין אתה לא תיקח אותם בביצוע.

מהמעברים לקחו ואוישו.

לדעתי גם תוספתי.

ברמה העקרונית, צריך להביא בהחלטת ממשלה בשביל להוסיף לצורך מסוים שהוא דחוף כרגע?

כן כי זה לא התקן, זה הכסף שמגיע עם התקן.

כמה מתוך המשרות האלה צבועות לפי החוקים, לדוגמה החוק של העדפות לאוכלוסיות מסוימות?

כמה זה חרדים, זו השאלה.

אין לי את הנתון הזה כרגע.

אשמח שתעביר לי בכל תוספת של שנה כמה צבועים לכך.

אין צביעה של התוספת אלא יש יעדים שנקבעים ע"י נציבות שירות המדינה של מהו המגוון.

הם נקבעים ע"י החוק, השאלה היא האם נציבות שירות המדינה מבצעת את החוק. יש חוק של משרות, כדוגמה לדרוזים, לחרדים, לערבים, לנכים.

מה שאתם רואים פה זה סך תקני כוח אדם. הנציבות קובעת לאן הולך כל תקן. על בסיס הקביעה הזאת היא גם קובעת איזה סוג משרה, איזו דרגה, וגם אם צריך לפי אוכלוסיית גיוון על פי היעדים שצריך לעמוד בהם.

אבל אני לא הצלחתי להבין. שר במשרד ממשלתי, יש לו שיא כוח אדם, תקנים שאישרנו לו בשנה שעברה, 5% הוא לא הצליח לאייש – לא חשוב למה, בגלל בעיות בשוק, בגלל המשק, כל מיני סיבות – נתנו לו תקנים, הוא לא מימש אותם, למה אתה מבקש עכשיו תוספת?

זה תקן שיועד למשרה מסוימת, למשל, עכשיו בלשכה מסוימת צריך ארבעה תקנים, אחד עזב, אותו אחד עכשיו בתהליך גיוס, אתם לא תראו את זה בביצוע. זה לא אומר שאני יכול לקחת לו את זה. זה שמישהו עזב בינואר ולא הצליחו לגייס למשל עד יוני, או אם הוא קיבל עוד תוספת ולא הצליחו עדיין לגייס, לא אומר שאני יכול לקחת לו. מלכתחילה אני שמתי את התקן הזה כי אני חושב שצריך באותה לשכה ארבעה עובדים. יש מקומות שצריך לקחת, או שלוקחים ומעבירים למקומות אחרים, ויש מקומות שלא.

יש מגזרים, יש קבוצות באוכלוסייה, שצריך לתת להם העדפה מתקנת, למשל הדרוזים, הצ'רקסיים, הערבים, האם הם עומדים בתקנים האלה?

אני לא יודע את הנתון המדויק, אני אביא אותו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, אתה זוכר את האישה הבדואית שדיברנו עליה?

בטח, אני מטפל בזה כל הזמן, אני מקבל תשובות אך לא מרוצה מהן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בינתיים נתנו לה שלושה חודשים והיא מחוץ לעבודה עכשיו. אין להם תקן.

אני יודע. תיכנסי אלי לחדר, אני אראה לך את הדף על השולחן שלי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני בציפייה שזה ייפתר. אישה בדואית, עם צרכים מיוחדים, מהדרום, חוקרת מעולה, היחידה במכון וולקני, מה יותר מזה?

נכון, והכישורים שלה מאה אחוז.

מה היא רוצה להגיד עליה?

פיטרו אותה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן, הצלחנו להאריך בשלושה חודשים, עכשיו פיטרו אותה.

הטענה שלהם ששם זה מחקרים, זה מכון וולקני.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זו לא כל הבעיה, כבודו, זו הדוגמה האמיתית לבעיה בחברה הערבית לכל הנושא של תעסוקה, גם לנשים וגם בכלל.

אני שאלתי האם עומדים בציפיות של המגזרים השונים, להכניס אותם לעבודה, לקדם אותם, לשלב אותם.

אחד, את הנתונים המדויקים אני אביא לוועדה. הנתונים נמצאים אצל נציבות שירות המדינה.

מה זה הנתונים המדויקים?

