פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



12
ועדת הכספים
07/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 122
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ט"ז באייר התשפ"ג (7 במאי 2023), שעה 10:30

פרק כ' (רשויות מקומיות), רק הסעיפים הבאים שבסעיף 79: 4-1, 6(ד) עד (ח), 22-8, 26-24 (בעניין הקמת הקרן ומועצת הקרן להרחבת ההשקעה בתושב) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
שרן מרים השכל
אימאן ח'טיב יאסין
נעמה לזימי
יונתן מישרקי
משה סולומון
חוה אתי עטייה
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
מיכל שיר סגמן
עאידה תומא סלימאן

ששון גואטה

שקד כסלו - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

ידידיה גרינוולד - רפרנט פנים באג"ת, משרד האוצר

רותם ברמלי - רכז שלטון מקומי באג"ת, משרד האוצר

שחר פרלמוטר - עורך דין בלשכה המשפטית, משרד הפנים

גליה כהן - מנהלת תחום בקרה, תקצוב ופיתוח, משרד הפנים

ד"ר יוסף בנישתי - מנהל אגף בכיר בקרה וכלכלה, משרד הפנים

נעמה רוט - עו"ד, משרד המשפטים

איתן עטיה - מנכ"ל פורום ה-15

חיים ביבס - ראש עיריית מודיעין מכבים רעות ויו"ר מש"מ

עמיחי דרורי - מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי

איציק אשכנזי - מנכ"ל מרכז השלטון האזורי

הדסה אלמוג - כלכלנית מרכז השלטון האזורי

מירה סלומון - מרכז שלטון מקומי

שלום בן משה - ראש עיריית ראש העין

מאיר מדר - ראש העין

יאיר רביבו - ראש עיריית לוד

זיו דשא - ראש מועצת זכרון יעקב

יהודה אלבוים - ראש מועצת בית אריה-עופרים

מנחם לייבה - מנכ"ל, עיריית תל אביב-יפו

שמואל זינגר - עוזר ליועמ"ש, עיריית תל אביב-יפו

משה גילצר - גזבר, עירית תל אביב-יפו

חני גולדשטיין - גזברית, עיריית פתח תקוה

אור גרינפלד - חבר מועצה, עיריית מודיעין

עופר בן אליעזר - ראש המועצה המקומית רמת ישי

רותם ידלין - ראשת מועצה אזורית גזר

מבשרת נבו - שדלנית, מרכז השלטון האזורי

שגית אפיק
שלומית ארליך
תמר בנתורה

טמיר כהן

יפעת קדם



רשימת האורחים מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


פרק כ' (רשויות מקומיות), רק הסעיפים הבאים שבסעיף 79: 4-1, 6(ד) עד (ח), 22-8, 26-24 (בעניין הקמת הקרן ומועצת הקרן להרחבת ההשקעה בתושב) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. בדיון הקודם היה מדובר על הקמת צוות שינסה להגיע להסכמות. הצוות שכינס אופיר כץ יחד עם ראשי הרשויות ועם אנשי האוצר הגיע להסכמה שהחלק שלא פוצל, החלק שנמצא בוועדה, יידון כאן בוועדה - יכול להיות שנצטרך אחר כך לעשות בו שינויים, אבל לא בטוח - והחלק השני ימשיך להיום נדון רק אחרי ההסכמה איתם. ההסכמה הייתה להוריד - -

את החלק השני שלא בחוק ההסדרים.

הוא נמצא בוועדה, אבל הוא לא בחוק ההסדרים. הצוות התחיל לשבת על מנת לנסות הגיע להסכמות.

מי בצוות?

שר האוצר.

רביבו גם בצוות?

לא, גם אין מהקואליציה.

אופיר כץ הוא מהחלל?

אולי יושב ראש האופוזיציה ייכנס לדיונים האלה כשיהיה לו זמן.

זו החלטה לגיטימית לא לשתף את האופוזיציה. בואו נראה מה יצא מזה.

ולדימיר, אל תגיד את זה.

למה?

בגלל שזה לא נכון.

ולדימיר, אם סמכת עד עכשיו על חיים ביבס, ראש העיר שלך, תמשיך לסמוך עליו.

אני בעד, הכל בסדר.

זה לא שאנחנו עוצרים את שר האוצר עם התכנית שלו. זה לא כמו שאני עושה ישיבה של ועדת הכספים והאופוזיציה בפנים.

כדי להגיע להסכמות צריך גם אופוזיציה.

יכול להיות שלא. שיגיעו להסכמות בתוך הקואליציה ואז נראה מה יצא מזה.

לי אמרו שביבס מייצג גם את האופוזיציה וגם את הקואליציה, שהוא השלטון המקומי של כל ראשי הרשויות.

ינון, אני לא שואל מי מייצג את מי, אני רוצה שיגיעו להסכמה. אם יגיעו להסכמה רק אם ייקחו מישהו מהאופוזיציה, אני אדרוש שייקחו מישהו מהקואליציה. בינתיים זה לא עומד שם, בינתיים זה ויכוח עם שר האוצר. אני מאז ומתמיד תומך בכל חוק שבא לצמצם פערים. הפערים הם בעיה גדולה. יש פה חוק שהמהות שלו זה צמצום פערים, רק הוא לא נכון בגלל שיש בו הרבה בעיות - פתאום מתברר שיש רשויות חלשות שצריכות לשלם.

יש גם שכונות ותיקות בפריפריה חברתית שלוקחים מהן משאבים.

הם צריכים להגיע להסכמה גם על האחוזים שהם מעבירים וגם על זה שצריך להוסיף לחוק את העניין של המצב הסוציו אקונומי ועניינים נוספים. משרד האוצר, נא להציג את החוק.

שר האוצר וצחי הסבירו בדיונים הקודמים על החשיבות המאוד משמעותית של הצעת החוק הזאת לשוק הדיור ולצמצום הפערים בין הרשויות המקומיות שנובעים בעיקר מהכנסות מארנונה עסקית. מוצע להקים פה קרן ארנונה ארצית שתהיה בשליטת השלטון המקומי ואליה יפרישו כלל הרשויות המקומיות בארץ אחוז מסוים מהגידול בהכנסות שלהן מארנונה עסקית. אם בשנת 2022 רשות x הכניסה מארנונה עסקית מיליארד שקל וב-2023 היא עלתה למיליארד 100, מתוך ה-100 מיליון שקל האלה שנוספו לה באותה שנה אחוז מסוים יעבור לקרן. איך האחוז הזה נקבע? יש ארבע מדרגות בהצעת החוק, 10%,20%,35% ו-49%, כשהחלוקה לכל מחלקה נקבעת לפי ההכנסה מארנונה עסקית לנפש באותה רשות מקומית, שזה מייצג את המדד לעושר של הרשות המקומית והיכולת שלה להגדיל את תקציבה.

כמה קרן כזאת יכולה להכניס בשנה?

זה תלוי בגידול שיש בארנונה העסקית. אנחנו הסתמכנו על נתוני עבר.

כמה זה לפי החישובים שלך?

מדובר על בסביבות 200 מיליון שקל בשנה. הקרן נותנת מענק של 2,000 שקל על כל היתר בנייה למגורים שרשות מוציאה, כשהמשמעות של ה-2,000 שקל האלה היא העלאת ההכנסה מארנונה למגורים בכ-40% לרשות.

איך החישוב הזה נעשה? אני מנסה לעשות את החישוב הזה למגזר הדרוזי ולא מצליח.

הממוצע הארצי של הארנונה למגורים הוא 52 שקלים למטר. 2,000 שקל ביחס ל-5,200 יוצא כ-40%. ה-2,000 שקל מענק זה כאילו העלית לרשות ב-40% את הארנונה למגורים. זה יתמרץ רשויות מקומיות לבנות למגורים - היום מנגנון התמריצים אומר לה הפוך - וגם יצמצם פערים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש רשויות שאין להן בכלל אפשרות לבנות. אנחנו יודעים שבחברה הערבית אין אפשרות של בנייה.

זה נכון שהיקפי הבנייה בחברה הערבית בשנים האחרונות לא היו מאוד משמעותיים, אבל אנחנו רואים שינוי מגמה מאוד משמעותי בעקבות הותמ"ל. נתוני התכנון עלו מ-19,000 יחידות דיור ב-2016, ל-42,000 יחידות מתוכננות ב-2019.

לכמה מתוכן יש היתר?

הפוטנציאל לבנות למגורים עלה מאוד בשנים האחרונות, בעיקר בגלל הותמ"ל. גם בהיתרים אנחנו רואים גידול – מ-3,200 היתרי בנייה בכל החברה העברית ב-2019, לכמעט 6,000 ב-2022. אנחנו רואים מגמה של גידול מאוד משמעותי בהתחלות הבנייה בחברה הערבית, ומצפים להמשך המגמה בגלל שהמלאי התכנוני גדל מאוד בשנים האחרונות. לחברה הערבית אין כמעט ארנונה עסקית.

שם הבעיה.

הפוך - בגלל שאין להם ארנונה עסקית, הם יקבלו יותר.

אנחנו משקיעים משאבים ב-550, ואתם מכירים את זה, לסבסוד פיתוח של אזורי תעשייה בחברה הערבית, לעידוד השקעות. הכלל פה בחוק אומר שמי שבונה הרבה למגורים ואין לו הרבה ארנונה עסקית ירוויח מהקרן, לכן החברה הערבית הולכת להרוויח. אפשר להגיד שזה לא מספיק, אפשר להגיד שצריך יותר, אבל החברה הערבית מורווחת מהצעת החוק הזאת.

