פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

3

36
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
08/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 19
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, י"ז באייר התשפ"ג (08 במאי 2023), שעה 11:10

דיון חירום - עליה מדאיגה במקרי רצח נשים

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
שלי טל מירון
יואב סגלוביץ'
מטי צרפתי הרכבי
קטי קטרין שטרית

קארין אלהרר
דבי ביטון
סימון דוידסון
עופר כסיף
מירב מיכאלי
שרון ניר
יסמין פרידמן
יפעת שאשא ביטון
עאידה תומא סולימאן

סאיד תלי - מנהל תחום אלמ"פ ועדות ותוכניות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מלי אורגד - מנהלת שירות טיפול והגנה במצבי טראומה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

סנ"צ ענת יקיר בלום - רמ"ד נפגעי עבירה ומשפחה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

דנה בן צבי - לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי

אפרת ליפשיץ פרקש - לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי

אושרה פטל רוזנברג - פרקליטות המדינה, מחלקה פלילית, משרד המשפטים

הדס גבריאל זני - עו"ד, ממונה ארצית נפגעי עבירות המתה, משרד המשפטים

אליה רוזנברג - עוזרת משפטית לראש הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

לילך וגנר - ייעוץ חקיקה פלילי, משרד המשפטים

זהר סהר - מנהלת המחלקה לטיפול, משרד הבריאות

עדי אלם - מנהלת אגף הרווחה, משרד העלייה והקליטה

אפרת רותם - עו"ד, עו"ס מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדים הסוצייאלים

פרופ' שלוה וייל - יו"ר התצפית הישראלית על רצח נשים, האוניברסיטה העברית

גילי ורון - עו"ד, מנהלת המערך המשפטי, ויצ"ו

מיכל אוריון שגיא - מנהלת שירותי חירום טיפול ושיקום, אלמ"פ, ויצ"ו

תמר שוורץ - עו"ס, מנכ"לית רוח נשית

גלי עציון - עו"ד, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, נעמ"ת

מאירה בסוק - עו"ד, לשכה משפטית, נעמ"ת

אורלי כהן - מנהלת חטיבת שיקום ותעסוקה ארגון בעצמי

סיגל אבנון סוייצקי - יועצת, הרשות לקידום מעמד האישה

לרה צינמן - יו"ר ארגון נרצחים ונרצחות

מיה אוברבאום - איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית

רות לוין-חן - יוזמות אברהם

טל הוכמן - שדולת הנשים בישראל

צילית יעקובסון - יו"ר עמותת בת מלך

אורלי טובלסקי חדד - בת מלך

אורלי סטוצ'ינר כהן - עמותת בעצמי

דיק ציפי - משקיפה, עיריית ראשון לציון

ענת מימון

דלית אזולאי

אורי אלפנדרי, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות


דיון חירום - עליה מדאיגה במקרי רצח נשים

אנחנו פותחים בדיון של כנס חירום בשל העלייה המזעזעת במקרי רצח נשים. לצערי שוב אנחנו מתכנסות כאן ומתכנסים כאן בעיצומה של תקופה מאוד מאוד קשה שבה כמעט מדי שבוע, או מספר ימים, אישה נרצחת כאן בישראל, ילדים נשחטים. כשאנחנו נמצאים בתקופה הזאת ומשווים את התקופה אשתקד, אנחנו מבינים שיש לנו פי שתיים רציחות. אין לנו את הפריבילגיה להרים ידיים או לחשוב שזה בלתי נמנע או שזה גזירת גורל. מתחילת השנה נרצחו 13 נשים. 12 שאנחנו נחשפנו דרך התקשורת. ועוד אישה שהפרטים שלה חסויים.

קודם כל סביב השולחן אני מבקשת את כמובן נציגי משרדי הממשלה שלשם כך אנחנו גם התכנסו כדי לשמוע תשובות ולטכס יחד עצה. אני רק אומר ששרי הממשלה הרלוונטיים הוזמנו לדיון זה חברי הכנסת הם בחרו שלא להגיע כנראה שיש להם דברים אחרים שהם יותר דחופים אבל אני אומרת להם חגיגית: גם אם הם לא נוכחים כאן, שלא יחשבו שהם מרפים את ידינו או שאנחנו נוריד הילוך בנחישות שלנו להיאבק את המאבק הזה על החיים ועל נשים שנמצאות תחת אלימות קשה. ומי יודע מי האישה שבסך הכול מחכה לסיוע ולעזרה שלנו.

בתוך הדברים אני גם רוצה להזכיר אתמול נפטרה יעל גרינברג, שעברה אונס אכזרי בקיבוץ שומרת, שכולנו מכירים את הסיפור. יהי זכרה ברוך. הסיפור שלה הדהד בישראל וגם מעבר לישראל. המקרה שלה היה מאוד מאוד קשה. הרצח שנעשה לה השחתת נפשה הלכה איתה עד היום האחרון ואני חושבת שאין מי שלא מכיר את הסיפור הזה.

בשנה שעברה עד הראשון במאי היו שישה מקרי רצח של נשים כמו שאמרתי, השנה עד הנקודה הנוכחית יש לנו 13 נשים שנרצחו. עליה של 100% ויותר. התופעה הקשה הזאת שאני רוצה להזכיר את בראא מסארווה מטייבה, שבעלה שרצח אותה ושחט את שני ילדיה, אמיר ואדם, פעוטות. לצערי. תופעת האלימות כלפי נשים גובה מחיר מאוד כבד גם מילדי ישראל. אלפי ילדים שנמצאים באלימות יומיומית. כאשר בצער אנו גם רואים שילדים משלמים בחייהם. וכמו שאמרתי קודם - זו לא גזירת גורל.

מצופה ממדינת ישראל שלא לקחת את הזמן. מצופה ממדינת ישראל שלא לעשות שיקולים פוליטיים. אנחנו רואים שנעשים שיקולים פוליטיים, בטח בחוק האזיקונים. אין זמן להתמהמה כפי שהם יודעים לא להתמהמה בדברים אחרים: במינוי שרים בהעברת יחידות סמך, אגפים, החלטות ממשלה, הצעות חוק שכולנו חברי הכנסת נמצאים פה לילות וימים בשביל חוקים - שמי צריך את החוקים האלה. זה לא מעניין את הציבור. המאבק על החיים יותר חשוב.

אנחנו נצטרך להעלות הילוך במאבק הזה. לצד זה כן חשוב לי לציין שתי הצעות חוק שעברו אתמול בוועדת שרים. הצעות חוק שהנחתי כולל גם הצעת חוק של חברת הכנסת דבי ביטון. הצעת חוק ראשונה הגדלת המענקים ליוצאות מקלטים. עשינו על כך דיון רבים מכם הייתם כאן בדיונים. אני אומרת לכם הדיונים כאן לא יהיו דיונים לשם הדיונים כדי לשחרר קיטור. הדיונים כאן יבואו בסוף לידי מיצוי וביצוע כולל נציגי הרווחה שיודעים כאן, אני רוצה להודות לשר הרווחה יעקב מרגי שתמך בהצעה להגדיל את המענק מ-8,000 ל-20,000.

וזה משמעותי ביותר כי משנת 2000 אותן נשים לא קיבלו את המענק שאמור לתת להם את היכולת להרים את הראש מעל המים ולא לחזור לגבר האלים שאנחנו יודעים ש-15 אחוזים מהנשים חוזרות לגבר האלים. אני גם מודה לשר המשפטים שלבסוף השתכנע ולומר לכם שכן היה גם שיתוף פעולה שהוא חוצה מחנות כולל חברת הכנסת קטי שיטרית, שכל הבוקר אתמול אחרי שקיבלנו בהתחלה דחיה על שתי הצעות החוק נרתמה ואנחנו הצלחנו להעביר את החוק הזה.

הצעה נוספת שעברה, הצעת חוק שאני מנסה להעביר אותה מ- 2018, הצעת חוק שתשלול מגבר שרצח את החלק שלו מהדירה המשותפת. לא הגיוני, לא יתכן שבן אדם שרצח יהנה פשוט מכל דבר קנייני כזה או אחר כאשר יש מי שחושבים שצריך להגן על הקניין שלו. עוד דבר בהקשר הזה חברת הכנסת דבי ביטון אחר כך תפרט, עבר חוק שלה שמדבר על דיני ירושה. עבר בקריאה ראשונה עם חברת הכנסת עאידה. אבל אני פשוט אומרת שיזמתי את זה ב 2018. ובאמת את וקרן ברק הגשתן את זה בכנסת הקודמת. אני הייתי בקואליציה ואת היית באופוזיציה והיה שיתוף פעולה.

ואת עבדת על זה בתוך ועדת חקיקה.

חד משמעית. בגלל זה אני גם יודעת אני גם בגלל זה שהייתה התנגדות של אנשים מתוך משרד המשפטים אני לא מדברת בכלל על נבחרי הציבור, שבאו וסיפרו לי כמה חשוב להגן על הקניין של הגבר - ולא אנחנו בחירום, לא תהיה שום הגנה ואם אפילו זה ישפיע על גבר אחד שמפחד לאבד את ביתו מפחד לאבד את רכושו, ורק בשל זה הוא לא ירים את ידו וימנע את הרצח הבא אז בעיניי המטרה הזאת יותר חשובה בהצלת נפשות, וזה מסר שצריך לעבור לכל גורמי הממשלה. הסירו כל התנגדות שיש לכם. לכל התנגדות שלכם יש השפעה.

גם ככה אנחנו לא רואים את נבחרי הציבור רתומים, גם ככה אנחנו רואים שנשים מודרות, גם ככה רואים שסביב שולחן הממשלה אין מספיק נשים, גם בוועדת שרים לענייני חקיקה לדעתי יש רק ייצוג של שרה אחת. אז מה שזה אומר שזה מקום שנבחרי הציבור לא רואים לנגד עיניהם את האחריות החברתית העליונה הזו בלהגן על נשים ולקדם נשים אתם כמשרתי ציבור בכירים, כפקידים בכירים צריכים לעשות הכל ולהפוך כל אבן ובטח לא לשים התנגדויות שעוזרות לפוליטיקאים נכשלים, לנבחרי ציבור נכשלים אבל לפוליטיקאים מצטיינים, לשים מקלות בגלגלים בטח כשמדובר בהצלת נפשות. אני רוצה לעבור לפרופ' שלווה וייל מהתצפית, כדי שתתני לנו תמונת מצב ומשם אנחנו נמשיך. תציגי את עצמך לפרוטוקול.

תודה רבה חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. פרופ' שלווה וייל מהאונ' העברית, שהקימה את התצפית הישראלית על רצח נשים ב-2020 ועוסקת בנושא רצח נשים מ-2008 .

עד היום הזה יש 13 נשים שנרצחו מתחילת השנה. אני שמחה שיש מודעות לנושא כי שנים צעקתי ואף אחד לא שמע לפחות היום התקשורת מגוייסת וזה ועמותות -לזכותכם, אתם גם פועלים בתחום וזה התקבע השנה.

המצב ב-2023, המצב הוא שכעת כאמור יש 13 מקרי רצח נשים, כאשר לא כולן, אולי, לא כולן יהיו מה שאנחנו קוראים פמיסייד (femicide) - כלומר רצח נשים בגלל האג'נדה של האישה. יתכן שיתבהר לנו בסוף השנה שאחד או שניים מהמקרים לא היו רציחות בכלל. אבל כעת יש לי ברשימה 13 נשים כאשר ארבעה מהם במגזר הערבי והתופעה השנה היא שהתופעה רווחת בקרב בדואים בישראל. יש גם שני מקרים של אזרחיות זרות.

פשוט זה לא נכון, סליחה.

יש גם שני מקרים של אזרחיות זרות שלא הייתה להן אזרחות ישראלית.

מתוך רשימת הנרצחות שתיים מהן הן תושבות זרות.

יש לי נתונים על המוצא, על כלי הרצח וכו'. אני רוצה לעבור למשהו יותר אקטואלי, שכל הזמן מדברים על חוק אזיקים. הגיע זמן רבותיי, לדבר על חוק פמיסייד. רצח נשים. כאשר אנחנו מגדירים מה זה פמיסייד, מה זה רצח בגלל שאישה היא אישה, ואז להעביר משהו הרבה יותר דרמטי שימנע רצח נשים. זה נהפך לתופעה רווחת. עד ה-30 לאפריל 2022. היו שישה מקרי רצח נשים. השנה, עד לאותו תאריך היו 12.

הלב כואב גם על המשפחות של הנרצחות וגם על הילדים. חייבים גם לטפל במשפחות של הנרצחות, ואני לא יודעת אם יש חובה לטפל בילדים שלהן באופן מיידי. שלא יסתובבו לחפש פסיכולוג או פסיכותרפיסט. זה מצב, חמור מאוד.

תודה תודה רבה. אני בקושי רב אקריא את השמות: מידר סוויסה בת 33 מלוד שנרצחה על פי החשד על ידי שכן שנגדו הייתה תלונה בעבר על הטרדה. סיגלית ברכה אטיאס בת 53 מלוד, נרצחה על פי החשד על ידי בן זוגה .בת 27 מנס ציונה, ששמה עדיין אסור לפרסום, נרצחה על פי החשד על ידי אחיה. אני מקווה שאני מדייקת בפרטים. פאולינה וייסמן בת 41 מאשדוד, נרצחה בשל סכסוך כספי בשל הודאת הרוצח. הותירה אחריה ארבעה ילדים. ליאנה בס בת 29 מכפר כאנה, נרצחה על ידי רעולי פנים. הותירה אחריה בעל ושני ילדים. בני ארבע ושנה וחצי. דריה לייטה. בת 31 מחיפה. נרצחה על פי החשד על ידי בן זוגה. ורה ורצינטה, אזרחית מולדובה בת 61 מתל אביב. נרצחה על פי החשד על ידי בן זוגה, הותירה אחריה שלושה ילדים ו-12 נכדים. אדיס אלבנה, בת 29 מקרית אתא, נרצחה על פי החשד על ידי בן זוגה. הותירה אחריה ילד בן 9 שנותר באתיופיה. בת 76 מרחובות ששמה עדיין אסור בפרסום, נרצחה על פי החשד על ידי בן זוגה. פלונית שנרצחה ועל המקרה יש צו איסור פרסום. אזהר אבו רביעה מכסייפה, נרצחה על פי החשד על ידי אחיה. הותירה אחריה ארבעה ילדים. בראא מוצאויי, בת 26 מטייבה נרצחה יחד עם שני ילדיה הקטנים על פי החשד על ידי בן זוגה ואבי ילדיה. שרה אל ג'נאמי, בת 33 מערערה, נרצחה על ידי דקירות סכין. טרם אותר החשוד. יהי זכרן ברוך.

