פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים וחמש

הכנסת



64
ועדת הפנים והגנת הסביבה
07/05/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 52
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום ראשון, ט"ז באייר התשפ"ג (07 במאי 2023), שעה 10:30

פרק כ"ב (תכנון ובנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023
הכנה לקריאה שניה ושלישית.

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
יוראי להב הרצנו
ארז מלול

יגאל גוטשל - רפרנט רמ"י באגף תקציבים, משרד האוצר

אפרת נחלון - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

מתן יגל - רכז רמ"י באגף תקציבים, משרד האוצר

תום חביב - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

שירה ברנד - סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים

גלעד אלון - יועץ ליו"ר מטה התכנון, משרד הפנים

נתן אלנתן - יו"ר מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים

בני ארביב - עו"ד, הלשכה המשפטית, מינהל התכנון, משרד הפנים

שרית בן הרוש - עו"ד, הלשכה המשפטית, מינהל התכנון, משרד הפנים

הלל קירשנבאום - ראש מטה מנכ"ל, מינהל התכנון

תום פישר - עו"ד, רפרנט התחדשות עירונית ותכנון ובנייה, אשכול נדל"ן, משרד המשפטים

רוסלאן עותמאן - משרד המשפטים

אילן טייכמן - משרד הבינוי והשיכון

מילכה כרמל - ראש אגף תכנון וקרקעות, מרכז השלטון האזורי

אמיר קדרי - מרכז השלטון האזורי

שלום זינגר - עו"ד, יועץ לתכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי

חיים פייגלין - סגן נשיא, ויו"ר אגף יזמות ובניה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

דנה פריד אשתאל - עו"ד, יועצת להתאחדות הקבלנים בוני הארץ

יפעת טושי - עו"ד, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

רותם ידלין - ראשת מועצה אזורית גזר

רונית ליברסאט - אגף תכנון, רמ"י

דוד נסר סונינו - הפורום להתחדשות עירונית

גידי מור - מנהל פרויקטים בבניה, הפורום להתחדשות עירונית

תומר רוזנר
רעות בינג

לאה קריכלי

רינת בן מוחה, חבר תרגומים.

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות
פרק כ"ב (תכנון ובנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612

בוקר טוב לכולם על סדר היום פרק כ"ב (תכנון ובנייה) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612. הכנה לקריאה שניה ושלישית.

אני אתן רק בתחילת הדיון לשתי דקות לראש מועצה אזורית גזר שבדרכה, מה שנקרא, לוועדת הכספים לדון בנושאים החשובים באמת, ארנונה וכו'. היא רצתה לומר משהו בעניין של הנוסח, ואנחנו מתחילים מיד להיכנס לדיון על הנוסח שאני מקווה שנמצא אצל כולכם. כן בבקשה.

תודה אדוני יושב הראש, אני לא רק ראשת המועצה האזורית גזר, אני גם יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ואני רואה שוב ושוב שבדיונים בוועדה הזאת מכילים, איפה ואיפה בין ועדות מקומיות עירוניות ועדות מקומיות אזורית. במקרה הזה, שינוי שחל משבוע שעבר.

תראי, כשיש ילדים שונים, צריך להכיל כל דבר
.

אני מסכימה אדוני, אבל צריך להזכיר שבסופו של יום החלתם שם שינוי ייעוד למגורים רק על רשויות עירוניות, כשלמעלה, בקומה השלישית, כמו שאדוני ודאי יודע, הממשלה זועמת על השלטון המקומי בטיעון שהוא לא בונה מספיק למגורים. והנה, פה אפשרתם, נתתם מנגנון שמאפשר לנו לבנות למגורים, אבל החלתם אותו רק על רשויות עירוניות. ואני כאן כיו"ר הוועדה לתכנון ובניה מקומית לשאול מדוע?

יש פה בעיה מקומית, אנחנו צריכים להיות חלק מהפתרון, אני אזכיר שאנחנו כפופים לתמ"א - - - עכשיו אני מבינה למה, אני מכירה את הטיעון של מנהל תכנון, שהכפר צריך להישאר כפר, אין מי יותר ממני שנלחמת על כך שהכפר יישאר כפר, אני וחבריי. ויחד עם זאת, אני אזכיר, אנחנו כפופים לתמ"א 35, אנחנו כפופים ללוח 2 שבימים אלו משתנה לתיקון 5, שבו הממשלה אומרת לנו בואו תבנו קצת יותר, אנחנו כפופים, אתם מכפיפים את זה בחוק, לתוכנית מתאר כוללנית שמאושרת במחוז, ולפעמים עולה גם לוועדות התכנון הארציות.

זאת אומרת, אין לנו פה יכולת להתפרס, אין לנו פה יכולת להשתגע. אין לנו שום כוונה לבנות בצורה שתפר את הכפר. אנחנו כפופים לנהלים ממילא. אבל אם עכשיו יש קיבוץ שרוצה לשנות את מבני המשק שלו, לקחת ארנונה לעסקים ולהפוך אותה לארנונה למגורים בדיוק כמו שאתם מבקשים מאיתנו בקומה שלישית לעשות. אז למה למנוע את זה? על אחת כמה וכמה כשיש את הגבלה את האי אפשר לפרוץ קו כחול, אז אם אי אפשר לפרוץ קו כחול ממילא, ואני עומדת במגבלות לוח 2 שבקרוב יהפכו להיות תיקון 5 לתמ"א 35, ועומדת בתוכנית המתאר הכוללנית שלי, מדוע שלא יתאפשר גם לוועדה מקומית לתכנון ובניה במועצה אזורית להחיל את אותו תנאי? אנחנו פה בשבילך לעזור את מה שאתם רוצים. המגבלות קיימות גם כך. אנא אל תמשיכו להפריד בין ועדות תכנון עירוניות לוועדות תכנון של מועצות אזוריות.

הנושא הובהר. יש בזה הגיון, דיברנו גם בישיבות. אני קודם כל רוצה את התשובה של מנהל התכנון, אחר כך היועץ המשפטי.

אני אשמח לשמוע.

בוקר טוב, אנחנו מדברים למעשה על תב"עות נקודתיות שמקדמים בתוך הערים לשינויים כאלה ואחרים. בראייה במועצות האזוריות ביישובים הכפריים ההסתכלות צריכה להיות הסתכלות כוללת, ולא שיבוא פתאום איזה אחד ויחליט פתאום שהוא מגדיל לו וכו'. וכאשר מדובר על ראייה כוללת, הרי שיישוב מסוים שירצה לגדול אז זה צריך להיות בתוכנית כוללת של כל הישוב וזה צריך להגיע לוועדה המחוזית לבחינה.

ברור.

ולא שבצורה נקודתית יבוא ופתאום מישהו יחליט להגדיל ולהכפיל את שטח הבניה באזור שלו.

שוב.

שניה גברתי אני לא פותח דיון על זה. הוא לא סיים.

זו הסיבה שבעיקרון אין שום סיבה להחיל על הוועדות המרחביות ועל האזור הכפרי, כי זה משהו אחר לגמרי. ושם צריכה להיות הסתכלות באמת. עכשיו מדברים על לוח 2 וכל הדברים האלה. ואז למעשה, ברגע שיוחלט לשנות ולהגדיל, יגישו תוכנית מסודרת על כל היישוב, על כל הקיבוץ או על כל המושב, ושיחליטו בכמה להגדיל אותה, וזו צריכה להיות הסתכלות כוללת ולא נקודתית.

אנחנו לא מסתכלים על הגדלה אדוני.

כן, תגובה אחרונה ואנחנו ממשיכים.

זה בדיוק חוסר ההבנה שאינו מחובר, סליחה, בסוף, ביום-יום, לשטח, בסדר? אנחנו לא מגדילים פה בכמויות, אנחנו ממילא כפופים ללוח 2.

גברתי רגע דקה, אני מכבד אותך וגם נתתי לך את רשות הדיבור לבקשתך, למרות שיכלתי להיכנס ישר לנוסח.

ותודה.

אני מסביר שוב, אנחנו הסתכלנו בארגז הכלים על הדברים הבעייתיים. הסעיף הזה שאת מדברת עליו הוא סעיף שמדבר על תיקונים שיכולים לקרות רק במקומות שבהם יש כבר אחוזי בניה, וצריך תיקונים שמה שנקרא, תחת ההגדרה של תב"עות נקודתיות מאוד מאוד. לא מדובר כאן לא על תוכנית לשכונה ולא למתחם ולא דברים כאלה.

נכון.

וכל הרעיון כאן הוא בעצם, כי לפעמים בתך עיר, בתוך מקום צפוף יש לפעמים איזה בניין שהזכויות שלו לא נוצלו, והוא מהווה כרגע פצע אורבני במקום הזה ואפשר לסגור אותו. פה נתנו לרשות המקומית יותר say. ומה שאת אומרת זה תכנון ממבט הרבה יותר רחב, וזה לא שמנהל התכנון אמר לי את זה, יש דברים שאני יודע גם לבד מתפקידי גם הקודמים.

עכשיו, יש סלים שאולי באמת צריך לחשוב שהם יותר תמריציים אצלכם מאשר במקומות אחרים. יכול להיות, לא הגענו לגמרי לדבר הזה, ולכן ההבחנה היא ברורה, שמענו את הדברים שלך, ובמהלך הדרך אנחנו. אבל זה הכיוון, אני חושב בתמימות דעים, של הוועדה בעניין הזה. אוקיי תודה רבה. שיהיה לך בהצלחה בוועדת כספים.

אנחנו בסך הכל רוצים לתת לכם עוד כלים, ואחר כך נעלה לוועדת כספים.

שמענו, אנחנו אנשים אינטליגנטים, אנחנו מבינים.

אין ספק, גם מנהל תכנון, הכל בסדר. רק בסוף גם אנחנו יש לנו, כראשי הוועדות לתכנון ובניה את האחריות.

טוב. את צריכה להיאבק על הדברים שלך זה נכון, בעניין הזה, לדעתי, המאבק פה הוא לא נכון. יכול להיות שצריך תיקונים אחרים. אני פתוח לדברים האלה, גם אחרי חוק ההסדרים יש פה חיים.

ואנחנו נמשיך להעמיס על ועדות התכנון המחוזיות, שזה בין השאר, מה שאתם רוצים למנוע בדיון הזה. אנחנו מגיעים אליהם וסותמים להם את ה-capacity.

תודה רבה.

גברתי אני מאוד אשמח לשבת איתך ולראות, למצוא פתרונות שמתאימים למועצות האזוריות ולמרחב הכפרי. ונשב על זה, אבל זה לא חלק מהפתרון הזה.

תודה רבה לכולם. כן, תומר בבקשה, היועץ המשפטי.

בוקר טוב אדוני יושב הראש, חברי הוועדה, המוזמנים. אנחנו פרסמנו אמש נוסח שענייניו תיקונים בעקבות דיוני הוועדה, והבקשות של יושב ראש הוועדה לתיקונים. אנחנו נציג כרגע, אנחנו לא נקריא את כל הנוסח כרגע מחדש, אנחנו נעבור רק על אותם דברים שתיקנו.

יש לך? אתה מעדיף מודפס?

לא, זה בסדר גמור אני רק אנסה למצוא את זה.

אנחנו נתחיל, אנחנו לא נעבור רגע על התיקון הראשון, כי יש עוד שיח בנושא של התיקון הראשון של הסמכת הוועדות, אז אנחנו נדלג עליו כרגע, נחזור אליו בהמשך. נעבור לתיקון בפסקה 3, עמוד 1, פסקה 3.

אפשר להגיד את מספר העמוד?

התיקון מסביר את מה שדיברנו, ולהקריא.

אני רק אגיד, פה זה לא שינוי, אלא בעקבות שיח שהתקיים, חשבנו להוסיף איזשהו תיקון לנושא של הגשת תוכנית על חובת יידוע של בעלי הקרקע, אבל לאחר מחשבה נוספת החלטנו שלא להציע את התיקון הזה. ולכן הנוסח הוא כפי שהיה כבר בפעם הקודמת אז אין בעצם שינוי.

עוד לא הקריאו

הוא כבר הוקרא

לא, מישהו הרים יד אבל עוד לא הקראנו את התיקון.

לא, אין הקראה של התיקון כי אנחנו לא משנים שום דבר.

בעצם מה שמופיע בצהוב בסעיף קטן (ב) נמחק, אנחנו לא צריכים אותו.

הבנתי.

התיקון נמחק לכן אנחנו לא מקריאים.

תום פישר משרד המשפטים, רק התבקשתי לומר לפרוטוקול שאנחנו עדיין סבורים שיש קושי עם הפחתת הרוב באופן גורף, ואנחנו חושבים שיש יתרון בהצעה הממשלתית.

כן אבל אני הצעתי ליידע.

נכון, אנחנו חושבים שהיידוע גורם לנטל בירוקרטי על שלב הגשת התוכנית.

אוקיי, חבר'ה תרצו תוכלו לא תרצו לא תוכלו. כן בבקשה?

דוד נסר סונינו, מהפורום להתחדשות עירונית.

לעניין?

אני מדבר לגבי שליחת ההודעה. זאת אומרת אין פה פירוט אם זה מסירה אישית.

ירדנו, ברגע שירדה ההודעה ירדה גם השליחה. הלאה.

זה יורד.

אנחנו עוברים לסיכון השני, סמכויות הוועדות המקומיות. עמוד 2 פסקה 4.

אבל השינויים הם בעמוד שלוש.

זה מתחיל בעמוד 2 אבל השינויים הם בעמוד 3. בסדר כולם?

בסדר אז אני אעבור על הדברים.

תעברי על התיקונים.

אוקיי, אז קודם כל, כפי שדובר כאן מקודם, הוספנו הגבלה על שינוי ייעוד רק לרשויות עירוניות, זאת אומרת לא במרחב הכפרי.

שינוי ייעוד מתעסוקה ומסחר.

מתעסוקה ומסחר למגורים יתאפשר רק בתחום רשות עירונית. הורדנו את האפשרות לשנות ייעוד ממלונאות למגורים.

אתה זוכר שהיו פה מהמלונאות וביקשו להוריד? ירד? הלאה.

השינוי הבא ב 13(א) הוא רק עניין של נוסח, 13 ב', כאן הייתה הערה בדיון הקודם שלא ברור האם חמש השנים שצריכות לחלוף הן מיום תחילתה של התוכנית של המחוזית או התוכנית לפי 13 א'? אז הדגשנו והבהרנו שחמש השנים נספרות מיום תחילתה של התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית.

השינוי הבא הוא בעמוד 4 פסקת משנה א'. כאן אנחנו מדברים על מסלול של הריסה ובניה, שבו בדיונים הקודמים דיברנו על האפשרות להגדיל בשיעור של עד 100% מהשטח של הבניין הקיים. ועכשיו נוספה עוד חלופה, של אפשרות להוסיף, להגדיל בעצם את הבניה, בתוספת של 100% מהזכויות המאושרות בתוכנית, ככה שבעצם קיימות שתי חלופות.

או או.

