פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



70
ועדת הפנים והגנת הסביבה
08/05/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 54
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ז באייר התשפ"ג (08 במאי 2023), שעה 11:35

פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), רק סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
ארז מלול – מ"מ היו"ר
חנוך דב מלביצקי
יוסף עטאונה
נאור שירי

אסף וקסלר - רכז שיכון באג"ת, משרד האוצר

עשהאל צור - משרד האוצר

שאול כהן - ממונה אכיפת הגביה, הוצל"פ וכינוסים,רשות, משרד האוצר

רואי זרנצסקי - מנהל תחום בכיר, משרד האוצר

שי אהרוניביץ - ממונה מסמ"ק רחובות, רשות המסים, משרד האוצר

יניב כהן - מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין , רשות המסים, משרד האוצר

ישי פרלמן - רשות המיסים משרד האוצר

שגית לקור שהר - משרד האוצר

מירב זוהרי - עו"ד, משרד המשפטים

גלעד אלון - עו"ד, יועץ ליו"ר מטה התכנון, משרד הפנים

בני ארביב - עו"ד, מטה התכנון, משרד הפנים

תמיר קהילה - מנהל מחלקת התחדשות עירונית, עיריית תל אביב-יפו

ורד ספיר חוף - מנהלת אגף התחדשות עירונית, מינהל התכנון

עינת גנון - סמנכ"לית, הרשות להתחדשות עירונית

קולין רונן - מנהלת תחום מדיניות, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

איריס פרנקל כהן - הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

עינת כהן - הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

ניצן פלדמן - עו"ד, סמנכ"ל ומנהלת אגף יזמות ובניה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

ישי איצקוביץ - עו"ד, יועמ"ש התאחדות הקבלנים

עמית גוטליב - יו"ר ועדת התחדשות עירונית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

ורד אולפינר סקל - נציגת לשכת רואי החשבון, לשכת רואי החשבון בישראל

יוסי אלישע - עו"ד, יושב ראש פורום מיסים, לשכת עו"ד

דרור בוימל - מנהל תחום תכנון, החברה להגנת הטבע

תומר רוזנר
רעות בינג

לאה קריכלי

מאיר פרץ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), רק סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אם אתם לא זוכרים מדובר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה. פרק ד' (מיסוי בשוק הדיור), רק סעיפים 10-8 (התחדשות עירונית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023. הכנה לקריאה השנייה והשלישית. בואו נקריא את הכול.

בוקר טוב לכולם, נקריא את הסעיפים ונצביע על השינויים שעשינו.

לא נצביע, היועץ המשפטי יציין את השינויים. אנחנו עוד רחוקים מהצבעה, נציגי האוצר, רחוקים. אני רוצה בשורה לפריפריה, כסף, בשורה בגימטרייה זה כסף +.

נעבור על הסעיפים ונציין את השינויים שנעשו בעקבות הדיונים בוועדה לא כל בקשות הוועדה נענו בשלב זה. נציין את הפערים שהיו.

נאור, אתה משאיר אותי לבד עם כל הפלנגות?

באתי בטעות ב-09:45. בדרכי לפה אמרתי שזה זמן סיני.

נתחיל בהקראה.

בבקשה.

אני מתחילה.
"

מיסוי בשוק הדיור
נוסח לדיון 8.5.23

התחדשות עירונית

תיקון חוק מיסוי מקרקעין
8.
בחוק מיסוי מקרקעין" –

שימו לב שפסקה 1 של הנוסח הממשלתי נמחקה, היא עברה להסדר שמתייחס לזכויות היזם. להלן הפסקה החדשה שנוספה:


"(1א) בסעיף 49יט(א) בהגדרה "קשיש" בפסקה (1), במקום " מלאו לו 70 שנים והתגורר" יבוא "התגורר", ובסופה יבוא:

(א) מלאו לו 70 שנים;





(ב) הוא נזקק לשירותי סיעוד כהגדרתם בסעיף 2(ג) לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו–2006."

יכול להיות שההפניה תהיה טיפה אחרת כי זה מתייחס לסעיף שאנחנו משנים כרגע במסגרת חוק התוכנית הכלכלית. הכוונה היית להחיל את ההטבות של קשיש ב פינוי-בינוי ובתמ"א גם על אדם סיעודי שהוא ברמות תלות 5 ו-6 – הרמות הקשות.

יש הערות?

סעיף 2 קטן נשאר, נכון?

מה שלא מוחלף לא מוחלף. הלאה.

"(2) בסעיף 49כב –




(א) בסעיף קטן (א) –





(1) בפסקה (1)– ברישה,






(א) במקום "המוכר ליזם את הזכויות שיש לו ביחידת מגורים במתחם (בפרק זה - יחידת המגורים הנמכרת), ולעניין פינוי לשם בינוי – המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת המגורים הנמכרת" יבוא "לעניין פינוי לשם בינוי - המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת מגורים במתחם (בפרק זה - יחידת המגורים הנמכרת)", המילים "ותמורה כספית אחרת" – יימחקו, ובמקום "והתמורה הכספית הנוספת לא עלו" יבוא "לא עלה";






(ב) בפסקה (1), במקום "כמשמעותן בסעיף 49א(ב)(1)" יבוא "כמשמעותן בסעיף 49ז(א)(1)".

סליחה שאני פוגע ברצף. יש על זה קו שנמחק.

החלק המחוק נכנס עכשיו לפסקת משנה א. אין שינוי במהות אלא במיקום".

אז אדוני, רק להבין, התמורה הכספית זה כפי שהייתה ההצעה המקורית?

אסביר את השינוי שביקשה הממשלה: לפי החוק הקיים שתוקן לאחרונה זכאי כל אדם שיש לו דירה אחת או יותר בפרויקט פינוי-בינוי לכל ההטבות על כל הדירות שיש ברשותו ללא הגבלה. בכלל זה הזכאות היא גם לקבל דירה ותמורה נוספת בכסף. לטענת הממשלה מדובר בעיוות מיסוי מכיוון שתמורה נוספת בכסף תגרום לעיוות מס, אדם נפגש עם הכסף ולכן צריך למסות אותו.

המסקנה ההפוכה מתבקשת כי אם החלטנו - - -

רגע, רגע, הוא יספר לך את כל הסיפור כולל הסוף השמח.

הממשלה מבקשת בהצעת חוק זו לצמצם את ההטבה לתמורה נוספת במובן הזה שהיא תינתן רק לקשיש או למי שזו דירתו היחידה.

הממשלה לא מבקשת שההטבה תינתן לקשיש, אנחנו הוספנו קשיש - - -

לא, זה היה במקור.

להותיר, להותיר, לא היה קודם.

היה לכולם.

ביקשנו לבטל לכולם למעט קשיש.

אתה מספר את זה כאילו הממשלה באה עם הטבה לקשיש. להותיר לקשיש ולכל השאר לבטל.

לבטל את האפשרות לדירה + תמורה נוספת לכולם למעט קשיש ובעל דירה יחידה. אני חושב שכדאי לקרוא את כל התיקון כי בהמשך זה מופיע.

אני ממשיכה:





"(2) בפסקה (2) –






(א) ברישה, אחרי "על תקרת השווי" יבוא "או שניתנה למוכר בנוסף תמורה כספית ";






(ב) בפסקת משנה (א), במקום "כתקרת השווי" יבוא "כשווי יחידת המגורים החלופית או כתקרת השווי, לפי הנמוך מביניהם";






(ג) בפסקת משנה (ב), במקום "כתקרת השווי" יבוא "כשווי יחידת המגורים החלופית או כתקרת השווי, לפי הנמוך מביניהם" ואחרי "כהפרש השווי" יבוא "בהפחתת התמורה הכספית ";






(ד) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:







"(ד) היה המוכר יחיד, ותמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה זכות ביחידת מגורים חלופית ותמורה כספית, יחושב המס על חלק השבח המיוחס לתמורה הכספית עד גובה תקרת השווי, לפי האמור בסעיף 48א(ב)(1)."




(ב) אחרי סעיף קטן (א2) יבוא:





"(א3) (1) בסעיף קטן זה, "מוכר מוטב" – קשיש או מי שיחידת המגורים במתחם היא דירתו היחידה כמשמעותה לעניין פטור ממס לפי סעיף 49ב(2).





(2) היה מוכר כאמור בסעיף קטן (א)(1) מוכר מוטב, אשר תמורת יחידת המגורים ניתנה לו גם תמורה כספית יקראו לגביו את סעיף קטן (א) בשינויים אלה:






(א) בפסקה (1), ברישה, אחרי "ביחידת מגורים חלופית אחת" יבוא "ובנוסף תמורה כספית" במקום "ששווי הזכות ביחידת המגורים החלופית לא עלה" יקראו "ששווי הזכות ביחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית לא עלו";






(ב) בפסקה (2) –







(1) ברישה במקום "עלה שוויה של הזכות ביחידה המגורים החלופית על תקרת השווי או שניתנה למוכר בנוסף תמורה כספית" יקראו "עלה שוויין של הזכות ביחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית על תקרת השווי";







(2) בפסקת משנה (א), במקום "כשווי יחידת המגורים החלופית או תקרת השווי, לפי הנמוך מביניהם" יבוא "כתקרת השווי"."

כמו שאמרנו, יש פה צמצום של הטבת המס שהייתה קיימת עד היום לפיה אדם היה יכול לקבל דירה ותמורה כספית נוספת. צמצום ההטבה ונתינתה רק לקשיש או למי שזו דירתו היחידה. אזכיר שהוועדה קיבלה מספר בקשות בעניין זה, לגבי אפשרות לקבל שתי דירות במקום דירה אחת וזאת האפשרות שעמדה עלה פרק בדיון הקודם. כרגע עמדת הממשלה היא לא לקבל אותה. עלתה הצעה לאפשר דירה אחת נוספת ולא משנה אם היא דירה יחידה, לקבל את הפטור גם על תמורה נוספת.

בדירה אחת, בשונה ממה שהיה עד היום.

היום זה בלי הגבלת מספר בכל הארץ.

בפריפריה אנחנו עושים הגבלת מספר?

הצעת הוועדה הייתה האפשרות לתת דירה אחת ועוד תמורה נוספת ללא הבחנה בין הפריפריה למרכז.

למה שתהיה הבחנה בין הפריפריה למרכז?

הפוך, אנחנו רוצים לחזק יותר את הפריפריה.

יכול להיות שלאדם מהמרכז יש - - -

לא, על עסקאות בפריפריה.

הוועדה צריכה להחליט - - -

שי אהרונוביץ' מרשות המיסים.

לא הבנתי כשהורסים את כל הבניין ובונים אותו מחדש, כמה פטור יש?

תלוי על מה אתה מדבר, אם אתה מדבר על תמ"א 38.

כן.

למיטב זכרוני אין אפשרות של תמורה נוספת.

אין אפשרות לתמורה במזומן.

נגיע לזה בהמשך.

פינוי-בינוי הם נתנו - - -

בעבר נתנו לכולם, עכשיו הם ביקשו לצמצם לדירה יחידה וקשיש. הוועדה ביקשה לתת בכל זאת לכל אדם גם אם יש לו - - -

אסביר את עמדת הוועדה: אני לא מצמצם דברים, בחוק ההסדרים הזה אנחנו מנסים לפתוח את השוק. אף אחד, לא ברשות המיסים ולא באוצר, לא בדק. אולי ההחלטה שאתם חושבים שהיא מוטעית לא הייתה מוטעית והייתה טובה. עובדה שהסטטיסטיקות מדברות. יש יותר עסקאות. זו עדיין לא הבשורה. אני לא כיליתי את זמני בשביל לעצור משהו כי עכשיו התחרטתם, אני לא שם. נבדוק את זה הלאה ונראה. יש הגיון בעניין הזה, לא נתחיל עכשיו להיכנס לכל ההיגיון ואני גם מציע לכם עוד דבר, אם אתם רוצים שאספיק כל מה שיש לי תגידו את עמדתכם לפרוטוקול. עמדת הוועדה, דיברנו הרבה זמן בחוץ ואנשים חיכו פה, זאת עמדת הוועדה. אני מודיע זאת בתור אחד שיש לו קשר עם הוועדה, לפחות עם חלקם.

רואי זרנצסקי מרשות המיסים. גם היום לא מדובר בפטור אלא בקבלת כסף היום. בעתיד, כשתהיה מכירה של הדירה, נמסה אותך על הסכום שקיבלת היום. הסברנו את העיוות הזה מבחינתנו. בעבר, כשחוקקה האפשרות לקבלת תמורה במזומן היה פטור רק בגין דירה אחת. לפני שנה וחצי ביטלו את המגבלה על דירה אחת ומבחינתנו העניין לא תוקן יחד עם ההגדלה של מספר הדירות, צמצום המזומן או השארתו רק על דירה אחת. זה לא שמישהו חוקק את האפשרות למזומן תוך מחשבה, זה היה קיים כשהייתה רק דירה אחת במתחם.

אגיד גם למה אני לא חושב שזה משרת את הדיירים. אם אדם מקבל מזומן אז זה צמוד למדד וביום שהוא ימכור את הדירה תהיה עליו חבות מס גדולה הרבה יותר מאשר שווי הדירה שהוא מוכר. אם הדירה שלו תהיה שווה מיליון שקלים יכול להיות שחבות המס שלו תיגזר משווי של שני מיליון שקלים בגלל שהוא קיבל תמורת מזומן שהוא בזבז אותה על משהו אחר לפני הרבה שנים. ביום בו חבות המס תפגוש אותו יהיה לו קושי מאוד גדול - - -

אז הוא לא יבקש את זה, אבל זה נוגע לליבי, באמת.

יכול להיות שזה משרת יזמים, זה לא משרת את הדיירים.

מה שמעניין אותי זה האם הדבר מניע את הגלגלים הלאה, כמו שקורה באזורי הביקוש, ונגיע לזה, כרגע זה עובד ואני לא אעצור זאת, לא במשמרת שלי. אני יושב-ראש טרי, חדש, בלי ניסיון, אל תפילו אותי, אל תגרמו לי ללכת אחורה, אני הולך קדימה. מישהו חייב להוסיף משהו?

יוסי אלישע, לשכת עורכי הדין.

אבל מה אתה עושה?

מה שאתה עושה.

הוא עושה כסף.

פה אנחנו לא.

הוא בסדר, לשכת עורכי הדין תורמת רבות לדיונים.

כמי שנכח בדיוני הסבב הקודם אז אני לא חושב שיש פה טעות, ההיפך הוא הנכון. אם דווקא חשבו לפתוח עוד יותר את ההטבות, אם לזה נתתי דירה ויש לו ארבע דירות אז אני יכול לתת לו ארבע דירות ו- - - מזומן.

