פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
83
ועדת הכספים
07/05/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 128
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ט"ז באייר התשפ"ג (07 במאי 2023), שעה 18:45
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 07/05/2023
פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית), 11(3), 12(ב), 12(ג) ו-13מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק ט' (מסים), למעט סעיפים 41-40 ו-47-45 מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק כ"ו (תחילה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
פרוטוקול
פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
סעיפים 11(2) ו -12(א), ניכוי דמי שכירות – דיון והצבעות
ניכוי דמי ביטוח לאומי
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
שרן מרים השכל
אימאן ח'טיב יאסין
אופיר כץ
יונתן מישרקי
חנוך דב מלביצקי
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
אליהו רביבו
עאידה תומא סלימאן
ערן יעקב - מנכ"ל רשות המיסים, משרד האוצר
מירי סביון - משנה למנכ"ל רשות המיסים, משרד האוצר
רודין נפסו - עו"ד, עוזר ראשי משפטי, רשות המיסים, משרד האוצר
ישי פרלמן - עו"ד, רשות המיסים, משרד האוצר
אסף וקסלר - רכז שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר
יפתח עשהאל - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר
יואב הכט - רפרנט תקציבים, אגף התקציבים, משרד האוצר
ליהי קושנר גינוסר - עו"ד, משרד המשפטים
ג'ק בלנגה - לשכת רואי החשבון בישראל
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת, יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), למעט סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612
ניכוי דמי שכירות
ניכוי דמי שכירות. לגבי הפרק של ניכוי דמי שכירות יש כמה הערות שאני אקרא ואני אתייחס אליהן. רשות המיסים, אני מבקשת התייחסות שלכם.
מדובר בתיקון של סעיף 11(2) כך שבסעיף 122 ייכנס סעיף קטן (ג1).
ישי, אני חושבת שכאן זה צריך להיות "על אף האמור בסעיף קטן (ג)". סעיף קטן (ג) קובע ש"יחיד שבחר לשלם מס לא יהיה זכאי לנכות פחת או הפחתה אחרת בשל הדירה או הוצאות שהוצאו בייצור הכנסה ולא יהיה זכאי לקיזוז, לזיכוי או לפטור".
סעיף (ג1) קובע הסדר אחר. אנחנו לא צריכים להתגבר על סעיף קטן (ג)?
נוסיף: "על אף האמור בסעיף קטן (ג)".
לגבי הסיפה באותו סעיף שמתייחסת לכך ש"התשלום ששילם או חלקו, לא נדרש בניכוי בחישוב הכנסתו החייבת של היחיד או אדם אחר". מדוע נדרשת הסיפה הזאת?
יש מקרים בהם אדם מקבל כניכוי חלק מדמי השכירות שהוא משלם. אם לדוגמה יש לו משרד בדירה שלו, אם יש לו חדר נפרד שיכול לתפקד כמשרד. לכן אנחנו רוצים לוודא שאין כאן ניכוי כפל.
יש פעמים שדמי השכירות משולמים, הם יכולים גם להתקבל כניכוי או לפחות חלקם מכוח הפקודה לפי סעיף 17. לדוגמה, מקרה שיש קליניקה בבית השוכר ואתה משתמש בה כקליניקה. היינו רוצי להבהיר שזה לא יהיה כאן ניכוי כפל.
הסעיף הזה נותן אפשרות לניכוי הוצאות שהן לא הוצאות עסקיות אלא הן הוצאות שהן בעצם פרטיות, הוצאות של רכישת דמי שכירות, של שכירות שמשולמת למגורים. יש מקרים בהם כחלק מדמי השכירות שאדם משלם למגורים, חלק מזה יכול להתקבל כניכוי גם לפי סעיף 17 אם מה שמשולם, גם משולם על משהו שהוא הוצאה הכנסה. לדוגמה, אם בבית שלי יש חדר נפרד לגמרי שמשמש לקליניקה כי אני עובד כמטפל, החלק הזה יכול להיות, לפי כללים מסוימים, הוצאה מוכרת. אם אנחנו ניתן גם את זה וגם את זה כהוצאה מוכרת וגם את זה כניכוי לפי הסעיף החדש, יהיה כאן כפל.
אם נגיד אתה זה שמפעיל קליניקה ועכשיו שוכר לעצמך בניסיון לנכות, קליניקה כזו אמורה לעלות 5,000 שקלים ואתה עכשיו שוכר אותה מבן הזוג שלך ב-10,000 שקלים. אי אפשר להשכיר מקרוב משפחה.
כי הסעיף הזה אמור להיות יחסית פשוט. אם יש הבחנה בין השכירות ושילמתי לאותו אדם, שכרתי ממנו קליניקה ושכרתי ממנו דירה, ככל שאין לנו משהו מלאכותי, מן הסתם זה יהיה מותר בשני המקרים. אבל ברגע שכחלק מהקליניקה שילמתי 7,000 שקלים למישהו - ה-7,000 שקלים האלה הם גם קליניקה וגם דירה למגורים, אז בעצם אם אני אעשה את זה פעמיים - - -
הוא אמר שהשכירות היא 10,000 שקלים. 3,000 הם לקליניקה ו-7,000 למגורים. מה הבעיה?
כשבן אדם שוכר, הוא שוכר נכס אחד שיכול להיות שיש לו שימוש מעורב. הכוונה כאן הייתה לתת איזושהי הטבה נוספת במישור הפרטי של השכירות ולכן כאשר שוכרים ממישהו נכס, אתה לא משלם על החדר הזה כך וכך ועל החדר הזה או על שאר הדירה סכום כזה ואחר. לכן ברגע שאנחנו נותנים את ההטבה הנוספת, הבן אדם יוכל לבחור. אנחנו לא חושבים שיש הרבה מצבים כאלה. הוא יצטרך לבחור או שהוא רוצה לדרוש את הניכוי הזה בהוצאה כמו בכללים שיש היום של ההוצאה, או שהוא יקבל את המסלול הזה של שכר הדירה.
אם אני הולך לשכור דירה בת חמישה חדרים, חדר אחד אני הופך לקליניקה, את אומרת שאני לא יכול להזדכות?
כי יש כאן פתח לתכנוני מס. אנחנו כרגע עירבנו את העולם הפרטי בעולם העסקי שלא ניתן לפקח עליהם.
מירי, אם אני גרה עכשיו בשכירות ואני מקבלת את הזכות ואני עוברת דירה כדי לקבל דירה יותר גדולה ואני משלמת יותר כדי שיהיה לי חדר לעסק שאני מנהלת. אם כן, למה לא?