על פי חוק שירות המדינה (מינויים) נציבות שירות המדינה צריכה לקבוע יעדים למגוון אוכלוסיות, האוכלוסיות שקבעת. אחת הדרכים לעמוד ביעדים זה מכרזים ספציפיים שמיועדים לאותן אוכלוסיות. מי שאמון על מינוי החוק הזה ובחינתו זו נציבות שירות המדינה, שיש לה גם נציגים בכל אחד מהמשרדים שזו אחריותם לוודא את הדבר הזה. אמרתי, אין לי נתון מדויק האם עומדים ביעדים, אני אביא אותו לוועדה.

ברור שלא עומדים. קיבלנו גם דיווחים בוועדות אחרות, בקדנציות אחרות, אף פעם הם לא עמדו ביעדים שהם הציבו לעצמם, אם זה בייצוג הולם לנשים, אם זה בייצוג הולם לערבים, הם לא עומדים.

אין לי את הנתונים ולכן אני לא רוצה להגיד אבל אני אציג את הנתונים, אני לא מתבייש, הנתונים קיימים ואני אציג אותם. אני כן אגיד שאני יודע שנעשתה עבודת מטה בשנה וחצי האחרונות בנציבות שירות המדינה כדי לחדש את היעדים ולהביא להחלטת ממשלה חדשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה יודע שהנתונים הם רק התעודה שזה כתוב בה, כולנו יודעים מה הנתונים, הנתונים מאוד קשים.

אדוני היושב-ראש, אני מציע – לא בנושא הזה, בנושא של התקציב, כי זה יבוא לאישור – שתגיע הכלכלנית הראשית, או נציג מטעמה, ויסבירו לנו את תחזית ההכנסות של 24 ועל מה היא התבססה.

זה צריך להיעשות עכשיו.

אמרו שאין נציג שלה כאן, בגלל זה אמרתי לפני שנצביע. אם היה נציג היינו שומעים את זה עכשיו.

אתם יודעים לתת את התחזית?

עם השאלה היא מה התחזית, אנחנו כמובן יודעים את הנתונים.

לא, על מה התבססה התחזית והסבר מדויק. אנחנו יודעים מהם השינויים הכלכליים הקורים בארץ ובעולם עכשיו.

ככל שהשאלות הן שאלות עמוקות לגבי מה בדיוק היה רכיב כזה וכזה אני מציע שבאמת נשאיר את זה לגורמים שזה המקצוע שלהם והם מופקדים על זה. אם יש שאלות שאנחנו כן יכולים לענות עליהן, שאלות כלליות, נשמח לתת מענה.

עיקרי התקציב שמונחים בפניכם, תחזית ההכנסות, זה לא מספר, יש פירוט שלם על מה מבוססת התחזית.

אז האם אתם יכולים לתת לנו את ההסבר במקום הכלכלנית הראשית?

אנחנו יכולים להפנות אתכם לחוברת שמונחת בפניכם.

אני מפנה אתכם לחלק ד' בחוברת עיקרי התקציב שבפניכם, עמוד 176: לצורך בניית התחזיות אגף הכלכלנית הראשית פיתח ארבעה מודלים אקונומטריים כדלהלן: מודל חיזוי למדד המחירים לצרכן, מודל חיזוי לתוצר, רכיביו ומצרפי שוק העבודה, מודל לחיזוי הכנסות הממשלה, מסים ואגרות ומודל לחיזוי הכנסות אחרות של הממשלה. המודלים משתמשים בבסיס נתונים משותף ומניחים הנחות דומות לגבי משתנים אקסוגניים. התחזיות מתקבלות ממודלים 1 ו-2, משמשות לחיזוי ההכנסות ממסים ואגרות לחיזוי הכנסות אחרות, תוך ביצוע התאמות וכו'.

כלומר, יש גם פירוט די נרחב על המודלים בעמוד 176 וגם יש את ההנחות עצמן. הם מדברים על התחזיות לכלכלה הגלובלית, הם מדברים על הצמיחה בכלכלה הגלובלית, על הצמיחה בכלכלה העולמית, איך היא התפתחה אחרי הקורונה, על הבוסט שהיה ב-2021, והם גם מראים את המצב בשרשראות האספקה הלאומיות ואיך הוא השתפר אחרי הקורונה. אחרי זה הם מראים את תחזיות הצמיחה בעולם, עמוד 179, שמן הסתם קשורות באופן בל ינותק מתחזית הצמיחה של ישראל, ואחרי זה הם עוברים לתחזיות המקרו-כלכליות שלהם, לפני שהם מגיעים להכנסות.