הגבלנו את זה לאחד.

אם רוצים לדבר על הכוונה אז אין שום סתירה לכוונה.

אתה בעד, הבנתי.

מה שהציע היועץ המשפטי יפתור הרבה בעיות. אנחנו לא רוצים, אחד נכנס למנגנון וכל היתר.

לגבי תמ"א 38 ששם מחילים את המגבלה של דירה יחידה, אנחנו רוצים הבהרה לאור הסעיף שנקרא פה. מי שמחזיק דירה יחידה, השאלה היא אם רשות המיסים תפעיל את סעיף 49(ז) באופן שבעצם יש פה זכויות בנייה נוספות. איך אתם רואים את זה, בדברי ההסבר נכתב משהו אחד והבנתי - - -

מי שיש לו דירה אחת ומבקש את הפטור - - - לא יחול עליו 49(ז).

הלאה, סעיף הבא.

רגע, עכשיו הצעת הוועדה היא בגין דירה אחת הוא יוכל לקבל כסף, אם יש לו ארבע דירות הוא לא יכול.

הגבלנו את זה. לקחתי את מה שאתם עשיתם, את החלק של הטעות הורדתי ואת החלק הטוב השארתי. איך אני?

אנחנו נזכיר את זה כל הזמן.

הלאה, זו עמדת הוועדה. אני מודיע לכם כבר שנביא היום את הנוסח גם בעניין הזה.

אנחנו עוברים לנושא הבא שעלה גם בדיונים הקודמים והוא הנושא של התחלת הטבות המס במצב של עיבוי בנייה. מדובר במצבים שבהם, כחלק מפרויקט התחדשות עירונית, חלק מהבניינים לא נהרסים ונבנים בניינים במקומם אלא יש עיבוי של דירות קיימות. זה יכול לקרות במצבים של מבנה לשימור או במצבים אחרים. המצב החוקי הקיים היה לוט בערפל והיו פרשנויות שונות של החוק האם יחולו ההטבות או לא. בעקבות הדיונים כאן הגיעו להסכמה עם רשות המיסים בנושא ואפשר לתת את הפטור בתנאים מסוימים. אולי תציגו את התנאים ואחר כך נקריא.

תקריא ואז יינתן הסבר קטן.

"(א4)
(1) בסעיף קטן זה –






"מתחם מזכה - מתחם פינוי-בינוי הכולל גם מבנים המיועדים לעיבוי בנייה ונמצא באזור מוטב כהגדרתו בסעיף 49לב או מתחם פינוי-בינוי הכולל גם מבנים המיועדים לעיבוי בנייה שהמנהל, לאחר שהתייעץ עם מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אישר לעניין זה מטעמים מיוחדים שיירשמו";

יש בנוסח המונח בפניכם טעות קטנה שמתייחסת להגדרה של אזור מוטב. אני מבהירה כאן, ואחר כך נגיע לזה בנוסח, שאזור מוטב פירושו פריפריה גיאוגרפית וחברתית.

1–6.

1–6.

במצטבר.

או או, לא מצטבר.

או חברתית או גיאוגרפית.

ברור, זה אומר שאישור המנהל באזור מוטב לא - - -

לא סיימתי את ההקראה, היה חשוב לי לחדד כי כרגע, בנוסח, זה לא מחודד. נבהיר זאת בהמשך.

- - - של אזור מוטב זה כן - - -

"שירותי בנייה" – כל אחד מאלה:







(1) חיזוק של המבנה שבו יחידת המגורים הנמכרת;







(2) הרחבת יחידת דיור הקיימת במבנה, ובלבד ששטח היחידה, לאחר הרחבתה אינה עולה על שטח דירת המגורים הקיימת בתוספת 25 מ"ר או על 120 מ"ר בסך הכול, לפי הגבוה;







(3) התקנת מעלית במבנה;







(4) עיצוב המבנה ושיפוצו;







(5) תשלום לכיסוי הוצאות הכרוכות בשירותי בניה כפי שיקבע המנהל.






(2) המוכר ליזם את הזכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין המיועד לעיבוי בנייה במתחם שתמורתן ניתנו לו שירותי בנייה, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה.






(3) תמורה בעד מכירה כאמור בפסקה (2), שניתנה שלא בשירותי בניה, יראו אותה כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות הנמכרת, כיחס שבין התמורה האמורה לבין שווי הזכות הנמכרת, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.






(4) הוצאות אשר הוצאו לצורך שירותי בנייה, שקיבל מוכר כתמורה למכירה כאמור בפסקה (2), לא יותרו בניכוי בעת מכירת היחידה שבה בוצעה הבנייה.



(היו"ר ארז מלול, 11:59)







(5) נוסף על האמור בפסקה (2), המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין לשם עיבוי בנייה במתחם מזכה, שתמורתן ניתנה לו זכות ביחידת מגורים, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה לפי אותם התנאים הקבועים בפרק זה למתן פטור ממס למכירה כאמור בסעיף 49כב(א).".

הערות.

ישי אצקוביץ' מהתאחדות בוני הארץ.

אתה מוכר, בן בית.

תודה רבה, אדוני. לגבי עיבוי, חשוב להבין שחלק אינהרנטי מעסקאות כאלה זה קושי תכנוני ומגבלות תכנוניות שלא מאפשרות לתת את אותה התמורה לכולם. בעיבוי אתה יכול לתת תוספת רק לאגף אחד בבניין ולאגף השני אתה לא יכול. מה שעושים במקרה כזה, נותנים להם את השווי הזה כי אחר כך לא תהיה עסקה. אין סיבה שיהיה רוב. הסעיף הזה מונע את הדבר הזה. בשונה מתמורה נוספת שנדונה קודם, פה זה חלק אינהרנטי מהעסקה. אולי שווה לחשוב על נוסחה לפיה אם המזומן הוא כדי לאזן את השווי של הדיירים האחרים תמורת שירותי הבנייה אז זה לא יהיה פטור. אחר כך עסקאות כאלה לא יצאו לפועל.

לא יהיה פטור?

יהיה פטור, סליחה.

ההצעה לתת פטור על עסקה שהיא לגמרי במזומן?

עינת גנון מהרשות להתחדשות עירונית. מה שהוא אומר זה שיש פרויקט שחלק מהדיירים בבניין מקבלים הרחבה ולחלק אי-אפשר לתת הרחבה - - -

את חוזרת על מה שהוא אמר.

הוא שאל אז אני נותנת מענה. הכוונה היא לא שמלכתחילה ההצעה לדיירים תהיה שאתם מקבלים מזומן אלא שיש חלק כך וחלק כך.

המזומן זה לא כאופציה אלא כברירת מחדל.

איזון מול אלה שכן מקבלים.

זו הצעה שחורגת מכל הפרק הזה, מכל הפרקים הדומים. מדובר בעסקה רגילה. אני קונה ממך את הדירה שלך - - -

אתה לא קונה דירה.

הוא לא קונה, הוא נותן את ההסכמה שלו לפרויקט.

הוא מציל חיי אדם, מחזק בניין, יש ערכים נוספים.

ישי, הוא קונה את ההסכמה לפרויקט.

בשביל חיזוק ושיפוץ הבניין.

כדי לקדש את עקרון השוויון כי אחר כך העסקה לא תצא. אם יש אגף אחד שלא מקבל כלום אין שום סיבה שהאגף יצטרף.

עשהאל צור מאגף התקציבים, התיקון שאנחנו עושים פה הוא לא בדיוק - - - תומר אמר שהדבר היה מעורפל. לבקשת היושב-ראש והיזמים אנחנו קידמנו את התיקון הזה. הוא נועד לאפשר מקרה שבו יש בניין בתוך מתחם, יש בניין שצריך ללכת לעיבוי ואותם דיירים שנמצאים בבניין לעיבוי רוצים לעבור לבניינים החדשים שנבנים. זה התיקון שעליו אנחנו מדברים עכשיו.

אבל הוא מדבר על מקרה אחר.

שנייה. התיקון שרצינו לעשות הוא לאפשר לאותם דיירים שעוברים מהמבנה שרק הולך לעבור חיזוק או שימור הם רוצים לעבור למבנה החדש. השאלה הייתה אם מכירים בזה כחלק מעסקת פינוי-בינוי או לא. היה פה צד של רשות המיסים להגיד שלמרות שהעניין מורכב אנחנו נתיר לאותם הדיירים כדי להקל על פרויקטים. החלטנו שבאזורי פריפריה ופריפריה חברתית ובאזורי ביקוש יצטרכו את מנהל רשות המיסים והמלצה של מנהל הרשות להתחדשות עירונית. עכשיו, ממה שאני מבין, מדברים פה על נושא חדש. רק באתי להגיד שזה התיקון.

איפה המקרה שלהם נכנס פה.

המענה למצב של עיבוי הוא שהדיירים נשארים בדירות.

ואלו שלא מקבלים הרחבה?

אלה שלא - - -

הם מקבלים מזומן כי אי-אפשר לבנות, לא שהם לא רוצים.

אני לא מבין איך זה קשור לפה.

זו פעם ראשונה שמכניסים לחקיקה את כללי המשחק לגבי עיבוי.

אם מדובר - - - אז אולי נפתח את זה מחדש.

החוק לא מדבר על זה אז אין מה - - -

אנחנו יכולים להקיש מתמ"א 1 שם חלק מהדיירים יכולים לקבל הרחבה וחלק לא יכולים לקבל הרחבה אז הם חייבים במס על המזומן שהם מקבלים. פה זה אמור להיות אותו דבר. מה זה, מה פתאום, מה בתמ"א 1?

אבל שיניתם עכשיו.

אין בעיה, אם יש טענה - - -

ורד אולפינר מלשכת רואי החשבון. התיקון הראשון הוא זה שהיועץ המשפטי דיבר עליו, הכנסה של מתחמים משולבים של עיבוי ו פינוי-בינוי. על הדרך רשות המיסים הגדירה מהם שירותי הבנייה שאפשר לקבל בעיבוי, במסגרת שירותי הבנייה שהם כתבו בעיבוי, יש פה את הרשימה השלמה שהוקראה כאן ואין כאן את ההתאמות בדירה, אין כאן את השיפוץ הפנים דירתי. מה שחברי דיבר עליו זה בסיטואציה שבה אי-אפשר להרחיב ואז באים לדייר ואומרים לו: נהרס לך הריצוף? נשפר לך את הריצוף, צריך להתאים את הממ"ד, צריך להחליף מטבח. זה לא כלול היום ברשימה. הרשימה הזאת לא הייתה בחקיקה הקודמת וזה התיקון השני שהם מנסים להכניס.

זה לא נכון שלא הייתה.

לא הייתה, תומר, לא הייתה.

מה זה "עיצוב המבנה ושיפוצו" שבסעיף 4?

זה לא פנים.

שנייה, ההוראות האלה מתייחסות כבר היום לשירותי הבנייה בתמ"א. לדעתי הן אותן ההוראות.

לא לגמרי, יש הבדל.

אז בואו נראה את ההבדלים. זו הערה נכונה.

ההבדלים מרחיבים. בתמ"א אפשר לקבל רק תוספת של 25 מטרים וזה.

זה ברור, זה מרחיב.

זה מרחיב מאוד.

אבל מדובר פה בשאר שירותי הבנייה, זה אותו דבר כמו שם.

זה אותו דבר כמו שם.

הבעיה שהעלתה הגברת אולפנר עשויה להתעורר גם בחיזוק מבנה בודד. אז אין הבדל, למה להבדיל?

אני רוצה לחדד את זה כי גם בנוגע למבנה בודד אנחנו עוד לא הגענו לפרויקטים של התמ"א וגם שם צריך להבין שאנחנו בסיטואציה שדיירים שהבניין שלהם עובר תמ"א2 או פינוי-בינוי מקבלים דירה חדשה לגמרי. בניין ליד שעובר תמ"א 1 או עיבוי לא יכול לקבל אפילו התאמה של הריצוף אלא אם כן מוכיחים לרשות המיסים שזה אינטגרלי. כשבוועדה הזו עבר הפטור של תמ"א 38, זה גם היה בוועדה הזו ולא בכספים, לא נעשה תיקון של תמ"א 31, אני במקרה הייתי שם. לא נעשה - - - של החיזוק. היום, כשרוצים להכניס את ההגדרה החדשה הזאת בפינוי-בינוי, זו הגדרה חדשה, חייבים לקחת בחשבון שיש לנו דייר אחד שמקבל דירה חדשה קומפלט ובניין לידו, בגלל שאין ברירה והמגבלות התכנוניות כפו את זה שהבניין יעבור עיבוי, הוא לא יכול לקבל אלא אם כן נוכיח ונתעסק עם רשות המיסים על 7,000 שקלים שלא הייתה ברירה והוא קיבל מטבח חדש או שהתאימו לו את הריצוף כדי שלא יהיה לו שילוב של ריצוף מלפני 50 שנים יחד עם ריצוף חדש. כל מה שאנחנו מבקשים הוא שבשירותי הבנייה, גם בעיבוי פינוי-בינוי וגם בתמ"א1 תהיה התאמה כי יש הפליה אדירה בין הדיירים. למה לפגוע בדיירים.

אנחנו חשבנו שאנחנו מביאים תיקון מיטיב שנותן הרבה מאוד ודאות לשוק. מדברים פה על להכניס כל מיני דברים אגב התיקון הזה ולהסדיר כל מיני דברים.

עשהאל, נניח שהם היו מעלים את זה בתיקון של התמ"א.

אז אנחנו מוכנים להוציא את זה לחשיבה ולא לעשות את זה כרגע.

הם מעלים בעיה שלא קשורה לתיקון של פינוי-בינוי. מדובר בסיטואציה של חיזוק בניין בודד. מדוב בבעיה שקיימת בלי קשר לתיקון הזה. הם מעלים בעיה שקיימת לטענתם בלי קשר לתיקון הזה.

זו פעם ראשונה שאנחנו שומעים את הטענות האלה.

אבל זו פעם ראשונה שהכנסת את - - -

רגע, רגע, אם הם סבורים שזה קשור לתיקון הזה, ככל שהם סבורים שזה קשור לתיקון הזה - - -

הבנתי אותך - - -

- - - ההגדרה.

לא, זה לא נכון.

הם הכניסו את ההגדרה הזאת בפעם הראשונה.

זה לא נכון, ההגדרה קיימת.

היא קיימת ביחס לבניין בודד.

אבל היא לא קיימת בעיבוי, בעיבוי זה היה אפשרי.

מה היה אפשרי?