תוכלי להתקזז יותר נעל ההכנסות שלך כי את הרי משלמת יותר או שתבחרי לא להתקזז יותר ולקחת את ההכנסות שלך מהדירה ואת החלק היחסי שאת משתמשת בו לעסקים ולדווח עליו כהוצאה. זה ההבדל. הכוונה כאן לא לעשות ערבוב. חלק מזה גם בגלל פישוט המודל אבל יש כאן גם משהו הגיוני. את משלמת יותר, את יכולה להתקזז יותר, תתקזזי על הכול, אין בעיה, אנחנו לא מורידים את החדר מההתקזזות. פשוט תבחרי אחד מהמסלולים.
השאלה אם לפי הנוסח כרגע כתוב ובלבד ש"התשלום ששילם או חלקו לא נדרש". אם הוא שילם 120 אלף, ה-90 אלף יקוזזו?
עוד עניין אחד שאני רוצה להעלות. בפסקה (1) בסעיף קטן (ג1) – ""דמי שכירות מוטבים" – דמי שכירות בעד דירה בישראל ששכר המשלם למגוריו או אם היה המשלם קשיש, תשלום שנתי ששולם בעד" ההחזקה שלו בבית אבות. מה זאת אומרת אם היה המשלם קשיש? מה זה קשיש? אני אגיד לכם למה אני שואלת.
הסעיף המקורי, סעיף 9(25) שמתייחס לפטור, הוא נותן פטור "מדמי שכירות מהשכרת דירה למגורים שקיבל קשיש שמתגורר בבית אבות בשל הדירה שבה הוא גר". אני חושבת שהיה כאן איזשהו ניסיון לעשות הקבלה אבל אין כאן הגדרה של מי הוא קשיש.
כן. אנחנו לא חושבים שזה בהכרח נדרש מאחר ובית האבות הוא מקום המגורים הקבוע לאנשים שגילם מעל 65 שנים.
אפשר להשאיר את זה כ"דמי שכירות בעד דירה בישראל ששכר המשלם למגוריו או תשלום שנתי ששולם בעד החזקת המשלם או בן זוגו התגורר עמו בבית אבות", כהגדרתו בסעיף 9(25)?
הכוונה הייתה להקביל את 9(25). כרגע זאת הכוונה והכוונה לאנשים שבגיל מסוים מעדיפים לעבור לדיור מוגן.
אני חושב שזה יותר ברור. זה פשוט הופך את כל הסעיף ליותר ברור. קשיש שעבר לבית אבות או אדם אחר.
ההגדרה בסעיף 9(25) היא "בית אבות, מקום מגורים קבוע ל-30 יחידים לפחות שגילם מעל 65 שנים".
אגב, לקשיש אין הגדרה בחוק. אם הוא הולך לבית אבות בגיל 60? מי אמר שחייב להיות גיל 65?
גם ההתייחסות לבית אבות, היא מתייחסת למקום מגורים קבוע ל-30 יחידים שגילם מעל גיל 65 שנים. זאת אומרת, יכול להיות מצב שבו יש יותר מזה שהם פחות מגיל 65.
כלומר, הוא יכול להיות פחות מגיל 65 אבל שם צריכים להיות 30 יחידים שהם מעל גיל 65?
שוב, את יודעת להגיד מה הוא הגיל המבוגר? אם גר אדם בן 62 בבית אבות, האם אתם מאפשרים לו את ההטבה או לא מאפשרים לו אותה?
אני לא מבין. לגיל 30 אתם מאפשרים לעבור מעפולה לתל אביב, אז לגיל 60 אתם לא מאפשרים לעבור מתל אביב לבית אבות? מה זה משנה לכם לאן הוא עובר?
הם מכניסים קשיש כי בסעיף 9(25) שקובע את הפטור, שם יש התייחסות, דירה שקיבל קשיש המתגורר בבית אבות. שוב, כאן זה פחות מתאים כי זה מראש פרשנות שאני לא בטוחה שיש לכם תשובות טובות.
נראה שאפשר לוותר על המונח קשיש. כן חשוב לי להגיד לפרוטוקול שהכוונה לאנשים שעברו לגור בבית אבות מפאת גילם.
שאלה נוספת לגבי חובת הדיווח. איך אתם רואים את חובת הדיווח כאן במצב שבו אתה שוכר ומשכיר באותו סכום. האם חלה חובת דיווח? אני קוראת שלא אבל אני רוצה לוודא.
הכוונה שלנו והעמדה שלנו היא שצריך לדווח גם כאשר מלוא ההכנסה מקוזזת מדמי שכירות שמשלמים, זאת אומרת, כאשר התוצאה היא אפס.
כן צריך להגיד שהצעד הזה הובא כחבילה של שלושה צעדים שאחד מהם הוא עניין חובת הדיווח.
(היו"ר משה גפני)
חשוב להגיד שהצעד הזה קשור גם מבחינה פיסקלית וגם מבחינה מנגנונית, כמו שאתם רואים לפי ההערה של היועצת המשפטית, עם חובת הדיווח. הממשלה לא תוכל לאשר צעד אחד ולא את השני.
זה לא הובהר כאן כיוון שבמקום אחר בסעיף אחד לפני או אחד אחרי יש חובת דיווח על הכול. לא היה צורך לייצר את זה כאן. ההפרדה שנותרה כאן היא מלאכותית. המהות היא ששלושת הצעדים האלה קשורים אחד בשני.
אני מבין אבל השאלה היא אחרת. שם חובת הדיווח על פטור, כן תהיה או לא תהיה – זה דיון אחר. זה סעיף אחר. כאן ההוצאה יותר גדולה מההכנסה. אני נכנס למלא את המשבצות, כן או לא? זאת השאלה.
היועצת המשפטית, בהמשך להבנה של כל הגורמים, אנחנו חושבים שצריך להוסיף כאן שהפטור יינתן רק עם דיווח על הכנסות השכירות שהוא קיבל ועל הכנסות השכירות שהוא שילם.
החלק הזה בחקיקה הוא חלק שנותן הטבה שלא נתנו קודם. בכל המקרים, בכל הוראות החוק שיש, כאשר אנחנו מאפשרים לקזז הוצאה כנגד הכנסה, ללא יוצא מן הכלל אנחנו מבקשים על זה דיווח. זה מה שמאפשר לנו לבקר את הדברים ולבדוק אותם. אני חושבת שכאשר באים ונותנים הקלה כל כך משמעותית, חשוב שיהיה אפשר לבקר אותה ולדעת ולכן נדרשת כאן חובת דיווח על הקיזוז הזה כי אחרת לא ניתן יהיה לדעת.
אני לא מסכים לחובת דיווח. הבעיה היא שאם הייתה כאן אופוזיציה, הייתי עושה איתה עסק והייתי אומר להם לא שלא ניתן חובת דיווח אם יוותרו על ההסתייגויות.