או תוספת של 100% מהשטח של הבניין הקיים. או תוספת של 100% מהזכויות המאושרות.

מה זה? מה שבנוי?

מה שבנוי בפועל ואותו הורסים.

לא בהיתר?

לא שהוא בהיתר, יכול להיות שהתוספת נובעת מהקלה כמותית או מהקלות אחרות, אפשר להסביר.

אבל זה בהיתר?

כדין, כדין.

ברור.

אז למה?

אני אסביר. אם נציג מנהל התכנון רוצה להסביר, אתם רוצם שאני אסביר? אתם רוצים שהוא יסביר?

מה זה?

זה היה שלכם, תיקון שלכם.

יש לא מעט מצבים שבהם שטחי הבניה הקיימים, כמובן כדין, הם יותר מאשר שטחי הבניה שאישרה הוועדה המחוזית. יש לזה מספר סיבות. יכול להיות שאישרו הקלה כמותית, יכול להיות שהיו תוספת ממ"דים, יכול להיות שהייתה תוכנית בסמכות ועדה מקומית. הסעיף מפנה לזכויות שאישרה, הוועדה המחוזית. יכול להיות שהיו הפקעות של חלק מהמגרש, ולכן המצב המאושר, שטחי הבניה - - -

זהו, פה שכנעת אותי בהפקעות. זכרתי שאיפשהו, למה השארת את זה לסוף?

לפי נתונים שיש לנו כחמצית מהמקרים, אפילו יותר לפי מה שבדקנו מתמ"א 38, היקף שטחי הבניה הבנויים יותר מאשר - - -

ולכן השארנו את האופציה.

כן, מה שתיארת עכשיו מתאר בניה גדולה יותר מ-100% משטח הבניה. אז למה לא ניסוחית להשאיר רק את האופציה הזאת?

לא, אני רק אומר, אפשרנו כרגע שתי חלופות לפי הגדול מבין השניים. או תוספת של 100% מהמאושר, כי לעיתים יש מצבים, בהחלט יש מצבים שלא מומשו כל שטחי הבניה, ולכן המצב המאושר הוא יותר.

או או צריך להגיד את זה.

לא אמרנו לפני הגודל, אמרנו או או. מן הסתם זה יהיה.

הלאה, בסדר?

באותו עניין הבהרנו שבכל מקרה גם אם מגדילים לפי חלופה אחת או חלופה שניה, לא ניתן יהיה להגדיל יותר מהשטח שנקבע כשטח מירבי, שעוד מעט נגיע להגדרה של מהו אותו שטח מירבי.

שטח במטרים.

כן, שטח במטרים לפי גודל רשות, עוד מעט נגיע. בפסקה 2 שמתייחסת לתוספת בניה, גם כאן יש הגבלה של אותו שטח מירבי, שנגיע אליו. ובמסלול האחרון פסקה 3 בעמוד 4 למטה ואני עוברת לעמוד 5, גם כאן יש הגבלה של שטח מירבי, שהוא שטח במטרים.

סעיף קטן ב', כאן יש את ההגדרה של שטח מרבי, שההגדרה אומרת כך, אם מדובר ברשות מקומית שמספר התושבים שלה אינו עולה על 50,000, פחות מ-50,000 אז השטח המירבי שאפשר להגדיל זה 1,000 מטר. ואם מדובר ברשות מקומית שמספר התושבים שלה הוא בין 50,000-100,000 השטח המקסימלי הוא 2,000 מטר, אבל תוכנית שהייעוד שלה שונה, היא מוגבלת ל-1,200 מטר.

בכל מקרה?

כן. עוד מעט אני אקריא את זה, כי זו הגדרה חדשה שהוספנו. והחלופה השלישית זה אם מדובר על רשות מקומית גדולה, מעל 100,000 אז השטח המקסימלי הוא 3,500 מטרים ואם מדובר על תוכנית שיש בה שינוי ייעוד, ההגבלה היא ל-1,200 מטר.

לשינוי הייעוד.

לשינוי הייעוד. כמובן שאפשר לערער.

זו הערה חשובה.

יכול להיות שנצטרך לדייק כאן את הנוסח, אבל זו הכוונה.

לא, תסביר רגע.

מתוכם עד 1,200 שינוי יעוד.

אנחנו רצינו להגביל את השינוי ייעוד בשביל שלא יעשו שינוי במקום, משהו שאינו מתאים למקום וכו', אז אנחנו בעצם על לפי הגדרה ראשונית שהוגש הזה, אבל ההגבלה היא יכולה להתחלק, זאת אומרת עד 1,200 זה יכול להיות בשינוי ייעוד החדש, והשאר כבניה למגורים הקיימים.

אבל מה קורה אם אין - - -

אז זה שינוי יעוד, זה 1,200 בכל מקרה.

השאלה היא בסיטואציה שבה יש לך מגרש שחלקו לתעסוקה וחלקו הוא למגורים?

אז שם אפשר בדיוק לעשות את זה.

אז רק למקרה הזה אני יכול 1,200 מטר מתוכו לשנות אותו, והשאר יהיה תוספת .

תוספת למגורים, נכון או שאתה יכול לעשות את זה לשני מגרשים. אם יש לך מגרש לתעסוקה ולידו מגרש למגורים, אתה יכול לקחת מהמגרש - - -

באותו מגרש כאילו?

לא, לאחד את המגרשים, אתה עושה תוכנית על שני המגרשים.

אוקיי אם יש לכם הערה פה, משהו\ אז אפשר. אז עכשיו אולי תקריאי? רגע תוכנית להתחדשות עירוני.

תוכנית להתחדשות עירונית, כאן יש הגדרה למה היא אותה תוכנית להתחדשות עירונית. טוב, אני אקריא רק את החלקים המסומנים. אני מתחילה בעמוד 4 למעלה.

חוק התכנון והבניה

תיקון חוק התכנון והבנייה
89.
(4)
(א)
(1)
(13ב)
(א)
(1)
(א) הגדלה מעל פני הקרקע – בשיעור שלא יעלה על 100% משטח הבנייה כולל הקיים של המבנה מעל פני הקרקע או 100% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש לפני התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, ובלבד שההגדלה לפי פסקת משנה זו לא תעלה על השטח המירבי.



פסקה 2 גם כאן התייחסנו לשיעור שלא יעלה השטח המירבי לפי הקטן, וגם בעמוד 5 למעלה בפסקת משנה א' הבהרנו שבשיעור שלא יעלה על השטח המירבי לפי הקטן.

או בשיעור.

או בשיעור שלא יעלה.







(ב)

בפסקה זו -








(1)
"שטח מירבי" –

(1) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 50,000 – 1,000 מ"ר.
(2) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 50,000 אך אינו עולה על 100,000 – 2,000 מ"ר ולעניין תוכנית הכוללת ששונה ייעודו לפי פסקה (13א) – 1,200 מ"ר.

מתוך?

כאן אנחנו נחדד מתוך השטח.

מתוך השטח האמור. אולי נשנה את הניסוח כדי להבהיר את זה, אבל העיקרון הוא בעצם שהתקרות הן 2,000 ו-3,500 בהתאמה. אם יש בתוך התוכנית שינוי ייעוד, בכל מקרה שינוי הייעוד לא יכול לעלות על 1,200.

מוגבל.

מוגבל ל-1,200, כך שבעצם אפשר לעשות, למשל בתוכנית בוועדה בינונית, שינוי ייעוד של 1,200 ועוד 800 בהוספת שטחים שכבר קיימים למגורים.

רגע את צריכה להקריא גם את ההמשך.

(3) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 100,000 – 3,500 מ"ר ולעניין תכנית הכוללת שטח ששונה ייעודו לפי פסקה (13א) – 1,200 מ"ר;



גם כאן נוסיף מתוך השטח האמור.








(2)
"תוכנית להתחדשות עירונית" – תוכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים.

יש כבר הגדרה של תכנית פינוי בינוי, השאלה למה לא להיצמד אליה, או שאם יש הפרש ביניהם?

יש הפרש ביניהם. שם מדובר על מינימום 70 יחידות דיור ופשוט אנחנו רוצים את החלקים הרלוונטיים מתוך ההגדרה הזו.

הוצאנו את החלקים.

שאינם רלוונטיים.

השינוי הבא הוא בסעיף קטן ג', זה הסעיף של ה"כפל מבצעים" וכאן הורדנו את פסקה 16 כי בהמשך נקריא את ההתאמות שעשינו בפסקה 16, ופסקה 16 החדשה אחרי כל התיקונים היא לא תתייחס להגדלת שטח למגורים, אז בכל מקרה היא לא רלוונטית. אני ממשיכה, בעמוד 7 יש כאן רק שינוי נוסח, דיברנו עליו בפעם הקודמת.

את לא רוצה להקריא אותו?

לא, לא צריך.

לא צריך, זו רק הבהרה שזו לא תוכניית שאישרה הוועדה המחוזית אלא תוכנית לפי - - - זו.

במבנה קיים אמרנו שאי אפשר כמו בתמ"א. במבנה חדש אפשר.

אה במבנה קיים גם בתמ"א אי אפשר.

למה במבנה קיים לא?

מה זה מה זה קשור? אותו הגיון. אתה רוצה להוסיף מבנה קיים, לא מוסיפים עכשיו במבנה קיים בצורה כזו.

גן ילדים כן? מעון כן?

כן, זו ההחלטה שהייתה.

עמוד 8 למעלה הוספנו גם ביחס לתוכנית שמשנה ייעוד את הצורך בחוות דעת של תכנון מתחמי. פסקה 13 ו' בעצם הבהרנו שהנושא של הסדרת בניה שלא כדין במגבלות ובסייגים הוא רלוונטי רק למסלול של תוספת למבנה קיים. כי בעצם במסלולים האחרים, ממילא נהרסת הבניה שנבנתה שלא כדין. או נהרסת או שלא קיימת במגרש ריק.

13 ז' בעמוד 8 למטה. אמרנו כבר בדיון הקודם הוספנו סעיף שמתייחס לזה שהתנאי להפעלת הסמכויות החדשות הוא הפקדת תוכנית כוללת להתחדשות עירונית, או תוכנית כוללנית בתוך חמש שנים. עלתה כאן בקשה לאפשר לשר הפנים להאריך את המועד להפקדת אותה תוכנית או תוכנית כוללנית בשלוש שנים נוספות. הוספנו את זה.

צריך להקריא את זה.

כן, אני מקריאה.

תיקון חוק התכנון והבנייה
89.
(4)
(א)
(1)
(13ז)


שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התוכנית הכוללת או התוכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים";";

זו החלטה פר ועדה?

כן כן.

של הוועדה המקומית אני מוסיפה כאן.

אפשר להבהיר את זה יותר אם אתה רוצה.

תבהיר את זה יותר.

להדגיש שמדובר שזה פר ועדה ולא באופן גורף לכולם.

בעניין ועדה מקומית מסוימת, בסדר נוסיף. לעניין ועדה מקומית מסוימת. הערה טובה, אם זה יכול להשתמע באמת. זה יכול להשתמע אכן ולכן נבהיר.

נכון.

אז אנחנו מוסיפים פה לעניין ועדה מקומית מסוימת.

עניין ועדה מקומית. וגם אנחנו מוסיפים את אתר האינטרנט של הוועדה המקומית.

מבחינה טכנית צריך גם בעיתון אני חושב?

לא לא צריך, ממש לא. היה צריך כבר לבטל את הדבר הזה.

הלאה.

הנה עוד.

בבקשה.

13 ו' אני חוזרת רגע אחורה. מה שהתייחסתי להוספה למבנה קיים זו הפסקה שהוספתי, 13ב א' 2.

שזה אומר?

כבר עברתי על זה.

תסבירי לו.

זה תוספת למבנה קיים., שההסדרה שלו - - -

בישיבה הקודמת הוא לא היה בגלל היושב ראש. אנחנו חייבים לתקן את זה.

עמוד 8 למטה אני אקריא. זה השינוי שנעשה בפסקה 16 שדיברנו עליו.

תיקון חוק התכנון והבנייה
89.
(4)
(א)
(2)



בפסקה (16) –

(1) בפסקת משנה (א) –

(1) בפסקת משנה (1), המלים "למגורים בבנייה רוויה ובמגרש המיועד לפי תכנית כאמור" – יימחקו, והסיפה החל במלים "בפסקה זו" – תימחק;

(2) פסקת משנה (2) – תימחק;









(2) בפסקת משנה (ב) –

(1) המלים "או ניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור בסעיף 151(ב2)" – יימחקו;

(2) במקום "יופחתו יבוא "יופחת";

(3) במקום "שטחי התוספות שאפשרו את ההקלות" יבוא "שטח התוספת שאפשרה את ההקלות.

אני רק אבהיר מה המשמעות של הדבר הזה. זאת אומרת פסקה 16 שמאפשרת לוועדה מקומית להוסיף שטח של 20% או 500 מטר לפי הקטן, יחול רק במקרים שמנויים שם שאינם מגורים. זאת אומרת האפשרות למגורים, כיוון שאנחנו נותנים פה בתיקון החדש תוספת נדיבה למגורים, אז אין צורך בסמכות הקיימת שהיא מצומצמת מאוד.

אין כפל מבצעים.

כן, עכשיו 2 ד'.

אנחנו בפסקה 3 תיקון לפסקה 18.

אוקיי אני אסביר את זה, זו בקשת יושב ראש הוועדה לפני שנקריא אני רוצה להסביר, בקשת היושב ראש הייתה בעצם לאפשר, זה משהו שלא מופיע בהצעה הממשלתית אז תשימו לב לזה. כרגע לפי המצב החוקי הקיים ועדה מקומית רגילה יכולה להגדיל שטח מטרי של מגרשים שמיועדים לצרכי ציבור מסוימים שמפורטים בפסקה 3, שאלו הצרכים הנפוצים של חינוך, רווחה, מרפאות, גנים, בדברים האלה, אם תרצו נקריא לכם בדיוק לאילו צרכי ציבור מדובר.

היא יכולה להגדיל את שטח המגרש אבל בתנאי שהיא מקטינה שטח אחר לצרכי ציבור, זאת אומרת היא לא יכולה להגדיל את סך השטחים לצרכי ציבור בתחומה. אתה יכול להוסיף מטרים, בתנאי שתוריד במגרש אחר.

תומר אחרי זה אני אבהיר יותר כשתסיים.

אתה יכול עכשיו.

תבהיר עכשיו. אני אגיד לך בגדול, המטרה שלי מבחינתי זה שגם אפשרות בצרכי ציבור לעשות את זה. מפה והלאה תתקשקשו.

