פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



12
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
04/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 17
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום חמישי, י"ג באייר התשפ"ג (04 במאי 2023), שעה 9:30

קידום הפצת הדרכונים לציבור בעקבות החלטת רשות האוכלוסין וההגירה על פתיחת לשכות לחידוש דרכון ללא תור

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – היו"ר
משה טור פז
אושר שקלים

דוד לרון - מנכ"ל דואר ישראל

מישאל וקנין - יו"ר הדירקטוריון, דואר ישראל

זיו ברק - מנהל אגף האסדרה, דואר ישראל

לימור בבאי - מנהלת מערך השירות, דואר ישראל

עובדיה שגב - מנהל התפעול של חטיבת השרשרת, דואר ישראל

מאור אחיטוב - אחראי על התפעול ודיוור הדרכונים, רשות האוכלוסין וההגירה

שמעון שוהם - מנהל אגף מדיניות והסדרה, משרד התקשורת

משה רבר - ראש לשכת ח"כ יצחק פינדרוס

ורד קירו זילברמן

אתי שבתאי

סמדר לביא, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



קידום הפצת הדרכונים לציבור בעקבות החלטת רשות האוכלוסין וההגירה על פתיחת לשכות לחידוש דרכון ללא תור

שלום וברכה. במסגרת הסיור אנחנו מתחילים את הדיון של הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בנושא קידום והפצת הדרכונים לציבור בעקבות החלטת רשות האוכלוסין וההגירה על פתיחת לשכות לחידוש דרכון ללא תור.

מכיוון שהקטליזטור והדחיפה לביקור הזה זו רשות האוכלוסין אז אחרי שהיינו פה בסיור בדואר ניתן קודם כל לרשות האוכלוסין כמה מילים, מה ההיערכות שלכם, לאן אתם הולכים ומה הצפי של כמויות, דרך, איך אתם מתמודדים עם זה.

כמו כל אזרח ישראלי, לא רק כחבר כנסת, דיברתי על זה קודם עם קינלי, אנחנו שמחנו מאוד לשמוע על המבצע, היו לנו המון המון פניות.

כמו שאתם יודעים ב-14.5 תיכנס תכנית להרחבת כל הנפקת הדרכונים, זה החל מבני ברק, אלבר, יש שם מרכז אכיפה שאנחנו עשינו הסבה להנפקת דרכונים. הגענו לשם, עשינו את כל ההתאמות שצריך, עדיין עובדים על זה, הכול קורה מאוד מהר, בעקבות החלטת השר והמנכ"ל. ב-15 לחודש אנחנו כבר נתחיל לקבל קהל מזדמן שיגיע לשם מהבוקר עד הערב וזה אמור לתת פתרון זמני קטן, אבל זה עדיין עוזר.

כמה אתם מעריכים שייצאו במרכז בבני ברק עם דרכונים ביום?

יש לנו 20 עמדות, שזה עשר דקות בממוצע של הנפקה, תעשו את המתמטיקה, אבל ככה משבע בבוקר עד עשר בלילה.

זה יעבוד 15 שעות ביום?

זה אמור לעבוד החל מהצהריים, המטרה היא להרחיב את זה גם מהבוקר, כי בבוקר זה עובד כמרכז אכיפה וכמרכז לעובדים זרים.

זה נותן לכם 1,000 ביום. בירושלים ובתל אביב זו התכנית?

זה נטו דרכונים. יש את החלק השני, החלק השני זה ארבע הלשכות המגה שלנו, שזה ירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע, שגם מעבר לכך שאנחנו הולכים לעבוד שם גם במשמרת כפולה, שזה מהבוקר עד עשר בלילה, שזה אומר להכפיל את כמות הדרכונים, אנחנו נעשה כזה דבר - - -

כמה דרכונים יוצאים ביום בממוצע במקום כזה?

בממוצע, אני יכול להגיד לחודש זה 3,000.

אז אתם רוצים שזה יהיה 6,000 ביום.

יותר מזה, למה? כי הלשכות האלה עוברות להסבה לדרכונים בלבד, זה אומר שכל העובדים לא יתעסקו בהנפקת אישורים, שינוי תעודות זהות או כל דבר אחר, הם יתעסקו אך ורק בדרכונים.

אם יש לי בעיה עם תעודת זהות ואני גר בירושלים מה אני עושה?

