פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



26
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
09/05/2023

הכנסת העשרים-וחמש
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 28
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, י"ח באייר התשפ"ג (09 במאי 2023), שעה 10:00

הטיפול בפעוטות וחינוכם במעונות יום ובמשפחתונים - דוח שנתי של מבקר המדינה - מאי 2022

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר
טלי גוטליב

נאור שירי
מירב כהן

בני גולדמן - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

מיכל רונן - מנהלת אגף בכירה נציבות תלונות הציבור, משרד מבקר המדינה

דפנה מאור - מנהלת אגף בכיר עידוד תעסוקת הורים, משרד העבודה

ורדה מלכה - מנהלת תחום מטה ופרוייקטים, אגף בכיר עידוד תעסוקת הורים, משרד העבודה

אסף ליבוביץ - מנהל תחום מדיניות והערכה אגף לחינוך הגיל הרך, משרד החינוך

ישראל אדלר - מנהל אגף רישוי מוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי, משרד החינוך

סוהיר שקור - מנהלת תחום בכיר רישוי ואכיפה, משרד החינוך

רום בר-אב - רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

דינה בן-לביא - עו"ס מנהלת תוכן גיל הרך, משרד הרווחה והביטחון החברתי

רות דיין מדר - מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי

רונית עיני - סמנכ"לית עמותת סחלבים, מרכז השלטון המקומי

סימה שהינו - מנהלת תחום בכיר מעונות יום, אגף פדגוגיה, עיריית ירושלים

דנית ברביבאי - מנכ״לית, פורום מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל

לוסי חדידה - מנכ״לית, ארגון גנים ברמה אחרת

מיטל בק - מנהלת תחום חינוך וגיל הרך, המועצה הלאומית לשלום הילד

חנן דגן - מנכ"ל, איחוד גני ילדים

ולרי זילכה - רכזת פורום ארגונים והורים למען ילדים עם, בית איזי שפירא

פלורינה הלמן לוין

אתי בן-שמחון


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הטיפול בפעוטות וחינוכם במעונות יום ובמשפחתונים - דוח שנתי של מבקר המדינה - מאי 2022

<< י

בוקר טוב, תודה רבה לכל מי שטרח והגיע. אני מתכבד לפתוח את הדיונים בוועדה לביקורת המדינה בנושא: הטיפול בפעוטות וחינוכם במעונות יום ובמשפחתונים. מבקר המדינה בבקשה.

כמה דברים לגבי הדוח. הדוח בודק בגיל 0-3 במסגרות השונות, ואת הסדרי הפיקוח והסבסוד. תקופת הביקורת היא עד נובמבר 2021. בדוח הזה ממצאי הביקורת מכוונים לזרוע העבודה, היום זה משרד העבודה, ההמלצות למשרד החינוך, היינו, בדיוק בתפר, במעבר של תחום המעונות מזרוע העבודה, או משרד העבודה. היום למשרד החינוך, אז בגלל זה תראו את ההבדלים.

כמה מספרים על מה אנחנו מדברים. מדברים על כחצי מיליון פעוטות עד גיל 3, חיו בישראל בשנת 2020. כ-52% מהם התגוררו ביישובים, באשכולות חברתיים כלכליים 1-4, זה נרטיב אליו נתייחס בהמשך. 27% מהפעוטות שהו במסגרות סמל. מסגרות סמל זה המסגרות המפוקחות המופעלות על-ידי הארגונים הגדולים. 70% מהם היו זכאים לסבסוד. 35% שהו במסגרות פרטיות. היתר כ-38% שהו בביתם. על המסגרות הפרטיות נדבר. כשאנחנו בדקנו את זה, זה היה די חור שחור למערכת, לא ממש ידעו מה קורה שם. חוק הפיקוח החדש אמור להתחיל לשקף מה קורה שם בדיוק. עוד נתון אחד – על השאר נדבר בהמשך שצריך לשים אליו לב. אנחנו מדברים על הכשרת המטפלות, נתון שהוא משמעותי. כשאנחנו בדקנו את קצב היצור של הכשרת מטפלות, הערכנו שיידרשו כ-20 שנה לפחות על מנת להכשיר את כל המטפלות בהתאם לחוק הפיקוח החדש, בהתאם לקצב ההכשרה בתקופת הביקורת. כלומר, כאשר הילד יהיה בן 20, המטפלת שלו תוכל לטפל בו...

השוואה בין-לאומית, אנחנו מציגים בהתחלה השוואה בין-לאומית, היא משקפת תמונה ייחודית לישראל, פריון ילודה גבוה. שיעור גבוה של פעוטות השוהים במגוון מסגרות יום. חופשת לידה בתשלום, שיעור תעסוקה גבוה של אימהות לפעוטות. הוצאה ציבורית נמוכה על מסגרות לפעוטות. אנחנו מדברים בישראל כ-18%, בהשוואה ל-OECD זה 71%. נטל משמעותי על ההורים. מחקר שאנחנו מצטטים בדוח, הורה מרוצה צריך לשלם כ-22% מהמשכורת שלו, מההכנסה הפנויה שלו עבור תשלום למעונות שאינן מסגרות סמל.

מחקרים, ומוסכם בין כל החוקרים שהשלב הזה של גיל 0-3 הוא משמעותי מאוד בהתפתחות הילד. התשואה למשק ולחברה היא גבוהה במיוחד, בפרט, עבור ילדים שבאים ממשפחות סוציו-אקונומיות נמוכות. יש מחקר ידוע של פרופ' הקמן, שזכה בפרס נובל לכלכלה – על כל דולר שאתה משקיע בילד משכבה סוציו-אקונומית נמוכה - המדינה תקבל 13 דולר החזר. הנקודה היא שההתערבות של המדינה צריכה להיות קודם כל בילדים בשכבות עם סוציו-אקונומיות נמוכות. מה שאנחנו מציגים פה ואתם רואים גם בשקף, במפה ליד, שבישראל מעונות סמל שבהם אפשר לסבסד, אין מתאם בין המיקום שלהם לבין הצרכים בפועל. למשל 13% מהפעוטות מהמתגוררים בישובים הערביים שיש בהם מסגרות סמל, רק 13% יש להם פתרונות. גם הבנייה של מעונות סמל אינה מספקת מענה לפערים, שכן, בשנים 2015, 2020, יותר ממחצית המעונות שנבנו, נבנו דווקא ביישובים חזקים.

גם הסבסוד – כחמישית מתקציב הסבסוד מופנה למשפחות ביישובים חזקים יחסית באשכולות 7 ומעלה. מכאן יוצא שלרבות מבין המשפחות שבמצב חברתי כלכלי נמוך, אין אפשרות לשלוח את הפעוטות שלהם למעון יום או למשפחתון, כאשר אנחנו יודעים שדווקא למשפחות האלה הכי חשוב לשלוח אותם לשם בגלל שאין היצע של מעונות סמל ומעונות מפוקחים. בגלל זה ההמלצה המרכזית בדוח של זרוע העבודה, או היום זה משרד החינוך, או משרד העבודה, משרד האוצר בהיוועצות עם המוסד לביטוח הלאומי יבחנו אפשרות למודל סבסוד באופן שיפתור את העיוותים הקיימים בו, וישפר את האפקטיביות שלו על מנת לתעדף משפחות במצב חברתי כלכלי נמוך. בכלל זה מומלץ לבחון סבסוד באמצעות שוברים או בדרך אחרת למשפחות שעומדות בתבחינים שהוחלט עליהם ללא קשר למסגרת בה הם נמצאים, כל עוד היא מסגרת מפוקחת אם סמל ואם פרטי.

עוד נושא שעלה בדוח באותה נקודת זמן, זו העובדה שאנחנו לא ידענו אז, אנחנו נשמע בהמשך מה קורה לגבי המעונות שנמצאים בבעלות פרטית. למעשה זה חור שחור. אין לאגף או לזרוע העבודה מידע עליהם. חוק הפיקוח לא מיושם בהם במועד סיום הביקורת. אנחנו עשינו בדיקה ראשונית מול קבצים של ביטוח לאומי, ומצאנו שיש לפחות 1,000 מעונות פרטיים שלא הגישו אפילו בקשה לאישור ראשוני. כלומר, אפילו המידע הבסיסי אין עליהם. את הפערים המרכזיים ראינו בקרב החברה החרדית, ובקרב יישובים ואשכולות 1, 2, ובעיר ירושלים.

אנחנו המלצנו לאתר את המעונות שטרם נרשמו, ולהביאם תחת חוק הפיקוח החדש תוך התמודדות עם חסמים המקשים על המעונות המשרתים אוכלוסיות במצב חברתי כלכלי נמוך להגיש את הבקשות במסגרת החוק. עוד נושא שדיברנו עליו זה הכשרה מקצועית למחנכות המטפלות. ליותר ממחצית מהמחנכות מטפלות בארגונים שלגביהם יש מידע, אין הכשרה רשמית. מבין העובדות החדשות שגויסו בשנים האחרונות, למיעוט קטן מאוד הייתה הכשרה. רק 5% מבין המחנכות מטפלות הזקוקות בכל שנה להכשרה בישראל במעונות הסמל מקבלות אותה. אם תסתכלו בתרשים מצד שמאל, במדינות מתקדמות ההכשרה המקצועית – אנחנו מדברים פה הכשרה מקצועית. במדינות מתקדמות כמו נורבגיה או גרמניה, דורשים תואר ראשון ואפילו תואר שני, כי הם מזהים את החשיבות, אז הפערים הם עצומים.

לא רק זאת. עולה מגמה של תחלופת צוות מהירה. לפי נתוני הארגונים והמפעילים מעונות סמל בשנת 2018, 2021, בין 35% ל-48% מכלל העובדות התחלפו מדי שנה, ויותר מ-50% מהעובדות עזבו במהלך שנת עבודתן הראשונה. הארגונים מסרו למשרד מבקר המדינה, כי הם מזהים טיפול איכותי פחות בפעוטות. הפעוטות עשויים לחוות קשיים בשל חוסר היציבות בצוות המטפל בהם, וכן, נגרמים נזקים להורים בין המסגרות עקב התחלופה הרבה של הצוות. אחת הטענות, שהסיבה לתחלופה שהשכר שלהן זה שכר מינימום עם תוספת של 400 שקלים בלבד לבעלות הכשרה שהן כאמור המיעוט מבין העובדות.

אחד הדברים שהמלצנו שמשרד החינוך בשיתוף האגף להכשרה מקצועית ובתיאום עם משרד האוצר, יגבשו מודלים נוספים להגדלת היקפי ההכשרה המקצועית למחנכות, לרבות, תמרוץ כספי למטפלות שעברו הכשרה, בין היתר, ניתן להיעזר בארגונים הגדולים המפעילים מעונות סמל שלהם ניסיון רב בנושא.

עוד נושא שדיברנו עליו זה המשפחתונים הפרטיים. כמה שדיברנו שהמצב לגבי המעונות, אין מידע לגבי המשפחתונים הפרטיים שזה למעשה פחות משבעה ילדים, שישה ילדים ומטה. חוק הפיקוח החדש לא חל עליהם. אין שום מידע. אין גורם ממשלתי שיש עליו מידע על הילדים שמטופלים שם, לא על זהות המטפלות, איזו הכשרה המטפלות האלה עוברות ועברן הפלילי. לא פותחו באותו מועד שום תמריצים, מודל פיקוח, דרישות בסיסיות של בטיחות פיזית במשפחתון. דברים בסיסיים, קורס עזרה ראשונה לא העבירו להן. אנחנו המלצנו שיש צורך לתמרץ בעלי מסגרות פרטיות שמספר הפעוטות השוהים בהם קטן משבעה לעמוד בדרישות בסיסיות למניעת פגיעות, ולאפשרות למתן עזרה ראשונה, ולשקול להעביר הדרכות למטפלות בדומה להדרכות שהאגף, היום זה בטח משרד החינוך, שמציע במימונו למחנכות מטפלות במעונות.

