פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
ועדת המדע והטכנולוגיה
16/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 13
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, כ"ה באייר התשפ"ג (16 במאי 2023), שעה 14:00

טכנולוגיות וכלים דיגיטליים לסיוע ושיפור איכות החיים של בני הגיל השלישי .

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר
ששון ששי גואטה
סימון מושיאשוילי

ישראל אייכלר

מירי ורמן - מנהלת תחום פיתוח תוכניות ישירות, אגף בכיר לאזרחים ותיקים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

ג'ואנה קלי - מנהלת קהילת החדשנות AgingIL, משרד הכלכלה והתעשייה

נרד בר-און - מנהלת תחום, אגף קהילה, מינהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ד"ר פדיל סאלח - ראש תחום פיזיקה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

יוגב שמני - מנהל חטיבת טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים, מערך הדיגיטל הלאומי

צבי גולצמן - סמנכ"ל צמיחה בפועל, רשות החדשנות

ד"ר תמרה פורת-פקר - סגנית מנהלת המרכז הרפואי הממשלתי "שהם" (גריאטריה), משרד הבריאות

צחי שלום - ראש מינהל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ראשי, מרכז השלטון המקומי

אהובה וינוגרד - מרכז השלטון המקומי

טלי סקלר - מנהלת אסטרטגיית לקוח בדיגיטל, קופ"ח כללית

רפאל זך - מנכ"ל חברת אקוקר טכנולוגיות (מערכת ניטור קשישים החיים בגפם)

אבי וינברגר - מנכ"ל חברת "בריין 1 בע"מ", מיכשור וטיפולים לשיפור החיים לגיל השלישי

גבי ארנוביץ - מנכ"ל, שותף מייסד, פשוט טק אוריינות דיגיטלית

אוריאל שוראקי - מנכ"ל משותף, פשוט טק אוריינות דיגיטלית

עידן אבוקסיס - סמנכ"ל חברת גייטבטר, מערכת לשיקום הליכה ומניעת נפילות לאוכלוסייה המבוגרת

יואל פלדמן - מייסד שותף, חברת AVIA HOME (אביא - פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית להזדקנות בריאה בקהילה)

רון דוד אפשטיין - ראש תחום גיל שלישי, מומחה חדשנות ונגישות, ממואפ (גישה טיפולית טכנולוגיה במסך חכם)

קרן פרנק - מנהלת חדשנות רשת בית בלב, איגוד בתי האבות

ד"ר מיכל הלפרין - תחום הכללה דיגיטלית, ג'וינט

יצחק במברגר - מנהל אגף יד שרה מסייעת, יד שרה

איתן דהרי - מנהל אגף לוגיסטיקה, יד שרה

שמואל סמי קידר - מנכ"ל הל"ב - איגוד העמותות לזקן בישראל

רוית קרדי - מנכ"לית מהלב, טכנולוגיית step hear, המרכז לאיכות חיים ונגישות

עידו בנימין - סמנכ"ל פיתוח וקהילה, עמותת מטב - (עמותה לשירותי טיפול ורווחה)

ד"ר איליה סטמבלר - יו"ר, עמותת ותק - תנועת האזרחים הוותיקים

אמנון הלוי - נציג, הסתדרות הגמלאים

יובל וגנר - יו"ר, עמותת נגישות ישראל

יפית בר - מנהלת תחום תעסוקה ומיצוי זכויות, אגף בכיר לאזרחים ותיקים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

ענת אריאל זכאי - יועצת משפטית, נגישות ישראל

איילת חאקימיאן

מוריה אביגד


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



טכנולוגיות וכלים דיגיטליים לסיוע ושיפור איכות החיים של בני הגיל השלישי

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת המדע והטכנולוגיה בנושא טכנולוגיות וכלים דיגיטליים לסיוע ושיפור איכות החיים של בני הגיל השלישי, ביוזמת חבר הכנסת אייכלר. אני רוצה לפתוח את הישיבה עם כמה נתונים קצרים. כיום ישנם יותר אנשים בעולם מעל גיל 64 מאשר ילדים מתחת גיל 5. במדינות ה-OECD אוכלוסיית בני 65 פלוס כמעט הכפילה את עצמה בעשורים האחרונים. בישראל יש 1.3 מיליון אזרחים ותיקים והם מהווים כ-12% מהאוכלוסייה. מספר האזרחים הוותיקים בישראל עתיד להכפיל את עצמו עד שנת 2040.

אם כך, המגמה מראה כי האוכלוסייה מזדקנת יותר ויותר עם השנים וככל שגילם של האזרחים הוותיקים עולה שערם של המתקשים בשימוש בטכנולוגיה ושל הזקוקים לסיוע במשימות שונות בחייהם הולך וגדל. המהפכה הטכנולוגית שמתחוללת בדור שלנו יכולה להקל על חייהם של האזרחים הוותיקים. ככל שהאוכלוסייה מזדקנת יותר ויותר כך גם גדלה החשיבות של קידום טכנולוגיות לטובת שיפור חייהם של האזרחים הוותיקים. השילוב בין הקדמה הטכנולוגית והדיגיטציה יחד עם מערכת הבריאות כבר הוכיחו את עצמם כשילוב מנצח שמיטיב עם חיי התושבים.

כעת אנחנו רוצים להבין איך אנחנו יכולים לקדם את השילוב המנצח הזה לטובת ההורים שלנו והסבים והסבתות. בסופו של דבר כולנו נגיע לגיל – הלוואי ונצליח – שבו נזקק לסיוע של צעירים מאתנו, לכן המשימה הזאת היא משימת קודש. אני מברך את הרב אייכלר על שהביא את הנושא הזה לסדר-היום של ועדת מדע וטכנולוגיה. אנחנו יודעים כמה הטכנולוגיה יכולה לעזור למבוגרים אבל אנחנו גם יודעים שדווקא הם מתקשים יותר מהצעירים להיכנס לעולם הזה וזה גם חלק מתפקידנו בוועדה. אני מברך אותך, כבוד הרב המכובד. בבקשה.

תודה רבה, חבר הכנסת איימן עודה, ידידי ורעי מכבר השנים.

ועוד סוד. בפעם הראשונה שהגעתי לכנסת, הראשון שבירך והציג אותי בפני חברי הכנסת היה הרב אייכלר. אני מעריך את זה.

כן, אבל אל תספר על השיחות בענייני דת שאנחנו מקיימים. בכל אופן, כבוד לי שהזמנת אותי לדבר כבר בפתיחת הדיון. הנושא של קשישים בכלל – אני מתנגד למילים "קשישים" ו"אזרחים ותיקים", אני חושב שהמילה הכי יפה זה זקן, כי זקן זה זה שקנה חוכמה, אדם שעבר את החיים ועם כל מה שעבר נהיה חכם יותר. סבתא שלי הייתה אומרת שהביצים חושבות שהן יותר חכמות מהתרנגולת, הילדים חושבים שהם יותר חכמים מהזקנים.

אני הסתובבתי תמיד בין הזקנים. כשהייתי ילד היה בבית-הכנסת שיעור של לימודים קלים, של אגדות של זקנים, הייתי מתיישב שם, כל הילדים שיחקו ואני אהבתי לשמוע את הסיפורים שלהם. היום ראיתי בוועדת החינוך, אדוני היושב-ראש, שיש פרויקטים של ילדים שבאים לקשישים, עבודות שורשים עם סבים וסבתות ונכדים ונכדות, ושני הצדדים נהנים. כשאני הייתי צעיר – אגב, אני מייצג את הקשישים לפי החוק. למרות שאני לא קשיש, לפי החוק אני קשיש.

בן כמה אתה, כבוד הרב?

יותר מ-65. בזמן האחרון אנשים חוגגים את ה-100. יש רב גדול בבני ברק, מרן הרב גרשון אדלשטיין, שלפני שבועיים מלאו לו מאה שנים.

נכון. גם שטינמן, גם אלישיב, גם הרב שך, אתם מצליחים בזה.

יש זקנה בשכונה שלנו שכל הנכדים והצאצאים באו לחגוג לה את גיל 100, זה היה מדהים, כך שבעזרת-השם אני מברך את כולנו להגיע לגיל 100 בצלילות הדעת ובבריאות. זו המטרה.

לגבי הנושא שאנחנו מדברים עליו, פה יש לנו באמת בעיה. באופן טבעי יש גם צעירים שיש להם טכנוסטרס, שאינם מסתדרים עם הטכנולוגיה החדשה, אבל בגיל שלנו זו באמת בעיה, למרות שאשתי אומרת שאני כותב 30 שנה במחשב. אני התחלתי עם עוד עם תוכנת איינשטיין, מי שזוכר, ועד לפני זה עם תוכנה שקדמה לה, ואתה עדיין לא יודע איך מסתדרים עם המחשב. זה נכון, לאנשים בגיל שלנו ומעלה יש בעיה עם הדיגיטציה, וככל שהדיגיטציה הופכת ליותר משוכללת אנחנו יותר מתרחקים ממנה. לכן, אשמח אם תצליחו, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, להנגיש את המדע והטכנולוגיה לאנשים מבוגרים.

אגב, שמעתי שיש ילדים שבאים ללמד את הסבתות איך לפעול גם כתוכנית בית-ספרית לדיגיטציה. אז כמובן שעם כל ההסתייגויות מהדברים השליליים שיש בטכנולוגיה – הרי הקדוש ברוך-הוא ברא כל דבר בעולם עם עירוב של טוב ורע, אז יש גם הרבה דברים טובים שאדם מבוגר צריך – אני מקווה מאוד שתצליחו עם כל אנשי המקצוע שלכם להנגיש את הטכנולוגיה ואת הדיגיטציה לאנשים מבוגרים, א', כדי שיוכלו להסתדר, ב', כדי שלא יוכלו לרמות אותם. הנושא הזה עלה בדיון אחר שקיימנו, שמספקים להם כל מיני טכנולוגיות ודברים שאין להם שום מושג בהם, מחתימים אותם על הוראת קבע ואחר כך הילדים באים ורואים שסבתא חתמה מבלי שתדע. גם זה נושא של טכנולוגיה. אני מברך אתכם ומודה על קיום הדיון.