כמובן שההכנסות בסוף קשורות במצב הכלכלה. הן לא חיות בוואקום. אז הם מדברים על קצב הצמיחה החזוי בעמודים 179 ו-180 ואז הם מדברים על שיעורי הצמיחה של התוצר הריאלי והמרכיבים. כלומר, על התמ"ג, על הצריכה הפרטית, על הצריכה הציבורית, על ההשקעה, על היצוא, על היבוא, על התוצר העסקי ועל מדד המחירים לצרכן, שכל הדברים האלה מן הסתם בסוף - - -

מה לגבי היצוא למשל? שם נמצאת הטכנולוגיה.

את רואה את יצוא השירותים, אני מפנה אותך לעמוד 181, על התחזית. הם מדברים על שיעורי צמיחה של 8% ב-2010 עד 2019. אחרי זה, ב-2020, צניחה מובנת מאליה כתוצאה מהקורונה, ובוסט בשנת 21, כתוצאה מההתאוששות מהקורונה, ואז חוזרים ל-22, בפועל נתונים של 13%, שיורדים משמעותית. בשנת 23-24 הם חוזים האטה של 2.7% צמיחה. כמובן שאת מדברת על צמיחה מכזה בוסט אז זה מאוד מאוד הגיוני. אחרי זה את מגיעה לתחזית של 5.6. כלומר, הם שמים פה תחזיות שנמוכות מהממוצע בפועל של השנים 2010-2019.

אבל את לא מפרקת את הפרמטרים של היצוא בפנים. את לא עונה לי על השאלה של הסוגים. אנחנו יודעים שההייטק הוא מאוד משמעותי, מעל ל-50% - - -

כמחצית.

כן, אפילו קצת יותר. את נותנת נתונים אבל לא נכנסת פנימה. אני לא באה בטענות אבל זה מהניתוח. אתם צוות מאקרו באוצר?

כן.

אני מניחה שישבתם בדיונים שהציגו לשר האוצר גם כשעשו את ה-drill down של ההכנסות.

אז אני רוצה להפנות אותך לעמוד 183 - - -

אין לי את החוברת הזו. אני אשמח שתסתכלי שם, בגלל שזה לא לפניי, מה עשו ספציפית בסקטור שמהווה מעל ל-50%.

בעמוד 183 אנחנו מדברים על הסיכונים לתחזיות כלפי מטה. אני חושבת שאת שואלת על העלייה באינפלציה והמיתון העולמי, ששם מדברים על כך שזה עשוי להביא למיתון בסופו של דבר וסימני התמתנות בעולם, וזה סיכון משמעותי כלפי מטה לתחזית, שמפרטת הכלכלנית הראשית, יחד עם עוד מספר סיכונים. חוץ מזה היא מפרטת את הירידה בשוק ההון הגלובלי והאטה בענפי ההייטק. היא כותבת שבעקבות העלאת הריבית בעולם והשפעותיה על שוק ההון קיים חשש כי היקף ההשקעות הבין-לאומיות יקטן ובכלל זה גם ההשקעות בישראל, כולל בענפי ההייטק. כלכלת ישראל מושפעת באופן משמעותי - - -

נו, ולכן מה? מה השורה התחתונה של זה?

זה סיכון לתחזית.

אבל מה זה אומר? עדיין מה הייתה התחזית? האם הפחיתו את התחזית בגלל זה? אני אשמח לקבל תשובה. קראנו שיצא מסמך שככל שהחקיקה המשפטית תתקדם תמחרה הכלכלנית הראשית את הנזק למשק בתוצר, בצמיחה, אמרה ברחל בתך הקטנה שצריך יהיה לעדכן את תחזית ההכנסות. הדברים האלה יצאו אחרי שהייתה כבר תחזית ההכנסות, אם אני זוכרת כרונולוגית, אז עכשיו השאלה שלי היא פשוט שאלה עובדתית, האם התחזית הזו הפנימה את כל האזהרות שלה.

התחזית היא התחזית המדויקת ביותר ליום 31 במרס - - -

יחסית להכנסות של 2022 – 90% ממנה? 70% ממנה בהייטק לקחו? 50% ממנה? מה מקדם הסיכון ששקללתם בתחזית?

