פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
ועדת הכלכלה
07/05/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 93
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ט"ז באייר התשפ"ג (07 במאי 2023), שעה 12:30

פרק כ"ה (שונות) למעט סעיפים 96(2) ו-97 - תיקון חוק המים וחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
דן אילוז
זאב אלקין
אליהו ברוכי
ששון גואטה
שלום דנינו
בועז טופורובסקי
אוהד טל
סימון מושיאשוילי
שלי טל מירון
אריאל קלנר

חילי טרופר
ארז מלול

אורי כץ - עורך דין בלשכה המשפטית, משרד האוצר

יריב גבאי - מנהל מינהל הרכב הממשלתי, משרד האוצר

דוד טמיר - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי סלונים - יועץ משפטי, רשות המים

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

הדס צנוירט


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


פרק כ"ה (שונות) למעט סעיפים 96(2) ו-97 - תיקון חוק המים וחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא על סדר-היום: פרק כ"ה (שונות) למעט סעיפים 96(2) ו-97 - תיקון חוק המים וחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023.

אני מציע, נציגי משרדי הממשלה, תזכירו במילה לגבי כל אחד מהנושאים. שני חלקים - התיקון של חוק המים, לאחר מכן התיקון של חוק הרישוי. זה הכול בפרק אחד.

נתחיל במים, בבקשה.

יש כאן תיקון שהוחלט עליו, הובא כנוסח לדיון היה לפני כשבוע, אבל לא שונה משהו בדיון עצמו.

בוקר טוב. התיקון לחוק נוגע בעיקרו לביטול הסנקציה הפלילית על סעיפי חוק מסוימים, סעיף 23 שקובע תנאים ברשיון, ובנוסף לו, הבהרה, שכללים, שנוגעים לתנאים ברשיון, שמתייחסים לניתוקי מים, יבואו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת כפי שנעשה עם אותם כללים שנוגעים לתאגידי מים וביוב, כפי שנעשה עם כללים שנוגעים לחברת מקורות, וכפי שנעשה בעבר, עוד לפני התיקון הזה, עם הכללים שכבר הגיעו לאישור ועדת הכלכלה בנוגע לניתוק מים של ספקים.

בעניין זה כפי שאמרתי לא היה שינוי לעומת הנוסח שפורסם בדיון בשבוע שעבר.

בבקשה.

אין לנו הרבה הסתייגויות לסעיף הזה – הגשנו רק שתיים.

אתה רוצה להעיר משהו?

לא לגבי הסעיף.

לנושא של חוק המים לא ראיתי הסתייגויות שלכם.

הגשנו.

יש בקובץ ההסתייגויות שאני קיבלתי, הסתייגויות של סיעת יש עתיד ושל רע"ם. לשירותים לרכב ראיתי.

אין בעיה. נתייחס לזה כאילו הוגש. לא עושים פרוצדורה. אבל הסתייגויות אמיתיות? שכדאי לדבר עליה? אם זה מהותי – מהותי או לא מהותי? אם מהותי, אז תסביר לנו. אולי אתה צודק.

זה בסוף יהיה מהותי.

אתה צודק, זה הוגש. זה עם הרכב.

לא צריך להקריא את הסעיף.

מורידים את הסנקציה של הענישה הפלילית.

העיצומים הכספיים נותרים, והוסיפו את זה של ועדת הכלכלה. כי אם מסירים את הפליליות, אין חובה להביא לאישור ועדת הכלכלה את הכללים. לכן קבענו אישור מהותי.

אז למעשה עד שהכללים לא יאושרו מחדש בוועדת הכלכלה, יישאר המצב הישן.

לא. יש היום כללים בנושא ניתוקי מים, גם לפי חוק המים וגם לפי חוק תאגידי מים וביוב. הנפקות כאן היא שברגע שמסירים את הפליליות מהכללים לפי סעיף 23, אם לא היינו כותבים דבר, הכללים בנושא ניתוקי מים לפי סעיף 23 לא היו מגיעים לאישור ועדת הכלכלה כי כבר אין חובה להביאם לפי סעיף 2ב לחוק העונשין. לכן קבענו כאן באופן ספציפי אישור מהותי של ועדת הכלכלה. זה לא היה בחוק המקורי. הוספנו.

מה קורה ברגע שהחוק מאושר?

ברגע שהחוק יאושר מועצת רשות המים תוכל לקבוע כללים לפי סעיף 23 בכל מיני נושאים נוספים למעט ניתוקי מים בלי אישור ועדה. ניתוק מים חייבים להגיע לכאן. ניתוק או צמצום.

עד שלא הגיעו לכאן, מה קורה? הכללים הנוכחיים בתוקף?

תוך כמה זמן יבואו הכללים לדעתכם? כללים חדשים?

אין תוכנית אופרטיבית לשנות את הכללים. הם עובדים מצוין.

אם ירצו לשנות בנושא הזה – יצטרכו לבוא. ורק בנושא הזה. אם הם ירצו לשנות בנושאים אחרים, לא יצטרכו לבוא לפה. הם מקבלים פה שחרור מוועדת כלכלה, מאוד משמעותי.

נכון. למרות שעד היום לא הגיעו.

בגלל הצד הפלילי כל שינוי בכללים דרש שינוי בוועדת הכלכלה. עכשיו הוועדה מוותרת על סמכותה ברוב מוחלט של נושאים ורק בנושאים של ניתוק או צמצום אומרת: תבואו אליי. כל שינוי שירצו להכניס לכללים מרגע זה והלאה – הם לא עוברים דרך הוועדה. תששוב אם אתה רוצה לוותר על זה בכזו קלות.

אין לי בעיה. כל הנושא שכל דבר צריך לבוא לפה זה טוב אבל יש מצבים – תראה על מה.

באילו נושאים הכללים האלה עוסקים?

הכללים האלה עוסקים בעיקרם באמות מידה לשירות ואמות מידה הנדסיות הן בנוגע לספקי מים, כללים לפי סעיף 23. כבר נקבעו כללים בעבר, והכנסת לא סברה בעבר- - -

הוא אומר: אם את רוצה לתקן – אתה כבר לא צריך לבוא אליי.

תביא דוגמאות לנושאים שלא יהיה צורך לבוא לוועדת הכלכלה.

נושא שנוגע לאמות מידה הנדסיות, כלומר באיזו נקודת חיבור ספק אחד צריך להביא לספ אחר את המים, מה הספיקות או הלחצים בהם הוא צריך להביא את המים, אילו דיווחים הם צריכים לעשות אחד לשני ולרשות המים וכו'. גם נושאים שנוגעים לאמות מידה לשירות, כלומר כמה נקודות שירות לקהל- - -

יש אמות מידה של רשות המים בשירות, שמחייבים גם את תאגידי מים וכו'.

זה לא נוגע לתאגידי מים אבל יש לנו סטים דומים לתאגידי מים וביוב ולספקי מים. חוק המים מתייחס רק לספקי מים, לא לתאגידי מים וביוב, אבל בעיקרון מדובר באותן הוראות. אגב בנושא תאגידי מים וביוב לא נדרש- -

הנושא הזה לא כל כך חשוב שיבוא אלינו.