ראינו שחלק מהעיריות, במקרה, היינו בעיריית פתח תקווה, כן עושה את זה. אבל אי-אפשר להשאיר את זה למשהו פרוביזורי. עוד נושא שדיברנו עליו זה הפיקוח. במועד סיום הביקורת היו רק 25 תקני פיקוח באגף כדי לטפל במעונות סמל. המשאבים האלה בטח לא הספיקו לטפל בהגדלת כמות המעונות הנתונות לפיקוח תחת חוק הפיקוח החדש. באמת, המלצה שלנו זה שמומלץ שמשרד החינוך יפעל בהתאם כדי לממש את הכלים העומדים לרשותו להגדלת כמות המפקחים והבודקים כדי להגיע לפיקוח אפקטיבי וקבוע בהתאם לחוק הפיקוח החדש.

השקף הבא – הסיכום, אולי זה הדבר המרכזי שהדוח הזה מציין. שאף שחינוך לפעוטות הוא שלב מכריע ביצירת שוויון הזדמנויות, בפועל, הפריסה ומנגנון הסבסוד שמסגרות הסמל משאירים משפחות רבות במצב חברתי כלכלי נמוך ללא אפשרות ליהנות ממסגרת בעלת סמל, כשמנגד, מעונות סמל רבים בגלל מיקומם בפועל משרתים אוכלוסייה חזקה מבחינה חברתית כלכלית. מוטל על משרד החינוך לממש את השינוי האסטרטגי שחל עם יישום חוק הפיקוח החדש בתקנותיו, והמעבר של עיקר הפעילות אליו, כך שתתאפשר קפיצת המדרגה הנדרשת באיכות החינוך טיפול הניתן לפעוטות בגיל 0-3, ובפרט לפעוטות במצב חברתי כלכלי נמוך.

תודה רבה. בוקר טוב ילדים, נראה שאתם הכי חשובים בדיון הזה. יהונתן וליאור שניהם בוגרי ויצ"ו בית הכרם. ברוכים הבאים. בוקר טוב לכם.

דווקא היום זה דיון שחשוב שהם ישמעו.

חד משמעי. יכולים להעניק לנו מניסיונם. אולי כמה אנשים פה ישכילו בבניין הזה. בבקשה, חברת הכנסת מירב כהן.

קודם כל אני באה לדיון הזה כאימא רגע, לא כחברת כנסת. אין לכם מושג כמה הדבר הזה חשוב. באמת, מי שחווה את זה על בשרו מבין. היום יש לנו במעונות המפוקחים, הציבוריים, לא בדיוק ציבוריים, זאת אומרת, ויצ"ו נעמ"ת מפעילים, אבל המחיר שם מפוקח, וגם השרות מפוקח רק 20% מהאוכלוסייה. תורים היסטריים – מעט מאוד אנשים מצליחים להיכנס, וברור שצריך לייצר יותר פתרונות כאלה שיעודדו תעסוקה. אבל, מה שחשוב לי לומר הבוקר, שאם בונים עוד ועוד מסגרות, אסור לשכפל את המודל הקיים. המודל הקיים הוא בקריסה – נשכפל את מה שקיים היום - לא עשינו כלום. כאימא ששמה את הילדים שלה במסגרות האלה, אני יכולה לומר לכם, ממש יש שם אנשים טובים שבאים עם שליחות, שאוהבים ילדים, שרוצים לחנך, אבל המערכת היא בקריסה, זה נובע בראש ובראשונה מהשכר העלוב של המטפלות. עלוב. אישה שעובדת שם הכי קשה בעולם פיזית, מנטלית, להתעסק עם קבוצות הורים, דברים מאוד קשים מקבלת 5,500 שקלים בחודש. הוותיקות, אחרי 10 שנים ועוד, מקבלות 7,500 שקלים – עבודה קשה ביותר.

מה זה יוצר? זה יוצר תחלופה מאוד גבוהה של כוח אדם. הילדים עד שמתרגלים לאיש חינוך, באה מישהי אחרת, בגדול, נשארות שם רק אלו שאין להן ברירה כלכלית. לפעמים זה עלול להגיע למצב, זה קרה לי בגנים של הילדים שלי, שאין אחת שמדברת עברית. באמת, אתם באים, אתם אומרים ילדים בגילאי 0-3, זה הגילאים הכי קריטיים להתפתחות של הילד, להתפתחות של המוח, להתפתחות של השפה, אין לו מטפלת אחת שמדברת עברית, אז מה עשינו בזה? זאת אומרת, אם אנחנו משכפלים את המודל הקיים, לא עשינו בזה כלום.

בעיניי, הדבר הכי דחוף, זה לטפל בשכר של המטפלות. הן באמת עושות שם עבודת קודש. זה לא הוגן כלפיהן כי גם הן הרבה פעמים נשים מוחלשות, אבל גם לנו ההורים זה פוגע בצורה אנושה בשרות שהילדים מקבלים. כמובן, שהכשרה זה קריטי, אבל אנחנו מה זה לא שם. אנחנו אפילו לא בזה שיש איזושהי יציבות, בואו, נתחיל בזה שיבואו כאלה שמדברות את השפה העברית, זו התחלה, אפילו לפני שאנחנו מתקדמים לכיוון של הכשרה שזה גם חשוב. צריך עוד דבר אחד לומר. זה לא ייפתר ביום אחד וזה כסף גדול, וזה עניין של סדרי עדיפויות. זה לא אירוע של 100 מיליון שקל, פתרנו, הינה, אמרנו עשינו משהו זה פלסטר. צריך לעשות פה תוכנית של עשור קדימה שבנויה משכר, מהכשרה ומבינוי מתשתיות, הכול שלוב אחד בשני. תעשה אחד – לא תעשה את האחר, לא יקרה. בינוי כמובן לוקח זמן, אבל את עניין השכר כן אפשר לפתור. תמיד כאשר יש משא ומתן עם ארגוני עובדים, איכשהו תמיד המטפלות האלה לא מקבלות כלום. אולי הן לא חזקות מבחינה פוליטית, ועדים, אין לי מושג. הן אף פעם לא קיבלו כלום. ואני חושבת זה עוול גדול מאוד.

כמדינה, אנחנו צריכים להבין שכל שקל שנשים על המערכת הזו, זו השקעה כלכלית עם תשואה מטורפת. היא מטורפת פעם ראשונה כי נשים תצאנה לעבוד. היא מטורפת פעם שנייה כי הילדים שלנו התפתחו טוב יותר ויצליחו יותר בחיים והמשק רק ירוויח מזה בעתיד גם עובדים טובים יותר, וזה יקרין על כל המערכת. יש לי עדיין ילד אחד בויצ"ו, יש לי שלושה ילדים. כל בוקר שאני שמה אותו בגן, ליבי נצבט. אני שם כי חשוב לי. אגב, אני גם אגיד שבילדים הראשונים זה מנגנון מאוד יפה, כי מי שיש לו הכנסה נמוכה משלם מעט. ומי שיש לו הכנסה גבוהה, משלם יחסית הרבה. אז עברתי את כל התהליך – מזה שהייתי תוך כדי לימודים ושילמתי פחות. והיום, אני לא מקבלת הנחה ומסבסדת אחרות שכן זקוקות להנחה הזו. זה מודל מקסים. ויצ"ו, בשבילנו זה בית. הילדות עד היום שם בחוגים. הייתי באה לשם בבוקר ויוצאת בלילה, אחרי שהיינו שם כל היום. זו קהילה. זה הרבה יותר מרק שרות שמירה על ילדים. אבל חייבים להשקיע בזה. המערכת גוססת. תודה.

יש לי סדר. אני אתן לפי הסדר. אני אשתדל לתת גם לכולם למרות שזמננו מאוד קצר. אני מבקש קצר, קולע, לא לתת לנו הרצאת סמינריון, כי אנחנו קצת מכירים את העניין.

אני מבקש מנציג משרד החינוך, וגם נציג זרוע העבודה, משרד העבודה, תגידו לנו מה ההיערכות של משרד החינוך בנושא של העברה. נשמח לדעת היכן אנחנו עומדים. אבל לפני משרד החינוך, מכיוון שזה היה במשרד העבודה, או בזרוע העבודה, נעביר אליכם את רשות הדיבור.

אני מנהלת אגף בכיר לעידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה. תודה לאל, אנחנו משרד, ואנחנו מקווים גם להישאר כך. אני רוצה להתייחס לכמה דברים. כמו שנאמר פה נכון, חלק מהפעילות הועברה למשרד החינוך. אנחנו כבר לא בהיערכות, המעבר בוצע בפועל לפני למעלה משנה. שנת הלימודים הנוכחית תשפ"ג כבר התחילה באחריות מלאה של משרד החינוך. אני מניחה שנציגי המשרד התייחסו. אנחנו כמובן פועלים בשיתוף פעולה מלא, גם ברמת המידע, גם ברמת העברת תכנים, חשיבה בנושאים מסוימים וכו'. אני רוצה להתייחס לכמה נושאים שרלבנטיים גם היום למשרד העבודה. חשוב לי לומר לחברת הכנסת כהן, מודל הסבסוד הנפלא הזה הוא לא של ויצ"ו, הוא של הממשלה, וחשוב שנזכור את זה.

כמי שהגיעה לויצ"ו, זכתה לחוות על בשרה את המודל הזה, שבאמת, שבשנים שהיה יותר קשה כלכלית, עזרו לי. וכשאני יכולתי לעזור לאחרים, עזרתי לאחרים וזה מקסים.

אני חושבת שהדוגמה שאת נותנת היא דוגמה מצוינת לעובדה שבעצם מודל הסבסוד הוא על-פי השכר לנפש. זאת אומרת, גם לכאורה ביישובים חזקים, כפי שציינת קודם בעשירונים גבוהים, במדד הסוציו-אקונומי, יש משפחות שההכנסה לנפש עדיין נמוכה. ולכן, גם להם יש מקום גם במודל הסבסוד, גם בעזרה ובמקומות שמאפשרים להם לקבל את הסבסוד הזה, על זה אנחנו עובדים. זה הכיוון שלנו. אנחנו שואפים לשפר אותו בכמה רמות. האחת – התחלנו כבר השנה כהתנסות, זה כמובן וולונטרי, אבל בעצם, אנחנו רוצים להפחית את הנטל הביורוקרטי על ההורים ככל שניתן. המשמעות היא שהכוונה שלנו שכמה שפחות הצטרכו להעביר לנו מסמכים. אנחנו עובדים היום עם המוסד לביטוח לאומי. בעצם, כל הורה שמגיש בקשה לסבסוד, מקבל מיד, עולה לו מסך ואומר - אלה הנתונים על ההכנסה למשל, או על קצבאות, או על זכאות, הגדרה של נכות וכו', אלה הנתונים שמופיעים לנו, ככל שאתה מאשר לנו בלחיצת כפתור, הנתונים מועברים אלינו למשרד, ואז אין צורך להעביר תלושי שכר. מבחינת הציבור זאת הקלה משמעותית מאוד. אנחנו מקווים לראות את התוצאות שלה גם בזמני המתנה.

לגבי הנושא של השוברים, ובכלל, תת המיצוי המשמעותי מאוד בחברה הערבית. אנחנו מכירים את הבעיה. בשיתוף האוצר ובשיתוף היחידות במשרד, אנחנו בעצם השקנו בשבוע שעבר מהלך מאוד גדול שבא בעצם להבין מה החסמים של ההורים, ההורים העובדים כמובן, בחברה הערבית במיצוי הזכות הזו, בין אם זה בשילוב ילדים בתוך מסגרות הסמל, אם הם משולבים כבר במסגרות הסמל, מדוע הם אינם מגישים בקשות. אנחנו הולכים לפעול בתוך 14 יישובים שנבחרו על-פי קריטריונים מגוונים שבאים לתת לנו איזושהי תמונה רחבה יותר. אנחנו מאוד קצרים בזמן. זה לא מחקר שהולך להימשך שנים. אנחנו קצבנו את זה עד סוף שנת הלימודים הנוכחית בלבד. אנחנו עושים את זה יחד עם מכון ברוקדייל וג'ויינט, והכוונה שלנו היא לקבל מידע מהר מאוד מה החסמים ומה אנחנו יכולים לעשות לגביהם. בפעם הראשונה חלק מההשתתפות במחקר תזכה את ההורים באיזשהו מענק כספי, ואז אנחנו נוכל לעשות איזושהי התנסות גם על מהלך של תשלום באמצעות שוברים להורים. זאת אומרת, זה ייתן לנו קצת יותר מהמידע הקונקרטי שאנחנו מנסים לאסוף. לכן אנחנו נותנים הרבה מאוד קרדיט למהלך הזה, אנחנו מקווים שהוא מאוד יעזור לנו.