גפני, אנחנו מוכנים אם באמת נביא בשורה ונוזיל את יוקר המחיה להורים צעירים ולמשפחות. תורידו את יוקר המחיה.
זה מה שאתם יודעים. במקום לשבת כאן על דברים שאנחנו הלכים איתכם ויש לנו בעיה עם הממשלה.
תעשה את זה גפני ואני מבטיחה לך שאנחנו מורידים הרבה מאוד מההסתייגויות האלה.
הרוויזיה לא התקבלה.
שתדעי, אני אומר לך שאני הייתי באופוזיציה, הוא היה באופוזיציה, הוא היה באופוזיציה, אנחנו חזרנו הרבה פעמים עם הישגים. הישגים יחסית קטנים.
אלכס קיבל אישור לדבר איתנו. חיכינו מ-6:00 ואלכס קיבל אישור לדבר איתנו ב-02:00. אל תגיד לי מה היה.
אנחנו עוברים לרוויזיות על ההסתייגויות של קבוצת המחנה הממלכתי. רוויזיה על הסתייגות מספר 22.
מצביעים עכשיו על סעיף 5, פסקה (2) לעניין החישוב הלינארי, אחרי שהורדנו את כל הרוויזיות על ההסתייגויות.
בסדר. עוד חצי שעה נצביע על הרוויזיה. אני כל הזמן חי בתקווה שהם יסכימו להגיע להסדרים. אני מאוכזב.
אני מציע לך. הממשלה מבקשת שיהיה דיווח בעניין הזה. אנחנו נהיה נגד דיווח, אם אתם מורידים את כל ההסתייגויות בסעיף הזה. בן אדם שוכר ומשכיר.
חשוב להגיד שאנחנו כממשלה לא נוכל לאפשר את המנגנון הזה אם לא יבוא יחד עם חובת הדיווח. זה לא יתאפשר גם מבחינה תפעולית וגם מבחינה פיסקלית. שני הצעדים האלה הולכים יד ביד. ההפרדה כאן היא מלאכותית. בסוף מדובר על אותה רפורמה ועל אותו תיקון. הוועדה החליטה לפצל את זה מבחינה מלאכותית, זה בסדר, אבל במהות אלה שני דברים שבאים ביחד.
אני לא מנהל את הדיון הזה. אני הולך להצביע. יש כאן הסתייגויות, שיגישו הסתייגויות. אני הולך להצביע. בצעירותי לא הייתי מעז בכלל לדבר על דיווח כזה. עם כל הכבוד. בסך הכול הכללי בן אדם שוכר דירה ומשכיר דירה, זה לא יכול להיות שהוא יצטרך לדווח על זה.
עד היום אדם מעל סכום הפטור משכר דירה, שזה המצב לגבי מי שיש לדוגמה שכר דירה של 7,000 שקלים, היה צריך לדווח לנו. אנחנו באנו עם הוראה מקלה שמאפשרת לו לקזז הוצאות פרטיות בגין שכר הדירה שלו עד לסכום של 7,500 שקלים. כדי שאנחנו באמת ניתן את ההטבה הזאת למי שזכאי לה, הדבר הבסיסי הוא שתהיה חובת דיווח פשוטה וקלה בה מדווחים על ההכנסות מול ההוצאות ואפשר לבקר ולדעת שאכן אלה הדברים. זה נראה כמו דרישה סבירה כי אחרת אנחנו נותנים הטבה בלי יכולת לפקח עליה ומהניסיון שלנו כשהדברים האלה קורים, אנחנו גורמים לאי דיווח על הכנסות.
אתה משכיר ב-2,000 שקלים, אתה חייב לדווח על 2,000 שקלים? הרי היה פטור מדיווח על זה כי הוא לא משלם מס על זה. למה הוא צריך לדווח?
יש כאן שני דברים שונים. התחושה שהתערבבו כאן שני הדברים. פעם אחת אמרנו לגבי חובת דיווח היום. אם אתה משכיר עד 5,400 שקלים, אתה לא חייב. באנו ואמרנו כאן שגם כאלה שעד 5,400 שקלים לא חייבים, הם לא חייבים במס, תהיה עליהם חובת דיווח. זה דבר אחד.
יש כאן שני דברים. אני רוצה להסביר. הדיון האחר הוא רק הטבה. אם אני משכיר ושוכר והיום, אם אני השכרתי את דירתי, משפר דיור ושוכר דירה יותר גדולה, היה חשוב לשר ולנו להגיד שאת אותו אחד, וזאת רק הטבה, אנחנו נקזז לו את מה שהוא משלם כאן, אבל אם הוא לא מדווח, זה דיון אחד, לא נדע.
גדר הדיון מדבר על זה שאם אתה נמצא מתחת לתקרת הפטור אבל אתה כאן בתוך המסלול הזה ואתה באותו סכום שוכר/משכיר, לטעמך אתה צריך לדווח?
לא. אנחנו מדברים לא רק על אלה ששוכרים ומשכירים באותו מחיר מתחת לרף אלא גם אם יש הבדל והם עדיין מתחת לרף, אז למה שידווחו?
אלה שני דברים שונים. ב-7,200 היום, הסיפור הזה שאמר עד 7,200, אומר אתה חייב במס. זה החוק היום. מה שבא כאן זה לומר שלמרות שאתה חייב במס, עד סכום מסוים נאפשר לך לעשות כדי להוריד לך את חבות המס אבל הדבר הזה חייב בדיווח כי אחרת לא תדע. זה דיון אחד. הדיון האחר של שלא קשור לדיון הזה, שלדעתי הוא כרגע לא כאן בכלל, כשבאים ואומרים שמי שיש לו עד 5,400, היום יש לו פטור, הוא לא צריך לדווח, אחר כך יהיה חייב. זה דיון אחר לגמרי.
זה רק מיטיב. אתם מבינים שיש כאן תהליך שהוא רק מיטיב? יש את ה-5,400 שזה משהו אחר. עכשיו הם אומרים שהם נותנים הטבה ל-7,500.
אלה שידווחו. אנחנו מדברים על אלה שידווחו. מי שמשכיר לשוכר, שידווח אפילו אם הוא מתחת לרף.
אם את דירת המגורים שלך אתה משכיר ואתה שוכר דירה ביותר כסף, לא הגיוני שתשלם מס על השכירות.
להבנתי יושב ראש הוועדה אמר שבמצב שבו אנחנו נמצאים מתחת לתקרת הפטור, מתחת ל-5,470 שקלים ובמצב שוב מדובר באותו סכום – לא חלה חובת הדיווח.
כרגע יש לי דירה שאני משכיר אותה ב-3,700 שקלים ואני שוכר דירה אחרת. על ה-3,700 שקלים לא חייב בדיווח. כרגע זה המצב החוקי.