כן, אין ספק. אני אסביר את המצב החוקי היום ומה מבוקש כרגע. כפי שאמר היועץ המשפטי של הוועדה ,פסקה 3 מאפשרת הגדלת שטחים לצרכי ציבור והפרשנות מקדמת דנא של משרד הפנים, שהכוונה לשטח קרקעי ולא לזכויות בנייה. הדברים עולים במפורש מהוראות החוק. הן מפסקה 18, הן מפסקאות 5 ו-6 שבסעיף קטן א' 1, ולכן הוועדה המקומית רגילה יכולה להגדיל שטח קרקעי לצרכי ציבור, אבל שטחי הבניה הם בהתאם. אם זה באחוזים, אז באמת שטחי הבנייה יגדלו בהתאם, אם זה במטרים ניתנה איזשהו פרשנות של משרד המשפטים שזה גם גדל באופן יחסי, פרשנות חדשה. אבל בכל מקרה שטחי הבניה הם מוגבלים להיקף שטח המגרש באופן יחסי. זאת אומרת היה דונם, הוועדה המקומית הגדילה לשני דונם, אז שטחי הבניה אם זה באחוזים זה גדל, וגם אם זה במטרים יש פרשנות של משרד המשפטים שאפשר להגדיל באופן יחסי, אבל אי אפשר להגדיל יותר, וזה בשונה מוועדה מקומית עצמאית שיש לה סמכות נפרדת להוסיף שטחי בניה במגרשים חומים, לפי סעיף קטן א' 1, 6 ללא הגבלה.

מה שכרגע מבוקש, מה שמבקש יושב ראש הוועדה זה בעניין הזה להשוות ועדה מקומית רגילה לוועדה עצמאית, כך שהסמכות להוסיף שטחי בניה תחול על כלל צרכי הציבור כפי שנימנו ונקבעו בפסקה 3, לרבות צווים ככל ששר הפנים מוסמך להוסיף לפי הפסקה האמורה, ולאו דווקא מתקני תשתית, קרי במגרשים חומים תהיה סמכות לוועדה המקומית להוסיף שטחי בניה.

מה שחשוב להבהיר בעניין הזה שהסמכות להוסיף שטחי בניה היא אך ורק בהתאם לשימושים שקבעה הוועדה המחוזית. זאת אומרת, אין סמכות לוועדה מקומית, לא לשנות מייעוד ציבורי אחד לשני, ולא להוסיף צרכי ציבור חדשים . זאת אומרת מדובר במגרש as is כפי שאישרה הוועדה המחוזית, שאותו מגדילים או לא מגדילים אבל אין אפשרות - - -

אבל לשר יש סמכות להרחיב.

אז שר יכול להרחיב.

אבל הוא כבר הרחיב, הוא לא לקח בחשבון שזה - - -

יש דברים שהם בצו, יש כבר צו. יש צו שהרחיב את צרכי הציבור לעוד כמה נושאים אשר אותם אנחנו רוצים לכלול אותם או לא.

דיברנו על כל צרכי הציבור.

בצו יש דברים שכירים.

כמו למשל?

דיור בהישג יד להשכרה.

לא, זה רק בוועדה מקומית עצמאית הסיפור של דיור.

אבל החלת את אותו סעיף.

לא, לא, הצו שמדובר בו כרגע הרחיב סוגים של דיור בהישג יד, מעונות סטודנטים ודיור מוגן רק בוועדה מקומית עצמאית. זה לא יחול על הפסקה שאנחנו מדברים עליה.

בדיוק זה לא חל.

הצו מלכתחילה לא צו.

הוא לא חל מלכתחילה בדיוק, וזה מה שאני יודע גם.

אוקיי רק חשוב להבהיר, זו סמכות להוסיף שטחי בניה, זה לא סמכות להוסיף שימושים נוספים לצרכי ציבור.

בדיוק.

ולא לשנות את השימוש.

ולא לשנות את התמהיל ולא כלום. זה פשוט להוסיף זכויות בניה לפי הייעודים והשימושים הקיימים שאותרו במגרש.

רק לשטחים הקיימים. בדיוק. אני אומר הסמכות הזו קיימת היום לגבי מתקני תשתית מקומיים ואנחנו מרחביים אותה לכל צרכי הציבור המנויים בפסקה 3. אז רק נקריא.

רגע אני רוצה להבין. אם לדוגמה כתוב בתב"ע שהמגרש החום הזה השימושים שלו זה לפי סעיף 188 לחוק?

זה לא, השימושים שוב פעם, שאפשר לטפל בהם זה רק השימושים המנויים בפסקה 3.

שפסקה 3 מה זה?

היא מונה, בדיוק מהסיבות שאתה חושב עליהם.

פסקה 3 היא יחסית מצומצמת יותר לעומת 188, בגלל שזה צרכי ציבור מקומיים.

הלאה.

אז אנחנו נקריא את השינוי.

(3)



בפסקה (18) במקום "מתקני תשתית מקומיים" יבוא "צרכי ציבור" ובמקום "מתקני התשתית" יבוא "צרכי הציבור";

הלאה.

התיקון הבא בפסקה 4 הוא תיקון של נוסח שמותר להקים, זה בעקבות שאלה שנשאלה. עמוד 10 למעלה.

תקראי את כל הפסקה.

אוקיי אני אקריא.





(4)



(25) חלוקת מגרש המיועד לאזור מגורים בנחלה, עד שלושה מגרשים, ושינוי ייעוד של עד שניים מהם למגורים, ובלבד שהתקיימו שני אלה:









(1) שטח כל מגרש שייעודו שונה למגורים לא יעלה על 500 מ"ר או על שליש משטח המגרש כפי שהיה טרם החלוקה לפי הנמוך מביניהם;









(2) סך יחידות הדיור בכל מגרשים לאחר החלוקה לא יעלה על מספר יחידות הדיור שמותר להקים במגרש כפי שהיה טרם החלוקה;

כלומר אנחנו לא מתייחסים למצב הקיים, אלא למצב התכנוני הקיים.

אני מבקש להעיר כאן הערה, אמיר קדרי מרכז השלטון האזורי. תודה קודם כל על התיקונים האלה, זה מאוד יעזור. אני מבין שיש גם מקומות שיש בהם, מה שנקרא, מגרש בייעוד משקי חקלאי, שהוא לאו דווקא מוגדר כנחלה. אם תוכלו לבדוק את זה ולהכליל גם את זה בפנים?

עכשיו כבר לא נוכל לבדוק שום דבר. מה לעשות.

חבל, זה אותו תיקון בדיוק.

חבל אבל יכולתם להעיר את זה בזמן שהיה המקום הנכון, עכשיו זה כבר מאוחר מידי.

הנוסח המתוקן שלכם לא נדון כמיטב זכרוני.

הנוסח המתוקן לא מתייחס לעניין הזה

לפני דקה - - -

הנוסח המתוקן היה משניים לשלושה, וקיבלתם את זה שזה בנחלה, אז למה לא - - -

עוד פעם, שמענו.

זה לא איזה עניין מהותי.

שמענו ונעצור פה.

תודה רבה.

עמוד 9 למטה ובהמשך עמוד 10 למעלה זה סמכות ועדה מקומית עצמאית. כאן הבהרנו שאותה סמכות שיש לוועדה מקומית רגילה, לפי הפסקאות החדשות, היא תהיה נתונה גם לוועדה מקומית עצמאית, כלומר, ההגבלה באחוזים של 100% או 50% לפי העניין, או 80. אבל יש שינוי אחד לגבי ועדה מקומית עצמאית שהיא מוגבלת מבחינת השטח המקסימלי ביחס לכל אחד מהמסלולים ל-5,000 מ"ר בלי המדרגות שעליהם דיברנו במסלולים הקודמים שמתייחסים לגודל רשות. כאן הוועדה המקומית העצמאית יכולה עד 5,000. אני רק אקריא.

רעות סליחה, ואתם עדיין משאירים את המגבלה של שינוי ייעוד? זאת אומרת מקום שיש שינוי ייעוד יחול ?

לא.

לא, בוועדה מקומית עצמאית. אני אקריא את הסעיף.

לא פגענו במה.

שינינו את ההגדרה, אני אקריא את הסעיף.

רעות סליחה שאני קוטע אותך, ההתייחסות שלנו תוך כדי או בסוף? כי אני לא רציתי להפריע.

לסעיפים הקודמים?

על מה שדיבר בהתחלה על הסעיף הראשון?

לא, רציתי להגיד משהו על הסדרת עבירות בניה. אני פשוט חיכיתי לסוף לא רציתי להפריע.

לא לא, הקראנו. אנחנו נחזור אחורה, רגע בוא נפנה שכולם ידעו ע למה שאנחנו מדברים.

עמוד 8, 13 ו'.

אז אני רק אחזור שניה לטובת הנוכחים על מה מדובר. לגבי עבירות בניה, בעצם המקרה שזה רלוונטי מה שנקרא שידוע בז'רגון כהכשרת עבירות בניה באמצעות תוכנית, בעצם הוא רלוונטי רק למסלול של תוספת לבניין קיים. זאת אומרת כשיש בניין קיים ורוצים להכשיר תוספת בניה שנעשתה שלא כדין במסגרת תוכנית. זה לא רלוונטי כאשר הורסים את הבניין או מדובר במגרש פנוי מן הסתם. ולכן ההבהרה כאן היא שההגבלות על מה שכרוך ב"הכשרת עבירות בניה" חלה רק במסלול של תוספת למבנה קיים. ועכשיו יש הערה למשרד המשפטים.

מה שרציתי להגיד זה בעצם לחזור על הערה קודמת שלי. בדיונים הקודמים אני ביקשתי להחריג עבירות בניה שיש לגביהם צווים שיפוטיים או מנהליים, ואני חוזר על זה שוב.

פה זה לא רלוונטי. פה אנחנו מתייחסים לראות האם המטרה של כל הדבר הזה היא המטרה הלא ראויה, או המטרה היא ראויה, ואם יש בתוכה גם חלק מסוים שהוא לא ראוי, האם זה הורס לכולם את האפשרות לחיות חיים יותר טובים או לא, זה הכל, לכן זה לא רלוונטי בחלק הזה, איפה שהיה רלוונטי זה היה רלוונטי.

צריך לשים לב כאן, זו שאלה של מדיניות. הנושא של הכשרה באמצעות תוכנית של עבירות בניה זו פרקטיקה מקובלת וידועה, והיא מקובלת גם לאחר שיש הליך משפטי, אוקיי? או שיש צווים או שיש צווים שיפוטיים וכו'. השאלה היחידה שצריך לשאול לעניינינו היא המקום שצריך להידון בהכשרה הזאת היא בוועדה המקומית או בוועדה המחוזית? אוקיי? מקובל אפילו שבית המשפט לפעמים שולח את הצדדים להכשיר את העבירות במסגרת תוכנית.

אבל לא זאת מטרת החקיקה. החקיקה פה המטרה שלה לטפל זה במקומות נקודתיים בעיתיים שאו התב"ע פספסה משהו, או משהו שהוא פצע אורבני. אגב, פצע אורבני כזה גם יכול לגדל בתוכו גם עבירות בניה. כי כשיש משהו אנומלי אז לפעמים זה גורם, אחד הסיבות, כי הרי אם אנחנו נתחיל להסתכל, אני לא רוצה את הדיון הזה לעשות עכשיו, על הפסיכולוגיה האכיפתית, לפעמים כשאתה בא, מה שמתברר לך שבמקומות מסוימים - - - והחמרת מבחינת התכנון ובניה אז שם ייווצרו לך באופן יחסי יותר עבירות בניה תלוי לפי כל עיר לפי האכיפה שלה וכו'. פה זה בדיוק בנקודה.

יש פה נקודה נכונה שכן צריך לחשוב עליה, והיא נקודה של מה קורה כאשר הצווים והבקשות לזה נעשו על ידי הגורם הארצי. זאת אומרת שיש לנו צו הריסה שנתנה יחידת האכיפה, ועכשיו הוועדה המקומית רצה ומכשירה את העבירה. זו כבר יכולה להיות בעיה.

אפשר אולי תומר, להוסיף שבמקרים האלה צריך להתייעץ עם הרשות לאכיפה?

לא, אני אומר שאם יש הליך שיפוטי שמתנהל על ידי הרשות לאכיפה, אז אולי לא להסמיך את הוועדה המקומית.

הליך היה קיים לפני חמש שנים שלא נגמר.

אם זה של רשות האכיפה הארצית. זאת השאלה.

למה להבחין?

כי אם רשות אכיפה ארצית מצאה לנכון לפעול במקום אז אנחנו לא רוצים שהוועדה תפריע.

אתה עוקף אותם ומבטל מה שהם עושים.

אתה לא עוקף אותם אתה עושה משהו אחר.

מתי רשות האכיפה הארצית נכנסת לפעולה? אנחנו מדברים הרי באזור עירוני. מתי היא נכנסת? היא נכנסת במקרים שבהם הוועדה המקומית לא פועלת. זאת אומרת הוועדה המקומית הייתה צריכה לפעול. זה לא מקרה של נגיד, באזור גלילי או דברים כאלה שאז הם נכנסים. אז מדובר למעשה פשוט - - - הסמכות שלה, זה לא שזה משהו באמת מהותי.

נכון, אם אנחנו ברשות עירונית זה פחות רלוונטי.

אבל אני רציתי דווקא בנושא הזה, כיוון שאני לא הייתי ביום שלישי, אני חושב ש-25% זה קצת גבוה מידי.

זה לא ממש מדויק כי הרשות לאכיפה פועלת לא רק במקרים שהוועדה המקומית לא אוכפת, יש עבירות בניה שהן בהגדרה, לפי מדיניות האכיפה הן נאכפות על ידי הרשות לאכיפה. זו נגזרת של חומרת העבירה.

אבל גם אותה חומרת עבירה הייתה אמורה להיות נאכפת על ידי הוועדה המקומית.

לא, אז שוב יש מקרים - - -

אם הוועדה המקומית אוכפת אז אין בעיה.

הם לא מחכים לאכיפה של הוועדה, זה אוטומטי.

קח לדוגמה בתל אביב, בתל אביב הרשות האכיפה הארצית אף פעם לא פועלת. למה? כי הוועדה המקומית שם פועלת כמו שצריך.

טוב תל אביב זו לא דוגמה.

אני בכוונה מביא את תל אביב כדוגמה לומר שזה לא שהיא אוכפת כשזה דברים חמורים והיא לא מחכה, אלא היא יודעת הוועדה המקומית פועלת.

הלוואי שהינו במצב שרשות האכיפה לא צריכה לאכוף, אנחנו לא שם אבל.

בסדר. אבל אני אומר ש-25% זה נראה הרבה מאוד.

וגם ההערה השנייה שלי לגבי ה-25% אנחנו נבקש להוריד את זה ל-10%.

אם מדברים על מרפסות שנסגרו, דברים מהסוג הזה. אבל 25%, אתה יודע אתה מדבר על רבע בניין לא חוקי. זה המון. אתה יודע מה זה רבע בניין לא חוקי? 10% נראה סביר, זה מכסה את המרפסות ועוד קצת.

נלך על 20%, אני לא רוצה שזה יהיה המניע. שוב, אין לי בעיה גם בקטע שאם יש שם משהו שמטופל על ידי רשות , זאת אומרת סימן שהיה שם משהו כזה, זה יהיה בידיעתה או בהיוועצות איתה, אין לי בעיה. במקרים כאלה. אני לא רוצה - - - אני מדבר כרגע על בניין שלם. כשאתה פותח חריגה פה חריגה שם זה יכול להגיע ליותר מ-10%. אני מקבל ש-25% זה, נלך על 20 ובוא לא נפתח.