מתי הוא אמור להסתיים?

עד סוף אוגוסט. בסוף אוגוסט, אנחנו גומרים לאסוף את הנתונים. הכוונה שלנו היא שלכל המאוחר עד סוף השנה, סוף שנת 2023, אנחנו כבר נוכל לבצע מהלכים לקראת שנת הלימודים שאחריה. צריך לזכור שאנחנו עובדים בשנות לימודים ולא בשנים אזרחיות.

רשמי לעצמך, מכיוון שהוא הזרוע הארוכה שלי וקשה לי לתכלל כל כך הרבה ביקורות שלהם, רק נושא החלב אני צריך חצי שנה בערך. אז בבקשה, כשהמהלך הסתיים, תרשמו לכם לתיק תזכורת, ככה אני עובד. גם אני רושם לי תיק תזכורת. שיהיה דוח מנהלים קצר, מתכלל, מה זה העלה ומה עומד בפתח, כי אני מניח שבעוד שנה אנחנו נתייצב פה לביקורת על המהלכים מה עשינו.

אפשר שאלה. בזמנו היה סיכום שוועדת המחירים תתכנס ותעלה את התעריף. אני לא יודעת אם זה בוצע או לא. ואני בעיקר לא יודעת אם יש לזה השלכות על שכר המטפלות. האם אפשר על זה להשיב?

את שכר המטפלות נצטרך לשים על האש ולדון.

יש עוד הרבה נקודות, אני מעדיפה להתייחס לעוד נושא אחד מהותי גדול, ואחר כך, כמובן, אני אענה לכל דבר שיהיה צורך. לגבי הנושא של הפיקוח על המשפחתונים הפרטיים. זאת סוגיה כבדה מאוד. אף אחד לא מתעלם ממנה. היה פה בשבוע שעבר דיון גם בנושא של בדיקת ר.פ. עם כל המשמעות של זה. צריך להבין שהמטפלות במשפחתונים או מנהלות המשפחתונים כמו שאנחנו קוראים להן הן עצמאיות. לא מדובר כאן במעסיק, לא מדובר כאן במשהו שיש בו התארגנות כלשהי. סוג של הביקורת שיכולה להיות לנו הרבה פעמים היא יותר ההורים שהם מתלוננים ככל שיש כאלה. אנחנו גיבשנו לנו באגף כרגע - היכולת שלנו כמובן מוגבלת, אנחנו אגף שנותר אגף קטן יחסית, בוודאי ברמת הפיקוח.

כמה משפחתונים יש?

שאלת המיליון דולר. כי תכ'לס כל אחת יכולה בבית שלה זה לא מפוקח. אגב, אם בעלת משפחתון הייתה יודעת שיוצא לה משהו מהמדינה כי היא מקבלת משהו, איזו הטבה, איזה משהו, היא הייתה מדווחת כמו גדולה, פשוט אין לה בשביל מה לדווח היא לא מקבלת כלום.

ההיפך, יש לה למה להסתיר.

לפני כמה כנסות, ב-2018, חבר הכנסת איציק שמולי, הביא את החקיקה לחייב את אותם מעונות להתקין מצלמות, וההורים למעשה הם הזרוע הארוכה לפיקוח. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים איפה שמים ואיפה לא.

אני רוצה לעשות הבחנה, אנחנו מערבבים פה שני מושגים שחשוב מאוד להבין בהם. יש את המעון ויש את המשפחתון. אני אפילו לא נכנסת כרגע אם זה סמל או לא סמל. אנחנו ביקשנו תיקון לחוק הפיקוח. ביקשנו לעשות הבחנה בתוך המשפחתונים. מעונות מבחינתנו שבעה ילדים ומעלה בפיקוח משרד החינוך הם נדרשים לפי חוק הפיקוח החדש להגיש בקשה לרישיון. הנושא של המסגרות הקטנות יותר, שישה ילדים ומטה, זו המסגרת שעליה אנחנו אמונים היום. היום הם נקראים בשם כולל משפחתונים. אנחנו הצענו לעשות איזושהי הפרדה, היא לכאורה סמנטית, אבל היא תיתן גם לנו בדיון הקלה מסוימת. יש את המשפחתונים שהם המשפחתונים שהם בפיקוח של האגף, משפחתוני סמל. מדובר על כ-3,600 שיש להם היום סמל, ובהם אנחנו מטפלים. אנחנו הצענו לקרוא פעוטונים לקבוצה שאין לה סמל. עכשיו מטפלת שלוקחת ילד ומעלה, האם זה פעוטון? יש פה הרבה מאוד שאלות וחוסר היכולת – מדובר בבתים פרטיים, לא נשכח 99% מהמקרים, היכולת להיכנס לאדם הביתה ולפקח אם הוא לא רוצה היא מאוד מורכבת. וכמו שהתחלתי לומר, התחלנו בפרקטיקה באגף שככל שיש מסגרת פרטית שכזו שמוגשת בגינה תלונה למשטרה על חשד, אנחנו מתערבים מנהלית מיד. זאת אומרת, ברגע שיש חשד לפגיעה בילדים, מבחינתנו אנחנו שם. אין לנו דרך. אנחנו מקבלים אינספור תלונות, סכסוכי שכנים בגלל רעש, בגלל דברים מהסוג הזה, ידנו קצרה מלהושיע כרגע ביכולת שלנו באגף לתת מענה.

יש המלצה בדוח, היא לא מדברת דווקא על רגולציה. מדברת בדרך של תמריץ שמטפלת במשפחתון, תעבור קורס עזרה ראשונה שיהיה לה רצון, אלה הדברים הכי בסיסיים.

חשוב לי לציין, המטפלות במשפחתונים לא מקבלות תמריץ. המטפלות במשפחתוני הסמל מקבלות את הסבסוד ואת הליווי ואת ההדרכה וכו', והן צריכות לבחור בזה.

בבקשה, משרד החינוך.

אני מנהל אגף רישוי שאמון על רישוי גני ילדים, בתי ספר, וגם המעונות מהשנה הזאת. אני נכנסתי לתפקידי בתחילת השנה. אתן לכם סטטוס נכון להיום שתדעו כמה רישיונות הנפקנו השנה. למוכרים שזה מעונות הסמל – 1,989, רישיונות. לפרטיים -1,522, כלומר, 3,511 רישיונות, כאשר יש לנו בתהליך של השלמת מסמכים כ-600 מעונות נוספים שהגישו, סך הכול – 4,100 רישיונות. אנחנו יודעים שיש עדיין המון מעונות פרטיים שעדיין לא הגענו אליהם, בקרוב אנחנו יוצאים במסע הסברה. אנחנו מקיימים כנסי הסברה בנושא המעונות. קיימנו מפגשי הדרכה לכל בעלי המעונות לפרטיים, וגם לארגונים. מדי חודש אנחנו מקיימים מפגשים עם מפעילי המעונות הפרטיים והמוכרים. לקראת שנת תשפ"ד אנחנו יוצאים במסע פרסום ענק בכל המדיות, ואני מקווה שזה יגרום לבעלי המעונות הפרטיים במיוחד להגיש בקשה לרישיון. נמצאת איתנו סוהיר שקור, שהיא אחראית על כל נושא תחום רישוי המעונות, ומר אסף לייבוביץ, שהוא אחראי על הצד הפדגוגי. ההכשרה, כל הנושא של עזרה ראשונה, אני אשמח שהם ירחיבו. בבקשה.

אני מנהלת אגף רישום מעונות יום. אני עברתי מזרוע העבודה, ככה אני מכירה גם את ההיסטוריה של הרישוי ושל הסמלים כשהיינו בזרוע העבודה. מאז המעבר למשרד החינוך, הקמנו מערכת רישוי חדשה. קלטנו את כל המעונות, גם מעונות הסמל, גם המעונות הפרטיים. חשוב לי להגיד, שזו פעם ראשונה שקורה שאנחנו קולטים את כל המעונות. אנחנו יודעים בדיוק מה יש בתוך המעונות. כמה ילדים. כמה מטפלות. מה ההכשרה שלהן, משהו שלא היה בעבר. פה אני מחדדת לגבי המעונות המוכרים. היום יש לנו נתונים מדויקים לגבי המטפלות, לגבי המנהלות, גם לגבי הילדים. לגבי המעונות הפרטיים גם קלטנו חלק גדול. נכון, כמו שאמר ישראל, עדיין אנחנו לא יודעים כמה מסגרות פרטיות לא הגישו. אנחנו כמעט בטוחים שיש הרבה שירדו מתחת לרדאר. אנחנו משתדלים להגיע לכולם. יש לנו טופס מקוון לדיווח על מסגרות ללא רישיון. אנחנו מקבלים דיווחים מהשטח, מהורים, ממטפלות, מכל מיני אנשים. אנחנו מגיעים למעונות האלה, עושים אכיפה, ומעודדים אותם להגיש בקשה לרישיון.

כמו שאמר ישראל, אנחנו יוצאים בקמפיין הסברה לקראת שנה הבאה. לגבי הנתונים של המעונות, גם במערכת לגבי המטפלות, היום אנחנו יודעים מה אחוז התחלופה – מספר המטפלות שמתחלפות במעונות וזה נתון מאוד חשוב, כי תמיד היינו שומעים כל הזמן מהארגונים הגדולים, אומרים לנו – יש הרבה תחלופה. היום אנחנו יודעים כמה מטפלות מתחלפות במעונות וגם מה הסיבה. למשל, השנה הגישו במערכת הרישוי 401 בקשות להחלפת אנשי צוות, מהם 100 אנשי צוות שהם היו מסורבים בגלל שגילינו שיש עליהן רישום פלילי. אני לא יודעת עד כמה הנתון הזה מדויק, אבל זה נתון שהוא מאוד חשוב מבחינתנו.

מה שחשוב שאנשים עם רישום פלילי הולכים לשם – זה מה שהייתי עליו את הדגש.

לגבי מספר הילדים במסגרות הפרטיות, גם יש לנו נתון היום. אני לא בטוחה שהנתון הזה מדויק מסיבה אחת פשוטה, כי מספר הילדים במסגרות הוא דינמי, הוא כל הזמן משתנה. היום יכולים להיכנס ילדים, גם לצאת ילדים. אז מבחינת מספר הילדים, יש לנו היום במעונות הפרטיים 55,982 ילדים. זה נתון מאוד חשוב מבחינתנו.

הנתונים של מרכז המחקר של הכנסת מצביעים על מספרים הרבה יותר גבוהים שבהחלט מעוררים דאגה כמה בעלי רישום פלילי מועסקות.

מבחינת המטפלות, מספר המטפלות שיש לנו. במעונות המוכרים היום יש לנו 23,898 מטפלות. במעונות הפרטיים יש לנו 12,277 מטפלות, זה מה שדווח לנו. זה בגדול.

אנחנו בעצם אמונים על גילאי לידה עד גיל 6. בעצם מסתכלים על כל הרצף החינוכי של הגיל הרך במדינת ישראל. אני רוצה לדבר על המעטפת שאנחנו נותנים לצוותים כי זה בעצם העיקר. כשיש לנו מסגרות, גם אנחנו נדע שהמסגרות הן איכותיות ולא רק בייבי סיטר לילדים. בעצם, בנינו שדרה חינוכית שכוללת מרמת פיקוח דרך יועצות שיהיו בכל מחוז שילוו ויעטפו את הצוותים של החינוך טיפול במעונות. חשוב גם לציין שמשרד החינוך מעביר הכשרה – 12,000 מחנכות מטפלות עברו השנה, הצפי שלנו לגדול ל-15,000. כלומר, אנחנו נגיע למאסה לא מבוטלת של מחנכות מטפלות שיעברו 220 שעות כולל תמריץ של 2,500 שקלים כדי שמי שמסיימת ועדיין נשארת במעון בגלל בעיית התחלופה שדיברה עליה חברת הכנסת, אנחנו נוכל להבטיח שגם ההכשרה תהיה לצוותים שממשיכים לעסוק בחינוך טיפול. זה מורכב. עוד דרכים זה הדרכה במעון. אנחנו יודעים ממחקרים שזה המשאב המאוד אפקטיבי החינוך טיפול, לא צריך להסביר פה, הוא מקצוע בודד קשה ותובעני. הוצאנו קול קורא לרשויות המקומיות, נענו למעלה מ-220 רשויות לבנות מערך הדרכה אצלן בכל מיני פלטפורמות, כמובן, בליווי שלנו, כולל מלווה רשותית שתלווה את הרשויות באיך בונים מערך הדרכה שייכנס ארבע שעות חודשיות לכל מעון, ובעצם, יאפשר למחנכת מטפלת גם הדרכה וגם אוורור, ונטילציה, ויכולת להציף קשיים ולהתמודד איתן יחד, לא פיקוח של נו, נו.