אתמול בלילה נרצחה חנאן אבו חד מחיפה, בת 26.

נכון. אנחנו עדיין לא יודעים מה הפרטים וכאן אנחנו באמת הכנסנו את המקרים על פי מגדרי. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור למשרד הרווחה.

סאיד תלי, מנהל תחום טיפול באלמ"פ. גם בעקבות הרצח מאתמול וגם בעקבות כל הרציחות בתקופה האחרונה כמובן שישנה עליה לעומת השנה שעברה אז ברור שזה מעיק ומתסכל ומקומם וכמובן שכל אחד מאיתנו שואל את עצמו, אני מתכוון במשרדים. אבל אני כן חשוב לי להגיד שהמוקד של העשייה שלנו הוא בסופו של דבר טיפול, טיפולי, כמובן לנשים גברים וילדים. אנחנו שותפים לתחום של המניעה והגנה, אך כמובן לא יכולים ואין לנו גם את הכלים והמנדט להוביל אותם שותפים לאיתור הערכת מסוכנות כמובן.

לא הבנתי את המשפט האחרון.

איזה משפט?

של "אין לנו כלים".

אין לנו כלים להוביל את ההגנה. את המוקד של השדה שלנו. את השירותים שאנחנו מפתחים. וכמובן, לא יודע אם כרגע מתאים מה חלק מהנוכחים כאן בטח יודעים את הפיתוחים וההרחבה האחרונה. אבל עדיין, בנושא של רצח, המוקד הוא כמובן פחות טיפולי אלא יותר הגנתי, וכל השדה הזה הוא פחות במנדט ובהובלה שלנו. אנחנו כמובן שותפים בלגייס לטיפול בלאתר ולהעריך מסוכנות. ולהיות שותפים גם במניעה. וחלק מהמקלטים שמופעלים על ידי עמותות מתקשרות למשרד, הן כמובן תומכות ותורמות להגנה. אבל בסופו של דבר המוקד של משרד הרווחה הוא כן טיפולי, וכן צריך להגיד כאן, שהטיפול הוא בסופו של דבר לנשים שהן כמובן לא חסרות ישע, שהן פונות אלינו או שאנחנו מגיעים אליהן, או שהן מופנות אלינו וברור שצריכה להיות גם הסכמה ורצון להיות מטופלים.

יש לי שאלה.

אבל זה מוקד הטיפול. מה בדבר המניעה. העובדות הסוציאליות הן נמצאות בקשר עם תיקים של מטופלים ויש להם כלים להעריך מסוכנות קיימת. השאלה אם זה מסתנכרן.

אז קודם כל חלק מהמקרים האלה לא רוצה לחזור לזה אבל זה חלק מהמקרים האלה בכלל לא היו מוכרים להם גם כמובן חלק מהרציחות - - -

וזו השאלה שאני רוצה לשאול. האם אתם עושים תחקיר על כל רצח של אישה. כל המקרים שאנחנו רואים. מה המסקנות, הייתי רוצה שתגיד לי מה המסקנות. הגענו עכשיו כמעט למחצית השנה. אנחנו נמצאים פי שניים מקרי רצח ביחס לאשתקד. מהי תמונת המצב שעולה בפניכם.

אז הוועדה לבדיקת מקרי רצח שהיא בהחלטת ממשלה שגם הרחיבה השנה בזכות חברת הכנסת עאידה טומה, וגם אחרות כמובן שתמכו בזה. היא דנה גם במקרים של רציחות של נשים על ידי בני משפחה וזה באמת מתחיל, התחלנו לדון בזה רק לפני שבוע דנו בשלושה מקרי רצח. ויש לא מעט תובנות אנחנו כן מכירים כל מקרה.

מה התובנות?

יש לא מעט. כמו למשל חלק מהמקרים, הרבה מהם אפילו לא מוכרים.

סאיד סאיד. אני לא רוצה כמו למשל, אני רוצה תמונת מצב. יש לנו 13 מקרי רצח, שאני רוצה לדעת מה תמונת המצב שלכם.

אז אני מרחיב, אני אומר חלק מהמקרים האלה לא פונים, למרות שהיו במצוקה. אני אתן אפילו דוגמאות.

מה זה חלק, כמה מהן לא פנו?

כמעט 50 אחוזים לא מוכרות לא למשטרה ולא לרווחה. שהן לא פנו למרות שהתמודדו עם מצוקה.

אז אני רוצה לשים זרקור על הצד השני. כלומר 50 אחוזים פנו ועדיין נרצחו.

לא. חלק מאלה שפנו, לא בהכרח פנו לטיפול באלמ"פ. חלק פנו לטיפול סידור ילד במועדונית. חלק פנו לקשיים ומצוקות אחרים.

כמוכרות כסובלות מאלימות. אני לא סתם שואלת את השאלה.

חלק נמוך יחסית, אין לי את המספר המדויק, אבל חלק מהמקרים שכן נרצחו, והיו מוכרות ומטופלות סביב אלמ"פ הוא נמוך.

סאיד אתה צריך להכיר כל מקרה על בוריו. אתה צריך לדעת כמה מקרים פנו וידעו שהן היו תחת אלימות. אני לא סתם אומרת לך. אתם חייבים להכיר ולנתח את זה לפרוטרוט, להבין איפה הכשלים. אחרת לא נוכל להגיד שעשינו כל שביכולתנו. לא נוכל להגיד את זה.

אז קודם כל אני יכול להגיד לך שישבה כאן איילה מאיר באחד מהדיונים.

תיכף נעבור למשטרה אולי להם יש.

שהציגה פה לגמרי את כל הנתונים ואת כל המסקנות. אני יכול לרדת ולהעביר לך את כל הפירוט של כל מקרה ומקרה כולל תובנות מסכמות ומתכללות. יש לנו את זה בוודאי. אני כרגע פשוט אם את רוצה אז אני אקח את הזמן. זה דורש זמן להציג לך את כל המסקנות של הוועדה כולל דיונים אחרונים כולל דיונים ביותר מעשור.

איך המערכת נערכת כשהיא מבינה שיש פה תקופה שהיא לצערנו מאוד קשה וקפיצה במקרי רצח. איך אתם נערכים איך אתם רואים את זה כתקופת חירום?

יש את הנושא של חיזוק העבודה כמובן עם המשטרה. בחלק של ממשקי עבודה ועבודה עם מקרים בסיכון גבוה. אנחנו כן שותפים לשאלתך, בהערכת המסוכנות, וזה משהו שכל הנשים המאוימות, ככל שהן מוכרות כמובן או לנו או למשטרה או לשני הגורמים האלה אז אנחנו יושבים ביחד במסגרת אותו נוהל טיוב אנחנו בונים ביחד תוכנית הגנה על בסיס אותה הערכת מסוכנות וכמובן מקדמים - - -

כמה נשים יש לכם עכשיו ?

זה המשטרה יכולה להגיד אבל זה מאות. נציגת המשטרה בבקשה.

רגע רגע. גבירתי היו"ר. אני לא עד הסוף הבנתי. אתה בעצם הגורם המתכלל במשרד הרווחה. הבנתי נכון ?

אני מנהל תחום טיפול באלמ"פ, יושבת פה לידי גם מנהלת השירות שתחתיו.

מה שאני מנסה להבין, האם יש אדם אחד או מחלקה אחת במשרד הרווחה שבעצם עושה תכלול של כל הנתונים שמגיעים מהרשויות המקומיות, העובדות הסוציאליות, ממוקד, ובעצם יודעים לתת נתונים ברורים מי בסיכון. למשל.

לגמרי כן כל מי שמטופל אצלנו במרכזים יש לנו 170 מרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה אז נניח בשנת 2022 פנו 19 אלף, מרביתן כמובן נשים לטיפול.

אני אחדד. נניח אני משפחה נמצאת במצוקה כלכלית. באה עובדת סוציאלית, דיברה עם המשפחה, והבינה שיש פה ושם גם מקרי אלימות. זה עולה לאנשהו?

זה עולה למרכז. המחלקה, המרכזיים הם חלק ממערך שירותי הרווחה במחלקות הרווחה ברשויות המקומיות. אז ככל שעולה אינדיקציה לאלימות אפילו הקלה ביותר, זה מועבר לטיפול המרכזים ושם נעשית הערכת מסוכנות. כלומר האבחון כולל הערכת מסוכנות.

האם נפתרה בעיית העברת המידע של משרד הבריאות אליכם אז בזמנו אתם העליתם את הסיפור הזה.

עדיין לא. אבל אולי משרד הבריאות יתייחס לזה.

עדיין לא? למה יש זמן למשרד הבריאות.

זה לא משרד הבריאות עכשיו?

הוא אומר שזה לא נפתר.

החסמים שהיו במשרד הבריאות נפתרו. יש עכשיו איזשהו משהו אחר שצריך.

תציגי את עצמך לפרוטוקול.

ד"ר זהר סהר מנהלת המחלקה למניעת אלימות במשפחה ותקפיה מינית במשרד הבריאות.

אני אומרת לכם כזה דבר. מתי פעם אחרונה נפגשתם?

אתמול.

כל הגורמים?

אנחנו והבריאות אתמול. אנחנו נפגשים כמעט - -

התחושה היא, אני אומרת לכם, גם שאלה את זה חברת הכנסת אלהרר. התחושה היא אני אומרת בכנות שעדיין כל המערכות לא מספיק מסונכרנות. ראינו את זה פעם אחר פעם שזה עולה פה בוועדה. היה את זה גם עם משרד הבריאות. היא אומרת שנפתר אתה אומר שעדיין לא. אז אנחנו בסוף.

זהר אמרה שנפתר מבחינת העמדה המקצועית והמשפטית של משרד הבריאות.

אז המידע עדיין לא עובר. היה איזה משהו משפטי אז אנחנו רוצים לדעת. היא אומרת שזה הוסר החסם. עכשיו מתי יגיעו הנתונים ומתי יהיה דיווחים שוטפים?

אבל אני חושבת שזה חלקי. התיקון של הבדיקה של חוק זכויות החולה. זה חלק רכיב בתוך כל הנושא של העברת המידע.

זה חלק רכיב, אבל את יודעת טוב מאוד זהר, כמו במקרה של טייבה, אם היה מועבר, נגיד, אם האישה, לא אתייחס למקרה ספציפי, אם יש מידע שבן הזוג חייב טיפול נפשי ואתם מעבירים את המידע כחלק מהערכת המסוכנות אז זה היה תורם כן לוועדה להיות בפוקוס ולהבין שיש פה אישה שנמצאת בסיכון גבוה. העברת המידע בין משרד הבריאות ולא במקרה התקיימו דיונים רבים, היה מחסום היה חסם בהרחבת הסמכויות של הוועדה לטיפול במקרי הרצח של נשים והוא בטח שכן יעשה השינוי המשפטי.

תודה. אנחנו אומרים כזה דבר. אותנו זה לא מעניין הבירוקרטיות המשפטיות. אמרתי את זה קודם. זה לא מעניין. לא מעניין. מי שלא מסוגל להבין החוקים במדינת ישראל חוקים חשובים אבל זה לא הדיבר ה-11 שירד אלינו מסיני. ואנחנו לא יכולים לשנות. תשנו בהתאם. ותדאגו שזה עובד ושזה רץ.

עכשיו שאלה אחרונה לסאיד, ואחר כך אני רוצה לעבור למשטרה ואחר כך לחברי הכנסת. סאיד, אני רוצה לדעת כמה פניות אתם מקבלים במוקדי החירום. במוקד השקט, בכל המוקדים ביחד.

1300, 1400 פניות בשנה. סביב אלמ"פ.

כמה מתחילת שנה קיבלתם? יש פה מישהו שיכול להגיד את הנתונים ?

אני יכול לבדוק את זה ולעדכן תוך כדי הדיון.

אז תבדקו בבקשה אנחנו רוצים לדעת אם יש קפיצה.

כמובן שהרבה פחות גברים פונים. עשרות.

יש לכם חלוקה לגבי החברה היהודית והחברה הערבית?

אני יכול לבדוק את זה. יש לנו במוקד גם דוברי ערבית.

תבדוק את הנתונים - - - שניה, חברי הכנסת, ואני אומרת את זה ככה. אני לא צריכה עזרה. אני לא צריכה עזרה. ובזה אני מסיימת. עאידה, את תחכי לתורך. את רשומה. את רשומה ואת יודעת איך זה עובד.

תפסיקי לצעוק. מה זה.

אני אוציא אותך. כן. חברת הכנסת עאידה. אני מבקשת ממך וקוראת לך לסדר. את לא מתפרצת כל שניה. יש לך שאלה? יש פה שורה של חברי כנסת וכולם רוצים לדבר ויושבים פה בשקט אז בבקשה.

היא בסך הכול שאלה שאלה.

אבל זה כל שניה. אבל אני יודעת מה אני אומרת. בבקשה נציגת המשטרה.

נעים מאוד ענת יקיר. ראש מדור נפגעי עבירה בחטיבת החקירות באגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל.

בדיון כזה אני ממש לא מעוניינת לריב עם אף אחד.

עאידה את רשומה לדיבור. ועכשיו לא להתפרץ כל שניה.