תודה רבה. אני מזמין אותך גם לישיבות, שתבוא, תשתתף ותקדם אתנו את הנושא שכל כך קרוב לליבך ובצדק. ד"ר תמי פורת, סגנית מנהלת המרכז הרפואי הממשלתי "שהם", בבקשה.

צהריים טובים, כבוד חבר הכנסת איימן עודה, אורחים מכובדים, אני תמי פורת, סגנית מנהלת המרכז הרפואי "שהם" בפרדס חנה ומזכירת האיגוד הגריאטרי הישראלי, ואני מאוד שמחה שאנחנו יכולים רגע לצלול לתוך הייחודיות של הגיל השלישי ולנסות להבין את המאפיינים. בחלקם נגעתם אבל אני אנסה להרחיב אותם ולהראות את היריעה של הנושא.

היינו רוצים לראות את כל הקשישים שלנו, הזקנים בני הגיל השלישי, ממשיכים ליהנות מתרבות פנאי, יכולים לטייל בארץ ובעולם, נהנים מהטכנולוגיות, נהנים מהתשתיות הקיימות ואנחנו רק צריכים בעצם לראות כיצד אנחנו מנגישים להם את הדברים האלה על מנת שיוכלו להמשיך ליהנות מהם למרות מגבלות כאלה ואחרות שמתלוות אל הגיל שלהם.

אם נסתכל לאורך ההיסטוריה ישנם מספר פיתוחים מרכזיים, רובם פותחו בעקבות צורך לשפר נושא של ניידות, לשפר נושא של תקשורת. אנחנו רואים את כיסא הגלגלים הראשון כבר משנת 1655, אנחנו רואים את מכונת הכתיבה שבעצם התפתחה עם השנים, הטלפון, הנושא של הווידאו-קונפרנס - - -

אני רוצה להגיד ליושב-ראש ולכם שאני למדתי לכתוב בשיטה עיוורת על מכונת כתיבה כזאת, הציפורניים והידיים שלי נפצעו אבל למדתי ואני יודע את זה עד היום.

אנחנו רואים את הקדמה ואנחנו גם רואים שמשך הזמן לכל טכנולוגיה לעבור דור הוא הרבה יותר קצר מאשר בעבר. אנחנו היום כבר בשיחות הווידאו. הקורונה בהחלט עשתה משהו נוסף וקידמה את הנושא הזה ברמה עולמית. בארץ, כמו שאמרתם, יש מעל ל-1.1 מיליון תושבים שהם בני 65 ומעלה, ומדי שנה נוספים כ-35,000 קשישים, שמהווים כ-12% מהאוכלוסייה. אם נסתכל 60 שנה אחורה, כ-5% מהאוכלוסייה היו מעל גיל 65. אנחנו עדיין במקום טוב יחסית ל-OECD, עם אחוזים יחסית נמוכים, כאשר באזורים מסוימים באירופה מדברים כבר על 25% מהאוכלוסייה בני 65 פלוס.

איזה מדינות?

באיטליה בעיקר תוחלת החיים היא מהגבוהות בעולם. אנחנו עומדים על 80.5 בקרב הגברים ו-84.6 בקרב הנשים, בהחלט ממוצע מהגבוהים בכל העולם.

אם נסתכל על נושא התפקוד אנחנו מסתכלים על משתנים שונים. אנחנו מסתכלים על היכולת לבצע פעולות במשק הבית, על היכולת של לבוש ורחצה וללכת או לעלות מדרגות. אנחנו רואים פה את הנתונים מעל גיל 65 ופילוח נוסף מעל גיל 75. אפשר לראות שמעל גיל 75 כבר קרוב ל-20% מהאוכלוסייה תתקשה ברחצה והלבשה, ומעל 40% בעליית מדרגות והליכה. אנחנו צריכים לקחת את הנתונים האלה בחשבון כשאנחנו באים לפתח כל מיני פתרונות וטכנולוגיות חדשות.

מבחינת השימוש באינטרנט, אנחנו הולכים מ-2010, 20 שנה אחורה, כאשר בקרב הצעירים כבר קרוב ל-80% השתמשו באינטרנט, במבוגרים דובר על 30%. אנחנו במגמה יפה של שיפור ועומדים כבר על 75% אבל עדיין רחוק מהצעירים. שם זה 95% משתמשים באינטרנט - - -

אבל אני חושב שהמדיה החברתית זה מה שחיזק בעיקר, יותר מאשר להיכנס לחפש זכויות.

יש לנו את הניתוח של השימושים השונים של הקשישים. אנחנו רואים שהם משתמשים גם לבנקאות, גם לשירותים ממשלתיים, גם לחיפוש מידע, אבל עדיין, אם בקרב הצעירים (הכחול) אנחנו מדברים על אזור 70%-80%, בקרב הקשישים זה עדיין באזור 40%. יש עוד הרבה עבודה לעשות על מנת להביא אותם לשם. חלק מהסיבה זה ידיעת השפה העברית. חשוב להבין שבקרב האוכלוסייה שלנו ובקרב דוברי הערבית כ-50% מעל גיל 65 מתקשים בקריאה בעברית ובכתיבה בעברית, וגם כאן, כאשר נבוא ונפתח טכנולוגיות, צריך לראות שאנחנו יכולים לתת מענה לקשת רחבה של האוכלוסייה בהתאם לצרכים שלה.

מה בעצם האתגרים? למה הגיל השלישי דורש איזשהו קשב נוסף? נתחיל מהחושים. עם הגיל אנחנו רואים שיש ירידה בראייה, יש ירידה בשמיעה, יש ירידה בחוש הטעם והריח. אם נסתכל על הקוגניציה, על הנושא המנטלי, יותר דיכאון, יותר דליריום, שזה בלבול במצבים חריפים, רואים ירידה בזיכרון עד להתפתחות של דמנציה, כשדמנציה נחשבת היום למגפה הבאה של העולם, מחלות כרוניות, הרבה מאוד מחלות עם ריבוי תרופות, עם אשפוזים חוזרים וממושכים, כל אשפוז כזה מחמיר את מצבו התפקודי של הקשיש. זה מתלווה להפרעות שינה וכאבים כרוניים.

מבחינת התפקוד יש ירידה במשקל, יש דלדול שרירים, יותר נפילות, יותר פצעי לחץ, הניידות הולכת ויורדת ובסופו של דבר הדברים האלה יובילו גם לבדידות החברתית הזאת, לניתוק מהסביבה, קושי לצאת מהבית, קושי להגיע למסגרות כאלה ואחרות וזה גורם גם לשחיקה. שלא נשכח את המעטפת, התמיכה של המשפחה במקום הראשון, והצוותים המטפלים למיניהם, שלצערנו גם מוביל לפעמים להתעמרות בחסרי הישע כאשר הם לא מסוגלים להגן על עצמם ועל זכויותיהם.

מחקר גדול שהתפרסם בנובמבר 22 דיבר על חסמים וגורמים מקדמים לאימוץ אמצעים טכנולוגיים בקרב זקנים. כמו שאמרנו, מעל גיל 75, ככל שהוא מוגבל בתפקוד, השכלה פחות אקדמאית, מצב כלכלי ירוד יותר, עמדות שליליות כלפי אמצעים טכנולוגיים, פחות יאמצו את השימוש בהם. המעכבים יהיו פחד מכישלון, קשיים פיזיים, בושה והתנגדות כללית לטכנולוגיה. אבל דברים מקדמים, ואולי עליהם אנחנו צריכים לשים יותר דגש, זה המודעות לתועלת שטמונה בהם, בני משפחה שיכולים לעזור ונושא של לימוד מותאם לקצב של הזקן וליכולותיו. זה לא כמו ללמד היום ילד צעיר להשתמש בטכנולוגיה, צריך לעשות לימוד מכוון ליכולותיו של הקשיש.

איך אפשר לגשר על הדברים האלה ולהביא להזדקנות בריאה, שזו המטרה של כל מי שנמצא פה? זו בעצם רפואה מונעת וקידום בריאות, השכלה, סביבה בטוחה, משאבים כלכליים, תמיכה וחיבור חברתי, אורח חיים בריא, עבודה והתנדבות – ככל שנשמר את האנשים האלה במעגלי העבודה כך ייטב להם – פעילות פנאי ואנחנו כאן בנושא של החדשנות לגיל השלישי. היום אנחנו מחלקים את החדשנות – יש מודלים שונים, הבאתי מודל אחד – אנחנו מדברים על פיתוח תרופות עם רגולציה מאוד מאוד קפדנית, מכשור רפואי ייעודי בעיקר לגיל השלישי ובריאות דיגיטלית, הזדמנות שנוצרה גם יחד עם הקורונה, בין הייטק לבריאות עם הזדמנות לייצר ממשקי עבודה חדשים ולראות איך ניתן ליישם חלק מהטכנולוגיות הקיימות בהייטק אל עולם הבריאות, אם זה בשירותי רפואה מרחוק, אם זה בשיתוף של המטופל מרחוק. אנחנו מנגישים כך את כל הטיפול הרפואי לאנשים עם מוגבלות בניידות, לאנשים שגרים רחוק, לאנשים שאין להם יכולת להגיע אל המרפאה, ניטור מרחוק יאפשר לנו לאבחן מוקדם יותר ולהיות בסוג של חיזוי להידרדרות צפויה של מטופל.

זו הזדמנות גם לשאול את הצ'אט GPT. אנחנו מדברים על טכנולוגיה, מדברים על חדשנות, שאלתי את צ'אט GPT על הנושא ואלה כל התשובות שהוא נתן לי, אז אני שמחה להגיד שנגענו פה בכולן אז אנחנו יחד עם צ'אט GPT. אני חושבת שכולנו נצטרך ללמוד איך הפלטפורמה הזאת משתלבת לתוך עולם הרפואה, איך נעזרים בה ואיך היא לא מייצרת משהו שאולי מתעתע או יוצר איזשהו חוסר אמינות, אז התשובות פה היו בהחלט רלוונטיות.