בעיבוי פינוי-בינוי, בפרויקט שהוא רק עיבוי, כשהרשות להתחדשות מכריזה גם על פרויקטים הם רק עיבוי בינוי, אפשר היה לשפץ את כל הדירה בפנים ולא הייתה הרשימה הזאת. הרשימה הזאת נכנסה עכשיו.

את אומרת שהיו עסקאות קיימות והכירו בדבר הזה.

בוודאי.

אוקיי - - - רשות המיסים.

דיברנו על זה, תומר. יש אפשרות לעיבוי ויש אפשרות ל פינוי-בינוי. אני רוצה להגיד מילה אחת לגבי מה שרצינו להביא פה.

קודם כל תדבר על העסקאות הקיימות.

היום אין התייחסות לעיבוי, אין פטורים לעיבוי, יש עמדות של מלומדים שאומרות שבכלל בעיבוי אין פטור. אני אומר את האמת, אני לא מכיר פרויקטים של עיבוי שנתנו את הפטור של עבודות בפנים, פשוט באנו וניסינו לעשות את ההתאמות מ פינוי-בינוי לעיבוי, מה שמתאים, דירת 120 מטרים או דברים כאלה. היום אנחנו באים ומנסים להסדיר את זה פשוט, את העניין של העיבוי. אני לא רוצה להגיד כרגע - - -

אדוני היושב-ראש, אני חושב שמה שהגברת אולפינר מעלה לא קשור לתיקון שמוצג כאן.

אני רוצה להגיד שאנחנו מתנגדים, אנחנו פשוט צריכים לבחון את העניין הזה, זה הכול.

זו בעיה שקיימת גם בבניין הבודד.

יש פה משהו שאני מנסה להבין, יש לנו שני מקרים, יש מקרה של עיבוי עם דייר שנשאר בדירה ושל עיבוי של דייר שבוחר דירה חדשה.

זה יישאר לבחירתו. דייר שיישאר בדירה יהיה בעיבוי.

זה מקרה אחר - - - אין לו אופציה - - -

אנחנו מדברים על מתחם שיש בו גם עיבוי וגם פינוי. חלק מהדיירים מפנים ואז אנחנו רוצים לתת פתרון גם למי שיש לו עיבוי כי הוא רואה את השכן שלו שמקבל - - - אז אמרנו שאם באמת זה מתחם של עיבוי ועשינו את כל התנאים. אני מבין מיוסי שזה לא יהיה שאם הוא עומד בתנאים האלה הוא יהיה חייב למכור את כל הזכויות ליזם וזה יהיה לבחינתו אם הוא רוצה להישאר בבניין המעובה.

אבל הוא יכול לבחור אם הוא עובר או לא עובר.

יוסי.

עוד שאלת הבהרה, יש כאן את ההפניה ל-49לב. רק לוודא שאכן מדובר באזורים סטטיסטיים ולא אזורים של הרשות.

לפי מה שכתוב שם, מה זאת אומרת?

זה יישובי, זה לא שכונתי. אלו לא אזורים סטטיסטיים, זה סיווג הרשויות המקומיות.

לפי מה שכתוב שם. אין שינוי.

זה מדד לא רק לזה, זה מדד - - -

בלמ"ס - - -

אנחנו לא משנים את המדדים עכשיו, ההצעה היא לאמץ את אותם המדדים שאומצו שם, אנחנו לא משנים עכשיו.

איזה מדד זה, מדובר בשלושה מדדים.

לפי הרשותי, לא לפי יישובים ולא לפי אזורים.

ב-לב כתוב "אזור מוטב".

זו הגדרה אבל אם אני מבין נכון הפרטים בתוך ההגדרה מדברים על הרשויות.

היום זה לפי אזורים, סליחה, תומר, היום זה לפי אזורים סטטיסטיים.

תומר רק אומר שלא משנים שום דבר.

אז אזור סטטיסטי.

כן, בדיוק.

תודה רבה. לגבי תמ"א1, הנושא הזה בבדיקה?

הם יבדקו את הנושא בשני המקרים.

הם יבדקו ויגישו את חוות דעתם לוועדה.

"
(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "לא יפחת משיעור" יבוא "שווה לשיעור" ובסופו יבוא "לגבי דירה שמלוא הזכויות בה התקבלו בירושה, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר ביחידת המגורים החלופית לא יפחת משיעור זכותו ביחידת המגורים הנמכרת.";

אני רוצה להסביר את זה בעקבות ההערות שהיו בוועדה. בעבר החוק קבע שהחלק שצריך להיות בדירה החדשה צריך להיות לא פחות מהחלק שהיה לך בדירה הקודמת כך שאפשר היה לקבל יותר ממה שהיה לך בדירה הקודמת. התיקון שהוצא מלכתחילה היה שהחלק שאתה מקבל בדירה החדשה יהיה שווה לחלק שהיה בדירה הקודמת, לא תוכל לקבל יותר. עלתה נקודה לגבי יורשים. אם יש ירושה אז בירושה אתה יכול לקבל יותר.

נשאר המצב הקודם ביחס לירושה.

לגבי ירושה נשאר המצב הקודם כי לא בחרת להיות בדירה הזאת.

יש פה הסכמה.

יש הסכמה.

כמה הערות נקודתיות לגבי עניין זה: אנחנו מדברים על מצב שהיה עד היום שבו - - -

מר אלישע, לא נחזור על דברים שהעלית בפעם הקודמת ולא נתקבלו.

בסדר, אבל אני רוצה לחדד כמה דברים בשביל להבין מה הדין לגביהם כעת.

לא, לא, שלח מכתב לרשות המיסים.

אבל יש תיקון על הפרק והתיקון הזה מייצר עיוותים, בין היתר לגבי יורשים. קשיש שחותם ומקבל שתי דירות, אם יש לו יורש יחיד ולא שני יורשים אז לצורך העניין התיקון יפתור את הבעיה לגבי שני יורשים כי הם באים בנעליו וזכאים לקבל שתי יחידות. קשיש שחתם וזכאי לקבל שתי יחידות ויש לו יורש אחד אז המשמעות היא שאותו יורש הופך להיות חייב במס. נכון, רואי?

כן, אם לא הגיע יום המכירה.

גם היועץ המשפטי שאל אם אין המשכיות לירושה ואין כניסה לנעליים. אז לא, אין כניסה לנעליים, רק במקרה שיש יותר מיורש אחד. זה לא צריך להיות כך.

יש כניסה לנעליים אם מגיע יום המכירה.

איך יש כניסה לנעליים לפני יום המכירה?

אם הקשיש חתם, הגיע יום המכירה והתקיימו התנאים המתאימים.

לא, לא הגיע יום המכירה. הקשיש חתם, חלפו חמש שנים, הוא הלך לעולמו. לקשיש יש יורש אחד והוא מוצא את עצמו חייב במס.

את העניין העלית כבר בפעם הקודמת.

היה דיון בנושא?

כן.

לא היה דיון, הם אמרו שישקלו את זה.

שנייה, השאלה שאני מוציא מתוך דבריך היא האם יש הבדל בין מצב שבו היה – כי זה באמת לא נשמע הגיוני – אם היה קשיש ויש לו יורש אחד אז הוא ישלם ואם שניים אז לא. זה לא נשמע הגיוני.

זה המצב, אדוני.

אז אני שואל אם אכן זה המצב.

שוב, אם לא התקיימו התנאים המתלים, מי שמקבל את שתי הדירות זה אדם אחד שמקבל שתי דירות וחייב במס על דירה אחת.

בסדר, אז אין מדובר בשני יורשים.

שני יורשים יכולים לקבל, אין בעיה.

שני יורשים יוכלו לקבל שתי דירות בפטור.

ויורש אחד יהיה חייב במס.

בסדר, מה לעשות?

אבל הוא יקבל שתי דירות.

בדיוק, זה בסדר גמור.

זה לא בסדר כי התמורה לא משתנה לקשיש, זה לא נכון.

אבל לא הקשיש מקבל את זה.

זה כבר לא שם. הרציונלים שונים.

למה שבמקרה אחד העיזבון ישלם ובמקרה שני לא, למה? אין שום סיבה שהעיזבון ישלם. הערה נוספת שהייתה למקרים של מחזיקי דירות גדולות, דובר על האפשרות שיוכלו לקבל שתי דירות במקום הדירה מפונה.

הערה זו נשקלה ונמצא שאין לה ישימות תכנונית בכל מקרה.

אבל זה לא נכון.

זה לא מאיתנו, אני לא בודק ישימות תכנונית.

זה בגלל הערה של עמית, במתחמים גדולים יש אפשרות כזאת.

שמענו יזמים ושמענו את עמדת רשות המיסים בעניין הזה. לדעת הוועדה אין מקום לתת שתי דירות.

תקשיב, אתם מבינים שפרצנו את מגבלות המשקיעים שיכולים לקבל 30 יחידות ויושבים אנשים עם דירה אחת שזה עולמם, עם יורש אחד, בכל המקרים האלה משלמים מיסים. אדם עם 30 דירות לא משלם מיסים, זה לא הגיוני.

חלק מהדברים לא התקבלו, מה לעשות?

אם היה דיון.

היה.

חברים, לא אמרנו שאנחנו נגד.

אבל זה מה שהשתמע פה.

אמרנו - - -

לא רק שזה נגד אלא שאין לזה אפילו היתכנות.

זה נוגע לסעיף הזה?, זה לא.

זה בכלל לא נגע לסעיף הזה, אנחנו דיברנו על סעיף אחר לגמרי.

זה לא משנה.

מר אלישע, זה לא סבב דיונים חוזר.

המשיכי.

אנחנו בפסקה 3: "(3) בסעיף 49כב1(ב), אחרי פסקה (4) יבוא:




"(5) המכירה של דירת המגורים החלופית נעשתה עד שישה חודשים לאחר מועד הפינוי של יחידת המגורים הנמכרת.";

תסבירו.

מי מסביר?

היום יש לקונה שאין את המועד של עד מתי, יש סעיף שמאפשר לקשיש למכור דירה לצד שלישי ולקבל את הטבת המס, זה סעיף מיוחד שניתן לקשיש. יש מספר תנאים למתי זה צריך לקרות וישנה לקונה כי לא כתבו את המועד האחרון למכירה. אנחנו מוסיפים שהמועד האחרון למכירה הוא עד שישה חודשים לאחר הפינוי של יחידת המגורים הנמכרת.

הגיוני ביותר.

אם תומר אומר, מי אני שאשבור לו את המילה. יש הערות? נמשיך.

"
(4) בסעיף 49כב2, במקום "בסמוך לרכישת אותה יחידת מגורים מהיזם" יבוא "עד שנקלטה במוסד התכנון המוסמך לפי חוק התכנון והבנייה בקשה להיתר בנייה מכוח תוכנית לפינוי ובינוי, לגבי הבית המשותף שבו נמצאת היחידה הנמכרת";

אותו דבר, מבהירים את חלון הזמנים שבו אפשר לקבל את הפטור.

פה אין הערות.

"
(5) בסעיף 49כג –




(א) בפסקה (2), בסופה יבוא "ואם תמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה זכות ביחידת מגורים חלופית ובנוסף תמורה כספית– כשהוא מוכפל ביחס שבין הפרש השווי לבין התוצאה המתקבלת מחיבור שווי יחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית ";




(ב) בפסקה (7) –





(1) אחרי "ותמורה כספית נוספת" יבוא "ובנוסף תמורה כספית אשר, כולה או חלקה, הייתה פטורה ממס לפי הוראות פרק זה";





(2) בהגדרה "סכום התמורה שמתחת לתקרת השווי" אחרי "התמורה הכספית הנוספת" יבוא "שהייתה פטורה ממס";





(3) בכל מקום, במקום "סכום התמורה שמתחת לתקרת השווי" יבוא "סכום התמורה הפטורה שמתחת לתקרת השווי";

זה בהמשך לאותה הבקשה לבטל את נושא התמורה הנוספת. כמובן שזה כפוף להחלטת הוועדה כפי שהתקבלה קודם לגבי דירה אחת.

היא תהיה פטורה, אנחנו מדברים על - - -

כן, אם יש צורך גם בסעיף הזה לגבי הדירה האחת שפטורה אז צריך - - -

בסוף זה יושב על מה שיהיה פטור - - - ומה שלא יהיה פטור - - -

אז לא צריך כאן שינויים.

אדוני היושב-ראש, גם נושא שיעור המס שיחול על התמורה הכספית החייבת לא ברור עדיין.

מה השאלה?

השאלה היא אם חישוב המס יהיה ליניארי כמו על דירת מגורים או שהוא חישוב רגיל כאילו מכרו זכות אחרת.

זכות אחרת, כרגע זה כתוב לפי זכות אחרת.

אני יודע מה כתוב. ברגע שהחלטת לחייב את זה היום הרי בעתיד, אם זה היה מתווסף לדירות, הם היו מקבלים חישוב ליניארי מוטב. אתה בעצם מרע את מצבם ביחס למצב שהיה אתמול. לא רק שחייבת במס, חייבת ביותר מס.

מה עמדת רשות המיסים? לכאורה אני מתחבר למה שהוא אומר.

אמרנו שקודם כל זו תהיה זכות אחרת אבל מוגבלת בשיעור מס של 25% ולא יותר מזה. אני חושב שעכשיו, לאור הרחבת המזומן, לשלם 25% במזומן על תמורה שמתקבלת עכשיו ועל יותר מדירה אחת במתחם זה - - -

אבל הוא היה משלם ליניארי מוטב על זה, זו החמרה - - -

אבל אז זה היה על דירה אחת, הסברנו את זה.

- - -

רגע, הסברנו שרצינו לתקן את העיוות הזה, עכשיו אנחנו בכלל - - -

אין עיוות, רואי, תפסיק להציג את כאילו יש עיוות. אני ישבתי איתך בוועד ואין עיוות. ידענו, דיברנו על זה, אין עיוות. מספיק להציג את זה כאילו עשינו טעות היסטורית, די.

איתי לא דיברת על זה.

מה שקרה בדיון הוא כלדקמן: רשות המיסים הציעה שזה ימוסה כמו כל זכות אחרת במקרקעין וזה יכול להגיע לשיעור מס של עד 47%. יוסי הציג את העמדה שלו שהדבר צריך להיות שווה למקרה של דירת מגורים מזכה.

כי כך זה היום.

רגע, בסוף, ההצעה שגם הוקראה לפני כמה דקות היא שיהיה שיעור מס מוגבל שיעמוד על 25% ואנחנו חושבים שמדובר בפשרה הוגנת.

ורק אם מדובר ביותר מדירה אחת.