אנחנו באנו להיטיב. הדבר הזה רק מיטיב עם כאלה שמשכירים מעל הסכום, מעל ה-5,400 שקלים. החוק הזה הוא מיטיב, נקודה.
אם אנחנו בשוונג, בוא תסביר לי למה אם אני שוכר דירה – עוזב רגע מגבלת סכום – ומשכיר דירה באותו סכום או אם אני משכיר דירה בסכום גבוה יותר, למה אתה יוצר לי כאן אירוע מס?
התפיסה שלנו הזו כרגע היא תפיסה מיטיבה ומיטיבה כלכלית כי אני כמשכיר את הדירה מעל 5,400 שקלים משלם מס פעם אחת.
ברגע שאתה חייב במס ואתה משפר דיור, רואים אותו – גם על זה אפשר להתווכח, אם הוא משפר דיור או לא – נניח שאתה במצב כזה, ההצעה היא לייצר לך הקלה מסוימת בחבות המס.
אני לא מדבר על זה. אם הרווחתי מזה, אתה צודק. אם יש לי עוד דירה שאני משכיר או תה.
אבל הסיבה של החיוב גם בפטור, שזה דיון אחר, באה כדי להתמודד עם הבעיה שיש לנו כרגע במאבק בהון השחור.
הוא משכיר ב-30 אלף ושוכר ב-30 אלף. אומר לך למה על ה-22 צריך לשלם מס. זאת השאלה שלו. אם אתה מנכה את ההוצאות - - -
אנחנו מתחילים עם מקבץ הסתייגויות של סיעת המחנה הממלכתי. ההסתייגויות שנוגעות לניכוי דמי שכירות, לפרק הזה, זה מתחיל בהסתייגות מספר 24: בסעיף 11(2) המוצע, במקום "ובלבד שהתשלום ששילם או חלקו" יבוא "ובלבד שהמועצה המקומית איננה חלק מגוש דן ושהתשלום ששילם או חלקו".
אני אנמק. בסופו של דבר היה חוסר של עידוד ברכישת דיור להשקעה בצורה דרמטית. בשנים האחרונות הייתה ירידה. הממשלה לא תגמלה את זה אלא להיפך, היא ניסתה איפה שהוא לעצור את זה וכתוצאה מכך היום יש עדיין מחסור אדיר גם בדירות להשכרה. המחירים קפצו בצורה מטורפת. בסך הכול אני חושבת שבאמת החוק הזה הוא חוק טוב. הוא איפה שהוא מתגמל אולי ולו במעט לבוא ולהשכיר דירות ועדיין צריך למצוא פתרון.
ערן, לדעתי זה צריך להיות דירת חמישה חדרים באזור המרכז, סטנדרטית. לא בתל אביב. קח דירה סטנדרטית, אתה תראה שה-7,500, אתה כבר לא שם היום.
זאת הטבה. זה דיון אחר לגבי הסכומים. אני אומר לך שבסוף יש כאן תהליך שגם הוא לא נקי. יש לו בעיה אבל למרות זאת הוא יוצר איזשהו תהליך של אמירה מאוד ברורה למשפרי הדיור. גם הוא לא נקי. יש עם זה הרבה בעיות.
נכון. אם יש לי דירה נוספת ואני משכיר אותה ויש לי ממנה הכנסה, בסדר, אני חב, אבל אם יש לי דירה אחת ואני משכיר אותה - - -
ואני משכיר אותה, היא דירת מגוריי, ואני הולך לשכור באותו סכום כסף או אפילו יותר במקום אחר, למה אתה ממסה אותי על השכירות?
כי זה נכון לתת עד רמה. זה חייב במס כי גם מה שעשינו עכשיו הוא דבר מיטיב שיש לו גג. אני חושב שבסוף יש מטרה היא שוויון. יש כאן המון שיח אחר שקיים בתוך השיח הזה. אנחנו מדינה עם יוקר מחיה גבוה, שהשוויון בה מאוד גבוה, אנחנו מדינה שיש בה המון רכיבים.
רק להבהיר. מי שהוא בעל דירה יחידה ונכנס למסלול של שוכר ומשכיר וההכנסות שלו הן מעל הסכום הפטור, הוא חייב בדיווח. זה כמו שהיום. גם אם התוצאה היא שבסוף אין לו הכנסה חייבת משכר דירה. יש חובת דיווח בעניין הזה.
אין שום בעיה עם זה אבל הוויכוח הוא על הנקודה הזאת. אף פעם לא היה ויכוח על הנקודה הזאת.
יש שלל הצעות איך אנחנו יכולים לפתור גם את הבעיה בשוק השכירות וזה מאוד מאוד פשוט. אפשר לעודד אנשים בדירות להשקעה. אפשר להגיד שבדירות להשקעה אפשר להוריד קצת את המס ואז אנשים ישקיעו, יהיה היצע נוסף בתוך שוק השכירות ואתה תראה איך מחירי השכירות ירדו בצורה דרמטית.
הסתייגות מספר 27. בסעיף 12(א) המוצע, אחרי "בשנת המס 2023 ואילך" יבוא "בהוראת שעה לשנה אחת מיום חקיקת החוק".
אבל לא סיימתי לציין את כל ההישגים של בן גביר. בן גבי הציג כל כך הרבה הישגים.
אני מאוד מעריכה את הדאגה שלך לבנות הקטנות שלי. אתה יודע, לילות לבנים גם בבית וגם בכנסת. אצלי זה לא משנה. האמת היא שכאן זה קצת יותר קל.
אם כבר בן גביר והעלינו כבר ארבעה נושאים שבהם הוא אמר כאילו הוא עשה והפרכנו את זה, אז יש כאן עוד אחד. כתוב בסרטון שלו שהוא מעודד השקעות הון. הם הכריזו שהם עודדו השקעות הון. זה היה דבר מדהים. גיא זוהר אומר שהכוונה להצעת חוק לעידוד השקעות בחקלאות כי חוק לעידוד השקעות הון כבר יש מזמן. גם ההצעה הזאת הונחה על שולחן הכנסת. עוד לא עבדו עליה בכלל. זה עוד בלוף של בן גביר.
נעבור לקובץ הסתייגויות של המחנה הממלכתי. הסתייגות מספר 1. בסעיף 11(2)(ג1), במקום "לעניין" יבוא "בעניין".
אל תסבירי. זה באמת מאוד דרמטי.
מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
מקבץ של שלוש הסתייגויות. אני עוברת להסתייגות מספר 4. בסעיף 11(2)(ג1), במקום "ההכנסה" יבוא "ההכנסות".
גפני, ויתרתי על ההנמקה הקודמת. יש לי הנמקות. אני מבקשת עכשיו שלוש דקות על שלושת ההסתייגויות.
בן גביר בא ואומר שיש לו הישג נוסף. העדפה מתקנת ללוחמים. זה מה שהוא כתב בסרטון שלו.
