פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
2
ועדת הכספים
07/05/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 123
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ט"ז באייר התשפ"ג (7 במאי 2023), שעה 13:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 07/05/2023
פרק א' (מטרת החוק) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
פרוטוקול
סדר היום
פרק א' (מטרת החוק) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
שרן מרים השכל
אימאן ח'טיב יאסין
נעמה לזימי
יונתן מישרקי
חנוך דב מלביצקי
משה סולומון
חוה אתי עטייה
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
אליהו רביבו
מיכל שיר סגמן
עאידה תומא סלימאן
מוזמנים
¶
אסי מסינג - היועץ המשפטי, משרד האוצר
יואב הכט - רפרנט תקציב באג"ת, משרד האוצר
גולן בדיחי - רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר
רישום פרלמנטרי
¶
יפעת קדם
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
פרק א' (מטרת החוק) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612
שלומית ארליך
¶
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
פרק א'
¶
מטרת החוק
מטרה 1. חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות כדי לשמור
על מדיניות פיסקלית אחראית, לעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת
ההוצאה הממשלתית, ולהגדיל את הכנסות המדינה ואת תקבוליה
וזאת תוך חיזוק הצמיחה במשק, שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים
וצמצום הפערים, והכל בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית
לשנות התקציב 2023 ו-2024.
אסי מסינג
¶
זה סעיף המטרה של חוק ההתייעלות. הנחנו שתי הצעות חוק: הצעת חוק התכנית הכלכלית - בסעיף המטרה שלה נדון בהמשך היום - והצעת חוק ההתייעלות הכלכלית. הפרקים שיש להם קשר ישיר לתקציב נכללים בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, והשינויים המבניים שקשורים ליעדים הכלכליים האחרים וקשורים לתקציב נכללים בתכנית הכלכלית. סעיף המטרה הוא סעיף סטנדרטי שהופיע בכל הצעות חוק ההתייעלות הקודמות, מאז שנת 2011,2012.
שלומית ארליך
¶
אני מתחילה עם ההסתייגויות של קבוצת המחנה הממלכתי. במקום "חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות כדי לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית" יבוא: "מטרת החוק היא לתקן חוקים קיימים ולקבוע הוראות נוספות כדי להבטיח שהמדינה תעמוד במדיניות פיסקלית אחראית".
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו מבינים שהתקציב הנוכחי עלול לעבור שינויים דרמטיים, שהתקציב שעל בסיסו מסתמכים כרגע עלול להיות מאוד שונה בחודשים הקרובים. דובר רבות בוועדה על ירידה בהשקעות, על ירידה בהכנסות. המטרה היא לצמצם את התקציב, להסתמך על תקציב קטן יותר, משום שהגירעון שעלול לגדול וההכנסות שאמורות לרדת עלולים לשנות הכל.
שלומית ארליך
¶
במקום "חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות כדי לשמור על מדיניות פיסקלית" יבוא: "מטרת החוק לעדכן חוקים קיימים ולקבוע הוראות נוספות כדי להבטיח שהמדינה תשמור על מדיניות פיסקלית אחראית".
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
פה מדובר על האחריות שלכם לעמוד מאחורי התקציב ומאחורי הבזבוז שלכם. האוצר הזהיר: לא יהיה את אותו תקציב, יש ירידה בהכנסות, לא תצליחו לעמוד בזה. בשביל מה נתכנס כאן פה מחדש כדי להוריד את זה?
שלומית ארליך
¶
אני עוברת להסתייגות מס' 3. במקום "חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות כדי לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית" יבוא: "מטרתו של החוק היא לתקן חוקים קיימים ולקבוע הוראות חדשות כדי לשמור על הפיקוח והאחריות הפיסקלית".
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
דיברנו בוועדה על הנושא של ייבוא מקביל, על חוק התמרוקים ועל השינויים שאתם מנסים לעשות בתוך חוק התמרוקים. בתוך השינויים האלה יש שינוי מאוד חשוב שלא הכנסתם והיה מביא בשורה בתוך חוק ההסדרים ובתוך חוק התקציב, וזה הנושא של מוצרי תינוקות.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 22. במקום "חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות כדי לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית" יבוא: "חוק זה בא להגדיר כללים חדשים והוראות נוספות בחוק זה כדי לקדם מדיניות פיסקלית אחראית ולשמור עליה".
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
בנושא של מוצרי תינוקות יש פה אחדות. זה אחד הנושאים הקריטיים ביותר כרגע בנושא יוקר המחייה. אם תכניסו בחוק התמרוקים, אחרי שדיברנו על כך בשנה שעברה, מוצרי תינוקות גם לייבוא מקביל, וזה אחרי העלייה הדרמטית שהייתה בחודשים האחרונים, אנחנו נסיר את ההסתייגויות שלנו על פרק א' (מטרת החוק). למה? כי ביחד נוכל להביא בשורה אמיתית לאזרחי ישראל שסוף כל סוף גם מוצרי תינוקות ייכנסו לייבוא מקביל ונוכל להוזיל ולהוריד את מחיר המוצרים.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אני שומעת בנימתך, אדוני היושב ראש, שאתה לא מוכן להכניס את זה לחוק ההסדרים. אם תכניסו את זה לתוך החוק, אני אוותר על אותן הסתייגויות בפרק מטרת החוק.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
חוק ההסדרים הזה הוא חוק הסדרים גדול, לא מבושל, שיש בו כל כך הרבה פערים, לכן אנחנו צריכים לפצל אותו כדי לדון עליו בצורה יותר מעמיקה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
מה שאתם קובעים בהוראות לא באמת מסמן את מה שאתם עושים בפועל. שמענו כאן את שר האוצר מדבר ימין אבל עושה שמאל, לכן חשוב לתקן את זה כך שזה לא יהיה הוראות אלא כוונות. אם אותן הוראות שאתם קובעים הן לא אותן הוראות שמיושמות בשטח, החוק הזה לא יהיה תקף, לכן יש חשיבות אדירה לתיקון המילה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
שמנו פקודות, כי כנראה שאתם קצת יותר מבינים את העניין הצבאי. אתם מקבלים הוראות מלמעלה ורק אז מבצעים.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
גם התיקון של אותם נוסחים ומילים הוא קריטי. חלק מהעבודה שלנו כאופוזיציה זה לנסות למנוע העברה של חוקים שהם לא טובים.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
נראה שהממשלה הזאת בכל דבר שהיא עושה באה להרוס במקום לשמור. אתם מביאים את חוק התקציב כאילו אתם באים לשמור על קופת האוצר, אבל זה ממש לא כך - אנחנו יודעים שבאתם ממש להרוס. לפחות הייתם מביאים איזו שהיא בשורה בתוך התקציב הזה. כשיש פגיעה אנושה בכל כך הרבה תחומים אחרי 100 ימים, אני לא רוצה לחשוב מה יקרה אחרי 200 ימים, לכן בואו נכניס בתוך החוק את הסיבה או את המילה הברורה ביותר.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 59. במקום "מדיניות פיסקלית אחראית" יבוא: "הוראות פיסקליות אחראיות על המדיניות הכלכלית".
