פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
169
ועדת הכספים
11/05/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 145
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, כ' באייר התשפ"ג (11 במאי 2023), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 11/05/2023
פרק כ' (רשויות מקומיות), 78, 79 מתוכו רק: 1, 2, 5, 6(א) עד (ג), 7, 25-23 (בעניין כספי הקרן להרחבת ההשקעה בתושב, הקצאתם ומקורות הקרן) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק כ' (רשויות מקומיות), רק הסעיפים הבאים שבסעיף 79: 4-1, 6(ד) עד (ח), 22-8, 26-24 (בעניין הקמת הקרן ומועצת הקרן להרחבת ההשקעה בתושב) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
פרוטוקול
סדר היום
1. פרק כ' (רשויות מקומיות), 78, 79 מתוכו רק: 1, 2, 5, 6(א) עד (ג), 7, 25-23 (בעניין כספי הקרן להרחבת ההשקעה בתושב, הקצאתם ומקורות הקרן) ו-80-84 מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023
2. פרק כ' (רשויות מקומיות), רק הסעיפים הבאים שבסעיף 79: 4-1, 6(ד) עד (ח), 22-8, 26-24 (בעניין הקמת הקרן ומועצת הקרן להרחבת ההשקעה בתושב) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
מיכאל מרדכי ביטון
ולדימיר בליאק
אלי דלל
שרן מרים השכל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
נעמה לזימי
יונתן מישרקי
משה סולומון
חוה אתי עטייה
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
אליהו רביבו
מיכל שיר סגמן
עאידה תומא סלימאן
מוזמנים
¶
שקד כסלו - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
צחי דוד - סגן הממונה על התקציבים, תחום נדל"ן ותשתיות, אגף התקציבים, משרד האוצר
ידידיה גרינוולד - רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר
רותם ברמלי - רכז שלטון מקומי, אגף התקציבים, משרד האוצר
נעמה רוט - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
איתן כהן - מנהל אגף תקציבים, משרד הפנים
אורית מלמד - משרד הפנים
עמיר שקד - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות מקרקעי ישראל
מירה סלומון - עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי
ניר ברטל - ראש המועצה, אורנית
איתי ויסברג - ראש המועצה, בנימינה גבעת עדה
אמיר כוכבי - ראש הרשות, הוד השרון
זיו דשא - ראש המועצה המקומית, זכרון יעקב
רועי גבאי - ראש הרשות, יבנה
גבי גאון - ראש המועצה, מזכרת בתיה
ניב ויזל - ראש המועצה, המועצה האזורית מטה יהודה
קרן גרין - ראש המועצה המקומית, קדימה-צורן
מיכאל וידל - ראש העיר, רמלה
חיים ברוידא - ראש העיר, רעננה
רישום פרלמנטרי
¶
אסתר מימון
אביבה יובל מויאל
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
פרק כ' (רשויות מקומיות), 78, 79 מתוכו רק: 1, 2, 5, 6(א) עד (ג), 7, 25-23 (בעניין כספי הקרן להרחבת ההשקעה בתושב, הקצאתם ומקורות הקרן) ו-80-84 מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023, מ/1612
פרק כ' (רשויות מקומיות), רק הסעיפים הבאים שבסעיף 79: 4-1, 6(ד) עד (ח), 22-8, 26-24 (בעניין הקמת הקרן ומועצת הקרן להרחבת ההשקעה בתושב) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023, מ/1612
היו"ר משה גפני
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו נמצאים בעמ' 4, בפסקה (ג). אני מבקש להתחיל לקרוא.
שקד כסלו
¶
"5(ג) עלה סך כספי הקרן בשנה מסוימת על סך כל המענקים שהרשויות המקומיות היו זכאיות לקבל באותה שנה לפי סעיף קטן (א), תישאר יתרת הכספים בקרן" - - -
שקד כסלו
¶
עמוד 4', סעיף קטן (ג), "עלה סך כספי הקרן בשנה מסוימת על סך כל המענקים שהרשויות המקומיות היו זכאיות לקבל באותה שנה לפי סעיף קטן (א)" - - -
נעמה לזימי (העבודה)
¶
יו"ר הוועדה, הקראה כשחברי כנסת לא יכולים לשבת, זאת לא הקראה. זה לא יכול להיות.
היו"ר משה גפני
¶
זה בתנאי שאתם פה בשקט, וגם מגיעים לשם בשקט. אם זה רק הצגה כדי להפריע לחוקק את החוק, מה זה משנה?
שקד כסלו
¶
התיקון בסעיף קטן (ג) למעשה נובע מהפיצול של כל החלק של מועצת הקרן, שרק לה הייתה סמכות לעשות שימוש ב-30% מיתרת הכספים.
שקד כסלו
¶
(ג) "עלה סך כספי הקרן בשנה מסוימת על סך כל המענקים שהרשויות המקומיות היו זכאיות לקבל באותה שנה לפי סעיף קטן (א), תישאר יתרת הכספים בקרן לצורך העברת מענקים בשנים הבאות".
קודם היה פיצול - - -
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו מבקשים לראות את הנוסח לפני שאנחנו דנים בו, לראות איך הוא נכתב. זה לא הועבר לחברי הוועדה. לא יכול להיות שמתקיים דיון בלי שהנוסח נמצא מולנו.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
הרב גפני, זה העיר שלהם. הם באו כי זה התושבים שלהם. זה המקום שעליו הם אמונים. אי-אפשר להקים אותם. הם צריכים להיות פה ראשונים. זה ראשי העיר.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אני מבקשת מהיועצת המשפטית בבקשה תשובה. אדוני היושב-ראש, אני מבקשת מהיועצת המשפטית תשובה: דבר אחד - - -
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אני מבקשת מהיועצת המשפטית תשובה. הובטח שלפני שמקיימים את הדיון, יתקיים דיון בנתונים - - -
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אני שואלת שאלה את היועצת המשפטית. התקיים דיון בעניין הנתונים. הנתונים שהאוצר הביא לנו אתמול בלילה הם נתונים שסותרים את השלטון המקומי. זאת אומרת שאנחנו לא קיימנו דיון על הנתונים, אנחנו לא יודעים לאמת אותם.
ועוד שאלה משפטית שעולה מתוך הנתונים שהוגשו, אני רואה שהמענקים שנותנים לכל רשות ורשות, בין אם 1.5, 8, 9, זה סדר רנדומלי. אני מבקשת שתבהירו לפי איזה קריטריונים אתם נותנים את המענקים, כי יש שם בלגן. יש רשויות שהן באותו מצב, ומחלקים לשתיהן אותו דבר או שלא נותנים לרשות אחרת. אני לא יודעת אם הם פשוט בחרו עם האצבע, או בדקו לפי רשות מסוימת. אני לא יודעת אם הם נותנים העדפות לרשויות שמקורבות לשר האוצר.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
הם לא שלחו. אין את זה פה. שלחו לך. שלחו לך, כי את מהחבר'ה שצריך להסביר להם. אנחנו מיותרים במשכן.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני חושב שאפשר לצאת להפסקה, להעביר את הדיון, לשלוח את הנוסחים. זה מינימום. זה לא בטבלט.
שקד כסלו
¶
התיקון בסעיף קטן (ג) נובע מהפיצול של מועצת הקרן, שלמעשה רק לה הייתה סמכות לעשות שימוש ביתרת הכספים, באותם 30% של יתרת הכספים, ולכן עכשיו כל יתרת הכספים שתהיה, תישאר ככרית ביטחון. זה התיקון בנוסח.
סעיף 6 - - -
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
מה זה סעיף 6? יש הערות, אנחנו רוצים להגיב לדברים. אתם לא מאפשרים לנו להגיב בנוסח.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
ואין פה מקום לחברי כנסת לשבת. זה לא הגיוני שאנחנו מנהלים דיון וחברי כנסת עומדים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
לא "מאה אחוז". זו לא הקראה. אני לא אוותר לך. זו לא הקראה. זה לא בסדר. אני לא שומע.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני לא שומע. אין נוסח בטבלט. אנחנו לא יכולים לשאול שאלות. אתה לא יכול לקיים דיון בצורה כזאת.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
מה עמוד 6? לחברי הכנסת אין איפה לשבת אפילו. אתם מתחילים דיון כשאנחנו לא מבינים מה קורה בכלל.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
את רוצה לעשות את זה בצורה לא תקינה, אין בעיה, בבקשה. משפטית זה כן ילך למקום - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אנחנו רוצים לשמוע, אנחנו רוצים לשאול שאלות. הטענה לא אלייך, הטענה לאלה שמנהלים את הקרקס הזה כאן.
שקד כסלו
¶
אני חוזרת ואומרת: הנוסח שאני מקריאה כרגע זה סעיפים שהשתנו בגלל הפיצול שנעשה בוועדת הכנסת, והחלק של מועצת הקרן שיצא החוצה. לכן תוקן סעיף קטן (ג), לכן מחקנו את סעיף 6 מהנוסח, כיוון שאלה דברים שהייתה סמכות לגביהם רק למועצת הקרן, לא לשרים, לא לאף אחד ממשרדי הממשלה. השימוש ביתרה של ה-30% בשינוי כללי ההקצאה החל מ-29, כיוון שרק למועצת הקרן הייתה סמכות לגביהם, הם נמחקו כי פוצל כל החלק של מועצת הקרן.
היו"ר משה גפני
¶
תודה. תודה. זה כבר נאמר. אמרנו שיש פה סעיף, שהסעיף הזה כן מקריאים כאן. יש כאלה שלא. זה מה שהייתה ההחלטה. הלאה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני מציע להעביר את הקרן לחשבון הפרטי שלי. אם אין לכם קרן, איפה תשימו את הכסף? אתם מקימים משהו שאין לכם בכלל.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אתם קוראים סעיף קטן (ג) על קרן שלא קיימת. הרי פיצלתם את זה. אני לא מצליח להבין.
שקד כסלו
¶
התיקון שנעשה בסעיף קטן (א) למעשה משנה את שנת הבסיס שלגביה תיעשה ההפרשה. אם לפי הנוסח הקודם בכל שנה הסתכלו על הגידול ביחס לשנת 2022, כרגע מסתכלים בכל שנה על הגידול ביחס לשנה הקודמת, כשהרשות המקומית תפריש את אותו אחוז מסוים מהגידול, בהתאם לקבוצה שבה היא תימצא, בנוסף לסכומים שהיא הפרישה בשנים הקודמות. זה התיקון שנעשה כאן.
שקד כסלו
¶
כרגע אנחנו לא מתבססים על 2022, ההתייחסות ל-2022 תהיה בהמשך בסעיף שאני אקרא עוד מעט. כרגע מסתכלים בכל שנה. לצורך העניין, בשנת 2030 מסתכלים על הגידול שבין 2029 ל-2028, ואת הגידול הזה אנחנו מסתכלים באיזה קבוצה נמצאת הרשות המקומית, ולפי איזה אחוזים היא צריכה להפריש. חוץ מזה, היא גם מפרישה את כל הסכומים שהיא הפרישה בשנים הקודמות. זה מודל שיוצר רגישות יותר גבוהה למצב של הרשות המקומית באותה שנה.
שקד כסלו
¶
לא. אני אסביר. אם קודם הסתכלנו על הגידול, תמיד ביחס לשנת 2022, ואת כל הסכום הזה הכנסנו לאיזה מדרגה, וקבענו איזה אחוז היא תפריש מתוך זה, עכשיו אנחנו יוצרים מודל יותר רגיש ואנחנו אומרים: המצב שהרשות המקומית הייתה בו בשנים הקודמות, היא ממשיכה להפריש לפי אותו מצב. היא מפרישה את הסכומים שהיא הפרישה בשנים הקודמות, ואת שינוי המצב שלה, אם היא עלתה באחוזים, זה יקבל ביטוי רק באותה שנה, רק בגידול של אותה שנה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
זה על אותו בסיס, זה שינוי קוסמטי. זה שינוי קוסמטי, זה לא שינוי דרמטי. אני לא יודע, ראשי רשויות, איך הסכמתם עם זה. זה שינוי קוסמטי.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
מה צבוע? הוא היה פה עד 02:00 בלילה ראש הרשות הזה. הוא היה פה עד 02:00 בלילה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
הוא נמצא והוא לא עוצם עין מהחרדה מהחוק המטופש הזה. הוא מגיע בבוקר ומעיפים אותו בבושת פנים?
קריאה
¶
אדוני התבלבל. מכבודו, אפשר להחזיר ראש רשות בבקשה? זו לא הייתה קריאת ביניים, הוא ענה על שאלה. הוא ענה על השאלה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני רק רוצה להגיד לך, יו"ר הוועדה, אתה הלנת בצדק על פגיעה במעמד הכנסת עם הוועדה למיזמים לאומיים, ופה מקריאים, אללה באב אללה, לא שומעים, זו לא פגיעה במעמד הכנסת? אנחנו חברי כנסת, עם הכבוד, לא חותמת גומי. אנחנו לא חותמת גומי.
קריאה
¶
אני רוצה בבקשה שיירשם בפרוטוקול שניר ברטל, ראש רשות אורנית, נזרק החוצה על זה שהוא ענה על שאלה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני בסך הכול שאלתי עד איזה שעה ישבו אתמול. האם ישבו כל הלילה? והוא ענה על השאלה שלי, שישבו רק עד 02:00. למה להוציא אותו?
קריאה
¶
אם הייתי זורק החוצה חבר אופוזיציה חס וחלילה, הייתי הולך להסביר את זה בבית משפט. פה זה לגיטימי לגמרי שהוא עונה על שאלה, וראש רשות אורנית מועף החוצה.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
יושב-ראש הוועדה המום שאתם מתנגדים לחוק. הוא לא מבין שאתם מתנגדים לחוק, איך יכול להיות שאתם מתנגדים לחוק. הוא לא מבין שאתם מתנגדים לחוק. איך יכול להיות שאתם מתנגדים לחוק באמת?
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
אני מזכירה לכם שנכנס לפה שר האוצר לפני מספר ימים והוא אמר שהוא לא הולך לשנות שום דבר. ושימו לב, הוא לא משנה שום דבר.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אני במקומכם, לא הייתי יושבת לשום משא-ומתן. אני מגיעה מהשירות הציבורי, והייתי חברת מועצה שמונה שנים - - -
קריאה
¶
אני מציע - - - שהוועדה תפתח את שנת הלימודים, תכין את גני הילדים, תטפל בקורונה בפעם הבאה, יחד עם אנשי האוצר. יש לכם סמכות, אין לכם אחריות על כלום.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
שר האוצר החליט מלכתחילה שהוא לא משנה פסיק, וכולם פה יכולים לעשות מה שהם רוצים. שימו לב, הוא לא שינה שום דבר. הוא אמר שזה מה שיקרה. הוא פרפר אתכם כאן, ראשי הרשויות, שבוע תוך כדי מבצע צבאי, והוא אמר: אני לא אשנה מילה, וזה מה שקורה. הוא מחזיק קואליציה שלמה בת ערובה, כולל חברי כנסת ומתנגדים. לא ראיתי דבר כזה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
יש פה מבצע צבאי. זה הזוי. מבצע צבאי, שבוע שלם, עאלק עושים אתכם משא-ומתן, מפוצצים לכם את זה בפנים בשנייה האחרונה. הוא אמר: אני לא אשנה, והוא לא משנה.
היו"ר משה גפני
¶
נעמה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אני מתחיל להוציא חברי כנסת. מיכל, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
שקד כסלו
¶
החלק שהוקרא בינתיים מפסקה (1) זה למעשה חלק שלא נעשו בו שינויים, שקראנו כבר בדיונים קודמים. התיקון הוא כזה: הייתה הרשות המקומית מדורגת באשכול 1 עד 5 - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
שאלה ליועצת המשפטית. הרי אנחנו ביצענו את הקמת הקרן. אנחנו עכשיו לוקחים מראשי רשויות כסף ומעבירים. איפה הם יפקידו את הכסף הזה אם אין קרן?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
בחשבון שלי? אני מוכן. יאללה, בואו נרוץ לחוקק את החוק הזה... איפה יפקידו כסף? היועצת המשפטית, איפה יפקידו כסף?
שקד כסלו
¶
פסקה (1), אני אתחיל להקריא אותה מההתחלה: "רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים לנפש באותה שנה - - -
שקד כסלו
¶
"רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים לנפש באותה שנה עלתה על 2,000 שקלים חדשים – שיעור של 45% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים." בנוסח שלפניכם מופיע 49%, זאת טעות. בנתונים שקיבלתם זה לפי 45%.
התיקון הוא כזה
¶
"הייתה הרשות המקומית מדורגת באשכול 1 עד 5 הן במדד החברתי-כלכלי והן במדד הפריפריאליות – שיעור של 20% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים".
שקד כסלו
¶
למעשה רשות שעומדת בשני המדדים האלה ונמצאת באשכולות 1 עד 5 יורדת שתי מדרגות, היא לא תפריש 45%, אלא 20% בלבד.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אני מבקשת שיירשם בפרוטוקול, וגם היועצת המשפטית, שהיועצת המשפטית של השלטון המקומי רצתה כבר להגיב על כל הסעיפים שהוקראו, ולא ניתנה לה הזדמנות לא לדבר ולא להגיב, והושיבו אותה מאחורה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
שיירשם בפרוטוקול, יש לנו כבר ניסיון בפסילה של חוקים שעוברים בצורה לא תקינה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
אני הכי ותיק, לא יושבים במקום חבר כנסת שיצא. מי שישב במקומו, שיפנה לו את המקום.
גלעד קריב (העבודה)
¶
בואו נעביר את הדיון לאולם המועצה של שער הנגב. אדוני היושב-ראש, בואו נעביר את הדיון לשער הנגב, לחוף אשקלון. אולי נבקש מאיתמר לארח אותנו הבוקר באולם המועצה באשקלון.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
מה הבעיה לעבור לאולם יותר גדול? אני לא מבינה. אין יותר מקומות בכנסת? נגמר. איזה קרקס.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
אתה לא מבין, ראש הממשלה בפועל, בצלאל סמוטריץ' החליט שהחוק הזה יעבור ככתבו וכלשונו - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
זה כמו שאגף תקציבים השתלט על כל משרדי הממשלה, עכשיו הוא רוצה להשתלט על כל הרשויות המקומיות. זה ברור. חכו, השלב הבא זה מינוי חשב מלווה לכל הרשויות. זה פותח הרבה מינויים של ועדות ממונות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתה לא חושב ששר הפנים, ואני גם שואל אתכם, ראשי הרשויות, שר הפנים שמייצג את השלטון המקומי – אתה לא חושב שהוא צריך להגיד את דברו בוועדה?
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
הוא לא קיבל את האישור של ראש הממשלה בפועל. הוא לא קיבל את האישור של ראש הממשלה סמוטריץ'. סמוטריץ' לא אישר לו לנשום, וסמוטריץ' הוא זה שקובע. את כולם פה הוא מוריד על הברכיים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
זו לא רפורמה של שר הפנים, זו רפורמה של שר האוצר. הוא מחזיק את הקואליציה כבת ערובה, ולכן בא אתמול יועצו הפוליטי של ראש הממשלה לאיים על חברי כנסת מהליכוד.
היו"ר משה גפני
¶
ביקשתי לעבור לאחד מהאולמות, נגב או ירושלים, מכיוון שיש שם מבחנים, החדרים תפוסים עד 11:30. ב-11:30 נעבור. בינתיים אנחנו ממשיכים כאן. אני מבקש לא להפריע. חבר הכנסת פינדרוס, תחליף אותי בבקשה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
זה יהיה סמלי שנעבור לאולם נגב. זו תהיה ההתייחסות היחידה שלנו למה שקורה בדרום הארץ עכשיו.
(היו"ר יצחק פינדרוס, 15:11)
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים להקריא את הנוסח לאט, כדי שנוכל לשאול שאלות. תודה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
לא נתתם לנו הצעות לסדר, לא נתתם לנו להתבטא, אתם סותמים פיות של האופוזיציה וגם של הקואליציה, חברי כנסת שמתנגדים לחוק.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
שיירשם לפרוטוקול שגם לסעיף הזה ליועצת המשפטית של השלטון המקומי לא הייתה הזדמנות להגיב.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
אתמול בלילה הם היו צריכים לעשות תיקונים ששגית אמרה להם שזה ביזיון שהם לא עשו את התיקונים האלה. הם עשו אותם?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
היא אמרה את זה על פי בקשת היושב-ראש. דיברתי עם היושב-ראש, התיקון הזה כרגע לא יהיה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
בצלאל לא רוצה, ביבי במסע נקם בראשי רשויות כי הם רוצים דמוקרטיה, אז דופקים את הציבור. את מבינה מה קורה פה?
