פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
10/05/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 21
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום רביעי, י"ט באייר התשפ"ג (10 במאי 2023), שעה 9:41

הגנה על משרתי השירות הלאומי אזרחי - הטיפול בהטרדות מיניות ופגיעה מינית

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
יואב סגלוביץ'
מטי צרפתי הרכבי

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק
דניאל וידלנסקי - יועץ לשרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות

ראובן פינסקי - מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי

רחל פדור - מנהלת אגף חברה כללית, רשות השירות הלאומי אזרחי

רחל ביאלקוביץ' - מנהלת תחום שירות ופניות ציבור, רשות השירות הלאומי אזרחי

יואב ארבל - עו"ד, יועץ משפטי, רשות השירות הלאומי אזרחי

יפית איצקוביץ' - סגנית מנהל אגף בכיר משמעת, נציבות שירות המדינה

ד"ר כרמית קלר-חלמיש - עו"ד, מנהלת תחום מחקר, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

מיה אוברבאום - מנהלת תחום קשרי ממשל וקידום מדיניות, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

יעל טל פואה - מנהלת מטה החינוך וההסברה, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

אורלי לאופולד - ראש מטה הרשות לקידום מעמד האישה

אילה מאיר - מנהלת מערך סוציאלי, "בת-עמי" (אלומה-אמונה)

יסכה רובין - מנהלת משאבי אנוש ופיתוח, "אופק"

מיכל שיינפלד - מנהלת המערך הסוציאלי, "עמינדב" - אגודה תורנית להתנדבות

מאירה בסוק - עו"ד, יועצת משפטית, "נעמ"ת"

ליאת קליין - מנהלת מחלקת דת ומדינה, "קולך" - פורום נשים דתיות

שי שמאי גליק - מנכ"ל "בצלמו - זכויות אדם ברוח יהודית"

עדי וימר - מנכ"לית "אל הלב"

ענת מימון

דלית אזולאי

רעות חביב, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

הגנה על משרתי השירות הלאומי אזרחי - הטיפול בהטרדות מיניות ופגיעה מינית

בוקר טוב לכולם, אני רוצה לפתוח את הישיבה. אתם בסדר, מוכנים, ערוץ הכנסת? טוב, היום י"ט באייר התשפ"ג, ה-10.05.2023. אני פותחת את הדיון – הגנה על בנות ובני השירות הלאומי האזרחי, מניעה וטיפול בהטרדות מיניות ופגיעות מיניות. אני רוצה לברך אותך על השתתפותך כאן בוועדה, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות חברת הכנסת אורית סטרוק, וכמובן את מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי, מר ראובן פינסקי. ולכל מי שהגיעו לוועדה, יותר נכון כל הבנות והנשים היקרות שהגיעו לוועדה.

אנחנו פותחים את הדיון, כשבעצם אתמול, אני אספר לך השרה, אתמול אנחנו דנו במוגנות ובעיקר מניעה ופעולות נוקבות שצריך לבצע בכל מה שקשור לחיילים וחיילות בגופי הבטחון, חייל סדיר, חיילות סדיר שנמצאים בשב"ס, משטרה, כמובן במג"ב. ויש לנו גם את צה"ל. אז היה פה אתמול דיון. את זוכרת את פרשת הסוהרות, פרשה מטלטלת, פרשה שחשפה תופעה קשה בתוך גופי הביטחון. ואני ראיתי לנכון גם שהדיון הזה יתכנס. בנות השירות הלאומי הן בנות יקרות שאנחנו לוקחים אחריות מלאה על כך שהן מוצבות בחזית החברה הישראלית בהרבה מאוד מקומות, שהן תורמות ונותנות מעצמן, והן נמצאות שם בשביל קשישים, ילדים, נוער והרבה מאוד תחומים שהם עזר גדול מאוד ברמה הלאומית.

לצד זה אני אומר שהיו לי ולשרה שיחות כבר במושב הקודם, ודיברנו על כך שהשירות הלאומי, אתה, המנכ"ל, תכף תפרט, אבל השירות הלאומי הוא לא בן חורג או בת חורגת של המשימות הלאומיות או משרתי המדינה. להיפך, אנחנו מדרבנים, רוצים לראות יותר ויותר אנשים שמסיבה כזאת או אחרת לא משרתים בגופי הביטחון או בצה"ל, שנותנים מעצמם, מתנדבים ונמצאים בשורות הגופים שהמדינה מכירה בהם כדי להקצות בנות שירות לאומי. תכף גם תספרו לי כמה נשים, כמה גברים משרתים. אבל לצד זה, כמו שאמרתי, יש לנו חובה גם להגן עליהם ולקדם מוגנות. גם פיזית, גם נפשית, גם מינית. כל הנושא הזה הוא נושא שהוא לא בא לידי ביטוי עד עתה, ואני אמנם לא אגיד מה אתם עשיתם, אבל אני שמחה שאנחנו מכנסים את הוועדה כי זה בעצם, אני מאינה שיהיו כאן בשורות. אז אני מעבירה אלייך, השרה, את זכות הדיבור, ותחליטי איך אתם מציגים את ענייני הדברים.

בסדר גמור. טוב, אז קודם כל גבירתי וחברתי, יושבת הראש, אני מאוד מברכת אותך על כינוס הדיון הזה. דיברנו עליו כבר בראשית הקדנציה, דיברנו על הנושא הזה בינינו גם בקדנציה הקודמת, בכנסת הקודמת. אני השתתפתי בכל הדיונים בוועדת החוץ והביטחון וגם בוועדה לביטחון פנים על הנושא של פגיעה במשרתים בצה"ל ובמשטרה, וכבר אז חלקנו בינינו את המחשבה, ואני מאוד מודה לך, קודם כל על עצם הצבת השירות הלאומי בדיוק כפי שאמרת. השירות הלאומי הוא עוד רגל משמעותית של השירות במדינת ישראל. ומי שמשרתות ומשרתים בו, אני אומרת את המשרתות קודם לא רק בגלל ש"ladies first", כי רוב המשרתות הן נשים.

רוב המשרתות הן נשים. רוב המשרתים הן משרתות.

בנות צעירות. אבל כל המשרתים בו הם תחת אחריותנו כמדינה, ואחריותנו לדאוג להם לרווחתם וליכולתם להתמודד עם כל מה שהם פוגשים, וודאי וודאי בתחום של פגיעות ואפילו הטרדות מיניות. ואני ממש שמחה שאנחנו רואים עין בעין את העניין הזה. זה היה אחד הנושאים הראשונים אניף ברגע שנכנסתי לתפקיד וקיבלתי לאחריותי את הדבר החשוב הזה, את המוסד החשוב הזה של השירות הלאומי, זה היה אחד הנושאים הראשונים שהצבתי על סדר היום. גם בגלל שהכרתי אותו, כפי שאמרתי לך, מהדיונים בוועדת החוץ והיבטחון וועדת ביטחון הפנים. והכרתי כבר אז את הקריטיות של הגיל הזה, שבו בעצם בני נוער עושים את הצעדים הראשונים שלהם מחוץ לעולם המוגן יחסית של מערכת החינוך.

והקפיצה לחיים הבוגרים.

הקפיצה לחיים הבוגרים. כאשר בשירות הלאומי, במובנים מסוימים הקפיצה היא יותר מורכבת. כי המשרת או המשרתת נמצאים פחות בעולם סגור ומובנה, יותר בעולם הרחב עם פריסה מאוד מאוד רחבה של מקומות שירות מצד אחד, והרבה מאוד פעמים מגיעים גם מחממות הרבה יותר מוגנות מהמקובל – בתי ספר דתיים, אולפנות וכדומה, ולכן המעבר הוא חד. והמעבר הזה מצריך ליווי. וידעתי מראש, איך שנכנסתי, זה היה אחד הנושאים הראשונים שנדרשתי אליהם.

אני רוצה לומר שלשמחתי, ממש לשמחתי ולרווחתי מצאתי שלא המצאתי את הגלגל, ומצאתי שהרשות לשירות לאומי נדרשה לזה עוד לפני, וטיפלה בזה, ותכך המנכ"ל כאן ירחיב ויספר איך הם טיפלו. באיזו צורה מקצועית הם נכנסו לאירוע, עם איזה גופים הם עבדו. באמת, אני רוצה לומר לך, ברגע שראיתי את הרצינות, את האחריות ואת הפתיחות והמוכנות לטפל בנושא כל כך רגיש, עם הגופים הכי מקצועיים, בסדר? אני במובנים רבים ידעתי שאנחנו בידיים טובות.

האם זה אומר שנגמרו הבעיות? לא, לא נגמרו הבעיות. אנחנו נשים פה גם את הבעיות, וגם את הדרך והמסלול שאנחנו צריכים לעבור. אנחנו נציג את הכל, אנחנו רואים בוועדה שלך, חברתי היקרה, פנינה, אנחנו רואים בה שותף, שותפה חשובה למהלך שאנחנו התחלנו ואנחנו עוד נמשיך פה. אנחנו גם רואים, מצאנו שותפים נאמנים ונהדרים במרכז, באיגוד מרכזי הסיוע. שותפים מצוינים, הם גם, אני מקווה, יציגו ויסבירו.

הנציגות נמצאות כאן, כן.

ואנחנו יודעים שאחריות גדולה מאוד מוטלת על כתפינו, ואנחנו לא אומרים שנגמרו הבעיות. בכלל לא. אני, מצידי, עשיתי עוד דבר אחד, ויש לי עוד דבר שאני מתכוונת לעשות בהמשך. ראשית אני כינסתי אצלי, בלשכה שלי, שני דיוני עומק, שעשיתי אותם בפורום סגור של נשים בלבד כי רציתי שידברו הכי פתוח שאפשר. אז הבאתי גם את העובדות מרשות השירות הלאומי, גם את העובדות של הגופים המוכרים, שלנו, של העמותות השונות שדרכן הבנות נכנסות לשירות הלאומי. הן גם נמצאות חלקן כאן ואני אשמח שתדברנה. הבאתי גם נשים שמתמקצעות בתחום הזה של פגיעות מיניות. וקיימנו שני דיוני עומק רציניים מאוד מאוד, כדי שאני אבין ואכנס עמוק לתוך הסוגייה. ואחר כך ישבנו שוב עם ראובן וכל הצוות שלו, ועם איגוד מרכזי הסיוע, וליבנו את זה פעם נוספת.

אני אציג פה נקודה מסוימת שאני רואה בה כשל ובעיה, שאני מאמינה שעוד נפתור אותה. כי אני מתכוונת לשבת על זה, בעזרת השם, עם נציג שירות המדינה. יש איזשהו כשל מבני בהיבט הסמכויות, אחר כך ראובן יפרט על זה, יש כשל מבני שמקשה עלינו להגיע לסיום הכי נכון שהיינו רוצים להגיע אליו. וזה בעצם יושב על כך, זה יושב על הנתון שהמתנדב או המתנדבת הם בעצם, ברגע שמגיעים ועובדים בגוף מפעיל מסוים, ואם הם מתלוננים בגוף הזה על פגיעה או על הטרדה, אז הגוף פעמים רבות רואה לנכון לשתף כלפי מעלה לא אותנו, לא את רשות השירות הלאומי - - -

אלא את ראשי אותו הגוף.

אלא את נציבות המדינה.

את נציבות שירות המדינה.

ואז המידע לא תמיד עובר אלינו. תכף אנחנו ניכנס לעומק של הבעיה הזו.

נמצאים כאן מטעם נציבות שירות המדינה? יופי.

עכשיו, התוצאה של הכשל הזה, היא שאם אנחנו מגיעים לשורה תחתונה שבה יש גוף מפעיל. גוף מפעיל זה יכול להיות בית ספר, זה יכול להיות בית חולים, אוקיי? ששם לא מטופלת התלונה כפי שצריך, והגורם המפריע או המטריד או הבעייתי לא מורחק, לנו אין יכולת להתמודד עם זה. כי אנחנו מלכתחילה, אם היינו יודעים שיש גוף כזה שיש בו איזשהו אדם שהוא בעייתי, מבחינתנו לא לשלוח לשם יותר משרתים. פשוט. אנחנו לא יכולים להכניס את המשטרה - - -

כן, אבל אם אנחנו ניקח גופים מאוד מאוד גדולים, כמו למשל אני יודעת שיש בנות שירות לאומי גם, תקן אותי אם אני טועה, ב"כללית", קופת חולים "כללית".

גם.

אנחנו ניכנס לזה עוד מעט. אבל אני אומרת, צריך להבין שיש פה איזשהו כפל סמכויות שצריך לפתור אותו. אני מאמינה גם שנפתור אותו כי בסופו של יום, מעבר להכשרה ומעבר לטיפול ומעבר למניעה, אנחנו רוצים לייצר גם מניעה בהיבט הזה שאם יש איזשהו מקום שבו נמצא גורם מפריע והוא לא מנוטרל, אנחנו לא רוצים לשלוח לשם משרתים.