אלא אם כן קבעת תור מראש, אם קבעת פגישה מראש ואתה אמור להיות אתה תגיע ותעשה את זה. מי שרוצה לקבוע החל מעכשיו מופנה ללשכה אחרת. זו החלטת השר.

בירושלים זה יהיה מבשרת, גילה.

הר חומה.

המספר 3,000 ביום הוא תוספת?

לא, הוא מדבר על הרבה יותר מ-3,000 ביום תוספת. הוא אמר שהוא מכפיל את השעות.

נכון.

אתה יודע כמה אתה מגדיל את כוח האדם בגלל העיסוק בדברים אחרים?

כוח האדם אמור להיות בערך פי שניים.

זאת אומרת שאתה מדבר על עוד 9,000 ביום.

היום בממוצע יש בערך 5,000, בממוצע, אני לא מדבר על פיקים.

זאת אומרת זה פי ארבעה.

לא, בוא נסייג.

יש לך 3,000 היום שאתה נותן גם תעודות זהות, גם שינויי מען, גם הכול. אתה אומר שאתה עושה שני דברים, אתה מכפיל את השעות ואתה גם מוריד את כל שאר הדברים. מה המשמעות של הורדת שאר הדברים?

שאר הדברים, המשמעות היא בין 20% ל-30%.

אז אתה מדבר על - - -

על 4,000 ביום.

לא, 30% פעמיים.

30% מה-3,000 זה 4,000.

בסוף בסוף יש בכל שרשרת כזו כמה צווארי בקבוק.

זה בגדול אמור לתת פתרון, בוא נגיד שהיום הגענו ל-110,000 דרכונים בחודש, הגענו כבר להנפקה וייצור של 160,000, זה בהיבט של הייצור. אנחנו כמעט הכפלנו, הוספנו משמרות, זה דבר שנתן לנו את הגדלת הייצור, אנחנו אמורים להוסיף עובדים, מגייסים עובדים, והצפי הוא להגיע בין 250,000 ל-300,000 דרכונים בחודש. גם מבחינת הייצור וגם מבחינת ההנפקה וקבלת הקהל, זה החישובים שעשינו קודם.

אני מסתכל פה על מסמך של הממ"מ, אם אני מבין נכון, הפער המזוהה הוא כ-1.4 מיליון, נכון?

בין מה למה?

בפערים שנוצרו בתקופת הקורונה שהביאו אותנו עד הלום אנחנו מדברים על בערך 1.4 מיליון דרכונים שצריך להוציא במדינת ישראל.

נכון.

זה היעד, זה התוספת שאנחנו צריכים לייצר. אם אתה מדבר על הגעה ל-300,000 בחודש, זה אומר שבשבעה חודשים אמורים לסגור את הפער, זה חשבון סביר או שאני טועה?

זה חשבון סביר, אבל בוא נגיד שאנשים צריכים להישאר ברמה הזו. גם כשאתה יודע שזו משמרת שנייה, יש קצת ירידה בכמות.

לא, הוא דיבר על ה-200,000 שאתה אמרת.

ה-200,000 תוספת שאמרת ו-1.4 מיליון של פער, אנחנו מדברים על מאמץ מרוכז של שבעה חודשים. זה הגיוני מבחינתכם? זה מתכתב עם המספרים שאתם מכירים, זה לא מתכתב?

לפי מה שאני מבין ולפי החלטת השר זה אמור להיות קודם כל כחודש. זה החלטות שלהם, אם הדברים יעבדו כראוי, אתה יודע, יש המון תקלות בדרך שיכולות להיות, יש המון דברים שאנחנו עובדים עליהם גם מבחינת מחשוב ופיתוח וכוח אדם וביטחון וטכנאים שצריך והכול, זו מערכת שלמה שצריך פה להכפיל את השעות שלה.

זאת אומרת ממה שאתה מבין, זה מבצע חד פעמי של חודש.

כרגע.

לא של שבעה חודשים, שהוא אמור להביא פתרונות מסוג אחר.

נכון, ויכול להיות שאם הפיילוט במרכאות יעבוד והעובדים יירתמו ובאמת יהיה תקציב לכל זה אז זה יכול להימשך עוד.

אני רואה פה, שוב, יש כל מיני דרכים לקרוא את הנתונים, גם עברה כמעט שנה מאז שהם יצאו, אני מעריך שבסוף זה כמה מאות אלפים ואחרי חודש אפשר יהיה להגיד כמה חודשים כאלה נדרשים כדי לסגור את זה. אם זה הכסף זה פחות משנה, מצד שני זה קצב אופטימלי, אתה לא מגיע מ-100 ל-300 בחודש.