לגבי דירה אחת גם כך יש פטור, אז כשהוא מקבל כסף על שתי דירות - - -

אין פטור.

מה "אין פטור", יוסי?

חבר'ה, בואו נעשה סדר, הפטור הוא לא פטור כמו שהציג אסף מאגף תקציבים. בסוף מדובר בדחייה. אנחנו לא מטיבים את מצבו של מי שזו דירתו היחידה. בואו לא נשלה את עצמנו.

זה מה שתמיד אמרנו.

אם חלילה יקנה דירה נוספת עוד 20 שנה הוא ישלם על התמורה הכספית מס.

זה שיקול דעת שלו.

אז היום אין לו פטור, רגע. אז אנחנו לא מטיבים עם אף אחד בהקשר הזה אבל אנחנו מרעים את מצבם של אלו - - -

גם דחיית מס היא הטבה.

- - -

אז אל תסכים לעסקה אם אתה חושב - - -

הלוואי שתאפשרו זכות בחירה - - -

- - - באמת.

מי שיש לו שתי דירות לצורך העניין יכול בעתיד, לפי הדין היום, יש לו חישוב ליניארי, על אחת מהדירות יהיה לו פטור מלא ממס ועל השנייה יהיה חישוב ליניארי מוטב, לצורך העניין פחות מ-25%. על התמורות הכספיות היום. מה אתם אומרים לו היום? אתם אומרים לו: הפטור שיש לך על אחת אבל על השנייה שיכולת לשלם ליניארי מוטב או פטור לגמרי אתה תשלם 25%. למה, למה לא להשוות את זה למצב היום?

זה נתון לשיקול דעתו של כל אחד אם להיכנס לעסקה או לא.

היום הוא חתם, אם הוא היה יודע אז הוא היה אומר שבמצב הזה הוא לא חותם.

יוסי, הם לא הבינו, אני חושב שיש פה חוסר הבנה.

המצב שיהיה לאור התיקון הוא שמי שיש לו כמה דירות, על דירה אחת שהוא מקבל את הכסף הוא במנגנון הישן שלדעתנו הוא מעוות. הם תמכו בו. הוא לא ישלם את המס באירוע הזה. על כל דירה אחרת שהוא יקבל עוד פעם מזומן הוא יצטרך לשלם מס של 25% על המזומן.

אני רוצה להזכיר שההצעה של רשות המיסים שגם על דירה הראשונה הוא היה משלם.

בסדר, אפשר גם להחליט שמשלמים על הכול.

היושב-ראש אמר לפני עשר דקות שהוא אינו מתכוון להרע את המצב הקיים. הוא רוצה מנגנון שעובד ורק לעשות אותו יותר טוב. אז מה שעושה כרגע רשות המיסים הוא להרע את המצב הקיים.

לעניין המזומן הוא דיבר על דירה אחת.

זה לא משנה, בכנסת הקודמת חוקקו חוקים טובים לגבי פינוי-בינוי שיצרו דחיפה גדולה ל פינוי-בינוי ואנחנו רואים את התוצאות. למה לחזור אחורה?

זה לא אחורה.

זה מרע את המצב. אם הוא אמר לפני 10 דקות שהוא לא מתכוון להרע את המצב אז למה ללכת על המנגנון הזה, למי הוא טוב?

בעניין זה הוועדה הציעה פשרה. רשות המיסים ביקשה לבטל את האפשרות לתמורה נוספת בכל הדירות והוועדה הגיעה לפשרה שבדירה אחת המצב יישאר כמו שהיה לפני התיקון האחרון.

אין בעיה, תומר, אבל תשאירו את שיעור המס רגיל, לפי מה שהיה מגיע לו אם הוא לא היה בחוק.

לפי הוראות החוק הרגילות.

למה להחמיר לו את המס, למה לגמור לנו 25% כאשר אמורים לשלם 10%–15%?

שיעור המס הרגיל הוא יותר גבוה.

כמה?

לא על זכות בדירת מגורים. על דירת מגורים אין שיעור מס גבוה.

הוא מוכר זכויות בנייה.

אבל זה ניתן ליניארי כי זה דירות.

בואו נשאיר את המצב הקיים.

אני חושב שזו פשרה טובה. אני לא צריך להגן על רשות המיסים אבל תזכרו שהם מהלכים בין הטיפות, היא גם צריכה למצוא מקורות לפתרונות שאנחנו נותנים פה.

אין עלות תקציבית לפי מה שאני קראתי לפחות. מה העלות התקציבית, אתם יכולים לשתף אותנו?

תגידו מה לדעתכם העלות התקציבית של הפטורים שאתם נותנים פה.

סך ההטבות הוא 300 מיליוני שקלים.

- - - הקשישים של התמ"א - - -

הסעיף של התמורה הכספית, השנמוך.

(6) אחרי סעיף 49כה יבוא:



"שווי הרכישה של יזם ממשיך במכירה שהתקיימה בתקופה שמיום הסכם המכירה עד ערב יום המכירה
49כה1.
(א) בסעיף זה –







"יום המכירה" של העסקה המקורית – כמשמעותו בסעיף 49כ;

(1) יזם, הרוכש זכות במקרקעין מיזם אחר, ובלבד שבמסגרת הסכם המכירה בין היזמים הומחו ליזם הרוכש התחייבויות היזם האחר כלפי המוכר לפי העסקה המקורית;








(2) בפעולה באיגוד מקרקעין שהוא יזם – רוכש הזכות באיגוד;







"עסקה מקורית" – מכירת זכות במקרקעין ליזם כאמור בסעיף 49כ, המותנית בתנאי מתלה.







(א1) החל מיום ההסכם למכירת זכויות ליזם כאמור בסעיף 49כ, יראו זכות שנרכשה בידי יזם במכירה כאמור כזכות במקרקעין, ויחולו עליה לעניין זה הוראות חוק זה החלות על זכות במקרקעין.";







(ב) על אף הוראות סעיף 49כה, לצורך חישוב מס הרכישה של זכות במקרקעין שרכש יזם ממשיך מהיזם האחר, בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד ערב יום המכירה של העסקה המקורית – ינוכה משווי המכירה של אותה הזכות, שווי התמורות שהתחייב בהן היזם האחר כלפי המוכר לפי העסקה המקורית ואשר הומחאו ליזם הממשיך לפי הסכם המכירה בין היזמים.







(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), בפעולה באיגוד כהגדרתה בסעיף 9(ב) שהיא הקצאה כהגדרתה בהגדרה "פעולה באיגוד" בסעיף 1, לצורך חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד ערב יום המכירה של העסקה המקורית, יראו כאילו שווי המכירה של הזכות שנרכשה בעסקה המקורית הוא 0.







(ג) יראו את היזם הממשיך שביום המכירה של העסקה המקורית חב בהתחייבויות היזם כלפי המוכר לפי העסקה המקורית, כאילו רכש את הזכות במקרקעין מהמוכר בעסקה המקורית.";

אזכיר שמדובר בהסדרה של עניין שבו רשות המיסים מבקשת לשנות את הפסיקה שנקבעה בעניין הזה ולא הכירה בהעברת זכות במקרקעין וקבעה פה הסדר. נשמעה בוועדה הערה לגבי הקצאת - - - של מניות וגם לכך ניתן מענה למיטב הבנתנו. לדעתנו הסעיף משקף את ההערות שהיו בוועדה.

החזקה שהייתה בנוסח הממשלתי בתחילת הפרק נכנסה לכאן באותו הנוסח.

אולי כדאי שרשות המיסים תסביר את זה.

להסביר למה צריך לשלם פה מס רכישה.

השאלה היא עד כמה לחזור אחורה. ערכנו דיון שלם בנושא. בסופו של דבר אנחנו רוצים שאם יש מכירה של זכויות בין יזם ליזם, אפילו אם עדיין לא הגיע יום המכירה, חתם יזם ראשון על ההסכמים, מוכר את ההסכמים לפני שהתקיימו התנאים המתלים על התמורה החוזית בין היזמים ייכנס לחוק מיסוי מקרקעין ויחולו עליו הוראות חוק מיסוי מקרקעין כמו שחל על זכות לקבלת זכות במקרקעין. בסדר, יוסי, זכות לקבלת זכות.

החוק מובן.

לא מובן, נכנסו פה הסדרים חדשים, גם על הפעולה באיגוד מקרקעין.

הפעולה באיגוד לא נכנסה. אמרנו שאם זה איגוד מקרקעין יחולו עליו אותם התנאים כמו שחל בכל חוק מיסוי מקרקעין ומיעטנו את העניין של ההקצאה לאור הבקשה של יוסי.

רואי, אם התמורה היא אפס?

דיברנו על זה, אנחנו חוזרים על זה, אין תמורה.

לא לחזור על הערות שכבר - - -

אבל לא קיבלנו תשובה.

תשובה של כן ולא.

תראה את הדיון הקודם ותראה - - -

אני מסכים עם נציגי - - -

אי-אפשר - - -

אבל עובדה שיש פה הרבה אנשים שזה לא ברור להם.

לא הייתם.

היינו, היינו.

ולא קיבלתם תשובה?

לא קיבלנו תשובה.

בפעם הקודמת הייתה תשובה מאוד ברורה של רשות המיסים וגם תומר יעיד על כך. הדבר הזה - - -

מה התשובה, יש או אין?

אם אין תמורה בהעברה, זאת אומרת שמכניסים משקיע שייכנס לפרויקט שהוא לא כדאי או שהיזם הראשון לא מרוויח אז זה לא ימוסה במסגרת ההצעה.

יופי, גמרנו.

אפשר?

באת היום טעון. קיבלת את שלך.

לא קיבלתי כלום, ההקצאה לא הייתה צריכה להיות מלכתחילה.

אתה הצעת את זה.

אני ביקשתי להבהיר.

יוסי, הערות לנוסח.

לא לעניין העקרוני.

אני מבין שבמקרה שאין תמורה לא יהיה מס רכישה. זה ברור לחלוטין, הם אמרו את זה גם בדיון הקודם, לא נחזור על זה. יחד עם זאת דיברנו על זה שאת ההגדרה של התמורה נחדד כדי שלא יהיה מצב שתשלם החזר הוצאות שיכללו במס הרכישה ביום שאתה תממש את הפרויקט, לא תשלם על זה פעמיים. לזה הם הסכימו.

איפה מופיעה פה הגדרת התמורה?

כתוב ששווי הרכישה - - -

- - - הוראות 49כה. זה סעיף החישוב.

על אלו מילים אתה מעיר?

על כל הסעיף, הוא מנוסח בצורה שהוא בניכוי התחייבויות.

אבל זה אומר שאם שילמתי חלק מהתשלומים למתכננים ולמהנדסים, התשלומים האלה ייכנסו לעלות הפרויקט לאחר מכן. החזרתי הוצאות ליזם היוצא, התשלומים האלה ייכנסו לתחשיב מס הרכישה. דבר נוסף שלא - - -

תשובה.

לא יהיה כפל מס, מי ששילם מס רכישה על מרכיב מסוים, לא ישלם מס נוסף על אותו מרכיב במימוש הפרויקט. אמרנו את זה גם בדיון הקודם.

רק שזה יהיה בנוסח. דבר נוסף שדובר עליו הוא מקרה שהעסקה לא יוצאת לפועל. סוכם שאם העסקה לא יוצאת לפועל אין מס רכישה והעסקה מתבטלת. אם העסקה לא יוצאת לפועל אז העסקה בין היזמים לצורך - - -

זה נפתח.

זה לא נפתח. הסכמנו לזה שאם העסקה לא יוצאת לפועל אזי לא יושת מס על העסקה כי הוא לא מכר לו שום דבר.

מה ההבדל בין זה לבין כל עסקה במקרקעין?

בעסקת מקרקעין, אם הוא לא מכר לו בסוף אז אין עסקה.

ערכתי אתך הסכם ובסוף התחרטנו וביטלנו.

אז אתה לא משלם מס. פה אתה תשלם את המס.

למה?

כי ההתקשרות היא לא איתך אלא עם הדיירים שהם צד ג'. איתך הוא ביצע את העסקה רק שהוא לא קנה ממך שום דבר.

מה זאת אומרת, הוא ביטל את ההסכם? אני לא מבין את השאלה.

השאלה היא אם אפשר לקבל החזר מס רכישה ששולם עם ריבית כאשר העסקה לא יוצאת לפועל.

למה לא?

אני שואל את רשות המיסים.

לא עסקת המכר מהיזם.

אמרנו שנתייחס לזה כמו זכות לקבלת זכות. בזכות לקבלת זכות, אם יש מישהו שנהנה וקנה זכות שכזו, גם אם היא לא התממשה בסוף, אתה מבין את ההשלכות של זה. רגע, יוסי, אתה פותח משהו שהוא - - -

לא, אתה פתחת עכשיו מפני שאם זו זכות לקבלת זכות היא תהיה כפופה גם ל - - -, זו זכות - - -

לא - - -

אז תחליטו, אי-אפשר.

יוסי, מספיק, זה עכשיו לערבב פה דברים שלא קשורים.

אם זו זכות אז מדובר באופציה מלאה וניתן לסחר אותה גם בלי הוראות החוק.

אני אגיד פה משהו כזה - - -

בואו לא נייצר שעטנז, הם הסכימו להחזיר את מס הרכישה אם אין פרויקט. עכשיו חוזרים אחורה. בסדר, זה לגיטימי, אבל אל תגידו - - -

לא סתם מתעכבים על הנושא הזה. במצב השוק הנוכחי הדברים האלה קורים וצריך ודאות ברורה בעניין הזה כי אחר כך פרויקטים - - - אז בואו נחדד את הנושא הזה פעם אחת ולתמיד על מנת שהעסקאות האלו - - -

מה הבעיה.

אני אנסה לסגור את זה עכשיו, אם יש זכות שהועברה בין יזם ליזם, ישם רכש את הזכות ובסוף לא ביצע את הפרויקט וגם לא מכר את הזכויות וקיבל תמורה עבור הפרויקט – נחזיר את הכסף לאותו יזם שנמצא בתמונה.

מעולה, הלאה.

הערה על הנוסח.

די, יוסי, נו, כמה?

אני לא מכיר בחקיקה מה זה ערב יום המכירה. ערב יום המכירה בעולם המושגי יכול להיות מאוד מופשט ויכול להימשך כמה ימים טובים. אני מציע, בשביל הודאות שלנו, בטח ובטח כאשר הדיונים מול רשות המיסים לגבי מועד המכירה, אני מציע שיהיה כתוב: "יום המכירה" כדי שיהיה ברור שאנחנו במועד שהוא עקבי וידוע. לא ערב, מה זה ערב?

הכוונה היא פשוט - - -

סוף סוף הערה של ניסוח.