אנחנו נבדוק גם, לאורך הדיון, בסוף אנחנו רוצים שתהיה כתובת מאוד מאוד ברורה, עם סמכות מאוד ברורה של המדינה, של זרוע ממשלתית, מעבר לגופים המרובים שקיימים, ונציבות שירות המדינה שאני חושבת שהם לא יכולים הכתובת המיידית, אלא מי שבאמת המשרד שאמון.

אנחנו רוצים ומעוניינים.

ונראה.

אז בקיצור, אני מעבירה את רשות הדיבור לראובן, שימסור את הפרטים בצורה יותר מפורטת.

בסדר גמור.

שמתי את הכותרות מבחינתנו.

תודה רבה. ראובן, אני רוצה שתיתן לנו גם תמונה כללית – כמה משרתים, כמה גופים שקולטים את המתנדבים והמתנדבות. גם. נתחיל מזה.

מצוין, אז תודה רבה, גבירתי יושבת הראש וכבוד השרה. בהחלט הרשות עסוקה בדבר הזה תקופה מסוימת, אבל אני אתן טיפה רקע עוד יותר מוקדם. השירות הלאומי קיים קצת למעלה, קצת מעט למעלה מחמישים שנה. הוא הוקדם על ידי עמותות, כאיזשהו פתרון לבנות הציונות הדתית שלא יכלו לשרת בצבא. ועם השנים זה הלך והתפתח. מגוף אחד, משני גופים לשלושה, והיום אנחנו עם שמונה גופים. בשנת 2017 עבר חוק שירות אזרחי שבעצם מסדיר את תחומי האחריות שלנו, את תחומי האחריות של המוכרים והמפעילים, ובעצם הסדיר את כל השדה הזה. כבר קודם, בחוק הביטוח הלאומי המדינה לקחה איזושהי אחריות, אבל בעצם החוק הזה מסדיר את הרשות ואת עבודתה.

זה אושר ב-2017, אני נכנסתי לעבודה בשלהי 2018, וכשנכנסתי מהר מאוד אחד הדברים שהבנתי -וברוך השם לא הגיעה לי ההכרה הזאת כתוצאה מאיזושהי קטסטרופה - שחייבים לטפל ברמה הלאומית בסיפור הזה של מוגנות, מניעה וטיפול, בסיפור של השירות הלאומי. ובגלל שאנחנו ארגון כל כך מבוזר שנמצא בכל כך הרבה מקומות, החשיבות היא שבעתיים. אני רק, נחזור לזה בסוף, אבל אחת מהמשימות הגדולות היא בעצם להקים מרכז שיטפל בכל הדבר הזה, והשרה בדיוני התקצבי התעקשה וקיבלנו תקצוב לדבר הזה. ואנחנו נמצאים לקראת מכרז שיצא, אז רק צריך להבהיר - - -

שזו בשורה מאוד מאוד רצינית. זה יהיה מרכז שמטפל בכל התלונות, כי דיברנו על זה שאין יוהל"מית בשירות לאומי.

נכון, אנחנו נציג את זה בסוף.

אין דבר כזה שלא יהיה יוהל"מית. כמו שיש בכל גוף, כמו, כמובן שקבוצה אחרת לא פותרת הכל.

אז יש לנו ממונה, יוהל"מית יש, אבל אין מערך טיפולי. אין מרכז מהו"ת. יש מי שאחראי אצלנו - - -

היא אחראית אבל היא לא הייתה מוגדרת.

זה לא, לא מוגדרת, אבל זה לא נותן את כלי הטיפול. בסוף זה עובד אחד.

אוקיי.

ולכן הדבר הזה, אנחנו נציג אותו בהמשך הדיון בוועדה. ברשותכם, בכמה מילים. דיברתם קודם על התחומים שבנות ובני השירות נמצאים בהם. אני אוהב לומר בפורומים כאלה שבכל מקום שתראה אדם שזקוק לסיוע, כנראה שתראה לידו בן או בת שירות שמתנדב ונותן את הנשמה. אנחנו נמצאים בכל מקום, ובימים כאלה של מבצע צבאי מורכז, צה"ל נמצא על החוסן הלאומי הביטחוני, ואנחנו מנסים לתת כתף מאוד משמעותית בחוסן החברתי האזרחי. אנחנו רואים בזה כבוד ותפקיד לאומי של מערך החברה הישראלית. בתוך השירות הלאומי האזרחי, הנתונים האלה הם לתחילת פברואר, יש לנו קצת למעלה מ-18,000 גברים ונשים. מתוכם קרוב ל-90% זה נשים. בחברה היהודית הכללית, רובן המוחלט זה בנות הציונות הדתית ועוד חילונים שקיבלו פטור. אני רק אומר פה, כל אדם שקיבל פטור מצה"ל או לא נקרא לגיוס, רשאי לעשות שירות לאומי. אנחנו חושבים שזו חובה מוסרית, אבל זאת לא חובה חוקית. אפשר לעשות שירות לאומי, ולכן אנחנו - - -

זה דיון אחר אבל מעניין האם כל מי שקיבל פטור משירות, השמות מגיעים אליכם, ואז אתם פונים אליהם. אבל זה באמת דיון אחר.

בהחלט דיון אחר. אז בחברה היהודית יש לנו 11,735 מתנדבים. חברה ערבית ודרוזית אנחנו גדלים כל שנה בשמונה אחוזים. כמעט כל הבנות הדרוזיות מגיעות, אבל גם באוכלוסיות האחרות, שאין להם חובת גיוס לבנים, המספרים הולכים וגדלים והתוכניות שלנו הולכות וגדלות, ואנחנו שמחים בזה מאוד. בחברה החרדית זה רק גברים, זה חוק אחר, זה חוק שירות לאומי אזרחי 2014. זה לא אומר שאין בכלל נשים חרדיות בשירות לאומי אבל הן נספרות בתוך החברה היהודית. יש חוק נפרד שהוא מגדיר, שהוא צמוד לחוק שירות ביטחון, שעוסק בגיוס של חרדים, אז יש לנו 1,169 משרתים נכון ליום הבדיקה. ואוכלוסיות מיוחדות – 1,800. שזה אחד הפרויקטים המאוד מיוחדים שלנו. צעירים עם מגבלה שעושים שירות לאומי. זו תוכנית שהוכרה כתוכנית שיקומית. ונוער בסיכון שעושה שירות לאומי. וזה לא, הם רגילים כל הזמן שעוזרים להם, פתאום נער בכיסא גלגלים או נערה עם אוטיזם משרתת במקום, יש לנו ביחידות ביטחוניות צוותים של אוטיסטים שנמצאים ועושים פיענוחים של מפות. התרומה שלהם היא מאוד מאוד משמעותית.

בחזון שלנו, השירות הלאומי אזרחי ישאף לתת מענה מיטבי לצרכים הלאומיים של המדינה והחברה, יעצים את חוסנם של הצעירים תוך הכנתם לחיים האזרחים, יתייחס לבניין הכוח של שוק התעסוקה העתידי במדינת ישראל. שירות לאומי יפעל לקידום חברת מופת ותיקון עולם תוך הוקרת המתנדבים ופועלם. אז זה בהסתכלות הכללית. בתפיסת ההפעלה שלנו פה יש, האתגר שהשרה דיברה עליו, והאתגר שכל כך מטריד אותנו ואנחנו עסוקים בו כל כך – הביזור המאוד גדול של השירות הלאומי. זה משהו שהוא קם בשדה של המגזר השלישי, עם גופים אזרחיים לגמרי. הפירמידה, ואני דווקא אתחיל מלמטה, יש לנו כ-5,000 מקומות שירות מאושרים. מקומות שירות.

של כמה גופים?

שהם ב-1,250 גופים מפעילים, מתוכם פעילים בערך 3,500 מקומות שירות וגופים מפעילים בערך 800. אבל אלה בעלי הרישיון. הגופים המוכרים, שהם בעצם הגוף שמונחה באופן הכי ישיר על ידנו, גם המפעילים מונחים אבל המוכרים יותר. זה שמונה גופים ועוד גוף אחד שמרכז את הזירה החרדית. והרשות שנמצאת למעלה שהיא הרגולטור, המתכנן והמתקצב של חלק מאוד גדול מהזירה הזאת. יש לו סמכויות לכל אורך השדרה, אבל מישהו שמשרתת בגוף מפעיל פרטי, מעון של איזו עמותה באיזשהו מקום, הוא לאו דווקא מכיר אותנו בשותף. המ"כ שלה הוא לא חייל, הוא אזרח. ולכן, בגלל המורכבות הזאת, המורכבות - - -

לא, אבל האחראים, הם בסוף - - -

כולם מונחים גם על ידנו.

הם של הרשות או של - -?

אז יש בעצם, כל בת תפגוש שני אחראים.

זה כמו שאני, יש חיילים אז תמיד יש מפקד. יש כתובת.

מישהי שמשרתת בכנסת לדוגמא, בת שירות שמשרתת בכנסת. יש לה את הבוס הישיר שלה בכנסת, שהוא מטעם הגוף המפעיל, שהוא מנחה אותה בשותף. יש לה את הממונה על הטרדות מיניות בכנסת שהיא יכולה גם לפנות אליה, ויש את הגוף המוכר שהוא בעצם כל מערך משאבי האנוש והליווי של הבת הזאת, עמותת השירות, שגם היא נמצאת זה. בעצם יש לה שני גופים שכל הזמן משרתים, הסמכויות שלהם שונות. יש הבדלים גם בחוק וגם בחוזי מנכ"ל.

לא, אבל אני שואלת עוד פעם, לא, אז אולי אני לא ברורה. סליחה על הבורות, אבל אני שואלת. ברגע שיש לך עכשיו מאה בנות שירות לאומי, התפזרו לחמישה מקומות, האם על כל קבוצה - - -

יש רכזת.

יש רכזת שהיא של הרשות?

כן, כן. של הגוף המוכר. הגוף המוכר זה העמותות שהרשות הכירה בהן, שמונה עמותות.

ומי מפקח על כך שהגופים - - -

אנחנו.

המוכרים באמת נמצאים - - -

אנחנו.

עם היד על הדופק?

סמכויות הפיקוח הן שלנו ואנחנו גם מפקחים. יש לנו חברת בקרה.

אז אני רוצה לדעת יותר מספרים. שלא יהיה מצב, אני אומרת לך כנראה, בוודאי יש מצב שיש בת שירות לאומי, פשוט יכול להיות שזרקו אותה באיזה מקום ואף אחד לא.

לא, אז בת שירות תמיד תהיה לה רכזת. הרכזת מכניסה אותה לשירות, הרכזת מקבלת אותה לשירות והרכזת מלווה אותה.

מה זה מלווה?

יש מפגשים אחת לשבועיים, היא מגיעה גם למקום השירות. אם היא בת בדירה היא מגיעה לפעילויות בדיור, הם זה בת גרים יש אחת לשבוע פעילויות נוספות. זאת אומרת, יש סדרה של רמות ליווי - - -

לא, השאלה על תדירות כמה היא רואה את האחרית מטעם הגוף? מבחינתי שזה שליחה של.

מטעם הגוף, הרכזת היא צריכה לפגוש אותה לפחות אחת לשבועיים. לפעמים זה הרבה יותר, קורה לעיתים שזה קצת פחות, זה לא צריך לקרות אבל זה יכול לקרות. כל הדבר הזה, בעצם כל הרכזות מתומחרות בתוך התעריף. יש רכזת אחת בממוצע ל-42 בנות, והיא במשרה מלאה, וזו העבודה שלה. חוץ מזה, יש בכל גוף - - -

כמה תלונות היו ב-2022?

כן, נכון.

אנחנו תכף נדבר על המספרים של התלונות.

לא, כי זה הנושא של הדיון, בגלל זה.

המספרים זה אחד הנושאים שלה דיון.

לא, לא, לא, ראובן, זה הדיון.

אוקיי.

המוגנות, אני רוצה רק את התמונה הכללית ואנחנו נצלול לנתונים באמת של התלונות. עכשיו אתמול אמרתי את זה, היו פה את המשטרה, צה"ל, מג"ב ושב"ש, שזה לא בהכרח שאם יש יותר דיווחים אז המצב יותר גרוע, לפעמים זה דווקא המצב משתפר. אנחנו רוצים לראות את כמות התלונות גם ביחס לעבר.

אז אנחנו נאמר - - -

נכון, אבל, שנייה. אני מסכימה, ואנחנו כמובן נגיע לתלונות ועל האופן שבו הן מגיעות, ואת צודקת שבשלב מסוים, הראשוני, ככל שמגיעות יותר תלונות זה סימן שאתה עושה עבודה טובה, שבכלל יש צנרת שדרכה התלונות זורמות.

אם יש כתובת.

אם יש כתובת, נכון.