יתרה מזאת, גם המפקחות שלנו - אנחנו מעבים את מערך הפיקוח. אנחנו מדברים על מודל של פיקוח אידיאולוגי, פיקוח שמגיע ללוות את הצוות, לעזור לו, לסייע לו גם בהליך הרישוי, וגם בהליכים פדגוגיים וטיפוליים לצד יועצות וכולל במקרים של אירועים חריגים שמגיעים, ואנחנו מקרי אלימות לא עלינו, מקרים של תאונות, מקרים שגם הצוות, גם ההורים צריכים ליווי ומעטפת. המחוז יודע להעניק אותה היום. אנחנו בונים תורה שלמה, וזה גם חלק ממה שאמור לסייע למחנכות מטפלות באמת בחוסן הפנימי כדי שאנחנו נראה מסגרות חינוך טיפול איכותיות לפעוטות.

שאלה. פעם לפני מספר שנים הייתה יועצת חינוכית שישבה במוסד והייתה דוגמת כמה פעמים ביום את הכיתות השונות ומפקחת שהכול בסדר, עונה לשאלות, היא הייתה פסיכולוגית בהכשרתה, והיא יכלה לבדוק דפוסי אכילה, אם יש משהו חריג, אין את זה יותר. תדעו לכם שזה היה ממש טוב.

תודה. חבר הכנסת שירי בבקשה.

תודה. אני לא אגזול הרבה מזמנכם, שזה מבוא שכנראה שאני אגזול קצת מזמנכם...

אני רוצה לומר שזה היום הדיון, אנחנו יודעים את זה, הכי חשוב במשכן הזה היום. בזמן שאנחנו יושבים פה ומדברים, בעיניי, בטח כאבא צעיר, על הילדים שלנו מאפס עד לידה, יש עוד דיונים. אבל אנחנו רואים שבבית הזה, לא רק בשנה הזו, בממשלה הזו, בכנסת הזו, יש מעט מאוד התייחסות לנושא הלידה עד שש, או לגיל הרך באופן כללי, כי אנחנו צריכים לבוא ולהודות על האמת. לאף אחד זה לא ממש איכפת. וזה מבוא לכל הבעיות.

אני בשני כובעים, או שלושה. היום אני יושב כחבר כנסת, הייתי סגן ראש עיר בעיריית הוד השרון
ואחראי על מעונות יום וצהרונים. אני גם כאבא פה. אני אומר לכם, ואנחנו יכולים לעבור סעיף סעיף, אני מעריך כל אגף, או משרד או רשות, באמת, זה אפס ביקורת. אני חושב שהגיע הזמן שהנושא יקבל התייחסות במובן של שר, שרה, לגיל הרך מהסיבה הפשוטה. כל המשרדים אתם עמוסים מדי, בין אם זה משרד העבודה, כלכלה, חינוך, אתם גדולים מדי, אתם עמוסים מדי. ואתם לא מצליחים לתקן תקנות מ-2018. אתם לא מצליחים להבין את הפרקטיקה היום-יומית, לא כי אתם לא רוצים, אתם עושים עבודה מעולה, פשוט כבני אדם אין מה לעשות, המערכת גדולה מדי, משרד החינוך הוא מפלצת, לא במובן הרע של המילה, במובן הטוב של המילה. הוא אמור ללווה מגיל לידה עד 24, זה לא נורמלי. יש ייחודיות בגיל הרך שלא מתייחסים אליה. אין פיקוח. אין הכשרות. אין בינוי מעונות. אין משרות. אין שכר ראוי – אין התייחסות.

מידי כנסת, ואני מלווה את זה כבר ארבע שנים בכובעים השונים שדיברתי, כנסת אחר כנסת, משרד אחר משרד, זה לא עובד. זה לא עובד, ואני לא צריך לחדש פה. אתם לא מבינים כמה הדברים שאתם אומרים פה, אני יושב פה, ולא נעים לי להגיד, זה כאילו ניתוק. עכשיו, זה לא ניתוק ברמתכם כי אתם באמת רוצים. אבל אתם מנותקים מהעולם, אני מרגיש פה דיון מנותק. אתם מדברים על רישום פלילי, מי יכול לבדוק רישום פלילי? מי יכול לבדוק? אם עכשיו הורה בא ומתלונן על זה שלמשל צבטו לו את הילד, או התנהגו אליו לא יפה, אנחנו כרשות לא יכולים בכלל להסתכל במצלמות. אתה צריך להגיע למפקח שלך תדע מתי הוא מגיע, אין סד זמנים. אתה צריך להשעות את העובדת שגם ככה זה במחסור, אין עובדות, יכול להיות שאתה מוציא את שמה רע, כי רק הגיעה תלונה. אתה צריך להגיע למשטרה. המשטרה – בואו, לא מטפלת בדברים הרבה יותר... אין שוטרים, העובדים בבית, העובד מרגיש רע. ההורה מרגיש שאתה לא נותן לו מענה. אתם מדברים על פיקוח – זה העולם, זו המציאות.

מה עושים? אנחנו מכירים את התחלואות?

זה לא לשולחננו. משרד לגיל הרך, לשים את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות. חייבים להפריד אותו ממשרד החינוך, חייבים. אתם מדברים על בינוי – מעל ל-7,000 מוסדות חינוך מחכים לאישור הממשלה הרשויות רוצות לבנות. אתם מדברים על המפוקחים? אין יכולת היום לרשות, תקצבו משרה בשליש משרה, בסדר גמור, משרד החינוך תקצב משרה לפיקוח על המעונות או לאיזו הסדרה של תוכנית פדגוגית רשותית בגיל הרך, זה חצי משרה. אני אומר לך היום ברשות ממוצעות יש מינימום 50, 60 מוסדות פרטיים או משפחתונים פרטיים שאף אחד לא יודע עליהם - למה שהם בכלל ייגשו להגיש רישוי, על מה? הרשות רק תקשה עליהם. רק תקשה עליהם בבינוי.

אני אומר לכם, הדיון פה, לא רק פה, הוא כאילו מנותק מהמציאות. אנחנו מדברים לא במובן הרע. אנחנו לא מתעסקים בפרקטיקה. אם זה ימשיך לעבור ממשרד החינוך, למשרד העבודה, למשרד הרווחה, יחזור למשרד החינוך, כחלק מאיזה אתנן פוליטי, או איזה רצון כזה או אחר של ממשלה כזו או אחרת זה לא יעבוד. אתם מדברים על החינוך הבלתי פורמלי – על הצהרונים. אני כאילו אומר - אין ידיים עובדות, אין הכשרה, אין שום דבר, שום דבר לא עובד. המצב בקריסה טוטלית. אנחנו יושבים פה בחדר הממוזג והכול בסדר – קריסה טוטלית של הגיל הרך צריך להגיד את זה, ולא רק מהחודש האחרון. ב-3, 4, 5 שנים האחרונות קריסה טוטלית. מבוא – אני אפילו לא יודע להגיד מה יהיה בשנים הבאות. אין נשות צוות, הן בחיים לא יבואו לעבוד בזה. מעמד אשת הצוות במוסדות האלה לא קיים. לא קיים. אני מוסיף ואומר, הדבר האחרון שעוד לא עלה, התכנית לחינוך חינם לגיל הרך היא הכי גרועה שיש. לוקחים מיליארדים של שקלים, ושמים אותם סתם על כלום. על משכורת, או 500, 600 שקלים נקודות זיכוי להורים זה בכלל לא משנה, זו לא הבעיה. המוצר גם ככה במחסור - לא מגדילים את המחזור. זה לא יעזור לי לשלם פחות 500, 600 שקלים בחודש. זו לא הבעיה. הבעיה שלי זה נשות הצוות שלא מקבלות את ההכרה, שכואב לי הלב להשאיר את הילדים כי אני יודע מה עובר עליהם. להחליף חיתולים. ילדים לא גמולים. הורים כועסים. אין תוכנית פדגוגית, כל זה על מישהי, שמה, מה היא עשתה רע? אף אחד לא מתייחס אליה בעולם. מדינת ישראל לא מתייחסת אליה – זו הבעיה העיקרית. מדינת ישראל לא מתייחסת לגיל הרך. זה לא מספיק חשוב.

משרד האוצר, אתם השחקנים הראשיים. אני לא מתיימר לטפל בבינוי ובחסרים של כל כך הרבה שנים בוועדה הזו. מבקר המדינה הצביע על העניין הזה. ממשלות באשר הן לא טופל כמו שצריך. יותר מכך, מי שבא מהרשות המקומית כמו חבר הכנסת שירי, אומר – הרשות רוצה, אבל מי השותף שלה לצורך הבינוי? תתייחס גם לנושא בינוי, ואת ההכשרה תשאיר למשרד החינוך וגם לנושא המשכורות.

מה הסטטוס בסיפור של ועדת המחירים?

נראה לי שבדרך הזו לא רק נצטרך להביא עובדי בניין מתאילנד, עוד שנייה וחצי, נביא גם מטפלות מהודו, וזה יפגע בדורות הבאים, אין בכלל ויכוח – איזו מדינה - אז סדר עדיפויות בבקשה.

אני רפרנט תעסוקה באגף תקציבים במשרד האוצר. אני אשמח להתייחס לנקודות השונות שעלו פה. אתחיל בנקודה שחברת הכנסת כהן העלתה בנוגע לבדיקת הבסיס של מעונות יום, ואיך היא משפיעה על שכר המטפלות. כפי שציינה חברת הכנסת, בשנה שעברה כונסה ועדת המחירים וביצעה בדיקת בסיס לבחינת התעריף המפוקח של מעונות היום. צריך לציין שזו הפגישה הראשונה שבוצעה מזה 10 שנים. הבדיקה הקודמת בוצעה בשנת 2012, כך שהיה בוודאי מה לבחון ומה לעדכן.

חשוב לי רגע להסביר. ועדת המחירים גם בהתייחס לשאלה הממוקדת של חברת הכנסת כהן. ועדת המחירים היא ועדה רוחבית שמפקחת על המחירים של מוצרים ושירותים רבים – חלב, לחם, מוניות, וכן הלאה. יש רשימה מאוד ארוכה. המתודולוגיה שבה פועלת ועדת המחירים היא בחינת מחירי התשומות, ובעצם, העלות של האספקה של השרות על-ידי נותן השרות וקביעת המחיר בהתאם לעלות התשומות האלה. במקרה הזה, הוועדה התכנסה, בחנה את מה שנקרא עלות התשומות, זאת אומרת, בחנה כמה עולה להפעיל מעון יום מפוקח, ובתוך זה בחנה גם את שכר הסייעות שמשולם בפועל למטפלות. הוועדה קיבלה את הנתונים ממעונות היום, בחנה אותם, ובעצם, עמדה בפני דילמה שבה הנתונים שהוצגו מולה הראו שהשכר שמשולם למטפלות הוא לא גבוה מספיק.

אני רוצה להדגיש, שהמתודולוגיה הרוחבית של הוועדה היא שהוועדה צריכה לקחת את הנתונים הפוזיטיביים ולשקף אותם בתעריף. במקרה הזה הוועדה בחרה לחרוג מהמתודולוגיה הזאת לאור המצב במעונות היום, ולאור הסיטואציה שבה המטפלות נמצאות ולאור הדברים שהוזכרו פה על-ידי חלק גדול מהדוברים. הוועדה בחרה לחרוג מהמתודולוגיה הזאת, ובעצם, לקבוע שכר שהוא גבוה מהשכר הפוזיטיבי שמשולם בפועל. זאת אומרת, שהתעריף המפוקח המעודכן עליו המליצה ועדת המחירים, מחיר שכר מטפלות יותר גבוה באופן משמעותי מזה שמשולם להן כיום.