זה נושא מאוד מקצועי. זה משהו שמעולם לא עלה. הייתה איזו פרשנות של החוק שבעקבותיה אמרה: יש פה אולי שאלה אם הנושאים הללו צריכים להגיע לוועדת הכלכלה מכוח החוק. מהותית, אנו לא סוברים שנכון שתהיה סנקציה פלילית על אותן הוראות. ככל שספק מפר את הוראות הרשיון שלו, להגיד שהוא פושע או עבריין אני לא חושב שזה נכון. דרך הנכונה להתנהל במקרים כאלה היא באמצעות המינהליים שיש לנו דהיינו עיצומים כספיים, לא לתת רשיון לאותו בעל רשיון או במקרים ממש קיצוניים אף לאחת לו את הזכות לטפל בצרכנים שלו.

אין פה דיונים עכשיו.

מילה אחת – רק לחשוב שבתנאים ברשיון יש רשימה ארוכה מאוד של נושאים ואני לא חושב שוועדת הכלכלה צריכה לוותר על הזכות שלה לפקח על רשות המים. זו רשות עצמאית לחלוטין. היא עושה מה שהיא רוצה. לטוב או לרע.

בנושאים הטכניים האלה אין לי בעיה לוותר.

זה לא רק טכני, אדוני היושב-ראש. גם דברים אחרים.

רוצה לנמק את ההסתייגויות? בבקשה. כמה זמן אתה צריך לנימוק? דבר, סביר.

ההסתייגות הראשונה שהגשנו זה דווקא בנושאים שכן זה אמור לבוא לכאן לוועדה, נושאים שמתייחסים להפסקה או צמצום אספקת המים לצרכן. ביקשנו להכניס פה תחנה נוספת לפני שזה יבוא לוועדת הכלכלה - קבינט כלכלי חברתי. ההסבר הוא מאוד ברור. הרי למה ביקשת להביא את זה כאן לוועדה? כי זה נושאים שהם בעלי משמעות כלפי האזרח וכלפי הצרכן ולכן אמרת: בנושאים האלה אני לא רוצה לוותר על הסמכות שיש לוועדה. אם פתאום רשות המים תחמיר פה עם הכללים או להפך תקל על עצמה בניתוקים אני לא רוצה שזה לא יעבור ביקורת של נבחרי ציבור בהקשר הזה. היות שכל הנושא של ניהול המים הוא אירוע רב משרדי – רשות המים מנוהלת על ידי מועצת רשות המים שמיוצגים בה מספר משרדי ממשלה – זה לא אירוע של משרד אחד, משרד אנרגיה – זה מאוד שונה בהשוואה למשרדים אחרים, אני חושב שלפני שרצים לכנסת ומבקשים שינוי, בדיוק מהנימוק שציינת- -

אז אתה לא מסתפק בוועדת הכלכלה.

הממשלה, במקום שתעסיק את הכנסת, קודם תחליט שהיא רוצה את זה. אחרת רשות המים תבוא לפה, פתאום יתברר שרוב סיעות הקואליציה מתנגדות לזה בכלל ולא היה צורך להטריח את ועדת הכלכלה.

אז בכל מקום שאנו רוצים ועדת הכלכלה להתעסק?

לא בכל מקום. אם מכל הנושאים בחרת דווקא בנושא הזה- -

אמרתי שזה נושא שאנו צריכים להסתכל עליו.

אני חושב שצריך פה בדיקה ששרי ממשלה מסכימים לו, והקבינט החברתי כלכלי יכול להיות בהחלט אינסטנציה נכונה לאשר את זה טרם הגעת האירוע הזה לכאן.

במקרה השני אנו בכלל לא אוהבים רעיון של הפסקה של הנגשת המים ולכן הצענו לתקן את זה רק לנושאי הצמצום, כדי להימנע מניתוקי מים באופן כללי. למחוק את המילה הפסקה – להשאיר רק את הצמצום.

אבל אז זה אומר שרק הכללים בנושא צמצום יגיעו לאישור ועדת הכלכלה?

לא. המטרה שלנו היא למנוע בכלל את אופציית הניתוק ככזה.

התיקון שכתוב כאן מתייחס לכך שככל שיש כללים לפי סעיף קטן (ב) שיש בהם התייחסות להפסקה או צמצום של אספקת מים - ויש היום כללים כאלה – הם נקבעו ב-2017, שנוגעים לצרכן הקצה- -

למרות שמי שמבצע את הניתוק זה התאגיד.

אבל יש שם מנגנון שלם של היוועצות ויש כלל שקובע שלא יהיה ניתוק של אספקת מים אלא בהתקיים תנאים שקבועים בכללים. יש הרבה מאוד תנאים וכללים לגבי ניתוק. לא אכנס אליהם כאן. בכל מקרה, הסעיף שכרגע מוצע כאן אומר שלגבי הכללים האלה, שהובאו מכוח הסעיף הכללי, 23, ככל שהם מתייחסים להפסקה או צמצום- - -

אני מבין מה אתה אומר. אז הפתרון לכך אולי כזה – שאכן כפי שכתוב כאן, זה ידרוש אישור ועדת הכלכלה, לצורך התיקונים בנושא ניתוק בשונה מצמצום, אנו מבקשים רוב של שני שליש חברי ועדת הכלכלה ואז זה ייתן את מה שאני מחפש. בעקבות ההערה של היועץ המשפטי אני מתקן טיפה את ההסתייגות. כל עוד הכללים נוגעים לניתוק, זה ידרוש רוב של שני שליש חברי ועדה כדי לאשר. כך זה ייתן מענה למה שאני מחפש.

בסדר. זה התיקון.

שתי ההסתייגויות הן בשם קבוצת המחנה הממלכתי.

מי בעד ההסתייגות הראשונה? מי נגד?

הצבעה

3 בעד, 5 נגד. ההסתייגות לא עברה.

מי בעד ההסתייגות השנייה? מי נגד?

הצבעה

2 בעד, 7 נגד. ההסתייגות לא עברה.

בנוסף הוגשו 45 הסתייגויות של סיעת יש עתיד.

בבקשה. אתה רוצה לנמק, או מוותר ונצביע?

נצביע.

נצביע אחד-אחד? תנמק.

אלקין, אם אתה רוצה, אתה יכול לנמק במקומי. אתה מבין בזה יותר ממני.

זה של הסיעה שלך.

רוצה לנמק?

בסדר, תמשיך.

במקרה הזה אפשר להצביע ביחד או במקבצים.

נצביע מקבצים. מי בעד ההסתייגויות 1 עד 3?

הצבעה

3 בעד, 7 נגד. ההסתייגויות לא עברו.

4 עד 15.

מי בעד ההסתייגויות 4 עד 15?

הצבעה

3 בעד, 7 נגד. ההסתייגויות לא עברו.