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
בשביל מה נשארנו פה אתמול עד 00:30 אם התיקונים האלה לא נכנסים עכשיו? למה נשארנו עד 00:30 בלילה אם היא לא מקריאה עכשיו את התיקונים?
גלעד קריב (העבודה)
¶
אנחנו מבקשים שהממשלה תפסיק להפריע לרשויות המקומיות לדאוג לאינטרסים האמיתיים של התושבים. כשאתם תפסיקו להפריע לראשי הרשוית, אז אנחנו לא נפריע לכם.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
חבר'ה, אני רוצה רק להגיד: יש פה 32 איש מסביב לשולחן הזה. אולם ירושלים מכיל פחות אנשים במעגל האנשים, חלק מכם יהיו במעגל השני.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
מה שאני מבקש, אדוני היושב-ראש, אני מבקש שעל כל סעיף נוכל לשאול שאלות. לא יכול להיות שתקרא סעיף ותרוץ מסעיף לסעיף. אני שואל את היועצת המשפטית, מותר לנו לקיים דיון על כל סעיף וסעיף?
שלומית ארליך
¶
חזרנו אחורה. התחלנו אתמול בלילה את הנוסח, משרד האוצר עבר על השינויים שהיו, גם בסעיפים הראשונים, הקריאו אותם ונשאלו לגביהם שאלות. אם יש שאלות נוספות, אפשר לשאול.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
היא מדברת אליי. מה אתה רוצה? אי-אפשר ככה. אני נתתי לה זכות דיבור, את תתני לה לסיים. ככה זה יהיה. ככה זה יהיה. אני מנהל את הישיבה וככה זה יהיה.
שלומית ארליך
¶
שקד, הצגת את הנתונים, אמרת: אשכול 1 עד 5. אם הרשות הייתה מדורגת באשכול 1 עד 5 גם בממד החברתי-כלכלי, וגם במדד הפריפריאלי, השיעור פוחת ל-20% במקום 45%. איך הגעתם לאשכול 1 עד 5? למה דווקא אשכול 1 עד 5?
שלומית ארליך
¶
למה פה קבעתם שזה צריך להיות שילוב של מדד חברתי-כלכלי וגם מדד פריפריאלי? בהמשך אנחנו גם נראה שפסקה (2) מתייחסת רק למדד החברתי-כלכלי ולא לפריפריאלי, אז תתייחסי בבקשה לזה.
צחי דוד
¶
שלומית, ברשותך, אני אענה על זה, זו שאלה מקצועית. בשיח שהיה עם חברי הוועדה, לאור בקשת היו"ר שיתקיים שיח כי ההצעה לא יוצאת מוועדת הכספים כמו שהיא נכנסת. מהבדיקות שעשינו יחד עם חברי הוועדה עלה שרשויות שנמצאות, במה שנקרא "מדרגה 4", מדרגת התשלום הגבוהה ביותר, אנחנו זקוקים גם לכלל הכפול, גם של פריפריאלי גם של סוציו-אקונומי, כי מדרגת התשלום היא מאוד גבוהה, ולכן גם רשות פריפריאלית סובלת יותר במדרגת תשלום גבוהה, ולכן הפעלנו את שני המבחנים. במדרגה 3 שהיא מדרגת תשלום יותר נמוכה הפעלנו רק את מבחן הסוציו-אקונומי, כדי שרק רשויות, ללא הבחנה של פריפריה, ייתנו את הירידה של מדרגה נוספת.
צחי דוד
¶
בשילוב השיקולים של שמירה על 2,000 שקלים הקצאה, ומצד שני להקל במדרגות, החיתוך בסוציו-אקונומי 5 או 6, פריפריאליות 5 בעולם המוניציפלי של משרד הפנים, של קולות קוראים, זה מספרים מוכרים מאוד להבחנה בין רשויות. אנחנו משתמשים בסדרי הגודל האלה הרבה מאוד שנים.
קריאה
¶
ממה בדיוק יישוב עם סוציו 8 יתקיים? לקחתם לו את הקולות קוראים, לקחתם את המס הכנסה, גם 7, עכשיו אתם לוקחים לו את הארנונה. בואו תנהלו את העיר, וזהו זה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
מי נציג משרד הפנים בדיון או שמדברים פה על שלטון מקומי רק עם אגף תקציבים? איפה נציג משרד הפנים בדיון על השלטון המקומי?
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
שיירשם בפרוטוקול, שהוצאו נציגי משרד הפנים והיועץ של משרד הפנים שלא יכולים להשיב על השאלות שלנו.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אפשר בבקשה לעשות הפסקה ושיו"ר הוועדה ידרוש מנציג משרד הפנים להגיע? משרד הפנים פה, מעבר לכביש, שהמנכ"ל יבוא.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
הוא לא היה בשום דיון. מסתבר שהוא לא היה בשום דיון. יפה, האוצר זה גם הממשלה, זה גם הכנסת. למה צריך ראש ממשלה? צריך שר אוצר, לא צריך כלום בעצם.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתם לא מתביישים, נציגי משרד האוצר, לייצג כאן את הממשלה בדיון שעוסק בשלטון המקומי?
שלומית ארליך
¶
לא סיימתי. ההבחנה פה, שוב, צריך להתייחס אליה בשני מובנים: האחת, ההבחנה למה במדרגה הראשונה יש התייחסות רק לחברתי, הכלכלי והפריפריאלי, ובשני הורדתם את ההתייחסות לפריפריאלי? מה השוני? למה הקפיצה בין המדרגות מורידה את המדד הפריפריאלי? זה דבר אחד. דבר שני, העניין של 1 עד 5 מול 1 עד 6. למה גם פה הבאתם בחשבון במדרגה הראשונה 1 עד 5 ובמדרגה השנייה 1 עד 6?
צחי דוד
¶
- - כלומר, להכניס שיקולי סוציו ופריפריאלי שמקטינים את הגבייה, מייצרים לנו שילוב של שיקולים. דבר אחד, למי מורידים את הגבייה, ודבר שני, לא להביא לרמה שאנחנו לא עומדים - - -
שלומית ארליך
¶
כשאתם בחנתם הבאתם בחשבון לנגד עיניכם את הרשויות שנכנסות במדרגה הראשונה ובמדרגה השנייה?
שלומית ארליך
¶
כשאתם בחנתם את קביעת האשכולות 5-1 מול 6-1 והפריפריאלית והחברתית, האם הבאתם לנגד עיניכם את מספר הרשויות שנכנסות בכל אחת מהמדרגות האלה?
צחי דוד
¶
כמובן. זה מה שאני מנסה להגיד. החתירה שלנו למטרה הייתה לשמור על רף של 2,000 שקלים לתושב, ומצד שני לבחור את הרשויות, או לא את הרשויות, את הקריטריונים כמובן המתאימים - - -
צחי דוד
¶
כמו שאמרתי קודם, במדרגת התשלום הרביעית, הגבוהה יותר של רשויות, הפעלנו גם מבחן פריפריאליות, ומבחן פריפריאליות גם מטפל ברשויות שהיום חזקות, אבל הקושי שלהן למשוך עסקים חדשים הוא יותר קשה, לכן הפעלנו אותו גם במדרגה 4. במדרגה 3 החלטנו לא להפעיל מבחן פריפריאליות, דבר אחד, כי ההשפעה, שוב כמו שאמרתי על הניסיון לשמור על רף ה-2,000 שקלים, שבעינינו הוא רף שראוי לשמור עליו. דבר שני, ההשפעה היא פחותה ברמת סך כול הגבייה, ומבחינת הניואנסים בין הרשויות, חשבנו שהוא פחות קריטי בהקשר הזה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
האמת, השאלה שלי היא לא לאוצר. אני כופר ברעיון שאגף התקציבים יודע הכול. שאלות בנושא השלטון המקומי, אני רוצה לשמוע מנציגי משרד הפנים, לא מסגן הממונה על התקציבים.
קריאה
¶
אדוני היושב-ראש, יש כאן נציגה מהמחלקה המשפטית של משרד הפנים, וזה בסדר לעניין המשפטי, האם יש חוות דעת והתייחסות של משרד המשפטים שהתנהל מול מרכז שלטון מקומי למשמעויות על הרשויות המקומיות? לא יכול להיות שהרגולטור שלנו לא הביע את דעתו.
צחי דוד
¶
כי שיעור התשלום שלך הוא בהגדרה יותר נמוך. במדרגה הראשונה שיעור התשלום הוא גבוה, הוא לוקח נתח יותר משמעותי. במדרגת התשלום השנייה, הסכום שאנחנו קובעים, יש מדרגות, הוא יותר נמוך. ולכן חשבנו שאפשר - - -
קריאה
¶
מה עניין הכנסת התושבים לתשלום לארנונה? מה הקשר בכלל? חבל שמשרד הפנים לא פה, הוא היה מסביר לאדוני שאין משמעות.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
צחי, יש לי שאלה. אם אני מבינה נכון, ואני קוראת את הטבלאות שנשלחו, האם זה נכון לומר שלמעשה בכל שנה ההכנסות הצפויות מכל הבלגן הזה זה 200 מיליון שקלים בשנה?
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אני פשוט רוצה להבין. שתי שאלות: האחת, בשנה הראשונה אנחנו מדברים על 200 מיליון שקלים. על זה כל הבלגן. על זה אנחנו מביאים ראשי רשויות בחירום. על זה אנחנו עושים פה מלחמת עולם, בזמן שבאותו רגע 12 מיליארד שקלים מחולקים בכספים קואליציוניים. זה דבר אחד. דבר שני, למעשה מה אתם אומרים לי? אתם אומרים לי, אני מבאר שבע, לי היה ראש עיר מצוין ש-15 שנה עבד כמו מטורף, קרע את עצמו כדי להביא הייטק, כדי להביא עסקים. עבדת קשה, יופי, עכשיו תעזור למדינה. אל תשקיע חזרה בתושבים שלך, אל תשקיע חזרה בנגב, אל תעלה את רמת החינוך. לא, תעזור למדינה, אלוהים יודע מאיפה. זה מה שאתם אומרים. אני לא מאשימה אתכם, כי ברור לי שזו מדיניות שר.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
רוב הכסף לא יגיע לרשויות החלשות, זה עוד יותר אבסורד. גם לוקחים וגם לא יגיע.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אם אתם רוצים לאפשר לראשי רשויות לדבר, אתם צריכים להפסיק להפריע לדיון, כי אם לא, לא יהיה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא. אתה צריך לאפשר להם לדבר, אבל גם לנו בו-זמנית. כן, ככה זה עובד בדמוקרטיה, מצטער.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אדוני, קודם כול, ברשותך, מכיוון שמדובר פה על מדדים שנוגעים לחוסן של האוכלוסייה ברשויות, אני מבקש גם התייחסות של משרד הפנים להצלבת שני המדדים.
אני מבקש לקבל, גם אדוני היושב-ראש, גם גברתי היועצת המשפטית – חוות-דעת של הרשות המבצעת צריכות להינתן על ידי הגורמים הרלוונטיים. לא מזמינים את משרד החקלאות לתת חוות-דעת בוועדת החוקה על הרפורמה המשפטית. ובעניין הארנונה, אנחנו חברי הכנסת מבקשים לקבל את חוות-הדעת המקצועיות של הדרג המקצועי במשרד הפנים. זה דבר אחד.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
עדיין הקורונה לא משתקפת. תבינו שהקורונה עוד לא משתקפת בדוחות האלה. לפי זה מקבלים עכשיו החלטות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
המדד הפריפריאלי, אני מבין שזה פרסום חמש שנתי. קודם כול, אני שואל, מה ההיגיון לעשות הצלבות בין שני סוגי מדדים, האחד מתפרסם שנתית, אבל רטרואקטיבית ללפני שלוש שנים, האחר מתפרסם רק פעם בחמש שנים? זה כאילו תפוחים ובננות ביחד.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תן לגלעד קריב. אם אני נותן לגלעד קריב, מכבד אותו, אתה לא תכבד אותו? מאיר, לא יפה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
שאלה נוספת, משום מה לאגף תקציבים, אבל אני מבקש גם לקבל את ההתייחסות של משרד הפנים כאמור. אני רוצה להבין, אדוני, כמה רשויות בניתוח שלכם ובסימולציה שלכם – צחי - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
בסימולציות שהרצתם נכון למועד הנוכחי, כמה רשויות נמצאות רק בקריטריון אחד ולא בקריטריון השני? אתם מבקשים מאיתנו לשלב פה קריטריונים, אז אני רוצה נתונים. אני רוצה בבקשה לקבל את רשימת הרשויות שנמצאת במדד האחד, ולא נמצאת במדד השני, כדי שנחליט אם צריך את שני המדדים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
מצוין, וגם עם חוות הדעת של משרד הפנים. הדבר האחרון שאני מבקש לגבי הסעיף הזה – יש לי הרבה שאלות על כל סעיף – זה הדבר הבא. הרי יש פה גם שילוב של מנגנון שיעורי, וגם מנגנון נומינלי. הרי אם יש פה קבוצה של רשויות שבהן הארנונה יותר גבוהה, המדרגה יותר גבוהה, אז נומינלית ההכנסות יותר גבוהות סביר להניח. אז למה צריך גם עניין נומינלי וגם שיעורי? למה צריך לומר שהרשויות שממילא כנראה יתרמו לקרן, כשהיא תוקם – כרגע היא לא קיימת – שהן יתרמו לקרן, כשהכנסת תחליט בעתיד להקים אותה? הרשויות שגובות מה שעולה על 2,000, סביר להניח שהן יתרמו יותר לקרן, כי יש להן יותר הכנסות, אז למה גם השיעור שם צריך להיות יותר גבוה? למה יש פה גם עניין של גובה הארנונה. ולבוא ולומר שחצי - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
זה נורא נחמד שלצורך סמלי כתבתם 49, זה כמו המבצעים על השמפו, 9.99. את הטריקים האלה אנחנו מכירים. חצי מהארנונה של הרשויות שממילא תיתנה יותר כסף לקרן – חצי מהארנונה, מהגידול אתם לוקחים. למה לא הסתפקתם במדרגה אחת של שיעור לרשויות שהן לא במדרג הסוציו-אקונומי הנמוך?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הם רושמים ומשיבים. צחי, אחרי חבר הכנסת מאיר כהן, אני אתן לעוד ראש רשות אחת - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי שהגיע לדיון בשביל לפוצץ אותו, ימצא את עצמו בחוץ. אני אומר לך את זה מראש. זה הכול.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
הם לא רשמו את השאלות. אתה מזלזל בחברי הכנסת, כשאתה אומר את זה. יש גבול. אף אחד לא רשם את השאלות. מה הוא שאל? תגיד לי מה גלעד שאל את - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
שירי, ספציפית כשאני שואל, היושב-ראש קורא פרקי תהילים. אל תשאל אותו על השאלות שלי. אני אזכור אותן, ואזכיר אותן לצחי, ולמנכ"ל משרד הפנים, כשהוא יבוא.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
יש לי כמה הערות. האחת, לצחי, לאנשי האוצר, ולא צריך את משרד הפנים, כי הם מבינים את זה. דווקא מהכובע שלי, של משרד הרווחה, באתי להגיד שהחלוקה הזאת לסוציו-אקונומי עברה מהעולם הזה.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אם אני במשרד הרווחה, בניגוד להחלטות שלכם, החלטתי שאני מתחיל להוריד את המדד הזה בתל אביב או בכל עיר, יש היום שכונות שלמות שאילו היינו עושים צדק עם היישובים הגדולים האלה, היינו נותנים להן, בהנחה שאנחנו הולכים עם הסוציו-אקונומי המטורף הזה, שהגיע הזמן להעיף אותו מהעולם, אז בתוך העיר הגדולה, לפחות מחצית מהשכונות היו צריכות להיות בסוציו-אקונומי 2, 3 או 4.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
לצערי הגדול, אפשר למצוא את זה בכל עיר. לא יהיה כאן שום ראש עיר, החזקה ביותר, שיגיד לי שאין.
פינדרוס, אתה היית ראש עיר, מה אני בכלל מדבר אליך. רק תקשיב.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
חבריה. יש פה הסכמה של כולם שראש עיר, בין אם הוא מצליח, או ראש עיר של יישוב קטן, שהוא סוציו-אקונומי גבוה, שאומר: אני רוצה עכשיו להיות עצמאי, אני לא רוצה לפשוט יד לממשלה, אני מתחיל לפתח שטחי תעשייה משלי, אל תגעו, ההפך, תעזרו לי, מה התקנה המטורפת הזאת אומרת? אומרת שככל שאתה מגלה חריצות ויוזמה, מביאים פטיש 5 קילו ונותנים לך על הראש.
שני הדברים אני אומר, ובזה אני מסיים, פינדרוס. דבר אחד, אני חושב שבתוך תוכך אתה מסכים איתי לגמרי - - -
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
שנייה. אין מצב בעולם שבו השלטון המקומי, שאני מכיר אותו לפני ולפנים, אתה יוצר מצב שאם אתה לוקח ממישהו, האליבי שלך שזה ייהנה וזה לא יחסר. אין דבר כזה. מרגע שלקחת ממישהו, זה יחסר. יכול להיות שאחד ייהנה, אבל זה יחסר.
מה עשינו ב-2006, תבדקו, שלמה, נדמה לי שאתה זוכר את זה. היו ניסיונות כאלה, והייתי יושב-ראש מטה המאבק, והגבנו בעוצמה גדולה. השבתנו. אני לא מציע לכם להשבית, אבל אני מציע לכם להיאבק, ואנחנו נעזור, בכדי שדבר אחד יקרה, זה יצא מחוק ההסדרים. אתם רוצים לחוקק, תנהלו דיון, כמו שקריב אמר. ברגע ששמתם את זה בחוק ההסדרים, וגם גפני מבין את זה, זה נראה כמו מחטף. לא מגיע לזרוע הביצועית של מדינת ישראל – מי שיושב פה זה הזרוע הביצועית – אנחנו השרים יכולים לקשקש בזנב, ללא ראשי הערים שהם הזרוע הביצועית, לא קורה שום דבר במדינה. אז דווקא לוקחים את האנשים האלה, ובחוק ההסדרים פוגעים בהם. אנחנו בוודאי ובוודאי נתנגד ונרעיש עולמות כדי שזה לא יהיה. תודה.
ניב ויזל
¶
תודה רבה. אני ראש מועצת מטה יהודה. יש לי 58 יישובים, מסוציו-אקונומי 2 עד סוציו-אקונומי 9.
ניב ויזל
¶
נכון. מסוציו-אקונומי 2 עד סוציו-אקונומי 9. אני שואל אותך, סוציו-אקונומי 2, שעכשיו לוקחים ממני 30%, האם אני לא בפריפריה? האם אני כן? האם הסוציו-אקונומי רק הוא מה שקובע, כמו שאמר ידידי לפניי? איפה השכל שנמצא בדבר הזה? הרי אם אני לא יודע לעשות את האיזונים האלה, אתם תדעו לעשות את האיזונים? סוציו-אקונומי 2 וסוציו-אקונומי 9 מתייחסים אליי כסוציו-אקונומי 7. איפה האנשים שאין להם ביוב? עשרה מושבים אין להם ביוב זורם. זה 160 מיליון שקל. אז מה אתם עושים? לוקחים מהמסכנים? זאת לא המטרה שלך. אני מכיר אתכם. זה אפילו לא המטרה שלכם. הבעיה שלא התחשבתם, כי אתם אפילו לא שואלים. ועכשיו אף אחד לא רושם, ואני לא אקבל תשובה. מה אתה רוצה שאני אעשה? בוא תחליף אותי. מה אני אעשה?