לא אופטימלי. אם אתה הולך לפי החשבון שלי אתה צריך לעשות פי ארבעה, הוא אומר שהוא לא הולך לפי ארבעה, הוא הולך לפי שניים.

בתקווה שהכול יעבוד והכול יהיה טוב.

כי יש לך בעיה גם בדפוס. בדפוס התמודדתם עם זה? לפני שאנחנו מגיעים לדואר נגיע לדפוס ואז נעבור שלב שלב.

נכון. קודם כל זה גם קצת תקוע אצלנו, זה חלק מהעניין. מבחינת הייצור, הייצור אמנם גדל, אבל עדיין יש פער של 150,000 דרכונים שתמיד לא יהיו בייצור.

אבל יש עוד פתרון שניתן במקביל אליכם וזה הדרכונים הזמניים. הדרכונים הזמניים פותרים חלק מהבעיה.

כן, אבל זה הוא רוצה לעצור.

אני מבין, אבל כרגע זה פתרון זמני. זה רק דחייה, זה על חשבון, אבל זה נותן איזה גרייס שהוא חשוב.

לכן השר לא אהב את זה.

נכון, השר הקודם תמך בנושא הזה והיינו עושים את זה בכל מיני לשכות ואתרים, השר פה החליט שהוא לא מתעסק באתרים זמניים, הוא רוצה לעשות דרכונים ולשחרר את צוואר הבקבוק הזה ואנחנו פועלים לפי זה.

מה קורה בדפוס? כמה הוא מסוגל לייצר היום?

בדפוס, אמרתי, לפני חודשיים היינו על 110, היום אנחנו כבר 160, נכון לאתמול, לחודש. עכשיו הצפי, לפי כל המשמרות והגיוסים של החודש הבא שגם נגיע להנפקות של 250, באמת לייצר את ה-250 האלה, אחרת אנחנו יוצרים את המרווח הזה. השאלה היא גם לגבי הדואר. אני מאמין שהדואר יכול לעמוד בכמויות האלה, אם הוא עומד עכשיו בכמויות כמו שראיתם, ב-160 לחודש.

אני אשאל שאלה עכשיו, הדואר לא שומע אותך, אנחנו מדברים בארבע עיניים, אתם מרוצים מבחינת לוח הזמנים שהדואר עובד בו?

כן.

מה הטווחים של הזמנים שאתם מכירים שהדואר עומד, כשאתם שולחים דרכון דרך הדואר?

אני צריך לבדוק את זה במספרים, אבל לפי מה שדיברתי עם המנכ"ל שלנו הם מרוצים.

הם עומדים ב-14 יום?

הם עומדים בזמנים, ב-14 יום הם עומדים. כרגע זה הכול בסדר, העניין הוא שצוואר הבקבוק הוא במקומות אחרים אצלנו.

זאת אומרת צוואר הבקבוק הוא אצלכם לפני שזה מגיע לדואר?

אני נוטה להגיד כן, אבל זה עניין של תקצוב, או מה שלא יהיה, שיכול לשחרר את כל הדברים האלה, או תכנית השר שיכולה לעזור.

הסיפור של גיוס כוח אדם נפתר אצלכם? כי ראינו שהיה פתרון זמני, 40 ומשהו אנשים, אתם ביעד ל-100 עובדים זמניים, זה קורה?

עובדים על זה, זה לא דבר פשוט לגייס כל כך מהר אנשים ולהכשיר אותם גם לעשות את הכול, אבל גם היום יש אנשים בהכשרות, הכול בטירוף, בוא נגיד.

המנגנון שבנוי ככה שאי אפשר לבקש מעובד לעשות משהו אחר.

נכון.

הזדמנות, זה לא כזה מורכב, אפשר לחשוב.

לא, מורכב זה לא.

זה מורכב מבחינת ההסכמים והדברים ואני אבוא ו - - -

כן, אבל לקבל החלטה ולבצע אותה תוך חודש זה לא פשוט.

חד משמעי אני חושב שזה מבורך. הדואר. היה והגענו למצב של הכפלה, מבחינת לוח הזמנים שלכם איפה אתם עומדים?