מדברים על ארבעה מיליון שקל בשנה לכלל הרשויות.

למועצה אזורית גזר ולרמלה יש אזור משותף. אתה רוצה לקחת ממנה 49%?

תלוי באיזו מדרגה היא נמצאת. היא לא נמצאת ב-49%.

מועצה אזורית גזר רק תיפגע, כי אין לה הרבה היתרי בנייה. בצעד הזה אתה מרסק את המועצות האזוריות.

כמה אזורי תעשייה יש לה?

המטרה של הצעת החוק הזאת היא לשנות את מערך התמריצים ברשות. הציפייה היא שכתוצאה מהחוק הזה רשויות יבנו יותר למגורים.

אני חושב שהקרן הזאת תסייע מאוד לרשויות ולמועצות שהיכולת שלהן לייצר כסף מעסקים, שזה מה שמחזיק עיר, היא כמעט אפסית. יש מקומות שיש להם עסקים והם יכולים להתפתח, יש מקומות שאין להם בכלל אפשרות.

הקרן הזאת הולכת להיות חוץ תקציבית לחלוטין, אי אפשר יהיה להשתמש בכספים האלה אלא למטרת החוק ולמה שקבוע בחוק.

מתי הכוונה להתחיל לחלק את הקרן הזאת?

תחולת החוק היא מ-1 בינואר 2024. היו רשויות בשנים האחרונות - בעיקר בפריפריה - שחתמו על הסכמי גג ובנו הרבה מאוד יחידות דיור, כשאפשר לראות את זה בנתיבות, באופקים, בשדרות, באשקלון. הסכם הגג מתעסק בתקציב הפיתוח של הרשות, שזה אירוע אחר, זה לא קשור כרגע להצעת החוק.

הבטחתם בהסכמי הגג לשלם לכל מי שבונה, אבל בונים ואתם לא משלמים.

הסכמי הגג עוסקים בתקציב הפיתוח של הרשות המקומית. ההצעה פה גם מתמרצת ב-2,000 שקל היתר בנייה למגורים שניתן מעתה ואילך וגם נותנת מענק בסך של 1,500 שקל על כל היתר בנייה שהונפק על ידי רשות מקומית החל מ-2018.

עיר כמו לוד, עיר מעורבת, שאמורה להביא הרבה מאוד כסף מהבית, בשלוש השנים הראשונות תקבל ואחר כך תתרסק. אין פה עידוד דיור, אין פה חלוקה שוויונית, יש פה עוד קרן שהאוצר רוצה להכניס את עצמו. בשנת 2010 נתנו במשך שלוש שנים 150 מיליון שקל לטובת צמצום פערים. אנחנו גם הכנסנו פנימה 450 בשיתוף פעולה שלנו עם האוצר.

אני רוצה להתייחס רגע לסיפור של יהודה ושומרון. ביהודה ושומרון המצב המשפטי הוא קצת שונה - אי אפשר להעביר כסף מיהודה ושומרון לתוך שטחי הקו הירוק. לרשויות ביהודה ושומרון אין כמעט ארנונה עסקית, לכן גם יהודה ושומרון מרוויחות ברמה המקצועית. המודל ביהודה ושומרון אומר שאנחנו מקזזים לרשויות את מה שהן היו צריכות להפריש ממה שהן מקבלות.

זה לא נכון.

ככה זה כתוב בחוק. אנחנו מקזזים להן ממה שהן מקבלות.

תחיל את זה גם על המגזר הערבי.

ההסדר המשפטי ביהודה ושומרון שונה מההסדר בחברה הערבית. אנחנו מקזזים לרשויות ביו"ש את מה שהן היו צריכות להפריש, אבל בגלל שאי אפשר להעביר כסף מיהודה ושומרון לתוך הקו הירוק - -

אז תשנו את החוק גם למגזר הערבי.

ההסדר הזה נבע מצורך משפטי.

תצטרכו להחיל ריבונות.

אתה חושב שנאמין לטענה הזאת?

ההסדר ביחס לאיו"ש הוא כזה שמקזזים להן את הכסף שהן צריכות היו להפריש לקרן. הסיבה שהן אף פעם לא מפרישות בפועל לקרן, היא בגלל שעל העברת כספים מרשויות מקומיות ביהודה ושומרון לתוך הקרן יש מגבלות בדין הבינלאומי.

פתאום הדין הבינלאומי חשוב?

הפתרון הזה עוקף את הדין הבינלאומי.

מכיוון שהדינים שחלים על בנייה למגורים או לעסקים ביהודה ושומרון הם אחרים, תכנית עידוד הבנייה למגורים לא חל עליהן באותה מידה.

תחילו את זה על המגזר הערבי. מה הבעיה להחיל את זה על המגזר הערבי? תשנו את החוק ונצביע בעדו.

שני הטעמים האלה לא מתקיימים לגבי המגזר הערבי.

למה לא?

כי אפשר להעביר כסף מרשויות ערביות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ואפשר להשאיר אותן למטה.

הרשויות הערביות, בגלל המצב הכלכלי שלהן, הולכות להרוויח מהקרן הזאת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה להרוויח? אנחנו מדברים על גרושים.

לא מדובר על גרושים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו רוצים פתרון יסודי.

אני מציע שאת הכסף שאתם לוקחים מהמגזר הערבי תשאירו במגזר, ואת הכסף שאתם רוצים מיהודה ושומרון תשאירו ביהודה ושומרון.

ואז אתה לא נותן פתרון, אתה משאיר את המצב אותו דבר.

למה אתם לא פוטרים את אלה שנמצאים באשכול ארבע מתשלומי הארנונה?

פרק כ': רשויות מקומיות מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023

הרשויות המקומיות (קרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדת היצע הדיור)

השם 78. סימן זה יהיה "חוק הרשויות המקומיות (קרן להרחבת ההשקעה בתושב
ולהגדת היצע הדיור), התשפ"ג-2023.

סעיפי 79. ואלה סעיפי חוק הרשויות המקומיות (קרן להרחבת ההשקעה בתושב
החוק ולהגדלת היצע הדיור), התשפ"ג-2023;


כאן אנחנו מציעים שאחרי שיצביעו על כל חוק ההסדרים, הפרק הזה, סימן א', יצא ויעמוד כחוק עצמאי, לא בתוך חוק ההסדרים.

זה הופך להיות חוק בזכות עצמו.

מה המשמעות?

הרבה הסדרים לאורך השנים נחקקו בתוך חוק ההסדרים, כמו כל הנושא של הארנונה, ואז היו צריכים ללכת ולחפש בסוף חוקי ההסדרים את אותם פרקים שהיו אמורים להיות חוקים נפרדים אם הם לא היו מובאים במסגרת חוק ההסדרים.

אם זה יעמוד כחוק נפרד, למה לנו להתעסק איתו בכל הבלגן של חוק ההסדרים? בואו נגמור עם חוק ההסדרים ואחר כך נתייחס לזה. אם זה עומד כחוק נפרד, למה עכשיו?

אנחנו עדיין סבורים שראוי שהוא יהיה חלק מהתכנית הכלכלית, כדי שניתן יהיה בקלות לאתר ולמצוא את זה בהמשך.

גם אתם מבינים שזה לא מתאים לחוק ההסדרים. אני לא חושב שפעם נתקלתי במצב שבו אתם ממליצים לקחת משהו מתוך החוק אחרי שמחוקקים אותו ולהפוך אותו לחוק ראשי ללא חוק ההסדרים.

בחוק ההסדרים הזה זה נעשה בכמה חוקים.

זו בעיה. אם תגידי לי באיזה ועדות, אני אלך לאתר את זה בכל הוועדות.

בחוק ההסדרים הקודם זה נעשה, כמו בחוק המטרו.

בגלל זה חוק המטרו עד היום מתגלגל.

לא, החלק הראשון אושר.

"פרק א': מטרה והגדרות

מטרה 1. מטרתו של חוק זה להקים קרן שתסייע לרשויות המקומיות להרחיב
את ההשקעה בתושביהן ולקלוט תושבים חדשים, לצמצם את הפערים
הכלכליים ביניהן ותעודד אותן להגדיל את היצע הדיור בתחומן.

הסעיף הזה פוצל וגם לא פוצל.

מה זאת אומרת?

זה כמו שרוצים לקחת מתוך חוק ההסדרים חוק ולעשות חוק ראשי.

יש כמה סעיפים, כמו המטרה והתקנת תקנות, שאמרנו שבהתאם למה שיהיה בדיון נצטרך להחליט האם זה נשאר בפנים או בחוץ. זה מהסעיפים שנמצאים גם בפנים.

סעיף המטרה, כמו שהצגנו בהרחבה בדיונים האחרונים, נועד לתמרץ בנייה למגורים על ידי הקמת קרן שממנה יהיו הקצאות כספים לרשויות מקומיות שיתנו היתרים לבנייה למגורים. המטרה היא גם תמריץ לבנות למגורים וגם צמצום הפערים הכלכליים בין הרשויות המקומיות.

אני בעד לתמרץ דיור, אני בעד כמה שיותר דיור, אבל האם כשמוסיפים לעיר מסוימת עוד דיור – נניח שמוספים 3,000 יחידות דיור – מוסיפים גם מקומות עבודה?