16 עד 21.

מי בעד ההסתייגויות?

הצבעה

3 בעד, 7 נגד. ההסתייגויות לא עברו.

22 ו-23.

מי בעד ההסתייגויות?

הצבעה

3 בעד, 7 נגד. ההסתייגויות לא עברו.

24 עד 30.

מי בעד ההסתייגויות?

הצבעה

3 בעד, 7 נגד. ההסתייגויות לא עברו.

31 ו-32.

מי בעד ההסתייגויות?

הצבעה

3 בעד, 7 נגד. ההסתייגויות לא עברו.

33 עד 36.

מי בעד ההסתייגויות?

הצבעה

3 בעד, 7 נגד. ההסתייגויות לא עברו.

37 עד 45, עד הסוף.

מי בעד ההסתייגויות?

הצבעה

3 בעד, 7 נגד. ההסתייגויות לא עברו.

רביזיות על כולן כמובן.

בסדר. אין בעיה. עוד חצי שעה. סיעת רע"ם לא פה. הם רוצים רק לדבר. מאשר להם. זה לא משנה כי יש תקנה 98.

מי בעד ההסתייגויות של רע"ם? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגויות שלהם לא עברו.

חד"ש-תע"ל הגישו גם ארבע הסתייגויות. רק לזה יש 4 הסתייגויות שלהם, לנושא תיקון חוק המים.

מי בעד ההסתייגויות של חד"ש-תע"ל? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגויות לא עברו.

סעיף 95 להצעת חוק התוכנית הכלכלה, תיקון חוק מים.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

1 נגד, 2 נמנעים, 7 בעד. יש רביזיה. בסדר, עוד חצי שעה. 13:32.

עכשיו עוד סעיף שכלול בפרק השונות בהצעת חוק התוכנית הכלכלית.

שלום, אציג בקצרה ואם צריך להעמיק במשהו – אפשר. התיקון שאנו מציעים כעת יאפשר לחשב הכללי במשרד האוצר בהיותו ממונה על הרכש הממשלתי לייבא כלי רכב בעצמו לצורך שימוש הממשלה ויחידות הסמך השונות. כיום יש סמכות כזו בחוק למדינה לייבא אבל היא מוגבלת בכמה תנאים שהלכה למעשה הופכים אותה לאות מתה ולא ניתן לעשות בה שימוש. האפשרות הזו תאפשר גם להגדיל את מגוון כלי הרכב המיובאים, כלומר אפשר יהיה לרכוש כלי רכב לשימוש המדינה ומוסדותיה גם אם אינם מיובאים על ידי יבואן מקומי וגם תאפשר לשמור על כספי ציבור בכך ש- - - ישירות מיצרן בחו"ל שלא דרך היבואן בארץ.

הוספנו פה הוראת שעה כדי לבדוק מה השפעת העניין הזה על השוק הפרטי, ולכן הגבלנו את זה בזמן.

אקרא את הנוסח.

96. תיקון חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. בחוק רישוי שירותים ומקצועות הענף הרכב, התשע"ו-2016 – להלן – חוק רישוי שירותים – (1) בסעיף 31, במקום פסקה (4) יבוא: (4) החשב הכללי במשרד האוצר או עובד שהוא מינה לכך, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידות סמך שלו. השר רשאי לקבוע תנאים לייבוא רכב לפי פסקה זו, לגבי רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר.

הסעיף הבא הוא סעיף הוראת השעה, 96א - כמובן נמספר אותו במספור שוטף לאחר מכן. (א) הוראות סעיף 31(א)(4) לחוק רישוי שירותים, כנוסחו בסעיף 96 לחוק זה, יעמדו בתוקפן לתקופה של ארבע שנים מיום התחילה.

(ב) שר התחבורה והבטיחות בדרכים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה אחת של ארבע שנים.

צריך להיות עד ארבע שנים או אתם מבקשים ארבע שנים בדיוק?

עד ארבע שנים.

אז יש פה תיקון בסוף ממש – עד. הגשנו 12 הסתייגויות לסעיף הזה.

יש קובץ. הכנו קובץ שמרכז את ההסתייגויות, הוא אמור להיות בטאבלטים של חברי הכנסת. נעבור להסתייגויות לפי הסדר, של יש עתיד.

בבקשה, ארבעים הסתייגויות, יש עתיד. כמה זמן אתה צריך לנמק?

שעה.

יש לך רבע שעה.

איך ארבעים הסתייגויות ברבע שעה?

נתחיל. לפי התיקון המוצע הרעיון הוא שבסופו של דבר המדינה תוכל לייבא רכב באופן עצמאי וסוג של להתחרות עם היבואנים, הגדולים והקטנים. כלומר להשיג דגמים שהם לא מייבאים לארץ וכל מיני דברים שהיום מונעים – כל מיני הוראות מונעות מהמדינה. כך שאם יש דגם שהיבואן לא מביא לארץ, המדינה לא יכולה להביא אותו. דגם שהיבואן לא מציג במכרזי ליסינג, היא לא יכולה להביא אותו. זה מהלך מעניין.

יש פה בעיות.

כן, גם יש בעיות שמביאים את זה לחוק ההסדרים. אני לא בטוח שזה כזה נושא חוק ההסדרים על התקציב אבל יש מספר הסתייגויות. הראשונה אומרת שלפני סעיף 1 להצעת חוק יבוא סעיף מטרה ולשונו: מטרת החוק הינה הרחבת האפשרות של הממשלה לקניית רכבים לצי הרכב הממשלתי באמצעות ייבוא עצמי של כלי רכב. אני בעד שקיפות, ואם רוצים לעשות כזה דבר ראוי להסביר שזו. הרעיון הוא לחסוך למדינה ופשוט להסביר שהמדינה הופכת להיות יבואן. אם יש למדינה בערך 2,300 רכבים מדי שנה שהיא רוכשת, זה חתיכת גודל. זה שווה ערך ליבואן בינוני. יש יבואן זעיר?

יש יבואן ישיר, עקיף וזעיר. זעיר זה עד 20 רכבים- - -

יהיו להם הרבה בעיות עם הייבוא הזה. אני לא יודע מה היצרן ימכור להם בכלל כי יש לו הסכמים. אבל נראה מה יהיה עם זה.

היום יש להם בעיה לקנות טסלות כי אין להם יבואן. כל מיני דברים כאלה.

הם מפרסמים מכרז. רק מי שמשתתף במכרז, רק הדגמים שמציע אפשר לקנות.

דווקא המקרה של טסלה הם יכולים לקנות באופן חופשי בלי בעיה, להזמין באינטרנט. אסור להם.

אתם צריכים מכרז איך שלא יהיה. ניקח דוגמה שהיצרנים מחו"ל לא מגישים הצעה. איך תקנו? לא משנה. בוא נראה איך זה מתבצע.

לקואליציה מותר להשיג השגה?