כמו שנאמר פה, נכון להיום אנחנו נותנים את השירות מהיר יותר ממה שמחויבים ועושים את זה כי מבינים שזה חשוב. כמו שראיתם גם למטה, הפריטים שקשורים לדרכונים מטופלים במסלול הכי מהיר שיש לנו בכל תחנה שהם מגיעים, בעדיפות.

אנחנו לא נעכב את התהליך הזה, קודם כל, אני אגיד את זה מאוד ברור. דבר שני, אנחנו מערכת תפעולית, מסודרת, עם מערך, כמו שהבנתם, גדול מאוד בכל הארץ. הדרך שלנו לעבוד היא לקבל נתונים מסודרים מרשות האוכלוסין, אנחנו עובדים עד היום בצורה מאוד סדורה, מקבלים מה צפוי להיות בשבועות הקרובים ונערכים למה שאנחנו מקבלים. נעשה את זה גם הלאה ככל שהמספרים יעלו. במידה שיהיה צריך נתעדף את הדרכונים על פני פריטים אחרים.

שוב, המערך שלנו מטפל במאות מיליוני פריטים בשנה, אז אם יהיה צריך לטפל בעדיפות שנייה, משנית, בפריט אחר ולתעדף את הדרכונים, נעשה את זה. המערכת שלנו תוכל לתת מענה לשירות. ככל שכמובן, וזה גם מה שקורה היום, נדע לקבל תחזיות מרשות האוכלוסין לגבי הכמויות שצפויות בשבועות הקרובים, בחודש הבא וכו', אנחנו נערכים וגם הלאה ניתן את המענה.

דוד, אנחנו ראינו כאן שני מרכזים. תזכיר לנו, בכמה פריטים מטפלים בשנה במכתבים וכמה בחבילות?

סך הכול מטפלים בשנה באזור של קרוב ל-300 מיליון פריטי דואר רגילים, שזה יורד כל שנה, אבל בוא נגיד זה סדר הגודל של המספרים וסדר גודל של כ-50 מיליון, כמה עשרות מיליונים, חבילות בשנה. כל אחד יש לו את המסלולים שלו, אבל זה סדר הגודל שאנחנו מטפלים, אז אתם יכולים להבין שהכמות הזאת, ככל שהיא תגדל, זה משהו שאנחנו נדע לטפל בו. ושוב, כמובן, כמו כל מערכת תפעולית בעולם אנחנו רק צריכים לדעת למה להיערך בשבוע הבא, בחודש הבא.

אני שואל אותך כמנכ"ל, בראייה שלך. ראינו את המחלקה שמטפלת בדואר, המחלקה הזאת, הקיבולת שלה בכוח האדם הקיים, בנהלים שלה היום, היא בשיא הקיבולת שלה או יכולה להכפיל את הכמות ואותו כוח אדם באותן שעות ואתה יכול להתמודד עם זה?

אמרת יפה קודם, לגבי מה שאתה מבין שלכאורה מורכב מאחורי הקלעים, לקחת בן אדם שעושה משהו ולהגיד לו: לך מחר למחלקה ההיא, תעשה משהו אחר. עברנו פה את השלב הזה, העובדים משתפים פעולה, היום בשגרה שלנו אנשים עוברים ממחלקה למחלקה לפי הצורך.

ואתה חושב שתצטרך שם עוד כוח אדם?

כן, אנחנו מחזיקים פה בכל רגע נתון סדר גודל של 700 עובדים בכל המתחם הזה. אם מתוכם צריכים עשרה לעבור מפעילות א' לפעילות ב' הם יעשו את זה. כמובן, כמו שאמרתי, כל עוד אנחנו ממשיכים לעבוד בתיאום ומבינים מה הולך להיות בהמשך אנחנו נדאג להיערך.

מה הערכת הזמן שלכם, כמה זמן לוקח מהרגע שדרכון מגיע לפה עד שהוא מגיע ללקוח בפועל?

למרות שההתחייבות היא ל-14 יום זה מתבצע תוך ימים בודדים. המסירה הראשונה מתבצעת תוך פחות משבוע. שוב, כמו שהבנתם, יש פרוצדורה, אם הלקוח לא נמצא, משאירים לו הודעה.

לא, אני שואל מה הממוצע.

פחות משבוע.

למרות שההתחייבות היא ל-14 יום.