בפועל עוד הצעה, הפעם חוק שייתן עדיפות ללוחמים בקבלה למוסדות לימוד... הנחה על שולחן הכנסת.
אנחנו עוברים להסתייגות מספר 6. בסעיף 11(2)(ג1), במקום "מדמי שכירות" יבוא "מדמי שכירות או דמי מפתח".
היה את הבלוף של התשעה מיליארד שקלים למשרד לביטחון לאומי. היה את הבלוף של המלחמה בפרוטקשן. היה את הבלוף של הכרה באבטחה כעבודה מועדפת. הפרכנו את הבלוף של עידוד השקעות הון. הפרכנו את הבלוף של העדפה מתקנת ללוחמים.
זה בלתי אפשרי. אני לא בקצב של גפני. אני צריכה ללמוד לדבר מהר כמוהו. נשאר עוד נושא אחד שהוא העלה בסרטון שלו שלא הפרכנו וזה הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה. הוא הכריז שם שהוא העביר או שהוא יעביר במסגרת חוק האיזוק האלקטרוני. שהוא העביר או מעביר הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה. מה קרה בפועל? לא רק שהוא מנע את הצעת החוק שיכלה לקבל דין רציפות בוועדה לביטחון פנים, לא רק שיושב ראש הוועדה לביטחון פנים התחייב - - -
אי אפשר התייעצות סיעתית. כבר עשינו התייעצות סיעתית על הסעיף הזה.
הסתייגות מספר 9. בסעיף 11(2)(ג1), במקום "על ידי יחיד" יבוא "בידי יחיד".
הצעת החוק לאלימות במשפחה, גם גיא זוהר בודק את העובדות לעומק ומה הוא אומר? השר בן גביר דווקא עיכב את ההצעה שתחייב גברים אלימים ללכת עם אזיק אלקטרוני צמוד לגופם. אי אפשר להספיק ב-100 ימים ועכשיו השר בן גביר אכן גיבש הצעה מעודכנת אבל היא זוכה לביקורת על כך שהיא מקשה את התנאים לחייב באזיק אלקטרוני. רק במקרה שיש נגד הגבר אישום, הרשעה. שוב נמתין לביצוע בפועל. זה מראה איזה בלוף. גם יושב ראש הוועדה לביטחון פנים הבטיח - - -
הסתייגות מספר 12. בסעיף 11(2)(ג1), במקום "להשכרת דירתו היחידה" יבוא "מהשכרת דירותיו".
אנחנו מכירים את כל הבלופים שלו ואני חייבת לציין שגם בוועדה לביטחון פנים, היינו בוועדה המשותפת על עניין האיזוק האלקטרוני כדי להחיל עליו דין רציפות. אפילו יושב ראש הוועדה הבטיח שלפני הפגרה - -
הסתייגות מספר 17. בסעיף 11(2)(ג1), במקום "סכום דמי השכירות המוטבים ששילם באותה שנה" יבוא "סכום השכירות ששילם באותה שנה".
אני הכנתי לכם פוסט מהפייסבוק שאני ראיתי לא מזמן וחשוב לי לשתף אתכם בו. זה ממש ממש חשוב. הפוסט הזה מדבר גם על בית הדין הרבני ולכן חשוב לי שזה יגיע גם לאוזניים שלכם. אתה יודע, אתם העברתם עכשיו הצעת חוק להרחבת הסמכויות בבית הדין הרבני שכאשר יש הסכמה בין הצדדים, כאשר יש משהו שמגיע לבית הדין הרבני, הוא יכול לפסוק על פי ההלכה ולא על פי החוק.
הסתייגות מספר 23. בסעיף 11(2)(ג1), במקום "הכנסתו מדמי שכירות" יבוא "קבלת דמי שכירות".
עורכת דין רות דיין וולפנר. היא מספרת: "היה מתווך צעיר עם חוש עסקי מעולה והיא עולה חדשה יחסית ויפת מראה מחבר העמים. הם נישאו בנישואין אזרחיים בחוץ לארץ גם כדי לחסוך" - - -
הם בעצם לא ממש אהבו את הממסד הדתי ובמהלך הנישואין נולדו להם שתי בנות שנראו בדיוק כמו אימן ואינן קשורות מאוד לאביהן. חלפו מאז מעל שני עשורים - - -
מנו ואלונה צברו הון עצום, רובו בשליטתו של מנו שהחזיק חברות ונכסים בשווי רב מאוד.
הסתייגות מספר 35. במקום "בניכוי וחישוב הכנסתו החייבת של היחיד או אדם אחר" יבוא "בניכוי מס מהכנסתו החייבת של היחיד או אדם אחר".
כמה וכמה פעמים תפסה את מנו, אלונה אשתו, בוגד בה. לכן היא רצתה להתגרש.
אנחנו לא יכולים להתייחס לזה.
מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
אני מוציאה לך משהו אחר. ביקשת נושא אחר. ממש לא מזמן עלה שר המשפטים על הבמה באמצע הפגנה ואמר שבג"צ מגן על שכני מחבלים ולא על חיילי צה"ל. תקשיב, אני חושבת שהאמרה הזאת והמשפט הזה הוא חמור. לא יכול להיות ששר משפטים במדינת ישראל מאשים את המערכת שעליה הוא אמון כמגן על מחבלים.
הסתייגות מספר 40. בסעיף 11(2)(ג1)(1), במקום "דמי שכירות בעד דירה בישראל" יבוא "דמי שכירות בעד יחידת דיור".
האמת היא שיש לי כאן 141 הצעות חוק לשינוי סדרי השלטון, שזו המהפכה המשפטית. חשבתי לקרוא אותן ולשתף אתכם בכל חוק וחוק.
הסתייגות אחרונה למקבץ הזה. מספר 42. בסעיף 11(2)(ג1)(1), במקום "דמי שכירות בעד דירה בישראל" יבוא "דמי שכירות בעד בית בישראל".
בוא נדבר על עוד דרכים בהן אפשר להגדיל את היצע השוק של דירות לשכירות. אם אנחנו רוצים עוד דירות לשכירות, אנחנו יכולים לעודד את זה בכמה דרכים. דיברנו על דרך אחת, בעצם להוזיל את המיסוי על הדירות האלה. אנחנו יכולים לעודד על ידי הורדת מיסוי וגם על ידי - - -
סעיף 11(2)(ג1), במקום המילים "או עד לסכום של 90 אלף שקלים בשנה" יבוא "או עד לסכום של 100 אלף שקלים בשנה".
אני מבקשת לנמק. אני חושבת שהגיע הזמן שיהיה תקן קבוע בכל מוסד רפואי למתורגמן רפואי. שלא יהיה מצב שמישהי שהיא עובדת משק תתרגם לפי מה שהיא מבינה אלא שיהיה מתרגם כי לפעמים ההבנה לא נכונה ויכולה להזיק לחולה.