זיו דשא
¶
אדוני היושב-ראש, אני ראש המועצה המקומית זכרון יעקב. בהמשך לדבריו של גלעד קריב, אני לא מכיר שום חוות-דעת של משרד הפנים על הנושא הזה, כי שאלתי. זה דבר אחד. דבר שני, אני אחדד את המצב שהוא אמר. אנחנו פותחים עכשיו אזור תעסוקה משותף לזכרון יעקב, חוף כרמל, ג'סר ופוריידיס, הוא עתידי, אנחנו משקיעים בזה שנים מאמץ, עוד מעט יקרום עור וגידים. 30% מזה, ובצדק, מתוך רעיון חלוקה נכון אזורי, עובר לג'סר ופוריידיס, ואנחנו בעד. ה-70% שיישארו, מתוך זה 15 מיליון שקל לחוף כרמל, 15 לזכרון יעקב. מזה נכון להיום אני צריך 35% להפריש לקרן. ואני סוציו-אקונומי 8, וכמו שאמר ידידי, השר לשעבר מאיר כהן, יש לי ביישוב שלי, ואתה יודע את זה, שכונות מוחלשות, סוציו-אקונומי 1. לא 2 – 1. זאת אומרת, מה אנחנו נעשה? איפה אנחנו נפתח את היישוב שלנו? אני מצטרף לדבריו. ולזה אין תשובה. משרד הפנים מורט את השערות בדבר הזה, אבל הוא לא עומד כאן, וחבל.
ניב ויזל
¶
והסוציו-אקונומי 2 זה גם חרדים, זה גם ערבים, ואין פה שום קשר פוליטי. אנחנו של כולם. שום קשר פוליטי.
צחי דוד
¶
אני אתחיל מהתשובה לחברת הכנסת יסמין, שגם מתחברת לשאלתה של היועצת המשפטית. אנחנו מנסים, וניסינו לנהל את הדיון, כמובן ברמה העקרונית, אבל חברת הכנסת יסמין נתנה דוגמה ספציפית על באר שבע.
הקריטריונים החדשים שביקשה הכנסת, אפרופו למה הכנסנו שיקולים סוציו-אקונומיים, אני מזכיר שההצעה המקורית של הממשלה לא כללה סוציו-אקונומי ולא כללה פריפריה, והדרישה של הכנסת הייתה שייכנסו הקריטריונים האלה, ולכן אנחנו פועלים בהתאם.
בואו ניקח את הדוגמה שהביאה חברת הכנסת פרידמן על באר שבע. באר שבע במדרגת התשלום הרביעית, הגבוהה ביותר. הפעלת הקריטריונים החדשה מורידה אותם מדרגת תשלום, גם קריטריון של סוציו-אקונומי, גם מדרגה של פריפריה. באר שבע, לפי הסימולציות שלנו הופכת לעיר שמרוויחה מהקרן בזכות התיקון הזה.
צחי דוד
¶
אני אתמול בערב לא נכחתי, אם הגיע אתמול מהשלטון המקומי אני מתנצל, לא ידעתי, לא נכחתי מסיבות אישיות. עד אתמול בערב לא היה, אבל זה לא משנה.
צחי דוד
¶
בסדר גמור. סליחה, אני לא ידעתי. אתמול היה לי משהו אישי, וסליחה לא ידעתי שהגיע אתמול בערב מהשלטון המקומי, אני מתנצל על הטעות.
באר שבע לפי הסימולציות שלנו – אינני יודע מה קורה בסימולציה של השלטון המקומי – באמצעות התיקון הזה שביקשה הכנסת, יורדת מדרגת תשלום, והופכת לרשות מרוויחה מהקרן. באר שבע הייתה במודל המקורי רשות שעשויה לשלם – שוב, אנחנו על סימולציות, זה על פי ביצועי עבר – והקריטריונים האלה מורידים אותה. אם לא היינו מפעילים קריטריון פריפריאלי ורק את קריטריון הסוציו-אקונומי, יש רשויות שנשארות במדרגת תשלום 4. אם לא היינו מפעילים את הפריפריה, הן היו יורדות.
לדוגמה, למרות שאני לא רוצה לדבר בדוגמאות, לדוגמה העיר אשדוד. העיר אשדוד, אתם רואים את הסימולציות, היא עיר מפסידה. הסיבה שבאר שבע יותר פריפריאלית, היא נהנית מקריטריון ההורדה, בגלל הקריטריון הזה אשדוד לא יורדת, אשדוד קרובה יותר למרכז הארץ, היכולת שלה לפתח אזורי תעסוקה במקרה שלה, למרות שזה לא רלוונטי, גם סמוכי נמל, יותר קלה, ולכן הפעלנו – אני חוזר לשאלה של שלומית – את עיקרון הפריפריה.
צחי דוד
¶
לגבי השאלות של גלעד. קודם כול, גלעד ביקש, ואנחנו נעביר כמובן לוועדה את רשימת הרשויות שהושפעו ספציפית, או יכלו להיות מושפעות, אם לא היה הקריטריון השני.
צחי דוד
¶
אמרתי, הוא יגיע בשעה הקרובה לוועדה.
נשאלה השאלה, למה אנחנו צריכים לקחת אחוז גבוה מהחזקות, אם ממילא בגלל שיש להן יותר הן מפרישות יותר? שוב, זה הקריטריון לכמה לוקחים. הבקשה שלך באה ואומרת: בואו נחיל קריטריון שווה. קרי, רשות מקומית שיש לה 500 שקלים לתושב, תפריש, לא משנה השיעור שייקבע, 30% או 20%, זו דוגמה היפותטית. גם רשות, ואני פה לא ממציא מספרים – גם רשות שיש לה 5,000 שקל לתושב, גם תפריש את אותו שיעור. בעינינו קריטריון מבחין הוא סופר לגיטימי.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אין בעיה. אז תוותר לשיטתך על הקריטריון שמבחין את גובה הגבייה. אתה הכנסת את הקריטריון שאומר שיש מדרגה אחת למי שגובה מעל 2,000, ויש מדרגה אחרת למי שגובה בין 1,000 לבין 2,000. אתה הכנסת את כפל הקריטריונים. תהיה במדרג פרוגרסיבי אחד. אתה מבין מה קורה פה? הרשויות שממילא ייתנו לך יותר כסף בגלל גובה הארנונה שהן גובות מהגורמים העסקיים, גם יעשו בשיעור יותר גבוה.
אני מסתכל עכשיו פר סעיף. יש פה ויכוח כללי לגבי כל המבנה הזה. אנחנו נגד החוק. אנחנו חושבים שזה התפקיד של המדינה לבצע את התמיכה ברשויות המוחלשות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
צחי, מאוד נחמד לשמוע את אגף התקציבים מאוד רגיש לסוגיה הזאת של העצמת רשויות שראוי להעצים אותן - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
- - רק חבל שאת הרגישות הזאת אתם מגלים רק בנגזרת הזאת של התקציב. אם היינו רואים שאגף התקציבים, סוף-סוף נפל לו האסימון, והיה בונה את תקציב המדינה באוריינטציה של העצמת המגזרים המוחלשים - - -
מיכאל וידל
¶
אנחנו מקבלים ארנונה פר מטר הכי נמוך בארץ, ולא נותנים לנו לעלות בשקל אפילו. סוף-סוף עשיתי קצת אזורי תעשייה, כדי שיהיו לנו טיפה הכנסות, באים ולוקחים ממני לתת לערים אחרות. איך אפשר לחשוב על דבר כזה?
קריאה
¶
רק נעדכן. לפי השלטון המקומי באר שבע מפסידה 30 מיליון שקל. נתונים זה דבר חשוב, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
גברת, ראש מועצת זזר, זו פעם אחרונה, אבל באמת אחרונה שאת מתפרצת. בפעם הבאה תמצאי את עצמך בחוץ.
קריאה
¶
כבוד יושב-ראש הוועדה, אני רוצה להבין, הגענו לכאן במיוחד, עזבנו את הרשויות שלנו, ואנחנו לא יכולים לדבר כאן? אני לא מבינה את זה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
צחי, רצית להתייחס למה שגלעד אמר או שוויתרת על ההתייחסות? ויתרת על ההתייחסות. תודה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
את תקבלי זכות דיבור, אמרתי לך את זה. והיו ארבעה ראשי רשויות. לא הייתה פה דקה של שקט שנתנו לדבר. חברי הקואליציה לא מדברים, ואת אומרת שלא נותנים לך לדבר?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
בבקשה. מה ההתייחסות שלכם לשאלות? גם לחלוקה ולמדדים? היו פה שאלות מראשי רשויות. מה ההתייחסות של משרד הפנים לעניין?
קריאה
¶
בדיוק פיקוד העורף שאל למה אנחנו לא ברשות, אגב. בדיוק פיקוד העורף מסמס לי: איך יכול להיות שאת לא ברשות?
שלומית ארליך
¶
חבר הכנסת פינדרוס, רגע. נאמר פה על ידי משרד הפנים שהנתונים נבחנים. מה זה "נבחנים"? אנחנו נמצאים כבר בתוך הליך החקיקה. יש מישהו שיודע לבוא ולתת תשובות לגבי הנתונים?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
ינון, משרד הפנים בוחן את הצעת החוק. הוא עדיין לא גיבש עמדה. אתה עוד שנייה מצביע. הוא עדיין לא גיבש עמדה.
גבי גאון
¶
שלום לכבוד היושב-ראש, שלום לחברי הוועדה, ואני פונה בעיקר אליכם. מישהו קם בבוקר והחליט להקים קרן לטפל במשבר הדיור. אני שואל שאלה פשוטה, איפה תוכנית הדיור? אני רוצה לראות אותה. אני לא מוכן לדבר על המקורות למימון של התוכנית, אני רוצה לראות את התוכנית. אולי בכלל לא צריך את הקרן הזאת.
אני רוצה לשאול שאלה. אם אנחנו לא יודעים מה התוכנית, משרד הפנים בכלל לא מבין על מה מדובר, כי עכשיו הוא שמע רק בפעם הראשונה - - -
גבי גאון
¶
אני רק רוצה לומר, הרי ברור לכולנו, כבוד היושב-ראש, שהיית ראש רשות. כשרוצים להרוג משהו, היינו מקימים ועדה. היום יש סטרטאפ, קוראים לזה "קרן". זה סטרטאפ חדש. מי ינהל את הקרן? מועצת חכמי הארנונה? אנחנו נבחרים, חמש שנים קמים בחמש בבוקר, עד 01:00 בלילה עובדים כמו משוגעים לתת שירות, לתת כבוד לתושבים שלנו, ויקומו מועצת חוכמי הקרן. מי בוחר אותם? מי הם? מה הם עושים עם הכסף שלנו, רק אלוהים יודע.
גבי גאון
¶
אני רוצה לומר לך משהו, כי היית ראש רשות. אני אומר פה ופונה לחברי הוועדה: ביום שמדינת ישראל תכניס את ידה לכספי הארנונה של התושבים שלנו - -
גבי גאון
¶
כבוד היושב-ראש, עוד משפט אחד. זאת רעידת האדמה הכי גדולה שהייתה פה אי פעם. לי ברור, ואני בטוח שכמעט לרוב חבריי, שהצעד הבא זה היטלי השבחה. אתם יכולים לסגור את הרשויות המקומיות, לקשור אותנו בחוטים. אני אומר לכם שאין ביזור. שר הפנים ישב ואמר לי: גבי, ביזור, זה בדיוק הפוך.
גבי גאון
¶
אתם רוצים לנהל אותנו, זה בסדר. אני אומר לחברי הוועדה שהולכים להצביע פה: מי שיצביע על הפירוק של השלטון המקומי, ייזכר לדיראון עולם, כי מחר בבוקר זה יהיה היטלי ההשבחה, ואנחנו יכולים לחפש את התושבים שלנו, כי יקומו חכמים, כשכל הנבחרים פה, הגאונים, לא יודעים לטפל בזה. תודה רבה.
קרן גרין
¶
כבוד היושב-ראש, אני ראש המועצה המקומית של קדימה-צורן, את ההתמחות שלי עשיתי פה בלשכה המשפטית בכנסת. כולם יודעים, וזה לא סוד, שחוק ההסדרים הוא המקום הכי גרוע שבו אנחנו יכולים לנהל את משבר הדיור, בוודאי כשאין לך את ראשי הרשויות איתך.
יש פה משבר רציני, הצענו כמה פעמים פתרונות, אמרנו שצריך שולחן עגול עם האוצר, עם הפנים, עם הדיור ועם התחבורה. כל ראשי הרשויות מתגייסים לנושא הזה, אבל לא מעל הראש שלנו. מה שיקרה מעל הראש שלנו, לא יקרה. ויש רשות אולי שמרוויחה מהקרן, יש רשות אולי שמפסידה מהקרן, אני, קדימה-צורן, אולי מרוויחה מהקרן, אבל אני מתנגדת. אתה יודע למה? כי אני לא יודעת מה יעשו עם הכסף הזה. את משבר הדיור בטח שלא יפתרו.
והצענו, הצענו כבר כמה פעמים עם הכספים הרבים שיש ברמ"י, עם הכספים הרבים שהמדינה מקבלת על הדיור, פתרונות של תשתיות, של תחבורה, של ביוב. יש דברים לפתור את זה, אנחנו רוצים. יש לנו יו"ר מרכז שלטון מקומי ומועצה אזורית שמייצגים אותנו, יש צוות מקצועי שמכיר לעילא ולעילא.
יש פה עשרות ראשי רשויות שעזבו את היישובים שלהם בימים קריטיים ובאו לכאן, לירושלים, כדי להגיד: לא בחוק ההסדרים. יש מספיק מה לתקן, יש מספיק מה לעשות, אנחנו אתכם, אבל לא מעל הראש שלנו. תודה רבה.
איתי ויסברג
¶
אני אתן לך סיפור קצר: חווייתו של תושב בבנימינה, גבעת עדה, וכמוני לא מעטים, סוציו-אקונומי חס וחלילה 8, הוא משלם את מס ההכנסה הכי גבוה במדינה, נוסע למרכז כדי להתפרנס, כי לא נותנים לו להקים אזורי תעסוקה, עכשיו רוצים לקחת לו גם את הדבר היחיד שהרשות מקבלת ממנו, שזה נקרא "ארנונה". לא הרבה ארנונה, כי אין לנו הרבה אזורי תעסוקה, אנחנו רוצים לפתח אותם. את ההכנסה היחידה שנותרה, כדי להחזיר לו משהו, לא מעבר לכביש בסוציו-אקונומי 2, 3 ו-5, אלא הוא במקרה, אתה יודע מסכן, רק שילם את מס ההכנסה הכי גבוה במדינה ומס בריאות, אין איך להחזיר לו.
אני מודיע לך: הדרך הכי טובה כנראה בשבילי להגיד לתושבים שלי זה מאוד פשוט: תפסיקו לשלם ארנונה. 97%, 99% גבייה מיותרים. בואו נגבה 70% ו-55%, ושהמדינה תסתדר עם זה, כי אתם בין כה וכה דוחפים יד אל תוך הקופה, כשהם לבד, וזו ההכנסה היחידה שיש לרשות, כי לפתח אזור תעסוקה אתם לא מאפשרים לנו.
רועי גבאי
¶
תן לי קצר ברשותך. אני רוצה רק לחזק את חבריי ולהגיד עוד מילה קטנה. אדוני היושב-ראש, אני מבקש התייחסות קצרה.
רועי גבאי
¶
אני ראש רשות עיריית יבנה. כמו שאמרו ראשי הרשויות, עזבתי את התושבים במצב חירום כדי להגיע לכאן. יבנה נכנסה תחת האלונקה למשבר הדיור. יבנה בעשר השנים האחרונות פיתחה 7,000 יחידות דיור. יבנה עם תוכנית – אדוני היושב-ראש, חשוב שתקשיב לדבריי - - -
קריאה
¶
הם לא מקשיבים, כי זה לא משנה מה אנחנו אומרים. אין לזה קשר למה שאנחנו אומרים. אין לזה קשר. עד שלא נשבית את המדינה, ואז הכול יהיה בסדר. פשוט נשבית.
רועי גבאי
¶
אמרתי, עזבתי את תושביי כרגע, שנמצאים במצב חירום כדי להגיע לכאן, כי הנושא חשוב מאוד. כבוד היושב-ראש, תן לי ברשותך את הדקה ותיתן יחס ותיתן קשב.
רועי גבאי
¶
תודה. יבנה נכנסה תחת משבר הדיור, בדיוק הרצון שאנחנו רוצים פה. בעשר השנים האחרונות 7,000 יחידות דיור. המצב שנוצר שממצב סוציו-אקונומי 5 עלינו ל-7. אוי ואבוי, מה עשינו, הבאנו את הדיור, הבאנו זוגות צעירים. טעות. יש לי כרגע הסכם גג עם 12,500 יחידות דיור. רשות מקרקעי ישראל יוצאת לשיווקים, לא מעניין אותה, לא הסכמות, לא תהליך, לא כלכלה, לא תשתיות, היא יוצאת לדרך. אז מה אומרים לי כל הנכבדים כאן? אל תפתח. אוי ואבוי, אתה תעלה לסוציו-אקונומי 8 ו-9. איזה דיור אנחנו נפתור ככה?
אם אתם רוצים באמת לתת מענה, וראשי הרשויות כולם כאן, כי הם מבינים מה טוב עבור הרשויות, הגיע הזמן באמת, צחי, לשבת בדיון ולא לחשוב על פתרונות, איך אנחנו יוצרים הסכם גג, איך אנחנו עומדים בשיווקים בסוף שנה וכל הטריקים, איך אנחנו באמת נותנים את המענה, לא על פריפריה ולא על סוציו-אקונומי, אלא כדי באמת לפתור פה את הנושא. תודה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
הרי הם צריכים לעשות מצ'ינג בחינוך, והם צריכים לעשות מצ'ינג ברווחה, והם צריכים לעשות מצ'ינג להוצאה - - -
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
קודם כול, הקריטריונים שהאוצר הביא נראים כאילו הוחלט עליהם בחדר, וזה לא מפתיע אותי, כי כל החוק הזה נראה כאילו הוחלט עליו בחדר. המקורבים של שר האוצר מחוץ לחוק, יהודה ושומרון לא צריכים לתרום שקל.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
ערים שמתפתחות בקצב, כמו למשל עפולה, בית שמש. פה באים אליך רמלה לוד ואומרים לך: אתה פוגע בנו. ביתר עילית, עפולה, בית שמש – יקבלו.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
תסתכל על הרשימה, וכנראה מי שמקורב אליכם ומי שמקורב לסמוטריץ', הוא יקבל והוא ייתן, ואין קריטריונים ברורים, והם לא נותנים לך את הקריטריונים הברורים, כי עובדה שהרשויות המקומיות לא מצליחות לחשב את הנוסחה הזאת. למה? כי הסתכלו על הרשימה של הערים והחליטו.
אתה בא ואומר לי, כראש רשות: אני פותר את משבר הדיור. הרי יש בעיה, יש עיוות בארנונה. צריך להעביר ארנונה מהעשירים לעניים, אבל אתם פעם אחר פעם פוגעים בדיוק בציבור שלכם. אתה יודע למה? כי אתה מציע עכשיו בחוק הזה עוד פעם להנציח את העוני ברשויות שלכם, ברשויות החרדיות, כי אתה עכשיו אומר לי: קודם כול לאותן רשויות: אל תפתחו אזורי תעשייה, לא צריך, המדינה תשמור עליכם, שר האוצר סמוטריץ' יעביר לכם את הכספים האלה, אל תתנו.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
מה אתה מעביר להם? אתה מעביר להם אפילו לא ארנונה של מגורים על כל יחידת דיור. זה לא יחידות דיור כמו בכפר סבא והוד השרון, ראשי רשויות שנמצאים פה, אולי חמש נפשות. אתה מדבר פה על יחידות דיור לעשר נפשות.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אני אומרת לך שגם מה שאתה מביא לפה, לא מכסה, אפילו לא חצי מהתשתיות, מהחינוך, מכל הדברים שצריכים ברשויות האלה. אז אתה, פינדרוס, חוטא עוד פעם כלפי הציבור שלך. וכששואלים: איך אתם מנציחים את העוני של המגזר שלכם? הינה עוד הצעת חוק כזאת שמנציחה את העוני של הקהל שלך, של הציבור שלך.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
סמוטריץ' עם האגו לא מוכן לוותר, אתם חושבים כאילו עכשיו תקבלו סכום של כסף, ואתם מנציחים את העוני דורי דורות קדימה, והינה הליכודניקים על חשבונכם, על חשבונכם. באים ראשי רשויות מהליכוד כאן, ואני שומעת אותם, ואומרים: היה עדיף כבר הממשלה הקודמת. תקשיבו, אני אומרת לכם: אתם עושים לנו שירות, עושים לנו שירות בעניין הזה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
החוק הזה הוא חוק הזוי. הוא חוק שיפגע במדינת ישראל דורי דורות קדימה. אתם מביאים אותו בלי דיון, בלי יועצים משפטיים של משרד המשפטים, בלי יועצים משפטיים של משרד הפנים. די כבר. היועצת המשפטית של השלטון המקומי, אתם לא נותנים לה לדבר על הסעיפים. הדבר הזה לא מקצועי. ואחר כך מה יקרה? יפסלו אותו על זה שלא קיימתם דיון תקין?