זה נתון ספציפי, אנחנו יכולים לבדוק לך מה המקדם של זה, אבל בדרך כלל - - -

אני בכוונה מתעסקת בזה, בגלל שפשוט מדובר כאן באחוז מאוד משמעותי מההכנסות. אותו דבר אפשר לשאול על הדיור. אם את שואלת אותי, אם הכלכלנית הראשית הייתה בפניי, או בנק ישראל, הייתי שואלת על הנדל"ן ועל ההייטק. לקחתי את האבנים הגדולות אלא אם כן פספסתי עוד משהו ואת מוזמנת לתקן אותי. מה עוד? אלה האבנים הגדולות, לא?

לא, בסוף ההכנסות של מס החברות זה לא הדבר הכי משמעותי. יש לך גם את כל המסים הישירים, מס הכנסה, מע"מ, מסי צריכה וכו'.

אבל כשאני אומרת הייטק אני מדברת על הכול, מה הם מכניסים במס הכנסה, מה במס חברות, מס הכנסה. עובדי ההייטק בישראל מכניסים רבע ממס הכנסה לקופת המדינה. אני אשמח פשוט לקבל תשובות על האבנים הגדולות. אני מבינה את מה שאת אומרת, אבל האם אני מבינה נכון שבעצם את אומרת שלקחו את התחזית של השנה העוקבת ופשוט על זה שמו איזה מקדם של סיכונים אבל הוא אחיד לכל אורך השדרה?

מה פתאום.

זאת השאלה שלי, במיוחד שאנחנו יודעים שהיא הוציאה נייר כזה והיא הוציאה את הנייר אחרי שהתקציב כבר פורסם, אמרה ברחל בתך הקטנה. היא, אגף תקציבים, בנק ישראל, ממש פירטו מחירים של הסכנה של החקיקה המשפטית, כימתו אותה במיליארדים בצמיחה וכו', וגם אמרו לשר האוצר ברחל בתך הקטנה בדיון שהתקיים: אם הדבר הזה ממשיך נצטרך לחזור ולעדכן את תחזית ההכנסות. אתם עושים מהלך אחר, אתם מעבירים חוק שאומר שאם ב-2024 זה יקרה אתם כופים על הממשלה לעשות התאמות, אבל אני שואלת מה היו גם ההנחות עכשיו, מראש.

כאמור, ב-31 במרס חלק גדול מהדברים שאת מדברת עליו היה כבר ידוע, או היה ידוע שיש סיכון כזה, וזה גם מופיע.

אבל עובדה שיצא מכתב כזה מאוחר לכך. אין לי בעיה שתגידו לנו: אנחנו צריכים ללכת ולחזור עם תשובות, זה בסדר, אתם משרד אחד, אתם יכולים ללכת לבדוק את זה באגף אסטרטגיה, למרות שבאמת, בכנות, אתם אגף מאקרו, קשה לי להאמין שאתם לא מכירים לעומק את תחזית ההכנסות, קשה לי להאמין שאתם לא יכולים לתת לי תשובה פשוט כי אני מעריכה אתכם. לכן, אם אין לכם איזשהן מגבלות אחרות, קשה לי להאמין שאין לכם תשובות לשאלה שלי, פשוט מידיעה.

אני בטוחה שהייתם בחדר כשעשו את ההצגות האלה. פשוט תסמסו לכמה אנשים, תרעננו את הזיכרון שלכם ותגידו לי: תחזית ההכנסות בנדל"ן ובהייטק, על איזה שנים הן מתבססות ואיזה מקדם של זהירות לקחתם. סליחה שאני מעריכה אתכם, אני פשוט חושבת שאני מכירה את הרמה המקצועית שלכם אז אני בטוחה שאתם יודעים את התשובות לשאלות שלי.

יהיה עדיף אם תגיע הכלכלנית הראשית או נציג מטעמה לפני שאנחנו מצביעים על התקציב.

אני מסכים עם השאלות האלה.

אבל לגבי השאלות של האבנים הגדולות לא קיבלנו תשובות, אדוני. הם שלחו אותי לאגף הכלכלנית הראשית ואני חושבת שהם יכולים לקחת קצת זמן ובדיון הבא לחזור עם תשובות.

מה זה בדיון הבא? אנחנו נמצאים באישור תקציב.