כן ואפשר להוסיף בהיוועצות עם רשות האכיפה.

יכול להיות שצריך להגדיר את מהות העבירה.

או אפילו באישורה של רשות האכיפה. יש פה קצת יותר מידי הקלות.

זה יכול להיות המון קומה שלמה בלי היתר, כי בנו קומה שלמה ללא היתר.

העמדה הממשלתית הייתה באמת בלי להגדיר עבירות בניה.

לא, אני לא אכפת לי שזה לא יהיה במשהו אחד, זאת אומרת אם יש חריגה אחת של תוספת קומה זה משהו אחר, ודאי שאותה אני לא רוצה להכשיר, אני מדבר עם הסך הכל שלהם. אבל אני לא יכול לרדת לפירוט של זה. 25 אני ארד, השאלה אם 20.

גם 20% זה לדעתי סביר.

למה לבוא ולאפשר את כל הדבר הזה? העמדה הממשלתית הייתה מראש בלי לאשר עבירות בניה. הכנסת רוצה לבוא ולאשר, אנחנו רוצים שיהיה כמה שפחות.

את רוצה לשמוע עכשיו את העמדה של היועץ המשפטי של הוועדה בכלל בעניין הזה ?

כן.

את מכירה את זה גם בנוסחים הקודמים גם כן, בהגדרות האלה. אבל אני אומר עוד פעם, בסדר אם אתם אומרים ש-15% זה נראה לכם סביר.

אני חושב שהבעיה היא בהגדרה של מהי העבירה פה. כי אם אתה נותן אחוזים ומצד שני סגירת מרפסות היה פועל יוצא של אי יכולת גדילת משפחות באזור שהפך להיות נוהל.

זהו, על זה אני מדבר.

אז האם זה הרציונל או במקום שמישהו הוסיף קומה?

הרציונל שלי שיש בניין שיש בו 12 משפחות, ושוב, בגלל שאנחנו מטפלים בדיוק בתב"עות נקודתיות במקומות שבהם משהו בתב"ע התפספס ולא עבד נכון, והרשות המקומית לא רצתה ללכת לוועדה המחוזית עם תב"ע פקקטה, אז זה נשאר ככה. עכשיו, כשמשאירים ככה אז ככה גדלים בעיות. לא אכפת לי ובלבד שהייתה עבירה אחת - - - אבל לא נוכל לרדת לרזולוציות האלה. לכן הלכתי על זה. המטרה של התוכנית פה היא לא להכשיר עבירות בניה, אני אגיד את זה 800 פעמים. המטרה היא לתקן פצעים אורבניים בתוך עיר בנויה, צפופה וכו'. שהמחוקק או הוועדות למיניהן בטעות לא הצליחו לתת את הפתרונות שלהם. ולכן אמרתי, אני מוכן לתת 20%, לא אכפת לי גם 15%.

יש שיקול דעת עדיין, זה לא - - -

בוא נוסיף בין 15-20 ובשיקול דעת מהנדס הוועדה.

זה בכל מקרה.

זה ברור, אני יודע, והם מפעילים שיקול דעת והיו הם גם - - -

בהפעלת הסמכות היא בכל מקרה שיקול דעת.

אני לא אנהל על זה ויכוח. אני אומר עוד פעם, אני מציע 20, אם אתם אומרים 15 זה יהיה 15.

ובלבד שאין הליכים כבר על הנושא הזה בחריגה ספציפית.

מי אדוני?

הפורום להתחדשות עירונית גידי מור.

כבר דיברנו על זה.

בדיוק, אני מחזק את זה, שאם כבר יש איזשהם הליכים סימן שלא צריך.

לא צריך לחזק.

להיפך.

נדמה לי שכל הסיפור הזה קצת יוצא מפרופורציות. יש כללים די ברורים בפסיקה מתי אפשר להכשיר עבירה, מתי אי אפשר להכשיר עבירה. אגב, אני אומר יותר מזה, יש כללים די ברורים בעניין הזה, המבחן המהותי כנראה הוא מבחן המגרש הריק, יש ניואנסים בפסיקה לעניין הזה אבל זה הסיפור. זאת אומרת ההנחה היא שאסור להכשיר עבירות בניה היא בדותה מוחלטת.

לא אני לא רוצה, סליחה. תן לי לנהל את הדיון בבקשה.

אני יכול להמשיך אדוני?

כן.

לכן אני חושב ש-20% זה באמת, אני חושב ש-25% נכון, זה לא שבאמת לנו אכפת לשבת בוועדות מקומיות כך או אחרת זה לא נורא משנה. אבל אני חושב ש-25% נכון. אבל אני רוצה לומר שיש במקומות בירושלים למשל, בגלל הבניה במדרונות ובהרים יש עבירות בניה גדולות. עכשיו מה קורה איתם? אף אחד לא הורס אותם גם אף אחד לא יהרוס אותם. תעזבו, להשאיר את הדברים האלה ככה ולשלוח את זה לוועדה המחוזית זה סתם.

בכזה קלות ככה? יעשו במחוזית.

הוועדה המחוזית תעשה מה?

עוד פעם אתה מעמיס ל המחוזית.

אנחנו בתיקון הזה מורידים 70% מהתיקים שנמצאים בוועדה המחוזית. אז לא ירדו 70%, ירדו 60%.

אני אומר את דעתי, אני חושבת ש-20% זה ראוי ומאוזן. שוב, לא זאת המטרה של החקיקה, זה עוד כלי בתוך העניין עצמו. אני, עוד פעם, יכול להיות שצריך להיות 5-10 שנים ואתה כן היית בתפקיד הזה, כדי להבין שיש את המקומות שבהם צריך למצוא, לסגור את הפצעים האורבניים שקיימים, ועליהם ללכת לוועדה המחוזית אני לא מאחל לשום ראש עיר לעמוד ולהתחיל להתחנן על הדבר הזה בוועדה מחוזית. ולכן אני מציע 20, אם אתם מתעקשים על העמדה שלכם אז זה יהיה 15, אני אומר לך כאן תחליט עכשיו וזהו. או שאתה רוצה להחליט אחר כך?

ניתן לך אחר כך תשובה.

אבל אחר כך זה אומר.

אחר כך זה במהלך הדיון.

אדוני היו"ר, רק נבהיר שוב בכל מקרה, כשמדובר לפני כן על 100% מהקיים זה בכל מקרה יהיה מהקיים כדין, לא יהיו פה כפל מבצעים של גם להכשיר את העבירה וגם שהיא תיספר ותגדיל את ה-100%.

נכון אבל אנחנו לא כותבים את זה. זה ברור, מן הסתם. איך אפשר לפרש את זה אחרת? בוא נשמע.

כי אנחנו מדברים בסעיף על 100% מהקיים, ואז בסוף מדברים על הכשרה של דברים שנבנו שלא כדין והם גם קיימים.

אנחנו לא כותבים את זה וגם לא כתבנו את זה בתמ"א.

אני מבינה שלא כותבים, תומר, כי זה יעשה בעיות פרשניות בסעיפים אחרים, אני כן רוצה שזה יהיה מובהר בפרוטוקול כדי שאם מישהו יפתח את הפרוטוקול אז הכל יהיה ברור.

בוודאי אנחנו הבהרנו את זה כבר בפעם הקודמת וגם הבוקר הבהרנו שהחוזים שנגזרים וגם המטרים, כל המדדים שמדובר בהם הם מדדים על בניה כדין, בוודאי.

אוקיי רעות בבקשה הלאה.

טוב עמוד 10, אנחנו חוזרים לוועדה מקומית עצמאית, דיברנו על שינוי ואני מקריאה. אני מתחילה רגע בעמוד 9.






(ב)


בסעיף קטן (א1), במקום פסקה (1) יבוא:

" (1) שינוי ייעוד והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה בהתאם לאמור בפסקאות (13א) עד (13ו) שבסעיף קטן (א) בשינוי זה: במקום ההגדרה "שטח מירבי" יבוא:

"שטח מירבי" – שטח שאינו עולה על 5,000 מ"ר"




עמוד 11 עשינו כאן תיקון שנועד להבהיר, אני אקריא אותו ואז אני אסביר. אני רק אגיד שעברנו לנושא חדש, לנושא של העברת תוכניות לוועדת המשנה של המועצה הארצית ובתוך זה הגדרנו תוכנית למגורים. אני חוזרת, עמוד 11 למעלה.









(4) בסעיף קטן זה, "תכנית למגורים" תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישורה של תכנית נוספת, למעט תכנית נוספת שהיא תכנית איחוד או חלוקה כמשמעה בסימן ז'.".



שוב פעם, זה תיקון מבהיר. בעצם אמרנו שהבהרה אפשרית רק אם מדובר בתוכנית שאפשר להוציא מכוחה היתר, אז כאן חודד שאם נדרשת תוכנית איחוד וחלוקה עדיין התוכנית ההיא נחשבת כתוכנית שאפשר להוציא מתוכה היתר.

אוקיי. חבר'ה כל התיקונים האלה זה פרי עמלנו כאן בוועדה, מכל צדדי השולחן, רובם לפחות.

עמוד 12 פסקה 7, אנחנו בנושא חדש של רשות ערר. כאן בפסקה 2 הוספנו לבקשת הוועדה, הבננו את שיקול הדעת של יושב ראש ועדת הערר כשהוא מקבל החלטה האם לתת רשות לערור. אני מקריאה.





(7)



(2) יושב ראש ועדת הערר ייתן החלטתו בבקשת רשות לערור בתוך חמישה עשר ימים מיום שהוגשה לו והוא רשאי לדחות את הבקשה אם מצא שהיא אינה מגלה עילה, שהיא קנטרנית או טורדנית או שהיא אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה או מסיבה אחרת שלדעתו ראוי ונכון לדחותה;

אדוני יושב הראש, קודם כל בנושא הקודם לגבי ה-15-20 אני אשאיר את זה לשיקול דעת יושב הראש להחליט בנושא הזה.

טוב.

עכשיו בנושא הזה של ועדת ערר אנחנו מבקשים לחזור לנוסח הקודם שהיה, ולא לנוסח הזה. לא בצורה שלילית אלא בצורה חיובית, זאת אומרת לאפשר ליו"ר ועדת ערר להחליט באיזה מקרים הוא כן נותן, לא באיזה מקרים הוא לא . כמו הנוסח המקורי היה.

לא המקורי, הנוסח שהוצע על ידינו.

מה שאנחנו הצענו.

הנוסח הוא צר מידי פשוט.

זה לא שהיה צר, הפכתם את זה ב-180 מעלות. כי הנוסח הקודם דיבר באיזה מקרים יו"ר ועדת ערר כן ייתן רשות ערעור. עכשיו אתה אומר, תסתכל איך זה מופיע ברשות הערעור של הוועדה המחוזית, זה צריך להיות על פי אותו.

זה בדיוק העניין שזה לא צריך להיות אותו.

זה בדיוק העניין, זה צריך להיות אותו עיקרון, טיפה יותר להרחיב אותו אבל לא להפוך את זה ב-180 מעלות ולומר באיזה מקרים לא. תגיד באילו מקרים כן, לא באיזה מקרים לא. זה ממש הופך את זה מקצה לקצה.

הנוסח שהממשלה העבירה מתייחס למקרים שיש בהם חשיבות ציבורית, רחבה, וזה בסוף מצמצם מאוד.

אין בעיה להרחיב את העילות, מקובל. אבל אתם למעשה לקחתם והפכתם את הנוסח מחיובי לשלילי. תגידו באיזה מקרים כן, אין בעיה, תרחיבו את המקרים החיובים שכן, אבל לא להביא את זה למצב שאתה אומר באיזה מקרים לא. זה מאוד מהותי בתפיסה.

זאת אומרת שברירת המחדל היא כן. אבל ברגע שאני אומר שזה הפך להיות רשות ערעור ולא בזכות, אז זה אומר שברירת המחדל היא לא. רק צריך לומר באיזה מקרים כן.

לא קשור, זה ממש לא נכון.

זאת הכוונה.

בוא, אני רוצה יותר לחדד את זה, בפרט שאל תשכחו שיש לנו גם ועדות מקומיות עצמאיות, עם תוכנית מתאר.

כן.

אז גם במקרה כזה אתה בא ומאפשר, זאת אומרת זה למעשה כמו תוכנית מחוזית, אז כמו במחוזית רק אתה מגביל אותו, אז צריך גם פה להיות מוגבל ולא לאפשר את זה.

אם היית מדבר איתי על ועדה מקומית רגילה אני מסכים שצריך לומר באילו מקרים לא. אבל אנחנו מדברים על ועדה מקומית עצמאית ועצמאית עם תוכנית מתאר, ולכן במקרים כאלה צריך לומר באיזה מקרים כן אפשר להגיש ערר, ולא באיזה מקרים לא.

השאלה אם יש לכם רשימה של אותם מקרים, או הגדרה לאותם מקרים שהיא לא מה ששלחתם, שהוא כרגע - - -

אז אפשר להרחיב אותה אני אומר, להרחיב את הרשימה. אפשר לנסח משהו.

כרגע המילים בכלל שהיא קנטרנית או טורדנית או שהיא אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה, אלו מילים שבעצם מרוקנות מתוכן את כל - - -

רק במקרים של נאג'סים כאלה, משהו סדרתי.

פרשנות.

לא, או שמישהו מגיש איזשהו ערעור.

מה, אתה לא יכול להגיש ערר אלא אם כן יש לך משמעות רחבה? ואם יש משמעות רק לתוכנית הזאת?

אבל זה מה שהוא רוצה.

זו ההצעה שלנו.

נתן, זה נותן לך סמכות רחבה מאוד, יו"ר ועדת ערר.

כי הגישה אומרת, שכברירת מחדל אתה צריך לתת. אתה רק צריך לנמק למה לא לתת.

זה לא אומר את זה, כי הוא מגדיר בדיוק את האילוץ. אגב צריך לשים לפני - - - , אבל באמת אין עם זה בעיה, זה נותן סמכות רחבה מאוד.

הוא רשאי לדחות אם אינה מה זה אומר לדחות אם היא אינה, תגיד מה כן, מה אתה אומר מה לא.

דוד סונינו מהפורום להתחדשות עירונית. אני רוצה לחזור ולהעיר שתי הערות. אני רוצה להעיר לגבי סעיף 89 3 ב', שלמעשה אמרתם שהורדתם אותו.

לאיזה סעיף אתה מתייחס?

89, 3 ב'.

זה בעל עניין בקרקע.

זאת אומרת אני לא מבין למה להוריד את הסעיף הזה.

הוא לא ירד לגמרי, רק החלק המוצהב ירד.

על מה אדוני מדבר? על איזה נושא?

אני מדבר איתך על סעיף 89 ב' 3.

איזה נושא?

הנושא במקום בפסקה 1 במקום 75% יבוא 66%.

אוקיי, בעל עניין בקרקע. כבר עברנו את זה.

אוקיי, תעיר.

צריך ליידע את הדיירים לגבי השינוי הזה.