כמה יותר גבוה?

גבוה ב-12%.

לא היית צריך ועדה, היית שואל אותי, הייתי אומר לך שכר ביזיוני – איזה 12?

למה לא הלכתם להופיע בפני הוועדה, זו ועדה ציבורית?

אם היו מזמינים אותנו... הרשות משלמת יותר.

לא אמרתי שהוועדה היו בה נציגים של משרד האוצר, נציגים של משרד החינוך. היו מספר שימועים שהשתתפו גם ארגוני מעונות היום, וכל הטענות והמלצות הוועדה נשמעו. עדכון התעריף עליו המליצה הוועדה עוד לא בוצע. בשביל לבצע את עדכון התעריף, נדרשת חתימה על צו המחירים על-ידי שר החינוך ושר האוצר. החתימה הזאת כפי שהצהירו השרים מספר פעמים בתקשורת ובמקומות שונים צריכה להתממש ממש קרוב.

מה המקור התקציבי של העלאה בשכר?

הוא נכנס לתקציב המדינה. זה לא תעריף שיוטל על ההורים.

לא. נכנס לתקציב המדינה. בהמשך לדבר הזה, חשוב לי להגיד. גם לאחר העלאת המחיר המפוקח כפי שציינתי, שכר המטפלות יעלה. בנוסף לדבר הזה, כפי שגם הוצהר על-ידי שר האוצר וראש הממשלה, יינתן בשנה הקרובה מענק הצמדה למטפלות בגובה של 6,000 שקלים לשנה. זאת אומרת, 500 שקלים לחודש.

זה בתשלום חד-פעמי?

זה בתשלום של מספר פעימות.

מה השכר של המטפלות? תגיד את זה. תגיד למצלמות שעם ישראל יידע. המטפלות בסוף החודש הולכות עם 6,000 שקלים לסופר.

זה רק במפוקח. זה רבע מילדי ישראל נמצאים במפוקחים. אנחנו צריכים להבין שהתוספת זה רק ברבע.

אמרת 12% מחכה לחתימה של שר הכלכלה?

בנוסף לזה.

ויש לך את המענק.

נכון. חשוב לי גם להגיד דבר נוסף – המחיר המפוקח בנוי מרכיבים שונים. יש שם רכיבים שמתייחסים להוצאות קבועות של המעון, תפעול, חשמל, מבשלת, אוכל וכן הלאה. ויש גם רכיב שכר. ארגוני המעונות מקבלים את המחיר המפוקח, מקבלים את התעריף, והם בוחרים כמה הם משלמים למטפלת. אנחנו מדברים איתם. אנחנו נמצאים בשיח שוטף איתם. מאוד חשוב שהשכר שמשתקף בתעריף הוא זה שישולם למטפלת. אבל לנו אין יכולת לכפות על אף אחד ולוודא שהדבר הזה קורה במבנה הזה. ולכן, ייתכן ויש מעונות שבוחרים לשלם פחות. ייתכן ויש מעונות שבוחרים לשלם יותר. אגב, אנחנו מכירים את המקרים, יש את שני המקרים האלה. יש ארגונים שמשלמים יותר, יש ארגונים שמשלמים פחות. אבל המחיר בתעריף בוודאי הולך לעלות. ואם אני מצרף לזה את מענק ההתמדה, אז סך המרכיבים האלה הולכים לייצר עלייה גבוהה מאוד כבר בשנת הלימודים הקרובה.

12% פלוס 500.

לא, אבל מה הוא אומר לך, ה-12% לא בטוח יקרה, כי הארגונים עצמם יכולים להחליט שהם לוקחים את זה למטבח ולא - - -

הארגון עצמו קובע את מרכיב השכר, ומכאן, אני צריך למצוא פתרון. אני לא יודע מה הפתרון, אבל יש כאן בעיה.

אגב, המעונות היום בהגדרה הם הפסדיים. הפסדיים לרשות. כל רשות אם היא עובדת לפי הסמל, היא שמה מהכסף של התושבים תקצוב למעון יום. זה העולם. כל רשות שמה כסף. יצרה המדינה מודל בידיעה מראש שהרשויות משלימות כסף. את דיברת על יועצת פדגוגית? זה ממש לא בסמל מוסד. ממש לא.

אתה דיברת על מענק התמדה? יש לי שאלה. הוא דיבר על מענק התמדה 6,000 שקל? אתה דיברת על מענק 6,000, אז מה זה מענק ההתמדה?

זה ה-6,000 שקלים.

לא. ממש לא. התמדה זה אומר שהיא לא נעדרת מהעבודה, זה מענק עבודה.

זה מחולק אחד חלקי שתים-עשרה, זה מה שהבנתי.

זה מענק חד-פעמי, אבל זה לא התמדה.

ההערה שלה נכונה. זה רק לשנה הראשונה?

מטפלות שהמענק הזה יינתן בכמה פעימות כשהמטרה שלו היא לתמרץ משך שנה שלמה של פעילות במעון.

כל שנה?

בשנה הקרובה.

מה זה התמדה?

כל חודש היא תקבל, או כל רבעון היא תקבל - - -

אם אתה משווה את זה לסייעות בגנים, אז הסייעות בגנים קיבלו 6,000 שקלים מענק, וחוץ מזה 600 שקלים מענק התמדה כל חודש בעבור אי היעדרות.

התמדה זה אם אני מגיע פעמיים בשבוע למעון?

לא. התמדה במסגרת דוח המבקר הוצגה בעיה של תחלופת מטפלות, מטפלות שעוזבות את מקום עבודתן. המטרה היא למנוע את התופעה הזאת. ולכן, המטפלות שימשיכו במקום העבודה שלהן במשך שנה יזכו למענק הזה.

אוקיי. אני יכול להיות בפול העובדים, לבוא יום, יומיים בשבוע וזו התמדה, אני מתמיד, אני שנה שלמה הייתי במקום.

חבר הכנסת שירי, אני לא עוסק כרגע בתרגילים. אני יכול להגיד לך בסוף, לא, אני אעשה בסוף השנה את אותו תרגיל, אני אצא, אעזוב את גן איקס ואלך למעון אחר כדי להמשיך ולקבל.

כי אתה רוצה מישהו שהילד מכיר. הילד מגיע, הוא רוצה להכיר מישהו אחד. הוא חייב יציבות. הוא חייב מישהו בגן שהוא מכיר.

אז משולם המענק הזה לאותו אחד. אני מבין מה אתה אומר. מספיק שאני אעבוד יום אחד. אבל אני מניח שיש כאן איזושהי בדיקה של עבודה 24 יום בחודש.

בהיכרותי, אפס בדיקה.

יכול להיות כי אין להם יכולת.

אשמח להתייחס לנקודות נוספות מאוד משמעותיות שמוזכרות בדוח ולא עלו במהלך הדיון. הוזכר נתון של 27% מהפעוטות בישראל שוהים במסגרות הסמל. חשוב לי רגע להסביר ליושב-ראש הוועדה ולכל מי שיושב פה.

ראשית, במסגרת התוכנית לגיל הרך שהוצעה, התבצע בינוי נרחב מאוד, ותתבצע הרחבה של ההיצע של מעונות הסמל, כשהמטרה היא לאפשר נגישות למערכת הזאת לכל משק בית שחפץ בכך. עם זאת, חשוב לי רגע לחדד כמה דקויות, והחבר'ה פה ממשרד החינוך יוכלו גם להוסיף עלי. בנוהל הבינוי כיום, כבר קיים שריון תקציב ברשויות במעמד סוציו-אקונומי נמוך. זאת אומרת, כשבוחרים לאיזה רשות מקצים את הכסף של הבינוי, יש תעדוף רשויות שהן רשויות חלשות מתוך ההנחה שאותן רשויות מכילות אוכלוסייה יותר נרחבת שזכאית לסבסוד שזאת אוכלוסיית היעד של המערכת הזו. אבל גם בהינתן הנוהל הזה והתעדוף הזה בהקצאת המקורות, יש כל מיני חסמים שמקשים על אותם רשויות לממש את התקצוב הזה. מה זה אומר? שלא משנה כמה כסף אני אקצה לדבר הזה, וכמה אני אשריין בעבור אותן רשויות כל עוד קיימים חסמים למימוש התקצוב אנחנו לא באמת פותרים את הבעיה.

לכן, אנחנו עכשיו פועלים בשיתוף משרד החינוך לאיתור ואפיון של החסמים האלה, ואנחנו ניתן להם מענים בשינוי של נוהל הבינוי ככה שהרשויות במצב סוציו-אקונומי נמוך הן אלה שיוכלו לממש את הבינוי, והדבר הזה ייתן מענה למספר הפעוטות שנמצאים במערכת הסמל. שנית, גם לנתון השני שהוזכר פה.

יש כסף לתוספת מעונות בינוי צבוע בבסיס התקציב?

כן.

כמה מעונות?

מעל שתי מיליארד שקלים.

לכמה מעונות זה מספיק?

כ-2,000 מעונות.

זה בבסיס התקציב השנה הקרובה התחלת בינוי?

החל מהתקציב הקרוב.

אני מבקש את הנתון הזה להעביר למבקר המדינה. אני עושה ישיבת מעקב בעוד – לא יודע מה, חצי שנה, שמונה חודשים, גם את זה. ואני מבקש שתעביר לראש אגף התקציבים שיעביר למנכ"ל, שיעביר לשר שהוועדה לביקורת המדינה ממתינה לתאריך יעד שבו כבוד שר האוצר וכבוד שר החינוך יואילו בטובם לחתום על ה-12% ועל המענק. קודם כל ניקח את זה, אחר-כך נטפל בשאר. את זה אני מבקש לדעת. בסיום הדיון הזה, אנחנו גם נוציא הודעה לתקשורת שוועדה לביקורת המדינה ממתינה. נראה לי שהוא חתם בימים האחרונים על כמה סעיפים פחות דחופים. אני קצת מתמצה אצלכם. הייתי אצלכם שנתיים, אני יודע בדיוק איך זה עובד.

אני אשמח להוסיף נקודה נוספת שמתייחסת לדבר הזה. השיעור הנמוך של פעוטות שנמצאות במסגרות הסמל נובע גם משיעור תפוסה נמוך שקיים היום במסגרות. יש היום בערך תפוסה של שתי שליש, זה אומר שיש היום עוד 50% מהפעוטות שקיימים היום.

כי השרות גרוע.

כי אין כוח אדם, יש מחסור אקוטי בכוח אדם.

רגע, חברים, הוא לא אחראי לא על השרות ועל כוח אדם.

לא. אי-אפשר להרעיב את המערכת ואז להגיד למה אנשים לא באים.

יש גם מגבלות לאגף התקציבים באוצר. הפעם אני מגן עליו. הוא צריך להביא את הכסף. אתם צריכים להביא את הביצוע, זה הכול. הוא לא יכול לשמוע אין מטפלות, אין מקצועיות, אתם תעשו את הגיוס של העובדים. הוא לא יודע לעשות את זה.

אבל לא נתנו תנאים לגייס עובדים. לא נתנו את התנאים.

מירב, יש עכשיו 12% ועוד 600 שקלים. אני מקבל את זה שזה לא מספיק. יש לי גם כן נכדים שם, וזה גם לי זה כואב ברמה האישית, וזה כואב לכל אזרח כנראה מאזרחי מדינת ישראל במעגל הראשון, השני והשלישי. קודם כל, ניקח את ה-12% שיחתמו מחר בבוקר, ואת ה-600 שקלים, ואת ה-2 מיליארד שקלים שיעבירו למבקר המדינה, ואז נשאל את השלטון המקומי כמה קיבלו. כמה חולק.

שתי מיליארד שקל על בסיס כמה שנים?

על פני חומש.