אבל פה יש באמת ביזור יתר שהאתגר הוא יותר גדול וצריך לדעת איך.

אבל מעבר לביזור יתר, מה שאמרתי בהתחלה ועכשיו ראובן נגע, וגם את שאלת בצורה נכונה, יש לנו פה בעצם שתי מערכות שהן אחריות בסוף על המתנדב או המתנדבת בקצה. יש את הגוף המוכר, ששם נמצאת הרכזת, בסדר?

המפעיל, שזה השמונה גופים.

לא, זה המוכר. המפעיל זה הגוף שבו היא פועלת.

כן, סליחה. אני מדברת על אותם שמונה גופים שהרשות מכירה בהם, שמשם היא שולחת את כל המתנדבים והמתנדבות למקומות. זה הבנו.

נכון, שם נמצאות הרכזות, והרכזות הן כלי מפתח, אחת ההחלטות באמת שלנו זה לצמצם את מספר ה - - -

גופים.

לא. גם את מספר הגופים לצמצם, בהמשך לדיון, לצמצם את מספר הבנות או המשרתים שכל רכזת אחראית עליהם. כדי לתת יותר תשומת לב של הרכזת. בסדר?

יותר מענה. אוקיי. אז קודם, לפני שאנחנו מגיעים באמת לדרכי הפעולה, בבקשה תענה לחבר הכנסת סגלוביץ', תן לנו פריסת תמונת מצב על התלונות.

כמו שאמרתי קודם, מבחינת הפריסה שלנו, אנחנו, לכן רצינו להציג קודם כל את תהליך העבודה שעשו האיגוד. אנחנו נמצאים פרוסים מאוד מאוד. ולדוגמא, מה שהשרה אמרה בהתחלה את הנתונים הכוללים של כל מי שנמצאת בנציבות שירות המדינה עדיין אין לנו, זה מספרים, לכן אנחנו עוד לא מספיק מבוססים. אנחנו כן יודעים - - -

לא, ראובן, ראובן, ראובן. סליחה, אדוני המנכ"ל, זו לא תשובה. אתה אמון פה על 18,000 אנשים, מתנדבים צעירים, מיטב בנינו ובנותינו, אתה צריך להכיר את התלונות. דווקא בגלל שאתה נותן דגש, ואני מאמינה שפיך וליבך שווים, אתה חייב לדעת מה תמונת המצב. אני מבקשת לראות את תמונת המצב. ואם אתה לא יודע זו בעיה, אני אומרת את זה לנציבות, אז אני אעביר את רשות הדיבור לנציבות והם יתנו לי את תמונת המצב. אבל בשביל לטפל בסוגיות ובתופעות, ואם באמת אנחנו רואים את הצעירים שלנו ואת הצעירות, אנחנו גם צריכים לראות, הכנסת, זה המקום שאנחנו צריכים לראות את תמונת המצב המלאה, גם אם היא לא תמיד נעימה.

לא, זה ברור. אנחנו לא לא מביאים נתונים כי אנחנו מפחדים להציג אותם. אחרת גם לא היינו באים ומבקשים מהאיגוד לבוא להציג את המחקר שהם עשו. האיגוד זה לא הארגון שעובד מטעם אף אחד. העניין של איסוף הנתונים הוא מאוד מאוד מורכב בגלל הביזור. אנחנו בהחלט נבוא ונציג נתונים מלאים. יש לנו מספר חסמים בהקשר הזה - - -

ב-2021 יש נתונים?

אני אומר עוד פעם, יש נתונים - - -

הרשות, אין לה, ממה שאני מבינה, אתה אומר שהרשות לא יכולה לדעת.

לא, אני אומר שהנתונים של הרשות לא מספיק מטויבים, אנחנו ניערך.

אז תביא לי את מה שיש לך.

לא משנה, אפילו.

בדיוק, את מה שיש.

זה לא משנה כרגע. שנדע סדרי גודל. 100? 1,000? 3,000?

כבוד השרה, תנו לנו את תמונת המצב הקיימת. ודווקא אני אוהבת את זה שאתם אומרים שזו תמונה חסרה.

אנחנו רוצים לתת תמונת מצב קיימת, אני חושבת אבל, במחילה, שתמונת המצב הקיימת היא לא יושבת רק על מספרים, ואמרתי מראש, פתחתי ואמרתי ושמתי, אני שמתי פה על השולחן, שיש לנו כשל מבני שבגללו אין לנו נתונים מלאים. אבל תמונת המצב הקיימת היא כוללת גם את המחקר שעשינו בנושא הזה, את ההמלצות של המחקר, את איך אנחנו מיישמים את זה - - -

לא, זה ברור, אבל בתור התחלה - - -

רגע, השרה, אני חייב להגיד משהו. תראו, אני, בואו, אנחנו כולנו הרי באותו צד בסופו של דבר.

ברור.

יש X בני ובנות שירות לאומי, בעיקר בנות שירות לאומי, שאנחנו שולחים אותם. אנחנו, המדינה שולחת אותם.

נכון.

עכשיו באה המדינה ואומרת "שלחתי אותם ואין לי מושג ירוק מה קורה איתם בהמשך". ואני אומר לכם רק דבר אחד שצריך לעשות אותו, אם לא קיים כל הדיון הזה, עוד פעם, כי אם בסוף הם שלחו מישהו שהיא מתלוננת, ואנחנו לא יודעים שהיא התלוננה, ואחרי שאנחנו לא יודים שהיא התלוננה יכול להיות שהיא נמצאת באותו מקום פוגעני והיא ממשיכה להיות שם, אז אנחנו פשוט עשינו דבר נורא. אנחנו התפרקנו מאחריות עליהם.

זו נקודה שהשרה נגעה.

זה הכל.

אני אומרת כזה דבר.

עכשיו, זה בכלל לא קשור - - -

וצודק גם חבר הכנסת סגלוביץ'.

אני שמתי את זה על השולחן.

נכון.

לא, אבל אני אומר עוד פעם - - -

אבל אני רוצה לציין, שנייה, אני בכל זאת רוצה להגיד.

כן.

ודאי וודאי חבר הכנסת סגלוביץ' אתה צודק, שאחד הדברים שאנחנו צריכים לדאוג לו בשורה התחתונה זה ליכולת שלנו לוודא שבמקום שבו קיים פוגע, הפגיעה מטופלת גם במובן של הפוגע ולא רק במובן של הנפגעת, בסדר? ולא מגיעים לשם יותר משרתים, אלא אם כן הפוגע הזה - - -

השרה, אני חייב להגיד לך משהו. אני חייב להגיד לך משהו.

אני מבקשת ללכת צעד אחורנית.

כמה גופים יש? יש שמונה גופים שמפוקחים?

כן.

אוקיי.

לא, לא.

לא, יש שמונה כאלה שאתם - - -

מוכרים.

מוכרים.

יש שמונה גופים - - -

שנייה, תהיו איתי, תאמינו לי אני מכיר קצת את העולם הזה, בסדר? שמונה מוכרים? לא יודע אם הם נמצאים פה, כל השמונה האלה מחר בבוקר יתנו את הנתונים כמה תלונות הם קיבלו.

את הדו"חות שלהם, בדיוק.

אבל זה מה שהנחנו כאן.

לא צריך בשביל זה מרכז.

אני אגיד שוב.

טוב, רגע.

שמעו, אני - - -

אני מבקשת, ראובן, שתביא לי את תמונת המצב שלך, אחרת אין לנו לאן להתקדם מכאן. ואז אני מבקשת מהנציבות לתת לי את תמונת המצב של התלונות, וכמובן גם אני אשמח לשמוע את איגוד מרכזי הסיוע, מה עלה בתמונת המצב שלכם. לפחות נראה תמונת מצב מסוימת. אגב, דווקא מזה אנחנו מבינים שבאמת צריכה לעשות פה רפורמה. אפרופו הם מדברים על רפורמה, בזה צריך לעשות רפורמה.

זה בדיוק מה שאנחנו עושים.

כי תהיו בטוחים, אנחנו לא צריכים להיות גאונים גדולים בשביל להבין שיש פה תת-דיווח בוודאי כי אין כתובת. אין כתובת. ואם זה גוף, איזה אינטרס יש לגוף, כן? שמקבל בנות שירות לאומי, לדווח בכלל שהיה אירוע אצלם. כי מה קורה, הרי, חבר הכנסת סגלוביץ', הם יפחדו לא לקבל שנה הבאה בנות שירות לאומי. אז אנחנו צריכים לשים את הדברים האלה על השולחן וביחד, כן אנחנו כולנו שותפים לדבר הזה - --

כשברלנד מדליק, כשברלנד נמצא אתמול בהר מירון ומדליק - - -

בושה וחרפה.

אז זה הסיפור.

בושה.

זה לא קשור לאנשים, זה קשור לתרבות.

הוא לא מייצג את הציבור החרדי.

לא מדובר רק על הציבור החרדי, אבל הוא לא היה צריך להדליק, כולנו מבינים כמה זה חמור.

אני נלחמתי בו, ואני חרדי, אז למה אתה מאשים - - -

לא, הוא לא האשים אותך אבל. אז אנחנו, הוא לא התכוון, חבר הכנסת סגלוביץ' תבהיר את הדברים שלך, הוא לדעתי, לא התכוון לתרבות החרדית.

אני אסביר בדיוק. אתמול ברלנד הדליק משואה, לא שמעתי את הרב הראשי, לא שמעתי את מנהיגי הציבור החרדי אומרים "לא יהיה במקומותינו, הבן אדם עבריין". את זה לא שמעתי. אז אני אומר את זה, הבן אדם עבריין, לא מהיום ולא מאתמול. צריך להדיר אותו, צריך לבייש אותו, לא לתת לו במה בראש הר מירון. זה מה שאני אומר. ואם לא הייתי ברור, אז עכשיו אני יותר ברור.

אז אתם באותו צד. חבר הכנסת סגלוביץ', נראה לי ששניכם מסכימים. אני מבקשת בבקשה שתיתן לי פריסה, המנכ"ל, על התלונות שאתה יודע. כי אני מבינה שגם אתם מצביעים על זה שאין לכם את הסמכות ואתם כן הייתם רוצים לקבל. אבל אנחנו נגיע בסוף, אנחנו נגיד את המסקנות וההנחיות גם של הוועדה.

אז אני גם אבקש מהמנכ"ל להציג את הנתונים שמוכרים לנו.

כן.

אני רק כן אשמח אם בכל זאת אפשר יהיה לדבר גם על הפעולות שאנחנו כן עושים.

בוודאי, אנחנו נגיע לזה. נגיע לזה.

גם על ההכשרות, גם על - - -

נגיע. אבל אני צריכה לדעת מה תמונת המצב, על מה אתם פועלים. אנחנו חייבים, לא יקרה, כל מי שמגיע פה נותן קודם כל תמונת מצב. אני למדתי, כדי לדעת להתנודד עם בעיה אתה חייב להכיר אותה. אז אנחנו כרגע לא מכירים, אין לנו.

אוקיי, אז נאמר טיפה על דרך הטיפול ועל המספרים, אם תוכלו בינתיים להראות את המצגת של האיגוד. בשנת 2022, אין לי שקף על הנתונים האלה כי אני אוהב להביא נתונים שהם שלמים, אבל לבקשת הוועדה והשרה, בשנת 2022 היו לנו 163 תלונות שטופלו. שיטת הטיפול, חשוב מאוד לדעת, על פי הנוהל - - -

שהגיעו ישירות לרשות?

הגיעו לרשות. ישירות זה מילה לא נכונה. בהקשר הזה, רק שנייה, מישהי שהוטרדה או הותקפה או כל דבר אחר, פונה לרכזת שלה או לממונה על מניעת הטרדות מיניות במקום השירות, שמדווחת לגוף המוכר. בגוף המוכר יש מערך סוציאלי עם עובדת סוציאלית, יוהל"נית קטנה שלהם, בכל אחד מהגופים המוכרים.

בגוף המוכר.

והגופים המוכרים - - -

יש בכל הגופים? בשמונה?

יש להם, בכל גוף שיש דבר כזה. כן, כמובן. והגופים האלה, יש להם מגוון יכולות טיפול, בסוף תכננו שיואב גם יציג את החוזר מנכ"ל שנותן את יכולות הטיפול. וזה מדווח אלינו, לרחל, שהיא הממונה אצלנו על מניעת הטרדות מיניות, היוהל"נית שלנו, רחל ביאלקוביץ', שעושה עבודה מצוינת וזו הזדמנות להגיד לה תודה. היא מובילה את כל המהלך הזה. ואנחנו בעצם מקבלים דיווח רבעוני למעט מקרים חריגים. מקרים חריגים שמצריכים טיפול מיידי, חס וחלילה אונס או משהו קיצוני, אנחנו מקבלים דיווח מיידי ואנחנו נערכים יחד עם מנכ"ל העמותה, עו"סית של העמותה, רחל והצוות שלנו, לטיפול. אם זה קודם כל לטיפול בנפגעת - - -

כן, אבל לפני הטיפול. 166 בשנת?