הסעיף הזה לא מתייחס לבתים משותפים.

אוקיי. עכשיו לגבי סעיף 7, 1, אנחנו הדגשנו את זה גם בישיבה הקודמת שישנה זכות יסוד לאזרח להגיש את הערר. והם מכניסים פה סייגים, במילים אחרות, אנחנו עדיין נמצאים באותה סוגייה שיושב ראש ועדת ערר יכול להחליט לכן לקבל ,לא לקבל, בסייגים כאלה ואחרים. אבל לא שומעים את הערעור.

זה מהות השינוי.

זה מהות השינוי אבל אנחנו רק טייבנו את זה כמה שאפשר למיטב הבנתנו.

אפשר להציע דבר אחר.

הבנתי, אתה התנגדת לשיני.

אפשר לשמוע את הצדדים, אם ישנה סוגיה טורדנית, קנטרנית או מערער סדרתי, אפשר להשית עליו הוצאות סבירות ברוב של 80% מהוועדה.

אנחנו לא נכנסים עכשיו לזה, לא נכנס לכלי נוסף שלא קיים לנו כרגע.

הוא קיים.

הוא קיים אבל אל נתחיל לטפל בזה.

אני אמקד את הוויכוח. אנחנו ניסחנו את זה בצורה של מתי הוא יכול לדחות את הבקשה, ואגב ציינו גם מכל סיבה אחרת, לא רק את הסיבות האלה, אלא מנינו סיבות מסוימות והשארנו בידו את הסמכות מכל סיבה אחרת. ובקשת הממשלה היא בעצם להפוך את זה לחיובי, זאת אומרת להגיד מתי כן אני חושב שלהגיד מתי כן זה דווקא מצמצם את סמכותו של ועדת ערר. אבל תציעו מה שאתם מציעים.

בני יש לך הצעה נכון?

מה שהצעתם ההצעה היא צרה מידי.

יש לבני הצעה.

בני, נו.

אני מבין את הרגישות ודיברנו על זה באריכות בדיון הקודם אני רק חושב, מה שמטריד אותנו בהמשך לנוסח שהוצע על ידי היועץ המשפטי, זה הרישה והוא רשאי לדחות את הבקשה, לא משנה זה מובן מאליו שזה קצת עלול לצמצם. אני חושב שאם יהיה כתוב והוא ידון בבקשה בין השאר בשים לב להיותה מגלה עילה קנטרנית וזה, זה יותר מרוכך, זאת אומרת שלא שכל ההסדר הוא רשאי ובכלל לפי שיקול דעתו בכלל לא לדחות גם אם היא קנטרנית, זה לא בדיוק רשאי. אנחנו רוצים שהוא ישים לב לשיקולים האלה שפורטו, ואם הם מתקיימים אז הוא ידחה.

אוקיי, מקובל.

גם עליי מקובל, אם בני מציע אנחנו מקבלים.

טוב הלאה, הסעיף הבא רעות.

בסדר אז אני רק אומרת שאנחנו נעשה את התיקו הזה בנוסח, שהוא ידון בבקשה בין השאר - - -

לא לא, הרשאי מפריע, שגם אם זה מתקיים אז הסמכות - - - היא חובה.

עמוד 13 פסקה 7 א' שמתייחסת לשיפורי מיגון, אני אקריא אותה עם התוספות שהתבקשו על ידי נציגי פיקוד העורף בדיון הקודם.





(7א)



בסעיף 151 –

(1) בסעיף קטן (ג), אחרי "חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א – 1951" יבוא "או תוספת שטחי שירות לשם בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה בחוק האמור, אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה";

לגבי הסעיף הזה, צריך להדגיש שאנחנו מדברים, זה צריך להיות ברור, על מקרים שבו אנחנו בונים חדר עם שיפור.

נכון.

ולא במקרה שבו למעשה לוקחים חדר קיים והופכים אותו לשיפור מיגון ואז הם רוצים לשחרר שטח ואז לעשות כל מיני תרגילים של קבלת שטחים נוספים.

כן זה הוספת שטחי שירות, זה מה שכתוב.

זאת אומרת שאנחנו מדברים רק במקרה שבו אנחנו מוסיפים בניה. צריך לחדד את הדבר הזה.

נכון. זה מהות הסעיף.

צריך לחדד את זה ולהבין, כי אפשר גם להבין שבמקרה - - -

כן כן.

זה לא הנוסח, כי מהנוסח אפשר להבין שאם יש לי חדר קיים שהוא חדר שינה לצורך העניין והפכנו אותו לחדר עם שיפור מיגון אז הוא כבר לא שטח עיקרי, הוא אוטומטי הופך להיות שטח שירות והשתחררו לנו לא יודעת כמה היה גודל החדר הזה.

הם הבהירו את זה.

ואז מה תעשי, כן?

ואז בונים עוד חדר.

איך אפשר? זה עוד תוספת שטחי שירות.

זה תוספת שטחי שירות כי שטחי השירות הגיע.

כי אותו שטח שינה הפך במקום עיקרי לשירות ואז השתחררו לו שטחים עיקריים ואז הוא יכול לבנות עוד שטחים עיקריים בבניין. אלו דברים שנעשו, אלו דברים שנעשו בעבר. בתל אביב זה היה טריק בזמנו שעשו אותו הרבה.

בוא נשמע רגע את בני.

אני טיפה אסביר כי זה חשוב לנו לפחות ולו בשביל הפרוטוקול גם אם לא יהיה תיקון בנוסח. השאלה שתוארה כאן כעת עולה גם בממ"ד.

נכון.

כי הסעיף הקיים מדבר בדיוק באותו הנוסח על ממ"ד, וגם עלתה השאלה שם, עמדת המדינה הייתה שוב כפי שאמר היועץ המשפטי של הוועדה, שהמילים תוספת מורים שהכוונה היא על ממ"ד חדש, אבל אם יש חדר קיים שהפכו אותו לממ"ד ועלתה הטענה שבגלל זה משתחררים שטחים עיקריים כי הממד הופך להיות שטח שירות או בכלל לא שטח בהתאם לסעיף, ואז הוא יכול להוסיף חדר נוסף כי כביכול החדר הפך לממ"ד והוא לא שטח. הנושאים האלה הגיעו לבתי משפט, עמדת המדינה לצערנו לא התקבלה בבית משפט מחוזי נקבע שיש צורך בהקלה, לעשות את ההמרה הזאת, שוב, פסק דין נוקשה מאוד בענייננו. המדינה לא ערערה לעליון מסיבות - - -

בסדר לא משנה.

לא משנים, בדיוק, אי אפשר עכשיו להגדיר, אם העמדה של המדינה לא התקבלה אז עכשיו נגניב את זה בדרך הזאת.

כי העמדה של המדינה דיבר העל ממ"ד ממש, וממ"ד ממש אני עוד יכול להבין שבן אדם הפך את זה ממש לממ"ד אז בסדר, אבל כשאתה לוקח עכשיו חדש שינה קיים ואתה הופך אותו על ידי שיפור מיגון - - -

יושב כאן נציג פיקוד העורף בא ואומר שמבחינתו מיגון עדיף מאשר לא כלום, אז איך אנחנו קובעים?

וה בעיה.

אפשר למגן, זה לא בעיה, אפשר למגן גם חדר קיים.

אבל אני לא ביקשתי לשנות שום דבר ולהתאים את זה למשהו אחר, באותה מדיניות שלהם - - -

אגב זה עדיין בשיקול דעת הוועדה המקומית, נכון?

נכון.

לא לא.

למה לא?

זו תוספת חדשה אתה צודק, אבל אם זה חדר קיים איזה שיקול דעת יש לה?

לא אבל את אומרת שישתמשו בתוספת.

שיבואו לנצל את זה בתוספת הבאה, אז שם שיעצרו אותו.

בדיוק.

את יכולה להעביר את זה לפרוטוקול.

הבעיה בזה זו רק הבוכהלטריה.

זה לא בוכלטריה, זה לא שום דבר. שאלה אחרת, מה לגבי הנושא של קווי בניין שחלים ?

הסיפור של קווי בניין גם בממ"ד מוסדר בתקנות סטייה ניכרת וגם בתקנות החדשות, זאת אומרת הסעיף הזה שמתקנים אותו עוסק רק בשטחי בניה. הסיפור של קווי בניין לא מוסדר בחוק. לממ"ד אפשר קו בניין אפס. שוב, אנחנו נבחן את הצורך לתקן את התקנות ולהשוות גם חדק מחוזק לממד בכל הנוגע לקווי בניין אפס.

אוקיי, זה היה גם בקודם ופיקוד העורף הסכימו על זה.

נכון.

סליחה אדוני, אני יכולה להעלות את הסעיף של המיגוניות?

לא.

למה, תומר?

אין לנו זמן לזה.

רגע, אני מבקש לעצור עכשיו.

הם רוצים להעלות נושא חדש.

אני יודע.

אין בעיה, אתה רוצה לעשות נושא חדש אנחנו נצטרך לעשות דיונים חדשים, אין בעיה, אין שום בעיה. הממשלה מבקשת לשנות את החוק, באמת.

אני רוצה שתביני איפה אנחנו נמצאים כרגע. אנחנו נמצאים כאן ואנחנו תכף בעזרת ה' מסיימים את זה. יש לנו ישיבה על תשתיות לאומיות, ויש לנו עוד כמה חוקי הסדרים על זה, ואנחנו עצבינו מתוחים וזמננו מתוח מאוד. אז בוא נאמר כרגע אנחנו ממשיכים את זה כמו שהוא.

עמוד 14 פסקה 10 אננו עוברים לנושא של מורשה להיתר. כאן בסעיף קטן ד' עלתה הערה בדיון הקודם.

סעיף 9 157 ב'?

הקראנו אותו בדיון הקודם ואין בו שינויים, זה אישור תחילת עבודות.

אנחנו מקריאים רק את השינויים.

פסקה 10 שמתקנת את סעיף 158 מח' 2, אז בסעיף קטן ד' נאמר בדיון הקודם שהמונח מבנה פשוט הוא מונח שנעשה בו שימוש אחר ולכן צריך מצוא מונח אחר, ולכן עשינו כאן תיקון, הגדרנו את זה בצורה אחרת. אני מקריאה.





(10)



(ד) להקמת מבנה ציבור כהגדרתו בפסקת משנה (ג), שהוא מבנה ציבור שמורכבותו של תכן הבנייה לגביו פחותה כפי שייקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה.



בפסקה 11 דיברנו בדיונים הקודמים על שלב, נקרא לו שלב ההעברות, וכאן הייתה בקשה שבשלב הזה המהנדס יוכל לבקש רק את אותם מסמכים ששר הפנים, מסמכים או דברים אחרים, רק הדברים שייקבעו בתקנות שהוא יכול לבקש, כדי שזה לא ייפתח מאוד, ובעצם יהיה כמו בקשה להיתר. ולכן הוספנו כאן בפסקה 2 את הסמכות של שר הפנים לקבוע בתקנות, כשהכוונה כאן היא שבאמת שהוא יקבע את רשימת המסמכים שאפשר לדרוש בשלב הזה. בסוף הנוסח התייחסנו לזה שתקנות לפי הסעיף יותקנו עד ל-1 בינואר 2024 כדי שזה יהיה מוגדר.

בסוף הנוסח.

בסוף הנוסח. אני מקריאה את הפסקה הזאת, התיקון שעשינו. עמוד 14 פסקה 11 למטה, בסעיף 158מט, אחרי סעיף קטן ב יבוא ג' אני לא מקריאה את כולו אלא רק את פסקה 2.





(11)



בסעיף 158מט, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

(ג) (2) מבקש הבקשה למידע הגיש בקשה לקבלת הבהרות כאמור בסעיף קטן (ב) הכוללת בקשה להפעלת הסמכות בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לעניין זה, ולא קיבל מענה בתוך פרק הזמן הקבוע בתקנות;

אנחנו רק רוצים להבהיר שבמסגרת הסמכות הכללית שנתונה לו שר הפנים יוכל, והוועדה ככה סברה שזה ראוי שכך ייעשה, שהוא יקבע בצורה מאוד ברורה רשימה סגורה של מסמכים שאפשר לבקש ממנו במסגרת זו. הממשלה מתבקשת לאשר זאת לפרוטוקול.

אני אקריא אולי גם את סעיף התקנות הראשונות?

אוקיי. ממשלה? אתם רוצים עוד קצת להתייעץ לגבי זה? טוב תמשיכי הלאה.

תקנות ראשונות.

רגע, אני מקריאה את סעיף תקנות ראשונות. עמוד 24 פסקה 6.

תיקון חוק התכנון והבנייה - תחילה
90.


(6)



תקנות ראשונות לפי סעיף 158מט ג', כנוסחו בסעיף 89(11) לחוק זה יותקנו עד ליום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024).




עכשיו 11 א'.

יש נושא שנשאר לנו פתוח ורצינו גם להכניס את זה במסגרת התקנות, מה קורה במקרה שבו הוועדה המקומית לא נתנה תיק מידע למורשה בהיתר? כמו שזה כרגע, אז אין מה לעשות.

לא, יש מה לעשות. החוק אומר שאפשר להגיש את הבקשה בלי.

רק אם הוא לא מורשה להיתר. למורשה להיתר אין את הסעיף הזה, אז צריך להסדיר את זה.

אוקיי.

אז או שנכניס את זה שיכול להגיש ככה, או שהשר יתקין תקנות במקרה שבו לא נתנו.

מה אתה רוצה שיקרה במקרה הזה? מה זה להגיש ככה? לפי מה הוא יגיש?

לכן אני אומר שהדבר הנכון יהיה שהשר יתקין תקנות מה קורה במקרה שבו הוועדה המקומית לא נתנה תיק מידע?

מה האפשרויות? בוא נשמע.

לא יודע, צריך לחשוב על משהו. אבל אי אפשר להשאיר.

הוא יכול להתקין שאפשר להסתפק אולי במידע חלקי, או חלק מהמידע, או שיסתפק במידע גנרי, אפשר לחשוב.

זה משהו שצריכים לחשוב עליו, כי מצד אחר אי אפשר להשאיר את זה במצב שבו הוא לא קיבל תיק מידע והוא לא יכול לעשות כלום, כאילו לתת לוועדה המקומית דרך לתקוע את כל ההליך, מצד שני צריכים גם לחשוב ולכן אני אומר במסגרת התקנות השר יוכל להתקין תקנות.

בסדר, אם זה לא מכביד לי על העניין ונותן לו את האפשרות.

בדיוק ההיפך, זה אמור להקל יותר.

זה היה חלק מהותי מהמורשה להיתר, שזה יהיה כלי המידע להיתר שהוא יקבל. הוא לא יקבל מידע להיתר, שיגיש עתירה, יגיש ערר.

מה פתאום.

נו באמת. אז מה? אז אתה רוצה שהוועדה המקומית.

רבותי אתם לא יכולים עכשיו לשנות.

שלום יכולים יכולים אחנו יכולים גם להגיד שזה יהיה אותו דבר כמו רגיל , אבל אנחנו לא אמורים שזה יהיה כמו מקרה רגיל.