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
ואתם תלכו לבכות: אבל בג"ץ, בג"ץ. אז תקשיב לי: תנו לאנשים שהגיעו לכאן לדבר. תן לגורמי המקצוע להגיב. תן לקבל תשובות. תביאו נתונים. וכשאתה שומע שהנתונים סותרים, תגיד: רגע, מה הבעיה? בואו נקיים דיון על הנתונים - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תשאיר אותו, אבל לא להתפרץ. אתה יודע למה טעיתי שדיברת? כי התפרצת כמה פעמים. לא להתפרץ.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
שמונה ראשי רשויות קיבלו זכות דיבור, ואתה אומר שאני לא נותן לראשי הרשויות לדבר? אנחנו בדיון הרביעי, ואתה אומר שלא נתנו לראשי הרשויות לדבר?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אנחנו יושבים פה שעות ארוכות. זה הדיון הרביעי או החמישי. יש הרבה מאוד שאלות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אז אני כאן מתחילת האירוע, עשרות שעות. הרבה מאוד שאלות. שאלות מהותיות לנוסח. אנחנו לא מצליחים לפתור, לא מצליחים להבין.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
למשל אני לא מבין למה רשויות ביהודה ושומרון לא ישלמו כספים לקרן? זה מה שרשום בנוסח.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
תן לי לדבר. לפי הנוסח הרשויות ביהודה ושומרון לא ישלמו כספים לקרן. זה מה שרשום.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני אומר שגם אנחנו, אנחנו מכירים בבעיה, אנחנו רוצים לפתור את הבעיה. בואו נוציא את הדבר הזה. זה דבר שהוא מורכב ורגיש, מחוק ההסדרים. בואו נשב, נדבר. אני בטוח שנגיע לפתרונות.
קיבלנו אתמול את הטבלה הזאת מהשלטון המקומי. הפערים בין הנתונים של משרד האוצר לבין השלטון המקומי, פערים גדולים מדי. אנחנו לא מצליחים להבין מדוע במקום שנשב ונדבר ונחוקק, מגיע לפה אתמול יועצו של ראש הממשלה באופן חסר תקדים, תוך כדי פגיעה במעמד של הכנסת, מאיים על חברי הקואליציה שגם הם מתנגדים לחוק הזה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני אומר לכם, כמרכז האופוזיציה בוועדה הזאת, אנחנו נגיש על החוק הזה אלפי הסתייגויות ולא נוותר. אני מזהיר אתכם. אנחנו לא נוותר על נימוק אחד. אנחנו נשב פה לילות כימים, אנחנו לא ניתן לדבר הזה לעבור. תודה רבה.
אלי דלל (הליכוד)
¶
תודה רבה. חבר כנסת שמחכה כבר שעה זו בושה וחרפה לוועדה. יותר מזה, הייתי צריך פה לעמוד. ראשי הרשויות היו צריכים לשבת ולתת להם את הכבוד המגיע להם, כי הם עובדים יום ולילה עבור התושבים שלהם.
(מחיאות כפיים באולם הוועדה)
החוק הזה הוא חוק להלאמת הארנונה. הצעתי בפעם הקודמת להלאים את הארנונה, לקחת את הארנונה כמו מס הכנסה, ולחלק אותה לכל הרשויות. הכי פשוט, לא צריך את החוקים האלה.
אני רוצה שנבין שכל מה שקורה כרגע עם הנושא של הדיור. יש פה משבר וכשל שוק בנושא הדיור. מנסים להעביר אותו לרשויות המקומיות.
אלי דלל (הליכוד)
¶
או על חשבון הרשויות. זה לא הגיוני. החוק הזה לא יביא לדירה נוספת שהייתה אמורה להיות.
אלי דלל (הליכוד)
¶
יותר מזה, אם החוק רוצה להגיע בסופו של דבר ליותר בנייה, ליותר חיזוק אותן רשויות שנמצאות בפריפריה, זה לא יביא את זה. אנחנו רוצים לפזר את האוכלוסייה, אנחנו רוצים ליצור פארקים של תעשייה בנגב ובגליל, אז יואיל המינהל וייתן קרקעות חינם לתעשייה, לעסקים, לתעסוקה וגם למגורים, וליצור יותר תחבורה בין הפריפריה לבין המרכז.
אלי דלל (הליכוד)
¶
החוק הזה פוגע ברשויות יעילות, רשויות שנלחמו להביא תעסוקה. אני הייתי ברשות שנלחמה להביא תעסוקה.
אלי דלל (הליכוד)
¶
סליחה, חברים, לא הפרעתי. אדוני, תן לי את הרשות. לא הפרעתי לאף אחד, ישבתי פה בשקט. זה לא הגיוני.
אלי דלל (הליכוד)
¶
זו פגיעה ברשויות היעילות. ובעוד מספר שנים, מה שיקרה, שאותן רשויות יעילות בסוף יזדקקו למדינה וייפלו על שולחן המדינה. אז מה ההיגיון?
אנחנו מדברים פה על סכומים בשנה הראשונה, ב-2024 – 200 מיליון, וחמש שנים אחרי זה – יותר ממיליארד.
הרשויות רוצות לתרום ולעשות, ולעזור גם לממשלה. אז אנא מכם, אם אתם רוצים להעביר חוק כמו שצריך, אי-אפשר לעשות אותו במחטפים. הרשויות המקומיות לאורך כל הזמן עזרו לממשלה. חוסר האמון נובע מזה שהממשלה לא עמדה בהתחייבויות שלה, אם זה בהסכמי הגג, אם זה בקרן המחצבות, אם זה בקרן הניקיון, אני לא יודע באיזה קרנות – שום דבר שהממשלה רצתה, היא לא עמדה בו. ולכן יש קושי ויש חוסר אמון בין הרשויות. לכן כל מה שאני מציע זה הידברות ולעשות את הדברים בהסכמה.
אנחנו מדברים על משהו שאמור להיות רק ב-2024, אז אנחנו עומדים פה עם סטופר, תוך 24 שעות מנסים להעביר חוק, כשהאמת שאני עם תואר שני, לא מבין אותו. לא מבין את כל מה שיש פה, והסיבה היא פשוטה, שאני לוקח את הקריטריונים של האוצר, ואני לוקח ומעביר אותם למה שהשלטון המקומי עשה, כל אחד עם תוצאה אחרת. אז מה, אנחנו נשב ונתווכח אחרי זה? לכן הנושא הזה צריך להיות בהידברות ובהסכמה עם המרכז לשלטון מקומי.
(מחיאות כפיים באולם הוועדה)
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
תודה רבה. אני כבר הבעתי את עמדתנו על החוק הזה שמנציח פערים, לא מחזק, לא את הפריפריה, לא את הרשויות בחברה הערבית. הרשויות הערביות מנפיקות כ-4,000 רישיונות בנייה בשנה. כלומר, בסך הכול, כל מה שהרשויות הערביות יקבלו, זה 8 מיליוני שקלים בשנה בלבד. בלבד. זה מגוחך.
אבל תראו מה קורה פה - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
תראו מה קורה פה. רוב ראשי הרשויות של הליכוד שדיברו, דיברו נגד החוק. הינה אתה דיברת באותנטיות נגד החוק. הרוב המוחץ של ראשי הרשויות דיברו נגד החוק, אבל תראו מי יותר חזק מראשי הרשויות של הליכוד, זה הלובי של המתנחלים. סמוטריץ' שמיטיב עם הקולקטיב שלו, עם הבייס שלו, ומתעלם מתומכי מפלגת השלטון. אתם פראיירים, האמת. אתם חבורה של פראיירים, לומר את האמת.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי. חתיכת אירוע מה שקורה פה. לשטוף את העיניים, לא להאמין.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
גם אלי דלל מדבר, גם גבי ורבים לפניכם, גם משרד הפנים מתנגד אגב. עזוב שהיא אמרה שבודקים את הנתונים. הם לא בודקים. הם נגד.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
הם נגד. אנחנו שנים משוועים לשינוי הנוסחה של מענקי איזון, וזה לא בא, לא מגיע. העושק ואי-הצדק מתמשכים.
ראיתם את הרצח בעיניים של סמוטריץ', הוא רוצה את החוק הזה עד כדי כך שהוא איים על נתניהו, נתניהו שלח את היועץ שלו, שנתן לכם הוראה, לחברי הקואליציה, בעיקר לחברי הליכוד "תצביעו בעד". אגב, זה מה שיקרה בסוף.
אלי, אני מעריך אותך מאוד, אבל לדעתי אתה תצביע בעד.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד)
¶
יש ראש ממשלה בישראל, קוראים לו "בצלאל סמוטריץ'", מי שעוד לא הבין את האירוע הזה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
בואו לא נפריע אחד לשני. תודה. אני יושב בכל הדיונים כאן, ואני אגיד לכם את האמת, מטרת החוק היא לעודד את הבינוי.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני אומר לכם: זה לא מביא לשום בנייה. ואם אנחנו רוצים לפתור את הבעיה, רק דבר אחד צריך לעשות, לקחת את רמ"י ולפרק אותה. ואם אנחנו לא נפרק את רמ"י, שום דבר לא יקרה כאן.
ואני אגיד לכם דבר אחר
¶
אנחנו כאן מתווכחים, צועקים, אבל שם עכשיו מתנהל המשא-ומתן. שם יבואו עם התוצאה, שם יבואו עם הפתרון. ונראה לי שאתם מתעלמים, אדוני היושב-ראש, מכל חברי האופוזיציה שיושבים כאן. נעלמים למען ראשי הרשויות, חברי הכנסת של הליכוד שישבו כאן, וכולם דיברו נגד החוק.
אבל אתמול הגיע היועץ, העוזר, אמר שני משפטים, אבל ראיתי את חברי הליכוד, חברי הכנסת של הליכוד איך הם יצאו אחרי שהוא דיבר. הם יצאו כולם החוצה. ואני אומר לך, כמו שאמר לי אחד מחברי הכנסת: אם אני אגיד שאני מצביע נגד, יוציאו אותי מהוועדה, ויבוא מישהו שיצביע בעד, ובמליאה אני חייב להתיישר ולהצביע בעד.
אז כל מה שאתם שומעים כאן, חברי רשויות של הליכוד, מחברי הכנסת של הליכוד, ומוחאים כפיים, אם סמוטריץ' רוצה שהחוק הזה יעבור, הוא יעבור בדיוק איך שסמוטריץ' רוצה. וזה כל מה שקורה שם עכשיו, וכל המשא-ומתן שמתנהל.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
שנייה. עוד לא סיימתי.
אחד הדברים שמפריעים לי כאן, אנחנו מדברים על קרן, ברגע שפיצלנו את החוק, אני לא מבין למה הייעוץ המשפטי של הכנסת מסכים שאנחנו נמשיך לדון בסעיפים, כאשר אין קרן. אין לאיפה להפריש את הכסף. אין אפשרות להפריש את הכסף.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לכן אני אומר: בחוק הזה אתה לא יכול להתקדם בשלבים. או שאתה מחוקק את כל החוק, או שאתה מוציא את כל החוק.
דבר שלישי שאני רוצה, ואמרתי את זה אתמול.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אמר היושב-ראש שבמסגרת החקיקה, אם בהסכמה או לא בהסכמה, זה תלוי בזה, נדע לטפל בקרן.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אם אתה רוצה לתת נאום, זה בסדר. אתה רוצה לדעת באמת מה יעשו? פשוט מאוד. אם יגיעו להסכמה, לצורך העניין, או לא יגיעו להסכמה, אבל זה תלוי בזה – אם יגיעו להסכמה ויחליטו שאין הסכמה לצורך העניין על מועצת הקרן, אז יחליטו שלפי הטבלה שקיימת, כי הרי לא צריך להיות גאון, זו טבלה - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
של המדרגות. לא התוצאה. לפי זה מחלקים. ושר הפנים ושר האוצר מחלקים עד שתוקם הקרן. אני נותן לך דוגמה, זה אחד - - -
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
שר האוצר מחלק את הכסף. עכשיו הבנתם. הם נותנים את הכסף שלכם לשר האוצר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
מה שאמר עכשיו ממלא-מקום היושב-ראש, הוא אמר משפט מאוד חשוב, שבסופו של דבר מי שיחלק את הקרן זה שר האוצר ושר הפנים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מדויקת. לא טבלה של שמות. טבלה של קריטריונים. יש טבלה של קריטריונים מדויקת איך הכסף נכנס ואיך הוא יוצא בחוק הראשי, ולכן התפקיד של מועצת הקרן בפועל מתחיל ב-2029, כי רק אז יש להם השפעה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אמרה היועצת המשפטית גם של משרד האוצר וגם של הוועדה שיש בעיה טכנית, למי יש סמכות ללחוץ על אנטר - -
קריאה
¶
חבר הכנסת פינדרוס, אני מבינה שקל לך להוציא נשים כי הן נשים. אתה לא אוהב לשמוע ראשות רשויות. תתביישו. לא ראשות רשויות ולא נתונים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתם מוציאים נבחרת ציבור שמייצגת ציבור. חבר הכנסת פינדרוס, זה לא ראוי שאתה מוציא ראשי רשויות נבחרות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
תתבייש לך. מה אתה עשית הבוקר בחמש בבוקר? אתה היום בחמש בבוקר דיברת על איך פותחים מוסדות חינוך במצב של איומים של רקטות? אין לכם בושה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
חבר הכנסת פינדרוס, כאן הם נבחרי ציבור. חבר הכנסת פינדרוס, זה חוסר הבנה. זאת נבחרת ציבור בדיוק כמוך וכמוני.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
- - - השלטון המקומי - - - כרגע עם ראשי הרשויות, ולכן אני מודיע על הפסקה של עשר דקות. תודה.
(הישיבה נפסקה בשעה 12:04 ונתחדשה בשעה 12:40.)
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
החלטתי שלא. בהקראה. יהיה דיון, אני אתן להם להקריא. את יודעת, אני הכי שקוף בעולם. מאתמול יש פה ניסיון לא לתת להם להקריא. הרי אף אחד כמעט, 10% מהדוברים הרי התייחסו לסעיף שהיא הקריאה, נכון?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
נכון, הוא לא התייחס לזה שאני הוצאתי ראשת מועצה כי היא אישה וגם הוד השרון כנראה הייתה אישה. כן.
עמיר שקד
¶
חבר הכנסת גלעד קריב ביקש נתונים לגבי אותן רשויות שנמצאות במדד חברתי כלכלי 5-1, בסוציו 5-1, כדי להבין מי הן הרשויות האלה שנמצאות באותם - - -
שקד כסלו
¶
אנחנו בעמוד 7, בפסקה (2), בסעיף 6א:
"רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים לנפש באותה שנה עלתה על 1,000 שקלים חדשים ולא עלתה על 2,000 שקלים חדשים – שיעור של 30% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים; הייתה הרשות המקומית מדורגת באשכול 1 עד 6 במדד החברתי-כלכלי– שיעור של 20% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים;"
ההסבר לסייפה הזאת שנוספה לגבי אשכול 1 עד 6 שיורד מדרגה, התייחסנו לזה כבר בהרחבה, צחי הסביר על זה בהרחבה, וזה נדון בהרחבה אחרי שהקראנו את פסקה (1).
שלומית ארליך
¶
משרד הפנים - - - הם אמרו שהם יחזרו אלינו. היא עשתה בירור עם הנציגים המקצועיים, נמצא פה מישהו ממשרד הפנים?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא, זה התחיל הרבה אחרי. הם באו לפה, אמרו רבע שעה הפסקה, זה התחיל אחרי 45 דקות.
שקד כסלו
¶
סעיף קטן (ב) זה סעיף חדש שהוספנו:
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יחולו על הפרשות
הרשויות המקומיות לקרן".
שלומית ארליך
¶
רגע, לא. אבל אנחנו בעצם עצרנו את ההקראה. בפעם הקודמת כשהתחלנו להקריא את הנוסח מהחוברת הכחולה, עצרנו את ההקראה. תמשיכי מפה, מפסקה 3, כדי שנקבל את כל התמונה.
שקד כסלו
¶
אז הקראנו את כל המתווה הירד. לא עצרנו שם, הספקנו להקריא גם את הסנקציות. אז הקראנו את כל המתווה היורד, אני יכולה להקריא שוב.
שקד כסלו
¶
אין לי התנגדות. אני אקריא גם את פסקה (3) ופסקה (4), אבל הן הוקראו והוקראו גם הסעיפים שאחריהם.
שקד כסלו
¶
פסקה (3):
"(3) רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים לנפש באותה שנה עלתה על 500 שקלים חדשים ולא עלתה על 1,000 שקלים חדשים – שיעור של 20% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים."
צחי דוידי
¶
אני אענה על זה. שיעורי התשלום במדרגה הראשונה והשנייה הם נמוכים בלאו הכי, מהמדרגה הראשונה אין לאן לרדת. לכן בחרנו שלא להכיל את זה עליהן.
שקד כסלו
¶
"(4) רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים לנפש באותה שנה לא עלתה על 500 שקלים חדשים – שיעור של 10% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים."
זה אותו מתווה יורד שעליו כבר דיברנו. לפיו הרשות המקומית, ההכנסות מארנונה שאינה ממגורים לנפש נבחנות ולפי זה ידעו באיזו מדרגה היא נמצאת ואיזה שיעור מהגידול היא צריכה להפריש.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני רק שואל שאלה שעלתה על ידי כל ראשי הרשויות כמה וכמה פעמים פה, ואני לא הצלחתי להבין. לפי החוק הזה, גם העלאת מדד נחשבת כתוספת הכנסה?
שקד כסלו
¶
כל גידול בארנונה שאינה ממגורים נחשב כגידול, לא רק עלייה במטרה רבוע, גם שיעור העדכון, כן.
סעיף (ב):
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יוגבלו הפרשות הרשויות המקומיות לקרן, כמפורט להלן:
1. רשות מקומית שלא גדלו הכנסותיה מארנונה שאינה ממגורים בשנה הקודמת ביחס להכנסות מארנונה שאינה ממגורים בשנת 2022 – לא תפריש באותה שנה כספים לקרן.".
שקד כסלו
¶
כלומר שנת 2022 נשארת שנת הבסיס, במובן הזה שאם לרשות מקומית בשנה מסוימת לא היה גידול או שהיא מאוזנת בהכנסות מארנונה שאינם ממגורים בשנת 2022, באותה שנה היא לא תידרש להפריש בכלל כספים לקרן.
שלומית ארליך
¶
מה קורה אם שנה אחת היא הפרישה, אחר כך הייתה לה שנה שלא היה לה גידול והיא לא מפרישה, ובעצם בשנה השלישית היא חוזרת אחורה, זאת אומרת זה יהיה מול - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תקרא את סעיף 2, תסתכל: "משקף עלייה של למעלה מ-20% בהכנסה כאמור, באותה שנה או במצטבר בשנה זו ובשתי השנים שקדמו לה". לא 2022.
צחי דוידי
¶
השאלה של פינדרוס, האם זה גם ה - - - שלהם , אני רגע חוזר לזה, תקראו לרותם לסוגיה הזאת. חשוב לי לענות על זה כי זה עלה פה הרבה פעמים ולא הייתה לנו הזדמנות לענות על זה כמו שצריך.
צחי דוידי
¶
הקרן, כמו שאמרה שקד, לוקחת מכל גידול, ריאלי והצמדות. זה עלה פה הרבה פעמים, כאילו יש פה איזה חוסר הוגנות וחשוב להסביר את זה, גם שאלות של חוסר הוגנות וגם שאלות טכניות.