163 בשנת 2022. וזה בעצם השנה השנייה מאז שהתחלנו להכשיר. אנחנו רואים עלייה משמעותית, נעביר לכם את הדבר הזה בהמשך. הדבר, אחד הדברים המשמעותיים, שגם גבירתי יושבת הראש וגם השרה דיברו בהתחלה, בן יוצאת מהתיכון, או בן, יוצאים מהתיכון, נשפכים ישר לתוך מקום עבודה, מתקבלים - - -

ראובן, ראובן, סליחה, סליחה. אני ביקשתי מספרים. אני מבטיחה שאני אתן לך לפרוס את משנתך, אבל אני מבקשת מספרים. אנחנו בזמנים קצובים, אני ביום רביעי, מאוד חשוב לי לשמוע את המספרים ואתה הולך איתי סחור סחור.

לא, איזה מספרים?

163 בשנת 2022. בשנת 2021 כמה דיווחים היו?

אני אבדוק את זה תכף תוך כדי הדיון.

אוקיי, אני רק אומרת לך.

כן.

לא ייתכן שאתה לא מכיר את המספרים. אני לא מקבלת את זה, גבירתי השרה, שאתם באים בלי מספרים, וזה לא מעניין אם זה מספרים חלקיים. כי אז מה שזה נראה, כשאני יודעת שהשרה, היו לי המון שיחות איתה, אני יודעת כמה היא על זה, אז זה נראה שאתם מסתירים את הנתונים. ואני רוצה שיהיו את הנתונים בשקיפות מלאה. יש זכות לציבור לדעת, להורים. ולכל הורה ששולח לשירות לאומי, הוא צריך לדעת את התמונה. כמו שאמרנו אתמול. הצבא, המשטרה ושב"ס, לא חשפו תמונת מצב. בא מבקר המדינה וחשף את תמונת המצב של המוגנות, כי הוא אמר שזכות הציבור לדעת את הנתונים האלה, כי ההורים שולחים אותם בנפש חפצה, עם דאגות. אז אני מבקשת.

תקבלו.

זה פשוט לא רציני. אז זה מה שיש לך כרגע? ה-163?

לא, אני אביא. תוך כדי הזה.

עכשיו אני אשאל שאלה. ה-163 זה כל מה שהגיע אליכם ישירות או דרך הגופים?

הכל זה דרך הגופים.

אתה אומר זה הגופים, היוהל"ניות מעבירות ליוהל"נית הראשית.

נכון.

וככה זה הגיע, אבל את מקבלת לפעמים פניות ישירות? תתקרבי בבקשה למיקרופון, תציגי את עצמך וקצת ספרי לי.

שמי רחל ביאלקוביץ', כן אני לעיתים מקבלת תלונות ישירות.

כן, כמה מהתלונות, מה-163 זה תלונות ישירות? וכמה מהן זה תלונות שהגיעו אלייך דרך הגופים?

רוב התלונות מגיעות דרך הגופים המוכרים. אנחנו בקשר מאוד ישיר עם הממונות. שלוש מתוך הממונות נמצאות פה, אפשר גם לדבר איתן. רוב התלונות מגיעות, וזה הרבה יותר נכון, דרך בעצם הבנות שפונות לרכזת, כי איתה יש להן קשר ישיר ורציף.

כן.

והשלב הבא מגיע אלינו.

אוקיי. מה תמונת המצב? מתוך ה-163 כמה מקרים קשים, חריגים, אונס, כל, שהוא קודם נגע בהן?

10%.

10%. וואו. וואו.

10%?

10% מהמקרים מדובר במקרים יותר קשים. היות שרוב המקרים זה מקרים - - -

זה קשה מאוד.

השאלה למה אנחנו קוראים מקרים - - -

אוקיי, יש עוד נתונים שהיית רוצה לפרוס בפניי? כי את צריכה להיות האוטוריטה שמכירה את כל התלונות.

מה שאני כן יכולה לומר, שאנחנו עושים עבודה מאוד משמעותית בשנים האחרונות כדי בעצם לאפשר גם לרכזות, גם לממונות להיות עם ידע מספיק רחב ומספיק טוב.

כן, לפני אבל, אנחנו נגיע לזה. אני הבטחתי וזה יקרה, אנחנו נגיע למקום שאתם תפרסו מה נעשה בשנים האחרונות. אני רוצה יותר תמונת מצב. תוך כמה זמן מכניסים אותך לתמונה?

אם זה אירוע חריג אנחנו מקבלים את זה תוך 24 שעות ופחות אפילו. ביתר המקרים אנחנו מקבלים דו"ח רבעוני לגבי מקרים שהם הרבה יותר פשוטים.

אוקיי, יש פה יוהל"ניות של הגופים?

כן.

אוקיי, תתקרבו בבקשה למיקרופון. כל אחת תציג את עצמה ואנחנו, גם תביאו לי נתונים. בוקר טוב.

בוקר טוב, אני אילה מאיר, יוהל"ניות בעמותת "בת-עמי". גם במקביל מנהלת את המערך הסוציאלי. אני יכולה להצטרף לדברים שנאמרו, זאת אומרת כל מקרה שעולה מהשטח מגיע בדיווח ישיר אל הרכזת.

כמה מקרים היו? בשנה שעברה שאת טיפלת, וכמה השנה.

בשנה שעברה אצלי מדווחים 33 מקרים, אוקיי? השנה אני יכולה רגע לפתוח, את זה לא הוצאתי.

אוקיי. 33 מקרים שנה שעברה. כן. אז אנחנו יש לנו משנה שעברה 33 מקרים?

כן, וכולם מועברים לרשות ישירות לרחל.

תוך כמה זמן?

אז ממש כמו שרחל תיארה. מקרים שהם מורכבים, אני מרימה טלפון ישיר, אפילו לא 24 שעות. ומקרים שהם ככה יותר בשותף, אז יש לנו דו"ח רבעוני. כשאנחנו נרצה התייעצות ונרתה את הרשות איתנו אנחנו גם נערב אותם תוך כדי.

בואי תספרי לי קצת על קצה המזלג. כמה גופים בעצם הבנות שלכם פזורות? המתנדבים והמתנדבות?

וואו. אני לא יודעת להגיד עם מספרים בערוץ הזה.

אוקיי.

לא הגעתי מוכנה.

אוקיי, מה קורה אם פונה אליך בת שירות, אומרת לך "הוטרדתי מינית" או "נפגעתי מינית". מה את עושה באותו רגע?

בת השירות לרוב תגיע לרכזת שלה. הרכזת באופן מיידי תכניס לתמוה את העו"ס. יש לנו עו"ס בכל מחוז.

אוקיי.

שמכירה את הרכזות, עובדת איתן צמוד. אנחנו נדאג שתוך פחות משלושה ימים הצעירה תפגוש את העו"ס. שוב, תלוי בחומרת המקרה, בשיתוף הפעולה של הצעירה. כמו שתיארו פה, יש ערוצים שונים - - -

אוקיי, פגשה את העו"ס, מה עושים?

פגשה את העו"ס. העו"ס עושה קודם כל טיפול ראשוני של תשאול, של מענה ראשוני. זה מאוד תלוי בסוג המקרה. אם זה מקרה שיהיה צריך רגע עצירה, לא מגיעה לשירות, בסדר? אם זה מקרה - - -

היא צריכה לא להגיע. באותו רגע שהיא מדווחת שזה, האם אתם נותנים הנחייה של קודם כל מוגנות, להגן עליה? או להרחיק את הפוגע.

אז אני אגיד. מגוון התלונות שאנחנו נקבל הן יהיו רחבות. יש תלונות שמתרחשות במקום השירות, יש תלונות שמתרחשות סביב הדירות, תחבורה ציבורית.

הרבה מאוד, כן.

אנחנו מקיפים את כל רצף החיים שלהן, אוקיי?

אוקיי.

אז ספציפית לגבי תלונה שתגיע בתוך תקן, באופן מיידי הצעירה לא תגיע, זה בוודאי. משתנה אם זה השומר בבית הספר, לבין אם זה האחראי עליה בתוך בית החולים.

כמה ממשק יש לך, כמה אל יש לכם ממשק עם הגוף, ברגע שהיא באה ודיווחה, האם אתם ישר מרימים טלפון לאותו מקום, כמה את נתקלת בשיתוף פעולה, כמה את נתקלת באי שיתוף פעולה. זה ממש חשוב שתשקפי את המציאות, כי אחרת לא נוכל לטפל.

אז אני נתקלת ברוב המקרים בשיתוף פעולה מלא של הגופים המפעילים, אוקיי?

אוקיי.

אני כן יכולה להגיד שיש גופים, ככל שהגוף הוא גדול יותר והמארג בו הוא מרכב יותר, אז ככה זה יהיה מורכב. אבל תמיד לרכזת שלנו יש נציג בתוך הגוף המפעיל, שאיתו היא בקשר יום-יומי של עבודה.

תודה.

והוא הכתובת, והם בשיתוף פעולה.

תודה רבה, ובבקשה.

מיכל שיינפלד, מעומתת "עמינדב". אני גם מנהלת את המערך הסוציאלי וגם ממונה על הנושא של הטרדות מיניות.

למה רק הטרדות מיניות? לא רק הטרדות מיניות, יש פה גם פגיעות מיניות. עשרה אחוז זה גם פגיעות מיניות.

פגיעות מיניות. לגמרי, צודקת. אצלנו, מה את רוצה שאני אציג?

תציגי את עצמך, הצגת את עצמך. כמה תלונות היו לך שנה שעברה וקצת לשקף את ההוויה היום-יומית או דרכי הטיפול.

אצלנו שנה שעברה היו כעשרה דיווחים.

כמה בנות שירות לאומי יש לכם?

באזור ה-2,000.

אוקיי.

אני רק חייבת לציין שיש לנו את האוכלוסייה של נערות שמשרתות בסיכון ובצרכים מיוחדים שאני, יש לנו ממונה אחרת שם, אז אני מדווחת רק על - - -

של הנערות בסיכון וצרכים מיוחדים.

כן.

כמה מתוך ה-2,000 הן?

אני לא יודעת בדיוק כמה, כמה מאות יש לנו שם. אז אני לא מדווחת עליהן, אני מדברת רק על האוכלוסייה הרגילה.

אז למה, כמה יש אצלן? דווקא הייתי רוצה לדעת, דווקא כשמדובר בבנות שירות לאומי אוכלוסיות מוחלשות, על אחת כמה וכמה.

אני לא יודעת על השנה שעברה, על השנה אני יכולה להגיד לך בינתיים כמה דיווחים יש שם, כי זה אני כן דווקא יודעת.

אוקיי.

כרגע השנה יש שם ארבעה מקרים מדווחים.

של מה?

מקרה אחד של אונס ועוד שלושה מקרים של הטרדות. זה מקרה אחד זה באמת פגיעה קשה, ושלושה מקרים של הטרדות.

אוקיי.

אני, אני מרגישה, עוד פעם, גם אנחנו, באופן מיידי, כשזה מקרה קיצוני אני מדווחת ישר לרחל.

שאלה, לגבי מקרה האונס, זה במקום, בעצם בגוף המפעיל?

זה לא היה, זה היה בדירת שירות. זה היה בדירת שירות של הבת.

של, זה, הגיע אורח?

אורח, אורח שהגיע לאחת מבנות השירות, כן.

הבנתי.

בסדר, פה שיתפנו פעולה עם הבת שרצתה - - -

שנייה רגע, אני רק, גם חשוב להבחין, בנתונים שתאפסו, כמה זה בתוך הגוף המפעיל לבין גורם חיצוני, פוגע חיצוני. כי אתמול למשל, ואני, סליחה שאני כל שנייה מזכירה את זה, אבל 70% מהפוגעים בגופי הביטחון זה מפקדים ישירים או מישהו ממש באזור, בתוך אותו הגוף. וזה שני דברים שונים לחלוטין. הפגיעה היא פגיעה, אבל אנחנו מאוד רוצים לראות את תמונת המצב, כי אם אנחנו נראה שיש גוף, וזה משהו שהוא חשוב לכם, שבאופן סיסטמתי באותו מקום יש פגיעות - - -

נו על זה אני דיברתי. זה בדיוק הכשל. אני דיברתי על זה שאם יש גוף מפעיל שבו יש פוגע, בסדר? אנחנו רוצים אנחנו להכיר את זה, כדי קודם כל להפסיק את השירות בגוף הזה.

נכון.

ואנחנו לא מקבלים את הנתון הזה בגלל הכשל המבני. זה דבר שאנחנו צריכים לפתור מול הנציבות.