כשתב"ע מתכננת שכונה חדשה, היא גם מוסיפה שטחי משרדים, שטחי מסחר, שטחי תעשייה. הבעיה העיקרית, וגם הצגנו אותה בדיון הקודם, זה שמערכת התמריצים שקיימת היום מביאה לכך שיש עודפים מטורפים בשטחי משרדים מתוכננים בכל המחוזות בארץ.

איפה?

שטחי התעסוקה והמשרדים נקבעים בתכנון של אותה שכונה. אם מוסיפים לה 100,000 מטר משרדים, זה מה שיוכל להתפתח שם. המדינה משקיעה הרבה מאוד כסף בפיתוח אזורי תעשייה בפריפריה. מערך התמריצים היום הביא לכך שהתכנון למשרדים ולתעסוקה הוא לא בהתאם לצורכי התעסוקה של התושבים באזור אלא יותר בהתאם לצורך הפיננסי של אותה רשות - את זה אנחנו רוצים לתקן.

אתם בעצמכם הבאתם והראיתם לנו את הגרף של תל אביב. אתה זוכר כמה אנשים שהם לא תושבי תל אביב באים לעבוד בתל אביב?

כן.

כמה? 65%?

63%.

מה זה אומר? שלאנשים שגרים בפריפריה של תל אביב אין מקום עבודה.

במודיעין זה שונה.

בנוף הגליל יש תנופה של בנייה. אתה יודע למה יש שם עדיין דירות שלא מצליחים לאכלס? כי אין עבודה.

אתם רוצים שהמדינה לא תיצור שום תעסוקה בפריפריה.

זה ממש לא נכון, זה בדיוק הפוך.

אתם רוצים יותר בנייה במרכז. אנשים לא יגיעו לא לפה ולא לפה, כי אי אפשר לבנות בלי תעסוקה.

המדינה משקיעה הרבה מאוד כספים בתכנון ובפיתוח אזורי תעשייה. משרד הכלכלה מסבסד את זה ורמ"י נותנת הנחות בקרקע. מה שהצעת החוק מבקשת לעשות זה למנוע את הצורך בתכנון עודף של שטחי משרדים ותעסוקה.

בוא תחשוב איך אתה מגביל את אלה שיש להם עודף, שמביאים הכל מבחוץ, ותחזק - -

אנחנו מפתחים אזור תעסוקה משותף לחוף כרמל, זיכרון יעקב, ג'סר ופוריידיס. 30% מהארנונה הולכת לג'סר ולפוריידיס מתוך ועדה גיאוגרפית. אנחנו, לפי הטבלאות, צריכים להעביר 35%, מה שאומר שגם אותם ישובים שאמורים לקבל עזרה ייפגעו. אני לא מבין את ההיגיון כאן.

מהסיפור של לוד אפשר להבין כמה הרציונל גאוני, כמה צריך אותו, וכמה הפתרון לא נכון. לא יכול להיות שתל אביב הגדולה, עם המיליארדים שלה, ואני מברך על זה, מעולם לא נתנה שקל לאף אחד ודווקא הרשויות הפריפריאליות הן אלו שמחלקות כל הזמן. אם העיר לוד, שכולם מכירים את המורכבות שלה, שכולם יודעים שהיא סוציו אקונומי ארבע ויש לה בעיות ביטחון, תצטרך בעוד ארבע, חמש שנים לשלם 30 מיליון למדינה, משהו פה כשל בנוסחה.

על זה אנחנו יושבים.

כשלוד יצאה למהלך של לבנות 30,000 יחידות דיור – זאת העיר שבונה הכי הרבה בישראל היום - בא משרד הפנים והתנגד להסכם הגג. מה, נפלתם על הראש? אתם נותנים לעיר הזאת לחזור לוועדה קרואה עוד פעם? משרד הפנים התנגד להסכם הגג, עד שהרגענו אותו, אמרנו לו: תקשיב, אנחנו הולכים לבנות אזור תעשייה מטורף שיחזיק את ה-30,000 יחידות דיור. כדי להקים את אזור התעשייה עשינו שותפות עם שדות דן. אנחנו הולכים לתת להם 100 מיליון כל שנה. אין רשות פה, לא עשירה ולא עתידית, שהולכת לשלם כל שנה וכל החיים למועצה לידה 100 מיליון. הבנו שאם ייכנסו 400 מיליון ו-100 ניתן, יישארו 300 מיליון כדי להאכיל את הפיות של 30,000 יחידות הדיור. מה עושים עכשיו? אומרים - מה-300 מיליון ניקח 35%. מה, נפלתם על הראש? לתל אביב יש את הים שהיא לא מחלקת להם, יש את גבעתיים שהיא לא מחלקת להם. צריך שתל אביב תחלק, תכניס יד. פעם אחת שהאוצר יגיד: אם אני רוצה למלא בקופה 300 מיליון, 400 מיליון, אני אדאג להביא את הכסף הזה. איך? על ידי כך שכל אחד יישא בנטל, ולא בצורה של 50%, 35%.

אין שום קשר בין מכרזים שיוצאים לבנייה של בתים ודירות, שאז למשרד השיכון יש מוטיבציה לעשות את זה וגם עושה את זה בהצלחה רבה מאוד, לבין המכרזים שיוצאים לשיווק. אני בניתי עד עכשיו 11,000 יחידות דיור שכבר מאוכלסות. השיווק למסחר של 90,000 יצא באיחור של ארבע שנים. למה? מכיוון שמי שקובע את השיווק זה המינהל. לפני 20 שנה חילקו אצלי שטח של 1,000 דונם לאדם פרטי, כשרק כעבור שנים הוא התחיל לבנות. אני בניתי על זה שבזמן מסוים הוא יתחיל לשלם ארנונה.

נראה שיש כאן הפרד ומשול בין האוצר לשלטון המקומי. אני חושב שכל רפורמה צריך לעשות בהידברות, לא ככה בחטף.

יש הידברות עכשיו.

שמעתי דיון רחב על הארנונה העסקית כהכנסה מאזורי תעשייה ותעסוקה גדולים. אצלנו במודיעין יש עסקים קטנים רבים שאנחנו צריכים להשקיע בהם חזרה, בטח בתקופה הקצת בעייתית הזאת שהכל עולה, לא שהארנונה שלהם תשמש לתמריצים או תלך לרשויות אחרות. אם רוצים לייצר פתרונות, צריך להשתמש ביכולות של השלטון המקומי, של האנשים שיושבים פה, לא לרוץ. אני חושב שצריך להסתכל על זה אסטרטגית.

אנחנו יושבים יחד.

בנוסח שהוקרא דובר על כך שהמטרה של החוק היא להקים קרן. עצם הקמת הקרן פוצלה בהחלטה שדובר בה בוועדת הכנסת מהחלק שעובר במסגרת חוק ההסדרים, לכן להקריא נוסח שמדבר על מטרה של הקמת קרן זה לא בהתאם להחלטה. הייעוץ המשפטי של האוצר ציין מפורשות שיש נושא שפוצל ויש נושא שלא פוצל, אבל הנוסח שהוקרא לא יכול לעבור כפי שהוא. אין, לדעתנו, דרך לדבר על סעיף מטרה במסגרת החלק שנשאר בחוק ההסדרים.

אם אתם רואים שזה נעשה בצורה לא מקצועית כך שצריך לבוא ולשנות את הנוסחה, בואו תפצלו את כל החלק מחוק ההסדרים.

הגדרות 2. בחוק זה –

"הוצאות התפעול של הקרן" – תשלומי גמול והחזר הוצאות לחברי
מועצת הקרן, תשלומי שכר לבעלי תפקידים בקרן, וכל הוצאה אחרת
של הקרן הנדרשת לביצוע מטרותיה לפי חוק זה;

הסעיף הזה בטוח יצא.

ההגדרה הזאת רלוונטית בחלקה.

כשאת מדברת על כל הוצאה אחרת של הקרן הנדרשת לביצוע מטרותיה לפי חוק זה, מה הכוונה?

אם למשל עושים כל מיני הסכמי רכש שנדרשים. הרעיון הוא שהקרן תממן את עצמה. גם את ההקצאות לרשויות המקומיות היא תממן וגם את כל התפעול של הקרן ניתן יהיה לממן מתוך הקרן.

במטרה להגביר את העצמאות של הקרן.

כמה מתוך הקרן ילך לתפעול הקרן?

יש מגבלה על הוצאות התפעול?

אין מגבלה על הוצאות התפעול. ההנחה היא שהתגמול יהיה מינימאלי, כי נציגי הממשלה לא מקבלים תגמול על השתתפותם במועצת הקרן. גם נציגי השלטון המקומי, אם הם מקבלים שכר מהרשות המקומית שבה הם מכהנים, לא צריכים לקבל תגמול. התגמול הוא בעיקר לנציג הציבור.

לא נכון יותר להגביל את זה כמו בעמותות?

כתבנו שזה יהיה לפי הנחיות של החשב הכללי. הוא קובע תעריפים.

"יחידת דיור שנוספה" – יחידת דיור שניתן היתר לבנייתה בשנה מסוימת,
אשר מגדילה את מלאי יחידות הדיור ברשות המקומית ביחס לשנה
הקודמת, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

כמה זמן זה לוקח עד שזה מתעדכן בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה?

יש פרסום, אם אני זוכר נכון, אחת לרבעון. חודש או חודשיים אחרי סוף אותה שנה יש נתונים מלאים של השנה הקודמת.

ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש נתונים עדכניים שמפורסמים בפומבי.

אם זה מתפרסם פעם ברבעון - זה סביר.

מדברים על יחידת דיור שניתן היתר לבנייתה, אשר מגדילה את מלאי יחידות הדיור ברשות המקומית. האם ההגדלה מתייחסת להיתרים שניתנו או לבנייה בפועל?

הכוונה היא לומר שגם במצבים שבהם ניתן היתר חדש בגלל תמ"א 38 שנעשה, אנחנו לא נתייחס להיתר שניתן כיחידת דיור חדשה.

צריך לדייק את הנוסח. אנחנו לא בטוחים שאנחנו מסכימים עם האמירה הזאת, מכיוון שהתחדשות עירונית במקרה הזה לא תקבל תמריצים על היתרי בנייה שניתנו.

היא תקבל על יחידות הדיור התוספתיות.

אפשר לחדד את זה.

"מענקים חדשים" – מענקים בשל יחידות דיור שנוספו, שהרשות המקומית
לא הייתה זכאית בשלהן למענק בשנה הקודמת;

"מענקים חוזרים" – מענקים בשל יחידות דיור שנוספו, שהרשות המקומית
הייתה זכאית בשלהן למענק בשנה הקודמת;

שתי ההגדרות האלו יהיו רלוונטיות בסעיף של הקצאת כספי הקרן. במצב שבו אין די כספים בקרן בשנה מסוימת יהיה מנגנון של מענקים מותאמים.

אתם מדברים על 200 מיליון שקל, נכון? לאיזו שנה?

2024.

מה הערכות שלכם לגבי 2026,2027?

זה גדל בכ-200 מיליון שקל בשנה.

זה אומר שבשנת 2029 זה יגיע ל-1.6 מיליארד.

כן.

אתם מבינים מה המשמעות של זה? חיסול השלטון המקומי.

זה ממש לא נכון, כי הכל חוזר לשלטון המקומי.

אני בעד הפריפריה ובעד הישובים בפריפריה, צריך לעזור להם, רק השיטה הזאת, לצערי, לא נכונה, כי אתם תביאו לכך שבעוד חמש שנים תהיה קריסה של השלטון המקומי היציב היום.

אתם אחראים להידרדרות החינוך, להידרדרות התשתיות.

אנחנו לא חושבים ככה. תקציב השלטון המקומי היום הוא בערך 70 מיליארד שקל.

מתוך 257 רשויות קיימות יש כ-150 רשויות שהן רשויות מטרה בהגדרה, מה שאומר ש-150 רשויות מקומיות לא מצליחות לייצר כספים פנימיים משלהן.

בשביל זה יש מדינה.

אותן 150 רשויות מטרה שהן בסוציו אחד עד חמש צריכות מענקי איזון, צריכות המון כספים. באה הקרן הזאת ואומרת: בואו נייצר איזה שהוא סדר. הקרן הזאת היא קרן מצוינת, היא מאפשרת לרשויות לייצר כסף תוספתי מעל הארנונה שיש להן. אני מקבל את זה שהיא צריכה להיות מאוזנת, שהיא צריכה לראות איפה השטחים המתים שלה כדי שזה ייצר מציאות טובה יותר ולא יפגע ברשויות האחרות.

"מועצת הקרן" – כמשמעותה בסעיף 8.

ההגדרה הזאת כבר לא רלוונטית נוכח הפיצול.

"הקרן" – הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע
הדיור, שהוקמה לפי סעיף 3;

זה יהיה רלוונטי לפי החלטת הוועדה.

"רשות מקומית" – עירייה, מועצה אזורית ומעוצה מקומית,
למעט מועצה מקומית תעשייתית;

אנחנו מגדירים כאן על איזה רשויות מקומיות יחול כל ההסדר.

"שיעור העדכון" – כהגדרתו בסעיף 7 לחוק ההסדרים במשק
המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג -1992";

"השרים" – שר הפנים ושר האוצר.

אנחנו מתנגדים להכנסת ההגדרה של הקרן בחלק שלא פוצל. אמנם נאמר על ידי הייעוץ המשפטי של משרד האוצר שזה במחלוקת, אבל אנחנו מתנגדים להכניס את זה. אנחנו מתנגדים לכך שמרשימת הרשויות המקומיות מיעטו מועצה מקומית תעשייתית בכל הקשור להפרשה לקרן. רשויות מקומיות תעשייתיות הן רשויות שיש בהן אך ורק עסקים.

למה רשויות תעשייתיות בחוץ?

מועצות אזוריות תעשייתיות נועדו לעודד את העסקים באותם תחומים שבהם הם נמצאים. זה לא רשויות שהן רווחיות.

זה המועצה האזורית תמר?

לא, זה תפן ונאות חובב, רשויות מקומיות ללא תושבים, ולכן הן לא קשורות להסדר הזה. כל הקטע של היתרי בנייה הוא לא רלוונטי למועצות כאלו.

ולכן הדגשתי את החלק שמפריש כספים. בסדר שראש עיריית לוד, שיש לו אזורי חלוקה, יפריש לקרן אבל מועצה מקומית תעשייתית לא תפריש?

כשחוטבים עצים עפים שבבים. כולם מסביב לשולחן, אם זה קואליציה, אופוזיציה, ראשי רשויות מימין ומשמאל, באים ואומרים שזה לא הפתרון הנכון. חברים, אתם מקריסים את השלטון המקומי. אדוני, הרשות שלי תהפוך להיות מרשות איתנה לרשות שנשענת על המדינה. יש לכם כל כך הרבה דרכים. הרשויות במרכז לא מקבלות את רוב הקולות הקוראים שהמדינה מוציאה. אנחנו משתתפים הרבה יותר בתשלומי רווחה, בתשלומי חינוך. יזמתי פה אזור תעשייה שמכניס למדינה, שמכניס לרמ"י מיליארדים בשיווקים. את ההכנסות העתידיות אתם לוקחים מאיתנו? אנחנו בשלטון המקומי היחידים שעבדנו במשך חמש שנים, אנחנו יודעים מה אנחנו עושים. תדברו איתנו. אם כולם אומרים שמשהו פה לא עובד, כנראה שהוא לא עובד. אומרים שאנחנו לא בונים. זה לא אנחנו שלא בונים. אנחנו בונים, אנחנו מתקדמים. הבעיה היא הממשלה שעוצרת לנו בינוי של בתי ספר, שעוצרת לנו מחלפים, כבישים. אנחנו נמשיך לבנות למגורים ולעסקים אלא אם אתם תעצרו אותנו.

פרק ב': הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור

סעיף 3 וסעיף 4 פוצלו.

הקצאת 5. (א) עד שנת 2028 יחולו על הקצאת כספי הקרן ההוראות

הקרן
עד שנת (1) רשות מקומית זכאית למענק שנתי בסך
2028 1,500 שקלים חדשים בשל כל יחידת דיור
שנוספה ברשות המקומית בשנים 2018 עד
2020;

(2) רשות מקומית זכאית למענק שנתי בסך
2,000 שקלים חדשים בשל כל יחידת דיור
שנוספה ברשות המקומית משנת 2021,
החל מהשנה השלישית שלאחר השנה שבה
נוספה כאמור;

(3) הקרן תעביר את המענקים האמורים
בפסקאות (1) ו-(2) לתקציבי הרשויות
המקומיות הזכאיות, מידי שנה.

כאן מדובר בהקצאות שהקרן תעביר לרשויות המקומיות עבור כל יחידת דיור שיינתן היתר לבנייתה. בגין יחידת דיור שניתן היתר לבנייתה בשנים 2018 עד 2020 יינתן מענק בסך 1,500 שקלים חדשים.

מאיפה יבוא הכסף?

מהקרן.

אבל הקרן מתחילה רק עכשיו, ב-2024.

נכון, החוק מתחיל מה-1.1.2024. הם יקבלו בגין הדירות שהם נתנו היתר לבנייתן מ-2018 עד 2020 בשנת 2024 והלאה.

הסכום הזה צמוד למשהו?

ואם הכסף בקרן לא יספיק?

יש לכם כבר רישום של יחידות הדיור האלו?

יש נתונים.

בכמה כסף מדובר?

יש נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

צריך לדעת את הנתונים האלה, אלה נתונים חשובים. תעבירו לוועדה את הנתונים.

אין שום בעיה להעביר לוועדה.

איך זה יקרה בפועל אחרי שההצעה תעבור? איך הנתונים של הלמ"ס ייושמו בפרקטיקה?

הקרן אמורה לקבל את מספר היתרי הבנייה מהלמ"ס, כשאת מספר היתרי הבנייה האלה היא מכפילה בסכומים שמופיעים בהצעת החוק.

האם תוכלו להעביר לוועדה את מספר ההיתרים שניתנו בשנים 2018 עד 2020 לפי כל רשות מקומית?