עיקר הבעיות של אנשים, שראינו שם, שמתקשרים לקבל דרכון, שבאים לפה פיזית, אלה אנשים שחיכו שישה שבועות לדפוס של רשות האוכלוסין.

בעיקרון זה רוב הבעיות. נמצאת פה לידי לימור, לימור ניהלה אצלנו בעבר את מוקד השירות הטלפוני, היום היא למעשה פתחה אגף שירות שמטפל בכל סוגי הפניות של כל סוגי הלקוחות בחברה. וכמו שתיארה לכם מישהי ברצפת אזור המיון קודם, הסיטואציה שלמישהו דחוף דרכון, הוא מתקשר למוקד פה, יש תהליך – תעדכני, לימור.

לפני כן, לימור נכנסה לתפקיד שלא היה קיים בדואר. זה תפקיד שהוא כמה חודשים, בעצם היא מנהלת מערך השירות או אגף השירות בדואר והראייה היא פעם ראשונה של כל נושא השירות מקצה לקצה, כמו שעושים בחברות עסקיות בהתייחסות לשירות לקוחות, מה שלא היה קיים בדואר.

אני אתחיל בזה שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם רשות האוכלוסין, יש לנו צוות ייעודי במוקד השירות שעובד עם הצוות של רשות האוכלוסין, אנחנו מאוד מתואמים, ממש ברמה יומית.

אנחנו מאוד רגישים לפניות של אזרחים, כשאזרח פונה אלינו למוקד ואומר שיש לו טיסה והדרכון שלו מתעכב, אז אנחנו קודם כל בודקים אצלנו בתוך הבית, ואם זה באמת נמצא פה ממש יורדים פיזית למטה, עם החבר'ה של המיון, כמו שביקרתם קודם, מאתרים את הדרכון ומתאמים איתו, או מסירה עם שליח, או שהוא מגיע לכאן לקחת, או שאם מישהו גר באזור קרוב ללקוח אז הוא לוקח את זה אליו. אליי הביתה באופן אישי באו כמה פעמים לקחת וגם לצוותים שלנו.

יש פה משהו שהוא קצת לא מסתדר לי. לפי מה שהבנו, הדואר מגיע לפה בשתיים בצהריים ועד שש בבוקר הוא אצל הדוור, מתי חלון הזמן שבן אדם מגיע לפה לקחת דרכון? בדיוק על אותן שעתיים?

הוא יכול להגיע בלילה. אם נניח הלקוח התקשר יום קודם ואני מזהה בקשר עם רשות האוכלוסין שהשקים בדרך אלינו אז אני כבר מודיעה למיון שיאתרו את הדרכון: תחזיקו אותו, אל תוציאו אותו.

הבנתי. כי ניסיתי להבין איפה פרק הזמן הזה.

הקובץ שמוזן במשרד הפנים מועבר קודם למשלוח עצמו הפיזי שמגיע הנה, קובץ שמועבר אלינו, אנחנו סורקים אותו, אנחנו כבר מקבלים את הממשקים למול משרד הפנים, אנחנו מחזירים, כמו שהסברנו, למעשה אנחנו כבר יודעים שבמערכות אצלנו הוא נמצא. בפרק הזמן הזה זה פרק הזמן שהיא יכולה להגיד להם: יש לנו אותו פה, אנחנו מאתרים אותו. הפרק הבא למעשה כבר כשהוא מגיע ליחידה ואומרים לו: תגיע ליחידה או שאנחנו ניגש אליך ונתאם מולך, אפילו תגיד איפה אתה נמצא ואנחנו נביא לך את זה. עד כדי כך. וזה קורה לא פעם אחת.

אני יודע, גם את הדרכון שלי הוצאתי ככה.

יש עוד תכניות שעובדים עליהם, של מכונות חדשות. יש תכניות עתידיות, בטווח בינוני, לא בטווח קרוב, אנחנו בונים מכונות דפוס גדולות וחזקות שיכולות לתת לנו מענה שהדבר הזה ייפתר בתוך יום או יומיים.

ואז יצטרך להיות מכרז ואז יילכו לבג"צ שהמכרז הוא לא חוקי ואז ייקח עוד שנה עד שייכנס המכרז של המכונה.

לא, כבר יש מכרז למכונות, זה אמור להיות באמצע השנה הבאה.

תוך כמה זמן אתם מוציאים את הברקוד?

מאיזה בחינה הברקוד?

בדואר כשיש ברקוד הוא יודע להגיד איפה זה נמצא.