כן, אבל בתור ההתחלה, תיקחו את הנתונים שיש לכם ותפלחו אותם. זה מה שאני אומרת. כי אנחנו לא מצליחים לקבל תמונת מצב שהיא שקופה לחלוטין, ממה שיש. אני לא אומרת ממה שאין. וגם אין צריך להשקיע מיליונים, כמה מיליונים בודקים בשביל לבדוק ולעשות מחקר, אז לעשות. אז שיהיה. בסוף, אנחנו שולחים את הילדים שלנו. הם חוסכים לנו מאות מיליוני שקלים, אם לא מיליארדים, בשנה, עצם כוח האדם שלהם. הם מצילים יום-יום ילדים וקשישים ומי לא.

נכון.

אז אני חושבת שאנחנו כמדינה חייבים להשקיע את מלוא התקציבים והתשומות בשביל שנבין את תמונת המצב ונטפל בזה באופן הכי הכי הכי נוקב, ואני מסכימה איתך, יש כשלים.

אני רק אגיד ברשותך. ברשותך אני רק אגיד, אני מסכימה שפילוח הנתונים הוא חשוב, חשוב לא פחות. לא להסתכל על זה בצורה מספרית רק, אלא בצורה ממוקדת אירוע. יש אירוע, יש מקום מסוים. זה לא מעניין אותי אם הוא אחד ממיליון, לא חשוב. במקום הזה צריכים לטפל עד העצם ולוודא שאם יש שם גורם שהוא מצד אחד פוגע ומצד שני לא מורחק, אנחנו לא נשלח לשם בני ובנות שירות.

נכון.

זאת הנקודה.

אוקיי, תמשיכי.

אני חייבת לציין שעם הגופים המפעילים, במקרה ויש לנו שם מקרים של הטרדות, ממש עובדים בשיתוף פעולה מלא, והמטריד, עוד פעם, ככל שהדרגה שלו בעצם פחות גבוהה זה יותר קל. כי אם זה מאבטח אז הם באופן מיידי מפטרים אותו, מעבירים אותו מקום, אני לא יודעת, הוא לא יהיה באזור של הבת.

כן. ואם הוא, ואז אתם נתקלים עם זה עד דרגה יותר, שם זה הופך להיות מורכב.

כן, בוודאי שיש הבדלים, כמה מהר הדברים קורים. אבל סך הכל יש שיתוף פעולה. הבת כמובן מקבלת באופן אוטומטי, שזה באמת מהרשות, שמונה ימי חופש. לא משנה איפה היא הוטרדה. ואז אנחנו באמת, גם אצלנו, עו"סית נפגשת איתה כמה שיותר צמוד לאירוע. וממשיכים טיפול לפי מקרה.

תודה, תודה רבה. כן.

יסכה רובין, אני מנהלת משאבי אנוש בעמותת "אופק", וכמובן גם ממונה על הטרדות מיניות, על מניעה וגם טיפול. אני אגיד שאצלנו היו שמונה מקרים בשנה האחרונה. אנחנו עמותה בסדר גודל קצת אחר. הוקמנו לפני חמש שנים, אנחנו עמותת בת של קרן רש"י. ואני אגיד שמבחינתנו - - -

אוקיי, כמה בני ובנות שירות לאומי?

אז אנחנו מדברים על 1,000 בחברה היהודית והערבית, המגזר הכללי. מתוך המספר הזה הוא מתייחס גם באמת לחברה היהודית וגם לחברה הערבית, אבל אני כן אגיד שבחברה הערבית אנחנו עוד, זה תהליך אחר והוא ארוך. רוב המקרים מדווחים לנו מהחברה היהודית באמת. אני יכולה להגיד שמתוך שמונה מקרים, אז באמת אני מחשיבה מקרה באמת גם אם זה הערה הכי קטנה שבת שירות שלנו קיבלה בתחבורה ציבורית כשהיא נסעה. כל מקרה כזה מדווח. אני אגיד שאנחנו ממלאים דו"ח וגם בקשר עם רחל, אינטנסיבי מאוד. כמעט כל פעם באמת הרמת טלפון. זה משהו באמת ברמה שברגע שקיבלנו תשובה אנחנו מטפלים. וזהו, אני חושבת שזה מתחלק לשני צירים. האחד זה באמת הבת, היא צריכה לקבל את כל, בת וגם בנים, הם צריכים באמת לקבל את כל הסיוע S.O.S שאם זה באמת ליווי מקצועי מעו"סית, שיחת סיוע ראשונית שבאמת המרכז נתן לנו ככה הכשרות מאוד מאוד משמעותיות לרכזות שלנו. אני חושבת שככל שהקשר - - -

שזה בעצם התוצר של שיתוף הפעולה של הרשות והמרכזים. אוקיי.

אני חושבת שככל שהרכזות שלנו יותר מחוברות למתנדבים ורואות אותם יותר, יצופו אוטומטית יותר דברים. ובעצם אני הייתי רוצה להגיע למצב שאנחנו נהיה הראשונים שיודעים, וממש ברגע האמת. ואני חושבת שזה תהליך וזה משהו שאנחנו, לאט לאט באמת הרכזות נכנסות לזה וגם יודעות באמת לתת מענה. צריך לדעת לתת מענה למקרים כאלה.

תודה.

אני יכולה, ברשותך, להוסיף עוד משהו. הבנתי, אני שומעת שהכמות של המקרים הקשים היא גבוהה, אבל צריך גם לזכור שהמקרים הקשים הם בוודאי מדווחים. המקרים הפחות קשים, ההטרדות בהן אנחנו קצת חסרים בדיווח, לכן זה נראה שמבחינת אחוזים אנחנו עם כמות מאוד מאוד גדולה, וצריך לזכור את זה.

אילה מאיר, קודם קטעתי אותך כשאמרת שנת 2023. מה?

אז הנה, ברבעון הראשון השנה, עד דצמבר, מדווחים אצלנו שמונה מקרים, מתוכם שלושה באוכלוסיות בסיכון וחמישה באוכלוסייה כללית. מקום אחד מתוך השמונה הוא במקום השירות, והשאר בדרך, בדירה, בתחבורה ציבורית.

ומה קרה במקום השירות במקרה הזה?

במקום השירות, אני יכולה - - -

את צריכה, שנייה, את צריכה, כן? אני לא באה לחנך אותך, אבל אם יש מקרה בתוך הגוף את צריכה להכיר אותו. את צריכה להכיר כל מקרה.

אני מכירה - - -

אלא אם כן, לא, אני שאלתי אותך. אז בואי תגידי לי מה קרה.

זה היה שומר בבית ספר.

ומה קרה? איפה היא? איפה הוא?

יום למחרת הוא פוטר.

הוא פוטר?

כן.

ומה איתה?

מה איתה? היא ביקשה יום אחד של חופשה. היא ביקשה לחזור לבית הספר ברגע שהיא הבינה שהיא הורחק מהמקום, היא חזרה.

ונתתם לה מענה טיפולי?

בוודאי, בוודאי.

יופי. איפה יתר היוהל"ניות? נקרא לזה ככה, דווקא נתחיל להשריש את זה שזה יוהל"ניות. אתמול דיברנו על זה שזה לא צריך להיות בנוסף לתפקיד אלא בתפקיד נפרד. זה צריך להיות תפקיד בפני עצמו. למה? כי אני חושבת שהן גם צריכות לצאת לשטח. זאת אומרת, ברגע, לא גם מערך סוציאלי וגם מטפלת בהטרדות מיניות ובמוגנות. זה צריך להיות תפקיד שהרשות נותנת הנחיה לגופים, בפני עצמו. אגב, גם עכשיו במשטרה ובגופי הביטחון מתחילים להבין. ולרדת וגם לפקח, להבין את האווירה שבה נמצאות בנות השירות הלאומי. ברגע שהגופים המפעילים יבינו שיש פיקוח, בלי לומר להם מתי מגיעים, ולצפות ולראות שהן באמת נמצאות בסביבה מוגנת, אז אנחנו נראה שיש גם יותר שינויים. יתר הזה, אתם הזמנתם נציגות?

אני רוצה להגיב בהקשר הזה. אני בכיף, בשמחה אקח את העצה שלך. אני רק רוצה להגיד שבמסגרת התקציב שעומד לרשותי - - -

לא, זה תקציב של המפעיל.

לא, לא, לא, הם - - -

הם של המפעילים. המפעיל - - -

של המוכרים - - -

המוכרים היא מדברת.

המפעיל המוכר יצטרך בצוות כוח האדם שלו לשים פונקציה כזאת. אתה מסכים איתי?

רגע, אני שנייה רוצה רק להגיד איפה אני מבחינתי כשרה החלטתי כרגע במסגרתה תקציב שעומד לרשותנו לשים את הדגש. אנחנו נשים את הדגש על הרכזות, משום שהרכזות פוגשות את הבנות, ואני רוצה לומר, לא רק את הבנות גם את הבנים, כן?

כן.

אני גם רוצה לומר שהרבה פעמים יש לנו בעיה שמתנדב או מתנדבת שעוברים פגיעה לא פותחים, לא מספרים ולא משתפים, ואז אם רכזת, ככל שהיא מגיעה יותר לדירה ולמפגש, כולל של החברות או החברים שנמצאים באותה דירה - - -

יש לה יותר כלים.

אנחנו בונים אצלם את היכולות לזהות בעיה גם אם היא לא מדווחת. וזה לא פחות חשוב. כי הרבה פעמים משתיקים, שומרים בפנים, ואז הבעיה מחמירה. אז אנחנו, בשלב ראשון, מבחינתי, בעיניים שלי, בהנחיה שלי גם ובתוספת התקציב שהצלחנו להשיג, קודם כל לתגבר את הרכזות, את ההכשרה של הרכזות, לצמצם את מספר המתנדבים שמסורים לכל רכזת. בשביל שיהיה לנו פה עין נוספת שפותחת עין על התנהגות חריגה, שומעת גם מהסביבה, ומייצרת בעצם את היכולת של הבת גם לפתוח ולהגיד שקרה משהו.

אז ראשית אני מסכימה איתך, אבל זה לא או זה או זה, זה גם זה וגם זה. ואני חושבת שהרכזות באמת זה חשוב ההכשרה שלהן. לא, לא, בסוף, כשהמדינה מתקשרת עם גוף מוכר, הביאה X תקציב, יש לה גם התניות מסוימות. בתוך זה צריך להגיד להם תמצאו את התקן הראוי. ואני חושבת שזה תקן של, אגב, זה גם נכון שזה יהיו עובדות סוציאליות.

את מדברת עכשיו על הגוף המפעיל.

זה עובדות סוציאליות היום.

מי שמקבל את השירות.

כן, כן, כן. אני אומרת, לא, הגוף המוכר שיש לו במצבת כוח האדם שלו, זה צריך להיות תקן מופרד, וזו צריכה להיות ההתניה של הממשלה – אתה רוצה להפעיל? יש לך, קיבלת תקציב מסוים, יש לך 100 או 200 מצבת כוח האדם, בתוך זה אתה כולל גם מישהי שאמונה על הדבר הזה.

יש ממונה, נגיד מפעיל של 200 איש.

כן.

יש לו ממונה על הטרדות מיניות.

לא, אבל זה בנוסף לתפקיד.

עוד אחד? אני לא חושבת.

לא, זה בנוסף לתפקיד. זה תמיד בנוסף לתפקיד. על זה אני מדברת. אז תעקבי אחריי. בבקשה, חבר הכנסת סגלוביץ'.

רציתי לשאול רק שאלה לגבי, מעבר לנתונים. תראו, הרכזות, זה לא עיקר עיסוקן. בואו, להגדיל את מספר הרכזות זה בסדר, אבל זה שמרכז עיסוקן של הרכזות זה הטרדות מיניות. מה לגבי אפשרות דיווח טכנולוגי. אנחנו מחפשים כל הזמן את האנשים, סך הכל אחד הדברים הטובים שעובדים זה אפשרות - - -

כתובת לבנות.

כן, אפשרות. כן, לבנות. עזבו רגע את רכזות, עזבו את כולם. יש כאלה שמעדיפים להעביר את הדיווח אפילו אנונימי.

נכון.

אבל לפחות שנדע. השאלה אם יש איזו כתובת שאפשר.

יש כתובת שממונה על הפניות ברשות. יש את הכתובת של העו"סית בכל אחת מהעמותות, גם כתובת אימייל וגם ווטסאפ, ברוב העמותות, ואצלנו כמובן גם יש אפשרות בווטסאפ.

הנשים שיוצאות לשירות.

היא יודעת.

נגיד ביתי יוצאת לשירות לאומי.

כן.

במהלך המפגשים, כמה הנושא הזה נמצא על סדר היום בהדרכה שלהן טרם תחילת השירות?

אז כל נושא ההכשרות האיגוד אמור להציג במסגרת המצגת שלו.

תכף אנחנו נגיע לזה.

זה נמצא גם בפתיחת השנה. גם הרכזת מקבלת הכשרה וגם הממונה מקבלת הכשרה.