מותר, אבל אל תגיש השגה. אמרנו להם מה הבעיות ורק בגלל שזה נותן חיסכון לתקציב המדינה – מצד אחד. מצד שני, היבואנים זה גוף גדול מדי. הם לא צריכים הגנה מאתנו. על סמך זה הסכמנו לחוק הזה והגבלנו אותו בתקופה, כי יש המון בעיות פה. הם לא ייצאו מזה בקלות. נראה איך זה מתפתח.

סליחה שאני מטריח אתכם שוב בדיון כי פעם קודמת קשקשנו הרבה אבל חשבתי שוב אחרי הדיון, מה אנחנו בכל זאת יכולים לעשות, אולי שהחוק הזה, הפעלתו תהיה באישור שר הכלכלה ואולי עד אז הם יגישו גם תזכיר כלכלי?

עזוב את זה.

עזבתי. אני מכבד את היושב-ראש. לא את החוק.

נראה איך זה מתפתח להם. עדיין אתם חייבים מכרז, נכון? ואם אף יצרן בגלל הסכמי בלעדיות לא יגיש?

אם דוד מבקש ממני, אז אני יורד. כי יש בזה אלמנט של הלאמה של זכויות של יבואנים. ואם יהיה ריקול אז ממשלת ישראל תהיה אחראית על ריקול של רכבים? זה כל כך בעייתי שהרמתי ידיים.

עזוב את זה. לכן עשינו את זה הוראת שעה.

אבל המדינה אומרת שהיא רוצה לחסוך כסף. קשה לנו להתווכח איתה.

אם הם יצליחו זה חוסך כסף כי מדובר ב-5,000 מכוניות בשנה.

רק אומר – קצת מוזר לי שזה מגיע בחוק ההסדרים. נראה לי שיש כאן דברים יותר גדולים.

אני חושב שזה כי אנו כבר במאי ויעשו חוק אז נפסיד את השנה הזו.

חוק ההסדרים הוא קיצור להרבה דברים. שוב, זה יכול להיות פתח לעוד הרבה מאד רכש שעושה המדינה שהם יגידו: לא צריך את היבואנים.

מה הם יכולים להביא? מכונות כביסה?

פתאום שר הכלכלה אומר: אני אראה לכם איך אני מוריד מחירים – קרפור? אני מקים ישראל פור, אני מקים- -

אם זה יוריד את המחירים בשוק- - -

לכן מעניין אותי.

הסתייגות הצבעה?

לא. נמק את כולם. נצביע על הכול יחד.

הנימוק הראשי מתאים לכל הסעיפים.

רבע שעה על הכול. תקרא את ההסתייגויות.

בסעיף 91 – יימחקו המילים: או עובד שהוא מינה לכך.

למה או עובד – החשב הכללי יכול למנות כל עובד שהוא רוצה?

עובד של החשב הכללי. הכוונה היא שזה יהיה מנהל מינהל הרכב. היום החוק קובע שמינהל הרכש הממשלתי יכול לייבא. חשבנו שלא נכון לנקוט בגוף עצמו בתוך הממשלה. רק מינהל הרכש לא עוסק בייבוא כלי רכב – לזה יש מינהל הרכב, וגם כי יכול להיות שבעתיד יהיו שינויים ארגוניים כאלה ואחרים. אבל המהות זה החשב הכללי. הוא אחראי על הרכש.

אין בעיה. אני רוצה לוודא רק שעובד תחת החשב הכללי. כדי שלא יגיד: אני ממנה עובד במשרד המים, למשל.

הכוונה, עובד באגף החשב הכללי.

זה לא כתוב בחוק. כתוב שהוא מינה. יש הבהרה.

יש הוראה כזאת? אם החוק קובע ככה והחשב הכללי מחליט למנות עובד כנסת?

בדברי ההסבר כן מובהר. הכוונה, עובד של החשב הכללי. בדברי ההסבר כתוב מפורשות.

אבל הרבה פעמים רואים דברי הסבר- - -

נכון, זה רק כלי לפרשנות.

אני מניח שהחשב הכללי לא ימנה מישהו שלא תחתיו.

אפשר לחדד את הנוסח – עובד מטעמו או משהו כזה.

עובד שמינה לכך. אם הם יקבלו את ההסתייגות, זה בסדר. תודה על הרצינות של התשובה. ברצינות אני אומר תודה.

כמה רכבים אנחנו מדברים? 2,500 זה המקסימום אבל כמה אתם רוצים להתחיל? יש לי הסתייגות שאומרת לא יותר ממאה רכבים בשביל הפילוט.

אנחנו כרגע עוד לא יודעים. כנראה נלך, בעקבות מה שנאמר פה בפעם הקודמת וגם אנחנו אמרנו שניקח לתשומת ליבנו, נתחיל במשהו קטן כדי לראות את ההשפעה וכו'.

האם יש כוונה להשתמש בסמכות הזו, בהנחה שנקבל את ההצעה הזו כדי לרכוש רכבים ירוקים יותר, חשמליים, היברידיים וכו'?

אנו כבר היום תחת החלטת ממשלה שמ-2022 אנחנו רוכשים רכבי נוסעים היברידיים בלבד ומ-2025 אנו רוכשים רכבי נוסעים חשמליים.

זה חצי חצי. החשמל נטען עם המנוע ואז לא צריך – גם הדלק פחות והוא גם טוען את החשמל.

האם זה מאפשר לכם לייבא מכל יצרן בעולם בהנחה שעומד בתקינה האירופאית? כלומר לצורך העניין, הם לא יהיו חייבים מכרז. הם יוכלו לפנות לבקשה להציע הצעות.

אני רוצה לתת הקשר. פה אנו רואים רק את התיקון של סעיף קטן (4) אבל כל סעיף 31 מאפשר לשר התחבורה לתת רשיונות לגופים מסוימים לייבא כלי רכב בתנאים מסוימים שיקבע. ודאי שהתנאים שמשרד התחבורה יקבע הם שזה עומד בכל הוראות התקינה הרלוונטיים.

וזה יאפשר לכם לבוא ליבואנים ישירים ולהגיד להם: או תציעו או הדגם הזה או נפנה ישר ליצרן?

אסור לנו לעשות דבר כזה. אנחנו עובדים תחת חוק חובת מכרזים ונפרסם בדיוק מה שכבוד היושב-ראש אמר – נפרסם מכרז, ובהתאם אליו, כפי שאנו עושים היום. מי שיחליט לגשת, יגיש.

זה ירחיב את מספר השחקנים שיכולים לתת מענה למכרזים.

אני מבין אבל אם לצרוך העניין יש יצרן שלא רוצה לגשת למכרזים שלכם?

זה לא משנה כי עושים תקנה 98 לתקנון. בכל מקרה זה תקציב ולכן זה לא משנה כמה מגישים.

שאלה אחרונה. אם לצורך העניין לא ניגשים אליכם במכרזים, איזה יתרון זה נותן לכם? אם אתם לא יכולים לבד לבדוק?