ביום המכירה העסקה מסתיימת. מה שרצינו להבהיר במונח "ערב" זה פשוט על לפני יום המכירה, עד רגע לפני יום המכירה.

אתה צריך לכתוב: "עד ליום המכירה", כך אנחנו עושים.

"עד" זה כולל את יום המכירה.

"עד ליום המכירה" זה לא כולל את יום המכירה.

זה כן כולל.

אז תחריג את יום המכירה.

זה לא מספיק שהבהרתי את זה עכשיו?

לא.

זה עד רגע לפני יום המכירה.

(היו"ר יעקב אשר, 12:39)

חברים, תקשיבו אליו, תקשיבו אלי. אני לא יודע איפה אתם אוחזים. אני יודע איפה אני אוחז בשעון ואני יודע איפה אני אוחז בתאריך. אם אנחנו רוצים להתחיל לנהל סיפורים מפה עד הודעה חדשה, קיימנו כבר דיון מעמיק, הגענו להסכמות עם הממשלה, לכם אני אגיד שתפסת מרובה לא תפסת. או שאנחנו רצים עכשיו קדימה או שאני סוגר את הדיון עכשיו ואפתח אותו כשאוכל. אני אומר את זה באמת כי לפנינו סדר יום בלי אפשרי. האנשים פה מסביבי יצאו אמש ב-24:00. אנחנו צריכים להקריא מה שנשאר ולהסביר, אם יש דברים קריטיים לגבי הנוסח אז להעיר. בואו נעשה את זה קצר וזריז. גם הערות נוסח, תמיד יש לנו אפשרות. אגב, אל תשכח, אני מזכיר ליועץ המשפטי שאנחנו צריכים לנסח גם את ההסכמות של היום. תהיה לנו גם אפשרות לתיקוני נוסח נוספים אם הם ממש קרדינליים. אני מבקש מכם להתקדם, אם נעצר זה בעייתי.

יש מניעה לכתוב: "עד יום המכירה"?

זה צריך להיות לפני.

אנחנו נשנה את המונח ל: "לפני יום המכירה".

לא, זו הבעיה.

לא באותו יום, מה לעשות?

מה שאתה צריך לעשות, תומר, זה לכתוב: עד תום היום שלפני יום המכירה.

אוקיי, "ולפני יום המכירה"?

כן.

אוקיי, שלום. הלאה.

שני הדברים האלה בסדר מבחינתנו.

זה חשוב כי הדיונים היום עם רשות המיסים הם על יום המכירה.

נבחר בנוסח: "ולפני יום המכירה".

הלאה, זו החלטה של היועץ המשפטי, נגמר.

תומר, זה יכול גם להיות חודשיים לפני.

מיום חתימת ההסכם ולפני יום המכירה, זה הכול.

תומר, אני רוצה - - -

זה יכול להיות גם חודשיים.

זה יכול להיות גם חודשיים, בהחלט כן.

תומר, לגבי הדבר הקודם שדיברנו, יכול להיות שזה היה קצת נמהר ולא סיכמנו על זה. אם יש יזם ששילם על הזכות, כמובן שבתמורה שהוא משלם בין יזמים משוקף גם הסיכון שלא יהיה פרויקט בסוף. זה חלק מהתמורות שמשלמים. אני לא חושב שזה נכון להחזיר מס רכישה על הסכום שהוא שילם ליזם. אם בסוף יש עסקה עם הדיירים והעסקה הזאת מבוטלת זה מס הרכישה שצריך להיות מוחזר. אם מישהו הסכים לשלם ליזם, באותה העסקה הוא שיקף כבר את הסיכון שאולי יהיה פרויקט ואולי לא יהיה פרויקט. מה שהוא היה מוכן לשלם ליזם הראשון, על זה יהיה המיסוי וזה לא יוחזר.

זה היה קורה בפרויקט רגיל. אני קבלן, יש לי פרויקט לבנות בניין. עכשיו אני מעביר אותו לקבלן אחר והוא מתבטל אחר כך. מה קורה?

יוחזר מס הרכישה רק בגין הפרויקט, לא מס הרכישה - - - הפרויקטים.

בפרויקט רגיל.

מה הוא נותן לו? הוא אומר: אני עכשיו בעל הזכות לעשות את הפרויקט, תעשה את הפרויקט הזה במקומי, אתה תתקשר מול הדיירים, בין שני הצדדים האלה, אם לא מבוטלת העסקה לא מוחזר המס.

ברור, היא מבוטלת.

לא בין היזמים, בין היזמים אף פעם לא יהיה ביטול. יזם שחתם כבר על העסקה ועם כל הסיכונים העביר את זה ליזם הבא, אם היזם הבא לא יעשה את העסקה לא יהיה ביטול בין שני היזמים. יהיה בסוף ביטול בין הדיירים. אני מדבר על החזר המס כשהייתה עסקה בין שני יזמים. שם, אם לא מבוטלת העסקה לא מוחזר המס.

ברור שלא.

לא, זה עלה לפני זה שכן. יכול להיות שגם אני אמרתי משהו שכן על האחרון. אני רוצה להבהיר שלא. יוחזר רק איפה שמבוטלת העסקה.

דין העסקה הזאת כדין עסקה רגילה.

אבל בעסקה רגילה יש לי זכות לעשות אותה בפטור מלא לפי 49י.

עזוב את האופציה, לא מדברים על האופציה.

אני שואל אם חל הסעיף הזה.

לא חל סעיף 49י, לא פותחים את זה ל-49י.

אז זה לא, אז תומר, התשובה היא שזה לא. מדובר כאן בשעטנז שחייב במס.

אם זה אותו הדין כמו בעסקה רגילה.

אז אותו דין כמו בעסקה רגילה, מצוין.

לא, בלי 49י, אל תכניס פה עיזים. יוסי.

אם שני היזמים יראו לנו שבוטלה העסקה ביניהם וחזר הכסף, נבטל גם את המיסוי. לא ביטלו את העסקה ביניהם ולא חזר הכסף – לא יוחזר הכסף גם במס.

זה הגיוני מאוד.

אבל פתחנו את זה כי נפתחו שוב הרבה דברים אז זה צריך להישאר כמו שזה.

נושא הבא.

"
(6א) בסעיף 49כז במקום "למעט בסעיפים 49כב(א2)" יבוא "למעט בסעיפים 49כב(א2) ו-(א3)".





(6ב) אחרי סעיף 49לא, בכותרת "פרק חמישי 5" במקום "פטור במכירת זכות במקרקעין שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תמ"א 38" יבוא "פטור במכירת זכות במקרקעין שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תכנית החיזוק".



(7) בסעיף 49לב –

שימו לב לשינוי, "אזור פריפריאלי" זה אומר שזה לא אחד במקום השני אלא שתי הגדרות שונות למטרות שונות.


"
(א) אחרי ההגדרה "אזור מוטב" יבוא:





""אזור פריפריאלי" – אזור הנמצא בנגב, כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991, או בגליל, כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג–1993;





"דירת מגורים" – דירה או חלק מדירה המשמשת למגורים, לרבות למגורי המחזיק בה ואשר שימשה למגורים כאמור במשך תקופה של שנתיים רצופות לפחות, לפני המועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון בבניין שבו נמצאת הדירה;





"הסכם מכירה ראשון" – עסקה ראשונה לפי תוכנית החיזוק כהגדרתה בסעיף 5(ב1) לחוק החיזוק;





"חוק החיזוק" – חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח–2008‏;";




(א1) בהגדרה "זכויות בנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה" – המילים "לרבות תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק שמטרתה חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה" – יימחקו.




(ב) אחרי ההגדרה "מס מכירה" יבוא:





""קשיש" – כהגדרתו בסעיף 49יט, בשינויים המחויבים;";




(ג) בהגדרה "שירותי בניה לפי תוכנית החיזוק", בפסקה (2), בסופה יבוא "ובלבד ששטח יחידת הדיור, לאחר הרחבתה, אינו עולה על שטח היחידה הקיימת בתוספת 25 מ"ר";




(ד) במקום ההגדרה "תכנית החיזוק" יבוא:





""תוכנית החיזוק" – כהגדרתה בחוק החיזוק.";




(ה) בהגדרה "תכנית החיזוק בדרך של הריסה", במקום "בעניין הריסת מבנה והקמתו מחדש כפי שתהיה בתוקף מעת לעת" יבוא "שמתנה את מימושה בחיזוק המבנה מפני רעידות אדמה בדרך של הריסה ובנייה מחדש".



(8) אחרי סעיף 49לב2 יבוא:



"שווי הרכישה של יזם ממשיך במכירה שהתקיימה בתקופה שמיום הסכם המכירה ולפני יום המכירה.
49לב3.
(א) בסעיף זה –







"יום המכירה", של העסקה המקורית – כמשמעותו בסעיף 49לב1;







"יזם" – מי שלצורך חיזוק מבנה בהתאם לתוכנית החיזוק או לצורך הריסת מבנה בהתאם לתוכנית החיזוק בדרך של הריסה, רוכש באותו המבנה זכות נמכרת כמשמעותה בסעיפים 49לג או 49לג1, לפי העניין;

(1) יזם, הרוכש זכות במקרקעין מיזם אחר, ובלבד שבמסגרת הסכם המכירה בין היזמים הומחו ליזם הרוכש התחייבויות היזם האחר כלפי המוכר לפי העסקה המקורית;








(2) בפעולה באיגוד מקרקעין שהוא יזם – רוכש הזכות באיגוד;







"עסקה מקורית" – מכירת זכות נמכרת ליזם לפי סעיפים 49לג או 49לג1, המותנית בתנאי מתלה.







(ב) החל מיום ההסכם למכירת זכות נמכרת ליזם כאמור לפי סעיפים 49לג או 49לג1, יראו זכות שנרכשה בידי יזם במכירה כאמור, כזכות במקרקעין, ויחולו עליה לעניין זה הוראות חוק זה החלות על זכות במקרקעין.







(ג) על אף הוראות פרק שלישי, לצורך חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ולפני יום המכירה של העסקה המקורית, ינוכה משווי המכירה של אותה הזכות, שווי התמורות שהתחייב בהן היזם כלפי המוכר לפי העסקה המקורית ואשר הומחו ליזם הממשיך לפי הסכם המכירה בין היזמים.







(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), בפעולה באיגוד כהגדרתה בסעיף 9(ב) שהיא הקצאה כהגדרתה בהגדרה "פעולה באיגוד" בסעיף 1, לצורך חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ולפני יום המכירה של העסקה המקורית הזכות שנרכשה בעסקה המקורית היא 0.







(ד) יראו את היזם הממשיך שביום המכירה של העסקה המקורית חב בהתחייבויות היזם כלפי המוכר לפי העסקה המקורית, כאילו רכש את הזכות מהמוכר בעסקה המקורית.";

בעצם אותו סעיף של העברה מיזם ליזם.

יש הערות?

כן. אני תמיר קהילה מעיריית תל אביב ומטעם השלטון המקומי. בעניין אזור מוטב ב-49לב, להבהיר שאנחנו מדברים על אזורים סטטיסטיים.

אני חושב שזה הובהר אבל - - -

נבקש שהממשלה תבהיר לפרוטוקול את הפרשנות הזאת כדי שנבין - - -

עינת בשם הרשות הממשלתית.

זה גם נאמר פה וגם כתוב בנוסח החוק במפורש. "אזור" – לא מדובר ביישוב. כתוב כבר עכשיו בחוק "אזור" ואין לנו כוונה לתת פרשנות אחרת.

תודה.

אוקיי, אז ברור שזו הכוונה. הערות נוספות? נמשיך.

"(9) בסעיף 49לג1 –




(א) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:





"(ג)
(1) הפטור לפי סעיף זה יינתן בשל מכירת הזכויות בשתי דירות מגורים בבניין, לכל היותר, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר בדירת המגורים החלופית יהיה שווה לשיעור זכותו בדירת המגורים הנמכרת. ובדירה שמלוא הזכויות בה התקבלו בירושה, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר דירת המגורים החלופית לא יפחת משיעור זכותו ביחידת המגורים הנמכרת."






(2) על אף האמור בפסקה (1) –







(א) במכירת זכות במקרקעין על ידי קשיש או במכירת זכות במקרקעין באזור מוטב, יחול הפטור לגבי שתי דירות מגורים שניתנו למוכר בשל מכירת זכויות בדירת מגורים אחת, ויחולו על שתי הדירות החלופיות ההוראות החלות על דירת מגורים חלופית;







(ב) במכירת זכויות בדירה ציבורית כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998‏, או במכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים הנמצאת באזור פריפריאלי, הפטור לפי סעיף זה יינתן בשל מכירת הזכויות בדירת מגורים אחת או יותר בבניין, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר בדירת המגורים החלופית שווה לשיעור זכותו בדירת המגורים הנמכרת.





(ג1) במכירת זכות נמכרת כאמור בסעיף קטן (א) על ידי מוכר מוטב כהגדרתו בסעיף 49כב(א3)(1), שבה ניתנה לו, תמורת הזכות הנמכרת, דירת מגורים חלופית ובנוסף תמורה כספית , יחולו הוראות סעיף 49כב(א3), בשינויים המחויבים; קיבל מוכר מוטב גם תמורה כספית הפטורה ממס לפי סעיף קטן זה, יחולו על התמורה הכספית הנוספת הוראות סעיף 49כג(7) בשינויים המחויבים.";

הערות.

אתם רוצים להסביר? עברנו על הדברים.

הלאה.

"
(ב) בסעיף קטן (ד), במקום הסיפה החל במילים "בתקופה של" עד המילים "בסעיף 49כב(ב)" יבוא "בתקופת המיזם, יראו את המעביר ואת קרובו כמוכר אחד לעניין אותן יחידות; בסעיף קטן זה –





"קרוב" – לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;





"שליטה" – כמשמעותה בסעיף 2 ובשינויים אלה: בכל מקום בסעיף האמור, במקום "רובו של הון המניות" ייקרא "20% או יותר של הון המניות" ובמקום "את רובו של הסכום" ייקרא "20% או יותר של הסכום";

אפשר להסביר? היא תסיים את החלק הזה ואז יינתן הסבר.

"
"תקופת המיזם" – התקופה המתחילה 24 חודשים לפני מועד החתימה על ההסכם למכירת הזכות הנמכרת, וסופה ביום המכירה כמשמעותו בסעיף 49לב1;";

הסבירו את הסעיף, הוא מתייחס להעברה לקרוב.