תגיד, כשאתה אומר יכולים, אני יודע שהכנסת יכולה ושאתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים. אבל היה הסדר שלם, זה לא נכשל ואתם היום באים לשנות אותו. תעשו מה שאתם רוצים.

מה היה הסדר שלם?

ההסדר הזה שזה יהיה בהתאם למידע להיתר שהוא יקבל.

ואם הוועדה המקומית מחליטה כמו שאמרת שלום, שהיא תוקעת והיא לא נותנת תיק מידע? אז זהו?

אז היא תתקע.

לא מה פתאום.

היא תתקע באלף ואחת דרכים אחרות.

בסדר, תחפש דרכים אחרות.

כשהיא תתקע היא תתקע.

שתחפש דרכים אחרות, אבל אני לא צריך לתת לה עכשיו את ההיתר.

אבל זה לא אתה צריך, כי זה מה שנעשה קודם.

שלום, כי היום הנושא בבקשה להיתר רגילה מוסדר. ואם הוועדה המקומית לא נתנה מידע להיתר, יכול היזם, האדריכל יכול להגיש את הבקשה גם בלי זה. לכן אנחנו צריכים למצוא את ההסדר במקום הזה.

הארצית שלך תיתן מידע להיתר.

יכול להיות, לא יודע.

רשות הרישוי הארצית תיתן מידע להיתר. עזבו זה לא לעבוד ביחד. אתם עושים מעשה שהוא לא ייעשה. כי הנושא הזה נדון, כל הנושאים האלה של המורשה להיתר. זה שעברתם מוולונטריות לחובה, הבנתי. אבל עכשיו לשנות את כל ההסדרים הפנימיים, תעזבו אין טעם, אז אין טעם לדבר איתכם, כי מחר תבואו ותעשו עוד שינוי, אז תעשו מה שאתם רוצים.

זה בדיוק ההיפך, אפילו יושב ראש הוועדה, וגם היועץ המשפטי הם הבינו שזה אותו הסדר שקיים כמו שקיים גם בהיתר רגיל, ואנחנו עדיין באים ואומרים ועדיין אומרים שזה לא כמו ההסדר הרגיל.

זה לא ההסדר, ודיברנו על זה כבר בחוק בפעם קודמת, זה לא ההסדר הרגיל. זה ברור לגמרי שאם אין מידע להיתר אין מורשה להיתר.

נשאיר את זה רגע פתוח, את הנקודה הזאת, עד שנגיע לחלק של המורשה להיתר בסוף, של התאריכים

אני מקריאה את 11א' ואז נסביר

תיקון חוק התכנון והבנייה
89.


(11א)



בסעיף 158נא(ז), אחרי פסקה (7) יבוא:

"(8) הוראות סעיפים 13א ו-14 לתוספת השלישית יחולו על שומת מוסד הרישוי המקומי;




כאן, כשהתאמנו את ההסדר של החיובים במוסד רישוי ארצי, שנגיע אליו בהמשך, ראינו שהסעיף הזה לא הוחל גם ביחס למורשה להיתר וחשבנו שכן נכון להדגיש שגם ביחס למורשה להיתר ולהסדר החיובים שיש לגביו בנוגע להיטל השבחה, נכון להחיל את ההסדר של שמאי מכריע, ערעור, ערר, וכל מה שיש בתוספת השלישית בסעיפים האלה. כי לכאורה, כרגע, יכו להשתמע שההסדר הזה לא חל ביחס למורשה להיתר.

יש לנו הערה אחת לא מאוד מהותית אבל משמע כרגע שרק הסעיפים האלה חלים, צריך לכתוב הוראות התוספת השלישית בשינויים המחייבים.

מה?

שיחולו כל הוראות התוספת השלישית.

אני אומר אבל אנחנו משנים אותה פה.

בשינויים הם מחייבים, מה שמשנים משנים, אבל משמע פה ששאר הסעיפים לא חלים, או שרק הסעיפים האלה חלים. חלוקת היטל? מהו מימוש? זה נשמע שזה לא חל.

אפשר להגיד שהתוספת השלישית ובכלל זה הוראות אלה, שיהיה ברור.

כן אנחנו עוברים לנושא של מוסד רישוי ארצי.

מוסד רישוי ארצי עמוד 15. מהנדס מוסד רישוי ארצי, נראה לי שכבר עברנו על זה בדיון הקודם, בכל מקרה זאת ההגדרה, מהנדס מוסד רישוי ארצי, זה רק שינוי של המונח.

בעמוד 16 סעיף 158סא ב' 1, כאן עדכנו את המועדים בהתאם למה שנאמר בדיון הקודם. כלומר, אם חלפו שמונה חודשים מהמועד שבו נקלטה הבקשה ברשות הרישוי המקומית, או 12 חודשים אם מדובר בבקשה הטעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי טרם מתן ההיתר וטרם ניתנה ההחלטה על מתן ההיתר או טרם ניתנה ההחלטה שעניינה סירוב לבקשה להיתר, את כל היתר הקראנו. כאן בעצם מדברים על מצב שבו חלפו המועדים האלה ולא ניתנה ההחלטה ואז אפשר להגיש את הבקשה לאותו מוסד רישוי ארצי.

עמוד 17, ייתכן שהשינויים האלה כבר נאמרו בדיון הקודם, הם בטוח נאמרו אבל יכול להיות שגם הקראנו. כאן הבהרנו שבמקרים שבהם נדרש מהנדס הוועדה המקומית להיות נוכח בדיון או להביע עמדתו, אז הסמכות הזו נתונה גם לנציגו.

עמוד 18, סעיף קטן ו' זה רק עניינים של נוסח. כי בעצם יש שתי חלופות, אפשר להגיש בקשה להיתר למוסד רישוי ארצי ואפשר להעביר. אז כאן יש רק התאמה של המונחים.

סעיף קטן ז' זה סעיף שמתייחס לאפשרות להגיש ערר על החלטה של רשות רישוי ארצית, מוסד רישוי ארצי. אני אקריא אותו.

רשות רישוי ארצית ומוסד רישוי ארצי – מינוי, סמכויות והגשת בקשות







158ס (ז) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רשות רישוי ארצית בעניין היתר לפי פרק זה רשאי לערור לפני ועדת המשנה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך שלושים ימים מיום הגשתו; החלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת רשות הרישוי הארצית.



דיברנו על זה בדיון הקודם. סעיף קטן ח' שמתייחס לאפשרות לערור על החלטת ועדת משנה נמחק, כך שבעצם על החלטת ועדת משנה אין אפשרות ערר.

אנחנו עוברים לסעיף 158סב, סעיף שמתייחס לתשלום חיובים. כאן נעשו שני שינויים, אני אבהיר את השינוי הראשון והשינוי השני נציגי הממשלה יסבירו. השינוי הראשון שנעשה זה ביחס לאגרות בניה, שהובהר כאן בנוסח שאגרות בניה הן לא בתוך ההסדר הספציפי הזה מכיוון שהן אינן משולמות לרשות הרישוי המקומי. אז אני מפנה את תשומת ליבכם לכך שבסעיף קטן א' התייחסנו לתשלום החיובים כהגדרתם בסעיף 145ד' 1, ובסעיפים הבאים ב', ו-ד'.

תשלום חיובים למתן היתר







158סב(ב) מוסד רישוי ארצי יפנה למוסד הרישוי המקומי לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), למעט אגרות בנייה.



בהתאם להסבר שהסברתי, ובסעיף קטן ד' יש שינוי נוסף שקשור לזה.

תשלום חיובים למתן היתר







158סב(ד) לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב)



כשהכוונה היא כמובן ללא החיוב של אגרות בניה. לגבי ההסדר של ההיטל השבחה, אני אבקש מנציגי הממשלה להסביר את התיקון שעשיתם.

כן, רק נסביר, זה הסדר הלקוח כפי שנאמר בדיון הקודם מההסדר שקיים לגבי היטל השבחה ברישוי עצמי. הייתה הסכמה שזה יהיה המסלול. בעצם רשות הרישוי הארצית לא תפרט את החיובים. ככל שהוועדה המקומית, רשות הרישוי המקומית לא תפרט את היטל ההשבחה, אז מבקש ההיתר ימציא שומה מטעמו, יפנה לשמאי מקרקעין, ימציא שומה מטעמו והוא ישלם אותה טרם מתן ההיתר על ידי רשות הרישוי הארצית, ולוועדה המקומית יש ששה חודשים להוציא שומה מטעמה, שבעצם תבטל את אותה שומה של מבקש ההיתר, ככל שהיא עשתה את זה בתוך ששה חודשים, אז זו השומה שמחייבת ויש הסדרים לגבי הצמדות וכו' כפי שנקבע ברישוי עצמי. אבל ככל שהיא לא מוציאה מטעמה בתוך ששה חודשים שומה אחרת, שומה חולקת, אז בעצם רואים את זה כאילו היא הסכימה לשומת מבקש ההיתר, ושומת מבקש ההיתר הופכת להיות שומה חלוטה. זה לגבי היטל השבחה.

היטל השבחה למען הסר ספק כפי שגם במצבים דומים, אם ועדת ערר מוציאה היתר, או ועדה מחוזית, או הות"ל, כספי ההיטל, ככל שהם שולמו על ידי מבקש ההיתר בהתאם לשומה שלו, בהתאם לשומת הוועדה, יועברו לוועדה המקומית במלואם. זה ההסדר הרגיל. לגבי אגרות בניה, אגרות בניה ישולמו לקופת מוסד הרישוי הארצי, ולא יועברו לוועדה המקומית, כך ההסדר גם היום שהות"ל, שרשות הרישוי של הות"ל מוציאה היתרי בניה. זה בתמצית.

אדוני אנחנו מבקשים רק לצמצם את הששה חודשים שלרשות המקומית יש זכות להגיש שומה נגדית למשהו סביר, חודשיים-שלושה כי אחרת אנחנו עוד פעם.

אתה מחזיר את זה, היה פה דיון.

לא, אנחנו נתקע בטופס 4 בסוף, כי הזמן עובר וכל הסכסוך הזה התנהל לכיוון טופס 4.

נו אתה מסיים בניה בתוך חצי שנה?

לא, אבל כל הסכסוך הזה.

אתה יכול להפקיד ערבות, בכל מקרה יש לך את זה.

אבל אני יכול לסיים בתוך שנה וחצי-שנתיים, והסכסוך הזה אם הוא יידחה לכיוון סוף הבניה, אז אנחנו לא נקבל טופס 4 בסוף, זה כל הסיפור.

לגבי הנקודה, מכיוון שהנושא הזה נידון אז אני לא חושב שצריך להתייחס אליו שוב, אבל לגבי הנושא של החלת ההוראות, מכיוון שהדבר היחיד שאנחנו מדברים זה על מעמדה של שומת הוועדה המקומית, אני לא חושב שיש מקום לסעיפים אחרים, כי בסעיפים אחרים כבר יש התייחסויות שונות כמעט לכל הסעיפים. אוקיי? של התוספת השלישית, הצמדות, ערבויות, וכל הדברים האחרים, ואני חושב שצריך להסתפק.

הבהרה לא נדרשת.

הבהרה לגבי שאר התוספת לא נדרשת.

טוב אז בהתאם להסבר של בני, השינוי שעשינו בנוסח.

אני רק רצתי להבין, זה כבר משהו שסוכם בוועד הקודמת? אני פשוט לא זוכר. כי אני לא פותח נושאים שכבר סוכמו.

סוכם בוועדה הקודמת להיצמד למסלול של רישוי עצמי.

אוקיי, טוב.

אז השינויים שעשינו בנוסח הם שבמקום בכל מקום שהיה כתוב פה מוסד רישוי עצמי ביחס להסדר לגבי היטל השבחה , אז שינינו את זה למבקש ההיתר.

אוקיי.

עמוד 21, גם כאן הוספנו פסקה 8.

תשלום חיובים למתן היתר







158סב(ד) (8) הוראות סעיפים 13א ו-14 לתוספת השלישית יחולו על שומת מוסד הרישוי המקומי;

זה צריך להיות שומת הוועדה המקומית.

שומת הוועדה המקומית, נכון.

שומת הוועדה המקומית.

אפשר רגע להתייחס לסוגייה נקודתית שקשורה לרשות רישוי ארצית?

תתייחס למה שאתה רוצה.

לעניין רף יחידות הדיור בנוסח שהממשלה הגישה, דובר על מינימום 40 יחידות דיור. אחרי חשיבה משותפת של גורמי הממשלה, אנחנו רוצים להגדיל את הרף. כרגע אנחנו מדברים על 100 יחידות דיור עם סמכות לשר הפנים לשנות את הרף בהתאם להתקדמות התהליכים, ובהתאם לזה שיראו כמה capacity יש לאותה רשות רישוי ארצית, כמה היתרים מגיעים אליה.

לא,זה לא עובד ככה, עם כל הכבוד.

אז זה השינוי שאנחנו מבקשים.

אתם יכולים להגדיל אם אתם רוצים, אבל זה לעשות את כל המנגנון בסמכות שר הפנים זה לא מקובל.

אנחנו קובעים בחקיקה את המסגרת העקרונית.

לא לא, תגדירו את המסגרת עכשיו. זה סמכויות ועדות, לאפשר לשר הפנים ככה לשחק במספרים, לא.

גם אם הכנסת קובעת את - - - ?

מספר יחידות הדיור שמאפשר להעביר את הבקשה להיתר למוסד רישוי ארצי. כרגע זה 40 יחידות דיור והממשלה רוצה - - -

לשנות אותו אפשר כמובן.

הממשלה רוצה לשנות.

גורמי הממשלה יתייעצו על זה שוב ואנחנו נקבל החלטה ונעביר.

הנושא הבא הוא נושא מנגנון ההכרזה של שר הפנים על משרד רישוי מקומי שאינו מתפקד כראוי. כאן בעצם הוועדה ביקשה איזשהו מנגנון שמערב את המנכ"לים של משרד הפנים, משרד האוצר ויושב ראש המועצה הארצית. בעצם אנחנו צריכים להקריא את כל הסעיף נכון?

כן.

אז אנחנו נקריא את הסעיף.

אוקיי, 158סד עמוד 21. אני מקריאה בעצם את כל התהליך שמתחיל בסעיף 158סג'.

הוראת שר הפנים בדבר הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות רישוי מקומית







158סג(א) נוכח שר הפנים, לפי המלצת המנהלים כאמור בסעיף 158סד כי רשות רישוי מקומית אינה ממלאת את תפקידה, באופן חריג, במתן היתרי בנייה, רשאי הוא להורות בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון שלה (בפרק זה – הכרזת שר הפנים);









(ב) הכרזת שר הפנים תהיה לתקופה שיורה בצו, ושלא תעלה על 24 חודשים, ורשאי הוא לשוב ולהכריז כאמור לפי הוראות סעיף קטן (א).

הכרזת המנהלים לעניין שר הפנים







158סד(א) עד ליום כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 באוגוסט 2024).



משהו כאן בתאריכים לא מסתדר.