בפרסום המכרז אתה פונה לכל מי שאתה מפרסם את זה אליו, ואז הוא יכול לבחור אם הוא ניגש או לא, גם אם אתה מוגבל ליבואנים בארץ וגם אם פותחים לך את הדלת, מה שאנו מבקשים היום, ליצרנים בחו"ל.

נניח שזה עובר, ויבואן של חברה מסוימת בארץ, אתם פונים אליו, ואתם פונים ליצרנית של אותה חברה. אתם תלויים ברצון הטוב של אותה יצרנית לגשת, להוציא את טפסי המכרז, לגשת, ורוב הסיכויים שלא תעשה את זה בלי שיבואן ייתן לזה גב.

היום מה שמקובל במקבילים שלי במדינות ה-OECD זה שהם מפרסמים ועובדים לרוב עם יצרנים או דילרים, כך שמהבחינה הזו זה הנוהג. כמובן זה להחלטתם כפי שאמרתי בישיבה הקודמת, שיש גם יבואנים בארץ שמחליטים לא לגשת למכרזים שלנו.

אם אני דילר בארצות הברית, אוכל לגשת למכרז שתפרסמו 24/7?

הכוונה לאפשר לנו את האפשרות הזאת, כי היום האפשרות הזו חסומה.

אני באמת מתעניין. ניסיון מעניין.

זו הכוונה, שבמכרזים שלנו אנו מגדילים את היצע השחקנים שיכולים לגשת כדי שנוכל לקבל מחירים יותר טובים. אלה תכליות של מכרז.

זה יפה. זה הסתכלות על ישראל כמו על מטרופולין. יפה. סיימתי.

תודה רבה. כל הכבוד לבועז שצמצם לנו את הזמן.

האירוע הזה מאוד מעניין.

אמרתי – יש המנון בעיות שהעלינו להם. לדעתי יהיה להם קשה מאוד לבצע, אבל שיתחילו ונראה מה המצב. בבקשה, כבוד היועץ המשפטי.

ההסתייגות הראשונה היא סעיף מטרה. צריך להצביע עליה בנפרד.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4. נגד – 7. ההסתייגות לא עברה.

הסתייגויות 2 עד 4.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4. נגד – 7. לא עברו.

הסתייגויות מס' 5.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4. נגד – 7. לא עברה.

אולי שווה דיווח על התקדמות של זה. לא עכשיו. עוד חצי שנה או משהו.

לא צריך בחוק. אפשר לעשות ישיבה ולבקש. עוד שנה ניזום, ונראה מה ההתקדמות. גברתי המנהלת, תרשמי את זה.

יש פה כמה הסתייגויות שיכול להיות חלופיות. 6 עד 27.

מי בעד 6 עד 27? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4. נגד – 7. ההסתייגויות לא עברו.

28 עד 33.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4. נגד – 7. לא עברו.

הסתייגות 34.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4. נגד – 7. לא עברה.

35 עד 40.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4. נגד – 7. לא עברו.

הסתייגויות לסעיף 96(1) של המחנה הממלכתי.

תנמק, עשר דקות.

איך עשר?

קח יותר. אתה אוהב לנמק. רבע שעה.

איך רבע שעה?

12 דקות.

אנחנו רק בהסתייגויות ל-96(1).

דבר.

ההסתייגות הראשונה לסעיף 96(1), אנו מציעים כאן שבסופו של דבר מי שיהיה רשאי לקבוע את התנאים זה המנכ"ל ולא השר. זו ההסתייגות הראשונה. אני חושב שההסבר הברור. בהסתייגות השנייה אנו מציעים, שההחלטה תהיה לא של החשב הכללי במשרד האוצר או עובד שמינה לכך אלא של החשב הכללי במשרד האוצר בהחלטה משותפת עם מינהל הרכש הממשלתי כי כיום זה הסמכות של מינהל הרכש, אם אני זוכר נכון.

אבל מינהל הרכש כפוף לחשב הכללי.

אבל אתם מעלים את זה פה לחשב. יכולתם להשאיר את זה.

הכוונה הייתה להעביר את זה למינהל הרכב כי מינהל הרכש כלל לא עוסק בייבוא כלי רכב לכן מבחינתנו זו טעות בחוק שזה מופנה למינהל - לכן לא הפעלנו את הסעיף.

אנו מציעים להשאיר אותו עדיין בתמונה. זה ההסתייגות השנייה. ההסתייגות השלישית קשורה לייעוד של הרכב – היא עוקצנית, זה ברור – התוספת שהרכב לא ישמש את בעליו בימי שבת וחג. הסוגיה הידועה.

אתה בעד שמירת השבת.

ודאי. זה מה שזה מבטיח.

ואם הסוללה תהיה אוגרת חשמל וכשרה?

אם תשכנע את השותפים הקואליציוניים שלך במקרים כאלה לאפשר גם שימוש בתחבורה ציבורית, בהחלט. אני מאחל לך הצלחה. אנו בעד שתהיה אחידות בין השימוש של אנשי ממשלה ברכבים ממשלתיים לשימוש בתחבורה ציבורית. אין סיבה שלאנשי ממשלה יהיה אישור ברכבים ממשלתיים לחלל את השבת והציבור שאינו עובדי ממשלה או לא שרים וכו', לא תהיה לו יכולת תחבורתית. צריך שוויון.

אתה לא בעד. בגלל שאתה נגד, אתה בעד.

שוויון לכולם. אתה נגד שוויון לכולם?

אבל אנשים משלמים על הרכב. זה לא בחינם.

גם תחבורה ציבורית משלמים.

אתה משלם על הרכב במשכורת. אם זה שוויון, שוויון. אם משלם – מגיע לו.

אבל זה לא רכב פרטי.

עדיין משלם על זה מלא.

לא. משלם זקיפת הטבה. לא משלם מלא. כמו כל אחד מאתנו, הוא משלם זקיפת הטבה – זה רק מיסוי על ההטבה שמקבל אבל הבעלים- - -

אפשר לעשות לפני כל הצבעה התייעצות סיעתית.

בחיים לא היה ככה. אפשר על כל ההסתייגויות. רק לפני כלל ההצבעות שלו. לא יכול כל הצבעה בנפרד.

תיאורטית כן. אני לא אשתמש בזה.

זה לא נכון.

זה ההנחיות של הייעוץ המשפטי. כך שגית הפיצה. נכון, איתי?

בפרט לפני הצבעה. לא אחרי. היו מקרים גם שביקשו אחרי לדאבוני.

גם ברביזיות לפני הצבעה על כל רביזיה אני יכול לבקש התייעצות סיעתית. יש 60, 70? יכול. לא רוצה.

לא משנה. אתה לא צודק.

אני בצורה מתונה פה.

תביא את התקנון, נראה אותו.

לפי התקנון זה עוד יותר גרוע.

לפני הצבעה על כל ההסתייגויות שלו יכול לבקש, התייעצות על הכול. לא כל אחד. תביא ונראה את התקנון.

אני אמשיך. זה היה בירור חשוב. להוכיח שאנו באים בצורה נכונה.