יש יתרונות גדולים לשילוב הטכנולוגיה בשיקום. אנחנו רואים שזה משפר את יכולת התרגול, משפר את חזרת המטופל לתפקוד, משפר את המוטיבציה ובהחלט אנחנו רואים יותר ויותר שעולם השיקום היום הוא נישה משמעותית שהטכנולוגיות מוצאות בה שילוב מעולה. כאן אתם יכולים לראות טכנולוגיות, בחרתי מדגם של טכנולוגיות, לכל אחת מאלה אפשר למצוא דוגמאות, אם זה בעולם של המציאות המדומה – דיברנו קצת על הבינה המלאכותית – החיישנים, שהם בעצם סוג של ניטור למטופל מרחוק, תוכנות מיוחדות, סיעוד, טלמדיסין, רובוטיקה, הנגשה של הסביבה, מדברים היום על בתים חכמים מותאמים לצרכיו של הקשיש, ביופידבק ואביזרי העזר.

אז עם כל אלה, באמצעות טכנולוגיות וכלים דיגיטליים, ניתן לסייע ולשפר את איכות החיים של בני הגיל השלישי, תוך שמירה על הבריאות, מקסום העצמאות, שהוא נושא מרכזי, האוטונומיה ודחיקת התלות של הקשישים בזולת ובמערכת. צריך כאן העלאת המודעות בחברה, הנגשה של טכנולוגיות ופיתוח של האוריינות הדיגיטלית בגיל השלישי. תודה.

תודה רבה לך, למדתי. בר יפית, מנהלת תחום תעסוקה ומיצוי זכויות, בבקשה.

שלום לכולם. אני אתייחס לאגף ותיקים, האגף שממנו אני מגיעה, אני אספר על הדברים שאנחנו עושים בתוך האגף ומתוך העשייה שלו להתייחסות לפיתוחים, המעבר לשירותים דיגיטליים, ההשפעה שלהם על איכות החיים של האזרח הוותיק ואיך גם אנחנו כמשרד יכולים לסייע. אז קודם כל אנחנו פועלים עבור כל האזרחים הוותיקים שנקראים עצמאים. מה זה עצמאים? אזרחים ותיקים שהם בעלי צלילות קוגניטיבית ויכולת לקיים אורח חיים פעיל, שזה כ-80% מכלל האזרחים. למה אני מציינת את זה? כי ישנם משרדים שונים שגם הפוקוס שלהם באוכלוסיות שונות בתוך אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, כגון רווחה, בריאות ופילוחים שונים.

האגף שלנו פועל לקידום זקנה פעילה ומיטבית, לשילוב השתתפותם של האזרחים הוותיקים, כחלק מהאוכלוסייה ולמנוע את הידרדרותם הפיזית והקוגניטיבית. לכן כל השירותים שאנחנו עושים הם כדי להשאיר אותם פעילים וחלק מהאוכלוסייה הכללית. התחומים בהם אנחנו מתעסקים הם תחומים של מיצוי זכויות, תעסוקה בשכר –ד"ר תמר הציגה את חשיבות נושא העבודה – פנאי וצרכנות, התנדבות כמובן, לימודים ורכישת כישורים. יש את נושא הבידוד שאנחנו לא שוכחים אותו וגם כמובן הקשר הרב-דורי, גם בתחומים של אוריינות דיגיטלית.

אני אשתף אתכם בחלק מהתוכניות שאנחנו עושים אבל בטרם אני רוצה להציג פה תמרורים בהמשך למה שתמרה הציגה בכל הקשור לפיתוח טכנולוגיות ושירותים טכנולוגיים. מאוד מאוד חשוב בכל פיתוח של מוצר טכנולוגי שמיועד לאזרחים הוותיקים, ששם אני מאמינה שיש פוקוס על הצרכים והמאפיינים של האזרחים הוותיקים, אבל גם בפיתוח מוצרים טכנולוגיים שמיועדים לכלל האוכלוסייה כשביניהם גם האזרחים הוותיקים משתמשים, לדעת להכיר את המאפיינים, את הצרכים ואת החסמים שקיימים בקרב האזרחים הוותיקים כדי שגם פיתוחים חדשים יהיו נגישים לאזרחים הוותיקים.

באותה מידה לגבי שירותים דיגיטליים. כאן יש חשיבות להתייחס לרמת האוריינות של האזרחים הוותיקים וכמובן לחיבור של חלקם לאינטרנט. שירותים, אפילו ממשלתיים, שרוצים להנגיש את השירות בצורה רחבה יותר לכלל האוכלוסייה, הופכים את השירות לדיגיטלי, ובכך לפעמים הם משפרים את השירות עבור אזרחים מסוימים אבל חלק מהאזרחים הוותיקים פשוט מודרים מהשירות שמציעים.

אני אפרט בפניכם כרגע את התוכנית העיקרית שהמשרד מוביל. אני אתייחס לערוצי התקשורת ותכף אני אסביר גם למה ואיך זה מתחבר לשירותים הטכנולוגיים והדיגיטליים. יש לנו מוקד שנקרא מוקד מיצוי זכויות, 8840*, שעוזר למצות את כל זכויותיהם של האזרחים הוותיקים. המוקד פועל במספר ערוצים. יש לנו מוקד טלפוני שעובד מ-08:00 עד 20:00 בשבע שפות. דרך אגב, דיברנו על כך שבקרב האזרחים הוותיקים יש דוברי שפות שונות ולא כולם יודעים את השפה העברית – אנחנו משתמשים במסרונים על מנת ליידע אותם לגבי כל הזכויות והשירותים החדשים. אנחנו עדיין משתמשים בדיוור, במכתבים. לפני שאנשים מגיעים לגיל פרישה הם מקבלים מכתב שאומר שעוד שנה הם יהיו זכאים לזכויות שמוקנות להם ברגע הפיכתם לאזרחים ותיקים ושהם צריכים להיערך לתקופה שלקראת הפרישה.

יש לנו ניידת זכויות, זה ממש רכב זכויות שמגיע לפריפריה ולריכוז אוכלוסיות שאנחנו רואים שאינן ממצות את הזכויות שלהן, כגון דוברי ערבית, דוברי אמהרית ודוברי רוסית, שצריך להגיע עד אליהן ולהביא גם את דוברי השפה. עדיין כל המענים שציינתי כרגע הם אולד פאשן ואנחנו מדברים על פיתוחים טכנולוגיים ושירותים דיגיטליים אבל זה מה שהאזרחים הוותיקים צריכים בשירותים רבים כדי לקבל את המענה הטוב ביותר. באותה מידה יכולתי להגיד: בואו נפתח איזשהו אתר למיצוי זכויות לאזרחים ותיקים שבו הם ימצאו את כל הזכויות ויפנו אותם לערוצים הרלוונטיים – ודרך אגב, פותח אתר כזה יחד עם "ישראל דיגיטלית", אנחנו היינו שותפים בפיתוח הזכויות של האזרחים הוותיקים, אבל זה לא מחליף את השירותים שלנו. זאת אומרת, השירות הדיגיטלי או הפיתוח הרבה פעמים יכול להיות כמוצר משלים, וחשוב להגיד את זה כי אנחנו הרבה פעמים שוכחים את האוכלוסייה הזאת ומדירים אותה משירותים רבים.

אני מציינת פה גם שהמוקד עצמו מהווה עבורנו סיסמוגרף של כל הבעיות והקשיים שהאזרחים הוותיקים נתקלים בהם. לאורך השנים אנחנו כל הזמן מקבלים פניות של אזרחים שטוענים ששירות מסוים שבעבר היה פרונטלי הפך להיות שירות דיגיטלי וכרגע הם לא יכולים לצרוך אותו. אני אתן דוגמה בולטת שטיפלנו בה בשנים האחרונות והיא סגירת סניפי הבנקים. זו סוגיה שנדונה גם בתוך הוועדות השונות בכנסת. אזרחים ותיקים שהסניפים באזור מגוריהם נסגרו לא ידעו איך לקבל שירות. אין להם את הכישורים הדיגיטליים, הם לא מצליחים להסתדר עם האפליקציה והם הרגישו שאין מי שרואה ושומע אותם.

בשלב הראשון, כשראינו את ריבוי הפניות, פנינו לממונה על הבנקים, הצפנו את הבעיה, הבנו שהסוגיה של סגירת הבנקים זה משהו שיקרה בלאו הכי, אין לנו אפשרות למנוע את זה, יחד עם זאת רצינו לראות איך לעשות את זה נכון, איך לתת לאזרחים הוותיקים את הכלים לעבור את הטרנספורמציה הזו בצורה טובה. פתחנו בהרצאות של נציגים של הממונה על הבנקים על כל השירותים שאנחנו מנגישים, זה היה ניתן לדוגמה "שלישי בשלייקס", יום שבו כל האזרחים הוותיקים מגיעים לראות סרט ב-10 שקלים, פתחנו את בתי הקולנוע לפני הסרט, הם קיבלו הרצאה על השינויים ואיך להשתמש בכלים הדיגיטליים.

יחד עם זאת, לפני שלוש שנים קידמנו אמנה וולונטרית יחד עם איגוד הבנקים והפיקוח על הבנקים שקבע צעדים משמעותיים למתן מענה לאוכלוסייה, כגון קו ייעודי טלפוני לאזרחים הוותיקים, קדימות בתור לבני 70 פלוס – למרות שהיום על פי חוק זה 80-80 פלוס, בבנקים הורידו את זה ל-70 פלוס – קידום של הכשרות דיגיטליות, אפילו פתיחה של סניפים ניידים באזורים בהם יש ריכוז גבוה של אזרחים ותיקים, וגם שירות משלוח עד הבית. זו דוגמה אחת לכך שאם המעבר הזה קורה, צריך לעשות אותו נכון ולהנגיש אותו לאזרחים הוותיקים.