חומש, זה גם כן לא רע. תחלק, זה מיליארד ורבע שקל בשנה, ביצוע של מיליארד וחצי שקל לא פשוט. אבל תחשוב שנייה אחת מיליארד ורבע לשנה - - -

אני רוצה רק לומר לך מה זה 400 מיליון. אפשר גם לזרוק 20 מיליארד שקל, אפשר לזרוק. לאן? לאן זה הולך?

לרשות המקומית.

איזו רשות מקומית? סוציו-אקונומי לא מתייחס לדרישה של הילדים כמה ילדים יש ברשות, מה קצב הילודה? איפה צריכים? אין שטחי ציבור. אתה יכול להביא לרשות מיליארד שקל, אין איפה לבנות.

עם כל הכבוד לחברי הכנסת, יש כאן אנשים שבאו לדיון הזה מרחוק. מקסימום אני אעשה דיון המשכי.

אני רק אשמח להשלים את המשפט. שיעור התפוסה הנמוך נובע היום גם מהמחסור במטפלות. אנחנו מעריכים שהעלאת שכר המטפלות שהסברתי עליה עכשיו תצמצם את המחסור הזה, ולכן יהיה ניתן להגדיל את שיעור התפוסה במעונות וכך גם לנצל את המשאבים הנוכחיים, את המעונות, את הכיתות שיושבות ריקות בצורה יותר טובה, ולהגדיל באופן מידי את שיעור הפעוטות במסגרת.

אשרי המאמין. אני נעשה לקראת תחילת שנת הלימודים הבאה, אלא אם כן, יש לכם המלצה אחרת, אנחנו נעשה דיון מעקב. אני לא נותן לזה ליפול מתחת לשולחן לעשות דיון, לחתום ובזה סיימתי.

אחת לא טובה בשביל עוד 400, 500 שקל.

אני מנכ"לית ארגון גנים ברמה אחרת. בוקר טוב, קודם כל אני מברכת על הוועדה ועל מה שבאמת אנחנו מדברים פה. אני רוצה לציין את משרד החינוך, הוא עושה עבודה באמת טובה איתנו. עושה איתנו דרך. אבל מבחינה מדינית, גם הידיים שלהם כבולות. ההחלטות המדיניות זה קודם כל להשקיע בתפאורה, ב"למעלה", ב"כאילו", ולא להתמקד בנקודה הכי חשובה שזה כוח האדם.

אני מדברת בסקטור הפרטי. ממה ששמענו פה, ולא קצת אנשים, הכול דובר על הסמל שזה אולי 25%. יש פה רוב שהוא קיים. רוב שהוא שחוק, שהוא גמור, גם מבחינת בעלי גנים, הם מרצים את המדינה עם המיסוי שלהם שאנחנו מוסד מוכר חינוכי ולא מקבל שום הקלה – לא מע"מ, לא ארנונה. אנחנו נותנים את הביסים לכולם, לא נשאר את הביס הכי חשוב לדור העתיד שלנו. אנחנו מהווים כמעט 80% בשטח. נותנים להורים מענה שיוצאים לעבוד. נותנים מענה לצוותי חינוך כתעסוקה. אנחנו מניעים מעגל תעסוקה מאוד רחב ומשמעותי. ודבר הכי חשוב – אנחנו מחנכים את דור העתיד. כאן זה נופל באוזניים ערלות כל ועדה וכל ועדה. וכל שיחה. תשקיעו בדבר הכי חשוב. אני כארגון נתתי נייר עמדה על אלפי הרחבה של מאגרים של כוח אדם. שרות לאומי, חיילים משוחררים, חיילים בודדים, כל האפיקים. אני אומרת לכם, יש לי מלא – עולים חדשים, הכול. נייר עמדה מפורט אולי של 10 אפיקים לגיוס כאן וקיים כרגע פה במדינה. לא עובדים זרים, מעבר לזה.

עבודה מועדפת – הכול נסגר, נסגרת דלת, ועוד דלת, וזה לא הגיוני. סטודנטים לחינוך – למה רק לנתב אותם מעל גיל שלוש? אנחנו כיום מתחת למשרד החינוך, עושים את כל הדרך שצריך. כל דרישה שהם רוצים, וזה עולה לנו לא מעט כסף, לא מעט כסף שזה בא על חשבון הפעוטות. אנחנו במקום להשקיע כרגע – עוד פעם, אני לא אומר שזה משהו שלא חשוב, באמת אני אומרת – הבטיחות, הרישוי, הבינוי, הכול. אבל קודם כל תשקיעו בקיים, בכוח אדם, תתנו להם ערך. אין לנו כסף לתת ערך לכוח האדם מבחינת תגמול, תמרוץ. הינה, עכשיו, רום מהאוצר, תקציבים, למי הוא מדבר? 6,000 מענק התמדה, למה אנחנו לא שם? תעשו את זה כנקודות זיכוי. תעשו את זה כמשהו נטו למשכורת שייכנס להן. הקלות – אתם יצירתיים ברמה מטורפת. גם אנחנו פה איתכם בדרך. אני אציע לכם עוד מיליון הצעות. אבל תעזרו לנו לתמרץ גם את הקיים אצלנו שלא ירצו ללכת לרשויות. אין לנו כוח אדם.

ראש הממשלה הבטיח, נדמה לי, מאפס עד שלוש.

כן. אבל הוא לא כלל את הפרטיים, הוא כלל רק את הסמל שזה 20% כמעט. אז מה קורה עם השאר, אלפי פעוטות הולכים לעזאזל?

גם מהסמל כמה יקבלו?

לסיום. אני גם אומרת לגבי הרישיונות, הכול תקוע גם עם ביורוקרטיה מול כיבוי אש שהם מהווים גם קושי והדברים תקועים, אז גם הרישיונות לא יכולים עדיין לקבל והציבור לא יודע את זה. הציבור חושב שאם לגן פרטי אין רישיון זה כי הוא לא רוצה לעשות. הוא כבול עם עוד דרישות ביורוקרטיות ועוד רגולציה שהיא לא תמיד קשורה אליו ותלויה בו. גם משרד החינוך, המהות של משרד החינוך זה הדרכה, יועצות, קורסים, הכול. קודם כל היה צריך לשים דגש בזה. קודם כל בזה, אחר כך בהמשך. תודה.

אני רק אגיד הערת בינים, אני מתנגד לסיפור המע"מ, כי אתמול דרשו ביטול המע"מ על המחלבות של החלב. שלשום, על התרופות.

אני חושבת שילד זה לא פרה.

רגע. יש דברים שקשורים לחיים, תרופות – כן לבטל מע"מ או לא לבטל מע"מ?

ונפש של הילד היא זאת - - -

כמי שהיה באוצר, להתחיל לבטל ואחראי על רשות המסים, להתחיל לבטל שרשרת מע"מ סופו של כל הנושא.

עדיין אנחנו מוסד חינוכי.

איך אמרתי – אל תגעי בזה. אין לזה סיכוי.

איך אמרתי, האוצר יצירתי? שיחשבו איך לתגמל.

האוצר עכשיו על מנת לפתור את משבר הדיור, המציא מושג "קרן הארנונה". למה לא ממציאים את זה לגיל הרך?

אבל הוא לא יודע. אתה בדקת את קרן הארנונה האם יהודה ושומרון משוחררים מהחלק היחסי שלהם בקרן של הארנונה?

חברים, אחרי אוגוסט אני אקבע דיון נוסף.

צהריים טובים לכולם, אני רוצה איפשהו להתחיל דווקא מהנקודה שהנתונים שעלו ש-35% מהילדים נמצאים במגזר הפרטי. זה לא נכון. הנתונים הם הרבה יותר גבוהים. גם ברישום למשרד החינוך, לצערי הרב, לא נעשה שום פרסום נכון גם במגזר רוסי, ערבי, הרבה לא יודעים בכלל מקיומו של החוק, ולא מגישים בקשות, לכן הנתונים הם לא נכונים וחייבים לקחת את זה בחשבון.

איך פותרים את העניין הזה? איך?

מין הראוי קודם כל היה שיעשו פרסומים כמו שצריך, ולקרוא לציבור בואו תרשמו. אם לא הארגונים שמייצגים גנים פרטיים, אם אנחנו לא היינו מפיצים את זה ודוחפים את הגנים להירשם, היום הם היו נמצאים באותם 500 שלא סיימו היו נמצאים שם. אנחנו דוחפים באופן קבוע את הגנים לבוא ולעשות את הרישיונות כמו שצריך, ומלווים אותם בכל ההליך הזה. הדבר השני בנוגע להכשרה. ההכשרה הוא נושא כואב. שמענו פה תוכנית איך באים, נותנים תוכנית למעונות הסמל, איך מעלים להם את השכר ומביאים עובדים, ופה הבעיה. פעם אחת יש לנו בעיה. דרך אגב, אנחנו עובדים על אותו קאדר של עובדים. פעם אחת פותרים את הבעיה במשרד החינוך גילאי 3-6, אין שם סייעות. עושים שם פתרון, אחר-כך הולכים ועושים פתרון במעונות הסמל. העובדים עוברים מאותם גנים של 3-6, עוברים למעונות הסמל. אחר-כך באים הגנים הפרטיים שגם משם הולכים העובדים למקומות האחרים, מעלים את המחיר. מעלים את המחיר, עוברים אלינו. באים, נותנים פתרון עוד הפעם לגילאי 3-6, הם עוברים, וכך אותם עובדים מניידים את עצמם ממקום למקום במקום לייצר קאדר גדול יותר של עובדים שיהיו לענף, גם מוסדות היום השיקומיים, אותו דבר זה אותם העובדים. צריך להגדיל. הבעיה שזה חוזר על עצמו שלא עושים פתרון כולל לכל התחומים, ואז מניידים את אותם עובדים מצד לצד. אני אומר את זה כל ועדה וזה חוזר על עצמו. ואז אנחנו שומעים, אה, פה מעלים את המחיר, פה עושים כך. עכשיו, במגזר הפרטי מה שקורה, כאשר אנחנו מעלים את השכר לעובדים, כמובן, שעולה השכר להורים. צריך לשים פה את הגבולות ולעשות טיפול כולל, ויש טיפול כולל. אני הצגתי את התוכנית הזאת ללא מעט אנשים. צריך פה לעשות סדר ולטפל בכול ביחד. ולכל התוכניות שנותנים, המדינה, לא כוללים את הפרטיים, הפרטיים כאילו לא קיימים, וזה הנזק הגדול. צריך לבוא ולשלב אותנו בכל החלטה שלא תהיה – אם חינוך חינם או כל דבר אחר.

אני יכול להגיד לדוברת שלפניך, לוסי, שאני מסכים איתך לעבודה מועדפת. אין היגיון לתת עבודה מעודפת למתדלקים בתחנת דלק ולנהגי משאיות ולדברים כאלה לא. אין היגיון. אני צועק על זה כבר כמה שנים.

יש מגוון רחב של פתרונות, צריך את כולם יחד לא רק דבר אחד.

נשתדל. דנית, בבקשה, פורום במסגרת החינוך לגיל הרך.

תודה. בוקר טוב, אדוני יו"ר הוועדה, מבקר המדינה, מכובדיי כולם, אז קודם כל תודה רבה על הדיון החשוב הזה. וכפי שאמר חבר הכנסת שירי, זה הדיון הכי חשוב במשכן נושא הגיל הרך, כי אנחנו מדברים באמת על עתיד החברה הישראלית, ועל עתיד החינוך. אבל פה ביסודות נמצא החינוך, בחינוך לגיל הרך.

אפתח ואומר בקצרה, שעד לפני תחילת השנה הזו, נושא הגיל הרך היה מפוזר בין המשרדים השונים – חינוך, רווחה, כלכלה וכדומה. לגבי המעבר למשרד החינוך, אני רוצה לומר שהמעבר פה, באמת, ייאמר לזכותכם, זו הזדמנות נהדרת לומר, ייאמר לזכותכם אגף הרישוי והפיקוח במשרד החינוך, נעשה לעילא ולעילא בשיתוף פעולה יוצא מן הכלל. אני רוצה להגיד לכם בהזדמנות הזאת תודה.