כל הכבוד, אלקין. לפני דיון בנושא מסוים. הנושא המסוים שלו זה כל ההסתייגויות שלו. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. היא פירשה את זה לקולה. נושא מסוים – מה זה נושא מסוים? עכשיו אנחנו דנים בהסתייגויות שלו. זה הנושא.

אפשר להחליט על מקבץ.

זה לא כל סעיף בנפרש. הנושא זה הצבעה על כל ההסתייגויות שלו. מה פתאום? לפי זה אם יש אלפיים הסתייגויות, נעשה אלפיים הפסקות? תדונו בזה שוב. ראיתי מה היא כתבה. זה פרשנות שלה. הנושא אומר נושא. לא אומר: כל הצבעה.

לכאורה כל הסתייגות נפרדת היא נושא. פה היא הלכה לקולה.

אני מפרש שנושא זה כלל ההסתייגויות.

פה היא הלכה לקולה ואמרה שאפשר לקבץ את זה.

אחזור לנקודה שהסברתי, למה אני כן רואה בזה שוויון, כי בסופו של דבר הרכב לא שייך לבן אדם. הוא משלם עליו רק זקיפת הטבה, רק את המיסוי. בפועל הוא רכוש של המדינה.

לא מדויק אבל בסדר, כי גובים מאתנו סכום מלא.

הם גובים מאתנו מיסוי על ההטבה.

נותנים לו רכב כתנאי שירות אבל הוא משלם על הרכב הזה. אנו משלמים כמעט 6,000 שקל.

משלם בדרך כלל 50%, אם המשכורת שלו גבוהה. אם לא, פחות מזה.

הוא משלם חלק? הוא רוצה בחלק שלו לנסוע בשבת. מה זה משנה? זה התערבות לא מידתית.

אני חולק עליך. כל עוד המדינה קובעת לציבורים שאין להם רכב את הכללים האלה, היא צריכה לקבוע את זה גם לשימוש ברכבים שלנו.

משלמים אלפי שקלים. בחייך. אם המדינה תיתן את זה בלי זקיפה, בלי כלום - שתתנה תנאים. כמה הח"כים משלמים? 6,000 שקל.

אבל זה חצי מהעלות.

אתה הולך לשכור רכב. כמה עולה? 3,000 ומשהו שקל. תוסיף כפול שניים זה 7,000 עם מס.

ומה עם דלק וכל השאר? ככה זה מחושב.

אלקין, אתה יכול לטעון, שלטובת החרדים שבוודאות לא נוסעים בשישי ושבת, צריכים להוריד.

זה כן. זה מדויק. החרדים צריכים לקבל הנחה. כל מי ששומר שבת – הנחה. אני מכניס לך את ההסתייגות הזאת. מי שדתי, מגיעה לו הנחה בזקיפה.

אגב, אני יושב עם ערן יעקב, אני מקווה שנגמור את זה לפני 18, לפני שהוא מסיים את התפקיד על נושא שימוש ברכב. הוא באמת הסביר לי שבעיקר מדברים על שימוש בשישי שבת להמון אנשים וזה חלק מהעניין. יש המון בעיות בחוק הזה שהוא לא הוגן ולא מוסרי אבל החישוב שלו הוא לא כמו שהצגת.

שכנעת אותנו, זה בחוק הבא.

אתם יכולים להגיש הסתייגות לפה. אני לא מונע מכם. כמו שבביטוח אתה מקבל ביטוח מוזל אם אתה לא משתמש בסוף שבוע – אתה יכול לקבל זקיפת הטבה.

אתה יכול להגיד שאם הילד של חבר הכנסת נוסע צריך לשלם פי ארבעה כי הביטוח הוא כפול לילד עד גיל מסוים.

איך ידעת מה ההסתייגות הבאה?

אני מנחש.

הסתייגות 4 שלנו קשורה לשימוש על ידי בני משפחה של העובדים. אנחנו מציעים להגביל את זה. ידעת לאן אנו מכוונים.

ההסתייגות החמישית קשורה, שתוספת את מי שימש הרכב קודם, באיזה סוג מדינות ובאיזה סוג משטרים.

ההסתייגות השישית מציעה ניסוח כזה – במקום מה שכתוב, יבוא כך: החשב הכללי במשרד האוצר והוא בלבד – הוא לא יוכל להסמיך עובד מטעמו בשונה מהכתוב כרגע – ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידת סמך שלו - השר רשאי לקבוע תנאים לייבוא רכב לפי פסקה זו מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר. זה השינוי השני. עד כאן לגבי 96(1). עכשיו לגבי 96(א) ו-(ב). לנמק גם אותם? אני סיימתי עם 96(1).

תמשיך.

הסתייגות 7 – פה רוב ההסתייגויות שלנו קשורות לזמנית של התיקון שאתם מציעים, לעניין הוראת השעה. קודם כל, הסתייגות 7 מתייחסת לסוגיה מתי השר עושה את זה – האם בתקופה שאנו נמצאים בתקופת ממשלת מעבר, ואז אנו מציעים נוסח: אלא אם הממשלה המכהנת הינה ממשלת מעבר, אז הסמכות לקבוע תנאים לייבוא רכב יהיו נתונים בידי המנהל הכללי בהמלצה כתובה של הפקידות המקצועית או באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כי זה אירוע חריג בזמן ממשלת מעבר.

הסתייגות 8, במקום אופציית הארכה שאתם שמים כאן, היא מדברת על כך שבתום 4 שנים תידרש הממשלה להסדיר את העניין בחוק ולא כהוראת שעה.

מי שיהיה פה, שיעשה מה הוא רוצה.

אבל אתם שמים מנגנון שהוא הארכה שלא דורשת חקיקה. היא עוברת בוועדה. אנחנו מבקשים חקיקה ראשית, שאחרי 4 שנים ראשונות זה כן יהיה חייב לבוא בחקיקה ראשית.

זה חוק ממשלתי. שיביאו מתי שהם רוצים.

בסדר, אבל אתה נותן להם אפשרות לא להביא חקיקה ראשית.

זה עניין שלהם. אם זה יצליח, תן להם קבוע, שיבואו.

אני מציע שיבואו ויחוקקו קבוע.

נראה איך זה מתקדם.

ולא כהוראת שעה. נראה אחרי ארבע שנים. זה הסתייגות 8.

בהסתייגות 9 אנו מצמצמים את התקופה של הוראת השעה לשלוש שנים במקום 4. זה לגבי 96א(א).

מצד אחד אתה נותן הסתייגות שאתה רוצה לעשות להם את זה קבוע ואחר כך- - -

זה אותו כיוון. זה אותו היגיון. זה תוקף אותו נושא משני כיוונים.

הסתייגות סותרת.

לא. אנחנו רוצים שזו תהיה חקיקה קבועה. אתה רצית תקופת ניסיון. במקום שתקופת הניסיון תהיה 4 פלוס 4 פלוס, אנחנו אומרים שתקופת ניסיון תהיה 3, ואז שילכו לחקיקה קבועה.