אני יכולה לתת דוגמה נוספת מתוך הבית שלנו, מתוך המשרד שלנו. המשרד מנפיק לאזרחים הוותיקים את תעודת האזרח הוותיק, זו תעודת קשיחה שמגיעה לאזרחים הוותיקים הביתה בדואר. ראינו שפעמים רבות התעודה לא מגיעה, מסיבות שונות – נאבדת בתהליך השליחה של הדואר, הכתובת לא תקינה, תהליך ההנפקה של תעודה חדשה שלוקח מספר חודשים. זה העיק על האזרחים הוותיקים, רצינו לשפר את השירות עבורם ופיתחנו אפליקציה ייעודית שבה ניתן להנפיק את תעודת האזרח הוותיק כתעודת דיגיטלית. כל תהליך פיתוח האפליקציה נעשה ביחד עם קבוצות של אזרחים ותיקים שהתנסו בכל תהליך הפיתוח בשימוש באפליקציה, איפה הם נתקעים, מה צריך לשפר ורק לאחר שעשינו מספר ניסיונות התחלנו להשיק את השירות הזה.

אני אוכל להגיד לכם שגם פה עדיין נתקלנו בבעיות והשירות הנוסף שאנחנו מיישמים, גם בתוך המוקד וגם לשירותים אחרים, זה התקשרות עם חברה שנותנת ליווי וייעוץ דיגיטלי לאזרחים ותיקים, עם עמותת "תפוח". כל פעם שאזרח ותיק מתקשה להשתמש, אם זה בהנפקת תעודת אזרח ותיק דיגיטלית, אם זה קביעת תור לקופת חולים, אם זה פתיחת אימייל, אם זה שימוש בזום, אם זה כל שירות אחר, אנחנו מפנים אותו לשירות הקיים אצלנו במוקד כדי באמת לסייע להם לשפר את הכישורים הדיגיטליים.

אני אתן דוגמה נוספת שנוגעת לעולם העבודה. המשרד מקדם תעסוקה ושילוב של אזרחים ותיקים בשוק העבודה, עבודה בשכר. אפילו שהם עברו את גיל הפרישה האנשים האלה עוד רוצים להישאר בשוק העבודה. כשפיתחנו את התוכנית פיתחנו אתר ייעודי לחיפוש עבודה לאזרחים ותיקים. באתר היו כמובן עשרות משרות שמיועדות אך ורק לאזרחים ותיקים. בכל תהליך הפיתוח וההתאמה של האתר השתמשנו בייעוץ וליווי של אשת מקצוע שההתמחות שלה היא פיתוח שירותים דיגיטליים וטכנולוגיים לאזרחים ותיקים וכמובן שהיא מכירה את כל הצרכים, ורק תוך כדי ההבנה של מה צריך להיות בתוך האתר הקמנו את האתר. זה מדבר לפעמים על הפונט באתר, אם זה הלינק של סיוע או עזרה שמלווה אותם בכל דף ודף, הדברים האלה כל כך כל כך חשובים.

אני אסכם את הנושא הזה באמירה שעד שפיתחנו אתר ייעודי לחיפוש עבודה, עדיין כל השירותים הנוספים ניתנו. זאת אומרת, יש טלפון לליווי של מחפשי עבודה, יש מרכזי תעסוקה שנותנים מענה פרונטלי, יש הכשרות – דרך אגב, גם בזום וגם פרונטלי – יש הכשרות לכישורים דיגיטליים שגם עוזרים לשילוב בשוק העבודה וגם לשמור על היכולת שלהם להשתלב בשאר השירותים הקיימים.

אני רוצה לסכם ולהגיד שהמשרד מקבל פניות רבות של משרדים שונים שרוצים להנגיש את השירותים ואת השינויים שנעשו בשירותים שלהם לאזרחים הוותיקים ואנחנו נמצאים כערוץ שיכול לסייע, להנגיש ולהגיע לאזרחים הוותיקים, וגם לתת את הכלים לעשות את זה בדרך הטובה ביותר. אני אתן פה שלוש המלצות שאני חושבת שחשוב לשים אותן בכל פיתוח של שירות או מוצר טכנולוגי: תמיד לתת איזשהו ליווי טלפוני על אף שהשירות הפך להיות בעיקרו דיגיטלי, תמיד לתת ליווי דיגיטלי למשתמשים חדשים או לאוכלוסיות שמתקשות, וכמובן בתהליך הפיתוח להכיר את החסמים, את המאפיינים, של כל האוכלוסיות אבל ובטח ובטח לאוכלוסיות החלשות שבסופו של דבר מודרות מהשירותים הדיגיטליים.

אני סיימתי אבל אני רוצה להגיד שיש עוד דברים שהמשרד עושה ואני אתן למירי את רשות הדיבור כדי שתרחיב בנושא. תודה רבה.

תודה רבה לך, דברים חשובים בהחלט. קרן פרנק, מנהלת חדשנות, רשת "בית בלב", איגוד בתי אבות, בבקשה.

שלום ותודה רבה על ההזמנה לדבר על נושא כל כך חשוב של שילוב טכנולוגיות בקרב בני הגיל השלישי. רשת "בית בלב" היא הרשת לטיפול המקיף בקשיש מקבוצת "מכבי שירותי בריאות". הרשת מונה 6 בתי דיור מוגן בפריסה ארצית, 6 בתי חולים גריאטריים שיקומיים וכן עולם הבית, שיקום הבית וכדו'. הרשת חרתה על דגלה ולהוביל בתחום החדשנות בטכנולוגיות לגיל השלישי ובכל רגע נתון היא מטפלת ב-20% מהגריאטריה הפעילה.

אני כאן כדי לספר לכם על החשיבות של פיתוח תשתיות ופלטפורמות לבני הגיל השלישי, הן בתחום הדיור והן בתחום הבריאות. אנחנו ברשת מפתחים שימוש ברובוטיקה, אנחנו מקדמים פיתוח של רפואה מרחוק, אנחנו מקימים תשתית של fire שמאפשרת שיח בין תיקים רפואיים במערכות שונות, אנחנו עושים פיתוחים למיניהם, אבל תוכנית הדגל שלנו היא בהקמת מרכז חדשנות ראשון מסוגו בארץ לטכנולוגיות הגיל השלישי. אנחנו עושים את זה בתמיכת רשות החדשנות, משרד הבריאות ומערך הדיגיטל הלאומי. אני תכף ארחיב על התמיכה הזאת.

אני אספר שהמרכז מאפשר לחברות הזנק וכן לאקדמיה לקדם גם מחקרים וגם פיילוטים שרלוונטיים לטכנולוגיות הגיל השלישי. לצערי כיום בארץ אין הרבה אופציות ולמרות שיש נכונות רבה מאוד מצד ארגוני הבריאות אין הרבה מקומות שבהם באמת ניתן לעשות ניסוי ותרגול של מודלים ולאפשר את פיתוח הטכנולוגיות הללו. לכן מרכז החדשנות שלנו מהווה תשתית מאוד משמעותית בהיבט הזה.

מרכז החדשנות מתבסס על חדרי מחקר וירטואליים, על דאטה, מידע רפואי שנצבר לאורך עשור אחורה, שהוא מאוד ייחודי לגריאטריה כי זה רצף של קשיש בריא בדיור המוגן, קשיש מאושפז וכן עולם בבית. כמו שאמרתי, הוא מוגש באמצעות חדרי מחקר וירטואליים, היחיד בארץ לגריאטריה, ובמרכז החדשנות מתאפשרים גם פיילוטים בתוך בתי הדיור המוגן ובתוך בתי החולים באופן כזה שהסטארט-אפים מלווים ע"י אנשי המקצוע המצוינים שלנו וכך יכולים לפתח את הטכנולוגיות.

אני רוצה לומר שזה בזכות התשתיות שקיבלנו מהמדינה. בזכות המענק, הגראנט המשמעותי שקיבלנו מהמדינה, התאפשר לנו להסיט משאבים לטובת הקמת מרכז חדשנות. כולנו מכירים את הנתונים בגריאטריה, במיוחד בתחום הבריאות, שזה תחום גירעוני. לא נכנס לכל תשלום על מיטה אשפוז, אבל בגריאטריה כל שקל שיש הולך לטיפול מיטבי בקשיש, ולכן זה לא טריוויאלי להקים תשתיות של פיתוח ומחקר ולכן התמיכה משמעותית מרשות החדשנות אפשרה לנו לעשות את הדבר הזה.

כמו שכולנו יודעים, להכפיל מיטות או להכפיל את מספר הרופאים לא יכול לתת מענה לצונאמי שמתרחש ומתרגש עלינו של הזקנה ולכן הוא חייב לקבל מענה אחר. זה צו השעה מבחינתנו לדבר על תמיכות ממשלתיות שיהיו הולמות לגודל האתגר של אוכלוסייה שזקוקה לפיתוחים טכנולוגיים. אנחנו חושבים שזה הזמן לשים את זה כיעד אסטרטגי ראשון במסגרת תוכנית אב שתתמודד עם צונאמי הזקנה במדינת ישראל, ואנחנו כ"בית בלב" נשמח מאוד לשתף פעולה ולתרום מהניסיון שלנו במרכז החדשנות, תוך שיתוף פעולה עם כלל הגורמים בגריאטריה, כמו שאנחנו עושים היום, גם מכיוון המדינה, כדי שיהיה אפשר לקחת את זה עוד צעד אחד קדימה. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה לברך את חבר הכנסת סימון מושיאשוילי, שמשתתף בכל ישיבות הוועדה ואני מאוד מעריך את זה. יצחק במברגר, "יד השרה", שכולנו מכירים ומוקירים, בבקשה.

שלום לכולם, שמי איציק במברגר. את "יד שרה" אני לא צריך להציג כי אני חושב שכולנו מכירים את 123 הסניפים שנמצאים בכל הארץ ובכל המגזרים. הייתי רוצה לדבר על שתי דברים: תחום אחד זה הנושא של חיישן נגד נפילות שכבר ב"יד שרה" הרבה מאוד שנים. מה שהיה עד היום זה חיישן שהוא רק בבית – אם מישהו היה נופל בבית זה ישר היה מתקשר למוקד וכו' – עכשיו התחלנו להפעיל חיישן גם של נפילה בחוץ, גם מנטר מדדים ו-GPS, אם חלילה בן-אדם לא יודע איפה הוא נמצא וכו'. לשם אנחנו הולכים.