זה סעיף שכבר קיים, הוא נועד למנוע תכנוני מס והוא אומר שבהעברה לקרוב אנחנו רואים בזה משהו שנועד לתכנון מס ואנחנו לא מאפשרים לקבל את הפטור. המצב העיקרי שזה חל לגביו זה אם יש הגבלה על מספר המכירה של הדירות אז אם אני רוצה שזה לא יחול עלי אז אני מעביר את זה לקרוב ואז לי יש מספר קטן של דירות ולקרוב יש מספר קטן של דירות ושנינו יכולים לקבל את הפטור. זה סעיף קיים אבל היו בו כל מיני עיוותים. רצינו לתקן את העיוותים.

ההצעה הראשונית דיברה על שנה מיום חתימת הסכם ראשון. בעקבות ההערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה - -

תומר אמר שהוא יחשוב על הנושא הזה עוד פעם. תומר, עם העניין של השנה מחתימת דייר ראשון או שנתיים. אמרתם שתחשבו על זה.

אז הנוסח שאנחנו רואים עכשיו הוא שנתיים מחתימת הדייר עצמו. ההיגיון אומר – כך הוועדה הסבירה וקיבלנו את ההסבר – שחתימה על דייר ראשון לא תמיד תלויה.

אז למה הולכים דקה - - -

רגע. התיקון עכשיו חוזר לרציונל המקורי לפיו אם אתה יודע - - -

אבל המקורי היה 24 חודשים לפני החתימה, לא משנה מתי - - -

מה עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה?

מה עמדת הלשכות?

אני לא יודע למה צריך לנקוב בתקופה. אם יש - - - ליום החתימה של הדייר הראשון כמו שאתה עושה לגבי קשיש למה אתה חוזר עוד אחורה.

אין לנו ויכוח עם הייעוץ המשפטי של הוועדה, אין ויכוח לגבי הרציונל, הרציונל נועד למנוע מאנשים לתכנן מס ולהעביר לקרובי משפחה ובכך לא להיות חייבים ממס. השאלה הייתה האם אנחנו צריכים ללכת לפי מועד החתימה הראשון בבניין או ללכת לפי מועד החתימה של הדייר הספציפי הזה. לפי מה שהבנתי מתומר בפעם הקודמת הוא מעדיף ללכת על שנתיים ממועד החתימה של הדייר עצמו.

שנתיים אחורה.

כשדיברנו על שנתיים אחורה אמרנו שאותו דייר שיודע שעברה דירה לא יסכים לחתום עד שיעברו שנתיים.

נכון.

ברגע שזה שנה וזה מועד חתימה של מישהו אחר הוא כבר לא יכול לשלוט בזה, כבר לא משנה מתי הוא יחתום. בגלל זה אמרתי שיכול להיות שהרציונל היותר נכון זה שנה מיום החתימה של הדייר הראשון באותו הבניין. הדבר הזה מונח לפתחכם, אנחנו לא מתנגדים.

ברור שאתם לא מתנגדים, זה לא מה שכתוב עכשיו.

אבל הם החזירו, זה לא בגללנו. זה חזר, זו לא הצעה ממשלתית.

מה עמדת הלשכות?

הנוסח היום קובע שזה בעצם 24 חודשים לפני החתימה של אותו הדייר. אני חושב שצריך להשאיר את זה כך, לא להחמיר למצב שלפני חתימת הדייר הראשון - - - שאין לי שליטה.

לשנה.

לא משנה - - -

יוסי, אתם אמורים לתמוך בהצמדה של זה לדייר הראשון כי אחרת אנשים דוחים את העסקאות שלהם וזה יקבל - - -

בהיבט הזה - - - בין 24 חודשים לבין הדייר הראשון.

לא נכון.

אני חושב שזה יותר טוב אבל - - -

אבל לא לפני הדייר הראשון.

אם עברה שנה וחצי מאז שהעברתי את זה לקרוב אני לא אחתום איתך, אחכה חצי שנה ואעכב את כל הבניין.

אבל על הדייר הראשון אין לי שליטה.

בדיוק בגלל זה אתה צריך לרצות אותו.

אמרתי, הוא כמו קשיש.

חברים, אני שואל שאלה אחרת, בכמה מקומות כאן יש התנגשות בין דאגה כביכול לאדם הפרטי ומצד שני אנחנו צריכים לדאוג שעסקאות תעשנה וזה לא יהווה חסם. שלא יקרה מצב שאדם פרטי יגיד שהוא מחכה עכשיו 24 חודשים ובינתיים הוא תוקע את העסקה. בגישור הזה פה, ויש לנו מחלוקת בין ביועצים שלנו.

הדייר הראשון הוא סממן אובייקטיבי חיצוני ואני לא יכול להשפיע עליו, לכן יש היגיון ללכת - - - לא לפני.

שנה, שנה לפני, לא שנתיים.

גם שנה לפני, למה, מה זה קשור לזה בכלל.

כי גם הדייר הראשון יכול לתחמן.

אתם באמת חושבים שהדיירים כל-כך מתחמנים הכול והם כל-כך יד ביד אחד עם השני, אחד מהמעכבים הכי גדולים של הפרויקט הזה הוא שהדיירים לא מסכימים בינם לבין עצמם. אז להקשות עוד?

מה קשור להקשות? לפי דבריכם אין בעיה בכלל.

כאילו כל היום עושים מניפולציות.

מה עמדת לשכת עורכי הדין שמייצגת את האזרח הקטן.

אני חושב שאם משנים - - -

לא "אם משנים". האם צריך לשנות ואם כן - - -

אני חושב שביחס למה שקיים היום אני לא רואה דרמה כזו גדולה של אנשים מחכים, אני מטפל בלמעלה ממאה פרויקטים.

אז נשאר המצב.

מה זה נשאר, נשאר - - -

(היו"ר ארז מלול, 13:10)

מה שקראנו, 24 חודשים.



"
(ג) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:





"(ו1)
(1) קשיש המוכר את כל הזכויות שיש לו בדירת מגורים חלופית שקיבל בעסקה כאמור בסעיף קטן (א), זכאי בשל המכירה לפטור ממס ובלבד שהתקיימו כל התנאים הקבועים בסעיף 49כב1(ב), בשינויים המחויבים, ויחולו הוראות סעיפים 49כב1(ג) ו־(ד), בשינוים המחויבים, ויחולו על דירת מגורים הנרכשת על ידי הקשיש הוראות סעיף 49כד, בשינויים המחויבים.








(2) מכירה ליזם של זכות בדירת מגורים חלופית שקיבל קשיש, בעסקה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה פטורה ממס וממס רכישה, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 49כב2(א) בשינויים המחויבים, ויחולו הוראות סעיף 49כב2(ב) ו־(ג), בשינויים המחויבים; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי מוכר שאינו קשיש אך הוא או בן זוגו נזקק לשירותי סיעוד כמשמעותם בסעיף 49יג(ב), ובלבד שהתקיימו התנאים שבסעיף 49כב2(ג), בשינויים המחויבים."

מדובר בהשוואת התנאים בין עסקאות של תמ"א לעסקאות של פינוי-בינוי.

"
(10) בסעיף 49לו2, במקום "ועד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)" יבוא "ועד "עד יום ט' בטבת התשצ"ג (31 בדצמבר 2033)" ובמקום "עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)" יבוא ""עד יום ט' בטבת התשצ"ג (31 בדצמבר 2033)"."



(היו"ר יעקב אשר, 13:12)

זו בעצם הוראת השעה - - -

אני רק רוצה לשאול את נציגי רשות המיסים, אתם לא רוצים שתהיה הוראת שעה נפרד לתמ"א 38 שפוקעת לפי המועד שמונח על שולחן הכנסת וטרם אושר?

המועד הזה יהיה, כפי הנראה, אחרי המועד שיפקע התמ"א 38 ויחול גם עליו.

למה לא לייצר אחידות?

הפוך.

להביא את התמ"א גם לזה.

הצד התכנוני מסתיים מתישהו.

גם בחוק מיסוי מקרקעין נקבע - - - ל-26, למה לא להביא את זה לאותו המועד כמו כאן?

אנחנו עושים את זה.

אני שואל שאלת הבהרה כי מה שסיכמתי איתם זה שמדובר רק בעסקאות החדשות.

"תיקון חוק מיסוי מקרקעין – תחילה ותחולה
9.
(א) הוראות סעיפים 49כה1, ו־49לב3 לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחם בסעיפים 8(6) ו־(8) לחוק זה, יחולו על זכות שנרכשה בעסקה כאמור בסעיפים האמורים, החל מיום התחילה ואילך.

זה אומר יום המכירה?

זה יום ביצוע העסקה.

מה אתם רוצים לעשות, יום המכירה?

כרגע מדובר על יום ההסכם.

יש פה הקלות שנתנו לקשישים, הקלות במזומן בתמ"א 38. לא יכול להיות שיהיה לנו בניין אחד שחלק חתמו לפני שהחקיקה תעבור ולא יקבלו את ההקלות. ההקלות צריכות להיות לפי יום המכירה, ממילא העסקה המותנת נדחית ליום מכירה עתידי. כל הקלות המס יכולות להינתן ליום המכירה. ככל שלא חל יום המכירה ההקלות הללו יחולו.

דיברנו על כך בהרחבה בפעם הקודמת.

לא נתקיים דיון, דיברנו על זה מחוץ לחדר עם רשות המיסים. זה גם ניתן בתיקונים קודמים. ברגע שיש הקלות ההקלות הללו ניתנות לעסקאות שטרם התקיים יום המכירה גם אם ההסכם נחתם. ברגע שזה מחמיר זה לא יכול להיות רטרואקטיבי. זה נעשה גם בעבר.

תשובת האוצר, בבקשה.

ניהלנו דיון בפעם הקודמת ואנחנו חושבים שמדובר בפתרון הגיוני - - -

מה הייתה עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה?

אולי תגיד מה הפתרון?

הפתרון היה דווקא בנוגע למקרים שיש החמרות – למזומן – דחינו את יום התחילה ב-90 ימים כדי שיהיה זמן לעשות.

אנחנו מדברים גם על הקלות.

האמירה הייתה שלא נבחן את כל הפרויקטים אלא רק את מה שיהיה מעתה והלאה.

לא בחנת אותם. היום הם הגישו הודעות דחייה, לא הגישו לך מש"חים כי לא התקיים יום המכירה. כל מה שאנחנו אומרים, לא יכול להיות שיש לי בניין אחד, חלק מהקשישים יקבלו הטבות, חלק לא יקבלו הטבות. זה ניתן גם בעבר בתיקוני חקיקה. התחולה היא, חל יום המכירה או לא חל יום המכירה, זה נורא פשוט, זה היה גם בעבר.

מה הבעיה שלל בהצעה שלהם?

שזה מרחיב את העלות התקציבית.

אתה עושה הפליה בין קשיש כזה לקשיש כזה באותו הבניין?

זה עניין של - - -

בתיקון החוק הכללי הרחבנו את האפשרויות לקשיש ושם גם קבענו הסדר שמתייחס לשאלה באיזה שלב נמצא העסקה, האם חתמו 30% או לא חתמו 30%. השאלה היא אם אותו ההיגיון צריך לחול גם כאן.

תשובה אמיתית, לא עמדת הממשלה עכשיו, תשובה לעניין.

ברור שיש צורך בהיגיון קוהרנטי בחקיקת המיסוי שבאה לתמוך בחקיקה הקניינית. יש קושי במקרה של בניין שחלק כך וחלק כך. צריך להעביר קו. תשובתי, כמובן, אינה נוגעת בעולמות ההכנסות והמיסוי.

אין פה הכנסות מס כי זו עסקה שעוד לא קרתה.

רגע, אני לא מבין, אל תדברי בלי רשות.

אני מבקש שהגברת גנון תציג את ההוראה כפי שהוועדה הסכימה לה, לראות אם זה ישים מבחינת דיני המיסוי. אני לא יודע אם זה ישים מבחינתם.

כפי שאמרת, דיברנו על זה שנחיל את ההנחיות החדשות אם בבניין חתמו פחות מ-30%. יש להבין - - -

מהתושבים, מהדיירים.

צריך להבין שעסקה מתקדמת והיזם עשה תחשיבים, הניח הנחות יסוד. אם העסקה התקדמה אז אי-אפשר פתאום לפתוח את כל התחשיבים ואת כל הנחות היסוד כולל בהיבטים של - - -

השאלה היא אם הוראת תחילה מהסוג הזה ישימה מבחינתכם.

תומר, זה לא הגיוני.

אם הולכים ליום המכירה, אם יש הקלות הולכים להתקיימות התנאים המתלים, צריך להביא בחשבון שגם דיירים שכולם חתמו או שחלק מהם חתמו וחלק לא, גם אלה שחתמו כבר יכולים לבקש מהיזם את ההקלות - - -

אתה לא מקשיב לי. אני שאלתי על שתי אפשרויות. אתם מתייחסים ליום ההסכם או ליום המכירה ויש גם שלב בדרך. אני מסתכל עכשיו בהיבט של הפרויקט, האם חתמו 30% או לא חתמו 30%.

אנחנו לא רוצים להיכנס לעולם הזה. אם הולכים על הקלות, מבחינתנו ביום המכירה נבדוק מי זכאי להקלות האלה. יום המכירה זה יום התקיימות התנאים המתלים.

מצוין.

בסדר.

כמו שביקשנו.

מבחינתי זה בסדר.

יום המכירה זה בסדר.

גמרנו, הלאה.

זה מה שביקשנו.

בשביל מה אתה צריך להגיד: "זה מה שביקשנו"?

כשאנחנו מבקשים אנחנו לא מקבלים כלום, נזכור לו את זה.

בסעיף קטן א', על זכות שנרכשה בעסקה, שיום המכירה לגביה הגיע החל מיום התחילה ואילך. יש נוסחים זהים בחקיקה קודמת.

תעשו את זה מיד לאחר הדיון כי יש לנו עוד כמה דברים שתצטרכו להכין ביחד.

"
(ב) הוראות סעיפים 49כב(ב), 49כב1(ב), 49כב2, 49כג, 49לב ו־49לג1(ג), (ג1) ו-(ו1) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחם בסעיפים 8(2), (3), (4), (5), (7) ו־(9) לחוק זה, יחולו על מכירת זכות במקרקעין, שהעסקה לגביה נעשתה מיום התחילה ואילך.

אז התבלבלתי קודם. התיקון שאנחנו צריכים לעשות הוא בסעיף הזה. בסעיף קטן א אין צורך בתיקון כי יום העסקה ויום המכירה הוא אותו יום. זה מדבר על המכירה בין היזמים ושם אין דחייה.

זה רק ביחס להקלות.