אין בעיה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), פחת סך כספי הקרן
בשנה מסוימת מסך כל המענקים שהרשויות
המקומיות היו זכאיות לקבל באותה שנה לפי
הסעיף הקטן האמור, יחולו הוראות אלה:

(1) הקרן תעביר את המענקים במלואם
ותפחית את המענקים החדשים שהיא
מעבירה, בשיעור החס שבין סך הכספים
שנותרו בקרן לאחר העברת המענקים
החוזרים לבין סך כל המענקים החדשים
שהרשויות המקומיות היו זכאיות לקבל
לפי סעיף קטן (א);

(2) לא היו בקרן כספים להעברת סך
כל המענקים החוזרים כאמורה בפסקה (1),
תעביר הקרן רק את המענקים החוזרים
ותפחית אותם בשיעור היחס שבין סך
כספי הקרן לבין סך כל המענקים החוזרים
שהרשויות המקומיות היו זכאיות לקבל
לפי סעיף קטן (א);

אנחנו מתייחסים כאן למצב שאין די כספים בקרן כדי להעביר את כל המענקים שהקרן הייתה צריכה להעביר באותה שנה. ההצעה היא שקודם יועברו המענקים החוזרים, כלומר מענקים שהרשויות המקומיות כבר הסתמכו עליהן, שהן יודעות שהן מקבלות אותן, שהן כבר בבסיס התקציב שלהן.

איך תחלקו את הכסף בלי המועצה?

כבר לפי החוק, אם מקימים את הקרן - -

אני מסכים איתך שזה מה שכתוב בחוק, שזה מה שפיצלנו.

וממילא למועצה לא הייתה אפשרות לשנות את כללי החלוקה עד 2029 גם לפי הצעת החוק השלמה.

זו אחת הבעיות.

לרשות מקומית שמתבססת על 2018-2020 אין שום תמרוץ. האם הסברתם את זה שאין תמרוץ ולמה אתם עושים את זה?

הסברנו שיש שתי תכליות להצעת החוק. תכלית אחת היא תמרוץ בנייה לדיור ותכלית שנייה היא צמצום הפערים הכלכליים בגלל שנקלטים תושבים חדשים.

איך אתם יודעים שדווקא ברשויות האלו נקלטים תושבים חדשים? על בסיס מה אתם יודעים?

אם ניתנו היתרים ליחידות דיור, המשמעות היא שנקלטים בהן תושבים.

או שכן או שלא.

ניתן להניח.

זו אינדיקציה מסוימת.

זו אינדיקציה מאוד חזקה. אם דירה נבנית, זה אומר שמישהו יאכלס אותה.

בנוף הגליל יש לך מאות יחידות דיור קיימות שעדיין לא אוכלסו.

אנחנו לא מזהים בתמונת המקרו איזו שהיא תופעה של דירות ריקות בהמוניהן ברחבי הארץ.

הארנונה של מגורים היא לא ארנונה שבאמת מכניסה, כי ההוצאה על התושב היא הרבה יותר גבוהה מאשר בעסקי. בזה שאתה אומר שאתה מביא עוד תושבים לשם, שאתה מביא עוד דיירים אתה לא באמת מביא בשורה, כי עם כל מה שאתה נותן זה עדיין לא מכסה להן.

המטרה היא לסגור פערים.

צמצום הפערים שלך הוא אולי עכשיו, לא לטווח הארוך.

אני מדבר על לסגור פערים.

אתה תצמצם, לא תסגור.

הצעת החוק הזאת לא מתיימרת לסגור את הפערים.

השאלה גם לכמה זמן תצמצם. אנחנו לא צריכים להסתכל על שלוש או ארבע השנים הקרובות, אנחנו צריכים להסתכל על 10 השנים הקרובות, כי יש כאלה שבעוד שנתיים ייגמרו להם ה-2,000 יחידות דיור, הם סגרו את הסיפור, ואז השאלה אם הוא כן צריך או לא צריך.

הוא ימשיך לקבל את אותו הסכום.

זה לא מספיק לו, כי הבאת לו על ה-2,000 האלה ובינתיים מספר האנשים רק גדלים בתוך המשפחה. למה אתה לא נותן פר נפש?

המטרה של החוק היא לתמרץ בנייה של דירה חדשה.

מספר הנפשות בא לידי ביטוי בהפרשה של הרשויות המקומיות. אם מספר הנפשות ברשות מקומית גדל, היא תפריש פחות.

מה צפי ההכנסות של הקרן בארבע השנים הבאות? אתם מדברים עכשיו על 200 מיליון, אבל נאמר לי ש-200 מיליון זה לא המספר הנכון.

זה בהתאם לגידול בהכנסה מהארנונה העסקית בכל רשות.

תוך חמש שנים יהיה 1.6 מיליארד.

כל הסכום יחולק באותה שנה או שנשאר משהו?

השארנו מנגנון אם נשאר משהו.

אבל המטרה של הקרן היא לחלק את הכספים, לא להשאיר אותם.

המטרה של הקרן היא לחלק את הכספים.

אם רשות מקומית פעם אחת קיבלה, מאותו רגע היא מקבלת כל החיים? גם אם אין מספיק כסף בקרן, קודם כל היא תקבל?

כן, בשביל לייצר ודאות.

לא משנה אם יש לה יותר היתרים באותה שנה או אין לה, אתה מתבסס על הנתונים של 2018-2020 לנצח?

המטרה של הצעת החוק הזאת היא לתת את המענק הזה מעתה ועד עולם.

מה ההיגיון?

ההיגיון הוא לשנות את התמהיל בין עסקים למגורים. אם את לא עושה את זה לעולם - -

אבל מה אם אחרי שלוש שנים היא הפסיקה לבנות?

אתה לא יכול לשנות, זה מה שכתוב בחוק.

למה אם אתה מפסיק לבנות אתה ממשיך לקבל כסף?

הסעיפים האלה מדברים על מצב שבו בקרן אין מספיק הכנסות בשביל לממן את כל המענקים, גם את אלה שניתנו על היתרי בנייה בעבר וגם את אלה שניתנו על היתרי בנייה בשנה ספציפית. ההסדר הזה אומר שהעדיפות בתשלום המענקים תהיה להיתרים שניתנו בעבר. למה? כי חשבנו שבעיני הרשות המקומית יותר חשובה הוודאות בקבלת הכספים, לא לייצר איזו שהיא תנודתיות שבשנה מסוימת היא מקבלת הרבה מאוד כסף ושנה לאחר מכן היא לא מקבלת או שמקבלת הרבה פחות.

הם הופכים את הכסף הזה שפעם אחת רשות קיבלה לבסיס התקציב שלה, לא משנה אם היא המשיכה לבנות או לא המשיכה לבנות. אם אין מספיק כסף בקרן, אלו הרשויות שימשיכו לקבל. אם הקרן תלך ותגדל ויהיו לה יותר כספים, הם ימשיכו לבחון - -

זה לא לבחון, זה לתת.

אתם צריכים לבחון, כי אי אפשר להתבסס כל הזמן על נתוני עבר.

אם אני ראש רשות שקלטתי 100,000 תושבים חדשים, כל תושב עולה לי 2,000 שקל. אני על בסיס זה בניתי את תכנית העבודה שלי, על בסיס זה נתתי היתרי בנייה. כשאת באה אלי ב-2029, בשנה שבה שאני אמור להמשיך לתת שירות, עולים לי אותם תושבים שני מיליון שקל. החוק הזה הוא לא פרס עידוד. החוק הזה אומר שאם אתה נותן שירותים לעוד 100,000 תושבים, אתה צריך שתהיה לך יציבות לגבי התושבים האלה.

מה עם אלה שבנו שנתיים אחר כך?

אנחנו כל פעם מסתכלים על שנה מסוימת. אם באותה שנה מסוימת אין מספיק כספים בקרן, קודם כל משלמים את המענקים החוזרים שכבר השתלמו, כאשר את המענקים החדשים אנחנו מפחיתים ביחס לכמות הכסף שנשארה בקרן.

למה?

כדי למנוע את אותה תנודתיות ולהבטיח לרשויות המקומיות ודאות. אותן רשויות שאולי קיבלו פחות כי זה היה מענק חדש, בשנה שאחרי יקבלו את מלוא המענק כי זה עכשיו מענק חוזר. על כל שנה אנחנו מסתכלים בפני עצמה. זה לא שרשות שבשנה מסוימת נפגעה סוחבת איתה את הפגיעה הזאת.

למה שהמדינה לא תכניס את היד לכיס ותשלם ברגע שיש מחסור בקרן?

המטרה של ההסדר הזה היא לייצר פתרון קבע ארוך טווח, היא לייצר קרן שיודעת להתנהל בכוחות עצמה, עצמאית ולא תלויה בתקציב המדינה. במסגרת החלטת הממשלה שאישרה את הצעת החוק הזאת, הממשלה הטילה על שר האוצר לתת בכל שנת תקציב עד שנת 2029 את ההשלמה שנדרשת לקרן בשביל לעמוד באותם הסכומים.

אי אפשר לכתוב את זה?

זה אושר בהחלטת הממשלה.

אפשר לכתוב שאוצר המדינה ישפה את הקרן - -

אנחנו לא הסתפקנו בלהצהיר על זה פה בוועדה, אלא באנו לממשלה והממשלה אישרה את זה מראש. הסדרים כאלה לא נקבעים בחקיקה.

מה הבעיה להכניס את החלטת הממשלה בחוק?

כי הסדרים כאלה לא נקבעים בחקיקה ראשית.

כל דבר אפשר להכניס לחוק.

אני מבקש מהיועצת המשפטית להכניס את זה בחוק.

כל התחשיבים מראים שההפרשות של הרשויות לקרן תהיינה הרבה יותר גבוהות מאשר התקבולים, לכן האוצר לא יצטרך לשים כסף. יהיו מיליארדים שהרשויות יעבירו לקרן.