תכף אנחנו נגיע לזה, אבל צודק סגלוביץ'. אני חושבת שיש כבר תקדימים. אולי צריך גם שתשבו, שראובן ישב עם מי שאמונים בגופים אחרים, בלהבין יש כתובות דיגיטליות. בדיוק, שי כתובות דיגיטליות. כמו פנקס כיס שמייצרים, או פנקס כיס אבל בתוך האפליקציות, כדי שהן לא יחששו לדווח. לפעמים זה יהיה אנונימי ולפעמים זה דווקא מדרבן אותם. ברגע שאם ירגישו, נגיד מישהי שולחת בהתחלה אנונימי כי היא נפגעה. אבל ברגע שהיא רואה שיש תגובה, או פתאום זה מציף לה את כל דרכי הפעולה, יכול להיות שזה ידרבן אותה באמת ללכת. וזה קשה, קשה מאוד לדמיין ילדה בת 18, ילדה – צעירות בנות 18 שיוצאות לעולם. אם היא עברה פגיעה, רק התהליך, אנחנו מכירים את זה פה, אנחנו דנים בזה השכם וערב. חברת הכנסת מטי, את תרצי לדבר עכשיו או שאת רוצה קודם להקשיב? נציבות שירות המדינה, בבקשה, ואז אנחנו נשאיר גם זמן לכל הפעולות והכל.

האיגוד.

כן, את האיגוד אנחנו נשמע ואת הכל.

אז אני יפית איצקוביץ', סגנית מנהל אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. לנו אין כרגע נתונים לגבי סוג הנפגעת. זאת אומרת, הנתונים אצלנו עד היום נשמרו בתוך מערכת ממוחשבת מאוד מיושנת, אנחנו דיברנו על זה בכמה דיונים.

לא לדבר איתי על מערכות מחשוביות. דברי איתי על מספרים, סליחה.

אוקיי, אז אנחנו - - -

סליחה.

כן, אז המערכת הממוחשבת - - -

אם לא, אני עכשיו מתקשרת לנציב שהוא בכבודו ובעצמו יבוא. אתם קיבלתם אחריות וסמכות, מדברים איתי כל פעם שאתם מגיעים לפה אתם מדברים איתי על מערכות. דברי איתי נתונים. כרגע אתם הכתובת. תקשיבי.

כן.

אתם הכתובת. הסמכות היא שלכם, אתם אמורים לעקוב אחרי הבנות שלנו והבנים שלנו. אני מבקשת שתגידי לי את הנתונים שאתם מקבלים אליכם.

לי יש נתונים עם כמות הפניות שאנחנו מקבלים בנושא הזה של כל הגופים שאנחנו אחראים עליהם.

אז שירות לאומי אני רוצה שתגידי לי כמה.

לא, אין להם, זה בדיוק הכשל.

אין לי נתונים לגבי סוג הנפגעות. הנתונים נשמרים - - -

מה זה סוג, אני לא מבינה את הדבר הזה, אז על מה את אמונה?

אני רוצה להסביר.

זה התפקיד שלך.

אני אמונה לשמור, לטפל בתלונות של הטרדות מיניות בכל הגופים שאנחנו אחראים עליהם.

איך תטפלי אם את לא יודעת מי סוגי הנפגעות?

אני יודעת כל מקרה מטופל. יש לנו מערכת - - -

לא, לא, אם כל מקרה מטופל את אמורה לדעת מי הן בנות השירות הלאומי.

אני רוצה להסביר. אני רוצה להסביר.

פשוט מקומם.

אחרי פניות רבות במשך שנים כדי להקים מערכת מתאימה, הוקמה המערכת, יש לנו מערכת חדשה שמוטמעת היום. בסוף השנה הבאה, זאת אומרת, כל התיקים משנת 2023, התיקים החדשים שנכנסים, יש לנו גם את הרישום לגבי סוג הנפגעת. ואנחנו מתחילים לספור את זה מעכשיו, ובתום 2023 - - -

סליחה, אתם מחויבים לדווח לנציבות?

לא, זה הפוך.

אנחנו לנציבות? הפוך.

לא. הם אמורים להגיד לכם? תראו, ברדק אחד גדול.

לא מחויבים, אבל כתפיסה.

לא, אבל כן יש דיווח. זה לא שאין דיווח.

ממי יש לכם את הדיווח?

רגע שנייה. הממונות שמקבלות, אצלנו הרי, כל גוף, משרד ממשלתי או גוף שחוק המשמעת חל עליו.

נגיד בית חולים.

יש לו ממונה על התחום של שוויון מגדרי, שהיא מקבלת את התלונות על הטרדה מינית. הממונות, כשהן מקבלות פניה ממתלוננת, הן מציגות לה את האפשרות לפנות לעמותה שלה בשירות הלאומי, והן מקשרות ביניהן ככל שהנפגעת מסכימה. הגענו, שיבנו בכמה פגישות עם רשות השירות הלאומי, עם ראובן, עם יואב, אנחנו מקימים נוהל חדש בנושא הזה כדי שכל הנתונים האלה יועברו אליהם, גם אם הנפגעת לא רוצה - - -

אל תדברי איתי על דרכי טיפול. סליחה.

לא, אנחנו מדברות על נתונים.

לא, לא, לא. זה שאת לא יודעת - - -

אני מדברת על נתונים.

זה שאת לא יודעת, סליחה, זה שאת לא יודעת כמה בתי חולים דיווחו לך, כמה בנות שירות לאומי נפגעו, זו לדוגמא, זה פשוט מחדל. זה מחדל.

אנחנו מקבלים פניות מהנפגעות - - -

שנייה, למה את מקבלת? בשביל לתייק את זה?

חס וחלילה.

אני באמת שואלת עכשיו, אני לא מדברת ברמה האישית, את בעלת תפקיד.

סליחה, נכון, אנחנו לא מתייקים שום דבר.

שנייה, את לא נכנסת בדברים שלי. זו פעם שנייה שאני מרגישה שאני ניצבת מול נציבות, שאגב יש לי חלקים אחרים שיש לי הערכה, אבל זה לא הגיוני. אם אתם לא מסוגלים לעשות את זה, אנא תואילו בטובכם, תגיעו לממשלה, ואני קוראת לך השרה סטרוק, אני אומרת לך, זו לא פעם ראשונה, אתם תעשו דיון בממשלה על הדבר הזה. כי אחרת זה לעשות ישראבלוף.

אני אגיד.

ישראבלוף וצחוק מהבנות שלנו, וזה בדיוק קרה גם עם העובדות של "צפת", של בית חולים "צפת", ששאלתי גם שם כמה שאלות, ואת הצפת את זה בעצמך אמרת על המערכות שהן מיושנות. זה לא הסיפור, מצידי שישבו שם ויכתבו ידני, ידני. כל תלונה שיש של הבנות שלנו. אבל את לא יכולה להגיע לוועדה בכנסת בלי נתונים ולצפות שאנחנו פה נשב באיזו שלוות נפש. כן, בבקשה כבוד השרה.

אני, כפי שאמרתי בפתיח ואני אומרת את זה גם עכשיו. אני מתכוונת, אחרי שבדקתי לעומק את נקודת הכשל, אני מתכוונת לקיים פגישה אישית שלי עם הנציג על הנושא הזה, כדי שאנחנו נפתור את זה.

הפתרון אבל - - -

כי אנחנו יודעים לתת את הפתרונות, בנינו את הכלים, לא לחינם ערכנו את המחקר, ואני אשמח שהאיגוד יציג את המחקר שערכנו. בנינו את הכלים יחד עם האיגוד, עם הגורמים הכי מקצועיים, אנחנו יודעים ואנחנו צריכים את הנתונים המלאים כדי לבצע - - -

אל מול התשובה הזאת - - -

הוסכם להעביר את כל הנתונים. כל ממונה שמקבלת, היא תעביר נתונים לגבי - - -

אנחנו לא ביקשנו ממונה. תעשו את העבודה שלכם, היא תהיה אחראית על העבודה של הממונות שלה. הם, אני רוצה לומר לך - - -

אני לא מדברת על הממונות שלה, אני מדברת על הממונות שלנו.

אני ביקשתי מהם נתונים, הם לפחות הביאו משהו. את לא נותנת לי נתונים.

אני יכולה לומר לך - - -

עכשיו, את צריכה להבין, שנייה את לא נכנסת לדברים שלי. את צריכה להבין, הן יכולות לקבל מהממונות שלהן, אבל אתם, יש לכם בכל הגופים האלה, מתוך הכמה דיברנו? אלף ו? כמה גופים מפעילים?

1,250.

1,250 גופים - - -

כולם הם תחת שירות המדינה.

שרבים מהם זה גופי מדינה, שהם מדווחים ישירות.

לא כולם מדווחים אלינו.

שנייה, הם מדווחים, רבים מהם כנראה מדווחים אליכם. עכשיו, אם את היית מביאה תמונת מצב, היינו מקבלים את תמונת המצב שלהם, יכולנו לשער שזה אולי שליש מהדיווחים. אבל את לא מביאה לנו שום דבר.

יש לנו בשנת 2022 - 424 פניות. הטרדות מיניות ועבירות מין בכל הגופים שאנחנו אחראים עליהם.

זה בנות שירות לאומי?

לא.

אז אני מבקשת ממך ש-400 לא קשה לפלח, אוקיי? את ה-400 תפלחו.

אנחנו לא יכולים לשבת תיק תיק.

תשבו תיק תיק. אתם תשבו תיק תיק, ואני מבקשת להוציא מכתב חריף לנציב, זה שאת אומרת לי "אני לא יכולה לשבת תיק תיק" ב-400 תלונות, זה בושה וחרפה. אני רוצה מכתב חריף לנציב על הדבר הזה. לא יכול להיות שאני אקבל תשובות כאלה, שהם לא יכולים לפלח 400 תיקים. את תכירי בזה שיש הבדל בין ילדה בת 18, פגיעה היא פגיעה, אבל אם אני שולחת מתנדבת בת 18 שאין לה כלים, שי הבדל מאוד מאוד גדול לבין מישהו שכבר מכירה את חיי האזרחות. גם ביכולת להתגונן מפני הטרדות מיניות.

אני מסכימה עם כל מילה, אבל הטיפול שלנו הוא הטיפול המיטבי שנעשה.

אני רוצה להגיד שני דברים. שני דברים, ברשותך.

אנחנו לא מזלזלים בטיפול.

אחד, אפשר לפלח בקלות לפי מספרי תעודות זהות. בקלות.

אין לנו תעודות זהות. אנחנו לא שומרים את התיקים לפי תעודות זהות של נפגעות.

עוד יותר, זה רק מראה כמה זה, אז למה אתם, אז למה בזבוז הכסף הזה? אז למה הבזבוז? בואי תסבירי לי למה צריך אתכם אם אתם לא מצליחים לעשות את זה? אני, באמת, אני מרגישה שאולי אני לא בסדר, אולי אני מטומטמת. סליחה על זה, טוב שזה לא משודר בערוץ עצמו וזה רק באתר. אבל, תסבירי.

אני רוצה להסביר. יצא לפי כחצי שנה דו"ח של מבקר המדינה שמדבר על המצב העגום ביחידת התביעה באגף המשמעת בנציבות, מבחינת משאבי האנוש שלנו וכוח האדם. אנחנו בשנים האחרונות, מוסיפים לנו כל הזמן גופים שאנחנו, שחוק המשמעת אחראי עליהם. אנחנו אחרים על 280,000 עובדים, והתקינה שלנו רק מצטמצמת. הבאנו את זה בפני, עשינו הליך של ייעוץ ארגוני בשנה האחרונה, הבאנו את הנתונים. הייעוץ הארגוני המליץ להכפיל. הייעוץ הארגוני המליץ להכפיל את כמות העובדים באגף. אנחנו הבאנו את זה בפני - - -

כמה יש לכם? כמה עובדים?

אנחנו כרגע עומדים על 25 עובדים.

25 עובדים ואתם לא מצליחים לקחת 400 תיקים, שזה כל התיקים?

לא, זה כל התיקים על הטרדות מיניות.

לא יודעת, מטי, תגידי לי, 400 תיקים - - -

היא הסבירה שעם מאתיים - - -

כל התיקים של ההטרדות המיניות.

כמה גופים אתם?

אנחנו אחראים על - - -

אבל כמה תלונות אמרת לי שיש?

בהטרדות מיניות, אבל 25 עובדים לא עוסקים בהטרדות מיניות, עוסקים בכל המשמעת בכל שירות המדינה.

אני מדברת, אתם תתנו דגש מיוחד על הטרדות מיוחד ופגיעות מיניות - - -

אנחנו נותנים דגש.

שנייה, שנייה, שנייה. ו-400 תיקים, את תשימי על זה עובד. את המנהלת של האגף.

אני סגנית המנהלת.

הסגנית. ואם אתם לא חשבתם, כן? יש הבדל בין התעמרות בעבודה לבין פגיעה מינית. או שאני לא יודעת, או שאני צריכה לעדכן אתכם לשנת 2023.