הערה ראשונה
¶
כשיש פער. ניקח שני מספרי אמת בלי להגיד את שמות הרשויות, כי אנחנו לא רוצים לדבר על שמות של רשויות. שתי רשויות, אחת עם 500 שקלים ארנונה עסקית ואחת עם 5,000 שקלים ארנונה עסקית. נגיד ששתיהן לא גדלו ריאלית ועכשיו יש הצמדה, סתם לצורך הפשטות: של 10%. רשות עם 5,000 עולה ל-5,500, רשות עם 500 עולה ל-550. לכאורה תגיד: הצמדתי את הוצאותיה. נכון, זו הצמדה אבל הצמדה מלאה משחקת תמיד לטובת החזק. למה בהסכמי שכר אגף השכר באוצר תמיד אומר: נעשה חלק אחוזי וחלק שקלי? כי הצמדה שקלית מלאה בדרך כלל משחקת לטובת מי שיש לו יותר.
הערה שנייה
¶
מה שהקרן לוקחת מכל הרשויות במצטבר, נמוך משמעותית מהגידול הריאלי בארנונה עסקית בלי קשר להצמדה. בשנה מקרית ברשות שלדוגמה באותה שנה לא נבנה מטר אחד חדש, לכאורה באותה שנה ייקחו לה רק מהגידול שנובע מההצמדה. בשנה שהיא בנתה הרבה ריאלי כמובן לקחו לה נתח קטן מהריאלי. אם תסתכל על זה בטווחי זמן יותר ארוכים. והרשויות שמשלמות יותר בקרן, אנחנו לא מסתכלים - - -
צחי דוידי
¶
גם הדיון שהתנהל בחוץ ועכשיו השלטון המקומי מנהל דיון פנימי – בכל מקרה יהיו כאלה שישלמו יותר, אלה שבהגדרה בונות יותר לא סתם הן משלמות יותר, וגם יבנו יותר בעתיד. אנחנו לא רואים שלאורך זמן ההפרשות לקרן יהיו גדולות מהגידול הריאלי שלהן בטווחי זמן ארוכים. בשנה ספציפית בוודאי שיכול לקרות.
שלומית ארליך
¶
אבל תסביר כשאתה מתייחס לזה שלוקחים בחשבון את שנת הבסיס כשנת 2022. גם אם הבדיקה של הגידול נעשית ביחס לשנה שקדמה לה וגם במצב שבו אנחנו בתוך החריג הזה שבו יש שנה שבה היא לא צריכה להפריש, האם בודקים את זה מול השנה שבה היא לא הפרישה או מול השנה שבה יש לה גדילה? כי אם עושים את זה מול השנה שבה היא לא הפרישה הקפיצה תהיה חדה יותר.
רותם ברמלי
¶
אני רותם מאגף תקציבים. אתייחס לזה, לתיקון עשינו. מה ששינינו בהצעה: כתבנו שרשות מקומית שהפרישה סכומים בשנה מסוימת תמשיך להפריש את אותם הסכומים גם בעתיד ובנוסף לסכומים האלה, לסכום האבסולוטי שהיא הפרישה בעבר יצטרף 1% מהגידול בעתיד. למה עשינו את זה? עשינו את זה בשביל שרשות שמצבה הכלכלי השתפר ולמשל עלתה מהמדרגה השלישית לרביעית, לא תפריש את האחוז של המדרגה הרביעית על כל הגידולים בעבר. היא תמשיך להפריש את אותם הסכומים שהפרישה בעבר והשינוי האובייקטיבי במצבה הכלכלי יהיה רק מעתה ואילך. זה בשביל לייצר לשלטון המקומי איזושהי ודאות בסכומים שהוא העביר ולא לייצר מצב שבשנה אחת בגלל שהוא עלה - - -
שלומית ארליך
¶
רק להבין, אם אני היום נמצאת בשנת 2030 זה אומר שאני גם ממשיכה להפריש את מה שהתחלתי להפריש מ-2024. אם הפרשתי מיליון, ואז 2 מיליון - - -
שלומית ארליך
¶
אני ממשיכה להפריש את אותם הסכומים המצטברים ועל זה מתווסף גם הגידול שהיה ביחס לשנה הקודמת?
רותם ברמלי
¶
כן, עכשיו הוספנו לזה תנאי. אמרנו שההתחשבות היא בגידול ביחס לשנה הקודמת בשביל לשמור ולאפשר את היציבות לשלטון המקומי ולא ליצור תנודתיות גדולה יותר, והתנאי הנוסף זה שבכל מקרה הוא גדל ביחס ל-2022. זאת אומרת רשות שלא גדלה ביחס ל-2022 לא תפריש כלום לקרן. זה התנאי.
לגבי השאלה השנייה שלך.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
2026 הוא אמר שזה תלוי. אם השתנתה המדרגה, על החלק שהשתנתה המדרגה שנת הבסיס לא תהיה רלוונטית. על החלק שלא השתנתה המדרגה שנת הבסיס היא 2022.
שלומית ארליך
¶
מהתחלה סופרים לך בסכומים את כל מה שהפרשת. זאת אומרת אם הפרשת מיליון שקלים בשנת 2023, 2 מיליון ב-2024, 3 מיליון ב-2025, סוכמים את הכול עד 2030. את כל זה את תשלמי גם ב-2030, כולל את הגידול ביחס למדרגה שלך ביחס לשנה אחת אחורה, ל-2029. ואם לא הפרשת ב-2029 אבל ב-2028 כן הפרשת, אז בודקים את הגידול לעומת 2028 ולא לעומת 2029. פשוט בסך הכול.
מירה סלומון
¶
אם ירדתי באשכול זה לא בהכרח נכון, יכול להיות לפה או לשם, לכן לא בהכרח. לא כמו שנאמר: יש ודאות.
רותם ברמלי
¶
המצב של הרשויות המקומיות ככלל, בטח אחרי התיקון הזה שמטיב עם אלה שבונות הרבה, צפוי להשתפר בהכנסה לנפש.
מירה סלומון
¶
בסעיף 1 לתוך סעיף 79, בעניין המטרה. אנחנו מתנגדים להתייחסות למטרה: לצמצום פערים כלכליים בין הרשויות המקומיות. המטרה הזו לא כלולה כאשר מדובר במענקים בגין היתרים לדיור. זה לא בהכרח נעשה ברשויות שהן חלשות, וחד-משמעית לא יצמצם פערים, בטח לא לדעתנו. בעניין יחידת דיור שנוספה, דיברנו בוועדה בעבר על כך שיש היתרים שבסופו של יום פוקע התוקף שלהם, הם לא מוצאים אל הפועל ואנחנו בעצם משלמים עליהם מדי שנה באופן אקספוננציאלי ולא תמרצנו את הדיור במצב שכזה. לא קיבלנו את ההתייחסות של הוועדה לנקודה הזאת.
רותם ברמלי
¶
אני אתייחס לנקודה הראשונה ואעבור לשנייה. לגבי צמצום הפערים, בעינינו זו מטרה חשובה מאוד של החוק הזה והיא כלולה בחוק. כל המנגנון שיצרנו, שההפרשה של הרשויות היא בהתאם להכנסה שלהן לנפש והמענק הוא אחיד לכלל הרשויות, בהגדרה, בסוף מצמצם פערים.
שלומית ארליך
¶
רגע, חבר הכנסת קריב, לפני שנכנסת לדיון אמרו נציגי האוצר שהם שולחים ברגעים אלה את כל הנתונים שביקשת מהם לשלוח לוועדה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תגיד, אתה רציני? מה זה לא? זו לא הייתה שאלה שאני מחפש עליה תשובה. אתה צריך לתת לנו זמן לעבור על זה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
גלעד, גלעד, אתה נכנס לתוך הדברים שלו, הוא עונה תשובה ליועצת המשפטית של מרכז השלטון המקומי.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
נכון וחשוב לדייק כי הדבר הזה לא מצמצם פערים, אנחנו רוצים להבין למה זה לא מצמצם פערים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני רוצה לראות את הנתונים שעליהם הוא מבסס את חוות הדעת שלו ש-2 מיליון שקלים בשנה, נגיד לנתיבות, מצמצם פערים במדינת ישראל. נשמח לדעת את זה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא, חוות הדעת הזאת היא בסדר גמור, רק שאתם שמים את הדגש במקום הלא נכון. עם כל הכבוד לתוספת של 2 מיליון שקלים לנתיבות, אם אתם באמת רוצים לחזק את נתיבות אז תדאגו שתהיה שם ארנונה מעסקים.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
שאזרחי ישראל יראו איך אתם סוחטים אותם מאחורי הקלעים, מנהלים דיון בדלת סגורה במקום שהציבור יראה איך אתם מתנהלים. מקיימים דיונים בדלת סגורה שהציבור לא יראה מה אתם עושים, חוסר שקיפות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תסגרו את הוועדות, כמו שהוא אמר. הדיון האמיתי לא קורה בחדר הזה. הדיון האמיתי נסתר מעיניי הציבור.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
תביאו את הדיון לפה, תראו להם איך אתם סוחטים אותם, איך אתם מצמידים להם אקדח לרקה. כמו מאפיונרים אתם מתנהלים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אתה מבין איך הכנסת עובדת? הכנסת עובדת באמצעות הוועדות, ככה מתבצע תהליך חקיקה. לא בחדר, בוועדה, ככה זה עובד, עד עכשיו לפחות. אם אתם רוצים לסגור את הוועדות זה גם בסדר, רק תגידו.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני לא מבין. יש דיון. מה זה? אי-אפשר לתאר. חשבתי שאתם רוצים לחזק את מעמד הכנסת במדינת ישראל. לא, אי-אפשר לתאר את זה, כל מה שאנחנו רואים פה זה פיקציה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא רוצים הצגה, תסגרו את הדיון, הכול פה פייק, אין כזה דבר, זה לא נורמלי, אין כנסת.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
בכנסת יש ועדות, אדוני. יש ועדות, יש דיונים בוועדות, אם אתה תזלזל מקומך לא כאן.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
מה רביבו עשה? הוא לקח אקדח, הצמיד להם לרקה כמו מאפיונר ושאל אותם: איפה אתם רוצים את הכדור? הם יגידו: טוב, אני רוצה אותו ברגל. מכוונים להם אקדח לרקה כמו מאפיונרים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בואו נסגור את הדיון, למה מבזבזים פה את הזמן? הינה, אנחנו מוותרים על המצלמות, בבקשה. נחסוך את הזמן גם לכם.
רותם ברמלי
¶
אדוני היושב-ראש, לגבי השאלה השנייה על היתרי הבניה. הסברתי את זה בדיון הקודם, בחרנו בנתון של היתרי בניה כי מתוך הנתונים של התחלות בניה, גמר בניה והיתרי בניה, זה הנתון היחיד שמועבר ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה באופן מקוון בממשק ולכן הוא מבחינתנו הכי אמין.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הוא הנתון שגם הכי משקף את המצב ברשויות הערביות.
רותם ברמלי
¶
יתר הנתונים הם פשוט נתונים ממפקדים ולא נתונים מנהליים ולכן סברנו שהאיכות שלהם יותר נמוכה.
מירה סלומון
¶
אם יורשה לי להתייחס גם לסוגית צמצום הפערים המבניים שנאמרה כאן, כמענה לשאלתנו. אני מבקשת להזכיר שהמענקים משולמים בגין היתרי בניה. היתרי בניה הם בעיקר באזורי הביקוש, אני לא יודעת איך נעשים צמצומים של פערים כלכליים. שנית, אני מבקשת להזכיר שהיתרי הבניה הם בסכומים של 2,000 שקלים בשנה להיתר, זאת אומרת לבית אב שנכנס. רשות מקומית משקיעה בממוצע בתושב כ-6,000 שקלים מעבר להכנסות שהיא מקבלת מארנונה.
מירה סלומון
¶
ככל שיהיו יותר תושבים ולמרות המענקים, הפערים רק יגדלו מבחינת הגירעון. ולכן אני לא יודעת איך להתייחס לזה - - -
מירה סלומון
¶
הנקודה השלישית שאני מבקשת לדבר עליה זו העובדה שיש הפרשות מגידול בארנונה עסקית. למרת התיקונים שנעשו פה שמפחיתים קצת לאשכולות סוציו-אקונומיים או למדד פריפריאלי, עדיין השיוך של גובה ההפרשה מגידול לא מתייחס לחוסן, לאיתנות הכלכלית, של הרשות המקומית. כלומר יכול להיות מצב, לפחות תיאורטי, שרשות מקומית במרכז שהמצב הסוציו-אקונומי שלה נמוך מאוד, עדיין תצטרך להפריש מהגידול בארנונה עסקית, מהאשכולות הגבוהים. כך שאני לא יודעת איך אפשר להתייחס לזה כאל צמצום פערים כלכליים.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
והינה נוסחה לאיך אתה מגדיל את הפערים. אתה מבין? פי שלושה בממוצע וזה אפילו לא מדבר על משפחות מרובות ילדים. תחשוב לאיזה גירעונות מטורפים אתה הולך להכניס את הרשויות המקומיות שלך.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
נכון, בגלל זה היה צריך לעשות יותר גבוה ולא 50%, זה מה שאמרתי לך קודם אבל לא משנה. היא צודקת, כי חסרים 4,000 שקלים עדיין.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא, נקודת המבט שלך לא נכונה. המדינה רוצה לצמצם פערים ברשויות החלשות תצמצם, מה אתה רוצה מהארנונה? קחו כסף, תצמצמו פערים.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
תבנה במודיעין עילית, בביתר עילית, תבנה שם אזור תעשיה נרחב, תצמצם את הפער.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני לא מפריע. אתה צריך להקשיב לנו, תאמין לי. תקשיב לנו, זה יעבוד לך. אתם תצליחו לצמצם פערים.
מירה סלומון
¶
עדיין בסעיף (2) של ההגדרות. בהגדרה של רשות מקומית ביקשנו להחריג מועצה מקומית תעשייתית. כיוון שהשימוש - - -
מירה סלומון
¶
נכון, למחוק את ההחרגה. לבטל את ההחרגה, סליחה. זאת מאחר שהשימוש ברשות מקומית זה רלוונטי גם להפרשות הקרן וגם לתקבולים מהקרן. ברור שמועצה מקומית תעשייתית לא תהיה זכאית לתקבולים כי היא לא תיתן היתרי בניה למגורים אבל אין שום סיבה שהיא לא תפריש לקרן מהגידולים בארנונה העסקית.
רותם ברמלי
¶
אני רוצה להדגיש שוב, אני מרגיש שאני קצת חזור על עצמי אבל כל המנגנון הזה נועד לקחת יותר ממי שיש לו יותר ולתת אותו דבר לכולם. ולכן זה מצמצם פערים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תענה אתה, אני מבקש להתייחס עכשיו לשאלות שהיא שאלה, כולל נושא מועצות אזוריות רמת חובב ותפן.
רותם ברמלי
¶
המועצה התעשייתית זו הערה שעלתה מהשלטון המקומי, אנחנו בוחנים אותה ונשיב לוועדה בהקדם לגבי הנקודה הזאת.
גלעד קריב (העבודה)
¶
מעבר לסיפור תמרוץ הבינוי, למה במסגרת חוק ההסדרים לא התחלתם עם עדכון הנוסחה של מענקי האיזון? זה הדבר המרכזי שדובר בו בשנים האחרונות. למה הלכתם ובניתם פה קונסטרוקציה שבסוף גם תעזור לרשויות המוחלשות בהיקפים נמוכים, גם על פי הסימולציות שלכם? למה לא התחלתם עם עדכון נוסחת מענקי האיזון שעומדת וממתינה? שעוסקת בקופה הציבורית של כלל הציבור. אני סוציאל-דמוקרט, כשאני משלם ארנונה אני רוצה שהעירייה שלי תעזור למשפחות מוחלשות בעיר שלי, אני מוכן, זה בסדר, אני רוצה שהיא תעזור משיקולים סוציאליים בתוך העיר. כשאני משלם מס הכנסה אני רוצה שהמדינה תעזור.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
ואם הוא בעל עסק? מה זאת אומרת? אתה לוקח רשות שמכניסה מעסקים ומוציאה כסף של - - -
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
גלעד, אני קפיטליסטית ואני מסכימה איתך בעניין הזה. הבעיה היא שהם רוצים לקחת - - - קומוניזם טהור, אין לזה מילה אחרת.
מירה סלומון
¶
הערות. ביחס לסעיף 5, אני מזכירה שסעיפים 3 ו-4 פוצלו, למרות שאין לי את הנוסח העדכני, כך בהתאם - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
פוצלו. היה שנגיע כאן להצבעה, זה תלוי אם זה בהסכמה או לא בהסכמה, אם זה יהיה בהסכמה יצטרך להימצא פתרון לעניין הזה, אם זה לא יהיה בהסכמה גם יצטרך להימצא פתרון לעניין הזה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא, לא, היא אומרת עוד פעם את ההערה שנשמעה אתמול בלילה. הלאה, להמשיך בהקראה בבקשה. שמענו.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
למה הקראה? יש לה הערות, היא באמצע הערות.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני נרשמתי מהבוקר. למה לא מגיע לי לדבר?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
גלעד, אני רוצה לשמוע את השאלה של היועצת המשפטית של השלטון המקומי.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מגיע גם לחברי הוועדה שיושבים פה ימים ולילות לדבר.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אבל זה לא המקום לדבר איתו, אתה רוצה? יש מזנון. תקבע איתו פגישה ותשב איתו במזנון. כן, מירה.
מירה סלומון
¶
סעיף 5, אנחנו כרגע מתייחסים סעיף-סעיף. סעיף קטן (א)-(1). אנחנו מתנגדים לפסקה (1) שבעצם מדברת על כך שעוד בטרם הקרן הוקמה כבר היא צריכה להתייחס מרגע - - -
מירה סלומון
¶
למשל לתשלום מענקים על היתרים שניתנו בעצם בעבר. אנחנו מתנגדים לדבר הזה, שלוש השנים של המענקים שמעמיסים על הקרן, מעמיסים עליה קדימה לנצח נצחים מכיוון שמדי שנה אותם היתרים משולמים לתוך הקרן. בפסקה (2) ובאופן כללי, לא ברור לנו למה רשות מקומית צריכה לשלם מענק על היתר שהיא נתנה לפני שלוש שנים. האוצר הציג כאן שמתקבלים נתונים עדכניים מהלמ"ס מדי רבעון על היתרי בניה שמוצאים. מדוע רשות מקומית צריכה לקבל מענק ב"איחור" של שלוש שנים? כלומר היא נתנה היתר לפני שלוש שנים - -
צחי דוידי
¶
שני חלקים לתשובה: החלק הראשון, אנחנו משלמים רטרו שלוש שנים כי לא הגיוני שמי שבנה עד שנייה לפני הקמת הקרן, יהיה זה - -
צחי דוידי
¶
אי-אפשר ללכת אחורה לנצח, וכמו שאמרה עורכת דין סלומון: זה יעמיס מאוד על הקרן. לכן בחרנו בשלוש שנים. למה אנחנו נותנים בכל שנה מכאן ואילך על היתרי בניה שלוש שנים אחורה? כי התושב מגיע והעומס נוצר בערך שלוש שנים אחרי היתר בניה.
מירה סלומון
¶
בהתייחס לפסקה (3), ההתייחסות היא כמובן פורמלית: כאשר יש פיצול, הקרן לא יכולה להעביר אם אין החלטה על הקמת קרן.
מירה סלומון
¶
אני עוברת פורמלית כי זה על הכול, צריך לדעת איך נותנים לזה פתרון. בהתייחס לסעיף 5 באופן כללי. אני מזכירה את מה שנאמר אתמול בדיון באבחה. אדוני, הייתה דרישה של יושב-ראש ועדת הכספים שהאוצר יכניס את החלטת הממשלה, יעדן אותה בחקיקה, כלומר עד לסוף שנת 2028. הממשלה צריכה להשלים לקרן ככל שהמענקים היוצאים ממנה גוברים על הכספים שמופרשים אליה. אנחנו לא רואים את זה עד עכשיו.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
כי הובן עם יושב-ראש הוועדה. למה? הרי זה תלוי בכמה אחוזים יהיו, אתה לא יכול להכניס לתוך החוק סכום - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
את מי אני משפה? את הרי אומרת שכל הקרן לא טובה, למה את צריכה כסף לקרן הזאת אם את חושבת שהקרן לא בסדר?