בחטיבת החקירות במדור שלנו אנחנו עוקבים אחר כלל מקרי הרצח של נשים אני אציג את הנתונים ואני אציג את עיקרי העשייה ברשותך. אז כמו שנאמר מתחילת השנה נרצחו 13 נשים. חמש מהן מהחברה הערבית, שבע נשים יהודיות ואחת אחרת. מבחינת הרקע של הרצח שעד עכשיו אנחנו יודעים, אני יכולה להגיד שיש נשים נרצחו על ידי בני זוגן ו-2 נרצחו על ידי האח. וחמישה מקרים אחרים הרקע עדיין בבירור ואנחנו עובדים לראות מה חלק מהם זה סכסוכי חמולות או סכסוכים שקשורים למשפחות. אחד היה סכסוך שכנים ואחד היה סכסוך אחר. אני רוצה להגיד שלמעט הרצח של אתמול בערב שאנחנו עדיין לא נדבר עליו רק אישה אחת הייתה ידועה למשטרה בהגשת תלונות כנגד בן הזוג שלה אבל הם חיו ביחד.

לא הבנתי, רק אישה אחת מכל המקרים מתחילת שנה?

רק מקרה אחד, היו תלונות קודמות.

תלונות או תלונה?

תלונה על רקע על רקע אלימות במשפחה בקרב בני זוג, רק מקרה אחד מכלל מקרי הרצח היו בו תלונות קודמות. התלונות טופלו, נפתחו תיקים, הוגש כתב אישום והיא נרצחה בביתה על ידי בעלה. חשוב מאוד, הנקודה הזאת צריכה להיות מאוד מאוד מובנת ומאוד לחלחל כאן, כי המשטרה – נכון, היא אחראית לחקור ולגלות, אבל מתוך כל המקרים האלה זה רק מקרה אחד, מצער ככל שיהיה. אני רוצה להעלות נקודה נוספת.

אני לפחות מכירה שתיים שהתלוננו אבל.

מי מדברת?

אני אני. אבל אם את אומרת ואת עומדת מאחורי זה, אני מבקשת לקבל את זה בכתב על כל מקרה ומקרה מפורט עם השמות הוגשה תלונה, לא הוגשה תלונה, ואחר כך גם נבדוק גם עם הרווחה.

אני שוב אומרת, למעט הרצח של אתמול בלילה, הנתונים מדויקים. אני רוצה להעלות נקודה נוספת שעלתה אצלנו. לפחות בחמישה מקרים מאירועי רצח השנה, לחשוד היה רקע נפשי כלשהו. כלומר מוכר כמתמודד נפש עם תרופות עם איזה שהוא מעקב פסיכיאטרי זה חשוב מאוד אנחנו - - -

שהמידע הזה, יכול להיות שהמידע החשוב הזה ואמרה את זה קודם כל חברת הכנסת עאידה, במידה והיה ברשותכם כנראה, ממשרד הבריאות זה לא עבר, נגיד והם לא הגיעו לתחנת המשטרה אבל הם היו ברווחה. אז בוודאי שזה מונע ביכולת להיערך או להבין את תמונת המצב האמיתית בתוך הבית.

את תמונת הסיכון. כן. נכון. זה לא לפתחנו.

אוקיי.

זה לגבי הנתונים. אני רוצה להגיד שדווקא המשטרה מתמודדת עם מקרי הרצח בכלל אבל אני אדבר על מקרי רצח נשים. המשטרה עושה רבות אנחנו מגייסים, אני לא יודעת עד כמה אנשים כאן יודעים, אבל אם תינתן לי הזדמנות אני רוצה להגיד שהמשטרה מגייסת עובדות סוציאליות לתחנות משטרה ומקימה מחלקי משפחה. במחלקי המשפחה משרתים חוקרי אלימות במשפחה, חוקר עבירות מין וחוקרי חסרי ישע. יש לנו הכשרה שמתכללת את כלל העבירות האלה, כשאנחנו רוצים להגיע למקום שבו בכל תחנה יהיה חוקר משפחה וככל שנוכל גם עו"סית כשוטרת שמצויה כבר כיום בקשר עם הרווחה ועם הגורמים הטיפוליים. מעבר לזה אנחנו שותפים בוועדות. גם ועדות בין משרדיות, גם בוועדות של הפרקליטות.

ענת בכל זאת איפה הכשלים?

איפה הקשיים. אני חושבת ש הנתונים מדברים בעד עצמם. יש כאן בעיה של נשים שלא מגיעות להתלונן. נשים שחיות תחת איום ולא מגיעות להתלונן יש כאן בעיה של הסברה בעיה של פחד, של חשש של הנגשה של השירותים שלנו יש כאן בעיה.

תודה, אנחנו נחזור אליכם. ח"כ דבי ביטון ?יצאה. ח"כ קארין אלהרר.

תודה רבה. טוב אני מרגישה קצת דה-ז'ה-וו. אנחנו מתכנסים אחת למספר חודשים ומבכים בכי אמיתי את אותן נרצחות. רוצה להודות לך גבירתי היו"ר על הכינוס הזה שיש בו אמירה חשובה. שאנחנו לא מתכוונות להמשיך במצב הזה. אבל שמעתי כאן את נציגי הממשלה, אני אגיד שמרגיש שיש עשייה בכל משרד. אני לא אומרת שאין. אני חושבת שהדבר שהכי חסר זה התכלול בין כל משרדי הממשלה. שהוא בעייתי.

בסופו של דבר, במשטרה יש תוכניות, במשרד הרווחה יש עשייה, במשרד הבריאות יש נכונות. כולם הלב שלהם במקום הנכון. שאלה מה קורה בצעד שאחרי זה. ובצעד שאחרי זה, איך נאמר, נכשלנו. ולכן אני כן הייתי מציעה. אני יודעת שיש מכשולים. אם זה בדמות חקיקה אם זה בדמות קשיים שצריך לצלוח אותם. אבל נדמה לי, שב-2023, במצב שאליו הגענו, אין מקום יותר למצמוצים בעניין הזה. ואני כן רוצה בהזדמנות הזו, גם לקרוא למשרד לביטחון פנים.

תראו זה נכון, חוק האיזוק האלקטרוני הוא לא חזות הכול. אבל הוא ייתן משהו. עוד משהו. החוק הזה עבר בקריאה ראשונה בממשלה הקודמת. לא רצו להעביר אותו כמו שהוא. הביא הצעה שבעיני היא מעליבה, היא לא מתאימה, ואני קוראת עדיין, לשר שעוד לא החליט אם הוא רוצה להיות שר או לא. לעשות חישוב מחדש, וכן להגיש הצעה מתאימה שתיתן מענה נכון. הוא לא יפתור את כל הבעיות אבל הוא יפתור חלק.

תודה רבה חברת הכנסת אלהרר. נגעת בנקודה שהיא חשובה שגם אנחנו לפעמים מתקשים. מצד אחד אנחנו רואים שאתם באמת עושים עבודה. מצד שני זה נראה שלא תמיד יד ימין יודעת מה יד שמאל עושה. לא תמיד זה מסונכרן. לא תמיד אתם מציפים פה למרות שאנחנו כלי עזר משמעותי עבורכם את החסמים והליקויים והמקומות שאתם מתקשים. גם מול מקבלי ההחלטות שלכם מול השרים שלכם. ויכול להיות יכול להיות שצריך כרגע מי שמתכלל זה משרד הרווחה.

כפי שידוע יש לנו ועדה בין משרדית שמשרד הרווחה מוביל יחד עם משרדי הממשלה. יש תוכניות רבות משותפות.

מה שמך ?

מלי ממשרד הרווחה.

טוב. מזכירה שכל פעם תציגו עצמכן. אני רק אומר שיכול להיות שהמתכלל יהיה לא בהכרח הרווחה. אולי זה בכלל צריך להיות המשרד לבט"פ. אולי פה זה לבוא ולומר. נכון הרווחה עושים את המאמצים בטיפול במניעה איפה שהם יכולים אבל מי שפה צריך להכריז מלחמה זה המשטרה.

אני רוצה להגיד בהקשר הזה ברשותך.

כן, בבקשה ואחרי זה חברת הכנסת עאידה.

שמי דנה בן צבי. ראש חוליית אלמ"פ במדור של ענת. מ-2017 יש את נוהל התיוג שגם הוא תולדה של הועדה הבין משרדים לתחקור מקרי רצח שבמסגרתו אנחנו מציפים נשים בסיכון, שאלת קודם כמה נשים בסיכון יש, אנחנו כל הזמן צריכים לספור אותן כי זה עדיין לא ממוחשב אבל יש סדר גודל של 1200 נשים שמעבר לתלונה שהן הגישו יש איזושהי מעטפת שהמשטרה והרווחה עושים לגביהן. וזה דיונים שעושים בין גורמי משטרה לרווחה ובכל הרמות. למשל מחר אני נוסעת למחוז חוף לדיון ארצי עם ממ"ז חוף על נשים בסיכון של מחוז חוף, ויגיעו גם גורמי רווחה. אלה דיונים שמתקיימים באופן תדיר.

פרקטיקה. עזבו דיונים דיונים דיונים. מה קורה אישה כרגע בסיכון. הרבה פעמים, אנחנו רואים גם נשים שהתקשרו פעם אחר פעם. התקשרו למשטרה. התלוננו ועדיין נרצחו.

לצערי זה באמת קורה. אבל אני יכולה גם לספר שיש שת"פ למקרה קיצון. זאת אומרת למקרים מאוד קיצוניים של נשים שיש להן סיכון ממשי כאן ועכשיו. גם בשעות הערב אנחנו ניפגש ונדבר. אנחנו גורמי רווחה וכל הגורמים המעורבים באירוע כדי למצוא פיתרון כאן ועכשיו לאותה אישה.

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. ואז חברת הכנסת דבי ביטון.

תודה רבה. אני מודה קודם כל על הדיון הזה. אני גם פניתי לפני שבוע וביקשתי דיון חירום גם לפני שני המקרים המצערים האחרונים. ואני חייבת לשתף בהתחלה בביקור תנחומים שעשיתי בבית משפחתה של בראא מסארווה שנרצחה עם שני הילדים שלה. ואני חייבת להגיד שאחד הדברים שככה מאוד נשארתי איתם בהרגשה מאוד קשה זה כאשר הצעירות בתוך המשפחה אמרו לי שאין להם רצון או אמון להיות בשום קשר זוגי מעכשיו והלאה. אמרו לי איך אפשר שבן אדם, שלא היה שום סימנים של אלימות, והמקרה יקרה בצורה כזו. וכמובן אני לא מסכימה עם הגישה ודיברתי, אבל זה מעיד על המצוקה של לדעת מי ומתי זה יכול להיות, ואני אומרת את זה לא כדי להקל. אנשי המקצוע יודעים טוב מאוד עד כמה אני לא מקלה איתם אבל אני חושבת מי שעובר על השמות של הרציחות של השנה, זה מעיד על שינוי שאיכשהו שמקשה עוד יותר על נותני השירותים לטפל בתופעה.

באיזה מובן?

במובן הזה של רצח נשים וגם הנושא של בריאות הנפש מקשה. ואני חושבת שחייבים דיון מאוד רציני בעניין של איך בריאות הנפש ואיך גברים, או אנשים שמטופלים או צריכים להיות מטופלים ואף אחד לא מעריך את המסוכנות שלהם ואין שום קשר בלהזין את המידע. היה לנו מקרה בשנה שעברה באבו-סנאן. מישהו רצח את אמא שלו והוא גם כן היה עם בעיות נפשיות. ואף אחד לא אני בך ולא המשטרה שי כמה פעמים והוא הגיע למעצר במשטרה אף אחד לא עשה את הקשר ואמר שהבן אדם מסוכן ועלול להגיע למקרה של רצח, והוא רצח את אמא שלו.

והדבר השני שגם כן אני הזהרתי עליו לפני כמה שנים עוד לפני שהייתי חברת הכנסת ואנחנו רואים את זה עוד יותר. ההשתרבבות של עולם הפשיעה בתוך החברה הערבית והאיומים על נשים. כלומר הנשים הן לא מחוץ למעגל הזה של השפיעה ומשתמשים בהן כדי להכות בגברים בתוך הזה. אנחנו היינו את זה בכמה מקרים בלוד ורמלה וכנראה נראה את זה לצערי עוד במקרים אחרים. וזה אומר שאנשי המקצוע והמשטרה, כאשר מטפלים בארגוני הפשיעה, הזהרנו על זה בדיונים קודמים של הוועדה הזו ואמרנו אתם צריכים תוכניות מיוחדות לנשים שנלכדות בתוך ארגוני הפשיעה או בגלל בני הזוג שלהם או בגלל איומים וצריך שיהיה תוכנית ברורה איך מטפלים ואיך נותנים חסות לאנשים האלה כדי להגן עליהם.

דבר אחר שאני חושבת שכדאי לדבר עליו. כאשר כל המדינה כל המדינה עסוקה בעניינים של פוליטיקה גבוהה של מדיניות, של מאבק על הדמוקרטיה, של מאבק על זכויות האדם, של מאבק על זכויות מיעוטים לצערי הרב השיח על הבעיות והאיומים שנמצאים בהם אנשים נדחקים הצידה. ולא מטפלים בהם כמו שצריך. ואני חושבת שזה טוב מאוד, בגלל זה אמרתי שהדיון הזה חשוב כדי להעביר, גם כן להחזיר את הפוקוס על נשים שלא נלחמות על פריווילגיות אלא נלחמות על להמשיך לחיות.

תודה רבה.

אני חושבת שזה עניין חשוב. רק דבר אחד, אי אפשר לעבור בשקט על זה שיש חוק לטיפול בגברים אלימים שהיה צריך להיכנס לתוקף ולהיות מיושם. זה חוק שאני העברתי בעמל רב שהיה צריך להיות מיושם מחודש אוגוסט ועדיין לא התחלתם ליישם אותו. עניין חוק האזיקון וחוק הירושה, אני חושבת עברו בקריאה ראשונה. אין שום סיבה ששום שר שיחשוב שהוא חושב יותר טוב מכל העבודה המקצועית שהייתה עד עכשיו, וצריך להחיל דין רציפות עליהם ולהתקדם.