ברגע שהודפס.

כן, ברגע שהודפס, יוצא הקובץ.

הוא לא יכול להוציא ברקוד לפני שהודפס.

ואז מתי הוא מקבל את זה? זיו, מתי אתה מקבל את הברקוד?

את הברקוד אנחנו מקבלים הרבה פעמים עוד לפני שהשק הגיע לדואר. גם הלקוח מקבל אותו לפני. את הברקוד של מספר הפריט, מספר דבר הדואר, אנחנו קוראים אותו ברגע שהוא מגיע אלינו. זה מספר המעקב. הלקוח, עד כמה שאני יודע, ויש פה נציג משרד הפנים, מקבל את מספר המשלוח עוד לפני שבפועל השק עם הדואר הגיע אלינו.

זאת אומרת אם אני מחפש עכשיו את זה, אתה יכול רק על ידי ברקוד לדעת?

קודם כל לפני שאנחנו מקבלים מספר דואר רשום, מספר מעקב, אנחנו לא יודעים כלום על דבר הדואר. ברגע שאנחנו מקבלים את המספר אנחנו יכולים במערכת שלנו לדעת קודם כל האם דבר הדואר הגיע כבר לדואר. אם הוא הגיע לדואר אנחנו יכולים, כמו שראיתם, להגיע ממש למטה, לחפש את הפריט, אם זה מקרה דחוף כמובן, זה לא שיטת עבודה שאנחנו נשלוף מתוך שקים דברי דואר. ואז, כמו שהיה אפילו אתמול, אנחנו עוזרים, בחור שיש לו טיסה היום בלילה או משהו כזה. בשאר המקרים בדרך כלל מהרגע שקיבלנו, תוך יומיים-שלושה, כמה ימים, זה יגיע אליו הביתה בדרך המלך.

אני חייב לזוז אז אני אגיד כמה מילים ברשותכם. אני בדרך לכנס אחר, היה לי מאוד חשוב להצטרף. קודם כל אנחנו רואים פה איזה שהוא תוצר לוואי שרוב הציבור לא היה מודע לו, עד שפתאום הוא לא קיבל דרכון, של הקורונה. עוד תוצר לוואי, יש הרבה כאלה. אני בא מתחום החינוך, אז את תוצרי הלוואי של החינוך כבר כולם מכירים בהקשר של הפגיעות של הקורונה. בסופו של דבר מאות אלפי ישראלים לא קיבלו שירות ולכן טוב עשתה הוועדה שנרתמה לעניין הזה ובאמת תודה לך, חבר הכנסת פינדרוס.

אנחנו רואים שוב את החיסרון של המנגנונים הממשלתיים, שבזמנים כתיקונם הכול עובד טוב, אנחנו מכירים את זה מעיריית ירושלים, ברגע שיש ירידה דרמטית או עלייה דרמטית כל המערכת לא יודעת מה לעשות. הבעיה היא שכשיש ירידה דרמטית אותו כוח אדם, השאלה היא מה קורה איתו, וכשיש עלייה דרמטית אתה צריך יותר כי הוא לא יודע להתמודד עם עלייה כזו וזה אחד החסרונות של כוח האדם הממשלתי או של החברות הממשלתיות.

אני רוצה לומר לכם, למישאל ודוד, תודה על ההתגייסות שלכם למקום הזה, לדואר, באמת להיכנס עם כל הכוחות. בזמן הקצר שאתם נמצאים פה רואים התחלה, או אפילו יותר מהתחלה, של שינוי בדואר. אנחנו באנו לכאן ואנחנו כבר די מבינים, אנשי הוועדה, שהבעיות לא יהיו פה, כי כשיש לכם מערכת, ושוב, הבנו את האתגרים שלה, שעוסקת ב-300 מיליון פריטי דואר, אם היא תצטרך להתמודד עם עוד מיליון היא כנראה תדע לעשות את זה, בטח עם התהליכים שאתם מובילים פה. אז תודה לכם.

אני חושב שאנחנו נצטרך לשים עין, כי אני חושב שכן עושים עבודה, אנחנו יודעים שעושים עבודה גם על חלקים אחרים של השרשרת, אבל שם יש אתגרים מסוג אחר. שמענו אתגרי גיוס כוח אדם, אתגרי הדפסה, וגם כשאתה עושה את זה לא מובן מאליו שמערכת שעשתה משהו טוב עם 110,000 תדע לעשות את זה מצוין עם 220,000 או עם 300,000. ייאמר לזכותו של השר הנכנס שהבולדוזריות של ההחלטות על איך סוגרים את הפער הזה הן ראויות ונכונות ועל זה אני רוצה להחמיא לו.