צחי דוידי
¶
כן. כמו שאמר אתמול, אני חושב מתן, אני יודע שלא אהבתם את התשובה הזאת גם אתמול. אנחנו באיזשהו דיאלוג עם הוועדה על סעיף השיפוי התקציבי. המדינה מכניסה כסף לקרן בדיוק בגלל הנושא שעליו דיברתי קודם, בגלל הרטרו אי-אפשר להעמיס ביום הראשון את כל הרטרו על הקרן כי היא תצטרך שיעורי הפרשה גבוהים מאוד שאחר כך לא צריך אותם והכסף של הממשלה הולך ונגמר.
לנו חשוב מאוד, וזה אגב כל הנושא שעלה פה על הלאמה, שככלל למעט הסוגייה הזאת שאין ברירה, הממשלה לא מעורבת בקרן ובגלל זה, קצת בניגוד למה שאמרו פה ראשי הרשויות, לא אנחנו מנהלים את הקרן, הרשויות מנהלות את הקרן. אנחנו לא רוצים שהרשויות שבונות יסתמכו על תקציבי ממשלה לאורך זמן.
אני לא רוצה להיכנס לכל הפרטים. באנו עם מודל קודם לפני שנתיים, מודל שהרשויות העירו עליו ופסלנו בגלל ההערות הטובות שלהם בתקציב 2022-2021. היו שם כל מיני מנגנונים: הורדת ארנונה, תקצוב במקומה – אחת הטענות של הרשויות הייתה: אנחנו לא רוצים תקצוב במקום ארנונה, אנחנו לא רוצים שאף רשות תפנה לממשלה. היום חלק מהטענה של הרשויות החזקות כלפינו היא: במקום שאתם תיתנו לרשויות שבונות – שהן אולי חזקות היום אבל אחרי שהן תבנינה הן תהיינה קצת פחות חזקות – תתנו להם כסף. זו בעינינו טענה קצת לא הוגנת ובגלל זה אנחנו לא רוצים כסף בקרן.
צחי דוידי
¶
אני אסביר שוב. קח רשות מקומית לא חזקה שהיום יש לה 700 שקלים לתושב, אני מדבר על רשות אמיתית – בלי להזכיר שמות כדי לא לחולל מהומה – מספר אמיתי. היא שיווקה בשנתיים-שלוש האחרונות למעלה מ-6000 יחידות דיור. אני מדבר על עיר לא גדולה בדרום הארץ. כש-6,000 המשפחות האלה ייקלטו, כ-20,000 תושבים, היא תרד מ-700 שקלים לתושב ל-400 שקלים לתושב. רמת השירותים שהיא תיתן תהיה נמוכה יותר. היא בדרום הארץ, היא לא יכולה להביא ערים של תעסוקה, גם אם הממשלה תעזור לה מאוד, זה לא יקרה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא, לא. לאותם 6,000 יחידות דיור הבאת עוד 400-300 שקלים לתושב, לכן התחלת עם משהו.
צחי דוידי
¶
קודם כול, זה בשלוש שנים, לא בשנה. אני אענה לך על החברה הערבית עוד מעט כי לא קיבלנו הזדמנות לענות וחזרת על זה מספר פעמים.
אותה רשות מקומית תרד מ-500 ל-300 שקלים לתושב בערך. אם אין קרן והתשובה של הרשויות היא: תתקצבו את אותה רשות מקומית אז הפכנו עיר שאולי מקבלת מענק איזון אבל מסתדרת עם הקריטריונים הרגילים של מענק איזון – מתפקדת ונותנת איכות חיים לתושבים – לעיר שצריכה כל היום להימצא במשרד הפנים ובמשרד האוצר. בעוד ערים שלא בונות מספיק מגורים ואין להן הסכם גג ובונות הרבה תעסוקה, הולכות ומגדילות את חלקן בעוגת התעסוקה.
אמרנו כמה פעמים, גם כשהצגנו את הנושא העקרוני פה, כשיגיע המטרו הפער הזה יצמח אקספוננציאלית. היום בונים בערים במרכז 1,200%-1,400% בניה, אחת הערים – והאחרות יבואו אחריה – כבר הודיעה שצריך לבנות 3,000% בניה. אני לא מדבר רק על ערים בדרום, גם 20 קילומטרים מתל אביב היקפי התעסוקה יצנחו דרמטית. ולהגיד שכל מי שהוא לא 20 קילומטרים מתל אביב ישען על משרד הפנים ומשרד האוצר ורק מי שנמצא בצנטרום של הפיילה ייהנה מעצמאות מוחלטת, בעיניי זה לא נכון. בגלל זה אנחנו גם מתעקשים שבתוך הקרן, באופן קבוע, לא יהיה כסף ממשלתי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו לא יכולים לפתוח את הדיון הזה עכשיו. אני רוצה שתתייחס: מה אתם הולכים לעשות עם הסעיף הזה? איך אתם הולכים לפתור את זה?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
צריך עוד יותר. אתה אומר ככה: מכיוון שאין לך פתרון של 100% ויש לך פתרון של 90%, למה אתה עושה את זה?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא, אני מנסה לומר שזה לא הפתרון. לא, אני אומר שהפתרון הזה הוא לא הכיוון שבו צריך ללכת.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אבל אתה מבין שאתה עדיין בדפיציט? אתה עדיין מוריד את התקצוב פר תושב. אתה מבין את זה?
צחי דוידי
¶
שאלת לגבי העיגון של הכספים התקציביים, הם מופיעים בהחלטת הממשלה שאישרה את הגשת החקיקה של הקרן בליל התקציב. אם הוועדה תדרוש שנגיד פה את הדברים, כשיגמרו כל הנושאים האחרים נסביר כמה כסף תקציבי יהיה בשנים הרלוונטיות ונצהיר את זה פה לוועדה. אין בעיה.
מירה סלומון
¶
תודה, אדוני. נציג האוצר התייחס בחטף בסיפת הדברים, אני מזכירה שהרעיון היה לעגן את מה שנאמר בהחלטת הממשלה, שעד שנת 2028 יושלמו פערים ככל שיהיו. זו הייתה הבקשה-דרישה של ועדת הכספים. כל ההסברים האחרים הם הסברים עקרוניים שאני, כפי שאמרתי, לא מתייחסת אליהם.
מירה סלומון
¶
כמו שאמרתי: בסיפת הדברים התייחס למעשה נציג האוצר לשאלה שלי, במובלע. הבקשה-דרישה של ועדת הכספים הייתה לעגן בתוך החוק את החלטת הממשלה שקובעת שעד לסוף שנת 2028 פערים, ככל שיהיו, בקרן "ימולאו" על ידי תקציב המדינה. לא נאמרה עכשיו ההתייחסות העקרונית מכיוון שגם אני לא הבעתי את ההתנגדות העקרונית. אמרתי מראשית דברי שאני מתייחסת להערות משפטיות מקצועיות שיש כאן וההתנגדות העקרונית – המלאה, העיקרית – שלנו לקרן, לא אני זו שצריכה להתייחס אליה כרגע. כמו שאומרים: כל ההערות הן תחת מחאה.
לעניין סעיף קטן (ג), אנחנו עדיין בסעיף 5 – לחברי הכנסת ששאלו – בעניין סעיף (ג). הוא הוקרא כאן על ידי נציגת האוצר שיתרת הכספים תישאר בקרן לצורך העברת מענקים בשנים הבאות. אולם בהמשך בסעיף 6 – אני לא יודעת אם זה הוקרא או עדיין לא הוקרא אבל זה נמצא בסעיף 6, צבוע באדום – יש התייחסות לכך שיתרות יוחזרו לרשויות, ככל שיהיו יתרות. אלה בכל מקרה דברים סותרים.
מירה סלומון
¶
בעניין סעיף 6. שוב, גם כאן אני לא מתייחסת לשיעורי ההפרשה. ברור שאנחנו מתנגדים להפרשה בכלל, ברור שאנחנו מתנגדים לשיעור הפרשה של 45%. והוזכר כאן שיש כאן טעות סופר. יש כאן טעות סופר, אמרו נציגי האוצר, לא 49% אלא 45%.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
סליחה שאני קוטע אותך. אני מבין, אדוני היושב-ראש, שמתנהל משא ומתן בחוץ ומה שיהיה, יהיה בכלל נוסח חדש. כל מה שאתם מקריאים כאן - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני אומר לך, זה מה שאמרו לי עכשיו. כל מה שיקרה כאן, שיצטרכו להקריא מחדש את כל הנוסח החדש וכל הישיבה שלנו כאן מיותרת. זה מה שנאמר לי עכשיו, על ידי כולם, שיהיה נוסח חדש ולא הנוסח הזה. אני אומר לכם.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא, לא. אני - - - קצת למה שקורה שם, הנושא הוא - - - לא יקרה, אנחנו מתקדמים. חמד. יש לך עוד שאלה אחת ואני ממשיך בהקראה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
איפה היועצת המשפטית של הוועדה? אין יעוץ משפטי. אין יעוץ משפטי לוועדה? תעצרו את הדיון.
גלעד קריב (העבודה)
¶
היושב-ראש, האוצר יכול להסביר האם הם באמת רואים בקרן הזאת לא רק קרן לעידוד בנייה אלא גם קרן לחיזוק מצבן של רשויות שאין להן נגישות – למה זה מותנה בכלל בהיתרי בניה?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, אי-אפשר לדון בלי יועץ משפטי. אתה יכול לנהל דיון כללי, לא הקראה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
- - - מה שאתם עושים - - - למה זה טעון בהיתרי בנייה? ואם יש רשות מוחלשת שאין לה יכולת לפתח אזורי תעשיה, אז לא מגיע לה עזרה מהקרן?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, את לא יכולה לשאול יועצת משפטית שלא נמצאת פה. מה זה להמשיך? אם זה משפטי את צריכה לחכות ליועצת המשפטית.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
איזו שאלה? היא מקריאה הערות לנוסח. חברי הכנסת, אם יש להם שאלה עכשיו, את מי שואלים?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
השאלה מופנית ליועצת המשפטית והיא איננה. בלי יועץ משפטי אין הקראה, זה בייסיק.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בטח שאתה שואל, זה לא עולם כמנהגו נוהג ואתה תעשה פה כל מה שבראש שלך, זה לא עובד ככה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אתה לא יכול להקריא. אם כבר, תיתן לאנשים להתייחס באופן כללי, שיגידו מה שעל ליבם.
מירה סלומון
¶
התחלתי לומר: אנחנו לא מתייחסים כרגע לשיעור של ההפרשה – כמובן שאנחנו מתנגדים להפרשה, כמובן שאנחנו מתנגדים לקרן – אנחנו מתייחסים כרגע לשאלות - - -
מירה סלומון
¶
כאשר מדובר בגידול בארנונה ולפי התכליות שמדובר בהן כאן רוצים להתייחס לארנונה עסקית, אנחנו סבורים שצריך לנכות מהגידול הזה התייחסות לגידול בארנונה העסקית שנובע מהטייס האוטומטי. אין לכך שום הצדקה לטעמנו. אנחנו חושבים שצריך לנכות את הוצאות הגבייה של הארנונה, לא יכול להיות שיתייחסו לזה כאל גידול בלי שיתייחסו לעובדה שהוצאנו הוצאות לגבות את זה. אנחנו סבורים שכאשר מדובר באזורי חלוקה, כאשר רשות מקומית גובה את הארנונה ומחלקת אותה לרשויות מקומיות אחרות בהסכמי חלוקה – זה דווקא כן עניין משפטי – הגידול נספר אצלה אבל היא לא מקבלת את ההכנסה. היא מחלקת אותה לרשויות המקומיות והיא יוצאת ניזוקה פעמיים, כי היא גם מחלקת חלק מהסכומים, ועליהם, על הסכומים שהיא חילקה, היא גם אמורה להפריש.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
זו שאלה שעלתה, אני רוצה התייחסות שלכם. אחדד את מה שהיא שאלה אם לא הייתם - - - אם אני הפרשתי בהסכם של רשויות, הפרשתי חלק, אני משלם פעמיים?
ידידיה גרינוולד
¶
אני מאגף תקציבים. השאלה ברורה. חידדנו את זה גם מול משרד הפנים, הנתונים של חלוקת הכנסות של אותן הכנסות שרשות מקומית מפרישה, לא יירשמו בדוחות הכספיים תחת הכנסות מארנונה עסקית.
מירה סלומון
¶
האם צריך לעשות הבהרה כזו? כמו שאמרתי: אלו שאלות משפטיות. האם צריך לעשות הבהרה? כי בכל זאת, עם כל הכבוד לזה שזה לא נכנס תחת הדוחות הכספיים ונכון שיש כאן הגדרה של דוחות מבוקרים, אבל האם צריך לעשות הבהרה?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מה אתם חושבים משרד המשפטים? משרד האוצר? קודם הייעוץ המשפטי של משרד האוצר ואחרי זה נשמע את משרד המשפטים.
שקד כסלו
¶
סברנו שאין בכך צורך בגלל שאנחנו מתייחסים לדוחות המבוקרים. הובהר לנו שבדוחות המבוקרים זה לא נכנס להכנסות הרשות המקומית מארנונה שאינה ממגורים. כאמור, אין לנו ויכוח על המהות. לו יחשבו שיש צורך לחדד את הנוסח אין לנו התנגדות, חשבנו שזה מיותר, אנחנו עדיין חושבים שזה מיותר.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
חשבתם שזה מיותר. אגיד לכם מה השאלה: הרי יש היום הסכמים בין רשויות מקומיות - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מירה, תעבירי לה את השאלה. התשובה שלהם הגיונית, רק שאני לא משפטן ולא מתיימר להיות משפטן.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
יש שתי בעיות שמנסים לפתור פה. האחת, שאי-אפשר לבנות בתים כי לא משפים את הרשויות. השנייה, לצמצם אי-שוויון ברשויות מקומיות. פתאום האוצר הגיע בחוק ההסדרים לצמצם פערים ברשויות מקומיות, פערים שהוא יודע שקיימים. הוא בתת-תקצוב במענקי איזון, לא היה לו אומץ לעשות תקצוב דיפרנציאלי עמוק בכל השירותים שהוא נותן לרשויות.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
עכשיו הוא אביר השוויון פתאום. מילא, נגיד שאתה אביר וגילית שכל תושב שהכנסת לעיר עולה 6,000 שקלים והצלחת לשים יד על החזקות, על 2,000 שקלים. תביאו הצעה שתיקחו מהחזקות 2,000 שקלים ומהאוצר 4,000 שקלים, ניתן 6,000 שקלים לכל תושב שבא, לא יהיה גירעון.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
ללמדך שלא באו להילחם על שוויון ברשויות, מה שבאו לעשות זה להקטין את ההוצאה של האוצר על דיור. כי מי שרוצה צמצום פערים לא מתחיל בקופה הקטנה שנעלמה לו במענקי מינהל מקרקעי ישראל, שנתן 30,000 שקלים ליחידה וירד ל-12,000. מספיק שאת זה הוא היה סוגר לעשר שנים. אם הוא היה נותן 30,000 שקלים, הוא היה סוגר עשר שנים בלי לריב עם רשויות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני מבקשת להתייחס. אפרופו הנקודה הזו, יש לי כמה שאלות אליכם. אם כל התחשיבים הכספיים שלכם מדברים על הנחות מסוימות, איך אתם מתעלמים מהסעיף שאומר שבשנה מסוימת, כשההפרשות לא מספיקות כדי לעשות את החלוקה הזו – הייתי מצפה שהאוצר יבוא וישלים את הפערים הללו, כי יש כאן מטרה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
חיכיתי מספיק, אני מבקשת, היושב-ראש, אני לא צריכה עזרה. יש את הנקודה הזו, די נדהמתי לראות בסוף שבשנה לא מאוזנת כלכלית מבחינת התחשיבים, מורידים פרופורציונלית, כאילו זו פנסיה צוברת. זה כל-כך חשוב לכם? תכניסו את היד לכיס ותשלימו את הפערים.
דבר שני, אני לא מבינה איך לקחתם עכשיו את המדד, מדד הפריפריאליות, והכנסתם אותו לחוק הזה. כשרת החדשנות אני רוצה להגיד לך שעשינו הרבה מאוד פעולות לחבר ישראלים מהפריפריה להייטק והתעסקנו בזה הרבה. הגענו למסקנה שהמדד הזה הוא מדד שטעון תיקון, הוא מדד שלא משקף באמת, יש בו הרבה בעיות, והפכתם אותו למדד מחייב להעברת כספים. הייתי רוצה לשמוע מה אתה חושב על הדברים האלה. למשל, הצגת שאשדוד היא עיר יחסית חזקה, יש לה נמל. אנחנו יודעים שאשדוד סובלת מבעיה קשה מאוד של תעסוקה מקומית, שתורמת לפקקים, כשנוסעים לתל אביב. זו לא באמת עיר לא פריפריאלית.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
חיכיתי מספיק ולא נתת לי. ברשותך אקח את זכות הדיבור, מה שהיה צריך לקרות.
דבר שלישי, איך תתנהגו עם בנייה בלתי חוקית? איך התחשבתם כשחישבתם באקסל הזה? למשל הרבה ערים שרבות מהן שייכות למגזר מסוים, רוב הבנייה שלהן בלתי חוקית. איך חישבתם את זה? הן גם בלי מקורות תעסוקה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
ישבתי פה שמונה שעות, בן אדם נכנס אתה נותן לו זכות דיבור ואני לא מוכנה לקבל שוביניזם בוועדה הזאת, עם כל הכבוד לך.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
זו באמת לא צורה, לא היה לי דבר כזה. אתה יושב בוועדה, אני מחכה שבע שעות, איזו מן התנהגות זו? וכל בן אדם שמגיע אתה נותן לו. מה זה? יש לי שאלות רציניות, אני רוצה לקבל תשובות רציניות.
צחי דוידי
¶
אני מכיר ביקורות כאלה ואחרות על מדד פריפריאליות, אני לא מכיר בעוצמה שאת תיארת. להבנתי ולמיטב ידיעתי הוא נחשב יחסית מהמדדים היותר פשוטים. אני לא טוען שיש מדדים שתופסים הכול, בהגדרה מדדים הם איזשהו חיזוי של המציאות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אולי תלמדו את זה. אני אומרת לך: תיכנסו לעומק של המדד הזה כי הוא הפך להיות למשתנה מפתח.
צחי דוידי
¶
אבל זו בדיוק התשובה. ממשלת ישראל משתמשת כרגע במדד פריפריאליות בהרבה דברים. אני יודע שמשרד הפנים, הלמ"ס, משרד האוצר – לא אני באופן אישי – עובדים על שיפור המדדים, עובדים על פיתוח מדדים חדשים. כמובן שאנחנו משתמשים בהכי טוב שיש. לא נפתח, אגב האירוע הזה, חלופה אחרת.
לגבי בנייה בלתי חוקית, אנחנו משתמשים אך ורק בהיתרי בנייה שמדווחים ללמ"ס – מערכת שעובדת כבר כמה שנים נהדר. מי שבונה לא חוקי לא ייספר. נקודה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אבל למשל, הרבה במגזר הערבי לא מקבלים את התועלת מהקרן הזאת. נכון? איך טיפלתם בבעיה?
צחי דוידי
¶
זו לא בעיה, מה שלא חוקי, אנחנו לא מכירים, אני בכלל לא רואה בזה בעיה. אם בזכות הקרן רשויות מקומיות יקפידו יותר על הוצאת היתרי בנייה כדין, דיינו. רק הרווחנו דבר מה נוסף.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
האם תוכלו להיכנס לעומק למדד פריפריאליות? תלמדו את זה? כי בסוף אתם רוצים לעשות משהו נכון, תבדקו את מדד הפריפריאליות הזה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אשמח שלא תעזרי לי לנהל את הוועדה. זהו, הדיאלוג הזה הסתיים. יש לך עוד שאלה לאוצר?