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
פגעתם בכל כך הרבה תחומים ב-100 הימים הראשונים, שהתחום הכלכלי הוא קטן לעומת שלל התחומים שבהם הייתה פגיעה אנושה. תראו למשל את רצח הנשים ואת הרצח הפלילי בימים האחרונים. אם אנחנו מסתכלים מתחילת כהונת הממשלה, לדעתי זה פי שניים או פי שלוש יותר ממה שהיה. כמה שהצלחתם לדרדר אותנו בעניין המשילות בחודשים האחרונים לא מתקרב למה שקורה במצב הכלכלי. לשים אחריות בתוך חוק ההסדרים או בתוך מטרת החוק זה אבסורד, זה לא אמיתי. הובלתם אותנו ב-100 ימים למצב שבו הגירעון כל הזמן רק גדל, כאשר אתם מגדילים אותו גם בתוך התקציב וגם בשלל החוקים. אנחנו רואים גם שההשקעה במדינת ישראל הולכת לאט לאט ומצטמצמת.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגות מס' 63. במקום "מדיניות פיסקלית אחראית" יבוא: "מדיניות פיננסית אחראית לצמצום הפערים הכלכליים".
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
מדובר פה על לנסות ולשנות את המטרות שלכם במטרת החוק. צריך קצת להתחשב באיך אנחנו מצמצמים את הפערים הכלכליים, כי מה שהבאתם לפנינו באותם חוקים רק מעצים אותם. היה לנו דיון של שעתיים בנושא חוק הארנונה. המטרה היא לצמצם את הפערים, אבל בפועל אתם מנציחים אותם. זה משהו מזעזע החוק הזה. לפחות שימו על השולחן איך אנחנו מצמצמים את אותם פערים כלכליים, זה קריטי למדינה. יש לכם הזדמנות טובה בתקציב שלם שיש לכם עכשיו להעביר.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 64. במקום "מדיניות פיסקלית אחראית" יבוא: "תכנית פיסקלית לשיפור המדיניות הכלכלית".
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
מספר החברות שנרשמו במדינת ישראל בחודשים האחרונים, או לפחות בחודש או חודשיים האחרונים, הצטמצם בצורה דרמטית. נרשמו, לדעתי, בערך 100 חברות. אותן חברות סטארט-אפים נרשמות בחו"ל ומקימות חברות בת בישראל. אתם יודעים למה? כי פשוט יש כמות אדירה של השקעות שנעצרה. משהו במה שאתם עושים לא עובד. הוא פשוט לא עובד, לא נכון, לכן בואו שנייה נעצור, נשב ביחד ונראה איך אנחנו משקמים ואיך אנחנו משפרים.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגות מס' 69. במקום "לעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית" יבוא: "להפוך לפיסקל ממשלתי אחראי ולשמור על התקציב".
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
המטרה היא לנסות ולשמור על תקציב מדינה מאוזן. מה שעשיתם הוציא אותו לגמרי מאיזון. מה שסיפרתי לכם לפני כן בעניין החברות זה רק פרומיל ממה שקורה כרגע בעולם ההשקעות, בעולם ההייטק במדינת ישראל. זה מצחיק שכשהם באו לכאן לוועדה כדי לנסות ולהשמיע את קולם, אתם פשוט לא נתתם להם את האפשרות לדבר, ממש סתמתם להם את הפה, ואז שר הכלכלה בא לפה ואמר: "אני אושיב אותם מסביב לשולחן ואראה איך אני מביא אותם לפריפריה כדי שישקיעו בפריפריה".
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 72. במקום "לעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית" יבוא: "למנוע חריגה מתקציב המדינה".
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 78. במקום "ולהגדיל את הכנסות המדינה ואת תקבוליה" יבוא: "ולהפחית את הכנסות המדינה ואת תקבוליה".
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
פה אני רוצה לגעת בתחזית של מוד'יס. לפני כמה שנים נתניהו התפאר באותה תחזית של מוד'יס ששינתה לצד החיובי. עכשיו כשהיא שינתה ליציבה הם פתאום הפכו להיות איזה שהוא מוקצה, איזה שהוא משהו שעובד ביחד עם איזה שהם כוחות אופל. צריך להבין שההשלכות הן השלכת שמאותתות לכם. פינדרוס, אני מאוד שמחה שסוף סוף נעצרתם לרגע ובאתם לדיונים בבית הנשיא, אחרת המצב שלנו היה בכי מר. נפל לכם האסימון שאתם פשוט שורפים הכל בלי לחשוב על שום דבר, בלי מעצורים, בלי בלמים, הכל כדי לבצע איזו שהיא הפיכה משטרית. אני מברכת אותך על כך עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
צריך להבין שזאת תחזית רצינית שמאותתת לנו. אם לא תדעו לעצור את הדבר הזה ולהגיע להסכמות נכונות, ההידרדרות הזאת פשוט תמשיך.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגות מס' 89. במקום "ולהגדיל את הכנסות המדינה ואת תקבוליה" יבוא: "ולחסום את הכנסות המדינה ואת תקבוליה".
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אני רוצה לחזור לדיון על מוצרי תינוקות. פינדרוס, אני חושבת שיש, ברוך השם, באוכלוסיות שאתה מייצג לא מעט תינוקות. אתה יודע כמה המחיר של החיתולים, של תחליפי החלב, של שקיות החלב, של המגבונים עלה בחודשים האחרונים? הייתה עלייה דרמטית בכל המוצרים האלה. אתה יודע שבחו"ל המוצרים האלה זולים ב-50% ואפילו יותר?