הסתייגות מספר 3. בסעיף 12(א), במקום המילים "סעיף 122 לפקודת מס הכנסה בנוסחו בסעיף 11(2) לחוק זה ואילך" יבואו המילים "סעיף 122 לפקודת מס הכנסה בנוסחו בסעיף 11(2) לחוק זה יחול לגבי הכנסת שכירות ..."
הסתייגות מספר 4. בסעיף 12(א), במקום המילים "סעיף 122 לפקודת מס הכנסה" עד המילים "מתחילת שנת המס 2023 ואילך" יבואו המילים "סעיף 122 לפקודת מס הכנסה" עד המילים "מתחילת שנת המס 2025 ואילך".
אדוני היושב ראש, נכון לעכשיו העולים החדשים שהגיעו בשנה שעברה וממשיכים להגיע עד עכשיו ממתינים לתחילת הלימודים באולפן לעברית כמעט חצי שנה, מארבעה חודשים עד חצי שנה. כי חסרים מורים ומורות באולפן ללימוד עברית. זה בגלל ששכרם לא עודכן מזה 15 שנים.
הסתייגות אחרונה למקבץ הזה. סעיף 12(א), במקום המילים "סעיף 122 לפקודת מס הכנסה בנוסחו בסעיף 11(2) לחוק זה יחול לגבי הכנסה משכירות שהתקבלה משנת 2023 ואילך" – "... 2026".
אנחנו ברוויזיות על ההסתייגויות של פרק שבח ריאלי, סעיף 7. אנחנו בקובץ של המחנה הממלכתי.
רוויזיה על הסתייגות מספר 1.
נשארו שני עניינים. ישי, אנחנו בפרק של השבח הריאלי. לגבי עסקת קומבינציה. זה נכנס רק בסעיף 7(א) או שזה צריך להיכנס גם בהמשך, ההתייחסות לעסקת קומבינציה.
המשמעות היא שאפשר למכור בעסקת קומבינציה כל עוד נבנים בסופו של דבר מספר הדירות שיש צורך לבנות לפי הסעיף.
הנושא השני הוא לגבי העניין של קרובים ושליטה בסעיף קטן (ב). אנחנו מכניסים תיקון שאומר שלא יחולו על מכירה שנעשתה בלא תמורה או על חברה בשליטת המוכר?
לדעתי קראנו אותה קודם. "חבר בני אדם שבאחזקת אדם או קרובו המחזיק בו בחבר בני אדם מוחזק בידי אדם מחזיק בו, לעניין הגדרה זו, אחזקה במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר ב-25 אחוזים לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה".
מי בעד אישור הרוויזיה על הסעיף של החישוב הלינארי? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
עכשיו ניכוי דמי שכירות. קראנו את ההסתייגויות. לפני שמצביעים על הסעיף, עלתה שאלה לגבי דיור מוגן. הסעיף מתייחס לבית אבות. האם יש הבחנה בין בית אבות לדיור מוגן ואם כן, למה אתם מבקשים לקבוע הבחנה כזאת.
חזרנו לפרק של ניכוי דמי שכירות. הפרק של ניכוי דמי שכירות מתייחס לדמי שכירות בעד דירה בישראל ששכר המשלם למגוריו או תשלום שנתי ששולם בעד אחזקת המשלם או בן זוגו המתגורר עמו בבית אבות כהגדרתו בסעיף 9(25). נשאלנו לגבי דיור מוגן.
יש הגדרה בסעיף 49יג לחוק מיסוי מקרקעין, שזאת הגדרה יותר רחבה והיא כוללת דיור מוגן וגם מקום המעניק שירותי סיעוד לנזקקים שניתן לו רישיון על פי חוק הפיקוח.
אני אקריא את הסעיף. ""בית אבות" – מקום מגורים קבוע ל-30 אנשים או יותר שהם או בני זוגם בני 60 לפחות או שהם נזקקים לשירותי סיעוד שהוא אחד מאלה: (1) דיור מוגן. (2) מקום המעניק שירותי סיעוד לנזקקים שניתן לו רישיון על פי חוק הפיקוח על המעונות התשכ"ה-1965".
אגב, בחוק אין הגדרה של דירה. אני יכול גם להשכיר דירה בעפולה ולגור בחדר בבית מלון שהוא עונה על הגדרה של דירה. איפה ההגדרה של דירה כאן? אין כאן הגדרה של דירה. תקרא טוב את החוק. כתוב דמי שכירות בעד דירה בישראל. דירה. המושכרת, היא לא מוגדרת. השכורה לא מוגדרת כאן.
איפה כתוב מה זאת דירה?
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מה ההגדרה של דירה?
זה רק למושכרת. לא לשכורה. תקרא. דירה יחידה כהגדרתה בסעיף 9(ג1), זו הדירה שהשכרתי ולא ששכרתי.
אני טרם הצלחתי לאתר מישהו שיכול לתת לי את ההבחנה. קיבלתי המלצה לפנות למשרד הרווחה.
הסעיף של ניכוי דמי ביטוח לאומי, זה סעיף שנוסף כתוצאה מפסיקה שהייתה בעניין. אנחנו קיימנו על זה דיון בהרחבה בפעם הקודמת. עלתה שאלה לגבי הוראות התחולה. בכחול התחולה נוסחה כך שתחול על בירור הכנסתו החייבת של יחיד החל משנת המס 2024. חבר הכנסת גפני, אתה סברת שנכון שזה יהיה ב-2025 כדי שזה לא יחול על הכנסה שמתבררת כבר עכשיו.
לא. בסעיף הזה צריך בהחזר להגיד ובלבד שזה נוכה לפי סעיף קטן (א). אני מזכיר לך שבחוק עוסק זעיר עלתה השאלה של החזר מביטוח לאומי ודיברנו על כך שזה לא צריך להיות חייב במס. כאן למען הסר ספק צריך לכתוב שההחזר הוא סכום שחל עליו סעיף קטן (א) ולא כל החזר מביטוח לאומי.
בשורה השנייה כתוב "קיבל יחיד בשנת המס החזר מהמוסד לביטוח לאומי בשל תשלום ביתר של דמי ביטוח לאומי ששילם בשנת מס קודמת וחל עליהם סעיף קטן (א)". זאת אומרת, הם הותרו לו באופן חלקי בניכוי ולא כל החזרי ביטוח לאומי. את הרי רוצה את ההפוך של (א).
אני חושבת שזה יכול לעשות חוסר סדר. לגבי העוסק הזעיר נצטרך להבהיר את זה שם, בתוך החקיקה של העוסק הזעיר.