מירה סלומון
¶
אנחנו מבקשים שיובהר שתקציבי המדינה לא יפחתו בשקל בעקבות העובדה שנמצא פה מקור הכנסה שהוא - - - הרשויות המקומיות. למשל: מענקי איזון, מענקי פיתוח, דברים שהרשויות המקומיות מקבלות היום בשוטף ויכול להיות שמחר המדינה תסבור שאין בכך צורך יותר כי נמצא מקור תקציבי מכספי רשויות מקומיות אחרות לסוגיה הזו. ויש לי עוד - - -
מירה סלומון
¶
ההערה האחרונה מתכתבת במידה מסוימת עם הדברים שנאמרו על ידי חברת הכנסת פרקש הכהן, כשהיא התייחסה למדדים שמשנים את שיעורי ההפרשה של הרשויות המקומיות. לא ברור לנו למה יש בכלל מדדים שכאלה שנכנסו. לא ברור למה יש מדדים שונים שנקבעו ביחס לאשכול ה-1 לעומת האשכול ה-2. זאת אומרת, מה הרציונל שהיה בתוך הקביעה של מדדים לאשכול ה-1? ולמה הוא שונה כשנקבעו מדדים אחרים לאשכול השני?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הם התייחסו לזה באריכות. האמת היא שלא היית פה, זה לא הוגן, אבל הם התייחסו לזה באריכות. אני רוצה להתקדם כמו שאמרתי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
היא לא הוצאה מהדיון. אני ניהלתי את הדיון, היא לא הוצאה מהדיון. כן, תמשיכי בהקראה בבקשה. משרד האוצר, להמשיך בהקראה בבקשה.
שקד כסלו
¶
פסקה (2):
1. "רשות מקומית שסכום הגידול בארנונה שאינה ממגורים משקף עלייה של למעלה מ-20% בהכנסות כאמור, באותה שנה או במצטבר בשנה זו ובשתי השנים שקדמו לה, לא יראו בכל הכנסה מעבר לכך כגידול בארנונה שאינה ממגורים לגבי אותן שנים."
למעשה זה נועד לענות לרשויות שאין להן כרגע אזורי תעשיה או אזורי תעסוקה, ויש צפי שהן יגדלו בצורה משמעותית בשנים הבאות. אנחנו אומרים שאנחנו אוטמים את הגידול שממנו ניקח כספים לקרן, שממנו הרשות המקומית - - -
שקד כסלו
¶
אנחנו מסתכלים על הכנסה שמשקפת 20% מהגידול של הרשות בשנה אחת מסוימת או בשלוש שנים. לצורך העניין: אם בשנה אחת היו לה 10% ובשנה השנייה 8%, בשנה השלישית היא לא תוכל להפריש על יותר מ-2% מהגידול שלה. לכן זו שנה אחת או במצטבר עוד שנתיים.
שקד כסלו
¶
סעיף קטן (ג):
(ג) "בשנה שבה סך ההפרשות של הרשויות המקומיות לקרן, בהתאם לדוחות המבוקרים, צפוי לעלות על הוצאות הקרן (להלן – עודפים), יופחת מההפרשה של כלל הרשויות המקומיות סכום השווה ל-70% מהעודפים – כל רשות מקומית בהתאם לחלק היחסי שצריכה הייתה להפריש באותה שנה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב)."
שקד כסלו
¶
למעשה הכוונה היא לתת איזושהי קריאת הרגעה, אנחנו לא מנסים לצבור עודפים משמעותיים בקרן. אנחנו לא מתכוונים שהרשויות המקומיות יפרישו יותר ממה שתצטרך הקרן לחלק באותה שנה.
שקד כסלו
¶
כיוון שאנחנו יודעים מראש בתחילת אותה השנה כמה הקצאות תצטרך הקרן לתת באותה השנה, כמה מענקים – כיוון שזה נסמך על נתוני העבר, ואנחנו יודעים על פי הדוח הכספי המבוקר כמה כספים אמורים להיכנס לקרן באותה השנה – אם יראו שיש עודפים אנחנו נקזז במקור. הרשויות המקומיות לא יצטרכו לתת לקרן 70% מאותם עודפים, אחרי שלקחנו בחשבון את סך המענקים שצריך היה לשלם באותה השנה ואת הוצאות התפעול של הקרן.
שקד כסלו
¶
סעיף קטן (ד):
(ד) "לא העבירה רשות מקומית לקרן בשנה מסוימת את ההפרשה שהיא חייבת בה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), עד יום 15 בנובמבר באותה שנה, יחולו לגביה הוראות אלה:"
למעשה מדובר בסנקציות שיחולו על רשויות מקומיות.
שלומית ארליך
¶
רגע, סליחה שאני קוטעת אותך, יש לי עוד שאלה אחת. לגבי סעיף קטן (ג), יש איזושהי התראה לגבי הודעה לרשות? איך הרשות יודעת כל הזמן, בשוטף, איך היא מתאימה את - - -
שקד כסלו
¶
כמה היא צריכה להפריש באותה השנה? המועד הראשון שהרשויות צריכות להפריש בו הוא ה-15 באוקטובר, הקראנו את זה. המועד האחרון הוא ה-15 בנובמבר. הגוף שיתפעל את הקרן, תהיה זו המועצה אם זה לא יפוצל בסופו של דבר - -
שקד כסלו
¶
- - או יהיה זה אחד ממשרדי הממשלה, הם כמובן יעשו את כל המנגנון התפעולי ויודיעו לרשויות המקומיות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הוא אומר: בסוף המנגנון שינהל את זה – כי בסוף אנחנו נגיע פה למסקנה מי המנגנון שינהל את זה – יודיע לו.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אתה אומר: מה החוק. אני אסביר לך, אני אתן לך משל למה הדבר דומה. כשאני עושה חוק פלילי, אני לא מודיע לך מתי השוטר מודיע לך שאתה עובר עבירה. אני מודיע לך: אלה החוקים.
שקד כסלו
¶
כפי שאמר מ"מ היושב-ראש, אנחנו סבורים שמדובר בשאלות טכניות בעיקרן, שקשורות לביצוע ההסדר הראשוני. ולכן ניתן לפתור אותן בחקיקת משנה. יהיה נכון יותר לעגן אותן בחקיקת משנה ולא בחקיקה ראשית.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא, כמו שאמרנו אתמול: כרגע יש ספק משפטי, אם לא יכניסו סעיף - - - אמרו שלא ברור המצב המשפטי. אם לא - - -
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
כדי להבין את החוקיות, בכל זאת זה המקצוע שלהם. עדיין, יריב לוין עדיין לא - - -
נעמה רוט
¶
השאלה היא פשוטה מאוד: היה שהסעיף שפוצל לא יחוקק, אתם מגדירים כמה כסף נגבה וכמה משולם. אבל למי יש סמכות טכנית לעשות את זה? כי אין "קרן".
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אבל אנחנו מגיעים לדיון בלי חוות דעת, בלי עמדות של המשרדים המקצועיים, זה לא דיון.
שקד כסלו
¶
השאלה הזאת נשאלה אתמול ונענתה, גם על ידי היועצת המשפטית לכנסת וגם על ידי. השאלה שלך אתמול נענתה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו מנסים להבין את המצב המשפטי. אם החוק עובר בנוסח שלו עכשיו, בעצם אפשר לגבות את התשלום?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
נכון. התשובה של משרד המשפטים היא אותה תשובה, שדנים על הנוסח. היא בעצם אמרה את העמדה שאמרה אתמול שגית. מה שהיא ענתה עכשיו זה בדיוק מה ששגית אמרה אתמול. נא להמשיך.
שקד כסלו
¶
פסקאות (1) עד (3) שמתייחסות להוראות שיחולו על רשות מקומית שלא מפרישה כספים לקרן במועד שבו היא נדרשת לכך, לא נעשו בהם שינויים ולכן אני לא אקריא אותן שוב.
שקד כסלו
¶
הקראנו את זה כבר בדיון קודם. תרצו, אני אקריא שוב. אני אומרת: לא נעשו בהם תיקונים, זה כבר הוקרא לפרוטוקול.
שלומית ארליך
¶
לא, את צריכה להתחיל ב"החל משנת 2025", מאיפה את מקריאה? אנחנו התייחסנו לפסקאות (2) ו-(3).
שקד כסלו
¶
את צודקת, שם עצרנו.
(ה) "החל משנת 2025, יתעדכנו סכומי ההכנסות מארנונה שאינה ממגורים לנפש הנקובים בסעיף קטן (א)(1) עד (4), לפי שיעור העדכון."
מדובר באותן קבוצות שקבענו לגביהן את השיעור שיצטרכו להפריש מהגידול שלהן בארנונה שאינה ממגורים. אנחנו אומרים שהסכומים שלפיהם מחליטים איזו רשות תהיה באיזו קבוצה, יתעדכנו לפי שיעור העדכון החל משנת 2025.
שקד כסלו
¶
זה נקבע בחקיקה ראשית. לא, לא, שיעור העדכון קבוע בחקיקה ראשית. הוא קבוע בחוק ההסדרים 1992, לפיו מתעדכנים תעריפי הארנונה בכל שנה, אלא אם כן רשות מקומית מבקשת שהתעריפים לא יתעדכנו, היא מבקשת אישור חריג לעניין זה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
כן, היא כעסה שנתתי לך לדבר לפני, היא החליטה שזה כי אתה גבר והיא אישה. היא לא מבינה שזה כי זאת אחווה של ראשי רשויות לשעבר.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
לא, היא פשוט כעסה שאתה לא מתייחס ברצינות לטענות שלה. - - - יש לך פה אישה מקצועית שכיהנה בתפקידים סופר חשובים.
שקד כסלו
¶
סעיף קטן (ו):
(ו) "הפרשות הרשויות המקומיות לקרן לא ייחשבו להכנסות המדינה והעברתן לקרן לא תימנה בחוק תקציב שנתי, כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985."
הסעיף שהקראתי עכשיו בדיוק נועד להבהיר שאנחנו מייצרים מודל שונה מקרן הניקיון. ההכנסות של הקרן לא נספרות כהכנסות המדינה והן לא יהיו חלק מחוק התקציב, לעומת ההכנסות של קרן הניקיון. מדובר בקרן חוץ תקציבית, זה סעיף מפורש שאומר בדיוק את זה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
חשוב להוסיף פה גם פסקה שמדברת על כך שאותן הכנסות גם לא יפגעו באיזשהם מענקי איזון או - - -
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אבל זה בדיוק המקום שבו צריך להכניס את זה. אני אשמח לשמוע את משרד הפנים, אם יש להם איזשהם תוכניות לבוא ולהשתמש בזה כאיזשהו מינוף לא לתת איזשהו תקציב - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
ברור שאפשר לפטר את כל ראשי הרשויות – אם ישנו חקיקה. ברור שאפשר לפרק את המדינה – אם ישנו חקיקה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
צחי, זה לא דומה לקרן של פרויקט הסיבים האופטיים? שכל החברות שמות ומשתמשים בזה לסבסוד רשת בפריפריה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
משרד הפנים, תהיה שאלה כללית עוד מעט. כרגע התייחסות, על פי המלצת היועצת המשפטית אני שואל אותך שאלה ממוקדת מאוד: האם משרד הפנים רואה בזה איזשהו תחליף למענקי איזון? כרגע, בעתיד, באיזושהי דרך?
איתן כהן
¶
התשובה היא חד-משמעית שלא. חד-משמעית. אנחנו בהרבה מאוד ממענקי המשרד משתדלים לא להתחשב באירוע שהוא סוג של מעגל סגור שמטפל באופן נקודתי באירוע רשותי. מענקי האיזון זה מענקי האיזון וזה לא אמור להשפיע.
שלומית ארליך
¶
אם הוא כבר נמצא פה והגורם המקצועי נמצא, ביקשנו קודם לכן התייחסות לנתונים. הייתה פה בקשה. אורית, אמרתם שאתם מביאים, זה הגורם המקצועי שיודע לענות, אולי כבר עכשיו?
איתן כהן
¶
בשמחה. החוק המקורי ומה שמקריאים כעת הוא שונה מהחוק המקורי. הוועדה גם הציעה מספר הצעות, מבורכות. ישבנו עם נציגי אגף התקציבים אתמול וקיבלנו את הנתונים. כשאני אומר שאנחנו בוחנים את הנתונים זה באמת כך. אני יכול להגיד שההצעה שהוצעה, להכניס את הקריטריונים של מדד סוציו-אקונומי ומדד פריפריאלי ככלל זו הנהגה של משרד הפנים, ורצון של משרד הפנים לסייע לרשויות הן בקבוצה החלשה יתר. בין אם זה מבחינת הפריפריאליות, מבחינת הקורלציה הרשויות האלה באמת מוחלשות מול רשויות המרכז וגם ברמת הסוציו-אקונומי.
איתן כהן
¶
השאלה על ההבחנה בין המדרגות השונות, על זה קשה מאוד לענות בדקדוק כי זה בסוף ניואנס. אגף התקציבים הגיע והציע מתווה מסוים, שבחנו ואנחנו רואים בו הצעה סבירה. אנחנו מבינים שלצד השינוי יש גם מחיר של התקציב שנכנס אל תוך הקרן והרצון והצורך לשלם את מה שנדרש. אין ספק שאלו שנמצאות במדרגה הגבוהה, שמות תקציב משמעותי מאוד בקרן, ואי-אפשר את להפחית את הכול. למה 3 ולא 4? למה 4 ולא 5? למה 5 ולא 6? זה - - -
איתן כהן
¶
במדרגה יש בעצם הקשחה – גם פריפריאליות וגם סוציו-אקונומי – במה שהוצג לנו אתמול אל מול הסוציו-אקונומי 1 עד 6 במדרגה האחרת. רוצים לסייע איפה שאפשר, לרשויות שקשה להן יותר. לכן יש את הנקודה הנוספת הזאת של הפריפריאליות באחד החריג.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
איך נוצר מצב מעוות, למשל שאילת שצריכה לשלם יותר ולא לקבל, וזו רשות שצריכה, ורשויות כמו רמלה ולוד שמגיעות לפה ואומרות: זה יפגע בנו בצורה קשה? כלומר מקומות שכן צריכים את המענקים האלה. המדדים האלה בהחלט מודדים איפה אתם אמורים לתגבר, מקומות שקיבלו מענקי איזון שצריכים את התקציבים האלה. אתם עומדים מאחורי המדד הזה שנבנה על ידי האוצר?
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
לא. אני שאלתי את משרד הפנים לא את האוצר, אני מבינה שאתם עומדים מאחורי זה.
איתן כהן
¶
העלית בעצם שתי נקודות ואני אגיב לשתיהן. הנקודה הראשונה היא נקודה שאנחנו מתחבטים בה בשוטף, בסופו של דבר השמיכה היא לא ארוכה בשביל לתת מענה למקרים שהם קיצוניים, זו באמת סוגיה שהיא מורכבת. נכון, בהחלט יכול להיות שיהיו רשויות מסוימות שלא יקבלו את המענה ומשרד הפנים יחד עם משרד האוצר יודע לחשוב על דרכים לסייע: יש החלטות ממשלה ייעודיות, רשויות שיש להן עדיפות לאומית כזו או אחרת. אני לא יודע מה תהיה התוצאה בעוד שנה-שנתיים-שלוש, אבל אני כן יכול להגיד שמניסיון העבר, המשרד ביחד עם משרד האוצר באמת משתדל וכן הצליח לתת מענה לרשות שלא הצליחה להתרומם או שזה לא נגע לה. זו התשובה הראשונה.
התשובה השנייה, העיר על זה צחי קודם וזו באמת הייתה הצעה אוצרית. ההצעה האוצרית מגיעה מהכלים הקיימים היום, זה גם משהו שנאמר על ידי חברת הכנסת כאן בוועדה. בסופו של דבר המדד של הסוציו-אקונומי והמדד של הפריפריאליות אלה מדדים שאנחנו משתמשים בהם גם בשוטף. אני יכול להעיר על סוציו-אקונומי?
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
כן, אבל בתוך המדד הזה שפורסם עכשיו יש רשויות שהן במצב סוציו-אקונומי שווה לאחרות, שהן לא נמצאות שם. כלומר, אין פה שום עקביות או נוסחה מסוימת שאתה יכול לעקוב אחריה ובגלל זה הפערים האדירים בין החישובים של האוצר לבין החישובים של השלטון המקומי. זה כאילו מישהו בחר אותן באיזושהי פינצטה. אתה משתמש בשני מדדים, אתה לא מסביר איך בדיוק אחד מערב את השני, יש כאלה שכן - - -
צחי דוידי
¶
היושב-ראש אמר פה לפני שלוש ישיבות: הצעה לא יוצאת מוועדת הכספים כמו שהיא נכנסת, שבו עם צוות מהוועדה ואנחנו רוצים לראות פה שינויים. הרי הסוציו-אקונומית והפריפריאלית לא היו בהצעה המקורית שהגשנו, הם באו בעקבות דרישה מהוועדה. אף אחד לא דיבר איתנו על רשויות ספציפיות, אמרו: אנחנו רוצים לראות את הקריטריונים האלה בפנים, מה הם עושים ברמת המקרו, מה הם עושים להקצאות. ואנחנו רצינו לשמור על רף ההוצאה של 2,000 שקלים.
הדרישה של הוועדה לראות רשויות היא כמובן לגיטימית, בעיניי היא צריכה להיות מאוחרת לקביעת הכלל. אבל אני חייב להגיד שכשרואים את התוצאות, אני חושב שהתוצאות עושות שכל.אני שם את זה בצד. ברור שיש רשויות שתגידי: איך זאת כן וזאת לא? יש לנו 254 רשויות בישראל, מדדים לא יכולים לתפוס הכול, אנחנו לא תופרים פה חליפות. אפשר להגיד: למה זאת כן וזאת לא, קו צריך להעביר איפשהו. אני אומר שוב, זה לא בא מאוצר. כל הזמן מתייחסים, אומרים בביטוי: הצעת האוצר. לא, נדרשנו על ידי הוועדה להביא את זה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
כן, אבל בחלק אתם משתמשים במדד הפריפריה ובחלק אתם משתמשים במדד סוציו-אקונומי.
צחי דוידי
¶
אני רק אשלים שלא יגידו שאני עונה בשם איתן. גם אנחנו דרשנו לעמוד ברמה של ה-2,000, וזה עושה דיוק מסוים במספרים, בטווח שלהם, 5 או 6. כי אנחנו רוצים לתת 2,000 פר היתר.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
זה אותם 600 שקלים, 700 שקלים לנפש שדיברת עליהם קודם, בפר הוצאה. משם נובעים ה-2,000. דיברנו על זה ואני מקווה שלא תתפשרו על זה, כי אם תתפשרו על זה אנחנו נצטער מאוד.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
זה הזוי שהצעת חוק לא עברה גלגולים בין כל היועצים המשפטיים במשרד הפנים.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
הבן-אדם יושב פה, מגמגם, זה לא עבר אצלו. אתמול בלילה ישבו איתו איזה 10 דקות והביאו אותו היום בבוקר.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
לא אישית אליך, אני חושבת שכל בן אדם שהיו באים אליו אתמול בלילה עם איזושהי נוסחה חדשה ואומרים לו: תתייצב מחר בבוקר בוועדה להסביר אותה, היה לו קושי.
איתן כהן
¶
מה שאני כן יכול להגיד באופן ברור מאוד זה שהוועדה הציעה, ובעיניי זה דבר מבורך, לבוא לקראת רשויות שהן במצב סוציו-אקונומי נמוך ופריפריאליות נמוכה. אני בעצם מקבל משהו ובוחן אותו ועובד אל תוך הלילה. אז כפי שאת אומרת, לקבל דבר כשמקבלים אותו, אבל ככלל, השינוי הזה שהוצע על ידי הוועדה הוא שינוי מבורך וטוב וזה עלה בעבודה ביחד איתם. זו הכוונה, מהבחינה הזו אני מרגיש בנוח.
שקד כסלו
¶
לא, אמרתי סעיף (ז).