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 90. במקום "וזאת תוך חיזוק הצמיחה במשק" יבוא: "וזאת תוך פיתוח כלים כלכליים לקידום הצמיחה הכלכלית".
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אימא מניקה שנמצאת במשרה מלאה ועובדת קשה כנבחרת ציבור צריכה לשנע את החלב יום ולילה. תחשוב שכל נסיעה כזאת זו שקית חלב. אתה יודע כמה עולה שקית של חלב במדינת ישראל? כל שקית עולה שקל. תחשוב כמה שקיות במשך שמונה חודשים שינעתי מירושלים לכפר סבא, הלוך-חזור. חבילה של 50 שקיות עולה 50 שקל במדינת ישראל, בעוד שבחו"ל, ולא במבצע, זה עולה חצי מחיר, 25 שקלים. העניין הזה של לפתוח את הייבוא המקביל למוצרי תינוקות הוא קריטי לאימהות.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגות מס' 98. במקום "וזאת תוך חיזוק הצמיחה במשק" יבוא: "וזאת תוך פיתוח כלים כלכליים לקידום הצמיחה הכלכלית".
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אתה יודע בכמה המגבונים התייקרו? המגבונים לתינוקות התייקרו כמעט ב-10 שקלים בחודשים האחרונים. אתה מבין מה זה לאימהות התייקרות של 10 שקלים?
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אני אתמוך. אני אחסוך לכם את הזמן בכך שנסיר את ההסתייגויות האלו אם תביאו אתם את הבשורה הזאת.
שלומית ארליך
¶
אנחנו בהסתייגות מס' 106. במקום "שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים וצמצום הפערים" יבוא: "יצירת קרע בעם והתעלמות מהשוויון החברתי".
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
את הקרע בעם אפשר לשים שנייה בצד כי אני מאוד מקווה שהשכלתם והבנתם שלהפיכה המשטרית הזאת היו תופעות לוואי מסוכנות למדינה שלנו. אני מקווה מאוד שהתפכחתם מהעניין הזה. אני אופטימית ומקווה שלא נתאכזב בעתיד.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אני קצת, כי קשה לי להאמין שנבחרי הציבור בכנסת ישראל ימוטטו את הכלכלה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אני מטבעי אופטימית. אני מאוד מקווה שנבחרי הציבור שהגיעו לפה לא מוכנים לשרוף את המדינה שלנו, כמו שאתה רואה בחודשים האחרונים מבחינה ביטחונית, כלכלית, יחסי חוץ, בשביל אינטרסים אישיים.
שלומית ארליך
¶
אנחנו בהסתייגות מס' 109. במקום "שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים וצמצום הפערים" יבוא: "שינוי הפערים הקיימים וסדרי עדיפויות הלאומיים כפי שהם".
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
מי כמוך יודע, פינדרוס, כאחד שיש לו שישה נכדים, לגבי מחיר המגבונים, מחיר החיתולים, המחיר של כמעט כל מוצרי התינוקות. תחשוב איזו הוצאה זו לבית שלך. כל בית ובית בישראל מתמודד עם זה. העלייה הזאת מטורפת. תעבירו את זה כפי שהובטח. נכון, יכול להיות ששר הבריאות הקודם לא הסכים לשמוע על זה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני יודע משר הבריאות שהוא עושה הכל כדי שזה יעבור. להזיז את הפקידים ששמתם שם לוקח זמן, אבל זה יעבור.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
בחוק ההסדרים הזה לא הבאתם אפילו בשורה אחת. זו יכולה להיות הבשורה שלכם, הבשורה הכי גדולה שלכם. למה לא לעשות את זה ביחד עם חוק ההסדרים? אתה יודע שאותם פקידים לא יתנו לכם להעביר את מה שלא יעבור פה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אני חושבת שהנושא הזה של פתיחת חוק התמרוקים הוא קריטי. זו הבשורה שאתם יכולים להביא בתוך התקציב. לפחות הצלחנו להעביר הסתייגות אחת. הייתי מסירה את כל ההסתייגויות מאותו פרק של מטרת החוק אם הייתם מביאים את אותה בשורה למשפחות, לכל המשפחות במדינת ישראל. אני חושבת שתקציב כזה שיגיע בלי אף בשורה על יוקר המחייה, בלי שום שיפור משמעותי לכלכלה של מדינת ישראל, הוא פשוט חוק הסדרים ותקציב מדינה שהוא אחד הגרועים ביותר שיכולתם להביא.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו עוברים לרביזיה השלישית על ההסתייגות שאושרה. מי בעד הרביזיה, מי נגד?