לפני שאנחנו רצים לנתונים - אני מבטיחה לקצר כמה שאני יכולה. דוח מבקר המדינה, אני חייבת, צריך לעדכן שם את הנתונים כי הוא נכון ורלוונטי לתחילת שנת 2022, דברים קצת השתנו מאז. בנוגע למה שנאמר פה על החלטת ועדת המחירים - תודה לחברת הכנסת מירב שהעלית את הנושא הזה לדיון, ה-600 שקלים שאמורים להיחתם, אנחנו מדברים עליהם החל מעכשיו ולא רטרו-אקטיבית, ארגונים על ארגונים גרעוניים. הכניסו יד לכיס כבר באוגוסט כשהבינו שהולכים לחתום על החלטת ועדת המחירים שלא נחתמה. צר לנו שנה שלמה, הם נכנסו לגרעונות שכרגע, אם אנחנו נרצה באמת לתעל את הכסף הזה ולשלם שכר למטפלות, אז עדיין אנחנו נמצא את המטפלות שלנו הולכות עם 6,700 שקלים בסוף החודש לסופר.

פה אי-אפשר לעשות רטרו-אקטיבית?

אין רטרו-אקטיבית לפי מה שקיבלנו ובדקנו, האוצר אומר שלא ניתן לבצע בשום צורה - משפטית לא ניתן. זו נקודה אחת. אבל הנקודה החשובה כאן וצריך לשים אותה על השולחן. מעונות הסמל נכון שמהווים 20% מכלל הפעוטות במדינת ישראל. אבל ה-20% הללו, אנחנו לקלוט היום 40,000 פעוטות במעונות הסמל, אבל אין לנו כוח אדם שם. אין לנו מטפלות, כי המטפלות בורחות בשל תנאי העסקה ירודים, נמוכים, ותנאי שכר קשים. אם אנחנו משווים בשקפים שראינו פה למדינות ה-OECD אז אם אנחנו ניתן את אותם התנאים, אפילו חצי מהתנאים הללו, נוכל לעודד כניסה של כוח אדם איכותי. לסיכום, ההכשרה מאוד חשובה. אבל כדי לעשות הכשרה למטפלות, צריך לתת להם לגמור את החודש. זה כמו לתת מרשם למתכון גורמה לאדם שהוא רעב. צריך קודם כל להעלות את השכר, ואז לדרוש את ההכשרה ולקדם את ההכשרה. תודה רבה.

יש לי שאלה לאוצר. מה האפשרות לכנס את הוועדה הציבורית לשכר כדי שחברי כנסת שמיינדד לעניין, וזה עיקר עיסוקם, או חלק גדול מעיסוקם במשכן יופיעו בפניה בנושא הזה.

הוועדה היא ועדה מקצועית. היא בוחנת את הנתונים כפי שהם נמסרו לידי מעונות היום ומקבלת החלטה. זו עבודה שהיא מקצועית. אין פה עניין של עמדה כזו או אחרת.

אין שום תקדים של תשלום רטרו-אקטיבי.

אין, אל תחפשי. בבקשה, חברת הכנסת גוטליב.

שלום לכולם, סליחה שאנחנו נכנסים ויוצאים, אבל יש לנו את פלורינה ששולחת לנו את כל הדוחות לפני הוועדה ואנחנו מגיעים מוכנים. רציתי להגיד משהו אחד שלי הוא קריטי ובדמי. אמנם אנחנו מדברים פה על שכר הסייעות שזה סופר דופר חשוב, אגב, תודה רבה על כל מי שלוקח חלק בשמירה על ילדינו. כשלעצמי, אני מדברת על ילדי החינוך המיוחד, אני מדברת על צוותי המטפלות, הסייעות שבלעדיהן אין, אין כבוד לילדים, אין שמירה על הילדים, ואנחנו ההורים לא יכולים לעסוק בשלנו.

אני לוקחת רגע זום אאוט לנושא שהוא חשוב ביותר, סליחה שאני קוטעת את זה, כי זה חייב להיות מבחינתי בנושא, ואני בטוחה שהיו"ר גם ידאג לעשות לזה נושא בנפרד. כשלעצמי, אני חושבת שחייבים להוביל לחקיקה שתאפשר פתיחת מצלמות שקיימות במוסדות על-פי החוק. לא יעלה על הדעת שרק בצו שיפוטי ניתן יהיה לבדוק מצלמות. לא מוכנה לקבל את זה. אני סומכת קודם כל ובראש ובראשונה על מנהלי הפעוטונים, מנהלות הפעוטונים שבזמן אמת צריכים להיכנס לבדוק ולראות, ולא לחכות לצו שיפוטי. לא יכול להיות שהעיניים הארוכות, שלידי הארוכה במעונות כאימא, והמנהלת לא תוכל לצפות, היא תצטרך ללכת למשטרה, והמשטרה תבדוק, וכל הדבר הזה. לא מוכנה לדבר הזה, כי המצלמות שכולם מדברים על פגיעה בפרטיות, עם כל הכבוד, אני יודעת עם כל רגע נתון שאני מצולמת. במרחב הציבורי אנחנו יודעים שאנחנו מצולמים. גננות בחינוך בכלל, ובפעוטונים יודעים שהן מצולמות גם כשזה לא נעים, זה לא משנה בכלל, כי בסוף אנחנו שומרים על ילדינו המיוחדים שבוודאי לא יכולים לספר עבור עצמם, או לדבר עבור עצמם. אתם יודעים משהו, זה גם מיטיב. אתם יודעים כמה פעמים יש תלונות הזויות, לדוגמה בחינוך המיוחד, תלונות משוללות בסיס, כי לפעמים ילד לדוגמה מוגבל. אני יכולה להגיד לכם את זה ממקום אישי. יכול להגיד על משהו שמישהו נגע בו באיזשהו הקשר, ואת ההקשר הוא לא יכול לדעת. הגננת תיכנס מיד להשעיה. היא תצא מהגן. אם היו מצלמות שהיה אפשר לפתוח ברגע, פותרים את הבעיות ברגע. זה סעיף 7 לחוק מאוד מסוים שצריך לבטל בו את האישור של המשטרה לצפות. אנחנו ילדים גדולים. עם כל הכבוד, אנחנו יכולים למנוע את ההפצה של זה. בגלל הפגיעה בפרטיות, את זה, כפי שאתה יודע - - -

חברת הכנסת גוטליב, הוועדה מבקשת ממך להגיש תיקון - - -

כבר הגשתי. ביקשת ממני משהו – הגשתי מיד.

נכון. הגשת מיד, גם את זה אני מבקש.

בסדר גמור. זה תיקון סעיף 7. שיהיה ברור ומוסכם על כולנו. צפייה בקלטות שנמצאים בתוך המסגרות יכול ותיעשה גם לבקשת ההורים בנוכחות גורם בתוך המקום, ובוודאי, על-ידי גורמי הטיפול – המטפלים, הסייעות, המנהלים, האחראים, כי כך נשמור על ביטחוננו שלנו, של ילדינו, וגם אגב, על ביטחונם של הצוותים המטפלים שמוצאים את עצמם מתמודדים עם זה.

אנחנו מצביעים שתהיה הצבעה אחת במליאה. אנחנו נגייס את מי שצריך לגייס. תודה רבה לך. תיקון החקיקה עליך, בבקשה. כפי שביקשתי, עשית את זה מהר מאוד, אני חייב להגיד. יש לי ניסיון איתה. ביקשתי ממנה תיקון חקיקה, והיא עשתה את זה תוך שבוע ימים.

אני מהמועצה לשלום הילד. אני מנהלת את תחום הגיל הרך אצלנו במועצה. תודה, אדוני, על הדיון החשוב הזה. המועצה לשלום הילד הייתה שותפה בקידום החוקים שהם בעצם בבסיס הדיון פה היום, זה חוק המצלמות. חוק הפיקוח ותקנות הפיקוח, אנחנו ממשיכים ללוות את היישום שלצערנו לוקה בחסר, לא בגלל שמשרד החינוך וזרוע העבודה לא רוצים, הם רוצים מאוד. הם עושים עבודה מדהימה. אני מחמיאה להם דיון אחרי דיון בפגישות שאנחנו מקיימים איתכם. יחד עם זאת, יש פה הזנחה ארוכת שנים של התחום הזה, לא מספיק כסף הושקע. לצערנו גם בתוכנית שפרטיה הכלליים פורסמו בשבוע שעבר. אנחנו רואים שמושקעים מיליארדים בתחום, וזה באמת בשורה טובה. יחד עם זאת, יש המון המון קשיים, כבר לאורך שנים שמלווים את התחום, וגם ההשקעה התקציבית החדשה שאנחנו התבשרנו עליה לא מספיקה לכסות – השמיכה קצרה, אנחנו מבינים את זה. אבל עדיין צריך להשקיע פה עוד מיליארדים.

אני אתן לכם רק דוגמה. דוח המבקר ציין 20 וכמה תקנים של תקני פיקוח. הדוח הזה לא מספיק מעודכן, אדוני יודע. כרגע יש 43 מפקחים. השפה התקציבית החדשה מדברת על 50 תקנים. אני הוצאתי מכתב, כבר חודשים אנחנו מבקשים שיוסיפו תקנים. אבל האם 100 תקנים יספיקו לכל כך הרבה פעוטות? למאות ואלפי פעוטות בחוץ? התשובה היא כמובן לא, כי המפקח אמון על כל כך הרבה פעולות, בין היתר, על צפייה של חומרים מצולמים, והגעה ברגע שיש מקרי התעללות.

לא נכון. לא תמיד.

בסדר. אני בקשר עם אגף פדגוגיה, ואני יודעת שהם כתבו דוח פיקוח, וזה חלק מהפעולות של המפקח. יש המון פעולות למפקחת הזאת והיא לא יכולה לטפל בכל.

אני סומכת עליה, בגלל זה אני רוצה להוריד סמכות למנהלי הפעוטונים. הם יבדקו בזמן אמת. יפתחו שנייה את המצלמות, יבדקו. מי צריך את כל זה?

אנחנו ביקשנו דיון נפרד על זה, ויהיה דיון על חוק המצלמות, כי גם היישום של החוק הזה לוקה בחסר.

אנחנו בוועדת ביקורת. אני אגיש תיקון חקיקה תוך שבוע בדבר הזה.

אנחנו נגיש את התייחסותנו לתיקון הזה. אני רוצה לחזור לתקציב. יש פה חוקים כמו שאני אומרת שלא מיושמים מספיק. התקציב לא מכסה את כל מה שנדרש לשטח. אנחנו מדברים פה על מיפוי למשל. דיברת על המיפוי ועל הפעולות שאתם עושים ועל ההסברה, והיא מדהימה והיא חשובה. אנחנו לא יודעים. אמרנו מרבית הילדים בשטח, אנחנו לא יודעים איפה הם, האם הם במסגרת בטיחותית? האם הן מטפלות מוכשרות? אז כל הפעולות שאתם עושים הן טובות וחשובות וצריך להמשיך לעבות ולחזק את הפעולות שלכן, ולהוסיף פה עוד מיליארדים כי אנחנו במחסור של שנים שהתחום הזה לא תוקצב. אני מפנה שוב לנייר העמדה שלנו שהגשנו לקראת הדיון. פירטנו שם בהרחבה מה הפעולות שצריכות להיעשות. איפה המענים לפעוטות שנפגעים? איפה המעונות השיקומיים שנעדרים מהתוכנית? איפה תקני הפיקוח שהם בכלל לא מספיקים? המיפוי, כל הדברים שדיברת עליהם מופיעים שם.

תודה רבה.

אני תמיד מרגישה בת חורגת לדיון הזה. הילדים שלנו הם חלק מכלל הילדים. ולא יכול להיות שעושים דוח מבקר המדינה, עושים ועדות, ואין אף פעם התייחסות לפעוטות עם הצרכים המיוחדים שההורים שלהם בוחרים שהם יהיו משולבים. זו התדהמה שלי עוד ועוד פעם.

לגופו של עניין. העברה של כל הנושא למשרד החינוך, גם אני מברכת את משרד החינוך, וגם משרד החינוך בעצמו הקים אגף שעוסק בפעוטות עם צרכים מיוחדים ופעוטות בסיכון כדי לתת להם מענה בתוך הדבר הזה. אלא מה, החלטת הממשלה השאירה את הסיפור הזה בידי משרד הרווחה במינהל המוגבלויות, אין סנכרון. הגיע הזמן שכל הרכיב הזה של השילוב והתמיכות לשילוב יעברו למשרד החינוך ביחד עם הסדרה חוקית.