""ארנונה שאינה ממגורים" – כלל ההכנסות
מארנונה שהתקבלו בידי רשות מקומית בשנה מסוימת בשל נכסים שאינם מבני מגורים, בהתאם לדוח המבוקר; לעניין זה, "מבנה מגורים" – כהגדרתו בהוראות לפי סעיפים 8 ו- 9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–1992;"
למעשה, לפי חוק ההסדרים 1992, לשר הפנים ולשר האוצר – הם הוסמכו לקבוע בתקנות כללים לעניין ארנונה, תעריפים, סיווגים וכיוצא בזה. הם קבעו בתקנות סיווגים שאחד מבין אותם סיווגים הוא מבנה מגורים ותעריפי מינימום ומקסימום לאותם סיווגים. אנחנו למעשה מגדירים ארנונה שאינה ממגורים שלפיה נבחנות הכנסות הרשויות המקומיות. ומההכנסות האלה יפרישו הרשויות המקומיות לקרן את כל הסיווגים שאינם סיווג מבנה מגורים, והכול בהתאם לדוח המבוקר של הרשות המקומית. זה למעשה נותן מענה להערת השלטון המקומי לגבי מצב של חלוקת הכנסות: מצב שבו רשות מקומית מחלקת הכנסות לרשויות אחרות, לא נספר בדוח המבוקר שלה כהכנסות.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אבל נגיד רשות שבעצם מקבלת נתח מנתב"ג או מכל מיני מקומות כאלו, זה גם נחשב?
שלומית ארליך
¶
יש לי שאלה. בעצם הכול פה מתבסס על דוחות, על נתונים. זה דברים שאחר כך, בהמשך, גם נראה את מרשם האוכלוסין, זה דברים שמתעדכנים באופן שוטף שבטוח יש לכם?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הוא מופיע באתר של משרד הפנים. ואני כבר 30 שנה, קורא כל שנה, פותח את כל הרשויות ועובר עליהן עוד פעם ועוד פעם.
שלומית ארליך
¶
בהתייחס ל"ארנונה שאינה ממגורים", תכף נגיע לזה. אבל מרשם האוכלוסין – זה דברים שמתעדכנים?
שקד כסלו
¶
מרשם האוכלוסין הוא המרשם הרשמי של מדינת ישראל, הוא מתעדכן כפי שהוא מתעדכן. הוא המרשם הרשמי, לפיו משרד הפנים מחלק את רוב המענקים שלו. גם בקרן לצמצום פערים יש עליו - - - הוא נרשם - - -
שקד כסלו
¶
שוב, הוא מרשם מקובל. לפיו נהוג לחלק מענקים במשרד הפנים. זה נמצא גם בחקיקות אחרות, למשל בקרן לצמצום פערים. ולכן סברנו שנכון היה להתייחס אליו גם כאן.
שקד כסלו
¶
אין שום בעיה. הדברים אינם קשורים, אשמח להסביר בהמשך.
""ארנונה שאינה ממגורים לנפש" – המנה
המתקבלת מחלוקת הארנונה שאינה ממגורים בשנה מסוימת, במספר תושבי הרשות המקומית באותה שנה לפי הרישום במרשם האוכלוסין כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965;"
למעשה ההגדרה הזאת רלוונטית לאותו מתווה יורד, לדעת באיזו קבוצה תימצא כל רשות מקומית, ובהתאם איזה אחוז היא תפריש באותה שנה מהגידול שלה בארנונה עסקית. לגבי מרשם האוכלוסין התייחסנו עכשיו.
""גידול בארנונה שאינה ממגורים" – סכום הגידול
של הארנונה שאינה ממגורים בשנה מסוימת, ביחס לארנונה שאינה ממגורים בשנה שלפניה;"
כאמור, מתייחס גם לאותו מתווה.
שלומית ארליך
¶
איפה אנחנו בעצם רואים שההשוואה היא אחורה, בעצם מצטברת משנה לשנה? זה ביחס לסעיף קטן (א)?
שקד כסלו
¶
זה בסעיף הראשי, בסעיף קטן (א) שהקראנו. אמרנו ששם אנחנו תמיד מסתכלים על הגידול ביחס לשנה הקודמת. כשההפרשה של הרשות תהיה השיעור המסוים מתוך אותו גידול, בתוספת הסכומים שהיא הפרישה בשנים הקודמות.
שקד כסלו
¶
זה מתייחס ל-2023 ביחס ל-2022. הדוח המבוקר הוא של 2023, כשאנחנו מסתכלים על הגידול ביחס ל-2022 שזאת השנה שקדמה לה.
""הדוח המבוקר" – כהגדרתו בסעיף 140ג לפקודת
העיריות.;"
זו ההפניה של הדוח המבוקר.
""הוצאות הקרן" – סך כל המענקים שהרשויות
המקומיות זכאיות לקבל באותה שנה לפי סעיף 5(א) והוצאות התפעול של הקרן;"
ההגדרה הזו רלוונטית לסעיף שהוספנו, של אותו ניכוי במקור מההפרשות שהרשויות המקומיות יידרשו לבצע באותה שנה במצב שבו יש עודפים, שצפויים להיות עודפים בקרן.
""המדד החברתי-כלכלי"– אפיון ודירוג של רשויות
מקומיות לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בהן, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;"
שלומית ארליך
¶
גם כאן אני שוב חוזרת על השאלה, כי אלה דברים שעולים לנו גם בהטבות המס ליישובים. מה קורה כשהנתונים של הלשכה מתפרסמים לעיתים בעיכוב?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
20% מהעיסוק שלנו כראשי רשויות בביתר עילית ובמודיעין עילית שגדלו מהר, זה כל הזמן לריב איתכם גם על העדכון וגם על המצב הסוציו-אקונומי. והמסיבה שעשינו כשירדנו ל-1.
שקד כסלו
¶
""מדד הפריפריאליות" – אפיון ודירוג של רשויות
מקומיות לפי מיקומן הגיאוגרפי ביחס לריכוזי האוכלוסייה בישראל, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה."
גם כאן, כמובן בהתאם לנתונים העדכניים האחרונים שמפרסם הלמ"ס.
פרק ג', סעיפים 8 עד 22. בהתאם להחלטת ועדת הכנסת כל הסעיפים האלה פוצלו ולכן הם נמחקו מהנוסח ואני לא מקריאה אותם.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני יכול לנצל את זה שאין פה הרבה חברי אופוזיציה, ואני יכול לשאול שאלה אחת שמטרידה אותי. בתחשיב שלכם, באמת, כמה לדעתכם חסר בשירות לתושב בגביית הארנונה? זאת אומרת, האם אתם חושבים שזה 700 שקלים – אני לא סתם שואל, זה עלה פה קודם – או 600 שקלים? לצורך העניין – 2,000 חלקי ארבע נפשות, זה 500 שקלים.
צחי דוידי
¶
אני גם אנצל את זה שאין פה הרבה אנשים, חברי אופוזיציה או קואליציה. שאלת מהו סל השירות לתושב היא משולש הברמודה של השלטון המקומי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא, אני שואל על שירות מינימלי. את זה אני יודע, אני מכיר את זה. את זה אנחנו מכירים, לא על זה שאלתי. אני רוצה לשאול אותך כאוצר: איך אתה רואה רשות? כמה כסף היא צריכה ל-10,000 תושבים לדעתך?
צחי דוידי
¶
בעיניי לא יכולה להיות תשובה. אני כן אנצל את ההזדמנות להגיד שחלק מחוסר היכולת לתת תשובה הוא כי בצדק גמור ראשי ערים מסתכלים זה על זה, ותושבים מסתכלים זה על זה, ומה שסביר היום ברשות שיש לה תעסוקה במרכז הארץ, רשות 20 קילומטרים ממנה רוצה אותו דבר.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני מבין את זה, יש רשויות שמוציאות 700 שקלים ויש שכרגע 5,000 שקלים לחינוך. אנחנו מכירים את זה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
בעזרת השם, מחר בצוהריים תהיה לך הפסקת צוהריים, לא לפני מחר בצוהריים. אני אומר לך מראש, לא תהיה לפני מחר בצוהריים.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
לא, זה הכול היה - - - זה גם היה בקריאה של חמש דקות, לא היה זמן של הפסקה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא, אמרתי 12:30, אמרתי 12:30.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא הודעתם אחר כך מתי מתחילים.
שקד כסלו
¶
"פרק ד': שונות
תחולה לגבי רשויות 7. (א) רשות מקומית ביהודה ושומרון תהא זכאית
מקומיות ביהודה להקצאה מהקרן לפי סעיף 5"
ושומרון
שקד כסלו
¶
נכון. יש כאן שיבוש, זה צריך להיות "לפי סעיף 5": "כאשר מכל סכום שהקרן מעבירה לרשות מקומית כאמור, ינוכה סכום ההפרשה לפי סעיף 7"
עכשיו סעיף 6.
"וזאת עד לתקרת הסכום שהוקצה לה באותה שנה, והכול בשינויים המחויבים."
שקד כסלו
¶
בוודאי. יש שני טעמים למודל השונה שיצרנו לגבי יהודה ושומרון.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - - הרשויות הערביות במצב קשה ו - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני אתן לך לדבר.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא, שאלה. אני שואלת שאלה.
שקד כסלו
¶
יש שני טעמים למודל השונה הזה, שבבסיסם גם זה שצריכים להתייחס ליהודה ושומרון במפורש והם לא חלק מהמודל הכללי, הם לא עוד רשות מקומית. על יהודה ושומרון חלים דינים אחרים, חל עליהם גם הדין הבין-לאומי. בגלל היבטים שונים בדין הבין-לאומי - - -
שקד כסלו
¶
בגלל היבטים שונים בדין הבין-לאומי ולאחר שיח עם הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים לגבי הנושא, הבנו שהעברה של כספים מרשויות מקומיות ביהודה ושומרון לתוך הקרן, מעוררת קושי. מעוררת קושי באותם היבטים של הדין הבין-לאומי.
שקד כסלו
¶
אם תרצו שיתייחסו לזה במפורש, נבקש שהרפרנט הרלוונטי שמתייחס לנושא יתייחס לדברים. זה מה שאני יכולה לומר כרגע.
שקד כסלו
¶
אסיים את ההסבר. זה טעם אחד לדברים. טעם שני הוא שלמעשה גם דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון שונים. כלומר לרשויות המקומיות אין את השליטה בהיתרי הבנייה כפי שיש לרשויות מקומיות בתוך - - -
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
זה לא משנה, הם מקבלים היתרים - - -
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא, אני רוצה להבין כי גם ביישובים הערביים אין שליטה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אסביר מה אין להם ומה יש להם, מכיוון שהייתי ראש רשות ביהודה ושומרון והייתי ברשות מקומית 17 שנה, ביהודה ושומרון.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לפני 10 שנים בירושלים. לכל אלה שאמרו לי שאני לא יודע מה זה שלטון מקומי. הייתי 17 שנה. היתרי בנייה יש להם. יש מצבים מסוימים שמעכבים להם את האפשרות לתת היתרי בנייה מסיבות מדיניות, זה נכון.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
יפה אמרת.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
למה משנה הסיבה? גם בחברה הערבית יש לנו בעיות לקבל היתרים, כבוד היושב-ראש.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אבל כמו שביקשה היועצת המשפטית, שמשרד המשפטים יתייחס ל - - - כי זה עלה פה הרבה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד היושב-ראש.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אימאן ח'טיב רצית לשאול משהו, כן.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כן, אני רוצה להמשיך את השאלה הזאת. גם לרשויות המקומיות יש חסמים מובנים, הם לא יכולים להוציא היתרים. זה לא שהם לא רוצים, זה לא שהם לא צריכים – זו עובדה קיימת, הם לא יכולים. למה אֵיפָה וְאֵיפָה? נשמח לשמוע כולנו.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
רגע, אני אשמח. אני רוצה גם לקבל את התשובה של משרד הפנים לעניין כל ההוצאה, איך מקימים את הקרן והכול: לאן הולכים אחר כך התקציבים? איך בעצם מחלקים אותם אם הקרן לא מוקמת? אלה תשובות שהם צריכים לתת לנו, גם משרד המשפטים וגם משרד הפנים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אמר יושב-ראש הוועדה, גם אתמול, בהינתן שנגיע להצבעה על מה שלא פוצל נראה: במה שפוצל – במה יש צורך להכניס, או פתרון אחר, משפטי. וזה מה שיוקרא. לא יצביעו על משהו בלי שיוקרא. אני מודיע לך.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אבל גם אם לא מכניסים משהו מחדש, המשמעות של הוצאת החלק הזה מסעיפי החוק, יש לה משמעות על כלל החוק.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הוציאו אותם טכנית בוועדת הכנסת, מחוק ההסדרים. זה לא אומר שהוציאו אותם מהוועדה, הם בוועדה. עוד לא הקריאו אותם, זה הכול, הם בוועדה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו מבקשים להבין מה המשמעות של זה. מה המשמעות של זה כשאתה מפצל את החוק, זה לא נמצא כרגע בתוך החוק.
שקד כסלו
¶
בעמוד 18 הקראנו את סעיף קטן (א) של סעיף 7. סעיף קטן (ב) אינו רלוונטי, מאת שמחקנו את כל הסעיף שהתייחס לשינוי כללי ההקצאה לשנת 2029 ואת הפרק של מועצת הקרן. לכן אני עוברת לסעיף קטן (ג) שכרגע הוא יהפוך להיות סעיף קטן (ב):
שקד כסלו
¶
עמוד 19: (ב) "בסעיף זה, "רשות מקומית ביהודה ושומרון" – מועצה אזורית המנויה בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה ושומרון)(מס' 783), התשל"ט–1979, ומועצה מקומית המנויה בצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה ושומרון)(מס' 892), התשמ"א–1981, שבתחיקת הביטחון."
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא, זה לא מה ששאלתי. עוררתם את הקושי המשפטי לגבות ביהודה ושומרון עבור הקו הירוק. את הקושי המשפטי הבין-לאומי, מכיוון שלצערנו הרב, החוק הישראלי עדיין לא חל ביהודה ושומרון. אבל האם בתוך יהודה ושומרון אתם לא יכולים לעשות התחשבנות?
ניר ברטל
¶
נעים מאוד, אני ראש מועצת אורנית ביהודה ושומרון. בעצם מה שאתה מציע זה לעשות קרן יהודה ושומרון. שכל הרשויות מיהודה ושומרון שצריכות להפריש, יפרישו אליה. ממנה, קודם כול ישולם לרשויות ביהודה ושומרון. אם יהיה חסר, ייקחו מהקרן של ישראל הקטנה.
קריאה
¶
גם אני חושב שהוא לא יזרום עם זה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הכול פה מתנהל לפי שר האוצר, גם אתה כביש על יד ג'סר א-זרקא, גם אותו דבר.
חיים ברוידא
¶
כבוד היושב-ראש, כבוד היושב-ראש, אתה גם היית ראש רשות. עזבתי היום את רעננה בשעה 07:00, כדי לבוא ולהגיד כמה משפטים. אני יושב פה שעות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אין לי אפשרות. אני רוצה לסיים את ההקראה כבר שעתיים ויש פה ניסיון - - - אני אסיים את ההקראה, יכול להיות שזה ייקח עוד - - -
שקד כסלו
¶
בגלל שגם אותו תמריץ של עידוד בנייה למגורים חל לגביהם באופן מוגבל, כלומר שוב כפי שציין ממלא מקום יושב-ראש הוועדה. דיני התכנון והבנייה שונים ביהודה ושומרון, יש עוד הגבלות מדיניות על הוצאת היתרי בנייה. מהטעם הזה אותו תמריץ של עידוד בנייה למגורים לא חל עליהם, לפחות לא במלואו. לכן סברנו, זה ונוכח ההיבטים הבין-לאומיים, שכן, ה - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
כן, ביקשנו שיופיע נציג משרד המשפטים, מיוחד לעניין הזה, שיבוא.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ויתייחס לאותה סיטואציה ביישובים הערבים, שלא יכולים להוציא היתרי בניה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
יש לנו פה עוד ממש שתי שורות, אנחנו לקראת הסוף ואני אתן לך לדבר.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא, אני מבקשת את זה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
את תקבלי, עוד כמה דקות תקבלי.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא, אני ביקשתי ממנה משהו, שתביא הסבר גם לגבי הרשויות הערביות שלא יכולות להוציא היתרי בנייה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
בגלל שאין שם תב"ע, כן. פה מדובר על רשויות שיש להן תב"ע ולא נותנים להן להוציא היתרי בנייה. זה שונה, אבל זה בסדר.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
עוד יותר גרוע.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
נכון. יש להם תב"ע ולא מאפשרים להם להוציא היתר בנייה. תעשו תב"עות, למה לא מוציאים תב"עות? אבל נדבר על זה עוד. אני בעד, את יודעת שאני בעד הסיפור הזה. כן, תמשיכי בהקראה. יש פה נציגות היועצת המשפטית? היא פה? בסדר, תמשיכי.
שקד כסלו
¶
סעיף 8: "דוחות שנתיים 8. השרים יגישו דוחות שנתיים על פעולות הקרן,
תקבוליה והוצאותיה, בין היתר לעניין כל רשות מקומית, לוועדת הכספים של הכנסת ויפרסמו אותם באתר האינטרנט של משרד הפנים."
הסעיף הזה - - -
שקד כסלו
¶
סעיף 8 בעמוד 19. הסעיף הזה היה במקור בחלק שפוצל. בחלק של מועצת הקרן שפוצל. הכנסנו אותו לכאן עם התאמות וביחס לבקשה של הייעוץ המשפטי לוועדה התייחסנו גם באופן ספציפי לכל רשות מקומית.
שקד כסלו
¶
אין פה זמן. אני שוב אומרת: אלה צריכים להיות דוחות שנתיים. המענקים מחולקים ב-1 לדצמבר, זה המועד האחרון. זה ייגזר מזה, המועד שבו יגישו את הדוחות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תרשמו איזושהי התייחסות למתי, כי בעצם זה יכול להיות על 20230, על 2025, כי לא כתוב. תתייחסו.
שקד כסלו
¶
סעיף 9: "ביצוע ותקנות 9. השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים
להתקין תקנות לביצועו.
"תחילה 10 . תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר
2024)."
שקד כסלו
¶
סעיף 26 של הוראת המעבר, בגלל הפיצול של כל מועצת הקרן גם הוא נמחק, כי הוא כבר אינו רלוונטי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אתה יודע שאנחנו כאנשי השלטון המקומי בשנות ה-90 וה-2000, אתה יודע מה זה בשבילנו רעננה?
חיים ברוידא
¶
אוקיי, זה משהו אחר לגמרי. נולדתי ברעננה ואני רוצה לומר לך באמת, במלוא הכנות. היית ראש רשות מקומית ואני בטוח שאם היית ראש רשות מקומית היום היית יושב איתנו כאן בצד שלנו.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא, אמרתי את זה כשהייתי ראש רשות. את כל מה שאני אומר פה היום אמרתי כשהייתי ראש רשות, בכל כינוס, לאומי ובין-לאומי. אני יכול לתת לך הרצאות שנתתי ב-2002.
חיים ברוידא
¶
כבוד היושב-ראש, אני רוצה לומר לך שלצערי הרב, בעוד שלוש שנים נשב פה ונשאל איך צריך לעזור לעיריית רעננה ואיך יכול להיות שעיריית רעננה בפרק זמן כל-כך קצר עשתה את השינוי. הפכנו להיות למחלבת כספים: 21 מיליון שקלים בשנה, למשך עשר שנים, אנחנו אמורים לשלם עכשיו לרכבת התחתית; אנחנו מתחילים לשלם על בתי ספר, על בניית כיתות לימוד, על בניית גנים, על הכול. על רווחה. לא נוכל לעמוד בדברים האלה.
רק לסבר את אוזנך, ברעננה 6,274 איש מוכרים ברווחה, עוד כ-2,700 לא מוכנים להיות בתוך הסטטוס הזה. אנחנו מטפלים בהם מדי יום. אני יכול לומר לך יותר מזה, שבתו של היושב-ראש שנמצא פה – הוא לא נמצא פה כרגע, כן? הקודם – היא מורה בבית ספר של-60% מהתלמידים שלו אנחנו מעבירים מדי יום שישי אוכל, מזון הביתה. לא נוכל לעשות את הדברים האלה.
אם אתם לוקחים היום רשויות "חזקות", ובסופו של דבר תיקחו מאיתנו את הכסף, לא נצליח להגיע למקומות האלה. אני אומר את זה וחיכיתי את כל השעות רק לומר את הדברים, שיהיה פה משהו מוקלט. מה שאנחנו נעבור ומה שייעשה פה בעקבות החוק הזה, ההחלטה הזאת היא בכיה לדורות, נידרש לשנות אותה. תודה רבה לך.