אבל לא כל סכום של ביטוח לאומי צריך להיות חייב במס. מה שניכו לי בעבר והחזירו לי, אני מבין שזה חייב במס.
את לא יוצרת הכנסה ממקור חדש. את אומרת למען הסר ספק. אם התרתי לך הוצאה והחזירו לך אותה, אני רוצה לחייב אותך במס, אז תרשמו שאם זו הוצאה שהוכרה בעבר והיא מוחזרת עכשיו, היא חייבת. אבל אם היא לא הותרה בעבר והיא מוחזרת עכשיו, אז היא לא חייבת.
שוב אני אומרת שאלה דברים שאי אפשר לבדוק. אם לדוגמה היו שנים עם הפסדים, אנחנו לא יכולים להגיד בוודאות. דמי ביטוח לאומי בהגדרה מותר בגינם ניכוי. אם מכל מיני סיבות לא נוכו ואחר כך יש החזר, בדיוק כמו שיכול להיות מצב שבו בשנה שבה יש החזר בביטוח הלאומי - - -
איזו סיבה יש שנתתי כסף למדינה, כסף נטו שלי, והמדינה מחזירה לי אותו ועכשיו מס הכנסה אומר לו בוא תשלם על זה מס. איפה ההיגיון? לא הבנתי. נתתי 100 שקלים למדינה, המדינה מחזירה לי 100 שקלים ובאה רשות המיסים ואומרת שהיא לא יודעת אם ניכיתי או לא, עכשיו תשלם לי מס על ה-100 שקלים.
אני אסביר איפה נמצאת הסימטריה של החקיקה הזאת. החקיקה הזאת, הנושא של הניכוי מביטוח לאומי וגם החיוב של ההחזר הוא על בסיס מזומן.
יכולים להיות לפעמים פערים והסימטריה היא על פני זמן. יכולים להיות מצבים בהם לדוגמה בשנה שבה התקבל ההחזר דווקא אין בכלל החזקה חייבת ואז בסופו של דבר החזר הזה לא יהיה חייב במס. מצד שני יכול להיות מצב שהסכומים האלה ישולמו בשנה שבה לא היו הכנסות חייבות, אז למרות שיש ניכוי, הוא בפועל לא היה ניכוי ולכן אנחנו נייצר כאן מצב שאי אפשר לבדוק ולהתייחס. יש כאן ניכוי שאפשר לדרוש אותו ויש פה החזר שצריך להיות מחויב. זאת הסימטריה.
אנחנו עוברים להסתייגויות. אנחנו מתחילים בהסתייגויות של סיעת המחנה הממלכתי.
הסתייגות מספר 1. בסעיף 48 המוצע – יימחק "עלה סכום ההחזר שקיבל יחיד בשנת מס מסוימת על סכום דמי הביטוח ששילם באותה שנת מס, יראו 52 אחוזים מההפרש לעניין פקודה זו כהשתכרות או רווח מעסק משלח יד".
קודם כל, גפני, אני אשמח אולי לתגובה שלך. בג"צ היום הכריע את ההחלטה על פינוי חאן אל אחמר. היא תישאר בידי הממשלה.
הסתייגות מספר 3 של המחנה הממלכתי. בסעיף 48 המוצע אחרי סעיף קטן (ב) יבוא "בהוראת שעה לשנות התקציב 2024-2023 בהערכה, באישורו של שר האוצר או הממונה מטעמו".
זה מאוד מעניין שזאת התגובה שלו לעניין הזה ואני מאוד אשמח לשמוע כאן את נציגי הליכוד, מה תגובתם לעניין הזה של פינוי חאן אל אחמר.
הסתייגות מספר 4. בסעיף 48 המוצע, במקום "ניכוי 52 אחוזים מההפרש" יבוא "ניכוי של 95 אחוזים מההפרש".
כמו שאמרתי, אני מאוד אשמח לשמוע כאן את נציגי הליכוד מתי הם עומדים לפנות את חאן אל אחמר. בן גביר אומר כאן כי הליכוד לא עומד בהבטחות שלו וזה מאוד מאוד מעניין. אני לא חושבת שזה משהו שהם לא ידעו מראש.
הסתייגות מספר 5. בסעיף 48 המוצע במקום "יראו 52 אחוזים מההפרש" יבוא "95 אחוזים מההפרש".
זה מאוד מעניין אותי משום שלדעתי הם ידעו את הדברים האלה מראש. שמעו גם את שר האוצר אומר בתקופת הבחירות, קרא לנתניהו בכל מיני שמות ואחד מהם היה שקרן בן שקרן.
זה מאוד מעניין איך יכול להיות שמצד אחד הוא ידע את הדברים האלה מראש ומצד שני פתאום הוא בא ואומר עכשיו שהליכוד לא עומד בהבטחות שלו ובגלל זה הוא שובת. בגלל זה לא מגיעים להצבעות. זה מאוד מאוד מעניין.
עשינו את 5. הקראתי אותה.
הסתייגות מספר 6. לפני סעיף 49 יבוא: "מי שרווחו מתחת לשכר הממוצע במשק או שווה לו וקיבל החזר ביטוח לאומי, יהיה פטור מתשלום ביטוח לאומי בגינו עד סוף השנה האזרחית".
החשמל הירוק הוא כשר. זה מאוד מאוד מעניין. האמת היא, גפני, אני אשמח שתסביר לי את זה כי בעיקרון יש את הציווי של שמירת השבת.
עד עכשיו היה גנרטור וזה היה החשמל השחור. כאן מדברים על ההון השחור שרוצים להעיף אותו.
אתה צודק. העברנו פיילוט של החשמל הכשר. גפני, השאלה שלי היא שאלה הלכתית. אם יש לך פאנלים סולריים וזאת מכונה שמייצרת חשמל אוטומטית לדירה שלך, למה לא תשתמש בה?
הסתייגות מספר 7. לפני הסעיף יבוא 49 - "הוראת סעיף 48 תינתן ... בתוספת לחוק ... לשירות מילואים פעיל שקיבל תגמול מביטוח לאומי בגין שירות המילואים שלו יהיה פטור מתשלום מס הכנסה בגין המענק".
גפני, אני אשמח לאיזשהו הסבר קטן. אם יש לך פאנל סולרי, הרי זה לא עובד, למה החשמל הזה לא כשר?
הסתייגות מספר 8. לפני הסעיף יבוא 49 - "עצמאי שמשלם ... וקיבל החזר ביטוח לאומי, יהיה פטור מתשלום ביטוח לאומי בגינו עד סוף השנה האזרחית".
לא. אתה יכול להפעיל ביום שבת פאנלים סולריים ואתה יכול להשתמש בחשמל הזה.