רגע, סליחה. קודם כל, הטרדה מינית אסורה בשירות המדינה משנת 1988, עשר שנים לפני שנחקק החוק למניעת הטרדה מינית. אגף המשמעת הוא הגוף המקצועי ביותר שמטפל בנושא של הטרדות מיניות מזה עשרות שנים. כל הפסיקה של בית המשפט העליון שמפרשת את החוק למניעת הטרדה מינית, זה על ערעורים על בית הדין למשמעת. אני היום סגנית של מנהלת האגף, אני הייתי שמונה שנים ממונה על תחום ההטרדות המיניות באגף המשמעת, יש ממונה על התחום הזה מעל עשרים שנה באגף המשמעת. הכוח - - -

ועדיין את לא מסוגלת להביא לי פילוח של 400. את לא מסוגלת להגיד לי כמה בנות שירות לאומי.

עומס העבודה שמוטל עלינו הוא בלתי סביר בעליל.

אז רק תנו לנו את הנתונים, אנחנו נטפל.

הממונה אצלנו עובדת - - -

טוב, אנחנו נוציא מכתב חריף לנציג שירות המדינה. זה שלא חשבו שנכון וראוי לפלח את הדיווחים על התלונות המיניות ועל הטרדות מיניות - - -

אנחנו חושבים שנכון וראוי, לכן אנחנו עושים את זה.

זה בעיני חמור ביותר. עומס עבודה הוא ממש לא אמתלה בשביל להגיד שלא הספיקו לעשות את הפילוח הזה. אני רוצה לדעת בתוך זה כמה בנות שירות לאומי, הם דווחו על בנות שירות לאומי שנפגעו, כמה מתוך זה, וזה יצא אלייך מהפרוטוקול, כמה מתוך זה דווח לרשות, כמה מתוך, איך טיפלתם בתור, כנציבות, ואני רואה שאתם צריכים ממונה ספציפי על הדבר הזה שיודע - - -

יש לנו ממונה ספציפית על הדבר הזה שקורסת תחת העומס.

ולמה היא לא פה? כי היא קורסת תחת העומס. זה לא מספיק חשוב להגיע לפה?

קודם כל, אני אחראית עליה, אז הגעתי, הדמות הכי אחראית באגף על תחום הטרדות מיניות. זה תחום שנמצא תחת אחריות שלי, היא עובדת שלי. היא קורעת תחת העומס, היא עובדת באמת 27/7. אם היו כאן ממונות - - -

אני לא מזלזלת בעבודה שלכם, ועדיין.

מהמשרדים הממשלתיים, הם היו אומרים את זה. האופן שבו היא מטפלת בכל אירוע ואירוע.

טוב, טוב. טוב, תודה. תודה. אנחנו נעשה על זה גם אם צריך דיון נפרד. אבל זה בושה וכלימה. 25 איש - - -

אנחנו נשמח. אנחנו נשמח שיהיה דיון נפרד בנושא.

כן, אבל אני לא פה באה כדי להגדיל את התקציבים של האגף שלכם. תעשו קודם כל את העבודה.

אבל - - -

תודה, בזה סיימתי. תודה, סיימתי. התשובות מאוד מקוממות. מאוד.

גבירתי יושבת הראש.

כן.

אני רק רוצה לשים את האצבע על נקודת הכשל מבחינתנו.

כן.

נקודת הכשל היא שלנציבות יש כלל שלפיו אם המתלוננת לא מוכנה שהתלונה תועבר אלינו, היא לא מועברת אלינו.

בנציבות?

נכון. עכשיו מה קורה? מה קורה? נניח שהמתלוננת הזו לא רוצה שאנחנו ניגע, היא לא רוצה את הטיפול שלנו היא רוצה טיפול אחר, זכותה אולי, בסדר? אבל בסוף בשורה התחתונה, אנחנו אמורים לשלוח - - -

נכון.

מתנדבים ומתנדבות נוספים לאותו מקום, בלי לדעת שקרה שם אירוע כזה. וזה מבחינתי לא מקובל.

אני חושבת שאת צודקת לחלוטין, השרה. אני חושבת שצריך או להביא החלטת ממשלה, או צריך לפתור את הדבר.

אני אשב עם הנציב קודם כל.

וצריך לפתור את זה דחוף.

אני אשב איתו על זה.

צריך לפתור את זה דחוף, וגם לבקש שכל הנתונים של ה-400 יגיעו אליכם. שתבינו בדיוק מי הגופים.

400 עובדי מדינה אנחנו לא צריכים לקבל.

לא, בתוך ה-400.

אנחנו צריכים רק את הבנות, מתוכם.

מי הגופים, מי בנות השירות הלאומי. ממש, אתם חייבים לדעת, מה זאת אומרת? אם יש אותו מקום שפוגעים בו שוב ושוב ושוב, למה שנשלח את הבנות שלנו. מטי, את רוצה לדבר לפני שאני נותנת למרכזי הסיוע?

רק קודם כל להודות על הדיון המאוד מאוד חשוב הזה. וממה שככה הצלחתי לשמוע, נחשפה בעיה, או איזושהי לקונה של דיוק הנתונים על מנת שיהיה טיפול מערכתי סביב בנות שירות לאומי. ואני ככה הייתי שמחה אם יהיה דיון נוסף.

יהיה דיון נוסף, כי כבר אני רואה שזמננו קצר.

עוד חצי שנה, עוד שנה. אחרי שהשרה למדה, ואחרי ששירות המדינה.

אנחנו שותפים בעניין הזה.

יהיה דיון נוסף, אבל הוא לא יהיה ביום רביעי בגלל קוצר הזמנים.

אני חושבת שצריך לצאת מפה עם מסר אופטימי שלפחות הנושא עלה על סדר היום.

ושהוא מטופל, כן, מתחיל להיות בטיפול.

ועל זה שהוא מתחיל להיות בטיפול, ואולי זה המסר החיובי. האחריות שלנו כחברה היא לדאוג שהנערות האלה, הן באמת נערות, הן ילדות, תהיינה מוגנות במקום שהן נמצאות בו. כמו בכל מקומות העבודה, כמובן, כמו בכל מקומות ההתנדבות, הצבא. אבל זה נשוא מאוד מאוד רגיש. אז אני מודה לך על הדיון החשוב.

תודה רבה מטי. מרכזי הסיוע, בבקשה.

היי, ד"ר עו"ד כרמית קלר-חלמיש, מנהלת תחום מחקר.

תודה שאתם פה.

תודה. אני רוצה לפתוח במשהו אישי, ולהגיד שעשיתי בשנים האחרונות הרבה מאוד פרויקטים של מיפוי הטרדות ופגיעות מיניות בארגונים שונים. ויחד עם השותף שלנו, ד"ר זאב לרר. ואני חושבת שזה הפרויקט הכי קשה שנחשפתי אליו. הישיבה עם בני ובנות השירות, והדברים שהם חשפו באמת קשים לשמוע, גם למי שמורגלת בתחום הזה. ויחד עם זאת, אני רוצה להגיד, ולהגיד תודה גם לשירות הלאומי שבאמת עשו בחוויה שלי כל מה שאפשר לעשות, ולקחו את הנושא הזה מאוד ברצינות. וגם תודה לרחל על הליווי השותף.

יפה, אני שמחה לשמוע את זה. ואם המרכזים אומרים.

אז בגדול קצת על השיטה. היא התבצעה במתודולוגיה שאנחנו פיתחנו ביחד עם ד"ר זאב לרר שמאפיינת פרקטיקות של הטרדות עד פגיעות מיניות, שזה קצת מעבר לסטטיסטיקה. אנחנו בעצם מסתכלים איך מתנהלות הפרקטיקות, הרבה פעמים שזורות בשיגרות של הארגונים. ואנחנו בעצם יושבים עם בני ובנות השירות הלאומי במקרה הזה, בקבוצות מיקוד, ושואלים אותם, שומעים מהם איך זה נראה בעיניהם. פגשנו 12 קבוצות של בני ובנות השירות הלאומי מעמותות שונות, ממקומות עבודה שונים, ובעצם מה שעשינו, זה מיפינו קודם כל את גורמי הסיכון שלהם, שעלו פה כבר בדיון עד עכשיו אבל אני רק אסכם את זה. הראשון זה חוויה חוץ-גילאית, בעוד מסלול החיים הנורמטיבי עובר מהתיכון דרך הצבא הרבה פעמים, איזושהי הכשרה אקדמאית או מקצועית ואז לשוק העבודה – בני ובנות השירות הלאומי, וזה נאמר פה כבר קודם, קופצים לשוק העבודה. הם לא רגילים, הם לא מורגלים ביחסי כוח, הם לא יודעים להתמודד עם בוסים הרבה פעמים. אין להם את ההכשרה המתאימה.

קחו בת שירות בת 18 למשל, שמגיעה יום אחד לעבוד במשטרת ישראל, שהוא ארגון מלא פרקטיקות בפני עצמו, והיא צריכה להתמודד עם הרבה מאוד דברים בשוק העבודה שהיא לא מכירה. הגורם השני הוא מוחלשות. כמו שצוין פה כבר קודם, בני ובנות השירות הלאומי הם הרבה פעמים נוער שלא גויס מסיבות כאלה ואחרות - - -

רקע דתי יותר, רקע.

ואלה שלא מגיעים מרקע דתי מגיעים מרקע סוציו-אקונומי - - -

אוכלוסיות, כן, נערות בסיכון.

נערים עם קשיי הסתגלות שבוחרים לפנות לשירות הלאומי, ומגיעים עם המאפיינים האלה גם לשירות הלאומי. הדבר הבא זה שייכות ארגונית מורכבת. באמת נאמר כל מה שיכולתי להגיד, רק ספרתי, הייתם משהו כמו 2.5 דקות על השקף שבו ניסיתם להבין - - -

שזה שונה, אגב, מהצבא. כי בצבא ערוכים לקלוט את הגילאים האלה, זו הסביבה היותר רווחת. לעומת זאת, המקומות האלה לפעמים זה המקומות הכי קשים, זה הצמתים הכי קשים של החברה הישראלית.

ואני גם רוצה לציין את זה שבן או בת השירות הם הרבה פעמים העובדים לא שייכים לארגון. אנחנו רואים אפילו שקוראים להם "בן שירות" או "בת שירות". מגיעים לארגון ואומרים "איפה הבת שירות". היא אפילו לא זוכה לזה שיקראו לה בשם שלה.

וואו, זה נורא.

אז המקום שלה בארגון הוא מאוד מאוד מוחלש, ולא ברור להם תמיד למי הם צריכים לפנות. קיימתם פה דיון מי הממונה, מי הרכזת, מי האחראית, אז גם זה עלה מאוד מאוד חזק. הבא זה הפקרה לשוק החופשי, בעצם שיטת מימון של מערך הטיפול. זה גם, דיברתם על זה קצת, היא שונה מזאת של הצבא. אין איזשהו גוף אחד שאמון על הטיפול בדבר הזה, זה עלה פה בקול מאוד חזק. והדבר האחרון, שיש לנו בני ובנות שירות לאומי אזרחי ממגוון תרבותיות וחברות – חרדים, ערבים, דתיים, והדבר הזה גם מקשה על התאמה של הטיפול לכל התרבויות האלה. בעצם אפיינו את הפרקטיקות של הטרדות ופגיעות מיניות בשירות לאומי אזרחי בשני צירים. אחד זה מפגשים עם קהלים מורכבים, ותכף אני אפרט קצת, והשני זה שהות באזורים שהם בהם חשופים לסיכון.

אני רוצה להגיד שזה רק חלק מהדוגמאות, זה חלק קטן שבחרנו להביא לדיון. שי מסמך מפורט שהוגש לשירות הלאומי והם עשו איתו עבודת עומק, שגם אחריי תציג. אז ככה, אז הראשון זה קהלים מורכבים שבני ובנות השירות עובדים איתם. גם קשישים, יש פה גם דוגמא.

כן, הלאה.

מישהי שמספרת, אחד שעובד איתי, מתיידד איתי, הרבה פעמים הן אפילו לא מזהות את הפרקטיקות שמופעלות עליהן. יש אנשים מבוגרים שבעיניים שלהן הם בטוחים, הם נראים כמו אבא שלהם, כמו מישהו מהמשפחה שלהם. הם מתחילים איזשהם קשרי ידידות, אבל אז הוא מדבר איתה בשפה שהיא לא רגילה אליה, פונה אליה בדרך שהיא פוגענית עבורה. אני לא אקריא את הציטוטים, אתם יודעים לקרוא בעצמכם.

הלאה.