הצבעה
הרביזיה התקבלה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרביזיה התקבלה, לכן עכשיו נצביע על ההסתייגות. מי בעד ההסתייגות, מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגויות של קבוצת המחנה הממלכתי. הסתייגות מס' 1. אחרי הסעיף יבוא: "ובהינתן שיתקיים דיון אודות ירידה בהכנסות המדינה".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו מצביעים את ההצבעה הזאת אחרי שלמרות בקשתנו לא התקיים אפילו דיון אחד בדבר אמינות הנתונים על תחזית ההכנסות בתקציב הנוכחי. אנחנו יודעים שההשקעות בהייטק ירדו ב-70% לעומת שנים קודמות ברבעון של השנה הנוכחית, אנחנו יודעים שבנק ישראל מזהיר, שאגף תקציבים מזהיר. את משרד האוצר זה לא מעניין. אנחנו מצביעים על תקציב שאין כל אפשרות לדעת אם הוא גירעוני או לא. הנושא הזה זוכה להתעלמות כמו כל חוסר האחריות של הממשלה בטיפול בתקציב.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 2. אחרי הסעיף יבוא: "ובהינתן שחברי ועדת הכספים הצביעו אודות הצעת חוק זו על אף הירידה בהכנסות המדינה".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני לא מבינה, וגם הגשנו בקשה ליו"ר ועדת הכספים שהבטיח שיהיה דיון, איך אנחנו בדיוק מצביעים על תקציב שמבוסס על תחזית הכנסות מתקופות שיא, משנים קודמות. אנחנו יודעים שמודי'ס הורידה את תחזית הדירוג של מדינת ישראל, שההכנסות מנדל"ן ומהייטק בצניחה דרמטית. את הקואליציה זה לא מעניין והיא לא קיימה אפילו דיון אחד. אולי בגלל זה גם הגיע לפה אגף תקציבים בהיסטריה כדי להעביר חוק למסגרת הפיסקלית שידרוש מהממשלה בתקציב דו שנתי להגיע לפני תקציב 2024 ולעשות תקציב חדש, תקציב מותאם בהנחה שתהיה ירידה בהכנסות. ככה לא מתנהלים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני מדברת על זה שהגיע הזמן שהתקציב הזה יראה חיזוק צמיחה ואת התוצר הלאומי של המשק. בתקופה כזאת קשה אין שום מנוע צמיחה בתוך התקציב הזה, בכל פרקי התקציב הזה. אפילו את המטרו אנחנו שומעים שמזיזים מחברה כזאת, מחברה אחרת. במקום לקחת את הכסף של הציבור, את כספי המסים שלנו ולהשקיע אותם במנועי צמיחה שיביאו תועלת והגדלת התוצר הלאומי, משקיעים את הכסף שלנו במקומות שאין בהם שום טיפול ביוקר המחייה. הנה התבשרנו עכשיו שמחיר החשמל יעלה.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 4. במקום "חיזוק הצמיחה במשק" יבוא: "חיזוק הצמיחה, התוצר המקומי או הגולמי והתוצר הלאומי הגולמי במשק".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו יושבים ומצביעים על תקציב ממשלה מנותק מהמצב הכלכלי, מנותק מהקשיים של הציבור, וזה כשסל הקניות של משפחה ממוצעת במדינת ישראל התייקר ביותר מ-10%. ככה זה כשלא מטפלים בכלל ביוקר המחייה, כשאין שום בשורה בנושא התקציב, בנושא התמרוקים, בנושא המונופולים שיש במשק. למה כל מוצרי החלב עלו? כי החברות פשוט יכולות. כשיש כוח שוק עושים מה שרוצים. אין שום סעיף שמטפל בנושא הזה בתקציב.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני רוצה לדבר על נושא שהוועדה הזאת לא מטפלת בו בכלל, וזה הנושא של מתן ריביות לציבור על פיקדונות עו"ש ועל פיקדונות קצרי מועד. כשהריביות מזנקות, הבנקים עושים רווח תוספתי של מיליארדי שקלים, וזה בסדר, אבל זה לא מגיע לציבור. אנחנו מוצאים את עצמנו בימים שהזוגות הצעירים לא יכולים לקחת משכנתא ולקנות דירה ולכן הם שמים את הכסף המועט שיש להם בפיקדונות בבנקים - על זה הם לא מקבלים ריבית מספקת. הנושא הזה לא מטופל בתקציב הזה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
פה אני רוצה לתת מילה טובה לפרק בתקציב שנוגע להייטק - שם משמרים וממשיכים הרבה מאוד מהתכניות שהתחלתי כשרת החדשנות ונועדו לטפל בפערים החברתיים במדינת ישראל, כמו לשלב עוד חרדים ועוד אנשים מהאוכלוסייה הערבית ומהפריפריה הישראלית בתעשייה הזאת. הממשלה בדיון שהיה בוועדה הזאת עם שר הכלכלה הכריזה קבל עם ועדה שאין פגיעה בהייטק, כשרק לאחרונה התבשרנו בדוח הרשות לחדשנות ש-80% מהחברות החדשות בתחום הזה נרשמות בחו"ל. זה לא רק בשורות עצובות למדינת ישראל, זה גם אומר שהחברות האלו תשלמנה מסים למדינות זרות ואנחנו לא נהנה מאותם מסים.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 8. לאחר "והכל בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית" יבוא: "ובתנאי שיישמרו התנאים הפיסקליים הנהוגים".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
כל תקציב אמור לשמר את התנאים הפיסקליים הנהוגים. אני חושבת שהצעת החוק הזאת לא מגיעה בחלל ריק. אני חושבת שאגף התקציבים מבין שכבר בתקציב הנוכחי יש פער מאוד גדול, מדי גדול, בין תחזית ההכנסות שצפו לממשלה, לבין כספי המסים בגלל המיתון הגדול, בגלל האינפלציה והירידה בנדל"ן וההכנסות מההייטק.
שגית אפיק
¶
הסתייגות מס' 10. במקום "שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים" יבוא: "שימור סדרי העדיפויות הלאומיים ושיפור המקומות בהם קיים כשל שוק".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
רואים שסדרי העדיפויות של הממשלה הזאת בתקציב הזה משובשים לגמרי. יש לנו כשל שוק בתחום התמרוקים, ושמענו את חברת הכנסת שרן השכל, אימא לתאומים, שמדברת על המחירים של החיתולים. אתה יודע, חבר הכנסת פינדרוס, זה לא מקרה, כי יש לנו יבואן אחד שמחזיק 90% מכוח השוק בסכיני הגילוח ו-70% מכוח השוק בחיתולים. כשכל השוק הזה של משחות השיניים ושל מוצרי הצריכה מחולק בין שלושה שחקנים עם כוח שוק מטורף והסעיף היחיד בחוק ההסדרים שבא לטפל בכוח השוק של היבואנים הגדולים במדינת ישראל פוצל מחוק ההסדרים, מה אנחנו מתפלאים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
הקריסה בסקרים גרמה לראש הממשלה להזדרז ולהכריז על תכנית חינוך חינם. בתקציב המקורי לשנתיים הקרובות אין רמז, אין זכר לחינוך חינם לזוגות צעירים עם ילדים מגיל לידה עד שלוש. קידמתי את זה בממשלה הקודמת ואז נכנסנו לבחירות. מה המקור התקציבי של התכנית הזאת אם היא לא מופיעה בתקציב?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הוא אמר שחלק אצלו במשרד, חלק ברשות המסים. מי בעד ההסתייגות, מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.