יחד עם זה יש ב"יד שרה" מרפאה למניעת נפילות וערכה למניעת נפילות, שזה תחום גדול ועצום. מנושא נפילות אני עובר כבר לדבר השני והוא תחום ההשאלות, החל מהשאלה של כיסא גלגלים ועד אשפוז בית. מהשלב של השאלת כיסא גלגלים היום כבר הכנסנו את האופציה של הבוט. בן-אדם יכול לשאול ב"וואטסאפ" איפה יש, איפה הוא יכול להשיג, באיזה סניף, האם זה נמצא או לא נמצא, באיזה שעות ואנחנו מנסים להתקדם לשם.

אני אמשיך הלאה לנושא אשפוז הבית. כולנו מבינים שהמצב הכי טוב למבוגרים זה להיות בבית. שם גם, אם זה ההמשך של המערכת הרובוטית הזאת, שאפשר לעשות הזמנה וכו', אנחנו מנסים להגיע למצב שזה מכניס את ההשאלה ביחד. בן-אדם שהיום יוצא מבית החולים, לרוב אנחנו לא יודעים שום דבר, אומרים לו: תלך ל"יד שרה", תיקח כיסא או מיטת בי"ח. דבר ראשון הוא לא יודע מה הגודל, הוא לא יודע אם זה יכול להיכנס לו לבית, הוא לא יודע איפה ומה. אחרי שהוא לקח מיטה, אומרים לו: אתה צריך גם מנוף וכו'. אז פה אנחנו מנסים לקדם איזשהו פיתוח שבן-אדם יוכל מיד להיכנס ולראות, יוגדר לו מה המצב שלו, הוא יוכל מיד לקבל איזושהי תמונה מה כדאי, מה אפשר. זה מצד אחד.

מצד שני, אחרי שראינו שהוא צריך מיטת בית חולים, האם זה נכנס בחדר? מה הגדלים שצריך למצוא? שם חשבנו על פיתוח שבן-אדם ממש יוכל בבית, אם הוא פותח את המצלמה, להכניס את המוצר ולראות האם המוצר נכנס. אחרי שפתחנו את זה הוא יכול גם לראות האם כיסא הגלגלים יכול להיכנס למקלחת, לשירותים. אני חושב שכולנו צריכים להתאגד ולעשות עוד הרבה הרבה דברים הרבה יותר טובים. הטכנולוגיה בכלל יכולה לעזור לכולנו, לא רק להורים שלנו, גם לנו כדי שנוכל לעזור לגיל השלישי. תודה לכולם.

תודה. יוגב שמני, מערך הדיגיטל הלאומי, בבקשה.

שלום לכולם, יוגב שמני, מנהל חטיבת טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי. קודם כל אני אגיד כתפיסה – והצגנו את זה גם בדיונים אחרים בוועדה הזו – שהתפקיד שלנו הוא לדאוג לכך שאף אחד לא נשאר מאחור, זה נכון לכלל האוכלוסיות ובוודאי כשאנחנו מדברים על אזרחים ותיקים. אז כל שירות דיגיטלי שאנחנו מפתחים אנחנו חושבים גם על איך אזרחים ותיקים יוכלו לצרוך את השירות הזה.

מערך הדיגיטל פועל במספר ערוצים, אחד מהם הוזכר קודם במסגרת שותפות עם חלק מהגופים. אחד הדברים שאנחנו מובילים הוא הנושא של קידום אוריינות דיגיטלית, מיזם שהפעלנו ממש לאחרונה יחד עם הרשויות המקומיות שנקרא "100 באוריינות דיגיטלית". עובדים כרגע עם 115 רשויות מקומיות, וכמובן עוד הכשרות רבות שאנחנו עושים גם כדי לקדם את התחום הזה בקרב האוכלוסייה הזאת, כשרק בקורסים שנעשו לאחרונה כ-50,000 אזרחים ותיקים הוכשרו כדי לקדם אותם להתנסות בשירותים דיגיטליים.

כשאנחנו מדברים על שירותים דיגיטליים אנחנו דואגים לוודא שגם כאשר מתקשים לבצע את השירות הזה יש תמיכה לאזרחים ויש מוקד טכני ממשלתי מרכזי שבכל שירות – זה נכון, אגב, לכלל האזרחים אבל בוודאי אזרחים ותיקים שמתקשים – יש יכולת לסייע לאזרח לבצע את השירות, עד כדי צפייה מרחוק, כדי להסביר לו על מה ללחוץ ואיך לפעול כדי שהוא יוכל להשלים את השירות כמו כולם.

גם ב"קמפוס IL", שזה המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית יש קורסים להכשרה בנושא של אוריינות דיגיטלית שמיועדים כמובן לאזרחים ותיקים; מנוע הזכויות, שזו גם פלטפורמה שאנחנו מובילים, התחלנו עם האוכלוסייה של אזרחים ותיקים, לתת להם כמה שיותר מידע על הזכויות שרלוונטיות - - -

כמה נכנסים לאתר שלכם מעל גיל 65? אני חושב שיש פה בעיה.

מבדיקה מהירה שעשינו תוך כדי – אבל נשלח נתונים יותר מדויקים – כ-14% מכלל הגולשים באתר Gov.il, האתר העיקרי, זה אזרחים ותקים.

וכמה זה מתוך האזרחים הוותיקים שקיימים היום? מה כמות האזרחים הוותיקים היום במדינת ישראל?

12%.

וכמה מהם באחוזים צורכים את אותם כלים דיגיטליים?

בדקתי את זה ממש נקודתית כרגע, רק על הכניסה ל-Gov.il – יש המון שירותים. אתר Gov.il זה האתר הראשי, כ-100 מיליון ביקורים בשנה באתר הזה, אתר מאוד מאוד גדול – כ-14% מתוך הגולשים בו הם אזרחים ותיקים. להגיד לך ברמה של שירות פר משרד קשה.

אי אפשר למפות את זה?

קשה, בטח לא כרגע, אבל אפשר לנסות לעשות איזשהו ניתוח. אבל יש עוד אתרים, זה לא רק Gov.il. יש אזור אישי, יש הזדהות ויש הרבה מאוד אתרים שאפשר לבחון כל אחד מהם לגופו. אני יכול להגיד אגב על שירות שהעלינו הבוקר לאוויר באזור האישי הממשלתי, MyGov, שירות שמיועד לאזרחים ותיקים, נשים מעל גיל 62, גברים 67, ואחר כך גם מעל גיל 75, שמי שזכאי לתחבורה ציבורית יקבל הודעה. המטרה היא להניע אותו לפעולה לבצע ולצרוך איזשהו שירות. זה במקרה עלה היום בבוקר. כל הזמן אנחנו מסתכלים ומנסים להוסיף עוד ועוד שירותים, בוודאי גם לאוכלוסיות האלה.

תודה רבה לך, יוגב. ד"ר מיכל הלפרין, ג'וינט ישראל, בבקשה.

ד"ר מיכל הלפרין בן צבי, מומחית בהתאמה של ממשקים דיגיטליים לאנשים מבוגרים מג'וינט-אשל. להגיע לפה לוועדה – הכי פשוט, אימייל, נכון? אין פה אף אחד שאין לא אימייל. לכ-50% מהאזרחים הוותיקים בארץ אין אימייל, לא משתמשים באימייל, במוצר הכי בסיסי הזה. בג'וינט, בארבע השנים האחרונות, אנחנו מתעסקים בכל הפער הדיגיטלי בכמה מישורים. מישור אחד זה האוריינות הדיגיטלית.

50%? למה אני חושב שאפילו פחות? אולי כי אני בא מהאוכלוסייה שהמבוגרים בה משתמשים פחות באימייל.

כשאנחנו מדברים על האוכלוסייה הערבית המצב הוא הרבה יותר גרוע. הרבה יותר גרוע. מדברים על שלוש אוכלוסיות שרמת האוריינות הדיגיטלית שלהן היא מאוד מאוד נמוכה: אזרחים ותיקים, ערבים וחרדים. אלו האוכלוסיות המרכזיות, לחם החוק של מערך הדיגיטל הלאומי.

יש דברים שהם יותר נגישים, וואטסאפ למשל. אני חושב שאולי 75% מהמבוגרים כן משתמשים, אבל אימייל פחות שכיח.

נכון, בגלל זה שאנחנו מחלקים את כל העולם הדיגיטלי לכל מיני תחומים: וואטסאפ ופייסבוק זה משהו אחד, לצרוך שירותים ממשלתיים לדוגמה זה כבר עולם אחר לגמרי, זה דורש מיומנות והבנה שונה לגמרי. אז מה אנחנו עושים? אנחנו מלמדים, לומדים איך ללמד. ואגב, בהקשר למה שנאמר קודם, ילדים לא יודעים איך ללמד בן-אדם מבוגר, זה מקצוע, זה פרופסיה שצריך ללמוד אותה. אז למדנו איך צריך ללמד אנשים מבוגרים והשקענו הרבה יחד עם מערך הדיגיטל הלאומי. זה כל מה שנכנס לנושא של מיזם "100 באוריינות דיגיטלית", אלה דברים שכבר הוטמעו.

אבל איך המוצרים הדיגיטליים נראים? איך נראות האפליקציות שאנחנו משתמשים בהן היום? פיתחנו מדריך שלם, לוג-אין, שנותן כלים עבור אנשים שמפתחים את האפליקציות האלה בשביל לראות. ואגב, זה לא רק פונט גדול וכו', אנחנו מדברים על איך המידע מפוזר בתוך האתר, איזו שפה – הרבה מהאתרים האלה משתמשים בשפה שאינה ברורה למשתמשים מבוגרים רבים – עיצוב. זה עולם שלם שאנחנו מתעסקים בו. היום, ביחד עם מערך הדיגיטל, אנחנו פועלים לפיתוח של מפת מדדים לאומית לנושא של אוריינות דיגיטלי, שהאזרחים הוותיקים יקבלו שם מקום מאוד מאוד משמעותי. אז יש הרבה מה לעשות.