אני אומר כאן, באמת יש פה בעיניי סוג של הסתכלות שהיא נקודתית, אבל היא מעידה על הרבה דברים, על אתגרי השירות הממשלתי. שוב, כמו שאמרתי, איך כשיש לו פיקים פתאום הוא מתמודד, מתגמש ומשתנה במהירות, זה אתגר מאוד מאוד גדול שאנחנו פוגשים אותו בהמון מערכות אחרות. פגשנו אותו, חבר הכנסת פינדרוס ואני, בעיריית ירושלים וכנראה נמשיך לפגוש אותו גם במקומות נוספים.

אז תודה רבה לכם על כל העשייה ובואו נקווה שנצליח להביא שירות טוב יותר לאזרחי ישראל. תודה רבה.

יש עוד מישהו מהמשרדים? משרד התקשורת?

אין לנו יותר מדי מה, אנחנו מפקחים על הדואר. רק אני אציין שלפני שלושה חודשים תיקנו את הרישיון של חברת הדואר וקבענו טיב שירות אחר, טיפה שונה ממה שהיה בעבר, אבל עדיין מה שאנחנו מזהים – אני טיפה קצת אצא החוצה מהדרכונים, תיקון טיב השירות בא כדי להתאים את העולם החדש לשוק הדואר. כמו שדוד אמר בתחילת הדרך, יש ירידה מאוד מאוד גדולה של מכתבים, כל הפעילות עצמה יורדת ולכן טיב השירות שקבענו באמת מתאים את עצמו לפעילות הזו. אין איזה תוחלת שדוור ייצא עם מכתב אחד כל יום, אז עדיף פשוט לצמצם את זה.

באופן עקרוני דרכונים זה דואר רשום ויש טיב שירות לדואר רשום. מה שכן אנחנו יודעים, שהחברה עושה את המאמצים לתת שירות מיטבי יותר ממה שנקבע לה ברישיון.

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה להוסיף משהו? אוקיי. קודם כל אני רוצה להודות, נתחיל עם מנהלת הוועדה, שבלוח זמנים מטורף שהיושב ראש נתן לה בהתראה קצרה היא ארגנה את הסיור הזה, ולדואר ישראל שנרתם מיד לסיור הזה ולעבודה הזאת.

אנחנו כולנו תוך כדי דיוני תקציב בכנסת, שר האוצר מופיע בוועדה בעוד שעה וחצי ואנחנו מנהלים ועדה בעוד איזה שעה בכנסת תוך כדי דיוני תקציב, אבל זה אחד הנושאים, כמו שאמר חבר הכנסת קינלי, של אתגרי הקורונה, אחד הנושאים, ואני מסכים עם מה שנאמר ממשרד התקשורת, אחד הנושאים המאוד מרכזיים כשאתה רואה את הגמישות בין שירות ממשלתי לשירות פרטי. הגמישות הזאת מאוד קשה. כשהכול עובד אז איכשהו שורדים, אני לא הייתי אומר כמו קינלי שזה עובד, שורדים, אבל כשיש איזה שהוא פיק או שינוי הכול קורס. זה קרה לנו בדרכונים, זה קורה לנו במערכות אחרות, איך להתמודד. אני חושב שזו עוד הוכחה שטוב עושה דואר ישראל שהיא מתחילה להתכוונן לכיוון איך מערכת פרטית עובדת. אין לי ספק שזה ישנה וייתן הרבה, אנחנו רואים את זה ממערכות אחרות.

שתיים, הרושם שנוצר כאן בדיון זה שהדואר אכן ערוך לזה. הפוך, זה יכול לתת דחיפה, זה יכול לתת עזרה ממחלקות אחרות, הוא יותר גמיש בגלל כל מה שעבר בשנה וחצי האחרונות על הדואר ואנחנו נמשיך לעקוב, גם עם רשות האוכלוסין.

תודה רבה לדואר ישראל על האירוח, תודה רבה לנציגי משרד התקשורת ורשות האוכלוסין ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי הדבר הזה שמציק להרבה מאזרחי ישראל. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:00.