שגית אפיק
¶
במקום "מדיניות פיסקלית אחראית" יבוא: "מדיניות פיסקלית שמרנית ואחראית" ובמקום "וזאת תוך חיזוק הצמיחה במשק" יבוא: "וזאת תוך חיזוק הצמיחה במשק במדינת ישראל". אחרי סעיף 1 יבוא: הוספת סעיף 2 - במידה של ירידה דרסטית בהכנסות המדינה מהתחזית המוצגת של משרד האוצר, חוק ההתייעלות הכלכלית לשנות התקציב 2023-2024 יבוטל.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
עם מה בא משרד האוצר והפתיע את כולנו השבוע? שהוא לא מאמין לממשלה, שהוא לא מאמין לשרי האוצר והוא רוצה שיהיה לו פתח מילוט לפני תקציב 2024 כך שכשתחזית ההכנסות שלו תקרוס התקציב של השנה לאחר השנה הקרובה יבוטל.
שגית אפיק
¶
הסתייגות מס' 16. אחרי סעיף 1 יבוא: "במידה של ירידה בדירוג האשראי של מדינת ישראל הוועדה תתכנס לדון בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנות התקציב 2023-2024". הסתייגות מס' 18. אחרי הסעיף יבוא: "ובתנאי שחברת דירוג האשראי מודי'ס תעלה למדינת ישראל את הדירוג העתידי למעל יציב".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
לא רק שהממשלה לא מטפלת ביוקר המחייה - היא גם גרמה לציבור שכל הכסף שלו יהיה שווה פחות בגלל כל התהליכים שקורים. מודי'ס הורידה את תחזית הדירוג של מדינת ישראל בגלל שיקול הדעת של הממשלה הזאת שהפך כל כך פרוע ובלתי צפוי כך שאי אפשר לדעת מה היא תעשה מחר. אני רוצה להזכיר לך, אדוני היושב ראש, שב-12.5, בעוד ימים לא רבים, עוד חברת דירוג בשם S&P אמורה לפרסם את הדירוג של מדינת ישראל.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני כל כך דואגת שלא נידרדר עוד יותר. בואו שוב נתכנס לדון בתחזית ההכנסות, כי התקציב כרגע מדמיין הכנסות דמיוניות ומתעלם מהפגיעה בהשקעות ובכלכלה.
שגית אפיק
¶
הסתייגות מס' 17. אחרי הסעיף יבוא: "ובתנאי שהממשלה תציג לוועדה תכנית לטיפול ביוקר המחייה". הסתייגות מס' 21. אחרי הסעיף יבוא: "ובתנאי שלפני דיון התקציב יועבר קורס בכלכלה לכל חברי ועדת הכספים".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
התעקשתי להיות חברה בוועדת הכספים כי ציפיתי לתכניות שנראה ביוקר המחייה. לא רק שהממשלה הזאת לא טיפלה בזה – היא איכזבה. אין טיפול במערכת הבנקאית, אין טיפול במשק החלב, אין טיפול במוצרי הצריכה ובמוצרי התמרוקים, אין טיפול במונופולים הגדולים. אמנם על חוק חינוך חינם לגיל הרך לזוגות עובדים במדינת ישראל הייתה מסיבת עיתונאים, אבל כבר שמענו על מסיבת עיתונאים שדיברה על כך שתעריף החשמל במדינת ישראל ירד והוא כרגע יקר יותר מאשר הוא היה בינואר כשהוקמה הממשלה. עכשיו גם מוסיפים חשמל כשר בעלות של כמה מאות מיליוני שקלים על כתפיו הדלות של הציבור בישראל.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
בדבר הזה משתמשים כדי להגדיל את השנאה נגד ציבור מסוים. נגד זה צריך לצאת. החשמל הכשר לא בא על חשבון אף אחד.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
בתור יושבת ראש רשות החשמל לשעבר קראתי בעיון רב את כל המסמכים שקשורים להחלטה הזאת. הדרג המקצועי מצהיר שתהיה כאן עליית תעריף. אני לא מכירה עולם שבו חברת חשמל מקימה פרויקט במאה ומשהו עד 200 מיליון שקל ולא צריכה לקבל את הכסף הזה חזרה. לחברת החשמל משלם כל הציבור, לכן אני לא מבינה למה לא עשו פה מכרז מול השוק הפרטי.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
פסקת ההתגברות מאפשרת לכל ממשלה באשר היא לכתוב בחוק כך: "על אף האמור בחוקי היסוד", ואז להשתלט על אוכלוסייה מסוימת.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
החקיקה, לצערי, תלויה ועומדת. אפשר להטיל מיסים על אוכלוסייה מסוימת שלא מצביעה לך, אפשר לעשות כללים בניגוד לחוק יסוד: משק המדינה. ברגע שיש מערכת פוליטית המשקיעים מראש בורחים. בעולם של השקעות שהוא בינלאומי ותחרותי אנשים אומרים, "למה לנו לשים את הכסף שלנו במקום עם אי ודאות".
שגית אפיק
¶
הסתייגויות מס' 20. במקום "וזאת תוך חיזוק הצמיחה במשק" יבוא: "וזאת תוך חיזוק הידע הכלכלי אצל הציבור והצמיחה במשק". הסתייגות מס' 28. במקום "וזאת תוך חיזוק הצמיחה במשק" יבוא: "וזאת תוך חיזוק הצמיחה במשק ושימור מדינת ישראל כסטארט אפ". הסתייגות מס' 29. להגדיל את הכנסות המדינה ותקבוליה ללא העלאת רמת המסים. הסתייגות מס' 30. צמצום פערים בין הפריפריה למרכז.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
דיברנו על זה שאין מנועי צמיחה, שלא מגדילים את התקבולים, שהממשלה הזאת פגעה קשה באמון המשקיעים הבינלאומיים, בסטארט אפים והבריחה את החברות החדשות – אני מקווה שזה ישתנה – מהארץ להירשם בחו"ל. איזה בשורה אחת יש בתקציב הזה לקהילת העצמאיים במדינת ישראל? אין אפילו אחת, אלא רק להקשות, וגם אין בשורה לציבור הרחב.