"(ג) סעיף 49לג1(ד) לחוק מיסוי מקרקעין כנוסחו בסעיף 8(9)(ב) לחוק זה, יחול על העברה של יחידת מגורים לקרוב, שנעשתה מיום התחילה ואילך".

אנחנו לא משנים את החזקה אז לא צריך את ההוראה הזאת, ישי.

צריך.

למה, אנחנו לא משנים את החזקה, היא נשארת כמו שהיא הייתה.

היא הייתה בתמ"א 38?

היא הייתה רק בתמ"א 38.

השינוי שנשאר הוא לגבי המועד הסופי.

חזקה של מכירה לקרוב, לא?

אז ביטלתם את השינוי של ההתחלה אבל יש גם אחרי יום המכירה.

"
(ד) הוראות סעיפים 49כב(א) ו-(א3) כנוסחם בסעיף 8(2) לחוק זה, יחולו על מכירת זכות במקרקעין, שהעסקה לגביה נעשתה 90 יום מיום התחילה ואילך.".

90 ימים זה לא מספיק.

צריך לעשות איזון בין מצבים של תכנוני מס למצבים שאנחנו רוצים לאפשר את הפרויקטים האלה, לכן סברנו שמועד של 90 ימים מספיק ולא יותר מדי רחב מצד שני.

אנחנו לא מדברים על עסקאות רגילות, מדובר בעסקאות מול ריבוי צדדים ולכן הן נמשכות פרקי זמן מאוד ארוכים, לפעמים על פני שנים. דווקא 90 ימים, בטח בתקופת הקיץ שהיא לא פנויה לכולם, הייתי נותן אורך נשימה ליזמים בשביל שינסו בדרך זאת לשכנע את הדיירים. 90 ימים זה אפס זמן במונחים של העסקאות האלה.

מה ירצה אותך?

לא פחות מ-180 ימים.

לא, לא.

זה כלום, אנחנו מדברים על פחות מסוף השנה הנוכחית.

אם רשות המיסים מסכימה אז סבבה.

חבר'ה, אתם עושים עסקאות, אתם יודעים שאי-אפשר לרוץ מחר ולהחתים את האנשים.

אני רוצה לשמוע אותך, ישי.

ישי איצקוביץ מהתאחדות הקבלנים. הוא צודק, 90 ימים בהתחדשות עירונית זה לא נחשב, גם לא 180 ימים. לאנשים לוקח זמן להתמיע ולחשוב.

זה לא מהווה חסם?

החסמים שהושתו כאן, המטרה היא שהם יידחו ב-180 ימים בשביל שנוכל להכניס.

90 יום זה קריטי מבחינתכם?

זו לא כזו דרמה.

מה הדרמה ב-90 יום?

אנחנו סבורים שזה פרק זמן מספק. אפשר להגיד גם חמש שנים.

אני מדבר על תוספת מסוימת.

אנחנו חושבים ש-90 ימים זה מספיק לצורך הדבר הזה.

איפה עשיתם את זה?

עד 120, הלאה. 120. זה מצב שאם הם צודקים זה טוב, אם אתם צודקים זה טוב. אתם לא רוצים לסיים, זה הדבר שיפיל כרגע את מדינת ישראל, אסף?

אמרו לנו את זה כבר לגבי 30–40 דברים. שום דבר לא יפיל.

מה חשבת, שישב פה מישהו ויגיד לכם אמן? 120, נגמר.

אדוני, בוא נחשב את זה בימי עבודה, אין מדובר בימים רבים.

שמעת את המילה "הוכרע"? זהו.

שמנו לב עכשיו שיש גם אפשרות לשני שותפים לקבל דירה אם הם לא יורשים. זה גם סוג של החמרה אז נחיל את הסעיף הזה 120 יום אחרי.

אז אני מוסיפה ל-ד.

אנחנו מבקשים בכל זאת אם אפשר לשקול את המועד.

"תיקון חוק מס ערך מוסף
10.
בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏, בסעיף 31ב, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

זה נושא שעלה בדיונים הקודמים ואינו מופיע בנוסח. הוועדה ביקשה להשוות את המצב של נכס שאינו נכס למגורים לגבי פינוי-בינוי כך שמי שיש לו נכס לא למגורים באזורי הפריפריה הגיאוגרפית או החברתית כפי שהוגדרו כבר יוכל היזם לקבל מע"מ 0 על הנכס שלא למגורים האחר שהוא נותן במקום. במובן זה יהיה אפשר לקבל רק בעבור נכס מאותו הסוג. אם זו חנות אז חנות ואם מסחרי למסחרי. כל זאת בתנאי שהנכס שמדובר בו שטחו אינו עולה על 25% משטח הבניין שבו הוא נמצא.

זה מקובל על הממשלה?

רק לחדד, אנחנו לא מדברים על כך שהנכס הספציפי לא עולה על 25% אלא סך השטחים המסחריים בבניין.

תודה.

איך תחלקי את זה בין כולם?

תומר, יש תקרת שווי בהוראה.

וקסלר, בסדר? זה שקפץ ראשון.

אם אני מסתכל מה קרה ב-17 שנים האחרונות מאז שהתמ"א 38 הגיעו ולפני שבע שנים זה קרם עור וגידים ואחר כך ה פינוי-בינוי. נוצר מצב שכל הקבלנים, ואני בתוכם, הלכו לאזורים שבהם אין מסחר, כי במסחר מאוד קשה. אנשים שגרים בדירה ואני מעביר אותם לשנתיים–שלוש לדירה אחרת אז נותנים להם שכר דירה, רובם עוזבים ומסתדרים. הבעיה היא במסחר. עומדים בעלי החנויות שיש להם עסק טוב ואומרים שאם נפנה אותם היום הם לא בטוחים שאחרי 3 שנים יהיה להם עסק לחזור אליו.

מה זה קשור לכאן?

אנחנו צריכים לתת הטבות מס מאוד גדולות לבעלי החנויות כדי שהפרויקטים האלו יקרו. רובנו הולכים היום - - -

אתה אומר שחסר בכל ההצעות שלנו הטבות מס, אבל לא בחלק הזה.

זה בחלק הזה.

אנחנו לא מדברים על בעלי חנויות שזה עסקם כי שם אין בעיה של מע"מ.

אנחנו מדברים על בעלי נכס עסקי.

בעלי נכס עסקי שאינם עוסקים.

זה אותו דבר.

לא.

למה לא?

כי הוא לא בעל המוניטין.

אם הוא עוסק הוא יכול לגלם את התשומות - - -

הנוסחה מתייחסת רק לפריפריה, אנחנו חושבים שזה לא צריך להיות כך כי כולנו מכירים אזורים כאלה בבת-ים, בדרום תל-אביב - - -

היה צפוי מה שתגיד, זה בסדר. ממשלה, אתם מסונכרנים.

עוד חידוד אחד, אנחנו מדברים ובלבד ששטח הנכס עצמו יגדל עד - - -

התנאים צריכים להיות בתנאי הפטור הרגילים. תנאי הפטור ממס שבח, זה ברור, אלו אותם תנאים.

אבל שם אתה מדבר על יחידת דיור ולכן הפרופורציות - - -

גם היום חל על זה אותו הסדר. המחוקק לא הבחין, הוא החיל את ההוראות שחלות על דירת מגורים גם על דירה שאיננה למגורים. אין הבדל בתנאי הזכאות לפטור ממס שבח.

לא הבנתי למה להפריד בין מרכז לפריפריה.

בגלל שזו הפשרה שהוועדה הגיעה אליה.

לא, לא, בנושא של מסחר.

זו הפשרה שהוועדה הגיע אליה.

- - -

רגע, הצגת את עמדתך, זה בסדר, נעשה את זה בהזדמנות. אתם מסונכרנים?

נלמד את הנוסח ונבין.

אנחנו מבקשים כמה דקות לבדוק את ההשלכות של זה.

זה כבר הוסכם.

הרבה דברים הוסכמו.

הוסכם יותר.

אנחנו מדברים רק על מי שאינו עוסק, רק בפריפריה ומוגבל ל-25%. נראה לנו שחישוב של 25% יהיה מסובך. עדיף נכס אחד.

אנחנו מדברים על 25% משטח הבניין.

חנות אחת לאדם.

זה לא קשור. יש כאן היבט תכנוני.

אנחנו מדברים על כך שהטבת המס תחול על חנות אחת לאדם. זו החלופה שרשות המיסים - - -

מה אמרנו על דירות מגורים בהקשר זה, כמה מותר?

אין תקרה בדירות מגורים.

עד 25% זה מסחרי בלבד ונכס אחד לאדם. אדם שיש לו שלוש חנויות יקבל נכס אחד. היזם, כמובן. ואם הוא לא עוסק.

אם הוא עוסק אז אין בעיה.

כל הרעיון זה עוסק / לא עוסק, זו ההבחנה שצריכה להיות.

אם הוא עוסק הוא בכל מקרה מקזז אז זה לא משנה.

אבל אם הוא לא עוסק אז למה כל ההבחנות הפנימיות האלה?

כי זו הטבה שיש לה עלות.

מה קורה אם יש לו כמה דירות? חנות זה דירה, מה ההבדל. בדירות אין הגבלה אז למה יש הגבלה בחנויות?

לא צריכה להיות.

לא צריכה להיות הגבלה.

צריך להבין שאם יש לו כמה חנויות הוא ממילא עוסק. אנחנו לא מדברים על כאלה שיש להם כמה חנויות כי אז הם עוסק ואין בעיה.

אז הוא כבר נופל לכם שם, ואם לא אז הוא עוד אדם עם נכס כזה או אחר.

או שהוא עוסק או שהוא לא עוסק, נגמר, זה לא - - -

אזכיר לכם את הסטטוס שלכם, יש לנו כמה דברים שאנחנו צריכים לנסח ואנחנו צריכים להקריא את זה. דקה אחרי הישיבה אתם תשבו עם הייעוץ המשפטי. רוח הדברים היא זאת. בסדר, סוכם, הם רק בניסוח - - - אין דבר כזה, מי לא יכול לשבת אחרי הדיון?

"תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(תיקון מס' 62 – הוראת שעה)
10א
בסעיף 3 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשס"ח–2008, במקום "עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)" יבוא "עד יום ט' בטבת התשצ"ג (31 בדצמבר 2033)".

ישי, אתה רוצה להסביר? מדובר בהארכה של אותה הוראת שעה?

זו הארכה של התמ"א לגבי מע"מ. - - - קובע את הוראת השעה בחוק מיסוי מקרקעין ואת הוראת השעה במע"מ נקבע בחוק הזה.

התאמה למועדים.

מאחר שמדובר בחוק מע"מ אני מזכיר שבדיון הקודם הועלתה הסוגיה של מע"מ חשבוניות לנותני שירותים וביקשנו שגם נושא זה ייבחן. זה חסם משמעותי ומיותר.

זה לא קשור לדיירים, זו בעיה של היזמים.

אסביר מה הבעיה: בהתחדשות עירונית, תמ"א 38 ו פינוי-בינוי הדיירים לא משלמים שום דבר, לא את התמורה ולא את היועצים. עורך הדין שלהם משולם על ידי היזם, המפקח משולם על ידי היזם, זו העסקה. עורך הדין זכאי לשכר טרחה מהיזם, הוא מוציא לו דרישת תשלום על 100 שקלים. היזם מבקש חשבונית כדי להתקזז. רשויות המע"מ מסרבות משום שבחוק המע"מ יש סעיף שאומר שאת החשבונית אתה צריך לתת למי שקיבל את השירות. מי שקיבל את השירות זה הדייר ולא היזם. זה מעלה ב-17%. זה תיקון שחוק המע"מ המקורי לא חשב עליו. זה תיקון קטן שכל מה שצריך לתקן בסעיף מע"מ זה למעט בהתחדשו עירונית.

אני מתחיל לבכות תכף. אני מסכים עם מה שאתה אומר.

כל מה שצריך לתקן בסעיף מע"מ זה להוריד אותו מ-17% ל-15%.

עזבו - - -

מדובר בנושא חדש, אנחנו מכירים את הסוגיה אבל זה לא עלה בחקיקה, לא עלה - - -

זה עלה בדיון.

אנחנו מתנגדים לזה. בכל מקרה, מי שמקבל את השירות הוא זה שהחשבונית יוצאת על שמו.

מי מקבל את השירות?

הדייר, עורך הדין מייצג אותו.

השירות הזה ניתן בעקיפין ליזם. בלי שירות זה אין פרויקט.

מי מממן את עורך הדין?

מי מממן זה משהו אחר. מי שמקבל את השירות הם הדיירים עצמם.

זה כמו בלוקים, כמו טיח.

מה עם בלוקים, טיח, ריצוף. כל הקבלנים, מה ההבדל? זה אותו דבר, מה ההבדל?

בוועדה הזאת, בתחום מיסוי מקרקעין, ניתן פטור. פה. בחדר הזה.

שמענו את כל הצדדים - - -

הנושא חורג - - -

הנושא חורג מגבולות גזרתנו בשלב זה.

"תיקון חוק התכנון והבנייה
10ב
בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, בתוספת השלישית, בסעיף 19 אחרי סעיף קטן (ב2) יבוא:




"(ב3) מכירת זכויות על ידי קשיש כמשמעותה בסעיף 49לג1(ו1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 שמתקיימים בה כל התנאים האמורים באותו סעיף, שנעשתה עד מועד קבלת היתר כאמור בפסקאות (10) או (10א) שבסעיף קטן (ב) לא ייראו כמימוש זכויות לעניין השבחה לפי אותן פסקאות; נמכרו זכויות כאמור, יראו לעניין תוספת זו את מי שנמכרו לו אותן הזכויות כאילו רכש את הזכויות האמורות במועד בו רכש אותן הקשיש.".

אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה.

נציגי הממשלה רוצים להגיד משהו?

גלעד אלון ממטה התכנון, כמו שהוצג, נותנים הטבות מס כרגע לקשיש גם בתמ"א 38. עלתה בעיה לפיה הוא צריך לשלם היטל השבחה אם הוא מוכר את הדירה. לא ברור מהנוסח האם הכניסה של היזם בנעלי הקשיש היא רק לזכויות שפטורות בשלב ההיטל או זכויות שלא פטורות. יש לנו נוסח חלופי.

בבקשה.

"מכירת זכויות, כאמור בפסקאות 1 או 2 בסעיף 49לג1(ו) לחוק מיסוי מקרקעין שמתקיימים בה כל הפרטים האמורים באותה פסקה, שנעשתה עד מועד קבלת ההיתר, יראו כמימוש זכויות בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, כאמור בפסקאות 10 או 10א שבסעיף קטן ב". זאת אומרת שקשיש או מי שבן זוגו מקבל שירותי סיעוד והוא מוכר ומתקיימים בו כל התנאים האמורים באותו חוק, זה מבחינתנו, מבחינת היטל השבחה, כמו היתר בנייה, ואז הוא יקבל רק את הפטור שמגיע לו כאילו היה היתר בנייה והיכן שאין פטור הוא יצטרך לשלם.