תודה רבה. בוא ננסה, רק אומר שיש פה הרבה אנשים שחשוב להם לבטא את הדברים שלהם והדיון הזה הוא חשוב. וגם יש פה ארגוני חברה אזרחית. אנחנו כולנו ננסה להתכנס לדקה שתיים כדי לאפשר גם לאחרים. דבי. ואז נעבור לשני ארגונים ואז נחזור לחברי הכנסת. חברת הכנסת ביטון בבקשה. יש לי רשימת חברי הכנסת בהתאם להגעה, אז לא לדאוג.

כבוד היו"ר. לצערי הבוקר התבשרנו על רצח של אישה מחיפה נוספת, בת 24, אמא לילד בן חמש. היא מצטרפת לעוד 13 נשים שנרצחו מתחילת השנה ואנחנו רק בחודש מאי. אני מאחר וכבר הקראת את השמות, אני לא אחזור על זה כי באמת כל שם חשוב לי לציין שהנשים האלו הן לא רק מספר. הן לא עוד אישה שנרצחה. הן עולם ומלואו. הן בנות של ההורים שלהם, אחיות לאחים שלהם, בחלקן גם אימהות לילדים שהותירו לבד. ולכן הן היו בעלות חלומות וכנראה היה להם משהו שהם איחלו לעצמן בטח לא לסיים כך את חייהן.

הממשלה יכולה וחייבת עוד היום לנקוט צעדים מידיים לצמצום רצח נשים. אני קוראת מכאן שוב ושוב ושוב לשר הביטחון הלאומי שיקדם את הצעת החוק של האזיק האלקטרוני. מקומם אותי שבגלל חרם שהשר עושה הוא ביטל ביום רביעי את הוועדה לביטחון לאומי שבה הוא היה אמור להציג את עשייתו. אתם יודעים למה הוא ביטל? הוא לא ביטל בגלל רצח נשים, הוא לא ביטל בגלל טילים לדרום, לא בגלל גופות מחבלים; הוא ביטל כי פשוט אין לו מה להציג. הגיע הזמן כבר שייקח אחריות על זה מה שקורה. תודה.

תודה רבה. ארגון נרצחים ונרצחות. קלרה יצאה ?אז תמר שוורץ, רוח נשית.

תודה רבה, פנינה. תודה על תודה על הדיון החשוב הזה שאת לא עוזבת את הנושא הזה. כמה מילים קצרות, קודם כל אנחנו מדברות פה על רצח אבל חשוב שנזכור את כל הנשים את מאות אלפי הנשים, אני קוראת להם נרצחות כל יום קצת. חלקן כמו שאמרה לי נציגת המשטרה כאילו רובן לא מוכרות לא פונות. אנחנו יודעות שרבות מהן לא משיגות את המצב שלהן כאלימות. במיוחד אם לא מעורבת אלימות פיזית או אלימות פיזית נקודתית, לא כל יום. אנחנו מכירות את התנהגות מעגל האלימות.

גורם מספר אחד שמשאיר אותנו זה חשוב לי להדגיש כאן בוועדה שלך. הגורם מספר אחת שמשאיר אותן והן לא יגיעו אליכם למשטרה והן לא יתארו את עצמן בכלל נפגעות אלימות וגם אם הם ימשיגו את עצמם כנפגעות אלימות וגם אם הן יצאו אז לא 15 אחוזים אלא 66 אחוזים זה, הסטטיסטיקה הנוראית, 66 אחוזים יחזרו. הרוב יחזרו לבן הזוג הפוגע. והסיבה היא התלות הכלכלית. אישה עצמאית כלכלית - 0.01 סיכוי שהיא תחזור לבן זוג האלים. זה מאוד חשוב לדעת את המעגל הזה של הרציסיביזם. של החזרה. ואז אנחנו במיעוט המקרים אבל באמת הקצה הנוראי, אנחנו נשמע אותם את השם שלהם מעל דפי התקשורת.

אני רוצה להגיד שני דברים שלדעתי צריך לעשות קודם כל אני מאוד מסכימה עם חברת הכנסת אלהרר שדיברה על התכלול בין המערכות כי באמת, כל מערכת עובדת כשלעצמה אנחנו עובדות עם משרד הרווחה עובדות מצויין אבל את תכלול והעברת המידע. והדבר השני הוא לבית הזה לכם חברים. שלוש הצעות חוק, הצעת החוק שאנחנו מובילות אותה רק שמונה שנים - מניעת אלימות כלכלית, חוק האיזוק האלקטרוני שהוזכר כאן זה חתימה על אמנת איסטנבול. סליחה שאני שוב אומרת את הדברים השחוקים האלה. הם לא ימנעו את הרצח, אבל לא יגיע למצב שאנחנו 13 רציחות בארבעה חודשים זה כפול משנה שעברה.

תודה. תמר את נוגעת, ואני מפה רוצה רגע לומר. יש שורה של דברים שהממשלה יכולה לעשות היום, והייתה צריכה לעשות אתמול.

וההצעות האלה עלו להצבעה. למה הן לא עברו?

נכון, תודה. ויש לנו את שורת הדברים האלה. זה לא שאין מה לעשות. ברגע שהממשלה והגופים היו עושים את ה-100 אחוזים שלהם היה רק אפשר לשבת פה לבכות. אבל אין לנו את הפריבילגיה רק לשבת ולבכות אלא גם להבין שאנחנו טועים. בהרבה מאוד נקודות ואנחנו צריכים עדיין לשפר ולא שיפרנו.

לרה צינמן בבקשה. ארגון נרצחות ונרצחים שפועלת הרבה מאוד שנים בתחום.

תודה על הדיון. תודה על כך שאתמול באמת הצלחת להעביר הצעת חוק כל כך חשובה - יחסי ממון. וחברת הכנסת דבי ביטון הצליחה להעביר בוועדת שרים הצעת חוק מאוד חשובה גם כן - חוק הירושה. אני רוצה מכל השמות שהקראת, להתחבר לאחד השמות של הרצח היה בחיפה, קרוב אליי. אני באתי מחיפה, ארבע שעות הייתי בדרך. ואני חושבת שזה מקרה שהוזכר כאן על ידי ראש המדור. שהוגשה תלונה. נכון. הוגשה תלונה באיום ברצח והתלונה הוגשה שנתיים לפני הרצח.

ונכון שהאישה שנרצחה, דריה לייטר, בעצמה הסכימה שבעלה יחזור הביתה אבל ממתי אפשר להסתמך על ההחלטה של האישה שהיא לא יכולה להיות מודעת למלוא הסיכון. ואם צריך להתייחס לכל מילה שנאמרת, אני אהרוג אותך, שזה מה שעלול לקרות ולא להקל ראש ולא להגיד 'אההה, אמר ולא יבצע'. אז הוא ביצע. במזל באמת הוא לא עשה מה שנעשה כלפי בראא והילדים שלה. הוא חס על הבנות. הבנות נותרו ללא האמא האהובה. ולכן פה הערכת המסוכנות צריכה להיות מאד מאוד מקצועית ויסודית. ואני גם מתחברת לבקשה לקיים דיון ספציפי לגבי חסמים והעברת מידע משירותי בריאות הנפש ורווחה. כמו שהוזכר בחמישה מקרים היה רקע פסיכיאטרי כלשהו.

יואב סגלוביץ' חבר הכנסת. בבקשה ואחר כך אימאן ח'טיב יאסין.

חיפה זה גם סיפור של אווירה. סיפור של רוח. והרוח היא רוח רעה פה היום. נכון שהדיון הוא על רצח נשים. אבל יש הכפלה, יותר מהכפלה. 150 אחוזים ממקרי הרצח בישראל. אם נעשה מיקוד על החברה הערבית - 73 נכון להיום בחברה הערבית. זה לא היה ככה בשנה שעברה. לא שהכול היה בסדר שנה שעברה ממש לא. אבל זה סיפור של רוח. והרוח פה היא רוח רעה. אתמול הייתה פה ישיבת ממשלה. התעסקו עם חשמל כשר. לא עם הפשיעה הגואה לא עם שום דבר. ולכן אם יש תפקיד לבית הזה. זה נכון חשוב לדבר עם הפרטים וכו', זה לייצר רוח אחרת, אני אמרתי במקום אחר בוועדה אחרת היום. עם כל הכבוד לממשלה יש פה חברי קואליציה. יושבים גם פה לפחות חלקם. והם צריכים לנער את ראשי המפלגות שלהם.

מדברים על אלימות כלכלית. בואו נדבר על דברים כהוויתם. אלימות כלכלית לא יעבור בממשלה הזאת. מסיבה מאוד פשוטה. זה כבר היה בכנסת הקודמת ושמענו את סמוטריץ ואת כל החבר'ה שהיו פה. אני הייתי כאן באותו דיון בוועדה. ואיזוק אלקטרוני שבתפקיד הקודם שלי כסגן שר לביטחון פנים התעסקתי בזה. מוכן הצעה מקצועית שגם אם תעבור ממחר בבוקר זה יכנס לפעול רק עוד שבעה חודשים. כי צריך במכרזים. אז ממציא המטורלל התורן, שהוא לא סתם מטורלל הוא גורם נזק לכל אחד מאיתנו הוא סכנה קיומית ואמיתית למדינת ישראל שמו איתמר בן גביר צריך להגיד דברים כהווייתם. והוא מציעה הצעה שאין לה ידיים ורגליים. ומשרד העבודה והרווחה נגדה, ומשרד המשפטים חושב שהיא לא נכונה ואם המשרד לביטחון פנים יהיה לו די אומץ מקצועי יגיד גם שהוא נגדה. כי השר הזה הוא שר מופקר ומפקיר.

אז אתה יודע מה, יש פה את עורכת דין- - -

אני לא רוצה להכניס אותם למצב לא נעים.

אתה בן אדם יותר טוב ממני.

אני לא מחויב לשום דבר למעט האמת המקצועית הערכית שצריך להיות בבית הזה. וצריך להדיר ולשים אותם על עמוד הקלון ולהגיד להם את המילים כהוויתם. שר מופקר ומפקיר, ראש הממשלה שלא אכפת לו משום דבר ולא רואה בעיניים. ואת המחיר משלמים כולנו. אנשים נרצחים ברחובות, ולא שאם אני הייתי בתפקיד לא היו נרצחים אבל לפחות היה מישהו לדבר איתו. לא מדברים, לא עם החברה הערבית לא עם אף אחד ושום דבר. וזה האירוע ולשם צריך לקחת אותו. ונכון שצריך לטפל גם בניואנסים וכל מיני דברים נורא חשובים. הסיפור הוא סיפור של רוח ויש פה רוח רעה. תודה רבה.

תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

צוהריים טובים לכולם, למרות האווירה מאוד מאוד קשה ומעיקה על כולנו. אני רוצה להתחיל בזה שאי אפשר לדבר על רצח נשים במיוחד בחברה הערבית בלי להתייחס לפשיעה ואלימות וכל מה שקורה בתוך החברה הערבית. ואנחנו ראינו שיש גם נשים שנרצחו בגלל זה שאו נקמה או מישהו מהסביבה מעורב. או במקרה הכי טוב בטעות, היו צריכים כאילו להרוג מישהו אחר ואז האישה נהרגה. דבר אחד אנחנו יכולים להגיד ואני מאוד מאוד מאוד חוששת גם שנגיע לזה שבינתיים בין הנרצחות עוד אין לנו אישה שנרצחה בגלל שהיא ערביה. ואנחנו רואים רצח של אנשים, מה שקרה אתמול בגן ניר, שלשום, שבחור נרצח בגלל שהוא ערבי.

אני לא מצליחה להבין מה את אומרת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה שאני אומרת, בין הנשים הנרצחות, עוד לא הגענו לנקודה הזאת, בשנה הזאת היו לנו בעבר. על רקע לאומי עוד לא הגענו לסיטואציה הזו. אבל אם האווירה.

זה לא קשור. בואי תתמקדי. אני דווקא הייתי רוצה שנמקד את הכוחות שלנו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני אמקד ואגיע גם לזה.

ח'טיב, שניה. משפט. אני הייתי רוצה לדעת אם מקצים את אותם משאבים במגזר הערבי כדי להגן על נשים כשיש אלמ"פ. וזו השאלה. אני לא יודעת למה לקחת את זה למקום.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היו"ר, אני לוקחת את זה כי זו סיטואציה שעלולה לקרות.

אל תדברי איתי על עלול. יש פה מקרים שקרו. אני מדברת על נרצחות. אני רוצה לדעת אם המשטרה משקיעה. זה לא מעניין אם זו אישה ערבייה, אישה עולה, אישה בלי מעמד, אישה יהודיה. זה מה שאני אומרת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

למה את לוקחת את זה למקום הזה.

כי את לא ברורה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני ברורה ועוד איך. אני רוצה לשקף את המציאות שאנחנו חיים בתוכה, גם כנשים ערביות וגם להתייחס לסוגיה של המשטרה. נאמר כאן שמתוך 13 הנשים שנרצחו, יש רק מקרה אחד שהוא מוכר למשטרה. אני אומרת אפילו במקרים שזה מוכר למשטרה המשטרה לא עושה דיה את מה שצריך לעשות. אנחנו ראינו לפני שנתיים עאידה את מה שקרה עם מהראבי. היא הייתה מוכרת היא הייתה בבית משפט. הייתה במקלט. ונרצחה במרחק של כמה מטרים ממרכז משטרה בעראבה. אז זה לא הפתרון.

זה לא אומר שהמשטרה לא עושה את מה שהיא צריכה. לפעמים בן אדם משתחרר מהכלא.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני יודעת שיש קצין שאיים עליה.

הוא ישב במאסרים וזה קרה אחרי.

בבקשה גבירתי את לא מתפרצת לדברים של חברי הכנסת, אם את רוצה את יכולה לבקש את זכות הדיבור. ואז את תגיבי לה. את לא מתפרצת לדברים של חברת הכנסת. תודה רבה אימאן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא אני רוצה להמשיך. ברשותך. דקה.