אמור להיות משהו באב-אלול.

כן, זהו זה לא מסתדר. בסדר, אז זה התאריך הלועזי, בסדר? 1 באוגוסט 2024.









ועד תום כל שנתיים לאחר מכן, יערוך מנהל מינהל התכנון בדיקה של כלל מוסדות הרישוי המקומיים במילוי תפקידם במתן היתרים, לשם גיבוש המלצה לשר הפנים; מנהל מינהל התכנון יערוך בדיקה כאמור בעניין מוסד רישוי מקומי מסוים אף לפי בקשת המנהלים; מצא מנהל מינהל התכנון כי יש מקום להמליץ לשר הפנים לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 158סג יודיע על כך למנהלים ולרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר.









(ב) יושב ראש המועצה הארצית, המנהל הכללי של משרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון, (בפרק זה – "המנהלים") יעבירו לשר הפנים תוך 45 ימים מתום התקופה לביצוע הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) המלצה בעניינה של רשות רישוי מקומית, לאחר שנתנו לרשות הרישוי המקומית הזדמנות לטעון את טענותיה; ההמלצה תתבסס, בין השאר, על נתונים אלה:









(1) הימשכות הליכי הרישוי המוסד הרישוי המקומי, בשים לב לעיכובים שאינם בשליטת מוסד הרישוי המקומי או הרשות המקומית הרלוונטית;




(1א) שימו לב שהנוסח המקורי נמחק והכנסנו כאן שיקול אחר.









(1א) הבדיקה שערך מנהל מינהל התכנון כאמור בסעיף קטן (א);



יכול להיות שנשנה את הסדר כאן.









(2) שיעור ההחלטות של מוסד הרישוי המקומי שעניינן דחיית בקשה להיתר, שעליהן הוגשו עררים, מספר העררים שהוגשו ושיעור העררים שהתקבלו על ידי ועדת הערר;










(3) בעניינו של מוסד רישוי מקומי שקיימת במרחב התכנון שלו רשות מקומית אשר בינה לבין משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל נחתם הסכם בדבר שיווק נרחב של קרקעות לבנייה למגורים, נתונים בעניין קיום מחויבויותיה של הרשות המקומית אשר נקבעו בהסכם כאמור.

אוקיי, הערות?

אוקיי אני רק אגיד. מכיוון שזו הפעם הראשונה שאתם רואים בעצם את ההסדר כולו, שהוא הסדר יחסית שונה, אז אנחנו נשמע הערות להיתר הזה.

תומר למה צריך פעמיים? עשינו כבר את צוות המנהלים אז למה צריך עוד פעם את משרד השיכון וזה?

זה רק בשיקולים, זה לא שצריך אותו. אין הערות? אז אפשר לעבור הלאה?

יש לי הערה לסעיף 3. בעניין השיקולים, בסיפה, נתונים בעניין מחויבויותיה של הרשות המקומית אשר נקבעו בהסכם כאמור, האם יש גם נתונים בעניין מחויבויותיהם של משרדי הממשלה?

זה הם יודעים מן הסתם.

אבל צריך לשקול את זה.

זה טריקי.

טוב זה נאמר לפרוטוקול? זהו?

לי יש הערה. בהסדר הקודם נאמר, בהסדר המקורי, שיהיו בדיקות רוחב כזה, שכל הרשויות המקומיות. הוספתם פה שיכול להיות בדיקה פרטנית לפי המלצת המנהלים. זה לדעתי מכשיר סחיטה.

מה?

זה מכשיר שלא צריך לעשות.

מי יסחט את מי?

מי יסחט את מי, המנהלים שירצו שהוועדה המקומית תתיישר לפי זה, יגידו אוקיי נעשה בדיקה.

בסדר אין בעיה.

תכניסו אותו. ההסדר היה הסדר רוחבי, שעושים כל שנה, תעשו כל שנה, יש לכם ממצאים אחרים. פתאום להכניס גם בדיקה פרטנית. זה כלי איום.

מה זה בדיקה פרטנית? אחרי שמנהל התכנון בדק.

יש אפשרות.

מבקש ממנו לבדוק ספציפית.

בסדר, יש לי מקרה מסוים שאני חושב שוועדה מקומית מסוימת אני חושב שיש לי איתה בעיה, אז אני יכול לבדוק.

לא, אבל הסיפור פה הוא שאתה מכניס - - - יש לך סמכויות אחריות כיום לבדוק כל מיני דברים, אתה היום מכניס פה, אתה רוצה לבדוק, זה מנגנון אחר. זה שינוי גישה לחלוטין.

בסדר.

אוקיי, אתם עושים מה שאתם עושים, רק אני רוצה לומר לכם שמה שיש פה זה מנגנון סחיטה.

זה לא המטרה אבל.

תקריאי כן, בנושא התקנות לחישוב שטחים. בעצם הוספנו פה הסדר.

עמוד 23 פסקה 17.

יש לנו בעצם הסדר שהוא הסדר מעט ייחודי, בעקבות ההתנגדות של הממשלה למנגנון אישור, סוכם על מנגנון יידוע לפני ההתקנה שהוא מנגנון ייחודי אני חייב לומר. אנחנו נקריא אותו.

כאן חשוב להגיד שהיידוע הוא, הבהרנו, ויכול להיות שרק בנסחות טיפה הנוסח ישתנה, אבל במהות התקנות שצריכות להגיע ליידוע ועדת הפנים הן תקנות שהן בנוסח סופי ולא נוסח ראשוני שמפורסם לציבור. אני אקריא את כל הפסקה. 31א.





(17)



"(31א) תנאים והוראות לעניין שינוי כללי חישוב השטח הכולל המותר לבנייה בתוכניות מאושרות שקבעו את שטח הבנייה כאמור בחלוקה לשטח למטרות עיקריות ולמטרות שירות, ובלבד שההשפעה התכנונית של שינוי כללי החישוב תהיה מועטה; שר הפנים יביא תקנות לפי פסקה זו לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה לפחות 60 ימים לפני התקנתם בנוסח הסופי שבכוונתו להתקין."

יש הערות?

כן, העניין של 60 ימים עם הנוסח הסופי, זאת אומרת המשמעות של הדבר שאחרי שסיימנו הכל ויש לנו את הנוסח הסופי אז אנחנו מעבירים את זה לוועדה, ואז אנחנו צריכים 60 ימים לשבת ולחכות שיש לנו את הנוסח סגור וחתום. זה בעייתי. אז פשוט זה סתם בזבוז של זמן.

אם לדוגמה הייתה אמירה שמייד אחרי החלטת המועצה הארצית, מיד להעביר לוועדת הפנים, שגם אז יש את הזמן של העבודה, של הדיוקים וההתאמות וכל הדברים האלה , אז בסדר, אז 60 ימים זה זמן שגם יש בו עבודה. אבל לסיים את כל העבודה שכבר יש לך נוסח שכבר מוכן לפרסום, ואז לעצור את הכל 60 ימים סתם לחכות באוויר זה סתם.

טוב בוא נשאיר את זה פתוח שאחרי זה יושב הראש ייתן.

אני מוכן 60 ימים אם זה מיום החלטת המועצה.

השאלה מה אתם עושים אחרי החלטת המועצה?

אחרי זה מתחילים את הדיוקים.

מפרסמים להערות.

אה, הערות הציבור זה אחרי? הייתה כאן כוונה דווקא לנוסח שהוא כבר יותר - - -

לא הבנתי, מה אתם רוצים?

הכוונה כאן הייתה לנוסח שהוא לא הנוסח הראשוני שמופץ להערות הציבור שלאחריו יש לו תיקונים רבים במיוחד בנושא הזה.

לא, זה לא נוסח ראשוני, הנוסח הראשוני הוא נוסח שמכינים אותו בהתחלה, והוא הולך לוועדת המשנה לחוקים ותקנות, שם מעבדים אותו ומביאים אותו והוא מגיע בנוסח הרבה יותר מוכן כבר למועצה הארצית, לאישור שלה. הנוסח הוא כמעט סופי רק חסר לו דיוקים אחרונים של נוסח. כשזה כבר מוכן וסופית כבר לפרסום אז אנחנו שולחים את זה להערות הציבור.

אנחנו רוצים אחרי הערות ציבור, אחרי ששקלת.

לכן אני אומר 30.

הערות ציבור אנחנו יכולים להסתכל באינטרנט.

לכן אני אומר 30 יום אחרי זה.

לא. אנחנו - - - את הערות הציבור.

אין בעיה אז אני אומר 30 ימים אחרי. זה כבר סוף התהליך.

ומה?

30 ימים אחרי שיש לנו את הנוסח הסופי - - -

לפחות 30 ימים, היית רוצה לצמצם.

לא, אחרי שאתם גיבשתם את העמדה שלכם.

אין בעיה, 30 ימים אחרי שגיבשנו את העמדה שלנו ואת הנוסח הסופי.

למה אנחנו מדברים על 60, מי שלא מכיר כנסת זה יכול להיות פגרה ויכול להיות זה. יושב הראש יכול אבל לא תמיד במסגרת 30 יום.

מה הוויכוח פה?

אם זה 30 ימים או 60 ימים.

לא, זה יותר מזה. אני אמרתי אין לי בעיה של 60 ימים. אם 60 הימים יהיו מהחלטת המועצה הארצית אין לי בעיה, אבל לבוא ולהגיד שיש את זה, זה לא שלב מוקדם, זה שלב אחרון, השינויים אחרי זה הם כבר מאוד קטנים כבר, זה הכל מגובש.

לכן שוקלים את הערות הציבור - - -

שוקלים, אתה יודע, לכן אני אומר.

אני אסביר, הכוונה היא שיהיה נוסח סופי שהשר חושב שהוא הנוסח - - -

נכון ואז 30 ימים.

30 ימים בכנסת זה זמן קצר מידי. לא לפעמים זה הרבה מקרים. אין לכנסת זמן לטפל בעניין הזה, לוועדה, זה לא בשיקול של - - -

תן לי תשובה, אם אין לך תשובות אז אני מנסה לבד.

השיקול הוא שיקול של זמן כנסת, וזה יכול להיות תקופה של פגרה, זה יכול להיות תקופה של חגים, זה יכול להיות תקופה שפשוט אם הוועדה תרצה להתכנס לא יהיה לה מספיק זמן, לכן אמרנו 60 ימים.

אפילו בפגרה אתה מכנס אותו.

הוויכוח הוא לא על הימים עכשיו, רגע.

הוויכוח על הימים.

עכשיו נשאר ויכוח הוא על הימים?

כן.

אפשר פשרה 45 ימים?

אפשר.

30 זה פשרה. בגרסה הסופית שזה כבר מוכן לחתימה של השר, להתחיל לחכות.

השר צריך לתת הזדמנות.

אז זה מה שאני אומר. לכן 30 ימים אחרי שהנוסח הסופי מוכן לחתימה זה מספיק זמן, כי כבר מוכן לחתימה הנוסח. זה לא שאתה אומר אחרי שכבר עברת את המועצה הארצית.

- - - ממש מגובש.

נכון, אחרת אין טעם.

לכן אני אומר, כבר השר צריך לחתום, אני אומר לו חכה עכשיו 60 ימים אל תחתום.

כן, תן לכנסת הזדמנות. נכון.

30 ימי עבודה זה בסדר.

לא ימי עבודה של הכנסת, ימי עבודה במשק.

כהגדרתם בחוק.

ימי עבודה כן.

אוקיי 30 ימים כהגדרתם בחוק.

אוקי 30 ימי עבודה. אנחנו עוברים לסעיף 90, זה סעיף התחילה. יש לפני כן עוד משהו שניה רגע. עמוד 24 פסקה 3, זו פסקה שמתייחסת לתחילת ההסדר שנוגע לרשות ערר, וכאן אני רק מקריאה את הדברים שכבר הוקראו על ידי הממשלה בדיון קודם. הם ביקשו להוסיף, אני אקריא את כל הפסקה.

תיקון חוק התכנון והבנייה - תחילה
90.


(3)



תחילתו של תיקון סעיף 112(א1) לחוק התכנון והבניה כנוסחו בסעיף 89(7) לחוק זה ביום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023), והוא יחול על החלטות שקיבלה ועדה מקומית עצמאית או עצמאית מיוחדת החל ממועד זה.



פסקה 4 אני רגע שמה בצד. זה ההסדר שנוגע למורשה להיתר. ואני מקריאה את פסקה 5 שמתייחסת לתחילת ההסדר של רשות רישוי ארצית. כאן הממשלה ביקשה לשנות את תאריך התחילה אז אני מקריאה.





(5)



תחילתם של סעיפים 158ס – 158סד לחוק התכנון והבנייה כנוסחו בסעיף 89(15) לחוק זה ותיקון סעיף 152(א)(3)(2) לחוק התכנון והבנייה כנוסחו בסעיף 89(16) לחוק זה ביום כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 ביולי 2024).

רגע אבל אמרתם שהבדיקה תיעשה עד ה-1 באוגוסט, כלומר חודש הוא יעשה את הבדיקה? זה לוח הזמנים שאתם מדברים עליו?

הוא יכול לעשות את הבדיקה לפני, זה לא מונע ממנו. הוא יכיר את החוק.

לא, אמרתם שהוא יעשה בדיקה עד ה-1 באוגוסט 2024.

מרגע שההסדר מתחיל צריך לתת לו זמן לעשות את הבדיקה. השאלה אם חודש זה זמן שהוא?

הוא בפועל מכיר את החוק, הוא יוכל להתחיל את הבדיקה עוד קודם לכן. לא רואה בעיה בזה. בני?

יש הוראת תחילה מאוחרת, למיטב ידיעתי אפשר לפעול מכוח החוק גם לפני שהוא נכנס לתוקף, לכן אני לא בטוח שיש פה בעיה.

טוב, אם אין בעיה אז אין בעיה. אז יש לנו בעצם שלושה נושאים שאנחנו צריכים לקבל תשובות מהממשלה לגביהם. זה הנושא של הסמכת ועדות בסעיף הראשון, שלא הקראנו אותו. יש לנו את הנושא של רשות ערר שאתם רוצים להציע נוסח, ויש את הנושא הזה שאנחנו צריכים לקבל עליו תשובות, כנראה שמתנהל משא ומתן אחר מחוץ לוועדה בנושא החלת ההסדר של מורשה להיתר. אנחנו נצטרך לקבל על זה תשובות, אז אני מציע שנעשה הפסקה.

רק רגע, יש עוד סעיף אחד בסוף הנוסח, בעמוד 26, זו הוראת מעבר. סעיף 91. זו הוראה שאומרת שגם אם ביחס לסמכות של ועדה מקומית שהורחבה בהצעת החוק הזו, ושם נקבע שהסמכות הזו לכאורה נשללת ממנה אם היא לא הגישה תוכנית כוללת או כוללנית עד לחמש שנים אחרי כניסתו לתוקף של החוק הזה. וכאן יש הוראת מעבר שאומרת שהיא תוכל להמשיך לדון בתוכניות שהוגשו גם אם נשללה לכאורה הסמכות, כי היא הפקידה תוכנית כוללת או כוללנית, תוכל להמשיך לדון בתוכניות שהוגשו כשעוד הייתה לה הסמכות. אז אני מקריאה.