תודה רבה לך, ד"ר מיכל. עידן אבוקסיס, חברת גייטבטר, בבקשה.

שלום, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת, אורחים נכבדים, שמי עידן מחברת גייטבטר. אני הולך לדבר אתכם על נושא של נפילות באוכלוסייה המבוגרת שיצחק נגע בו קצת לפניי ועל הפתרון שלנו לבעיה הזאת. אחד מכל שלושה מבוגרים ייפול פעם בשנה וגם אם הנפילה הזאת לא תיגמר בפציעה היא לרוב תיגמר באיזשהו חשש מנפילות, מה שיוביל להסתגרות בבית, לירידה תפקודית, ירידה באיכות החיים ובסוף גם למוות. זה הגורם מספר אחד לפציעות ומוות כתוצאה מפציעות. רק כדי לסבר לכם את האוזן, אם בשנתיים הראשונות של הקורונה מתו כ-12,000 אנשים בישראל, מנפילות מתים בכל שנה 24,000 מבוגרים. כלומר פי ארבעה ממה שמתו בקורונה.

למה הם נופלים? כי סביב גיל 65 מתחילה אצלנו איזושהי ירידה קוגניטיבית שקשורה בתפקודים ניהוליים, ספציפית בתפקודים ניהוליים שקשורים בהליכה, כמו תכנון הליכה, ריבוי משימות וקבלת החלטות. בטח לכולכם יצא ללכת עם איזשהו אדם מבוגר ברחוב וברגע שהוא מתחיל לדבר הוא פתאום נעמד, הסיבה שהוא נעמד היא כי כבר קשה לו ללכת ולדבר באותו זמן, וזה בדיוק מה שאנחנו עובדים עליו.

חברת גייטבטר מפתחת תוכנה, תוסף של מציאות מדומה להליכונים – הליכונים כמו של חדר כושר – שמאפשרת לעשות אימון שמשלב מוטוריקה וקוגניציה בו-זמנית. המטופל הולך על ההליכון תוך כדי שהוא רואה את הרגליים שלו בתוך המציאות המדומה ועושה את התרגול כשהוא הולך בתוך סביבה בטוחה ומבוקרת והאימון מתאים את עצמו ליכולות התפקודיות של המתאמן ולתוצאות שלו באימונים הקודמים.

הפתרון שלנו גם מוכח ועובד. את המערכת פיתחו לראשונה צוות של פרופסורים חוקרים מהמעבדה לחקר תנועה וקוגניציה באיכילוב שחוקרים את זה כבר במשך יותר מעשור ופרסמו עד היום 20 מאמרים שמראים שאימון על המערכת שלנו מפחית נפילות ב-50%. זה גם נשמר חצי שנה אחרי הטיפול האחרון. הם אפילו הראו במחקרים של fMRI שיש שינוי בפעילות המוחית והמוח מתפקד בצורה הרבה יותר טובה אחרי הטיפול במערכת שלנו.

מתוקף התוכנית הלאומית למניעת נפילות של משרד הבריאות השתתפנו במכרז ומתוקף המכרז פרסנו שבע מערכות במכבי, טיפלנו ב-200 מבוגרים. עקבנו אחריהם במשך חצי שנה, ראינו שם ירידה של 70% במספר הנפילות, 46% ירידה במספר הפניות למיון ו-35% ירידה במספר ימי אשפוז. תוצאות מדהימות. בעקבות התוצאות האלה גם קבוצת מכבי, גם "בית בלב", כללית, פרסו את המערכת בפריסה ארצית. אנחנו נמצאים היום גם בקופות החולים, גם בבתי חולים שיקומיים וגם בבתי דיור מוגן ומרכזי יום לקשיש. אני אשמח לענות על שאלות ותודה על ההקשבה.

תודה רבה לך, עידן, הרבה הערכה. יואל פלדמן, חברת Avia Home, בבקשה.

תודה רבה, יושב-ראש הוועדה, תודה רבה לכולם על ההקשבה והנוכחות. לי קוראים יואל פלדמן, אני בן 37, יש לי תואר ראשון בתקשורת ותואר שני במנהל עסקים. לפני כשלוש שנים, במהלך תקופת הקורונה, על בסיס סיפור חיים אישי של שותף שלי הקמנו את Avia. Avia היא חברת סטארט-אפ שיצרה מודל פורץ דרך לשיפור איכות החיים של בני הגיל השלישי השואפים להמשיך לגור בבית המגורים ובו-בזמן לשמר את האוטונומיה בחיים שלהם, להיחשף ולהשתתף למגוון הזדמנויות חברתיות חדשות ברמה המקומית, שזה הדגש שאנחנו שמים ודרכו פותחים המון הזדמנויות להזדקנות מיטבית. אנחנו גם נותנים סיוע ותמיכה ושירותי ניווט מצוות מקומי בעת הצורך על מנת למטב את התהליך של ההזדקנות במקום.

החברה שלנו למעשה יצרה שירות שמבוסס על טכנולוגיה. הטכנולוגיה היא זו שמאפשרת לתת את השירות. הטכנולוגיה היא שלנו, אנחנו משתמשים בכלי בינה מלאכותית ויוצרים דאטה ייחודית שמאפשרת לנו לנטר, ובהמשך גם לנבא, ולמנוע את ההידרדרות. אנחנו בעצם מאפשרים לאנשים לבד להצטרף לקהילה מקומית. אנחנו עושים תהליך דיגיטלי ופיזי שמאפשר לנו ללמוד על ההעדפות שלהם. לאחר מכן יש לנו אפליקציה. לאפליקציה הזו יש יותר מ-75% שימוש שבועי. דרך האפליקציה למעשה חברי הקהילה נחשפים להזדמנויות. אנחנו כמובן נמצאים בקשר, קשר יוזם. זה אחד הדברים שמאפיינים אותנו, שאנחנו לא מחכים לראות את השימוש, במידה ואין שימוש אנחנו יוצרים קשר. Avia זה סבתא בלטינית ולמעשה אנחנו התמקדנו בנושא הזה בגלל שהבנו שרוב האוכלוסייה מעוניין להמשיך לגור בבית ולשמר את האוטונומיה.

כמה מילים על המערכת. המערכת שלנו כוללת אפליקציית קצה לגמלאי, מערכת לניהול יומן מועדון, אינטגרציית למערכות אחרות, ניהול כל נותני השירותים והשותפים שבאים במגע עם המנוי שלנו, כולל משימות, בקשות, ביקורי בית, דוחות ותובנות שמבוססות על דאטה ייחודית שאנחנו מצליחים לייצר. כשמצטרפים לקהילה אנחנו מדברים על יצירת חברויות. בניגוד למקומות עבודה בתקופות אחרות של החיים, שיותר אפשרי ליצור חברויות חדשות, כשמגיעים לגיל השלישי המון אנשים נשארים לבד ומפחיתים קשרים חברתיים, וזה בדיוק המקום שאנחנו מאפשרים להם לבוא לידי ביטוי, לתרום ולהיתרם. המון עבודה על משמעות.

אנחנו כמובן בקשר עם המון גופים בישראל, גם מעולם של הטיפול, גם ג'וינט, ד"ר מיכל בן צבי שהכרנו וגם השכלנו, אנחנו עכשיו מכירים תוכניות של רשות החדשנות בשיתוף פעולה עם גופים, כי אנחנו לאחר פיילוט מוצלח מאוד שנמשך כשנה בתל אביב עם עשרות אנשים שמעידים שמאז ההצטרפות לקהילה תחושת הביטחון עלתה. הם לא רוצים לוותר על זה, הם מרגישים שזה המקום. אנחנו כמובן שילבנו גם את תחום הגרונטולוגיה, הגריאטריה, חברה ותרבות.

הטכנולוגיה שלנו היא פלטפורמה ייחודית שלנו, ישראלית. אנחנו מגייסים צוות מקומי ורואים התאמה דרך הטכנולוגיה לכל האוכלוסיות בישראל. אני מייסד ואחראי על טכנולוגיה אבל אני גם השבוע ביקרתי בבית של אחד המינויים, ישבתי אתו על המחשב, לימדתי אותו פונקציה חדשה בהעתקה והדבקה, ובאמת חלק ממה שאנחנו עושים זה לשמור על המגע האנושי. איך שומרים על המגע האנושי? זה הטכנולוגיה מאחורה שיודעת להגיד עם מי לדבר ומתי ומאפשרת לכוח אדם יחסית מצומצם להגיע לקהלים של מאות, לגעת ולראות את הבן-אדם.

תודה, יואל, הרבה הערכה. רפאל זך, בבקשה.

תודה רבה על ההזדמנות, יושב-הראש. שמי רפי זך, מנכ"ל אקוקר טכנולוגיות (ECHOCARE TECHNOLOGIES) ואני אחבר את כל הנקודות שהעלו יפה מאוד ד"ר תמרה, קרן וכו'. כמו שאנחנו יודעים, אוכלוסיית הקשישים מתרחבת. כמות המטפלים הפוטנציאליים בעולם, בוודאי גם בארץ, הולכת ומצטמצמת ובעצם הניטור הביתי הפך להיות מאוד מאוד משמעותי. עידן ציין את נושא הנפילות, אבל בעצם המטרה היא למנוע את הנפילות, למנוע או לדחות הידרדרות בריאותית ככל שניתן.

אקוקר פיתחה מערכת ייחודית שהיא אינה לבישה ואינה חודרת לפרטיות הקשיש, כלומר, ללא מצלמות. זה בעצם רדאר שמותקן בתקרת הדירה ועוקב אחרי הבן-אדם, מזהה את מיקומו, מזהה במידה והוא נפל את מקום הנפילה וכמובן מתריע על-כך, והידרדרות בריאותית ע"י ניטור activity of daily living, הפעילות היומית, שזה ממד מאוד מאוד חשוב כדי לזהות את ההידרדרות הבריאותית. המערכת עובדת על עיקרון של רדאר שמנטר את המיקום, את התנוחה, את התנועה וגם את הנשימה, כך שאם אדם סובל ממצוקה נשימתית, אם במהלך השינה או בזמן הפעילות היומית שלו, המערכת מתריעה וכמובן מדווחת למטפלים.