אימאן, חברת הכנסת ח'טיב. יש פה הרבה מאוד אנשים. משפט.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

משפט אחד. אני רוצה להגיד בסוגיה הזאת כל הקטע של העבודה בין המשרדים כאילו שמשרד הרווחה יגיד זה לא התחום שלי או אין לי את הסמכות או המשטרה תגיד זו לא הסמכות שלי או לא יודעת מה. צריך שהנהלים והנהלים יהיו ברורים וצריך גם שיתוף פעולה. בינתיים נשים נרצחות ואנחנו במצב שגם מעודד. כאילו רוצחים ואין פיענוח למקרים ברוב המקרים.

תודה חברת הכנסת ח'טיב. אני חושבת שנקודה הזו חוזרת פעם אחר פעם לעניין הנושא של התכלול וכנראה שזה לא בכדי עולה שוב ושוב. חברת הכנסת מטי צרפתי בבקשה.

תודה לך גבירתי היו"ר. אני נוטה להצטרף למה שאמר יואב. אנחנו בשעת חירום לאומית זה אני רק יכולה להצטער באמת על הנציגות של הקואליציה של השרים הרלוונטיים. רק לפני שבוע מינינו שרה למעמד האישה.

לידיעת השרה לקידום מעמד האישה, ועדה שלי ניסתה להשיג את אנשייך ללא הצלחה. התפקיד שלך בראש ובראשונה, כשרוצים לדבר על קידום מעמד האישה, זה קודם לקדם מוגנות וביטחון לנשות ישראל, אז אנא לתשומת ליבך, אם לא דרך הטלפון אז אולי דרך הטלוויזיה.

אני רק אציין אני לא משקפת פה.

סליחה, סליחה, את קיבלת אישור לדבר ? לא דיברתי אליך. כבודך במקומו מונח. אבל מישהו פנה אליך. לא אבל אני פניתי אליך. באמת זה מדהים אותי. את הרשות לקידום מעמד האישה. איך זה קשור למה שאני מדברת פה שרציתי את השרה.

אנחנו נבחרי ציבור, גם הממשלה וגם הקואליציה הם נבחרי ציבור והמיעוט של אנשי קואליציה והשרים הרלוונטיים, גם השר לביטחון לאומי, ההיעדרות שלהם בולטת עם כל הכבוד לאנשי המקצוע והמשרדים השונים הם היו צריכים להיות כאן בטח שמגיעים לכאן כל כך הרבה ארגונים. ואני חושבת מה אנחנו כחברה נמדדים אנחנו נמדדים ביכולת שלנו להגן על החלש ולצערי בזה כשלנו כחברה. והעובדה שמתוך 13 הנשים שנרצחו רק אחת הייתה ידועה למוסדות השונים מלמדת על כך שהחברה והחלשים והנשים איבדו את האמון ביכולת של התמיכה.

שלא נתבלבל כולן הרגישו מאוימות כולן הרגישו מאוימות. הן רק לא חשבו שהן יכולות לקבל סעדים מהאנשים שיכולים לעזור להן. וזה מה שמדאיג. והטיפול שנדרש הוא טיפול עומק בערכים של החברה. והנתון הזה הדהים אותי, שרק אחת מתוך 13. כי זה אומר שלא מתלוננים.

יכול להיות שהיא הלכה לרווחה. גם צריך לזכור את זה. מתוך הקבוצה שאנחנו מדברים יש הרבה מאוד נשים שמגיעות מאוכלוסיות מוחלשות שהקושי, אפילו לפעמים התרבותי, לגשת למשטרה, הוא אחת כמה וכמה קשה יותר. אז הן פונות יותר למקומות טיפוליים כמו רווחה.

זה גם חינוך זה גם הסברה .זה גם תיעדוף. זה להגיד מה דחוף אל מול מה חשוב. אולי חשמל כשר מאוד חשוב אבל פחות דחוף. ואנחנו אני חושבת כחברה כשלנו, ובטח בבית הזה אנחנו צריכים לעשות שיעורי בית איך אנחנו יכולים לטפל טיפול עומק באלימות הגואה, והיא גואה גם בקרב אלימות במשפחה, אלימות כנגד נשים גם כנגד אלימות בחברה. משהו קורה לא טוב. משהו לא טוב קורה לחברה שלנו. תודה.

חברת הכנסת מירב מיכאלי.

זה מדהים חברות הכנסת מהקואליציה לא חושבות שזה דבר שצריך להילחם למענו.

אני אומר ביושר. יש לי רשימה. אני רק אומר ביושר, שהיו פה נציגים של הקואליציה, חברת הכנסת קטי שיטרית שאני גם הזכרתי אותה בפתיח. אני אישית אומרת לכם. כל אחד שיהיה שותף אנחנו נחבק אותו זה בכלל לא משנה קואליציה או אופוזיציה. קטי אתמול נלחמה שחוקים במאבק באלימות נגד נשים יעברו ואני יודעת את זה. כי הייתי איתה כל הזמן בטלפון וגם ח"כ אלי דלל היה כאן. אבל כל היתר נכון - וביושר.

פנינה את זוכרת בקואליציות קודמות היה שיתוף פעולה הדוק, בין קואליציה ואופוזיציה בענייני נשים. כל הדבר הזה לא קורה יותר. וזו הקריאה שגם צריכה לצאת מהוועדה שלנו. שאנחנו מבקשים את שיתוף הפעולה של אנשים חפצי חיים. ומאמינים שלא הכול פוליטיקה ושצריך עכשיו במהירות להציל נשים ולהציל ילדים. ואני מאוד מקווה. אני קוראת לכל חברי הכנסת מהקואליציה וזה לא רק חברי וועדה.

הם יכולים להגיע לכאן ומי שנוכח בדיונים שלי, אני לא תוקפת אף אחד מהם. להפך אני רוצה שישמעו. נכון להבא אני צריכה לתת להם לדבר קצת קודם כי הם מרגישים בייצוג חסר כאן בוועדה. בבקשה חברת הכנסת מירב מיכאלי ואחריה סימון דוידסון, ונעבור שוב לארגוני החברה.

תודה גבירתי היו"ר וקודם כל אני מודה לך על הכינוס החשוב הזה כמובן. כי באמת הדמים זועקים. דמים של נשים במספרים בלתי נתפסים ממש זועקים אלינו מן האדמה. נשים שזועקות לפני כן במיליון מקומות. ואנחנו שבבית הזה בוועדה הזאת, לא סתם חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן שהייתה יושבת ראש הוועדה הזו כל כך בקיאה בכל הפרטים של כל הפרוצדורות, כי כל כך הרבה שנים אנחנו צועקות כאן. ולצערי לא היה מספיק שיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה אף פעם. בממשלות ימין אנחנו מידי פעם זכינו לזה שהעבירו איזה דבר או שניים. אני לא באה בטענות בואי אני גם אני לא מאשימה.

אני לא מסכימה איתך.

את יכולה לא להסכים איתי אבל תני לי לסיים.

אבל זה כל כך לא נכון כי אנחנו צריכים להסביר. את יודעת מה, הממשלה הנוכחית - - -

חשבתי שנתת לי זכות דיבור.

אבל זה כל כך לא נכון. בבקשה. ווטאבר.

כל מה שעלה כאן על השולחן. את בעצמך אמרת זה חוזר על עצמו העניין של הטיפול הנפשי העניין של התיאום בין המשרדים העניין של האיזוק האלקטרוני, העניין של אמנת איסטנבול, העניין של האלימות הכלכלית, העניין של טיפול בגברים אלימים. טיפול בגברים אלימים אחד הדברים שהכי פחות מדובר והכי פחות מטופל והכי קריטי לוזה שהם לא ירצח ואחר כך אולי גם יפסיקו להכות את הנשים והילדות והילדים שלהם.

זה חוזר וחוזר וחוזר ולא נעשה ולא נעשה כי נשים בכלל ונשים פמיניסטיות בפרט הן מיעוט מבוטל בפוליטיקה שלנו. הן לא קובעות את סדר העדיפויות של ממשלות. ולא קובעות את חלוקת התקציבים. ומה שהולך לקרות עכשיו בממשלה הזאת שבה יש מיעוט הכי גדול של נשים בקואליציה הזאת מזה עשרות שנים, ויש הרבה מאוד מקום לגברים וכל מה שהם רואים זה גברים שרוצים זכויות לגברים. כולל אגב השרה שלך לקידום מעמד האישה שאמרה פמיניסטיות יוצרות מצב של מלחמה נגד הגבר הישראלי.

יש חברת כנסת שהיא מעריצת אנסים. לא פחות מזה.

מעריצת, מגינת. אנחנו במצב שהולכים לתת מיליארד וחצי שקל לגברים שרוצים להדיר נשים להוציא אותם. לא לאפשר להם לעשות הפלות לא לעלות לאוטובוס לא להיות מיוצגות בפוליטיקה לא לתת להם להיכנס לבתי ספר להיות שפחות וכן כן חד משמעית כבוד בת מלך אחותי השפחה חד משמעית. כבוד בת מלך עלק, בבית פנימה סגורה לפי ההוראות של גברים, לפי מה שהם יחליטו כן או לא לעשות איתם. זאת המציאות שאנחנו ומתמודדות ומתמודדות איתה.

גם גברים מתמודדים איתה, כי הגברים באמת, צריך להעניש אבל גם לטפל. וצריך לראות שיש מצוקה ושגברים אלימים במקרים מאוד רבים גדלו בבתים עם גברים אלימים אחרים ואנחנו לא נותנים ולא נותנות להם מוצא. את המעגל המכושף והמדמם והנורא הזה אנחנו חייבות לעצור. והגיע הזמן לראות שזה קשור לפוליטיקה, ופנינה אני אגיד לך את זה כאן בוועדה שוב ושוב ושוב זה הפוליטי זה האמא והאבא של הפוליטי.

לא אמרתי שזה לא פוליטי.

זה קשור לסדרי עדיפויות זה קשור לתפיסת עולם של כן שוויון ולא שוויון. אם את לא מאמינה שוויון, אם אתה לא מאמין שוויון אתה לעולם לא תטפל בדברים האלה. ושוויון הוא לצערי בישראל היום הדבר הכי פוליטי שיש ומי שלא יאבק ותיאבק למען שוויון לעולם לא יצליח להתמודד עם רצח ואלימות נגד נשים.

אני רק אומר מירב. אני אתן לך תשובה. אני ואת חלוקות בתפיסותינו כי אני חושבת שגם את מבינה שנשים שנרצחות הן יכולות לבוא ממגזר דתי, חילוני, ימניות ושמאלניות.

נו בוודאי שכן. זה מה שאני אומרת.

רק שניה, לא הפרעתי לך אני הקשבתי לדברייך. אני לא אקח את זה שהימין מפקיר נשים והשמאל ממש מחבק את הנשים. אני לא אלך על זה שאת מזלזלת בכבוד אישה בת מלך פנימה כשזה בעצם כל החיות של נשים דתיות ואני כמי שגדלה באולפנה ובבית דתי, ואני אומרת לך שנשים פמיניסטיות, לא אצבע את זה כאילו במגזר הדתי, כל המגזר הדתי יש איזה מותר. לא. ואני אומרת לך. בתוך הימין יש אנשים, שלצערי הפכו להיות פחדנים אבל הם יודעים טוב מאוד מה צריך לעשות. ואני קוראת להם מעל הבמה הזאת שיבואו ויהיו שותפים שלנו כי הם יודעים לעשות את זה. כולל חברי כנסת שלא נמצאים כאן. הייתה כאן קודם חברת הכנסת שולי מועלם. אני לא זוכרת שהיא באה מהשמאל. היא הייתה אחת הלוחמות. הייתה את חברת הכנסת עליזה לביא, חברת הכנסת קרן ברק. אני אומרת שבואי לא נשפוך את כל העשייה של חלק מהפוליטיקאים בימין שרוצים לעזור במאבק הזה.

הכול פוליטי בסוף כי הכלים הפוליטיים, אפילו חלוקת תקציבים, אני מסכימה איתך. הממשלה הנוכחית לא רואה את המאבקים של נשים ולא רק נשים. היא לא רואה את המוחלשים. לא רואה לא נשים לא להט"ב. לא רואה מספיק את הילדים. היא לא רואה את העולים החדשים. היא לא רואה גם ערבים.

ערבים דווקא רואה. יש לה הרבה תוכניות בשבילם.

יש דבר אחד שאני חייבת להעמיד על דיוקו. אני לא, בשום פנים ואופן. בוודאי בדברים שלי לא נאמר שום דבר שהוא נגד נשים משום מגזר. יש חד משמעית בדברים שלי אמירה אחת בוטה על השימוש והניצול לרעה במונחים כמו כבוד בת מלך בבית פנימה ואחותי השפחה וכו' כדי להשפיל נשים כדי לשעבד נשים כדי לדכא נשים ונגד אני אמשיך לצאת הכוח.

טוב שהבהרת.

הבהרתי שאת לא תעמידי דברים בצורה לא מדויקת חלילה. שולי מועלם היא לא רק חברה שלי. שיתפתי איתה פעולה ואנחנו חוקקנו חוקים מאוד חשובים ביחד.

מירב אני הבנתי תודה. את יודעת מה הבעיה. הכול אצלך פוליטי וחבל.

הכול פוליטי, נכון, אני מאוד מצטערת. המציאות קשה. הכול פוליטי.

תמשיכי לחיות בפריזמה הזאת.

תמשיכי לשבת פה ולהגיד הכול לא פוליטי, ולעשות דיונים על רצח נשים, כשרצח נשים הולך ונהיה גרוע - - -

אני אחבק אנשים מהקואליציה שייאבקו יחד איתי. כשהגיע לפה שר הרווחה תקפת אותו למרות שזה הוא שעוזר לנו עכשיו להעביר מענקים של נשים מוכות. אם את רוצה לעשות פוליטיקה לא בוועדה שלי. אני קוראת לך קריאה ראשונה.

בא לפה שר הרווחה שייך למפלגה שלא נותנת לנשים אפשרות להיבחר. זכות בסיסית.

אני קוראת לך בקריאה שניה. אני קוראת לך בקריאה שניה. תודה.

בכיף.

את הפוליטיקה שלך לא פה. תודה.

רק את הפוליטיקה שלך, אהה ?

חה"כ שרון ניר, מוזמנת לבוא אם את רוצה לעשות באמת עבודה ולא רוח וצלצולים.