הסתייגות 10 שהיא לסעיף 96א(ב).

רגע, נדון ברביזיה. הגשתם רביזיה. טוב, תשלים.

הסתייגות 10, בסעיף 96א(ב) יימחק מה שכתוב כרגע, וייכתב: בתום 4 שנים מיום התחילה שר התחבורה והבטיחות יידרש להביא הצעת חוק בנושא – כמו לגבי סעיף (א) קטן, אתו היגיון.

96א(ב), הסתייגות 11, אותו דבר אנו מציעים לצמצם את זה לשלוש שנים במקום 4 כדי להגיע לחקיקה קבועה אחרי ניסיון של 3 שנים ולא של 4 שנים.

לגבי הסתייגות 12, אחרי סעיף 96א(ב) קטן יתוסף סעיף 96א(ג): הוראות סעיף 31א4 לחוק רישוי שירותים כנוסחו בסעיף 96 לחוק זה, ייבחנו מחדש כעבור 24 חודשים מיום תחילתם. סיימתי את ההנמקה.

נצביע על ההסתייגויות שלו. טוב, נפתח את הרביזיה.

אנחנו מדברים על רביזיה על דחיית ההסתייגויות, וגם על החוק.

בסוף נעשה רביזיה על החוק. תנמק את הרביזיה. שתי דקות.

אבל כל הסתייגות.

לא, מה פתאום. רביזיה אחת, נימוק אחד. ככה עושים את זה תמיד. אתה ממציא את הגלגל? נמק.

הרי יש רביזיה על כל הסתייגות.

מה פתאום? אני נותן לו לנמק פעם אחת על הכול. זו אותה טענה. כמה זמן אתה רוצה? חמש דקות.

טוב, אבל ההצבעות כמספר- - -

מה שתרצה. כמספר ההצבעות שהצבענו. נלך איתך. אנחנו בעד האופוזיציה.

השאלה אם האופוזיציה בתוך הממשלה או זו שמחוצה לה.

קודם כל, הנימוק העיקרי לרביזיות שלנו הוא כזה – אנחנו ניסינו לשכנע אתכם פה להכניס מספר סעיפים בתחום הזה של חקיקה בחוק המים, שלדעתנו הם היו נכונים. לצערי, לא מצאנו אוזן קשבת בגלל לחץ הממשלה, לאשר את זה כמות שזה בניסוח כזה.

למה? עשינו דיון. אין חוק פה שעבר כמו שהוא. תמיד תיקנו. בכל החוקים הכנסנו הרבה מאוד שינויים. למשל, יש חוק על חיבור הגז. מרוב תיקונים אי אפשר לראות את המקור.

נכון, אבל פה הצענו עוד שינויים.

אם היית בדיון ההתחלתי אולי היינו מקבלים את השינויים שהצעת. אתה בא רק להסתייגויות. אם היית בא להתחלה, אולי היית משכנע אותנו. אולי. מקבלים את הטענה.

גם עכשיו אפשר, לכן אני מבקש הזדמנות נוספת. לכן הרביזיה. זה הנימוק העיקרי של הרביזיה - היות שלא קיבלתם, ואני חושב שיש מקום לשקול את זה ברצינות, למשל כמו ההצעה שלנו שבמקרה של שינוי כללים שדורשים ניתוק המים צריך רוב יותר גדול בוועדת הכלכלה, שני שליש ולא סתם רוב מקרי כי מדובר באירוע מאוד מורכב של הניתוק.

מי מנתק?

בסוף התאגיד מנתקים את הצרכן. יש כללים של רשות המים. היום לפי החוק, בגלל שיש גם משמעות פלילית, אם רוצים לשנות את הכללים, צריכים לבוא לפה. החקיקה הזו מבטלת את המשמעות הפלילית וברגע שעושה את זה, לא צריך לבוא לפה לשום דבר ואז היא קובעת מפורשות שאם השינוי של הכללים מתייחס לנושאים של ניתוק או צמצום המים – לא של אדם ספציפי – חייבים את אישור ועדת הכלכלה. אנחנו באחת משתי ההסתייגויות שלנו למשל המחנה הממלכתי אמרנו שאם שינוי הכללים מתייחס לנושא של ניתוק ולא סתם צמצום, צריך רוב יותר גדול בוועדת הכלכלה של שני שליש כדי להקשות. כי מחר תבוא רשות המים, תשנה את הכללים, תקל מאוד על נושא הניתוקים כדי להקל על התאגידים, בסוף תהיה פה צעקה מהשטח של הציבור שיצעק שמנתקים לו מים.

אבל זה לא נכון שבנושא מסוים, שנשנה פה את כללי- -

אתה משנה בחוק.

רצינו את הפלילי. לא העמידו אדם אחד לדין פלילי.

אני לא נגד זה. לא הצבעתי נגד הסעיף. נמנעתי.

עדיין יש הבקרה של ועדת הכלכלה. ברוב הרגיל ביום-יום מספיק גם לנושא הזה. אין פה שזה הופקע מסמכות הוועדה.

ביקשתם בקרה של ועדת הכלכלה בנושא הזה.

ביקשנו על הדברים החשובים. מה מעניין אותי ההנדסה? אני מומחה להנדסה?

הבנתי אותך, אדוני היושב-ראש. הצעתי שמכל הנושאים האלה הנושא של שינוי כללים בנושא של ניתוק הוא יותר דרמטי משינוי כללים בנושא צמצום. לכן הצעתי שבנושא הזה יהיה רוב מיוחס, כי לא תמיד תשמש יו"ר ועדת הכלכלה. אולי מישהו אחר יהיה פה והוא יהיה יותר גמיש מול הממשלה ממה שאתה בהתעקשות על האזרח הפשוט. לכן כשרוצים הגנה יותר חזקה- - -

אז למה רק שני שליש? אולי תעשה 90%?

כי שני שליש זה בדרך כלל חוצה קואליציה אופוזיציה, וברגע שיש תמימות דעים שהתיקון הוא בסדר בנושא הזה, מן הסתם האינטרסים של האזרח הפשוט נלקחו בחשבון. אם זה רק קואליציוני, יהיה שר חזק פוליטית, ילחץ על חברי קואליציה ויאשרו.

השיטה פשוטה - נצביע קודם על הרביזיה הכללית.

ביקשתי רביזיות על כל ההצבעות.

אין טעם לעשות הצבעה נפרדת על כל מקבץ, כאשר עצם הבקשה לא נפתחת בכלל.

ביקשתי לפתוח על ההסתייגות השנייה ואצלו על המקצבים. לי אין מקבצים – היו לי רק שתי הסתייגויות.

לפי הייעוץ המשפטי - תחליט. אם לא פותחים, צריך להצביע.

כל הסתייגות בנפרד.

אבל הגשתם בקשת רביזיה על כל ההסתייגויות. עושים הצבעה על פתיחת הנושא לדיון מחדש. אם הבקשה נדחית, אין טעם.