(3) העבירה הקרן מענקים מותאמים ולאחר העברתם
נוספו באותה שנה כספים לקרן, תעביר הקרן את הכספים
האמורים לרשויות המקומיות כהשלמה למענקים
המותאמים, ויחולו לעניין זה הוראות פסקאות (1) ו-(2),
בשינויים המחוייבים; לעניין זה, "מענקים מותאמים" –
מענקים שהופחתו לפי פסקאות (1) או (2) ומענקים
חדשים שלא הועברו כלל בשל הוראות פסקה (2).

האם מודיעים לגבי ההתחשבנויות והעברת הכספים? האם הרשות יודעת כמה כסף נכנס, כמה יוצא?

על החובה שלה להפריש, או על כמה יש בקרן בכל רגע נתון?

כל הודעה שהיא.

יש הודעה על כמה היא צריכה להפריש - זה בסעיף המקורות, בסעיף ההפרשות של הרשויות המקומיות. כמה כסף יש בקרן בכל רגע נתון זה לא משהו שנקבע בחוק.

למה קבעתם את זה כשלוש שנים קדימה?

בהקצאה התלבטנו בין שלושה נתונים לפיהם נקצה את הכסף, האם לפי התחלות בנייה, גמר בנייה או היתרי בנייה. לגבי התחלת בנייה וגמר בנייה הנתונים, לצערי, מגיעים מסקרים, הם לא נתונים מינהליים. נתונים לגבי היתרי הבנייה מועברים במרבית הרשויות בצורה דיגיטלית מהוועדה המקומית למדינה, לכן בעינינו הם הכי אמינים. מכיוון שהיתר הבנייה לא בא מיד עם התושב, נתנו תקופה של שלוש שנים.

האם הרשות המקומית תדע כמה היא עומדת לקבל? האם זה יהיה רק בדוחות השנתיים?

כל הנתונים שקופים. בחרנו להסתמך על נתוני הלמ"ס, כדי שכל רשות תוכל לדעת גם בלי שהקרן תעדכן אותה כמה היא אמורה לקבל כל שנה.

אחת לרבעון תדווחו לוועדת הכספים? האם הוועדה גם תראה באיזה רשויות מקומיות מדובר, או שהיא יוצאת מהמשחק מהרגע שהיא מחוקקת?

יש דיווח שנתי לוועדה.

גם כמה יש בקרן, לא רק כמה חולק.

צריך דיווח מפורט פר רשות, לא דיווח כללי.

אם החוק הזה עובר, מדובר על מהפכה, לא מדובר על פחות מזה. עם כל הכבוד לאנשי משרד האוצר ולאנשי משרד הפנים, אנחנו מפקחים על העבודה האת. אם אנחנו לא מקבלים דיווח מפורט אחת לשנה לגבי מה השתנה, מה לא השתנה, מה כל אחד מקבל, מה הרשימה של הרשויות, אנחנו עושים את מלאכתנו רמייה. אנחנו לא נסכים שהסעיף הזה שנמצא בפיצול לא יהיה פה.

הייתה לנו כוונה שהוא יהיה.

אז הוא יהיה גם פה.

בוודאי. שם הדיווח היה לוועדת הפנים.

תפני אותנו למספר הסעיף.

למה הדיווח לוועדת הפנים?

זה היה בהצעת החוק הממשלתית. אנחנו פשוט לא ידענו איפה זה יהיה.

ברגע שהחוק מאושר בוועדת הכספים, הדיווח צריך להיות בוועדת הכספים.

לאיזו ועדה שהכנסת תחליט.

לוועדת הכספים, איפה שאישרנו את החוק.

ועדה מוועדות הכנסת.

זה רק הדוחות השנתיים. אנחנו לא רוצים דיווח מהקרן, אנחנו רוצים דיווח ממשרד האוצר.

האוצר לא מנהל את הקרן. יש מועצה לקרן. היא זאת שצריכה לבוא ולתת דיווח לוועדה.

הקרן עוזרת לאוצר, לא?

היא עוזרת למדינה.

אנחנו רוצים שהמדינה תדווח לוועדה, לא הקרן.

אני רוצה שיהיה דיווח מפורט ממשרד האוצר וממועצת הקרן, לא נתון של מאזן.

מה משרד האוצר יעשה אם זה יעבור בלי הקרן?

זה עניין שהוועדה תצטרך להחליט.

מה יקרה?

בחלקים שפוצלו היה סעיף שהתייחס למה יקרה עד שתוקם מועצת הקרן, ונקבע שמשרד הפנים יהיה זה שיתפעל.

איך שר הפנים יתפעל? בהכירנו מועצות של קרנות אנחנו יודעים שיכול לקחת גם חמש שנים עד שמקימים אותן - ראינו את זה בבנק ישראל, בקרן הגז, וכמעט בכל חוק של מועצה שעבר בוועדה הזאת.

הרעיון היה שמשרד הפנים ינהל את זה בלי שיש לו את כל הסמכויות שיש למועצת הקרן.

כמו מה?

למועצת הקרן הייתה יכולת, לפי ההצעה שלנו, לשנות את כללי החלוקה החל משנת 2029.

אם היא לא תקום עד 2029, שני השרים יחליטו?

נשארים עם כללי החלוקה שנקבעו בחקיקה ראשית. אם יהיו עודפים בקרן, תינתן אפשרות למועצת הקרן להחליט מה לעשות לגבי 30% מאותם עודפים. אם לא מוקמת מועצת הקרן, אין אפשרות לשרים או לאחד ממשרדי הממשלה לקבל החלטה.

אם יש שינוי מהותי בעקרונות, לא נכון שזה יגיע לאישור ועדת הכספים?

שינוי עקרוני לפי החלטת מועצת הקרן?

בעקרונות החלוקה.

כל החלק של מועצת הקרן ממילא פוצל כרגע.

לא הצלחתי להבין איך שר הפנים יחלק את זה.

כל הכללים של ההפרשה וההקצאה מפורטים בהצעת החוק. יש חשבון בנק שנכנסים אליו כספים בהתאם לחוק וגם יוצאים ממנו כספים בהתאם לחוק.

יש מצב ששר הפנים מחליט שבאותה שנה הוא לא - -?

אין לו סמכות כזאת בחוק.

כל כללי החלוקה נקבעו בחקיקה ראשית.

הכל נקבע בחוק, לא בתקנות, לא בנהלים.

המפוצל או הלא מפוצל?

הלא מפוצל מדבר על ההפרשה ועל ההקצאה.

מי יפקח על זה?

יש דיווח שנתי לוועדה.

אני מדברת על העברות עצמן, על המענקים, על כמה תקבל כל מועצה.

לפי מספר יחידות הדיור, מוכפל ב-2,000.

אני לא סתם שואלת. אם אתם מפצלים את המועצה ומפצלים את כל מה שקשור למי שיבצע את העבודה, מי יבצע את העבודה? האם האוצר יבצע את העבודה הזאת?

כתבנו בהצעה שמשרד הפנים יבצע. המועצה הייתה רשאית לגבש כל מיני הצעות לגבי שינוי הכללים ושימוש בעודפים, אבל ברגע שאין מועצה אז ממילא אין סמכות כזאת לשנות כללים ולהחליט מה יהיה עם העודפים.

הדבר הכי טוב לכם באוצר זה שאף אחד לא יחליט.

הדבר היחיד שנשאר למשרד הפנים לעשות זה להכפיל את מספר היתרי הבנייה ב-2,000 שקל ואת זה לחלק על פי החוק. אין שיקול דעת לזוז מילימטר מזה.

הכספים יהיו מחוץ לתקציב המדינה. לאוצר אין נגיעה לכספים האלה.

לא ברור לנו כל הדיון הזה מי מנהל את הקרן, מי ייתן דיווחים לוועדה כאשר מדובר בחלק שלא פוצל. החלק שפוצל מדבר על מי אמור להקים את הקרן, תחת מי זה יפעל. כרגע, לכאורה, לפי החלטת הפיצול, אין שום דבר שקובע מי אמור להקים את הקרן בנושא שפוצל, איפה היא תפעל, מי אחראי לדווח על הנושאים שפוצלו.

אם לא תקום הקרן, הכל עובר לשליטה של משרד הפנים.

איפה זה כתוב?

זה לא בשליטה, זה בתפעול.

ההקמה של הקרן פוצלה. מי אמר שמשרד הפנים אמור לשלוט, לא לשלוט, או להקים בכלל את הקרן? יש מקרים שבהם היתרים לא ממומשים. גם במגורים יוצא היתר ואם עוברת התקופה שבו ההיתר עומד בתוקף הוא לא תמיד ממומש. מה קורה במצב הזה? הרי אנחנו מדברים על תשלום מחזורי, מידי שנה, בגין ההוצאה של ההיתרים. האם מחסרים היתרים שבסופו של דבר פקע התוקף שלהם, או שאנחנו בעולם של ריבית דריבית?

באיזה סדרי גודל של היתרים כאלה מדובר?

אנחנו לא יודעים נתונים ביחס לסדרי הגודל. מינהל התכנון אמור לתת נתונים שכאלה.

זה קורה הרבה. אתם יודעים שלאף רשות ערבית אין ועדת תכנון משלה. איזה תמריץ תתנו לרשות אם היא לא אחראית על התכנון?

גם במצב שבו התכנון הוא בוועדה ארצית, הרשות המקומית היא שחקן מאוד מרכזי.