אנחנו נמצאים באישור תקציב שמתבסס על תחזית הכנסות בתקופה מאוד בעייתית. רק הבוקר קראנו שראש הממשלה עצמו קיים שיחות קדחתניות עם S&P כדי לשכנע אותם לא להוריד את תחזית הצמיחה.

ספציפיקציות שאנחנו יכולים לתת כרגע זה הפילוח של היצוא בפועל, יצוא סחורות ויצוא שירותים, כשבשירותים נכנס מה שאני מבינה שמעניין אותך, ואני יכולה לתת לך את הספציפיקציות האלה. מה נעשה בדיוק כדי להגיע לכל ספציפיקציה – אני חושבת שאני יכולה להגיד לך באופן לא מדויק אבל אני חושבת שנכון שגורמי המקצוע שערכו את התחזית הם אלה שיציגו את זה. את שואלת על יצוא השירותים - - -

תגידי לי משהו, גם באופן לא מדויק עם כל הסייגים האלה. הרי הוא לא יעשה את הדיון הזה פה, אני מבקשת אותו כבר חודש. הוא לא יעשה את הדיון הזה, בואי. יו"ר ועדת כספים ממולח. אז בואי תגידי לי את מה שאת יודעת.

אני מוחה, מטילים דופי בדברים שלך, גפני.

במה מטילים דופי?

היא אמרה שיש לה ידע כללי, אמרתי לה אז שאין בעיה, שתגיד לי עם סייגים, כי אני לא מאמינה לך שאתה תקיים על כך דיון באמת לפני אישור התקציב. אני מטילה ספק שנקיים פה דיון לפני אישור התקציב.

אחרי שיעבור התקציב נעשה מה שאתם רוצים.

לפני אישור התקציב או אחרי אישור התקציב? זה קצת חלם אחרי. הרי אתה לא תזמין לפני, אז בוא, אנחנו יודעים איפה אנחנו חיים. בסוף, בכנות, זו לא איזו קופה קטנה, זה נתונים שאמורים להציג פה, זה לא סוד מדינה.

אבל אני רוצה להציג אותם בפנייך, את הפילוח בין היצוא ליצוא שירותים, זה אמור לסייע לך. אז אם אני לוקחת את הממוצע של היצוא בשנים 2010 עד 2019 - - -

לא, האחרונות.

אבל את צריכה אינדיקציה להשוות את קצב הצמיחה. כל זה בנתוני קצב צמיחה. היצוא הכללי – אין שינוי מהותי בין התחזית של הכלכלנית הראשית ב-23-24 לבין 2019-2010. כלומר, מדברים על 4.3% בממוצע, ירידה חדה בקורונה, בוסט אחרי הקורונה וב-23-24 הם מדברים על קצב של 4.2% ו-4.4%, לעומת 4.3% קודם, שזה רק היצוא.

זה כמעט אותו דבר, שים לב.

זה כמעט אותו דבר. עכשיו אני עוברת ליצוא שירותים, שפה זה מה שמעניין אותך, הממוצע של 2010-2019 הוא 8.3%, זה אמור לתת לך אינדיקציה לקצב צמיחה - - -

ו-21-22?

זה נתונים של בוסט אחרי קורונה, זה 19% ו-13% אבל אחרי ירידה של 7%, וזה בעולם שכמובן הכסף יחסית זול.

אז מה עשיתם ב-23-24?

אז ב-23, לעומת אותו 8.3% שאמור להגיד לך מה היה לפני שנות הקורונה, התחזית של הכלכלנית מדברת על 2.7% - - -

אבל זה תפוחים עם תפוחים?

כן, יצוא שירותים. וב-24 היא צופה התאוששות של 5.6%, כלומר עוד לא התאוששות במלואה. זו תחזית שהיא כמובן נכונה למועד ההגשה.

שאלה אחרונה. איך זה יכול להיות שסל שמהווה 50% בסוף מתרגם לאחוזים שכמעט זהים ל-23-24?

כי את מדברת על קצב צמיחה.

לא, אני מדברת על תחזית הכנסות. את לא מראה לי תחזית הכנסות משירותים?

לא, אני אומרת לך מה הבסיס, את שואלת על מה ההנחות התבססו.

אבל משהו לא מסתדר לי כי את מדברת על 50% מהתחזית, כביכול את מתארת לי שלקחתם בהנחות ירידה משמעותית מאוד - - -

בצמיחה, ירידה בצמיחה.

50% מהיצוא, לא 50% מתחזית ההכנסות.