חוק התכנון והבנייה – הוראת מעבר
91.






הוגשה לוועדה המחוזית, לפני יום תחילתו של חוק זה, תוכנית שעניינה כאמור בפסקאות (13א), (13ב), (13ג) ו-(26) לסעיף קטן (א) ובפסקה (1) לסעיף קטן (א1) של סעיף (62א) לחוק התכנון והבנייה כנוסחו בסעיף 89(4) לחוק זה, תהיה הסמכות לדון בתוכנית ולאשרה נתונה לוועדה המחוזית; הוגשה לוועדה המקומית תכנית לפי הפסקאות האמורות, והתקיים האמור בסעיף 62(א)(13ז) תמשיך ותהיה נתונה לוועדה המקומית הסמכות לגבי אותה תכנית-.




(הישיבה נפסקה בשעה 12:11 ונתחדשה בשעה 12:57.)

אני מחדש את הדיון.

אנחנו צריכים להסביר, ואחר כך נקריא.

הסבר קצר, יאללה.

כן אנחנו חוזרים לסעיף הראשון שעליו דילגנו בחלק הקודם של הישיבה בעמוד 1, בנושא של הסמכת ועדות. למעשה כאן נעשו מספר שינויים בהצעה בעקבות הממצאים שהתגלו לוועדה לקראת הדיון בכל הנוגע לתהליך ההסמכה שמתרחש, ושקיים היום, שבו למעשה יש הסמכה מאוד מאוד מעטה באופן יחסי של ועדות, ובעצם הוועדה שלנו דרשה בעצם כל מיני שינויים שבעצם יזרזו את התהליך הזה ויביאו להסמכה יותר רבה של ועדות.

בעצם השינויים שנעשו כאן מתייחסים לכך שבשלב ההסמכה הראשוני, הנוסח שבפניכם כרגע מעביר את הבדיקה של מערכת האכיפה של אותה ועדה, לשלב ההערכה, והוא מוריד אותו משלב ההסמכה הראשוני. לבקשת הממשלה, אתם תשמעו תכף בנוסח שרעות תקריא, שלבקשת הממשלה גם בשלב הראשון יבדקו נושאים אובייקטיבים מתוחמים גם בענייני אכיפה, שתכף נפרט אותם, ובאופן כזה התקווה היא שבעצם ההסמכה תזורז. כמובן שלשר הפנים תמיד יש סמכות אם מתברר שיש בעיית אכיפה קשה, לשלול את ההסמכה במהלך הדרך, וכמובן מה ששינינו זה שבשלב הערכת ההסמכה, כן תבדק באופן מעמיק מערכת האכיפה בעניין הזה.

הרעיון הוא לתת צ'אנס לאותם ועדות ולבחון אותם תוך כדי , כדי שיהיה להם incentive ולא לעשות חסם ראשוני שעוצר את הכל.

ונקודה נוספת היא שההסמכה תהיה לתקופה מינימלית או מזערית של שלוש שנים.

כמו שהיום או לא?

לא, היום אין תקופה מינימלית, יש תקופה מקסימלית.

אבל אחרי שלוש שנים שר הפנים יכול שלא להאריך גם כן.

הוא יכול לא להאריך בכל מקרה.

אה הבנתי אוקיי.

זו עוד תחנה.

חוק התכנון והבנייה
89.




(2)

בסעיף 31א –

(א) בסעיף קטן (א), המילים "ומערכת אכיפה של ההוראות" יימחקו;




שימו לב, כאן אני מוסיפה משהו שלא מופיע אצלכם בנוסח.









ובסופו יבוא "שר הפנים יסמיך ועדה כאמור אם נוכח כי בוועדה המקומית מכהן מהנדס ועדה תובע מוסמך ומנהל פיקוח כמשמעותו בסעיף 35א2ב לחוק העבירות המנהליות וכן לאחר שמצא כי הוועדה המקומית עדכנה את סקר עבירות הבניה בהתאם להוראות סעיף 254טז לחוק זה, וכי יש בכוונתה לבצע אכיפה בהתאם למדיניות אכיפה שתקבע".

לא עדכנה את סקר אלא תעדכן את סקר.

לא, עדכנה, יש מועדים בחוק.

אני מדלגת על ב' כי זה סעיף שכבר הקראנו בדיונים הקודמים.









(ג) בסעיף קטן (ו) אחרי "שר הפנים" יבוא "שלא תפחת משלוש שנים" ובסופו יבוא "לאחר שמצא, לעניין ועדה מקומית עצמאית, כי מיום הסמכתה היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת אכיפה של ההוראות לפי חוק זה.";









(ד) בסעיף קטן (ז), אחרי "התנאים הנדרשים להסמכתה" יבוא "או להארכת הסמכתה" ובמקום "(ה)" יבוא "(ו)";



זה לעניין הזה.

עניין הבא?

רק משפט לפרוטוקול.

לפרוטוקול כן.

קודם כל לגבי תנאי הסף מוסכם, אין בעיה עם זה. אני רק רציתי להעיר לגבי תקופת ההסמכה המינימלית. אני עדיין חושב שלא נכון.

ייכתב בפרוטוקול שהם עדיין מתנגדים לעניין הזה.

אני רק אגיד במשפט למה.

אבל אפשר להפנות, הפרוטוקול יכול להפנות למה שאמרת כבר.

אני רק אוסיף בעניין הזה אדוני יושב הראש. תיתכן בעיה, בתקופת בחירות יש מניעה משפטית לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, להסמיך לתקופה כזו ארוכה, ואנחנו בדרך כלל נוהגים להסמיך לתקופות של חצי שנה.

מה מה?

כן נכון.

רגע רגע רוסלאן. כן בני?

אני רוצה להגיד מה הבעיה. החוק כרגע לא מאפשר את זה לכאורה, החוק לא מאפשר פחות משלוש שנים. הנוסח כרגע שלא תפחת משלוש שנים אם זה יישאר, אז זו הוראה מפורשת בחוק שלא ניתן לבצע הסמכה לפחות משלוש שנים, ואז תעלה שאלה מה קורה בתקופת בחירות? שלפי הפרקטיקה שהייתה עד היום, הסמיכו לתקופות מאוד קצרות של כחצי שנה.

להסמיך בחצי שנה זה לעסוק בנדמה לי.

בתקופת בחירות לכנסת, אני מזכירה לכם שהיינו פה בתקופות שלא היו בחירות, אז אין סמכות לשר להפעיל את סמכותו.

מה זה קשור לבחירות לכנסת?

כי השר מפעיל את סמכותו, והפרשנות המשפטית היא שבתקופת בחירות, מצמצים מאוד את סמכויות השרים, ולכן היו פה תקופות שכנסת אחרי כנסת התפזרה, ולכן בתקופות האלה לא הייתה לנו ברירה אלא להסמיך לתקופות קצרות.

כן אבל הסמכה לתקופה קצרה אין לה משמעות.

יש לה משמעות כשהיא מאריכה הסמכה קיימת. לא הסמכנו לראשונה, הארכנו הסמכות שפג תוקפן.

אבל אני מקווה שבהארכה לא יגידו שזה גובל בסמכויות, זה קצת מוזר.

זו הפרשנות המשפטית היום של משרד המשפטים.

אתה רוצה שאני אכתוב בחוק? אני לא מבין מה אתם רוצים?

לפרוטוקול.

לא, תומר. זה חלק בלתי נפרד מכל ההנחיות לגבי קבלת החלטות - - -

אבל מדובר פה על הארכה.

לא, אני מתייחס להסמכה ראשונה. עכשיו יכולה להיות סיטואציה - - -

לא, אבל בתקופה ראשונה - - - לא להסמיך בתקופת בחירות. זה בסדר.

הסמכה ראשונה לא, המשך הסמכה כן. שלום. זה צריך לבוא לידי ביטוי בנוסח?

בהארכה צריך להיות שהוא יכול פחות.

לא זה לא צריך להיות בנוסח, אבל המשמעות תהיה שבתקופת בחירות לא יהיו הסמכות חדשות.

הארכה אפשר.

בסדר, זה הגיוני. הארכה אפשר.

הארכות אין בעיה.

טוב שגם אתה אמרת את זה, אני אמרתי את זה, הוא אמר את זה, הלאה.

אתה אומר אין בעיה, אבל אני אומר במציאות, גם הארכות אסור לחצי שנה. קח את נתיבות לדוגמה, הייתה לה הארכה של חצי שנה בגלל הבחירות רק עכשיו נתנו להם את ההארכה.

אז ההבהרה הזאת בפרוטוקול פותרת את הבעיה הזאת.

אבל ממילא אין הגבלה לתקופת ההסמכה כשאתה בא להאריך. אם אתה מאריך אתה יכול להאריך לשנה, אין בעיה, או לחצי שנה.

לא, גם ההארכה היא לשלוש שנים. מה זאת אומרת?

לא, כרגע לא דיברנו על זה.

שלושת השנים להבנתי, מתייחסים רק להסמכה ראשונה.

אז שלוש שנים זה רק לחדש?

הארכה זה שיקול דעת של שר הפנים.

הארכה אין בעיה.

הלאה, אוקיי.

עמוד 8, הסדרה של בניה שלא כדין. כאן הוחלט לרדת ל-20%.

תיקון חוק התכנון והבניה



(4)
(א)
(1)
(13ו)
(3) שיעור החלק שנבנה שלא כדין במגרש עולה על 25% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית שחלה על המגרש בעת הבנייה שלא כדין".

הלאה תיקון הבא.

ערר ברשות, עמוד 12 אני מקריאה את הנוסח שהקראנו אותו אמנם לפני כן אבל אני מניחה שיהיה ברור.

תיקון חוק התכנון והבניה



(7)
(א1)
(2)

(4) יושב ראש ועדת הערר ייתן החלטתו בבקשה רשות לערור בתוך חמישה עשר ימים מיום שהוגשה לו והוא ידון בבקשה בין השאר בשים לב לכך שהיא אינה מגלה עילה שהיא קנטרנית או טורדנית או שהיא אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה או מסיבה אחרת שלדעתו ראוי ונכון לדחותה;



הורדנו את הסיפא. אוקיי. עמוד 14, דובר על כך שיש מצבים שבהם הרשות לא מעבירה תיק מידע והייתה מחשבה לאפשר לשר לקבוע בתקנות לעניין זה. מה שהוחלט זה שבמסגרת השיקולים שנשקלים בהכרזה על רשות לא מתפקדת, ייכנס גם השיקול הזה. אז אני מקריאה בעמוד 22 בסעיף של הכרזה של שר הפנים, אנחנו נוסיף שיקול נוסף בסעיף קטן ב' פסקה 4 חדשה.

המלצת המנהלים לעניין הכרזת שר הפנים



158סד


(ב)
(4) אי מסירת מידע לפי סעיף 158מט למורשה להיתר במועד שנקבע.

מה זה אומר?

כרגע זה לא דיון, אנחנו מיידעים את הנוסח. מה שזה אומר זה אומר דבר אחד, אנחנו הכנסנו את זה כשיקול בתוך השיקולים של הוועדה המקומית. אם הם ישחקו בעניין, אם, חלילה, לא יקרה דבר כזה, אבל אם חלילה רשויות מקומיות לא יעבירו תיקי מידע במועד, או ישחקו עם העניין הזה, זה חלק מהעילות שעליהן אפשר יהיה לקחת מהם את הסמכות. הלאה.

עמוד 16, קפצנו מהמורשה להיתר.

לבקשה הממשלה שינינו את תנאי הסף מ-40 יחידות דיור ל-80 יחידות דיור. בעמוד 21 זה ממש תיקון קטן, מקודם לא הקראתי את התאריך העברי, אז התאריך העברי הוא כ"ו בתמוז, 1 באוגוסט 2024.

הלאה.

עכשיו יש שני סעיפים, אנחנו מתחילים בעמוד 24 פסקה 4, זה סעיף תחילה שמתייחס להסדר של ביטול הוולונטריות ביחס למורשה להיתר, אני מקריאה אותו.

הוא שונה ממה שמופיע בפניכם.

הוא שונה ממה שמופיע וגם אחרי זה אני אגיד את זה.

זה בעקבות סיכום שנערך לפני הדיון, הוא שינה את ההסדר שמופיע בפניכם.

מבחינת התאריך.

לא, את ההסדר ואת התאריך ולכן בעצם נקבע מועד אחיד שבו יחול המועד של הסדר החובה על כל הרשויות המקומיות והוא 1 בנובמבר 2024.

ובלי הדרגות.

אז פסקה 4.

תיקון חוק התכנון והבנייה – תחילה
90.


(4)



תחילתו של תיקון סעיף 158נו לחוק התכנון והבניה כנוסחו בסעיף 89,(14)(א) ו-(ב) לחוק זה. ביום




אנחנו נבדוק בדיוק את התאריך העברי.









1 בנובמבר 2024 ל' בתשרי התשפ"ה.




עכשיו אני רק אבהיר שסעיף 90 א' שקוראים לו חוק התכנון והבניה הוראת שעה, יורד.

אני רוצה להוסיף רגע לפרוטוקול שבמהלך השנה פלוס הזאת, משרד הפנים מחויב לבדוק מול רשויות מקומיות, במיוחד לחלשות לבינוניות, שהם ערוכים לזה, לראות, דיברו כל הדברים שנאמרו כאן, הדרכות וכל הדברים האלה, שינוצלו באותו זמן. זהו, זה מתחיל ונגמר.

סעיף אחרון?

סעיף אחרון זה סעיף דיווח בעמוד 25 פסקה 2.

תיקון חוק התכנון והבנייה – הוראת שעה
א90.


(2)



בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד שלוש שנים מיום תחילתו, לאחר סעיף 158נט לחוק התכנון והבניה יבוא:



מעקב אחר יישום ודיווח


158נט


1. שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת עד 31 במרץ מדי שנה, על יישום הוראות פרק זה ובכלל זה על מספר המורשים להיתר, ומספר ההיתרים שניתנו לפי פרק זה בכלל מרחבי התכנון, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח".

אוקיי תודה רבה.

רק שאלה, האם נושא התאריך חל גם על הרישוי העצמי?

על הרישוי העצמי.

דהינו ב-1 בנובמבר 2024?

נכון.

אדוני דחה את זה בשנה.

אדוני לא דחה את זה בשנה, היו סיכומים אחרים שאני לא רוצה להגיד אותם כאן, של מגישי הזה הממשלה, שהיו סביב התאריך הזה, קצת פחות אבל סביב התאריך הזה. הורדתי את ההדרגה. זה אומר שהכל מתחיל ביחד.

ואנחנו נמצאים במצב שתיק מידע למורשה להיתר, הסנקציה, אם הוא לא ניתן זה שיבטלו את ההסמכה של הוועדה, אז אולי אפשר - - -

אז הכנסנו את זה בצורה הזו. זה נוסח הוועדה. חברים, תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:12.