קשישים, קהלים מורכבים כמו קשישים הרבה פעמים, שפונים לצעירות בדרכים שפוגעניות עבורן. קשיש שאומר לבת שירות "איזו יפה את, אני רוצה להחזיק לך את היד", היא לא יודעת מה לעשות עם זה. אין לה הרבה פעמים ידע או דרכים לפעול, וגם הרבה פעמים לקשישים מוותרים כי הם אנשים מבוגרים שכבר לא - - -

כן, אבל זה מקרה "לייט", הלאה.

המקרים שמובאים פה הם "לייט".

אה, המקרים פה זה "לייט"?

חלק מהמקרים פה הם "לייט", יש מקרים שהם יותר כבדים, אבל את אלה בחרנו יחסית "לייט". אז יש גם חלק גדול מבני ובנות השירות הלאומי הם מהקהילה הלהט"בית ויש התייחסות ממש מבזה, כפי שהם תיארו, כלפיהם.

באיזה מקרים קשים נחשפתם?

מקרים קשים.

אז למה לא הבאת את זה לפה?

לא, זה, הרוב שנחשפנו אליהם לא היו מקרים קשים.

אז מה המקרים הקשים שנחשפתם אליהם?

אבל שוב, אמרתי, רגע, אמרתי בהתחלה, סליחה, שאני לא בסטטיסטיקות. המחקר הזה הוא לא מחקר סטטיסטי, הוא מחקר שמתחקה אחרי הדברים - - -

מה המקרים הקשים שנחשפת אליהם ד"ר?

המקרים הקשים שתכף נגיע אליהם, של נגיעות לא רצויות בתחבורה הציבורית ובדירות השירות.

אוקיי.

והרבה פעמים, מה שבאמת משותף להכל, זה הקושי שלהם להבין את הסיטואציה שנרקמת תחת איזשהם יחסית של פטרונות, של דאגה, של חניכה בתוך אותו ארגון. אז המרחבים המטרידים, בעצם יש שני מרחבים שזיהינו כאזורים מועדים לסיכון. אחד זה דירות שירות. דירות השירות הן דירות שמאכלסות מספר בנות שירות שגרות יחד, וממש מהוות איזשהו כר פורה שמושך אליו אנשים שמבקשים לפגוע בהן. או בדרך מהתחבורה הציבורית, או ממש אנשים שמסתובבים סביב הדירות וצופים בהן. גם את הערת קודם איזשהו מקרה שקרה בתוך דירת שירות, וזה ממש זוהה כאזור בסיכון. והשני זה התחבורה הציבורית. אני חייבת להגיד שהגעתי הבוקר ברכבת ישראל וצפיתי בזה במו עיני. התחבורה הציבורית בישראל היא מאוד מאוד צפופה, והיא גם מאפשרת למי שרוצה לפגוע להיצמד ולגעת.

כן, אבל אני לא הולכת לנושא הזה כי אני רוצה דווקא דברים שקשורים באופן ישיר לשירות. אז תחבורה ציבורית אנחנו מבינים שכל ילד בן 18 יכול להיות חשוף.

אבל בני ובנות השירות הלאומי, אני חושבת שהם חשופים קצת יותר, כי הם מזהים אותם בעיני, האנשים שרוצים לפגוע בהם.

לא, לא כתוב על המצב שאני בת שירות לאומי. אולי את יכולה להגיד שפוגעים יותר בדתיות.

יכול להיות.

זה סוגיה אחרת. אני מדברת על דברים שקורים תוך כדי שירות, וזה מה שחשוב לי לשים עליו את הפוקוס. תודה רבה לך.

רגע, שנייה, לפני זה. אני רק רוצה להגיד שהמטרה של כל הפרויקט של המיפוי זה באמת לזהות את המקומות שבהם אפשר לטפל ולמנוע, ולעשות דברים אחרת. כי המפה כשלעצמה, אין בה כלום אם לא עשינו איתה עבודה, ואת זה באמת תציג - - -

יש לי הרבה הערכה לעבודה של המרכזים. ליאת, את חברתי הוותיקה. אני חושבת שהייתי שמחה שתבקשו גם פילוח שקשור באופן ישיר לשירות של הבנות. כאן פחות ראיתי את זה. אני כן מברכת על שיתוף הפעולה שלכם עם המרכבים, אבל אם אנחנו רוצים לשנות מה שבאחריות שלנו זה, כפי שאמרתי, זה צריך להיות, שזה יותר במקומות העבודה. אני צריכה - - -

רגע, אני אמשיך רגע להציג.

לא, את לא מציגה, את יכולה לבקש אבל לא ממשיכה להציג.

אני יכולה?

אנחנו, יש לנו, השרה, גבירתי השרה, שנייה. יש לנו - - -

זה ההמשך, זה מה שעשינו.

שנייה, אנחנו קצרים בזמן. גם אם אנחנו לא נעשה את זה היום, אני אמרתי שאנחנו נעשה דיון המשך, ממש בקרוב אני רוצה את זה. בשבועות הקרובים. מי היית רוצה, כבוד השרה, לפני שאנחנו מסכמים?

רציתי שהיא כן תדבר בנשוא ההכשרות. כי בעיני ההכשרות זה המניעה הכי בסיסית. ההכשרות גם לבנות וגם לרכזות, זה חשוב לי מאוד מאוד שהדברים האלה יישמעו.

אוקיי. יעל, מה שאנחנו נעשה, תספרי לנו ב-2-3 דקות כי אז אני צריכה לעשות סיכום. ב-11 אנחנו מתחילים מליאה, ואז על פי תקנון הכנסת אסור לנו בכלל להמשיך את הדיון.

אני רוצה רק להגיד משהו אחד.

אבל, אתן באותו ארגון.

לא, אני כבר לא במרכז לסיוע.

אני אתן לך בבקשה שתי דקות ואז אני צריכה לעשות סיכום.

בסדר, אני אשמח למצגת.

אם יישאר קצת זמן, אני אתן לך ליאת. בבקשה, בלי מצגת. בלי מצגת, רק לדבר.

להראות לכם את הנתונים.

לא עכשיו, זה יהיה בדיון הבא.

אוקיי.

בבקשה.

יעל טל פואה, אני מנהלת את מטה החינוך וההסברה באיגוד מרכזי הסיוע, ואני אגיד בהמשך לדברים שכרמית הציגה, שבעצם אנחנו מבינים, מבינים, שבנות ובני השירות הלאומי לא יודעים לשיים, לא יודעים להגיד, לזהות את הפגיעה ואת ההטרדה המינית, וזאת אחת מהבעיות המרכזיות שעלינו עליהן. זאת בעיה אחת, והבעיה השנייה היא שלא תמיד יודעים לתת את המענה הראוי. ובעצם אנחנו נכנסנו - - -

אז רגע, אז אחד זה הרכזות לא יכולות לזהות - - -

לא הרכזות, בנות ובני השירות.

אה, הם עצמם לא מזהים?

כן, כן, כן. לוקח זמן עד שאת מבינה שמה שקורה לך זה הטרדה מינית.

כן, הרבה פעמים זה פסיכולוגי, הם מנצלים את הבוסריות.

נכון, נכון.

וזה היה בשקף, שהם עושים איתם תהליך כלשהו של שיתוף, של זה, והן נורא תמימות.

בדיוק. בדיוק, הן תמימות, הן מגיעות באמת תמימות, צעירות.

נכון, לא רציתי להשתמש במילה הזו כי אני לא נוטה זה, אבל כן, לפעמים תמימות.

לא, לא, אני לא אומרת את זה בהאשמה, אני אומרת את זה בשיברון לב.

הגיל. אוקיי.

בסביבה שהן לא רגילות לפגוש גברים. יש הרבה מאפיינים נוספים, שייחודיים גם לחרה הדתית. ובעצם המטרה של ההכשרות, העברנו כ-18 הכשרות לכל הרכזות בשירות לאומי. הכשרות עומק, אני מדברת על ימים שלמים שאנחנו, אני - - -

אז בדיון הבא אני אתן לך לפרוס הכל, אני מודה לך. אנחנו נתחיל עם באמת יותר על הפעולות, בדיון הבא יהיה דגש על מה עושים. פה זה היה לפתוח יותר את תמונת המצב. ליאת, יש לך שלושים שניות, אחרי זה לשי יש שלושים שניות. ואז אני צריכה לסכם.

אין בעיה. עורכת דין ליאת קליין, מ"קולך" – פורום נשים דתיות. ממש בכמה מילים. קודם כל, אנחנו נחשפים פה, תודה על הדיון, נחשפים לנתונים קשים. 163 מקרים בשנה זה לא מעט. בשפה של מי שמבין את התופעה הזאת, זה הרבה מאוד מקרים שמעיד על תופעה מאוד גדולה. זה מעיד גם על זה שעושים עבודה בלאתר ולדווח, שזה דבר יפה.

נכון.

אני כן רוצה להגיד - - -

לפחות הם, אם לא הנציבות.

אני רוצה להגיד שדובר פה לא מעט, ובצדק, על מאפיינים המיוחדים של שירות לאומי ביחס לצבא, ובכלל נערות צעירות שמגיעות למסגרות מאוד מגוונות. על זה אני רגע רוצה לשאול. לא רגע איך מטפלים ולא על הכשרות. מה עושים בשלב מניעה, לא בשלב של הסברה. לאן שולחים את הבנות. כמה עושים בירור לאיזה גוף שולחים את הנבות.

נכון, אבל זה מה שהציפה השרה ביושר.

לא, אני רוצה לומר באמת - - -

תודה. שי.

טוב, אני, יש לי מה לומר.

אני אגיד גם.

אבל יש את הדיון הבא, אני אתן לכם יותר זמן לארגונים, אני מבטיחה.

אני אגיד גם בשלושים שניות. אנחנו מדברים על בנות שחוות איזושהי הטרדה והן באות ומסתכלות בנוהל. בנוהל לא כתוב בשום מקום שהן יכולות לבקש לעבור מקום. חשוב.

ממש.

נכון, נכון.

וזה דחוף, שכתוב, שיהיה בנוהל – בת שחווה הטרדה - - -

זה היה משפט ההמשך שלי.

באותו רגע היא יכולה לפנות לרכזת שלה ולהגיד לה "תקשיבי, חוויתי הטרדה, אני מחר לא חוזרת למקום", שזה יהיה בנוהל. אמנם היא יכולה, הכל, אבל - - -

או או, אבל אני לא רוצים שיהיה מצב שהפוגע נשאר והיא בורחת.

לא, לא, ברור שלא.

אז אנחנו צריכים כלים משולבים.

אבל שיהיה לה, רגע, ושיהיה לה כתוב בנוהל.

בסדר.

הרגע את יכולה לעבור.

אז אנחנו גם נקבל את הנוהל ואנחנו נפענח אותו לעומקו. אני רוצה להביא לך לסכם את הדברים. לא נשאר לנו הרבה זמן, אבל בבקשה כבוד השרה, ואני רוצה להודות לך שאת כאן, ושאת נכנסת לעובי הקורה. זה לא מובן מאליו. אני יודעת שחודשים היא על הסיפור הזה, ואני חושבת שהתחלנו פה משהו, כי הם התחילו ואנחנו מתפרצים לדלת פתוחה, לא ניקח קרדיט של אף אחד, אבל אנחנו רוצים להיות על הדבר הזה. תודה השרה.

אז אני באמת, הדבר המרכזי שאני רוצה לומר זה באמת תודה על היכולת לשתף גם בכנסת, למרות שעשו פה עבודה מצוינת גם ברשות וגם בשיתוף הפעולה הנפלא בין איגוד מרכזי הסיוע לבין הרשות, באמת שיתוף פעולה פנטסטי שעוד ימשיך. אבל עדיין אני באמת חשובת שחובתנו כמדינה, כפי שאת, גבירתי יושבת הראש, הצגת את זה. חובתנו כמדינה וגם ככנסת, לשים את מלוא תשומת הלב על המתנדבים שלנו, על המתנדבות שלנו, שנותנים את הכל למען המדינה, וצריכים לקבל בחזרה הכל. הכל.

תודה.

ואנחנו נמקסם את זה בעזרתכם, בעזרת השם, ובאמת נייצר למתנדבים ולמתנדבות שלנו סביבה מוגנת שבה הם יכולים לתת משלהם למען המדינה בלי להיפגע.

תודה. כבוד השרה, חברי הכנסת, אני לא אצא מפה עם סיכומים, אני רק אומר, אנחנו נעשה את הדיון ממש ממש בהקדם. נבקש מכם, גם כפי שביקש כאן חבר הכנסת סגלוביץ', תמונה הרבה יותר רחבה. גם של הנציבות, כמה בנות שירות לאומי התלוננו. כל היוהל"ניות, ואני רוצה את כל שמונה היוהל"ניות, כולל היוהל"נית הראשית, כולכן תבואו עם תמונת מצב לפעם הבאה, שהיא מלאה, כדי שנפתח בזה ומהר נעבור לדרכי הטיפול. תודה כבוד השרה, תודה לך המנכ"ל, כל טוב.

יישר כוח.

הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:01.