זה נשמע הגיוני מאוד אבל אנחנו מפנים לפסקאות 10 ו-10א.

אתם מפנים אבל לא ברור אם - - - וחלק לא. במהות אני מבין שאנחנו מסכימים. השאלה עם איזה נוסח הועדות המקומות יסתדרו יותר ולא נזדקק לתיקוני הבהרה.

אני חושב שעורך הדין ארביב ציין בישיבה הקודמת, קטונתי, אבל אני חולק עליו בעניין הפרשנות לפטור מההיטל בתמ"א 38. פטור מהיטל השבחה בתמ"א 38, האם כאשר היו זכויות קודמות נכנס הפטור גם על הזכויות הקודמות שכבר הושבחו? לדעתו הפטור הוא על כל התקרה, לדעתי זו שאלה קשה ובכלל לא ברור שזה המצב. השאלה היא אם ההצעה שאתם מציעים כאן הולכת בכיוון אחד או שני בהקשר הזה.

אסביר מעט ואתייחס גם לחילוקי הדעות. מבחינת נוסח, אתחיל מהקל אל הכבד, נשב עם הייעוץ המשפטי, נציע את שני הנוסחים. יש יתרונות וחסרונות בכל נוסח למרות שהשינויים קלים.

אולי תגיד ששני הנוסחים יכולים להיות מקובלים ותחליטו מה יותר טוב.

זה מה שאני רוצה להציע אבל זה מצריך את הסכמת הוועדה. כפי שאמר היועץ המשפטי בדיון הקודם, הבעיה מתעוררת רק איפה שיש פער בין מימוש בדרך של מכר לבין מימוש בדרך של היתר. מטרת ההצעה היא להשוות מימוש בדרך של מכר למימוש בדרך של היתר כדי שלא יהיה שיקול שלילי לא לבחור במכר הזה כך שההטבה שניתנה לקשיש למכור את דירתו תהיה הטבה אמיתית, חלופה אמיתית, והוא לא יעשה חישוב שבמכר הוא מחויב בהיטל ובהיתר לא וכך לא יהיה תמריץ. זו הבעיה ואנחנו מסכימים איתה. בהגדרה, כמו שאמר היועץ המשפטי של הוועדה, הבעיה הזאת לא קיימת בתוכניות פינוי-בינוי, למען הסר ספק, כי בתוכניות פינוי-בינוי לפי סעיף 3א אין הבחנה בין סוגי המימוש בין דרך של היתר לבין מימוש בדרך של מכר. נקבע שם שיעור ההיטל ולכן הבעיה קיימת רק או כמעט רק בפסקאות 10 ו-10א, קרי: תמ"א38, חלופה לתמ"א, תוכניות לפי סעיף 23, חלופת שקד וכולי. יש כל מיני פינות שלא ניכנס אליהן. כאן אנחנו מסכימים עם הייעוץ המשפטי של הוועדה.

שאלה, אם עברה תב"א שהיא בתוקף למה הבעיה הזאת לא מתעוררת יום אחר כך אם הקשיש - - -

לפי סעיף 3א לחוק כפי שתוקן בהסדר הקודם, שיעור ההיטל - - - ההשבחה ויש שלוש מדרגות – חלוקה לאזורים וכולי – הסעיף הזה לא קובע הבחנה, הוא בכלל לא נכתב כפטור או כהתייחסות למימוש בדרך כזו או אחרת.

אבל יהיה היטל השבחה על הקשיש.

יהיה היטל אבל כמו שהיה בהיתר. כל הבעיה מתעוררת אם יש פער בין היטל ההשבחה שיחול בהיתר לבין היטל ההשבחה שיחול במכר.

התמריץ השלילי לקשיש למכור קיים.

איפה שהקשיש, גם בהיתר, בתוכנית פינוי-בינוי הוא היה מחויב ב - - - ההשבחה, זה גם השיעור שהוא יהיה מחויב במכר וזה בסדר גמור. אין שום הבחנה

אם הוא היה מוכר זה היה מושת על היזם.

זה מקור הבעיה ולכן התיקון לא רלוונטי, פשוט זה עלה פה שוב ושוב ונשאלנו למה זה לא רלוונטי בתוכניות פינוי-בינוי. הבהרתי את זה עכשיו כי שם אין פער בין סוגי המימוש ולכן הבעיה לא קיימת. לגופו של עניין, הנוסח שגלעד הקריא והנוסח שהוועדה הציע מכוונים לאותה תוצאה, שלא יראו מימוש על ידי אותה המכירה לפי אותו סעיף בחוק מיסוי מקרקעין בהתקיים כל התנאים האמורים. בזה יש זהות בין הנוסחים והמהות היא אותה מהות. לעמדתנו, וזה מה שנובע מהוראות תמ"א38, שיראו את ה - - - שניתן גם מכוח תוכניות מאושרות שלא מומשו כאילו ניתן מכוח התמ"א. פסיקה שאני מניח שכולם מכירים של ועדות ערער ושל בית המשפט המחוזי. הן במסלול חיזוק והן במסלול הריסה. לעמדתנו, גם אם ישנן זכויות בנייה מאושרות שלא מומשו שעליה -- - או תוכנית לפי החלופה לתמ"א, בעצם, תוכנית חדשה ל פינוי-בינוי או תוכנית לפי החלופה לתמ"א בולעת את התוכנית התקפה וכך אנחנו מבינים את המצב המשפטי. לא אתייחס לזה כי זו שאלה מורכבת ולא באנו לכאן כדי לפתוח אותה, כך אמר גם היועץ המשפטי של הוועדה.

בכל מקרה, לגופו של עניין ובתמצית ממש, ההצעה של היועץ המשפטי של הוועדה היא שלא יראו כמימוש לעניין אותה ההשבחה ואז יש את הסיפה שביקשנו בדיון הקודם של כניסה בנעליו. מי שנמכרו לו הזכויות יראו אותו כאילו הוא רכש את הזכויות במועד בו רכש אותן הקשיש. נשאלנו, ובצדק, שהנוסח הזה הוא רחב מדי כי הוא נכנס בנעליו גם לגבי זכויות תב"ע אחרות שלא קשורות בכלל בתוכנית שהיא חלופה לפי סעיף 23 או תוכנית שהיא חלופה לתמ"א. יכול להיות, למרות מה שאמרתי לפני רגע, אם לא יהיה בסופו של דבר היתר, כשיש היתר מכוח תוכנית פינוי-בינוי או מכוח חלופה לתמ"א אז זה בולע, כי יראו את ההיתר כאילו ניתן לפי הוראה בתמ"א 13א ואותה הפסיקה שהזכרתי קודם. כשיש מכר נוסף אז אין הסעיף שהזכרתי בתמ"א 38 13א ואז עולה החשש שהכניסה בנעליים - - -. אם יישאר נוסח הוועדה, שהוא נוסח אפשרי, צריך רק להוסיף: "יראו אותו לעניין תוספת זו ולעניין השבחה, כאמור, - - -

הוספנו את זה.

לא, פעמיים. כתוב: " לא יראו כמימוש זכויות לעניין השבחה לפי אותן הפסקאות" – זה בחלק הראשון של הפסקה – " נמכרו זכויות, כאמור, יראו לעניין תוספת זו ולעניין השבחה".

ברור, זו הכוונה.

זה אומר שזה חוזר, זו ההבהרה בנוסח של הוועדה. שוב, הנוסח שגלעד הקריא אפשרי גם הוא, הוא לא מתייחס בכלל לכניסה בנעליים. המקרים הללו, לפי מה שהובן, הם מאוד נדירים. אנחנו משאירים את ההעדפה לגבי הנוסח העדיף לשיקול דעתה של הוועדה.

עוד נקודה, התנאים האמורים בחוק מיסוי מקרקעין הם תנאים מורכבים, לכן רצינו להוסיף עוד הוראה.

כדי שיהיו מורכבים יותר?

שהוועדה המקומית לא תצטרך לבדוק שוב את התקיימות התנאים אלא שהצגת שומת מיסוי מקרקעין תחשב כחזקה לעניין זה. שלא יהיה מצב שאדם כבר סיים עם מיסוי מקרקעין ועכשיו הוא צריך לעבור סאגה נוספת מול ועדה מקומית על מנת להוכיח את התקיימות התנאים.

לא כתנאי.

לא כתנאי.

אם הוא רוצה הוא יכול - - -

אם הוא רוצה הוא יכול - - -

השאלה - - - אישור שכזה.

לשם כך יש לפנות לקבלת תשובה ממיסוי מקרקעין.

הם פה.
(היו"ר ארז מלול, 13:40)

מה אתם אומרים?

אם לקשיש יש פטור.

אז הוא מקבל שומה של הפטור.

אבל זה הולך יש לטאבו, לא? איך זה עובד?

זה אישור של רשות המיסים שהעסקה פטורה.

אתה כותב לו באיזה סעיף היא פטורה?

לא.

אז זה לא יעזור לו, אתה מבין?

ניסינו להקל עליהם - - -

אתה אומר - - - שזו דירה יחידה - - -

יכול להיות שיש עוד פטורים, נכון.

יש אפשרות שתכתבו את הדבר הזה?

משהו שאי-אפשר לחשוב - - -

על דברים אחרים כן כותבים?

לא, לא - - -

אז למה שיכתבו.

אבל זה לא יעזור לו - - -

למה באמת לא מוסיפים: "הפטור לפי סעיף זה וזה"?

כי זה יוצא מהמחשב והרבה שומות לא נבדקות בכלל ועוברות כי לא מטפלים בהן.

אני מציע להשאיר את זה פתוח, אנחנו נדבר איתכם.

אבל אז הוא לא יכול לרשום את החזקה הזאת.

נכון, אני לא יכול לרשום את החזקה אבל אפשר להגיע להסכמה.

אבל כל עוד מגיעים מדובר באי-ודאות ואתה מסכל את המימוש של זכויות הקשיש. לוקח שמונה חודשים עד לעריכת השומה ולא עשית בסוף כלום. זה דבר שלא ייעשה. צריך לפשט את השומה.

מה אתה מציע?

מה שהציע עורך הדין ארביב, אישור הנפקת שומה.

אבל אין כזה אישור, הם לא נותנים כזה.

זה משהו שצריך לבדוק איך אפשר לעשות את זה, אנחנו לא יכולים להתחייב עכשיו שנוכל לעשות את זה.

אבל להשאיר את זה פתוח?

בכל מקרה זה יהיה אחרי שמונה חודשים, זה לא יקצר את זמני הטיפול.

לא קיצור, פשוט שלא יהיה כפל, שלא יעבור שוב פעם מול ועדה מקומית.

שמונה חודשים - - -

אפשר להנחות את הוועדות המקומיות שאם מקבלים אישור כזה אז הם יכולים להסתמך עליו.

לגבי מועד תחילה, צריך להצמיד - - -

תומר, אפשר לרשום את זה כתנאי, אם יתקבל אישור אז זה יהיה חזקה.

אז הם יגידו שאתה חייב להביא אישור.

(היו"ר יעקב אשר, 13:43)

אז שיובהר.

אני לא רוצה להכניס את זה כרגע, אם אתם לא יכולים להתחייב שזה מה - - -

לא יכולים להתחייב.

כי אז ועדות מקומיות יפרשו כך שאתה חייב להביא אישור.

בדיוק.

יש הבנה?

מבחינת מועד התחילה, צריך להצמיד את זה לאחד הסעיפים הקודמים של מיסוי מקרקעין.

אם הבנתי נכון ההטבות לקשיש ניתנות מיד, לא?

מה נסגר לגבי ההערה הקודמת?

כיוון שרשות המיסים לא יכולה להתחייב בשלב זה שהיא נותנת אישור לפי איזה סעיף ניתן הפטור, הצעתי שנחשוב על הסדרה מחוץ לחוק במובן הזה שאם היא תצליח לעשות את הדבר זה אפשר יהיה להנחות את הוועדות המקומיות שהן רשאיות להסתמך על האישור הזה.

מקובל עליכם?

לנו אין התנגדות.

אוקיי.

מה עם סוגיית נכנס בנעליו?

תומר, אפשר לכתוב שניתן אישור - - -

אמרתי לך שהפרשנות תהיה שחייבים להביא אישור.

אם לא תכתוב כלום בחוק אז גם אם יהיה אישור הם לא יסתמכו.

אז שיבדקו בעצמם.

ובצדק, מבחינתם. אם לא יהיה כתוב אז הם יבדקו בעצמם.

אבל פה אתה נכנס לבעיה אחרת.

למה שהם יבדקו בעצמם אם יהיה בידם אישור פורמלי מרשות המיסים?

לא אוהבים לתת פטור, כן?

אבל אם יש אישור מה הם יגידו, שהמדינה טעתה?

אני מסכם, יש לכם עד 15:00, לשבת עכשיו עם רעות כי תומר יהיה עסוק פה בישיבה נוספת. אני מבקש לסגור את כל הדברים שנסגרו, להביא נוסחים מוגמרים ואנחנו נקריא אותם היום. נודיע על ישיבה.

מבחינת הנושא של הקשיש, מדובר באוכלוסייה שרוצה ודאות ב-100%. מדובר באנשים שהם בסוף חייהם, הם חוששים מהעסקה ולכן חייבת לצאת ודאות. לא להגיד לקשיש שלא יודעים אם הוועדה המקומית תקבל את האישור.

אה, אתה מדבר על ההערה שלהם?

כן. אני חושב שמהוועדה צריכה לצאת החלטה שהפטור הוא פטור. איך כותבים את זה לא משנה. אם רשות המיסים אומרת שהיא לא יודעת איך להנפיק, אותו אדם מבוגר יבוא עם עורך דין והוא יגיד לא שזה לא מנוסח נכון.

לתשומת לבכם, יש הגיון בעניין הזה, יותר מהגיון אפילו. מי שיודע, שתדעו כולכם, קשיש מפחד מהדברים האלה. אם זה עניין טכני ואתם יודעים למצוא את ההגדרות אז יש לכם שעה וחצי לגמור עניין. אני מבקש לעשות את זה עכשיו. רעות, אם מישהו ממשרדי הממשלה לא מגיע עכשיו לשבת על הנוסח, את כותבת מה שאת רוצה בלי לשאול אותו.


הישיבה ננעלה בשעה 13:47.