מבנה המערכת צופה עתיד. אנחנו מבינים שאנחנו נצטרך בעתיד את עזרתה של הקהילה התומכת, לא מספיק הצוותים המקצועיים אלא אנחנו חייבים למצוא את הדרך לשתף את הקהילה התומכת במתן העזרה המידי, בעיקר לאוכלוסיות ששוכנות בערים ובאזורים מבודדים. המערכת שמחוברת אצלנו לענן ולאפליקציות מאפשרת לעשות את זה. אנחנו נשמח לשתף פעולה כמובן גם עם "בית בלב" ועם ארגונים אחרים, כמו "יד שרה", שמעוניינים בניטור ביתי לא לביש. תודה רבה.

תודה רבה לך, רפי. יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל, בבקשה.

קודם כל, דיון באמת חשוב והצעות נפלאות. כמה נקודות: נקודה ראשונה – הנושא של נגישות לטכנולוגיות הוא נושא שהוא לא רק בחזקת ה-90 והגיל השלישי, אלא יש חפיפה מאוד גדולה לצרכנים שהם אנשים עם מוגבלות או צרכנים שמתקשים. נכון שיש דברים ייחודיים וייעודיים אבל ברוב העניין יש מכנה משותף.

בנוסף, אני רוצה להגיד שמבחינת טכנולוגיות יש כמה קטגוריות, יש כמובן את הדיגיטל, יש גם טכנולוגיות מעשיות, לצורך העניין הרובוטים, ויש תוכנות או שירותים מבוססי טכנולוגיה, אך המטרה של היא מטרה אחד – שכל הטכנולוגיות, על הצורות השונות שלהן, תהיינה פונקציונליות, שימושיות, לכל סוגי המוגבלויות, כך שהמבחן הוא האם הטכנולוגיה משרתת באופן ישיר את הלקוח, את המשתמש.

כדי לעשות את זה יש לדעתנו שני ערוצי פעולה: ערוץ אחד זה כמו שחייבנו בעבר בחוק האינטרנט, שכל אתרי האינטרנט יהיו נגישים. כדי שהעתיד הזה יהיה נגיש אנחנו קוראים לוועדה – והיו דיונים על כך בוועדת הטכנולוגיה בכנסת הקודמת – להקים חוק שיחייב את הטכנולוגיות להיות נגישות מראש לכל סוגי המוגבלויות. דבר שני זה פרויקט שהעמותה מובילה שנקרא possible, פרויקט בין-לאומי שבו אנחנו חוקרים את הטכנולוגיות העתידיות השונות, מזהים את הקשיים ופועלים למציאת פתרונות כדי שדברים מורכבים יתאפשרו כדי שאותן טכנולוגיות תהיינה נגישות מראש. אז אנחנו נשמח לכל שיתוף פעולה עם המשתתפים הנכבדים שנמצאים סביב השולחן. זה תחום קריטי לאיכות החיים של אנשים עם מוגבלות וקשישים בפרט. תודה רבה.

תודה רבה לך. ד"ר פדיל סאלח ביקש להתייחס, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. בבקשה.

תודה רבה ליושב-ראש, לנכבדים, לאורחים, על שניתנת לי האפשרות לדבר. אני ממשרד המדע, היום משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אני ראש תחום פיזיקה ומתמטיקה שימושית. בניגוד למה שנאמר כאן, או שיש פה אי הבנה, שלא נעשו מחקרים בתחום של הגיל השלישי, דווקא פה אני רוצה להדגיש שלפני ארבע-חמש שנים השקנו יותר משלושה קולות קוראים, קיבלנו עשרות הצעות ומימנו עשרות מחקרים בתחום הגיל השלישי. בתור מנהל תחום פיזיקה, התחום הזה קצת נוגע לתחום שלי. קראתי את המחקרים והשכלתי להבין אז שישנה בעיה, הבעיה שהתייחסו אליה פה, והיא העניין של הנפילות וכדו'. פותחו הרבה אפליקציות בנושא הזה. אני חושב שמה שאנחנו רואים היום זו אולי כתוצאה של המחקרים הבסיסיים שהיו לנו אז.

היום, אני רוצה להגיד מהניסיוני, בעקבות מה שאני רואה אצל ההורים שלי וקרובי משפחה, איך באמת אפשר לשפר במקצת את החיים של קשישים והגיל השלישי, צריך לשים את האצבע על הנקודה הכואבת – הבעיות של נפילות, להחזיק מעמד, לעמוד על הרגליים ואיך לשפר את העניין של התרופות. העניין של פיתוח התרופות למען הגיל השלישי זה מאוד חשוב. הדבר השני שבעיניי הוא לא פחות חשוב הוא איך הקשיש יכול להמשיך את חייו, למצוא פתרון לבדידות והדיכאון אחרי גיל כזה. אנשים בתחום צריכים למצוא פתרונות איך לעשות התאמה לחיי הקשיש ביום-יום. אלה בעיניי שני הדברים החשובים ביותר שצריך להדגיש, בין יתר הדברים. תודה רבה לכם.

תודה, ד"ר פדיל סאלח. צבי גולדמן, רשות החדשנות, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני ממלא-מקום ראש חטיבת צמיחה וסמנכ"ל רשות חדשנות. כמה מילים רק על רשות החדשנות, למי שלא מכיר. אנחנו רשות ממשלתית שפועלת לקדם את החדשנות בישראל, בדגש על ההייטק, והתנאי הוא טכנולוגיה חדשנית פורצת דרך בסיכון גבוה. בהקשר של מה שנאמר פה אני אספר שבמסגרת ההגשות השוטפות שלנו מדי שנה נתמכו ונתמכות לא מעט טכנולוגיות רלוונטיות לגיל השלישי, אם זה פלטפורמות לניטור מרחוק של חולים גריאטריים, מערכות לשיפור המערך הסיעודי בבתי חולים, מערכות לניטור קשישים בבתיהם ושילוב טכנולוגיות לזיהוי נפילות, כמו שראינו פה, ועוד.

לצד זאת יש לנו מסלול ייעודי עם שותפים נהדרים מביטוח לאומי. זה מסלול שמעודד הטמעת פתרונות חדשניים פורצי דרך לטובת בעלי מוגבלויות. בשנה האחרונה הרחבנו אותו כך שהוא ייתן גם מענה לגיל השלישי והשנה הזאת זה כבר הקול הקורא השני. לאור הפניות הרבות אנחנו חושבים שיהיה בו ציר איכותי ורחב של טכנולוגיות רלוונטיות לגיל השלישי כבר השנה. בהמשך לדברים שאמרה פה עמיתתי הגב' קרן פרנק, אנחנו גם יודעים לתמוך ולכסות הוצאות של אתרי פיילוט שחסרים, אז גם את זה אנחנו עושים.

מעבר לכך, בשנים האחרונות יש דגש מאוד גדול לכל נושא ה-digital health. עשינו את זה גם לבד וגם ביחד עם ישראל דיגיטלית ומשרד הבריאות להרחבת יכולות הניטור, טיפול, מעקב מרחוק, שזה משהו שמאוד רלוונטי לגיל השלישי. כאן כבר מדובר בעשרות פרויקטים, לרבות פרויקטים לבניית שחיקת צוות רפואי, טיפול מרחוק של מאושפזי בית, פלטפורמות שיקום והפגת בדידות. אני קורא לכל חברת הייטק מקומית ישראלית עם טכנולוגיה פורצת דרך לבוא אלינו, תמצאו אצלנו בית חם. תודה רבה.

תודה רבה לך, צבי גולצמן. אבי וינברגר, בבקשה.

תודה ליושב-ראש על זכות הדיבור. אני הולך לדבר על הגיל השלישי מכיוון לגמרי שונה, מהכיוון שבעצם הכי כואב לנו וזה נושא המוח. זה האיבר הכי חשוב בגוף והוא מנהל את כל הגוף, את זה כולנו יודעים. אנחנו פיתחנו טכנולוגיה מאוד מאוד מתקדמת, הכי מתקדמת היום בעולם, וכבר הוצאנו פטנט ואנחנו מתכוונים להוציא עוד כמה פטנטים, שמאפשרת בלחיצת כפתור לשנות את גלי המוח. לאדם הקשיש זה בעצם אוצר בלום. המערכת מורכבת משני חלקים: אוזניות עם אלמנטים מיוחדים, שלפי המחקרים שעשינו משנים את גלי המוח, ותוכנה שיושבת על הסמארטפון, פשוטה מאוד להפעלה וניתן להפעיל אותה בבית, כל אחד יכול לקנות לו ערכה כזאת הביתה. אנחנו בתחילת קשר עם גורמים שעוסקים בנושא הזה.

נוסף לזה אנחנו מקימים עכשיו חברה נוספת שתנצל את הטכנולוגיה הזאת כדי לטפל באחת הבעיות הכי כאובות של הגיל השלישי וזה דמנציה. יש אלפי מחקרים היום בעולם שבעזרת שינוי גלי המוח ותרגול של גלים באורך גל מסוים אפשר להוריד דמנציה. זה בלי תרופות, הכול טבעי, הכול מבוסס על אקוסטיקה. הטכנולוגיה פורצת דרך ומהפכנית והמוצר נגיש לכל אדם. אנחנו בתהליך גיוס שני עכשיו, גיוס נוסף, ונכנסים ל- Mass Production. היצרן שאמור לייצר לנו את המוצרים הוא גם היצרן של חברות מפורסמות, כמו אפל, כמו Bose, הוא מייצר להם את האוזניות.