אני אומר לך שלא.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כל מה שסיפרת לא רלוונטי. המציאות אצלנו היא אחרת לגמרי.

ההיתרים שפקע התוקף שלהם זו נקודה מעניינת וחשובה. אנחנו לא יודעים מישהו שמרכז נתון על הדבר הזה, על היקף התופעה. אם יהיה לנו מקור מידע לנתונים כאלה, אפשר יהיה לבחון האם להכניס התייחסות בהצעת החוק.

אתם הרי מחלקים על סמך היתרים שהוצאתם ב-2018,2019 ו-2020. יש לכם נתון על כמה כסף אנחנו אמורים לתת להיתרים שכבר הוצאתם?

אנחנו נשלח את הנתון הזה לוועדה.

הנתון הזה היה צריך להיות מראש.

שהאוצר יעביר גם נתון על ההפרשות לקרן, לא רק נתון על התקבולים מהקרן.

את התקבולים הם לא יכולים, כי הקרן תתחיל רק ב-2024.

יש להם תחשיבים ותחזיות להכל.

אני מבקש לדעת כמה כסף מחולק מהקרן ברגע שמחוקקים את החוק הזה, וגם איזה רשויות יקבלו.

יש איזה שלב בחוק שתלוי בטופס ארבע?

הנתונים של התחלות בנייה וטופס ארבע הם נתונים שנאספים מסקרים, הם לא נתונים מינהליים שעוברים.

אני מאמין שאם תראו שיוצא הרבה כסף, אתם תגידו שאתם רוצים את זה על פי טופס ארבע. יכול להיות שעוד ארבע או חמש שנים, ולא יודע מי ימשיך ומי יהיה, זה יגיע למצב הזה.

(ג) עלה סך כספי הקרן בשנה מסוימת על סך כל המענקים
שהרשויות המקומיות היו זכאיות לקבל באותה שנה לפי
סעיף קטן (א), תוקצה יתרת הכספים כלהלן:

(1) 70 אחוזים מיתרת הכספים יישארו בקרן
לצורך העברת מענקים בשנים הבאות;

(2) 30 אחוזים מיתרת הכספים ישמשו למימון
פעילויות נוספות שהחליטה עליהן מועצת הקרן,
ובלבד שהן עולות בקנה אחד עם מטרות החוק.
לעניין החלטת מועצת הקרן לפי פסקה זו יחול
המנגנון הקבוע בסעיף 6, בשינויים המחויבים
ובשינוי זה. החלטת מועצת הקרן תפורסם
באתר האינטרנט של הקרן ואינה טעונה
פרסום ברשומות;

(3) לא החליטה מועצת הקרן על מימון
פעילויות אחרות כאמור בפסקה (2),
יישארו הכספים האמורים באותה פסקה
בקרן לצורך העברת מענקים בשנים הבאות.

אם אין מועצה, הכסף נשאר.

נכון, ככרית ביטחון לשנים הבאות.

כל ה-100%.

יכול להיות מצב שבכל זאת השרים יתערבו וינסו לחלק את זה?

אין להם סמכות.

למה עשיתם את החלוקה של 70/30? מה זה אומר "לצורך העברת מענקים בשנים הבאות"? באיזה שנים? לאיזה רשויות? מה למשל?

בחלק הקודם עסקנו במה קורה אם יש מחסור בהכנסות בקרן. הסעיף הזה הוא בדיוק הסעיף ההופכי - הוא אומר מה קורה אם יש עודפים בקרן. אם יש עודפים, 70% מהם נשארים ככרית ביטחון ליום שחור יותר, ליום שבו לא יהיו מספיק הכנסות, ו-30% יהיו לפעילויות שהמועצה תחליט עליהן שקשורות למטרות החוק. זה יכול להיות קול קורא לפיתוח מוסדות ציבור בישובים שקולטים בנייה, דברים מהסוג הזה. המועצה של הקרן מציעה מה לעשות ב-30% האלה, אחר כך מעבירה את זה לשלטון המקומי. השלטון המקומי צריך להצביע על ההצעה הזאת ברוב של 70% מהרשויות המקומיות שמאכלסות 70% מהתושבים. זה אומר שרק אם יש קונצנזוס בקרב השלטון המקומי אפשר לקבל את ההחלטה. אם השלטון המקומי לא מסכים להצעה הזאת, ההצעה נופלת.

ואז מה קורה? לאן אתה חוזר?

לכרית הביטחון. למועצה יש הרכב מסוים, אפשר לדון עליו, אבל ההחלטה בקצה - -

אבל אנחנו לא דנים בהרכב המועצה, כי זה פוצל.

פה אנחנו גם לא דנים על ה-30%.

אם זה פוצל ואנחנו לא יודעים מה הרכב המועצה, איך אנחנו יכולים לחוות דעה לגבי האחוזים? אני לא יכול להסכים ל-70% או ל-30% אם אני לא דן היום על הרכב המועצה.

אם אין מועצה וגם אין את ה-30%. פשוט יצטרכו להיות תיקונים בנוסח, כשכל העודפים שיש בשנה מסוימת יישארו לתשלומים מענקים בשנים הבאות.

מתי הצפי שלכם שתהיה מועצה?

זה תלוי מתי החוק הזה יעבור.

יש כאן התייחסות לקרן שעדיין לא הוקמה.

למה לא לקבוע את אמות המידה לפיהן יחולקו הכספים?

יש התייחסות בהמשך.

את הסעיפים בחוק שמאפשרים להם לקחת כסף הם השאירו, לא פיצלו.

אבל לאן ילך הכסף?

אם לא מוקמת קרן, לאיפה הכסף ילך?

לפני כמה דקות הסברתם שאתם רוצים לעצור את השיגעון הזה של הקמת בנייה למטרת מסחר ושאתם רוצים לעודד בנייה למגורים. באוכלוסייה הערבית שני סוגי הבנייה האלה לא בשגשוג. האוכלוסייה הערבית צריכה גם אזורי תעשייה ואזורים מסחריים וגם את האפשרות לבנות למגורים. אני לא רואה איך החוק הזה מאפשר את הדברים האלה, במיוחד שאין הרבה רשויות מקומיות ערביות שיש להן אזורי תעשייה ומסחר או מקבלות ארנונה מי יודע מה מאזורי המסחר. כדי לתת להן את האפשרות גם לעשות את זה וגם לתת את האפשרות של פיתוח, צריך לפטור אותן בכלל מהתשלומים של המסחר.

הרשויות המקומיות שאין להן הרבה ארנונה עסקית, בוודאי הרשויות הערביות, נמצאות בהפרשה של 10%, הן בדרגה הנמוכה ביותר. 10% מסכום שקרוב לאפס הוא גם קרוב לאפס.

אתה יודע שלכל רשות יש פה ושם מסחר. לרשויות הערביות כמעט ואין. גם ה-10% שאתה לוקח מהן - -

אבל אני מחזיר להן את זה - -

אין להם גם בנייה רוויה כמו שיש במגזר היהודי. תראה לי איפה יש במגזר הערבי כמויות כאלו של יחידות דיור שבונים.

אתה יודע שלכלל הרשויות המקומיות אתה תיתן במענקים בין ארבעה מיליון עד חמישה מיליון בשנה.

ולכן אמרתי שתחריגו את המגזר הערבי.

ברשויות הערביות עמדנו ב-2022 על משהו כמו 6,000 היתרי בנייה.

כמה אתה צופה שיהיה מהן הכנסה מהארנונה העסקית?

מעט מאוד.

איך אתה מעודד מקומות כמו פריפריה, כמו רשויות בחברה הערבית? אם אתה רוצה לעודד תושבים לגור במקומות שאתה לא מעודד בהם תעסוקה, מה אתה מצפה? אם הבאת 6,000 יחידות דיור לחברה הערבית, אתה מצפה שכל ה-6,000 ילכו לעבוד מחוץ לישוב שלהם. למה?

אחת הבעיות של העיר עכו זה שהיא הפכה לסוג של בית מלון. אתם לא מביאים תעסוקה אמיתית לתוך העיר וממשיכים לבנות ולבנות. העיר הופכת לסוג של בית מלון, כי אנשים יוצאים לעבוד במקומות אחרים וחוזרים לישון בתוך העיר.

המדינה משקיעה מאות מיליונים בשנה לסבסוד פיתוח אזורי תעשייה בפריפריה.

אתה יודע כמה אזורי תעסוקה נבנו ב-12 השנים האחרונות באוכלוסייה הערבית? על מה אתה מדבר?

אנחנו מנסים לעודד פיתוח של אזורי תעסוקה בפריפריה. בכל העולם, ורואים את זה, רוב אזורי התעסוקה המשמעותיים מתרכזים בלב אזורי הביקוש. זה נורא קשה לשלוח מגדלי משרדים משמעותיים ומטות של חברות הייטק לפריפריה.

למה?

כי זה קשה.

אני אגיד לך למה. אתה רואה כתבות על כך שבפריפריה יש מחוננים שלא מטפלים בהם, שיש מספיק אנשים חכמים שלא מעריכים אותם. יש הכל בפריפריה, רק אנחנו לא יודעים להגיע אליהם. אנחנו לוקחים אותם מהפריפריה לעבוד במרכז. לפריפריה צריך להנגיש את ההייטק, כי יש שם את כל המוחות. בפריפריה המוחות, תאמין לי, לא פחות טובים אם לא יותר טובים.