שמעתם? מה?

סליחה. היא הוציאה אותי קצת. אני מתנצלת. היא כל הזמן עושה פוליטיקות. די.

סימון דוידסון, בבקשה.

אני רוצה קצת לשנות את הספינה, את השיח פה. קודם כל לאבא לשלוש בנות - --

אני רק אגיד לפני שהיא הולכת, ותזכרי חברת הכנסת מרב מיכאלי, שאני הייתי חברה בוועדת שרים לענייני מגדר ולא טרחת כל כך לכנס אותה. לא רציתי לומר את זה אבל זה יושב לי על קצת הלשון אז תודה רבה ואני מבקשת בקריאה שלישית להוציא אותה.

אז אחרי שלא עניתי את עושה קריאה שלישית? על מה בדיוק?

כן, אני שמעתי מה אמרת בדרכך.

מה אמרתי בדרכי?

כל טוב להתראות. להוציא אותה.

בואי תחזרי על זה. שכולם ישמעו.

אני קראתי לך בקריאה שלישית. נא לצאת.

שכולם ישמעו. חבל, למה את רוצה לחסוך מכולם את זה.

נא לצאת, אני מבינה שאת במצוקה פוליטית - לא פה. מצוקות פוליטיות בחוץ. בבקשה חבר הכנסת דוידסון.

(חברת הכנסת מרב מיכאלי יוצאת מאולם הוועדה)

אני רוצה רגע לדבר על העתיד. תמר, אני הקשבתי לך בקשב רב. בסוף מהנתון שאת ציינת פה עכשיו צריך להבין שאישה עצמאית כלכלית היא אישה יותר בטוחה. וזה הדבר המשמעותי ואם אנחנו מסתכלים על העתיד של הבנות שלנו אנחנו לא נמצאים שם. אנחנו לא נמצאים שם. אני מגיע מעולמות הספורט. אני יכול לומר לכם יצא עכשיו דוח של מבקר המדינה, לפני שבועיים, נשים בספורט הישראלי הם מופלות לרעה בכל פרמטר שרק תחשבו עליו. מהשעות שהן משחקות לתקציבים למספר המשתתפות למספר המאמנות, זה רק בספורט.

אפילו גיליתי בסיקור. אגב הגעתי לאליפות המדינה בכדורסל, גם בסיקור יש קצת.

תזכיר את מה שהיה בשנה שעברה. את נבחרת החירשות בכדורגל.

לא רק החירשות זה בכל דבר ועניין בספורט. אבל בסוף, גם ככה אבא לשלוש בנות. אם הבנות שלנו יהיו יותר באקדמיה אם הם יגיעו בחינוך כלשהו לרמות הכי גבוהות. אם כל ילדה תדע, תסתכל למעלה ותגיד אני יכולה להגיע לכל מה שאני רוצה במיוחד בחברות היותר מוחלשות, בחברה הערבית, ככה אנחנו נמנע אני מקווה גם את הבנות הבאות שיצטרכו לחיות עם אנשים שהם אכזריים ונוראים.

לכן מה שאני מבקש, פנינה גם מהוועדה הזאת, תבקשי מהמשרדים עצמם. מה המשרדים עצמם עושים כדי לקדם נשים. מה עושה משרד הספורט מה עושה משרד החינוך, מה עושים באקדמיה, מה עושים בצבא. כי אנחנו נמצאים היום - - -

גם ביקשנו פירוט תקציבי לקראת תקציב המדינה. פירוט מגדרי ונעשה על זה גם.

אנחנו נמצאים היום במקום הכי חשוך. כי אם אנחנו שומעים והייתי עם שרון. שהרבנים של הציונות הדתית הגבוהים ביותר מעודדים נשים לא לעשות צבא. בגלל שיש הרבה מקרים של אלימות מינית בצבא. אז הם מבקשים לא את אלה שפוגעים אלא את אלה שנפגעות. אם אנחנו יודעים שבצבא היום רוצים למנוע מנשים להגיע לתפקידים מסוימים אבל אנחנו צריכים להיאבק בזה. וככה בכל המשרדים. אנחנו צריכים להסתכל 10 שנים קדימה מה אנחנו עושים היום. כדי שבעוד 10 שנים אישה עצמאית תהיה יותר בטוחה ויהיו הרבה יותר נשים כאלה.

תודה חבר הכנסת סימון דוידסון. חברת הכנסת שרון ניר. אחר כך חברת הכנסת יפעת שאשא. עופר אל תדאג תאמין לי, קודם כל כבוד לנוכחות של חברי הכנסת. שזה דם יזע דמעות לצלוח אתכם.

גבירתי קודם כל תודה רבה לך. תודה רבה לך שאת כל כך נחושה למאבק החשוב הזה למאבק שבסוף דואג לנשים בחברה הישראלית גם לשוויון הזדמנויות מגדרית וגם למניעת אלימות כלפי נשים מכל סוג שהוא. אלימות מינית, אלימות כלכלית ובטח על קצה הרצף שזה רצח נשים. אני רוצה להגיד כמה דברים אנחנו בתקופה הנוכחית היום, שהתעוררנו לעוד מקרה רצח, אנחנו נמצאים בלא אחרת מאשר מגיפה. צריך לקרוא לילד בשמו. האלימות בחברה הישראלית ורצח הנשים בנקודת הזמן הזו, במאי 23, זה לא אחרת מאשר מגפה. ומגיפה מצריכה עיסוק כמו בחירום. ואני קוראת מכאן לממשלה הנוכחית, להתחיל להתעשת ולהתעורר על עצמה. יש פה שר לביטחון לאומי, שהתחייב בפני כולנו שהוא יביא ביטחון אישי ושהוא יביא משילות. ושהוא גם ידאג לנשים. ואני מסתכלת על כל הרצף של 120 הימים האחרונים, מה נעשה. אני לא יכולה לסמן שום דבר שבסוף בא לידי ביטוי.

אני מרגישה שהשר בן גביר מפחד לבוא לפה. אני אומרת לכם את האמת. הוא כל כך מפחד וחושש להגיע לכאן.

המקום היחידי שהוא לא מפחד ללכת זו ישיבה שמעריצה את גולדשטיין. רק שם הוא לא מפחד.

בן גביר אל תפחד. לא זכור לי שאנחנו בתקופה שעדיין חושבים שנשים אוכלות גברים.

השר בן גביר צריך לקחת את הדברים ולהפוך אותם לעשייה. כשאנחנו מדברים שאנחנו מדברים על עשייה משרד הרווחה והמשטרה וגורמי האכיפה אנחנו מצפים שיהיה פה בסוף אינטגרציה. ואני מבקשת לומר את זה בצורה הכי ברורה וישירה: חוק האיזוק האלקטרוני שרק השעו אותו זו בושה ומבולקה. זה פשוט מבוכה אחת גדולה. ובושה לשר בן גביר. והאופן שבו הוא לוקח אותו עכשיו כשבראש מעייניו - --

עורכת הדין אפרת ליפשיץ אנחנו נגיע גם אליך, כדי שתתני תשובה לגבי חוק האיזוק האלקטרוני. גם על אמנת איסטנבול ועוד שורה של דברים: 30 עובדים סוציאלים שהיו כבר צריכים להיות בהשמה בבתי המשפט. אנחנו צריכים לדעת שהמידעים עוברים ממשרד בריאות לרווחה וליתר הגורמים. אנחנו מדברים כך שצווי ההגנה, אין בכלל, מוצא צו הגנה בבית משפט, לא בטוח שהוא מגיע למשטרה. וגם אם הוא מגיע, מבקשים, נמצאת פה טל הוכמן משדולת הנשים, מבקשים מהאישה לרוץ עם הצו הזה, שאולי על הדרך היא רק צריכה להתפלל שהוא לא יתפוס אותה, כשהוא מקבל את זה בינתיים שהוצא נגדו צו הגנה. תודה רבה לך.

רק משפט סיכום גבירתי. ממשלה שלא עוסקת בחיים עצמם, שלא תתפלא שאלה התוצאות. והתוצאות באות לידי ביטוי בשטח במקרי האלימות ובמקרי הרצח נגד נשים.

תודה רבה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון בבקשה.

תודה לך גבירתי יושבת הראש אני מצטרפת לברכות על קיום הדיון הזה לפעמים נדמה שזה כאילו רגע מאוחר מידיי אבל כל יום אנחנו מתעוררים למקרה חדש וזה פשוט, כמו שהגדירה חברתי, הופך להיות מגיפה. שימו לב גם מה קורה כאן אנחנו יושבים כאן בדיון עם משרד ממשרדי הממשלה שאמונים בעצם על הטיפול עצמו ו"קל לנו" לברוח לשם לראות מה עושים אוקיי אחרי שקרה רצח. האם הילדים מקבלים את הטיפול האם יש מעטפת, כל הנושא של הרווחה, חינוך, פסיכולוגים וכו'.

כשהסיפור של מניעה הוא עניין של מדיניות ושל ממשלה. ואת אמרת שהממשלה לא רואה את מאבק הנשים - אני רוצה לומר לך הממשלה לא רואה נשים. פשוט כך ובסוף כי אנחנו מסתכלים על כל האלימות בחברה ועל אלימות כלפי נשים בפרט, זה עניין של אווירה וזה עניין של הלך רוח. והממשלה הזו מנקה את הנשים במגזר הציבורי היא פשוט מנקה אותנו מהמרחב.

עכשיו מפטרים את תאיר איפרגן.

נכון, המנכ"לית האחרונה. אנחנו רואים את זה במינוי של המנכ"ליות. אין נשים. וחברים זאת אמירה בסוף לאזרח מסתכל על מה שקורה כאן וזה מה שהוא מקבל זה המסר. אין להן מקום בתוך המשרד הממשלה אין להן מקום כשרות, אנחנו רואים שבקושי יש להן מקום כחברות כנסת - - -

אז אולי הגיע הזמן למחאת ענק של נשים.

יכולה לומר לך שאת המנכ"לית האחרונה רוצים לנקות. וגם את יו"ר המל"ג, שהיא אישה, רוצים לנקות. ותסלחו לי שאני משתמשת בביטוי הזה, אבל פשוט אין שום הגדרה אחרת. ואנחנו מביאים את החוק של האיזוק האלקטרוני באמת אחרי כל כך הרבה, כי המדינה מדממת, ובא השר ואומר: לא אני אביא חוק חדש. והוא מביא אותו ככה בעצלתיים כי ממש לוחצים עליו. והוא אומר: הוא אומר אם האישה לא נרצחה בפעם הראשונה אם הוא לא הצליח לרצוח אותה והיא לא מתה - אז ננסה להציל אותה במועד ב'. אז כשזו הגישה והציבור מסתכל עלינו אין פלא שזה מה שקורה בסוף.

בסוף אז אני אומרת שצריך לחלק את זה לשתיים. פעם אחת אם כבר זה קורה אז צריך לראות באמת איך אנחנו נותנים את המעטפת הנכונה למשפחה בעיקר לילדים שגדלים עם החוויה האיומה הזו גם בלי אמא וגם עם סיטואציה שאנחנו ראינו איך בהרבה מאוד מקרים לאחרונה הילדים היו חשופים למקרה עצמו. אבל בעיקר לראות איך הממשלה מתעוררת על עצמה ועוסקת במניעה ומייצרת פה הלך רוח אחר, שיח אחר, ומתייחסת לנשים בצורה שוויונית כי בסופו של דבר זה מה שיחנך את מי שנמצא שם בציבור, ובטח הילדים שלנו, להבין שלנשים יש מקום בעולם הזה ויש מקום בכל אחד מהמרחבים הציבוריים.

תודה ח"כ שאשא ביטון. דברים מאוד נוקבים. ומי כמוך יודע את זה כשרת חינוך, כשאת מתייחסת לסיפור של הילדים וגם פתחנו בזה, שעשרות אלפי ילדים חיים תחת אלימות יומיומית שלצערנו זה גם מגיע למקרי קצה שילדים נרצחים במדינת ישראל. ח"כ כסיף אתה יכול לדבר עכשיו או אחרי הארגונים, מה שאתה מחליט.

אני מעדיף עכשיו. קודם כל צריך לזכור אני חושב שאנחנו צריכים לאמץ אותה ביטוי הזה יש מה שנקרא באנגלית פמיסייד (femicide) רצח נשים.

נכון. דיברה על זה פרופסור וייל.

סליחה, אני לא הייתי. הביטוי הזה המשמעות שלו היא בעצם שרצח נשים זה פשע שנאה. וזאת המשמעות של ההגדרה פמיסייד. פשע שנאת נשים. פשע שנאת נשים, זאת אומרת רצח נשים מעצם היותן נשים. זאת ההגדרה של פשע שנאה במקרה הזה. זה פמיסייד. אני חושב שאנחנו צריכים לאמץ את זה לא רק בשיח אלא גם בחוק תשימו רגע לב למשהו מעניין וזה קשור למה שאנחנו דנים בו משהו שמעבר לדברים החשובים שנאמרו ואני מברך את היושבת-ראש גם כמובן קיום הדיון החשוב הזה.

חלק מפמיסייד הוא עניין או תוצאה של הלך רוח של תרבות פוליטית רחבה, אני מדגיש תרבות פוליטית כי יש הבדל בין הביטוי תרבות ותרבות פוליטית, וזה הלך רוח. ברגע שדמו של אדם מסוים, המקרה שלפנינו נשים, הוא הפקר מעצם היותו היותה שייך לקבוצה מסויימת - זה הלך רוח. וזה נותן אם לא לגיטימציה לפחות מקל ראש ביחס לרצח נשים במקרה הזה ולאלימות נשים ואנשים בכלל.

תשימו לב שבתיקון לחוק העונשין ב 2004 מוגדר פשע שנאה. אני רוצה לספר לכם אני אשמח אם תקשיבו מה נאמר בחוק: העובר עבירה מתוך פניה של גזענות או של אלימות כלפי ציבור מחמת דעת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייה מינית או היותם עובדים זרים דינו כפל העונש וכו' וכו' וכו'. מה לא מופיע פה. אין מין ואין מגדר. יש הגדרה לפשע שנאה בחוק הישראלי שאין בו התייחסות למין ולמגדר. אני מתכוון להגיש הצעה לתיקון החוק ולהוסיף גם מין ומגדר להגדרה של פשע שנאה ואני קורא פה לכל חבריי וחברותיי להצטרף להצעה הזו. זה דבר אחד.