בסך הכול זה נשאר כמעט אותו דבר, עם עשירית הבדל. הסך הכול נשאר, לעומת השנתיים הקודמות, כמעט 5.2% לעומת 5.3%. זה מוזר, איך הורדת 50% וזה כמעט לא השפיע?

בצמיחה. קודם כל, ההייטק הוא 50% מהיצוא, הוא לא 50% מהכנסות המדינה.

אז מה עם היצוא? תעשי לי את אותו ניתוח על ההכנסות מיצוא.

למה את רוצה להגיע, אורית?

אני מנסה לקבל תשובה מאוד פשוטה: האם בתחזית ההכנסות הסתמכו כמעט, פחות או יותר, למשל בהייטק ובנדל"ן, על השנתיים הקודמות, שהיו שנתיים של שיא של כל הזמנים? אני לא מצליחה לקבל את התשובה.

על זה אנחנו יודעים לענות. התשובה היא שמתבססים על כלל הנתונים ועושים תחזית של התכנסות חזרה לממוצעים ארוכי טווח בהינתן המצב הכלכלי.

לא הבנתי את התשובה, אמורה להיות תשובה מאוד פשוטה.

בפשטות התשובה היא לא, לא לוקחים את המספרים של שנה שעברה ואומרים עוד פעם גם עכשיו, אלא עושים תחזית עבור השנה הזאת ועבור שנת 24 לפני הנתונים המקרו-כלכליים - - -

טוב, אורית, אני אגיד לכם מה הדיון הזה. הדיון הזה, יש מי שסבור – ואני חושב שחלק סתם עושה את זה פוליטית אבל חלק עושה את זה באמת ובתמים - - -

היו מסמכים של משרד האוצר שהופנו לשר האוצר בעניין הזה.

אני אמרתי שלא היו מסמכים? חלק סבורים שהכלכלה הישראלית הולכת לקרוס בגלל הרפורמה המשפטית, חלק סבורים שלא. הוועדה כאן החליטה שלא. החליטה. היה רוב שהחליט שלא. אני חושב שיש בעיה בגלל שמדברים כל הזמן על זה שיש פגיעה, אפילו שבעצם הרפורמה מוקפאת. אני לא רואה שעושים משהו עם הרפורמה. אז מתברר שזה לא רק הרפורמה אלא רוצים להחליף את השלטון. האם אני צריך להביא עכשיו את הכלכלנית לדיון על התקציב? אני חושב שלא.

אני חושבת שלהציג את תחזית ההכנסות כשיש דוח ממשלתי, לא פוליטי, של רשות חדשנות, שאומר שיש ירידה של 70% בהשקעות - - -

אני ממשיך. האם אני צריך להביא את הכלכלנית הראשית לדיון שחברת הכנסת אורית פרקש העלתה? התשובה כן, אני מתכוון לעשות את זה. אני רוצה את הדיון הזה. אני בעצמי סבור שאנחנו לא נשמע דברים חד-משמעיים אבל נשמע את הכיוונים. יש לזה חשיבות. בעקבות הדבר הזה אמרתי אז ואני אומר גם עכשיו, הבעיה היא שאנחנו נכנסנו לסחרחורת של חקיקה בתקופה מאוד קצרה, אז זה יהיה יותר מאוחר אבל זה יהיה. אף אחד לא הולך לשום מקום.

אני מבקש לסיים את הישיבה, לעשות הפסקה עד שמסיימים את החקיקה במליאת הכנסת, לפני הדיונים שאינם חקיקה – יש שני דיונים שהם הצעות לסדר – רבע שעה לאחר שמסתיימת החקיקה במליאת הכנסת אנחנו מתכנסים וממשיכים את סדר היום שלנו, שיש בו גם את הנושאים שלא הצבענו עליהם עכשיו.

ההתכנסות, ההתאמות, הפחתת הגירעון.

ויש את שני החוקים.

הקצאת החשבוניות, קרן ארנונה והדיווח על שכירות.

מי שנבחר להיות חבר בוועדת הכספים לוקח בחשבון שבמספר הימים האלה העולם לא כמנהגו נוהג, לפעמים עושים שינויים, לפעמים מזיזים, מקרבים, מרחיקים, מה לעשות? בכל אופן זו ועדה מאוד חשובה. תודה לכולם, ישיבה זו נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 11:10.