שגית אפיק
¶
הסתייגות מס' 22. אחרי הסעיף יבוא: "ובתנאי שרווחי הבנקים עם עליית הריביות יועברו לציבור המופקדים". הסתייגות מס' 23. וכן להגדיל את הכנסות המדינה ותקבוליה וזאת על מנת לחזק את התמיכה הממשלתית בחוק.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
היציבות והאמינות של הבנקים במדינת ישראל זה הדבר הכי חשוב בעולם. אין שום כוונה לפגוע ולזעזע את האמינות שלהם, בטח בימים שיש בנקים שקורסים. המצב בארץ הוא כזה שאין תחרות בין הבנקים. בשנה הקרובה הרווחים שלהם יהיו יותר משלושה מיליארד שקלים בגין מצב שלא בשליטתם, בגלל עליית ריביות בעולם. אם המשכנתאות עלו בגלל הריביות, לפחות תנו לציבור הפשוט שיש לו כספים בחשבון הבנק ליהנות מהריביות על הכספים האלה. הבנקים לא יעשו את זה מרצונם.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני מוכן יחד איתך ליזום חקיקה בעניין הזה. מי בעד ההסתייגויות, מי נגד?
הצבעה
ההסתייגויות לא התקבלו.
שגית אפיק
¶
הסתייגויות מס' 24-27. במקום "חוק זה בא לתקן חוקים שונים" יבוא: "חוק זה בא לתקן ולחוקק חוקים שונים כדי לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית השומרת על רמת ריבית קבועה ונמוכה במשק, ובתנאי שרמת ריבית בנק ישראל לא תעבור את רף ה-8% שאם כן תתכנס הוועדה לדון ביעדי התקציב בשנית, ובתנאי שנתוני האינפלציה לא יעלו לרמה הגבוהה מ-10% אינפלציה שנתית שאם כן תתכנס הוועדה לדון ביעדי התקציב בשנית".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני לא זוכרת תקציב שבו תחזיות ההכנסות היו כל כך מנותקות מהמציאות. לדמות עכשיו בתקציב תחזית הכנסות מהייטק כמו שהיו בשנתיים האחרונות - חוסר אחריות. אותו דבר בנדל"ן שאנחנו רואים ירידת מחירים בגלל הזינוק של האינפלציה. גם בסביבת אינפלציה גבוהה אנחנו מבינים שהכלכלה היא כבר לא אותה כלכלה, לכן ההצעה היא לחזור ולדון כאן על התקציב.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגויות של חדש-תע"ל. הסתייגות מס' 1. במקום "לעמוד בתקרת הגירעון" יבוא: "לחרוג מתקרת הגירעון".
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
¶
אני חושבת שכולם מסכימים שלא נעמוד בתחזית של הכנסות המדינה. מדינה שצריכה לעזור לאזרחים בתקופה כלכלית קשה צריכה לאפשר לעצמה לחרוג מתקרת הגירעון כדי להצליח להעביר את המשק לימים יותר נוחים.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
¶
התקציב הזה לא יחזק את הכלכלה ולא יחזק את האזרחים. התקציב הזה הוא אחד התקציבים הדורסניים שלא לוקח בחשבון את העלאת המחירים ואת יוקר המחייה. הוא עוזר בעיקר בלעשות רגולציה יותר מוגברת לאינטרסים של האוצר, של מי שעומד בראשו ושל הציבור שהוא מייצג.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
¶
אני חושבת שמטרת חוק זה, שמטרת הממשלה הזאת היא לדרוס את הדמוקרטיה, אם זה בהצעת התקציב שמחלישה את החלשים עוד יותר ומחזקת את החזקים, אם זה בהפיכה המשטרית שהיא מקיימת. אם מעבירים את התקציב ואחר כך מתפנים להעביר את ההפיכה המשטרית, התקציב משחק תפקיד בלרמוס את הדמוקרטיה.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 10. אחרי הסעיף יבוא: הוספת סעיף 8. מטרת הצעת חוק זו להחליש את מערכת החינוך הממלכתית.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
¶
אולי חלק מהסיעות הדתיות לא יאהבו את מה שאני אומרת, אבל עצם העובדה שחלק מהתקציב מוקצה מהתחלה כחלק מהסכמים קואליציוניים רק לחינוך החרדי ומתעלם מהצרכים הקיימים בחינוך הממלכתי ובחינוך הערבי, בעיני רק יחליש עוד יותר את מערכת החינוך. היה אפשר להשקיע את הכסף הזה בצורה שוויונית.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 11. אחרי הסעיף יבוא: "האצלת סמכויות" – סמכות הנתונה לפי חוק זה אין לאצילה לשר נוסף במשרד שר האוצר.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
¶
כולנו ישבנו שעות על גבי שעות בוועדת החוקה כדי לדון בחוק הפרסונאלי שאיפשר הכנסת עוד שר במשרד האוצר שאנחנו התנגדנו לו, לכן אני חושבת שאי אפשר להאציל סמכויות לשר הנוסף בתוך המשרד.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 12. אחרי הסעיף יבוא: "אישור ועדת הכנסת" – בכל מקום בו נדרש אישור ועדת כספים לפי חוק זה יידרש גם אישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
¶
אני חושבת שאז לאופוזיציה תהיה אפשרות אמיתית לעשות בקרה על הדוחות שמוגשים לוועדת הכספים.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגויות של ישראל ביתנו. הסתייגות מס' 1. במקום "בשנת 2023-2024" יהיה "בשנת 2023".