עכשיו אני רוצה לסכם וחשוב לי גם, אתמול היינו בקשר גבירתי היו"ר, ואני רוצה ברשותך להקדיש, אני חייב להגיד לכם. אתמול לא הייתי בארץ, הרשיתי לעצמי קצת לפוש, אבל ברגע ששמעתי על מותה של יעל גרינברג זה הרס לי את החופשה, אני חייב להגיד לכם. לא הפסקתי לחשוב על זה. היא נרצחה. נכון שהיא נפטרה ממחלה 35 שנים לאחר אותו פשע שנעשה נגדה. אותו פשע שנאה. אבל אי אפשר להתעלם לאן לחייה לקחו אותה.

רצחו את הנשמה שלה לפני 35 שנה.

בדיוק. אני רוצה ברשותכם לקרוא את אחד מהשירים החזקים ביותר שאני מכיר שנכתבו בארץ השיר שלי כתב יהלי סובול, להקת מוניקה סקס זה נקרא "כל החבר'ה". תסלחו לי אם יש פה מילה אחת שהיא אולי לא פוליטיקלי קורקט, אבל היא חלק מהטקסט, ואני אקרא את כל השיר ברשותכם. לזכרה של יעל גרינברג.

כל החבר'ה עברו בתוכך כאילו שאת רכוש ציבורי / אבל הם לא מהסוג שהולך לכלא, הם מהסוג שהולך לקרבי / הם מהסוג שמרים את הדגל בטקסים, בבית ספר ובתנועה / הם למדו בצופים איך לקשור את החבל / והרבה יותר קל לקשור בחורה / / כל החבר'ה חוזרים כל לילה לביקור בתוכך / הרופאים מקשיבים אם משהו זז בבטן, אבל הם לא מקשיבים לליבך / כי אין תרופה לאבן בנפש, לזה אי אפשר לעשות הפלה / הרופאים מרוצים, הניתוח הצליח, ומעכשיו את לא חולה / / כל החבר'ה הביעו צער שכל הסיפור הסתבך / וחרטה וכל החרא, אז למה הם לא מפסיקים לחייך / / כי השופט הקל את העונש, כי לא צעקת ולא היית בתולה / החוק היבש לא נרטב אף פעם / אפילו לא מדמעה של ילדה.

זה הלך הרוח שעליו אני מדבר ובו צריך להילחם.

עו"ד צילית יעקבסון יושבת ראש עמותת בת מלך, בבקשה.

תודה על הדיון החשוב. אני מרגישה ככה דה-ז'ה-וו. אנחנו נמצאות, נמצאים פחות או יותר אותם אנשים ונשים בדיוני חירום האלה. ואני אומרת בגאווה. אני יו"ר של עמותת "בת מלך". יש הרבה בנות מלך, שצריכות כל-כך הרבה אומץ כדי לבוא ולזהות שבכלל לזהות שאני חיה במערכת אלימה ומסוכנת וכמה אומץ הן צריכות כדי לספר לעצמן את הסיפור ולגשת להתלונן לדווח לשתף מישהו. מי יאמין לי. רשויות, גם רווחה גם משטרה, בכל כך הרבה חברות זה לא טריוויאלי לבוא ולהתלונן ולבוא ולשתף. וכמה עשייה צריכה לעשות כדי לעשות כדי לפרוץ את החומות האלה כל כך גבוהות האלה ולהיות שם.

דיברתם על הסברה על הנגשה של מידע, של השירותים שניתנים. אמרה חברת הכנסת: הלב נמצא במקומות הנכונים אבל לא כולן יודעות על זה לא לכולן יש את האומץ לקום ולעשות. אנחנו יודעות איך זה לקבל אישה באמצע הלילה עם חיים ארוזים בתוך שקית כשהיא יורדת מהמונית עם הילדים ולראות את הילדים ואיך זה לקבל טלפון לקווי הסיוע וללוות אותם כשעוזבות את המקלט ועדיין בפחד חלקן. ואני אומרת הקראת את הרשימה המדממת וזה כאב שאי אפשר להישאר אליו אדישים וזה כאב שלא נעלם.

אבל אני אומרת. כמוהן לצערי יש עוד כל כך הרבה נשים שנמצאות סביבנו ואנחנו פשוט לא יודעים. חלק גדול מהן גם הן לא יודעות שהן נמצאות בתוך מקום בתוך מערכת מסוכנת והשם הבא חלילה של הרשימה שהקראת מסתובב בינינו. וזה שם. אנחנו צריכים לעשות הכול, הכול, כדי שנוכל לשבת כאן, שליחי הציבור שלנו, אנחנו, כולנו נוכל להסתכל ולומר ידינו לא שפכו את הדם הזה תודה רבה.

תודה רבה על הדברים שבאים מהלב ונכנסים אל הלב. טל הוכמן שדולת הנשים, בבקשה.

תודה רבה גבירתי היו"ר. זו ממש תחושה כמו שצילית ציינה של דה-ז'ה-וו.

אבל אם נצטרך אנחנו נתכנס שבוע אחרי שבוע אחרי שבוע עד שיהיה פה שינוי. נכון זו תחושה קשה, אבל כל אחד צריך למצוא גם את המקומות שאפשר לקדם, וגם את התקווה ואת האור. ואני בוחרת להיאחז למשל, בכך שאתמול בוועדת השרים עברו שלוש הצעות חוק. בכל זאת עברו שלוש הצעות חוק שהן חשובות. ואנחנו נמשיך לעקוב שהם לא עשו את זה רק בשביל הטרומית ובשביל לעשות קולות.

הדברים חייבים לעבור את שלושת הקריאות כדי שזה יקרה. נתחיל מהסיפור של הפיקוח האלקטרוני. עשר שנים יושב על שולחן הכנסת. אנחנו מתחננות, אנחנו קוראות לקדם אותו. כל גורמי המקצוע מסכימים בתמימות דעים על חוק שהוא נכון והוא מדוייק וכל מה שצריך לעשות זה פשוט להתקדם איתו.

אני רוצה להעלות ארבע נקודות זריזות. אני אתחיל מהסיפור של חוק זכויות החולה זה לא דובר בצורה מקיפה בעיניי. בשבוע האחרון בכנסת הקודמת, בכנסת ה-24 ישבה פה היועצת המשפטית של משרד הבריאות ואמרה החוק מוכן. אנחנו מבחינתנו יכולים לקדם אותו עכשיו. זה היה השבוע האחרון של הכנסת הקודמת. אני לא מבינה איפה זה עומד למה אנחנו עדיין את המושב השני של הכנסת הזאתי למה אנחנו לא מתקדמים עם זה ולמה משרד הבריאות לא מביא את זה לוועדת השרים.

זה חלק מהמסקנות וההנחיות של סיכום הועדה היום.

תודה רבה.

אם המשרד לא מביא בואו נתארגן אנחנו להביא את זה.

נכון. בדיוק כך. אנחנו גם נגיש הצעה פרטית אבל אנחנו נבקש תשובות. הייתה פה נציגת משרד הבריאות, לאן היא הלכה. אני מבקשת שתרימו טלפון, תגידו לה שהיא לא פה על זמן שאול. אין דבר כזה. חלק מהחוק זה גם לדעת לתת דיווחים בתוך הועדה ולא באים לעשות וי.

דבר נוסף, במרץ היה אמור לעבור הממשק המקוון של הנהלת בתי המשפט, שהיה אמור לאפשר דיווח של צווי הגנה גם לנפגעות וגם לאגף כלי ירייה. הממשק המקוון הזה של הנהלת בתי המשפט עדיין לא עובד.

הממשק המקוון של הנהלת בתי משפט שאמור להעביר את צווי ההגנה. מה שדיברנו אז.

ושני נושאים אחרונים, אני אהיה ממש זריזה. אנחנו מדברות הרבה על הסיפור של כמה פנו ל-118, לקו של משרד הרווחה. אנחנו בכלל לא יודעות כמה נשים נפגעות אלימות יש במדינת ישראל הנתון האחרון שלנו הוא משנת 2001 זה לא הגיוני שאין סקר לאומי של התופעה הזאתי שהיא כל כך מדממת בחברה שלנו והמספרים האחרונים שיש לנו זה לפני יותר מ-20 שנה.

ודבר אחרון, אני מאוד מאוד מאוד אשמח לדעת מה הסכום של התקציב של התוכנית למניעת אלימות במשפחה בשנת 2023 אי אפשר להבין את זה מחוברת התקציב ולא הצלחנו לקבל תשובה כשר הרווחה היה בדיון ועסק בזה בוועד הכספים.

אני שוחחתי עם השר, אמר שהתקציבים לא ייפגעו ואפילו אם זה תלוי בו זה יעלה. סאיד יש לך תשובה לדבר הזה.

אין תשובה סופית לגבי העניין. אני כן יודע שהתקציב של הועדה לא יפגע. אבל לגבי התקציב הייעודי של 2023 אני יכול לבדוק ולהחזיר. לגבי 118, אם תרצי, או דברים אחרים אני אתייחס בהמשך.

תודה טל. אמנם אני עוברת מארגונים חברתיים למשרדי ממשלה. עו"ד אפרת ליפשיץ פרקש. לשכה משפטית של המשרד לביטחון לאומי, לגבי חוק האזיקונים.

אז הוזכר פה החוק מספר פעמים. אני רוצה פשוט להעמיד את הדברים על דיוקם. מבחינת השר לביטחון לאומי החוק מוכן, אני רוצה להדגיש שלא מדובר בהצעת חוק חדשה. הכוונה של השר להחיל דין רציפות על הצעת החוק הקיימת.

בלי תיקונים?

עם תיקונים שיוסכמו על ידי השרים.

אז אל תטעי אותנו. את זה אנחנו יודעים. זה לא אותו חוק. לא לספר לנו סיפורים. בבקשה לעניין. לא לספר לנו סיפורים כאילו הבאנו איזו בשורה.

מדובר בסעיף אחד.

מה התיקון ?

כיוון שהדבר כרגע בשיח בין המשרדים, זאת הסיבה שאי אפשר היה להעביר את זה עדיין לוועדת שרים לענייני חקיקה להחלת דין רציפות. בין היתר השיח הוא גם על ההיבט התקציבי. אני רואה פה נציג של משרד האוצר.

אפרת. מה הולך להיות בחוק. מה דעתך המקצועית?

גבירתי, אני נמצאת פה מטעם המשרד לביטחון לאומי.

מטעם השר או כגורם מקצועי?

אני מחויבת לעמדה הממשלתית.

אני לא מבינה אם לשכה משפטית של המשרד או של השר.

כרגע של המשרד.

אז את מבינה שאת לא פוליטיקאית. ואני מקודם אמרתי, גם לעיתים צריך אומץ לב לבוא לשר ולהגיד שאת לא מחויבת לעמדה של השר. אני חושבת שאתם צריכים להיות מחויבים לאמת. ואם בכנסת הקודמת, אני משערת, שאת עדיין היית באותו תפקיד כי את לא משרת אמון. ואז הסכמת לנוסח שהיה. אז אני שואלת מהי עמדתך המקצועית לא הפוליטית.

גבירתי, אין פה רלוונטיות לעמדה מקצועית. כי השינויים שמבקש השר לעשות ושהועברו לשרים האחרים ושנמצאים בשיח בין המשרדים זה דברים שעדיין מלובנים גם ברמה המקצועית וגם בין השרים.

אז מה את מחדשת לנו ?

אז אני כן מחדשת שכן יש כוונה להעלות את ההצעה לוועדת שרים לענייני חקיקה כדי להחיל דין רציפות.

לא מחדשת.

לא מדובר בהצעה חדשה.

תודה. לא חידשת. תודה רבה. רק אספר לך שיש גם הצעת חוק של קטי שטרית, פרטית, שהולכת לעלות בוועדת שרים לענייני חקיקה. אם את עושה את כל הדרך לכאן. בעיניי את לא מכבדת את עצמך. היה מוטב שתפגיני את הדעות המקצועיות שלך. מה החוק כרגע מציע. מה אתם חושבים. סליחה, אני לא עושה הנחות לאנשי מקצוע בכירים. אני אומרת לכם. אין דבר כזה שנעשה הנחות לאנשי מקצוע בכירים. יש אנשי מקצוע בכירים אמיצים מאוד שבאים ואומרים לשרים - דעתנו היא כזו, אם זאת אנחנו נגבה את השר כי אין לנו ברירה. לא שאני מבקשת שפקידים ימרדו בשרים, אבל בוודאי שלא תשנו את עמדתכם כי שר כזה היה לי לפני ושר כזה התחלף לי עכשיו. זה חיים של אנשים. ואם אתם לא מסוגלים, תבואו עם משרת אמון, אדם פוליטית שיגיד את תשובתו הפוליטית. מה השתנה? את חושבת שהנוסח הקודם לא היה טוב?

דעתי האישית?

המקצועית, המקצועית.

דעתי המקצועית נשמעת בפני השרים כשיש דיונים ואכן השר קיים דיונים על העניין הזה.

ומה דעתכם המקצועית הייתה?

ואנחנו אמרנו את מה שאנחנו התבקשנו להציג בפני השר את כל ההיבטים. והדברים נשמעו.

החוק שעבר היה טוב בקריאה ראשונה בפעם הקודמת לדעתכם?

זה לא שאלה של טוב או לא טוב. יש שר חדש למשרד והוא רשאי לבחון את הצעת החוק.

את זה אנחנו יודעים. אני שואלת האם הגורמים המקצועיים חושבים שהנוסח של החוק הקודם הוא היה ראוי נכון מבחינה משפטית כדי לספק הגנה לנשים.

שוב, גבירתי שואלת על הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה. בוודאי שאם עברה בקריאה ראשונה זה היה ראוי.

תודה. תודה רבה.