מה שאנחנו היינו מחפשים זה דבר אחד – חבירה לגופים ממשלתיים כדי שאפשר להכניס את הדברים האלה לתוך האוכלוסייה המבוגרת, לשפר להם את התהליכים הקוגניטיביים במוח. זה יכול לשפר את השינה, זה יכול לשפר את כושר הריכוז, זה יכול להוריד סטרס, כל הדברים האלה בלחיצת כפתור אחת ודרך גלי המוח. נוסף לזה אנחנו מתחילים פעילות בנושא של דמנציה, כמו שהזכרתי, שתביא הרבה ברכה, אני מקווה. פה זה פעילות מחקרית ואנחנו בקשר עם הרשויות באירופה לקבל גראנט לעשות מחקרים על הנושא הזה. תודה.

תודה לך. גו'הנה קלי, בבקשה.

שלום לכולם, אני ג'והנה, מנהלת את קהילת החדשנות AgingIL, למי שמכיר ולא מכיר, הקהילה פועלת תחת מטה קהילות החדשנות של משרד הכלכלה וזה מיזם משותף עם ג'וינט-אשל. התפקיד שלנו הוא לחבר – בדיוק מה שאנחנו רואים פה – בין היצע לביקוש, לחבר בין כמה בעלי עניין, לחבר בין מי שמחפש פתרונות לגיל השלישי. אנחנו מתעסקים כמובן בקידום פתרונות חדשניים לאתגרי הזקנה, גם חדשנות חברתית אבל גם חדשנות טכנולוגית. הרבה מאוד מהיושבים בחדר פה הם חברים בקהילה אבל יש פה לא מעט גם שהם לא והתפקיד שלנו זה ממש להיות הפלטפורמה שמייצרת את החיבור, את הנטוורקינג בין כולם, וגם לחבר למשאבים. אז אתם מוזמנים לגשת אלי אחר כך, אני גם אגש אליכם תכף, ולהצטרף לקהילה שלנו ולאירועים. תודה על ההזדמנות.

תודה לך. בבקשה.

תודה על הדיון. שמי איליה סטמבלר, אני יושב-ראש עמותת ות"ק, התנועה לאיכות ואריכות חיים. אנחנו מקדמים מחקר, פיתוח וחינוך לאריכות חיים בריאים, מניעת מחלות זקנה, וכמובן נושא שפחות זכה לדיון כאן, מחקר, פיתוח וחינוך לטכנולוגיות ביו-רפואיות, שזה נושא חשוב בפני עצמו. אני מקווה שגם נעורר דיון בנושא הזה. תודה.

תודה רבה. בבקשה.

אהובה וינוגרד, המרכז לשלטון מקומי. אני רוצה לומר שני דברים: אחד, אנחנו כל הזמן בחשיבה איך מנגישים את הטכנולוגיה לאזרחים הוותיקים שפחות משופשפים בנושא הזה ואיך עושים את זה יחד עם נוער, עם קישור בין-דורי, איך אפשר באמת לעגן משאבים גם שלכם, בטכנולוגיות שלכם, שידועות לכם, וגם עם הדור הצעיר יותר כדי להנגיש את זה לאזרחים הוותיקים. גם לבתים, יש הרבה מאוד אנשים שהם מרותקי בית.

דבר שני, כאשר מנגישים את הטכנולוגיות האלה וגם מסייעים להם עם הרשתות החברתיות למיניהן, מאוד חשוב לדבר על הסכנות שיש ברשת ועל החשש – בוועדה קודמת דיברנו על ניצול כלכלי – איך להימנע מהדבר הזה.

תודה רבה לך. בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, תודה לכולם. לי קוראים אוריאל, אני פה עם גבי מחברת פשוט-טק. אנחנו מקדמים אוריינות דיגיטלית בגיל השלישי. אנחנו לומדים עם אלפי בני הגיל השלישי ברחבי הארץ, שימושי סמארטפון, מחשבים. אני רוצה להגיד שני דברים: אחד, תודה ל"ישראל דיגיטלית", בזכותם עשינו פיילוט בירושלים עם מאות אנשים, זה ממש שינה את החיים. הפרויקט לצערנו נעצר, אם יש פה דרך לעזור לקדם את זה שזה יחזור לפעול זה יהיה מדהים.

דבר שני, אנחנו פועלים בהתנדבות מדי שבוע, נותנים עדכונים טכנולוגיים למבוגרים על כל מה שקורה בעולם הטכנולוגיה. פרויקט התנדבותי, כולם מוזמנים להצטרף. יש כמה אלפים. אם אתם מכירים אנשים שמעוניינים – בשמחה.

תיקון קטן. נאמר פה כבר כמה פעמים "ישראל דיגיטלית", יש גוף שנקרא מערך הדיגיטל הלאומי, הוא כולל בתוכו את כל מה שהיה בעבר "ישראל דיגיטלית", רשות התקשוב וממשל זמין. הגוף נקרא מערך הדיגיטל הלאומי.

תודה רבה. בבקשה.

שמי רוית קרדי, מנכ"לית של חברת "מהלב,, ו-step hear. אנחנו מפתחים טכנולוגיות לאנשים עם מוגבלויות, גם במרחב הפרטי וגם במרחב הציבורי. אחד הדברים שאני חייבת לציין, אנחנו בהחלט עובדים על מערכות שמבוססות אפליקציה אבל אנחנו לא שוכחים ואנחנו תמיד הולכים גם אחורה ומדברים על נושא של מערכות אישיות שמפעילות את אותם מערכות גלובליות במרחב הציבורי. אז אנחנו מדברים גם על אנשים קשישים אבל באותה מידה גם על אנשים עם מוגבלויות אחרות. זה אומר שאם אני צריכה לקרוא לנהג בתחבורה הציבורית באמצעות האפליקציה אני אוכל לעשות את זה גם באמצעות שלט, שניתן ע"י המדינה, אני חייבת לציין, לטובת אנשים מבוגרים.

תודה רבה. בבקשה.

שלום, תודה רבה שהזמנתם. שמי אמנון הלוי, נציג הסתדרות הגמלאים. להסתדרות הגמלאים השתלמויות וסדנאות לחבריה בשימוש באמצעים דיגיטליים. הסתדרות הגמלאים תשמח להיעזר בפעילותה במשרדי הממשלה הרלוונטיים. תודה רבה.

תודה רבה. בבקשה.

תודה רבה. שמי רוני אפשטיין, אני מייצג כאן את קהילת היזמים והייטקיסטים, בעיקר חבר'ה שפרשו מההייטק לטובת פרויקטים מהסוג הזה לגיל השלישי. זה תחום שנקרא סילבר טק. בעולם זה תחום בצמיחה מטורפת, לא רק בגלל תקופת הקורונה. אני בשני כובעים כאן: אחד, בתור יזם שפיתח לראשונה בעולם זיכרון מלאכותי לחולי דמנציה. אבל אני רוצה לציין נקודה מאוד חשובה – כשמדובר על אנשים בגיל השלישי, יש סביבם גם את בני המשפחה וצריך לזכור שבסופו של דבר הטיפול בבני הגיל השלישי, ההורים שלנו, מוטל על הכתפיים של המשפחה, וכשמפתחים טכנולוגיות צריך גם לזכור את בני המשפחה המטפלים, לייצר איזו סינרגיה בין ההסתכלות על האדם המבוגר והמשפחה שמטפלת בו. לכן הרבה פיתוחים בארץ ובעולם מפותחים גם לבני המשפחה, שיוכלו לתרום, לעזור, לסייע, בעבודה מול האדם המבוגר.

תודה רבה. בבקשה.

נרד בר און, אני ממינהל האזרחים הוותיקים במשרד הרווחה. אני רק אגיד בנוסף למיזמים שהוזכרו פה של אוריינות דיגיטלית שמשרד הרווחה משנת 2017 מפעיל תוכנית של קשר מרחוק. כרגע היא בהתקשרות עם ספק יחיד, זו בעצם מערכת דיגיטלית שמאפשר תקשורת דו-כיוונית ואינטראקציות חברתיות, תכנים של שידורים חיים, הפגת בדידות ותחושת שייכות. אנחנו ממש בקרוב, מדובר במספר חודשים, יוצאים למכרז פומבי לשירותים האלה, ואני מזמינה את כל מי שזה רלוונטי בשבילו לעקוב ולגשת.

תודה רבה לך, תודה רבה לכולכם. בכנסת אין ועדה ייחודית לגיל השלישי אז המסקנה הראשונה מהישיבה הזו היא שהוועדה הזאת תשמש בעצם הוועדה לגיל השלישי. שמתי לב שהרבה אנשים שדיברו פה דיברו על הצורך בשותפויות. אני מאוד מברך על כך והוועדה הזו תהיה בית לכם. מבחינתנו, איננו רוצים שהישיבה הזאת תהיה ישיבה אחת ואחר כך שוכחים את הנושא, אלא שממנה יהיה בסיס לדברים המשכיים לטובת הגיל הזה.

הוועדה שמעה בעניין רב על הפעילות שמתבצעת לטובת האזרחים הוותיקים והצורך בקידום טכנולוגיות מסייעות ודיגיטציה של שירותים. טכנולוגיות אלו יכולות להוות הזדמנות לצמצום פערים, הקלה על קבלת שירות, הקלה על בדידותם של אזרחים ותיקים החיים מרוחקים ממשפחותיהם. אימוץ אמצעים טכנולוגיים יכול לסייע לזקנים להמשיך לגור בביתם בביטחון, לשפר את איכות חייהם ואת נגישותם לשירותי בריאות, ובכך להביא לצמצום אי השוויון בקבלת טיפולים רפואיים ולחיסכון בהוצאות על בריאות.

הוועדה ממליצה לממשלה לשים דגש על אוכלוסיית האזרחים הוותיקים ולהיענות לאתגרי ההזדקנות, הן ביחס להכשרות לאוריינות דיגיטלית והן ביחס לטכנולוגיות מסייעות לקשישים. בייחוד בהתחשב במגמה של צמצום שירותים פנים אל פנים ישנה חשיבות גדולה ביצירת סביבות דיגיטליות מתאימות לבני הגיל השלישי על מנת לאפשר להם להפיק תועלת מהטכנולוגיות החדשות ולהתאים את ממשקי האפליקציות והאתרי האינטרנט כך שיהיו ידידותיים לבני הגיל השלישי. חברות וחברים, תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 15:32.