רביזיה היא על הצבעה מסוימת. מה שהצבעת במקבצים זה בסדר. זה רק רביזיה על המקבץ. אבל ברגע שהגשתי רביזיה, ההצבעה צריכה להיות על ההסתייגות המסוימת שעליה הגשתי.

אני מציע שלגבי ההסתייגויות של יש עתיד ולגבי רע"ם.

רע"ם לא הגשתי. עשית להם טובה בכלל שהצבעת.

לגבי ההסתייגויות של המחנה הממלכתי, יש שתי הסתייגויות.

אני רוצה להצביע על הרביזיה, על ההסתייגות הראשונה שלנו ועל ההסתייגות השנייה, כל אחת בנפרד כי גם הצבענו עליהן בנפרד.

אם היו אלף הצעות, היינו עושים אלף הצבעות?

כן. יודע מה עשית לנו בוועדת כספים? כן, אלף הצבעות.

לא נתווכח כי זה רק שתיים. מי בעד הרביזיה על הסתייגות 1?

הצבעה

בעד – 3, נגד – 7. הרביזיה נדחתה.

מי בעד הרביזיה על הסתייגות 2?

הצבעה

בעד – 3, נגד – 8. הרביזיה נדחתה.

לגבי ההסתייגויות של יש עתיד, אפשר הצבעה אחת. הן לא מהותיות.

אלקין מומחה לתקנון – מעניין אותי מה הוא אומר.

אפשר להתעקש לדעתי, על כך שכמספר הצבעות של המקבצים שחיברת- - -

אם זה מהותי.

אבל זה לא מהותי. יש ייעוץ משפטי. זה לא מהותי. הצבעה אחת, רביזיה על כל ההסתייגויות של יש עתיד. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3, נגד – 8. הרביזיה נדחתה.

איזה עוד הסתייגויות יש על החוק השני? שוב לנמק? איזה עוד הסתייגויות יש על החוק השני?

סיימתי לנמק. אפשר להצביע מבחינתי. מבחינת ההודעה לח"כים האחרים – זה הייעוץ המשפטי ומנהל הוועדה. רביזיה על החוק – לא הצבענו. לא הצבענו על ההסתייגויות שלי.

אפשר להצביע על הסתייגויות 1 עד 6 לסעיף 96(1), הסתייגויות המחנה הממלכתי, כפי שמופיעות בקובץ. לפי נושא.

מי בעד ההסתייגויות האלה?

הצבעה

בעד – 3, נגד – 9. ההסתייגויות לא עברו.

הסתייגויות 7 עד 9 לסעיף96א(א), כפי שמופיעות בקובץ.

מי בעד ההסתייגויות האלה? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3, נגד – 9. ההסתייגויות לא עברו.

הסתייגויות 10 עד 12, הסתייגויות לסעיף 96א(ב).

מי בעד ההסתייגויות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3, נגד – 9. ההסתייגויות לא עברו.

כמובן רביזיות על כולן.

בחוק הזה תהיה תקנה 98 שאומרת: מגבילים את זמן הדיבור ואת ההצבעות, בטוח, כי זה תקציב. לכן זה בכלל לא משנה כמה הסתייגויות יהיו. משנה רק בוועדה.

הסתייגויות רע"ם.

כולן יחד. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגויות לא עברו.

הסתייגויות סיעת חד"ש-תע"ל כפי שמופיעות בקובץ.

מי בעד ההסתייגויות? את רוצה לנמק?

כן, משהו קצר. אני מבקשת זכות דיבור. תודה, אדוני היושב-ראש. צהריים טובים לכולם. אני רוצה לפתוח ולהגיד שאני מאוד מוטרדת באופן אישי מכמות מקרי הרצח שאנו רואים בימים האחרונים בחברה הערבית. הנתונים רק הולכים ועולים. בהחלט תופעה מדאיגה שרק הולכת וגדלה. אני קוראת לממשלה להיכנס לסיפור הזה ולבדוק מה קורה שם ולייצר תוכנית לאומית למאבק בדבר הזה. זה נוגע לכולנו. זה לא דבר שאפשר להתעלם ממנו והמספרים באמת מדברים בעד עצמם לצערי הרב.

בנוסף, חבר הכנסת עופר כסיף שלא היה יכול להיות פה, ביקש שאתייחס, אז אני רוצה להתייחס למספר סעיפים מועטים – אני מנמקת במקומו, לבקשתו. לסעיף 95 בנושא המים, סעיף 5, בסעיף 95(1) בסעיף 23ג המוצע בחוק המקורי לאחר ועדת הכלכלה של הכנסת יבואו המילים: בהצבעה בה תמך לפחות חבר אחד מבין סיעות האופוזיציה – אנו מבקשים שזה ייכנס.

בסעיף 7 בסעיף 95(1) יתוסף סעיף קטן (1) ובו ייכתב: מועצת הרשות הממשלתית תדווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על מקרי הפעלת סמכות הפסקה או צמצום מים לצרכן לפחות פעם אחת מדי שנה – שיהיה דיווח שנוכל לעקוב אחריו.

בסעיף 96 בנושא הרכב, אני מקריאה: בסעיף 31א4 במוצע ייכתב: לאחר השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

בסעיף 12 סעיף 31א4 יתוסף סעיף קטן (1): החשב הכללי במשרד האוצר של ידווח למבקר המדינה ולוועדת הכלכלה של הכנסת על הפעלת הסמכות לפי סעיף זה לפחות פעם אחת בשנה.

כמובן כל זה כדי לייצר איזונים ובלמים ושליטה של מה שקורה עם התיקונים בחוק. תודה רבה.

זה מאוד סמלי שיש עתיד הפכה לעושה דברו של עופר כסיף.

הייתי שמחה שלא תכניס לי מילים לפה. אני לא עושה דברו של אף אחד. התבקשתי – מאוד מקובל לנמק הסתייגויות לסיעות אחרות.

מי בעד ההסתייגויות של חד"ש-תע"ל? מי נמנע? מי נגד?

הצבעה

בעד – 1, 1 נמנע, נגד – 9. ההסתייגויות לא עברו.

קיבלנו הסתייגויות של חבר הכנסת אבי מעוז. גם הן מופיעות בקובץ.

אישרתי לו בטלפון. מי בעד ההסתייגויות של אבי מעוז? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

1 לא השתתף, 1 נמנע והשאר נגד. ההסתייגויות לא עברו.

אנחנו מצביעים על סעיפים שנוגעים לתיקון חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, סעיפים 96 ו-96א, זה התיקון והוראת השעה.

מי בעד החוק? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 7, נגד – 2. אין נמנעים. החוק עבר.

רביזיה.

רביזיה. נודיע. על הכול ביחד. 15:10. הרביזיה היא על הצבעה על החוק והסתייגויות.

הסתייגויות רק שלנו.

שלי, את מגישה רביזיה על יש עתיד?

לא.

אוקיי, 14:33. טעות שלי. 14:35.

אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:03.