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לפי המצב הכלכלי של מדינת ישראל וההכנסות שיש לנו, ואני חושב שהחשב הכללי פרסם ירידה בהכנסות בחודש אפריל, אין מקום לחוקק חוק לשנתיים. צריך לחוקק את החוק לשנה אחת, ל-2023, ולהוריד את 2024.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
יעדי התקציב הם לגרום לצמיחה במשק, לגרום לצמיחה בכלכלה הישראלית. בכל חוק ההסדרים לא ראינו בשורה אחת שיכולה לעזור לציבור, לכן אני לא רואה לנכון להצביע על התקציב הזה. את התקציב הזה צריך להוריד מסדר יומה של הכנסת.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
יש יעד לגירעון של התקציב, לכן החוק הזה לא יכול לעמוד. לפי הכנסות המדינה מהתחלת השנה עד עכשיו אנחנו בירידה דרסטית. מדברים על השקעות מחו"ל בהייטק. בשנת 2021-2022 היו 42 מיליארד דולר השקעות בהייטק. מהתחלת השנה הזאת אנחנו בירידה של 72% בהשקעות זרות בהייטק. התקציב הזה לא יכול לבוא לידי מימוש, הוא רק על הנייר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו רואים את העלייה במחירים בכל דבר ועניין במדינת ישראל. יש עלייה במוצרי מזון, במוצרי בית, בהכל, כשבעולם היום יש ירידת מחירים. מי ששמע חדשות היום ואתמול ראה שיש ירידה במחירים בעולם. דווקא אצלנו בישראל יש עלייה במחירים. הממשלה הזאת לא מטפלת בכלל ביוקר המחייה. אין בחוק ההסדרים שום דבר שנוגע ליוקר המחייה במדינת ישראל. יוקר המחייה הולך ועולה במדינת ישראל, אבל אין שר, אין ממשלה שמטפלת בעניין. הפקירו את העניין של יוקר המחייה במדינת ישראל במקום לטפל בו.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו רואים את המצב של המשכנתאות במדינת ישראל, אנחנו רואים את המצב של ההלוואות שאנשים לוקחים, אנחנו רואים את העלייה בריבית. דווקא הקואליציה, דווקא יושב ראש ועדת הכספים הציע להקפיא את הריבית במדינת ישראל. אנחנו לא רואים הקפאת ריבית, אנחנו רואים את העלייה בריבית ואת הרווחים הגדולים של הבנקים במדינת ישראל. התקציב שצריך לטפל בכל הנושאים האלה לא נוגע ולא מטפל בהם.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים למקבץ ההסתייגויות של סיעת יש עתיד, שאליהן הצטרפה סיעת העבודה. הסתייגות מס' 1. בסעיף 1 מהמילה "יתקן" ועד הסוף יבוא: "כדי להגדיל את תקרת המדינה על חשבון אזרחי ישראל על מנת שראש הממשלה יוכל לשלם לשותפים הקואליציוניים".
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
שנה וחצי אני מקשקש לכולם על הנושא של מתקני ספורט ותשתיות ספורט במדינת ישראל. לפני שבועיים סוף סוף יצא דוח מבקר המדינה פעם ראשונה בנושא של מתקני ספורט ותשתיות ספורט לילדים שלנו במדינת ישראל. בנושא הזה אנחנו לא עולם שלישי, אנחנו עולם עשירי, אנחנו יותר גרועים מצ'צ'ניה, יותר גרועים ממדינות שבהן לאנשים אין כסף לקנות כיכר לחם וחלב. אנחנו במדינת ישראל נמצאים במקום השלישי בעולם בנושא של השמנת ילדים.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 2. בסעיף 1, מהמילה "לתקן" עד הסוף יבוא: "כדי לממן מחקר מעמיק שיאפשר לקדם חקיקה".
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
במדינת ישראל אנחנו לא מגיעים למונדיאל, אנחנו לא מגיעים לגמרים. בנושא של השמנה, סכרת וקטיעת איברים אנחנו בצמרת מדינות העולם. בנושא של השמנת ילדים אנחנו במקום שלישי בעולם, אנחנו בפודיום עם מדליית ארד. בנושא של קטיעת איברים בגלל מחלת הסכרת אנחנו במקום ראשון בעולם, אנחנו בפודיום עם מדליית זהב, כשבנושא של חולי סכרת בכלל אנחנו במקום שני בעולם. אנחנו במקום ראשון, שני ושלישי בנושאים הכי גורליים לעתיד ילדנו ולחיים של אנשים מתבגרים.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 4. בסעיף 1, מהמילה "לתקן" עד הסוף יבוא: "כדי להגביל את קופת המדינה על חשבון אזרחי ישראל כי הוא לא מצליח לייצר ביטחון".
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
כשאני מדבר על ילדים בנושא של השמנה, אני מדבר על ילדים שמכניסים יותר מאשר מה שהם מוציאים. כדי להוציא צריך ספורט, כדי להכניס צריך לאכול את הדרעק שאנחנו אוכלים. הדבר הראשון שעשה שר האוצר בממשלה הזאת הוא לבטל את החוק של המשקאות הממותקים.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 16. בסעיף 1, מהמילה "לתקן" עד הסוף המילים יימחקו ויבוא: "כדי להגדיל את קופת המדינה כדי לבנות פסל זהב בכניסה לכל עיר".
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
מה עשה שר האוצר? ביטל את צו המשקאות הממותקים ברגע שהוא נכנס למשרד. זה הדבר שהיה לו הכי חשוב. כנראה שלחצתם עליו יופי יופי. מה אומר הצו הזה? הצו הזה רצה להוריד את מספר הילדים והמבוגרים ששותים משקאות ממותקים, ששותים את כל הקריסטלים האלה עם הצבעים הירוקים, האדומים והזוהרים שאנחנו מכניסים לגוף ואסור לנו להכניס אותם. בא שר האוצר, בעקבות הלחץ שלכם, וביטל את הצו הזה. מה זה גורם? זה גורם לזה שאנשים יקנו ויצרכו יותר משקאות ממותקים, יכניסו לגוף שלהם יותר רעל. מה יצא לכם מזה שביטלתם את הצו הזה? הצו היה צו מצוין כדי לשמור על הבריאות של הילדים שלנו, אבל אתם באתם וביטלתם אותו.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 17. בסעיף 1, מהמילה "לתקן" עד הסוף המילים יימחקו ובמקומם יבוא: "כדי לסגור לאסירים הביטחוניים את המים".
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
השבוע הייתי עם משלחת של הכנסת בהונגריה. הונגריה היא מדינה פחות עשירה ממדינת ישראל, עם אמצעים פחותים משל מדינת ישראל, אבל בהונגריה יש לכל ילד בבית ספר יסודי שיעור ספורט של 60 דקות. מה קורה במדינת ישראל? יש שיעור ספורט פעמיים בשבוע שהנטו שלו הוא 22 דקות.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 22. בסעיף 1, מהמילה "לתקן" עד הסוף יבוא: "כדי לשים לאסירים ביטחוניים פרסומות שבה משחקים בטלפון".