הילדים עם הצרכים המיוחדים, הזרוע נשארה במשרד העבודה?

התמיכות לשילוב, היינו אם הם צריכים סייעת כדי להשתלב במעון יום כללי, זה נשאר במינהל המוגבלות במשרד הרווחה.

טלי, יש לך אינטרס במה שהיא אומרת?

מה השאלה? יש לי הצעת חוק בעניין.

הילדים עם הצרכים המיוחדים, הכסף, התקציב, נשאר בזרוע הרווחה. האם צריך להעביר את זה למשרד החינוך כי הוא יודע - - -

משרד לגיל הרך.

לא יקרה.

זה מקורות תקצוב שונים וזה שילוב.

אני מבקשת להסביר רגע. אני לא מדברת על מעונות היום השיקומיים שהם מערכת נפרדת. יכול שצריך להעביר גם אותם. אבל זה דיון אחר ולא על זה אנחנו מדברים. אני מדברת על הפעוטות שקמים בבוקר, והולכים לויצ"ו, נעמ"ת, או למעונות הפרטיים.

חברים. אני חורג תשע דקות מהזמן שהיה לי. אז בבקשה.

למה אפשר שרת תעמולה ולא שר לגיל הרך – למה?

זה לא רלבנטי.

אתם לוקחים מהזמן שלי.

בבקשה, אני נותן לך אותו בחזרה. גם הייתי אצלכם בבניין. אני מודע לכל.

אני יודעת. ואני יודעת שאתה מכיר את העשייה שלנו. אני מדברת על שתי סוגיות נפרדות. על מעונות יום שיקומיים, כרגע אני שמה אותם בצד הם לא על השולחן. אני מדברת על הפעוטות שהולכים למסגרות הפרטיות עם סמל, בלי סמל, עם רישיון. מעונות שהם תחת חוק הפיקוח ויכולים לקבל סייעת ממשרד הרווחה על מנת שהם יוכלו להשתלב במעון הכללי כי הם צריכים תמיכה נוספת. הדבר הזה נשאר במשרד הרווחה, ואין לזה הצדקה. אני גם אומר שלא מספיק להגיד, אוקיי. בואו נעביר ממשרד הרווחה למשרד החינוך, כי בהסדר היום חלק ניכר מהילדים לא מצליחים לקבל את התמיכות שלהם, ונשארים בבית ולא מקבלים מענה. או שבאים לחלק מהיום, כי הסייעת הולכת לחלק מהיום והולכים הביתה. הדבר הזה חייב הסדרה.

אמרת שיש לך הצעת חוק?

יש לי הצעת חוק. אני מנסה לקדם אותה. אני קצת מופתעת פה.

אנחנו נגייס את חבר הכנסת שירי לטובת העניין. תעבירי לו את זה. הוא יבחן. יגייס עוד חברי כנסת חדשים. הוא גם מבין, כי הוא היה סגן ראש עיר.

מצוין. בסדר גמור. הדבר השני שאני רוצה להגיד זה סביב השכר של הסייעות במעונות היום השיקומיים. אמר פה החבר נכון. העלו את השכר ובצדק. בהסכמים של הסייעות במשרד החינוך, השאירו בחוץ את המטפלות. זה נורא הצחיק אותי מה שאמר פה משרד האוצר, שגוזרים קופון על הדבר הזה, והעלו להן ל-6,600 שקלים, או מה שזה לא יהיה. הסייעות שלנו, אדוני, מקבלות כ-5,500 שקלים בממוצע, וכבר עכשיו יש בריחה של סייעות כי אין להן שום סיבה לעבוד בעבודה נורא קשה, לטפל במעונות היום השיקומיים, כשהן יכולות לקבל עוד 2,000 שקלים בעבודה קשה אחרת במקום אחר. הדבר הזה על סדר היום. משרד האוצר יודע את זה. המעונות עומדים להיסגר. שהתכבדו משרד האוצר ויינתנו מענה.

תודה רבה. אני מבקש ממך משרד האוצר, לקחת את ההערה שנאמרה פה, יברחו להם כל הסייעות. אני ביקרתי בבית הזה. ביקרתי בעוד בניינים. העבודה היא הרבה יותר קשה מכל מקום אחר בגלל הילדים עם הצרכים המיוחדים – תרים, תשים, תעשה, כי הן עושות עבודה פיזית גם בנוסף לעבודה הסדורה.

הם מכירים את הבעיה, הם לא פותרים אותה.

אני מנסה.

יושב-ראש הוועדה הוא דיפלומט במובן הזה. אנחנו הבעייתיים.

אני לא מסוגל לפתור את הכול. לא יכול. אבל אני מבקש ממך לקבל את העמדה של האוצר תוך חודשיים ימים בנוגע לבעיה שהיא אמרה. אם אפשר בפחות מחודשיים, אני אודה לך. אם תרצו שאני אוציא לכם מכתב רשמי, אז אני אוציא לכם מכתב אישי.

אם זה לא ייפתר לתקציב הקרוב, המעונות נסגרים. המדינה תהיה עבריינית על-פי חוק. המעונות נסגרים.

התקציב הנוכחי גמור.

אין תקציב נוכחי. מה שיש גם יירד. אין שום דבר. אין תקציב.

אני מתנצל שאחרים לא קיבלו. יש לי בקשה אחת. בתוך הסיכום שלי. הסיכום התייחס אליך. אני מבקש לדעת מתי שר האוצר ושר החינוך עומדים לחתום על זה, הם לא יכולים למשוך את זה. יש דברים יותר לחוצים ממה שהם עושים מה לעשות, זה אחד הדברים היותר דחופים. יש החלטה. תוסיפו את ה-12.5% פלוס ה-600, תחתמו על הצו, נגמר הסיפור. בבקשה, תעביר את זה לראש אגף התקציבים. תגיד לו שאני ביקשתי ברמה האישית ושייעשה לי טלפון קטן. אנחנו מכירים עוד מהתקופה שהוא היה רק רפרנט. שהוא יעשה לי טלפון קצר כשזה יהיה גמור. אני ממש אודה לו.

שנית. אנשי משרד החינוך, יש כאן אירוע, זה לא משהו. יש כאן אירוע. ועכשיו, כשזה עבר אליכם, וכולם מברכים, ונתנו לכם קומפלימנטים, אתם צריכים לפרוע את הצ'קים. אני מבקש מכם ללכת חזרה הביתה, לבקש פגישה עם מנכ"ל משרד החינוך כדי שהוא יצלול לעניין, כי בישיבת מעקב שאנחנו נקבע משהו אחרי אוגוסט לקראת שנה הבאה, אני אזמין אותו לוועדה לביקורת המדינה, הוא יהיה חייב לבוא, אותו ואת ראש אגף התקציבים.

אוגוסט זה לא רלבנטי. שנה הבאה כבר סגורה.

לא. אנחנו נזמין לפני אוגוסט. אנחנו נזמין את מנכ"ל משרד האוצר. את ראש התקציבים באוצר. אנחנו נודיע גם לשאר הנוכחים כי הם תורמים רבות. אנחנו לא מתיימרים להבין הכול ולדעת הכול. אני אנסה לתכלל את זה. זה לא פשוט. לא פשוט הבינוי, ולא השכר, ולא פשוט שום דבר. מדובר בילדים ובנכדים שלנו, כי אני מדבר כבר על הנכדים שלי.

אני מעיריית ירושלים, מינהל חינוך. חודשיים וחצי יש לנו מחלקה לגילאי לידה עד שלוש. אני בתחום 20 שנה. יש לי המון דברים להגיד. אנחנו עובדים בשיתופי פעולה עם כולם. יש ארגונים שמציעים היום 45, 50 שקלים למטפלות. אין מטפלות. זאת אומרת, צריך להבין שב-1 לספטמבר אין לנו מושג מה יהיה בעיר. תהיה קריסה. אנחנו כבר מרגישים את זה. כיתות נסגרות. לפני פסח מעונות שלמים נסגרו. היה גם רמדאן, גם ניקיונות פסח. פשוט, מעונות נסגרו.

אני רוצה להתייחס למזרח העיר, למשרד החינוך ולמשרד הכלכלה. מזרח העיר, אפשר לספור על יד אחת את מספר מעונות יום המסובסדים והמפוקחים. אנחנו חייבים קודם כל טפסים בערבית. נגישות לערבית. פרסום בערבית. הסברה בערבית להורים, למסגרות. יש לנו מטפלות היום, עכשיו, שרוצות לפתוח, להירשם לחוק הפיקוח, הן פונות אלינו. אני התקשרתי, ביקשתי נציג בערבית – אין.

סליחה. הטפסים הם על-פי חוק.

אין.

אז המדינה עבריינית.

אני חייבת להגיד. בירושלים יש 73 אלף ילדים גילאי לידה עד גיל שלוש, זה 14%, 15%, מהילדים פה שנאמרו. באמת, אני חושבת שכל ילד בארץ, ובטח בירושלים צריך לקבל תנאים בסיסיים וסגירת פערים. אשכול 2, מגזר חרדי, הסברה מותאמת – דברו איתנו. פרסום במדיה, לא יגיע לא למאה שערים, ולא לנווה יעקב, ולא לבית וגן.

הדברים שלך נרשמו בפרוטוקול. הם יילכו למי שצריך.

עוד דבר אחד מאוד חשוב. אין חיוב היום למעון סמל להוציא סמל רווחה. עירייה באשכול 2 שיש לה ילדי רווחה בכל השכונות, אני לא צריכה להתווכח עם ארגון שיילך ויוציא סמל רווחה כדי שאוכל להכניס ילד שאחיו עם צרכים מיוחדים. זה לא ייתכן הדבר הזה. אני מדברת על זה כבר עשר שנים אם לא יותר.

אני מודה שלא הבנתי מה אמרת. זה נרשם בפרוטוקול, אבל אנשי המקצוע אני מניח שהבינו. את כל ההערות שנאמרו פה, אני לא מסוגל לתכלל את הכול. אבל אתם כמשרד חינוך, כאגף חדש, צריכים לתכלל את הישיבה הזאת. להזמין את האוצר. לשבת עם ראש אגף התקציבים. לשבת עם הרפרנט, לבקש את המנכ"ל שייכנס לתוך העניינים לבצע תוכנית מתכללת. הגיע הזמן אחרי כל כך הרבה שנים. אני ארצה לשמוע בסביבות יולי, אנחנו נקיים את הישיבה, כי כנסת אין באוגוסט לצערי.

לא. גם שום דבר לא השתנה.

לא יודע. אני רוצה לשמוע את מנכ"ל משרד החינוך שייקח את זה ויתכלל יחד עם משרד האוצר.

ביחד עם הארגונים המייצגים שזה יותאם.

זה אני משאיר להם. נורא קל לבוא ולהגיד בסדר. אני לפי החוק הייתי חייב לדון. זו הוועדה היחידה שמחויבת לדון בביקורות של מבקר המדינה. על-פי חוק אני דנתי, אני עשיתי וי, אני הולך הביתה. אני מנסה ללכת אחרת.

הצעתי הצנועה. כל חודש לעשות דיון לגיל הרך, השנה הזו כבר נגמרה, אז שנה הבאה תיראה שונה.

לא עומד. חבר הכנסת שירי, תקשיב. גם משרד מבקר המדינה, וגם פלורינה, לא היה פה שנה ושמונה חודשים. אני מנסה את כל הפיגורים לעשות, אני לא מצליח.

אז בוא נעשה את זה יחד עם ועדת החינוך.

לא. ועדת החינוך שתעשה מה שהיא רוצה. אני רוצה לשלוט בעניינים שלי. אם אני אצטרך ואתה תגיד שצריך לעשות דיון מקביל באמצע, נעשה, נזמן דיון מקביל באמצע. אני מבקש, תדווחו לוועדה במייל קטן שהייתם אצל מנכ"ל משרד החינוך, לקח את זה על עצמו, ואתם מתחילים לעבוד, כי ביולי אנחנו נשב על העניין הזה.

תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:35.