לא אמרתי משהו אחר מזה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז למה להתעלם מהצרכים?

אתה לא מביא פתרון. אתה עוד פעם אומר להם - חבר'ה, אנחנו נמשיך להביא לכם כמה שיותר מגורים, אבל תמשיכו לעבוד במרכז. לא מעניין אותי כל העולם, כי כל העולם לא מתנהג באותה צורה כמו בחוק הזה.

אנחנו משקיעים הרבה משאבים בשביל לעודד מפעלים ואזורי תעשייה להגיע לפריפריה. זה נורא קשה למשוך עסקים בהיקף משמעותי לפריפריה, לכן מה שאנחנו אומרים פה זה שאם העסקים האלה לא יגיעו לפריפריה כי הם מעדיפים להישאר במרכז, הרשויות בפריפריה יקבלו משאבים על כל דירה שהם בונים כדי לשפר את החינוך אצלם, כדי לשפר את הרווחה אצלם ולספק שירותים יותר טובים לתושבים שלהם.

אולי כדאי שחלק מה-30% של היתרות ילכו לעידוד תעסוקה בפריפריה.

הוא אומר לך שכשתהיה מועצה, 70% מהרשויות יוכלו להחליט גם את זה.

אולי כדאי שיהיה כתוב במפורש בחוק את העניין של עידוד תעסוקה בפריפריה. אין שום התייחסות בחוק הזה לעידוד תעסוקה, אנחנו רק לוקחים שטחים.

המצב הנוכחי זה העיוות. היום יש תמריץ יתר לפתח אזורי תעשייה, ואת זה אנחנו רוצים לתקן.

אתה עכשיו מתקן את זה, אבל אתה יוצר מצב שלרשויות ערביות ולרשויות בפריפריה לא יהיה תמריץ, לא יהיה כלי לייצר מקומות תעסוקה. איך אני יודע שהאוצר לא ייקח את ה30% האלה בעתיד ויגיד: "שמע, אין לי איך לתקצב פרויקט בינוי למוסדות ציבור, לכן אני אתגלח על התקציב הזה ואתן עכשיו מה-30%"? אני רוצה לוודא שהאוצר לא מתגלח על היתרות האלו לטובת פרויקטים קיימים.

האוצר לא יכול לקחת כסף מהקרן. נציג האוצר הוא אחד בכל המועצה הזאת, כשיש עוד נציג ציבור שממנה השר.

אתה לא מדייק, כי כרגע בחוק שר האוצר ממנה גם את הנציגים של השלטון המקומי.

לא נכון. מי שצריך לקבל את ההחלטה על מה עושים ב-30% זו כל המועצה.

אבל האוצר יכול להביא למועצה הצעה להשקיע בבינוי מוסדות ציבור.

המועצה צריכה לקבל החלטה ברוב ולהביא אותה להצבעה בשלטון המקומי. 70% מהרשויות המקומיות צריכות לתמוך בהסדר הזה. אנחנו מאמינים וחושבים שההסדר שיצרנו הוא הסדר עם איזונים ובלמים, הוא מאוד מאוזן, והוא נותן את הכוח לשלטון המקומי להחליט מה ייעשה בכסף הזה.

זה מאוד נחמד שככה אתם חושבים, ואני באמת מאמינה לכם שאתם מאמינים וחושבים את זה, אבל אתם כרגע חיילים. אתכם שלחו כרגע לקו הראשון כדי להעביר את זה. כמו ששמענו לא פעם, בפוליטיקה עושים דברים בכמה שלבים. אנחנו ראינו כל מיני שרי אוצר, מכל מיני סוגים ומכל מיני מינים. לא מזמן היה את כחלון, וכחלון בא עם הקרן של הלוטו והטוטו, עם קרן פיס. כל פעם היה צריך לקחת כמה מיליארדים לאיזה שהוא מקום כזה או אחר. זה נכון שכותבים את זה בחוק, אבל זה לא משנה אם אנחנו כותבים או לא כותבים לאן הכסף ילך, מי יהיה בתוך הוועדה וכו', כי כשיבוא שר אוצר אחר ואתם כבר לא תהיו שם, הוא יגיד: בואו נעשה תיקון קטן-קטן לחוק, נוסיף עוד איזו מטרה קטנה, נוסיף עוד איזו משמעות כזו או אחרת, כי חסר לנו פה, כי חסר לנו שם. זה מה שקורה בסוף בחקיקה הישראלית - שכל פעם שמים פלסטר ואי אפשר לאטום את הסכר. ישב פה שר האוצר ואמר שיש פה בעיה אמיתית, שהוא לא רוצה לעשות טיפול קוסמטי, אבל מה שעושים פה זה טיפול קוסמטי. למה לא לטפל בזה מהשורש? כשאתם באים וממציאים עכשיו טיפול קוסמטי, זה לא יישאר כמו שאתם חושבים. אני מאמינה בכוונות הטובות שלכם, אבל זה לא ייגמר ככה. תקשיבו פה לשלטון המקומי, כי עשרות שנים יש להם ניסיון, לא עם שר אוצר אחד, לא עם שניים וגם לא עם שלושה. פעם אחר פעם באים, שולחים את היד לגיגית, אפילו לא לים, ושולפים דגים. האוצר לא יכול עכשיו לממן בתי ספר חדשים, אז ראשי ערים צריכים לבנות מהכסף שלהם בתי ספר. ומה לגבי פינוי אשפה? הלוואי והם היו מקבלים את התקציבים של קרן הניקיון, את מתקני הקצה, אבל בסוף הם אלה שצריכים לבוא ולהשקיע את זה. אפילו על כבישים, על תחנות אוטובוס ועל דברים כאלה ואחרים הם משלמים. אני באמת מאמינה שאתם באים בכוונה טובה, אבל אתם מוסיפים עוד טיפול קוסמטי על עוד מיליונים של טיפולים קוסמטיים. פעם אחר פעם באים עם פתרונות שהם לא פתרונות. יושבות כאן רשויות מקומיות עם עשרות שנים של ניסיון, יושבים פה חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, כשכולם אומרים לכם - רדו מהעץ, פצלו את זה מחוק ההסדרים, את כל החוק, תשבו ותביאו פתרון אמיתי שיפתור את הבעיה שעליה אתם מדברים, תביאו את זה לפה וכולנו נהיה פה אחד. כרגע כולם פה אחד נגד הדבר הזה.

גם אני מאמין בכוונות הטובות שלכם, באמת עשיתם עבודה מקצועית, אבל הפיצול שנעשה פה פוגע בעבודה המקצועית שלנו כחברי כנסת. אי אפשר לדון על הקרן בלי לדון על המועצה. אני מבין את הפשרה הפוליטית, אבל מקצועית זה פוגע ביכולת שלנו לחוקק את החוק כמו שצריך. או שאנחנו מפצלים את הכל מחוק ההסדרים, או שאנחנו מחזירים את הכל ומנסים לדון בחוק הזה כמקשה אחת, אחרת אני מרגיש שמקצועית אין לי את היכולת למצות את התהליך.

לגבי ההסדר המוצע על יהודה ושומרון - אין דבר כזה שהרשויות מקבלות ולא משלמות. אני לא בטוח שמשפטית ההסדר לגבי יהודה ושומרון יכול לעבור.

נוצר פה שיח שלילי סביב השלטון המקומי שמי שהוביל אותו זה שר האוצר. זה דבר שהוא לא מקובל. יש לנו שלטון מקומי מצוין. גם לי יש ביקורת לפעמים, אבל בסופו של דבר השלטון המקומי הזה הציל את מדינת ישראל בחמש השנים האחרונות. השיח השלילי הזה צריך לעבור מהעולם. לקואליציה יש בוועדה הזאת רוב. אני לא בטוח שיש לה רוב לחוק הזה, אבל גם אם הקואליציה תשתמש ברוב הזה, אי אפשר יהיה להעביר את זה על הראש של ראשי הרשויות, על הראש של השלטון המקומי. אני קורא לקואליציה לפצל את זה מחוק ההסדרים, כי זה הפתרון הנכון.

אם יש לי 100 מיליון שקל ארנונה עסקית בלוד ובגלל המדד הוא עלה ל-105 מיליון, האם אני צריך לשלם את ה-5%?

כן.

אבל לא בניתי כלום, לא הוספתי מטר.

זה בדיוק העניין – הם מעוותים את הכל. אם אתה רוצה לכסות את הגירעונות שיש לך, את ההוצאות שיש לך על התושב, אתה לא יכול.

קודם כל צריך לקבוע שהגידול יהיה במטראז', לא גידול בכסף. כשאתם אומרים היתר בנייה, אני מבקש שיהיה כתוב שזה לרבות היתר לחפירה וטיפול. כשהתחילו הסכמי הגג, הרשויות פיצלו את ההיתרים כדי להתחיל לקדם מענקים. הרשות להתחדשות עירונית נותנת מענקים לרשויות על פי היתרי חפירה וטיפול.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה זה חפירה וטיפול?

ההיתר מחולק לשניים: ההיתר הראשי, השלם, שיותר קשה להשיג אותו - -

יש לכם התנגדות לזה?

אנחנו צריכים לבדוק את זה. אני רק לא מבין מה האינטרס שלך כראש רשות.

תבדקו. ביקשתי מהצוות להתקדם, כי אני מאוד מעוניין שיתקדם העניין הזה של ההסכמות. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:10.