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
מספר המשתתפים באיגודים במדינת ישראל הוא הנמוך ביותר ב-OECD. במדינת ישראל יש 137,000 ילדים עד גיל 18 שרשומים באיגודי ספורט - אם זה באיגוד הקראטה, באיגוד השחייה, באיגוד הכדורגל, באיגוד הכדורסל וכן הלאה - שזה פחות מאחוז וחצי ממדינת ישראל. בכל מדינה מתקדמת בעולם האחוז של הרשומים באיגודים הוא בין 20% ל-30%, כאשר המובילות בעולם הן המדינות הסקנדינביות. באיסלנד, בשבדיה ובנורבגיה מגיעים למעל 30% מהאוכלוסייה שרשומים באיגודי ספורט. אני לא צריך להסביר לאף אחד פה מה עושה תכנית ספורטיבית לילדים, כמה זה חוסך למדינת ישראל בעתיד.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 30. בסעיף 1, מהמילה "לתקן" עד הסוף יבוא: "כדי להגדיל את קופת המדינה כדי שתוכל לממן את החובות של מפלגת השלטון הנוכחית".
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
כשאני מדבר על מספר המשתתפים באיגודים הכל כך נמוך במדינת ישראל יש לזה סיבה, זה לא סתם. אני מחזיק בידיים שלי את דוח מבקר המדינה ממאי 2023. פעם ראשונה שיוצא דוח בנושא הזה. כשאין אולמות ספורט בבתי הספר, כשאין מתקנים לילדים כדי שיעשו פעילות ספורטיבית, מספר המשתתפים בחוגי הספורט התחרותיים והלא תחרותיים בישראל הוא הנמוך ב-OECD. תזכרו, מדינת ישראל היא במקום שלישי בסכרת, במקום ראשון בקטיעת איברים לחולי סכרת ובמקום שני בעולם בהשמנת ילדים. מה שאני אומר היום הוא כדי להכניס קצת שכל לממשלות ישראל ושכל מי שיושב בבניין הזה יבין שצריך להשקיע בדברים שאני מדבר עליהם למען העתיד של הילדים והנכדים שלנו.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
ככל שהעיריות החלשות מקופחות, כך הילדים בעיריות האלו מקופחים, כך יש להם פחות אפשרויות לעשות פעילות ספורטיבית. אם אנחנו מסתכלים על אשכולות 1 עד 4 אנחנו רואים שיש 0.64 מתקנים ל-1,000 תושבים - זה נמוך ב-40% מהעיריות היותר חזקות. בעיריות היותר חזקות מ-5 ומעלה אנחנו מדברים על 1.07 מתקנים ל-1,000 תושבים. אתם לא מבינים את המשמעות של ילד חרדי שאין לו את האפשרות לעשות ספורט, שאין לו מתקנים. זה לא חשוב לכם, לכן אתם הופכים את האולמות לבתי כנסת, לכיתות לימוד. כשאתם לא נותנים להם את האפשרות לעשות ספורט אתם פוגעים בבריאות של הילדים האלה. אני לא אתן לכם לעשות את זה. אצל החרדים יש 0.08 מתקנים ל-1,000 תושבים בעיריות החלשות, כשבעיריות החזקות יותר יש 1.07 מתקנים ל-1,000 תושבים. תבינו כמה אתם מקפחים את הילדים האלה.
שלומית ארליך
¶
הסתייגות מס' 38. בסעיף 1, אחרי המילים "מגבלת ההוצאה הממשלתית" יבוא: "ואם חורגים, נשנה את החוק ואת מגבלת ההוצאה הממשלתית".
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
אני מדבר על הנושא של הספורט לא כדי להשיג מדליה במשחקים האולימפיים. בחברה הערבית האלימות גואה, הרצח, כל הפשעים של הסמים, הפרוטקשן וכו' וכו'. הדבר היחיד שיכול למנוע מאותו נער בחברה הערבית לא להגיע לאלימות, לפשע, לסמים, לאלכוהול זה הנושא של מסגרות ספורטיביות. ילד שנמצא במסגרת של כדורגל, כדורסל, שחייה, קראטה וכו' תחת מאמן חינוכי, ערכי זה מה שימנע ממנו להגיע למקומות האלה. מה אני רואה בדוח? שיש 0.66 מתקנים ל-1,000 תושבים בחברה הערבית, כמעט חצי ממה שיש בחברה היהודית. בחברה הערבית יש מחסור הרבה יותר גדול של מתקנים לילדים.
תמר בנתורה
¶
הסתייגות מס' 40. בסעיף 1, במקום המילים "ואת תקבוליה" יבוא: "כי אין סיכוי לצמצם הוצאות מגודל הממשלה הנוכחית".
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
חמד, אתה כאיש ספורט יודע מה קורה לאותו ילד, לאותו חניך שמגיע לאולם עם המזרונים ונמצא יום יום או כמה פעמים בשבוע תחת מאמן בעולם הקראטה, איך הוא יכול להשפיע על אותו ילד, איך הוא יכול למנוע ממנו להגיע בסוף לפשע, לסמים, לאלכוהול. מה אנחנו מבקשים? אנחנו מבקשים שהממשלה הזאת תבין שההשקעה הזאת בילדים שלנו דרך הספורט תחסוך הרבה מאוד כסף בעתיד. כל שקל שנשקיע עכשיו יחסוך יותר מ-10 שקלים בעתיד.
תמר בנתורה
¶
הסתייגות מס' 42. בסעיף 1, במקום המילים "ואת תקבוליה" יבוא: "כי הכלכלה העולמית מתעלמת מהחלטת ועדת הכספים שלא תהיה פגיעה בכלכלת ישראל".
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
אני אסביר לך כמה הממשלה, ולא משנה איזו, פושעת בנושא הזה. מבקר המדינה בא ואומר שעד 2031 צריכים להשקיע 14.9 מיליארד כדי להיות בתחתית של ה-OECD. אתם יודעים כמה המדינה משקיעה בפועל עד 2031? 2.8 מיליארד. במקום 14.9 מיליארד ישקיעו עד 2031 רק 2.8 מיליארד.
תמר בנתורה
¶
הסתייגות מס' 50. בסעיף 1, במקום המילים "והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023-2024" יבוא: "הלא אחראי שהאוצר הביא".
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
גם כשהמדינה מתקצבת אולמות ספורט, מתקני ספורט, מה שבפועל מבוצע זה רק 59% מהכסף.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
על כל הרביזיות להסתייגויות ועל החוק נצביע בשעה 17:00.
הישיבה ננעלה בשעה 16:10.