כרגע יש דברים שנבחנים וצריכים לקבל גם את התייחסות המשרדים האחרים.

כמה זמן התהליך לדעתכם?

אני מניחה שזה ייקח כמה ימים. ושכן יש כוונה להעלות את זה לוועדת שרים לענייני חקיקה.

מתי, ביום ראשון ?

כמה שיותר מהר. אם יהיו לנו תשובות מהמשרדים האחרים אז זה יעלה.

טוב. אין מה לומר. באמת שאין מה לומר.

עניין של עשר שנים.

עו"ד גלי עציון. נעמ"ת.

אני אצטרף לכל הברכות והתודות על עצם קיום הדיון. ולמרות שלהרבה מאיתנו זה דה-ז'ה-וו.

אני עושה רק את החובה שלי. ממלאת את החובה שלי.

אז זה מה שאני רוצה להגיד. אני מאמינה בלהכות בסלע ובסוף ייצאו מים. למרות שזה לפעמים לוקח הרבה מאוד זמן וזה לוקח פה הרבה יותר מידי זמן. אני מצטרפת לכל הדברים שנאמרו, כולל העניין שאנחנו לא מדברים, מדברות רק על נושא הנרצחות שלמרות שכל אישה וכל ילד, כי היו גם ילדים פה, הם עולם ומלואו זה רק מספר קטן יחסית למספר הנשים וילדיהם שחיים תחת אלימות. אני רוצה להתייחס להצעה את החוק שהעברתם ולעניין המענק. המענק ליוצאות מקלטים הוא חשוב מאוד. אבל שוב זה אפילו לא טיפה בים.

אבל זה יהיה כפול ממה שהם מקבלות בעזרת הם.

בסדר, אבל אני רק רוצה לציין, כולנו מדברים פה גם על נושא את התקציבים. המדינה וזה לא מהיום וזה לא רק הממשלה הזאת מתנהגת כמו, סליחה על הביטוי, איש טיפש. כי כל אישה כזאת שלא דואגים לה למעטפת שלא דואגים לה למשל, להמשך תשלום הבטחת הכנסה וישנה הצעת חוק כזאת של חבר הכנסת סגלוביץ', שאישה שיוצאת ממקלט תמשיך לקבל הבטחת הכנסה, זו אפילו לא עלות גבוהה. לעומת זאת, היא לא תצא, היא לא תסתדר, היא חזור לבית האלים ואז היא תחזור למקלט. והעלויות של זה הרי בהסתכלות כללית של תקציבים הרבה הרבה יותר גדולות.

אז בשורה התחתונה צריך להסתכל על כל הדברים האלה וגם עלות-תועלת. אין שום דיון שלא מודדים חיים בכסף אבל אפילו אם מודדים בכסף, המשמעות של זה זה שלמדינה זה עולה יותר. זו השורה התחתונה של הדברים. ואני כן רוצה להזכיר. בדיון על אמנת איסטנבול בזמנו, ח"כ רוטמן אמר שהוא ידאג להבטחת המוגנות גם בלי האמנה. ושלא צריך את האמנה. אני כן מאמינה שיש פה בהחלט אמירה, שהסכמים קואליציוניים מציינים שאמנה כל כך חשובה, ישראל לא תצטרף אליה.

אבל אמרו שאפשר לדאוג לזה בלי, אדרבה, בואו ותדאגו לזה בלי. זה בשורה התחתונה זה באמת לא עניין של ימין ושמאל וזה באמת לא עניין של פוליטי, זה עניין של חובה כלפי 51 אחוזים מתושבי, תושבות ישראל. דיברו פה על מוחלשות.

מכל הצדדים. מכל הכיוונים.

מחצית מהאוכלוסייה, והיא אוכלוסייה שבדרך כלל היא תורמת למדינה, ובסוף היום תמיד משלמת מחיר קשה. אם שני גברים רבים הם פוגעים באישה שלידם. זו תמיד המשוואה. אז בשורה התחתונה הגיע הזמן להסתכל על כל המשוואה הזו בצורה אחרת. תודה.

תודה. מי מהארגונים עוד יש לנו? יש לנו רשימה, אבל אני משערת שחלק הלכו. בבקשה, תציגי את עצמך.

אורלי סטוצ'ינר כהן. תוכנית דף חדש.

יש לכם גם אשת חיל, נכון?

נכון כן כן. אנחנו מפעילים את תוכנית 'דף חדש' לשיקום נשים יוצאות מקלט, ביחד משרד הרווחה זה תוכנית של משרד הרווחה ובשנה וחצי האחרונות גם את דף חדש בקהילה. עכשיו אני רוצה רגע להגיד אנחנו מדברים פה על פצצות מתקתקות קודם כל, ואני חושבת שכדאי שניתן את הדעת שבזמן שאנחנו יושבים כאן ויכולים לשוחח על הדברים בחוץ נמצאות פצצות מתקתקות וכך צריך להתייחס אליהן. ואני ככה אומרת בכאב לב שאני תוהה אם משהו מכל הדיבורים שאנחנו יכולים לעשות פה יכול באמת לעצור פצצה מתקתקת שכזו. תוהה.

אני כן אומר שבתוך התוכנית על התוכנית שלנו של דף חדש בקהילה בשנה האחרונה השתתפו 180 נשים. 50 מהן בתוך פיילוט שהיה ממומן על ידי פילנתרופיה ואחר כך אני שמחה להגיד שמשרד הרווחה אימץ את התוכנית הזו. ובעצם אישר אותה ל-150 נשים נוספות. אנחנו עומדים בפני הדבר הבא. בעצם להכניס את התוכנית הזו.

סליחה, סליחה. אולי את לא פה הרבה. אנחנו לא נותנים לעמותות לפרוס את הפעילויות שלהן.

אני לא סתם אומרת אני יכולה להציג נתונים.

שניה. אני ממש קצרה בזמן, אני עומדת לסגור. ואת מדברת איתי על התוכנית. כולן כאן עושות. שורות תחתונות רלוונטיות לדיון.

רוצה להגיד שכמו ששמענו מי לפני כן, הנשים שנרצחו הם היו מהקהילה. אנחנו צריכים יותר ויותר מענים בתוך הקהילה. אנחנו צריכים תוכניות לא ל-150 נשים אלא ל-1500 נשים 15 אלף נשים, ואולי כך אנחנו נתחיל למגר את התופעה הזאת ולא להציע לנשים רק את הפתרון היחידי ללכת למקלט.

אני רק אדייק ואומר, רוב רובן של הנשים שנרצחות הן בקהילה ולא במקלטים.

נכון נכון.

אז לא הבנתי כל כך את התובנה.

תוכניות כמו שלנו עוזרות גם במוגנות שלהן. הנשים בסיום התוכנית מרגישות פחות מאוימות ויכולות להתמודד בצורה טובה יותר.

עו"ד גילי ורון, מנהלת המערך המשפטי בויצ"ו.

עם כל הכבוד גבירתי היו"ר, ויש לי הרבה כבוד אליך. היום אני לא מצטרפת לתודות ולברכות.

אין צורך להצטרף לתודות ולברכות. אני עושה את חובתי.

אני מרגיש שני רגשות שאולי סותרים אחד את השני. זה גם זעם וגם ייאוש. זה לצד זה. אני לא רוצה לחזור שוב על תחושת הדה-ז'ה-וו כי זה הרבה מעבר לדה-ז'ה-וו, זו תחושת מיאוס. לשמוע ולהשמיע את אותם דברים. לשכנע את המשוכנעות. לקרוא למי שלא נמצאים ונמצאות כאן לצאת מכאן והכל אותו דבר.

אני שומעת אותך יקירה, אני אתן לך להמשיך. אני לא מסכימה. אני יודעת שזה קשה, זה קצת לחצוב בסלע. וגם טיפות מים מצליחות בסוף לחצוב בסלע מכוח הנחישות וההתמדה. אני יכולה להגיד שאני פה משהו כמו ארבעה, חמישה חודשים בוועדה ויש דברים שכן קורים. לאט מדי. אני יודעת ומעט מדי. אבל אני חושבת שאנחנו גם כמי שצופים בנו לא יכולים לספק רק ייאוש.

לא לא לא. בגלל זה אמרתי, אני לא מסתפקת בייאוש אחרת אני שמה את המפתחות, אין לי מה לעשות כאן. להפך, אני רוצה דווקא להציע כיוון הרבה יותר קונקרטי ואקטיביסטי לדברים שאנחנו יכולות לעשות. וזה באמת קריאה לראש הממשלה לערוך דיון חירום במעמד שלו זה איזשהו מהלך שניסינו לעשות ולא הצליח.

מה התשובות שקיבלתם?

זה משהו שפשוט לא הצלחנו להרים אותו בגלל לו"ז אחר שהיה וכלי שלא הצלחנו לעשות בו שימוש. אבל אני קוראת מכאן ואני חושבת שקטונתי, וזו קריאה של כל חברי וחברות הכנסת הנפלאים שכן איכפת להם וכן היו כאן. זה שנמשיך אנחנו, ונכון זה לחצוב בסלע, וחלילה לא לא באה בתלונות כלפייך או כלפיי אף אחד מהיושבים ויושבות פה אבל זה לא מספיק. הקריאה צריכה לעלות למעלה כל הדברים הנכונים שנאמרו פה על רוח הדברים על סדרי העדיפויות. וכן הכול קשור בהכול. וכן הכול פוליטי, לא ימין ושמאל, אבל הכול פוליטי. וזה משהו שחייב לקרות.

תודה על החידוד. הכול פוליטי כי אנחנו במגרש הפוליטי, אבל אנחנו לא ניתן לנשים מהצד הימני של המפה או נשים שהן דתיות או נשים שהן בוחרות אחרת - להרגיש שאנחנו צובעים את זה בצבע פוליטי. לא יקרה.

נהפוך הוא, אנחנו רוצות את כולן איתנו. אנחנו רוצות שמה שנצבע בצבעים פוליטיים. להוריד את הצבעים האלה כדי שיבינו שזה משהו שנוגע לכולנו. ואני רוצה רק לתת עוד איזה שהיא דוגמה קטנה, דובר כאן על הנושא של תיקון 18. הפניה לטיפול לתיקון שאנחנו בוויצ"ו הובלנו יחד עם ח"כ עאידה תומא סולימאן, שמאז ה-15 באוגוסט אינו מיושם.

אני רוצה לספר שלפני שבוע פגשתי שופטת מאוד בכירה שסיפרה לי שהשופטים או חלקם לפחות, שופטים ושופטות כן מיישמים את מה שנדרש, מה שהחוק דורש מהם אבל מאחר ואין תשתית להוצאה לפועל של התיקון הזה, למעשה הם מקבלים על הראש מגורמים ברווחה שלא יפנו. אז זה כבר דוגמא על דברים שאנחנו מדברות על חקיקה שלא עוברת. אז הנה דוגמא לחוק שכבר חוקק ולא מיושם. ולכן דברים חייבים להשתנות.

תודה לך גילי. אני יודעת כמה הרבה את פועלת בתחום. אני אומרת את זה למרות האווירה הקשה ובצדק אגב, שיש לכל מי שהשתתף כאן לאור הנתונים המאוד מאוד קשים. אני אומרת בסוף אנחנו נצטרך גם לתת תקווה ולדאוג שהיא באמת נגזרת של מציאות שהצלחנו לשנות. אני מאמינה בכלל הגורמים שיושבים כאן, גם כאלה שחוטפים ביקורת, כי אני יודעת שכולם עושים לא מעט. אני יודעת שהרבה עושים לא מעט.

יש לנו הרבה מה לתקן. אני חושבת שגם ארגוני הנשים, שעשרות שנים פועלים בתחום, צריכים גם להתכנס לאסטרטגיה שהיא קצת יותר מתכווננת יחד. הרבה אנשים עושים פה הרבה. כולל חברי הכנסת וחברות הכנסת. אבל התקופה הזו היא תקופה שונה כמו שאמר ח"כ סגלוביץ'. יש בה משהו שהוא מעבר. התחושה הזו שעומדים לפטר מנכ"לית שאולי היחידה שכרגע נמצאת. השרה דיסטל מינתה עוד מנכ"לית וחטפה. חטפה. בושה וחרפה.

אבל אנחנו לא יכולים להיות בתקופה כזו שלא רואים את הצרכים שלנו ואני בטוחה שיש ביכולת שלנו ושיתוף פעולה של כלל הזרועות. כי שיתוף ציבור זה דבר מאוד מאוד חשוב. אני חושבת שיושבים פה גם גורמים של הכנסת גם של הרשות המבצעת וגם המגזר השלישי הוא משמעותי. אני אישית לא הולכת לוותר. אני בטוחה שמי מכן שתרצה להתכנס לכינוס של אסטרטגיה אנחנו נעשה את זה. זה חלק מהתוכניות שלנו האמת היא שכתבנו נקודות שאיתן אנחנו רוצים לצאת כסיכום אבל מרגישה שלא. זה לא דיון שאפשר לצאת איתו לשום סיכום.

אני כן יכולה להצטער ששר הבט"פ לא הגיע לכאן, למרות שהזמנו אותו, וגם שביטל את ההשתתפות שלו להצגת העבודה במשרדו בוועדת הבט"פ בראשותו של ח"כ פוגל.

אני רוצה לומר לכל חברי הקואליציה - לא נוותר. מי שרוצה להיות שותף שיהיה שותף, ומי שלא יחטוף מאבק ומלחמה על הדבר הזה. לא בגלל שאנחנו מעל 50 אחוזים. כי אני רוצה להזכיר לכולם יש אמא יש בנות יש אחיות מה זאת אומרת בכלל. אם לא תהיה מוגנות נשים לא תהיה פה מוגנות לאף אחד.

אז אני מודה לכל מי שהשתתף ורוצה להתנצל בפני מי שלא דיבר. אני יודעת שיש גם חלק ממשרדי הממשלה שלא דיברתם הפעם. מנהלת הועדה דלית תרשום לי אתכם ואנחנו נדאג שבפעם הבאה אתם תפתחו. אז התנצלותי.

תודה רבה. שיהיה יום טוב.


הישיבה ננעלה בשעה 13:04.