הסתייגות מספר 9. בסעיף 49 המוצע, במקום "יחולו על" יבוא "יחולו בהוראת שעה לשנת 2025 לשנה אחת בלבד".
אחרי שהסבירו לי, אני מבינה עכשיו שבעצם חשמל ירוק הוא חשמל כשר. אם מתקינים פאנלים סולריים, אפשר להשתמש בהם.
הסתייגויות של יש עתיד. הסתייגות מספר 1. בסעיף 48 במקום "52 אחוזים יבוא "53". זה מקבץ עד הסתייגות מספר 3.
הסתייגות מספר 4. בסעיף 48 אחרי המילים "באותה שנה" יבוא "ובלבד שהוא צועק "יש" בגולים של נבחרת ישראל בכדורגל".
הדף לא אצלי ולכן קשה לי לראות מה זה מקבץ ומה זה לא מקבץ. זה ממש אחד לאחד אותו הדבר?
עד שלא מעבירים את חוק היועץ המשפטי, זה לשיקול דעת היועץ המשפטי בלבד. מבחן הסבירות שלו.
הסתייגות מספר 16. בסעיף 48 אחרי המילים "באותה שנה" יבוא "ובלבד שהוא... בבחירות האזוריות האחרונות שהוא מצביע".
הסתייגות מספר 18. בסעיף 48 המילים "עלה סכום ההחזר שקיבל יחיד בשנת מס מסוימת על סכום דמי הביטוח ששילם באותה שנת מס, יראו 52 מההפרש – יימחקו".
יש לנו מקבץ. הסתייגות מספר 22. בסעיף 49, במקום המילים "משנת המס 2025 ואילך" יבוא "מיום שיהיו בישראל 85 אחוזים זכאות לבגרות".
הסתייגות מספר 22 עד 38. אני מקריאה את הסתייגות 38. בסעיף 49 במקום המילים "משנת המס 2025 ואילך" יבוא "ביום שישראל תעפיל ליורו".
בזה סיימנו את ההסתייגויות של יש עתיד. אני חוזרת להסתייגויות של המחנה הממלכתי.
הסתייגות מספר 1. בסעיף 48, במקום "בפקודת מס הכנסה", יבוא "לפקודת מס הכנסה".
רגע. אני רוצה התייעצות סיעתית בבקשה. זה סעיף חדש. יש לי פה שתי התייעצויות סיעתיות שאני יכולה לקחת. אני רוצה את הראשונה עכשיו.
הסתייגות מספר 8. בסעיף 48(ב)(1), במקום "קיבל" יבוא "התקבל על ידו". זה מקבץ ביחד עם הסתייגות מספר 9.
הגיע הזמן לקלוט עולים חדשים שוב במרכזי קליטה כפי שהיה פעם כדי שהעולים יקבלו לא רק סל קליטה אלא חינוך וקליטה חברתית.
אני רוצה לבקש שתוסיפו תקציבים לכפרי נוער. מגיעות משפחות שלא יכולות לתת מסגרת חינוכית מקיפה לילדים ואם אנחנו רוצים עתיד למדינה, אנחנו צריכים להשקיע בדור העתיד, בצעירים ובני הנוער. לתת חוגים והעשרות נוספות.
הסתייגות מספר 13. בסעיף 48(ב)(1) במקום "החזר מהמוסד" יבוא "החזר מן המוסד". סליחה, אני מוחקת את זה.
הסתייגות מספר 14. בסעיף 48(ב)(1) במקום "החזר" יבוא "תשלום".
הסתייגות מספר 23. בסעיף 48(ב)(1), במקום "ניכוי של 52 אחוזים" יבוא "ניכוי של 12 אחוזים". זה מקבץ עד הסתייגות מספר 26.
אני מנמקת. עולים חדשים שנמצאים שישה חודשים עד 12 חודשים בארץ, מתאריך קבלת המעמד, מקבלים הבטחת הכנסה הרבה יותר נמוכה מכפי שביטוח לאומי משלם לאנשים שלא עובדים. צריך להעלות את קצבת הבטחת הכנסה שמשלם משרד הקליטה. נדרש תקציב נוסף.
היועצת המשפטית, אני מבקשת גם להגיש רוויזיה על כל ההצבעות וההסתייגויות שהיו עד עתה בכל החוקים.
אפשר גם להעלות את זה כספר. אפשר להעלות את זה במקבצים גדולים יותר, מ-1 עד 100 ומ-100 עד 101.
אני רוצה לנמק. ילדים, תלמידים עולים חדשים זכאים רק שנה אחת ללימודי עברית בבית ספר יסודי ושנתיים בחטיבת ביניים. זה לא מספיק כדי ללמוד שפה. אנחנו מונעים מהתלמידים להשתלב בחברה הישראלית. צריך להוסיף שעות ותקצוב לקליטת תלמידים עולים.
הסתייגות מספר 43. בסעיף 48(ב)(1) במקום "יראו 52 אחוזים מההפרש" יבוא "יראו 10 אחוזים מההפרש".
הסתייגות מספר 51. בסעיף 48(ב)(1), במקום "ממשלח יד של מי שקיבל אותם" יבוא "ממשלח היד של מי שהתקבל על ידו".
הגיע הזמן לשנות את שיטת התמיכה, הסיוע בשכר דירה למי שזכאי לתמיכה הזאת. צריך לשנות את הסכמה ואת השיטה כי מה שמשולם זה כבר מיושן ולא מתאים. למשל עולים חדשים שמקבלים במשך חמש שנים, בשנה החמישית מקבלים 98 שקלים לחודש סיוע בשכר דירה. זה סכום מצחיק. צריך לשנות את השיטה.
אני בעד מה שאת אומרת אבל נגד ההסתייגות.
מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
הרב גפני, אתה מכיר את זה שיש לך לפעמים כתבה בעיתון או במסכים וכתוב לך שם שלמצולמים אין קשר לכתבה. לנימוקים אין כל קשר להסתייגויות ולחוק. שזה יהיה על השולחן.
אני רוצה לנמק. אנחנו פספסנו כאן את החדשות. בחדשות פרסמו לא מעט סקרים ואני חושבת שראוי שכאן חברי הוועדה שעמלים על התקציב ונמצאים בהצבעות אולי יכירו קצת את אותם סקרים.
שלומית ארליך: הסתייגות 60. בסעיף 49, במקום "הוראות סעיף 47(א)" יבוא "הוראות לפי סעיף 47(א) לפקודה".
גפני, האם לדעתך נתניהו צריך לפטר את בן גביר - בקרב מצביעי הליכוד 26 אחוזים חושבים שנתניהו צריך לפטר את בן גביר.
גפני, סופית נשארו לי הסתייגויות לשני פרקים. אני הולכת ואתם מעלים למליאה.
מי בעד קבלת הרוויזיה על הסעיף של השבח הריאלי? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה